‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫בשיתוף יפעת מחקרי מדיה וקנ טאר מדיה מ חקרי ‪TGI‬‬ ‫פרק ‪ :10‬התקשורת‬ ‫הערבית בישראל‬ ‫(ד"ר טל פבל)‬ ‫ד”ר רפי מן וד”ר אזי לב און‬ ‫דוח שנתי‪:‬‬ ‫התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫סדרי יום‪ ,‬שימושים ומגמות‬ ‫ד"ר רפי מן‬ ‫ד"ר אזי לב‪-‬און‬ ‫יוני ‪2013‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫‪Ariel University‬‬ ‫‪School of Communication‬‬ ‫‪The Institute for the Study of New Media, Politics and Society‬‬ ‫‪In cooperation with IFAT and Kantar Media‬‬ ‫‪Annual Report‬‬ ‫‪The Israeli Media in 2012: Agendas, Uses and Trends‬‬ ‫‪Dr. Rafi Mann‬‬ ‫‪Dr. Azi Lev-On‬‬ ‫‪Research Assistants: Baruch Shomron, Odaya Shalev, Avital Mandel, Michal‬‬ ‫‪Mintzer, Jenia Kipnis‬‬ ‫‪Copy Editing: Racheli Lavi‬‬ ‫‪Graphic Design: Maayan Kalimyan, Eliran Galili‬‬ ‫‪June 2013‬‬ ‫עוזרי מחקר‪ :‬ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪ ,‬אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר‪ ,‬ג'ניה קיפניס‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬רחלי לביא‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬מעין קלימיאן‪ ,‬אלירן גלילי‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה פועל במסגרת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת‬ ‫אריאל בשומרון ומבצע מחקרים אודות השימושים וההשלכות של תקשורת חדשה בהקשרים‬ ‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬צרכניים‪ ,‬תרבותיים ועוד‪ .‬לפירוט מחקרי ותוצרי המכון בשנים ‪ ,2011-13‬ראו‪:‬‬ ‫‪aunmedia.org/research_about‬‬ ‫יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬מקבוצת יפעת‪ ,‬עוסקת באיתור מידע מהתקשורת הכתובה ומהתקשורת‬ ‫האלקטרונית‪ ,‬בשירותי ניתוח תדמית בתקשורת ובניתוח כותרות‪ ,‬לצורך מדידת אפקטיביות‬ ‫החשיפה התקשורתית‪.‬‬ ‫מאגר המידע השיווקי ‪ TGI‬מתוחזק על ידי קנטאר מדיה מחקרי טי‪.‬גי‪.‬איי (לשעבר "מחקרי סינגל‬ ‫סורס") ובפיקוח ובקרה מקצועית של ועדת המחקר של איגוד חברות הפרסום‪ .‬מאגר ‪ TGI‬מבוסס‬ ‫על מדגם מייצג של מרואיינים במגזר היהודי בגילאי ‪ ,18+‬המשקפים אוכלוסייה בשיעור של‬ ‫כ‪ 3.96-‬מיליון נפש‪ .‬סקר ™‪ TGI‬בישראל נערך משנת ‪.1998‬‬ ‫תמונת השער היא ענן תגיות של המלים הפופולאריות ביותר במדיה החברתית בישראל בשנת‬ ‫‪ ,2012‬כפי שהתקבלו מחברת יפעת‪ .‬הענן מתבסס על דגימה רנדומלית של שליש מהימים במהלך‬ ‫השנה‪ ,‬כאשר בכל יום נדגמו אקראית שליש מהפוסטים‪ .‬על בסיס הפוסטים מופו המילים‬ ‫והביטויים השכיחים ביותר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא‪7..................................................................................................................‬‬ ‫א‪ .‬סדר היום התקשורתי‪ :‬בין התקשורת המסורתית לתקשורת החדשה‪8...........................‬‬ ‫שוויון בנטל‪8.................................................................................................................................‬‬ ‫צדק חברתי‪9..................................................................................................................................‬‬ ‫בדרך אל הקלפי ‪ -‬יאיר לפיד ונפתלי בנט‪11....................................................................................‬‬ ‫האיום הגרעיני האיראני והתגובה הישראלית‪12.............................................................................‬‬ ‫מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה ותגובות הגולשים‪14.......................................................................‬‬ ‫המאבק נגד סגירתו של ערוץ ‪16.................................................................................................10‬‬ ‫הרייטינג והאתיקה של "האח הגדול"‪17.........................................................................................‬‬ ‫"מהפכת הסלולר" והתחרות בשוק הטלפונים החכמים‪18..............................................................‬‬ ‫פייסבוק‪19......................................................................................................................................‬‬ ‫סיכום‪20........................................................................................................................................‬‬ ‫ב‪ .‬השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה – נתונים ומגמות‪21......................................‬‬ ‫שימושי אינטרנט‪22.........................................................................................................................‬‬ ‫שימושים ברשתות חברתיות‪28.......................................................................................................‬‬ ‫צה"ל והרשתות החברתיות‪28.........................................................................................................‬‬ ‫יותר ישראלים מסתדרים בלי העיתון המודפס‪30...........................................................................‬‬ ‫החשיפה לעיתונים ב‪31.........................................................................................................2012-‬‬ ‫הטלוויזיה‪ :‬ריאליטי וחדשות‪31......................................................................................................‬‬ ‫האזנה לרדיו‪32................................................................................................................................‬‬ ‫ג‪ :2012 .‬יומן תקשורת‪34..........................................................................................‬‬ ‫ד‪ .‬עוגת הפרסום בישראל ‪ :2012‬הירידה נמשכת‪40.........................................................‬‬ ‫מבט אל התקשורת הישראלית מבעד לעוגת הפרסום ‪42................................................2012-2002‬‬ ‫עוגת הפרסום ‪44...........................................................................................................2004-2012‬‬ ‫ה‪ .‬סוגיות בהקשר של חופש העיתונות‪ ,‬ישראל ‪( 2012‬ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪45............‬‬ ‫היבט מהותי‪45................................................................................................................................‬‬ ‫לשון הרע‪46....................................................................................................................................‬‬ ‫חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי‪ :‬אתגרים מתחום סמכות השיפוט הטריטוריאלית ברשת‪49............‬‬ ‫הגנת הצרכן בהקשרים של חופש הביטוי והעיתונות‪51...................................................................‬‬ ‫חוק הספרים‪54...............................................................................................................................‬‬ ‫בחירה במסלול של פיצוי אזרחי בסכסוכים של חופש עיתונות‪55...................................................‬‬ ‫שימוש בכלים פליליים להגבלת חופש הביטוי‪56.............................................................................‬‬ ‫חיסיון על מקורות עיתונאיים‪58.....................................................................................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫ו‪ .‬אסדרת מדיה (רגולציה) (ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪61..............................................‬‬ ‫עיתונות מודפסת‪61.........................................................................................................................‬‬ ‫אסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו‪62...............................................................................................‬‬ ‫מועצת העיתונות ‪71.......................................................................................................................‬‬ ‫ז‪ .‬ממים אינטרנטים – ישראל ‪73..........................................................................2012‬‬ ‫ח‪ .‬התקשורת הדתית בישראל (פרופ' יואל כהן)‪82..........................................................‬‬ ‫מבוא‪82..........................................................................................................................................‬‬ ‫חשיפה לתקשורת בציבור החרדי‪83................................................................................................‬‬ ‫נושאים על סדר היום של העיתונות החרדית‪85..............................................................................‬‬ ‫מלחמות התרבות של התקשורת החרדית‪86...................................................................................‬‬ ‫תקשורת במגזר הדתי‪-‬לאומי‪88.......................................................................................................‬‬ ‫סיכום‪90........................................................................................................................................‬‬ ‫ט‪ .‬התקשורת הרוסית בישראל‪91...............................................................................‬‬ ‫טלוויזיה‪93.....................................................................................................................................‬‬ ‫רדיו‪93............................................................................................................................................‬‬ ‫עיתונות מודפסת‪94........................................................................................................................‬‬ ‫אינטרנט‪95.....................................................................................................................................‬‬ ‫י‪ .‬התקשורת הערבית בישראל (ד"ר טל פבל)‪97.............................................................‬‬ ‫תקשורת מסורתית‪98.....................................................................................................................‬‬ ‫תקשורת חדשה‪99..........................................................................................................................‬‬ ‫מגמות בולטות‪102..........................................................................................................................‬‬ ‫‪6‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫מבוא‬ ‫בניגוד לשנה הקודמת‪" ,‬שנת המחאה"‪ ,‬שבה הופנה חלק ניכר מתשומת הלב התקשורתית למחאה‬ ‫החברתית של קיץ ‪ ,2011‬לא עמד נושא מרכזי אחד על סדר היום של התקשורת בישראל בשנת‬ ‫‪ .2012‬לצד נושאים ביטחוניים מובהקים כמו האיום האיראני והמתיחות ברצועת עזה‪ ,‬שהגיעה‬ ‫לשיאה במבצע "עמוד ענן"‪ ,‬עסקה התקשורת במגוון נושאים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪.‬‬ ‫בחלק מנושאים אלה הייתה ‪ ,2012‬אולי יותר מקודמותיה‪" ,‬שנת האג'נדות"‪ .‬דרך הסיקור באמצעי‬ ‫תקשורת שונים התאפיינה בהצגת עמדות מובהקות בסוגיות שנויות במחלוקת‪ ,‬לעתים על חשבון‬ ‫הדיווח העובדתי‪ ,‬באופן שדחק מפעם בפעם את האתוס העיתונאי המקצועי של דיווח עובדתי‪,‬‬ ‫נטול הטיות‪.‬‬ ‫בין הנושאים שעמדו השנה על סדר היום הייתה שורה של עניינים שנגעו לתקשורת עצמה‪ ,‬בהם‬ ‫מאבקם של עובדי ערוץ ‪ 10‬למנוע את סגירתו‪ ,‬החרפת המשבר העסקי בעיתון הוותיק "מעריב"‬ ‫שהביאה אותו אל סף פשיטת רגל ולמכירתו באמצעות נאמנים שמונו על ידי בית משפט‪" ,‬מהפכת‬ ‫הסלולר" שיזם שר התקשורת משה כחלון‪ ,‬ועוד‪ .‬אירועים אלה שיקפו את הטלטלות והשינויים‬ ‫הנמשכים העוברים על המרחב הציבורי בישראל ככל שתקשורת החדשה מתרחבת ומתעצמת‪,‬‬ ‫בעוד התקשורת המסורתית נדרשת להסתגל למציאות המשתנה‪ .‬תהליכים אלה אינם מתנהלים‬ ‫בחלל ריק אלא תוך זיקה ישירה לגורמים כלכליים ופוליטיים‪ ,‬שהשפעתם על התקשורת ניכרת‪,‬‬ ‫אם בגלוי ואם באופן סמוי‪ .‬לתהליכים ולהשפעות אלה משמעות רבה על חירות הביטוי וחופש‬ ‫העיתונות בישראל ועל אופייה וערכיה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בכל הנושאים הללו‪ ,‬ורבים אחרים‪ ,‬עוסק דוח זה‪ ,‬השני בסדרת הדוחות השנתיים שמוציא לאור‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה באוניברסיטת אריאל‪ .‬הדוח הפעם רחב ומקיף יותר‬ ‫מקודמו‪ .‬הוא כולל בחינה של סדר היום התקשורתי במהלך השנה כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת‬ ‫המסורתית והחדשה‪ ,‬ואת השינויים וההתפתחויות בתחום התקשורת החדשה והשפעתה על‬ ‫ענפים שונים של התקשורת המסורתית‪ .‬מוקדשים בו גם פרקים מיוחדים למאבק על חופש‬ ‫העיתונות בשנת ‪ ,2012‬כמו גם לזירות הרחוקות בדרך כלל מעינו של רוב הציבור – התקשורת‬ ‫המגזרית‪ :‬בשפה הערבית‪ ,‬בשפה הרוסית וכן בזו המופנית אל הציבור החרדי‪ .‬להכרת מאפייני‬ ‫אמצעי התקשורת של קבוצות אלה חשיבות רבה‪ ,‬שכן על פי הערכות כ‪ 40-‬אחוזים מכלל אזרחי‬ ‫ישראל נחשפים לעיתונים‪ ,‬לתחנות שידור‪ ,‬לאתרי אינטרנט ולערוצים נוספים הייחודיים למגזרים‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫לצד חוקרי המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‪ ,‬אנו שמחים לארח השנה חוקרים‬ ‫אורחים שתרמו מהידע שלהם לדוח זה‪ ,‬ומודים להם על שיתוף הפעולה‪ .‬הדוח הוכן בשיתוף‬ ‫פעולה עם חברת יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬ואנו מבקשים להודות לצוות העובדים בחברה ובעיקר למור‬ ‫לביא ורביב טל‪ .‬תודה גם לאיתן כסיף וליונתן שלם מחברת קנטאר מדיה מחקרי ‪ ,TGI‬שהעמידו‬ ‫לרשותנו נתונים מן הסקרים המקיפים שעורכת החברה‪ .‬תודה גם לכל מי שקראו פרקים מהדוח‬ ‫על הערותיהם המועילות‪ :‬טל לאור‪ ,‬אפי ליניאל‪ ,‬ד"ר אסנת רוט‪-‬כהן‪ ,‬הילה לוינשטיין‪ ,‬עו"ד אלעד‬ ‫רוזנטל‪ ,‬ד"ר עו"ד אמיר לבקוביץ‪ ,‬ד"ר כרמל וייסמן‪ ,‬אביתר גת‪ ,‬ד"ר רבקה נריה‪-‬בן שחר‪ ,‬אסעד‬ ‫זידאן‪ ,‬ד"ר סבינה ליסיצה‪ ,‬ד"ר נלי אליאס‪ .‬וכן תודה לעוזרי המחקר ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪,‬‬ ‫אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר וג'ניה קיפניס‪ ,‬והגרפיקאים מעין קלימיאן ואלירן גלילי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫התקשורת הערבית בישראל‬ ‫ד"ר טל פבל‬ ‫המכללה האקדמית נתניה‬ ‫המגזר הערבי בישראל מנה בסוף שנת ‪ 2012‬כ‪ 1.65-‬מיליון תושבים‪ ,‬שהם ‪ 20.6%‬מכלל אוכלוסיית‬ ‫ישראל‪ 1.‬לאמצעי התקשורת תפקיד חשוב במערכת היחסים ההדדית בין הרוב היהודי לבין‬ ‫המיעוט הערבי במדינה‪ ,‬משום שדרכם משתקפות הסוגיות הפוליטיות‪ ,‬הכלכליות והחברתיות‬ ‫‪2‬‬ ‫שחלק ניכר מהן שנויות במחלוקת ומהוות נושא לעימות מתמשך‪.‬‬ ‫כמו בתחומים רבים אחרים‪ ,‬גם בתחום התקשורת ניכר בבירור הבידול בין הציבור היהודי‬ ‫לציבור הערבי‪ .‬אישים ערבים טוענים כי התקשורת בישראל‪ ,‬המשפיעה מאוד על השיח הציבורי‬ ‫ועל סדר היום הציבורי היא תקשורת יהודית לחלוטין‪ .‬לטענתם כל ממלאי התפקידים בתקשורת‬ ‫הישראלית רואים את ההוויה הישראלית אך ורק מנקודת המבט היהודית וכך היא מוצגת לכל‬ ‫אזרחי המדינה‪ 3.‬בידול זה בא לידי ביטוי גם בדפוסי צריכת התקשורת במגזר הערבי‪ ,‬שם התפתחו‬ ‫במשך השנים ערוצי תקשורת בשפה הערבית ובמקביל גברה החשיפה לאמצעי תקשורת חוץ‪-‬‬ ‫ישראלים‪ ,‬בעיקר ערוצי טלוויזיה מהעולם הערבי‪.‬‬ ‫בפתח סקירה זו יש להזכיר את הקושי הכרוך באיסוף מידע על דפוסי השימוש בתקשורת במגזר‬ ‫הערבי‪ .‬קושי זה נעוץ בעיקר במיעוט סקרים נרחבים ומעודכנים בנושא התקשורת בקרב ערביי‬ ‫ישראל‪ ,‬בניגוד למצב באוכלוסייה היהודית‪ .‬בשל כך יש צורך להתבסס על מאגרי נתונים מוגבלים‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬גם מסקרים מצומצמים יותר‪ ,‬עולה תמונה באשר למאפייני צריכת התקשורת במגזר‬ ‫זה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬באשר להיקף החשיפה של ערביי ישראל לתחנות טלוויזיה מן העולם הערבי‪.‬‬ ‫בסקר שנערך ב‪ 2012-‬בקרב נשים ערביות על ידי מכון "מותגים" עבור הפורטל לנשים ניסוואן‪,‬‬ ‫השיבו ‪ 93%‬מהנשאלות שהן צופות בטלוויזיה‪ .‬הערוץ הפופולארי ביותר‪ ,‬לפי נתוני הסקר‪ ,‬הוא‬ ‫תחנת ‪ MBC‬הסעודית‪ ,‬שזוכה ל‪ 68%-‬צפייה‪ 42% .‬השיבו שהן צופות בערוץ הלבנוני ‪- LBC, 36%‬‬ ‫אל‪-‬ג'זירה‪ - 34% ,‬ערוץ החדשות אל‪-‬ערביה‪ .‬ערוצים אלה נקלטים בעיקר באמצעות צלחות לוויין‪,‬‬ ‫שבהן אפשר לקלוט מאות ערוצים ממדינות ערב‪ .‬ב‪ 2008-‬דווח כי ‪ 74%‬מערביי ישראל צופים‬ ‫בשידורי הטלוויזיה באמצעות צלחות לוויין‪ 4.‬אשר לצפייה בתחנות טלוויזיה ישראליות‪24% ,‬‬ ‫מהנשים שהשתתפו בסקר ב‪ 2012-‬דיווחו שהן צופות בערוץ ‪ 22% ,2‬דיווחו שהן צופות בערוץ ‪,10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ו‪ 15%-‬בערוץ ‪.1‬‬ ‫‪ 1‬טל פבל הוא ד"ר למזרח תיכון‪ ,‬מנכ"ל חברת ‪ Middleeasternet‬לחקר האינטרנט והאיומים המקוונים במזרח התיכון ובעולם‬ ‫האסלאמי‪ ,‬ומרצה בבית הספר לתקשורת שבמכללה האקדמית נתניה‪.‬‬ ‫‪ 2‬הודעה לעיתונות‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.30.12.2012 ,‬‬ ‫‪.www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201211356‬‬ ‫‪ 3‬שוקי ח'טיב‪" ,‬נקודת המבט של המנהיגות הערבית"‪ .‬בתוך‪" :‬דילמות ביחסי יהודים‪-‬ערבים" עורך‪ :‬יצחק רייטר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬שוקן‬ ‫‪ .2005‬עמ' ‪.43-12‬‬ ‫‪ 4‬אופיר בר‪-‬זוהר‪" ,‬מחקר‪ :‬ערוצי הטלוויזיה המועדפים על ערבים בישראל הם ‪ MBC‬ואל ג'זירה"‪ ,‬דה מרקר‪15.9.2008 ,‬‬ ‫‪.www.themarker.com/advertising/1.425655‬‬ ‫‪ 5‬הסקר‪ ,‬שנערך בשפה הערבית‪ ,‬בדק את הרגלי הצריכה של נשות המגזר הערבי בקרב‪ 406‬נשאלות בנות ‪ 18‬ומעלה‪ .‬הסקר בוצע‬ ‫בחודש מאי האחרון‪ .‬חלוקת הנשאלות נעשתה לפי אזורי מגורים רלוונטיים (רובן בגליל)‪ ,‬מיכל רז‪-‬חיימוביץ'‪" ,‬סקר חדש‪ :‬מהם‬ ‫הרגלי הצריכה של נשות המגזר הערבי?"‪ ,‬גלובס‪.11.6.12 ,‬‬ ‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000756126‬‬ ‫‪97‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫סקר שנערך ב‪ 2012-‬על ידי חברת מידע שיווקי סי‪-‬איי העלה כי הטלוויזיה ממשיכה להיות ערוץ‬ ‫התקשורת הנפוץ ביותר במגזר הערבי לצריכת חדשות‪ 69% :‬מהציבור הערבי מתעדכנים בחדשות‬ ‫באמצעות הטלוויזיה‪ ,‬ועבור ‪ 41%‬הטלוויזיה היא המקור הראשון אליו הם פונים לצריכת חדשות‪.‬‬ ‫במקום השני ניצב האינטרנט עם ‪ 60%‬חשיפה‪ .‬העיתונות המודפסת ‪ 36% -‬חשיפה‪ ,‬ובמקום‬ ‫הרביעי הרדיו עם ‪ 30%‬חשיפה‪ 59% .‬מהנשאלים דיווחו שהם קוראים עיתון בסוף שבוע בבית‪,‬‬ ‫ו‪ 8%-‬קוראים עיתון בסוף שבוע אצל קרובים או חברים‪ 33% .‬מהנשאלים דיווחו שאינם קוראים‬ ‫‪6‬‬ ‫עיתון כלל‪.‬‬ ‫תקשורת מסורתית‬ ‫במרץ ‪ ,2012‬לאחר שנים של מאמצים להביא להפעלת ערוץ טלוויזיה ישראלי בשפה הערבית‬ ‫בכבלים ובלוויין‪ ,‬החלו שידוריו של ערוץ זה‪ ,‬הערוץ מופעל ידי קבוצת "הלא טי‪-‬וי‪ ",‬שבה שותפים‬ ‫אתר האינטרנט "פאנט"‪ ,‬זכיינית ערוץ ‪ 2‬רשת וחברת ההפקות "ענני תקשורת"‪ .‬שני מכרזים שנערכו‬ ‫בשנים ‪ 1995‬ו‪ 2003-‬לפתיחת ערוץ כזה נכשלו‪ ,‬רק במכרז נוסף ב‪ 2010-‬נמצאה הקבוצה שתפעיל את‬ ‫הערוץ‪ 7.‬עם הפעלתו אמר יושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין ניצן חן כי "המועצה גילתה‬ ‫סבלנות רבה כלפי הערוץ מתוך אמונה כי הם יצליחו‪ ,‬למרות חבלי לידה קשים‪ ,‬להעמיד ערוץ‬ ‫‪8‬‬ ‫טלוויזיה מקצועי ואטרקטיבי‪ ,‬שלראשונה ישמש ככלי ביטוי למגזר הערבי במדינה"‪.‬‬ ‫אולם הקשיים לא תמו עם תחילת השידורים‪ .‬בראשית ‪ 2013‬דווח כי הערוץ לא עמד ברוב‬ ‫מחויבויותיו בשנת ‪ 2012‬על פי הרישיון‪ ,‬והוזהר כי רישיונו עלול להישלל‪ .‬בין היתר נטען כי בעלי‬ ‫הערוץ לא השקיעו בהפעלתו את הסכום הנדרש‪ ,‬ואף לא בהפקות מקור‪ .‬הערוץ גם לא עמד במכסת‬ ‫השידורים הראשוניים השבועיים‪ ,‬לא שידר תכניות בנושאים שעל סדר היום של הציבור הישראלי‬ ‫‪9‬‬ ‫או הציבור הערבי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הערוץ לא תרגם כנדרש תכנים לעברית ולא שידר תכניות העשרה‪.‬‬ ‫בישראל רואה אור רק יומון אחד בערבית‪" ,‬אל ִא ִתחַ אד"‪ ,‬ביטאונה של מפלגת חד"ש‪ .‬מרבית‬ ‫העיתונים הפופולאריים במגזר הערבי הם שבועונים‪ .‬ביניהם בולטים השבועונים המסחריים‬ ‫"פנורמה"‪" ,‬א‪-‬סינארה"‪" ,‬כול אל ערב"‪" ,‬חדית' א‪-‬נאס" ו"מַ עַ אל חדת'"‪ .‬כן רואים אור גם‬ ‫שבועונים וכתבי עת הנמצאים בבעלות מפלגות או ארגונים‪ ,‬בהם "פסל אל מקאל" של בל"ד‪,‬‬ ‫ו"אל‪-‬מתַ 'אק" של הפלג‬ ‫ִ‬ ‫ואל‪-‬חּוריה" של הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫"סַ וְ ות אל‪-‬חַ ק‬ ‫הדרומי‪ .‬במקביל מתפרסמים ברחבי הארץ מקומונים בערבית‪ ,‬בהם "אח´'באר אל‪-‬מדינה" (באזור‬ ‫חיפה)‪" ,‬סוות אל‪-‬בלד" (בגליל ובצפון)‪" ,‬אח'באר אל‪-‬נקב" ו"אל‪-‬אוסבוע אל‪-‬ערבי" (בדרום)‪.‬‬ ‫לצד השידורים של קול ישראל בשפה הערבית‪ ,‬פועלת בישראל רק תחנת רדיו אחת המשדרת‬ ‫בשפה זו – רדיו א‪-‬שמס ("רדיו השמש")‪ .‬התחנה משדרת מאז ‪ 2003‬על פי רישיון שהוענק לה על‬ ‫ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ ,‬לאחר שניסיון קודם להפעלת תחנה כזו‪" ,‬רדיו ‪ ,"2000‬נכשל‬ ‫ושידוריה הופסקו בשנת ‪ 2000‬לאחר כארבע שנות שידור‪ .‬רדיו אל‪-‬שמס לעומת זאת הצליחה‬ ‫לבנות לעצמה קהל מאזינים רחב בחברה הערבית ולהתחרות בתחנת קול ישראל המסורתית‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫התחנה משדרת תכניות אקטואליות‪ ,‬חדשות‪ ,‬ספורט‪ ,‬תרבות וכדומה‪.‬‬ ‫‪ 6‬מצגת מידע שיווק סי‪ .‬איי‪" ,‬צריכת מדיה במגזר הערבי‪ 3-5 ,",‬ביוני ‪.2012‬‬ ‫‪www.news1.co.il/uploadFiles/592891871929169.pptx‬‬ ‫‪ 7‬אמילי גרינצווייג‪" ,‬שמונה קבוצות רכשו את ספר המכרז לערוץ בערבית"‪ ,‬וואלה‪ 2 ,‬יוני ‪.2010‬‬ ‫‪news.walla.co.il/?w=//1682056‬‬ ‫‪ 8‬דוד אברהם‪" ,‬הערוץ הערבי עלה לשידור"‪ ,‬וואלה‪news.walla.co.il/?w=/3050/2516362 .13.3.2012 ,‬‬ ‫‪ 9‬לי‪-‬אור אברבך‪ ,‬הערוץ הערבי לא עמד במחויבויות‪ :‬עלול לאבד את הרישיון‪ ,‬גלובס‪.25.4.2013 ,‬‬ ‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000839060‬‬ ‫‪ 10‬מוצטפא כבהא‪ ,‬העיתונות הערבית בישראל ‪ 2006-1984‬כמכשיר לעיצוב זהות חדשה‪ ,‬תל אביב‪ :‬מכון חיים הרצוג לתקשורת‪,‬‬ ‫‪98‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫מסקר שערכה הרשות השנייה עולה כי ‪ 50%‬מכלל המאזינים הערבים מקשיבים לרדיו אל‪-‬שמס‬ ‫כל יום‪ 11.‬התחנה מגדירה עצמה כ"רדיו המיעוט הערבי בישראל ומייצגת את הדור החדש שמסרב‬ ‫להיות אזרח מסוג ב'‪ ,‬ובו זמנית עובדת על הגישור בין הערבים והיהודים"‪ 12.‬ב‪ 2012-‬השמיע איש‬ ‫התקשורת בסאם ג'אבר‪ ,‬מייסד קבוצת התקשורת פנורמה ומבעליו של אתר האינטרנט "פאנט"‬ ‫ביקורת חריפה על כך שבישראל פועלת רק תחנות רדיו אחת בערבית‪" .‬בישראל יש מיליון וחצי‬ ‫ערבים‪ ,‬אבל משום מה עד עכשיו המדינה הקצתה רק תחנת רדיו אזורית אחת בשבילם‪ ...‬זה‬ ‫לא מתאים למדינת ישראל‪ ,‬שתמיד מתגאה בדמוקרטיה ובפתיחות שלה‪ ,‬ושכל קברניטיה תמיד‬ ‫‪13‬‬ ‫מתבטאים בעד חתירה לשוויון מלא לאוכלוסייה הערבית"‪ ,‬אמר ג'אבר‪.‬‬ ‫תקשורת חדשה‬ ‫שיעור החדירה‬ ‫במחצית שנת ‪ 2012‬בוצע סקר בקרב ‪ 400‬נשאלים אשר בדק את צריכת המדיה במגזר הערבי‪.‬‬ ‫מסקר זה עלה כי שיעור חדירת האינטרנט לכלל המגזר הערבי עמד על ‪ ,71%‬כאשר הערים הערביות‬ ‫ואזור המשולש מובילים את המגזר עם שיעור חדירה של ‪ .80%‬עוד התברר השימוש המוחלט של‬ ‫צעירים (‪ )29-18‬מהמגזר הערבי באינטרנט (‪ 97%‬מהנשאלים) וכן שימוש של ‪ 68%‬מבני ‪ .49-30‬אף‬ ‫בטווח הגילאים של ‪ 50+‬שיעור חדירת האינטרנט עומד על ‪ 30%‬מקרב הנשאלים‪ .‬באותה העת‬ ‫בוצע סקר של "ועדת המדרוג למדידת שיעורי גלישה באינטרנט" לפיו באותה העת היוו משתמשי‬ ‫‪15‬‬ ‫האינטרנט במגזר הערבי ‪ 12.4%‬מסך משתמשי האינטרנט בישראל‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מחקרם של ד"ר יובל דרור וסער גרשון נוקב במספרים נמוכים יותר‪ 59% :‬מהנשאלים הערבים‬ ‫‪16‬‬ ‫היו מחוברים לאינטרנט בשנת ‪ 22% ,2012‬מחוברים אך לא גולשים ו‪ 19%-‬אינם מחוברים כלל‪.‬‬ ‫תדירות השימוש‬ ‫המחקר של "מידע שיווק סי‪ .‬איי" העלה כי מרבית משתמשי האינטרנט במגזר הערבי מקדישים‬ ‫לשימוש באינטרנט מעל שעה ביום וכי קרוב לשני שלישים מהצעירים מבלים מעל שעתיים ביום‬ ‫באינטרנט‪ 11% :‬מכלל הנשאלים השתמשו באינטרנט ארבע שעות ומעלה ביום‪ - 8% ,‬שלוש שעות‬ ‫ו‪ - 14%-‬שעתיים עד שעתיים וחצי‪ .‬בחינת נתונים אלו בקרב הצעירים מגלה כי שיעורים אלו בקרבם‬ ‫כמעט כפולים‪ .‬נמצא גם כי ‪ 24%‬מהנשאלים מאזור המשולש השתמשו באינטרנט למעלה מארבע‬ ‫שעות ביום‪ ,‬פי שניים ויותר מבשאר אזורי האוכלוסייה הערבית (גליל‪ ,‬נגב‪ ,‬ערים מעורבות)‪.‬‬ ‫חברה ופוליטיקה‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.30-27‬‬ ‫‪ 11‬יוני מנדל "המהפכה הערבית של הרדיו בישראל"‪ ,‬וואלה‪ 25 ,‬יולי ‪.news.walla.co.il/?w=//1143023 .2007‬‬ ‫‪.ashams.com/adv.php?ID=7787 12‬‬ ‫‪ 13‬רועי ברק‪" ,‬לא ייתכן של‪ 1.5-‬מיליון ערבים ישראלים תהיה רק תחנת רדיו אחת" גלובס‪.16.8.2012 ,‬‬ ‫‪ 14‬מידע שיווק סי‪ .‬איי‪" ,‬צריכת מדיה במגזר הערבי"‪ 5-3 ,‬ביוני ‪.www.news1.co.il/uploadFiles/592891871929169.pptx .2012‬‬ ‫‪ 15‬ועדת המדרוג למדידת שיעורי גלישה באינטרנט‪" ,‬ועדת המדרוג למדידת שיעורי גלישה באינטרנט – דירוג אתרים וקבוצות‪ ,‬יוני‬ ‫‪ 17 ,"2012‬יולי ‪. data.isoc.org.il/sites/default/files/hvdh_ltqshvrt_yvny_2012.pdf .2012‬‬ ‫‪ 16‬ד"ר יובל דרור‪ ,‬סער גרשון‪" ,‬ישראלים בעידן הדיגיטלי – ‪ ,"2012‬המסלול האקדמי המכללה למנהל‪.‬‬ ‫‪http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf‬‬ ‫‪99‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫מחקר שביצע ד"ר יאיר ‏עמיחי‪-‬המבורגר הראה כי בקרב הצעירים היהודים והערבים קיימת‬ ‫כמעט זהות מבחינת השימוש באינטרנט‪ ,‬לעומת שונות גדולה יותר בגיל המבוגר‪ ,‬שיעור השימוש‬ ‫‪17‬‬ ‫באינטרנט במגזר היהודי גדול מזה שבמגזר הערבי‪.‬‬ ‫מה הם השימושים העיקריים באינטרנט?‬ ‫‪ 62%‬צריכת חדשות‪ 35% ,‬צפייה בסרטונים‪ 32% ,‬בפייסבוק‪ 29% ,‬צפייה בסרטים או בסדרות‬ ‫טלוויזיה‪ .‬בהשוואה שביצעה ועדת המדרוג לגבי מאפייני השימוש העיקריים בין האוכלוסייה‬ ‫היהודית לערבית‪ ,‬עולה כי שני המגזרים משתמשים באינטרנט לצריכת חדשות ולפורומים ובלוגים‪,‬‬ ‫גם אם במגזר היהודי השיעורים גבוהים יותר‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ 82% ,‬מבני ה‪ 29-18-‬נסמכים על האינטרנט לצריכת חדשות‪ ,‬ורק ‪ 61%‬על הטלוויזיה‪.‬‬ ‫בטווח הגילאים של ‪ 49-30‬המגמה הפוכה‪ 71% ,‬צורכים חדשות מהטלוויזיה‪ ,‬אך גם ‪ 58%‬מהם‬ ‫נסמכים על האינטרנט‪.‬‬ ‫בקרב בני ‪ 50‬ומעלה ההסתמכות על הטלוויזיה כמקור חדשות היא מוחלטת – ‪ .80%‬רק ‪ 23%‬מהם‬ ‫צורכים חדשות מהאינטרנט‪ .‬מרתק לגלות כי בכל קבוצות הגיל‪ ,‬העיתון המודפס והרדיו נשרכים‬ ‫‪18‬‬ ‫הרחק מאחור כמקור לחדשות‪.‬‬ ‫ •רכישות מקוונות ‪ -‬הציבור הערבי קונה דרך האינטרנט יותר מאשר הציבור היהודי‪ .‬שלושת‬ ‫התחומים הנרכשים ביותר בצורה מקוונת על ידי מגזר הערבי הם מכשירים אלקטרוניים‪,‬‬ ‫מוצרי פנאי וחופשות בחו"ל‪.‬‬ ‫ •לימוד ‪ -‬ממחקר שבדק את השימוש של ילדים ובני נוער‪ ,‬יהודים וערבים באינטרנט‪ ,‬עלה כי‬ ‫"ניתן לראות שהמשתתפים בכל המגזרים דיווחו על השימוש הגבוה ביותר ברשת לצורכי‬ ‫‪19‬‬ ‫למידה – חיפוש מידע והכנת שיעורי בית‪ ,‬כמו גם לשמירת קשר עם אנשים מוכרים"‪.‬‬ ‫השימוש ברשתות החברתיות והיחס אליהן‬ ‫ממחקרם של אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪ ,‬עלה כי כ‪ 74%-‬מהצעירים‬ ‫מהמגזר הערבי שהשתתפו בסקר‪ ,‬ציינו כי הם משתמשים בפייסבוק מדי יום‪ 20,‬ו‪ 70%-‬משתמשים‬ ‫בו לצורכי בידור‪ 32% 21.‬מהנשאלים ציינו כי הם מעדכנים את קיר הפייסבוק שלהם על בסיס‬ ‫יומי ו‪ 36%-‬על בסיס שבועי‪ .‬מחקר זה ציין כי נתונים אלו של שימוש אקטיבי באינטרנט וברשתות‬ ‫החברתיות‪ ,‬גבוהים משמעותית מאלו של בני גילם ברחבי העולם‪ .‬מידע זה מחזק את המחקרים‬ ‫האחרים שנדונו במסמך זה בדבר מאפייני יצירת הקשר המקוון של צעירים ערביים‪ .‬נמצא כי‬ ‫למעלה ממחצית מהצעירים הערביים שהשתתפו בסקר עושים שימוש ביכולות אקטיביות שונות‬ ‫של הפייסבוק דוגמת צ'טים‪ Likes ,‬וכתיבת תגובות‪.‬‬ ‫בעת בדיקה אם יחס הנשאלים לפייסבוק הוא של תמיכה או שלילה‪ ,‬עולה כי כמידת השימוש‬ ‫באינטרנט‪ ,‬כך מידת התמיכה בשימוש בפייסבוק‪ 56% :‬מהגברים ו‪ 55%-‬מהצעירים‪ ,‬כמו גם ‪57%‬‬ ‫מתושבי הערים המעורבות‪ ,‬תומכים בשימוש בפייסבוק‪ .‬כלומר התנגדות לו קיימת יותר בקרב‬ ‫‪ 17‬ד"ר יאיר‏עמיחי‪-‬המבורגר‪" ,‬סקר שימוש באינטרנט במסגרת ה‪ ,"World Internet Project-‬המרכז‏הבינתחומי‏הרצליה‪.‬‬ ‫‪.goo.gl/SQYz1‬‬ ‫‪ 18‬מידע שיווק סי‪ .‬איי‪" ,‬צריכת מדיה במגזר הערבי‪ 5-3 ,",‬ביוני ‪.www.news1.co.il/uploadFiles/592891871929169.pptx .2012‬‬ ‫‪ 19‬אינה בלאו‪" ,‬ממצאי סקר השימוש ביישומי האינטרנט‪ ,‬התנהגות ולמידה ברשת בקרב ילדים ובני נוער‪" :‬כן" לגלישה בטוחה‪,‬‬ ‫"לא" לשימוש כפייתי"‪ ,‬ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה ‪ :2011‬האדם הלומד בעידן הטכנולוגי‪ ,‬י' עשת‪-‬אלקלעי‪ ,‬א' כספי‪,‬‬ ‫ס' עדן‪ ,‬נ' גרי‪ ,‬י' יאיר (עורכים)‪ ,‬רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫‪.www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/blau_maaravi.pdf‬‬ ‫‪ 20‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪ ,‬ג'אמעה ‪15‬‬ ‫(‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬ ‫‪ 21‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים‪ ,",‬ג'אמעה ‪15‬‬ ‫(‪. www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬ ‫‪100‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫נשים‪ ,‬מבוגרים ואוכלוסייה כפרית ופריפריאלית‪ .‬ייתכן שהתנגדות זו מקורה בעובדה ש‪77%-‬‬ ‫מהנשאלים ענו כי הפייסבוק מהווה גורם ל"הסרת מגבלות חברתיות ונורמות מקובלות"‪48% .‬‬ ‫מכלל הנשאלים סברו כי ביכולתו של הפייסבוק לשפר את מעמד האישה‪ ,‬תוך נטייה מובהקת‬ ‫להתאמה לפרמטרים דוגמת גיל צעיר ומספר שעות השימוש באינטרנט‪.‬‬ ‫יצירת קשרים‬ ‫במחקרה של אינה בלאו נמצא כי בכל המגזרים שהשתתפו במחקר‪ ,‬דיווחו הנשאלים על "יותר‬ ‫קשרים מסורתיים מרחוק – עם אנשים שמכירים מחיי היום‪-‬יום – ופחות על קשרים מקוונים‬ ‫באופן מלא – עם מי שהכירו ברשת"‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקר זה מצא נכונות גדולה יותר בקרב‬ ‫המשתתפים הבדואים והערבים ליצור קשרים מקוונים ואף למסור תמונות ופרטים אישיים‪ ,‬כמו‬ ‫בית ספרם וכתובת מגוריהם‪ ,‬לגורמים בלתי מוכרים בהשוואה למשתתפים היהודים‪ .‬המשתתפים‬ ‫במגזר היהודי קיימו פחות קשרים מקוונים עם מי שהכירו ברשת ונפגשו עמם פחות בהשוואה‬ ‫למשתתפים במגזר הבדואי ובמיוחד במגזר הערבי‪.‬‬ ‫נתונים אלו מקבלים משנה תוקף ממחקרו של ד"ר עמיחי‪-‬המבורגר לפיו בשני המגזרים קיימת‬ ‫דאגה בתחום אבטחת המידע‪ ,‬אולם במגזר היהודי הדאגה רבה יותר‪ .‬ממצא מעניין נוסף הוא כי‬ ‫ל‪ 57%-‬מהנשאלים יש חברים מקוונים בני גילאים שונים ורק לכ‪ 36%-‬חברים בני גילם‪ ,‬וכי ‪37%‬‬ ‫מהנשאלים מתקשרים בצורה מקוונת עם אנשים זרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי הרשתות החברתיות לא‬ ‫בהכרח שוברות מחסומים פוליטיים ודתיים בין בני הנוער; ‪ 65%‬מהצעירים הערביים דיווחו כי אין‬ ‫‪22‬‬ ‫להם חברים יהודיים ברשת חברתית זו‪.‬‬ ‫מגדר‬ ‫מנתוני ועדת המדרוג עולה כי בהשוואה לשוויון הקיים בין המינים בשימוש באינטרנט במגזר‬ ‫היהודי‪ ,‬הרי שבמגזר הערבי (מוסלמי)‪ 68% ,‬מהגברים משתמשים באינטרנט לעומת ‪ 32%‬מהנשים‪.‬‬ ‫בכל האמור בקשרים בין המינים‪ ,‬הראה מחקרם של אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס‬ ‫טיבי כי ‪ 61%‬מהנשאלים יצרו קשר מקוון לפחות פעם בשבוע עם חברים ממין שונה‪ ,‬בעוד שליש‬ ‫עשו זאת על בסיס יומי‪ 44% .‬מהבנים יצרו קשר מקוון יומי עם בנות‪ ,‬לעומת ‪ 22%‬מהבנות שיצרו‬ ‫קשר מקוון יומי עם בנים‪ 23.‬כמו כן עלה ממחקרם כי כ‪ 40%-‬מהנשאלים משתמשים באינטרנט‬ ‫למטרות היכרות‪ .‬נתונים אלו‪ ,‬שלפי המחקר אינם תואמים את מאפייני התקשורת הפיזית בין‬ ‫המינים בחברה הערבית‪ ,‬מדגישים את חשיבותן של הרשתות החברתיות ככלי ליצירת תקשורת‬ ‫בלתי אמצעית ופורצת דרך בין המינים‪.‬‬ ‫שפה‬ ‫למעלה ממחצית מהמשתמשים כותבים בפייסבוק בשפה הערבית באותיות לטיניות‪ ,‬ורק כ‪3%-‬‬ ‫כותבים באותיות ערביות‪ .‬כמו כן שפת ממשק המשתמש ברשת חברתית זו בקרב למעלה ממחצית‬ ‫הנשאלים הייתה אנגלית‪ 24.‬מחקרם של ד"ר יובל דרור וסער גרשון מצא כי ‪ 56%‬משתמשי‬ ‫האינטרנט ששפתם ערבית משתמשים באתרים ששפתם ערבית‪ 27% ,‬משתמשים בעיקר באתרים‬ ‫‪25‬‬ ‫בעברית ו‪ 17%-‬בעיקר באתרים בשפה האנגלית‪.‬‬ ‫‪ 22‬ד"ר יאיר‏עמיחי‪-‬המבורגר‪" ,‬סקר שימוש באינטרנט במסגרת ה‪ ,",World Internet Project-‬המרכז‏הבינתחומי‏הרצליה‪.‬‬ ‫‪ ;goo.gl/SQYz1‬וכן‪ :‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪.‬‬ ‫ג'אמעה ‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .191-210 ,)2011/1433( 15‬‬ ‫‪ 23‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪ ,‬ג'אמעה ‪15‬‬ ‫(‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬ ‫‪ 24‬אסמאא נאדר גנאיים‪ ,‬חאלד אסעד ומואניס טיבי‪" ,‬אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים"‪ ,‬ג'אמעה ‪15‬‬ ‫(‪.www.qsm.ac.il/mrakez/asdarat/jamiea/15/1==heb--asmaa+khaled+moanes.pdf .210-191 ,)2011/1433‬‬ ‫‪ 25‬ד"ר יובל דרור‪ ,‬סער גרשון‪" ,‬ישראלים בעידן הדיגיטלי – ‪ ,"2012‬המסלול האקדמי המכללה למנהל‪.‬‬ ‫‪.www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf‬‬ ‫‪101‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫מגמות בולטות‬ ‫סקירה תמציתית זו הציגה את תמונת המצב לגבי צריכת התקשורת בחברה הערבית בישראל‪ .‬על‬ ‫פי סקירה זו החברה הערבית בישראל מנסה לשמר את זהותה הייחודית דרך כינונם של אמצעי‬ ‫תקשורת בשפה הערבית‪ .‬אמצעי התקשורת הערביים ניסו לבטא את קולם של הערבים בישראל‬ ‫ולהתמודד עם המתח שקיים בין הממסד ואזרחי ישראל הערביים‪ .‬התפתחותה של החברה‬ ‫הערבית הובילה גם לשינוי בדפוסי הצריכה התקשורתית ולהסתגלות לשינויים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫כלל הנתונים מעידים על שיעור חדירה רב של האינטרנט אל המגזר הערבי‪ :‬שימוש כמעט מוחלט‬ ‫של צעירים ערביים באינטרנט ושימוש רב גם בקרב הקהלים המבוגרים יותר‪ .‬עם זאת השוויון בין‬ ‫המגזר היהודי לערבי בשימוש באינטרנט בגילאים הצעירים‪ ,‬אינו קיים בגילאים המבוגרים‪ ,‬בהם‬ ‫השימוש במגזר היהודי באינטרנט נפוץ יותר‪ .‬השימוש באינטרנט במגזר הערבי הוא אינטנסיבי‬ ‫ויומיומי‪ ,‬תוך שיעורים גבוהים ביותר של שימוש יומיומי בקרב הצעירים ופעילות רבה ביותר‬ ‫בעיקר בקרב ערביי המשולש‪.‬‬ ‫צריכת החדשות במגזר הערבי מרביתה באמצעות האינטרנט‪ ,‬עם זאת ככל שגיל הנשאלים עולה‪,‬‬ ‫מתחזק מעמדה של הטלוויזיה כמקור חדשותי לעומת האינטרנט‪ ,‬אולם הרדיו והעיתונות כמעט‬ ‫ואינם מהווים מקור לצריכת חדשות בחברה הערבית‪ .‬מגמות דומות ניתן לראות ביחס לשימוש‬ ‫ברשתות החברתיות‪ ,‬בדגש על הפייסבוק‪ ,‬רשת חברתית המשמשת את מרבית הצעירים‪ ,‬בתדירות‬ ‫יומיומית‪ ,‬לצרכי בידור ופנאי‪ ,‬כשהכתיבה היא בשפה הערבית לרוב באותיות לטיניות‪ .‬הצעירים‬ ‫פעילים למדי ברשתות החברתיות בין השאר ליצירת קשרים בלתי אמצעיים בין המינים ואף לשם‬ ‫היכרות‪ ,‬דבר שהוא חופשי יותר במרחב המקוון מאשר במרחב הפיזי‪ .‬אכן‪ ,‬כמחצית מהנשאלים‬ ‫רואים בפייסבוק מקור לשיפור מעמד האישה בחברה הערבית‪ .‬נראה כי השימוש הרב לא מלווה‬ ‫תמיד במודעות לסכנות הטמונות במרחב המקוון‪ .‬כך למשל המודעות לצנעת הפרט ודרכי‬ ‫התקשרות עם קהלים לא מוכרים‪ ,‬לא הוטמעו במלואם בקרב כל שכבות האוכלוסייה במגזר‬ ‫הערבי‪.‬‬ ‫יש לקוות כי העמקת חדירת האינטרנט לאוכלוסייה הערבית והשימוש המסיבי ברשתות‬ ‫החברתיות‪ ,‬תוציא את המגזר היהודי והערבי מבועותיהם ותיצור זיקה מקוונת בין שני מגזרים‬ ‫אלו שלפי שעה מצויים כל אחד במרחב שלו‪ ,‬הפיזי והמקוון‪ ,‬כמעט ללא כל זיקה לאחר‪ ,‬לשפתו‬ ‫ולתרבותו‪.‬‬ ‫‪102‬‬