‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫בשיתוף יפעת מחקרי מדיה וקנ טאר מדיה מ חקרי ‪TGI‬‬ ‫פרק ‪ :8‬התקשורת הדתית‬ ‫בישראל‬ ‫(פרופ' יואל כהן)‬ ‫ד”ר רפי מן וד”ר אזי לב און‬ ‫דוח שנתי‪:‬‬ ‫התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫סדרי יום‪ ,‬שימושים ומגמות‬ ‫ד"ר רפי מן‬ ‫ד"ר אזי לב‪-‬און‬ ‫יוני ‪2013‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫‪Ariel University‬‬ ‫‪School of Communication‬‬ ‫‪The Institute for the Study of New Media, Politics and Society‬‬ ‫‪In cooperation with IFAT and Kantar Media‬‬ ‫‪Annual Report‬‬ ‫‪The Israeli Media in 2012: Agendas, Uses and Trends‬‬ ‫‪Dr. Rafi Mann‬‬ ‫‪Dr. Azi Lev-On‬‬ ‫‪Research Assistants: Baruch Shomron, Odaya Shalev, Avital Mandel, Michal‬‬ ‫‪Mintzer, Jenia Kipnis‬‬ ‫‪Copy Editing: Racheli Lavi‬‬ ‫‪Graphic Design: Maayan Kalimyan, Eliran Galili‬‬ ‫‪June 2013‬‬ ‫עוזרי מחקר‪ :‬ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪ ,‬אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר‪ ,‬ג'ניה קיפניס‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬רחלי לביא‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬מעין קלימיאן‪ ,‬אלירן גלילי‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה פועל במסגרת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת‬ ‫אריאל בשומרון ומבצע מחקרים אודות השימושים וההשלכות של תקשורת חדשה בהקשרים‬ ‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬צרכניים‪ ,‬תרבותיים ועוד‪ .‬לפירוט מחקרי ותוצרי המכון בשנים ‪ ,2011-13‬ראו‪:‬‬ ‫‪aunmedia.org/research_about‬‬ ‫יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬מקבוצת יפעת‪ ,‬עוסקת באיתור מידע מהתקשורת הכתובה ומהתקשורת‬ ‫האלקטרונית‪ ,‬בשירותי ניתוח תדמית בתקשורת ובניתוח כותרות‪ ,‬לצורך מדידת אפקטיביות‬ ‫החשיפה התקשורתית‪.‬‬ ‫מאגר המידע השיווקי ‪ TGI‬מתוחזק על ידי קנטאר מדיה מחקרי טי‪.‬גי‪.‬איי (לשעבר "מחקרי סינגל‬ ‫סורס") ובפיקוח ובקרה מקצועית של ועדת המחקר של איגוד חברות הפרסום‪ .‬מאגר ‪ TGI‬מבוסס‬ ‫על מדגם מייצג של מרואיינים במגזר היהודי בגילאי ‪ ,18+‬המשקפים אוכלוסייה בשיעור של‬ ‫כ‪ 3.96-‬מיליון נפש‪ .‬סקר ™‪ TGI‬בישראל נערך משנת ‪.1998‬‬ ‫תמונת השער היא ענן תגיות של המלים הפופולאריות ביותר במדיה החברתית בישראל בשנת‬ ‫‪ ,2012‬כפי שהתקבלו מחברת יפעת‪ .‬הענן מתבסס על דגימה רנדומלית של שליש מהימים במהלך‬ ‫השנה‪ ,‬כאשר בכל יום נדגמו אקראית שליש מהפוסטים‪ .‬על בסיס הפוסטים מופו המילים‬ ‫והביטויים השכיחים ביותר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא‪7..................................................................................................................‬‬ ‫א‪ .‬סדר היום התקשורתי‪ :‬בין התקשורת המסורתית לתקשורת החדשה‪8...........................‬‬ ‫שוויון בנטל‪8.................................................................................................................................‬‬ ‫צדק חברתי‪9..................................................................................................................................‬‬ ‫בדרך אל הקלפי ‪ -‬יאיר לפיד ונפתלי בנט‪11....................................................................................‬‬ ‫האיום הגרעיני האיראני והתגובה הישראלית‪12.............................................................................‬‬ ‫מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה ותגובות הגולשים‪14.......................................................................‬‬ ‫המאבק נגד סגירתו של ערוץ ‪16.................................................................................................10‬‬ ‫הרייטינג והאתיקה של "האח הגדול"‪17.........................................................................................‬‬ ‫"מהפכת הסלולר" והתחרות בשוק הטלפונים החכמים‪18..............................................................‬‬ ‫פייסבוק‪19......................................................................................................................................‬‬ ‫סיכום‪20........................................................................................................................................‬‬ ‫ב‪ .‬השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה – נתונים ומגמות‪21......................................‬‬ ‫שימושי אינטרנט‪22.........................................................................................................................‬‬ ‫שימושים ברשתות חברתיות‪28.......................................................................................................‬‬ ‫צה"ל והרשתות החברתיות‪28.........................................................................................................‬‬ ‫יותר ישראלים מסתדרים בלי העיתון המודפס‪30...........................................................................‬‬ ‫החשיפה לעיתונים ב‪31.........................................................................................................2012-‬‬ ‫הטלוויזיה‪ :‬ריאליטי וחדשות‪31......................................................................................................‬‬ ‫האזנה לרדיו‪32................................................................................................................................‬‬ ‫ג‪ :2012 .‬יומן תקשורת‪34..........................................................................................‬‬ ‫ד‪ .‬עוגת הפרסום בישראל ‪ :2012‬הירידה נמשכת‪40.........................................................‬‬ ‫מבט אל התקשורת הישראלית מבעד לעוגת הפרסום ‪42................................................2012-2002‬‬ ‫עוגת הפרסום ‪44...........................................................................................................2004-2012‬‬ ‫ה‪ .‬סוגיות בהקשר של חופש העיתונות‪ ,‬ישראל ‪( 2012‬ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪45............‬‬ ‫היבט מהותי‪45................................................................................................................................‬‬ ‫לשון הרע‪46....................................................................................................................................‬‬ ‫חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי‪ :‬אתגרים מתחום סמכות השיפוט הטריטוריאלית ברשת‪49............‬‬ ‫הגנת הצרכן בהקשרים של חופש הביטוי והעיתונות‪51...................................................................‬‬ ‫חוק הספרים‪54...............................................................................................................................‬‬ ‫בחירה במסלול של פיצוי אזרחי בסכסוכים של חופש עיתונות‪55...................................................‬‬ ‫שימוש בכלים פליליים להגבלת חופש הביטוי‪56.............................................................................‬‬ ‫חיסיון על מקורות עיתונאיים‪58.....................................................................................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫ו‪ .‬אסדרת מדיה (רגולציה) (ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪61..............................................‬‬ ‫עיתונות מודפסת‪61.........................................................................................................................‬‬ ‫אסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו‪62...............................................................................................‬‬ ‫מועצת העיתונות ‪71.......................................................................................................................‬‬ ‫ז‪ .‬ממים אינטרנטים – ישראל ‪73..........................................................................2012‬‬ ‫ח‪ .‬התקשורת הדתית בישראל (פרופ' יואל כהן)‪82..........................................................‬‬ ‫מבוא‪82..........................................................................................................................................‬‬ ‫חשיפה לתקשורת בציבור החרדי‪83................................................................................................‬‬ ‫נושאים על סדר היום של העיתונות החרדית‪85..............................................................................‬‬ ‫מלחמות התרבות של התקשורת החרדית‪86...................................................................................‬‬ ‫תקשורת במגזר הדתי‪-‬לאומי‪88.......................................................................................................‬‬ ‫סיכום‪90........................................................................................................................................‬‬ ‫ט‪ .‬התקשורת הרוסית בישראל‪91...............................................................................‬‬ ‫טלוויזיה‪93.....................................................................................................................................‬‬ ‫רדיו‪93............................................................................................................................................‬‬ ‫עיתונות מודפסת‪94........................................................................................................................‬‬ ‫אינטרנט‪95.....................................................................................................................................‬‬ ‫י‪ .‬התקשורת הערבית בישראל (ד"ר טל פבל)‪97.............................................................‬‬ ‫תקשורת מסורתית‪98.....................................................................................................................‬‬ ‫תקשורת חדשה‪99..........................................................................................................................‬‬ ‫מגמות בולטות‪102..........................................................................................................................‬‬ ‫‪6‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫מבוא‬ ‫בניגוד לשנה הקודמת‪" ,‬שנת המחאה"‪ ,‬שבה הופנה חלק ניכר מתשומת הלב התקשורתית למחאה‬ ‫החברתית של קיץ ‪ ,2011‬לא עמד נושא מרכזי אחד על סדר היום של התקשורת בישראל בשנת‬ ‫‪ .2012‬לצד נושאים ביטחוניים מובהקים כמו האיום האיראני והמתיחות ברצועת עזה‪ ,‬שהגיעה‬ ‫לשיאה במבצע "עמוד ענן"‪ ,‬עסקה התקשורת במגוון נושאים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪.‬‬ ‫בחלק מנושאים אלה הייתה ‪ ,2012‬אולי יותר מקודמותיה‪" ,‬שנת האג'נדות"‪ .‬דרך הסיקור באמצעי‬ ‫תקשורת שונים התאפיינה בהצגת עמדות מובהקות בסוגיות שנויות במחלוקת‪ ,‬לעתים על חשבון‬ ‫הדיווח העובדתי‪ ,‬באופן שדחק מפעם בפעם את האתוס העיתונאי המקצועי של דיווח עובדתי‪,‬‬ ‫נטול הטיות‪.‬‬ ‫בין הנושאים שעמדו השנה על סדר היום הייתה שורה של עניינים שנגעו לתקשורת עצמה‪ ,‬בהם‬ ‫מאבקם של עובדי ערוץ ‪ 10‬למנוע את סגירתו‪ ,‬החרפת המשבר העסקי בעיתון הוותיק "מעריב"‬ ‫שהביאה אותו אל סף פשיטת רגל ולמכירתו באמצעות נאמנים שמונו על ידי בית משפט‪" ,‬מהפכת‬ ‫הסלולר" שיזם שר התקשורת משה כחלון‪ ,‬ועוד‪ .‬אירועים אלה שיקפו את הטלטלות והשינויים‬ ‫הנמשכים העוברים על המרחב הציבורי בישראל ככל שתקשורת החדשה מתרחבת ומתעצמת‪,‬‬ ‫בעוד התקשורת המסורתית נדרשת להסתגל למציאות המשתנה‪ .‬תהליכים אלה אינם מתנהלים‬ ‫בחלל ריק אלא תוך זיקה ישירה לגורמים כלכליים ופוליטיים‪ ,‬שהשפעתם על התקשורת ניכרת‪,‬‬ ‫אם בגלוי ואם באופן סמוי‪ .‬לתהליכים ולהשפעות אלה משמעות רבה על חירות הביטוי וחופש‬ ‫העיתונות בישראל ועל אופייה וערכיה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בכל הנושאים הללו‪ ,‬ורבים אחרים‪ ,‬עוסק דוח זה‪ ,‬השני בסדרת הדוחות השנתיים שמוציא לאור‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה באוניברסיטת אריאל‪ .‬הדוח הפעם רחב ומקיף יותר‬ ‫מקודמו‪ .‬הוא כולל בחינה של סדר היום התקשורתי במהלך השנה כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת‬ ‫המסורתית והחדשה‪ ,‬ואת השינויים וההתפתחויות בתחום התקשורת החדשה והשפעתה על‬ ‫ענפים שונים של התקשורת המסורתית‪ .‬מוקדשים בו גם פרקים מיוחדים למאבק על חופש‬ ‫העיתונות בשנת ‪ ,2012‬כמו גם לזירות הרחוקות בדרך כלל מעינו של רוב הציבור – התקשורת‬ ‫המגזרית‪ :‬בשפה הערבית‪ ,‬בשפה הרוסית וכן בזו המופנית אל הציבור החרדי‪ .‬להכרת מאפייני‬ ‫אמצעי התקשורת של קבוצות אלה חשיבות רבה‪ ,‬שכן על פי הערכות כ‪ 40-‬אחוזים מכלל אזרחי‬ ‫ישראל נחשפים לעיתונים‪ ,‬לתחנות שידור‪ ,‬לאתרי אינטרנט ולערוצים נוספים הייחודיים למגזרים‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫לצד חוקרי המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‪ ,‬אנו שמחים לארח השנה חוקרים‬ ‫אורחים שתרמו מהידע שלהם לדוח זה‪ ,‬ומודים להם על שיתוף הפעולה‪ .‬הדוח הוכן בשיתוף‬ ‫פעולה עם חברת יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬ואנו מבקשים להודות לצוות העובדים בחברה ובעיקר למור‬ ‫לביא ורביב טל‪ .‬תודה גם לאיתן כסיף וליונתן שלם מחברת קנטאר מדיה מחקרי ‪ ,TGI‬שהעמידו‬ ‫לרשותנו נתונים מן הסקרים המקיפים שעורכת החברה‪ .‬תודה גם לכל מי שקראו פרקים מהדוח‬ ‫על הערותיהם המועילות‪ :‬טל לאור‪ ,‬אפי ליניאל‪ ,‬ד"ר אסנת רוט‪-‬כהן‪ ,‬הילה לוינשטיין‪ ,‬עו"ד אלעד‬ ‫רוזנטל‪ ,‬ד"ר עו"ד אמיר לבקוביץ‪ ,‬ד"ר כרמל וייסמן‪ ,‬אביתר גת‪ ,‬ד"ר רבקה נריה‪-‬בן שחר‪ ,‬אסעד‬ ‫זידאן‪ ,‬ד"ר סבינה ליסיצה‪ ,‬ד"ר נלי אליאס‪ .‬וכן תודה לעוזרי המחקר ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪,‬‬ ‫אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר וג'ניה קיפניס‪ ,‬והגרפיקאים מעין קלימיאן ואלירן גלילי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫התקשורת הדתית בישראל‬ ‫פרופ' יואל כהן‬ ‫אוניברסיטת אריאל‬ ‫מבוא‬ ‫בפרק זה נסקור את מפת התקשורת המיועדת לאוכלוסייה היהודית הדתית בישראל‪ ,‬ונציין מספר‬ ‫נושאי סיקור אשר בלטו במהלך ‪ .2012‬כל דיון בתקשורת הדתית בישראל מתחלק בהכרח בין‬ ‫התקשורת החרדית‪ ,‬אשר בדומה למגזר החרדי (כ‪ 8%-‬מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל)‪,‬‬ ‫אותו היא משרתת‪ ,‬היא בעלת אופי מסתגר אשר נוטה להתמקד בנושאים מגזריים; לתקשורת‬ ‫הדתית‪-‬לאומית (כ‪ 12%-‬מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל)‪ ,‬אשר מכוונת ליצירת סינתזה‬ ‫‪1‬‬ ‫בין התורה לעולם המודרני‪ ,‬כפי שמנסה לעשות המגזר הדתי‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫הקהילה החרדית והדתית‪-‬לאומית נחשפות לתקשורת מעט פחות מהאוכלוסייה החילונית בישראל‬ ‫(‪ 42%‬מהאוכלוסייה היהודית בישראל בשנת ‪ ,)2009‬ומהאוכלוסייה המסורתית (‪ 2.)38%‬החשופים‬ ‫ביותר לעיתונות הם המסורתיים‪ .‬לפי ‪ ,TGI‬בשנת ‪ 2012‬קראו ‪ 78%‬מהישראלים המסורתיים עיתון‬ ‫יומי‪ ,‬ו‪ 76%-‬מהם קראו עיתון בסוף השבוע‪ .‬מקרב האוכלוסייה היהודית החילונית ‪ 73%‬קוראים‬ ‫עיתון יומי ו‪ 73%-‬קוראים עיתון בסופי שבוע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רק ‪ 64%‬מהמגזר הדתי‪-‬לאומי ו‪59%-‬‬ ‫מהמגזר החרדי קוראים עיתון יומי‪ .‬בסוף השבוע ‪ 74%‬מהדתיים‪-‬לאומיים קוראים עיתון‪ ,‬ו‪63%-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מהחרדים קוראים עיתון או מגזין חדשותי‪.‬‬ ‫כתוצאה ממרכזיותה של הדת היהודית במדינת ישראל‪ ,‬הופיעו נושאים בעלי זיקה לדת בסדר היום‬ ‫החדשותי לעתים קרובות‪ .‬סוגיות כמו גיוס החרדים לצה"ל וה"שוויון בנטל" (ראו פרק ‪ )1‬קיבלו‬ ‫מקום נכבד בתקשורת הממלכתית ובתקשורת הדתית‪ .‬הכוחות הפוליטיים הדתיים‪-‬לאומיים‬ ‫והחרדיים‪ ,‬ובמיוחד בחירת נפתלי בנט לראשות מפלגת "הבית היהודי" והתמורות שחלו במפלגה‬ ‫בשל כך‪ ,‬זכו לכיסוי משמעותי אף הם (ראו פרק ‪ .)1‬בקהילה החרדית‪-‬ליטאית בלטו סיקורי מחלתו‬ ‫ומותו של הרב שלום אלישיב‪ .‬נושאים נוספים אשר אינם נסקרים כאן‪ ,‬כמו פרשת הרב מוטי אלון‪,‬‬ ‫קיבלו תשומת לב בתקשורת הכללית וב"מקור ראשון"‪ .‬סיום המחזור ה‪ 12-‬של קריאת הדף היומי‬ ‫של התלמוד הבבלי בקיץ ‪ 2012‬זכה אף הוא לכיסוי נרחב בתקשורת החרדית והדתית‪-‬לאומית‬ ‫ כחלק ממגמה של השתתפות בלימוד יומי של דף התלמוד‪ ,‬מגמה הצוברת פופולאריות בקרב‬‫הקהילות האורתודוקסיות בישראל ובחו"ל‪.‬‬ ‫בהמשך הפרק נדון בתקשורת במגזר החרדי‪ ,‬ולאחר מכן במגזר הדתי‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫‪ 1‬מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקר חברתי‪ .2009 .‬להרחבה לגבי הציבור הדתי‪-‬לאומי והתקשורת ראו‬ ‫גבל‪ ,‬א‪ .)2006( .‬הציבור הדתי לאומי והתקשורת‪ :‬יחסי אהבה‪-‬שנאה‪ .‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מכון חיים הרצוג‪ .‬לגבי‬ ‫הציבור החרדי והתקשורת‪ ,‬ראו קפלן‪ ,‬ק‪" .)2006( .‬רבות רעו"ת צדיק"‪ :‬קווים לתולדות העיתונות החרדית בישראל‪ ,‬למאפייניה‬ ‫ולהתפתחותה‪ .‬תל אביב‪ :‬מכון הרצוג ואוניברסיטת תל אביב‪ .‬אין בישראל כלי תקשורת בקנה מידה גדול הנותנים ביטוי לקהילה‬ ‫הקונסרבטיבית או לקהילה הרפורמית‪ ,‬ולכן קהילות אלה לא נכללות בסקירה זו‪.‬‬ ‫‪ 2‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקר חברתי‪.2009 .‬‬ ‫‪ 3‬מבוסס על נתוני ‪ TGI‬אשר נמסרו למחבר‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫חשיפה לתקשורת בציבור החרדי‬ ‫התקשורת החרדית – העיתונות היומית הממוסדת‪ ,‬שבועונים עצמאיים ושתי תחנות רדיו –‬ ‫ממשיכה לצמוח‪ .‬במסגרת זו מתקיימים‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬השבועונים "המשפחה"‪" ,‬בקהילה"‪" ,‬שעה‬ ‫טובה" ו"יום ליום"‪ ,‬והעיתונים היומיים "המודיע"‪" ,‬יתד נאמן"‪" ,‬המבשר" ו"פלס"‪ .‬מרבית‬ ‫העיתונים מופצים בעיקר למנויים‪ ,‬וחלק ניכר מהשבועונים נמכרים בחנויות שונות‪.‬‬ ‫בעקבות הקמתה של המדינה היהודית ב‪ ,1948-‬ייסדו מנהיגי התנועה החרדית "אגודת ישראל"‬ ‫בשנת ‪ 1950‬עיתון יומי משלהם‪" ,‬המודיע"‪ .‬הייתה בכך הכרה שלולא כן הייתה הקהילה החרדית‬ ‫נחשפת להשפעות של התקשורת החילונית‪ .‬מאז‪ ,‬החלו להופיע עיתונים חרדיים מפוקחים אחרים‪,‬‬ ‫ביניהם "יתד נאמן"‪ ,‬היוצא לאור על‪-‬ידי מפלגת "דגל התורה" ומזוהה עם הזרם הליטאי החרדי‪,‬‬ ‫ולאחרונה "המבשר" מטעם סיעה בעלת אוריינטציה חסידית שהתפלגה מ"אגודת ישראל"‪.‬‬ ‫"פלס"‪ ,‬עיתון ליטאי נוסף‪ ,‬הוקם ב‪ 2012-‬בעקבת פטירתו של הרב יוסף אלישיב (ראה המשך)‪.‬‬ ‫ש"ס‪ ,‬המפלגה החרדית המזרחית‪ ,‬מוציאה לאור את השבועון "יום ליום"‪.‬‬ ‫מאז אמצע שנות השמונים‪ ,‬הופיעה סדרה של מגזינים חרדיים מסחריים המאופיינים בפתיחות‬ ‫לדיווח חדשותי שאינו מקובל בעיתונים היומיים המתפרסמים על‪-‬ידי מפלגות פוליטיות‪ .‬השבועונים‬ ‫בעלי התפוצה הגדולה ביותר כוללים את "המשפחה"‪" ,‬בקהילה" ו"שעה טובה"‪ .‬בנוסף‪" ,‬שבוע"‬ ‫‪4‬‬ ‫המתפרסם על‪-‬ידי קבוצת העיתונות הדתית‪ ,‬הוא רשת ארצית של עיתונים המופצים חינם‪.‬‬ ‫האחוזים הנמוכים יחסית של חשיפה חרדית לעיתונות היומית בסקר ‪ TGI‬ל‪ 59%( 2012-‬קוראים‬ ‫עיתון יומי ו‪ 63%-‬קוראים עיתון או מגזין בסופי שבוע)‪ ,‬הם עקביים בנתונים הנאגרים על דפוסי‬ ‫החשיפה לתקשורת של מגזר זה בעשרים השנים האחרונות‪ .‬דפוסים אלה נסקרו לראשונה ב‪1995-‬‬ ‫על‪-‬ידי איגוד המפרסמים בישראל‪ ,‬אז נמצא ש‪ 32%-‬מהחרדים אינם נוהגים לקרוא שום עיתון‪.‬‬ ‫מנתוני ‪ TGI‬העדכניים עולה גם כי גברים חרדים נוטים לקרוא בעיתונות יותר מהנשים במגזר‬ ‫זה‪ ,‬ונשים נוטות לקרוא רק את העיתונות של סוף השבוע יותר מגברים‪ 62% :‬מהגברים החרדים‬ ‫נחשפים לעיתון יומי‪ ,‬ו‪ 60%-‬מהם נחשפים לעיתון או מגזין בסוף השבוע; לעומת זאת ‪ 55%‬מהנשים‬ ‫החרדיות נחשפות לעיתון יומי ו‪ 66%-‬מהם נחשפות לעיתון או מגזין בסוף השבוע‪ .‬בחלוקה גילאית‪,‬‬ ‫גברים חרדיים מבוגרים יותר נחשפים יותר לעיתונות ‪ -‬כך ‪ 75%‬מהגברים החרדים בגילאי ‪65+‬‬ ‫ו‪ 70%-‬בגילאי ‪ 64-55‬קוראים עיתון יומי‪ ,‬ו‪ 69%-‬מהגברים החרדים בגילאי ‪ 65+‬ו‪ 70%-‬מהגברים‬ ‫החרדים בגילאי ‪ 64-55‬רואים עיתון או מגזין של סוף השבוע‪ .‬מעניין לציין שבקרב גילאי ‪24-18‬‬ ‫‪ 61%‬קוראים עיתון יומי ו‪ 69%-‬קוראים עיתון או מגזין של סוף השבוע‪ .‬אחוזי חשיפה אלה גבוהים‬ ‫יותר מאחוזי החשיפה במהלך השבוע ובסוף השבוע בקבוצות הגילאים ‪ ,44-35 ,34-25‬ו‪.54-45-‬‬ ‫א‪ .‬עיתוני סוף השבוע‬ ‫השבועון המצליח ביותר במגזר החרדי הוא "המשפחה" ‪ -‬מגזין שבועי המודפס על נייר איכותי‪ ,‬ובו‬ ‫עיתון בן כ‪ 24-‬עמודים‪ ,‬מגזין לצרכנות‪ ,‬ומגזין לילדים‪" .‬המשפחה" מפרסם גם מהדורת עיתון של‬ ‫אמצע השבוע‪ ,‬המופיעה בימי ג' ומחולקת חינם‪ .‬מהדורה זו מתחרה במהדורה המתפרסמת בימי ג'‬ ‫על‪-‬ידי "יתד נאמן"‪ ,‬שגם היא מחולקת חינם‪ .‬בתקופות מפתח כמו בחגים‪" ,‬המשפחה" מפרסמים‬ ‫גם מגזין בעל אוריינטציה דתית חינוכית‪.‬‬ ‫‪ 4‬להרחבה ראו‪Yoel Cohen, God, Jews & the Media: Religion and Israel's media (New York: Routledge) 2012, :‬‬ ‫‪Chapter 5‬‬ ‫‪83‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫לפי סקר ‪ TGI‬כ‪ ,24.2% -‬מהחרדים קוראים את "המשפחה"‪ .‬תפוצה זו גבוהה מזו של מהדורת‬ ‫"יתד נאמן" בימי ששי‪ ,‬המגיעה ל‪ 23.6%-‬מהציבור החרדי‪ ,‬ושל "המודיע"‪ ,‬שתפוצתו מגיעה‬ ‫ל‪ 20%-‬מהחרדים‪" .‬יתד נאמן" מזוהה עם הקבוצה הליטאית של החרדים‪ ,‬ו"המודיע"‪ ,‬שלכאורה‬ ‫מבקש להיות רלבנטי לכל החרדים‪ ,‬מזוהה למעשה עם הענף החסידי של החרדים‪ ,‬ובייחוד עם‬ ‫חסידות גור‪ .‬כל שלושת העיתונים הראו צמיחה במספרי התפוצה שלהם בין יולי ‪ 2011‬ליוני ‪,2012‬‬ ‫שבתחילתה היו ל"המשפחה"‪ ,‬ל"יתד נאמן" ול"המודיע" אחוזי התפוצה של ‪22.7% ,22.3%‬‬ ‫ו‪( 18.6%-‬למהדורת סוף השבוע)‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫המגזין העצמאי השבועי השני בגודלו אחרי "המשפחה" הוא "בקהילה"‪ ,‬שתפוצתו ירדה ל‪9.9%-‬‬ ‫ב‪ 2012-‬מ‪ 12.2%-‬ב‪ ,2011-‬וזאת בהמשך לירידה מ‪ ,2010-‬שאז הגיע ל‪ 18.8%-‬מהחרדים‪" .‬שעה‬ ‫טובה" טיפס מ‪ 3%-‬ל‪ .3.7%-‬השבועון של ש"ס "יום ליום" עלה גם הוא ל‪ 3.7%-‬מ‪ 3%-‬בתקופה‬ ‫הקודמת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עיתונים יומיים‬ ‫במונחים של המהדורה היומית‪" ,‬המודיע" נחשף בפני ‪ ,20.3%‬לעומת ‪ 19.5%‬בתקופה הקודמת‬ ‫(יולי ‪ 2011‬עד יוני ‪ ,)2012‬ו‪ 23.8%-‬ב‪ .2010-‬ניתן לייחס את הירידה להתפצלות של העיתון החרדי‬ ‫החסידי "המבשר"‪ ,‬שהוקם על‪-‬ידי מנחם פורוש ב‪ 2009-‬לאחר כישלונו בבחירות לראשות עיריית‬ ‫ירושלים ב‪ ,2008-‬כאשר "המודיע" תמך במועמד החילוני ניר ברקת‪ .‬תפוצתו של "המבשר" עלתה‬ ‫במידה ניכרת מ‪ 9.2%-‬בתקופה הקודמת (יולי ‪ 2011‬עד יוני ‪ )2012‬ל‪ 10.2%-‬ב‪ .2012-‬בסקר ‪TGI‬‬ ‫אין נתונים לגבי העיתון החדש "פלס"‪ ,‬המזוהה עם הזרם הליטאי של החרדים‪ ,‬אשר ראה אור‬ ‫לראשונה ביולי ‪ .2012‬סקר ‪ TGI‬גם אינו מספק נתונים לגבי המהדורה היומית הפופולארית של‬ ‫"יתד נאמן" המופצת בימי א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ד' ו‪-‬ה' למנויים‪.‬‬ ‫העיתונים והמגזינים החרדיים הנמכרים בתשלום אותגרו על‪-‬ידי עיתונים חרדיים המחולקים‬ ‫בחינם‪ ,‬אף על פי שגם תפוצתם של אלה ירדה ב‪" .2012-‬שבוע" נהנה מחשיפה של ‪ 34.1%‬בתקופה‬ ‫זאת‪ ,‬לעומת ‪ 36.3%‬בתקופה הקודמת‪ .‬כמו כן‪ ,‬ירד "מרכז העניינים" מ‪ 25.9%-‬ל‪ ,22.9%-‬וגיליון‬ ‫אמצע השבוע של "משפחה" המחולק חינם הגיע ל‪ 34.5%-‬מהחרדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חשיפה לרדיו‬ ‫תחנת "קול ברמה"‪ ,‬שהיא תחנה חרדית המשדרת מאז ‪ 2009‬ומזוהה עם ש"ס‪ ,‬ממשיכה לעקוף‬ ‫את שיעור החשיפה של התחנה האשכנזית‪-‬חרדית הוותיקה יותר‪" ,‬רדיו קול חי"‪ ,‬שנוסדה ב‪.1996-‬‬ ‫ב‪ 2012-‬האזינו ‪ 27%‬ל"קול ברמה" – עלייה מ‪ 20%-‬בתקופה הקודמת‪ ,‬ו‪ 20.5%-‬הקשיבו ל"רדיו‬ ‫קול חי"‪ ,‬עלייה מ‪ 19.6%-‬בתקופה הקודמת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חשיפה לאינטרנט‬ ‫האינטרנט נמצא בשימוש אצל מספר מוגבל של חרדים‪ .‬לפי נתוני ‪ ,TGI‬ארבעים אחוז מהחרדים‬ ‫גולשים באינטרנט‪.‬‬ ‫בחתך מגדרי‪ 17% :‬מהנשים גלשו "כל היום או מספר פעמים ביום"‪ ,‬לעומת ‪ 13%‬מהגברים‬ ‫החרדים‪ .‬גברים חרדים (‪ )28%‬נטו יותר מנשים חרדיות (‪" )23%‬לגלוש מדי פעם בפעם"‪ .‬בחתך של‬ ‫מעמד אישי‪ :‬חרדים נשואים (‪ )15%‬נטו קצת יותר מחרדים רווקים (‪ )12%‬או חרדים אלמנים‪-‬או‪-‬‬ ‫גרושים (‪ )12%‬לגלוש "במשך כל היום או מספר פעמים ביום מדי יום"‪ .‬בחתך של רמת הכנסה‪:‬‬ ‫‪ 30%‬מהחרדים בעלי הכנסה גבוהה נהגו לגלוש "לאורך כל היום או מספר פעמים ביום מדי‬ ‫יום"‪ ,‬לעומת ‪ 16%‬בקרב בעלי הכנסה ממוצעת ו‪ 13%-‬בקרב בעלי הכנסה נמוכה‪ 31% .‬מהחרדים‬ ‫בעלי הכנסה בינונית גלשו "מדי פעם בפעם" לעומת ‪ 25%‬מהחרדים בעלי הכנסה גבוהה ו‪25%-‬‬ ‫מהחרדים בעלי הכנסה נמוכה‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫בחתך השכלה‪ 18% :‬מהחרדים בעלי ‪ 13‬שנות השכלה ומעלה נהגו לגלוש "במשך כל היום או מספר‬ ‫פעמים ביום מדי יום" לעומת ‪ 12%‬מהחרדים בעלי השכלה של ‪ 12‬שנות לימוד‪ ,‬ו‪ 10%-‬מהחרדים‬ ‫בעלי ‪ 11-8‬שנות לימוד‪ .‬באופן דומה‪ 27% ,‬מהחרדים בעלי ‪ 13‬שנות לימוד ומעלה נהגו לגלוש ברשת‬ ‫"מדי פעם בפעם"‪ ,‬לעומת ‪ 25%‬מהחרדים בעלי ‪ 11-8‬שנות לימוד ו‪ 22%-‬מהחרדים בעלי ‪ 12‬שנות‬ ‫לימוד‪.‬‬ ‫במונחי גיל‪ ,‬למרות שבקרב חרדים בגילאי ‪ 45‬ומעלה ישנה ירידה מסוימת במידת השימוש‬ ‫באינטרנט‪ ,‬נראה כי הגיל אינו גורם משמעותי בדפוסי הגלישה של חרדים‪ 15% .‬מהחרדים בגילאי‬ ‫‪ 16% ,24-18‬מהחרדים בגילאי ‪ ,34-25‬ו‪ 14%-‬מהחרדים בגילאי ‪ 44-35‬נהגו לגלוש "במשך כל היום‬ ‫או מספר פעמים ביום מדי יום"‪ .‬אבל אפילו ‪ 12%‬מהחרדים בגילאי ‪ 54-45‬עשו זאת‪ .‬יתר על‪-‬כן‪,‬‬ ‫‪ 21%‬מהחרדים בגילאי ‪ 64-55‬עושים זאת‪.‬‬ ‫ה‪ .‬פרסום‬ ‫בשנת ‪ 2012‬היה גידול בהיקף הפרסום במגזר החרדי‪ .‬זאת בניגוד למגמה הכללית של תחום‬ ‫התקשורת בישראל (ראו פרק ‪ .)4‬ועדיין‪ ,‬הגידול ב‪ )6%( 2012-‬לא היה גבוה כמו ב‪.)11%( 2011-‬‬ ‫קטגוריות מרכזיות של מוצרים המתפרסמים במגזר החרדי הם‪ :‬ספרים‪ ,‬ארגוני צדקה‪ ,‬מוצרי‬ ‫צריכה‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬וביגוד‪.‬‬ ‫נושאים על סדר היום של העיתונות החרדית‬ ‫א‪ .‬פטירתו של הרב אלישיב והולדת העיתון "פלס"‬ ‫מותו של הרב יוסף שלום אלישיב שנחשב כפוסק המוביל של הענף הליטאי של החרדים האשכנזים‬ ‫‪5‬‬ ‫ביולי ‪ ,2012‬הוביל ליצירת עיתון יומי חרדי חדש‪" ,‬פלס"‪ ,‬אשר לו תפוצה יומית של ‪ 3,000‬מנויים‪.‬‬ ‫בדומה ל"יתד נאמן" אשר מחלק את גיליון יום ג' שלו בחינם‪ ,‬מחלק גם "פלס" חינם את שער‬ ‫החדשות בימי ששי‪.‬‬ ‫מחלוקות לגבי מי יירש את הרב אלישיב הרחיבו את הפערים בין המחנה ה"בני‪-‬ברקי" של חרדים‬ ‫ליטאים שהזדהו עם הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן והמחנה ה"ירושלמי" שרצה שהרב שמואל‬ ‫אוירבך‪ ,‬בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך‪ ,‬יירש את מקומו של הרב אלישיב בתור המנהיג המוכר‬ ‫של החרדים הליטאים‪.‬‬ ‫המערכת של "יתד נאמן"‪ ,‬שמאז היווסדו ב‪ 1985-‬שירת את האוכלוסייה הליטאית החרדית‪ ,‬הייתה‬ ‫מחולקת בין העורך שמונה על‪-‬ידי הרב שטיינמן ובין נתן גרוסמן שמונה על‪-‬ידי הרב אלישיב –‬ ‫כאשר עורך אחד ממונה על המהדורה של סוף השבוע והשני על המהדורות של ימות החול‪ .‬אחרי‬ ‫שתומכי שטיינמן הצליחו לדחוף החוצה את נתן גרוסמן לאחר מות הרב אלישיב‪ ,‬יסד גרוסמן את‬ ‫העיתון "פלס"‪ .‬המתחים בין תומכי אלישיב ותומכי שטיינמן הגיעו לשיא בדצמבר ‪ 2012‬במערכת‬ ‫הבחירות‪ ,‬כשנתן גרוסמן הותקף פיזית מחוץ לביתו בירושלים על‪-‬ידי מספר חרדים ונזקק לטיפול‬ ‫בבית החולים‪.‬‬ ‫יש לציין כי "יתד נאמן" עצמו היה תוצר של מחלוקת אידיאולוגית בין החרדים הליטאים תחת‬ ‫הרב אליעזר שך‪ ,‬ראש ישיבת פוניבז" היוקרתית‪ ,‬שקדם לרב אלישיב כמנהיג החרדים הליטאים‪.‬‬ ‫שך טען שהשקפותיו לא באו לידי ביטוי ב"המודיע"‪ ,‬אשר היה מזוהה במידה מסוימת עם הרבי‬ ‫מגור‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫יהודה שלזינגר‪" ,‬תורת המלחמה"‪ ,‬ישראל היום‪.28.12.2012 ,‬‬ ‫‪85‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫הקיום של ארבעה עיתונים יומיים חרדיים – "המודיע"‪" ,‬יתד נאמן"‪" ,‬המבשר"‪ ,‬ו"פלס" –‬ ‫הוא אתגר כלכלי לכל אחד מהם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הצמיחה של מקורות חרדים אלטרנטיביים כמו‬ ‫השבועונים העצמאיים – "המשפחה"‪" ,‬בקהילה"‪" ,‬שעה טובה" – ושל אתרי אינטרנט חדשותיים‬ ‫חרדים‪ ,‬מהווה אתגר לעיתונות החרדית היומית‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור הגידול הדמוגרפי ארוך הטווח‬ ‫של האוכלוסייה החרדית צופה חיים ארוכים לתקשורת החרדית כולה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פרשת "בחדרי חרדים"‬ ‫באפריל ‪ 2012‬טלטלה פרשה מביכה את אתר החדשות החרדי המוביל‪" ,‬בחדרי חרדים"‪ .‬התברר‬ ‫כי עשרות אלפי שקלים נסחטו מקורבנות‪ ,‬ביניהם אנשי ציבור מהקהילה החרדית‪ ,‬תמורת הורדת‬ ‫מידע מהאתר‪ .‬בין הנסחטים היו מנחם פרוש‪ ,‬אריה דרעי‪ ,‬הרב יוסף אלישיב‪ ,‬וגופים כמו ארגוני‬ ‫צדקה‪ .‬נאמר גם כי האתר קיבל כספים ממתנגדיו של איש הפרסום החרדי דודי זילברשלג‪ ,‬כדי‬ ‫לפרסם עליו מידע אחרי ששמו הטוב הוכפש כשנפל קורבן למזימה ונפגש עם נערת פיתוי בחדר‬ ‫‪6‬‬ ‫בבית מלון‪.‬‬ ‫"בחדרי חרדים" נוסד ב‪ 2002-‬כפורום במסגרת האתר "הייד פארק"‪ .‬הודות להצלחתו של הפורום‬ ‫והפופולאריות שלו‪ ,‬קנו אותו משקיעים ומיסדו אותו כאתר נפרד‪ ,‬ואז ב‪ 2009-‬נקנה האתר על‪-‬ידי‬ ‫‪ Global Networks‬בבעלותו של גיא כהן‪ ,‬שלו מספר אתרים‪ ,‬ביניהם אתר סקס‪ .‬לפי כהן‪ ,‬היו‬ ‫ב‪ 100,000 2007-‬כניסות לאתר‪ ,‬ב‪ 2008-‬כ‪ 200,000-‬כניסות‪ ,‬ב‪ 2009-‬כ‪ 400,000-‬כניסות‪ ,‬וכ‪500,000-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כניסות ב‪.2012-‬‬ ‫הפרשה נחשפה כאשר איש העסקים יעקב ברגר סירב להיכנע לניסיון סחיטה אחרי שהאתר רמז‬ ‫בצורה בוטה על מעשים מיניים בלתי הולמים שהתרחשו בחדר בבית מלון שבו הוא אירח חגיגת‬ ‫שבע ברכות לאחד הילדים שלו‪ ,‬במעורבות של אורחת מחו"ל ואחד מבני משפחתו של ברגר‪ .‬ברגר‬ ‫סירב לשלם‪ ,‬הקליט פגישה עם נושא תפקיד מהאתר‪ ,‬ומסר את ההקלטה למשטרה‪.‬‬ ‫מלחמות התרבות של התקשורת החרדית‬ ‫החרדים בונים חומות של גטו תרבותי כדי להרחיק השפעות זרות שאינן תורניות‪ .‬אלה באו לידי‬ ‫ביטוי ב‪ 2012-‬בהמשך המאבק של המנהיגות הרבנית החרדית נגד האינטרנט‪ ,‬ובמקרה של "קול‬ ‫ברמה" שסירב להעלות נשים לשידור‪.‬‬ ‫א‪ .‬אינטרנט‬ ‫רבנים חרדיים המשיכו בקמפיין שלהם נגד השימוש באינטרנט– קמפיין שהתחיל בשנות ה‪90-‬‬ ‫של המאה ה‪ 20-‬עקב חשש לחשיפה לתכנים בלתי הולמים‪ .‬ב‪ 2012-‬נמשכה המגמה לפיה חלק‬ ‫מהרבנים הרשו להשתמש באינטרנט לצורך עסקים בתנאי שייעשה שימוש במתקן לסינון התכנים‬ ‫באינטרנט‪ ,‬לאור העובדה שהאינטרנט הוא חלק אינטגרלי של החיים במאה ה‪ .21-‬לדוגמה‪ ,‬הרבי‬ ‫מבעלז נטה להרשות את השימוש באינטרנט בבתי עסק‪ .‬אכן‪ ,‬הקהילה של חסידות בעלז הקימה‬ ‫את בית הקפה האינטרנטי הראשון‪ ,‬כאשר נוכח במקום פקיד שתפקידו לפקח על האתרים‬ ‫שאליהם נכנסים‪ .‬חרדים השתמשו באינטרנט לצורך דואר אלקטרוני‪ ,‬גישה לתכנים כמו ספרות‬ ‫תלמודית‪ ,‬וכו'‪ .‬אפשר גם למצוא מחשבים ניידים בישיבות חרדיות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מעריב‪.18.12.2012 ,‬‬ ‫דורון בר‪-‬גיל‪" ,‬היי גיא"‪" ,‬ירושלים"‪.25.12.2009 ,‬‬ ‫‪86‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫אך האיום שמציבה הטכנולוגיה ל"טוהר הבית החרדי" היה מוטיב חוזר בפגישות של חרדים‪ .‬כך‪,‬‬ ‫בעקבות עצרת רבת משתתפים שבה נאספו קרוב ל‪ 80,000-‬אנשים בסיטי פילדס בניו יורק במאי‬ ‫‪ 2012‬ומחו נגד האינטרנט‪ ,‬נערכו גם עצרות דומות בישראל‪ .‬בייחוד‪ ,‬ראו הרבנים החרדים בעקרות‬ ‫הבית ערוץ שבאמצעותו יוכלו לאכוף את אי‪-‬כניסתו של האינטרנט לבית החרדי‪ .‬בקהילות חרדיות‬ ‫בדרום‪ ,‬כולל נתיבות‪ ,‬אופקים ותפרח‪ ,‬הורים שביקשו לרשום את ילדיהם לבית ספר יסודי או‬ ‫לישיבות תיכוניות נשאלו אם יש ברשותם מחשב ואם יש להם גישה לאינטרנט בבית‪ 8,‬וזוהי אך‬ ‫דוגמה אחת‪.‬‬ ‫שאלה שככל הנראה תידון ב‪ 2013-‬נוגעת לחרדים ו"פייסבוק"‪ .‬מצד אחד לפייסבוק קיים פוטנציאל‬ ‫רב בתחום הרישות (נטוורקינג) החברתי עבור קהילה זאת‪ ,‬העולה בקנה אחד עם הדגש שנותנת‬ ‫החברה החרדית על קהילתיות ועזרה בתחום החברתי; ומצד שני‪ ,‬הוא יוצר פיתויים חדשים‬ ‫ומכשולים עבור הקהילה החרדית בכל הנוגע למין‪ ,‬אלימות ולשון הרע‪.‬‬ ‫ב‪" .‬קול ברמה" והעלאת נשים לשידור‬ ‫שאלת מעמד הנשים בתקשורת החרדית עלתה במקרה של "קול ברמה"‪ ,‬תחנה חרדית הפונה אל‬ ‫האוכלוסייה החרדית הספרדית‪ ,‬שנקטה מדיניות של אי שידור נשים‪ .‬למען האמת‪ ,‬גישה זאת‬ ‫אינה חריגה ביחס למעמד הכללי של נשים בעיתונות החרדית‪ .‬כך‪ ,‬לא מדפיסים את שמן הפרטי‬ ‫של נשים הכותבות בעיתון‪ ,‬ובמקום זאת כותבים רק את האות הראשונה של שמן‪.‬‬ ‫כללי הצניעות מקורם בהלכה יהודית אורתודוקסית האוסרת האזנה לשירת נשים – פן יחווה‬ ‫הגבר היהודי עוררות מינית‪ .‬רבנים חרדים ורבנים השייכים לזרם הדתי‪-‬לאומי חלוקים ביניהם‬ ‫אם האיסור חל רק על שמיעת שירה של נשים בנוכחותן הפיזית או אם האיסור חל גם על שירת‬ ‫נשים מוקלטת‪ .‬חלק מהרבנים בקבוצה השנייה נוטים להרשות האזנה לשירה מוקלטת של נשים‪.‬‬ ‫כך או כך‪" ,‬קול ברמה" הקצין את דרישת הצניעות עד כדי איסור על שמיעת דיבור של נשים (ראה‬ ‫פרק ‪.)5‬‬ ‫מספר קבוצות‪ ,‬ביניהן "האגודה לזכות הציבור לדעת" ו"קולך"‪ ,‬פתחו בקמפיין בנושא זה המכוון‬ ‫לרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה‪ ,‬בטענה שהאיסור על השמעת נשים ברדיו פוגע במעמדן של‬ ‫הנשים‪ .‬התחנה טענה שרבים מהמאזינים שלה חדלו להאזין לתחנה כי השידורים בה כללו גם‬ ‫קולות נשיים‪ .‬כך‪ ,‬חבר הכנסת מש"ס‪ ,‬נסים זאב אמר שהוא מכבה את הרדיו בכל פעם שנשים‬ ‫עולות לשידור‪" .‬אני צריך לשמוע מוסר מאיזו אישה של רב‪ .‬התחנה הידרדרה עד כדי כך?"‪ 9‬התחנה‬ ‫נקנסה בסך ‪ ₪ 60,000‬על‪-‬ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ .‬בהסכם בין התחנה והרשות‪,‬‬ ‫הסכימה התחנה לתכנית בוקר יומית עם נשים‪ ,‬ומאוחר יותר מספר השעות שבהן הושמעו נשים‬ ‫אף עלה‪ ,‬אך "האגודה לזכות הציבור לדעת" טענה שהפשרה אינה מספקת‪ .‬לימור לבנת‪ ,‬שרת‬ ‫התרבות‪ ,‬יזמה ועדה במשרד המשפטים שהגיעה למסקנה שהפשרה שהתקבלה סותרת את מעמד‬ ‫האישה וכן את חופש הביטוי‪.‬‬ ‫הפרשה הייתה מבחן לרמה של חופש הביטוי‪ ,‬לאינטרסים של קהלים של מיעוטים‪ ,‬ולסמכויות‬ ‫ולאחריות של הרשות המפקחת‪" .‬קול ברמה" הוקם כפתרון לקהלי יעד שצרכיהם אינם נענים על‬ ‫ידי תחנות הרדיו של הזרם המרכזי כמו קול ישראל‪ ,‬אך כתחנה הממומנת מכספי ציבור כפופה‬ ‫"קול ברמה" לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ .‬באופן אירוני‪ ,‬הובל הקמפיין נגד "קול ברמה"‬ ‫על ידי קבוצות המזדהות עם הקהילה הדתית המודרנית – וכך הפכה הסוגיה של מעמד הנשים‬ ‫בתקשורת החרדית לחזית נוספת שבה מתנגשות הקהילה הדתית לאומית והקהילה החרדית‪.‬‬ ‫‪ 8‬יואל כהן‪" ,‬עידן המידע והזהות החרדית הדתית"‪ ,‬קשר‪ ,44 ,‬חורף ‪.2013‬‬ ‫‪ 9‬אמילי גרינצווייג‪" ,‬מנהל הרדיו החרדי‪ :‬העלאת נשים לשידור פגעה ברייטינג"‪.28.2.2012 ,‬‬ ‫‪.www.haaretz.co.il/news/education/1.1652329‬‬ ‫‪87‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫ג‪ .‬האם הקולנוע החרדי מגיע לפרקו?‬ ‫הצלחת הסרט "למלא את החלל" של הבמאית החרדית רמה בורשטיין בפסטיבל הסרטים בוונציה‬ ‫בספטמבר ‪ ,2012‬בו קיבל את פרס השחקנית הטובה ביותר‪ ,‬מיקד את תשומת הלב באחד מענפי‬ ‫העסקים הקטנים ההולך ומתפתח במגזר החרדי – תעשיית הסרטים‪.‬‬ ‫הסרטים כגון "למלא את החלל" ו"אושפיזין"‪ ,‬אשר נעשו על ידי אמנים חוזרים בתשובה‪ ,‬פונים‬ ‫לקהל שאינו חרדי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬במשך למעלה מעשור מפיקות נשים חרדיות סרטים המוקרנים‬ ‫לקהלים נפרדים של גברים ונשים באולמות שכורים בהזדמנויות שונות כגון חול המועד‪ .‬לאור‬ ‫האיסור שאסרו רבנים חרדיים על קהילותיהם לצפות בטלוויזיה או להשתמש באינטרנט למטרות‬ ‫בידור‪ ,‬סרטים אלה הם הבידור החזותי הלגיטימי היחיד שקיים עבורם‪.‬‬ ‫סרטים הפונים לקהל החרדי שונים מאוד מהקולנוע של הזרם המרכזי‪ .‬התכנים של הסרטים‬ ‫החרדיים מפוקחים והם מציגים גברים בלבד או נשים בלבד– כאשר סרטים המציגים גברים‬ ‫מוקרנים רק לקהלים של גברים וסרטים המציגים נשים מוקרנים רק לקהלים של נשים‪ ,‬והכנת‬ ‫הסרט מפוקחת בקפדנות מטעם הרבנים‪ .‬הסרטים אינם כוללים תכנים הקשורים למין או‬ ‫לאלימות‪ .‬אין ביקורת מובנית או דו משמעות שאופייניים כל כך לסרטים בני זמננו של הזרם‬ ‫המרכזי‪ ,‬והם מכילים מסר חינוכי תורני‪ .‬בהיעדר שחקנים חרדיים מתאימים‪ ,‬מצלמים שחקנים‬ ‫מהמגזר החילוני‪.‬‬ ‫עקב הקהל המצומצם של סרטים אלה‪ ,‬הסרט החרדי הטיפוסי מתמודד עם קשיים בהשגת מימון‬ ‫ובמקרים מסוימים ההפקה ממומנת מכספם הפרטי של המפיקים‪ .‬לפי ההערכה קיימות כיום‬ ‫כ‪ 100-‬נשים חרדיות העובדות בהפקת סרטים או בעריכתם‪ ,‬וקצת יותר מהמספר הזה – גברים‬ ‫חרדיים העובדים בתחום‪ .‬קיימת הכרה ציבורית גוברת בצורך לתמוך בסרטים חרדיים‪ .‬ישנם שני‬ ‫נציגים חרדיים בפסטיבל הסרטים הישראלי‪ ,‬ולימור לבנת‪ ,‬שרת התרבות לשעבר‪ ,‬ביקשה להרחיב‬ ‫את הרגישות לצורך במציאת מימון ותמיכה תקציבית עבור קבוצות פריפריאליות כמו החרדים‪,‬‬ ‫ולאפשר להן לתת ביטוי להווייתן באמצעות סרטים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ב‪ 2012-‬נפתחה ביוזמת קרן גשר‬ ‫לקולנוע רב תרבותי ובשיתוף הרשות השנייה ומפעל הפיס חממת קולנוע ליוצרות חרדיות‪ ,‬ובה ‪12‬‬ ‫נשים חרדיות בשלב זה‪.‬‬ ‫תקשורת במגזר הדתי‪-‬לאומי‬ ‫בניגוד לקהילה החרדית המקיפה עצמה בחומות תקשורתיות ותרבותיות כדי להימנע מהשפעות‬ ‫בלתי רצויות‪ ,‬התקשורת המזוהה עם הקהל הדתי‪-‬לאומי פתוחה יותר לתקשורת הכללית‬ ‫ומתכתבת ִאתה‪ .‬אולם למגמה הכללית לעבר יתר פלורליזציה של הנוף התקשורתי בישראל היו‬ ‫השלכות גם על המגזר הדתי‪-‬לאומי‪ ,‬אשר גם בו ניכר הרצון להפיק תקשורת המשקפת יותר את‬ ‫ערכי המגזר‪.‬‬ ‫כלי התקשורת הראויים לציון במגזר זה הם העיתון "מקור ראשון"‪ ,‬השבועון "בשבע"‪ ,‬רדיו "גלי‬ ‫ישראל"‪ ,‬ואתר החדשות "ערוץ ‪."7‬‬ ‫עיתון מפתח המשרת את הקהילה הזאת הוא "מקור ראשון" שנוסד ב‪ .1997-‬ב‪ 2012-‬עלתה תפוצתו‬ ‫ב‪ 0.5%-‬לעומת ‪ ,2011‬ל‪ 3.6%-‬מהישראלים‪ ,‬לפי סקר ‪ .TGI‬בעוד שעיתון זה אינו עיתון דתי מובהק‬ ‫אלא מתאפיין יותר כעיתון לאומי‪ ,‬חלק נכבד מהתכנים שלו מיועד באופן ברור ליהודי הדתי או‬ ‫המסורתי‪ .‬מדור ה"שבת" שלו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מכיל כמות גדולה של תכנים יהודים דתיים ותרבותיים‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬ ‫הוא מכיל גם תכנים שאינם מזוהים במובהק עם הענף האורתודוקסי של היהדות‪ .‬בסגל העיתון‬ ‫יש גם עיתונאים המשתייכים לציבור החילוני‪ ,‬אך מרבית העיתונאים מזוהים עם המחנה הדתי‪-‬‬ ‫לאומי‪ .‬נוכח העובדה ש"הצופה"‪ ,‬שתיפקד בזמנו כביטאון של המפד"ל‪ ,‬התמזג וניטמע ב"מקור‬ ‫ראשון" – הפך "מקור ראשון" לעיתון המפתח האיכותי של מגזר זה‪ .‬אך בעוד שמהדורת סוף‬ ‫השבוע תופסת מקום מוערך בקהילה‪ ,‬המהדורה היומית הדלה בתוכן לא הצליחה לכבוש לעצמה‬ ‫מקום‪.‬‬ ‫לעומת "מקור ראשון ‪" ,‬בשבע"‪ ,‬עיתון המופץ חינם במגוון מהדורות מקומיות‪ ,‬הפך לעיתון בעל‬ ‫התפוצה הגדולה ביותר במגזר זה וב‪ 2012-‬הוא נהנה‪ ,‬לפי סקר ‪ ,TGI‬מחשיפה ל‪ 5.1%-‬מהישראלים‬ ‫– גידול של ‪ 0.6%‬ב‪ .2012-‬העיתון‪ ,‬בעריכת הרב עמנואל שילה‪ ,‬משקף את זווית הראייה המחמירה‬ ‫יותר של הציבור החרדי‪-‬לאומי (חרד"ל)‪ ,‬קבוצה בעלת מודעות לאומית ציונית חזקה‪ ,‬אך גם‬ ‫נטייה חרדית המשקפת פרישה או נסיגה מהפתיחות לציבור הכללי‪ .‬דוגמה לכך היא סירוב העיתון‬ ‫לפרסם טיולים בחו"ל בשל דבקותם בהלכה האוסרת יציאה מארץ ישראל‪.‬‬ ‫"גלי ישראל" היא תחנת רדיו שהוקמה על מנת לשרת את האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון‪.‬‬ ‫"גלי ישראל" מספקת תשובה חוקית לצורך של אוכלוסייה זאת בכלי ביטוי תקשורתי על רקע‬ ‫המחלוקת ארוכת הימים על תחנת הרדיו הפיראטית "ערוץ שבע"‪ ,‬ששידוריו היו מיועדים לקהילה‬ ‫זו בשנות ה‪ 80-‬וה‪ .90-‬ההאזנה לתחנה גדלה באחוז זעיר‪ ,‬לפי סקר ‪ TGI‬מ‪ 1.1%-‬ל‪ 1.2%-‬ב‪.2012-‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬כאשר נערך מכרז לערוץ טלוויזיה ייעודי למורשת ישראל בכבלים‪ ,‬זכתה במכרז קבוצתו‬ ‫של מוטי שקלאר‪ ,‬המנכ"ל לשעבר של רשות השידור ושל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‪ .‬שקלאר‪,‬‬ ‫המזוהה עם המגזר הדתי‪-‬לאומי‪ ,‬עומד מול האתגר של יצירת ערוץ טלוויזיה ייעודי שיעמוד על‬ ‫רגליו מבחינה פיננסית‪ .‬ב‪ 2006-‬נסגר ערוץ "תכלת"‪ ,‬שנוסד על‪-‬ידי שלמה בן צבי כדי לשרת את‬ ‫קהל היעד הזה‪" 10.‬תכלת" נכשל במשיכת קהל צופים גדול מספיק‪ ,‬עקב העובדה שמרבית הדתיים‪-‬‬ ‫הלאומיים שברשותם מקלט טלוויזיה צופים בערוצים של הזרם המרכזי ואינם ששים לשלם עבור‬ ‫ערוץ נפרד‪ .‬השאלה אם ערוץ המיועד למיעוט באוכלוסייה מסוגל למשוך מספיק פרסומות כדי‬ ‫לממן את פעילותו מוטלת בספק‪ ,‬וייתכן שהסיכוי להצלחתו תלוי בקבלת מענקים חיצוניים‪.‬‬ ‫מכירת "מעריב" והמגזר הדתי‪-‬לאומי‬ ‫לכאורה‪ ,‬קניית עיתון "מעריב" שהיה מצוי בקשיים לא הייתה אמורה לעורר עניין במסגרת הפרק‬ ‫הזה‪ ,‬אך למכירתו יש השלכות על קהילה זאת מעבר לגורם של השתייכותו של הבעלים החדש‬ ‫לקהילה הדתית‪-‬לאומית‪ .‬בחודשים שעברו מאז הרכישה‪ ,‬חלק מחברי הסגל העיתונאי שעבדו‬ ‫ב"מקור ראשון" עברו ל"מעריב"‪ .‬כעורך ראשי של "מעריב"‪ ,‬התחיל סדר היום הלאומי של בן צבי‬ ‫להטביע חותם על "מעריב"‪ .‬יש ב"מעריב" יותר ויותר תכנים הקשורים לתרבות היהודית‪ ,‬וערכים‬ ‫יהודיים מסורתיים מקבלים ביטוי ומודפסים עבור קהל הקוראים הנאמן של "מעריב"‪ .‬לאור‬ ‫סימן השאלה המרחף על עתידו של "מעריב" בטווח הארוך כעיתון עצמאי‪ ,‬האפשרות העתידית‬ ‫ש"מעריב" ו"מקור ראשון" יתמזגו צופנת אפשרויות להשפעת העיתון כקובע סדר יום של ערכים‬ ‫יהודים מסורתיים בקרב הציבור הישראלי הכללי‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫סמדר שילוני‪" ,‬ערוץ התכלת נסגר"‪.Ynet, 15.2.2006, www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3216678,00.html ,‬‬ ‫‪89‬‬ ‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫סיכום‬ ‫הגידול הדמוגרפי בקהילה החרדית ובקהילה הדתית‪-‬לאומית רומז על כך שלתקשורת של שני‬ ‫המגזרים הללו יש סיכוי גדול לצמוח בטווח הקצר ובטווח הארוך‪ .‬מגמת ההתפצלות של התקשורת‬ ‫בציבור הדתי‪-‬לאומי רומזת על כך שעל אף מחויבותו של ציבור זה להיות חלק מהציבור הרחב‬ ‫יותר‪ ,‬הוא עשוי לתמוך גם בתקשורת הפונה לקהל שלו ומשקפת את ערכיו‪.‬‬ ‫גם בקרב האוכלוסייה הישראלית הרחבה יותר יש סימנים של חזרה לשורשים היהודיים –‬ ‫ולכך השלכות נלוות על התקשורת‪ 21% .‬מיהודים בישראל שנסקרו בסקר החברתי של הלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה תיארו את עצמם כשומרי מצוות יותר משהיו בעבר‪ ,‬לעומת ‪ 14%‬שתיארו‬ ‫את עצמם שומרי מצוות פחות מבעבר‪ – 11‬דבר הרומז לכך שאף התקשורת החילונית הכללית‬ ‫תמשיך להתעניין‪ ,‬אם לא תרחיב את התעניינותה‪ ,‬בתרבות היהודית הדתית‪.‬‬ ‫ראויה לציון השאלה העולמית על עתיד העיתונות המודפסת‪ .‬בהקשר זה יש לציין כי שליש‬ ‫מהאוכלוסייה הישראלית אינו עושה שימוש בכלי תקשורת אלקטרוניים בשבת – דבר שהוא‬ ‫נכון לא רק בקרב החרדים והדתיים‪-‬לאומיים אלא גם בחלקים מקרב היהודים המסורתיים;‬ ‫‪ 35%‬מהנשאלים אינם צופים בטלוויזיה ואינם מקשיבים לרדיו בשבת‪ ,‬ו‪ 48%-‬אינם נוהגים לגלוש‬ ‫באינטרנט בשבת‪ 12.‬על כן נראה כי גם לעיתוני סוף השבוע המודפסים יש עתיד ארוך‪-‬טווח‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקר חברתי‪.2009 ,‬‬ ‫סקר גוטמן ‪ ,2009‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬ירושלים‪.2011 ,‬‬ ‫‪90‬‬