‫סמינר בית ספר לבריאות הציבור‬ ‫יתקיים ביום ד' ‪ 2112211/21‬בשעות ‪20://-1/://‬‬ ‫באולם מרבאום‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫מרצה‬ ‫פרופ' יריב גרבר‬ ‫נושא ההרצאה‪:‬‬ ‫‪A Contemporary Appraisal of the Heart Failure Epidemic‬‬ ‫המציג‬ ‫ורד רוזנברג‬ ‫שעה‬ ‫‪00:01‬‬ ‫מתן כהן‬ ‫‪00:91‬‬ ‫נושא‬ ‫בחינת הקשר בין היענות לטיפול תרופתי בסוכרת מסוג ‪ 2‬שאינו‬ ‫כלול בסל הבריאות‪ ,‬לבין המעמד הסוציו אקונומי‬ ‫שינוי באורח החיים ואיכות החיים של מטופלים לאחר ניתוח מעקפים‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ד"ר ח'יתאם מוחסן‬ ‫אחראית סמינרים בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת‬ ‫למידע נוסף ניתן לפנות לגב' הנאא ריאן‪ .‬טלפון‪ 19-2710042 :‬או באמייל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מציגה‪ :‬ורד רוזנברג‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר נתן קאהן‬ ‫בחינת הקשר בין היענות לטיפול תרופתי בסוכרת מסוג ‪ 1‬שאינו כלול בסל‬ ‫הבריאות‪ ,‬לבין המעמד הסוציו אקונומי‬ ‫מבוא‪ :‬בישראל ישנם כחצי מיליון חולי סוכרת מסוג ‪ 2‬כאשר יותר ממחציתם מקבלים טיפול תרופתי‪ .‬שיעור‬ ‫ההמצאות של סוכרת מסוג ‪ 2‬שונה בין מעמדות סוציו אקונומיים; ‪ 07.0%‬בקרב אנשים במעמד סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי נמוך ו‪ 9.0%-‬בקרב יתר המעמדות‪.‬‬ ‫לסוכרת מסוג ‪ 2‬קיים מגוון של טיפולים תרופתיים‪ .‬היענות לטיפול התרופתי היא מרכיב מרכזי בהצלחת‬ ‫הטיפול‪ ,‬אך במקרים רבים ההיענות איננה אופטימלית ומושפעת מגורמים שונים‪ ,‬דמוגרפיים ורפואיים‪,‬‬ ‫ביניהם מעמד סוציו‪-‬אקונומי וגובה ההשתתפות העצמית ברכישת התרופה‪.‬‬ ‫מטרות‪ :‬בדיקת ההיענות לטיפול בתרופות לסוכרת מסוג ‪ 2‬אשר אינן כלולות בסל הבריאות‪ .‬בחינת הקשר‬ ‫בין המעמד הסוציו‪-‬אקונומי על ההיענות לטיפול התרופתי בתרופות אלו‪.‬‬ ‫שיטות‪ :‬יבוצע מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בקרב מבוטחי מכבי בעלי ביטוח משלים בגילאי ‪ 00‬ומעלה אשר‬ ‫רכשו לראשונה את אחת מהתרופות המוגדרות במחקר‪ .‬תקופת המעקב‪ 9 -‬שנים‪ .‬המשתנה התלוי במחקר‬ ‫הוא היענות לטיפול התרופתי שיחושב לפי )‪ .Proportion of Days Covered (PDC‬משתנים בלתי‬ ‫תלויים‪ :‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬מגזר‪ ,‬תחלואה נוספת‪ ,‬מחוז מגורים‪ ,‬מעמד סוציו‪ -‬אקונומי )‪ ,(SES‬משך‬ ‫המגורים בארץ‪.‬‬ ‫תיבדק הקורלציה בין אחוז ההיענות לבין מעמד סוציו‪-‬אקונומי ולבדיקת הקשר בין אחוז ההיענות לבין כל‬ ‫המשתנים הרציפים במחקר‪ .‬קשרים בין אחוז ההיענות לבין משתנים קטגוריאליים ייבחנו באמצעות מבחני‬ ‫ניתוח שונות‪ .‬תבוצע רגרסיה ליניארית רב משתנית כאשר המשתנה התלוי יהיה אחוז ההיענות והמשתנים‬ ‫הבלתי תלויים יהיו כל המשתנים שנמצאו מובהקים בניתוח החד משתני‪ .‬במידה והנחות המודל הליניארי‬ ‫לרגרסיה הליניארית לא יתקיימו‪ ,‬המשתנה התלוי יחולק דיכוטומית לאחוז היענות גבוה ואחוז היענות נמוך‬ ‫ותבוצע רגרסיה לוגיסטית עם המשתנים הבלתי תלויים כפי שנמצאו מובהקים בניתוח החד משתני‪.‬‬ ‫חשיבות‪ 1‬תרומת המחקר‪ :‬מידת ההיענות לתרופות הנבדקות במחקר אינה ברורה וכן לא ידוע מהי מידת‬ ‫ההיענות לכל קבוצה של תרופות (לפי גובה ההשתתפות העצמית)‪ .‬כמו כן לא ידוע מהם הגורמים השונים‬ ‫הקשורים למידת ההיענות לתרופות אלו במבוטחים בעלי ביטוח משלים‪ .‬המחקר המוצע יכול לספק מידע‬ ‫חשוב למקבלי ההחלטות לגבי מידת האי שוויון ביכולתם של מבוטחים בעלי ביטוח משלים‪ ,‬ממעמדות סוציו‪-‬‬ ‫אקונומיים שונים לעמוד בסכום ההשתתפות הנדרש לשירותים וטכנולוגיות שאינם כלולים בסל הבריאות‪.‬‬ ‫חלקה של הסטודנטית‪ :‬ניסוח שאלת המחקר (בהדרכת המנחה)‪ ,‬ביצוע סקירת ספרות‪ ,‬תכנון המחקר‬ ‫(בהדרכת המנחה ובשיתוף גורמים נוספים)‪ ,‬איסוף הנתונים ועיבודם הנתונים‪ ,‬ביצוע עיבוד סטטיסטי‪ ,‬ניתוח‬ ‫הנתונים וכתיבת עבודת הגמר‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מציג‪ :‬כהן נתן‬ ‫מנחים‪ :‬ד"ר רחלי דנקנר‪ ,‬פרופ' חנוך הוד‬ ‫שינוי באורח החיים ואיכות החיים של מטופלים לאחר ניתוח מעקפים‬ ‫מבוא‪:‬במחלת לב כלילית (‪ )CAD‬ישנה היצרות של העורקים הכליליים על רקע היווצרות טרשת בדפנות‬ ‫העורק‪ .‬היצרות זו מובילה לירידה באספקת הדם לשריר הלב ואף לחסימה מוחלטת של העורק והתקף לב‬ ‫(‪ .)MI‬בארה"ב מדווח על היארעות של כ‪ 0.2-‬מיליון מקרים בשנה ועל כ‪ 011,111-‬מקרי מוות‪ .‬בישראל‪,‬‬ ‫מחלות לב מהוות את סיבת המוות השנייה עם תמותה פרופורציונית של ‪ 04%‬ב‪ ,2100-‬כאשר ‪21-41%‬‬ ‫מתוכן כליליות‪ .‬ניתוח מעקפים (‪ )CABG‬הוא אפשרות טיפולית מקובלת בה עוקפים את החסימה בעורק‬ ‫באמצעות שתלים‪/‬עורקים שנלקחו מאיבר אחר‪ .‬הניתוח אינו מונע את הישנות המחלה ולשם כך יש‬ ‫להתמודד עם גורמי הסיכון‪ ,‬ביניהם‪ :‬עישון‪ ,‬חוסר פעילות גופנית והשמנת יתר‪.‬‬ ‫מטרות‪ :‬לבחון האם לאחר ניתוח מעקפים בחולי ‪ ,CAD‬חל שינוי באיכות החיים ובאורח החיים‪ :‬הרגלי‬ ‫עישון‪ ,‬פעילות גופנית ותזונה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לבחון האם ישנו הבדל בשינוי זה בין חולים שהשתתפו בתכנית שיקום‬ ‫לב לאחר הניתוח וכאלו שלא השתתפו‪.‬‬ ‫שיטות‪ :‬חולי ‪ CAD‬שעברו ניתוח מעקפים ב‪ 4-‬מרכזים רפואיים בארץ‪ ,‬רואיינו ערב הניתוח ופעם נוספת‬ ‫כעבור שנה‪ ,‬בעזרת שאלון כללי‪ ,‬שאלון ‪ MacNew‬לאיכות חיים בחולי לב ושאלון פעילות גופנית‪ .‬נמדדו‬ ‫משקל‪ ,‬גובה‪ ,‬היקף מותניים וירכיים ולחץ דם ונעשה מעקב תמותה‪ .‬במסגרת המחקר יערכו ניתוחים‬ ‫סטטיסטיים מתקדמים להשוואה בין אורח ואיכות החיים ערב הניתוח וכשנה לאחריו‪ ,‬לבדוק את ההשפעה‬ ‫של השתתפות בשיקום לב על שינוי זה ובניית מודל הישרדות עבור מדדים אלו‪ ,‬תוך שימוש ב‪propensity -‬‬ ‫‪ score‬להעדר רנדומיזציה בהליכה לשיקום לב‪.‬‬ ‫חשיבות ותרומת המחקר‪ :‬בישראל מבוצעים אלפי ניתוחי מעקפים בשנה (‪ 2,790‬בשנת ‪ .)2102‬רק כ‪-‬‬ ‫‪ 91%‬מהחולים במחקר השתתפו בתכנית שיקום לב‪ .‬המחקר שואף לבדוק האם עצם הניתוח משפיע על‬ ‫גורמי הסיכון ומהי השפעתו הנוספת של שיקום הלב לשינוי זה‪.‬‬ ‫חלקו של הסטודנט‪ :‬הצגת שאלה המחקר‪ ,‬ביצוע סקירת ספרות‪ ,‬ניסוח מטרות והשערות המחקר‪ .‬הגדרת‬ ‫המשתנים התלויים והב"ת‪ .‬חישוב העוצמה הסטטיסטית‪ .‬דיון בהטיות אפשריות וטיפול בהן‪ .‬השלמת נתוני‬ ‫מעקב אחר תמותה‪ .‬ביצוע בדיקות לוגיות עבור משתני המחקר‪ .‬טיוב קובץ המחקר‪ .‬טיפול בנתונים וחסרים‬ ‫באמצעות ‪ .Multiple imputation‬עיבוד הנתונים וביצוע ניתוחים סטטיסטים מתקדמים‪ .‬כתיבת העבודה‪.‬‬ ‫‪3‬‬