‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫בשיתוף יפעת מחקרי מדיה וקנ טאר מדיה מ חקרי ‪TGI‬‬ ‫דוח שנתי‪:‬‬ ‫התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫סדרי יום‪ ,‬שימושים ומגמות‬ ‫ד”ר רפי מן וד”ר אזי לב און‬ ‫דוח שנתי‪:‬‬ ‫התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫סדרי יום‪ ,‬שימושים ומגמות‬ ‫ד"ר רפי מן‬ ‫ד"ר אזי לב‪-‬און‬ ‫יוני ‪2013‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫‪Ariel University‬‬ ‫‪School of Communication‬‬ ‫‪The Institute for the Study of New Media, Politics and Society‬‬ ‫‪In cooperation with IFAT and Kantar Media‬‬ ‫‪Annual Report‬‬ ‫‪The Israeli Media in 2012: Agendas, Uses and Trends‬‬ ‫‪Dr. Rafi Mann‬‬ ‫‪Dr. Azi Lev-On‬‬ ‫‪Research Assistants: Baruch Shomron, Odaya Shalev, Avital Mandel, Michal‬‬ ‫‪Mintzer, Jenia Kipnis‬‬ ‫‪Copy Editing: Racheli Lavi‬‬ ‫‪Graphic Design: Maayan Kalimyan, Eliran Galili‬‬ ‫‪June 2013‬‬ ‫עוזרי מחקר‪ :‬ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪ ,‬אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר‪ ,‬ג'ניה קיפניס‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬רחלי לביא‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬מעין קלימיאן‪ ,‬אלירן גלילי‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה פועל במסגרת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת‬ ‫אריאל בשומרון ומבצע מחקרים אודות השימושים וההשלכות של תקשורת חדשה בהקשרים‬ ‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬צרכניים‪ ,‬תרבותיים ועוד‪ .‬לפירוט מחקרי ותוצרי המכון בשנים ‪ ,2011-13‬ראו‪:‬‬ ‫‪aunmedia.org/research_about‬‬ ‫יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬מקבוצת יפעת‪ ,‬עוסקת באיתור מידע מהתקשורת הכתובה ומהתקשורת‬ ‫האלקטרונית‪ ,‬בשירותי ניתוח תדמית בתקשורת ובניתוח כותרות‪ ,‬לצורך מדידת אפקטיביות‬ ‫החשיפה התקשורתית‪.‬‬ ‫מאגר המידע השיווקי ‪ TGI‬מתוחזק על ידי קנטאר מדיה מחקרי טי‪.‬גי‪.‬איי (לשעבר "מחקרי סינגל‬ ‫סורס") ובפיקוח ובקרה מקצועית של ועדת המחקר של איגוד חברות הפרסום‪ .‬מאגר ‪ TGI‬מבוסס‬ ‫על מדגם מייצג של מרואיינים במגזר היהודי בגילאי ‪ ,18+‬המשקפים אוכלוסייה בשיעור של‬ ‫כ‪ 3.96-‬מיליון נפש‪ .‬סקר ™‪ TGI‬בישראל נערך משנת ‪.1998‬‬ ‫תמונת השער היא ענן תגיות של המלים הפופולאריות ביותר במדיה החברתית בישראל בשנת‬ ‫‪ ,2012‬כפי שהתקבלו מחברת יפעת‪ .‬הענן מתבסס על דגימה רנדומלית של שליש מהימים במהלך‬ ‫השנה‪ ,‬כאשר בכל יום נדגמו אקראית שליש מהפוסטים‪ .‬על בסיס הפוסטים מופו המילים‬ ‫והביטויים השכיחים ביותר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא‪7..................................................................................................................‬‬ ‫א‪ .‬סדר היום התקשורתי‪ :‬בין התקשורת המסורתית לתקשורת החדשה‪8...........................‬‬ ‫שוויון בנטל‪8.................................................................................................................................‬‬ ‫צדק חברתי‪9..................................................................................................................................‬‬ ‫בדרך אל הקלפי ‪ -‬יאיר לפיד ונפתלי בנט‪11....................................................................................‬‬ ‫האיום הגרעיני האיראני והתגובה הישראלית‪12.............................................................................‬‬ ‫מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה ותגובות הגולשים‪14.......................................................................‬‬ ‫המאבק נגד סגירתו של ערוץ ‪16.................................................................................................10‬‬ ‫הרייטינג והאתיקה של "האח הגדול"‪17.........................................................................................‬‬ ‫"מהפכת הסלולר" והתחרות בשוק הטלפונים החכמים‪18..............................................................‬‬ ‫פייסבוק‪19......................................................................................................................................‬‬ ‫סיכום‪20........................................................................................................................................‬‬ ‫ב‪ .‬השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה – נתונים ומגמות‪21......................................‬‬ ‫שימושי אינטרנט‪22.........................................................................................................................‬‬ ‫שימושים ברשתות חברתיות‪28.......................................................................................................‬‬ ‫צה"ל והרשתות החברתיות‪28.........................................................................................................‬‬ ‫יותר ישראלים מסתדרים בלי העיתון המודפס‪30...........................................................................‬‬ ‫החשיפה לעיתונים ב‪31.........................................................................................................2012-‬‬ ‫הטלוויזיה‪ :‬ריאליטי וחדשות‪31......................................................................................................‬‬ ‫האזנה לרדיו‪32................................................................................................................................‬‬ ‫ג‪ :2012 .‬יומן תקשורת‪34..........................................................................................‬‬ ‫ד‪ .‬עוגת הפרסום בישראל ‪ :2012‬הירידה נמשכת‪40.........................................................‬‬ ‫מבט אל התקשורת הישראלית מבעד לעוגת הפרסום ‪42................................................2012-2002‬‬ ‫עוגת הפרסום ‪44...........................................................................................................2004-2012‬‬ ‫ה‪ .‬סוגיות בהקשר של חופש העיתונות‪ ,‬ישראל ‪( 2012‬ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪45............‬‬ ‫היבט מהותי‪45................................................................................................................................‬‬ ‫לשון הרע‪46....................................................................................................................................‬‬ ‫חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי‪ :‬אתגרים מתחום סמכות השיפוט הטריטוריאלית ברשת‪49............‬‬ ‫הגנת הצרכן בהקשרים של חופש הביטוי והעיתונות‪51...................................................................‬‬ ‫חוק הספרים‪54...............................................................................................................................‬‬ ‫בחירה במסלול של פיצוי אזרחי בסכסוכים של חופש עיתונות‪55...................................................‬‬ ‫שימוש בכלים פליליים להגבלת חופש הביטוי‪56.............................................................................‬‬ ‫חיסיון על מקורות עיתונאיים‪58.....................................................................................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫ו‪ .‬אסדרת מדיה (רגולציה) (ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪61..............................................‬‬ ‫עיתונות מודפסת‪61.........................................................................................................................‬‬ ‫אסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו‪62...............................................................................................‬‬ ‫מועצת העיתונות ‪71.......................................................................................................................‬‬ ‫ז‪ .‬ממים אינטרנטים – ישראל ‪73..........................................................................2012‬‬ ‫ח‪ .‬התקשורת הדתית בישראל (פרופ' יואל כהן)‪82..........................................................‬‬ ‫מבוא‪82..........................................................................................................................................‬‬ ‫חשיפה לתקשורת בציבור החרדי‪83................................................................................................‬‬ ‫נושאים על סדר היום של העיתונות החרדית‪85..............................................................................‬‬ ‫מלחמות התרבות של התקשורת החרדית‪86...................................................................................‬‬ ‫תקשורת במגזר הדתי‪-‬לאומי‪88.......................................................................................................‬‬ ‫סיכום‪90........................................................................................................................................‬‬ ‫ט‪ .‬התקשורת הרוסית בישראל‪91...............................................................................‬‬ ‫טלוויזיה‪93.....................................................................................................................................‬‬ ‫רדיו‪93............................................................................................................................................‬‬ ‫עיתונות מודפסת‪94........................................................................................................................‬‬ ‫אינטרנט‪95.....................................................................................................................................‬‬ ‫י‪ .‬התקשורת הערבית בישראל (ד"ר טל פבל)‪97.............................................................‬‬ ‫תקשורת מסורתית‪98.....................................................................................................................‬‬ ‫תקשורת חדשה‪99..........................................................................................................................‬‬ ‫מגמות בולטות‪102..........................................................................................................................‬‬ ‫‪6‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫מבוא‬ ‫בניגוד לשנה הקודמת‪" ,‬שנת המחאה"‪ ,‬שבה הופנה חלק ניכר מתשומת הלב התקשורתית למחאה‬ ‫החברתית של קיץ ‪ ,2011‬לא עמד נושא מרכזי אחד על סדר היום של התקשורת בישראל בשנת‬ ‫‪ .2012‬לצד נושאים ביטחוניים מובהקים כמו האיום האיראני והמתיחות ברצועת עזה‪ ,‬שהגיעה‬ ‫לשיאה במבצע "עמוד ענן"‪ ,‬עסקה התקשורת במגוון נושאים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪.‬‬ ‫בחלק מנושאים אלה הייתה ‪ ,2012‬אולי יותר מקודמותיה‪" ,‬שנת האג'נדות"‪ .‬דרך הסיקור באמצעי‬ ‫תקשורת שונים התאפיינה בהצגת עמדות מובהקות בסוגיות שנויות במחלוקת‪ ,‬לעתים על חשבון‬ ‫הדיווח העובדתי‪ ,‬באופן שדחק מפעם בפעם את האתוס העיתונאי המקצועי של דיווח עובדתי‪,‬‬ ‫נטול הטיות‪.‬‬ ‫בין הנושאים שעמדו השנה על סדר היום הייתה שורה של עניינים שנגעו לתקשורת עצמה‪ ,‬בהם‬ ‫מאבקם של עובדי ערוץ ‪ 10‬למנוע את סגירתו‪ ,‬החרפת המשבר העסקי בעיתון הוותיק "מעריב"‬ ‫שהביאה אותו אל סף פשיטת רגל ולמכירתו באמצעות נאמנים שמונו על ידי בית משפט‪" ,‬מהפכת‬ ‫הסלולר" שיזם שר התקשורת משה כחלון‪ ,‬ועוד‪ .‬אירועים אלה שיקפו את הטלטלות והשינויים‬ ‫הנמשכים העוברים על המרחב הציבורי בישראל ככל שתקשורת החדשה מתרחבת ומתעצמת‪,‬‬ ‫בעוד התקשורת המסורתית נדרשת להסתגל למציאות המשתנה‪ .‬תהליכים אלה אינם מתנהלים‬ ‫בחלל ריק אלא תוך זיקה ישירה לגורמים כלכליים ופוליטיים‪ ,‬שהשפעתם על התקשורת ניכרת‪,‬‬ ‫אם בגלוי ואם באופן סמוי‪ .‬לתהליכים ולהשפעות אלה משמעות רבה על חירות הביטוי וחופש‬ ‫העיתונות בישראל ועל אופייה וערכיה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בכל הנושאים הללו‪ ,‬ורבים אחרים‪ ,‬עוסק דוח זה‪ ,‬השני בסדרת הדוחות השנתיים שמוציא לאור‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה באוניברסיטת אריאל‪ .‬הדוח הפעם רחב ומקיף יותר‬ ‫מקודמו‪ .‬הוא כולל בחינה של סדר היום התקשורתי במהלך השנה כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת‬ ‫המסורתית והחדשה‪ ,‬ואת השינויים וההתפתחויות בתחום התקשורת החדשה והשפעתה על‬ ‫ענפים שונים של התקשורת המסורתית‪ .‬מוקדשים בו גם פרקים מיוחדים למאבק על חופש‬ ‫העיתונות בשנת ‪ ,2012‬כמו גם לזירות הרחוקות בדרך כלל מעינו של רוב הציבור – התקשורת‬ ‫המגזרית‪ :‬בשפה הערבית‪ ,‬בשפה הרוסית וכן בזו המופנית אל הציבור החרדי‪ .‬להכרת מאפייני‬ ‫אמצעי התקשורת של קבוצות אלה חשיבות רבה‪ ,‬שכן על פי הערכות כ‪ 40-‬אחוזים מכלל אזרחי‬ ‫ישראל נחשפים לעיתונים‪ ,‬לתחנות שידור‪ ,‬לאתרי אינטרנט ולערוצים נוספים הייחודיים למגזרים‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫לצד חוקרי המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‪ ,‬אנו שמחים לארח השנה חוקרים‬ ‫אורחים שתרמו מהידע שלהם לדוח זה‪ ,‬ומודים להם על שיתוף הפעולה‪ .‬הדוח הוכן בשיתוף‬ ‫פעולה עם חברת יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬ואנו מבקשים להודות לצוות העובדים בחברה ובעיקר למור‬ ‫לביא ורביב טל‪ .‬תודה גם לאיתן כסיף וליונתן שלם מחברת קנטאר מדיה מחקרי ‪ ,TGI‬שהעמידו‬ ‫לרשותנו נתונים מן הסקרים המקיפים שעורכת החברה‪ .‬תודה גם לכל מי שקראו פרקים מהדוח‬ ‫על הערותיהם המועילות‪ :‬טל לאור‪ ,‬אפי ליניאל‪ ,‬ד"ר אסנת רוט‪-‬כהן‪ ,‬הילה לוינשטיין‪ ,‬עו"ד אלעד‬ ‫רוזנטל‪ ,‬ד"ר עו"ד אמיר לבקוביץ‪ ,‬ד"ר כרמל וייסמן‪ ,‬אביתר גת‪ ,‬ד"ר רבקה נריה‪-‬בן שחר‪ ,‬אסעד‬ ‫זידאן‪ ,‬ד"ר סבינה ליסיצה‪ ,‬ד"ר נלי אליאס‪ .‬וכן תודה לעוזרי המחקר ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪,‬‬ ‫אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר וג'ניה קיפניס‪ ,‬והגרפיקאים מעין קלימיאן ואלירן גלילי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫סדר היום התקשורתי‪ :‬בין התקשורת המסורתית לתקשורת החדשה‬ ‫פרק זה מוקדש לבחינת הנושאים שתפשו מקום מרכזי בשיח התקשורתי בשנת ‪ ,2012‬תוך‬ ‫התמקדות בהשוואה בין היקף אזכורם בתקשורת המסורתית לזה שבתקשורת החדשה‪ .‬בחינתם‬ ‫של נושאים אלה נעשתה באמצעות ניתוח המידע שנאגר במשך השנה באופן ממוחשב על ידי חברת‬ ‫יפעת מחקרי מדיה‪ .‬נבחרו שמות וכן מונחי מפתח שנעשה בהם שימוש נרחב באמצעי התקשורת‪,‬‬ ‫ונבדקה תדירות הופעתם על פי חודשי השנה‪ ,‬וכן על פי אמצעי התקשורת שנעשה בהם שימוש‪.‬‬ ‫מדידת אזכור מונחים אלה בתקשורת המסורתית נעשתה על ידי בדיקת תדירות הופעתם בעיתונות‬ ‫המודפסת‪ ,‬שכן אין בישראל עדיין מאגר נתונים מקיף ומלא של אזכורים בשידורי הטלוויזיה‬ ‫והרדיו‪ .‬בתחום התקשורת החדשה נמדדו האזכורים בשתי קטגוריות‪ :‬האחת‪ ,‬שהגדרנו כ"תוכן‬ ‫מערכתי"‪ ,‬כוללת אזכורים של מונחים שהופיעו בידיעות‪ ,‬כתבות‪ ,‬פרשנויות וטורים באתרים שבהם‬ ‫קיימת מערכת הממיינת ועורכת את הטקסטים‪ .‬הקטגוריה השנייה היא "תוכן גולשים"‪ ,‬כוללת‬ ‫מונחים שהופיעו בתכנים שהועלו לאינטרנט על ידי גולשים‪ ,‬כגון‪ :‬טוקבקים‪ ,‬בלוגים וסטטוסים‬ ‫ברשתות חברתיות‪ .‬עיקר הבדיקה נעשתה באמצעות ניתוח כמותי של כלל האזכורים של השמות‬ ‫והמונחים שנבחרו‪ ,‬ובקטעים מסוימים‪ ,‬בהיקף מצומצם‪ ,‬גם ניתוחי תוכן‪.‬‬ ‫שוויון בנטל‬ ‫אחד המונחים המרכזיים שעמד על סדר היום הפוליטי והתקשורתי בישראל בשנת ‪ 2012‬היה‬ ‫"שוויון בנטל"‪ .‬המונח עשוי להתייחס למספר רחב של תחומים בהם שוררת בקרב חלק מהציבור‬ ‫תחושה כי הנטל אינו מתחלק באופן שווה או הוגן בין כלל האוכלוסייה‪ .‬אולם בשיח הפוליטי‬ ‫והתקשורתי של שנת ‪ 2012‬קיבל המונח בעיקר משמעות אחת‪ :‬הקריאה לגיוס לצה"ל של תלמידי‬ ‫ישיבות‪ ,‬ששירותם הצבאי נדחה ובסופו של דבר הם אינם מתגייסים כלל‪ .‬מצב זה עוגן בהסדר‬ ‫מראשית ימי ‪.1‬‬ ‫והחדשה‬ ‫המסורתית‬ ‫בתקשורת‬ ‫בנטל"‬ ‫"שוויון‬ ‫בעזרתו לפטור‬ ‫ישיבה זכו‬ ‫והולך של תלמידי‬ ‫השנים מספר גדל‬ ‫ובמרוצת‬ ‫המדינה‪,‬‬ ‫משירות כשהם נהנים מההגדרה "תורתם אומנותם"‪.‬‬ ‫‪6.7.12‬‬ ‫מוצ"ש של‬ ‫מחאות‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪21.5.12‬‬ ‫תחילת דיוני‬ ‫ועדת פלסנר‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪1.8.12‬‬ ‫פג תוקפו‬ ‫של חוק טל‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ינו'‬ ‫פבר'‬ ‫תוכן גולשים‬ ‫מרץ‬ ‫אפר'‬ ‫מאי‬ ‫יונ'‬ ‫אינטרנט מערכתי‬ ‫יול'‬ ‫אוג'‬ ‫עיתונות מודפסת‬ ‫"שוויון בנטל" בתקשורת המסורתית והחדשה‬ ‫‪8‬‬ ‫ספט'‬ ‫אוק'‬ ‫נוב'‬ ‫דצמ'‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫המושג "שוויון בנטל" שב ועלה על סדר היום התקשורתי ב‪ ,2012-‬לאחר פסיקת בג"ץ בחודש‬ ‫פברואר‪ ,‬כי חוק טל (חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם‪ ,‬שכלל הסדרים‬ ‫שאפשרו המשך מתן דחיית גיוס לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים מסוימים) איננו חוקתי ועל כן‬ ‫אין להאריך את תוקפו מעבר לאוגוסט ‪.2012‬‬ ‫במאי ‪ ,2012‬כאשר בכנסת החלו הליכי חקיקה להקדמת הבחירות‪ ,‬חתם במפתיע ראש הממשלה‬ ‫בנימין נתניהו הסכם עם שאול מופז‪ ,‬יו"ר קדימה‪ ,‬על צירוף המפלגה לממשלה‪ .‬אחד הנושאים‬ ‫המרכזיים שהוזכרו בעת ההודעה על ההסכם היה מאמץ לקידום השוויון בנטל‪ 1.‬באותו חודש‬ ‫החלה לפעול הוועדה לקידום השוויון בנטל ("ועדת פלסנר"‪ ,‬על שמו של יושב ראש הוועדה ח"כ‬ ‫יוחנן פלסנר מסיעת קדימה)‪ .‬חודש מאוחר יותר הודיע נתניהו על ביטול עבודת הוועדה‪ ,‬כי אין‬ ‫ביכולתה לגבש המלצות שיזכו ברוב בכנסת‪ ,‬בעקבות פרישתם של נציגי ישראל ביתנו והבית‬ ‫היהודי מן הוועדה‪ 2.‬בעקבות זאת פרשה קדימה מהקואליציה ומופז האשים את נתניהו באחיזת‬ ‫עיניים בכל הקשור לנושא השוויון בנטל‪.‬‬ ‫אירועים אלה סוקרו בהרחבה בכל ערוצי התקשורת וזכו לתהודה ציבורית משמעותית‪ .‬ב‪ 6-‬ביולי‬ ‫‪ 2012‬התקיימו בתל‪-‬אביב שתי עצרות מחאה גדולות‪ :‬האחת‪ ,‬עצרת המחנה המשותף אשר תבע‬ ‫צדק חברתי ושוויון בנטל‪ ,‬ונטלו בה חלק אישים מרכזיים כגון ראש השב"כ לשעבר‪ ,‬יובל דיסקין‪,‬‬ ‫וכן המשנה לראש הממשלה דאז‪ ,‬שאול מופז‪ .‬העצרת האחרת נערכה בהשתתפות פעילים בולטים‬ ‫מהמחאה החברתית של קיץ ‪ ,2011‬בהם דפני ליף‪ .‬השיח הפעיל בנושא זה ברשתות החברתיות‬ ‫מצביע על חילוקי הדעות בין הגורמים השונים‪ ,‬בעיקר בשאלה אם יש לשלב את הקריאה לשוויון‬ ‫בנטל בסדר היום של המחאה החברתית או לעסוק בו בנפרד‪.‬‬ ‫רמת העיסוק התקשורתית ב"שוויון בנטל" ירדה באופן משמעותי בחודשים ספטמבר‪ ,‬אוקטובר‬ ‫ונובמבר‪ ,‬ושבה ועלתה בחודש דצמבר‪ ,‬כאשר שאלת גיוס תלמידי הישיבות החלה לתפוש מקום‬ ‫משמעותי בתעמולת הבחירות לכנסת ה‪ 19-‬שנערכו בינואר ‪.2013‬‬ ‫הנתונים המובאים בגרף מצביעים על דפוסים דומים בעיסוק בנושא השוויון בנטל בכל שלוש‬ ‫הקטגוריות מבחינת לוחות הזמנים‪ ,‬ועל התאמה כרונולוגית מובהקת לאירועים המשפטיים‬ ‫והפוליטיים‪ .‬לא רק העיתונות המסורתית והאינטרנט המערכתי צמצמו באופן משמעותי את‬ ‫העיסוק בנושא בחודשים שבהם לא הייתה פעילות פוליטית משמעותית בעניין זה‪ ,‬גם הגולשים‬ ‫נהגו באותה דרך‪.‬‬ ‫צדק חברתי‬ ‫המונח "צדק חברתי"‪ ,‬שזכה לחשיפה תקשורתית ב"שנת המחאה" ‪ ,2011‬המשיך להדהד גם‬ ‫בשנת ‪ ,2012‬אם כי בהיקף שונה‪ .‬בניגוד ל‪ ,2011-‬שבה חדר המונח לשיח התקשורתי רק באמצע‬ ‫השנה הרי במהלך ‪ 2012‬נעשה בו שימוש בכל ‪ 12‬החודשים בשלוש הקטגוריות שנבדקו במחקר‬ ‫זה‪ .‬המונח "צדק חברתי" מבטא את הרעיון של קיום משותף במסגרת חברתית המבוססת על‬ ‫עקרונות הצדק ומאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום ראוי‪ ,‬הוגן וצודק‪ .‬בשיח התקשורתי הוא הפך‬ ‫ל"מילת קוד" המייצגת תביעה לצמצום הפערים החברתיים‪ ,‬לדאגה לשכבות החלשות ולהבטחת‬ ‫שוויון הזדמנויות לכול‪.‬‬ ‫‪ 1‬אטילה שומפלבי ומורן אזולאי‪" ,‬נתניהו הדהים‪ :‬אין בחירות‪ ,‬אחדות עם מופז וקדימה"‪.Ynet, 8.5.2012 ,‬‬ ‫‪www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4226100,00.html‬‬ ‫‪ 2‬אריק בנדר‪" ,‬נתניהו קבר את ועדת פלסנר‪ :‬לא יכולה לגבש המלצה שתשיג רוב"‪.nrg, 2.7.2012 ,‬‬ ‫‪www.nrg.co.il/online/1/ART2/382/622.html?hp=1&cat=404&loc=80‬‬ ‫‪9‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫‪" .2‬צדק חברתי" בתקשורת המסורתית והחדשה‬ ‫‪14.7.12‬‬ ‫משה סילמן הצית‬ ‫את עצמו במהלך‬ ‫הפגנה‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪22.6.12‬‬ ‫ניסיון לחדש את‬ ‫מחאת האהלים‬ ‫בשדרות רוטשילד‬ ‫‪7000‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ינו'‬ ‫פבר'‬ ‫מרץ‬ ‫תוכן גולשים‬ ‫אפר'‬ ‫מאי‬ ‫יונ'‬ ‫יול'‬ ‫אוג'‬ ‫אינטרנט מערכתי‬ ‫ספט'‬ ‫אוק'‬ ‫נוב'‬ ‫דצמ'‬ ‫עיתונות מודפסת‬ ‫"צדק חברתי" בתקשורת המסורתית והחדשה‬ ‫בדומה לשנה הקודמת‪ ,‬שיא האזכורים של המונח "צדק חברתי" היה בחודשי הקיץ‪ .‬עוד קודם‪,‬‬ ‫בחודש מרץ‪ ,‬דווח ב"דה מרקר" כי "פעילי המחאה החברתית‪ ,‬שמתעוררים מתרדמת החורף‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מחממים מנועים לקראת הקיץ הקרב וזורקים לאוויר רעיונות ותאריכים להחזרת המחאה"‪.‬‬ ‫ואכן ממועד זה ניכרת עלייה באזכורי המונח בתוכן הגולשים‪ ,‬בדומה לשנה הקודמת שבה זירת‬ ‫תקשורת חדשה זו הייתה מוקד של התארגנויות וקריאות לפעולה‪ .‬ב‪ 22-‬ביוני ביקשה דפני ליף‬ ‫ועמה פעילים נוספים להקים אוהל בשדרות רוטשילד‪ ,‬כמו בשנה הקודמת‪ .‬אך בניגוד ל‪2011-‬‬ ‫מנעה זאת המשטרה והחרימה את האוהלים‪ .‬במהלך עימות שהיה במקום נעצרה ליף‪.‬‬ ‫דבריה של ליף באותו אירוע שיקפו את ההבנה כי לא ניתן להסתפק בדיונים פרלמנטריים‬ ‫וממשלתיים כדי לקדם את יעדי המאבק‪ ,‬ונדרשים אירועים רבי משתתפים‪ ,‬שיזכו לסיקור‬ ‫תקשורתי ויחזירו את המאבק החברתי לסדר היום הציבורי בעוצמה‪" .‬הגעתי לכאן היום כדי‬ ‫לחזור ולעלות את המציאות החברתית כלכלית של ישראל לכותרות‪ .‬צריך פה שינוי אמיתי‬ ‫‪4‬‬ ‫במדיניות ובחלוקת התקציב‪ .‬יש דיון על תקציב המדינה בחודש אוגוסט וצריך לחזור לרחובות"‪.‬‬ ‫בימים הבאים ניתן סיקור תקשורתי להפגנות שנערכו בתל‪-‬אביב‪ ,‬וכן להתנגשויות עם המשטרה‬ ‫שבמהלכן נעצרו מפגינים‪ .‬בעיתונות המסורתית בלט בהפגנות אלה שינוי בהדגשים בהשוואה לשנה‬ ‫הקודמת‪ .‬התמיכה הנרחבת במחאה השתנתה באירועים אלה לנוכח מספר פעולות אלימות שנעשו‬ ‫במהלך ההפגנות‪ ,‬ובעיקר ניפוץ שמשה של סניף בנק במרכז תל‪-‬אביב‪ .‬הכותרת בעמוד הראשון של‬ ‫‪6‬‬ ‫"ידיעות אחרונות" למחרת הייתה "מחאה אלימה"‪ 5,‬ולצדה מאמר שכותרתו "חצו קו אדום"‪.‬‬ ‫‪ 3‬ענת ג'ורג'י‪" ,‬סקר ‪ Markerweek‬מגלה‪ 80% :‬מהציבור בעד חידוש המחאה נגד יוקר המחיה; רק ‪ 30%‬מרוצים מהפתרונות של‬ ‫טרכטנברג"‪ ,‬דה מרקר‪.www.themarker.com/markerweek/1.1674729 .29.3.2012 ,‬‬ ‫‪ 4‬בועז פיילר ושחר חי‪" ,‬צפו‪ :‬דפני ליף נעצרה‪ ,‬הפעילים חסמו את הניידת"‪.Ynet, 22.6.2012 ,‬‬ ‫‪.www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4245902,00.html‬‬ ‫‪" 5‬ידיעות אחרונות"‪ ,24.6.2012 ,‬עמ' ‪.1‬‬ ‫‪ 6‬יובל יועז‪" ,‬חצו קו אדום"‪" ,‬ידיעות אחרונות"‪ ,24.6.2012 ,‬עמ' ‪.1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫העלייה המשמעותית בהיקף האזכורים הייתה בחודש יולי‪ ,‬והיא הגיעה לשיאה בעקבות ההפגנה‬ ‫בתל‪-‬אביב שבמהלכה הצית עצמו משה סילמן במחאה על יחס הרשויות כלפיו‪ .‬גם מותו של סילמן‪,‬‬ ‫ששה ימים לאחר ההפגנה‪ ,‬הגביר מאוד את קצב האזכורים של המונח "צדק חברתי"‪.‬‬ ‫סיקור המחאה החברתית בעיתונות המסורתית ב‪ 2012-‬היה שונה מזה של‪ ,2011-‬הן מבחינה‬ ‫כמותית והן מבחינת תוכנית‪ ,‬בעיקר התבטא בו צמצום התמיכה במפגינים‪ .‬ניתנו לכך מספר‬ ‫הסברים‪ .‬על פי אחד ההסברים הנפוצים זיהו בעלי ארגוני התקשורת שהסיקור הנרחב של מחאת‬ ‫קיץ ‪ 2011‬פגע בהכנסותיהם‪ ,‬בעיקר בשל צמצום הפרסום על ידי תאגידים גדולים‪ .‬דברים מפורשים‬ ‫בעניין זה אמר מנכ"ל ערוץ ‪ 10‬בשיחה עם עובדי הערוץ‪" :‬המחאה בקיץ היוותה מכה קשה לשוק‬ ‫הפרסום ובכללו לערוץ‪ ...‬מחאה נוספת עלולה להוות מכת מוות"‪ 7.‬משום כך העדיפו ב‪ 2012-‬לשנות‬ ‫את היקף הסיקור ואת אופיו‪.‬‬ ‫על פי הסבר אחר‪ ,‬מחאת קיץ ‪ 2011‬זכתה לסיקור נרחב ואוהד בעיקר בשל חריגתו של האירוע‬ ‫וראשוניותו‪ .‬בתולדות מדינת ישראל לא הייתה מעולם מחאה חברתית שהוציאה רבים כל כך‬ ‫לרחובות‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬ב‪ 2012-‬כבר לא היה זה חידוש‪ 8.‬לכך ניתן להוסיף את העובדה שבמהלך ‪2012‬‬ ‫כבר עבר מוקד הדיון בסוגיות "צדק חברתי" למישור הפוליטי‪ ,‬על רקע הבחירות המתקרבות‪.‬‬ ‫בדרך אל הקלפי ‪ -‬יאיר לפיד ונפתלי בנט‬ ‫השיח התקשורתי על ערוציו השונים לקראת הבחירות (שנערכו בינואר ‪ )2013‬החל כבר מהחודשים‬ ‫הראשונים של שנת ‪ 2012‬והגיע לשיאו בסוף השנה‪ ,‬לאחר שנקבע המועד לבחירות‪ .‬מתוך שלל‬ ‫האישים והמונחים שהוזכרו רבות בתקשורת בהקשר הפוליטי בחרנו להתמקד בשתי דמויות‬ ‫מרכזיות ‪ -‬יאיר לפיד‪ ,‬שהקים בשנה זו את מפלגתו "יש עתיד" (המפלגה זכתה בבחירות ב‪19-‬‬ ‫מושבים בכנסת) ונפתלי בנט‪ ,‬שנבחר לעמוד בראש מפלגת "הבית היהודי" (המפלגה זכתה ב‪15-‬‬ ‫מושבים בכנסת)‪.‬‬ ‫האפשרות שלפיד‪ ,‬שהיה בין היתר מגיש "אולפן שישי" בערוץ ‪ 2‬ובעל טור אישי במוסף "‪ 7‬ימים"‬ ‫בעיתון ידיעות אחרונות‪ ,‬יתמודד בבחירות עלתה באמצעי התקשורת עוד בעשור הקודם‪ .‬בינואר‬ ‫‪ 2012‬פרש לפיד מחברת החדשות של ערוץ ‪ 2‬והודיע על כניסתו לפוליטיקה‪ 9.‬בסוף חודש אפריל‬ ‫הוא הקים את מפלגת "יש עתיד"‪ ,‬ובתחילת מאי‪ ,‬ערך את הכנס המפלגתי הראשון שבו הציג‬ ‫את מצע המפלגה‪ 10.‬בין עיקרי הדברים‪ ,‬ניתן למנות את הדאגה למעמד הביניים במאבק ביוקר‬ ‫המחיה ועיסוק בסוגיית השוויון בנטל‪ .‬במהלך מערכת הבחירות וגם אחריה הרבה לפיד להשתמש‬ ‫ברשתות החברתיות להעברת מסרים ולגיוס תמיכה‪( 11‬והמשיך בשימוש נרחב בפייסבוק גם כאשר‬ ‫התמנה ב‪ 2013-‬לשר האוצר)‪.‬‬ ‫האישיות הבולטת האחרת בין השחקנים החדשים בזירה הפוליטית הוא נפתלי בנט‪ ,‬דמות שהייתה‬ ‫מוכרת בציבור פחות מלפיד‪ .‬בנט שירת כמפקד בסיירת מגלן‪ ,‬ולאחר שחרורו מהצבא הקים את‬ ‫‪ 7‬אמילי גרינצוויג‪" ,‬מנכ"ל ערוץ ‪ 10‬לעובדיו‪ :‬אל תייצרו מחאה"‪ ,‬הארץ‪.5.4.2012 ,‬‬ ‫‪www.haaretz.co.il/gallery/television/1.1680033‬‬ ‫‪ 8‬גבי וימן‪" ,‬המחאה החדשה והתקשורת הוותיקה"‪ ,‬הארץ‪www.haaretz.co.il/opinions/1.1742494 .28.6.2012 ,‬‬ ‫‪" 9‬יאיר לפיד פורש מערוץ ‪ :2‬החליט להתמקד בחיים הפוליטיים"‪nrg, 8.1.2012 ,‬‬ ‫‪www.nrg.co.il/online/1/ART2/324/473.html‬‬ ‫‪ 10‬לילך ויסמן‪" ,‬תוכנית לפיד‪ 150 :‬אלף דירות להשכרה‪ -‬במימון המוסדיים"‪ .‬גלובס‪.12.6.2012 ,‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000756477‬‬ ‫‪ 11‬ענת ביין‪-‬לובוביץ' וספיר פרץ‪" ,‬הכוח של הקמפיין של יאיר לפיד היה האותנטיות שלו"‪ .‬גלובס‪.24.1.2013 ,‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000816793‬‬ ‫‪11‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫חברת "סאיוטה"‪ ,‬שהתמחתה באבטחת מידע ונמכרה בהמשך תמורת ‪ 145‬מיליון דולר‪ .‬ב‪2007-‬‬ ‫היה בנט ראש המטה של בנימין נתניהו‪ ,‬בהיותו באופוזיציה‪ 12.‬אחר כיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע‪.‬‬ ‫ב‪ 2012-‬הקים עם הרב אביחי רונצקי ואיילת שקד את מפלגת "הישראלים"‪ .‬בסוף מאי הודיע‬ ‫שיתמודד בבחירות המקדימות לראשות מפלגת הבית היהודי‪ 13,‬לשעבר המפד"ל‪ .‬בנובמבר ניצח‬ ‫את המועמד הוותיק זבולון אורלב ברוב של ‪ 67%‬ונבחר ליושב ראש המפלגה‪ 14.‬כמו לפיד עשה אף‬ ‫בנט שימוש נרחב ברשתות החברתיות במערכת הבחירות‪ .‬דף הפייסבוק שלו זכה לכ‪ 100-‬אלף‬ ‫לייקים במהלך חודש דצמבר ‪ ,2012‬אז דורג שני במדד הפוליטיקאים במספר החברים בפייסבוק‬ ‫‪15‬‬ ‫(במקום הראשון היה ראש הממשלה נתניהו)‪.‬‬ ‫השוואה בין ‪.3‬‬ ‫השנה‬ ‫במהלך‬ ‫בתקשורת‬ ‫ונפתלי בנט‬ ‫יאירשנילפיד‬ ‫מספראזכורי‬ ‫מידת הצלחתו‬ ‫בבירור על‬ ‫החדשים מצביעה‬ ‫הפוליטיקאים‬ ‫האזכורים של‬ ‫של בנט לצבור חשיפה משמעותית בתוך זמן קצר בחודשים האחרונים של השנה‪ .‬לפיד‪ ,‬בניגוד‬ ‫אליו‪ ,‬זכה לנוכחות תקשורתית במהלך כל השנה‪ ,‬כחלק מקמפיין מתוכנן ומתמשך‪ .‬הגרף מציג את‬ ‫אזכורי שני השמות בעיתונות המודפסת‪ ,‬באינטרנט המערכתי ובתוכן גולשים‪.‬‬ ‫‪30000‬‬ ‫‪1.5.12‬‬ ‫הצגת מצע‬ ‫מפלגת "יש‬ ‫עתיד"‬ ‫‪25000‬‬ ‫‪20000‬‬ ‫‪15000‬‬ ‫‪6.11.12‬‬ ‫בנט מנצח ונבחר‬ ‫ליו"ר מפלגת‬ ‫"הבית היהודי"‬ ‫‪29.4.12‬‬ ‫לפיד מקים‬ ‫את מפלגת‬ ‫"יש עתיד"‬ ‫‪10000‬‬ ‫‪21.5.12‬‬ ‫בנט מודיע על‬ ‫התמודדות על‬ ‫ראשות "הבית‬ ‫היהודי"‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ינו'‬ ‫פבר'‬ ‫מרץ‬ ‫אפר'‬ ‫מאי‬ ‫יונ'‬ ‫נפתלי בנט‬ ‫יול'‬ ‫אוג'‬ ‫ספט'‬ ‫אוק'‬ ‫נוב'‬ ‫דצמ'‬ ‫יאיר לפיד‬ ‫אזכורי יאיר לפיד ונפתלי בנט בתקשורת במהלך השנה‬ ‫האיום הגרעיני האיראני והתגובה הישראלית‬ ‫בשנת ‪ 2012‬נמשך הדיון התקשורתי באיום הגרעיני הנשקף לישראל ולעולם מצד איראן‪ .‬הדיון‬ ‫מתאפיין במחלוקת בין היתר בשאלות האם ראוי שישראל תפעל לבדה כדי לסכל את תכנית‬ ‫הגרעין; מהם הסיכויים והסיכונים של תקיפה כזו; מהן ההשלכות הצפויות על המשק הישראלי;‬ ‫מהי מידת הסיכוי שהעיצומים הבינלאומיים ישפיעו על איראן; מהו לוח הזמנים עד להצטיידות‬ ‫טהרן בפצצה ובאמצעי שיגור ועוד‪ .‬שנת ‪ 2011‬עמדה בסימן התבטאויות של אישים ביטחוניים‬ ‫בכירים נגד תקיפה ישראלית‪ ,‬ודיונים דומים נערכו גם ב‪ ,2012-‬אם כי בעוצמה ובתדירות נמוכות‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫‪ 12‬ברק רביד‪ ,‬שני ליטמן‪ ,‬חיים לוינסון‪ ,‬גילי כהן‪ ,‬רויטל חובל ונעמי דרום‪" ,‬מיהו נפתלי בנט‪ :‬פרופיל של היורש של ביבי"‪ .‬הארץ‪,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/1.1909265 .18.1.2013‬‬ ‫‪" 13‬נפתלי בנט מתמודד על ראשות "הבית היהודי"‪ .‬רשת ב' של קול ישראל‪.21.5.2012 ,‬‬ ‫‪.www.iba.org.il/bet/?entity=843799&type=1‬‬ ‫‪ 14‬חיים לוינסון‪" ,‬נפתלי בנט ניצח בבחירות לראשות הבית היהודי‪ -‬המפד"ל"‪ .‬הארץ‪.7.11.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/news/elections/1.1858769‬‬ ‫‪ 100,000" 15‬לייקים לדף הפייסבוק של נפתלי בנט"‪ .‬שאריות ברשת‪.25.12.2012 ,‬‬ ‫‪.www.shareyot.co.il/?p=5441‬‬ ‫‪12‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫אירועים שונים במהלך השנה העלו את הנושא האיראני שוב לכותרות בישראל‪ ,‬ביניהם‪:‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הקפאת נכסי ממשלת איראן בארצות הברית בפברואר‪ ,‬כחלק מהגברת העיצומים הכלכליים;‬ ‫התבטאויות ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין בתחילת אפריל נגד תקיפה אפשרית באיראן‪ ,‬שגררו‬ ‫דיון ציבורי נוקב;‪ 17‬מתקפת סייבר על אתרים איראנים הקשורים לתכנית הגרעין‪ ,‬שבשיאה דווח‬ ‫על חשיפת וירוס המחשבים "להבה" בסוף מאי;‪ 18‬נאום נתניהו בעצרת האו"ם בסוף ספטמבר‪ ,‬שבו‬ ‫‪19‬‬ ‫הציג במילים ובאיור את הקווים האדומים של ישראל בנוגע להתחמשות הגרעינית של איראן;‬ ‫חיזוק העיצומים נגד איראן מצד האיחוד האירופי באמצע אוקטובר;‪ 20‬ופרסום מחלוקת קשה‬ ‫לגבי תקיפה אפשרית באיראן בין הגורמים המדיניים בישראל ובראשם ראש הממשלה נתניהו‬ ‫ושר הביטחון ברק לבין הגורמים המבצעים ובראשם ראש המוסד דגן והרמטכ"ל אשכנזי‪ ,‬בתכנית‬ ‫‪21‬‬ ‫הטלוויזיה "עובדה" בנובמבר‪.‬‬ ‫‪ .4‬איראן בתקשורת המסורתית והחדשה‬ ‫‪27.9.12‬‬ ‫נאום נתניהו‬ ‫בעצרת האו"ם‬ ‫‪40000‬‬ ‫‪35000‬‬ ‫‪4.12‬‬ ‫התנגדות יובל‬ ‫דיסקין לתקיפה‬ ‫באיראן‬ ‫‪30000‬‬ ‫‪25000‬‬ ‫‪6.2.12‬‬ ‫הקפאת נכסי‬ ‫ממשלת איראן‬ ‫בארה"ב‬ ‫‪20000‬‬ ‫‪15000‬‬ ‫‪10000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ינו'‬ ‫פבר'‬ ‫תוכן גולשים‬ ‫מרץ‬ ‫אפר'‬ ‫מאי‬ ‫יונ'‬ ‫יול'‬ ‫אוג'‬ ‫אינטרנט מערכתי‬ ‫ספט'‬ ‫אוק'‬ ‫נוב'‬ ‫עיתונות מודפסת‬ ‫איראן בתקשורת המסורתית והחדשה‬ ‫‪ 16‬יצחק בן חורין‪" ,‬אובמה הקפיא את נכסים של ממשלת אירן בארה"ב"‪.Ynet, 6.2.2012 .‬‬ ‫‪.www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4186098,00.html‬‬ ‫‪ 17‬מורן אזולאי‪" ,‬דיסקין‪ :‬לא סומך על המשיחים מקיסריה ומאקירוב"‪.Ynet, 28.4.2012 ,‬‬ ‫‪.www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4221547,00.html‬‬ ‫‪ 18‬ברברה שרר‪" ,‬אירן טוענת כי חשפה וירוס חדש‪" :‬אחד האיומים המורכבים ביותר שנתגלו אי פעם"‪.Nana10, 28.5.2012 .‬‬ ‫‪.news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=899860‬‬ ‫‪ 19‬אודי סגל‪" ,‬נתניהו בעצרת האו"ם‪ :‬הקו האדום‪ -‬רך העשרת האורניום"‪.Mako, 27.9.2012 .‬‬ ‫‪.www.mako.co.il/news-military/israel/Article-c4593be6fc80a31017.htm‬‬ ‫‪ 20‬ברק רביד‪" ,‬האיחוד האירופי החליט על סבב סנקציות נוסף נגד אירן"‪ .‬הארץ‪.15.10.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/1.1843025‬‬ ‫‪ 21‬אילנה דיין‪ ,‬גלעד טוקטלי ונעמה פרי‪" ,‬נתניהו לא נשים את המפתחות אצל האמריקנים"‪.Mako, 15.11.2012 .‬‬ ‫‪.www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2013-e2afde9009f4a310/Article-c0bb99a4b90da31006.htm‬‬ ‫‪13‬‬ ‫דצמ'‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה ותגובות הגולשים‬ ‫עד כמה משקפות התגובות (טוקבקים) הנלוות לכתבות באתרי אינטרנט מרכזיים את הלך‬ ‫הרוחות בציבור? האם מדובר בביטוי משמעותי של עמדות הגולשים‪ ,‬או שהמידיות‪ ,‬הספונטניות‬ ‫והאנונימיות של הטוקבקים הופכת אותם ל"בימה נוחה וזמינה להשתלחויות בוטות"?‪ 22‬לבדיקת‬ ‫מדגמית של סוגיה זו במציאות התקשורתית בשנת ‪ 2012‬נבחנו הטוקבקים לידיעות באתרי‬ ‫החדשות באינטרנט על החלטה על סיומו של מבצע "עמוד ענן"‪ ,‬אופיינו ותוכניהם אופיינו והושוו‬ ‫לממצאי סקרים שפורסמו בימים שלאחר סיום הפעולה‪ .‬מבצע "עמוד ענן" החל ב‪ 14-‬בנובמבר‬ ‫‪ 2012‬בשל ירי רקטות לעבר שטח ישראל‪ ,‬נמשך עד ה‪ 21-‬בנובמבר ‪ ,2012‬וכלל אלפי תקיפות על‬ ‫יעדים ברצועת עזה ללא כניסה קרקעית לשטח הפלסטיני‪.‬‬ ‫הניתוח בוצע על בסיס יותר מאלפיים תגובות לידיעות החדשותיות שפורסמו ב‪,Ynet, walla -‬‬ ‫ו‪ nrg-‬בשעות הראשונות של סיום המבצע‪ ,‬ב‪ 21-‬בנובמבר ‪ .2012‬הידיעה ב‪ Ynet-‬פורסמה לראשונה‬ ‫בשעה ‪ ,19:10‬עודכנה בפעם האחרונה באותו הערב בשעה ‪ ,21:06‬ונלוו לה ‪ 933‬טוקבקים‪ 23.‬הידיעה‬ ‫המקבילה פורסמה ב‪ nrg-‬באותו תאריך בשעה ‪ ,19:22‬ונלוו לה ‪ 453‬טוקבקים‪ 24.‬והידיעה השלישית‬ ‫פורסמה ב‪ walla-‬באותו תאריך בשעה ‪ ,19:17‬עודכנה בפעם האחרונה בשעה ‪ ,21:01‬ונלוו לה ‪761‬‬ ‫טוקבקים‪ 25.‬ניתוח הנתונים העלה כי הדרך שבה הסתיים המבצע ִאכזבה את הגולשים באתרים‬ ‫השונים‪ ,‬ומרבית התגובות כוונו נגד סיומו המוקדם של המבצע‪ ,‬ונגד האישים האחראיים על‬ ‫הסיום המוקדם‪ ,‬ובראשם ראש הממשלה נתניהו‪ .‬מעטים תמכו בסיומו של המבצע‪ ,‬ורק מיעוט‬ ‫‪.5‬‬ ‫להפסיקו‪.‬‬ ‫הממשלה‬ ‫ראש‬ ‫בהחלטת‬ ‫ותמך‬ ‫ישראלי‬ ‫זניח ראה במבצע ניצחון‬ ‫ענן"‬ ‫מבצע "עמוד‬ ‫על סיום‬ ‫לידיעה‬ ‫הגולשים‬ ‫תגובות‬ ‫ב‪nrg, Ynet, walla-‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪1201‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪453‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ישראל ניצחה‬ ‫ישראל הפסידה‬ ‫תמיכה בנתניהו‬ ‫תמיכה בסיום‬ ‫ביקורת על הסיום‬ ‫ביקורת על נתניהו‬ ‫ישראל הפסידה‬ ‫ביקורת על הסיום‬ ‫ישראל‬ ‫ביקורת על נתניהו‬ ‫תמיכה בנתניהו‬ ‫תמיכה בסיום‬ ‫ניצחה‪nrg, Ynet,‬‬ ‫‪walla‬‬ ‫ענן" ב‪-‬‬ ‫סיום מבצע "עמוד‬ ‫הגולשים לידיעה על‬ ‫תגובות‬ ‫‪ 22‬רועי גולדשמידט‪" ,‬מקומם של הטוקבקים בשיח הציבורי בישראל"‪ ,‬מחלקת מידע ומחקר‪ ,‬הכנסת‪ , 22.8.2006 ,‬עמ' ‪.5‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01546.pdf‬‬ ‫‪ 23‬כתבי ‪" ,Ynet‬אחרי ההכרזה בקהיר‪ :‬הפסקת האש נכנסה לתוקף"‪Ynet, 21.11.2012 ,‬‬ ‫‪.www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4310099,00.html/‬‬ ‫‪ 24‬אסף גיבור וסוכנויות הידיעות‪" ,‬נתניהו‪ :‬פעלנו באחריות; ברק‪ :‬המטרות הושגו במלואן"‪.nrg, 21.11.2012 .‬‬ ‫‪.www.nrg.co.il/online/1/ART2/417/361.html‬‬ ‫‪ 25‬טל שלו ואמיר בוחבוט‪" ,‬נתניהו‪ :‬נכון למצות את ההזדמנות להפסקת אש מתמשכת"‪.Walla, 21.11.2012 ,‬‬ ‫‪.news.walla.co.il/?w=/9/2589035‬‬ ‫‪14‬‬ ‫שונות‬ ‫שונות‬ ‫היחס לסיום המבצע‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫וואלה‬ ‫‪nrg‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪Ynet‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫תמיכה‬ ‫היחס לנתניהו בעקבות סיום המבצע‬ ‫ביקורת‬ ‫היחס לסיום המבצע‬ ‫‪nrg‬‬ ‫‪Ynet‬‬ ‫וואלה‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫תמיכה‬ ‫האם ישראל ניצחה או הפסידה?‬ ‫ביקורת‬ ‫‪26‬‬ ‫היחס לנתניהו בעקבות סיום המבצע‬ ‫‪nrg‬‬ ‫‪Ynet‬‬ ‫וואלה‬ ‫*מתוך הטוקבקים שהביעו עמדה בנושא‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫תמיכה‬ ‫ביקורת‬ ‫‪27‬‬ ‫האם ישראל ניצחה במלחמה?‬ ‫*מתוך הטוקבקים שהביעו עמדה בנושא‬ ‫‪ 26‬מתוך הטוקבקים שהביעו עמדה בנושא‪.‬‬ ‫‪ 27‬מתוך הטוקבקים שהביעו עמדה בנושא‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫העמדות החדות שבאו לביטוי על ידי הטוקבקיסטים שונות מאלה שבאו לביטוי בחלק מסקרי‬ ‫דעת הקהל שנערכו בימים שאחרי המבצע‪ .‬בערוץ ‪ 2‬דווח כי מסקר שנערך יממה לאחר תום מבצע‬ ‫"עמוד ענן" עולה כי תוצאת המבצע היתה תיקו‪ 29% .‬מהנשאלים השיבו שחמאס ניצח‪ 20% ,‬שידה‬ ‫של ישראל הייתה על העליונה‪ ,‬ו‪ 46%-‬חשבו ששום צד לא ניצח‪ .‬באשר לדרך בה ניהל נתניהו את‬ ‫מהלך המבצע ‪ 38% -‬השיבו שתפקודו היה טוב‪ 28% ,‬שתפקודו היה לא טוב ו‪ 28%-‬מעריכים את‬ ‫‪28‬‬ ‫תפקודו כבינוני‪.‬‬ ‫תמונה אחרת עלתה מסקר שנערך בערוץ הכנסת מיד לאחר סיום מסיבת העיתונאים שבה הודיעו‬ ‫ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ ,‬שר הביטחון אהוד ברק ושר החוץ אביגדור ליברמן‪ ,‬על הפסקת‬ ‫האש‪ .‬על פי הסקר רק ‪ 32‬אחוזים מקרב הנשאלים תמכו בהפסקת האש‪ 60 ,‬אחוזים התנגדו ו‪8-‬‬ ‫‪29‬‬ ‫אחוזים השיבו "לא יודע"‪ .‬את הסקר ערכה חברת ‪ Panel4All‬והשתתפו בו ‪ 501‬משיבים‪.‬‬ ‫המאבק נגד סגירתו של ערוץ ‪10‬‬ ‫לאחר שנים של קשיים כלכליים והפסדים מתמשכים נקלע ערוץ הטלוויזיה המסחרי ערוץ ‪10‬‬ ‫למשבר חמור בשנת ‪ .2012‬בשיח הציבורי בשאלת עתידו של הערוץ מילאו תפקיד מרכזי עובדי‬ ‫הערוץ‪ ,‬עיתונאים מארגוני תקשורת אחרים ופוליטיקאים‪ .‬בדיונים שבה ועלתה הקביעה כי המשך‬ ‫קיומו של הערוץ חיוני לפלורליזם התקשורתי החיוני למדינה דמוקרטית‪ .‬כן נשמעו טענות כי‬ ‫לשכת ראש הממשלה איננה ממהרת לסייע לערוץ בשל תחקירים ביקורתיים על נתניהו‪ .‬מנגד‬ ‫נשמעו טענות של גולשים כי מדובר בכישלון מסחרי ניהולי של בעלי הערוץ ואין סיבה להיחלץ‬ ‫לעזרתם‪ ,‬לצד טענות על הקו הפוליטי של השידורים‪.‬‬ ‫בחודש ינואר ‪ 2012‬הוצעה לערוץ ‪ 10‬הצעת פשרה שתמנע את סגירתו‪ ,‬אך לאחר שזו לא בוצעה‬ ‫החליטה באוגוסט מועצת הרשות השנייה על חילוט הערבות של הזכיין ועל גביית החובות למשרד‬ ‫האוצר עד סוף השנה‪ .‬ההחלטה‪ ,‬לצד תגובת עובדי הערוץ שחידשו את המערכה הציבורית נגד‬ ‫סגירת הערוץ זכו לסיקור נרחב בתקשורת ותגובות רבות של גולשים‪ .‬ועדה בראשות מנכ"ל משרד‬ ‫ראש הממשלה הראל לוקר גיבשה הסדר שיאפשר את המשך שידורי הערוץ לשנתיים‪ .‬למימוש‬ ‫ההסכם נדרש אישור של הממשלה והליך חקיקה בכנסת‪ ,‬ואלה התעכבו עד אמצע דצמבר‪ ,‬ואז‬ ‫‪30‬‬ ‫אושרו‪.‬‬ ‫‪ 28‬עמית סגל‪" ,‬עמוד ענן לא משפיע על הסקרים"‪ ,‬אתר מאקו‪23.11.2012 ,‬‬ ‫‪www.mako.co.il/news-elections-2013/commentators/Article-8fc1597dd2a2b31004.htm‬‬ ‫‪ 29‬צבי זינגר‪" ,‬אפקט עמוד ענן‪ :‬הליכוד ביתנו נחלש לטובת הימין‪ ,‬העבודה מתחזקת"‪ ,‬אתר מגפון‪22.11.2013 ,‬‬ ‫‪megafon-news.co.il/asys/archives/101109‬‬ ‫‪ 30‬אמילי גרינצווייג‪" ,‬ערוץ ‪ 10‬אולי ניצל מסגירה אך לא מהתלות בחסדי השלטון"‪ ,‬הארץ‪.17.12.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/gallery/media/1.1887250‬‬ ‫‪16‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫‪10000‬‬ ‫‪14.8.12‬‬ ‫חילוט הערבות של‬ ‫הזכיינות וגביית‬ ‫החובות למשרד‬ ‫האוצר עד סוף ‪2012‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪17.8.12‬‬ ‫חתימת "הסכם‬ ‫לוקר" הכולל‬ ‫הארכת הזיכיון‬ ‫לערוץ בשנתיים‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ינו'‬ ‫פבר'‬ ‫מרץ‬ ‫תוכן גולשים‬ ‫אפר'‬ ‫מאי‬ ‫יונ'‬ ‫אינטרנט מערכתי‬ ‫יול'‬ ‫ספט'‬ ‫אוג'‬ ‫אוק'‬ ‫נוב'‬ ‫דצמ'‬ ‫עיתונות מודפסת‬ ‫אזכורי ערוץ ‪ 10‬בתקשורת המסורתית והחדשה‬ ‫הרייטינג והאתיקה של "האח הגדול"‬ ‫העונה הרביעית של תכנית הריאליטי "האח הגדול" ששודרה בשנת ‪ 2012‬עמדה בסימן "פרשת‬ ‫הכדורים"‪ .‬הפרשה התעוררה בחודש מרץ‪ ,‬בעקבות דבריו של סער שיינפיין‪ ,‬שהשתתף בעונה‬ ‫השנייה של התכנית‪ ,‬ל"ידיעות אחרונות"‪ ,‬כי חויב לקחת כדורים פסיכיאטרים בזמן שהותו בבית‬ ‫שבו צולמה התכנית‪.‬‬ ‫דבריו עוררו דיון אתי בתחומי התקשורת והרפואה‪ ,‬ותגובות רבות מצד גולשים על רקע שיעורי‬ ‫הצפייה הגבוהים בתכנית‪ .‬ייתכן כי ניתן להסביר את רמת האזכור הגבוהה של הפרשה גם בעיתונות‬ ‫המודפסת בין היתר על רקע מאבק מתמשך בין "ידיעות אחרונות" לבין "קשת"‪ ,‬זכיינית ערוץ ‪,2‬‬ ‫אשר משדרת את התכנית‪.‬‬ ‫משרד הבריאות וכן הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בדקו את הנושא‪ ,‬והרשות דרשה לקבל לידה‬ ‫מידע על בדיקת כשירות המתמודדים בתכנית ועל דרך הטיפול הרפואי‪ ,‬הפיזי והנפשי במשתתפיה‪,‬‬ ‫המנותקים על פי כללי התכנית מהעולם החיצון‪ 31.‬במקביל הוגשו תביעות משפטיות הדדיות בין‬ ‫‪32‬‬ ‫גורמים שונים שהיו מעורבים בפרשה‪ ,‬אשר חלקן הסתיימו בפשרה‪.‬‬ ‫‪ 31‬לי‪-‬אור אברבך‪" ,‬פרשת האח הגדול‪ :‬הרשות השנייה תקבע תקנון לריאליטי"‪ ,‬גלובס‪.18.11.2012 ,‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000799118‬‬ ‫‪" 32‬פרשת הכדורים באח הגדול‪ :‬הושגה פשרה"‪ ,‬נענע‪bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=956627 .6.2.2013 ,10‬‬ ‫‪17‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫‪9.3.12‬‬ ‫פרסום התחקיר‬ ‫על "האח הגדול"‬ ‫והכדורים‬ ‫הפסיכיאטרים‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ינו'‬ ‫פבר'‬ ‫תוכן גולשים‬ ‫מרץ‬ ‫אפר'‬ ‫מאי‬ ‫יונ'‬ ‫אינטרנט מערכתי‬ ‫יול'‬ ‫אוג'‬ ‫ספט'‬ ‫אוק'‬ ‫נוב'‬ ‫דצמ'‬ ‫עיתונות מודפסת‬ ‫"האח הגדול" בתקשורת המסורתית והחדשה‬ ‫"מהפכת הסלולר" והתחרות בשוק הטלפונים החכמים‬ ‫בחודש מאי ‪ 2012‬הכריז שר התקשורת דאז‪ ,‬משה כחלון‪ ,‬על צעד שכונה "מהפכת הסלולר"‪ :‬פתיחת‬ ‫השוק הסלולרי לתחרות נרחבת יותר על ידי מתן רישיונות למפעילי רשתות סלולריות נוספות‪ .‬על‬ ‫פי נתוני משרד התקשורת הביא מהלך זה‪ ,‬לצד צעדים נוספים של המשרד‪ ,‬לחסכון לצרכני הסלולר‬ ‫בהיקף של כ‪ 5.7-‬מיליארד שקלים בשנים ‪ 2011‬ו‪ .2012-‬מדובר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בחסכון של כ‪₪ 1,900-‬‬ ‫לבית אב שבו שלושה מכשירים סלולריים וכן חסכון של כ‪ 60%-‬ברכישת מכשיר (בין ‪ 2010‬ל‪.)2012-‬‬ ‫"מהפכת הסלולר" לא רק הוזילה את עלות השימוש בטלפונים הניידים‪ ,‬אלא גם האיצה את‬ ‫העלייה בהיקף השימוש בתקשורת מסוג זה‪ .‬מנתוני המשרד עולה עוד כי בין השנים ‪2012-2009‬‬ ‫חלה עלייה של ‪ 23%‬בדקות השיחה בסלולר‪ ,‬ועלייה גבוהה עוד יותר בשימושי העברת נתונים‬ ‫ושירותים מתקדמים‪ 33.‬עוד נמסר כי במהלך שנת ‪ 2012‬נוידו ‪ 1,411,611‬קווי טלפונים סלולריים‬ ‫מחברה לחברה‪ .‬בתהליך זה ניכר זינוק משמעותי בשני הרבעונים האחרונים של השנה‪ ,‬לאחר מתן‬ ‫רישיונות לחברות נוספות‪ ,‬שחלקן הציעו חבילות "הכול כלול" במחירים נמוכים‪.‬‬ ‫העיסוק התקשורתי בתחום הסלולר בשנת ‪ 2012‬לא התמקד רק במהפכת הרישיונות והמחירים‪,‬‬ ‫אלא גם בתחרות בין יצרנים כחלק מן המעבר המואץ של צרכנים לטלפונים חכמים‪ .‬בסקר שנערך‬ ‫על ידי חברת טלסקר עבור מסטרקארד העולמי‪ ,‬נמצא שבתחילת ‪ 2012‬היו ל‪ 51%-‬מהישראלים‬ ‫טלפונים חכמים‪ .‬נתון שהעמיד את ישראל במקום השני בעולם‪ ,‬בשיעור חדירת הטלפונים‬ ‫החכמים‪ 34.‬המאבק הגדול על שוק הטלפונים החכמים בישראל היה בין האייפון של חברת "אפל"‬ ‫האמריקאית לבין ה"גלקסי" של חברת סמסונג‪ .‬בשנת ‪ 2012‬נמכרו בישראל ‪ 430‬אלף אייפונים‬ ‫(ירידה מ‪ 550-‬אלף ב‪ ,)2011-‬ו‪ 700-‬אלף מכשירי "גלקסי" של חברת סמסונג‪ 35.‬בין האירועים‬ ‫‪ 33‬מצגת משרד התקשורת לישיבת ממשלה‪.www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/3/3103.pdf 30.12.2012 ,‬‬ ‫‪ 34‬יאיר מור‪" ,‬אומת האייפון‪ //‬יותר מחצי מהישראלים מחזיקים בסמארטפון אחד לפחות"‪.The Marker, 20.2.2012 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/smartphones/1.1646187‬‬ ‫‪ 35‬צחי הופמן‪" ,‬בישראל סמסונג גלקסי משאיר את האייפון מאחור"‪.Walla, 4.3.2013 ,‬‬ ‫‪.finance.walla.co.il/?w=/3/2622170‬‬ ‫‪18‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫גלקסי ‪ S3‬בתחילת‬ ‫בתקשורת היציאה של‬ ‫ו"גלקסי"אפשר לציין את‬ ‫החברות במהלך ‪,2012‬‬ ‫במאבק בין‬ ‫המהותיים ‪.11‬‬ ‫הישראלית‬ ‫"אייפון"‬ ‫מאי‪ 36.‬והשקת אייפון ‪ 5‬בספטמבר‪ 37.‬מתברר כי למרות היתרון המשמעותי במכירות לטובת‬ ‫"גלקסי"‪ ,‬הרי שב"באז התקשורתי"‪ ,‬בעיקר ברשתות החברתיות‪ ,‬יש יתרון משמעותי לאייפון‪.‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫‪12.9.12‬‬ ‫השקת אייפון ‪5‬‬ ‫ע"י חברת אפל‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪29.5.12‬‬ ‫השקת גלקסי ‪S3‬‬ ‫ע"י חברת סמסונג‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ינו'‬ ‫פבר'‬ ‫מרץ‬ ‫אפר'‬ ‫מאי‬ ‫יונ'‬ ‫אייפון‬ ‫יול'‬ ‫אוג'‬ ‫ספט'‬ ‫אוק'‬ ‫נוב'‬ ‫דצמ'‬ ‫גלקסי‬ ‫"אייפון" ו"גלקסי" בתקשורת הישראלית‬ ‫פייסבוק‬ ‫בשנת ‪ 2012‬המשיכה הרשת החברתית פייסבוק לחזק את מעמדה כערוץ תקשורת מרכזי לחלק‬ ‫ניכר מהציבור הישראלי‪ .‬העיתונות המסורתית ציטטה לעתים קרובות ידיעות שנלקחו מהרשת או‬ ‫הביאה משם תצלומים‪ .‬במקביל נסקרו נושאים שונים הנוגעים לרשת‪ ,‬לחברה המפעילה אותה‪,‬‬ ‫למייסדה מרק צוקרברג ולהנפקת החברה בבורסה במאי ‪.2012‬‬ ‫אירוע מרכזי שסוקר בעיקר באינטרנט וזכה לתגובות רבות בתוכן גולשים התרחש במרץ ‪,2012‬‬ ‫כאשר הכריזה החברה כי כל משתמשי הפייסבוק יועברו לתצוגת "ציר הזמן" (‪ )Timeline‬עד סוף‬ ‫אפריל‪ .‬הדיון בנושא זה בקרב גולשים היה בהיקף נרחב הרבה יותר מאשר בעיתונות המודפסת‬ ‫ובאתרי האינטרנט המערכתי‪.‬‬ ‫בדוחות שפרסמה הרשת באוגוסט ‪ 2012‬ציינה החברה כי נמצא שישנם בעולם יותר מ‪ 83-‬מיליון‬ ‫חשבונות פייסבוק מזויפים‪ ,‬שחלקם נפתחו לצורך קבלת דואר זבל‪ .‬בנוסף דיווחה הרשת כי‬ ‫להערכתה החשבונות הכפולים מהווים כ‪ 4.8-‬אחוזים מתוך ‪ 995‬מיליוני המשתמשים הפעילים‬ ‫שלה‪ ,‬וכ‪ 2.4-‬אחוזים מבין הפרופילים הפעילים ברשת החברתית הם בלתי מזוהים‪ 38.‬אירוע מרכזי‬ ‫אשר זכה גם הוא לסיקור נרחב היה הודעת החברה באוקטובר ‪ 2012‬על כך שמספר דפי המשתמש‬ ‫הפעילים ברחבי העולם הגיע למיליארד‪ 80% ,‬מהם מחוץ לארצות הברית או קנדה‪ ,‬וכ‪ 483-‬מיליון‬ ‫‪39‬‬ ‫מהם פעילים יום יומית‪.‬‬ ‫‪ 36‬דידי חנוך‪" ,‬סמסונג מציגה‪ :‬גלקסי ‪3S. Ynet, 3.5.2012. www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4224567,00.html‬‬ ‫‪ 37‬דרור גלוברמן‪ ,‬ניב ליליאן‪ ,‬שי רינגל ולילה אודינייב‪" ,‬אפל השיקה את האייפון ‪.Mako, 12.9.2012 ."5‬‬ ‫‪www.mako.co.il/nexter-cellular/iphone/Article-167ff3e2ca9b931006.htm‬‬ ‫‪ 38‬סוכנויות הידיעות‪" ,‬פייסבוק‪ 83 :‬מיליון מהחשבונות ‪ -‬מזויפים"‪.nrg, 22.8.2012 ,‬‬ ‫‪.www.nrg.co.il/online/16/ART2/392/051.html?hp=16&cat=1924&loc=3/‬‬ ‫‪ 39‬לילה אודינייב‪" ,‬הכי קול‪ :‬לפייסבוק יש מיליארד משתמשים פעילים"‪.Mako, 4.10.2012 ,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪" .12‬פייסבוק" בתקשורת המסורתית והחדשה‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫‪1.8.12‬‬ ‫פייסבוק מודיעה‬ ‫כי ישנם למעלה‬ ‫מ‪ 83 -‬מיליון‬ ‫חשבונות מזויפים‬ ‫‪35000‬‬ ‫‪1.3.12‬‬ ‫פייסבוק מודיעה‬ ‫על מעבר לתצוגת‬ ‫"ציר זמן"‬ ‫‪30000‬‬ ‫‪25000‬‬ ‫‪4.10.12‬‬ ‫פייסבוק מודיעה על‬ ‫מיליארד משתמשים‬ ‫פעילים ברשת‬ ‫‪20000‬‬ ‫‪15000‬‬ ‫‪10000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ינו'‬ ‫פבר'‬ ‫תוכן גולשים‬ ‫מרץ‬ ‫אפר'‬ ‫מאי‬ ‫יונ'‬ ‫יול'‬ ‫אוג'‬ ‫אינטרנט מערכתי‬ ‫ספט'‬ ‫אוק'‬ ‫נוב'‬ ‫דצמ'‬ ‫עיתונות מודפסת‬ ‫"פייסבוק" בתקשורת המסורתית והחדשה‬ ‫סיכום‬ ‫בפרק זה נבחן באורח השוואתי סדר היום במספר נושאים בולטים בעיתונות המודפסת‪ ,‬באינטרנט‬ ‫המערכתי ובתוכן הגולשים‪ .‬מתוך הממצאים בולטת לעין ההתאמה בין שלוש הקטגוריות שנבדקו‬ ‫בתנודות ובהיקף האזכור במהלך השנה של מונחים ושמות‪ .‬משמע‪ :‬אירועים מסוימים כגון‬ ‫החלטות ממשלה‪ ,‬פעילות מדינית‪ ,‬צבאית או פוליטית וכדומה מעלים נושאים מסוימים לסדר‬ ‫היום‪ ,‬במשך תקופה מסוימת מתנהל עיסוק אינטנסיבי בנושא‪ ,‬ולאחר זמן ניכרת ירידה וגרף‬ ‫האזכורים מתיישר‪ .‬בשל ההיקף הנרחב של הזירות בהן בא לביטוי תוכן הגולשים‪ ,‬מספר האזכורים‬ ‫גבוה בהרבה בקטגוריה זו מאשר בשתי האחרות‪ ,‬אך העליות והירידות במספר האזכורים דומות‬ ‫בדרך כלל‪ .‬נתונים אלה מחזקים את הטענה הנשמעת לעתים בציבור כי התקשורת בישראל נוהגת‬ ‫להסתער על נושא מסוים עד כדי רוויה‪ ,‬ובתוך זמן קצר הנושא נעלם כמעט מסדר היום‪ .‬מציאות‬ ‫זו משקפת שני מאפיינים בעייתיים של הסיקור התקשורתי והשיח הציבורי‪ :‬חשיפת‪-‬יתר של נושא‬ ‫מסוים לזמן קצר‪ ,‬המלווה לעתים בדרמטיזציה מופרזת‪ ,‬ובמקביל היעדר עיסוק מתמשך בנושאים‬ ‫חשובים‪ ,‬תוך מעקב אחר ההתפתחויות באופן שוטף‪.‬‬ ‫‪.www.mako.co.il/nexter-internet/social-networks-facebook/Article-774fc733ecb2a31006.htm‬‬ ‫‪20‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה – נתונים ומגמות‬ ‫התהליך הדינמי של התחזקות התקשורת החדשה‪ ,‬העמקת הטמעתה בקרב האוכלוסייה בישראל‪,‬‬ ‫והרחבת השימוש בה על ידי מוסדות ואזרחים כאחד‪ ,‬נמשך גם בשנת ‪ .2012‬תהליך זה בולט‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬בהרחבת השימוש ברשתות חברתיות ובמעבר מואץ מגלישה באינטרנט באמצעות מחשב‬ ‫נייח ומחשב נייד לגלישה באמצעות טלפון נייד ומחשבי לוח (טאבלט)‪ .‬במקביל נמשכת הירידה‬ ‫בשימוש בעיתונות המודפסת כמקור מידע מרכזי‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 2012‬היו בישראל כ‪ 5.233-‬מיליון גולשי אינטרנט‪ ,‬שהם ‪ 77%‬מהאוכלוסייה במדינה‪ ,‬כך‬ ‫עולה מסקר מרקט ווטש שנערך באוקטובר ‪ .2012‬בשל העובדה כי הנתונים בדבר שימוש באינטרנט‬ ‫מבוססים על סקרים‪ ,‬אין תוצאות מדויקות ואחידות באשר למאפייני הגלישה‪ .‬על פי סקר מרקט‬ ‫ווטש ‪ 91.8%‬ממשתמשי הרשת גלשו באמצעות מחשב נייח או נייד‪ 46% ,‬באמצעות טלפון נייד‬ ‫או מחשב כף יד‪ 18% ,‬באמצעות טאבלט ו‪ 6.3%-‬באמצעות טלוויזיה או קונסולת משחקים‪ 1.‬על‬ ‫פי סקר ‪ TIM‬שנערך בסוף ‪ ,2012‬שיעור הגלישה באינטרנט באמצעות הטלפון הסלולרי בשנת‬ ‫‪ 2012‬היה גבוה לראשונה משיעור הגלישה באמצעות מחשבים נייחים וניידים‪ .‬בסקר שנערך בקרב‬ ‫משתמשי אינטרנט בני ‪ 13‬ומעלה‪ ,‬המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל‪ ,‬נמצא‬ ‫כי כ‪ 63%-‬מהמשתמשים גולשים באינטרנט גם באמצעות הטלפון הסלולרי‪ .‬עלייה זו היא בין היתר‬ ‫תוצאה של הגידול המשמעותי ברכישת טלפונים חכמים‪ 64% .‬מהגולשים שהשתתפו בסקר דיווחו‬ ‫כי ברשותם טלפון כזה‪ ,‬בהשוואה ל‪ 52%-‬בסקר שנערך ב‪ .2011-‬סקר ‪ TIM‬מראה גם עלייה ניכרת‬ ‫בשיעור הגולשים באינטרנט בישראל באמצעות טאבלט ב‪ .2012-‬על פי הסקר ‪ 22%‬מהגולשים‬ ‫‪2‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬השתמשו לעתים בפלטפורמה זו‪ ,‬בהשוואה ל‪ 12%-‬בלבד בסוף ‪.2011‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫גלישה ב‪MOBILE-‬‬ ‫*עפ"י דפים נצפים‬ ‫‪Apple iPhone‬‬ ‫‪Others‬‬ ‫‪33.2%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪Sumsung GT-i9000 4.02%‬‬ ‫)‪(Galaxy S‬‬ ‫‪7.86%‬‬ ‫‪37.8%‬‬ ‫‪Sumsung GT-i9100‬‬ ‫)‪(Galaxy S2‬‬ ‫‪Apple iPad‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גלישה ממכשירים ניידים‬ ‫‪" 1‬האינטרנט בישראל – סיכום שנת ‪( "2012‬מצגת) ועדת המדרוג למדידת שעורי הגלישה באינטרנט‪.‬‬ ‫‪ 2‬סקר ‪ TIM‬הוא סקר חשיפה תקופתי הנערך באינטרנט בקרב ‪ 1,213‬משתמשי אינטרנט בני ‪ 13‬ומעלה המהווים מדגם מייצג‬ ‫של האוכלוסייה היהודית בישראל‪ .‬דוד אברהם‪ ,‬לקראת ‪ :TIM‬לראשונה‪ ,‬הגלישה מהסלולר גבוהה מזו במחשב הנייד‪ ,‬וואלה!‪,‬‬ ‫‪.b.walla.co.il/?w=/3051/2605237 .9.1.2013‬‬ ‫‪ 3‬עפ"י דפים נצפים‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫גידול משמעותי דומה במספר הטלפונים הסלולריים החכמים‪ ,‬המאפשרים שימוש במגוון‬ ‫אפליקציות מקוונות‪ ,‬עולה גם מנתוני חברת ‪ ,Flurry‬שהופצו על ידי איגוד האינטרנט הישראלי‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 2012‬נרשמו בישראל ‪ 3,105,474‬מכשירי טלפון חכם עם חיבור לאינטרנט‪ .‬המספר מקביל‬ ‫ל‪ 62%-‬מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בין הגילאים ‪ 15‬ל‪ .64-‬מדובר בגידול של ‪ 33%‬מהשנה‬ ‫הקודמת‪ ,‬שבה נרשמו ‪ 2,330,090‬מכשירי טלפון חכם פעילים בארץ‪ 4.‬בסיכום השנה נמסר כי‬ ‫במהלך ‪ 2012‬נמכרו בישראל כ‪ 2.4-‬מיליון טלפונים סלולריים‪ ,‬מתוכם יותר מ‪ 1.47-‬מיליון מתוצרת‬ ‫סמסונג‪ ,‬אפל ונוקיה‪ 5.‬על פי דוח של חברת השיווק הסלולארי הבינלאומית ‪ Velti‬באמצע ‪2012‬‬ ‫הייתה ישראל המובילה העולמית בשיעור השימוש היומי באפליקציות‪ .‬לפי הדוח‪ ,‬מבוגר בישראל‬ ‫משתמש באפליקציות במשך ‪ 80‬דקות ביום בממוצע‪ .‬אחרי ישראל נמצאות שוודיה‪ ,‬סינגפור‬ ‫ודנמרק‪ ,‬ובהן יותר מ‪ 70-‬דקות ביום בממוצע‪ .‬בארצות הברית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עומד הממוצע היומי‬ ‫‪6‬‬ ‫על ‪ 38‬דקות ביום בלבד‪.‬‬ ‫שימושי אינטרנט‬ ‫סקר שנערך בראשית ‪ 2012‬על ידי יובל דרור וסער גרשון העלה כי הפער הדיגיטלי – ההבדלים‬ ‫בהיקף השימוש באינטרנט ובאופיו בקרב קבוצות שונות בישראל – עדיין גדול‪ ,‬ומתבטא בחתכים‬ ‫שונים כגון הכנסה‪ ,‬השכלה‪ ,‬גיל ומוצא אתני‪ .‬על פי הסקר כמעט ‪ 85%‬מאזרחי ישראל שהכנסתם‬ ‫מעל הממוצע מחוברים לאינטרנט‪ ,‬ובקרב בעלי הכנסה הנמוכה מהממוצע – רק ‪ 55%‬מחוברים‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ :‬יותר מ‪ 90%-‬מבעלי ההכנסה הגבוהה מהממוצע מתחברים לאינטרנט מדי יום אך רק‬ ‫כ‪ 75%-‬מבעלי ההכנסה שמתחת לממוצע מתחברים לרשת בתדירות זו‪ .‬מן הסקר עלה כי פחות‬ ‫מ‪ 60%-‬מן האזרחים הערבים מחוברים לאינטרנט לעומת כ‪ 70%-‬בקרב המגזר היהודי הוותיק‬ ‫ויותר מ‪ 75%-‬בקרב העולים החדשים‪ 7.‬הסקר חושף גם פער בין‪-‬דורי‪ ,‬כך ‪ 92%‬מהילדים בגילאי‬ ‫‪ 17-12‬גולשים באינטרנט‪ ,‬אולם רק ‪ 50%‬מגילאי ‪ 55‬ומעלה‪.‬‬ ‫גם מסקר מרקט ווטש עולה כי שיעור משתמשי האינטרנט בקרב בני נוער בגיל בית הספר התיכון‬ ‫עומד על ‪ ,97.1%‬ואילו בקרב בני ‪ 65‬ומעלה רק ‪ 45.7%‬גולשים‪ .‬על פי הסקר‪ ,‬היקף השימוש הגבוה‬ ‫ביותר באינטרנט מבין המגזרים בחברה הישראלית הוא בקרב יהודים חילונים – ‪ .90.1%‬במקום‬ ‫השני נמצא הציבור הדרוזי ‪ .83.3% -‬היקף השימוש הנמוך ביותר הוא בקרב הציבור החרדי‬ ‫בישראל‪ ,‬שם רק ‪ 35.4%‬משתמשים באינטרנט‪.‬‬ ‫אחד הגורמים הקשורים לכמות ולאופי השימוש באינטרנט ובמחשב הוא החשש מפני השימוש‬ ‫בהם‪ .‬מסקר ‪ TGI‬עולה כי קרוב ל‪ 18%-‬מבני ‪ 65‬ומעלה הגיבו בחיוב על ההיגד "מחשבים‬ ‫מבלבלים אותי‪ ,‬אני לעולם לא אתרגל אליהם"‪ .‬זאת בניגוד ל‪ 2.5%-‬בלבד מבני ‪ .24-18‬העלייה‬ ‫בשיעור המשיבים בחיוב לשאלה זו תואמת לגיל המשיבים‪ 4.5% :‬מבני ‪ 34-25‬חוששים ממחשבים‪,‬‬ ‫‪ 7.3%‬מבני ‪ ,44-35‬ו‪ 9.2%-‬מבני ‪.54-45‬‬ ‫‪data.isoc.org.il/data/290 4‬‬ ‫‪ 5‬צחי הופמן‪" ,‬שוק הסלולר בישראל‪ :‬אפל נחלשת‪ ,‬סמסונג עולה"‪ ,‬גלובס‪.4.3.2013 ,‬‬ ‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000827086‬‬ ‫‪ 6‬יונתן רוה‪" ,‬הישראלים במקום הראשון בעולם בשימוש באפליקציות"‪ ,‬דה מרקר‪.27.6.2012 ,‬‬ ‫‪www.themarker.com/smartphones/1.1786867‬‬ ‫‪ 7‬יובל דרור וסער גרשון‪" ,‬ישראלים בעידן הדיגיטלי ‪ ,"2012‬המסלול האקדמי‪ ,‬המכללה למנהל‪ ,‬מאי ‪ ,2012‬עמ' ‪ .5‬הממצאים‬ ‫מבוססים על סקר בהשתתפות ‪ 1,200‬איש שערכה חברת "מחשוב"‪.‬‬ ‫‪www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf‬‬ ‫‪22‬‬ ‫גלישה באינטרנט בקרב אוכלוסיית ישראל‬ ‫פילוח עפ"י גיל‬ ‫‪.2‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫‪120%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪16.10%‬‬ ‫‪2.90%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪13.30%‬‬ ‫‪18.80%‬‬ ‫‪14.30%‬‬ ‫‪14.80%‬‬ ‫‪37.50%‬‬ ‫‪25.80%‬‬ ‫‪54.30%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪83.90%‬‬ ‫‪83.30%‬‬ ‫‪97.10%‬‬ ‫‪86.70%‬‬ ‫‪81.30%‬‬ ‫‪85.70%‬‬ ‫‪85.20%‬‬ ‫‪62.50%‬‬ ‫‪74.20%‬‬ ‫‪45.70%‬‬ ‫‪7-11‬‬ ‫‪12-14‬‬ ‫‪15-17‬‬ ‫‪18-24‬‬ ‫‪25-26‬‬ ‫‪30-34‬‬ ‫‪35-44‬‬ ‫‪45-54‬‬ ‫‪55-64‬‬ ‫‪65+‬‬ ‫לא גולש‪/‬ת באינטרנט‬ ‫גולש‪/‬ת באינטרנט‬ ‫‪8‬‬ ‫גלישה באינטרנט בקרב אוכלוסיית ישראל‪ ,‬פילוח על פי גיל‬ ‫גלישה באינטרנט בקרב אוכלוסיית ישראל‬ ‫פילוח עפ"י מידת דתיות‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪120%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪63.6%‬‬ ‫‪22.2%‬‬ ‫‪9.9%‬‬ ‫‪29.5%‬‬ ‫‪28.3%‬‬ ‫‪18.2%‬‬ ‫‪16.7%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪36.4%‬‬ ‫‪77.8%‬‬ ‫‪70.5%‬‬ ‫‪90.1%‬‬ ‫‪71.7%‬‬ ‫‪81.8%‬‬ ‫‪83.3%‬‬ ‫חרדי‬ ‫דתי‬ ‫מסורתי‬ ‫חילוני‬ ‫מוסלמי‬ ‫נוצרי‬ ‫דרוזי‬ ‫לא גולש‪/‬ת באינטרנט‬ ‫גולש‪/‬ת באינטרנט‬ ‫‪9‬‬ ‫גלישה באינטרנט בקרב אוכלוסיית ישראל‪ ,‬פילוח על פי מידת דתיות‬ ‫‪ 8‬לפי סקר מרקט ווטש‪ ,‬אוקטובר ‪.2012‬‬ ‫‪ 9‬לפי סקר מרקט ווטש‪ ,‬אוקטובר ‪.2012‬‬ ‫‪23‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫שמונה קטגוריות התוכן העיקריות שאליהן פונים גולשים באתרים שנמדדים על ידי ועדת המדרוג‬ ‫באינטרנט הן‪ :‬חדשות‪ ,‬לוחות (מודעות למכירה וקנייה וכו')‪ ,‬בידור‪ ,‬בלוגים ופורומים‪ ,‬ספורט‪,‬‬ ‫אוכל‪ ,‬כלכלה וקניות‪.‬‬ ‫‪ .4‬קטגוריות מובילות בקרב הגולשים ברשת לשנת ‪2012‬‬ ‫‪3,000,000‬‬ ‫‪2,500,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪1,500,000‬‬ ‫‪1,000,000‬‬ ‫‪500,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חדשות‬ ‫רבעון ‪2012 1‬‬ ‫לוחות‬ ‫רבעון ‪2012 2‬‬ ‫בידור‬ ‫רבעון ‪2012 3‬‬ ‫בלוגים‬ ‫ופורומים‬ ‫ספורט‬ ‫אוכל‬ ‫כלכלה‬ ‫קניות‬ ‫רבעון ‪2012 4‬‬ ‫קטגוריות מובילות בקרב הגולשים ברשת לשנת ‪( 2012‬מקור‪ :‬ועדת המדרוג באינטרנט)‬ ‫מבדיקת מאפייני הגולשים לאתרי חדשות באינטרנט עולה כי בעלי תארי בוגר ותארים מתקדמים‬ ‫מספרם מגיע לכ‪ 920-‬אלף מתוך‬ ‫החדשות‬ ‫צרכני‬ ‫קהל בקרב‬ ‫העיקרית‬ ‫ברשת‪.‬בישראל‬ ‫החדשות‬ ‫באתרי‬ ‫הגולשים‬ ‫מהווים את הקבוצה ‪.5‬‬ ‫זו‪.‬‬ ‫בקטגוריה‬ ‫כ‪ 2.25-‬מיליון גולשים‬ ‫פילוח עפ"י השכלה‬ ‫‪600,000‬‬ ‫‪492,282‬‬ ‫‪468,360‬‬ ‫‪500,000‬‬ ‫‪427,586‬‬ ‫‪400,000‬‬ ‫‪294,914‬‬ ‫‪300,000‬‬ ‫‪200,000‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪56,087‬‬ ‫‪25,074‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פחות מ‪12-‬‬ ‫שנות לימוד‬ ‫סיימו תיכון‬ ‫סטודנטים‬ ‫ללימודי ‪BA‬‬ ‫בוגרי ‪BA‬‬ ‫סטודנטים‪ /‬בוגרי‬ ‫תארים מתקדמים‬ ‫תלמידי ישיבה‬ ‫באינטרנט)‬ ‫עפ"י השכלה (מקור‪ :‬ועדת המדרוג‬ ‫קהל‬ ‫שנות לימוד‬ ‫פחות מ‪12-‬‬ ‫פילוחתיכון‬ ‫באתרי החדשות בישראל‪ ,‬סיימו‬ ‫הגולשים ‪BA‬‬ ‫סטודנטים ללימודי‬ ‫תלמידי ישיבה‬ ‫סטודנטים‪ /‬בוגרי‬ ‫תארים מתקדמים‬ ‫‪24‬‬ ‫בוגרי ‪BA‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫ועדת המדרוג למדידת שיעורי הגלישה באינטרנט איננה מודדת את שיעורי הגלישה לאתרים‬ ‫בינלאומיים ולרשתות חברתיות‪ ,‬אלא רק לאתרים החברים בוועדה‪ .‬משום כך ישנם הבדלים בין‬ ‫הנתונים החודשיים שמפרסמת הוועדה לבין ממצאי סקר ‪ TIM‬המתפרסמים אף הם מדי חודש‪.‬‬ ‫כך לדוגמה נראים הנתונים השונים משני מקורות אלה‪:‬‬ ‫דירוג האתרים החברים בוועדה נכון לחודש יוני ‪2012‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫גולשים‬ ‫אתר‬ ‫(‪Real‬‬ ‫‪)Users‬‬ ‫באלפים‬ ‫‪2,378‬‬ ‫‪walla.co.il‬‬ ‫‪2,084‬‬ ‫‪Ynet.co.il‬‬ ‫‪1,622‬‬ ‫‪mako.co.il‬‬ ‫‪1,450‬‬ ‫‪tapuz.co.il‬‬ ‫‪1,388‬‬ ‫‪nana.co.il‬‬ ‫‪1,104‬‬ ‫‪yad2.co.il‬‬ ‫‪885‬‬ ‫‪d.co.il‬‬ ‫‪793‬‬ ‫‪fxp.co.il‬‬ ‫‪761‬‬ ‫‪zap.co.il‬‬ ‫‪614‬‬ ‫‪themarker.com‬‬ ‫‪577‬‬ ‫‪nrg.co.il‬‬ ‫‪539‬‬ ‫‪one.co.il‬‬ ‫‪536‬‬ ‫‪xnet.co.il‬‬ ‫‪511‬‬ ‫‪mouse.co.il‬‬ ‫‪493‬‬ ‫‪globes.co.il‬‬ ‫‪491‬‬ ‫‪haaretz.co.il‬‬ ‫‪430‬‬ ‫‪shironet.mako.co.il‬‬ ‫‪409‬‬ ‫‪sport5.co.il‬‬ ‫‪403‬‬ ‫‪wallashops.co.il‬‬ ‫‪339‬‬ ‫‪net-games.co.il‬‬ ‫‪322‬‬ ‫‪doctors.co.il‬‬ ‫‪319‬‬ ‫‪mynet.co.il‬‬ ‫‪283‬‬ ‫‪reshet.tv‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪rest.co.il‬‬ ‫‪253‬‬ ‫‪alljobs.co.il‬‬ ‫‪248‬‬ ‫‪buy2.co.il‬‬ ‫‪242‬‬ ‫‪netex.mako.co.il‬‬ ‫‪207 myfirsthomepage.co.il‬‬ ‫דפים נצפים זמן שהייה (‪Avg.‬‬ ‫אחוז‬ ‫‪time spent on‬‬ ‫חשיפה (‪Page‬‬ ‫‪site per visitor‬‬ ‫(‪)Views )Reach‬‬ ‫‪)hh:mm:ss‬‬ ‫באלפים‬ ‫‪08:44:16‬‬ ‫‪490,041‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪09:33:20‬‬ ‫‪232,443‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪02:13:39‬‬ ‫‪80,641‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪00:38:51‬‬ ‫‪40,297‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪01:26:39‬‬ ‫‪49,577‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪01:29:41‬‬ ‫‪144,988‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪00:06:18‬‬ ‫‪7,508‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪01:09:32‬‬ ‫‪31,211‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪00:27:21‬‬ ‫‪31,211‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪01:08:19‬‬ ‫‪24,265‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪00:54:36‬‬ ‫‪17,138‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪05:54:06‬‬ ‫‪49,849‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪01:03:12‬‬ ‫‪9,730‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪00:53:19‬‬ ‫‪7,394‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪04:08:08‬‬ ‫‪32,285‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪02:31:33‬‬ ‫‪20,947‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪00:14:52‬‬ ‫‪7,592‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪04:43:14‬‬ ‫‪32,731‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪00:14:29‬‬ ‫‪7,469‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪01:01:52‬‬ ‫‪12,259‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪00:06:43‬‬ ‫‪2,261‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪00:33:57‬‬ ‫‪3,111‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪00:12:25‬‬ ‫‪3,130‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪00:09:57‬‬ ‫‪2,928‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪00:39:59‬‬ ‫‪7,633‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪00:11:55‬‬ ‫‪3,669‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪04:57:25‬‬ ‫‪25,549‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪00:40:32‬‬ ‫‪5,983‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ חברה ופוליטיקה‬,‫המכון לחקר מדיה חדשים‬ Avg.( ‫דפים נצפים זמן שהייה‬ ‫אחוז‬ time spent on Page( ‫חשיפה‬ site per visitor )Views )Reach( )hh:mm:ss ‫באלפים‬ 04:40:00 15,835 3% 00:32:40 3,431 3% 00:14:51 3,345 3% 00:09:51 1,152 3% 00:05:14 1,129 3% 00:06:05 957 2% ‫גולשים‬ Real( )Users ‫באלפים‬ 172 153 152 141 136 117 ‫אתר‬ bizportal.co.il tipo.co.il wallatours.co.il takdin.co.il kama.co.il mazaltov.walla.co.il 29 30 31 32 33 34 ‫ טבלת החשיפה השבועית לאתרים בישראל‬.6 89.6% 70.5% 67.1% YouTube Ynet 61.3% 59.1% mako 2 b144 ONE 5 orange rest MSN 34.8% 27.0% 26.7% 22.6% 18.5% 18.3% 18.2% 16.4% 15.8% 14.9% 14.1% 14.0% 13.7% 11.7% 11.4% 11.2% 11.2% 10.6% 2012 ‫ יוני‬,TIM ‫החשיפה השבועית לאתרים בישראל לפי סקר‬ 26 ‫‪.7‬‬ ‫טבלת החשיפה השבועית ממכשירי סלולר ‪ -‬יוני ‪2012‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫‪43.2%‬‬ ‫‪38.3%‬‬ ‫‪YouTube‬‬ ‫‪27.0%‬‬ ‫‪Ynet‬‬ ‫‪26.3%‬‬ ‫‪20.8%‬‬ ‫‪10.5%‬‬ ‫‪mako‬‬ ‫‪7.2%‬‬ ‫‪6.9%‬‬ ‫‪6.1%‬‬ ‫‪6.0%‬‬ ‫‪5.8%‬‬ ‫‪4.8%‬‬ ‫‪ONE‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪nrg‬‬ ‫‪4.8%‬‬ ‫‪4.7%‬‬ ‫‪4.4%‬‬ ‫‪4.2%‬‬ ‫‪4.0%‬‬ ‫‪3.8%‬‬ ‫‪3.8%‬‬ ‫‪3.7%‬‬ ‫‪3.4%‬‬ ‫‪3.2%‬‬ ‫‪2.3%‬‬ ‫החשיפה השבועית ממכשירי סלולר ‪ -‬לפי סקר ‪ ,TIM‬יוני ‪2012‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪b144‬‬ ‫‪orange‬‬ ‫‪rest‬‬ ‫‪MSN‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫שימושים ברשתות חברתיות‬ ‫אחת הפעילויות הנפוצות ביותר באינטרנט בישראל ב‪ 2012-‬הייתה ברשתות החברתיות‪ .‬על פי‬ ‫‪10‬‬ ‫סקר ‪ TIM, 89%‬מהגולשים בגילאי ‪ 29-18‬ציינו כי יש להם פרופיל ברשת חברתית אחת לפחות‪.‬‬ ‫בראשית ‪ 2012‬העלה סקר אחר כי כמעט ‪ 73%‬מהגולשים בני ‪ 17-15‬השתמשו בשירות רשת חברתית‬ ‫כלשהו מדי יום‪ .‬מאידך‪ ,‬בקרב בני ‪ 65‬ומעלה רק כ‪ 10%-‬עשו זאת מדי יום‪ .‬בסקר בלטה הנוכחות‬ ‫הגבוהה של בני הנוער העולים החדשים בני ‪ 17-15‬ברשתות‪ 100% :‬מהנשאלים בסקר ממגזר זה‬ ‫דיווחו על פעילות ברשתות החברתיות‪ 11.‬רשתות אלה מהוות אמצעי קשר מרכזי‪ ,‬בעיקר בין עולים‬ ‫ממדינות ברית המועצות לשעבר‪ ,‬ובין חברים בישראל ובארצות מוצאם (ראו פרק ‪.)9‬‬ ‫צה"ל והרשתות החברתיות‬ ‫בשנת ‪ 2012‬העמיק צה"ל את פעילותו בתחום התקשורת האינטראקטיבית והרחיב את חשיפתו‬ ‫ברשתות החברתיות‪ .‬הגורם המרכזי בתחום זה‪ ,‬דובר צה"ל‪ ,‬הפעיל בשנה זו מגוון של ערוצים‬ ‫בתחום התקשורת החדשה ובהם אתרים בעברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬צרפתית וערבית‪ ,‬בלוג באנגלית‪ ,‬ערוצי‬ ‫וידאו ביוטיוב‪ ,‬חשבון תמונות בפליקר וניוזלטר חודשי המסכם את אירועי החודש בצה"ל ומופץ‬ ‫באמצעות הדוא"ל‪ 12.‬בפברואר ‪ 2012‬אמר דובר צה"ל כי מדי חודש נרשמות באתרי צה"ל למעלה‬ ‫ממיליון כניסות‪ ,‬ביוטיוב יש לצה"ל כ‪ 20-‬מיליון צפיות בחודש ולעמוד הפייסבוק באנגלית קרוב‬ ‫ל‪ 150-‬אלף לייקים‪ 13.‬במסגרת המאמצים להגביר את הכניסה והפעילות באתרים‪ ,‬בעיקר בקרב‬ ‫תומכי ישראל בחו"ל‪ ,‬הושק משחק אינטרנטי באנגלית‪ ,‬אשר במסגרתו כל פעילות (לייק‪ ,‬תגובה או‬ ‫‪14‬‬ ‫שיתוף) מזכה בנקודות‪ .‬על פי מספר הנקודות המשתתף "עולה בדרגה" כקצין בצה"ל‪.‬‬ ‫בראשית השנה הושק עמוד פייסבוק רשמי של דובר צה"ל‪ ,‬תת‪-‬אלוף יואב (פולי) מרדכי‪ .‬עמוד‬ ‫זה נועד‪ ,‬כך פורסם‪ ,‬לאפשר לגולשים "לקבל הצצה אמתית אל ליבת העשייה של צה"ל ולהיחשף‬ ‫אל רשמיו וחוויותיו האישיות של דובר צה"ל"‪ .‬במקביל נפתח חשבון של צה"ל בטוויטר בעברית‪,‬‬ ‫שצורף לחשבון באנגלית שצה"ל עושה בו שימוש מזה שנים אחדות‪.‬‬ ‫לצד פעילות זו נמשכה בשנת ‪ 2012‬גם נוכחות נרחבת של חילות‪ ,‬אגפים ויחידות שונות באינטרנט‪,‬‬ ‫ובכלל זה ברשתות החברתיות‪ .‬כך לדוגמה מפעיל חיל האוויר אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית‪,‬‬ ‫ובשנים האחרונות אף חשבונות בפייסבוק‪ ,‬יוטיוב ופליקר‪ .‬חיל האוויר היה הראשון שהקים אתר‬ ‫צה"לי‪ ,‬עוד בשנת ‪ ,1998‬ומאז שודרג האתר ארבע פעמים‪ 15.‬מבצע "עמוד ענן"‪ ,‬בנובמבר ‪,2012‬‬ ‫שבמהלכו ביצע צה"ל תקיפות נרחבות ברצועת עזה בנובמבר ‪ ,2012‬זכה בעולם בין היתר לכינוי‬ ‫"מלחמת הרשתות החברתיות הראשונה בין ישראל וחמאס"‪ .‬מבחינת ישראל‪ ,‬במבצע באו לביטוי‬ ‫כמה היבטים של הקשר בין המערכת הצבאית לרשתות החברתיות באינטרנט‪ .‬מדובר הן בשימוש‬ ‫נרחב שעשה הצבא ברשתות אלה לצורכי הסברה בארץ ובעולם‪ ,‬והן בבעיות שהתעוררו בשל‬ ‫יכולתם של חיילים להפיץ מידע ביטחוני ברשתות‪ ,‬בעיקר באמצעות הטלפונים החכמים‪ ,‬ואף‬ ‫להביע את דעותיהם האישיות והפוליטיות על המבצע ועל מקבלי ההחלטות‪.‬‬ ‫‪ 10‬דוד אברהם‪" ,‬לקראת ‪ :TIM‬לראשונה‪ ,‬הגלישה מהסלולר גבוהה מזו במחשב הנייד"‪ ,‬וואלה!‪.9.1.2013 ,‬‬ ‫‪.b.walla.co.il/?w=/3051/2605237‬‬ ‫‪ 11‬יובל דרור וסער גרשון‪" ,‬ישראלים בעידן הדיגיטלי ‪ ,"2012‬המסלול האקדמי‪ ,‬המכללה למנהל‪ ,‬מאי ‪ ,2012‬עמ' ‪.8‬‬ ‫‪" 12‬דובר צה"ל השיק עמוד רשמי בפייסבוק"‪ ,‬אתר צה"ל‪www.idf.il/1133-14386-he/Dover.aspx .1.1.2012 ,‬‬ ‫‪" 13‬תא"ל מרדכי‪ :‬נשתמש באינטרנט כדי להגיע ישירות לאוכלוסייה"‪ ,‬אתר צה"ל‪9.2.2012 ,‬‬ ‫‪www.idf.il/1133-14856-he/Dover.aspx‬‬ ‫‪www.iaf.org.il/2381-he/IAF.aspx 14‬‬ ‫‪www.iaf.org.il/2381-he/IAF.aspx 15‬‬ ‫‪28‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫בתחום ההסברה ניכרה במהלך המבצע פעילות נרחבת של צה"ל בהפצת מידע באינטרנט בכלל‬ ‫וברשתות החברתיות בפרט‪ .‬המידע‪ ,‬ובעיקר תצלומים שנועדו להמחיש באופן ויזואלי את‬ ‫הפגיעות הממוקדות באתרי אחסון ושיגור של רקטות‪ ,‬הופץ בדרך כלל במהירות וביעילות במגוון‬ ‫ערוצים‪ .‬בין היתר יושמו בעבודת דובר צה"ל חלק מהלקחים של הכשלים ההסברתיים שליוו את‬ ‫העימות בעת "משט המרמרה" לעזה בשנת ‪ .2010‬הפצת התצלומים המהירה השתלבה גם במגמה‬ ‫המבצעית לבצע פגיעות מדויקות יותר במטרות‪ ,‬ולצמצם את הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים‪,‬‬ ‫כלקח ממבצע "עופרת יצוקה" בשנת ‪.2008‬‬ ‫בהיקף המסרים ובאופיים ניכר שינוי משמעותי בהשוואה לשיטות הפעולה המסורתיות של‬ ‫ההסברה הצה"לית‪ :‬לצד הודעות טקסט וסרטי וידיאו רבים הועלו במהלך המבצע לרשתות גם‬ ‫תמונות מעוצבות עם מסרים קלים ופשוטים באנגלית‪ ,‬בסגנון התואם את הלשון הגרפית של‬ ‫הרשתות‪ .‬מיד עם תחילת המבצע שיגר דובר צה"ל ציוץ טוויטר על פתיחת הפעילות נגד מטרות‬ ‫טרור ברצועת עזה‪ .‬זמן קצר אחר כך הופץ הסרטון שתיעד מהאוויר את הפגיעה המדויקת במכוניתו‬ ‫של אחמד ג'עברי מפקד הזרוע הצבאית של החמאס‪ ,‬ותצלומו של ג'עברי עם החותמת "חוסל"‪.‬‬ ‫כבר בימים הראשונים של המבצע ניכרה עלייה רבה בהיקף הפעילות ברשתות החברתיות של‬ ‫צה"ל‪ 16.‬עם זאת‪ ,‬ממחקר שהתמקד ברשת טוויטר עלה כי בתחום זה הייתה פעילות החמאס‬ ‫יעילה מזו של ישראל‪ .‬החוקר תומר סיימון מאוניברסיטת באר שבע מצא לדוגמה כי לתווית‬ ‫(‪" )Hashtag‬עזה תחת מתקפה" היו בשיא השיח ברשת כ‪ 170,000-‬אזכורים ביום אחד‪ ,‬לעומת‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ 25,000‬אזכורים בלבד לתווית "ישראל תחת אש"‪.‬‬ ‫במהלך המידע התברר כי בכמה מקרים חשפו חיילים ברשתות מידע צבאי מסווג‪ ,‬שעלול היה‬ ‫להגיע בדרך זו לגורמים עוינים‪ .‬בין היתר התברר כי היו חיילים שתייגו באמצעות הטלפונים‬ ‫הסלולריים את מיקומם סמוך לגבול רצועת עזה או בבסיס אימונים בדרום‪ ,‬וכן העלו לרשתות‬ ‫צילומים וסרטונים‪ 18.‬עם תחילת המבצע הופצו הנחיות ביטחון מידע ליחידות צה"ל‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫איסור הכנסת מכשירים סלולריים לחדרי המלחמה ולחדרי הדיונים‪ ,‬ונאסרה העלאת מידע מבצעי‬ ‫‪19‬‬ ‫לאינטרנט בכלל ולרשתות החברתיות בפרט‪ ,‬ללא אישור של גורמים מוסמכים‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2012‬דווח כי צה"ל מבצע פעולות הסברה בקרב חיילים על שימוש זהיר ברשתות החברתיות‬ ‫בכל הקשור לפעילות צבאית‪ .‬במקביל פורסם גם כי אגף המודיעין החל להפעיל מערכת טכנולוגית‬ ‫‪20‬‬ ‫ייעודית‪ ,‬שנועדה לאתר מידע צבאי רגיש שנחשף בחשבונות הפייסבוק של חיילים וקצינים‪.‬‬ ‫לבעיית ביטחון המידע ברשתות בעת המבצע הייתה גם זיקה ישירה לשיגור מסרוני תעמולה של‬ ‫ארגון הג'יהאד האסלאמי לאלפי מנויי סלולר ישראלים‪ ,‬רובם אנשי מילואים ובעלי תפקידים‬ ‫‪21‬‬ ‫בצה"ל‪ ,‬לצד רשימה מפורטת של אנשי מילואים ופרטיהם האישיים שהועלתה לאינטרנט‪.‬‬ ‫‪ 16‬רועי גולדברג‪" ,‬מבצע עמוד ענן בעזה‪ :‬כך נראית המלחמה ברשתות חברתיות"‪ ,18.11.2012 ,‬גלובס‪.‬‬ ‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000799138‬‬ ‫‪ 17‬אלי אשכנזי‪" ,‬מחקר‪ :‬חמאס היה אפקטיבי יותר מצה"ל ברשתות החברתיות בימי 'עמוד ענן'"‪ ,‬הארץ‪2.1.2013 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/captain/1.189930‬‬ ‫‪ 18‬מתן חצרוני‪" ,‬מבצע 'עמוד ענן'‪ :‬חיילים חשפו מידע מסווג בפייסבוק"‪ ,‬מאקו‪.18.11.2012 ,‬‬ ‫‪www.mako.co.il/news-military/amud-anan/Article-1a9320c22731b31004.htm‬‬ ‫‪" 19‬בעקבות 'עמוד ענן'‪ :‬בצה"ל מחדדים את הנחיות ביטחון המידע"‪ ,‬אתר צה"ל‪.15.11.2012 ,‬‬ ‫‪www.idf.il/1133-17596-he/Dover.aspx‬‬ ‫‪ 20‬מתן חצרוני‪ ,‬כך עוקב צה"ל אחרי החיילים בפייסבוק‪ ,‬אתר מאקו‪.29.8.2012 ,‬‬ ‫‪www.mako.co.il/news-military/security/Article-f1f459e22417931017.htm‬‬ ‫‪ 21‬במערך לביטחון המידע מחדדים נהלים בעקבות "עמוד ענן"‪ ,‬אתר צה"ל‪.25.11.2012 ,‬‬ ‫‪www.idf.il/1133-17734-he/Dover.aspx‬‬ ‫‪29‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫לצד סוגיות ההסברה וביטחון המידע‪ ,‬חשפו הפרסומים והדיונים ברשתות החברתיות היבט נוסף‬ ‫שגם עמו נדרש צה"ל להתמודד‪ .‬מיד לאחר ההחלטה על סיומו של המבצע‪ ,‬התברר כי גם גולשים‬ ‫שהציגו עצמם כמפקדים וחיילים ביטאו את עמדותיהם על החלטה זו ברשתות החברתיות‪.‬‬ ‫התבטאויות אלה היו חלק מהשיח הנרחב‪ ,‬הביקורתי ברובו הגדול‪ ,‬על סיום הלחימה (ראו פרק ‪.)1‬‬ ‫בעקבות זאת פרסם קצין חינוך ראשי‪ ,‬תת‪-‬אלוף אלי שרמייסטר‪ ,‬אגרת לחיילי צה"ל‪ ,‬שעסקה‬ ‫באיזון בין חירויות הפרט של חיילים לבין הבעת דעה פומבית ברשתות החברתיות באשר להחלטות‬ ‫הדרג המדיני והצגת עמדותיהם הפוליטיות של חיילים‪.‬‬ ‫שרמייסטר כתב כי על חיילים וקצינים‪ ,‬גם בזמן שאינם לובשים מדים‪ ,‬לשמור על איזון בין חופש‬ ‫הביטוי לבין היותם חיילים המשרתים שירות פעיל‪ .‬עליהם להפגין על כן איפוק בהבעת דעותיהם‬ ‫האישיות ברשתות החברתיות בכל הנוגע לצה"ל‪ ,‬להחלטות הדרג המדיני ולעמדותיהם הפוליטיות‬ ‫האישיות‪.‬‬ ‫"לצערנו‪ ,‬איזון זה הופר עם סיומו של מבצע 'עמוד ענן'"‪ ,‬כתב שרמייסטר‪" .‬חיילים ומפקדים‬ ‫בצה"ל בחרו לפעול בניגוד לפקודות ולבטא ברשתות החברתיות את מחאתם ביחס להחלטות‬ ‫הדרג המדיני הנוגעות למבצע"‪ .‬הוא קרא למפקדים לנהוג הקפדה יתרה בפקודות ובהתנהגות של‬ ‫‪22‬‬ ‫החיילים גם ברשתות החברתיות‪.‬‬ ‫יותר ישראלים מסתדרים בלי העיתון המודפס‬ ‫תהליך התנתקותם של ישראלים מהצורך בקריאה יומית של עיתונים נמשך גם בשנת ‪58.1% .2012‬‬ ‫מכלל המשתתפים בסקרי ‪ TGI‬בשנה זו הביעו הסכמה עם ההיגד "אני יכול להסתדר בקלות בלי‬ ‫עיתון יומי"‪ .‬תופעה זו בולטת בעיקר בקרב צרכני תקשורת בגילים ‪ 45‬עד ‪ 61.2% .64‬מכלל בני‬ ‫‪ 45‬עד ‪ 54‬שהשתתפו בסקרי ‪ TGI‬בשנה זו הגיבו בחיוב להיגד‪ ,‬בהשוואה ל‪ 58.1%‬בשנה הקודמת‪.‬‬ ‫בקרב בני ‪ 64-55‬השיבו בחיוב ‪ ,48.5%‬בהשוואה ל‪ 45.7%-‬ב‪ .2011-‬עם זאת‪ ,‬בקבוצת הגיל ‪,34-25‬‬ ‫שבה נרשם בכל השנים האחרונות השיעור הגבוה ביותר של משיבים בחיוב להיגד זה‪ ,‬ניכרה ירידה‬ ‫מ‪ 71.2%-‬ב‪ 2011-‬ל‪ 69%-‬ב‪.2012-‬‬ ‫על פי הסקר‪ 65.1% ,‬מכלל הציבור בני ‪ 18‬ומעלה נחשפו לעיתון כלשהו ביום חול‪ ,‬ושיעור דומה‪,‬‬ ‫‪ 65.9%‬בסוף השבוע‪ .‬השיעור הגבוה ביותר הוא בקרב בני ‪ 65‬ומעלה – ‪ 82.6%‬ביום חול ו‪81.4%-‬‬ ‫בסוף השבוע‪ .‬בקרב בני ‪ 24-18‬נחשפו ‪ 52.5%‬לעיתון ביום חול ו‪ 52%‬בסוף השבוע‪ .‬השיעור הנמוך‬ ‫ביותר הוא בקרב בני ‪ 48.4% – 34-25‬ביום חול ו‪ 48.8%-‬בסוף השבוע‪.‬‬ ‫הפערים מאופיינים לא רק בהבדלי הגיל‪ ,‬אלא גם במרכיבים אחרים‪ ,‬בהם אזור המגורים‪ .‬באזור‬ ‫השרון השיבו ‪ 73.3%‬מהנשאלים שנחשפו ב‪ 2012-‬לעיתון ביום חול ו‪ 74.2%-‬בסוף השבוע‪ ,‬בניגוד‬ ‫למי שמתגוררים באזור ירושלים‪ ,‬שם היה שיעור החשיפה לעיתון כלשהו ביום חול ‪ ,43.3%‬ובסוף‬ ‫השבוע – ‪ .50%‬באזור תל‪-‬אביב וגוש דן היה שיעור החשיפה ביום חול ‪ ,68.6%‬ובסוף השבוע‬ ‫‪ .66.2%‬בחיפה והצפון – ‪ 68%‬ביום חול ו‪ 70.7%‬בסוף השבוע‪ .‬בשפלה ובדרום – ‪ 61.6%‬ביום חול‬ ‫ו‪ 61.8%-‬בסוף השבוע‪.‬‬ ‫‪" 22‬קח"ר‪" :‬גם ברשתות החברתיות‪ ,‬יש להקפיד הקפדה יתרה על התנהגות החיילים"‪ ,‬אתר צה"ל‪.26.11.2012 ,‬‬ ‫‪.www.idf.il/1383-17747-he/Dover.aspx‬‬ ‫‪30‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫החשיפה לעיתונים ב‪2012-‬‬ ‫בהיעדר נתוני תפוצה רשמיים בישראל‪ ,‬גם ב‪ 2012-‬המקור העיקרי למידע כמותי על העיתונות‬ ‫המודפסת והרדיו הוא סקר ‪ .TGI‬מן הסקר עולה כי למרות מגמת הירידה בשיעור החשיפה הכולל‬ ‫לעיתונים בישראל בשנים האחרונות‪ ,‬ב‪ 2012-‬שיעור החשיפה נותר יציב במונחים שנתיים ומגיע‬ ‫ל‪ 65.1%-‬מכלל הבוגרים בישראל בימי חול‪ ,‬לעומת ‪ 64.1%‬ב‪ .2011-‬במהדורות סוף השבוע לא נרשם‬ ‫שינוי משמעותי ושיעור החשיפה הגיע ל‪ .65.9%-‬עם זאת‪ ,‬במחצית השנייה של ‪ 2012‬נרשמה ירידה‬ ‫קטנה בהשוואה למחצית הראשונה‪.‬‬ ‫נתוני הסקר מצביעים על כך שגם ב‪ 2012-‬היה "ישראל היום" היומון בעל שיעור החשיפה הגבוה‬ ‫ביותר בישראל בימי חול‪ .‬העיתון‪ ,‬המחולק חינם ונמצא בבעלותו של איל ההון היהודי‪-‬אמריקאי‬ ‫שלדון אדלסון‪ ,‬זכה לחשיפה של ‪ 39.3%‬מהציבור‪ ,‬בהשוואה ל‪ 38.1%-‬ב‪" .2011-‬ידיעות אחרונות"‪,‬‬ ‫שהיה במשך שנים הנפוץ בעיתוני ישראל‪ ,‬נמצא במקום השני‪ ,‬עם שיעור חשיפה בימי חול של‬ ‫‪ ,37.4%‬בהשוואה ל‪ 35.8%-‬ב‪ .2011-‬לעומת זאת בסוף השבוע מוביל "ידיעות אחרונות" כעיתון‬ ‫הנחשף ביותר ‪ 42.5% -‬בשנת ‪ ,2012‬בהשוואה ל‪ 43.4%-‬בשנת ‪ .2011‬החשיפה ל"ישראל היום"‬ ‫עלתה ל‪ ,32.1%-‬בהשוואה ל‪ 31.3% -‬ב‪.2011-‬‬ ‫החשיפה ל"מעריב"‪ ,‬שנמכר ב‪ 2012-‬על ידי חברת דסק"ש לאיש העסקים שלמה בן‪-‬צבי‪ ,‬ירדה‬ ‫ב‪ 2012-‬ל‪ 10.8%-‬בהשוואה ל‪ 11.5%-‬ב‪" .2011-‬מעריב" ירד בשיעור החשיפה גם בסוף השבוע‪,‬‬ ‫מ‪ 13.1%-‬ל‪.12.9%-‬‬ ‫החינמון "ישראל פוסט" זכה ב‪ 2012-‬לשיעור חשיפה של ‪ 8.3%( 8.7%‬ב‪ .)2011-‬החשיפה ל"הארץ"‬ ‫בימי חול ‪( 6.5% -‬בהשוואה ל‪ 6.6%-‬ב‪ )2011-‬ובסוף השבוע ‪ 7.3%( 6.9% -‬ב‪.)2011-‬‬ ‫בעיתונות הכלכלית‪" :‬כלכליסט" ‪" ,12.3% -‬דה‪-‬מרקר" ‪" ,6.9% -‬גלובס" ‪ 4.5% -‬בימים א'‪-‬ד'‬ ‫ו‪ 3.2%-‬בימי חמישי‪.‬‬ ‫החינמון השבועי "בשבע" ‪" ,5.1% -‬מקור ראשון" במהדורת יום ו' ‪.3.6% -‬‬ ‫בין השבועונים חלה ירידה בחשיפה ל"לאשה" מ‪ 9.5%-‬ב‪ 2011-‬ל‪ 8.6%-‬ב‪ ,2012-‬וכן ל"פנאי פלוס"‪,‬‬ ‫מ‪ 7%-‬ב‪ 2011-‬ל‪ 5.8%-‬ב‪.2012-‬‬ ‫הירחון שלו שיעור החשיפה הגדול ביותר היה "בלייזר" ‪ ,3.2% -‬ואחריו "מנטה" ‪" ,2.9% -‬את" ‪-‬‬ ‫‪" ,2.5%‬דרך האוכל" ו"נשיונל ג'יאוגרפיק" ‪ 2.3% -‬ומגזין "דה מרקר" ‪.2.1% -‬‬ ‫הטלוויזיה‪ :‬ריאליטי וחדשות‬ ‫בשנת ‪ 2012‬צפו הישראלים בטלוויזיה במשך ‪ 233‬דקות ביממה בממוצע – גידול של דקה בהשוואה‬ ‫לשנה הקודמת וגידול של שבע דקות בהשוואה ל‪ - 2010-‬כך עולה מסיכום הצפייה לשנת ‪2012‬‬ ‫שנערך על ידי הוועדה הישראלית למדרוג‪ .‬שיעור הצפייה בערוצי הברודקאסט ‪,23 ,10 ,9 ,2 ,1 -‬‬ ‫‪ - 33 ,24‬היה ‪ 57.5%‬מסך הצפייה של משקי הבית היהודים בשעות הפריים טיים‪ .‬לדברי מנכ”לית‬ ‫הוועדה‪ ,‬ד”ר יפעת בן חי‪-‬שגב‪ ,‬מדובר בהיקף החורג מהמקובל בעולם המערבי‪ .‬בארצות הברית‪,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬עמד נתח הצפייה בערוצי הברודקאסט ב‪ 2011-‬על כ‪ 30%-‬בלבד‪.‬‬ ‫‪ 23‬דוד ורטהיים‪" ,‬שנת שיא צפייה מאז החלה המדידה"‪ ,‬וואלה‪.30.12.2012 ,‬‬ ‫‪b.walla.co.il/?w=/3050/2601798‬‬ ‫‪31‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫לדברי בן חי‪-‬שגב‪ ,‬היקף הצפייה בטלוויזיה בישראל‪ ,‬הקרוב לארבע שעות ביממה‪ ,‬משקף את‬ ‫עוצמת המדיום הטלוויזיוני ואת מעמדו‪ ,‬שנותר בלתי מעורער למרות התפתחות אמצעי תקשורת‬ ‫מתחרים‪ .‬על פי הנתונים תושבי תל אביב צפו בטלוויזיה בשנת ‪ 2012‬בהיקף הגדול ביותר‪ ,‬ואילו‬ ‫תושבי ירושלים והצפון הם הקבוצות שצפו בטלוויזיה בהיקף הנמוך ביותר‪.‬‬ ‫התכנית שזכתה לרייטינג הגבוה ביותר ‪ - 41.1% -‬הייתה "האח הגדול" (ערוץ ‪ ,2‬קשת);‬ ‫אחריה "מאסטר שף ‪( "3‬ערוץ ‪ ,2‬קשת) ‪ .36.9% -‬ו‪( The voice-‬ערוץ ‪ ,2‬רשת) ‪.36.4% -‬‬ ‫תכנית הסטירה "ארץ נהדרת" זכתה לממוצע רייטינג של ‪" ,35.2%‬עובדה" ‪ 26.5% -‬ו"יצאת צדיק"‬ ‫‪ .29.3%‬בערבים שבהם שידרה בערוץ ‪ 2‬הזכיינית "קשת" צפו בערוץ ‪ 1.37‬מיליון איש בממוצע‪,‬‬ ‫בהשוואה ל‪ 1.18-‬מיליון בערבים שבהם שידרה "רשת"‪ .‬הצפייה הממוצעת בערוץ ‪ 10‬עמדה על‬ ‫כ‪ 769 -‬אלף צופים‪.‬‬ ‫במהדורות חדשות הערב זכתה המהדורה של ערוץ ‪ 2‬בממוצע שנתי של ‪ ,22.4%‬בהשוואה ל‪10.4%-‬‬ ‫למהדורת "חדשות ‪ "10‬ו‪ 4.9%-‬ל"מבט" בערוץ הראשון‪ .‬בתכניות הבוקר בין שבע לתשע היה‬ ‫הרייטינג השנתי הממוצע של "העולם הבוקר" (ערוץ ‪ ,2‬רשת) ‪" ,7.1% -‬יום חדש" (ערוץ ‪/ 2‬קשת)‬ ‫ ‪ 6.2%‬ו"אורלי וגיא" (ערוץ ‪.3.8% - )10‬‬‫נתוני הצפייה של הוועדה למדרוג מבוססים על פאנל המורכב מ‪ 580-‬בתי אב וכ‪ 2,100-‬פרטים‪,‬‬ ‫המהווים מדגם סטטיסטי מייצג של אוכלוסיית בעלי מקלטי הטלוויזיה בישראל‪ ,‬ששיעורה ‪93%‬‬ ‫מכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫האזנה לרדיו‬ ‫על פי ממצאי סקר ‪ TGI‬השיבו ‪ 61.9%‬מכלל הנסקרים כי האזינו לרדיו ארצי ביום חול‪45.9% ,‬‬ ‫ביום שישי ו‪ 28.9 -‬בשבת‪ .‬לרדיו האזורי האזינו ביום חול ‪ ,36%‬ביום שישי ‪ 21.9%‬ובשבת ‪.11.8%‬‬ ‫ב‪ 2012-‬נמשכה הירידה בצריכת חדשות באמצעות הרדיו‪ ,‬בעיקר בקרב צעירים‪ .‬חלה ירידה קלה‬ ‫במספר המשתתפים בסקר ‪ TGI‬שהביעו הסכמה להיגד "אני תמיד מקשיב לחדשות ברדיו" ‪-‬‬ ‫‪ 41.9%‬בהשוואה ל‪ 42.7%-‬בשנה הקודמת‪ .‬השיעור הגבוה ביותר של נסקרים שהביעו הסכמה עם‬ ‫היגד זה נמצא בקרב בני ‪ 65‬ומעלה – ‪ ,63.2%‬ואילו בקרב בני ‪ 24-18‬רק ‪ 19.5%‬הסכימו עם ההיגד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬ניכרה בדרך כלל יציבות בשיעורי ההאזנה לרדיו‪ .‬גם בשנה זו המשיכה גלגלצ להוביל‬ ‫בשיעורי החשיפה בין תחנות הרדיו בישראל – ‪ 27.4%‬בשיעור שנתי‪ .‬זו ירידה קלה בהשוואה לנתוני‬ ‫‪ ,2011‬אז זכתה תחנת המוסיקה ודיווחי התחבורה של צה"ל ב‪ .27.7%-‬מספר המאזינים היומי‬ ‫מוערך על פי ממצאי הסקר בכ‪ 1.1-‬מיליון איש‪ .‬תחנת האם הצבאית‪ ,‬גלי צה"ל‪ ,‬זכתה לחשיפה של‬ ‫‪ ,22.5%‬בהשוואה ל‪ 23.7%-‬בשנה הקודמת‪ .‬בסך הכול האזינו לשתי תחנות אלה ‪ 41.3%‬ב‪.2012-‬‬ ‫לכלל תחנות קול ישראל האזינו ב‪ 38.6% 2012-‬בהשוואה ל‪ 37.7%-‬בשנה הקודמת‪ 25% .‬האזינו‬ ‫לרשת ב (‪ 25.5%‬ב‪ ;)2011-‬לרשת ג – ‪ 10.5%( 10.9%‬ב‪ ;)2011-‬ל‪ - 5.3%( 6.2– 88FM -‬ב‪ )2011-‬ולרשת‬ ‫א – ‪ 3.7%( 4%‬ב‪.)2011-‬‬ ‫לכלל התחנות האזוריות‪-‬מסחריות הגיע שיעור ההאזנה ל‪ 32.6%-‬בהשוואה ל‪ 32.9%-‬בשנה‬ ‫הקודמת‪ .‬התחנה המובילה בקטגוריה זו היא "רדיו ללא הפסקה" (‪ )103FM‬ואחריה רדיוס ואקו‬ ‫‪.99FM‬‬ ‫זירת הרדיו בישראל התאפיינה ב‪ 2012-‬בהתרחבות של תחנות הרדיו האינטרנטיות‪ ,‬המשדרות‬ ‫ברשת‪ ,‬בדרך כלל לקהלי יעד מוגדרים‪ .‬תחנות אלה אינן נתונות לרגולציה של גורמי השידור‬ ‫הממלכתיים כדוגמת רשות השידור והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ .‬אחת הבולטות בתחנות‬ ‫‪32‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫אלה היא "הקצה"‪ ,‬שהוקמה באפריל ‪ 2012‬על ידי קוואמי ונדב רביד‪ ,‬לאחר שהופסק שידור‬ ‫תכניתם בשם זה בגלי צה"ל‪" .‬הקצה" משדרת בשידורים חיים ובשידורים חוזרים תכניות של‬ ‫מוסיקה אלטרנטיבית‪ 24.‬במקביל החלו מספר פאבים בירושלים ובתל‪-‬אביב בשידורי מוסיקה‬ ‫באמצעות אתרי אינטרנט‪ .‬חלק מהתחנות משדרות באופן רציף‪ ,‬ואחרות בפרקי זמן מוגבלים‪.‬‬ ‫בסוף ‪ 2012‬הוכרז על הקמתה של תחנת הרדיו האינטרנטית "קול הילדים"‪ ,‬אותה יזמו מיכל שלו‬ ‫רייכר ויערה ישורון‪ 25.‬תחנת רדיו אינטרנטית הפועלת בישראל מאז ‪ 2008‬היא "רדיו מהות החיים"‬ ‫מקבוצת אריסון‪ ,‬המציע "אלטרנטיבה לתקשורת הקיימת ומעניק למאזינים מבט שונה על נושאים‬ ‫יום יומיים"‪ 26.‬שידורי תחנה זו מועברים במקביל גם באמצעות חברת הכבלים "הוט"‪.‬‬ ‫‪ 24‬אורי זר‪-‬אביב‪" ,‬התחליף ל'הקצה'‪ :‬תחנת רדיו אלטרנטיבית" הארץ‪23.3.2012 ,‬‬ ‫‪www.haaretz.co.il/gallery/music/1.1668460‬‬ ‫‪ 25‬גילי איזקוביץ‪" ,‬גם הילדים צריכים תחנת רדיו משלהם"‪ ,‬הארץ‪30.12.2012 ,‬‬ ‫‪www.haaretz.co.il/gallery/1.1896298‬‬ ‫‪ 26‬אתר "רדיו מהות החיים" ‪people.eol.co.il/About.aspx?Type=1‬‬ ‫‪33‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫‪ :2012‬יומן תקשורת‬ ‫ינואר‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•המהדורה המרכזית של חדשות ‪ 10‬עוברת לשדר מאולפני ‪ JCS‬בירושלים‪.‬‬ ‫•"רשת" משיקה את התכנית "‪ "The Voice‬שתתחרה ב"כוכב נולד" של "קשת"‪.‬‬ ‫•בית המשפט המחוזי בירושלים‪ :‬חסיון מקורות חל על תצלומים ואין לחייב למסור אותם‬ ‫למשטרה‪.‬‬ ‫•יאיר לפיד מכריז כי הוא הולך לפוליטיקה ופורש מההגשה בערוץ ‪.2‬‬ ‫•מוקם ארגון העיתונאים הישראלי‪.‬‬ ‫•מוקם "מגפון" – אתר חדשות ישראלי בעל מבנה קואופרטיבי‪.‬‬ ‫•קיצוצי תקציב ופיטורים ב"קשת"‪.‬‬ ‫•עצומת מאזינים נגד הפגיעה ב"קול המוסיקה" בקול ישראל‪.‬‬ ‫•אות זכויות האדם של האגודה לזכויות האזרח מוענק לשדרנית רשות השידור קרן נויבך‪.‬‬ ‫•קיצוצים תקציבים ברשות השידור‪.‬‬ ‫•האקרים הפילו את אתרי האינטרנט של קבוצת הארץ‪ .‬התקפה גם על אתר ‪.Ynet‬‬ ‫•זוכות הפרס לביקורת התקשורת ‪ :2012‬דבורית שרגל‪ ,‬מנהלת בלוג ביקורת התקשורת וולווט‬ ‫אנדרגראונד‪ ,‬ואיילת שקד‪ ,‬יו"ר עמותת ישראל שלי‪.‬‬ ‫•אלדד קובלנץ ממונה למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪ :‬פרק הפתיחה של "האח הגדול" ‪" ,"The voice" - 40.6% ,45.5% -‬ארץ‬ ‫נהדרת" ‪.39.1% -‬‬ ‫פברואר‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הרשות השנייה מתירה לתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" לא להעלות נשים לשידור מלבד‬ ‫שעה אחת בשבוע שבה ישדרו נשים‪.‬‬ ‫•קיצוצי שכר בחברת החדשות של ערוץ ‪.2‬‬ ‫•שידורי רשת ב' בקול ישראל מושבתים לשעה במחאה על פגיעה בזכויות העיתונאים ועיכובים‬ ‫ביישום הרפורמה‪.‬‬ ‫•בית המשפט העליון מזכה את אילנה דיין ו"עובדה" מהוצאת דיבה על סרן ר'‪ .‬פסק הדין קבע‬ ‫כי השידור היה בחזקת "אמת לשעתה" ושיקף מצב עובדתי שהיה נכון בעת שידור הכתבה‪.‬‬ ‫•סבב קיצוצים באתר ‪ .Ynet‬נטען כי חלק מהמפוטרים ניסו קודם לכן לארגן התאגדות עובדים‬ ‫במערכת האתר‪ .‬ההנהלה מכחישה‪.‬‬ ‫•ועד עובדי "הארץ" מכריז על סכסוך עבודה‪ ,‬מאיים בשביתה בשל פיטורים במערכת ותובע‬ ‫לשתפו בתכניות החירום והפיתוח‪.‬‬ ‫•נקבע כי הוועדה הישראלית למדרוג תמדוד את הצפייה בשידורים גם באתרי הזכייניות‬ ‫באינטרנט‪.‬‬ ‫•שידורי גלי צה"ל וגלגלצ באינטרנט מושבתים במשך שבועיים‪.‬‬ ‫•ההסתדרות מכריזה על סכסוך עבודה בטלוויזיה החינוכית בעקבות הוצאת עבודות למיקור‬ ‫חוץ‪.‬‬ ‫•המגיש יעקב אילון מתפטר מחדשות ‪.10‬‬ ‫•משה נסטלבאום ממונה למנהל חטיבת החדשות בערוץ ‪.1‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬האח הגדול" ‪" ,"The voice" - 43.4% ,44.2% -‬ארץ נהדרת" ‪,41.5% -‬‬ ‫"עובדה" ‪.33.2% -‬‬ ‫‪34‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫מרץ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•המועצה לשידורי כבלים ולווין מפרסמת מכרז להקמת ערוץ למורשת ישראל‪.‬‬ ‫•חשיפה ב"ידיעות אחרונות" ‪ -‬מתמודדים קיבלו כדורים פסיכיאטרים בעת שהותם בבית‬ ‫"האח הגדול"‪" .‬קשת" מאיימת לתבוע את העיתון על לשון הרע בעקבות הפרסום‪.‬‬ ‫•מהדורת "מבט" מוקדמת מתשע בערב לשמונה‪ ,‬ומשודרת במקביל לחדשות ערוץ ‪ 2‬וערוץ ‪.10‬‬ ‫•ועדת האתיקה של הכנסת אוסרת על ח"כים להשתתף באופן קבוע בתכניות רדיו וטלוויזיה‪.‬‬ ‫•איש קול ישראל ירון דקל נכנס לתפקידו כמפקד גלי צה"ל‪ ,‬במקומו של יצחק טוניק שסיים‬ ‫את תפקידו בהחלטת שר הביטחון אהוד ברק‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬האח הגדול" – ‪" ,43.2%‬ארץ נהדרת"‪."The voice" - 33.4%,33.5% -‬‬ ‫אפריל‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•חקירה משטרתית נגד גורמים באתר האינטרנט החרדי "בחדרי חרדים" בגין סחיטה ואיומים‪.‬‬ ‫•בית המשפט מקבל את ערעור ערוץ ‪ 10‬ורביב דרוקר ומבטל את הרשעתם בדיבה בכתבה על‬ ‫יו"ר ארגון המורים רן ארז‪.‬‬ ‫•‪ Ynet‬רוכשת אחזקות באתר החרדי "כיכר השבת"‪.‬‬ ‫•פרס ישראל בתקשורת מוענק לאיש רשות השידור‪ ,‬העיתונאי יעקב אחימאיר‪.‬‬ ‫•מבקר המדינה על המועצה לשידורי כבלים ולוויין‪ :‬יש להגביר את הפיקוח והאכיפה‪ ,‬להטיל‬ ‫עיצומים כספיים וכן להעמיק את הטיפול בנושא התוכן השיווקי‪.‬‬ ‫•כתבת ערוץ ‪ 10‬מושעית בגין שידור אגדה אורבנית על חטיפת ילדה בדיסניוורלד כידיעה‬ ‫חדשותית‪.‬‬ ‫•איריס בק מנכ"ל משרד הפרסום מקאן אריקסון פורשת מתפקידה‪.‬‬ ‫•סגן עורך הארץ אבי זילברברג פורש מתפקידו‪ .‬נעה לנדאו ממונה לראש מערכת החדשות‬ ‫בעיתון במקום אור קשתי‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬האח הגדול" ‪ ,44.8% -‬השקת "מאסטר שף" לילדים – ‪ ,31.4%‬טקס יום‬ ‫הזיכרון (ערוץ ‪.30.1% – )2‬‬ ‫מאי‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•שר התקשורת משה כחלון מכריז על "מהפכת הסלולר" ומתן רישיונות למפעילים נוספים‪,‬‬ ‫צעד המוביל להוזלה משמעותית בעלויות השימוש בטלפונים ניידים‪.‬‬ ‫•ביקורת על רשות השידור בדוח מבקר המדינה‪ ,‬בין היתר בסוגיית הטיפול של הרשות בנדל"ן‬ ‫ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫•ערוץ ‪ 33‬של רשות השידור מתחיל לשדר כערוץ חדשות‪.‬‬ ‫•בעקבות מאבק היוצרים ועתירה לבג"ץ‪ :‬רשות השידור תשקיע ‪ 10‬מיליון ש"ח בהפקות מקור‬ ‫דוקומנטריות בערוץ ‪.1‬‬ ‫•איש העסקים אליעזר פישמן‪ ,‬בעל השליטה ב"גלובס"‪ ,‬מחויב על ידי בית הדין להגבלים‬ ‫עסקיים למכור את מניותיו בידיעות אחרונות בשל "חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות"‪.‬‬ ‫•מועצת הכבלים והלוויין מטילה קנסות בסך ‪ 300‬אלף ש"ח על ‪ HOT‬ו‪ yes -‬בגין שידור תוכן‬ ‫שיווקי‪.‬‬ ‫•כתב "הארץ" אילן ליאור והצלם רוני שיצר מ"ישראל היום" נעצרים בעת סיקור הפגנת‬ ‫המחאה נגד כניסת קדימה לממשלת נתניהו‪.‬‬ ‫•היועץ המשפטי לממשלה מחליט להגיש כתב אישום נגד כתב "הארץ" אורי בלאו בגין אחזקת‬ ‫ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך בפרשת ענת קם‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•רישיון לקשת להמשך הפעלת ערוץ ‪ 24‬לשש שנים נוספות‪.‬‬ ‫•"רדיו ללא הפסקה" ישעה את נתן זהבי לאחר שקילל מאזינה בשידור‪.‬‬ ‫•ניצן חן פורש מתפקידו כיו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬הישרדות" – ‪" ,36.6%‬ארץ נהדרת" ‪" ,34.8% -‬כוכב נולד" (עונה ‪– )10‬‬ ‫‪" ,30%‬מאסטר שף ילדים" ‪.31.6% -‬‬ ‫יוני‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יוסי ורשבסקי פורש מתפקידו כמנכ"ל ערוץ ‪.10‬‬ ‫•הושלם איחוד דסק החדשות של "הארץ" ואתר האינטרנט של העיתון‪.‬‬ ‫•"ישראל היום" מרחיב את הפעילות המקוונת‪ ,‬בין היתר בשילוב וידיאו‪.‬‬ ‫•ארגון העיתונות העולמי ‪ IPI‬קורא ליועץ המשפטי לממשלה לבטל את כתב האישום נגד כתב‬ ‫"הארץ" אורי בלאו מחשש לפגיעה חמורה בעיתונות בישראל‪.‬‬ ‫•מנכ"ל מעריב טל רז במכתב לעובדים‪ :‬צפויים קיצוצים ופיטורים‪ .‬עובדים מזומנים לשימוע‬ ‫לפני פיטורים‪.‬‬ ‫•עיצומים בערוץ ‪ 1‬וברשת ב' של קול ישראל בשל סכסוך העבודה הנמשך ברשות השידור‪.‬‬ ‫•ערוץ ‪ 9‬תובע מוועדת המדרוג להקים גוף חיצוני שיבדוק את טענות הערוץ על נתוני רייטינג‬ ‫מוטעים של הערוץ בשפה הרוסית‪.‬‬ ‫•אגודת העיתונאים בתל אביב מודיעה על פרישתה ממועצת העיתונות כמחאה על דרך בחירת‬ ‫חברים חדשים למועצה‪.‬‬ ‫•אבי בלשניקוב ממונה לסגן יו"ר הדירקטוריון של ערוץ ‪.10‬‬ ‫•ינון מגל מתפטר מתפקידו כמגיש "מבט" בערוץ ‪.1‬‬ ‫•רותם אברוצקי‪ ,‬כתב ערוץ ‪ ,1‬נבחר ליו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬ארץ נהדרת" ‪" ,31.5% -‬כוכב נולד" ‪" ,31.3% -‬הישרדות" ‪.25.7% -‬‬ ‫יולי‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•שר התקשורת משה כחלון‪ ,‬קורא למיזוג הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי‬ ‫כבלים ולוויין‪ .‬הצעת חוק בנושא אושרה בוועדת השרים לחקיקה‪.‬‬ ‫•נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה‪ :‬הבעת דעה פוליטית על ידי דנה וייס בתכנית "פגוש‬ ‫את העיתונות" אינה בעייתית‪ ,‬אלא חלק מחופש הביטוי‪.‬‬ ‫•עסקת טיעון בין כתב "הארץ" אורי בלאו לפרקליטות‪ :‬מודה באחזקת ידיעות סודיות ללא‬ ‫אישור ויבצע עבודות שירות במשך ארבעה חודשים‪.‬‬ ‫•עובדי ערוץ ‪ 10‬פונים לראש הממשלה‪ :‬אשר דחייה נוספת של חובות כדי למנוע את סגירת‬ ‫הערוץ‪.‬‬ ‫•"הלא"‪ ,‬ערוץ הטלוויזיה הערבי המסחרי הראשון בישראל‪ ,‬החל בשידוריו באפיק ‪ 30‬בחברות‬ ‫הכבלים והלוויין‪ .‬ישולב גם בממיר "עידן פלוס"‪.‬‬ ‫•"ישראל היום" מצנזר דברי ביקורת על נתניהו במכתב שהשאיר אחריו משה סילמן ז"ל‪,‬‬ ‫שהצית את עצמו בעת הפגנה נגד המצב הכלכלי והחברתי‪ ,‬בתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫•דירקטוריון מעריב‪ :‬תוגדל ההשקעה בתחום הדיגיטאלי‪.‬‬ ‫•"רשת" טוענת‪" :‬קשת" משתמשת בערוץ ‪ 24‬כדי לצמצם את הצפייה בתכניות "רשת"‪.‬‬ ‫•הנהלת רשות השידור משבצת מגיש אורח לצד קרן נויבך בתוכנית "סדר יום" לצרכי איזון‪.‬‬ ‫•מתרחבים שידורי "עידן פלוס" עם הכללת הטלוויזיה החינוכית ותחנות רדיו‪.‬‬ ‫•פדרציית העיתונאים הבינלאומית‪ :‬הרשויות בישראל מתייחסות בצורה משפילה לעיתונאים‬ ‫הפלסטינים‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•עובדי ההפצה של "מעריב" בעיצומים‪ :‬מחלקים רק את עמודי החדשות של העיתון‪.‬‬ ‫•קנסות בשל מכירת אייטמים בתכניות בוקר בטלוויזיה‪ :‬הרשות השנייה הטילה על "רשת"‬ ‫קנס של ‪ 540‬אלף שקל‪ ,‬על "קשת" ‪ 480 -‬אלף‪ ,‬ועל ערוץ ‪ 440 - 10‬אלף‪ .‬תכניות שבהן נמכרו‬ ‫אייטימים יבוטלו‪.‬‬ ‫•ניצן חן מונה למנהל לשכת העיתונות הממשלתית‪.‬‬ ‫•אבי משולם שהיה עורך "מעריב" וקודם לכן עורך וואלה מונה למנכ"ל רדיו ת"א‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬יצאת צדיק" ‪" ,33.2% -‬הפרלמנט" ‪" ,32.6% -‬כוכב נולד" ‪ .28.9% -‬על‬ ‫רקע הפיגוע בבורגס ‪ -‬מעל ‪ 42%‬צופים במהדורות החדשות המרכזיות‪.‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•טקס החתימה על הסכם הרפורמה ברשות השידור מופר על ידי מפגינים‪ .‬עובדי הרשות‬ ‫משביתים את שידורי הרדיו לשעות אחדות כמחאה על "הפגיעה המתמשכת והמתגברת‬ ‫בענייני העובדים העיתונאים‪ ,‬במקצועם ובשכרם"‪.‬‬ ‫•"סדר יום" עם קרן נויבך בקול ישראל תימשך במתכונתה המקורית ללא מגיש נוסף‪.‬‬ ‫•מאבק משפטי על הכוונה להעביר את "הישרדות" מערוץ ‪ 10‬לערוץ ‪.2‬‬ ‫•עובדי ערוץ ‪ 10‬יוצאים להפגנות בקריאה למנוע את סגירת הערוץ‪ .‬פניות לוועדת הכלכלה של‬ ‫הכנסת לדון בדחיפות בהצלת הערוץ מסגירה‪ .‬דירקטוריון הערוץ מקבל את בקשתו של יו"ר‬ ‫ההסתדרות עופר עיני להקפיא את פיטוריהם של ‪ 150‬עובדים עד לסיום המו"מ עם הממשלה‪.‬‬ ‫• בית הדין לעבודה קובע‪ :‬ארגון העיתונאים החדש ייצג את עובדי מעריב‪.‬‬ ‫•עובדי מעריב מפגינים בעת ישיבת הדירקטוריון על "תכנית ההבראה" להצלת העיתון‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬הישרדות" ‪" ,32.9% -‬יצאת צדיק" ‪" ,29.9% -‬הפרלמנט" ‪.27.3% -‬‬ ‫ספטמבר‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הנהלת "הארץ" מגבשת תכנית פיטורים והצעות לפרישה מרצון‪.‬‬ ‫•בית המשפט דוחה את בקשת פרקליטות המדינה למנוע את שידור תחקיר כלבוטק בפרשת‬ ‫הולילנד בגלל השפעתו על עד המדינה בפרשה‪.‬‬ ‫•מו"ל "מקור ראשון"‪ ,‬שלמה בן צבי‪ ,‬ירכוש את עיתון מעריב מדסק"ש תמורת ‪ 85‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫העובדים מאיימים בסכסוך עבודה ומפגינים מול משרדיהם ובתיהם של נוחי דנקנר ועופר‬ ‫נמרודי‪ .‬בית המשפט מוציא צו הקפאת הליכים וממנה נאמנים ל"מעריב"‪.‬‬ ‫•אבי בלשניקוב מונה ליו"ר דירקטוריון ערוץ ‪ 10‬במקומו של יוסי מימן‪.‬‬ ‫•שי באב"ד ממונה לתפקיד מנכ"ל הרשות השנייה‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬כוכב נולד" ‪" ,34.1% -‬יצאת צדיק" ‪" ,29.3% -‬כלבוטק" ‪.27.3% -‬‬ ‫אוקטובר‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•עיצומי עובדי "הארץ" ו"דה מרקר" מונעים את הופעת העיתון ליום אחד‪.‬‬ ‫•בית המשפט העליון‪ :‬יתקיים דיון נוסף בהרכב שופטים מורחב בפרשת סרן ר' נגד אילנה דיין‪.‬‬ ‫•יאיר לפיד מפרסם טור אחרון ב"ידיעות אחרונות" בעקבות ההודעה על הקדמת הבחירות‪.‬‬ ‫•עובדי החדשות המקומיות בטלוויזיה מפגינים מול הכנסת במאמץ להבטיח את המשך תקצוב‬ ‫החדשות לשנה הבאה‪.‬‬ ‫•קיצוץ שכר נוסף לעורכים וכתבים בידיעות אחרונות‪.‬‬ ‫•העיתונאי מיקי רוזנטל פורש מן התכנית "המקור" בערוץ ‪ 10‬ומתמודד על מקום ברשימת‬ ‫"העבודה"‪ .‬גם אשת התקשורת מירב מיכאלי מצטרפת ל"העבודה"‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•העיתונאי עופר שלח פורש מ"מעריב" ומצטרף לרשימת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד‪.‬‬ ‫•"ישראל היום" מגיש הצעה לרכישת בית הדפוס של מעריב‪.‬‬ ‫•בית המשפט‪" :‬דה מרקר" ישלם ל"מעריב" שני מיליון ש"ח על העתקת כתבות מלפני עשור‪.‬‬ ‫"דה מרקר" מגיש ערעור‪.‬‬ ‫•ראש הממשלה בנימין נתניהו מושך את תביעת לשון הרע נגד ערוץ ‪ 10‬בפרשת "ביביטורס"‬ ‫בעקבות הסכם גישור‪ ,‬הכולל גם התחייבות לגבי אופן הסיקור של נתניהו בעתיד‪.‬‬ ‫•גלי צה"ל‪ :‬השירותרום לא יתקיים השנה‪ ,‬לראשונה מאז ‪.1979‬‬ ‫•נאמני "מעריב" ממליצים לבית המשפט‪ :‬העיתון יימכר לקבוצת בן צבי והדפוס לגורם עסקי‬ ‫אחר‪ ,‬קבוצת מימון‪ .‬השופטת ורדה אלשיך מאשרת את המכירה‪.‬‬ ‫•בית המשפט קובע‪ :‬ענת קם לא תופיע ברישומי שירות בתי הסוהר כמי שהורשעה בבגידה‪.‬‬ ‫•יו"ר ועדת הכנסת‪ ,‬ח"כ יריב לוין‪ ,‬פונה למועצת העיתונות בדרישה לגבש כללים ברורים בנוגע‬ ‫למעבר אנשי תקשורת לפוליטיקה‪ .‬הרשות השנייה‪ :‬בעתיד יחויבו עובדי תקשורת בתקופת‬ ‫צינון של שלושה חודשים במעבר מתקשורת לפוליטיקה‪.‬‬ ‫•סקר של חברת "מאגר מוחות"‪ 56% :‬מהישראלים אומרים כי סגירת עיתון יומי לא תשפיע‬ ‫על חייהם‪.‬‬ ‫•אריאל משעל נבחר על ידי ועדת האיתור של משרד התקשורת כמועמד המתאים ביותר לכהן‬ ‫כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין‪.‬‬ ‫•יעקב איילון‪ ,‬מגיש חדשות ערוץ ‪ 10‬לשעבר‪ ,‬ממונה למנהל מחלקת האקטואליה של אתר‬ ‫מאקו‪.‬‬ ‫•מנכ"ל מעריב טל רז מתפטר בעקבות רכישת העיתון על ידי בן צבי‪ .‬עלות שכרו של רז ב‪2012-‬‬ ‫– ‪ 1.4‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬מאסטר שף" ‪" ,36.2% -‬חטופים" ‪" ,31.4% -‬דייט בחשיכה"‪.30.4% -‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•‪ Ynet‬משיק אולפן לשידורי טלוויזיה בליל הבחירות לנשיאות בארצות הברית‪.‬‬ ‫•פרס מפעל חיים מוענק בכנס אילת לעיתונאות לנחמיה שטרסלר ולשלמה נקדימון‪.‬‬ ‫•בית המשפט‪ :‬העיתונאית נרי ליבנה תשלם ‪ 200,000‬ש"ח לשני תושבי איתמר שהגישו תביעת‬ ‫לשון הרע נגדה בשל התבטאות נגדם בתוכנית "פוליטיקה" בערוץ ‪.1‬‬ ‫•מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר מציג הצעת פשרה לפתרון בעיית ערוץ ‪.10‬‬ ‫•חברת קודה תקשורת‪ ,‬מפיקת החדשות המקומיות בטלוויזיה מתכוונת לפטר ‪ 180‬עובדים‬ ‫בשל העדר מימון לפעילותה ב‪.2013-‬‬ ‫•"מעריב" אינו מופיע ליום אחד בשל שביתת העיתונאים‪ ,‬הטוענים כי המו"ל החדש מנסה‬ ‫לפרוץ את מסגרת החוזה הקיבוצי עליו התחייב בעת קניית בעיתון‪.‬‬ ‫•מבצע צה"ל "עמוד ענן" ברצועת עזה‪ :‬שינויים בלוחות השידורים בערוצי הטלוויזיה והרדיו‪.‬‬ ‫ארגוני נשים מוחים על הדרת נשים ממרבית משדרי החדשות בזמן המבצע‪ .‬דובר צה"ל מרחיב‬ ‫את פעילותו ברשתות החברתיות‪.‬‬ ‫•הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ :‬ייקבעו כללים מחייבים בנוגע להשתתפות בתכניות ריאלטי‪,‬‬ ‫והזכייניות יחויבו להקפיד עליהן‪.‬‬ ‫•כתבת המשפט של ערוץ ‪ ,1‬פנינה תמנו‪-‬שטה מצטרפת למפלגת "יש עתיד"‪.‬‬ ‫•"הארץ" מתכנן למכור את הבניין ברחוב שוקן‪.‬‬ ‫•"ישראל היום" משיק שידורי וידאו לצפייה באתר ודרך אפליקציה בטלפונים ניידים‪.‬‬ ‫•נסגרה המהדורה העברית של המגזין "קוסמופוליטן"‪.‬‬ ‫•פורשים מ"מעריב"‪ :‬העורך ניר חפץ (עלות שכר שנתית – ‪ 1.2‬מיליון ש"ח)‪ ,‬סגן העורך נטע‬ ‫ליבנה שעובר ל"ידיעות אחרונות" ושי גולדן שעובר ל"רשת"‪ ,‬ראשי מערכת החדשות יואב‬ ‫‪38‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ריבק ועומר ברק‪ ,‬ושורה של כתבים בכירים בהם בן כספית ויהודה שרוני‪.‬‬ ‫•מנכ"ל חדשות ‪ 10‬אורי רוזן פורש‪.‬‬ ‫•עורך "הארץ" לשעבר‪ ,‬חנוך מרמרי מחליף את עוזי בנזימן כעורך הראשי של "העין השביעית"‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬מאסטר שף" ‪" ,39.1% -‬ארץ נהדרת" ‪ ,31.2% -‬בעקבות "עמוד ענן" ‪33.3%‬‬ ‫עד‪ 55%‬מהציבור צפה בחדשות ערוץ ‪.2‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יושב ראש ועדת הבחירות לכנסת השופט אליקים רובינשטיין קובע‪ :‬תשדירי תעמולת‬ ‫הבחירות ישודרו גם בגלי צה"ל‪.‬‬ ‫•הרשות השנייה‪ :‬הקלות כספיות לזכייניות ערוץ ‪ 2‬ולערוץ ‪ 10‬בגין הפסדים שנגרמו להם‬ ‫במבצע "עמוד ענן"‪.‬‬ ‫•קבוצת "ג'רוסלם פוסט" בראשות אלי עזור מוציאה עיתון חדש לימי שישי "סופהשבוע"‪ .‬בין‬ ‫הכותבים אנשי "מעריב" לשעבר בן כספית‪ ,‬יהודה שרוני‪ ,‬אמנון דנקנר‪ ,‬רון מייברג ואחרים‪.‬‬ ‫•הבלוגר האנונימי המכונה "אישתון" נחקר במשטרה צבאית ובמשטרת ישראל בעקבות‬ ‫פרסום תחקיר על התאבדויות בצה"ל‪.‬‬ ‫•הסכם שיתוף פעולה בין "מעריב" ל"גלובס" שישמש ספק תוכן למוסף הכלכלי של העיתון‪.‬‬ ‫•החוק להצלת ערוץ ‪ 10‬וכן תקצוב החדשות המקומיות מאושרים בכנסת בקריאה שנייה‬ ‫ושלישית‪ .‬מכתבי הפיטורים לעובדים מבוטלים‪ .‬ההקלות יחולו גם על זכייניות ערוץ ‪ .2‬מועצת‬ ‫הרשות השנייה אישרה באופן סופי את הארכת הזיכיון של ערוץ ‪ 10‬בשנתיים‪.‬‬ ‫•בית הדין לעבודה‪ :‬בעקבות עתירת אגודת העיתונאים יוקפא המעבר המתוכנן של רשות‬ ‫השידור ללוד‪.‬‬ ‫•האתר האמריקאי "אל מוניטור"‪ ,‬המסקר את המזרח התיכון‪ ,‬פותח שלוחה בישראל‪ ,‬ויפרסם‬ ‫תכנים של מספר עיתונאים ישראלים‪ ,‬בהם עקיבא אלדר‪ ,‬מזל מועלם ושלומי אלדר‪.‬‬ ‫•בית המשפט העליון מקבל את ערעורה של ענת קם ומקצר את עונשה מארבע שנים וחצי‬ ‫לשלוש שנים וחצי‪.‬‬ ‫•יו"ר מקאן אריקסון אילן שילוח מעריך‪ :‬בשל התכווצות עוגת הפרסום עזבו את התחום‬ ‫כ‪ 25%-‬מהעובדים בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫•נציב תלונות הציבור ברשות השנייה‪ :‬עלייה תלולה בשנים האחרונות במספר התלונות בנושאי‬ ‫סקסיזם‪ ,‬מגדר ומיניות‪ .‬מחצית מ‪ 172-‬התלונות שהוגשו ב‪ 2012-‬נמצאו מוצדקות‪.‬‬ ‫•מובילי הרייטינג‪" :‬מאסטר שף" ‪" ,"The voice" - 37.8% ,41.1% -‬ארץ נהדרת" ‪.36.7% -‬‬ ‫‪39‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫עוגת הפרסום בישראל ‪ :2012‬הירידה נמשכת‬ ‫התשתית הכלכלית לעבודת אמצעי התקשורת בישראל נשחקה בשנים ‪ 2011‬ו‪ 2012-‬בשיעור של‬ ‫כ‪ .11.5%-‬זו המשמעות העיקרית של התחשיבים המצביעים על ההתכווצות הנמשכת של עוגת‬ ‫הפרסום‪ .‬על פי הערכות איגוד השיווק הישראלי ויפעת בקרת פרסום ירדה ב‪ 2012-‬ההוצאה‬ ‫הכוללת לפרסום בישראל בשיעור של ‪ 7%‬בהשוואה לשנה הקודמת‪ .‬ירידה זו מצטרפת לצמצום‬ ‫בעוגת הפרסום ב‪ ,2011-‬השנה שבה קטנה ההוצאה לפרסום ב‪ 4.5%-‬בהשוואה ל‪ .2010-‬בכך נגרעו‬ ‫משוק הפרסום בשנתיים אלה כ‪ 450-‬מיליון שקלים‪.‬‬ ‫על פי התחשיבים‪ ,‬סך ההוצאות לפרסום ב‪ 2012-‬הגיעו ל‪ 3,492-‬מיליארד שקל‪ ,‬לעומת ‪3,762‬‬ ‫מיליארד בשנת ‪ 2011‬ו‪ 3,943-‬מיליארד ב‪ .2010-‬לדברי תלמה בירו‪ ,‬מנכ"ל איגוד השיווק הישראלי‪,‬‬ ‫ההוצאה לפרסום ב‪ 2012-‬מחזירה באחת את עוגת הפרסום שמונה שנים לאחור‪ ,‬לשנת ‪ ,2004‬שבה‬ ‫הסתכמה ההוצאה לפרסום ב‪ 3,513-‬מיליון שקל‪ 1.‬מבחינת היקפי הפרסום ב‪ 2012-‬עולה כי הפגיעה‬ ‫בערוצי הפרסום השונים לא היתה זהה‪ :‬כמו בשנים קודמות הירידה החדה ביותר הייתה בפרסום‬ ‫בעיתונות‪ ,‬שהתכווץ ב‪ .12%-‬בטלוויזיה צומצמו תקציבי הפרסום ב‪ ,7%-‬בפרסום חוצות ב‪8%-‬‬ ‫וברדיו ב‪ .3%-‬בפרסום באינטרנט‪ ,‬שבו נרשמה בשנים הקודמות עלייה עקבית‪ ,‬נעצרה העלייה‪.‬‬ ‫התחום היחיד שבו נרשמה עלייה של ‪ 3%‬בהוצאות לפרסום הוא הקולנוע‪.‬‬ ‫ערוצי הטלוויזיה המסחריים שמרו ב‪ 2012-‬על נתוני צפייה גבוהים ביחס לעולם המערבי‪ ,‬ומדיום‬ ‫זה המשיך להחזיק בנתח הגדול ביותר מכלל עוגת הפרסום – ‪ 42%‬מכלל תקציבי הפרסום‪ .‬אולם‬ ‫ההכנסות מפרסום בטלוויזיה קטנו בשנה זו ב‪ 7%-‬בהשוואה לשנה הקודמת‪ .‬להערכת נתי יעקובי‪,‬‬ ‫מנכ"ל יפעת בקרת פרסום‪ ,‬הירידה ברבעון הראשון של ‪ 2012‬הייתה ביטוי ל"אפטר שוק" של‬ ‫המחאה החברתית של ‪ ,2011‬וברבעון האחרון שררה אווירה של טרום בחירות‪ .‬ברבעונים באמצע‬ ‫השנה השפיעו על שוק הפרסום תחושת מיתון‪ ,‬חשש ממלחמה עם איראן והערכות בדבר קיצוץ‬ ‫קרוב בתקציב המדינה‪" .‬הפרסום ב‪ 2012-‬היה פחות מעז‪ ,‬פחות תדמיתי ויותר לכיוונים מכירתיים‬ ‫ומבוססי תוצאות"‪ ,‬אמר יעקובי‪ .‬בין החברות שהפחיתו את תקציבי הפרסום שלהן לטלוויזיה‬ ‫בולטות חברות הכבלים והלוויין‪ ,‬תחום המזגנים‪ ,‬יצרני בשר ועוף וכן רשתות השיווק‪ .‬ב‪2012-‬‬ ‫הופחתו תקציבי הפרסום של רשתות השיווק ב‪ 61-‬מיליון שקלים (במונחים ריאליים) המהווים‬ ‫ירידה של כ‪ 20%-‬ביחס לשנה הקודמת‪ .‬תקציב הפרסום של הרשתות הסתכם ב‪ 264-‬מיליון‬ ‫שקלים‪ .‬שופרסל ומגה הפחיתו בממוצע ‪ 34%‬מתקציבי הפרסום שלהן‪ ,‬וגם סופר פארם‪ ,‬הרשת‬ ‫היחידה שהגדילה ב‪ 2011-‬את תקציב הפרסום‪ ,‬הפחיתה השנה כ‪ 14%-‬מהוצאות הפרסום שעמד‬ ‫‪2‬‬ ‫על ‪ 85‬מיליון שקלים‪.‬‬ ‫צמצום ההוצאות לפרסום בטלוויזיה תורם לתופעה שבלטה בשנת ‪ :2012‬ערוצי הטלוויזיה מגיעים‬ ‫לרמות רייטינג גבוהות – כדוגמת ‪ 41.1%‬לגמר תכנית הראליטי "מאסטר שף" בדצמבר ‪ – 2012‬אך‬ ‫‪3‬‬ ‫סובלים מהפסדים‪.‬‬ ‫‪ 1‬תודה לד"ר אסנת רוט‪-‬כהן ולאפרים ליניאל על הערותיהם לטקסט‪ .‬מרבית הנתונים הנכללים בפרק זה מצוטטים מתוך "איגוד‬ ‫השיווק הישראלי ויפעת בקרת פרסום‪ :‬ירידה של‪ 7%‬בהוצאות לפרסום בשנת ‪ ,"2012‬אתר איגוד השיווק הישראלי‪.10.1.2013 ,‬‬ ‫‪ .www.ishivuk.co.il/message/837‬נתוני ההוצאות לפרסום במדיה לשנת ‪ 2012‬נמסרו על ידי יפעת בקרת פרסום ואיגוד השיווק‬ ‫הישראלי על סמך עבודת איסוף‪ ,‬ניתוח ועיבוד של נתוני ההוצאה לפרסום‪ ,‬מחירוני המדיה‪ ,‬דוחות כספיים הנמסרים לבורסה‪,‬‬ ‫הצלבת המידע מול גופי פרסום ומדיה ומול מחירי אמת ששולמו בפועל על ידי מפרסמים רבים‪ .‬הניתוח (המביא בחשבון סטייה של‬ ‫עד ‪ )4%‬מציג‪ ‬את ההוצאה לפרסום בישראל במחירי ברוטו הכוללים את עמלות משרדי הפרסום‪.‬‬ ‫‪ 2‬אורנה יפת‪" ,‬רשתות השיווק קיצצו‪ :‬תקציב הפרסום שלהן ירד ב‪ 20%-‬ב‪ ,"2012-‬כלכליסט‪16.1.2013 ,‬‬ ‫‪.www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3593207,00.html‬‬ ‫‪ 3‬לי‪-‬אור אברבך‪" ,‬הרייטינג בשמיים ‪ -‬אבל ערוצים ‪ 2‬ו‪ 10-‬מפסידים‪ .‬למה?"‪ ,‬גלובס‪20.12.2012 ,‬‬ ‫‪40‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫העיתונות המודפסת הייתה התחום שנפגע בצורה הקשה ביותר גם ב‪ .2012-‬לצד המשך הנדידה של‬ ‫צרכני החדשות לפלטפורמות הדיגיטליות‪ ,‬התאפיין תחום זה בתחרותיות גוברת שהביאה להורדת‬ ‫מחירים‪ .‬בעקבות הירידה בהכנסות ממודעות נמשכו פיטורי עיתונאים בעיתונים וננקטו צעדי‬ ‫חסכון נוספים‪ .‬העיתון "מעריב" עבר תהפוכות עסקיות‪ ,‬ו"הארץ" התמודד עם עיצומי עובדים‪ .‬גם‬ ‫בפרסום באינטרנט‪ ,‬שהתרחב בעקביות בשנים הקודמות‪ ,‬ניכרו סימני המשבר‪ :‬ההוצאות לפרסום‬ ‫באינטרנט ב‪ 2012-‬נותרו ללא שינוי בהשוואה ל‪ 573 - 2011-‬מיליון שקל‪ ,‬המהווים כמו ב‪2011-‬‬ ‫כ‪ 16%-‬מסך כל ההשקעה בפרסום בישראל‪ .‬ניכר גידול בפרסום במנועי החיפוש‪ ,‬באתרי וידיאו‪,‬‬ ‫בפייסבוק‪ ,‬בטלפונים סלולריים וכן בתוכן שיווקי‪ ,‬תוך התמקדות בזירות המאפשרות פילוח של‬ ‫קהלי המטרה ותשלום על פי ביצועים (‪ .)performance‬עם זאת‪ ,‬באיגוד השיווק הישראלי ויפעת‬ ‫בקרת פרסום מציינים כי הערכת ההוצאות לפרסום באינטרנט ידועה בארץ ובעולם כקשה ביותר‬ ‫להערכה תקציבית‪ ,‬עקב חוסר השקיפות ורב הממדיות של חלקים גדולים ממנה‪ .‬רוב הגופים‬ ‫העוסקים בפרסום אינטרנטי בישראל אינם מדווחים על תוצאות כספיות‪ ,‬ועל כן מבוססות‬ ‫ההערכות בפלח זה של עוגת הפרסום‪ ,‬על ניטור באנרים מלא‪ ,‬כמו גם על הערכות עם גורמים רבים‬ ‫העוסקים בפרסום דיגיטלי וכן עם מפרסמים‪.‬‬ ‫ברדיו נרשמה ב‪ 2012-‬ירידה של ‪ 227 - 3%‬מיליון שקלים לעומת ‪ 234‬מיליון ב‪ .2011-‬מפרסמים רבים‬ ‫רואים ברדיו מדיום שבו עלויות ההפקה נמוכות יחסית והאפקטיביות גבוהה‪ ,‬הודות לתוצאות‬ ‫שניתנות למדידה בטווח זמן קצר‪ .‬הרדיו גם נתפס כפלטפורמה פרסומית צנועה יחסית‪ ,‬שאינה‬ ‫מנקרת עיניים כהשקעה גדולה ונוצצת בטלוויזיה‪ .‬על פי הנתונים‪ ,‬גם חברת שמ"פ‪ ,‬המשווקת את‬ ‫הפרסום בתחנות קול ישראל‪ ,‬וגם חברת שפ"א הממלאת תפקיד זה עבור תחנות הרדיו האזורי‪-‬‬ ‫מסחרי‪ ,‬מתאימות חבילות שידור למפרסמים ומציגות מודל עסקי יציב לאורך זמן‪ .‬תחנות הרדיו‬ ‫האזורי‪-‬מסחרי מושכות אליהן מפרסמים רבים בזכות התאמת החבילה למפרסם‪ ,‬שימוש בתוכן‬ ‫שיווקי (נושא השנוי עדיין במחלוקת בין התחנות לבין הרגולטור‪ ,‬הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו)‬ ‫ובזכות היותן מזוהות עם קהל היעד העיקרי של המפרסמים – צעירים ומשפחות בגילאי ‪.50-18‬‬ ‫גם בענף פרסום החוצות חלה ב‪ 2012-‬ירידה של ‪ 8%‬בתקציבי הפרסום בהשוואה ל‪174 :2011-‬‬ ‫מיליון שקלים לעומת ‪ 189‬מיליון שקלים בשנה הקודמת‪ .‬אומדן זה מתייחס רק לקמפיינים‬ ‫ארציים באמצעות משרדי פרסום‪ ,‬ואינו כולל פרסום מקומי‪ .‬אחד הסברים לירידה בערוץ שיווק‬ ‫זה נעוץ ככל הנראה בכך שמרבית המפרסמים צמצמו את הפרסום התדמיתי וחיפשו את הפרסום‬ ‫המכירתי המידי‪ ,‬שאינו מתאפשר בדרך כלל בפרסום חוצות‪ .‬הפרסום בענף זה התאושש מעט‬ ‫במהלך דצמבר ‪ 2012‬כאשר החל השימוש בשילוט חוצות לקראת הבחירות‪ .‬בענף הפרסום‬ ‫מדגישים‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי קשה יותר לקבל נתונים מדויקים על ההוצאות לפרסום חוצות בהשוואה‬ ‫לתחומים אחרים‪ ,‬בין היתר בשל השימוש הנרחב שנעשה במדיום זה בקמפיינים מקומיים‪.‬‬ ‫הקולנוע‪ ,‬המהווה רק אחוז אחד משוק הפרסום‪ ,‬היה הענף היחיד שרשם עלייה בפרסום ב‪.2012-‬‬ ‫מנוע הצמיחה‪ ,‬בישראל כמו בעולם‪ ,‬הוא תהליך ההתחדשות של בתי הקולנוע בטכנולוגיות‬ ‫חדישות וכן בבתי קולנוע מרובי אולמות (מגה‪-‬פלקס) המעשירים את חווית הבילוי‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫השקתו של המגה‪-‬פלקס "יס פלאנט" בראשון לציון ביולי ‪ 2012‬משכה בתוך חודשים אחדים מאות‬ ‫אלפי צופים‪ .‬לבתי הקולנוע בישראל הגיע ב‪ 2012-‬מספר שיא של צופים ‪ -‬כ‪ 13-‬מיליון‪.‬‬ ‫המפרסמים הגדולים במשק בשנת ‪ ,2012‬על פי נתוני יפעת בקרת פרסום‪ ,‬היו קבוצת שטראוס‬ ‫(שהוציאה כ‪ 111-‬מיליון שקלים לפרסום)‪ ,‬פרוקטור אנד גמבל (‪ 93‬מיליון)‪ ,‬סופר פארם (‪85.9‬‬ ‫מיליון)‪ ,‬החברה המרכזית למשקאות (‪ 80.2‬מיליון)‪ ,‬קבוצת ‪ 71.5( 365‬מיליון)‪ IDI ,‬חברה לביטוח‬ ‫(‪ 62.1‬מיליון)‪ ,‬קבוצת אסם (‪ 56.5‬מיליון)‪ ,‬דוד לובינסקי (‪ 54.8‬מיליון)‪ ,‬יוניליוור ישראל (‪ 44.1‬מיליון)‬ ‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000807618‬‬ ‫‪41‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫בזק (‪ 43‬מיליון) וקבוצת בנק לאומי (‪ 43‬מיליון)‪ .‬משרדי הפרסום הגדולים בישראל ב‪ 2012-‬על פי‬ ‫היקף תקציבי הפרסום שניהלו היו מקאן אריקסון‪ ,‬אדלר חומסקי & ורשבסקי‪ ,‬באומן בר ריבנאי‪,‬‬ ‫גיתם ‪ ,BBDO‬יהושע ‪ ,TBWA‬גליקמן נטלר סמסונוב‪ ,‬ראובני פרידן ‪ ,IPG‬לפ"מ‪ ,‬ברוקנר‪/‬נטע‪/‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יער‪ ,‬פובליסיס ‪ /‬גלר נסיס ו‪ Y&R -‬ישראל (שלמור‪ ,‬אבנון עמיחי)‪.‬‬ ‫מבט אל התקשורת הישראלית מבעד לעוגת הפרסום ‪2012-2002‬‬ ‫הנתונים המצביעים על כך שההוצאה לפרסום בישראל בשנת ‪ 2012‬ירדה להיקף של שנת ‪,2004‬‬ ‫הם ביטוי לטלטלות שעבר שוק הפרסום בעשור זה‪ .‬הצמצום הניכר ב‪ ,2012-‬בשיעור של ‪ ,7%‬היה‬ ‫החריף ביותר בעשור רב תנודות שבו נרשם לדוגמה זינוק של ‪ 8.3%‬בשנת ‪ ,2007‬אך היו גם שנים‬ ‫שבהם התכווצה עוגת הפרסום ב‪ ,)2003( 6%-‬ב‪ )2009( 4.3%-‬ו‪.)2011( 4.5%-‬‬ ‫בחינת התנודות בשוק הפרסום‪ ,‬על פי נתוני איגוד השיווק הישראלי ויפעת בקרת פרסום‪ ,‬מאפשרת‬ ‫להתבונן בתהליכים שעבר עולם התקשורת בעשור זה‪ ,‬על רקע אירועים כלכליים‪ ,‬חברתיים‬ ‫וביטחוניים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫הנתונים הבולטים ביותר נוגעים לשינוי שחל בעשור זה ביחסי הכוחות המסורתיים בתוך עוגת‬ ‫הפרסום‪ :‬ב‪ 2002-‬עדיין זכתה העיתונות המודפסת ב‪ 56%-‬מכלל תקציבי הפרסום בישראל‪ ,‬ואילו‬ ‫לפרסום בטלוויזיה הופנו רק ‪ .30%‬מדי שנה הלך והצטמצם הפער עד שבשנת ‪ 2008‬דחקה לראשונה‬ ‫הטלוויזיה את העיתונות המודפסת ממקומה בראש הרשימה‪ .‬הפער באותה שנה היה קטן למדי‪:‬‬ ‫‪ 39%‬לטלוויזיה‪ 38% ,‬לעיתונות‪ .‬מאז הואץ קצב ההתכווצות של הפרסום בעיתונות‪ ,‬וב‪ 2012-‬רק‬ ‫‪ 29%‬מהוצאות הפרסום הופנו לפרינט‪ ,‬ואילו הטלוויזיה זכתה ב‪ 42%-‬מהעוגה‪.‬‬ ‫להתחזקותה של הטלוויזיה בשוק הפרסום תרמו בין היתר השחקנים החדשים שנכנסו לתחום זה‬ ‫בשנים הראשונות של המאה ה‪ .21-‬ערוץ ‪ 2‬אמנם נותר הגורם העיקרי בזירה זו – ב‪ 2003-‬לדוגמה‬ ‫הוא נטל כ‪ 83%-‬מתקציבי הפרסום בטלוויזיה – אך כ‪ 14%-‬הגיעו לערוץ ‪ 10‬והיתר לשני ערוצים‬ ‫‪5‬‬ ‫מסחריים חדשים‪" ,‬ישראל פלוס" (ערוץ ‪ 9‬ברוסית) ומוסיקה ‪.24‬‬ ‫ירידה חדה זו בהכנסות מפרסום מורגשת היטב בכל העיתונים‪ ,‬בעיקר משום שהיא לוותה בכניסת‬ ‫שחקנים חדשים לשוק – החינמון "ישראל היום" שהושק ביולי ‪ ,2007‬והעיתון הכלכלי "כלכליסט"‬ ‫שראה אור לראשונה בפברואר ‪ .2008‬הופעתם של שני עיתונים אלה הגבירה את התחרות בתוך‬ ‫הענף‪ ,‬ובמסגרתה ירדו מחירי המודעות ועמם הכנסותיהם של כלל העיתונים‪ .‬שחיקת התשתית‬ ‫הכלכלית הביאה לפיטורי עובדים ולצמצומים נוספים במערכות העיתונים‪ .‬העיתון שנפגע יותר‬ ‫מאחרים מתהליכים אלה היה "מעריב"‪ ,‬ששקע בהפסדים עוד קודם‪.‬‬ ‫ב‪ 2012-‬עדיין הייתה העיתונות המודפסת במקום השני בעוגת הפרסום‪ ,‬אך לאחר שאיבדה את‬ ‫הבכורה לטלוויזיה היא נאלצת להתמודד בעשור זה עם איום אחר‪ ,‬בדמות הגידול המתמשך‬ ‫והעקבי בפרסום באינטרנט‪ .‬ב‪ 2003-‬למשל נרשם גידול של ‪ 50%‬בהוצאות לפרסום מקוון‪ ,‬ושנתיים‬ ‫אחר כך הגיע הגידול השנתי ל‪ .62%-‬אם ב‪ 2003-‬נגס הפרסום המקוון רק שני אחוזים מכלל תקציבי‬ ‫המפרסמים‪ ,‬הרי ב‪ 2007-‬כבר הגיע לנתח דו‪-‬ספרתי של ‪ ,10%‬ומאז נמשך הגידול עד ל‪ 16%-‬מכלל‬ ‫עוגת הפרסום‪.‬‬ ‫‪ 4‬אורנה יפת‪" ,‬רשתות השיווק קיצצו‪ :‬תקציב הפרסום שלהן ירד ב‪ 20%-‬ב‪ ,"2012-‬כלכליסט‪16.1.2013 ,‬‬ ‫‪.www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3593207,00.html‬‬ ‫‪ 5‬ענת ביין‪" ,‬ירידה של ‪ 6%‬בנפח עוגת הפרסום ב‪ ,"2003-‬גלובס‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=762288 18.1.2004 ,‬‬ ‫‪42‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫צמיחת האינטרנט כזירת פרסום הפכה אותו בשנים האחרונות לאחד משלושת השחקנים הגדולים‬ ‫בתחום התקשורת‪ ,‬לצד הטלוויזיה והעיתונות המודפסת‪ ,‬החולקים ביניהם ‪ 87%‬מתקציבי‬ ‫הפרסום‪ 13% .‬הנותרים מתחלקים כמעט ללא שינוי‪ ,‬בין הרדיו‪ ,‬פרסום החוצות והקולנוע‪ .‬הרדיו‬ ‫לא נפגע מהתחרות מצד הטלוויזיה והאינטרנט‪ ,‬בעיקר משום שהוא נחשב כאמצעי פרסום זול‬ ‫יחסית ויעיל בתחומי המכירות‪ .‬אחד ממקורות ההכנסה של תחנות הרדיו האזורי‪-‬מסחרי הוא‬ ‫פרסומת סמויה ("תוכן שיווקי")‪ ,‬המטשטשת במכוון את האבחנה בין תכנים מערכתיים לבין‬ ‫פרסומות‪.‬‬ ‫הקולנוע‪ ,‬ענף שנראה היה שנמצא בקרב מאסף תרבותי וכלכלי מול הטלוויזיה והאינטרנט‪ ,‬הצליח‬ ‫לשמר את מקומו בעשר השנים האחרונות ואף להתחזק במידה מסוימת‪ ,‬הודות למהפך שעבר‬ ‫הענף בחו"ל ובישראל עם בנייתם של מרכזי קולנוע רבי‪-‬אולמות‪.‬‬ ‫בעשר השנים האחרונות היה שוק הפרסום נתון לטלטלות שנבעו‪ ,‬על פי הערכות שונות‪ ,‬מאירועים‬ ‫ביטחוניים‪ ,‬בהם האינתיפאדה השנייה‪ ,‬מלחמת המפרץ השנייה ב‪ ,2003-‬מלחמת לבנון השנייה‬ ‫ב‪ 2006-‬ועוד‪ .‬גם המיתון העולמי נתן את אותותיו ב‪ 2008-‬וב‪ .2009-‬מערכות הבחירות ב‪,2006 ,2003-‬‬ ‫‪ 2009‬וההחלטה בסוף ‪ 2012‬להקדים את הבחירות לינואר ‪ 2013‬השפיעו אף הם על שוק הפרסום‪.‬‬ ‫מערכות בחירות יוצרות בדרך כלל תחושה של חוסר ודאות במשק לגבי מדיניות הממשלה שתוקם‬ ‫לאחר הכרעת הבוחר‪ ,‬אך מנגד במערכות בחירות ישנה השקעה בפרסום‪.‬‬ ‫הצמצום בעוגת הפרסום בשנים ‪ 2011‬ו‪ 2012-‬מוסבר בין היתר במחאה החברתית‪ ,‬אשר בעקבותיה‬ ‫החליטו מפרסמים בולטים לצמצם את פעילותם‪ ,‬בעיקר בטלוויזיה‪ .‬כבר באוגוסט ‪ ,2011‬בעיצומה‬ ‫של המחאה‪ ,‬ניכרה תופעה זו‪ 6.‬בענף הפרסום הציגו את הירידה בפרסום כתוצאה מהמחאה‬ ‫החברתית כתופעה ייחודית‪ ,‬שכן בעבר נפגע שוק הפרסום בעיקר בהשפעת משברים כלכליים או‬ ‫מצב ביטחוני מתוח‪ .‬בקיץ ‪ 2011‬הייתה לראשונה מחאה של צרכנים אשר השפיעה באופן מידי‬ ‫על התנהגות המפרסמים‪ .‬אחד הביטויים העיקריים לכך הוא צמצום הפרסום התדמיתי‪ ,‬ומעבר‬ ‫לפרסום בעל אופי מכירתי תכליתי‪ .‬התוצאה מבחינת עוגת הפרסום היא ירידה משמעותית‪,‬‬ ‫בהיקף של מאות מיליוני שקלים בתקציבי הפרסום‪ 7.‬מגמה זו‪ ,‬שהחלה כבר במחצית השנייה של‬ ‫‪ ,2011‬נמשכה גם ב‪.2012-‬‬ ‫תופעה בולטת אחרת בעשר השנים האחרונות היא הפער בין הצמיחה במשק‪ ,‬לבין נתוני שוק‬ ‫הפרסום‪ .‬ב‪ 2007-‬הצביעו פרשנים על כך שבשנים ‪ 2006-2003‬צמח המשק הישראלי ב‪ ,17.6%-‬אך‬ ‫עוגת הפרסום דווקא קטנה ב‪ .4.7%-‬למרות שקצב הצמיחה בישראל היה באותן שנים גבוה מכל‬ ‫המדינות המערביות‪ ,‬שיעור הצמיחה של הפרסום בישראל היה קטן בהרבה‪ 8.‬השוואות דומות‬ ‫נערכו עם פרסום הנתונים לשנת ‪ :2012‬בעוד ששוק הפרסום התכווץ בחזרה לממדיו ב‪– 2004-‬‬ ‫בשנים הללו צמחה הצריכה הפרטית בישראל ב‪ 9.33%-‬פער זה מעורר תהיות בקרב מומחים‪ ,‬ואחד‬ ‫ההסברים הנפוצים לכך הוא מבנה שוק הפרסום בישראל ובעיקר היעדר תחרות מספקת בשוק זה‪.‬‬ ‫‪ 6‬אופיר בר‪-‬זוהר‪" ,‬עקב המחאה החברתית‪ :‬ירידה בהיקף הפרסום ביולי‪-‬אוגוסט"‪ ,‬דה‪-‬מארקר‪22.8.2013 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/advertising/1.892315‬‬ ‫‪ 7‬ענת ביין‪-‬לובוביץ‪ ,‬עוגת הפרסום בישראל הצטמקה בשנת ‪ 2011‬ב‪ ,4.6%-‬גלובס‪8.1.2012 ,‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000713519‬‬ ‫‪ 8‬יורם גביזון ואיילה צורף‪" ,‬מסימני התחרות הנמוכה‪ :‬המשק צומח ‪ -‬אך עוגת הפרסום קטנה"‪ ,‬הארץ‪7.5.2007 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/misc/1.1407284‬‬ ‫‪ 9‬נתי טוקר‪" ,‬הצריכה הפרטית זינקה ב‪ - 33%-‬אך עוגת הפרסום נסוגה שמונה שנים לאחור"‪ ,‬דה מארקר‪9.1.2013 ,‬‬ ‫‪www.themarker.com/advertising/1.1903893‬‬ ‫‪43‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫עוגת הפרסום ‪2012-2002‬‬ ‫שנה‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫סך ההוצאה לפרסום במיליוני שקלים‬ ‫‪3,653‬‬ ‫‪3,434‬‬ ‫‪3,514‬‬ ‫‪3,694‬‬ ‫‪3,494‬‬ ‫‪3,771‬‬ ‫‪3,869‬‬ ‫‪3,700‬‬ ‫‪3,943‬‬ ‫‪3,762‬‬ ‫‪3,492‬‬ ‫התפלגות ההוצאות לפרסום בישראל בשנת ‪ 2012‬במיליוני שקלים‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫נתח‬ ‫נתח‬ ‫מדיה סכום במיליוני ‪₪‬‬ ‫מדיה סכום במיליוני ‪₪‬‬ ‫מהעוגה‬ ‫מהעוגה‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪1,456‬‬ ‫טלוויזה‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪1,566‬‬ ‫טלוויזיה‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪1,022‬‬ ‫עיתונות‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪1,161‬‬ ‫עיתונות‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪573‬‬ ‫‪ 15%‬אינטרנט‬ ‫‪573‬‬ ‫אינטרנט‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪227‬‬ ‫רדיו‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪234‬‬ ‫רדיו‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪174‬‬ ‫חוצות‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪189‬‬ ‫חוצות‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪40‬‬ ‫קולנוע‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪39‬‬ ‫קולנוע‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪3,492‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪3,762‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪44‬‬ ‫‪2010-2011‬‬ ‫גידול‪/‬קיטון‬ ‫‪-7%‬‬ ‫‪-12%‬‬ ‫ללא שינוי‬ ‫‪-3%‬‬ ‫‪-8%‬‬ ‫‪+3%‬‬ ‫‪-7%‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫סוגיות בהקשר של חופש העיתונות‪ ,‬ישראל ‪2012‬‬ ‫ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר‬ ‫המכון הישראלי לדמוקרטיה‬ ‫היבט מהותי‬ ‫בשנים ‪ 2011-2010‬נדמה היה שחופש הביטוי של העיתונות בישראל נתון במתקפה חקיקתית‬ ‫אנטי דמוקרטית של ממש‪ :‬חוק החרם‪ ‬וחוק הנכבה נחקקו בכנסת והוצעו תיקונים לחוק לשון‬ ‫הרע שבהם ניסיון להעלות את סכום הפיצוי על לשון הרע בצורה משמעותית ולחייב כל אמצעי‬ ‫תקשורת או בלוגר במתן זכות תגובה בהיקף רחב‪ 1.‬הצעות חוק נוספות שזכו לתמיכת הממשלה‬ ‫היו הצעת חוק איסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים‪ ,‬התשע”ב‪ ; 2011-‬הצעת חוק העונשין‬ ‫(תיקון – איסור פרסום הסתה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית)‪,‬‬ ‫התשס”ט‪ ;2009-‬הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – לשון הרע על ציבור ועל רשויות המדינה)‪,‬‬ ‫התשע”א‪.2011-‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬שנת ‪ 2012‬איננה מתאפיינת בפגיעה חקיקתית בחופש הביטוי הפוליטי‪ ,‬ודברי‬ ‫החקיקה הנוגעים לתקשורת מבטאים בעיקרם גישה המשלבת היבטים של הגנת הצרכן וחופש‬ ‫ביטוי‪ ,‬פיקוח על היבטים שונים הנוגעים לפרסומות ופיקוח על שוק הספרים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬התפרסמו מספר פסקי דין עקרוניים של בית המשפט העליון המרחיבים את ההגנה על חופש‬ ‫העיתונות‪ ,‬בעיקר בהיבטים של לשון הרע וחיסיון בין עיתונאי ומקור‪ .‬עם זאת‪ ,‬החלטת היועמ"ש‬ ‫להעמיד לדין את העיתונאי אורי בלאו ופסיקת בית המשפט בעניין אליצור סגל המרחיבה את‬ ‫טווח ההרשעה בעבירה של העלבת עובד ציבור‪ ,‬מעוררות חשש לפגיעה בחופש העיתונות‪.‬‬ ‫סוגיה נוספת שקיבלה ביטוי בשנת ‪ 2012‬היא התאמתם של דברי חקיקה ותפיסות שיפוטיות‬ ‫לעידן הדיגיטלי והצורך לעדכנם‪ ,‬בעיקר בהיבטים של דיני תעמולת הבחירות‪ ,‬תחולת סמכותה‬ ‫של הצנזורה הצבאית‪ ,‬והניסיון לחסום אתרי אינטרנט העוסקים בפעילות בלתי חוקית‪.‬‬ ‫היבט נוסף הראוי לציון הוא הבחירה במסלול של פיצוי אזרחי כתחליף להתמודדות עקרונית‪-‬‬ ‫אידאולוגית במישור ההגנה על חופש העיתונות‪ .‬בחירה זו התבטאה הן בהקמת ארגון העיתונאים‬ ‫החדש ובחירתו במסלול של תביעות משפטיות בבתי הדין לעבודה כדי לבטל פיטורין או לדרוש‬ ‫פיצוי על פיטורין של עיתונאים‪ ,‬והן בבחירה במסלול של פיצוי אזרחי כתחליף למסלול האכיפה‬ ‫דרך הרשויות הרגולטוריות‪ ,‬כאשר מדובר בהדרה ובפגיעה בחופש הביטוי של נשים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אני מבקשת להודות לשירן ירוסלבסקי על עזרתה הרבה באיסוף החומרים וארגונם‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫לשון הרע‬ ‫א‪ .‬פרשת אילנה דיין ‪ -‬קביעת הלכה חדשה בדיני לשון הרע‬ ‫בפברואר ‪ 2012‬התפרסם פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור שהגישה העיתונאית אילנה‬ ‫דיין על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים‪ .‬אילנה דיין שידרה בתכנית "עובדה" כתבת‬ ‫תחקיר שעסקה בסוגיית הריגתה של ילדה פלסטינית‪ ,‬אימאן אל‪-‬המאס‪ ,‬סמוך למוצב צה"ל על‬ ‫גבול רצועת עזה‪ .‬בעקבות תכנית זו הגיש קצין בצה"ל תביעת לשון הרע כנגד דיין‪ .‬התובע‪ ,‬מפקד‬ ‫המוצב‪ ,‬טען כי הוא הוצג בכתבה כ"חיית אדם"‪ ,‬וכי הצגה זו של הדברים מקורה בעריכה מגמתית‬ ‫של החומרים העיתונאיים‪ .‬מנגד טענו הנתבעות כי מדובר בכתבה עיתונאית הוגנת ומאוזנת‪ ,‬וכי‬ ‫מדובר בדיון ציבורי חשוב שהיה ראוי להתקיים גם לו זּוּכָ ה התובע מן האישומים שיוחסו לו עוד‬ ‫קודם שידורה של הכתבה‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 2007‬קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים השופט נעם סולברג את התביעה‪ ,‬פסק‬ ‫פיצויים והוצאות משפט לתובע‪ ,‬וחייב את הנתבעות לשדר תיקון והתנצלות בפני התובע‪ .‬הנתבעות‬ ‫ערערו לבית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬ובפברואר ‪ 2012‬פרסם בית המשפט העליון את פסק הדין‪ 2.‬פסק הדין‬ ‫חושף סכסוך גבולות שבין עיתונות‪ ,‬אתיקה ומשפט‪ ,‬ומאבק על מרחב המחיה העיתונאי‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון זיהה שני כשלים מרכזיים בפסק הדין של בית המשפט המחוזי‪ .‬ראשית הוא‬ ‫קבע כי מלאכת הפירוק שעשה השופט סולברג לכתבה ששודרה בתכנית עובדה‪ ,‬כלומר הבדיקה‬ ‫של כל מקטע ממנה לגופו והכרעה בנוגע לכל אחד מן המקטעים‪ ,‬היא חדירה שיפוטית אל תוך‬ ‫קרביה של מלאכת העריכה העיתונאית‪ ,‬והיא יוצרת אפקט מצנן על העשייה העיתונאית‪ .‬בית‬ ‫המשפט העליון קבע כי בסכסוכי לשון הרע יש לבחון את המילים על הרקע הכללי שבו הובאו‬ ‫ובהקשר שבו הדברים פורסמו‪ .‬שנית‪ ,‬נקבע כי הגנת אמת‪-‬דיברתי בלשון הרע חלה על מי שפרסם‬ ‫"אמת לשעתה"‪ ,‬גם אם לא שודרה בתכנית ה"אמת לאמיתה"‪ ,‬כלומר את התוצאה הסופית שאליה‬ ‫הגיע בית הדין הצבאי שדן בסוגיה חודשים לאחר פרסום הכתבה‪.‬‬ ‫כמו כן הבחין בית המשפט העליון בפסק הדין בין הכתבה ובין הפרומו שהקדים אותה‪ .‬נקבע כי‬ ‫בפרומו הייתה הצגה חלקית של דבריו של סרן ר’ אשר סטתה מן האמת המהותית עד שיצאה‬ ‫מגבולות ההגנה על פרסום האמת‪ .‬כתוצאה מכך הותיר בית‪-‬המשפט על כנה את החלטת המחוזי‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬וחייב את טלעד לשלם לסרן ר’ פיצוי של ‪ 100‬אלף שקלים‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬החידוש המשפטי בפסק דין זה הוא בהפיכת "הלכת הארץ נ‪ .‬חברת החשמל"‪ ,‬ויצירת‬ ‫פרשנות חדשה ומרחיבה מאוד להגנה נוספת בלשון הרע; מעין "מסלול עוקף הגנת אמת‪-‬דיברתי"‪.‬‬ ‫חוק איסור לשון הרע קובע כי מפרסם יוכל להתגונן מפני תביעת לשון הרע אם יוכיח כי עשה את‬ ‫הפרסום בתום לב‪ ,‬בנסיבות שבהן "היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו‬ ‫חובה חוקית‪ ,‬מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום"‪ .‬בפרשת "הארץ נגד חברת חשמל" בשנת‬ ‫‪ 1978‬נפסק כי חובה מוסרית או חברתית זו אינה נוגעת ליחסים שבין עיתון לקוראיו‪ ,‬אלא במקרים‬ ‫נדירים של סכנה לחיי אדם‪ ,‬לבריאותו או לרכושו‪ 3.‬לאורך השנים סירבו בתי‪-‬המשפט להרחיב‬ ‫פרשנות מצמצמת זו‪ ,‬שמא ייווצר מדרון חלקלק‪ .‬כתוצאה מהלכת הארץ‪ ,‬ההגנה היחידה העומדת‬ ‫לעיתונאי היא הגנת אמת דיברתי‪ .‬בית‪-‬המשפט העליון בפרשת אילנה דיין הפך את הלכת הארץ‬ ‫וקבע כי עיתונאים יוכלו מעתה להתגונן מפני תביעת לשון הרע אם יוכיחו שעשו את הפרסום בתום‬ ‫‪ 2‬ע"א ‪ 751/10‬פלוני נגד ד"ר אילנה דיין‪-‬אורבך וטלעד אולפני ירושלים בע"מ (טרם פורסם‪.)8.2.2012 ,‬‬ ‫‪ 3‬ד"נ ‪ 9/77‬הארץ נ‪ .‬חברת החשמל פ"ד ל"ב (‪ .377 )3‬כדאי להזכיר כי בחוק הגנת הפרטיות קיימת הגנה דומה בסעיף ‪(18‬ב) לחוק‬ ‫כאשר "הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הפוגע ‪ ....‬חובה מקצועית‪ ‬לעשותה"‪ .‬חובה זו פורשה במשך השנים בצורה‬ ‫רחבה מזו שבחוק לשון הרע‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫לב בנסיבות שבהן מתקיימת "אחריות עיתונאית" לפרסם את הדברים‪ .‬זאת‪ ,‬בלי צורך להוכיח‬ ‫משפטית אם הדברים היו אמת‪ ,‬כל עוד הפרסום עוסק בעניין ציבורי "משמעותי"‪ ,‬והעיתונאי ביצע‬ ‫את עבודתו קודם לפרסום על פי סטנדרטים של "עיתונות אחראית"‪ .‬בית המשפט הוסיף וקבע כי‬ ‫‪4‬‬ ‫יראה בציות להוראות האתיקה העיתונאית אמת מידה לסבירות ההתנהלות של המפרסם‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2012‬החליט נשיא בית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בפרשת דיין‪ ,‬וזאת לאור‬ ‫ההלכה החדשה והחשובה שנפסקה בערעור‪ 5.‬בנוסף‪ ,‬הוגשו שתי הצעות חוק פרטיות המנסות לעגן‬ ‫‪6‬‬ ‫בחקיקה את ההלכה שנפסקה בערעור‪ ,‬שלפיה די ב"אמת לשעתה" כהגנה בתביעות לשון הרע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשיפת מעוולים אנונימיים בלשון הרע‪ :‬פרשת אבי בניהו ומקאן‪-‬אריקסון‬ ‫בתאריך ‪ ,31.1.2011‬על רקע אירועי פרשת "מסמך הרפז"‪ ,‬פורסמה מודעה פרסומית בעיתונים‬ ‫"הארץ" ו"ידיעות אחרונות" שכותרתה‪" :‬הפוטש בקריה הצליח (כנראה)"‪ .‬במודעה נטען‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬כי "חבורת גבי אשכנזי‪ ,‬אבי בניהו‪ ,‬הרפז ועיתונאי החצר שלהם עומדים לנצח ולסכל את‬ ‫בחירתו הדמוקרטית של גלנט לרמטכ"ל"‪ .‬על המודעה חתומים "אזרחים שאינם מכירים את גלנט‬ ‫‪7‬‬ ‫אישית ומודאגים מ"הפוטש" בקריה"‪.‬‬ ‫אבי בניהו הגיב כי הטענה לפיה הוא ביצע פוטש (קרי‪ ,‬הפיכה צבאית) ופעל כנגד המדינה וכנגד‬ ‫עקרונות היסוד שלה‪ ,‬היא האשמה חמורה ביותר כנגד קצין בצה"ל‪ .‬מדובר בהאשמה של בגידה‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫בניהו עתר לבימ"ש כנגד משרד הפרסום‪" ,‬מקאן אריקסון"‪ ,‬שלטענתו הזמין את פרסום המודעה‬ ‫עבור מקור בלתי מזוהה‪ ,‬וכנגד העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" בגין לשון הרע‪ .‬בעתירה‬ ‫דרש בניהו שתפורסם מודעת התנצלות ויינתן לו פיצוי בסך ‪ 2.5‬מיליון שקלים‪ .‬עוד ביקש לחייב‬ ‫את "מקאן אריקסון" לחשוף מי המקור האנונימי העומד מאחורי המודעה‪ ,‬עוד לפני שהתבררה‬ ‫עילת התביעה‪ ,‬כדי שיוכל לצרף את המקור כנתבע נוסף בתביעה‪.‬‬ ‫בתאריך ‪ 11.12.2012‬דחה בית המשפט את טענת מקאן אריקסון כי לא קיימת מסגרת משפטית‬ ‫המאפשרת לבניהו לתבוע את חשיפת שם המזמין‪ .‬בית המשפט התייחס לכך שאכן במקרים קודמים‬ ‫של תביעות דיבה (למשל פרשת רמי מור)‪ ,‬סירב בית המשפט לחשוף את זהותו של טוקבקיסט‬ ‫אנונימי על ידי ספק האינטרנט‪ ,‬אך עשה זאת בהיעדר מסגרת דיונית מאפשרת‪ .‬במקרה דנן נקבע‬ ‫כי במקום שבו קיימת עילת תביעה עצמאית נגד הגורם שיודע את זהות המעוול האלמוני (במקרה‬ ‫זה הגורם שיודע הוא משרד הפרסום מקאן אריקסון)‪ ,‬קיימת מסגרת דיונית לחייב את חשיפת‬ ‫זהות המעוול‪ .‬עם זאת‪ ,‬בית המשפט קיבל את טענת משרד הפרסום מקאן אריקסון‪ ,‬לפיה לא‬ ‫ניתן לחשוף את מזמין המודעה טרם יתברר בבית המשפט האם אכן מתקיימת עוולת לשון הרע‬ ‫‪8‬‬ ‫בפרסום המודעה‪ .‬לכן הבקשה לחשוף את זהות המקור‪ ,‬נדחתה לשלב פסק הדין‪.‬‬ ‫‪ 4‬תהילה אלטשולר‪-‬שוורץ‪" ,‬מסלול עוקף אמת‪-‬דיברתי"‪ ,‬העין השביעית‪.8.2.2012 ,‬‬ ‫‪.www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/090212_I_spoke_true_bypass_route.aspx‬‬ ‫‪ 5‬יובל יועז‪ ,‬העליון יקיים דיון נוסף בתביעתו של סרן ר' נגד אילנה דיין‪ ,‬גלובס‪.3.10.12 ,‬‬ ‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000787928‬‬ ‫‪ 6‬ראו‪ :‬פ‪ ,4242/18/‬הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – המועד הקובע להגנת אמת הפרסום)‪ ,‬התשע"ב–‪ ;2012‬פ‪ 4409/18/‬הצעת‬ ‫חוק הגנה על עיתונאים במילוי תפקידם (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ב–‪.2012‬‬ ‫‪ 7‬הילה רז‪" ,‬בניהו גורר את צמרת צה"ל לביהמ"ש? מקאן‪" :‬קצינים חתרו תחת הממשלה"‪TheMarker .11.5.2011 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/law/1.639569‬‬ ‫‪ 8‬יהונתן קלינגר‪" ,‬ישחקו הנבחרים לפנינו‪ :‬על חשיפת מעוולים ותעמולה אנונימית"‪Intellect or Insanity . 2.1.2013 ,‬‬ ‫‪ ;www.2jk.org/praxis/?p=4554‬ת"א ‪ 49493-02-11‬בניהו נ' הוצאת עתון הארץ‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫מדובר בהלכה חדשנית שלפיה בלתי אפשרי להישאר בזהות אנונימית מאחורי פרסום מעוול‪,‬‬ ‫אם לנפגע עומדת עילת תביעה גם כנגד המפרסם (או ספק האינטרנט)‪ .‬בנוסף לכך הוגשה בנושא‬ ‫זה הצעת חוק ממשלתית‪ 9‬המעניקה אפשרות לפנות לבית המשפט בהליכי ‪"( John Dow‬פלוני‬ ‫אלמוני")‪ ,‬כלומר לבקש מספקי אינטרנט לחשוף את זהותו של מפרסם כדי שאפשר יהיה להגיש‬ ‫תביעה נגדו‪ ,‬ובית משפט ייענה לבקשה אם ישתכנע כי קיימת עילה לבקשה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הסדרי פשרה בתביעות לשון הרע ‪ -‬פרשת "ביביטורס"‬ ‫בתחילת ‪ ,2011‬במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ ‪ ,10‬חשף העיתונאי רביב דרוקר שני מקרים‬ ‫שונים בהם שילמו מספר גופים על כרטיס טיסה יחיד של ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ .‬דרוקר‬ ‫אף רמז כי ייתכן שהעודף שנוצר נוצל למימון הטיסה של רעיית ראש הממשלה‪ ,‬שרה נתניהו‪ .‬על‬ ‫פי הדיווח בערוץ ‪ ,10‬אחד מהגופים מימן את טיסת ראש הממשלה והגוף השני שילם עבור רעייתו‪,‬‬ ‫זאת למרות ששתי החשבוניות הוצאו על שמו של ראש הממשלה‪ .‬בעקבות הפרסום‪ ,‬הגיש ראש‬ ‫הממשלה ב‪ 28.3.2011-‬תביעת דיבה בגובה ‪ 3.5‬מיליון שקלים נגד ערוץ ‪ ,10‬רביב דרוקר‪ ,‬מיקי‬ ‫רוזנטל והאתר נענע ‪.10‬‬ ‫לאחר הליך גישור שנחתם באוקטובר ‪ 2012‬החליטו בני הזוג נתניהו למשוך את תביעתם‪ .‬חלק‬ ‫מההסכם למשיכת התביעה כלל התחייבות עתידית לגבי האופן בו יסקר הערוץ את ראש‬ ‫הממשלה‪ 10.‬הפשרה בין ערוץ ‪ 10‬לראש הממשלה עולה בקנה אחד עם טובתו הכלכלית של הערוץ‪,‬‬ ‫אך מתנגשת עם טובת הציבור וזכותו לדעת‪ 11.‬זוהי הפעם השנייה בתוך שנה שבה ערוץ ‪,10‬‬ ‫ככל הנראה כתוצאה מלחצים כלכליים ופוליטיים‪ ,‬נכבל בהסכמים משפטיים פסולים מבחינה‬ ‫‪12‬‬ ‫עיתונאית‪.‬‬ ‫ח"כ ד"ר נחמן שי (קדימה) יזם את הצעת החוק להקמת "קרן לאומית להגנה על זכות הציבור‬ ‫לדעת"‪ .‬ההצעה נוסחה בשיתוף עם עו"ד ד"ר יובל קרניאל‪ ,‬ממייסדי התנועה לחופש המידע ומרצה‬ ‫לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה‪ .‬מטרת הקרן היא לספק‪ ,‬בכפוף לשיקול דעת מקצועי‪,‬‬ ‫מימון להגנה משפטית לאמצעי תקשורת ואנשים המפרסמים מידע חיוני לציבור ונתבעים בשל כך‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות התרחבה התופעה של איום בתביעות משפטיות נגד אמצעי תקשורת ואנשים‬ ‫המפרסמים מידע שאינו נוח לגורמים שונים בעלי יכולת‪ ,‬הון והשפעה‪ .‬איומים אלה עלולים למנוע‬ ‫פרסום של מידע חיוני שדרוש לציבור‪ ,‬ולהפוך את אמצעי התקשורת לזירה לפרסום מידע חיובי‬ ‫או בידורי בלבד‪ .‬תקציבה של הקרן אמור להגיע מתמלוגים שמשלמות חברות התקשורת למדינה‪,‬‬ ‫ומתרומות‪ .‬כספי הקרן אינם מיועדים לתשלום פיצויים עבור אלו היוצאים חייבים בדין כך שאין‬ ‫‪13‬‬ ‫בהקמת הקרן משום עידוד של פרסום אסור‪ ,‬הוצאת דיבה ולשון הרע‪.‬‬ ‫"האינטרס הציבורי המחייב פרסום תחקירים ומידע ביקורתי על בעלי הכוח וההון‪ ,‬מחייב גם‬ ‫תמיכה של המדינה ושל הציבור באותם סוכנים של זכות הציבור לדעת‪ ,‬בין אם מדובר באמצעי‬ ‫התקשורת‪ ,‬עורכים ועיתונאים‪ ,‬ובין אם מדובר באנשים פרטיים"‪ ,‬נכתב בהצעת החוק‪ .‬הצעת‬ ‫החוק אמורה לתת מענה להצעת החוק לתיקון חוק לשון הרע שאושרה בקריאה ראשונה בתאריך‬ ‫‪ 9‬הצעת חוק לחשיפת זהותו של מפרסם תוכן ברשת תקשורת אלקטרונית‪ ,‬התשע"ב ‪.2012‬‬ ‫‪ 10‬דוד אברהם‪" ,‬פרשת 'ביביטורס'‪ :‬נתניהו ימשוך את תביעתו; ערוץ ‪ 10‬יתחייב לגבי אופן סיקורו"‪ ,‬וואלה‪.18.10.2012 ,‬‬ ‫‪.www.news.walla.co.il/?w=%2F3050%2F2576958‬‬ ‫‪ 11‬יהונתן קלינגר‪" ,‬על ניגוד העניינים של ערוץ ‪ 10‬מול נתניהו‪ :‬הצעה תיאורטית לפשרות בלשון הרע"‪Intellect or Insanity ,‬‬ ‫‪.21.10.2012 .www.2jk.org/praxis/?p=4433‬‬ ‫‪ 12‬אבנר הופשטיין‪" ,‬סדרת שבי"‪ ,‬העין השביעית‪www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/051112_Gestures_ . 6.1.2012 ,‬‬ ‫‪ .Journalism.aspx‬אורן פרסיקו‪" ,‬אני לא בריון"‪ ,‬העין השביעית‪. 7.9.2011 ,‬‬ ‫‪.www.the7eye.org.il/articles/Pages/080911_I_am_not_a_thug.aspx‬‬ ‫‪ 13‬דוד אברהם‪" ,‬הצעת חוק‪ :‬קרן להגנה על עיתונאים שחשפו מידע חיוני"‪ ,‬וואלה‪.b.walla.co.il/?w=/3050/2511883 26.2.2012 ,‬‬ ‫‪48‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫‪ 21.11.2011‬והגדילה פי שישה את סכומי הפיצוי בלשון הרע‪ 14.‬בה בעת היא אמורה לאפשר את‬ ‫המשך קיומה של עיתונות חוקרת במדינת ישראל‪ ,‬ללא חשש מתביעות סרק (‪ )slapp‬ומהפעלת‬ ‫לחצים ואיומי תביעה על העיתונות הנמצאת במצב כלכלי רעוע‪ .‬הצעת החוק טרם עלתה לקריאה‬ ‫שנייה ושלישית‪.‬‬ ‫חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי‪ :‬אתגרים מתחום סמכות השיפוט‬ ‫הטריטוריאלית ברשת‬ ‫א‪ .‬ריצ'רד סילברסטיין‬ ‫ריצ'רד סילברסטיין הוא יהודי אמריקני דובר עברית המתגורר בסיאטל ומפרסם ברציפות ידיעות‬ ‫על ישראל בבלוג שלו הנקרא "תיקון עולם"‪ .‬בשנים האחרונות הוא מקדיש את הבלוג שלו לפרסום‬ ‫מידע האסור בפרסום בישראל‪ ,‬לרבות ידיעות שהוטל עליהן איפול מטעם הצנזורה או צווי איסור‬ ‫פרסום‪.‬‬ ‫מקום מושבו של סילברסטיין הוא מחוץ לישראל‪ ,‬ולכן הוא גם מחוץ לתחום סמכות השיפוט של‬ ‫מערכות המשפט ואכיפת החוק בישראל ובכללן הצנזורה הצבאית‪ .‬סילברסטיין פרסם בשנים‬ ‫האחרונות בין השאר את דבר מעצרה של ענת קם בחשד להדלפת מסמכים צבאיים מסווגים לכתב‬ ‫‪15‬‬ ‫"הארץ" אורי בלאו‪ ,‬עוד כשהמידע חסה תחת צו איסור פרסום‪.‬‬ ‫דוגמה בולטת נוספת לפרסום באותה שנה היא הפרסום בדבר מעצרו של ד"ר אמיר מח'ול‪,‬‬ ‫פעיל ערבי ישראלי‪ ,‬בחשד לריגול נגד ישראל‪ .‬המעצר ונסיבותיו חסו באותה עת תחת צו איסום‬ ‫פרסום‪ .‬ב‪ 15-‬באוגוסט ‪ 2012‬פרסם סילברסטיין תרחיש סודי‪ ,‬לדבריו‪ ,‬על תכנית למלחמה של ראש‬ ‫‪ 16‬לאחר‬ ‫הממשלה נתניהו‪ ,‬שהוצג כמידע סודי שהודלף לו על ידי מקור ביטחוני בכיר בישראל‪ .‬‏‬ ‫פרסום הידיעה בבלוג‪ ,‬דווח בכלי תקשורת ישראלים שמדובר במידע לא אמין שמקורו בפרסום‬ ‫של גולש בפורום צבא וביטחון באתר ‪ ,Fresh‬המבוסס על השערות ומקורות בלתי ידועים‪ .‬בעוד‬ ‫סילברסטיין טען כי מדובר במידע שהודלף במקביל לו ול"פרש" על ידי גורם ביטחוני‪ .‬כלי תקשורת‬ ‫נוספים פרסמו את המידע שהוצג בבלוג כ"סקופ של סילברסטיין"‪ .‬הפרשה עוררה ביקורת נוקבת‬ ‫‪17‬‬ ‫על אמינותו של סילברסטיין וכלי תקשורת שנסמכים על דיווחיו‪.‬‬ ‫סילברסטיין מעורר את שאלת ישימותה של הצנזורה בעידן המקוון בצורה חדה ביותר‪ .‬מצד אחד‪,‬‬ ‫הוא מאפשר לקבל מידע שאיננו מתפרסם בכלי התקשורת הממסדיים בישראל‪ .‬הוא גם מאפשר‬ ‫(בחלק מן המקרים) לכלי התקשורת בישראל לצטט את המידע מפיו‪ .‬מצד שני‪ ,‬המידע המתפרסם‬ ‫אצלו לא תמיד אמין או מבוסס‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אי התאמתם של דיני הבחירות לעידן הדיגיטלי‬ ‫במערכת הבחירות האחרונה לכנסת ה‪ ,19-‬התחדד ביתר שאת הצורך להתאים את חוק הבחירות‬ ‫(דרכי תעמולה) התשי"ט–‪ 1959‬לעידן הדיגיטלי‪ .‬בנוסף עלתה השאלה האם יש מקום לשקול מחדש‬ ‫‪" 14‬מעקב האגודה‪ :‬חקיקה אנטי‪-‬דמוקרטית"‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח‪ ;www.acri.org.il/he/?p=1231 7.8.2012 ,‬תהילה שוורץ‪-‬‬ ‫אלטשולר‪" ,‬הצעת החוק לתיקון חוק איסור לשון הרע"‪ ,‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪.1.8.2012 ,‬‬ ‫ספרים‪-‬ומאמרים‪/‬מאמרים‪/‬הצעת‪-‬החוק‪-‬לתיקון‪-‬חוק‪-‬איסור‪-‬לשון‪-‬הרע‪.www.idi.org.il/‬‬ ‫‪ 15‬למידע נוסף אודות ריצ'רד סילברסטון ופרסומיו בשנת ‪ 2010‬ראו – ליטל גרוסמן‪" ,‬בקרוב במרתפי השב"כ"‪ ,‬העיר‪.6.8.2010 ,‬‬ ‫‪.www.richardsilverstein.com/wp-content/uploads/2010/08/ha-ir-tikun-olam-profile.pdf‬‬ ‫‪Bibi's Secret War Plan, Tikun Olam (August 15, 2012( 16‬‬ ‫‪.www.richardsilverstein.com/2012/08/15/bibis-secret-war-plan‬‬ ‫‪ 17‬ראו שוקי בלס‪" ,‬מקור פארש‪ :‬כלי התקשורת שוב נופלים בפח של ריצ'רד סילברסטין"‪ ,‬לאטמה‪.16.8.2012 ,‬‬ ‫‪ ;www.latma.co.il/article.aspx?artiId=6182‬יוסי מלמן‪" ,‬הבלוגר שמשטה בציבור קוראיו ‪ -‬וגם בתקשורת"‪ ,‬וואלה‪.18.8.2012 ,‬‬ ‫‪.www.b.walla.co.il/?w=/3050/2559083‬‬ ‫‪49‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫את הצידוק לשידור תשדירי תעמולה או לשנות את מתכונתם‪ ,‬לנוכח התעצמות זירת האינטרנט‬ ‫‪18‬‬ ‫והיעדר כפיפותה לחוקי הבחירות‪.‬‬ ‫תכליתו של חוק הבחירות (דרכי תעמולה) היא לקבוע דרכים מותרות לתעמולה בצד הגבלות‬ ‫וסייגים אשר יבטיחו שמסע התעמולה של המפלגות יהיה הוגן ושוויוני‪ .‬החוק מבקש גם למנוע‬ ‫שימוש לרעה במשאבים ציבוריים לצורכי תעמולה‪ ,‬למנוע פגיעה של מפלגות זו בזו‪ ,‬לשמור על‬ ‫חופש הביטוי בצד שמירה על זכויות הפרט וצנעתו ועוד‪.‬‬ ‫כבר בשנת ‪ 2002‬קבע השופט מישאל חשין שהיה אז יו"ר וועדת הבחירות המרכזית לכנסת‬ ‫שהוראות חוק הבחירות אינן חלות על תעמולת בחירות ברשת וקרא לכנסת לטפל בעניין "מגרש‬ ‫המשחקים העקום" שנוצר עקב חוסר התייחסותו של החוק לזירה זו‪ 19.‬בשנת ‪ 2006‬קבעה השופטת‬ ‫דורית ביניש‪ ,‬בשמשה בתפקיד זהה‪ ,‬שגם מודעות באתרי אינטרנט אינן כפופות להוראות חוקי‬ ‫‪20‬‬ ‫התעמולה‪.‬‬ ‫למרות הזמן שחלף והתרעותיהם של השופטים‪ ,‬החוק טרם שונה ועדיין איננו מתייחס לפרסום‬ ‫באמצעות ערוצי טכנולוגיה חדשים ורשתות חברתיות‪ .‬מכיוון שחלק הארי של תעמולת הבחירות‬ ‫מתנהל בזירה הדיגיטלית‪ ,‬חלף זמנו של חוק דרכי התעמולה במתכונתו הנוכחית‪ .‬דוגמה מרכזית‬ ‫ממערכת הבחירות של שנת ‪ 2012‬המציגה את חוסר הרלוונטיות של דיני הבחירות להסדרת‬ ‫תעמולת הבחירות היא עתירה שהוגשה על ידי פעיל ליכוד ליו"ר ועדת הבחירות להורות ליוטיוב‬ ‫להסיר את הסרטונים של תנועת "ארץ חדשה" בראשות אלדד יניב‪ .‬השופט רובינשטיין‪ ,‬יו"ר ועדת‬ ‫הבחירות‪ ,‬השיב במכתב כי חוקי התעמולה אינם חלים על האינטרנט‪ 21.‬מנגד‪ ,‬בינואר ‪ 2013‬בחר‬ ‫השופט להפגין גישה הפוכה בפרשת הבית היהודי נגד הליכוד ובחר להחיל לראשונה את חוק‬ ‫הבחירות על מודעות בחירות פוגעניות בפייסבוק‪ ,‬גם אם מדובר בחידוש מוגבל‪ :‬החלת החוק‬ ‫‪22‬‬ ‫התבצעה רק לגבי זהות מפרסם המודעה ולא לגבי התוכן הפוגעני‪.‬‬ ‫כפועל יוצא מהחלטות אלו‪ ,‬ובהיעדר התייחסותו של החוק לזירה המקוונת‪ ,‬נוצרה עמימות בכל‬ ‫הנוגע להסדרת התעמולה ברשת‪ .‬לא ברור מהו רוחב החריץ שבו רשאים בתי‪-‬המשפט להתערב‬ ‫‪23‬‬ ‫בזירה המקוונת בתחום התעמולה‪ ,‬מבלי שהדבר ייחשב לחריגה מהסמכות הקבועה בחוק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תזכיר חוק חסימת אתרי אינטרנט‬ ‫בסוף שנת ‪ 2012‬פורסם תזכיר חוק הגבלת שימוש במקום למניעת ביצוע עבירות (תיקון – הגבלת‬ ‫גישה לאתר אינטרנט ותיקונים שונים)‪ ,‬התשע"ג‪ .2012-‬החוק המקורי עוסק בסמכות המשטרה‬ ‫לסגור מקומות בהם מתבצעים סחר בבני אדם וזנות‪ .‬תזכיר החוק מבקש לאפשר לקצין משטרה‬ ‫מוסמך לחסום גישה של גולשים מישראל לאתרי אינטרנט (שהם מקומות לא מוחשיים כמו בחוק‬ ‫המקורי) אם יש לו יסוד סביר להניח שמתבצעות בהם עברות של הימורים או פרסומי תועבה‬ ‫שמעורבים בהם קטינים‪ .‬החסימה אמורה להתבצע באמצעות צו לספקי גישה לאינטרנט על‬ ‫הגבלת הגישה לאתר‪ .‬בשנת ‪ 2010‬אסר בית המשפט המחוזי על המשטרה לחסום גישה לאתרי‬ ‫‪ 18‬ראו דנה בלאנדר‪" ,‬תעמולת הבחירות בטלוויזיה‪ :‬חבל על הזמן???"‪ ,‬אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה‪.15.1.2012 ,‬‬ ‫‪ ;goo.gl/NxRtc‬תהילה שוורץ‪-‬אלטשולר‪" ,‬תעמולת בחירות אסורה"‪ ,‬אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה‪goo.gl/ 29.10.2012 ,‬‬ ‫‪.lSTpW‬‬ ‫‪ 19‬תב"מ ‪ ,16/01‬סיעת ש"ס נ' ח"כ פינס‪-‬פז‪ ,‬פ"ד נה (‪.)2001( 159 )3‬‬ ‫‪ 20‬תב"כ ‪ ,3/17‬לירן נ' רוטר נט (פורסם בנבו‪.)2.2.2006 ,‬‬ ‫‪ 21‬צבי זינגר‪" ,‬רובינשטיין‪ :‬חוקי התעמולה אינם חלים על האינטרנט"‪ ,‬מגפון‪.18.10.2012 ,‬‬ ‫‪.www.megafon-news.co.il/asys/archives/90243‬‬ ‫‪ 22‬תב"כ ‪ ,16/19‬רשימת הבית היהודי נ' רשימת הליכוד ביתנו (פורסם בנבו‪)3.1.2013 ,‬‬ ‫‪.www.bechirot.gov.il/elections19/heb/law/Decisions16_19.pdf‬‬ ‫‪ 23‬תהילה שוורץ‪-‬אלטשולר‪" ,‬רגולציה בקריצה"‪ ,‬העין השביעית‪.19.1.2013 ,‬‬ ‫‪.www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/190113_Regulation_with_a_wink.aspx‬‬ ‫‪50‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫הימורים‪ 24.‬העותרים ערערו על ההחלטה בפני בית המשפט העליון‪ ,‬שטרם פסק בעניין‪ .‬בסוף ‪2012‬‬ ‫הוגשה הצעת חוק שמטרתה להסדיר את העניין בטרם יינתן פסק הדין‪ .‬מעבר לקשיי האכיפה‬ ‫שהחוק מעורר‪ 25,‬הוא גם פוגע באופן מהותי בזכות לאוטונומיה של הפרט וחופש הביטוי שלו‪,‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ומעורר תחושה של מדרון חלקלק‪ :‬היום אלה אתרי הימורים ופורנוגרפיה‪ ,‬ומה יהיה מחר?‬ ‫ד‪ .‬תנאי השימוש של חברות האינטרנט הגדולות כתחליף להסדרה מסורתית?‬ ‫באוגוסט ‪ 2012‬טענה מפלגת מרצ כי חברת גוגל סירבה לאפשר לה לפרסם קמפיין מקוון שעסק‬ ‫בהתנגדות לחוק הרווחים הכלואים‪ ,‬המעניק הנחות נרחבות במס בעיקר לחברות גדולות ורב‬ ‫לאומיות‪ ,‬בטענה כי מדובר ב"נושא רגיש"‪ ,‬שאיננו עומד בתנאי השימוש שלה‪ .‬גוגל טענה כי אף‬ ‫שאין מדובר בתוכן גזעני‪ ,‬אלים או פורנוגרפי‪ ,‬יש לה מדיניות הנוגעת ל"נושאים רגישים"‪" :‬בדרך‬ ‫כלל‪ ,‬נושאים רגישים מזוהים בתגובה לאירועים גלובליים חריגים שלא ניתן לצפותם מראש‪ ,‬כגון‬ ‫אסונות טבע או התקוממויות פוליטיות‪ ,‬ולכן הם אינם מפורטים בדף זה‪ .‬קבענו מדיניות זו כדי‬ ‫להגן על המותג של גוגל"‪ .‬חברת הכנסת זהבה גלאון טענה כי מדיניות זו מעלה דאגות חמורות לגבי‬ ‫יכולתן של חברות שאמורות לשמש צינור חופשי למעבר של מידע ולתקשורת ‪ -‬כמו גוגל‪ ,‬ספקיות‬ ‫אינטרנט וכדומה ‪ -‬לפגוע בחופש הביטוי ולמנוע דיון בנושאים שמצויים בראש סדר היום הציבורי‪.‬‬ ‫בתגובה לשאלת כתב "הארץ" ענתה חברת גוגל כי "ל‪ Google-‬מדיניות ברורה בכל הנוגע להצגת‬ ‫פרסומות ב‪ .Google AdWords-‬כחלק‪ ‬ממדיניות זו ‪ Google‬אינה מאפשרת הצגת פרסומות‬ ‫היוצאות נגד ארגון‪ ,‬אדם או קבוצת אנשים‪ .‬במקרים בהם פרסומת מפירה מדיניות זו‪ ,‬אנו נוקטים‬ ‫‪27‬‬ ‫בצעדים המתאימים"‪.‬‬ ‫סוגיית הסדרת חופש הביטוי הפוליטי ברשת התעוררה גם באמצע ‪ ,2012‬כאשר עלה לאתר שיתוף‬ ‫הסרטים יוטיוב סרטון המתאר את הנביא מוחמד בצורה מבישה‪ .‬הסרטון עורר זעם בקרב‬ ‫מוסלמים ברחבי העולם‪ ,‬ואלה חוללו מהומות עזות‪ .‬ממשלת ארצות הברית‪ ‬ביקשה מחברת גוגל‬ ‫להסיר את הסרטון‪ .‬מספר ימים לאחר מכן הודיעה גוגל כי תחסום את הגישה לסרטון במדינות‬ ‫שונות‪ ,‬ובכללן מצרים‪ .‬חבר הכנסת ‪ ‬טאלב א‪-‬סנע‪ ‬לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להורות‬ ‫על הסרת הסרטון גם בישראל הואיל והדבר פוגע ברגשות הדת שלו‪ .‬בקשתו נדחתה בהיעדר עילה‪.‬‬ ‫ככל שמתבהר הקושי בהפעלת החקיקה המסורתית הנוגעת לחופש הביטוי הפוליטי על רשת‬ ‫האינטרנט‪ ,‬מסתבר גם שחברות התוכן ברשת‪ ,‬ובראשן גוגל‪ ,‬פייסבוק‪ ,‬אמזון בשירותי הענן שלה‬ ‫וחברות אחרות‪ ,‬מסירות תכנים הפוגעים בתנאי השימוש שלהן‪ .‬בכך‪ ,‬הן בעצם מתפקדות כשוערות‬ ‫השיח הציבורי‪ .‬וכמו שהדבר קיים בהיבטים אחרים של הפעילות המקוונת כגון בתחום ההגנה על‬ ‫הפרטיות‪ ,‬מתברר שעתידן של זכויות האדם כבר אינו נמצא בידי המחוקק או בידי בתי המשפט‪,‬‬ ‫ואפילו לא בידי ועדת הבחירות המרכזית‪ .‬הוא נמצא באותיות הקטנות של תנאי השימוש‪.‬‬ ‫הגנת הצרכן בהקשרים של חופש הביטוי והעיתונות‬ ‫א‪ .‬פיקוח על פרסומות‬ ‫בתחילת ‪ 2012‬עבר בכנסת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים התשע"ב‬ ‫‪ ,2012‬האוסר על פרסום משקאות משכרים בשלטי חוצות‪ ,‬בעיתונים ובשידורי טלוויזיה המיועדים‬ ‫לקטינים‪.‬‬ ‫‪ 24‬עתמ ‪ ,45606-10-10‬איגוד האינטרנט הישראלי נ' שחר איילון‪.‬‬ ‫‪.www.netlaw.co.il/it_itemid_12737.html 25‬‬ ‫‪.2jk.org/praxis/?p=4525 26‬‬ ‫‪.www.themarker.com/advertising/1.1796914 27‬‬ ‫ראו גם את תנאי השימוש באתר גוגל‪.support.google.com/adwordspolicy/answer/175902?hl=en :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫בתחילת ינואר ‪ 2012‬נכנס לתוקף "חוק האותיות הקטנות" של משרד התמ"ת‪ ,‬שהוא תוספת‬ ‫לתקנות הגנת הצרכן שלפיהן גודל האותיות הקטנות ביותר בפרסומת יהיה קטן רק עד ‪30%‬‬ ‫מגודל האותיות הגדולות ביותר במודעה‪ .‬האותיות הקטנות ביותר במודעה לא יהיו קטנות מ‪2-‬‬ ‫מילימטרים‪ ,‬והן לא תופענה באלכסון או במהופך‪ .‬בתקנות שהותקנו מכוח החוק נקבע כי הוא חל‬ ‫על כל פרסום‪ ,‬לרבות עלון מידע‪ ,‬קטלוג‪ ,‬מודעת פרסומת‪ ,‬שלטי חוצות וכיוצא באלה‪ .‬הפרסום יכול‬ ‫להיות מודפס או להופיע במדיה אלקטרונית כגון באינטרנט‪ ,‬במכשיר סלולארי‪ ,‬ודואר אלקטרוני‪.‬‬ ‫עם זאת התקנות אינן חלות על פרסומות המופיעות בטלוויזיה‪ ,‬לגביהן קיימת הסדרה ספציפית‬ ‫אחרת מכוח חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו וחוק התקשורת (בזק ושידורים)‪.‬‬ ‫חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות‪ ,‬התשע"ב–‪ 2012‬קובע כי פרסומאי לא יפיק פרסומת‬ ‫שמופיע בה דוגמן ומפרסם לא יציג פרסומת כאמור‪ ,‬אלא לאחר שהדוגמן המציא להם אישור רופא‬ ‫שלפיו הוא אינו בתת‪-‬משקל‪ ,‬בהתאם לחישוב מדד מסת הגוף בשלושת החודשים שקדמו למועד‬ ‫הצילום‪ .‬כמו כן‪ ,‬פרסומאי המפיק פרסומת המציגה דמות של אדם‪ ,‬שנעשה בה שימוש בעריכה‬ ‫גרפית לשם הצרת היקפי הגוף‪ ,‬יכלול בפרסומת הבהרה כי בהכנתה נעשה שימוש בעריכה גרפית‬ ‫לשם הצרת היקפי גוף‪ .‬מפרסם לא יציג פרסומת כאמור אלא אם כן נכללה בה ההבהרה במקום‬ ‫בולט וברור לעין‪ .‬חוקים אלה מצטרפים לחקיקה הקיימת בכללי הרשות השנייה‪ ,‬מועצת הכבלים‬ ‫והלוויין ובחוק הגנת הצרכן‪ .‬החוק החדש יהיה באחריות משרד התמ"ת‪ .‬בחוק לא מוגדרת ענישה‬ ‫מסוימת‪ ,‬אבל מי שיעבור עליו יהיה חשוף לתביעות בגין העבירה על החוק‪.‬‬ ‫באופן מסורתי הפיקוח הרגולטורי מצד הרשות השנייה נתפס כחודרני ויעיל יותר מאשר זה של‬ ‫הרשות להגנת הצרכן‪ .‬אחת השאלות הגדולות המתעוררות ביחס למגרש המשחקים העקום שנוצר‬ ‫כתוצאה מתכנים זהים המשודרים ברשת ואינם כפופים לסמכות הרשות השנייה‪ ,‬הוא הצורך‬ ‫במעבר לרגולציה המבוססת על הגנת צרכן ועל ארגז הכלים המהותיים והמוסדיים העומדים‬ ‫לרשות רשויות אלה‪.‬‬ ‫ייתכן שחלק מהפיקוח על הפרסום ברשת יהפוך להיות מוסדר באמצעות רגולציה עצמית‪ .‬ועדת‬ ‫המדרוג לאינטרנט‪ ,‬שחברים בה ‪ 60‬אתרים ישראלים מרכזיים‪ ,‬כולל אתרי החדשות הגדולים‪,‬‬ ‫הודיעה בנובמבר ‪ 2012‬כי היא מתעתדת להעלות לדיון מסמך שקובע כללי אחידות לפרסום‬ ‫באינטרנט‪ .‬ההמלצות אמורות להיות מיושמות החל מתום הרבעון הראשון של ‪ ,2013‬ייושמו‬ ‫כרגולציה עצמית על ידי האתרים ומשרדי הפרסום‪ ,‬ובהן גם איסור גורף על פרסומות פופ‪-‬אפ‪,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫והיתר לחלון קופץ אחד (פופ‪-‬אנדר) לכל גולש פעם ב‪ 12-‬שעות‪.‬‬ ‫ב‪.‬תוכן שיווקי‪ ,‬פרסום סמוי ומיתוג סמוי‬ ‫סוגיית התוכן השיווקי‪ ,‬שילוב מסרים פרסומיים בתוכן בצורות שונות‪ ,‬היא אחת הרעות החולות‬ ‫המאפיינות את שוק התקשורת הישראלי בשנים האחרונות‪ 29.‬בחוק הרשות השנייה ובכללים‬ ‫מכוחו וכן בכללי מועצת הכבלים והלוויין‪ ,‬שילוב כזה הוא אסור (ראו למשל סעיף ‪ 83‬לחוק הרשות‬ ‫השנייה וכלל ‪ 9‬בכללי האתיקה בפרסומות של הרשות)‪ .‬הקושי בעיקרו הוא קושי מתמשך באכיפה‬ ‫ובהכרה מצד הרשויות הרגולטוריות בצורך לטפל בתופעה‪ ,‬כל עוד היא אסורה לפי חוק‪.‬‬ ‫במאי ‪ 2012‬פרסם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס במסגרת הדוח השנתי שלו ביקורת הנוגעת‬ ‫למועצת הכבלים והלוויין‪ .‬בין השאר קבע כי המועצה מגלה יחס סלחני לחריגות חוזרות מהזמן‬ ‫המותר לשידור הודעות חסות ולשתילת‪ ‬תוכן שיווקי‪ .‬המבקר קבע כי למרות ההפרות מצד הגופים‬ ‫המשדרים ננקטו עיצומים כספיים רק במקרים מעטים‪ .‬המבקר מאשים את המועצה בכך שלא‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪.technation.themarker.com/digital/1.1872588‬‬ ‫להרחבה ראו ענת באלינט‪" ,‬בתוך הקופסא‪ :‬מיתוג סמוי בשידורי הטלוויזיה המסחרית"‪ ,‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪.2012 ,‬‬ ‫‪52‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫בדקה את שוויין הכלכלי הריאלי של ההפרות‪ ,‬דבר שיכול היה להבהיר אם העיצומים שננקטו אכן‬ ‫מרתיעים‪ 30.‬סמוך לפרסום דוח המבקר הטילה מועצת הכבלים והלוויין עיצומים כספיים בסך‬ ‫‪ ₪ 100,000‬כל אחת על חברות הוט ויס בגין פרסומת סמויה וקידום עניינים אסור בתכנית "ד"ר‬ ‫‪31‬‬ ‫אריק" המשודרת בערוץ הבריאות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬ניכר שינוי במגמת האכיפה בייחוד מצד הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‪ ,‬אשר הטילה‬ ‫עיצומים כספיים חסרי תקדים על זכייניות ערוץ ‪ 2‬וערוץ ‪ 10‬בסכומים כוללים של כמיליון וחצי‬ ‫שקלים‪ ,‬ואף פסלה לשידור תכניות שבהן נמצא כי שולבו אייטמים תמורת תשלום כמו התוכניות‬ ‫‪32‬‬ ‫"יופי של יום" של קשת‪" ,‬לחיות טוב" של רשת‪" ,‬בריאות ‪ "10‬ו"משפחה ‪ "10‬של ערוץ ‪.10‬‬ ‫הרשות גם מינתה צוות מיוחד לבדיקת נושא התוכן השיווקי בראשות המנכ"לית בפועל אילת‬ ‫מצגר‪ .‬לראשונה‪ ,‬הצוות קיים שימועים להנהלת הזכיינים ואיתר מסמכים וחוזים המעידים על‬ ‫התופעה‪ .‬הרשות הדגישה כי תופעת שילוב המסרים הפרסומיים בתוכן היא פסולה ומהווה הטעיה‬ ‫של ציבור הצופים וגניבת דעת‪ ,‬כאשר הצופה סבור כי תוכן השידורים הנצפה על ידו הינו אמין‬ ‫ומהימן‪ ,‬ומובא בפניו משיקולים מקצועיים‪ 33.‬אין ספק שנחישות גדולה במיוחד נדרשה מאיילת‬ ‫מצגר‪ ,‬מנכ"לית הרשות השנייה הנוכחית‪ ,‬שהמינוי שלה הוא מינוי בפועל ותוך כדי התמודדות‬ ‫על תפקיד המנכ"ל הקבוע‪ ,‬אך המסר הערכי והרגולטורי שלה היה ברור ושונה משל קודמיה‬ ‫בתפקיד‪ 34,‬וזאת על אף תגובותיהם הקשות של הזכיינים‪.‬‬ ‫כדאי להעיר כי הפרסום הסמוי איננו פרקטיקה שהיא נחלתה של הטלוויזיה בלבד‪ .‬אחד מאפיקי‬ ‫ההכנסה המתפתחים בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית הוא גביית כספים עבור סיקור‬ ‫אוהד במסווה של תוכן עיתונאי‪ 35.‬טענות לגבי פרקטיקה זו עלו ביחס לתכניות הבוקר בערוצים‬ ‫המסחריים שנטען כי הן מוכרות אייטמים עבור יצירת סיקור חיובי‪ 36,‬וגם לגבי עיתוני האינטרנט‬ ‫הגדולים‪ ,‬דוגמת ‪ ,Ynet‬המקדמים שיתופי פעולה עם גורמים מסחריים וגובים תשלום עבור תכנים‬ ‫באתר‪ 37.‬עם זאת‪ ,‬הדבר מבליט את השוני במרחבים הרגולטוריים בין הטלוויזיה לבין העיתונות‬ ‫והרשת‪ :‬באחרונות מדובר בהתנהגות שניתן לטעון כי היא פוגעת באתיקה העיתונאית‪ ,‬בעוד‬ ‫שבטלוויזיה מדובר בהפרת חוק וכללים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בהיבט אחד הגיעה פרקטיקת הפרסום הסמוי למישור הפלילי בשנת ‪ .2012‬מנכ"ל‬ ‫אתר "בחדרי חרדים"‪ ,‬אחד מהאתרים הפופולאריים במגזר החרדי‪ ,‬וארבעה עובדים נוספים של‬ ‫האתר‪ ,‬נעצרו ביולי ‪ 2012‬בחשד לסחיטה ואיומים‪ .‬לדברי המשטרה הסחיטה נעשתה באמצעות‬ ‫איומים על העלאת ידיעות מכפישות על אנשים פרטיים ומוסדות‪ .‬תמורת תשלום חודשי או שנתי‬ ‫מצדם הסירו מנהלי האתר את הידיעות שפגעו בשמם הטוב של הנפגעים‪ ,‬או מנעו את העלאתן‬ ‫מלכתחילה‪ .‬כך הצליחו לסחוט מיליוני שקלים מגופים ואישים במגזר החרדי ומחברות מסחריות‪.‬‬ ‫מנכ"ל האתר הוא החשוד המרכזי בסחיטה‪ ,‬והוא ושאר החשודים שוחררו בתנאים מגבילים‪ 38.‬אף‬ ‫‪www.globes.co.il/nehttp://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3578643,00.html 30‬‬ ‫‪.ws/article.aspx?did=1000745064‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/gallery/media/1.1708051 31‬‬ ‫‪.www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3565041,00.html 32‬‬ ‫‪.www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3565041,00.html‬‬ ‫‪ 33‬אמילי גרינצווייג‪ ,‬הרשות השנייה קבעה כי ערוץ ‪ 10‬הפר את כלליה ב"לילה כלכלי"‪ ,‬הארץ‪.10.07.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/gallery/1.1752930‬‬ ‫‪ 34‬ראו‪ :‬ענת באלינט‪ ,‬הכדור אצל אבי ניר‪ ,‬העין השביעית‪,6.8.1012 ,‬‬ ‫‪http://www.the7eye.org.il/8124‬‬ ‫‪ 35‬יהונתן קלינגר‪" ,‬בין תוכן שיווקי לסחיטה באיומים‪ ,‬מחשבות על פרשת בחדרי חרדים"‪Intellect or Insanity .5.4.2012 ,‬‬ ‫‪.www.2jk.org/praxis/?p=4162‬‬ ‫‪ 36‬רועי ברק‪" ,‬רוצים להופיע בתוכנית הבוקר של קשת? שלמו ‪ 8,000‬שקל"‪ ,‬גלובס‪.27.11.2011 ,‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000701196‬‬ ‫‪ 37‬אורן פרסיקו‪" ,‬טוהר המידות"‪ ,‬העין השביעית‪.www.the7eye.org.il/articles/Pages/210312_Integrity.aspx .20.3.2012 ,‬‬ ‫‪ 38‬יאיר אלטמן‪" ,‬פרשת 'בחדרי חרדים'‪ :‬בכירים באתר יואשמו בסחיטה"‪ ,‬וואלה‪.12.7.2012 ,‬‬ ‫‪53‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫שאתר "בחדרי חרדים" לקח את הנוהג המתואר צעד אחד קדימה אל עבר גבולות הדין הפלילי‪,‬‬ ‫התופעה מטרידה בהשלכה השלילית שיש לה על חופש העיתונות בישראל‪.‬‬ ‫חוק הספרים‬ ‫בתאריך ‪ 25.7.2012‬עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק "חוק הספרים"‪ ,‬הצעת חוק ממשלתית‬ ‫שהונחה על שולחן הכנסת על ידי שרת התרבות לימור לבנת‪ .‬בעקבות הקדמת הבחירות לכנסת‬ ‫ה‪ 19-‬נעצרו הדיונים בחוק בוועדת החינוך‪ ,‬ונכון לתאריך זה הוא טרם הוגש לקריאה שנייה‬ ‫ושלישית‪ .‬חוק הספרים קובע בין היתר כי מחירו של ספר לצרכן לא ישתנה במשך ‪ 18‬חודשים‬ ‫מתאריך הוצאתו לאור‪ .‬בתקופה זו יקבלו הסופרים תמלוגים בשיעור של ‪ 8%‬עבור ‪ 6,000‬העותקים‬ ‫הראשונים‪ ,‬ותמלוגים בשיעור ‪ 10%‬עבור כל עותק נוסף‪ .‬החוק גם יגביל מבצעי הנחות על ספרים‬ ‫חדשים לתקופות ספציפיות‪ ,‬ויאסור על חנויות הספרים להעדיף ספרים שהוצאו לאור על ידי‬ ‫הוצאות שהן הבעלים של רשת החנויות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ייאסר לתגמל מוכרים בחנויות על המלצה על‬ ‫‪39‬‬ ‫ספרים מועדפים‪.‬‬ ‫חוק הספרים‪ ‬נועד להגדיל את התמלוגים שיינתנו לסופרים וכן לשפר את מצבן של הוצאות‬ ‫הספרים שנפגעות בשל מלחמת המחירים בין הרשתות סטימצקי וצומת ספרים‪ .‬כיום‪ ,‬קיים‬ ‫דואופול של רשתות הספרים אשר פוגע בסופרים ובהוצאות הספרים בישראל בהוזלה מתמדת של‬ ‫מחירי הספרים ברשתות‪ .‬כתוצאה מכך המו"לים מקבלים תמורה זעומה על כל ספר שנמכר‪ .‬כדי‬ ‫להגן על עצמם מצמצמים המו"לים את ההשקעות עד למינימום האפשרי ולכן נאלצים להקפיד‬ ‫פחות על איכות התרגום והעריכה ומתמקדים בספרים עם פוטנציאל מכירה גבוה יותר‪ .‬התוצאה‬ ‫‪40‬‬ ‫הישירה מכך היא פגיעה באיכות ובמגוון הספרותי‪.‬‬ ‫פרופ' דיוויד גילה‪ ,‬הממונה על ההגבלים העסקיים‪ ,‬הביע התנגדות לחוק זה‪ .‬לפי תפיסתו‪ ,‬אין‬ ‫צורך להתערב בשוק תחרותי‪ .‬ברשות להגבלים העסקיים מציגים נתונים המעידים על כך שקהלים‬ ‫חדשים קונים כיום ספרים‪ ,‬ביניהם בני נוער‪ ,‬והחוק החדש יגרום לעלייה במחירי הספרים‬ ‫החדשים ולירידה במכירות‪ .‬מתנגדות נוספות לחוק הן הוצאת כנרת‪-‬זמורה‪-‬ביתן ורשת החנויות‬ ‫צומת ספרים‪ ,‬שנמצאת בבעלות חלקית של ההוצאה‪ .‬הן טוענות כי הן מוכרות כמויות אדירות של‬ ‫ספרים בזכות המבצעים וכולם נהנים מכך – המו"לים וגם הסופרים‪.‬‬ ‫התומכים בחוק טוענים כי הסופר הוא החוליה החלשה בשרשרת העשייה והרווח ויש להשיב‬ ‫לו חלק מכוחו באמצעות החוק‪ .‬טענה נוספת שעומדת ברקע הדיון היא שזהו אינו עוד ויכוח על‬ ‫מספרים‪ ,‬אלא ויכוח תפיסתי‪ .‬רוב המו"לים ושאר העוסקים בשרשרת העשייה‪ ,‬שבעיני עצמם‬ ‫הם קודם כול אנשי תרבות‪ ,‬סבורים שתוכנו של הספר הוא זה שצריך לעמוד במרכז הדיון‪ .‬אנשי‬ ‫הכלכלה ובעיקר הממונה על ההגבלים העסקיים‪ ,‬שמים את הדגש על מספרים ‪ -‬מחיר הספר‬ ‫וכמויות הספרים שנמכרים‪" .‬הוויכוח היסודי הוא מה זה ספר"‪ ,‬הסביר ח"כ זבולון אורלב‪" .‬האם‬ ‫זהו מוצר צריכה כמו מלפפון‪ ,‬עגבנייה‪ ,‬מזגן ומכונית‪ ,‬או שמדובר ביצירה שעליה חלים חוקים‬ ‫אחרים? התומכים בחוק סבורים שעל ספרים צריכים לחול חוקים שונים לחלוטין מחוקי השוק‬ ‫החופשי"‪.‬‬ ‫‪.www.news.walla.co.il/?w=/10/2549361‬‬ ‫‪ 39‬צבי זרחיה ועדי דברת‪-‬מזריץ‪" ,‬כנרת זמורה ביתן לחצה ‪ -‬חוק הספרים לא נעצר"‪.TheMarker .28.10.2012 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/consumer/1.1851400‬‬ ‫‪ 40‬כך אומר ירון סדן‪ ,‬לשעבר מנכ"ל הוצאת עם עובד וכיום יו"ר התאחדות המו"לים‪ .‬ראו שוקי שדה‪" ,‬התעשייה סוערת‪ :‬האם ספר‬ ‫שווה יותר מק"ג עגבניות?"‪.TheMarker 20.4.2012 www.themarker.com/news/1.1690287 ,‬‬ ‫‪54‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫ראוי לציין כי יש מי שטוענים כי זוהי מלחמה עקרה‪ ,‬כי כל תעשיית המו"לים בעולם משתנה‬ ‫בעקבות כניסת הדיגיטציה לשוק הספרים‪ .‬זהו מהלך שעתיד לטרוף את הקלפים בתעשיית‬ ‫הספרים בישראל‪ .‬לכן המלחמה שיש להיערך אליה היא זו של המו"לים כנגד חנויות הספרים‬ ‫‪41‬‬ ‫הדיגיטליות‪.‬‬ ‫בחירה במסלול של פיצוי אזרחי בסכסוכים של חופש עיתונות‬ ‫א‪ .‬פנייה לקבלת זכויות מכוח דיני עבודה והקמת ארגון העיתונאים‬ ‫שנת ‪ 2012‬התאפיינה במערכה משפטית חסרת תקדים של עיתונאים למען שמירה על זכויותיהם‬ ‫מכוח דיני העבודה‪ .‬בינואר ‪ 2012‬הושקה ההתארגנות החדשה של העיתונאים‪ ,‬שהתאגדה כארגון‬ ‫עובדים של ההסתדרות‪ ,‬ועם הקמתה הצטרפו אליה מאות עיתונאים‪ 42.‬סמוך להקמתו הכריז‬ ‫ארגון העיתונאים החדש על הקמת ועדי עובדים בשמונה גופי תקשורת‪ :‬חדשות ערוץ ‪ 2‬וחדשות‬ ‫ערוץ ‪ ,10‬העיתונים "מעריב" ו"גלובס" ובארבעה גופים של החדשות בכבלים‪ .‬במאבק עיתונאי‬ ‫ערוץ ‪ ,10‬שבו היה הארגון החדש מעורב באופן ניכר‪ ,‬התבטא בגלוי המעבר מהתמקדות בלבדית‬ ‫בסכנות לחופש העיתונות כתוצאה מסגירת ערוצי תקשורת‪ ,‬להתמקדות בזכויות הסוציאליות של‬ ‫העובדים ובחשש שמשפחות תאבדנה את מטה לחמן‪.‬‬ ‫מספר שבועות לאחר ההודעה על הקמת ארגון העיתונאים‪ ,‬קיבלו שלושה עיתונאים בכירים‬ ‫וותיקים באתר ‪ Ynet‬הודעה מהנהלת האתר על כוונה לסיים את העסקתם‪ .‬ארגון העיתונאים‬ ‫החדש עתר בשמם לבית הדין לעבודה בדרישה לצווי מניעה כנגד הפיטורין ולפיצויים של ‪ 200‬אלף‬ ‫ש"ח ללא הוכחת נזק מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‪ .‬זאת‪ ,‬בטענה שסיבת הפיטורין הייתה‬ ‫לרמוס את התארגנות העיתונאים החדשה‪ ,‬אותה ניסו המפוטרים לקדם בתוך ‪ .Ynet‬מנגד טען‬ ‫האתר כי לא היה כל קשר בין הפיטורין לבין התארגנות העיתונאים‪ ,‬וכי מדובר בסמכות סבירה‬ ‫של מעסיק לנהל את עסקיו כראוי‪ 43.‬באפריל ‪ 2012‬החליט בית הדין לעבודה‪ ,‬בראשות השופטת‬ ‫דגית ויסמן‪ ,‬כי פיטורי גולדשטיין פגעו בהתארגנות עובדים‪ ,‬ועל כן אינם חוקיים ודינם להתבטל‪,‬‬ ‫ועל ‪ Ynet‬להשיב את גולדשטיין לעבודתו‪ .‬עם זאת‪ ,‬סירב בית הדין לפסוק פיצוי כספי או לתת צו‬ ‫מניעה קבוע‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ ,2012‬לאחר מכירת העיתון מעריב מאיש העסקים נוחי דנקנר לאיש העסקים שלמה‬ ‫בן צבי‪ ,‬מילא ועד העיתונאים תפקיד מרכזי בייצוג העובדים ביחס להמשך פעילות העיתון לאחר‬ ‫העברת הבעלות‪ .‬בחודש נובמבר ‪ 2012‬פנה ארגון העיתונאים שוב לבית הדין לעבודה‪ ,‬הפעם‬ ‫בדרישה לבטל את פיטוריו של יו"ר ועדת עיתונאי מעריב‪ ,‬חגי מטר‪ ,‬על ידי הבעלים החדשים של‬ ‫העיתון‪ .‬נכון לכתיבת שורות אלה בית הדין טרם הכריע בעניינו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הדרת נשים בתחנת הרדיו "קול ברמה"‪ :‬בחירה במסלול של פיצוי אזרחי לאור חדלות‬ ‫הרגולטור מלפעול‬ ‫תחנת הרדיו האזורית "קול ברמה" החלה לפעול בתחילת ‪ ,2009‬מכוח זיכיון לרדיו אזורי שניתן‬ ‫לה על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‪ ,‬כתחנה ייעודית לציבור החרדי‪-‬ספרדי‪ .‬מאז הקמת‬ ‫התחנה‪ ,‬לא מושמע בתחנה קול אישה בשירה או בדיבור‪ ,‬בשל הנחיות ועדת הפיקוח ההלכתית של‬ ‫התחנה‪ .‬נשים אינן מועסקות כשדרניות בתחנה‪ ,‬ואינן מועלות לשידור‪.‬‬ ‫‪ 41‬ראו את ההתייחסות לדבריו של יהודה מלצר‪ ,‬הבעלים של הוצאת ספרי עליית הגג‪ ,‬שדיבר בכנס שנערך במכון ון ליר בפברואר‬ ‫‪ ,2010‬שם‪.‬‬ ‫‪ 42‬נתי טוקר‪" ,‬ביום שישי‪ :‬השקת ההתארגנות החדשה של העיתונאים"‪ ,‬דה מארקר‪.18.01.2012 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/advertising/1.1620360‬‬ ‫‪.www.themarker.com/advertising/1.1648574 43‬‬ ‫‪55‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫בעקבות ביקורת ציבורית‪ ,‬קיימה הרשות השנייה הליך שימוע לתחנה בשנת ‪ ,2011‬ובסיומו הורתה‬ ‫לתחנה להקדיש שעה שבועית אחת שבמסגרתה יוכלו נשים לעלות לשידור‪ .‬עוד הונחתה התחנה‬ ‫להעביר אירועים חדשותיים בשידור חי גם אם משתתפות בהם נשים‪ ,‬ולאפשר לנשות ציבור‬ ‫להתבטא בנושאים ציבוריים‪ .‬התחנה לא עמדה בתנאים אלה‪ .‬בהמשך הורתה הרשות השנייה‬ ‫לתחנה לשבץ רצועת נשים יומית‪ ,‬אולם אף הפעם לא עמדה התחנה בדרישות‪ .‬באוגוסט ‪2012‬‬ ‫קיימה מועצת הרשות דיון בעניין יישום החלטותיה בסוגיית השמעת נשים בשידורי "קול ברמה"‪.‬‬ ‫נאמר כי אכן החל שינוי מהותי במדיניות השידורים של התחנה ובהרגלי ההאזנה של מאזיניה‪ ,‬אך‬ ‫יחד עם זאת קבעה המועצה כי החלטתה עדיין אינה מבוצעת באופן מלא על ידי התחנה‪ .‬המועצה‬ ‫החליטה להורות לתחנה להגביר את היקף הכללת נשים בשידוריה‪ ,‬ובפרט נשים בעלות מומחיות‬ ‫ונשים שנושאות בתפקיד ציבורי‪ ,‬תוך השמת דגש גם על מתן זכות תגובה לנשים בעלות תפקיד‬ ‫‪44‬‬ ‫רלוונטי לנושאים המסוקרים‪.‬‬ ‫הדרת נשים מתחנת רדיו הפועלת על פי זיכיון ציבורי מנוגדת לחוק‪ ,‬משום שהיא מהווה הפליה‬ ‫אסורה מטעמי מין הפוגעת בכבודן של נשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬סגירת התחנה בפני העסקת נשים פוגעת גם‬ ‫בחופש העיסוק שלהן‪.‬‬ ‫ארגון הנשים "קולך"‪ ,‬ארגון דתי‪-‬פמיניסטי‪ ,‬טוען שאמנם מדובר בתחנת רדיו חרדית‪ ,‬אולם אין‬ ‫מניעה להעסקת נשים ברדיו חרדי וראיה לכך היא תחנת רדיו חרדית אחרת‪" ,‬רדיו קול חי"‪,‬‬ ‫שמעסיקה נשים כשדרניות וכמפיקות וכן בתפקידי שיווק ומנהלה‪ .‬ארגון "קולך" מציין כי בעוד‬ ‫שיש מחלוקת הלכתית בנושא שירת נשים‪ ,‬אין כל בעיה הלכתית כאשר מדובר על דיבור של נשים‪.‬‬ ‫בתגובה להאשמות‪ ,‬מסרה "קול ברמה" כי התחנה הוקמה על מנת לשרת את המגזר החרדי‬ ‫בישראל על מנהגיו ואורחות חייו‪ .‬הם קוראים לאותם ארגונים לכבד אמונות והשקפות אלה של‬ ‫‪45‬‬ ‫מרבית המגזר‪ ,‬נשים וגברים כאחד‪ .‬בנוסף‪ ,‬נאמר כי השמעת נשים בתחנה תגרום לירידה ברווחיה‪.‬‬ ‫חברי כנסת ויו"ר הוועדה למעמד האישה בכנסת‪ ,‬ח"כ ציפי חוטובלי‪ ,‬הביעו ביקורת נוקבת על‬ ‫השלמת הרשות השנייה עם הפרת החוק‪ .‬גם השרה לימור לבנת והצוות הבין‪-‬משרדי למניעת‬ ‫הדרת נשים שבראשו עמדה‪ ,‬הביעו תמיהה על התעלמות משרד התקשורת‪ ,‬שהעניק מאת הרישיון‬ ‫לפעילות התחנה‪ ,‬מההפרה הבוטה של החוק‪ 46.‬בתאריך ‪ 28.8.2012‬הוגשה לבית המשפט המחוזי‬ ‫בתל אביב על ידי ארגון "קולך" בקשה להכרה בתובענה ייצוגית על בסיס הוראות חוק איסור‬ ‫הפליה במוצרים‪ ,‬האוסר על כל גוף המעניק שירות ציבורי להפלות מטעמי מין‪ .‬את הפיצויים‬ ‫נתבעת התחנה לשלם לקבוצת מאזינות‪ ,‬שעל פי סקר שהוגש לבית המשפט מתנגדות למדיניות‬ ‫התחנה ונפגעות ממנה‪ 47.‬אין עדיין החלטה בעניין זה בעת כתיבת הדברים‪.‬‬ ‫שימוש בכלים פליליים להגבלת חופש הביטוי‬ ‫א‪ .‬הרשעה בעבירת העלבת עובד ציבור בעקבות פוסט בבלוג – אליצור סגל‬ ‫בתאריך ‪ 31.12.2012‬הורשע הרב אליצור סגל בעבירת העלבת עובד ציבור בעקבות מאמר שפרסם‬ ‫באתר אינטרנט נגד הרב הצבאי הראשי דאז‪ ,‬ישראל וייס‪ .‬בית המשפט גזר על הרב סגל שישה‬ ‫‪48‬‬ ‫חודשי מאסר על תנאי‪ ,‬קנס של ‪ 3,000‬ש"ח ופיצוי לרב וייס בסך ‪ 4,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫‪ 44‬החלטה ‪ 71‬של מועצת הרשות השנייה (‪.)30.8.2012‬‬ ‫‪ 45‬צופיה הירשפלד "קול באשה – איננו" ‪.Ynet 7.4.2011 www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4053358,00.html‬‬ ‫‪ 46‬יהונתן ליס "משרד המשפטים יבחן מדוע נשים כמעט לא משדרות בקול ברמה" הארץ ‪1.2.2012‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/news/politics/1.1631517‬‬ ‫‪ .www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4273919,00.html 47‬עו"ד ריקי שפירא רוזנברג‪" ,‬הדרת נשים ברדיו קול ברמה"‪ ,‬קולך‪,‬‬ ‫‪.www.kolech.com/show.asp?id=54448‬‬ ‫‪ 48‬ת"פ (ירושלים) ‪ ,3099-06‬מדינת ישראל נ' סגל (פורסם בנבו‪.)31.12.2012 ,‬‬ ‫‪56‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫במהלך המשפט כפר סגל במיוחס לו‪ ,‬וטען באמצעות עורך דינו יצחק בם כי כתב את המאמר‬ ‫לאחר שנוכח לראות שבמספר פורומים טענו קציני צה"ל כי הם מוכנים לסכן חיילים כדי להימנע‬ ‫מפגיעה באויב ובכך נחרץ גורלם ואילו הרב הצבאי הראשי לא מילא את תפקידו‪ ,‬לא השמיע את‬ ‫דעת ההלכה היהודית המתנגדת לכך‪ ,‬ולא כתב פסק הלכה בדבר הוראות פתיחה באש‪ .‬לפיכך יש‬ ‫לראותו כשותף למעשה‪.‬‬ ‫בית המשפט דחה את טענותיו של סגל בפרשה והרשיעו בעבירה פלילית של העלבת עובד ציבור‬ ‫לפי סעיף ‪ 288‬לחוק העונשין‪ .‬השופטת ציינה במהלך המשפט כי הנאשם הטיח ברב הצבאי הראשי‬ ‫דברים קשים המלווים בביטויים פוגעניים אשר פוגעים בליבת כבודו ותפקידו של הרב הצבאי‬ ‫הראשי כאיש הלכה וכאיש צבא‪ ,‬ולפיכך הוא בבחינת "המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים"‪.‬‬ ‫העונש שנפסק לרב סגל חמור ביותר‪ ,‬ומדאיג במיוחד שעונש מאסר‪ ,‬גם על תנאי‪ ,‬מושת על ביטוי‪.‬‬ ‫עו"ד לילה מרגלית‪ ,‬ראש תחום זכויות אדם בפלילים באגודה לזכויות האזרח הגיבה על הפרשה‪:‬‬ ‫"בחברה דמוקרטית יש זכות לבקר בכירים בשירות הציבורי באופן חריף ואף פוגעני‪ .‬העמדת אדם‬ ‫לדין עקב מאמר ביקורת על קצין בכיר – קשה ומכוער ככל שיהיה – היא פגיעה חמורה בחופש‬ ‫הביטוי‪ ,‬החיוני כל כך לדמוקרטיה‪ .‬השימוש בסעיף העברה הבעייתי של 'העלבת עובד ציבור' יכול‬ ‫להיות מוצדק‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬רק במקרים קיצוניים – למשל כאשר משרת ציבור סופג גידופים או‬ ‫‪49‬‬ ‫קללות פנים אל פנים‪ ,‬באופן הפוגע ממשית ביכולתו לבצע את תפקידו"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההחלטה להעמיד את העיתונאי אורי בלאו לדין באשמת ריגול חמור‬ ‫במאי ‪ 2012‬החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להגיש כתב אישום נגד עיתונאי‬ ‫"הארץ" אורי בלאו‪ ,‬בעבירות של ריגול חמור והחזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך‬ ‫לכך‪ .‬הטענה הייתה שבלאו החזיק אלפי מסמכים מבצעיים‪ ,‬לרבות כאלה המסווגים כ"סודיים‬ ‫‪50‬‬ ‫ביותר"‪ ,‬שנגנבו מפיקוד מרכז בצה"ל על ידי החיילת ענת קם‪ ,‬והודלפו לבלאו‪.‬‬ ‫לפי סעיף ‪ 113‬לחוק העונשין‪ ,‬במקרה של מסירת ידיעה סודית‪ ,‬העונש מוטל לא רק על המדליף‪,‬‬ ‫אלא גם על העיתונאי שמפרסם את ההדלפה‪ .‬חמור מכך‪ ,‬גם אם העיתונאי רק מחזיק בחומר‬ ‫המודלף ולא מפרסם אותו‪ ,‬הוא צפוי לעונש‪ .‬למעשה‪ ,‬כמעט כל ידיעה‪ ,‬לרבות ידיעה בלתי נכונה‪,‬‬ ‫נופלת בגדרה של עבירת "ריגול חמור"‪ .‬הביקורת הציבורית היתה רבה ונגעה לאפקט המצנן‬ ‫שיש להעמדה לדין על חופש העיתונות בישראל‪ .‬נוסף על כך נטען כי ההחלטה מבטאת "בורות‬ ‫דיגיטלית" כי גם אם העיתונאים הישראלים יימנעו מכך‪ ,‬תהיינה הדלפות דרך אתרי הדלפות‬ ‫בחו"ל‪ ,‬דוגמת וויקיליקס‪ ,‬ותוצאתן תהיה זהה‪ .‬תפיסת אמצעי התקשורת ההמוניים כמספר‬ ‫מצומצם של ערוצים שאפשר לסמוך על נאמנותם ועל ההגבלה העצמית שלהם‪ ,‬ובשטחים אחרים‬ ‫אפשר להתעמת ִאתם על בסיס קונקרטי של זהות הארגון או העיתונאי‪ ,‬אינה רלבנטית עוד‪ .‬יש‬ ‫להבין כי אנו חיים בעידן של שוק רעיונות הגדוש יצרני תוכן שאינם אנשי מקצוע‪ ,‬ושל אמצעי‬ ‫הפצה ויראליים לכל ביט‪ .‬חלק מהאוריינות הדיגיטלית הנדרשת ממקבלי החלטות (מחוקקים‪,‬‬ ‫פקידי ממשל ושופטים) הוא ההבנה שהתמודדות נכונה עם פרשות כגון זו של קם‪-‬בלאו אינה‬ ‫ענישה על מידע שכבר הודלף‪ ,‬אלא שינוי פרדיגמת החשיבה הנוגעת לאבטחת מידע‪ .‬במקרה של‬ ‫אורי בלאו קשה שלא לחוש שהרשויות – הנבוכות מכך שהטכנולוגיה משנה את מרחבי השיח‬ ‫ושדות הביטוי‪ ,‬כמו גם את אפשרויות העברת המידע והשימושים בו – יוצאות כאן למסע הפחדה‬ ‫נקמני‪ ,‬המעלה על המוקד את מי שהצביע על כשל מערכתי חמור ביותר באבטחת המידע הצה"לי‪,‬‬ ‫‪51‬‬ ‫יותר משחשף את התעלמות הצבא מהוראות בג"ץ‪.‬‬ ‫‪" 49‬האגודה‪ :‬העמדה לדין עקב מאמר ביקורת – פגיעה חמורה בחופש הביטוי"‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‪.1.1.2013 ,‬‬ ‫‪ 50‬תומר זרחין‪" ,‬פרשת ענת קם ‪ -‬העיתונאי אורי בלאו יועמד לדין באשמת החזקת ידיעות סודיות ללא אישור"‪ ,‬הארץ‪.30.5.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/news/law/1.1719489‬‬ ‫‪ 51‬תהילה שוורץ‪-‬אלטשולר‪" ,‬בורות דיגיטלית"‪ ,‬העין השביעית‪.www.the7eye.org.il/10416 .31.5.2012 ,‬‬ ‫‪57‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫ביולי ‪ 2012‬נחתם הסדר טיעון לבלאו‪ ,‬שבמסגרתו הודה העיתונאי בעבירה של החזקת ידיעות‬ ‫סודיות שקיבל מענת קם‪ ,‬בלי הרכיב של כוונה לפגוע בביטחון המדינה‪ ,‬ונגזרו עליו ארבעה חודשי‬ ‫‪52‬‬ ‫עבודות שירות‪ .‬בלאו המשיך וטען כי "כל אשר עשיתי נעשה במסגרת עבודת שליחותי כעיתונאי"‪.‬‬ ‫אלימות כנגד עיתונאים בהפגנות‪ ,‬והוראה חדשה – הנפקת תגי זיהוי לעיתונאים בהפגנות‬ ‫בעקבות תקיפתם של עיתונאים במהלך הפגנת המחאה על ההסכם הקואליציוני בין מפלגת‬ ‫קדימה לליכוד במאי ‪ ,2012‬החליטו במשטרה להנפיק תגי זיהוי לאנשי התקשורת שיסקרו את‬ ‫הפגנות‪ .‬במשטרה החליטו על המהלך לאחר שהבינו כי הפגנת אלימות כלפי עיתונאים גורמת‬ ‫למתיחת ביקורת קשה על המשטרה מצד העיתונאים‪.‬‬ ‫יש לציין כי לא מעט עיתונאים מרוצים מהחלטת המשטרה‪ .‬לטענתם‪ ,‬הפתרון החדש יקל עליהם‬ ‫לסקר‪ ,‬יספק להם הגנה מפני אלימות ויאפשר להם גישה רחבה יותר לאירועים‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש‬ ‫הטוענים כי עצם ענידת תגי הזיהוי עלולה להשפיע על הסיקור העיתונאי‪ .‬כך סביר להניח כי שוטר‬ ‫שיבחין במהלך ההפגנה באיש התקשורת‪ ,‬לא ירשה לעצמו להתנהג באותה צורה שבה היה מתנהג‬ ‫‪53‬‬ ‫כלפי מפגינים אם לא היה מזהה אנשי תקשורת בסביבה‪.‬‬ ‫חיסיון על מקורות עיתונאיים‬ ‫א‪ .‬אישתון‬ ‫"אישתון" הוא בלוגר ישראלי הכותב בענייני תקשורת ופליטיקה בישראל ושומר על אנונימיות‪.‬‬ ‫בבלוג הוא מטיל ספק‪ ,‬שואל שאלות‪ ,‬אוסף מידע גלוי וחסוי‪ ,‬מבקש תגובות‪ ,‬ומציג את הקישורים‬ ‫למקורותיו‪ 54.‬באחד מתחקיריו בדק אישתון מי הם ‪ 126‬האנשים החדשים שנוספו לרשימת חללי‬ ‫מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בשנת ‪ 55.2011‬באפריל ‪ 2012‬אישתון פרסם כי חלק ניכר‬ ‫מסיבות המוות במסגרת השירות הצבאי כלל לא מדווחות‪ ,‬וחלק אחר הוא בעייתי ומקוטלג בצורה‬ ‫לא נכונה‪ .‬המסמכים שפרסם אינם סודיים‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬בדצמבר ‪ ,2012‬זומן אישתון לחקירת‬ ‫מצ"ח ומשטרת ישראל‪ ,‬שנועדה לגלות מי מסר לו מידע ומסמכים על מקרי מוות בצה"ל‪ .‬דבר‬ ‫זימונו לחקירה פורסם על ידו בבלוג‪ ,‬ואחר כך גם בעיתונים הגדולים‪ 56.‬הביקורת הציבורית הייתה‬ ‫רבה ונגעה לכך שחקירתו של אישתון היא אמצעי הפחדה כנגד אלו שמנסים להביא לידיעת הציבור‬ ‫מידע שמערכת הביטחון אינה מעוניינת שייחשף‪ .‬בעקבות הפרשה‪ ,‬מספר עיתונאים ובלוגרים‬ ‫הביעו דאגה כי מדובר בפרקטיקה של חקירות כנגד עיתונאים לשם הפעלת לחץ לגילוי מקורות‬ ‫עיתונאיים‪ ,‬והיא מטילה פחד שלא יאפשר להם לבצע מלאכתם נאמנה ולבקר את השלטון בכלל‬ ‫ואת הצבא בפרט‪ 57.‬יש לזכור כי ייתכן שזימונו של אישתון לחקירה נעוץ בהיותו בלוגר אנונימי‬ ‫שאין מאחוריו עיתון או ערוץ שיספקו לו הגנה‪ .‬הפרשה מעלה שאלות של ישימות כללי החיסיון‬ ‫העיתונאי הקיימים בישראל על בלוגרים שאינם עיתונאים ממסדיים‪.‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000763035 52‬‬ ‫‪ 53‬יניב קובוביץ‪" ,‬עקב האלימות המשטרתית – תגי זיהוי לעיתונאים בהפגנות"‪ ,‬הארץ‪.14.5.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/news/education/1.1707393‬‬ ‫‪ 54‬ראו את הבלוג של אישתון – אישתון ‪.www.eishton.wordpress.com‬‬ ‫‪" 55‬גיבורים נולדים במותם"‪ ,‬אישתון‪.26.4.2012 ,‬‬ ‫‪.www.eishton.wordpress.com/2012/04/26/memorial2012‬‬ ‫‪ 56‬ברק רביד‪ ,‬מדוע נחקר הבלוגר "אישתון" ע"י מצ"ח ומשטרת ישראל?‪ ,‬הארץ ‪.5.12.2012 ,‬‬ ‫‪.blogs.haaretz.co.il/barakravid/222‬‬ ‫‪ 57‬דוגמאות לדאגה זו ראו – אלוף בן‪" ,‬כולנו אישתון"‪ ,‬הארץ‪.24.12.2012 ,‬‬ ‫‪ .www.haaretz.co.il/opinions/1.1892081‬ריקי כהן "הם רודפים גם בלוגרים" ‪.Saloona 16.12.2012 ,goo.gl/xKYnAe‬‬ ‫‪58‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫ב‪ .‬פרשת מרים צחי ומסירת תמונות המזהות מקור עיתונאי‬ ‫מרים צחי‪ ,‬צלמת של העיתון "מקור ראשון"‪ ,‬סיקרה ב‪ 13-‬בדצמבר ‪ 2011‬תקיפת בסיס בחטיבה‬ ‫המרחבית אפרים שבשומרון על ידי פעילי ימין‪ .‬יומיים אחרי ההתפרעות פורסמו בעיתון תמונות‬ ‫שצילמה צחי‪ ,‬בהן לא היה ניתן לזהות את המתפרעים‪ 58.‬‬ ‫המשטרה דרשה שצחי תמסור לידיה את כל הצילומים אשר צילמה בזמן האירוע‪ ,‬בטענה שהם‬ ‫דרושים לה כדי לגלות את האחראים לאירוע‪ .‬העיתון ומרים צחי התגוננו בטענה כי חשיפת‬ ‫התמונות יגרמו לחשיפת המקור העיתונאי שגילה לצחי על התרחשות האירוע‪ ,‬ולכן הן חוסות‬ ‫תחת החיסיון שבין עיתונאי ומקור‪ .‬המשטרה עתרה לבית המשפט השלום‪ ,‬בית המשפט קיבל‬ ‫את דרישת המשטרה ודרש מצחי להפקיד בכספת בית המשפט את הצילומים שצילמה‪ .‬צחי לא‬ ‫ויתרה‪ ,‬והגישה ערעור על כך לבית המשפט המחוזי‪ .‬ב‪ 3-‬בינואר ‪ 2012‬הפך בית המשפט המחוזי את‬ ‫החלטת בית משפט השלום וקבע שצחי תמסור רק כ‪ 50-‬תמונות הדומות לאלה שפורסמו ב"מקור‬ ‫ראשון"‪ ,‬ואפשר לה לא למסור למשטרה כ‪ 100-‬תמונות נוספות שבהן ניתן לזהות מתפרעים רבים‪.‬‬ ‫בית המשפט פסק כי החיסיון חל על תמונותיה של צחי‪ ,‬הואיל ויש במסירתן כדי להביא לזיהויו‬ ‫של המקור‪.‬‬ ‫גם המדינה לא ויתרה‪ ,‬והגישה ערעור לבית המשפט העליון‪ .‬ב‪ 29.11.2012-‬פרסם בית המשפט‬ ‫העליון פסק דין שבו הוא מרחיב את תחולת החיסיון בין עיתונאי ומקור‪ .‬החיסיון העיתונאי איננו‬ ‫מעוגן בחוק והוא יציר כפי הפסיקה מזה כעשרים וחמש שנה‪ .‬בעבר‪ ,‬נקבע בעניין ציטרין‪ 59‬כי‬ ‫החיסיון חל על זהותו של מקור המידע‪ .‬בעניין צחי הרחיב בית המשפט וקבע כי החיסיון חל גם‬ ‫על מידע עיתונאי שמסירתו עלולה לחשוף את זהות המקור העיתונאי‪ .‬בתי משפט מחוזיים כבר‬ ‫קבעו בעבר שחיסיון עיתונאי חל על מידע שגילויו עלול להביא לחשיפת המקור‪ ,‬אולם עד מקרה זה‬ ‫לא נדונה הלכה זו בבית המשפט העליון‪ .‬נוסף על כך השופטים כתבו במפורש כי שאלות שעניינן‬ ‫היקפו של החיסיון העיתונאי מחייבות בחינה סדורה‪ ,‬מקיפה ומדוקדקת בידי המחוקק‪ ,‬לכן ראוי‬ ‫‪60‬‬ ‫כי הצעות חוק שונות התלויות ועומדות בנושא – יבשילו לכדי חקיקה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חוק האח הגדול‬ ‫היבט נוסף הנוגע לחיסיון בין עיתונאי לבין מקור התבטא בפסיקה בעניין "חוק האח הגדול"‪ .‬במאי‬ ‫‪ 2012‬התפרסמה החלטת בג"ץ בדבר חוקתיות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ‪ -‬נתוני‬ ‫תקשורת)‪ ,‬תשס"ח – ‪ ,2007‬שנכנס לתוקפו בשנת ‪ 61.2008‬החוק‪ ,‬המכונה גם חוק "האח הגדול"‪,‬‬ ‫מאפשר לרשויות החקירה לקבל נתוני תקשורת של לקוחות חברות הסלולר‪ ,‬הטלפוניה הקווית‬ ‫וספקי האינטרנט השונים‪ .‬החוק אינו מאפשר את קבלת תוכנם של המסרים המועברים‪ .‬עדיין‪,‬‬ ‫הדבר מעניק לרשויות המדינה סמכות מעקב אחר הפעולות האלקטרוניות של אדם‪ .‬בית המשפט‬ ‫העליון בהרכב רחב קבע כי החוק יפורש בצמצום אך לא יבוטל‪ .‬השופטים הכירו בכך שלחוק יש‬ ‫פוטנציאל פגיעה בזכות לפרטיות‪ ,‬וכדי שפגיעה זו תהיה מידתית יש להפעיל את סמכויות הפגיעה‬ ‫רק במקרים שבהם הדבר נדרש לצורך ממוקד וקונקרטי ולא למטרות כלליות של גילוי עבריינים‬ ‫ומניעת פשע‪ .‬לחוק נתוני תקשורת ישנה השפעה גם על חסיונות בין בעלי מקצוע ולקוחות בכלל‬ ‫ועל החיסיון העיתונאי בפרט‪ .‬בהקשר לעיתונאים נקבע כי כאשר עיתונאי אינו החשוד בעבירה או‬ ‫שהעיתונאי הוא הקורבן‪ ,‬לא תאושר בקשה לקבלת נתוני תקשורת מהסוג הכולל פרטים לגבי סוג‬ ‫המסר המועבר‪ ,‬משכו‪ ,‬היקפו נתונים מזהים של המנוי שהוא מקור המסר ונתונים מזהים של המנוי‬ ‫‪ 58‬עפרה אידלמן‪" ,‬חיסיון עיתונאי יחול גם על מידע שעלול לחשוף את זהות המקור"‪ ,‬הארץ‪.2.12.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/news/law/1.1877335‬‬ ‫‪ 59‬ב"ש ‪ ,298/86‬ציטרין ואח´ נ‪ .‬בית‪-‬הדין המשמעתי של לשכת עורכי‪-‬הדין‪ ,‬פ"ד מא (‪337 )2‬‬ ‫‪ 60‬רע"פ ‪ ,761/12‬מדינת ישראל נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (פורסם בנבו‪.)29.11.2012 ,‬‬ ‫‪ 61‬בג"ץ‪ ,3809/08 ‬האגודה לזכויות האזרח נ‪ .‬משטרת ישראל‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫שהוא יעדו‪ 62.‬עם זאת‪ ,‬פסק הדין של הרוב איננו לוקח בחשבון אפשרות שנתוני תקשורת כוללים‬ ‫גם היסטוריה של גלישה‪ ,‬המאפשרת לרשויות השלטון לקבל מידע "תוכני" ולא רק מידע שמזהה‬ ‫את עצם הקשר בין העיתונאי והמקור‪ .‬למשל‪ ,‬שילוב מידע הנוגע להיסטוריית הגלישה ומעקב אחר‬ ‫שיחות הטלפון שביצע עיתונאי‪ ,‬עשוי ללמד את רשויות החקירה עם מי דיבר העיתונאי‪ ,‬ומה בדק‬ ‫‪63‬‬ ‫לאחר השיחה – כלומר באילו נושאים עסקה השיחה‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000752414‬‬ ‫‪.2jk.org/praxis/?p=4253‬‬ ‫‪60‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫אסדרת מדיה (רגולציה)‬ ‫ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר‬ ‫המכון הישראלי לדמוקרטיה‬ ‫אסדרת תחום התקשורת במדינת ישראל מתאפיינת בהבחנה ברורה בין העיתונות המודפסת לבין‬ ‫שידורי הטלוויזיה והרדיו‪ .‬בעוד העיתונות המודפסת פועלת באופן חופשי יחסית (למעט חובות‬ ‫הרישיון כפי שיפורט להלן‪ ,‬וכן בכפיפות לכללי התערבות כבכל שוק כלכלי אחר)‪ ,‬כפופים הרדיו‬ ‫והטלוויזיה למשטר רגולטורי חודרני‪ ,‬המתבטא הן בעצם חלוקת הזיכיונות והן בפיקוח השוטף‬ ‫על ביצועם‪.‬‬ ‫עיתונות מודפסת‬ ‫אחד מן השרידים המנדטוריים המטרידים ביותר בחקיקה במדינת ישראל הוא זה האוסר הוצאה‬ ‫לאור של עיתון בלא רישיון מן הממונה על המחוז במשרד הפנים‪ .‬סמכות זו מעוגנת בפקודת‬ ‫העיתונות המנדטורית משנת ‪ 1,1933‬ואף שהשימוש בה איננו תכוף‪ ,‬עצם קיומה בספר החוקים הוא‬ ‫בעל השלכה מצננת על חופש העיתונות‪ .‬חלק מן התנאים הנדרשים לצורך הרישיון הם טכניים‬ ‫(זהות בעל העיתון והעורך וכתובת העיתון)‪ ,‬ואחרים הם תנאי כשירות לבעל עיתון ולעורך (גיל‪,‬‬ ‫השכלה‪ ,‬עבר פלילי)‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ומכוח סעיף בחוק מנדטורי נוסף‪ ,‬תקנות ההגנה (שעת חרום)‬ ‫‪ ,1945‬רשאי הממונה על המחוז להציב תנאים או לסרב לתת רישיון ככל העולה על רוחו ומבלי‬ ‫לתת כל טעם לדבר‪ 2.‬במשך השנים נעשו ניסיונות רבים לבטל את הפקודה‪ ,‬ואף הוקמו וועדות‬ ‫ציבוריות לבדיקת העניין‪ ,‬האחרונה שבהן בראשותו חיים צדוק בשנת ‪ ,1996‬שהמליצה על נוסח‬ ‫של חוק עיתונות חדש שיחליף את הפקודה‪ .‬בשנת ‪ 2004‬נכתב תזכיר חוק על ידי משרד הפנים ברוח‬ ‫המלצות ועדת צדוק (אך לא באופן מדויק) שלא הגיע כלל להצבעה בכנסת‪ ,‬בשל לחץ של רשויות‬ ‫הביטחון‪ .‬גם האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ פעמיים לביטול הפקודה בטענה שהוא סותר‬ ‫את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬אך נענתה בשלילה הואיל והפקודה נחקקה עוד קודם לחוק‬ ‫יסוד כבוד האדם‪.‬‬ ‫לאור כל אלה יש לציין את עיקשותם של חברי הכנסת דב חנין‪ ,‬מוחמד ברכה ועפו אגאבריה שהניחו‬ ‫על שולחנה של הכנסת בינואר ‪ 2012‬את הצעת החוק לביטול פקודת העיתונות‪ 3.‬אף שהצעות חוק‬ ‫זהות הונחו על שולחן הכנסת החמש‪-‬עשרה על ידי חברת הכנסת תמר גוז'נסקי ואחרים (פ‪,)3213/‬‬ ‫על שולחן הכנסת השש‪-‬עשרה על ידי חבר הכנסת עסאם מח'ול ואחרים (פ‪ ,)841/‬על שולחן הכנסת‬ ‫השבע‪-‬עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ‪ )501/17/‬ועל שולחן הכנסת השמונה‪-‬עשרה על ידי חבר‬ ‫הכנסת דב חנין ואחרים (פ‪ ,)361/18/‬הן מוסרות בעקביות מסדר היום‪ .‬בשנת ‪ 2007‬הוגשה הצעת‬ ‫חוק ממשלתית שעסקה בהחלפת פקודת העיתונות‪ ,‬אך לא בביטול חלק מן הסמכויות הקיימות‬ ‫בה‪ ,‬אך היא לא עברה קריאה ראשונה והטיפול בה הוזנח‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חוקי א"י‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' (ע) ‪( ,1191‬א) ‪.1214‬‬ ‫להרחבה ראו משה נגבי‪ ,‬חופש העיתונאי וחופש העיתונות בישראל‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה‪ ,2011,‬עמ' ‪.72-77‬‬ ‫פ‪.3935/18/‬‬ ‫‪61‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫יש לציין כי בפקודת העיתונות מוגדר עיתון כדבר דפוס‪ ,‬ולכן הפקודה איננה חלה על אתרי‬ ‫אינטרנט המספקים תוכן עיתונאי‪ .‬בהקשר זה יש לציין את פסק הדין של השופטת מיכל אגמון גונן‬ ‫בעניין בקשתו של אתר האינטרנט נענע ‪ 10‬להכיר בו כמפעל תעשייה בסיווג הארנונה של עיריית‬ ‫גבעתיים‪ ,‬בטענה שאין כל שוני בינו לבין עיתון מודפס‪ 4.‬השופטת קבעה כי אין מקום להבחין בין‬ ‫נכס המשמש להפקת עיתון מודפס לבין נכס המשמש להפקת עיתון אינטרנטי‪ .‬זאת‪ ,‬הואיל וכיום‪,‬‬ ‫עם ההתפתחויות הטכנולוגיות‪ ,‬מחליפה המדיה הדיגיטלית את המדיה הפיזית‪ .‬כך בכלל‪ ,‬כך גם‬ ‫בתחום התקשורת והעיתונות‪ :‬אין עוד הכרח שייצור ייעשה במכונות רועשות באולמות ייצור ודי‬ ‫במחשב‪ ,‬תוכנה וידע אנושי‪ .‬עם זאת‪ ,‬קובעת השופטת כי "נענע‪ "10‬איננו עיתון משום שרוב פעילותו‬ ‫ומטרתו היא מתן שירותים ופרסום וכי הפעילות של כתיבת מאמרים ועריכת תוכן‪ ,‬אשר מאפיינת‬ ‫מערכת עיתון‪ ,‬היא שולית וטפלה לפעילות העיקרית שהיא מקסום הכנסות משיווק ופרסום‪.‬‬ ‫פסק הדין הזה מבטא היטב את מצבה של העיתונות בישראל בשנת ‪ :2012‬אין כל טעם להבחין‬ ‫בין תוכן עיתונאי מודפס לבין תוכן עיתונאי מקוון‪ .‬עם זאת‪ ,‬תהליכי מסחור של העיתונות יובילו‬ ‫לביטול הגנות ופריבילגיות שבתי המשפט היו נכונים להעניק לעיתונות מכוח ההגנה על הזכות‬ ‫‪5‬‬ ‫לחופש ביטוי ועיתונות‪.‬‬ ‫אסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו‬ ‫א‪ .‬כללי‬ ‫תחום שידורי הרדיו והטלוויזיה המופצים לציבור (‪ )broadcast‬מחולק לשני תחומי משנה‪ :‬השידור‬ ‫הממלכתי (שידורי הטלוויזיה והרדיו של רשות השידור‪ ,‬הטלוויזיה הלימודית‪ ,‬ערוץ הכנסת וגלי‬ ‫צה"ל) והשידור הציבורי מסחרי‪ ,‬הכולל את השידורים המשודרים לציבור באופן פתוח (ערוץ‬ ‫‪ ,2‬ערוץ ‪ 10‬ותחנות הרדיו האזורי) ואת השידורים המשודרים באופן מוצפן למנויים (שידורי‬ ‫הטלוויזיה הרב־ערוצית בכבלים ובלוויין)‪.‬‬ ‫שידורי הטלוויזיה והרדיו של רשות השידור מוסדרים בחוק רשות השידור‪ ,‬התשכ"ה‪( 1965-‬חוק‬ ‫רשות השידור) ובתקנות הקבועות לפיו‪ .‬שידורי הטלוויזיה של ערוץ הכנסת מוסדרים בחוק‬ ‫‪6‬‬ ‫שידורי טלוויזיה מהכנסת‪ ,‬התשס"ד‪( 2003-‬חוק שידורי הכנסת)‪ .‬על פי חוק שידורי הכנסת‪,‬‬ ‫המועצה לשידורי כבלים (שמונתה לפי חוק התקשורת) היא הגורם המופקד על בחירתו במכרז של‬ ‫הגורם המשדר‪ ,‬על קביעתם של תנאי הרישיונות ועל הכללים בדבר תוכן השידורים ובדבר הפיקוח‬ ‫השוטף על הערוץ‪ .‬ועדת הכנסת מוסמכת לקבוע מדיניות לעניין המשדרים שישודרו בערוץ הכנסת‪.‬‬ ‫שידורי הטלוויזיה הלימודית מוסדרים באופן חלקי בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‪,‬‬ ‫התש"ן‪( 1990-‬חוק הרשות השנייה)‪ ,‬וכן מוזכרים בחוק רשות השידור ובחוק התקשורת‪ .‬הטלוויזיה‬ ‫הלימודית היא יחידת סמך במשרד החינוך‪ ,‬ולשר החינוך מוקנות סמכויות אסדרה מסוימות‬ ‫בעניינה‪ ,‬למשל לעניין סיווג וסימון שידורים ולעניין שילוב כתוביות ושפת סימנים‪ .‬אשר לשידורים‬ ‫במסגרת ערוץ ‪ ,2‬הגורם המסדיר את פעילותה של הטלוויזיה הלימודית ומפקח עליה הוא מועצת‬ ‫הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ .‬מעבר לכך לא נקבע בחקיקה גוף ציבורי אשר יפקח על פעילותה‬ ‫‪7‬‬ ‫ושידוריה של הטלוויזיה הלימודית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עמ"נ ‪ ,26681-01-11‬נענע ‪ 10‬נ' עיריית גבעתיים‪.‬‬ ‫ראו גם יהונתן קלינגר‪.2jk.org/praxis/?p=4144 ,‬‬ ‫סעיפים ‪ 4‬ו־‪ 5‬לחוק שידורי הכנסת‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬לחוק רשות השידור‪ ,‬סעיף ‪ 55‬לחוק הרשות השנייה‪ ,‬סעיפים ‪6‬לד(ג) ו־‪6‬מט‪ 1‬לחוק התקשורת‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫הפעילות של גלי צה"ל מוסדרת בהוראות הפיקוד העליון ובפקודות מטכ"ל‪ 8.‬הסדרים נוספים‬ ‫הנוגעים לפעילות של תחנות השידור של גלי צה"ל קבועים בסעיף ‪ 48‬לחוק רשות השידור ובחוק‬ ‫גלי צה"ל — שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה)‪,‬‬ ‫התשס"ה‪ .2005-‬גלי צה"ל היא יחידה צבאית ובראשה עומד מפקד גלי צה"ל‪ ,‬הכפוף לקצין חינוך‬ ‫ראשי‪ .‬לרשות השידור סמכויות אסדרה לעניין התכניות הלא צבאיות המשודרות בגלי צה"ל‪.‬‬ ‫שידורי הטלוויזיה המסחרית המשודרים באופן פתוח לציבור מוסדרים בחוק הרשות השנייה‬ ‫לטלוויזיה ורדיו התש"ן ‪( 1990‬חוק הרשות השנייה)‪ ,‬בחקיקת המשנה שהותקנה מכוחו (תקנות‬ ‫של שר התקשורת או כללים שהתקינה מועצת הרשות השנייה‪ ,‬לפי העניין)‪ ,‬ובכתבי זיכיונות‬ ‫שהוענקו לגורמים המשדרים‪ .‬שידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית‪ ,‬הממומנים באמצעות דמי מנוי‬ ‫ומופצים באמצעות רשת כבלים (הוט) או תשתית לוויינית (יס)‪ ,‬מוסדרים בפרקים ב‪ 1‬ו־ב‪119 2‬‬ ‫לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב ‪( 1982‬בהתאמה)‪ .‬במסגרת זו מוסדרת גם פעילותם‬ ‫של ערוצי הטלוויזיה הייעודיים (הערוץ הרוסי וערוץ המוזיקה הישראלית)‪ ,‬הממומנים באמצעות‬ ‫פרסומות‪ ,‬וכן פעילותם של בעלי רישיונות מיוחדים לשידורי כבלים‪ ,‬המשדרים ערוצי נישה‬ ‫הנכללים בחבילה הרב־ערוצית‪ .‬פעילותם של הגורמים המשדרים מוסדרת גם בחקיקת המשנה‬ ‫שהותקנה מכוחו של חוק התקשורת (תקנות של שר התקשורת או כללי המועצה לשידורי כבלים)‬ ‫וברישיונות לשידורים שהוענקו להם‪.‬‬ ‫ביסוד הצורך להסדיר את תחום השידורים עומדים שני הגיונות‪ :‬האחד‪ ,‬העובדה ששידורי הרדיו‬ ‫והטלוויזיה עושים שימוש במשאב ציבורי מוגבל (הספקטרום האלקטרומגנטי)‪ ,‬והשני‪ ,‬השפעת‬ ‫המדיה המשודרת על סדר היום הציבורי והשיח הציבורי‪ ,‬והבטחת עקרונות יסוד כגון חופש הביטוי‬ ‫והעיתונות ופלורליזם תקשורתי‪ 9.‬מאלה נובעים שני טיפוסי התערבות שלטונית‪ :‬טיפוס נגטיבי –‬ ‫אוסר‪ ,‬המתבטא בהגבלות על השידורים ואיסורים לשדר תכנים שונים מטעמים של רגשות הציבור‪,‬‬ ‫הגנה על אוכלוסיות שונות והצרכנים בכלל ועוד‪ ,‬וטיפוס פוזיטיבי הנוגע לחובות ציבוריים כגון‬ ‫עידוד הפקות מקור‪ ,‬תכנים מסוגה עילית ודרישה לייצוג אוכלוסיות שונות בשידורים‪.‬‬ ‫נוסף על דברי החקיקה המסדירים את פעילותם של הגורמים המשדרים על סוגיהם‪ ,‬קיימים‬ ‫חוקים נוספים המסדירים באופן רוחבי תחומים שונים של שידורים‪ ,‬כגון חוק סיווג‪ ,‬סימון ואיסור‬ ‫שידורים מזיקים‪ ,‬התשס"א‪ ,2001-‬המסדיר את חובת הסיווג והסימון של משדרי טלוויזיה שאינם‬ ‫הולמים לצפייה של ילדים ובני נוער על פי קבוצות גיל; חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת‬ ‫סימנים)‪ ,‬התשס"ה‪ 2005-‬המסדיר את שילובן של כתוביות ושפת סימנים בשידורי הטלוויזיה‬ ‫לטובת ציבור החירשים וכבדי השמיעה; חוק הבחירות (דרכי תעמולה)‪ ,‬התשי"ט‪ ,1959-‬המסדיר‬ ‫את שידורי תעמולת הבחירות באמצעי התקשורת השונים; חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי‬ ‫פרסומת‪ ,‬בקדימונים ובתשדירים אחרים (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשס"ח‪ ,2008-‬מסדיר את נושא‬ ‫עוצמת הקול‪ ,‬כאמור בכותרתו‪.‬‬ ‫המציאות של האסדרה בתחום הטלוויזיה המסחרית רוויה בהפרות רבות של תנאי הזיכיונות‪.‬‬ ‫המחויבויות הגבוהות שנטלו על עצמם בעלי הזיכיון והמשמעות הכספית הכבדה הנובעת מהן‪,‬‬ ‫גורמות לקיומו של אינטרס של בעלי הזיכיון להפר את תנאי המכרז‪ ,‬כפי שאכן קורה במציאות‪.‬‬ ‫מציאות זו גורמת לכך שעבודת האסדרה בתחום זה אינה פשוטה‪ ,‬ונדרשים לה כלים חזקים על‬ ‫מנת לאכוף את הכללים השונים החלים על בעלי ההיתר לשידור‪ .‬בנוסף‪ ,‬רמת החשיפה הגבוהה לה‬ ‫זוכה התחום‪ ,‬וההשפעות הרבות שיש לכל החלטה בתחום על פעילות מספר רב של גורמים‪ ,‬לא‬ ‫מקלים על עבודת הפיקוח בתחום זה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫כהגדרתן בסעיף ‪2‬א לחוק השיפוט הצבאי‪ ,‬התשט"ו‪ .1956-‬ראו הוראת הפיקוד העליון מס' ‪.2.0617‬‬ ‫ראו למשל את דברי בית המשפט בשנת ‪ 2002‬בעניין ערוץ ‪ :7‬בג"ץ ‪ ,99/1030‬חיים אורון‪ ,‬יוסי שריד ואחרים נ‪ .‬יו"ר הכנסת וערוץ ‪.7‬‬ ‫‪63‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫ב‪ .‬השידור הממלכתי ‪ -‬רשות השידור‬ ‫ב‪ 1.‬כללי‬ ‫רשות השידור היא תאגיד סטטוטורי שהוקם לפי חוק‪ ,‬ותפקידה לקיים שידורים כשירות לציבור‪.‬‬ ‫רשות השידור פועלת באמצעות הגופים שנקבעו בחוק‪ :‬מליאת רשות השידור‪ ,‬הוועד המנהל‬ ‫והמנהל הכללי‪ .‬תפקידי המליאה הם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להתוות את קווי פעולתה של רשות השידור‪,‬‬ ‫להנחות את הוועד המנהל במילוי תפקידיו ולאשר את מערכת השידורים‪ .‬כמו כן המליאה רשאית‬ ‫לקבוע כללים לעניין הפקות מקומיות קנויות‪ ,‬ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אף לשנות את‬ ‫התוספת לחוק בעניין זה‪ 10.‬תפקידי הוועד המנהל הם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לדון ולהחליט בענייני הרשות‪,‬‬ ‫להכין את תקציב הרשות ולקבוע כללים בנושאים שונים‪.‬‬ ‫את רשות השידור מאפיינים תהליכי פוליטיזציה‪ ,‬דעיכה מקצועית‪ ,‬כשלים ארגוניים חמורים‪,‬‬ ‫בעיות הנוגעות ליחסים עם ועד העובדים ומאבקי כוחות פנימיים על חשבון קידום תכנים וביסוס‬ ‫מעמדו של השידור הציבורי‪ .‬כל אלה הובילו את רשות השידור גם לגירעון תזרימי של ‪ 785‬מיליון‬ ‫שקל בשנת ‪.2011‬‬ ‫ב‪ 2.‬פוליטיזציה ברשות השידור‪ :‬פרשת קרן נויבך והתוכנית "סדר יום"‬ ‫תהליכי הפוליטיזציה ברשות השידור הם עמוקים‪ ,‬והביטוי הבולט ביותר שלהם התרחש ביולי‬ ‫‪ 2012‬כאשר הנהלת רשות השידור החליטה לשבץ מגישים מתחלפים לצדה של העיתונאית קרן‬ ‫נויבך בתכנית הרדיו שלה "סדר יום"‪ ,‬בטענה שיש צורך "לאזן את השידור"‪ 11.‬החלטה זו וביצועה‬ ‫עוררו ביקורת ציבורית רבה‪ ,‬וגם ועדת האתיקה של רשות השידור מתחה עליה ביקורת חריפה‪,‬‬ ‫הן ברמה העניינית והן לאור סירובו של מנכ"ל רשות השידור לענות לפניות ועדת האתיקה בהקשר‬ ‫זה‪ .12‬ועדת האתיקה של רשות השידור הגישה לרשות השידור בסוף ‪ 2012‬קוד אתי מעודכן שעליו‬ ‫עמלו מומחים במשך כשנה וחצי‪ ,‬שחלק ממנו עוסק בהבעת דעה ואיזון בשידורי רשות השידור‪.‬‬ ‫הקוד מבקש לתקן את תקנון האתיקה הקיים (המכונה "מסמך נקדי" משנת ‪ 13,)1972‬ולקבוע כי‬ ‫הבעת דעה בשידור מותרת בתנאים מסוימים‪ .‬בתחילת ‪ 2013‬הודיעה מליאת רשות השידור כי‬ ‫החליטה שלא לאשר את תקנון האתיקה החדש‪ ,‬ועל כך הגיבה השופטת בדימוס בלהה כהנא‪,‬‬ ‫יו"ר ועדת האתיקה של רשות השידור‪ ,‬כי "ברשות השידור לא יהיה קוד אתי חדש‪ ,‬לפחות לא‬ ‫בעשור הקרוב"‪ .‬עוד הוסיפה כי "כנראה שפשוט נוח בסיטואציות המתאימות לבוא ולהגיד‪' ,‬אנחנו‬ ‫מסתמכים על קוד נקדי'‪ ,‬ובסיטואציות המתאימות להגיד‪' ,‬קוד נקדי מיושן'‪ ,‬ואז לחיות בלי שום‬ ‫‪14‬‬ ‫קוד‪ ...‬כישלון רודף כישלון"‪.‬‬ ‫ב‪ 3.‬הרפורמה ברשות השידור‬ ‫ניירות עמדה רבים נכתבו על מצבה של רשות השידור‪ ,‬והוגשו הצעות שונות לרפורמה ברשות‪.‬‬ ‫עסקו בכך ועדת לבני ב‪ ,1993-‬ועדת צוקרמן ב‪ ,1997-‬והוגשו דוח ורדי ב‪ ,2000-‬דוחות שונים של‬ ‫מבקר המדינה‪ ,‬שמתח ביקורת על התנהלות רשות השידור ודוחות נוספים‪ .‬הקושי גדל הואיל‬ ‫ורשות השידור ממומנת באמצעות מס ישיר (אגרה) המוטל על הציבור‪.‬‬ ‫‪ 10‬סעיף ‪ 5‬לחוק רשות השידור‪ .‬סעיף ‪ 2‬לחוק רשות השידור‪ .‬סעיף ‪ 3‬לחוק רשות השידור‪ .‬סעיפים ‪ 7‬ו־‪ 8‬לחוק רשות השידור‪ .‬סעיפים‬ ‫‪ 13‬ו־‪44‬ג לחוק רשות השידור‪.‬‬ ‫‪ 11‬אמילי גרינצווייג‪ ,‬מכתיבים סדר יום לקרן נויבך‪ ,‬הארץ‪.26.7.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/gallery/media/shidur/1.1785863‬‬ ‫‪ 12‬אמילי גרינצווייג‪ ,‬ועדת האתיקה ברשות השידור‪ :‬שיבוץ מנחה לצד נויבך מנוגד לכללים‪ ,‬הארץ‪,22.07.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/gallery/media/shidur/1.1782932‬‬ ‫‪ 13‬להרחבה בנוגע למסמך ראו הערך "מסמך נקדי" בוויקיפדיה‪:‬‬ ‫‪.he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A_%D7%A0%D7%A7%D7%93%D7%99‬‬ ‫‪.www.the7eye.org.il/51997 14‬‬ ‫‪64‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬החליטה הממשלה כי ללא רפורמה מבנית מקיפה – רשות השידור תיסגר‪ .‬בסוף ‪2012‬‬ ‫נחקק התיקון בחוק רשות השידור‪ ,‬שמשמעו הסדר רפורמה בחמישה תחומים‪ :‬כוח אדם‪ ,‬תוכן‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫טכנולוגיות‪ ,‬נדל"ן ומבנה ארגוני‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬הרפורמה כוללת העלאת אגרת הרדיו ברכב‪.‬‬ ‫עלות הרפורמה היא ‪ 770‬מיליון שקלים שיועברו בארבע השנים הקרובות לפי קצב ההתקדמות‪.‬‬ ‫המבנה הארגוני החדש של הרשות כולל אגפי מטה ‪ -‬שיווק ואסטרטגיה‪ ,‬גבייה‪ ,‬כספים ותפעול‪,‬‬ ‫משאבי אנוש‪ ,‬טכנולוגיה ופיתוח וייעוץ משפטי‪ ,‬אשר לצדם חטיבות מדיה ‪ -‬חדשות‪ ,‬חדשות ספורט‬ ‫ואקטואליה; ערוץ ‪ ;1‬מדיה ערבית; רדיו; ומדיה חדשה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין שוני מהותי ברפורמה ביחס‬ ‫למצב הקיים בכל הנוגע לסמכות ולמעורבות פוליטית מצד השר הממונה ברשות השידור‪ .‬הטענה‬ ‫המרכזית כנגד הרפורמה היא כי שורש כל הרע בתפקודה של רשות השידור נעוץ במעורבות היתר‬ ‫הפוליטית שאפיינה את התנהלותה לאורך השנים‪ .‬כל עוד עניין זה לא מטופל‪ ,‬הרפורמה לא תסייע‪.‬‬ ‫יש הטוענים כי הרפורמה לא תצלח בשל הבעיות הארגוניות הקשות ברשות השידור ובשל המשקל‬ ‫‪16‬‬ ‫הנמוך שהיא מייחסת לשיקולי תוכן ‪ -‬שהרפורמה למעשה אינה מתייחסת להם‪.‬‬ ‫הסוגיות הנוגעות לכוח האדם ברשות השידור‪ ,‬שעיקרן החלת מבנה שכר חדש ברשות‪ ,‬פרישה של‬ ‫כחמש מאות עובדים וקליטת עובדים חדשים‪ ,‬עמדו במרכז המחלוקת בין ועד העובדים לבין הנהלת‬ ‫הרשות ומקדמי הרפורמה‪ ,‬הן בהיבטים של שמירה על זכויות העובדים והן בהיבט של החשש כי‬ ‫הנהלת הרשות תבחר לפטר עובדים לפי מידת נאמנותם להנהלה‪ ,‬ולא לפי מקצועיותם‪ .‬כבר במרץ‬ ‫‪ 2012‬הגישה אגודת העיתונאים לבית הדין לעבודה בקשה לצו מניעה נגד הליכי הפיטורים של‬ ‫עיתונאים בכירים ברשות השידור‪ ,‬לאחר שהרשות שיגרה מכתבי שימוע לפני פיטורים או קיצוץ‬ ‫שכר ל‪ 100-‬בעלי חוזים אישיים‪ ,‬בהם קרן נויבך‪ ,‬איילה חסון‪ ,‬עודד שחר‪ ,‬כרמלה מנשה‪ ,‬ינון מגל‪,‬‬ ‫גאולה אבן‪ ,‬יגאל רביד‪ ,‬עודד גרנות‪ ,‬גילי שם טוב ועוד‪ .‬האגודה טענה כי מדובר בניסיון הפחדה‬ ‫‪17‬‬ ‫לקראת מימוש הרפורמה‪ ,‬ורצון להמשיך ולהעסיק רק עיתונאים הנחשבים נאמנים להנהלה‪.‬‬ ‫עוד יש להוסיף כי סוגיית ניהול כוח האדם ברשות בעייתית במיוחד לאור העובדה ששורת מינויים‬ ‫שרלוונטיים ליישום הרפורמה עדיין לא בוצעה‪.‬‬ ‫באשר לתכנים המשודרים בשידור הציבורי‪ ,‬הוסכם על מתווה הדרגתי להחזרת ההשקעה הנדרשת‬ ‫בחוק בהפקות מקור בטלוויזיה (השקעה שהרשות לא עמדה בה במשך שנים)‪ .‬ארגוני היוצרים‬ ‫טענו כי על הרשות להשלים את סך ההשקעות והסכמי רכש התוכן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬השידור הציבורי מסחרי‪ :‬הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‬ ‫ג‪ 1.‬כללי‬ ‫אסדרת שידורי הרדיו והטלוויזיה המסחריים לפי חוק הרשות השנייה נעשית על ידי הרשות‬ ‫השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ ,‬שהיא תאגיד סטטוטורי‪-‬חוץ ממשלתי‪ ,‬ועל ידי המועצה הציבורית‬ ‫שבראש הרשות‪ ,‬המתמנה על ידי הממשלה‪ .‬מועצת הרשות השנייה היא שמעניקה את הזיכיונות‬ ‫ואת הרישיונות לשידורים לפי חוק הרשות השנייה‪ ,‬משמשת ועדת המכרזים למתן זיכיונות‪,‬‬ ‫קובעת את כללי האסדרה שיחולו על הגורמים המשדרים ומפקחת על קיומם של כללים אלה‪.‬‬ ‫פעילות הרשות ממומנת באמצעות דמי הזיכיון שמשלמים הגורמים המשדרים לפי חוק הרשות‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫‪ 15‬ראו חוק רשות השידור‪ ,‬תשכ"ה ‪ 1965‬והתיקונים שנערכו בו בשנת תשע"ב ‪.2012‬‬ ‫‪.www.nevo.co.il/law_html/law01/p213m1_001.htm‬‬ ‫‪ 16‬נתי טוקר‪" ,‬אחרי ‪ 20‬שנה‪ :‬כך תיראה הרפורמה ברשות השידור"‪ ,‬דה מארקר‪18.11.2012 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/advertising/1.1867178‬‬ ‫‪ 17‬נתי טוקר‪" ,‬אגודת העיתונאים מבקשת צו מניעה נגד הפיטורים ברשות השידור"‪,27.03.2012 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/advertising/1.1673145‬‬ ‫‪65‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫המנהל הכללי של הרשות‪ ,‬המתמנה על ידי המועצה באישור הממשלה‪ ,‬הוא הגורם האחראי‬ ‫לניהול השוטף של ענייני הרשות‪ ,‬ועליו לפעול לפי החלטות המועצה והנחיותיה‪ .‬עם זאת נתונות‬ ‫בידיו כמה סמכויות הנוגעות לתחום השידורים‪ ,‬ובכלל כך הסמכות לפקח על בעלי הזיכיונות‬ ‫והרישיונות‪ .‬בשל כך מתקיים לא פעם בחיי המעשה מתח בין מנהל הרשות והנהלת הרשות לבין‬ ‫מועצת הרשות השנייה לגבי הפעלת סמכויות האסדרה‪.‬‬ ‫ג‪ 2.‬כשלון המעבר לרישיונות‬ ‫בשנת ‪ 2009‬פורסם דוח הועדה הבין משרדית לבחינת משמעות והיתכנות של שינוי שיטת האסדרה‬ ‫בתחום שידורי הטלוויזיה המסחריים‪ ,‬בראשות מנכ"ל משרד התקשורת דאז מרדכי מרדכי‪ .‬על‬ ‫פי המלצות הוועדה הוצע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לשנות את שיטת האסדרה הקיימת ולפעול למעבר משיטה‬ ‫שבה מוענקים זיכיונות לשידורים בהליכי מכרז לשיטת אסדרה שבה יוענקו רישיונות שידורים‬ ‫לערוצי טלוויזיה מרכזיים לכל דורש העומד בתנאי סף‪ .‬בפברואר ‪ 2011‬תוקן חוק הרשות השנייה‬ ‫ונקבע בו כי שיטת האסדרה של הטלוויזיה המסחרית בארץ תעבור מזיכיונות קצובים בזמן‪,‬‬ ‫לרישיונות הניתנים ל‪ 15-‬שנה‪ ,‬וגם ערוצי הברודקאסט המשדרים כיום (ערוץ ‪ 2‬וערוץ ‪ )10‬יעברו‬ ‫לשדר ברישיון‪ .‬בחוק נקבע כי שינוי שיטת האסדרה ייכנס לתוקפו בינואר ‪ .2012‬בפועל‪ ,‬הדבר‬ ‫לא התרחש בעיקר בשל סירובן של הזכייניות הקיימות לעבור לשיטה של רישיונות וניצולן את‬ ‫ההוראה בחוק המאפשרת להן להמשיך להחזיק בזיכיון הקיים‪.‬‬ ‫ככל שעובר הזמן מתברר כי המעבר למשטר רישיונות‪ ,‬שלפיו כל מי שעומד בתנאי סף מסוימים‬ ‫יוכל לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה‪ ,‬איננו פשוט כפי שחשבו בתחילה‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר בהיבט של‬ ‫מספר השחקנים בשוק‪ .‬עד היום הוגשה בקשת רישיון רק על ידי חברת ערוץ ‪ ,10‬שלפי מצבה‬ ‫הנוכחי איננה עומדת בתנאי הסף לבקש רישיון‪ .‬החשש הוא כי בסופו של דבר יוותר שוק הטלוויזיה‬ ‫עם שחקן יחיד‪ ,‬ככל הנראה בשליטה של "קשת"‪ ,‬זכיינית ערוץ ‪ .2‬בשל חשש זה ביקשה הממשלה‬ ‫במרץ ‪ 2012‬לייצר "אסדרת טלאים"‪ ,‬והצעת החוק לתיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‬ ‫מנסה להתמודד עם אפשרות שלפיה תיוותר בשוק הטלוויזיה המסחרית חברת חדשות אחת‪,‬‬ ‫בשליטה של זכיין יחיד או בשליטה משותפת של בעל רישיון וזכיין (למשל "רשת" ו"קשת")‪ .‬במצב‬ ‫כזה‪ ,‬לכאורה כדי להתמודד עם המונופול שעשוי להיווצר בשוק‪ ,‬ההצעה מבקשת להעניק לראש‬ ‫הממשלה ולשר התקשורת סמכות לסגור את חברת החדשות‪ .‬בפועל‪ ,‬מדובר על מתן אפשרות לשר‬ ‫התקשורת ולראש הממשלה לסגור או לאיים בסגירה של חברת החדשות של ערוץ ‪ 2‬במצב שבו‬ ‫יחדל ערוץ ‪ 10‬להתקיים והיא תיוותר כחברת החדשות היחידה‪.‬‬ ‫ג‪ 3.‬הארכת זיכיון ערוץ ‪10‬‬ ‫מאז הקמתו בשנת ‪ ,2002‬וככל הנראה בשל ליקויים בתכנון המכרז שמכוחו הוקם‪ ,‬מקבל ערוץ ‪10‬‬ ‫הקלות חוזרות ונשנות במחויבויות התוכן‪ ,‬ובכל זאת ממשיך להפסיד כסף ולצבור חובות נוספים‬ ‫ולא לעמוד במחויבויותיו‪ 18.‬תחילה התבססו ההקלות על התפיסה של "הגנות ינוקא" כדי לאפשר‬ ‫לו להתפתח בצלו של הערוץ השני‪ .‬הערוץ המשיך להפסיד כסף ולא עמד במחויבויות המכרז שלו‪,‬‬ ‫ולאחר שדלנות תוקפנית שהפעילו מנהליו ובעלי המניות שלו‪ ,‬שוב זכה להקלות נוספות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬הגיע סיבוב דרמטי נוסף במאבק על הישרדותו של הערוץ‪ ,‬שבסופו‪ ,‬לאחר לחץ תקשורתי‬ ‫וציבורי ומעורבות משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר‪ ,‬קיבל הערוץ עוד שנתיים של חסד‪ ,‬מחיקת‬ ‫חלק מחובותיו ופריסתם של אחרים‪ 19.‬הסאגה תוארה בתקשורת כ"שלטון מצנזר מול עיתונות‬ ‫נאנסת" ונטען כי מדובר בשינוי מבהיל במאזן האימה שבין התקשורת לבין הפוליטיקאים‪ ,‬וכי‬ ‫ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ ,‬דחק את כל הרגולטורים והשרים הכלכליים שמסדירים את שוק‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תהילה שוורץ אלטשולר‪ ,‬טנגו זיכיון‪ ,‬העין השביעית‪.www.the7eye.org.il/30197 , 20.12.2012 ,‬‬ ‫חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' ‪ ,) 37‬התשע"ג –‪.2012‬‬ ‫‪66‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫התקשורת והפך ל"רגולטור עליון"‪ ,‬והוא מעדיף ערוץ תלותי ומרוסן הנלחם על חייו‪ 20.‬היו גם‬ ‫שטענו כי מעורבותו של עופר עיני מזכ"ל ההסתדרות‪ ,‬באמצעות ארגון העיתונאים החדש של‬ ‫‪21‬‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬מובילה לתלות של הערוץ גם בוועדי העובדים הגדולים‪.‬‬ ‫אולם יש להכיר בכך שסאגת ערוץ ‪ 10‬מבטאת כשל מובנה בתרבות של אסדרת התקשורת בישראל‪:‬‬ ‫היעדר הבחנה בין תפקידם של הפוליטיקאים ובין תפקידם של המסדירים את התחום‪ .‬טיפולה‬ ‫של ועדת הכלכלה של הכנסת בעניין ערוץ ‪ ,10‬והעובדה שהשאלה אם חובות הערוץ יידחו עמדה‬ ‫במוקד דיון של הכנסת ולא של הרגולטור‪ ,‬מלמדות על כך שפרשת ערוץ ‪ 10‬גדולה יותר מערוץ ‪10‬‬ ‫עצמו‪ .‬אפשר להכביר מילים על חולשתו של הרגולטור‪ ,‬הזדהות היתר שלו עם המפוקחים וחולשות‬ ‫האכיפה שהוא מבטא בנושאים עקרוניים‪ ,‬אבל האמת היא שגם אם תרומתו של ערוץ ‪ 10‬בעשור‬ ‫האחרון לשוק הטלוויזיה הייתה גדולה‪ ,‬הוא הוביל לזילות‪ ,‬ואפשר לומר שאף לאיבוד כוחה‪ ,‬של‬ ‫רגולציית הטלוויזיה בישראל‪.‬‬ ‫העירוב הפוליטי שאנו עדים לו‪ ,‬בין עיצוב של מדיניות תקשורת לבין פיקוח על השוק‪ ,‬אינו גזירת‬ ‫גורל‪ ,‬אלא תוצר של תרבות שלטונית רעה‪ .‬מדובר בתופעה דו‪-‬צדדית‪ .‬חברי הכנסת שמחים על‬ ‫ההזדמנות להשפיע על המתרחש בשוק התקשורת ביודעם שכדאי להם להחזיק בידם את מפתח‬ ‫יום הפירעון על סיקור בלתי מפרגן‪ .‬מנגד‪ ,‬השדלנות הנמרצת שזכייניות הטלוויזיה מנהלות בכנסת‬ ‫ונטייתן ללכת בעתות משבר אל הפוליטיקאים ולא אל הרגולטורים החריפו את התופעה‪ .‬מחול‬ ‫ה"הון‪-‬שלטון‪-‬זיכיון" הוא טנגו שגם זכייני הטלוויזיה וגם השלטון יוזמים בו מהלכים‪.‬‬ ‫המעורבות מצד הכנסת בסיוע לערוץ ‪ 10‬גרמה גם לזכייניות הערוץ השני "רשת" ו"קשת" לפנות‬ ‫ולדרוש בשם עיקרון השוויון את אותם תנאי מחילה על חובות שערוץ ‪ 10‬זכה בהם‪ .‬השיא הסמלי‬ ‫של המאבק התגלם בשקופית ששודרה בדצמבר ‪ 2012‬בערוץ ‪ 2‬סביב תיקוני החקיקה שדרשו‪ ,‬ובה‬ ‫האיום כי "עקב מדיניות הממשלה"‪ ,‬יורדו תכניות סדר היום "פגוש את העיתונות" ו"שש עם"‬ ‫מן המסך‪ 22.‬השקופית‪ ,‬שניצלה במה שניתנה לטובת הציבור לצורך קידום אינטרסים כלכליים‬ ‫של הזכיינים‪ ,‬היא הפרה בוטה ומודעת של כללי השידור והיא מלמדת בעיקר שהמשחק‪ ,‬מכל‬ ‫צדדיו‪ ,‬כבר אינו מתנהל במרחב הרגולטורי‪ ,‬אלא רק בזה הפוליטי‪ .‬פנייה לפוליטיקאים מצד אחד‬ ‫וקינה על כך שהם מפעילים שיקולים פוליטיים מצד שני מבטאות ציפייה שנציגי הציבור ינהגו‬ ‫כמלאכים‪ .‬שנת ‪ 2012‬הוכיחה כי ציפייה זו מופרכת כמעט כמו הציפייה שמישהו מהזכיינים יעמוד‬ ‫במחויבויות המכרזיות שלו‪.‬‬ ‫ג‪ 4.‬כשלון הפיקוח‪ :‬פרשת הכדורים הפסיכיאטריים בתכנית הריאליטי "האח הגדול"‬ ‫במרץ ‪ 2012‬התפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות סדרה של תחקירים שבהם טען סער שיינפיין‪,‬‬ ‫מתמודד בעונה השנייה של תכנית הריאליטי "האח הגדול" ששודרה בערוץ ‪ 2‬על ידי הזכיינית‬ ‫"קשת"‪ ,‬כי נכפתה עליו צריכה של כדורים פסיכיאטריים על ידי הפסיכיאטר שמינתה ההפקה‪,‬‬ ‫ד"ר אילן רבינוביץ'‪ 23.‬נוסף על כך‪ ,‬לפי העדויות‪ ,‬ד"ר רבינוביץ' לא עצר במתן טיפול תרופתי‪ ,‬אלא‬ ‫אף הנחה את המתמודדים איך להתנהג בבית‪ ,‬כולל הוראות מפורשות למהלכים מול מתמודדים‬ ‫אחרים ומול המצלמה בחדר "האח הגדול"‪ 24.‬שיינפיין הגיש תביעה על סך ‪ 2.5‬מיליון שקלים נגד‬ ‫‪ 20‬אמיר טייג‪" ,‬הסאגה של ערוץ ‪ - 10‬היצור המסכן ‪ -‬רחוקה מלהסתיים"‪ ,‬דה מארקר‪,05.12.2012 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/news/1.1879778‬‬ ‫‪ 21‬גיא רולניק‪" ,‬גם עופר עיני רוצה ערוץ"‪ ,‬דה מארקר‪,23.08.2012 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1808427‬‬ ‫‪.www.themarker.com/advertising/1.1896169 22‬‬ ‫‪ 23‬יוסי ניסן‪" ,‬סער שיינפיין בדיון בכנסת‪' :‬אני מפחד מהפקת 'האח הגדול'"‪ ,‬גלובס‪www.globes.co.il/news/article. 19.3.2012 ,‬‬ ‫‪.aspx?did=1000734349‬‬ ‫‪ 24‬לי‪-‬אור אברבך‪" ,‬שיינפיין‪ :‬ד"ר רבינוביץ' שימש כבמאי מטעם הפקת 'האח הגדול'"‪ ,‬גלובס‪.15.3.2012 ,‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000733566‬‬ ‫‪67‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫הפקת "האח הגדול" וד"ר אילן רבינוביץ'‪ ,‬הפסיכיאטר של אותה עונה‪ .‬לטענתו‪ ,‬ניתנו לו כדורים‬ ‫פסיכיאטרים בלי שידע מהן תופעות הלוואי‪ .‬מנגד‪" ,‬קופרמן הפקות"‪ ,‬המפיקה את "האח הגדול"‪,‬‬ ‫הגישה תביעת דיבה על סך ‪ 3‬מיליון שקלים נגד שיינפיין‪ ,‬לאחר שורת הפרסומים והראיונות‬ ‫שהעניק לעיתון "ידיעות אחרונות"‪.‬‬ ‫הפרשה הובילה לדיונים בוועדת החינוך של הכנסת בנושא‪ ,‬לבדיקה של הרשות השנייה ולבדיקה‬ ‫של משרד הבריאות‪ ,‬שבסופה לא הוטלה אחריות אישית על איש‪" .‬קשת" אף החליטה מיוזמתה‬ ‫להקשיח את נהלי הטיפול הרפואי במשתתפים בתכניות ריאליטי‪ .‬לבסוף‪ ,‬בפברואר ‪ 2013‬חתמו‬ ‫הצדדים על הסכם פשרה‪ 25.‬השאלות המרכזיות שסביבן נסב הדיון בפרשה היו היכן עובר קו הגבול‬ ‫בין איש מקצוע מתחום הרפואה לבין אנשי ההפקה‪ ,‬וכן שאלת האחריות של "קשת" ו"קופרמן‬ ‫הפקות" בכל הקשור להיבטים הרפואיים של המתמודדים באחת מתכניות הריאליטי המובילות‬ ‫‪26‬‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫בסוף ‪ 2012‬הודיע יו"ר מועצת הרשות השנייה‪ ,‬ד"ר אילן אבישר‪ ,‬כי בכוונתו למנות ועדה חדשה‬ ‫שתפקידה יהיה לבחון את השלכות המצב הכלכלי בתעשיית הטלוויזיה המסחרית ציבורית‪ ,‬ולגבש‬ ‫מתווה לפתרונות אפשריים שייתנו מענה לקשיים ולאתגרים הניצבים כיום ובחודשים האחרונים‬ ‫בפני זכייני הרשות השנייה בטלוויזיה‪ 27.‬עם זאת‪ ,‬כעולה מן האמור לעיל‪ ,‬הסמכות הכמעט בלעדית‬ ‫בנוגע לאסדרת שוק הטלוויזיה בישראל איננה נמצאת עוד בידי הרגולטור אלא בידי המחוקק‪.‬‬ ‫ג‪ 5.‬הפרטת עידן פלוס‬ ‫הרשות השנייה היא גם הגורם המופקד על מערך ההפצה של שידורי הטלוויזיה המסחריים‪ .‬על‬ ‫פי תיקון שנערך בשנת ‪ 2007‬בחוק הרשות השנייה‪ ,‬הרשות פרשׂה מערך הפצה קרקעי דיגיטלי‬ ‫המאפשר צפייה במספר ערוצים גם ללא חיבור לתשתית של ספק שידורים רב־ערוציים (‪,1,2,10,33‬‬ ‫ערוץ הטלוויזיה החינוכית ותחנות הרדיו הארציות והאזוריות)‪ .‬מערכת הפצה זו מכונה "עידן‬ ‫פלוס"‪ .‬מדובר במערכת האמורה להעניק לציבור גישה חינמית לערוצי הברודקאסט‪ ,‬כלומר –‬ ‫שירות ציבורי האמור להיות ממומן מכספי הציבור‪ ,‬ואכן ברוב מדינות אירופה פריסת המערכת‬ ‫מתבצעת על ידי ארגוני השידור הציבורי‪ .‬הסיבה שבעטיה התבקשה הרשות השנייה לבצע את‬ ‫פריסת המערכת ולא רשות השידור‪ ,‬היא המשבר התפקודי המתמשך ברשות השידור וההבנה כי‬ ‫האחרונה לא תוכל לבצע פרויקט בסדר גודל כזה‪ .‬בהתאם לתכניות הרשות השנייה‪ ,‬עד ‪ 2014‬יפעלו‬ ‫במסגרת הממיר בין ‪ 16‬ל‪ 18-‬ערוצים‪ ,‬ביניהם ערוצים בטכנולוגיית ‪ .HD‬ביוני ‪ 2012‬הגיש משרד‬ ‫התקשורת הצעת חוק אשר תאפשר את הפרטת מערך עידן פלוס ותפעולו‪ ,‬אך הדבר לא הבשיל‬ ‫לידי חקיקה‪ 28.‬שאלת הפרטת מערך עידן פלוס מונחת כיום לפתחה של הכנסת ועשויות להיות לה‬ ‫השלכות עתידיות על מבנה שוק התקשורת‪ ,‬הואיל והיא עשויה לשמש תחרות לשידורי הלוויין‬ ‫בהיבט של אספקת חבילת ערוצים צרה וזולה‪.‬‬ ‫ג‪ 6.‬המועצה לשידורי כבלים ולוויין‬ ‫אסדרת שידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית לפי חוק התקשורת נעשית בעיקרה על ידי המועצה‬ ‫לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ועל ידי ִמנהלת הסדרת השידורים לציבור המספקת לה ייעוץ‬ ‫‪ 25‬רז שכניק‪" ,‬פרשת הכדורים הפסיכיאטריים‪'" :‬האח הגדול' יפצה את נפגעי התוכנית בכ‪ 2-‬מיליון שקל"‪msn .4.2.2013 ,‬‬ ‫‪.www.business.il.msn.com/media/article.aspx?cp-documentid=253383249‬‬ ‫‪ 26‬רועי ברק‪" ,‬הרשות השנייה תקים צוות לבדיקת הטענות נגד 'האח הגדול'"‪ ,‬גלובס‪.19.3.2012 ,‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000734652‬‬ ‫‪" 27‬הרשות השנייה מקימה ועדה לבחינת השלכות המשבר הכלכלי על זכייני הטלוויזיה"‪ ,‬אתר הרשות השנייה לטלויזיה ולרדיו‬ ‫‪www.rashut2.org.il/news_inner.asp?catid=58&pgid=80987&ShowPage=8&from=NewsLobby&stts=0&D= 23.11.2012‬‬ ‫‪.1&currentpage=2‬‬ ‫‪ 28‬הדר חורש‪" ,‬הפרטת עידן פלוס תרחיב את התחרות בענף הטלוויזיה"‪ ,‬מעריב‪.17.6.2012 ,‬‬ ‫‪.www.nrg.co.il/online/16/ART2/377/945.html‬‬ ‫‪68‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫המנהלת כפופה ארגונית למשרד התקשורת וממומנת‪ ,‬כמו‬ ‫מקצועי‪ ,‬וכן על ידי שר התקשורת‪ִ .‬‬ ‫המועצה‪ ,‬מתקציב משרד התקשורת‪ .‬המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מתמנה על ידי‬ ‫הממשלה לפי הצעת שר התקשורת‪ .‬זוהי מועצה ציבורית‪ ,‬אולם בשונה מהרשות השנייה היא אינה‬ ‫נהנית ממעמד של תאגיד סטטוטורי‪ .‬תפקידי המועצה הם הענקת רישיונות לשידורי כבלים; מתן‬ ‫רישיונות לערוצים ייעודיים (כגון הערוץ ברוסית‪ ,‬הערוץ בערבית – הלא טיוי‪ ,‬ערוץ המוסיקה‬ ‫וערוץ המורשת); קביעת מדיניות וכללים באשר לסוגי השידורים‪ ,‬עידוד הפקות מקור ופיקוח על‬ ‫ביצוע השידורים (תכנים ואתיקה)‪.‬‬ ‫שר התקשורת הוא הגורם המעניק רישיונות לשידורי לוויין‪ ,‬ויש לו סמכויות שונות בנוגע לשידור‬ ‫הרב־ערוצי בכבלים‪ ,‬ביניהן קביעת תנאים בנושאים הנדסיים ותנאים למתן הרישיונות‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫ניתנה לשר התקשורת סמכות קיצונית וייחודית להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה בעניין‬ ‫תנאיו של רישיון לשידורי כבלים‪ ,‬אם התקיימו לדעת השר טעמים מיוחדים המצדיקים זאת‪.‬‬ ‫חלוקת סמכויות זו מבטאת אנומליה בתחום השידורים הרב־ערוציים‪ ,‬משום שהרישיון לשדר‬ ‫שידורי טלוויזיה באמצעות רשת הכבלים ניתן על ידי המועצה לשידורי כבלים‪ ,‬ואילו הרישיון‬ ‫לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין ניתן על ידי שר התקשורת‪ .‬חוסר התאמה זה נוצר בעקבות‬ ‫חקיקתם של שני פרקים נפרדים בחוק התקשורת (פרק ב‪ 1‬לעניין הכבלים ופרק ב‪ 2‬לעניין הלוויין)‪,‬‬ ‫בתקופות זמן שונות‪ ,‬אף שאין הצדקה לחלוקת סמכויות זו‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2012‬אישרה מועצת הכבלים והלוויין את ההחלטה לחייב את חברות הכבלים והלוויין‬ ‫לספק "חבילה צרה"‪ ,‬אשר תכלול את הערוצים הבסיסיים (‪ )1,2,10,33‬בשילוב לפחות ארבעה‬ ‫ערוצים תוכניים המופקים בישראל בנושאי‪ :‬ספורט‪ ,‬ילדים ונוער‪ ,‬סדרות וסרטים‪ ,‬וחדשות העולם‪,‬‬ ‫וזאת תוך שמירה על ההשקעה ביצירה הישראלית‪ .‬לפי ההחלטה חויבו החברות להציע את‬ ‫הפיילוט לחבילה לא יאוחר מהראשון לדצמבר ‪ ,2012‬ולקבל את אישור המועצה לחבילות אלה‪.‬‬ ‫מטרת יוזם ההחלטה‪ ,‬שר התקשורת משה כחלון‪ ,‬הייתה להמשיך את המהפכה שיזם בתחום‬ ‫הסלולר‪ ,‬ולהוזיל את עלות הצריכה של טלוויזיה רב ערוצית‪ .‬עם זאת‪ ,‬חברות הכבלים והלוויין‬ ‫חופשיות לקבוע את מחיר החבילה‪ .‬המועצה קבעה גם הוראות לגבי הערוצים שיציעו החברות‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ 30% ,‬מההשקעה בתוכן יופנה לערוצים המופקים בישראל‪ ,‬ו‪ 15%-‬מסכום ההפקה יושקע‬ ‫בסוגה עילית‪ .‬הסיבה להסכמתן של חברות הכבלים והלוויין ליוזמה היא ככל הנראה החשש‬ ‫מתחרות עם הרחבת מערך הערוצים על פלטפורמת עידן פלוס‪ ,‬וכן הכרזת חברות הסלולר על‬ ‫כוונתן להיכנס לתחום הטלוויזיה באמצעות האינטרנט (‪ )IPTV‬שתייצר חבילות תחרותיות לאלה‬ ‫של הטלוויזיה הרב ערוצית‪.‬‬ ‫למעבר זה השתמעויות רגולטוריות חשובות‪ .‬ראשית‪ ,‬יהיה צורך להתמודד עם מגרש המשחקים‬ ‫העקום שייווצר בין התכנים המפוקחים של הטלוויזיה הרב ערוצית לבין אלה שיועברו באמצעות‬ ‫‪ IPTV‬באופן חופשי מכל אסדרה (הן בהיבט של השקעה בהפקות מקור‪ ,‬הן בהיבט של פיקוח על‬ ‫תכנים והן בהיבט של פרסומות‪ ,‬האסורות בטלוויזיה הרב ערוצית למעט בערוצים הייעודיים)‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬יהיה צורך לעסוק באסדרה של סוגיות כמו ניטרליות של הרשת ועלויות תמסורת האינטרנט‬ ‫הנגבות על ידי חברות תשתית האינטרנט‪ ,‬וזאת בכדי להפוך את היוזמה לכלכלית‪ .‬אתגרים אלה‬ ‫מונחים לפתחו של משרד התקשורת בשנת ‪.2013‬‬ ‫ג‪ 7.‬פרשת החדשות המקומיות‬ ‫מועצת הכבלים והלוויין אחראית גם על שידורי החדשות המקומיות ‪ -‬שש מהדורות יומיות של‬ ‫החדשות המקומיות בכבלים ובלוויין המופקות מאז שנת ‪ 2011‬על ידי חברת הפקות פרטית‪.‬‬ ‫תקציב החדשות המקומיות‪ ,‬בהיקף של ‪ 25‬מיליון שקל בשנה‪ ,‬הגיע ממימון ממשלתי על חשבון‬ ‫‪69‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫חובות התמלוגים של חברות הכבלים והלוויין‪ .‬ההסדר שאפשר את המשך קיומן של החדשות‬ ‫המקומיות הוארך מדי שנה על ידי הכנסת בהוראת שעה‪ 29.‬החל מתחילת ‪ 2013‬לא יחויבו עוד‬ ‫החברות לשלם תמלוגים ולכן נותרו החדשות המקומיות ללא מקור תקציבי‪ .‬כתוצאה ממחלוקת‬ ‫עם משרד האוצר והשתהות באישור תיקון החוק להצלת החדשות המקומיות‪ ,‬בדצמבר ‪ 2012‬הוחל‬ ‫בתהליך פיטוריהם של ‪ 180‬עובדי החדשות המקומיות‪ .‬ברגע האחרון‪ ,‬יחד עם הצלת ערוץ ‪ ,10‬תוקן‬ ‫‪30‬‬ ‫החוק לתקופה מוגבלת‪ ,‬וחלק מן המהדורות בוטלו‪.‬‬ ‫ג‪ 8.‬הצעת חוק הרשות לשידורים מסחריים‪ :‬איחוד רשויות הרגולציה‬ ‫ביולי ‪ 2012‬ביקש שר התקשורת משה כחלון לייצר שינוי דרמטי בפיקוח על שידורי הטלוויזיה‬ ‫והרדיו המסחריים בישראל‪ .‬משרד התקשורת פרסם תזכיר חוק המציע איחוד של הרשות השנייה‬ ‫לטלוויזיה ורדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין‪ ,‬כגוף פנים ממשלתי בתוך משרד התקשורת‪.‬‬ ‫הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לחקיקה‪ 31,‬אך בשל הבחירות לא עלתה להצבעה בכנסת‪.‬‬ ‫מטרת החוק היא לפתור את הבעיות הנוצרות כתוצאה מריבוי רשויות אסדרה‪ :‬המועצה לשידורי‬ ‫כבלים ולשידורי לווין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪.‬‬ ‫מיזוג הרשויות‪ ,‬או בשמו הסמלי "ברית המועצות"‪ ,‬איננו רעיון חדש‪ .‬בשנת ‪ 2002‬הוגש לשר‬ ‫התקשורת דוח ועדת סמסונוב‪ ,‬שהמליץ על מיזוג פעילות הרשויות ואף הבשיל לכדי חקיקה‬ ‫במסגרת חוק ההסדרים של אותה שנה אך לא אושר לבסוף‪ .‬בשנת ‪ 2005‬התקבלה החלטת ממשלה‬ ‫שלפיה יש לאחד את פעילותן של מועצת הרשות השנייה‪ ,‬מועצת הכבלים והלוויין וכן את פעילות‬ ‫ומנהלת הסדרת השידורים לציבור‪ ,‬לרשות מאוחדת לשידורים מסחריים‪ ,‬על בסיס‬ ‫הרשות השנייה ִ‬ ‫התשתית הארגונית של הרשות השנייה‪ ,‬שתהיה אחראית על האסדרה של כלל שידורי הטלוויזיה‬ ‫והרדיו המסחריים בישראל‪ .‬כן נקבע בהחלטת הממשלה מס' ‪ 4340‬כי יש להכין ולקדם הצעת חוק‬ ‫ממשלתית לשם הקמת רשות שידורים מאוחדת כאמור‪ .‬אך בסופו של דבר העניין לא בוצע‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬בשנת ‪ 2009‬התקבלה החלטת ממשלה מספר ‪ 133‬שבה נקבע באופן עקרוני כי יש להקים‬ ‫רשות פנים ממשלתית לשידורים מסחריים‪ .‬גם החלטה זו לא יושמה‪.‬‬ ‫אין ספק שתחום אסדרת השידורים בישראל מתאפיין בכפילויות מיותרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצעת החוק‬ ‫היא בעייתית‪ .‬הקושי המרכזי בהצעת החוק הוא שהיא מבטאת חיזוק של השליטה הפוליטית בגוף‬ ‫החדש ולכן גם בפיקוח על שוק השידורים המסחריים‪ .‬התפיסה של הצעת החוק היא כי הרשות‬ ‫תוקם כרשות פנים ממשלתית‪ ,‬כלומר בתוך משרד התקשורת ולא כתאגיד סטטוטורי‪ ,‬כפי שפועלת‬ ‫הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‪ .‬המעמד השונה של רשות פנים־ממשלתית ושל תאגיד סטטוטורי‬ ‫(האחד נעדר מעמד משפטי נפרד מהמדינה והאחר במעמד משפטי של תאגיד)‪ ,‬משפיע על היבטים‬ ‫מהותיים הנוגעים להתנהלותו של הגוף ומידת עצמאותו‪ .‬לפי תזכיר החוק המועצה לשידורים‬ ‫מסחריים תמונה ישירות על ידי הממשלה; ויושב ראש המועצה‪ ,‬שיהיה גם מנכ"ל הרשות‪ ,‬יהיה‬ ‫מינוי של שר התקשורת‪ .‬יושב הראש יכול‪ ‬להיות בעל ניסיון של עשור בתחום התקשורת אך ללא כל‬ ‫ניסיון ניהולי‪ ,‬כלומר להיות "עיתונאי חצר" נאמן‪ .‬אמנם‪ ,‬בהצעה נקבע כי תקציב הרשות החדשה‬ ‫ייקבע בחוק תקציב שנתי בסעיף תקציב נפרד‪ ,‬אבל יש להניח שהשפעת האוצר על גוף הפיקוח‬ ‫תהיה רבה‪ .‬בדברי ההסבר להצעת החוק כתוב שזכייניות הטלוויזיה יפסיקו לשלם דמי זיכיון‬ ‫ויחסכו עשרות מיליוני שקלים בשנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תזכיר החוק מעניק לשר התקשורת סמכות לקבוע‬ ‫אגרות שנתיות שעל מורשה לשידורים לשלם בעד שידוריו‪ .‬אמנם הכסף יועבר לאוצר המדינה ולא‬ ‫לרשות השנייה‪ ,‬אך זהו חיזוק השליטה הפוליטית הישירה בגופי התקשורת בישראל‪.‬‬ ‫‪ 29‬חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון ‪ -‬הארכת תוקף הוראת שעה)‪,‬‬ ‫התשע"א ‪2011.‬‬ ‫‪ 30‬חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון מס' ‪ )5‬התשע"ג ‪.2012‬‬ ‫‪ 31‬הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון)(הרשות לשידורים מסחריים בטלוויזיה וברדיו)‪ ,‬התשע"ב‪.2012-‬‬ ‫‪70‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫מגמה דומה מתבטאת בהצעת החוק ביחס לחברות החדשות של זכייניות הטלוויזיה‪ .‬כיום בעלי‬ ‫המניות של חברות החדשות של ערוץ ‪ 2‬וערוץ ‪ 10‬הם הזכייניות (שישים אחוז) והרשות השנייה‬ ‫(ארבעים אחוז)‪ .‬הצעת החוק מבקשת להפוך את הזכייניות לבעלות המניות היחידות בחברות‬ ‫החדשות‪ .‬הסיבה המקורית לחלוקת המניות הייתה הרצון לשמור מעורבות של הרגולטור כמייצג‬ ‫האינטרס הציבורי בגופים מסחריים המשדרים חדשות‪ .‬המהלך המוצע בהצעת החוק מבטא מחד‬ ‫גיסא התפרקות מחובת ההגנה על השיח הציבורי בישראל‪ ,‬ומאידך גיסא ידרוש מחברות החדשות‬ ‫להגיש את תקציבן השנתי לאישור מנכ"ל הרשות החדשה‪ ,‬שהוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬מינוי פוליטי‪.‬‬ ‫בשל רצונו של שר התקשורת להניח את תזכיר החוק מהר ככל האפשר על שולחן הכנסת‪ ,‬קיימת בו‬ ‫חוסר בשלות במספר היבטים‪ .‬ראשית‪ ,‬אין בתזכיר הערכה של עלות ההצעה לאוצר המדינה שהוא‬ ‫היבט קריטי ברפורמה מסוג זה‪ .‬שנית‪ ,‬קיימת בתזכיר אי בהירות ביחס לתפקידי הגוף החדש‬ ‫ומטרותיו‪ .‬התזכיר קובע כי הגוף החדש יפעל לפי המטרות ה"אמורות בכל דין" בלי להתייחס לכך‬ ‫שמטרות הגופים המאוחדים ותפקידיהם שונים אלה מאלה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הצעת החוק אינה מתייחסת לשני היבטים מהותיים‪ .‬ראשית‪ ,‬היא אינה כוללת את רשות‬ ‫השידור‪ ,‬ולכן במידה רבה ריבוי מנגנוני האסדרה (רשות השידור‪ ,‬רשות שניה‪ ,‬כבלים ולוויין) יישאר‬ ‫על כנו‪ .‬שנית‪ ,‬היא אינה מתייחסת כלל להיבטים הנובעים מהמהפכה הדיגיטלית‪ ,‬כגון חוסר‬ ‫הישימות של פיקוח נפרד על תכנים ועל תשתיות‪ ,‬ו"מגרש המשחקים העקום" אשר נוצר כתוצאה‬ ‫מקיומם של שירותי תוכן זהים‪ ,‬שחלקם מפוקחים והאחרים לא‪ .‬מוטב היה שהמחוקק יתמקד‬ ‫בהגדרת גבולות הפיקוח באופן בהיר‪ ,‬בטרם הוא יוצר רשות שתפקידיה ותחומי אחריותה אינם‬ ‫ברורים‪ .‬האתגר כיום בתחום הפיקוח על הטלוויזיה (ועל תוכן אודיו‪-‬ויזואלי בכלל) הוא להגדיר‬ ‫מהן הסוגיות שיש אינטרס ציבורי להסדיר‪ ,‬למשל‪ ,‬הגנה על קטינים‪ ,‬הגנה על אוכלוסיות מוחלשות‪,‬‬ ‫אספקת תוכן מקורי ישראלי במידה מספקת ועוד‪ .‬שאלת המבנה של הארגון שיעסוק בכך היא‬ ‫בעלת חשיבות בדרגה שנייה‪ .‬התעלמות מסוגיה זו והתמקדות באסדרת הערוצים הקיימים היא‪,‬‬ ‫בפשטות‪ ,‬התמודדות עם אתגרי העבר‪.‬‬ ‫מועצת העיתונות‬ ‫מועצת העיתונות בישראל‪ ‬הוקמה בשנת ‪ 1963‬במטרה לשמור על‪ ‬חופש העיתונות‪ ‬ועל כללי‬ ‫האתיקה העיתונאית‪ ‬בישראל‪ 32.‬במועצה חברים נציגי העיתונות (הן עורכים ומו"לים והן‬ ‫עיתונאים) ונציגי ציבור‪ .‬בראש המועצה עמדו לאורך השנים אנשי ציבור בכירים ונשיאתה הנוכחית‬ ‫היא השופטת בדימוס דליה דורנר‪ .‬המועצה דנה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בתלונות על עברות בתחום האתיקה‬ ‫העיתונאית‪ ,‬במסגרת בית הדין לאתיקה‪ .‬בכל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור‪,‬‬ ‫נציג המוציאים לאור‪ ‬ונציג העיתונאים‪ .‬לבית הדין סמכות להטיל עונשים‪ .‬העונשים נעים מאזהרה‪,‬‬ ‫דרך‪ ‬נזיפה‪ ‬ופרסום התנצלות על ידי העיתון ועד להשעיית כלי תקשורת מן המועצה‪ ,‬והפסקת‬ ‫עבודתו או העסקתו של עיתונאי‪ .‬למועצת העיתונות אין סמכות חוקית‪ ,‬לא במישור המהותי‪ ,‬לא‬ ‫במישור המוסדי ולא במישור האכיפה‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 2012‬הודיע העיתון ידיעות אחרונות לבית הדין לאתיקה של‪ ‬מועצת העיתונות‪ ‬כי נציגיו‬ ‫אינם מתכוונים להתייצב בפניו לבירור תלונה שהוגשה נגדו על ידי זכיינית הערוץ השני "קשת"‪.‬‬ ‫מדובר בתלונה שהוגשה לבית הדין בשלהי שנת ‪ 2010‬ונוגעת לטענת "קשת" על כך שהן אתר‬ ‫‪ Ynet‬מבית "ידיעות אחרונות" והן העיתון "ידיעות אחרונות" אינם פועלים ממניעים עיתונאים‬ ‫ומסקרים אותה באופן שלילי ומוטה בגלל התחרות העסקית בינה לבינם‪ .‬טענת "ידיעות" הייתה‬ ‫‪32‬‬ ‫להרחבה בנוגע להקמת המועצה ראו אתר מועצת העיתונות בישראל‪.www.moaza.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=12116 :‬‬ ‫‪71‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫כי "קשת" פרסמה ברבים טענות שעלו בהליך הגישור החסוי שהתקיים בין הצדדים‪ ,‬ולכן ייתרה‬ ‫את הדיון במועצת העיתונות‪" .‬קשת" טענה מנגד כי "למה הדבר דומה? לנאשם שיסרב להתייצב‬ ‫‪33‬‬ ‫בפני בית המשפט לבירור האישום נגדו בטענה כי הוא זכאי‪ .‬זה כמובן נימוק מופרך ומגוחך"‪.‬‬ ‫דבר סירובה של "ידיעות" להתייצב בפני בית הדין גרר בסופו של חשבון‪ ‬משיכת התלונה‪ ‬על ידי‬ ‫"קשת"‪ ,‬בטענה שאין ממילא לצפות ש"ידיעות" תמלא אחר הוראות המועצה‪ .‬השימוש במועצה‬ ‫רק כאשר הדבר נוח וההתעלמות ממנה במקרים אחרים הוא בלתי נסבל‪ ,‬אך הוא מלמד בעיקר‬ ‫על חדלות כוחה של האחרונה‪.‬‬ ‫אמנם בשנת ‪ 2012‬התפרסם פסק הדין בעניין אילנה דיין שבו הצטרפה המועצה לדיין כידידת‬ ‫בית המשפט‪ 34.‬אך למעשה‪ ,‬השחקנים החזקים ביותר בשוק העיתונות היום אינם רואים בה ערוץ‬ ‫ראוי לבירור תלונות בנושאי אתיקה‪ ,‬ומעדיפים את המישור העסקי (הליכי גישור חסויים) או את‬ ‫המישור המשפטי‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000738689‬‬ ‫אמילי גרינצווייג‪" ,‬בידידות‪ ,‬מועצת העיתונות"‪ ,‬וואלה!‪ 21 ,‬בדצמבר ‪.2009‬‬ ‫‪72‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫ממים אינטרנטים – ישראל ‪2012‬‬ ‫בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפשטות תופעת הממים האינטרנטיים (‪)Internet Memes‬‬ ‫ברחבי הספרה המקוונת‪ 1.‬התופעה שנולדה כאוסף בדיחות בפורומים מקוונים‪ ,‬תפסה תאוצה בשל‬ ‫השימוש ההולך וגובר ברשת החברתית כבמה אפקטיבית להעברת והפצת מסרים‪ .‬הממים הפכו‬ ‫לחלק בלתי נפרד מהחוויה האינטרנטית ברחבי הרשתות החברתיות‪ ,‬הבלוגים ואתרי החדשות‬ ‫המקוונים בישראל ובעולם‪.‬‬ ‫ממים אינטרנטיים עוסקים בקשת רחבה של נושאים‪ ,‬ובכלל זה ענייני אקטואליה בוערים‪ ,‬תופעות‬ ‫יומיומיות משעשעות או הומור נונסנס‪ .‬ממים מופצים והופכים לוויראליים ברשת כאשר הם‬ ‫מציגים רעיונות ואידאלים‪ ,‬אשר גולשים מעוניינים לקבל ולשתף הלאה‪.‬‬ ‫בספרו "הגן האנוכי"‪ ,‬טבע בשנת ‪ 1976‬חוקר הביולוגיה האבלוציונית הבריטי ריצ'ארד דוקינס‬ ‫את המושג "מם"‪ ,‬וייחס אותו לכל פיסת מידע או מחשבה שמשתכפלת ומופצת בין מוחותיהם של‬ ‫בני אדם‪ ,‬בדומה לאופן בו גנים משתכפלים ומופצים כבררה טבעית באבולוציה האנושית‪ 2.‬מדובר‬ ‫בשירים‪ ,‬בסיפורים‪ ,‬בבדיחות‪ ,‬בנורמות או במנהגים ודרך העברתם מתבצעת על ידי שיעתוק או‬ ‫חיקוי‪ .‬דוקינס טען כי אבולוציה אינטלקטואלית תקבע אם מם יופץ הלאה‪ ,‬הואיל והמוח האנושי‬ ‫הוא שמחליט‪ ,‬בדרך של בררה טבעית‪ ,‬אם לקבל רעיון כלשהו ולהפיצו הלאה או לא‪.‬‬ ‫המם האינטרנטי הוא צורתו הדיגיטלית של המם הקלאסי של דוקינס‪ ,‬המופיע כמדיום של וידאו‪,‬‬ ‫מוסיקה‪ ,‬תמונה או טקסט‪ .‬הפונקציה החברתית שממלא המם האינטרנטי עשויה לנוע בין בידור‬ ‫והומור לבין ביקורת ומחאה פוליטית וחברתית‪ .‬נראה כי בעוד שבעבר הופיעו ממים אלו בתוכן‬ ‫הגולשים יותר כסאטירה‪ ,‬הרי שהם הופכים בהדרגה לשיח תגובה נוקב המכיל ביקורת‪ ‬על אישי‬ ‫ציבור וקבוצות חברתיות שונות‪.‬‬ ‫המפורסם והמוכר בין שלל הממים הוא מם בסגנון "תמונה מצחיקה"‪ ,‬אשר בו נתרכז בפרק זה‪.‬‬ ‫חוקרת התקשורת לימור שיפמן גורסת כי ישנם שני סוגים עיקריים של "תמונה מצחיקה"‪ .‬הסוג‬ ‫האחד כולל תמונות טבעיות רנדומליות‪ ,‬מעין גרסת סטילס של סרטוני ה"פספוסים"‪ ,‬המתעדים‬ ‫אירועים משעשעים או ביזאריים בדיוק ברגעי השיא שלהם‪ .‬הסוג השני כולל תמונות מבוימות‬ ‫שיצירתן נעשתה במכוון‪ .‬בשני הסוגים נלווה לתמונה גם טקסט הומוריסטי כלשהו‪ 3.‬תופעת‬ ‫ה‪"-‬תמונה המצחיקה" נולדה מתוך אתר ‪ 4chan‬בשנת ‪ 2005‬ונקראה בראשית דרכה ‪Lolcat‬‬ ‫(שילוב של ראשי התיבות ‪" ,Laughing out loud‬צוחק בקול רם" והמילה ‪ )Cat‬וכשמה כן היא‪,‬‬ ‫הייתה זאת תמונה משעשעת או אמפטית במיוחד של חתול בצירוף של טקסט כלשהו המבטא‬ ‫את רגשותיו לכאורה דרך אנגלית קלוקלת מכוונת‪ ,‬שהייתה חלק משפת התקשורת הרגילה של‬ ‫הגולשים באתר‪ .‬דרך סגנון ה‪ Lolcats -‬פרץ מם ה"תמונה המצחיקה" את גבולות הפורומים‬ ‫המחתרתיים והיה לחלק מן התרבות הפופולרית באינטרנט‪ ,‬כשתוך כדי הוא גם נותן השראה‬ ‫ליצירתן של "תמונות מצחיקות" חדשות בנושאים אחרים ומגוונים יותר‪.‬‬ ‫‪ 1‬תודות לג'ניה קיפניס על כתיבת הפרק‪ ,‬וכן לד"ר כרמל וייסמן ולאביתר גת (דוסים מצייצים) על ההערות המועילות‪.‬‬ ‫‪.Dawkins, R., 1976. The Selfish Gene, Oxford, Oxford University Press 2‬‬ ‫‪Shifman, Limor (2007). Humor in the Age of Digital Reproduction: Continuity and Change in Internet-Based Comic 3‬‬ ‫‪.Texts, International Journal of Communication,1, 187-209‬‬ ‫‪73‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫הפופולריות הגואה של ממים מסוג זה הולידה עשרות תבניות של "תמונות מצחיקות" המוכרות‬ ‫בקרב כלל צרכני ויצרני הממים בעולם ובישראל‪ ,‬ומהוות מעין תבניות קבועות ואוניברסליות‬ ‫המתארות סיטואציות שונות בהן מוסיף יוצר הממים את הטקסט שלו ובכך מאלתר על סגנון‬ ‫המם הנתון‪ .‬למשל‪" ,‬ילד ההצלחה" (‪ ,)Success kid‬ה‪" -‬פילוסורפטור" (‪ )Philosoraptor‬ובריאן‬ ‫חסר המזל (‪ .)Bad luck Brian‬בנוסף לתבניות האוניברסליות‪ ,‬התפתחו ברשת הישראלית גם‬ ‫תבניות "כחולות לבנות" הייחודיות לקהל הישראלי‪ .‬כמו תבנית "המתנחל" או ה"יאיר לפיד"‪.‬‬ ‫הממים הנוצרים כתגובות לממים קודמים‪ ,‬יוצרים יחד שפה שהיא המרקם התרבותי של יודעי‬ ‫הדבר ברשת‪ ,‬בישראל ובעולם‪ ,‬בהתאם לתרבות המקומית‪.‬‬ ‫הממים של שנת ‪ 2012‬ברשת הישראלית‬ ‫את הממים המופיעים ברשת הישראלית ניתן למצוא בעיקר בקבוצות פייסבוק ובאתרי האינטרנט‬ ‫הייעודיים‪ .‬חלק מן הקבוצות והאתרים מרכזים בתוכם ממים בשלל נושאים‪ ,‬כמו באתרים‬ ‫"תןגאג" (‪ )10gag.co.il‬ו‪"-‬אני לקבל יכול פלאפל" (‪ ,)hazfalafel.com‬בעוד שבקבוצות פייסבוק‬ ‫כגון "דוסים מצייצים" או "י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה" מופיעים ממים עם אג'נדה מסוימת הפונה לקהל היעד של‬ ‫הקבוצה‪ .‬ממים אלו משותפים בפייסבוק ובטוויטר על ידי גולשי האתר או חברי הקבוצה וכך הם‬ ‫מופצים והופכים לוויראליים‪.‬‬ ‫את הממים שהופיעו ברשת הישראלית בשנת ‪ 2012‬ניתן לסווג לשלוש קטגוריות עיקריות‪:‬‬ ‫‪1 .1‬ממים בעקבות אירועים אקטואליים – בממים אלו נעשה שימוש בתמונות של אישים‬ ‫ישראלים או אירועים הקשורים באקטואליה הישראלית‪ ,‬והם פונים בצורה בלעדית לחברה‬ ‫הישראלית‪ .‬חלק מן הממים הללו הולידו תבניות ממים ישראליות‪ ,‬המתווספות למבחר‬ ‫תבניות הממים האוניברסליות‪.‬‬ ‫‪2 .2‬ממים לקהל ישראלי – בממים אלו נעשה שימוש בתבניות אוניברסליות גם כן‪ ,‬אך הטקסט‬ ‫שמופיע בהן‪ ,‬לרוב בשפה העברית‪ ,‬מכוון רק לחברה הישראלית (בדומה לממים בעקבות‬ ‫אירועים אקטואליים)‪ ,‬והיא הצרכנית היחידה של ממים מסוג זה‪ ,‬כי הבנת הבדיחות בהן‬ ‫כרוכה בהכרת התרבות הישראלית על בוריה‪.‬‬ ‫‪3 .3‬ממים אוניברסליים – בממים אלו נעשה שימוש בתבניות הממים האוניברסליות כשגם‬ ‫הטקסט המופיע בהן‪ ,‬באנגלית או בעברית‪ ,‬מתייחס לאירועים חברתיים המשותפים לכלל‬ ‫החברה המערבית הגולשת באינטרנט ולאו דווקא לקהל יעד ספציפי‪.‬‬ ‫מקבץ הממים הנפוצים ביותר בשנת ‪ 2012‬משקף בעיקר את האירועים התקשורתיים הבולטים‬ ‫במדינת ישראל ובעולם כפי שנראו דרך עיניהם של הגולשים ברשתות החברתיות (המועמדים‬ ‫לבחירות ‪ ,2013‬מבצע "עמוד ענן" ועוד)‪ ,‬הטרנדים הוויראליים העולמיים שהוטבעו גם ברשת‬ ‫הישראלית (מם ה‪"-‬חתולה הנרגנת" – ‪" ,Grumpy Cat‬החברה הקנאית בטירוף" – ‪Overly‬‬ ‫‪ Attached Girlfriend‬ועוד)‪ ,‬דפי הפייסבוק המגזריים מכווני הממים ("דוסים מצייצים"‪" ,‬י‪-‬ה‪-‬‬ ‫ו‪-‬ה" ועוד) ואתרי ודפי הממים הייעודיים בישראל שהמשיכו במגמה של יצירת ממים כלליים‬ ‫בדומה לנעשה באתרים העולמיים המובילים בתחום כגון ‪ 9gag‬ו‪( reddit-‬ממים של חתולים‪ ,‬ממים‬ ‫כלליים ועוד)‪ .‬להלן מקבץ של הממים הנפוצים והבולטים ביותר ברשת הישראלית בשנת ‪.2012‬‬ ‫‪74‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫ממים של "נאום הפצצה של ביבי"‬ ‫במהלך נאומו של בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם ב‪ 27-‬בספטמבר ‪ 2012‬על הצורך בעצירת‬ ‫תכנית הגרעין של איראן‪ ,‬השתמש ראש הממשלה באיור של פצצה כדי להמחיש את טיעוניו‪.‬‬ ‫איור הפצצה‪ ,‬שנתפס בעיני גולשים ישראלים כילדותי וחובבני‪ ,‬עורר גל של ממים פארודיים מכל‬ ‫רחבי הרשת שתקפו את הנושא משלל כיוונים‪ .‬אלה כללו ביקורת פוליטית על מדיניות הממשלה‬ ‫של נתניהו לצד הומור פשטני גרידא‪ .‬בחלק מהממים על הופעת נתניהו ניכר הדהוד של המחאה‬ ‫והביקורת החברתית על יוקר המחייה‪ ,‬שהייתה נפוצה מאוד ברשתות החברתיות בישראל בשנת‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.2012‬‬ ‫ממים של מבצע "עמוד ענן"‬ ‫בזמן מבצע "עמוד ענן" בעזה בנובמבר ‪ 2012‬התמלאו הרשתות החברתיות בממים רלוונטיים‬ ‫למצב‪ .‬כיאה לאירוע תקשורתי בסדר גודל שכזה‪ ,‬תשומת הלב של הגולשים ברשת הישראלית‬ ‫הייתה נתונה למתרחש בעזה והדרכים בהן בחרו להגיב היו שונות‪ .‬חלק מן הממים הטיחו ביקורת‬ ‫במדיניותו של ראש הממשלה ואמרו כי איננה תוקפנית מספיק או כי היא תוקפנית מדי‪ .‬אחרים‬ ‫עסקו בפרודיה על הכתב הצבאי של ערוץ ‪ ,2‬רוני דניאל‪ ,‬כי ברצונו להרחיב ולהעמיק את המבצע‪.‬‬ ‫ממים נוספים לעגו לתושבי גוש דן ותל אביב בפרט‪ ,‬על כך שאינם רגילים לחוות אזעקות טילים וכי‬ ‫המצב פוגע לכאורה בשגרת חייהם הבליינית‪ .‬ממים אחרים הביעו תודה לצה"ל ובמיוחד למערכת‬ ‫‪5‬‬ ‫כיפת ברזל‪ ,‬והיו עוד ממים רבים אחרים שבחנו את המצב בדרכים הומוריסטיות ומקוריות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מקור התמונות‪" :‬מאקו"‪.www.mako.co.il/nexter-internet/viral/Article-f3499afec190a31006.htm :‬‬ ‫מקור התמונות‪" :‬מאקו"‪.www.mako.co.il/nexter-internet/viral/Article-f8d6cc6e6f62b31006.htm :‬‬ ‫‪75‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫ממים של יחסי ברק אובמה ובנימין נתניהו‬ ‫תוצאות הבחירות הנשיאותיות בארצות הברית‪ ,‬בהן גבר ברק אובמה הדמוקרטי על יריבו‬ ‫הרפובליקני מיט רומני‪ ,‬עוררו תגובות הומוריסטיות בקרב יצרני הממים‪ ,‬אשר בחרו לנצל את‬ ‫המתיחות שבין נתניהו לאובמה וללעוג לה‪ .‬בממים רבים תואר נתניהו כמי ש"הימר על הסוס הלא‬ ‫נכון" במהלך קמפיין הבחירות בארצות הברית‪ ,‬וכעת צפוי הנשיא האמריקני "לנקום" בו על כך‪.‬‬ ‫ממים אחרים תיארו את נתניהו מוכה אכזבה מכך שאובמה נבחר לבסוף לכהונה נוספת‪ .‬ממים‬ ‫אלו שיקפו במידה מסוימת גם את הלך הרוח של אמצעי התקשורת הגדולים שדנו רבות במערכת‬ ‫‪6‬‬ ‫היחסים העכורה בין שני המנהיגים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מקור התמונות‪" :‬חורים ברשת"‪.www.holesinthenet.co.il/archives/65315 :‬‬ ‫‪76‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫ממים של יאיר לפיד‬ ‫כשהכריז יאיר לפיד על כוונתו לרוץ בבחירות לכנסת בראש מפלגת "יש עתיד"‪ ,‬בחר לנהל את עיקר‬ ‫התקשורת עם הציבור באמצעות עמוד הפייסבוק שלו‪ .‬בעקבות ויכוחים מקוונים שהתעוררו עקב‬ ‫התבטאויות שלו שכללו שימוש בנתונים שגויים והתחמקות ממתן תשובות לשאלות שהופנו אליו‪,‬‬ ‫החל עמוד הפייסבוק של לפיד לחסום משתמשים רבים‪ .‬צעד זה עורר את חמתם של יצרני הממים‪,‬‬ ‫ואלה הקימו מספר דפי מחאה וסאטירה‪ ,‬שהגדול ביניהם עונה לשם "יאיר‪ ,‬כנראה שכן צריך‬ ‫להוציא תעודת בגרות"‪ .‬יצרני ממים בדף זה ובדפים אחרים‪ ,‬הכינו ממים הלועגים לאמירותיו‬ ‫ולדעותיו הפומביות‪ ,‬לאורח חייו ולעברו כמתאגרף‪ ,‬עיתונאי ומנחה תכנית טלוויזיה‪ .‬לפיד אף‬ ‫‪7‬‬ ‫קיבל תבנית מם ייחודית‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מקור התמונות‪ :‬דף הפייסבוק "יאיר‪ ,‬כנראה שכן צריך להוציא תעודת בגרות"‪.www.facebook.com/Yair.Bagrut?fref=ts :‬‬ ‫‪77‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫ממים של נפתלי בנט‬ ‫בדומה ליאיר לפיד‪ ,‬גם נפתלי בנט‪ ,‬מנהיג "הבית היהודי"‪ ,‬בחר לפתוח ערוץ תקשורת מרכזי עם‬ ‫האזרחים באמצעות הרשתות החברתיות‪ .‬תדמיתו כלוחם סיירת "מצ'ואיסטי"‪ ,‬בלתי מתפשר‬ ‫ומלח הארץ‪ ,‬הביאו ליצירת ממים פרודיים והומוריסטיים עליו‪ .‬אך בניגוד ללפיד‪ ,‬שעורר תגובות‬ ‫של ממים ביקורתיים‪ ,‬בנט זכה בעיקר בתגובות תומכות‪ .‬בדומה לתופעת האינטרנט הוותיקה של‬ ‫צ'אק נוריס‪ ,‬המתארת את השחקן ההוליוודי ככל יכול‪ ,‬דף הפייסבוק "נפתלי בנט – העמוד הלא‬ ‫רשמי" מציג את בנט כגרסתו הישראלית והכל יכולה של נוריס‪ ,‬בליווי בדיחות הרלוונטיות יותר‬ ‫‪8‬‬ ‫לתרבות הישראלית‪ .‬כמו לפיד‪ ,‬גם בנט קיבל תבנית מם ייחודית‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מקור התמונות‪ :‬דף הפייסבוק "נפתלי בנט – העמוד הלא רשמי"‪on.fb.me/10DLpLc :‬‬ ‫‪78‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫ממים של דף הפייסבוק "דוסים מצייצים"‬ ‫דף הפייסבוק של "דוסים מצייצים"‪ ,‬הוא הדף הגדול הראשון שפונה לקהל היעד הדתי והמסורתי‬ ‫ברשת החברתית‪ .‬הוא מכיל ממים הומוריסטיים בנושאי דת‪ ,‬סיפורים תנ"כיים‪ ,‬הלכות שונות‬ ‫ושלל סיטואציות המוכרות בעיקר לגולשים חובשי הכיפה‪ .‬רבים מן הממים שמופיעים בו מובנים‬ ‫גם ליהודים חילונים ועל כן הדף הפך למצליח ומוכר‪ .‬הממים המופיעים בדף כוללים לרוב הומור‬ ‫נקי מביקורת‪ ,‬מחאה או לעג מכל סוג שהוא‪ .‬העמוד פועל בשיטה המוכרת בה המשתמשים מעלים‬ ‫‪9‬‬ ‫את הממים שלהם לקיר והעורכים בוחרים אילו ממים יתפרסמו בפיד‪.‬‬ ‫ממים פוליטיים ימניים‬ ‫במהלך ‪ 2012‬קמו ברשת החברתית הישראלית קבוצות חדשות שעיקרן היה ייצוגו של הצד‬ ‫הפוליטי הימני דרך ממים‪ .‬עד עתה היו ממים פוליטיים וביקורתיים נחלתו הכמעט בלעדית של‬ ‫השמאל החילוני בישראל‪ ,‬דרך קבוצות כגון "אנטריקוט מפרות קדושות"‪ ,‬עמוד הפייסבוק של‬ ‫אמיר שיבי ואף דף הפייסבוק הפופולרי "סטטוסים מצייצים" אשר גם הוא נוטה לצד השמאל‬ ‫– מרכז של המפה הפוליטית‪ .‬אולם דפים כגון "חבורת הקרן"‪" ,‬כולנו נגד השמאל הקיצוני"‬ ‫ו‪"-‬קריקטורה יומית ושאר ירקות של אור רייכרט" מזוהים עם הימין והממים המופיעים בהם‬ ‫מתרכזים בביקורת פוליטית וחברתית על השמאל ועל אורחות חייו של הציבור השייך לצד זה של‬ ‫המפה הפוליטית‪ .‬בנוסף‪ ,‬דפים אלו אחראיים לממים המחזקים את רגשי הדת היהודית ואהבת‬ ‫‪10‬‬ ‫הארץ‪ ,‬מביעים תמיכה בצה"ל ומשמיעים גם הם ביקורת על השלטון‪ ,‬אך מן הצד הימני‪.‬‬ ‫‪ 9‬מקור התמונות‪ :‬דף הפייסבוק של "דוסים מצייצים"‪.www.facebook.com/dosim.metsaitsimm?fref=ts :‬‬ ‫‪ 10‬מקור התמונות‪ :‬דף הפייסבוק "כולנו נגד השמאל הקיצוני"‪on.fb.me/Y9M6eU :‬‬ ‫‪79‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫ממים של דף הפייסבוק "י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה"‬ ‫דפי פייסבוק הפונים לקהל האתאיסטי תוך שהם צוחקים ולועגים לדת ולמנהגיה ומנגד‪ ,‬מצדיקים‬ ‫ומעודדים את השימוש במדע מדויק קיימים כבר זמן מה בפורמט לועזי‪ ,‬אך במהלך ‪ 2012‬נפתח‬ ‫ברשת הישראלית דף עם מטרה זהה העונה לשם "י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה" והיווה מוקד של אש ועניין‪ .‬גולשים‬ ‫מאמינים רבים התרעמו על השימוש בשמו התנ"כי של אלוהים ויוצר הדף אף קיבל איומים‬ ‫וגידופים רבים‪ .‬מנגד‪ ,‬גולשים הרואים עצמם כאתאיסטים מצאו בדף הפייסבוק בית חם והסערה‬ ‫התקשורתית שנוצרה סביב הדף תרמה אף יותר להפיכתו לפופולרי‪ .‬הדף מעלה ממים רבים‬ ‫‪11‬‬ ‫שצוחקים על אמונות ומנהגים יהודים דתיים ועל החברה הדתית והחרדית בפרט‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מקור התמונות‪ :‬דף הפייסבוק של "י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה"‪.www.facebook.com/jehovahDBoss?fref=ts :‬‬ ‫‪80‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫ממים של "חתולה נרגנת – ‪" ,"Grumpy Cat‬חברה קנאית בטירוף‬ ‫– ‪ "Overly Attached Girlfriend‬ו‪"-‬בחור פוטוגני בצורה מגוחכת‬ ‫– ‪"Ridiculously Photogenic Guy‬‬ ‫מקורם של ממים אלו הוא ברשת החברתית האמריקאית הפופולרית ‪ ,reddit‬שבה נעשה שימוש‬ ‫נרחב בממים‪ .‬משם הם הגיעו גם לרשת הישראלית‪ ,‬ובה הם קיבלו וריאציות בשפה העברית‪ .‬מם‬ ‫ה‪"-‬חתולה הנרגנת" מבוסס על תמונות של חתולה שנולדה עם לסת תחתונה בולטת המעניקה לה‬ ‫מראה כעוס ונרגן‪ .‬המם משמש לתיאור סיטואציות הומוריסטיות רבות מהן החתולה לא מרוצה‪.‬‬ ‫מם ה‪"-‬חברה קשורה בטירוף" מבוסס על סרטון וידאו שפרסמה משתמשת ביוטיוב‪ .‬בסרטון‬ ‫היא נראית מבצעת גרסה פארודית לשיר ‪ Boyfriend‬של ג'סטין ביבר בשינוי המילים ומציגה את‬ ‫עצמה כחברה האובססיבית והקנאית שמוכרחה לדעת על כל המתרחש עם בן זוגה‪ .‬המם מתאר‬ ‫סיטואציות הומוריסטיות בהן ה"חברה הקשורה בטירוף" מגיבה בחוסר פרופורציונליות וקנאות‬ ‫לאירועים שונים הקשורים בבן זוגה‪.‬‬ ‫מם ה"בחור פוטוגני בצורה מגוחכת" מבוסס על תמונה אקראית שצולמה בזמן תחרות ריצה‬ ‫המונית בארה"ב בה מופיע בחור בזמן ריצה כשהוא מחייך‪ .‬התמונה המוצלחת במיוחד של הבחור‬ ‫שאמור להתאמץ בזמן הריצה הקנתה לו את התואר "פוטוגני בצורה מגוחכת"‪ .‬המם מתאר‬ ‫סיטואציות הומוריסטיות בהן משיג הבחור את כל העולה על רוחו רק בזכות מראהו הטוב‪.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫התקשורת הדתית בישראל‬ ‫פרופ' יואל כהן‬ ‫אוניברסיטת אריאל‬ ‫מבוא‬ ‫בפרק זה נסקור את מפת התקשורת המיועדת לאוכלוסייה היהודית הדתית בישראל‪ ,‬ונציין מספר‬ ‫נושאי סיקור אשר בלטו במהלך ‪ .2012‬כל דיון בתקשורת הדתית בישראל מתחלק בהכרח בין‬ ‫התקשורת החרדית‪ ,‬אשר בדומה למגזר החרדי (כ‪ 8%-‬מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל)‪,‬‬ ‫אותו היא משרתת‪ ,‬היא בעלת אופי מסתגר אשר נוטה להתמקד בנושאים מגזריים; לתקשורת‬ ‫הדתית‪-‬לאומית (כ‪ 12%-‬מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל)‪ ,‬אשר מכוונת ליצירת סינתזה‬ ‫‪1‬‬ ‫בין התורה לעולם המודרני‪ ,‬כפי שמנסה לעשות המגזר הדתי‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫הקהילה החרדית והדתית‪-‬לאומית נחשפות לתקשורת מעט פחות מהאוכלוסייה החילונית בישראל‬ ‫(‪ 42%‬מהאוכלוסייה היהודית בישראל בשנת ‪ ,)2009‬ומהאוכלוסייה המסורתית (‪ 2.)38%‬החשופים‬ ‫ביותר לעיתונות הם המסורתיים‪ .‬לפי ‪ ,TGI‬בשנת ‪ 2012‬קראו ‪ 78%‬מהישראלים המסורתיים עיתון‬ ‫יומי‪ ,‬ו‪ 76%-‬מהם קראו עיתון בסוף השבוע‪ .‬מקרב האוכלוסייה היהודית החילונית ‪ 73%‬קוראים‬ ‫עיתון יומי ו‪ 73%-‬קוראים עיתון בסופי שבוע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רק ‪ 64%‬מהמגזר הדתי‪-‬לאומי ו‪59%-‬‬ ‫מהמגזר החרדי קוראים עיתון יומי‪ .‬בסוף השבוע ‪ 74%‬מהדתיים‪-‬לאומיים קוראים עיתון‪ ,‬ו‪63%-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מהחרדים קוראים עיתון או מגזין חדשותי‪.‬‬ ‫כתוצאה ממרכזיותה של הדת היהודית במדינת ישראל‪ ,‬הופיעו נושאים בעלי זיקה לדת בסדר היום‬ ‫החדשותי לעתים קרובות‪ .‬סוגיות כמו גיוס החרדים לצה"ל וה"שוויון בנטל" (ראו פרק ‪ )1‬קיבלו‬ ‫מקום נכבד בתקשורת הממלכתית ובתקשורת הדתית‪ .‬הכוחות הפוליטיים הדתיים‪-‬לאומיים‬ ‫והחרדיים‪ ,‬ובמיוחד בחירת נפתלי בנט לראשות מפלגת "הבית היהודי" והתמורות שחלו במפלגה‬ ‫בשל כך‪ ,‬זכו לכיסוי משמעותי אף הם (ראו פרק ‪ .)1‬בקהילה החרדית‪-‬ליטאית בלטו סיקורי מחלתו‬ ‫ומותו של הרב שלום אלישיב‪ .‬נושאים נוספים אשר אינם נסקרים כאן‪ ,‬כמו פרשת הרב מוטי אלון‪,‬‬ ‫קיבלו תשומת לב בתקשורת הכללית וב"מקור ראשון"‪ .‬סיום המחזור ה‪ 12-‬של קריאת הדף היומי‬ ‫של התלמוד הבבלי בקיץ ‪ 2012‬זכה אף הוא לכיסוי נרחב בתקשורת החרדית והדתית‪-‬לאומית‬ ‫ כחלק ממגמה של השתתפות בלימוד יומי של דף התלמוד‪ ,‬מגמה הצוברת פופולאריות בקרב‬‫הקהילות האורתודוקסיות בישראל ובחו"ל‪.‬‬ ‫בהמשך הפרק נדון בתקשורת במגזר החרדי‪ ,‬ולאחר מכן במגזר הדתי‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫‪ 1‬מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקר חברתי‪ .2009 .‬להרחבה לגבי הציבור הדתי‪-‬לאומי והתקשורת ראו‬ ‫גבל‪ ,‬א‪ .)2006( .‬הציבור הדתי לאומי והתקשורת‪ :‬יחסי אהבה‪-‬שנאה‪ .‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מכון חיים הרצוג‪ .‬לגבי‬ ‫הציבור החרדי והתקשורת‪ ,‬ראו קפלן‪ ,‬ק‪" .)2006( .‬רבות רעו"ת צדיק"‪ :‬קווים לתולדות העיתונות החרדית בישראל‪ ,‬למאפייניה‬ ‫ולהתפתחותה‪ .‬תל אביב‪ :‬מכון הרצוג ואוניברסיטת תל אביב‪ .‬אין בישראל כלי תקשורת בקנה מידה גדול הנותנים ביטוי לקהילה‬ ‫הקונסרבטיבית או לקהילה הרפורמית‪ ,‬ולכן קהילות אלה לא נכללות בסקירה זו‪.‬‬ ‫‪ 2‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקר חברתי‪.2009 .‬‬ ‫‪ 3‬מבוסס על נתוני ‪ TGI‬אשר נמסרו למחבר‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫חשיפה לתקשורת בציבור החרדי‬ ‫התקשורת החרדית – העיתונות היומית הממוסדת‪ ,‬שבועונים עצמאיים ושתי תחנות רדיו –‬ ‫ממשיכה לצמוח‪ .‬במסגרת זו מתקיימים‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬השבועונים "המשפחה"‪" ,‬בקהילה"‪" ,‬שעה‬ ‫טובה" ו"יום ליום"‪ ,‬והעיתונים היומיים "המודיע"‪" ,‬יתד נאמן"‪" ,‬המבשר" ו"פלס"‪ .‬מרבית‬ ‫העיתונים מופצים בעיקר למנויים‪ ,‬וחלק ניכר מהשבועונים נמכרים בחנויות שונות‪.‬‬ ‫בעקבות הקמתה של המדינה היהודית ב‪ ,1948-‬ייסדו מנהיגי התנועה החרדית "אגודת ישראל"‬ ‫בשנת ‪ 1950‬עיתון יומי משלהם‪" ,‬המודיע"‪ .‬הייתה בכך הכרה שלולא כן הייתה הקהילה החרדית‬ ‫נחשפת להשפעות של התקשורת החילונית‪ .‬מאז‪ ,‬החלו להופיע עיתונים חרדיים מפוקחים אחרים‪,‬‬ ‫ביניהם "יתד נאמן"‪ ,‬היוצא לאור על‪-‬ידי מפלגת "דגל התורה" ומזוהה עם הזרם הליטאי החרדי‪,‬‬ ‫ולאחרונה "המבשר" מטעם סיעה בעלת אוריינטציה חסידית שהתפלגה מ"אגודת ישראל"‪.‬‬ ‫"פלס"‪ ,‬עיתון ליטאי נוסף‪ ,‬הוקם ב‪ 2012-‬בעקבת פטירתו של הרב יוסף אלישיב (ראה המשך)‪.‬‬ ‫ש"ס‪ ,‬המפלגה החרדית המזרחית‪ ,‬מוציאה לאור את השבועון "יום ליום"‪.‬‬ ‫מאז אמצע שנות השמונים‪ ,‬הופיעה סדרה של מגזינים חרדיים מסחריים המאופיינים בפתיחות‬ ‫לדיווח חדשותי שאינו מקובל בעיתונים היומיים המתפרסמים על‪-‬ידי מפלגות פוליטיות‪ .‬השבועונים‬ ‫בעלי התפוצה הגדולה ביותר כוללים את "המשפחה"‪" ,‬בקהילה" ו"שעה טובה"‪ .‬בנוסף‪" ,‬שבוע"‬ ‫‪4‬‬ ‫המתפרסם על‪-‬ידי קבוצת העיתונות הדתית‪ ,‬הוא רשת ארצית של עיתונים המופצים חינם‪.‬‬ ‫האחוזים הנמוכים יחסית של חשיפה חרדית לעיתונות היומית בסקר ‪ TGI‬ל‪ 59%( 2012-‬קוראים‬ ‫עיתון יומי ו‪ 63%-‬קוראים עיתון או מגזין בסופי שבוע)‪ ,‬הם עקביים בנתונים הנאגרים על דפוסי‬ ‫החשיפה לתקשורת של מגזר זה בעשרים השנים האחרונות‪ .‬דפוסים אלה נסקרו לראשונה ב‪1995-‬‬ ‫על‪-‬ידי איגוד המפרסמים בישראל‪ ,‬אז נמצא ש‪ 32%-‬מהחרדים אינם נוהגים לקרוא שום עיתון‪.‬‬ ‫מנתוני ‪ TGI‬העדכניים עולה גם כי גברים חרדים נוטים לקרוא בעיתונות יותר מהנשים במגזר‬ ‫זה‪ ,‬ונשים נוטות לקרוא רק את העיתונות של סוף השבוע יותר מגברים‪ 62% :‬מהגברים החרדים‬ ‫נחשפים לעיתון יומי‪ ,‬ו‪ 60%-‬מהם נחשפים לעיתון או מגזין בסוף השבוע; לעומת זאת ‪ 55%‬מהנשים‬ ‫החרדיות נחשפות לעיתון יומי ו‪ 66%-‬מהם נחשפות לעיתון או מגזין בסוף השבוע‪ .‬בחלוקה גילאית‪,‬‬ ‫גברים חרדיים מבוגרים יותר נחשפים יותר לעיתונות ‪ -‬כך ‪ 75%‬מהגברים החרדים בגילאי ‪65+‬‬ ‫ו‪ 70%-‬בגילאי ‪ 64-55‬קוראים עיתון יומי‪ ,‬ו‪ 69%-‬מהגברים החרדים בגילאי ‪ 65+‬ו‪ 70%-‬מהגברים‬ ‫החרדים בגילאי ‪ 64-55‬רואים עיתון או מגזין של סוף השבוע‪ .‬מעניין לציין שבקרב גילאי ‪24-18‬‬ ‫‪ 61%‬קוראים עיתון יומי ו‪ 69%-‬קוראים עיתון או מגזין של סוף השבוע‪ .‬אחוזי חשיפה אלה גבוהים‬ ‫יותר מאחוזי החשיפה במהלך השבוע ובסוף השבוע בקבוצות הגילאים ‪ ,44-35 ,34-25‬ו‪.54-45-‬‬ ‫א‪ .‬עיתוני סוף השבוע‬ ‫השבועון המצליח ביותר במגזר החרדי הוא "המשפחה" ‪ -‬מגזין שבועי המודפס על נייר איכותי‪ ,‬ובו‬ ‫עיתון בן כ‪ 24-‬עמודים‪ ,‬מגזין לצרכנות‪ ,‬ומגזין לילדים‪" .‬המשפחה" מפרסם גם מהדורת עיתון של‬ ‫אמצע השבוע‪ ,‬המופיעה בימי ג' ומחולקת חינם‪ .‬מהדורה זו מתחרה במהדורה המתפרסמת בימי ג'‬ ‫על‪-‬ידי "יתד נאמן"‪ ,‬שגם היא מחולקת חינם‪ .‬בתקופות מפתח כמו בחגים‪" ,‬המשפחה" מפרסמים‬ ‫גם מגזין בעל אוריינטציה דתית חינוכית‪.‬‬ ‫‪ 4‬להרחבה ראו‪Yoel Cohen, God, Jews & the Media: Religion and Israel's media (New York: Routledge) 2012, :‬‬ ‫‪Chapter 5‬‬ ‫‪83‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫לפי סקר ‪ TGI‬כ‪ ,24.2% -‬מהחרדים קוראים את "המשפחה"‪ .‬תפוצה זו גבוהה מזו של מהדורת‬ ‫"יתד נאמן" בימי ששי‪ ,‬המגיעה ל‪ 23.6%-‬מהציבור החרדי‪ ,‬ושל "המודיע"‪ ,‬שתפוצתו מגיעה‬ ‫ל‪ 20%-‬מהחרדים‪" .‬יתד נאמן" מזוהה עם הקבוצה הליטאית של החרדים‪ ,‬ו"המודיע"‪ ,‬שלכאורה‬ ‫מבקש להיות רלבנטי לכל החרדים‪ ,‬מזוהה למעשה עם הענף החסידי של החרדים‪ ,‬ובייחוד עם‬ ‫חסידות גור‪ .‬כל שלושת העיתונים הראו צמיחה במספרי התפוצה שלהם בין יולי ‪ 2011‬ליוני ‪,2012‬‬ ‫שבתחילתה היו ל"המשפחה"‪ ,‬ל"יתד נאמן" ול"המודיע" אחוזי התפוצה של ‪22.7% ,22.3%‬‬ ‫ו‪( 18.6%-‬למהדורת סוף השבוע)‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫המגזין העצמאי השבועי השני בגודלו אחרי "המשפחה" הוא "בקהילה"‪ ,‬שתפוצתו ירדה ל‪9.9%-‬‬ ‫ב‪ 2012-‬מ‪ 12.2%-‬ב‪ ,2011-‬וזאת בהמשך לירידה מ‪ ,2010-‬שאז הגיע ל‪ 18.8%-‬מהחרדים‪" .‬שעה‬ ‫טובה" טיפס מ‪ 3%-‬ל‪ .3.7%-‬השבועון של ש"ס "יום ליום" עלה גם הוא ל‪ 3.7%-‬מ‪ 3%-‬בתקופה‬ ‫הקודמת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עיתונים יומיים‬ ‫במונחים של המהדורה היומית‪" ,‬המודיע" נחשף בפני ‪ ,20.3%‬לעומת ‪ 19.5%‬בתקופה הקודמת‬ ‫(יולי ‪ 2011‬עד יוני ‪ ,)2012‬ו‪ 23.8%-‬ב‪ .2010-‬ניתן לייחס את הירידה להתפצלות של העיתון החרדי‬ ‫החסידי "המבשר"‪ ,‬שהוקם על‪-‬ידי מנחם פורוש ב‪ 2009-‬לאחר כישלונו בבחירות לראשות עיריית‬ ‫ירושלים ב‪ ,2008-‬כאשר "המודיע" תמך במועמד החילוני ניר ברקת‪ .‬תפוצתו של "המבשר" עלתה‬ ‫במידה ניכרת מ‪ 9.2%-‬בתקופה הקודמת (יולי ‪ 2011‬עד יוני ‪ )2012‬ל‪ 10.2%-‬ב‪ .2012-‬בסקר ‪TGI‬‬ ‫אין נתונים לגבי העיתון החדש "פלס"‪ ,‬המזוהה עם הזרם הליטאי של החרדים‪ ,‬אשר ראה אור‬ ‫לראשונה ביולי ‪ .2012‬סקר ‪ TGI‬גם אינו מספק נתונים לגבי המהדורה היומית הפופולארית של‬ ‫"יתד נאמן" המופצת בימי א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ד' ו‪-‬ה' למנויים‪.‬‬ ‫העיתונים והמגזינים החרדיים הנמכרים בתשלום אותגרו על‪-‬ידי עיתונים חרדיים המחולקים‬ ‫בחינם‪ ,‬אף על פי שגם תפוצתם של אלה ירדה ב‪" .2012-‬שבוע" נהנה מחשיפה של ‪ 34.1%‬בתקופה‬ ‫זאת‪ ,‬לעומת ‪ 36.3%‬בתקופה הקודמת‪ .‬כמו כן‪ ,‬ירד "מרכז העניינים" מ‪ 25.9%-‬ל‪ ,22.9%-‬וגיליון‬ ‫אמצע השבוע של "משפחה" המחולק חינם הגיע ל‪ 34.5%-‬מהחרדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חשיפה לרדיו‬ ‫תחנת "קול ברמה"‪ ,‬שהיא תחנה חרדית המשדרת מאז ‪ 2009‬ומזוהה עם ש"ס‪ ,‬ממשיכה לעקוף‬ ‫את שיעור החשיפה של התחנה האשכנזית‪-‬חרדית הוותיקה יותר‪" ,‬רדיו קול חי"‪ ,‬שנוסדה ב‪.1996-‬‬ ‫ב‪ 2012-‬האזינו ‪ 27%‬ל"קול ברמה" – עלייה מ‪ 20%-‬בתקופה הקודמת‪ ,‬ו‪ 20.5%-‬הקשיבו ל"רדיו‬ ‫קול חי"‪ ,‬עלייה מ‪ 19.6%-‬בתקופה הקודמת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חשיפה לאינטרנט‬ ‫האינטרנט נמצא בשימוש אצל מספר מוגבל של חרדים‪ .‬לפי נתוני ‪ ,TGI‬ארבעים אחוז מהחרדים‬ ‫גולשים באינטרנט‪.‬‬ ‫בחתך מגדרי‪ 17% :‬מהנשים גלשו "כל היום או מספר פעמים ביום"‪ ,‬לעומת ‪ 13%‬מהגברים‬ ‫החרדים‪ .‬גברים חרדים (‪ )28%‬נטו יותר מנשים חרדיות (‪" )23%‬לגלוש מדי פעם בפעם"‪ .‬בחתך של‬ ‫מעמד אישי‪ :‬חרדים נשואים (‪ )15%‬נטו קצת יותר מחרדים רווקים (‪ )12%‬או חרדים אלמנים‪-‬או‪-‬‬ ‫גרושים (‪ )12%‬לגלוש "במשך כל היום או מספר פעמים ביום מדי יום"‪ .‬בחתך של רמת הכנסה‪:‬‬ ‫‪ 30%‬מהחרדים בעלי הכנסה גבוהה נהגו לגלוש "לאורך כל היום או מספר פעמים ביום מדי‬ ‫יום"‪ ,‬לעומת ‪ 16%‬בקרב בעלי הכנסה ממוצעת ו‪ 13%-‬בקרב בעלי הכנסה נמוכה‪ 31% .‬מהחרדים‬ ‫בעלי הכנסה בינונית גלשו "מדי פעם בפעם" לעומת ‪ 25%‬מהחרדים בעלי הכנסה גבוהה ו‪25%-‬‬ ‫מהחרדים בעלי הכנסה נמוכה‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫בחתך השכלה‪ 18% :‬מהחרדים בעלי ‪ 13‬שנות השכלה ומעלה נהגו לגלוש "במשך כל היום או מספר‬ ‫פעמים ביום מדי יום" לעומת ‪ 12%‬מהחרדים בעלי השכלה של ‪ 12‬שנות לימוד‪ ,‬ו‪ 10%-‬מהחרדים‬ ‫בעלי ‪ 11-8‬שנות לימוד‪ .‬באופן דומה‪ 27% ,‬מהחרדים בעלי ‪ 13‬שנות לימוד ומעלה נהגו לגלוש ברשת‬ ‫"מדי פעם בפעם"‪ ,‬לעומת ‪ 25%‬מהחרדים בעלי ‪ 11-8‬שנות לימוד ו‪ 22%-‬מהחרדים בעלי ‪ 12‬שנות‬ ‫לימוד‪.‬‬ ‫במונחי גיל‪ ,‬למרות שבקרב חרדים בגילאי ‪ 45‬ומעלה ישנה ירידה מסוימת במידת השימוש‬ ‫באינטרנט‪ ,‬נראה כי הגיל אינו גורם משמעותי בדפוסי הגלישה של חרדים‪ 15% .‬מהחרדים בגילאי‬ ‫‪ 16% ,24-18‬מהחרדים בגילאי ‪ ,34-25‬ו‪ 14%-‬מהחרדים בגילאי ‪ 44-35‬נהגו לגלוש "במשך כל היום‬ ‫או מספר פעמים ביום מדי יום"‪ .‬אבל אפילו ‪ 12%‬מהחרדים בגילאי ‪ 54-45‬עשו זאת‪ .‬יתר על‪-‬כן‪,‬‬ ‫‪ 21%‬מהחרדים בגילאי ‪ 64-55‬עושים זאת‪.‬‬ ‫ה‪ .‬פרסום‬ ‫בשנת ‪ 2012‬היה גידול בהיקף הפרסום במגזר החרדי‪ .‬זאת בניגוד למגמה הכללית של תחום‬ ‫התקשורת בישראל (ראו פרק ‪ .)4‬ועדיין‪ ,‬הגידול ב‪ )6%( 2012-‬לא היה גבוה כמו ב‪.)11%( 2011-‬‬ ‫קטגוריות מרכזיות של מוצרים המתפרסמים במגזר החרדי הם‪ :‬ספרים‪ ,‬ארגוני צדקה‪ ,‬מוצרי‬ ‫צריכה‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬וביגוד‪.‬‬ ‫נושאים על סדר היום של העיתונות החרדית‬ ‫א‪ .‬פטירתו של הרב אלישיב והולדת העיתון "פלס"‬ ‫מותו של הרב יוסף שלום אלישיב שנחשב כפוסק המוביל של הענף הליטאי של החרדים האשכנזים‬ ‫‪5‬‬ ‫ביולי ‪ ,2012‬הוביל ליצירת עיתון יומי חרדי חדש‪" ,‬פלס"‪ ,‬אשר לו תפוצה יומית של ‪ 3,000‬מנויים‪.‬‬ ‫בדומה ל"יתד נאמן" אשר מחלק את גיליון יום ג' שלו בחינם‪ ,‬מחלק גם "פלס" חינם את שער‬ ‫החדשות בימי ששי‪.‬‬ ‫מחלוקות לגבי מי יירש את הרב אלישיב הרחיבו את הפערים בין המחנה ה"בני‪-‬ברקי" של חרדים‬ ‫ליטאים שהזדהו עם הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן והמחנה ה"ירושלמי" שרצה שהרב שמואל‬ ‫אוירבך‪ ,‬בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך‪ ,‬יירש את מקומו של הרב אלישיב בתור המנהיג המוכר‬ ‫של החרדים הליטאים‪.‬‬ ‫המערכת של "יתד נאמן"‪ ,‬שמאז היווסדו ב‪ 1985-‬שירת את האוכלוסייה הליטאית החרדית‪ ,‬הייתה‬ ‫מחולקת בין העורך שמונה על‪-‬ידי הרב שטיינמן ובין נתן גרוסמן שמונה על‪-‬ידי הרב אלישיב –‬ ‫כאשר עורך אחד ממונה על המהדורה של סוף השבוע והשני על המהדורות של ימות החול‪ .‬אחרי‬ ‫שתומכי שטיינמן הצליחו לדחוף החוצה את נתן גרוסמן לאחר מות הרב אלישיב‪ ,‬יסד גרוסמן את‬ ‫העיתון "פלס"‪ .‬המתחים בין תומכי אלישיב ותומכי שטיינמן הגיעו לשיא בדצמבר ‪ 2012‬במערכת‬ ‫הבחירות‪ ,‬כשנתן גרוסמן הותקף פיזית מחוץ לביתו בירושלים על‪-‬ידי מספר חרדים ונזקק לטיפול‬ ‫בבית החולים‪.‬‬ ‫יש לציין כי "יתד נאמן" עצמו היה תוצר של מחלוקת אידיאולוגית בין החרדים הליטאים תחת‬ ‫הרב אליעזר שך‪ ,‬ראש ישיבת פוניבז" היוקרתית‪ ,‬שקדם לרב אלישיב כמנהיג החרדים הליטאים‪.‬‬ ‫שך טען שהשקפותיו לא באו לידי ביטוי ב"המודיע"‪ ,‬אשר היה מזוהה במידה מסוימת עם הרבי‬ ‫מגור‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫יהודה שלזינגר‪" ,‬תורת המלחמה"‪ ,‬ישראל היום‪.28.12.2012 ,‬‬ ‫‪85‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫הקיום של ארבעה עיתונים יומיים חרדיים – "המודיע"‪" ,‬יתד נאמן"‪" ,‬המבשר"‪ ,‬ו"פלס" –‬ ‫הוא אתגר כלכלי לכל אחד מהם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הצמיחה של מקורות חרדים אלטרנטיביים כמו‬ ‫השבועונים העצמאיים – "המשפחה"‪" ,‬בקהילה"‪" ,‬שעה טובה" – ושל אתרי אינטרנט חדשותיים‬ ‫חרדים‪ ,‬מהווה אתגר לעיתונות החרדית היומית‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור הגידול הדמוגרפי ארוך הטווח‬ ‫של האוכלוסייה החרדית צופה חיים ארוכים לתקשורת החרדית כולה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פרשת "בחדרי חרדים"‬ ‫באפריל ‪ 2012‬טלטלה פרשה מביכה את אתר החדשות החרדי המוביל‪" ,‬בחדרי חרדים"‪ .‬התברר‬ ‫כי עשרות אלפי שקלים נסחטו מקורבנות‪ ,‬ביניהם אנשי ציבור מהקהילה החרדית‪ ,‬תמורת הורדת‬ ‫מידע מהאתר‪ .‬בין הנסחטים היו מנחם פרוש‪ ,‬אריה דרעי‪ ,‬הרב יוסף אלישיב‪ ,‬וגופים כמו ארגוני‬ ‫צדקה‪ .‬נאמר גם כי האתר קיבל כספים ממתנגדיו של איש הפרסום החרדי דודי זילברשלג‪ ,‬כדי‬ ‫לפרסם עליו מידע אחרי ששמו הטוב הוכפש כשנפל קורבן למזימה ונפגש עם נערת פיתוי בחדר‬ ‫‪6‬‬ ‫בבית מלון‪.‬‬ ‫"בחדרי חרדים" נוסד ב‪ 2002-‬כפורום במסגרת האתר "הייד פארק"‪ .‬הודות להצלחתו של הפורום‬ ‫והפופולאריות שלו‪ ,‬קנו אותו משקיעים ומיסדו אותו כאתר נפרד‪ ,‬ואז ב‪ 2009-‬נקנה האתר על‪-‬ידי‬ ‫‪ Global Networks‬בבעלותו של גיא כהן‪ ,‬שלו מספר אתרים‪ ,‬ביניהם אתר סקס‪ .‬לפי כהן‪ ,‬היו‬ ‫ב‪ 100,000 2007-‬כניסות לאתר‪ ,‬ב‪ 2008-‬כ‪ 200,000-‬כניסות‪ ,‬ב‪ 2009-‬כ‪ 400,000-‬כניסות‪ ,‬וכ‪500,000-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כניסות ב‪.2012-‬‬ ‫הפרשה נחשפה כאשר איש העסקים יעקב ברגר סירב להיכנע לניסיון סחיטה אחרי שהאתר רמז‬ ‫בצורה בוטה על מעשים מיניים בלתי הולמים שהתרחשו בחדר בבית מלון שבו הוא אירח חגיגת‬ ‫שבע ברכות לאחד הילדים שלו‪ ,‬במעורבות של אורחת מחו"ל ואחד מבני משפחתו של ברגר‪ .‬ברגר‬ ‫סירב לשלם‪ ,‬הקליט פגישה עם נושא תפקיד מהאתר‪ ,‬ומסר את ההקלטה למשטרה‪.‬‬ ‫מלחמות התרבות של התקשורת החרדית‬ ‫החרדים בונים חומות של גטו תרבותי כדי להרחיק השפעות זרות שאינן תורניות‪ .‬אלה באו לידי‬ ‫ביטוי ב‪ 2012-‬בהמשך המאבק של המנהיגות הרבנית החרדית נגד האינטרנט‪ ,‬ובמקרה של "קול‬ ‫ברמה" שסירב להעלות נשים לשידור‪.‬‬ ‫א‪ .‬אינטרנט‬ ‫רבנים חרדיים המשיכו בקמפיין שלהם נגד השימוש באינטרנט– קמפיין שהתחיל בשנות ה‪90-‬‬ ‫של המאה ה‪ 20-‬עקב חשש לחשיפה לתכנים בלתי הולמים‪ .‬ב‪ 2012-‬נמשכה המגמה לפיה חלק‬ ‫מהרבנים הרשו להשתמש באינטרנט לצורך עסקים בתנאי שייעשה שימוש במתקן לסינון התכנים‬ ‫באינטרנט‪ ,‬לאור העובדה שהאינטרנט הוא חלק אינטגרלי של החיים במאה ה‪ .21-‬לדוגמה‪ ,‬הרבי‬ ‫מבעלז נטה להרשות את השימוש באינטרנט בבתי עסק‪ .‬אכן‪ ,‬הקהילה של חסידות בעלז הקימה‬ ‫את בית הקפה האינטרנטי הראשון‪ ,‬כאשר נוכח במקום פקיד שתפקידו לפקח על האתרים‬ ‫שאליהם נכנסים‪ .‬חרדים השתמשו באינטרנט לצורך דואר אלקטרוני‪ ,‬גישה לתכנים כמו ספרות‬ ‫תלמודית‪ ,‬וכו'‪ .‬אפשר גם למצוא מחשבים ניידים בישיבות חרדיות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מעריב‪.18.12.2012 ,‬‬ ‫דורון בר‪-‬גיל‪" ,‬היי גיא"‪" ,‬ירושלים"‪.25.12.2009 ,‬‬ ‫‪86‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫אך האיום שמציבה הטכנולוגיה ל"טוהר הבית החרדי" היה מוטיב חוזר בפגישות של חרדים‪ .‬כך‪,‬‬ ‫בעקבות עצרת רבת משתתפים שבה נאספו קרוב ל‪ 80,000-‬אנשים בסיטי פילדס בניו יורק במאי‬ ‫‪ 2012‬ומחו נגד האינטרנט‪ ,‬נערכו גם עצרות דומות בישראל‪ .‬בייחוד‪ ,‬ראו הרבנים החרדים בעקרות‬ ‫הבית ערוץ שבאמצעותו יוכלו לאכוף את אי‪-‬כניסתו של האינטרנט לבית החרדי‪ .‬בקהילות חרדיות‬ ‫בדרום‪ ,‬כולל נתיבות‪ ,‬אופקים ותפרח‪ ,‬הורים שביקשו לרשום את ילדיהם לבית ספר יסודי או‬ ‫לישיבות תיכוניות נשאלו אם יש ברשותם מחשב ואם יש להם גישה לאינטרנט בבית‪ 8,‬וזוהי אך‬ ‫דוגמה אחת‪.‬‬ ‫שאלה שככל הנראה תידון ב‪ 2013-‬נוגעת לחרדים ו"פייסבוק"‪ .‬מצד אחד לפייסבוק קיים פוטנציאל‬ ‫רב בתחום הרישות (נטוורקינג) החברתי עבור קהילה זאת‪ ,‬העולה בקנה אחד עם הדגש שנותנת‬ ‫החברה החרדית על קהילתיות ועזרה בתחום החברתי; ומצד שני‪ ,‬הוא יוצר פיתויים חדשים‬ ‫ומכשולים עבור הקהילה החרדית בכל הנוגע למין‪ ,‬אלימות ולשון הרע‪.‬‬ ‫ב‪" .‬קול ברמה" והעלאת נשים לשידור‬ ‫שאלת מעמד הנשים בתקשורת החרדית עלתה במקרה של "קול ברמה"‪ ,‬תחנה חרדית הפונה אל‬ ‫האוכלוסייה החרדית הספרדית‪ ,‬שנקטה מדיניות של אי שידור נשים‪ .‬למען האמת‪ ,‬גישה זאת‬ ‫אינה חריגה ביחס למעמד הכללי של נשים בעיתונות החרדית‪ .‬כך‪ ,‬לא מדפיסים את שמן הפרטי‬ ‫של נשים הכותבות בעיתון‪ ,‬ובמקום זאת כותבים רק את האות הראשונה של שמן‪.‬‬ ‫כללי הצניעות מקורם בהלכה יהודית אורתודוקסית האוסרת האזנה לשירת נשים – פן יחווה‬ ‫הגבר היהודי עוררות מינית‪ .‬רבנים חרדים ורבנים השייכים לזרם הדתי‪-‬לאומי חלוקים ביניהם‬ ‫אם האיסור חל רק על שמיעת שירה של נשים בנוכחותן הפיזית או אם האיסור חל גם על שירת‬ ‫נשים מוקלטת‪ .‬חלק מהרבנים בקבוצה השנייה נוטים להרשות האזנה לשירה מוקלטת של נשים‪.‬‬ ‫כך או כך‪" ,‬קול ברמה" הקצין את דרישת הצניעות עד כדי איסור על שמיעת דיבור של נשים (ראה‬ ‫פרק ‪.)5‬‬ ‫מספר קבוצות‪ ,‬ביניהן "האגודה לזכות הציבור לדעת" ו"קולך"‪ ,‬פתחו בקמפיין בנושא זה המכוון‬ ‫לרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה‪ ,‬בטענה שהאיסור על השמעת נשים ברדיו פוגע במעמדן של‬ ‫הנשים‪ .‬התחנה טענה שרבים מהמאזינים שלה חדלו להאזין לתחנה כי השידורים בה כללו גם‬ ‫קולות נשיים‪ .‬כך‪ ,‬חבר הכנסת מש"ס‪ ,‬נסים זאב אמר שהוא מכבה את הרדיו בכל פעם שנשים‬ ‫עולות לשידור‪" .‬אני צריך לשמוע מוסר מאיזו אישה של רב‪ .‬התחנה הידרדרה עד כדי כך?"‪ 9‬התחנה‬ ‫נקנסה בסך ‪ ₪ 60,000‬על‪-‬ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ .‬בהסכם בין התחנה והרשות‪,‬‬ ‫הסכימה התחנה לתכנית בוקר יומית עם נשים‪ ,‬ומאוחר יותר מספר השעות שבהן הושמעו נשים‬ ‫אף עלה‪ ,‬אך "האגודה לזכות הציבור לדעת" טענה שהפשרה אינה מספקת‪ .‬לימור לבנת‪ ,‬שרת‬ ‫התרבות‪ ,‬יזמה ועדה במשרד המשפטים שהגיעה למסקנה שהפשרה שהתקבלה סותרת את מעמד‬ ‫האישה וכן את חופש הביטוי‪.‬‬ ‫הפרשה הייתה מבחן לרמה של חופש הביטוי‪ ,‬לאינטרסים של קהלים של מיעוטים‪ ,‬ולסמכויות‬ ‫ולאחריות של הרשות המפקחת‪" .‬קול ברמה" הוקם כפתרון לקהלי יעד שצרכיהם אינם נענים על‬ ‫ידי תחנות הרדיו של הזרם המרכזי כמו קול ישראל‪ ,‬אך כתחנה הממומנת מכספי ציבור כפופה‬ ‫"קול ברמה" לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ .‬באופן אירוני‪ ,‬הובל הקמפיין נגד "קול ברמה"‬ ‫על ידי קבוצות המזדהות עם הקהילה הדתית המודרנית – וכך הפכה הסוגיה של מעמד הנשים‬ ‫בתקשורת החרדית לחזית נוספת שבה מתנגשות הקהילה הדתית לאומית והקהילה החרדית‪.‬‬ ‫‪ 8‬יואל כהן‪" ,‬עידן המידע והזהות החרדית הדתית"‪ ,‬קשר‪ ,44 ,‬חורף ‪.2013‬‬ ‫‪ 9‬אמילי גרינצווייג‪" ,‬מנהל הרדיו החרדי‪ :‬העלאת נשים לשידור פגעה ברייטינג"‪.28.2.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/news/education/1.1652329‬‬ ‫‪87‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫ג‪ .‬האם הקולנוע החרדי מגיע לפרקו?‬ ‫הצלחת הסרט "למלא את החלל" של הבמאית החרדית רמה בורשטיין בפסטיבל הסרטים בוונציה‬ ‫בספטמבר ‪ ,2012‬בו קיבל את פרס השחקנית הטובה ביותר‪ ,‬מיקד את תשומת הלב באחד מענפי‬ ‫העסקים הקטנים ההולך ומתפתח במגזר החרדי – תעשיית הסרטים‪.‬‬ ‫הסרטים כגון "למלא את החלל" ו"אושפיזין"‪ ,‬אשר נעשו על ידי אמנים חוזרים בתשובה‪ ,‬פונים‬ ‫לקהל שאינו חרדי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬במשך למעלה מעשור מפיקות נשים חרדיות סרטים המוקרנים‬ ‫לקהלים נפרדים של גברים ונשים באולמות שכורים בהזדמנויות שונות כגון חול המועד‪ .‬לאור‬ ‫האיסור שאסרו רבנים חרדיים על קהילותיהם לצפות בטלוויזיה או להשתמש באינטרנט למטרות‬ ‫בידור‪ ,‬סרטים אלה הם הבידור החזותי הלגיטימי היחיד שקיים עבורם‪.‬‬ ‫סרטים הפונים לקהל החרדי שונים מאוד מהקולנוע של הזרם המרכזי‪ .‬התכנים של הסרטים‬ ‫החרדיים מפוקחים והם מציגים גברים בלבד או נשים בלבד– כאשר סרטים המציגים גברים‬ ‫מוקרנים רק לקהלים של גברים וסרטים המציגים נשים מוקרנים רק לקהלים של נשים‪ ,‬והכנת‬ ‫הסרט מפוקחת בקפדנות מטעם הרבנים‪ .‬הסרטים אינם כוללים תכנים הקשורים למין או‬ ‫לאלימות‪ .‬אין ביקורת מובנית או דו משמעות שאופייניים כל כך לסרטים בני זמננו של הזרם‬ ‫המרכזי‪ ,‬והם מכילים מסר חינוכי תורני‪ .‬בהיעדר שחקנים חרדיים מתאימים‪ ,‬מצלמים שחקנים‬ ‫מהמגזר החילוני‪.‬‬ ‫עקב הקהל המצומצם של סרטים אלה‪ ,‬הסרט החרדי הטיפוסי מתמודד עם קשיים בהשגת מימון‬ ‫ובמקרים מסוימים ההפקה ממומנת מכספם הפרטי של המפיקים‪ .‬לפי ההערכה קיימות כיום‬ ‫כ‪ 100-‬נשים חרדיות העובדות בהפקת סרטים או בעריכתם‪ ,‬וקצת יותר מהמספר הזה – גברים‬ ‫חרדיים העובדים בתחום‪ .‬קיימת הכרה ציבורית גוברת בצורך לתמוך בסרטים חרדיים‪ .‬ישנם שני‬ ‫נציגים חרדיים בפסטיבל הסרטים הישראלי‪ ,‬ולימור לבנת‪ ,‬שרת התרבות לשעבר‪ ,‬ביקשה להרחיב‬ ‫את הרגישות לצורך במציאת מימון ותמיכה תקציבית עבור קבוצות פריפריאליות כמו החרדים‪,‬‬ ‫ולאפשר להן לתת ביטוי להווייתן באמצעות סרטים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ב‪ 2012-‬נפתחה ביוזמת קרן גשר‬ ‫לקולנוע רב תרבותי ובשיתוף הרשות השנייה ומפעל הפיס חממת קולנוע ליוצרות חרדיות‪ ,‬ובה ‪12‬‬ ‫נשים חרדיות בשלב זה‪.‬‬ ‫תקשורת במגזר הדתי‪-‬לאומי‬ ‫בניגוד לקהילה החרדית המקיפה עצמה בחומות תקשורתיות ותרבותיות כדי להימנע מהשפעות‬ ‫בלתי רצויות‪ ,‬התקשורת המזוהה עם הקהל הדתי‪-‬לאומי פתוחה יותר לתקשורת הכללית‬ ‫ומתכתבת ִאתה‪ .‬אולם למגמה הכללית לעבר יתר פלורליזציה של הנוף התקשורתי בישראל היו‬ ‫השלכות גם על המגזר הדתי‪-‬לאומי‪ ,‬אשר גם בו ניכר הרצון להפיק תקשורת המשקפת יותר את‬ ‫ערכי המגזר‪.‬‬ ‫כלי התקשורת הראויים לציון במגזר זה הם העיתון "מקור ראשון"‪ ,‬השבועון "בשבע"‪ ,‬רדיו "גלי‬ ‫ישראל"‪ ,‬ואתר החדשות "ערוץ ‪."7‬‬ ‫עיתון מפתח המשרת את הקהילה הזאת הוא "מקור ראשון" שנוסד ב‪ .1997-‬ב‪ 2012-‬עלתה תפוצתו‬ ‫ב‪ 0.5%-‬לעומת ‪ ,2011‬ל‪ 3.6%-‬מהישראלים‪ ,‬לפי סקר ‪ .TGI‬בעוד שעיתון זה אינו עיתון דתי מובהק‬ ‫אלא מתאפיין יותר כעיתון לאומי‪ ,‬חלק נכבד מהתכנים שלו מיועד באופן ברור ליהודי הדתי או‬ ‫המסורתי‪ .‬מדור ה"שבת" שלו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מכיל כמות גדולה של תכנים יהודים דתיים ותרבותיים‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫הוא מכיל גם תכנים שאינם מזוהים במובהק עם הענף האורתודוקסי של היהדות‪ .‬בסגל העיתון‬ ‫יש גם עיתונאים המשתייכים לציבור החילוני‪ ,‬אך מרבית העיתונאים מזוהים עם המחנה הדתי‪-‬‬ ‫לאומי‪ .‬נוכח העובדה ש"הצופה"‪ ,‬שתיפקד בזמנו כביטאון של המפד"ל‪ ,‬התמזג וניטמע ב"מקור‬ ‫ראשון" – הפך "מקור ראשון" לעיתון המפתח האיכותי של מגזר זה‪ .‬אך בעוד שמהדורת סוף‬ ‫השבוע תופסת מקום מוערך בקהילה‪ ,‬המהדורה היומית הדלה בתוכן לא הצליחה לכבוש לעצמה‬ ‫מקום‪.‬‬ ‫לעומת "מקור ראשון ‪" ,‬בשבע"‪ ,‬עיתון המופץ חינם במגוון מהדורות מקומיות‪ ,‬הפך לעיתון בעל‬ ‫התפוצה הגדולה ביותר במגזר זה וב‪ 2012-‬הוא נהנה‪ ,‬לפי סקר ‪ ,TGI‬מחשיפה ל‪ 5.1%-‬מהישראלים‬ ‫– גידול של ‪ 0.6%‬ב‪ .2012-‬העיתון‪ ,‬בעריכת הרב עמנואל שילה‪ ,‬משקף את זווית הראייה המחמירה‬ ‫יותר של הציבור החרדי‪-‬לאומי (חרד"ל)‪ ,‬קבוצה בעלת מודעות לאומית ציונית חזקה‪ ,‬אך גם‬ ‫נטייה חרדית המשקפת פרישה או נסיגה מהפתיחות לציבור הכללי‪ .‬דוגמה לכך היא סירוב העיתון‬ ‫לפרסם טיולים בחו"ל בשל דבקותם בהלכה האוסרת יציאה מארץ ישראל‪.‬‬ ‫"גלי ישראל" היא תחנת רדיו שהוקמה על מנת לשרת את האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון‪.‬‬ ‫"גלי ישראל" מספקת תשובה חוקית לצורך של אוכלוסייה זאת בכלי ביטוי תקשורתי על רקע‬ ‫המחלוקת ארוכת הימים על תחנת הרדיו הפיראטית "ערוץ שבע"‪ ,‬ששידוריו היו מיועדים לקהילה‬ ‫זו בשנות ה‪ 80-‬וה‪ .90-‬ההאזנה לתחנה גדלה באחוז זעיר‪ ,‬לפי סקר ‪ TGI‬מ‪ 1.1%-‬ל‪ 1.2%-‬ב‪.2012-‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬כאשר נערך מכרז לערוץ טלוויזיה ייעודי למורשת ישראל בכבלים‪ ,‬זכתה במכרז קבוצתו‬ ‫של מוטי שקלאר‪ ,‬המנכ"ל לשעבר של רשות השידור ושל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‪ .‬שקלאר‪,‬‬ ‫המזוהה עם המגזר הדתי‪-‬לאומי‪ ,‬עומד מול האתגר של יצירת ערוץ טלוויזיה ייעודי שיעמוד על‬ ‫רגליו מבחינה פיננסית‪ .‬ב‪ 2006-‬נסגר ערוץ "תכלת"‪ ,‬שנוסד על‪-‬ידי שלמה בן צבי כדי לשרת את‬ ‫קהל היעד הזה‪" 10.‬תכלת" נכשל במשיכת קהל צופים גדול מספיק‪ ,‬עקב העובדה שמרבית הדתיים‪-‬‬ ‫הלאומיים שברשותם מקלט טלוויזיה צופים בערוצים של הזרם המרכזי ואינם ששים לשלם עבור‬ ‫ערוץ נפרד‪ .‬השאלה אם ערוץ המיועד למיעוט באוכלוסייה מסוגל למשוך מספיק פרסומות כדי‬ ‫לממן את פעילותו מוטלת בספק‪ ,‬וייתכן שהסיכוי להצלחתו תלוי בקבלת מענקים חיצוניים‪.‬‬ ‫מכירת "מעריב" והמגזר הדתי‪-‬לאומי‬ ‫לכאורה‪ ,‬קניית עיתון "מעריב" שהיה מצוי בקשיים לא הייתה אמורה לעורר עניין במסגרת הפרק‬ ‫הזה‪ ,‬אך למכירתו יש השלכות על קהילה זאת מעבר לגורם של השתייכותו של הבעלים החדש‬ ‫לקהילה הדתית‪-‬לאומית‪ .‬בחודשים שעברו מאז הרכישה‪ ,‬חלק מחברי הסגל העיתונאי שעבדו‬ ‫ב"מקור ראשון" עברו ל"מעריב"‪ .‬כעורך ראשי של "מעריב"‪ ,‬התחיל סדר היום הלאומי של בן צבי‬ ‫להטביע חותם על "מעריב"‪ .‬יש ב"מעריב" יותר ויותר תכנים הקשורים לתרבות היהודית‪ ,‬וערכים‬ ‫יהודיים מסורתיים מקבלים ביטוי ומודפסים עבור קהל הקוראים הנאמן של "מעריב"‪ .‬לאור‬ ‫סימן השאלה המרחף על עתידו של "מעריב" בטווח הארוך כעיתון עצמאי‪ ,‬האפשרות העתידית‬ ‫ש"מעריב" ו"מקור ראשון" יתמזגו צופנת אפשרויות להשפעת העיתון כקובע סדר יום של ערכים‬ ‫יהודים מסורתיים בקרב הציבור הישראלי הכללי‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫סמדר שילוני‪" ,‬ערוץ התכלת נסגר"‪.Ynet, 15.2.2006, www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3216678,00.html ,‬‬ ‫‪89‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫סיכום‬ ‫הגידול הדמוגרפי בקהילה החרדית ובקהילה הדתית‪-‬לאומית רומז על כך שלתקשורת של שני‬ ‫המגזרים הללו יש סיכוי גדול לצמוח בטווח הקצר ובטווח הארוך‪ .‬מגמת ההתפצלות של התקשורת‬ ‫בציבור הדתי‪-‬לאומי רומזת על כך שעל אף מחויבותו של ציבור זה להיות חלק מהציבור הרחב‬ ‫יותר‪ ,‬הוא עשוי לתמוך גם בתקשורת הפונה לקהל שלו ומשקפת את ערכיו‪.‬‬ ‫גם בקרב האוכלוסייה הישראלית הרחבה יותר יש סימנים של חזרה לשורשים היהודיים –‬ ‫ולכך השלכות נלוות על התקשורת‪ 21% .‬מיהודים בישראל שנסקרו בסקר החברתי של הלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה תיארו את עצמם כשומרי מצוות יותר משהיו בעבר‪ ,‬לעומת ‪ 14%‬שתיארו‬ ‫את עצמם שומרי מצוות פחות מבעבר‪ – 11‬דבר הרומז לכך שאף התקשורת החילונית הכללית‬ ‫תמשיך להתעניין‪ ,‬אם לא תרחיב את התעניינותה‪ ,‬בתרבות היהודית הדתית‪.‬‬ ‫ראויה לציון השאלה העולמית על עתיד העיתונות המודפסת‪ .‬בהקשר זה יש לציין כי שליש‬ ‫מהאוכלוסייה הישראלית אינו עושה שימוש בכלי תקשורת אלקטרוניים בשבת – דבר שהוא‬ ‫נכון לא רק בקרב החרדים והדתיים‪-‬לאומיים אלא גם בחלקים מקרב היהודים המסורתיים;‬ ‫‪ 35%‬מהנשאלים אינם צופים בטלוויזיה ואינם מקשיבים לרדיו בשבת‪ ,‬ו‪ 48%-‬אינם נוהגים לגלוש‬ ‫באינטרנט בשבת‪ 12.‬על כן נראה כי גם לעיתוני סוף השבוע המודפסים יש עתיד ארוך‪-‬טווח‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקר חברתי‪.2009 ,‬‬ ‫סקר גוטמן ‪ ,2009‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬ירושלים‪.2011 ,‬‬ ‫‪90‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫התקשורת הרוסית בישראל‬ ‫כ‪ 1,200,000-‬עולים מברית המועצות הגיעו לישראל מאז שנות השישים של המאה הקודמת במספר‬ ‫גלי עלייה‪ ,‬שהגדול ביניהם התחולל בשנות התשעים‪ ,‬לאחר קריסת השלטון הסובייטי‪ 1.‬כמו לאחר‬ ‫מרבית גלי העלייה הקודמים לישראל‪ ,‬נוצרו והתפתחו גם עבור עולים אלה כלי תקשורת המיועדים‬ ‫לענות על צרכיהם בתחומי המידע‪ ,‬התרבות‪ ,‬הבידור‪ ,‬הצרכנות ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬היקפה הגדול של‬ ‫עלייה זו‪ ,‬כמו גם המאפיינים הייחודיים של ציבור העולים דוברי הרוסית והנסיבות החברתיות‬ ‫והתקשורתיות בעשורים האחרונים‪ ,‬הביאו לכך שמפת התקשורת של "העלייה הרוסית" שונה‬ ‫באופן משמעותי מזו של קבוצות עולים אחרות‪.‬‬ ‫בניגוד לעולי שנות החמישים של המאה הקודמת‪ ,‬שהגיעו למדינה שמנהיגיה ביקשו ליישם את‬ ‫תפישת "כור ההיתוך"‪ ,‬ולנתק את העולים ממורשתם המקורית כדי להפכם ל"ישראלים"‪ ,‬הגיעו‬ ‫עולי ברית המועצות ארצה בעידן שכוחות אחרים פעלו בו‪ .‬תהליכי ליברליזציה ואינדיבידואליזציה‬ ‫אפשרו לעולים בשנים אלה לשמר חלק ניכר מהתרבות שהביאו עימם‪ ,‬ואף לכונן בעצמם אמצעי‬ ‫תקשורת שיענו על צרכיהם‪ .‬בכך צמצמו את הצורך והיכולת של הממשלה והאליטות הוותיקות‬ ‫להפעיל אמצעי תקשורת "מטעם"‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪" ,‬העלייה הרוסית" של העשורים האחרונים הגיעה בעידן התקשורת החדשה‪ :‬באמצעות‬ ‫האינטרנט יכולים העולים לשמר מדי יום קשרים אישיים ותרבותיים עם מדינות המוצא שלהם‬ ‫טוב יותר מגלי עלייה קודמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ראוי להזכיר כי אין זו תופעה חדשה‪ :‬גם עולים ממדינות‬ ‫המזרח התיכון בשנותיה הראשונות של המדינה שמרו על קשר תרבותי עם המדינות מהן הגיעו‬ ‫באמצעות האזנה לתחנות רדיו ערביות מעבר לגבול‪ ,‬ואחר כך באמצעות צפייה בתחנות טלוויזיה‪.‬‬ ‫אלא שהיה זה קשר חד סטרי ומוגבל‪ ,‬בניגוד ליכולת האינטראקטיבית ורבת הערוצים העומדת‬ ‫לרשות "העלייה הרוסית"‪.‬‬ ‫הכרת מציאות אנושית‪ ,‬תרבותית וטכנולוגית זו חיונית להבנת מאפייניה של מפת התקשורת‬ ‫במגזר הרוסי בשנת ‪ ,2012‬כזירה ייחודית המנותקת במידה רבה מערוצי התקשורת השונים בשפה‬ ‫העברית‪ .‬נתק זה בא לידי ביטוי בין היתר גם בכך שחלק משמעותי מהגופים העוסקים בישראל‬ ‫בניטור ובמדידה של היקפי צריכת התקשורת‪ ,‬שימושיה ומאפייניה‪ ,‬אינם מפנים את פעילותם‬ ‫למגזר הרוסי‪.‬‬ ‫על פי אחת ההערכות‪ ,‬יותר מחצי מיליון אזרחים ותושבים דוברי רוסית החיים בישראל – שהם‬ ‫כ‪ 42%-‬מכלל העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר ‪ -‬אינם נחשפים לאמצעי התקשורת בשפה‬ ‫העברית‪ 2.‬גם חלק ניכר מהעולים הצורכים תקשורת ישראלית בשפה העברית נחשפים במקביל‬ ‫לתקשורת בשפה הרוסית שמקורה בישראל או ברוסיה ובמדינות נוספות שהיו חלק מברית‬ ‫‪3‬‬ ‫המועצות‪.‬‬ ‫‪" 1‬למ"ס ‪ -‬שנתון סטטיסטי לישראל – ‪ ,"2012‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬ירושלים‪ ,2012 ,‬עמ' ‪.235‬‬ ‫‪ 2‬על פי נתונים שנאספו ממקורות שונים על ידי אולגה וולפסון‪ ,‬ממשרד פרטיזן תקשורת שיווקית‪ ,‬המתמחה בפרסום וביחסי ציבור‬ ‫למגזר הרוסי‪.‬‬ ‫‪ 3‬למחקרים על שורשיה של התקשורת הרוסית בישראל‪ ,‬התפתחותה ומאפייניה‪ ,‬ראו‪ :‬דן כספי ונלי אליאס‪" ,‬להיות כאן ולהרגיש‬ ‫שם‪ :‬על התקשורת בשפה הרוסית בישראל"‪ ,‬סוציולוגיה ישראלית‪ ,‬ב' ‪ ,)2000( 2‬עמ' ‪.455-415‬‬ ‫‪Nelly Elias. and Dan Caspi. "From Pravda to Vesty: The Russian Media Renaissance in Israel". In A. Epstein‬‬ ‫‪and Z. Khanin (eds.), Every Seventh Israeli: Patterns of Social and Cultural Integration of the Russian-Speaking‬‬ ‫‪.Immigrants . 2007: Ramat-Gan: Bar-Ilan University Press. pp. 175-198‬‬ ‫‪91‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫בין מאפייניה העיקרים של מפת התקשורת ברוסית בישראל בשנת ‪:2012‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪1‬בניגוד לתקשורת בעברית‪ ,‬שבה מספר מצומצם של שחקנים מובילים (ערוץ ‪ ,2‬ידיעות אחרונות‪,‬‬ ‫ישראל היום‪ ,‬קול ישראל‪ ,‬גלי צה"ל‪ ,)Ynet, Walla ,‬מי שמבקש להגיע לנתח משמעותי של‬ ‫ציבור דוברי הרוסית חייב לעשות זאת תוך שימוש במגוון רחב של אמצעי תקשורת‪.‬‬ ‫‪2‬רמת המיסוד המקצועי במרבית ארגוני החדשות ברוסית נמוכה מזו המקובלת בתקשורת‬ ‫בעברית‪ .‬במרבית ארגוני התקשורת ברוסית‪ ,‬הכתבים אינם משובצים לתחומי סיקור‬ ‫ספציפיים‪ ,‬ורבים מהם מסקרים במקביל נושאים רבים‪ ,‬או עוברים מתחום לתחום בהתאם‬ ‫לצרכים או לתחומי העניין שלהם‪.‬‬ ‫‪3‬חלק מארגוני התקשורת אינם מספקים תוכן חדשותי מקורי‪ ,‬אלא עושים שימוש בהיקף‬ ‫ניכר במידע המתורגם מאמצעי תקשורת ישראלים וזרים‪ .‬במקרים מסוימים נעשית פעולה זו‬ ‫מתוך הסכמה ותוך אזכור ארגון התקשורת שממנו נלקח המידע‪ ,‬אך במקרים אחרים נעשית‬ ‫הפעולה ללא בסיס חוקי‪ .‬בכמה מקרים הגיעו טענות בדבר הפרת זכויות יוצרים לדיונים‬ ‫משפטיים‪.‬‬ ‫‪4‬בשנים האחרונות נשמעו טענות על היעדר יישום כללים מקובלים באתיקה העיתונאית‬ ‫בכמה מארגוני התקשורת ברוסית‪ .‬העיתונים ברוסית אינם חברים במוסדות כדוגמת מועצת‬ ‫העיתונות‪ ,‬ובדרך כלל הדיון בסוגיות אתיות אלה אינו מגיע לכלל דיון במוסדות המקצועיים‬ ‫של העיתונות הישראלית‪ .‬לעתים הם משמשים נושא לתביעות משפטיות‪ 4.‬כן נשמעו טענות‬ ‫בדבר היעדר פלורליזם וסובלנות במרבית אמצעי התקשורת ברוסית‪ ,‬בעיקר ביחס לערבים‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הן אזרחי ישראל והן אחרים‪ ,‬המגיעים לעתים לכלל הסתה‪.‬‬ ‫‪5‬מרבית אמצעי התקשורת ברוסית‪ ,‬בראש ובראשונה בתחום העיתונות המודפסת‪ ,‬אינם‬ ‫נמצאים בבעלותם של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר‪ .‬הם נמצאים בשליטת אנשי‬ ‫עסקים ישראלים שאינם יוצאי ברית המועצות לשעבר או בידי תאגידי תקשורת ישראלים‪.‬‬ ‫עבור בעלים אלה המניע להחזקת השליטה באמצעי התקשורת הוא עסקי בלבד‪ ,‬ואינו מיועד‬ ‫‪6‬‬ ‫לקדם מטרות קהילתיות או תרבותיות‪.‬‬ ‫‪6‬קיימת הערכה נפוצה כי תהליכי הקליטה של העולים בישראל והשתלבותם בחברה תביא‬ ‫לצמצום ניכר של שדה התקשורת הישראלית בשפה הרוסית‪ ,‬בראש ובראשונה בתחום‬ ‫העיתונות המודפסת‪ .‬על פי נתוני הסקר שנערך באתר ‪ Cursorinfo.co.il‬ב‪ 2009-‬פחות‬ ‫ממחצית מיוצאי ברית המועצות לשעבר מאמינים שלתקשורת הרוסית בישראל יש עתיד‪,‬‬ ‫וכשליש מהנשאלים סבורים כי התקשורת הרוסית תיעלם כבר בעשור הקרוב‪ 7.‬יש הרואים‬ ‫ביטוי לתהליך זה גם בשוק הפרסום‪ ,‬בין היתר בהחלטתו של משרד הפרסום הגדול בישראל‬ ‫"מאקן אריקסון" בראשית ‪ 2012‬לסגור את המחלקה שעסקה בפרסום למגזר הרוסי‪ 8.‬אולם‬ ‫גורמים אחרים בשוק הפרסום סבורים כי מאפייניו הייחודים של מגזר זה והיקפו הגדול‬ ‫יידרשו מערוצי תקשורת ופרסום לפנות לציבור העולים באופן נפרד מכלל הציבור הישראלי‬ ‫עוד שנים רבות‪ .‬בסקר מקיף שנערך בשנת ‪ 2006‬על ידי אלעזר לשם הובעה תמיכה משמעותית‬ ‫‪9‬‬ ‫של העולים‪ ,‬כולל צעירים‪ ,‬בהמשך קיומם ובחשיבותם של אמצעי תקשורת בשפה הרוסית‪.‬‬ ‫‪ 4‬תומר גנון‪ ,‬יניב מגל‪ ,‬יניב פוהרילס‪" ,‬שיטת הבורשט"‪ ,‬גלובס‪18.8.2009 ,‬‬ ‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000490992‬‬ ‫‪ 5‬אתר "המטה למאבק בגזענות בישראל"‪ www.fightracism.org/Article.asp?aid=392 ,‬אוחזר ב‪.26.3.2013-‬‬ ‫‪ 6‬אלק אפשטיין‪" ,‬עיתונות כתובה בשפה הרוסית בישראל וסיבות לדעיכתה"‪ ,‬בתוך ס‪.‬ליסיצה וי‪ .‬בוקק‪-‬כהן (עורכות) משורשי העבר‬ ‫לניצני המחר – התערותם של עולי חבר העמים בישראל בשנות האלפיים‪ ,‬אריאל‪ ,2012 ,‬עמ' ‪.220‬‬ ‫‪ 7‬מצוטט על ידי אלק אפשטיין‪" ,‬עיתונות כתובה בשפה הרוסית בישראל וסיבות לדעיכתה"‪ ,‬בתוך ס‪.‬ליסיצה וי‪ .‬בוקק‪-‬כהן (עורכות)‬ ‫משורשי העבר לניצני המחר – התערותם של עולי חבר העמים בישראל בשנות האלפיים‪ ,‬אריאל‪ .2012 ,‬עמ' ‪.222‬‬ ‫‪ 8‬עם זאת‪ ,‬יש הרואים בהחלטה לסגור את המחלקה בעיקר תוצאה של הסכסוך של משרד הפרסום עם ערוץ ‪ .9‬משה בנימין‪" ,‬אילן‬ ‫שילוח מוותר על הרוסים‪ :‬הסכסוך עם ערוץ ‪ 9‬מוביל לסגירת המחלקה הרוסית"‪ ,‬אייס‪.9.1.2012 ,‬‬ ‫‪.www.ice.co.il/article/view/300207‬‬ ‫‪ 9‬אלעזר לשם‪" ,‬נושא במוקד‪ 20 :‬שנה לעלייה מברית המועצות לשעבר"‪ ,‬הד האולפן החדש (‪.2010 ,)96‬‬ ‫‪cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/8CA589EB-0DB7-4D55-B788-B4135F26FAA5/109843/1NOSSEBAMOKED.pdf‬‬ ‫‪92‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫טלוויזיה‬ ‫השחקן המרכזי בזירת הטלוויזיה בישראל בשפה הרוסית הוא "ישראל פלוס"‪ ,‬המוכר יותר כערוץ‬ ‫‪ ,9‬שהחל בשידוריו בשנת ‪ ,2002‬על פי זיכיון לערוץ ייעודי שקיבל מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין‬ ‫במשרד התקשורת‪ .‬הערוץ משדר חדשות‪ ,‬תכניות בידור‪ ,‬ספורט‪ ,‬סדרות מיובאות ועוד‪ .‬בקיץ‬ ‫‪ 2012‬זכה הערוץ לשיעורי צפייה גבוהים בעת שידורי משחקי היורו בכדורגל‪ ,‬ובראשם ‪ 18.7‬אחוז‬ ‫למשחק הכדורגל בין ספרד לפורטוגל‪.‬‬ ‫ב‪ 2012-‬מתחו ראשי הערוץ ביקורת על הוועדה למדרוג שידורי הטלוויזיה‪ ,‬בטענה כי בשל כשל‬ ‫מקצועי נתוני הרייטינג שמפרסמת הוועדה אינם תואמים את שיעורי הצפייה האמיתיים בקרב‬ ‫דוברי רוסית‪ .‬הנהלת ערוץ ‪ 9‬אף הגישה בעניין זה בדצמבר ‪ 2012‬תביעה לבית המשפט‪ ,‬אך זו‬ ‫נמשכה בראשית ‪ ,2013‬בהמתנה לתוצאות בדיקה שיערוך מומחה באשר להרכב המדגם שמשמש‬ ‫את ועדת המדרוג‪.‬‬ ‫הערוץ‪ ,‬המופעל על ידי חברת "וש טלקנאל" שבשליטת איש העסקים לב לבייב‪ ,‬ספג בשנים‬ ‫האחרונות הפסדים‪ ,‬וסיים את ‪ 2011‬בגרעון של ‪ 96‬מיליון ‪ .₪‬בעלי הערוץ חיפשו במהלך ‪ 2012‬שותף‬ ‫שירכוש חלק מהחברה‪ ,‬ובראשית ‪ 2013‬מכרו לבייב וחברת אפריקה ישראל ‪ 48%‬מחלקם בערוץ ‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫לקבוצת משקיעים בראשותו של אלכסנדר לווין‪ ,‬תמורת סכום המוערך ב‪ 10-‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫אך ערוץ זה הוא רק שחקן אחד בזירת הטלוויזיה הרב‪-‬ערוצית‪ ,‬שכן במגזר הרוסי יש צפייה רבה‬ ‫בערוצים המשדרים ממדינות ברית המועצות‪ ,‬ונקלטים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות צלחות‪ .‬חלק אחר‬ ‫מצפייה זו מתבצע באמצעות ערוצי הלוויין והכבלים הישראלים‪ .‬כדי להבין את היקפו וייחודו‬ ‫של המגזר הרוסי יש לציין כי חברת הטלוויזיה בלוויין "יס"‪ ,‬הגדירה אותו כיעד אסטרטגי מיד‬ ‫עם הקמתה בשנת ‪ .2000‬ערוצי הבית של החברה דובבו ברוסית‪ ,‬הוקם ערוץ מקור ברוסית "יס‬ ‫רדוגה"‪ ,‬ששידר הפקות ישראליות ברוסית‪ ,‬וגם מערך שירות הלקוחות אויש באופן שיוכל לתת‬ ‫מענה ללקוחות בשפה זו‪ .‬על פי הערכה‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬היווה הציבור דובר הרוסית כ‪ 25%-‬מכלל‬ ‫מנויי "יס"‪ 11.‬גם חברת שידורי הטלוויזיה בכבלים "הוט" הרחיבה ב‪ 2012-‬את מספר ערוצי התוכן‬ ‫ברוסית‪ ,‬שמותגו תחת השם "‪ ."RU 100%‬הצעד נעשה מתוך היענות לדרישת הציבור דובר‬ ‫הרוסית "לצפות בתכנים תרבותיים המופקים ברוסיה"‪ .‬עוד קודם לכן הפעילה החברה את שירות‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ , HOT VOD RUSSIAN‬הכולל ‪ 1,500‬שעות תוכן ברוסית‪.‬‬ ‫רדיו‬ ‫תחנת הרדיו המובילה‪ ,‬בשיעור ניכר‪ ,‬בשיעורי האזנה בקרב מאזיני הרדיו ברוסית‪ ,‬היא רדיו‬ ‫רק"ע‪ ,‬הפועל במסגרת רשות השידור – קול ישראל‪ 77% .‬אחוז ממאזיני הרדיו ברוסית כיוונו את‬ ‫מקלטיהם לתחנה זו‪ 67.8% .‬מכלל המאזינים לתחנה הם בעלי השכלה אקדמית‪ .‬רדיו רק"ע זוכה‬ ‫לשיעור ההאזנה הגבוה ביותר בקרב בני ‪ 55‬עד ‪ ,24.1% - 64‬בגילאי ‪ 54-45‬מאזינים לו ‪ ,17%‬מבני‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ 44-35‬מאזינים לו ‪ 15.4%‬ואילו בקרב בני ‪ 34-25‬רק ‪.7.9%‬‬ ‫‪ 10‬לי‪-‬אור אברבך‪" ,‬לב לבייב מוכר מחצית מערוץ ‪ 9‬תמורת כ‪ 10-‬מיליון דולר"‪ ,‬גלובס‪,10.2.2013 ,‬‬ ‫‪ www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000820857‬אוחזר ‪.23.3.2013‬‬ ‫‪ 11‬לי‪-‬אור אברבך‪" ,‬הקרב על המגזר‪ :‬הוט ו‪ yes-‬נלחמות על הצופים דוברי הרוסית"‪ ,‬גלובס‪,30.3.2012 ,‬‬ ‫‪ www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000737514‬אוחזר ‪.20.3.2012‬‬ ‫‪ 12‬לי‪-‬אור אברבך‪" ,‬מהלך אסטרטגי חדש של הוט‪ :‬משיקה ‪ 10‬ערוצים רוסיים חדשים"‪ ,‬גלובס‪,11.3.2012 ,‬‬ ‫‪ .www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000732089‬אוחזר ‪.20.2.2013‬‬ ‫‪ 13‬מצגת שיווקית שמ"פ‪/‬קול ישראל‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫תחנה ישראלית אחרת בשפה זו היא "פרבויה רדיו"‪ ,‬המשדרת מוזיקה רוסית ואחרת‪ ,‬תכניות‬ ‫אקטואליה‪ ,‬חדשות ובידור‪ .‬על פי הערכות‪ ,‬כ‪ 40-‬עד ‪ 50‬אחוזים מכלל צרכני הרדיו ברוסית‬ ‫מאזינים לתחנה זו‪ ,‬ויש המגדירים אותה "הגלגלצ של הרוסים" בישראל‪ ,‬רבים מהם צעירים‪.‬‬ ‫התחנה‪ ,‬הנמצאת בבעלות קבוצת רדיוס‪ ,‬פועלת מאז ‪ 2001‬במסגרת "רדיו לב המדינה" ברישוי‬ ‫ובפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‪ .‬האישור להפעלתה במשך חלק משעות היום על אחד‬ ‫‪14‬‬ ‫מתדרי "רדיו לב המדינה" ניתן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כדי להתמודד עם תחנות רדיו פיראטיות ברוסית‪,‬‬ ‫ולענות על צרכי הציבור דובר הרוסית‪ .‬אולפני התחנה ממוקמים בראשון לציון‪ ,‬ושידוריה נקלטים‬ ‫מגוש דן עד חדרה בתדר ‪.89.1FM‬‬ ‫עיתונות מודפסת‬ ‫מאז ראשית העלייה הנרחבת מברית המועצות התפתח בישראל שוק נרחב של עיתונות בשפה‬ ‫הרוסית‪ ,‬הכולל יומונים‪ ,‬שבועונים וכתבי עת‪ .‬שיא פעילותה של העיתונות היה בשנות ה‪ ,90-‬עת‬ ‫הופיעו בישראל ארבעה יומונים‪ ,‬מהם נותר כיום אחד בלבד‪ .‬כמו העיתונות המודפסת בעברית‪,‬‬ ‫גם זו הרוסית סובלת בשנים האחרונות מירידה משמעותית בתפוצה וכן בהכנסות מפרסום‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬גם בשנת ‪ 2012‬התאפיין שוק זה במגוון רחב של עיתונים‪ ,‬הנחלקים בדרך כלל לשתי‬ ‫קטגוריות‪ :‬עיתונים ארציים בתשלום ורשתות של מקומונים‪ ,‬המחולקים חינם‪.‬‬ ‫בתחום העיתונות הארצית בולט היומון היחיד ברוסית "וסטי"‪ ,‬הנמצא בבעלות קבוצת "ידיעות‬ ‫אחרונות"‪" .‬וסטי" מגדיר עצמו כ"עיתון ישראלי ברוסית"‪ ,‬כדי להדגיש את הקשר ההדוק שלו‬ ‫להוויה הישראלית‪ 15.‬העיתון מופיע חמש פעמים בשבוע‪ ,‬תוך שימת דגש בעיקר על מהדורת סוף‬ ‫השבוע (המכונה "העיתון הגדול")‪ ,‬הרואה אור בימי חמישי‪ ,‬וכוללת גם מגזין שבועי ומוספים‬ ‫במגוון רחב של נושאים‪ .‬אחת לחודש מצורף לעיתון מגזין הנשים "שארם"‪ ,‬הנחשב לאחד ממוקדי‬ ‫ההכנסה החשובים של העיתון מפרסום‪.‬‬ ‫העיתון‪ ,‬המופיע מאז ‪ ,1992‬הוקם לאחר שקבוצת עיתונאים עזבה את היומון בשפה הרוסית‬ ‫"ורמיה" שהיה בבעלות "מעריב"‪ .‬העיתון אינו מפרסם נתונים מעודכנים‪ ,‬אך על פי הערכות בענף‬ ‫הפרסום עמדה תפוצתו ב‪ 2012-‬על כ‪ 20,000-‬עותקים בימים ראשון עד רביעי‪ ,‬ו‪60,000-40,000-‬‬ ‫במהדורת סוף השבוע‪ 16.‬בעשור הקודם צומצם מספר הכתבים בעיתון ככל הנראה בשל ירידה‬ ‫בהכנסות‪ .‬העיתון מוציא לאור גם מהדורות מקומיות‪ .‬בפנייה למפרסמים מאפיין "וסטי" את קהל‬ ‫קוראיו כמשתייכים למעמד הבינוני גבוה בקרב דוברי הרוסית‪ .‬הקו הפוליטי של העיתון מתאפיין‬ ‫‪17‬‬ ‫בדרך כלל בנטייה ברורה לתמיכה בעמדות הימין‪.‬‬ ‫בין העיתונים האחרים – "נובוסטי נידלי"‪ ,‬שבועון חדשות ואקטואליה מקבוצת עיתוני אלי‬ ‫עזור‪ ,‬הזוכה לפופולריות רבה בעיקר בקרב האוכלוסייה הרוסית הבוגרת‪" .‬נובוסטי"‪ ,‬שהוקם‬ ‫ב‪ ,1989-‬היה אחד העיתונים הראשונים שהוקמו בהגיע גם העלייה מברית המועצות‪ ,‬ובמשך שנים‬ ‫אחדות אף הופיע כיומון‪ 18.‬תפוצתו מוערכת בכ‪ 20,000-‬עותקים בשבוע‪ .‬הקבוצה מוציאה לאור גם‬ ‫שבועונים וירחונים בשפה הרוסית‪ .‬ביניהם השבועון "אכו"‪ ,‬שתכניו מבוססים בעיקר על לקטים‬ ‫של כתבות מעיתונים פופולאריים ברוסיה‪ ,‬ו"לוץ"‪ ,‬שאף הוא מביא לקטים של כתבות מעיתונים‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫על תופעת הרדיו הפיראטי ברוסית ראו‪ :‬יחיאל לימור וחנן נוה‪" ,‬הרדיו הפיראטי בישראל"‪ ,‬חיפה‪ ,2007 ,‬עמ' ‪.148-147‬‬ ‫אתר העיתון ‪vesti.co.il -‬‬ ‫ראיון עם אולגה וולפסון‪" ,‬פרטיזן"‪.25.2.2013 ,‬‬ ‫אתר "אנשים"‪.www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7739 ,‬‬ ‫אתר "אנשים"‪.www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7778 ,‬‬ ‫‪94‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫בעולם (במתכונת המוכרת בחו"ל‪ ,‬שזכתה לפופולאריות רבה בארצות הברית ובמדינות נוספות‬ ‫בזכות המגזין ‪ )Reader's Digest‬המצורף לעיתון "ג'רוסלם פוסט"‪ ,‬הנמצא אף הוא בבעלותו של‬ ‫עזור‪ ,‬במהדורה רוסית‪.‬‬ ‫עיתון נוסף הוא שבועון החדשות והאקטואליה "גלובוס"‪" .‬גלובוס" הוא בבעלות חברת ע‪.‬ש‪.‬ר‪.‬‬ ‫עיתונות רוסית בשליטתו של אילן כפיר‪ .‬העיתון מופיע מדי יום שני בשבוע ומצורף אליו העיתון‬ ‫הרוסי שמופיע במוסקבה "נוביה גאזטה" ("העיתון החדש")‪ ,‬הנחשב לאחד משרידי העיתונות‬ ‫האופוזיציונית ברוסיה נגד משטרו של הנשיא ולדימיר פוטין‪ .‬תפוצתו מוערכת בכ‪22,000-‬‬ ‫עותקים‪ 19.‬מאז ‪ 2005‬החברה מוציאה במקביל גם את "ספורט גלובוס"‪ ,‬שבועון ספורט הרואה‬ ‫אור בימי חמישי‪ .‬כמו כן רואים אור מגזינים שונים המתבססים בעיקר על לקטים של כתבות‬ ‫ממקורות אחרים‪.‬‬ ‫לצד עיתונים אלה מופיעים בישראל מספר רב של כתבי עת ומגזינים‪ ,‬בהם‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מגזין הלייף‬ ‫סטייל "מ‪.‬ת‪.‬ל – מוסקבה תל‪-‬אביב"‪ ,‬המודפס במהדרות כרומו‪ ,‬ומיועד בעיקר לאנשי המגזר‬ ‫העסקי ול"אוליגרכים" רוסים‪ .‬בזירת העיתונות המקומית פועלות בישראל מספר רשתות‪ ,‬בהן‬ ‫רשת "ספוטניק"‪ ,‬שמקומוניה מחולקים בצפון‪ ,‬במרכז ובדרום; "אפוכה"‪ ,‬הפעילה בעיקר בגוש דן‬ ‫ובשרון‪" ,‬מבט"‪ ,‬שמקומוניה מתפרסמים בעיקר באזור המרכז ועוד‪.‬‬ ‫אינטרנט‬ ‫המחקר החלוצי שערכו החוקרות נלי אליאס ומרינה זלצר‪-‬שורר על העיתונות המקוונת ברוסית‬ ‫‪20‬‬ ‫בישראל‪ ,‬הגדיר את העשור הראשון של המאה ה‪ 21-‬כ"עשור של האינטרנט" בתקשורת הרוסית‪.‬‬ ‫הגדרה זו תקפה גם לעשור הנוכחי‪ ,‬נוכח ההיקף והמגוון הרחבים של אתרים ישראלים ברוסית‪.‬‬ ‫לתקשורת החדשה יש משמעות חברתית רבה‪ ,‬שכן היא מעניקה מענה לקהילת מהגרים המבקשת‬ ‫לקיים קשר עם ארץ המוצא ותרבותה ובמקביל עם ההוויה הישראלית‪ .‬פעילות האינטרנט ברוסית‬ ‫‪21‬‬ ‫כוללת מספר רב של אתרים ופורטלים‪ ,‬לצד שימוש נרחב ברשתות החברתיות‪ ,‬בבלוגים ועוד‪.‬‬ ‫אתר האינטרנט הרוסי המסתמן כאתר המוביל מבחינת היקף הגלישה אליו הוא ניוז‪.‬רו‬ ‫(‪ ,)NEWSru.co.il‬שהוא השלוחה הישראלית של קבוצת אתרי ‪ NEWSru‬שבבעלות איל ההון‬ ‫ולדימיר גוסינסקי‪ ,‬שהיה בעבר מבעלי "מעריב"‪ .‬באתר‪ ,‬שהחל לפעול ב‪ ,2005-‬מושם דגש על‬ ‫נושאים מדיניים‪ ,‬פוליטיים וכלכליים‪ ,‬והוא מהווה גם את אתר הבית של רשת הטלוויזיה ברוסית‬ ‫‪ RTVi‬שבבעלות גוסינסקי‪ .‬לאתר כ‪ 90,000-‬גולשים ייחודיים ביום‪.‬‬ ‫אתרים מרכזיים נוספים הם אתר ערוץ ‪ 9‬בטלוויזיה‪ ,‬זמן‪.‬קום (‪ ,)Zman.com‬המציג ברשת‬ ‫בעיקר תכנים של כתבי הערוץ‪ ,‬ואף משדר את מהדורות הערוץ בשפה הרוסית בשידור חי‪ .‬מיגניוז‬ ‫(‪ )MIGnews.com‬בבעלות איל ההון היהודי ואדים רבינוביץ'; וקורסוראינפו (‪)cursorinfo.co.il‬‬ ‫בבעלות איש העסקים אנטולי מוטקין‪ .‬לכל אחד מאתרים אלה מגיעים מדי יום כ‪ 50,000-‬גולשים‬ ‫ייחודיים‪ .‬אתר נוסף שהתנועה בו נמוכה יותר‪ ,‬הוא ‪ IzRuse‬הכולל לא רק דיווחים שוטפים אלא‬ ‫‪ 19‬ריאיון עם אולגה וולפסון‪" ,‬פרטיזן"‪.25.2.2013 ,‬‬ ‫‪ 20‬נלי אליאס ומרינה זלצר שורר‪" ,‬לגלוש ללא גבולות – העיתונות המקוונת של מהגרים מחבר העמים לישראל"‪ ,‬בתוך‪ :‬עיתונות‬ ‫דוט‪.‬קום ‪ -‬העיתונות המקוונת בישראל‪ ,‬עורכת‪ :‬תהילה שוורץ אלטשולר‪ ,‬ירושלים‪ ,2007 ,‬עמ' ‪.176-147‬‬ ‫‪ 21‬מרבית הנתונים על האתרים והפורטלים נמסרו על ידי אולגה וולפסון‪" ,‬פרטיזן"‪ ,25.2.2013 ,‬וכן מיה אפשטיין‪" ,‬חמישה אתרי‬ ‫חדשות‪ ,‬שלושה פורטלים ופלטפורמת בלוגים"‪ ,‬דה מארקר‪6.2.2013 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/advertising/1.1923456‬‬ ‫‪95‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫גם מפרסם תחקירים בנושאים שונים‪ .‬לצד אלה פעילים מספר רב של אתרים המוקדשים לכל‬ ‫צרכיה של קהילת דוברי הרוסית‪ ,‬כולל בידור‪ ,‬תרבות‪ ,‬צרכנות‪ ,‬ספורט‪ ,‬הכרויות‪ ,‬חינוך‪ ,‬גידול‬ ‫ילדים ועוד‪.‬‬ ‫בישראל פועלים גם שלושה פורטלים מרכזיים ברוסית‪ .‬הגדול והוותיק שבהם הוא זהב‪.‬רו‬ ‫(‪ )Zahav.ru‬שנרכש על ידי קבוצת וואלה ב‪ ,2011-‬ומעלה בעיקר קישורים לאתרי חדשות ברוסית‪.‬‬ ‫הפורטל ישראלאינפו‪.‬רו (‪ )israelinfo.ru‬ישראלאינפו מתמקד בעיקר בנושאי צרכנות‪ .‬פורטל נוסף‬ ‫הוא ישרא‪.‬קום‪.‬‬ ‫על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות‪ ,‬קרוב ל‪ 100%-‬מכלל בני הנוער דוברי הרוסית בגילאי ‪15‬‬ ‫עד ‪ 17‬פעילים ברשתות חברתיות‪ .‬לצד פייסבוק ניכרת פעילות גבוהה ברשתות חברתיות רוסיות‪,‬‬ ‫בהן ‪ ODNOKLASSNIKI‬ו‪ .VKONTAKTE-‬בתחום הבלוגים בולטת בעיקר זירת "בטינוק"‪,‬‬ ‫שבה מתפרסמים בלוגים במגוון רחב של נושאים‪" .‬בטינוק" נחשב גם לבמה לדיונים ברמה‬ ‫אינטלקטואלית גבוהה‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫התקשורת הערבית בישראל‬ ‫ד"ר טל פבל‬ ‫המכללה האקדמית נתניה‬ ‫המגזר הערבי בישראל מנה בסוף שנת ‪ 2012‬כ‪ 1.65-‬מיליון תושבים‪ ,‬שהם ‪ 20.6%‬מכלל אוכלוסיית‬ ‫ישראל‪ 1.‬לאמצעי התקשורת תפקיד חשוב במערכת היחסים ההדדית בין הרוב היהודי לבין‬ ‫המיעוט הערבי במדינה‪ ,‬משום שדרכם משתקפות הסוגיות הפוליטיות‪ ,‬הכלכליות והחברתיות‬ ‫‪2‬‬ ‫שחלק ניכר מהן שנויות במחלוקת ומהוות נושא לעימות מתמשך‪.‬‬ ‫כמו בתחומים רבים אחרים‪ ,‬גם בתחום התקשורת ניכר בבירור הבידול בין הציבור היהודי‬ ‫לציבור הערבי‪ .‬אישים ערבים טוענים כי התקשורת בישראל‪ ,‬המשפיעה מאוד על השיח הציבורי‬ ‫ועל סדר היום הציבורי היא תקשורת יהודית לחלוטין‪ .‬לטענתם כל ממלאי התפקידים בתקשורת‬ ‫הישראלית רואים את ההוויה הישראלית אך ורק מנקודת המבט היהודית וכך היא מוצגת לכל‬ ‫אזרחי המדינה‪ 3.‬בידול זה בא לידי ביטוי גם בדפוסי צריכת התקשורת במגזר הערבי‪ ,‬שם התפתחו‬ ‫במשך השנים ערוצי תקשורת בשפה הערבית ובמקביל גברה החשיפה לאמצעי תקשורת חוץ‪-‬‬ ‫ישראלים‪ ,‬בעיקר ערוצי טלוויזיה מהעולם הערבי‪.‬‬ ‫בפתח סקירה זו יש להזכיר את הקושי הכרוך באיסוף מידע על דפוסי השימוש בתקשורת במגזר‬ ‫הערבי‪ .‬קושי זה נעוץ בעיקר במיעוט סקרים נרחבים ומעודכנים בנושא התקשורת בקרב ערביי‬ ‫ישראל‪ ,‬בניגוד למצב באוכלוסייה היהודית‪ .‬בשל כך יש צורך להתבסס על מאגרי נתונים מוגבלים‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬גם מסקרים מצומצמים יותר‪ ,‬עולה תמונה באשר למאפייני צריכת התקשורת במגזר‬ ‫זה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬באשר להיקף החשיפה של ערביי ישראל לתחנות טלוויזיה מן העולם הערבי‪.‬‬ ‫בסקר שנערך ב‪ 2012-‬בקרב נשים ערביות על ידי מכון "מותגים" עבור הפורטל לנשים ניסוואן‪,‬‬ ‫השיבו ‪ 93%‬מהנשאלות שהן צופות בטלוויזיה‪ .‬הערוץ הפופולארי ביותר‪ ,‬לפי נתוני הסקר‪ ,‬הוא‬ ‫תחנת ‪ MBC‬הסעודית‪ ,‬שזוכה ל‪ 68%-‬צפייה‪ 42% .‬השיבו שהן צופות בערוץ הלבנוני ‪- LBC, 36%‬‬ ‫אל‪-‬ג'זירה‪ - 34% ,‬ערוץ החדשות אל‪-‬ערביה‪ .‬ערוצים אלה נקלטים בעיקר באמצעות צלחות לוויין‪,‬‬ ‫שבהן אפשר לקלוט מאות ערוצים ממדינות ערב‪ .‬ב‪ 2008-‬דווח כי ‪ 74%‬מערביי ישראל צופים‬ ‫בשידורי הטלוויזיה באמצעות צלחות לוויין‪ 4.‬אשר לצפייה בתחנות טלוויזיה ישראליות‪24% ,‬‬ ‫מהנשים שהשתתפו בסקר ב‪ 2012-‬דיווחו שהן צופות בערוץ ‪ 22% ,2‬דיווחו שהן צופות בערוץ ‪,10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ו‪ 15%-‬בערוץ ‪.1‬‬ ‫‪ 1‬טל פבל הוא ד"ר למזרח תיכון‪ ,‬מנכ"ל חברת ‪ Middleeasternet‬לחקר האינטרנט והאיומים המקוונים במזרח התיכון ובעולם‬ ‫האסלאמי‪ ,‬ומרצה בבית הספר לתקשורת שבמכללה האקדמית נתניה‪.‬‬ ‫‪ 2‬הודעה לעיתונות‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.30.12.2012 ,‬‬ ‫‪.www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201211356‬‬ ‫‪ 3‬שוקי ח'טיב‪" ,‬נקודת המבט של המנהיגות הערבית"‪ .‬בתוך‪" :‬דילמות ביחסי יהודים‪-‬ערבים" עורך‪ :‬יצחק רייטר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬שוקן‬ ‫‪ .2005‬עמ' ‪.43-12‬‬ ‫‪ 4‬אופיר בר‪-‬זוהר‪" ,‬מחקר‪ :‬ערוצי הטלוויזיה המועדפים על ערבים בישראל הם ‪ MBC‬ואל ג'זירה"‪ ,‬דה מרקר‪15.9.2008 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/advertising/1.425655‬‬ ‫‪ 5‬הסקר‪ ,‬שנערך בשפה הערבית‪ ,‬בדק את הרגלי הצריכה של נשות המגזר הערבי בקרב‪ 406‬נשאלות בנות ‪ 18‬ומעלה‪ .‬הסקר בוצע‬ ‫בחודש מאי האחרון‪ .‬חלוקת הנשאלות נעשתה לפי אזורי מגורים רלוונטיים (רובן בגליל)‪ ,‬מיכל רז‪-‬חיימוביץ'‪" ,‬סקר חדש‪ :‬מהם‬ ‫הרגלי הצריכה של נשות המגזר הערבי?"‪ ,‬גלובס‪.11.6.12 ,‬‬ ‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000756126‬‬ ‫‪97‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫סקר שנערך ב‪ 2012-‬על ידי חברת מידע שיווקי סי‪-‬איי העלה כי הטלוויזיה ממשיכה להיות ערוץ‬ ‫התקשורת הנפוץ ביותר במגזר הערבי לצריכת חדשות‪ 69% :‬מהציבור הערבי מתעדכנים בחדשות‬ ‫באמצעות הטלוויזיה‪ ,‬ועבור ‪ 41%‬הטלוויזיה היא המקור הראשון אליו הם פונים לצריכת חדשות‪.‬‬ ‫במקום השני ניצב האינטרנט עם ‪ 60%‬חשיפה‪ .‬העיתונות המודפסת ‪ 36% -‬חשיפה‪ ,‬ובמקום‬ ‫הרביעי הרדיו עם ‪ 30%‬חשיפה‪ 59% .‬מהנשאלים דיווחו שהם קוראים עיתון בסוף שבוע בבית‪,‬‬ ‫ו‪ 8%-‬קוראים עיתון בסוף שבוע אצל קרובים או חברים‪ 33% .‬מהנשאלים דיווחו שאינם קוראים‬ ‫‪6‬‬ ‫עיתון כלל‪.‬‬ ‫תקשורת מסורתית‬ ‫במרץ ‪ ,2012‬לאחר שנים של מאמצים להביא להפעלת ערוץ טלוויזיה ישראלי בשפה הערבית‬ ‫בכבלים ובלוויין‪ ,‬החלו שידוריו של ערוץ זה‪ ,‬הערוץ מופעל ידי קבוצת "הלא טי‪-‬וי‪ ",‬שבה שותפים‬ ‫אתר האינטרנט "פאנט"‪ ,‬זכיינית ערוץ ‪ 2‬רשת וחברת ההפקות "ענני תקשורת"‪ .‬שני מכרזים שנערכו‬ ‫בשנים ‪ 1995‬ו‪ 2003-‬לפתיחת ערוץ כזה נכשלו‪ ,‬רק במכרז נוסף ב‪ 2010-‬נמצאה הקבוצה שתפעיל את‬ ‫הערוץ‪ 7.‬עם הפעלתו אמר יושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין ניצן חן כי "המועצה גילתה‬ ‫סבלנות רבה כלפי הערוץ מתוך אמונה כי הם יצליחו‪ ,‬למרות חבלי לידה קשים‪ ,‬להעמיד ערוץ‬ ‫‪8‬‬ ‫טלוויזיה מקצועי ואטרקטיבי‪ ,‬שלראשונה ישמש ככלי ביטוי למגזר הערבי במדינה"‪.‬‬ ‫אולם הקשיים לא תמו עם תחילת השידורים‪ .‬בראשית ‪ 2013‬דווח כי הערוץ לא עמד ברוב‬ ‫מחויבויותיו בשנת ‪ 2012‬על פי הרישיון‪ ,‬והוזהר כי רישיונו עלול להישלל‪ .‬בין היתר נטען כי בעלי‬ ‫הערוץ לא השקיעו בהפעלתו את הסכום הנדרש‪ ,‬ואף לא בהפקות מקור‪ .‬הערוץ גם לא עמד במכסת‬ ‫השידורים הראשוניים השבועיים‪ ,‬לא שידר תכניות בנושאים שעל סדר היום של הציבור הישראלי‬ ‫‪9‬‬ ‫או הציבור הערבי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הערוץ לא תרגם כנדרש תכנים לעברית ולא שידר תכניות העשרה‪.‬‬ ‫בישראל רואה אור רק יומון אחד בערבית‪" ,‬אל ִא ִתחַ אד"‪ ,‬ביטאונה של מפלגת חד"ש‪ .‬מרבית‬ ‫העיתונים הפופולאריים במגזר הערבי הם שבועונים‪ .‬ביניהם בולטים השבועונים המסחריים‬ ‫"פנורמה"‪" ,‬א‪-‬סינארה"‪" ,‬כול אל ערב"‪" ,‬חדית' א‪-‬נאס" ו"מַ עַ אל חדת'"‪ .‬כן רואים אור גם‬ ‫שבועונים וכתבי עת הנמצאים בבעלות מפלגות או ארגונים‪ ,‬בהם "פסל אל מקאל" של בל"ד‪,‬‬ ‫ו"אל‪-‬מתַ 'אק" של הפלג‬ ‫ִ‬ ‫ואל‪-‬חּוריה" של הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫"סַ וְ ות אל‪-‬חַ ק‬ ‫הדרומי‪ .‬במקביל מתפרסמים ברחבי הארץ מקומונים בערבית‪ ,‬בהם "אח´'באר אל‪-‬מדינה" (באזור‬ ‫חיפה)‪" ,‬סוות אל‪-‬בלד" (בגליל ובצפון)‪" ,‬אח'באר אל‪-‬נקב" ו"אל‪-‬אוסבוע אל‪-‬ערבי" (בדרום)‪.‬‬ ‫לצד השידורים של קול ישראל בשפה הערבית‪ ,‬פועלת בישראל רק תחנת רדיו אחת המשדרת‬ ‫בשפה זו – רדיו א‪-‬שמס ("רדיו השמש")‪ .‬התחנה משדרת מאז ‪ 2003‬על פי רישיון שהוענק לה על‬ ‫ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ ,‬לאחר שניסיון קודם להפעלת תחנה כזו‪" ,‬רדיו ‪ ,"2000‬נכשל‬ ‫ושידוריה הופסקו בשנת ‪ 2000‬לאחר כארבע שנות שידור‪ .‬רדיו אל‪-‬שמס לעומת זאת הצליחה‬ ‫לבנות לעצמה קהל מאזינים רחב בחברה הערבית ולהתחרות בתחנת קול ישראל המסורתית‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫התחנה משדרת תכניות אקטואליות‪ ,‬חדשות‪ ,‬ספורט‪ ,‬תרבות וכדומה‪.‬‬ ‫‪ 6‬מצגת מידע שיווק סי‪ .‬איי‪" ,‬צריכת מדיה במגזר הערבי‪ 3-5 ,",‬ביוני ‪.2012‬‬ ‫‪www.news1.co.il/uploadFiles/592891871929169.pptx‬‬ ‫‪ 7‬אמילי גרינצווייג‪" ,‬שמונה קבוצות רכשו את ספר המכרז לערוץ בערבית"‪ ,‬וואלה‪ 2 ,‬יוני ‪.2010‬‬ ‫‪news.walla.co.il/?w=//1682056‬‬ ‫‪ 8‬דוד אברהם‪" ,‬הערוץ הערבי עלה לשידור"‪ ,‬וואלה‪news.walla.co.il/?w=/3050/2516362 .13.3.2012 ,‬‬ ‫‪ 9‬לי‪-‬אור אברבך‪ ,‬הערוץ הערבי לא עמד במחויבויות‪ :‬עלול לאבד את הרישיון‪ ,‬גלובס‪.25.4.2013 ,‬‬ ‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000839060‬‬ ‫‪ 10‬מוצטפא כבהא‪ ,‬העיתונות הערבית בישראל ‪ 2006-1984‬כמכשיר לעיצוב זהות חדשה‪ ,‬תל אביב‪ :‬מכון חיים הרצוג לתקשורת‪,‬‬ ‫‪98‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫מסקר שערכה הרשות השנייה עולה כי ‪ 50%‬מכלל המאזינים הערבים מקשיבים לרדיו אל‪-‬שמס‬ ‫כל יום‪ 11.‬התחנה מגדירה עצמה כ"רדיו המיעוט הערבי בישראל ומייצגת את הדור החדש שמסרב‬ ‫להיות אזרח מסוג ב'‪ ,‬ובו זמנית עובדת על הגישור בין הערבים והיהודים"‪ 12.‬ב‪ 2012-‬השמיע איש‬ ‫התקשורת בסאם ג'אבר‪ ,‬מייסד קבוצת התקשורת פנורמה ומבעליו של אתר האינטרנט "פאנט"‬ ‫ביקורת חריפה על כך שבישראל פועלת רק תחנות רדיו אחת בערבית‪" .‬בישראל יש מיליון וחצי‬ ‫ערבים‪ ,‬אבל משום מה עד עכשיו המדינה הקצתה רק תחנת רדיו אזורית אחת בשבילם‪ ...‬זה‬ ‫לא מתאים למדינת ישראל‪ ,‬שתמיד מתגאה בדמוקרטיה ובפתיחות שלה‪ ,‬ושכל קברניטיה תמיד‬ ‫‪13‬‬ ‫מתבטאים בעד חתירה לשוויון מלא לאוכלוסייה הערבית"‪ ,‬אמר ג'אבר‪.‬‬ ‫תקשורת חדשה‬ ‫שיעור החדירה‬ ‫במחצית שנת ‪ 2012‬בוצע סקר בקרב ‪ 400‬נשאלים אשר בדק את צריכת המדיה במגזר הערבי‪.‬‬ ‫מסקר זה עלה כי שיעור חדירת האינטרנט לכלל המגזר הערבי עמד על ‪ ,71%‬כאשר הערים הערביות‬ ‫ואזור המשולש מובילים את המגזר עם שיעור חדירה של ‪ .80%‬עוד התברר השימוש המוחלט של‬ ‫צעירים (‪ )29-18‬מהמגזר הערבי באינטרנט (‪ 97%‬מהנשאלים) וכן שימוש של ‪ 68%‬מבני ‪ .49-30‬אף‬ ‫בטווח הגילאים של ‪ 50+‬שיעור חדירת האינטרנט עומד על ‪ 30%‬מקרב הנשאלים‪ .‬באותה העת‬ ‫בוצע סקר של "ועדת המדרוג למדידת שיעורי גלישה באינטרנט" לפיו באותה העת היוו משתמשי‬ ‫‪15‬‬ ‫האינטרנט במגזר הערבי ‪ 12.4%‬מסך משתמשי האינטרנט בישראל‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מחקרם של ד"ר יובל דרור וסער גרשון נוקב במספרים נמוכים יותר‪ 59% :‬מהנשאלים הערבים‬ ‫‪16‬‬ ‫היו מחוברים לאינטרנט בשנת ‪ 22% ,2012‬מחוברים אך לא גולשים ו‪ 19%-‬אינם מחוברים כלל‪.‬‬ ‫תדירות השימוש‬ ‫המחקר של "מידע שיווק סי‪ .‬איי" העלה כי מרבית משתמשי האינטרנט במגזר הערבי מקדישים‬ ‫לשימוש באינטרנט מעל שעה ביום וכי קרוב לשני שלישים מהצעירים מבלים מעל שעתיים ביום‬ ‫באינטרנט‪ 11% :‬מכלל הנשאלים השתמשו באינטרנט ארבע שעות ומעלה ביום‪ - 8% ,‬שלוש שעות‬ ‫ו‪ - 14%-‬שעתיים עד שעתיים וחצי‪ .‬בחינת נתונים אלו בקרב הצעירים מגלה כי שיעורים אלו בקרבם‬ ‫כמעט כפולים‪ .‬נמצא גם כי ‪ 24%‬מהנשאלים מאזור המשולש השתמשו באינטרנט למעלה מארבע‬ ‫שעות ביום‪ ,‬פי שניים ויותר מבשאר אזורי האוכלוסייה הערבית (גליל‪ ,‬נגב‪ ,‬ערים מעורבות)‪.‬‬ ‫חברה ופוליטיקה‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.30-27‬‬ ‫‪ 11‬יוני מנדל "המהפכה הערבית של הרדיו בישראל"‪ ,‬וואלה‪ 25 ,‬יולי ‪.news.walla.co.il/?w=//1143023 .2007‬‬ ‫‪.ashams.com/adv.php?ID=7787 12‬‬ ‫‪ 13‬רועי ברק‪" ,‬לא ייתכן של‪ 1.5-‬מיליון ערבים ישראלים תהיה רק תחנת רדיו אחת" גלובס‪.16.8.2012 ,‬‬ ‫‪ 14‬מידע שיווק סי‪ .‬איי‪" ,‬צריכת מדיה במגזר הערבי"‪ 5-3 ,‬ביוני ‪.www.news1.co.il/uploadFiles/592891871929169.pptx .2012‬‬ ‫‪ 15‬ועדת המדרוג למדידת שיעורי גלישה באינטרנט‪" ,‬ועדת המדרוג למדידת שיעורי גלישה באינטרנט – דירוג אתרים וקבוצות‪ ,‬יוני‬ ‫‪ 17 ,"2012‬יולי ‪. data.isoc.org.il/sites/default/files/hvdh_ltqshvrt_yvny_2012.pdf .2012‬‬ ‫‪ 16‬ד"ר יובל דרור‪ ,‬סער גרשון‪" ,‬ישראלים בעידן הדיגיטלי – ‪ ,"2012‬המסלול האקדמי המכללה למנהל‪.‬‬ ‫‪http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf‬‬ ‫‪99‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫מחקר שביצע ד"ר יאיר ‏עמיחי‪-‬המבורגר הראה כי בקרב הצעירים היהודים והערבים קיימת‬ ‫כמעט זהות מבחינת השימוש באינטרנט‪ ,‬לעומת שונות גדולה יותר בגיל המבוגר‪ ,‬שיעור השימוש‬ ‫‪17‬‬ ‫באינטרנט במגזר היהודי גדול מזה שבמגזר הערבי‪.‬‬ ‫מה הם השימושים העיקריים באינטרנט?‬ ‫‪ 62%‬צריכת חדשות‪ 35% ,‬צפייה בסרטונים‪ 32% ,‬בפייסבוק‪ 29% ,‬צפייה בסרטים או בסדרות‬ ‫טלוויזיה‪ .‬בהשוואה שביצעה ועדת המדרוג לגבי מאפייני השימוש העיקריים בין האוכלוסייה‬ ‫היהודית לערבית‪ ,‬עולה כי שני המגזרים משתמשים באינטרנט לצריכת חדשות ולפורומים ובלוגים‪,‬‬ ‫גם אם במגזר היהודי השיעורים גבוהים יותר‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ 82% ,‬מבני ה‪ 29-18-‬נסמכים על האינטרנט לצריכת חדשות‪ ,‬ורק ‪ 61%‬על הטלוויזיה‪.‬‬ ‫בטווח הגילאים של ‪ 49-30‬המגמה הפוכה‪ 71% ,‬צורכים חדשות מהטלוויזיה‪ ,‬אך גם ‪ 58%‬מהם‬ ‫נסמכים על האינטרנט‪.‬‬ ‫בקרב בני ‪ 50‬ומעלה ההסתמכות על הטלוויזיה כמקור חדשות היא מוחלטת – ‪ .80%‬רק ‪ 23%‬מהם‬ ‫צורכים חדשות מהאינטרנט‪ .‬מרתק לגלות כי בכל קבוצות הגיל‪ ,‬העיתון המודפס והרדיו נשרכים‬ ‫‪18‬‬ ‫הרחק מאחור כמקור לחדשות‪.‬‬ ‫ •רכישות מקוונות ‪ -‬הציבור הערבי קונה דרך האינטרנט יותר מאשר הציבור היהודי‪ .‬שלושת‬ ‫התחומים הנרכשים ביותר בצורה מקוונת על ידי מגזר הערבי הם מכשירים אלקטרוניים‪,‬‬ ‫מוצרי פנאי וחופשות בחו"ל‪.‬‬ ‫ •לימוד ‪ -‬ממחקר שבדק את השימוש של ילדים ובני נוער‪ ,‬יהודים וערבים באינטרנט‪ ,‬עלה כי‬ ‫"ניתן לראות שהמשתתפים בכל המגזרים דיווחו על השימוש הגבוה ביותר ברשת לצורכי‬ ‫‪19‬‬ ‫למידה – חיפוש מידע והכנת שיעורי בית‪ ,‬כמו גם לשמירת קשר עם אנשים מוכרים"‪.‬‬ ‫השימוש ברשתות החברתיות והיחס אליהן‬ ‫ממחקרם של אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪ ,‬עלה כי כ‪ 74%-‬מהצעירים‬ ‫מהמגזר הערבי שהשתתפו בסקר‪ ,‬ציינו כי הם משתמשים בפייסבוק מדי יום‪ 20,‬ו‪ 70%-‬משתמשים‬ ‫בו לצורכי בידור‪ 32% 21.‬מהנשאלים ציינו כי הם מעדכנים את קיר הפייסבוק שלהם על בסיס‬ ‫יומי ו‪ 36%-‬על בסיס שבועי‪ .‬מחקר זה ציין כי נתונים אלו של שימוש אקטיבי באינטרנט וברשתות‬ ‫החברתיות‪ ,‬גבוהים משמעותית מאלו של בני גילם ברחבי העולם‪ .‬מידע זה מחזק את המחקרים‬ ‫האחרים שנדונו במסמך זה בדבר מאפייני יצירת הקשר המקוון של צעירים ערביים‪ .‬נמצא כי‬ ‫למעלה ממחצית מהצעירים הערביים שהשתתפו בסקר עושים שימוש ביכולות אקטיביות שונות‬ ‫של הפייסבוק דוגמת צ'טים‪ Likes ,‬וכתיבת תגובות‪.‬‬ ‫בעת בדיקה אם יחס הנשאלים לפייסבוק הוא של תמיכה או שלילה‪ ,‬עולה כי כמידת השימוש‬ ‫באינטרנט‪ ,‬כך מידת התמיכה בשימוש בפייסבוק‪ 56% :‬מהגברים ו‪ 55%-‬מהצעירים‪ ,‬כמו גם ‪57%‬‬ ‫מתושבי הערים המעורבות‪ ,‬תומכים בשימוש בפייסבוק‪ .‬כלומר התנגדות לו קיימת יותר בקרב‬ ‫‪ 17‬ד"ר יאיר‏עמיחי‪-‬המבורגר‪" ,‬סקר שימוש באינטרנט במסגרת ה‪ ,"World Internet Project-‬המרכז‏הבינתחומי‏הרצליה‪.‬‬ ‫‪.goo.gl/SQYz1‬‬ ‫‪ 18‬מידע שיווק סי‪ .‬איי‪" ,‬צריכת מדיה במגזר הערבי‪ 5-3 ,",‬ביוני ‪.www.news1.co.il/uploadFiles/592891871929169.pptx .2012‬‬ ‫‪ 19‬אינה בלאו‪" ,‬ממצאי סקר השימוש ביישומי האינטרנט‪ ,‬התנהגות ולמידה ברשת בקרב ילדים ובני נוער‪" :‬כן" לגלישה בטוחה‪,‬‬ ‫"לא" לשימוש כפייתי"‪ ,‬ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה ‪ :2011‬האדם הלומד בעידן הטכנולוגי‪ ,‬י' עשת‪-‬אלקלעי‪ ,‬א' כספי‪,‬‬ ‫ס' עדן‪ ,‬נ' גרי‪ ,‬י' יאיר (עורכים)‪ ,‬רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫‪.www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/blau_maaravi.pdf‬‬ ‫‪ 20‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪ ,‬ג'אמעה ‪15‬‬ ‫(‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬ ‫‪ 21‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים‪ ,",‬ג'אמעה ‪15‬‬ ‫(‪. www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬ ‫‪100‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫נשים‪ ,‬מבוגרים ואוכלוסייה כפרית ופריפריאלית‪ .‬ייתכן שהתנגדות זו מקורה בעובדה ש‪77%-‬‬ ‫מהנשאלים ענו כי הפייסבוק מהווה גורם ל"הסרת מגבלות חברתיות ונורמות מקובלות"‪48% .‬‬ ‫מכלל הנשאלים סברו כי ביכולתו של הפייסבוק לשפר את מעמד האישה‪ ,‬תוך נטייה מובהקת‬ ‫להתאמה לפרמטרים דוגמת גיל צעיר ומספר שעות השימוש באינטרנט‪.‬‬ ‫יצירת קשרים‬ ‫במחקרה של אינה בלאו נמצא כי בכל המגזרים שהשתתפו במחקר‪ ,‬דיווחו הנשאלים על "יותר‬ ‫קשרים מסורתיים מרחוק – עם אנשים שמכירים מחיי היום‪-‬יום – ופחות על קשרים מקוונים‬ ‫באופן מלא – עם מי שהכירו ברשת"‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקר זה מצא נכונות גדולה יותר בקרב‬ ‫המשתתפים הבדואים והערבים ליצור קשרים מקוונים ואף למסור תמונות ופרטים אישיים‪ ,‬כמו‬ ‫בית ספרם וכתובת מגוריהם‪ ,‬לגורמים בלתי מוכרים בהשוואה למשתתפים היהודים‪ .‬המשתתפים‬ ‫במגזר היהודי קיימו פחות קשרים מקוונים עם מי שהכירו ברשת ונפגשו עמם פחות בהשוואה‬ ‫למשתתפים במגזר הבדואי ובמיוחד במגזר הערבי‪.‬‬ ‫נתונים אלו מקבלים משנה תוקף ממחקרו של ד"ר עמיחי‪-‬המבורגר לפיו בשני המגזרים קיימת‬ ‫דאגה בתחום אבטחת המידע‪ ,‬אולם במגזר היהודי הדאגה רבה יותר‪ .‬ממצא מעניין נוסף הוא כי‬ ‫ל‪ 57%-‬מהנשאלים יש חברים מקוונים בני גילאים שונים ורק לכ‪ 36%-‬חברים בני גילם‪ ,‬וכי ‪37%‬‬ ‫מהנשאלים מתקשרים בצורה מקוונת עם אנשים זרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי הרשתות החברתיות לא‬ ‫בהכרח שוברות מחסומים פוליטיים ודתיים בין בני הנוער; ‪ 65%‬מהצעירים הערביים דיווחו כי אין‬ ‫‪22‬‬ ‫להם חברים יהודיים ברשת חברתית זו‪.‬‬ ‫מגדר‬ ‫מנתוני ועדת המדרוג עולה כי בהשוואה לשוויון הקיים בין המינים בשימוש באינטרנט במגזר‬ ‫היהודי‪ ,‬הרי שבמגזר הערבי (מוסלמי)‪ 68% ,‬מהגברים משתמשים באינטרנט לעומת ‪ 32%‬מהנשים‪.‬‬ ‫בכל האמור בקשרים בין המינים‪ ,‬הראה מחקרם של אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס‬ ‫טיבי כי ‪ 61%‬מהנשאלים יצרו קשר מקוון לפחות פעם בשבוע עם חברים ממין שונה‪ ,‬בעוד שליש‬ ‫עשו זאת על בסיס יומי‪ 44% .‬מהבנים יצרו קשר מקוון יומי עם בנות‪ ,‬לעומת ‪ 22%‬מהבנות שיצרו‬ ‫קשר מקוון יומי עם בנים‪ 23.‬כמו כן עלה ממחקרם כי כ‪ 40%-‬מהנשאלים משתמשים באינטרנט‬ ‫למטרות היכרות‪ .‬נתונים אלו‪ ,‬שלפי המחקר אינם תואמים את מאפייני התקשורת הפיזית בין‬ ‫המינים בחברה הערבית‪ ,‬מדגישים את חשיבותן של הרשתות החברתיות ככלי ליצירת תקשורת‬ ‫בלתי אמצעית ופורצת דרך בין המינים‪.‬‬ ‫שפה‬ ‫למעלה ממחצית מהמשתמשים כותבים בפייסבוק בשפה הערבית באותיות לטיניות‪ ,‬ורק כ‪3%-‬‬ ‫כותבים באותיות ערביות‪ .‬כמו כן שפת ממשק המשתמש ברשת חברתית זו בקרב למעלה ממחצית‬ ‫הנשאלים הייתה אנגלית‪ 24.‬מחקרם של ד"ר יובל דרור וסער גרשון מצא כי ‪ 56%‬משתמשי‬ ‫האינטרנט ששפתם ערבית משתמשים באתרים ששפתם ערבית‪ 27% ,‬משתמשים בעיקר באתרים‬ ‫‪25‬‬ ‫בעברית ו‪ 17%-‬בעיקר באתרים בשפה האנגלית‪.‬‬ ‫‪ 22‬ד"ר יאיר‏עמיחי‪-‬המבורגר‪" ,‬סקר שימוש באינטרנט במסגרת ה‪ ,",World Internet Project-‬המרכז‏הבינתחומי‏הרצליה‪.‬‬ ‫‪ ;goo.gl/SQYz1‬וכן‪ :‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪.‬‬ ‫ג'אמעה ‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .191-210 ,)2011/1433( 15‬‬ ‫‪ 23‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪ ,‬ג'אמעה ‪15‬‬ ‫(‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬ ‫‪ 24‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪ ,‬ג'אמעה ‪15‬‬ ‫(‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬ ‫‪ 25‬ד"ר יובל דרור‪ ,‬סער גרשון‪" ,‬ישראלים בעידן הדיגיטלי – ‪ ,"2012‬המסלול האקדמי המכללה למנהל‪.‬‬ ‫‪.www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf‬‬ ‫‪101‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫מגמות בולטות‬ ‫סקירה תמציתית זו הציגה את תמונת המצב לגבי צריכת התקשורת בחברה הערבית בישראל‪ .‬על‬ ‫פי סקירה זו החברה הערבית בישראל מנסה לשמר את זהותה הייחודית דרך כינונם של אמצעי‬ ‫תקשורת בשפה הערבית‪ .‬אמצעי התקשורת הערביים ניסו לבטא את קולם של הערבים בישראל‬ ‫ולהתמודד עם המתח שקיים בין הממסד ואזרחי ישראל הערביים‪ .‬התפתחותה של החברה‬ ‫הערבית הובילה גם לשינוי בדפוסי הצריכה התקשורתית ולהסתגלות לשינויים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫כלל הנתונים מעידים על שיעור חדירה רב של האינטרנט אל המגזר הערבי‪ :‬שימוש כמעט מוחלט‬ ‫של צעירים ערביים באינטרנט ושימוש רב גם בקרב הקהלים המבוגרים יותר‪ .‬עם זאת השוויון בין‬ ‫המגזר היהודי לערבי בשימוש באינטרנט בגילאים הצעירים‪ ,‬אינו קיים בגילאים המבוגרים‪ ,‬בהם‬ ‫השימוש במגזר היהודי באינטרנט נפוץ יותר‪ .‬השימוש באינטרנט במגזר הערבי הוא אינטנסיבי‬ ‫ויומיומי‪ ,‬תוך שיעורים גבוהים ביותר של שימוש יומיומי בקרב הצעירים ופעילות רבה ביותר‬ ‫בעיקר בקרב ערביי המשולש‪.‬‬ ‫צריכת החדשות במגזר הערבי מרביתה באמצעות האינטרנט‪ ,‬עם זאת ככל שגיל הנשאלים עולה‪,‬‬ ‫מתחזק מעמדה של הטלוויזיה כמקור חדשותי לעומת האינטרנט‪ ,‬אולם הרדיו והעיתונות כמעט‬ ‫ואינם מהווים מקור לצריכת חדשות בחברה הערבית‪ .‬מגמות דומות ניתן לראות ביחס לשימוש‬ ‫ברשתות החברתיות‪ ,‬בדגש על הפייסבוק‪ ,‬רשת חברתית המשמשת את מרבית הצעירים‪ ,‬בתדירות‬ ‫יומיומית‪ ,‬לצרכי בידור ופנאי‪ ,‬כשהכתיבה היא בשפה הערבית לרוב באותיות לטיניות‪ .‬הצעירים‬ ‫פעילים למדי ברשתות החברתיות בין השאר ליצירת קשרים בלתי אמצעיים בין המינים ואף לשם‬ ‫היכרות‪ ,‬דבר שהוא חופשי יותר במרחב המקוון מאשר במרחב הפיזי‪ .‬אכן‪ ,‬כמחצית מהנשאלים‬ ‫רואים בפייסבוק מקור לשיפור מעמד האישה בחברה הערבית‪ .‬נראה כי השימוש הרב לא מלווה‬ ‫תמיד במודעות לסכנות הטמונות במרחב המקוון‪ .‬כך למשל המודעות לצנעת הפרט ודרכי‬ ‫התקשרות עם קהלים לא מוכרים‪ ,‬לא הוטמעו במלואם בקרב כל שכבות האוכלוסייה במגזר‬ ‫הערבי‪.‬‬ ‫יש לקוות כי העמקת חדירת האינטרנט לאוכלוסייה הערבית והשימוש המסיבי ברשתות‬ ‫החברתיות‪ ,‬תוציא את המגזר היהודי והערבי מבועותיהם ותיצור זיקה מקוונת בין שני מגזרים‬ ‫אלו שלפי שעה מצויים כל אחד במרחב שלו‪ ,‬הפיזי והמקוון‪ ,‬כמעט ללא כל זיקה לאחר‪ ,‬לשפתו‬ ‫ולתרבותו‪.‬‬ ‫‪102‬‬