הרחבת המניפה החינוכית

‫ג' סיוון תשע"ד‬
‫‪ 1‬יוני ‪4112‬‬
‫הרחבת המניפה החינוכית‬
‫מגישים‪:‬‬
‫צוות תיכון ברנקו וייס בית אריאל באר שבע‬
‫מנהלת התיכון‪ :‬טלי אליקים‪ -‬טויטו‬
‫מייל‪[email protected]:‬‬
‫טלפון‪10-6655666 :‬‬
‫נייד‪151-6600415 :‬‬
‫‪1‬‬
2
‫תקציר‪:‬‬
‫"רצון עז יוביל לעבודה קשה שתוביל להצלחה"‪( .‬יאנוש קורצ'אק‪ ,‬הנער העקשני)‬
‫תיכון בית אריאל‪ ,‬ברנקו וייס‪ ,‬הינו תיכון עיוני לנוער בסיכון‪.‬‬
‫התלמידים שלנו מגיעים ממעמד סוציו ‪ -‬אקונומי נמוך ומאופיינים בהיסטוריה של‬
‫כישלונות בבתי הספר‪,‬שהובילו לרוב למעברים בין מוסדות לימוד‪ ,‬תחושת מסוגלות‬
‫נמוכה ומוקד שליטה חיצוני‪.‬‬
‫רוב התלמידים הינם דור שני ומעלה למצוקה חברתית ‪ -‬כלכלית‪ ,‬ובעלי עורף‬
‫משפחתי לא מותאם‪.‬‬
‫התנסויות אלו‪ ,‬וחווית ההדרה והכישלון‪ ,‬פגעו מאד בתחושת המסוגלות העצמית‬
‫והובילו לפגיעה במוטיבציה האישית וביכולת ההנעה לעבודה מאומצת לאורך זמן‪.‬‬
‫והרי לפנינו מעגל הכישלון העצוב – "היכולת להצליח תלויה בעיקר ביכולת ההנעה‬
‫העצמית (השקעת מאמץ‪ ,‬התמודדות עם כישלון) לאורך זמן"‪( .‬דניאל ה פינק)‬
‫ראינו לעיל כי תלמידנו חסרים את יכולת ההנעה העצמית‪.‬‬
‫למרות חוויות ההצלחה בבית הספר‪ ,‬הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי ‪ -‬ערכי‪,‬‬
‫חלק ניכר מתלמידנו בתחנתו הבאה ‪ -‬השרות צבאי‪ ,‬אינו מצליח לסיימה ואינו ממלא‬
‫תפקיד משמעותי במהלך השירות‪ .‬וכן אחוז קטן מבוגרינו‪ ,‬ממשיך את לימודיו‪.‬‬
‫אנו בבית הספר‪ ,‬יודעים כי מוטלת עלינו אחריות רבה‪ ,‬בבניית יכולת ההצלחה של‬
‫התלמידים בהמשך דרכם‪ .‬בתכנית תלת שנתית זו‪ ,‬אנו מרחיבים את מניפת החינוך‬
‫שלנו‪ ,‬מרחיבים את מימד החניכה והליווי‪.‬‬
‫אחת מהנחות היסוד של רשת בתי הספר לנו‪ ,‬ברנקו‪-‬וייס היא כי עבודה עם תלמידים‬
‫מנקודות העוצמה שלהם‪ ,‬ודרישה מהם להישגים נורמטיביים‪ ,‬למרות היסטורית‬
‫החיים‪ ,‬מוכיחה את עצמה‪.‬‬
‫גם הפסיכולוגיה החיובית מגיעה מתפיסה זו הטוענת שאם אנחנו רוצים לעזור לנוער‬
‫זה‪ ,‬אנחנו צריכים להסתכל על מקור הבריאות‪ ,‬מקור ההצלחה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הנחת היסוד שלנו היא‪:‬‬
‫" מבחן האמיתי של בית ספר מוצלח הוא מה שתלמידיו עושים מחוצה לו"‬
‫(אליוט י'‬
‫אייזנר )‪.‬‬
‫בהרחבת אחריות זו‪ ,‬אנו נתמקד בעוצמות התלמידים‪ ,‬נעלה את הדרישות מהם ונחזק‬
‫את החלק היוזם והאחראי בעשייתם‪.‬‬
‫הרחבת המניפה מתייחסת גם לחלקם של התלמידים‪ ,‬הן בהרחבת האתגריים‬
‫העומדים בפניהם‪ ,‬והן בעולם הידע והרוח שנפרש לפניהם‪.‬‬
‫מימוש אתגרים אלו יעשו בעזרת תוכנית חניכה תלת‪ -‬שנתית‪ ,‬שתלווה את תלמידינו‬
‫מכיתה י'‪-‬י"ב ומוקדיה הם‪:‬‬
‫פיתוח חשיבה רפלקטיבית – באמצעות לימודי פילוסופיה‪ ,‬ותוכנית כתיבה‬
‫המאמנת בחשיבה רפלקטיבית‪ ,‬שילוב חלק של למידה רפלקטיבי במקצועות‬
‫הליבה‪.‬‬
‫התנסויות מאתגרות ומעצימות ‪ -‬עבודת חקר‪ ,‬פרזנטציה אישית וקבוצתית‪,‬‬
‫נתינה לקהילה‪.‬‬
‫ליווי וחניכה אישית וקבוצתית‪.‬‬
‫פיתוח צוות שיוביל את תהליכים הנ"ל‬
‫חשוב לנו לפרוש שינוי זה לכלל מהות ועשיית בית הספר‪ ,‬ולכן מעבר למימד הפדגוגי‪,‬‬
‫אנחנו נעבוד על שפת בית הספר ועל רוחו‪ ,‬כך שמסרים אלו יתחברו לעמוד השדרה‬
‫של העשייה החינוכית‪.‬‬
‫דרכי פעולה‪:‬‬
‫"ספר תיעוד עצמי"‪ -‬בנייה של תהליך כתיבה רפלקטיבי על חוויות הלמידה‬
‫השונות‪.‬‬
‫תוכנית בפילוסופיה העוסקת בתכנים‪:‬מקום האדם בבניין חייו‪ ,‬היחיד והיחד‪.‬‬
‫הוספת מימדים של‪ :‬חשיבה רפלקטיבית‪ ,‬יוזמה אישית‪,‬עבודה קבוצתית‬
‫(חקר‪/‬פרויקט) ופרזנטציה במקצועות הלימוד השונים‪.‬‬
‫תוכנית לתרומה בקהילה‪ -‬רב גילאי‪.‬‬
‫מופעים במקצועות השונים‪,‬לאורך השנה של הצגת תוצרים של תלמידים‪.‬‬
‫למידת צוות‪/‬עבודת צוות מותאמת ‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי דרך עבודה זו אכן תוביל את התלמידים "לבחור את עתידם ולמעשה‬
‫לצאת מהמעגל של מצב סוציו ‪ -‬אקונומי נמוך והשכלה חלקית בלבד" (מתוך חזון בית‬
‫הספר)‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫"אל תתרפה בבניין דיוקנך" (פלוטינוס)‬
‫פרק א'‪ -‬מי אנחנו‪:‬‬
‫תיכון ברנקו וייס "בית אריאל" באר שבע‬
‫החזון החינוכי‬
‫בית הספר חותר לטיפוח בוגרים שיחיו חיים איכותיים ומשמעותיים‪ .‬בית הספר‬
‫מקדם את התלמידים לקראת תעודת בגרות והצלחה בלימודים‪ ,‬שתאפשר להם‬
‫המשך התפתחות השכלתית ומקצועית‪ .‬השאיפה היא שבזכות הכלים והכישורים‬
‫הניתנים להם בבית הספר‪ ,‬יצליחו התלמידים לבחור את עתידם ולמעשה לצאת‬
‫מהמעגל של מצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך והשכלה חלקית בלבד‪ .‬כחלק מהכנתם לעתיד‬
‫איכותי יותר‪ ,‬מעודד הצוות את התלמידים לגשת לשירות צבאי משמעותי‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫בית הספר הוקם לפני ‪ 14‬שנה‪ ,‬והוא אחד מתוך ארבעה עשר תיכוניים לנוער בסיכון‬
‫השייכים לרשת ברנקו‪-‬וייס‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד של בית הספר היא נוער נושר בסיכון‪ .‬התלמידים שלנו מאופיינים‬
‫בהיסטוריה של כישלונות בבתי הספר‪,‬שהובילו לרוב למעברים בין מוסדות לימוד‪,‬‬
‫שייכות למעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪,‬תחושת מסוגלות נמוכה ומוקד שליטה חיצוני‪ .‬רוב‬
‫התלמידים הינם דור שני ומעלה למצוקה חברתית ‪ -‬כלכלית‪ ,‬ובעלי עורף משפחתי‬
‫לא מותאם‪.‬‬
‫מסלול לימודי‪ :‬בגרות עיונית‪/‬טכנולוגית‪ .‬מגמות מתוגברות‪ -‬גיאוגרפיה או אומנות‪.‬‬
‫כחלק מחיפוש כישורים ועוצמות של התלמידים‪ ,‬אנו מאפשרים להם בחירה בין‬
‫לימודי ההעשרה‪ :‬מוזיקה‪ ,‬קולנוע‪ ,‬דרמה‪ ,‬צורפות‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬סאונד‪ ,‬חממה וגינה‬
‫קהילתית‪.‬‬
‫לאחר התנסות קצרה בכל אחד מהתחומים‪ -‬כל תלמיד רשאי לבחור שני תחומים‬
‫(במקרים חריגים שלושה) בהם יתנסה במהלך השנה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כמו כן בבית הספר פועלת קבוצת מנהיגות העוברת הנחיה במסגרת "ברנקו וייס"‪,‬‬
‫ואף משתלבת‪,‬זו הפעם הראשונה במנהיגות העירונית של באר‪-‬שבע‪.‬‬
‫בבית הספר‪ 111‬תלמידים‪ ,‬הלומדים בשמונה כיתות י'‪ -‬י"ב‪.‬‬
‫צוות בית ספר מונה כ‪ 41 -‬אנשי חינוך‪.‬‬
‫צוות הנהלה‪:‬‬
‫מנהלת בית הספר‪ -‬טלי אליקים טויטו‪ M.A ,‬במנהל ציבורי‪ .‬שנה רביעית בניהול‪.‬‬
‫המסלול המקצועי כלל מנכ"ל מכון "תכנים" שעסק בפיתוח קהילתי וארגוני‪ ,‬הייתי‬
‫חברה בבית ספר לעו"ה הוראה בכירים בירושלים (משרד החינוך) שם עסקתי‬
‫בפיתוח מנהלים ומפקחים‪ ,‬בניית פורום ישובה חינוכי‪ ,‬שנת ניהול בבית ספר "הירדן"‬
‫בשכונת התקווה ת"א‪.‬‬
‫יועצת בית הספר‪ -‬לינור סמדג'ה‪ M.A ,‬בייעוץ חינוכי‪ .‬שנה שביעית בתפקיד יועצת‪.‬‬
‫רכז פדגוגי‪ -‬כפיר מושולין‪ M.A ,‬בגיאוגרפיה‪ .‬שנה שלישית בתפקיד הרכז הפדגוגי‪.‬‬
‫שנה שישית בבית הספר‪.‬‬
‫רכזת חברתית‪ -‬עדי ת'ורגמן‪ M.A ,‬בייעוץ חינוכי‪ .‬שנה חמישית בתפקיד ‪.‬‬
‫שנה שביעית בבית הספר ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ב'‪ -‬רציונאל‪:‬‬
‫כפי שתואר קודם‪ ,‬התלמידים מגיעים אלינו עם היסטוריה ארוכה של חוסר הצלחה‪.‬‬
‫היסטוריה זו מלווה בחוויית דחייה והדרה‪ .‬היסטוריה זו אף מובילה לרוב לרמת ציפיות‬
‫מאד נמוכה של הסביבה הקרובה‪-‬משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬ושל הסביבה המקצועית‪ -‬בית‬
‫הספר‪ ,‬בנוגע להישגים ומסלול חיים פורץ דרך‪.‬‬
‫התלמידים מאופיינים בדימוי עצמי נמוך‪ ,‬ורמת ציפיות ‪ /‬חלומות‪ ,‬שברובה אינה פורצת‬
‫גבולות מעבר למוכר בסביבתם‪.‬‬
‫בנוסף – תפיסה וחווית יכולת השליטה על הנעשה בחייהם היא ברובה נמוכה‪ .‬דבר זה‬
‫משפיע גם על רמת המאמץ וההשקעה של הילדים בעשייה אשר לא בהכרח תביא‬
‫לחווית הצלחה מיידית‪.‬כלומר‪,‬הם מתקשים להאמין שאכן מאמציהם יישאו פרי‪.‬‬
‫אמונה זו משפיעה באופן משמעותי על יכולתם להשקיע מאמץ בכדי להצליח‬
‫בלימודים‪ ,‬ולהתמודד באופן מותאם עם חוסר הצלחה‪.‬‬
‫פילוח תלמידי בית הספר‪:‬‬
‫מטופלי‬
‫חד הוריות‬
‫רווחה‬
‫‪64%‬‬
‫‪26%‬‬
‫ספר‬
‫מסגרת חוץ‬
‫פלילי‬
‫ביתית‬
‫‪61%‬‬
‫אבחון לימודי‬
‫‪46%‬‬
‫תלמידים‬
‫עובדים‬
‫‪66%‬‬
‫‪25%‬‬
‫עד כה עמדו בפנינו האתגרים הבסיסים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬להביא את התלמידים לבית הספר‪( .‬כיום עומדים על ‪ 66%‬נוכחות)‬
‫‪ .2‬לחזק את חווית הנורמטיביות‪ -‬ע"י עמידה בבחינות הבגרות‪( .‬כיום כלל‬
‫התלמידים נבחנים‪ ,‬כ‪ 61%-‬מסיימים עם תעודת בגרות מלאה)‪.‬‬
‫‪ .6‬חיזוק תחושת השייכות‪- 01%( .‬דווחו על יחסים טובים בין הצוות החינוכי‬
‫לתלמידים‪ 77% ,‬מדווחים על תחושת שייכות ומשמעות)‪.‬‬
‫‪ .4‬חיזוק תחושת המסוגלות‪ -‬חשיפה לאתגריים נוספים בעזרת הפעילות‬
‫החברתית ונושאי העשרה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בתחנה הבאה של התלמידים‪ -‬גיוס לצה"ל ולשירות הלאומי‪,‬הנתונים מראים כי‬
‫למרות אחוזי גיוס גבוהים‪ 97% -‬רק מעט מעל ל‪ 60%-‬בממוצע מסיימים את השרות‪.‬‬
‫בנוסף‪,‬אחוז נמוך מאד אכן גם משרת שירות משמעותי שיכול להוות פריצת דרך‬
‫להמשך חייו‪.‬‬
‫באם הנחת היסוד שלנו היא ‪" :‬מבחן האמיתי של בית ספר מוצלח הוא מה שתלמידיו‬
‫עושים מחוצה לו" (אליוט י' אייזנר)‪ ,‬אנו חייבים להתמודד עם תוצאות אלו‪ ,‬לחזק את‬
‫העשייה הנכונה ‪ -‬המראה כבר היום את המשמעות החיובית והמכוננת של בית‬
‫הספר לתלמידים ואת אהבתם אליו‪ .‬עלינו לבנות דרך עבודה אשר אכן תוביל את‬
‫התלמידים "לבחור את עתידם ולמעשה לצאת מהמעגל של מצב סוציו ‪ -‬אקונומי‬
‫נמוך והשכלה חלקית בלבד" (מתוך חזון בית הספר)‪.‬‬
‫סיפורה של ליטל‪:‬‬
‫ליטל הגיעה אלינו בכיתה י'‪ ,‬מבית ספר בעיר אשר בו בשלוש שנות לימודיה ז‪-‬ט‪,‬‬
‫ביקרה אחת לחודש‪ ,‬במקרה הטוב‪ .‬ליטל מוגדרת כתלמידת חינוך מיוחד‪ .‬היא מגיעה‬
‫ממשפחה ממעמד סוציו ‪ -‬אקונומי נמוך‪ ,‬המוכרת לרווחה‪.‬כחודשיים לפני הגעתה‬
‫לבית הספר‪ ,‬ליטל החלה להשתתף בתוכנית הנותנת מענה תעסוקתי לנוער בסיכון‪-‬‬
‫"מסעדת רינגלבלום"‪.‬‬
‫בתחילת דרכה בבית הספר‪ ,‬היה צורך לעבוד בעיקר על בניית אמון שלה בבית‬
‫הספר‪ .‬ליטל סירבה בהתחלה לקחת חלק בכל פעילות שאינה מוגדרת "לימודית"‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬ליטל פנתה לראש העיר בתלונה כי מנהלת בית הספר מכריחה אותה‬
‫לקחת חלק בתורנות הניקיון בבית הספר‪ ,‬במקום ללמוד ולתגבר בגרות‪ .‬לטיול‬
‫השנתי הראשון‪ -‬ליטל סירבה לצאת‪ .‬היא חששה בעיקר מהלילה‪ .‬עד כה לא יצאה‬
‫כלל לטיולים במסגרת חינוכית‪.‬‬
‫במהלך השנה הראשונה‪ ,‬הצלחנו לאט לאט‪ ,‬בעיקר סביב עבודה מעמיקה עם‬
‫מחנכת הכיתה‪ ,‬להוביל את ליטל לחוויות הצלחה לימודיות‪ ,‬וחווית היותה מאד‬
‫משמעותית כתלמידה בבית הספר‪.‬‬
‫בטיולים השנתיים של כיתה י"א וי"ב‪ -‬כולל מסע י"ב ועליה למצדה עם הזריחה‪ ,‬ליטל‬
‫הובילה את החלק הקולינרי בטיול (אנו מבשלים את ארוחותינו בטיולים יחד עם‬
‫‪8‬‬
‫התלמידים) במהלך השנים בבית הספר ליטל קיבלה מלגת הצטיינות‪ .‬ליטל סיימה‬
‫עם תעודת בגרות מלאה‪.‬‬
‫בתום בית הספר‪ ,‬ליטל התקשתה למצוא עבודה עד לגיוסה‪ ,‬והעסקנו אותה‬
‫כמתרגלת עד לגיוסה בתוכנית חג"מ‪.‬‬
‫ליבת הקושי‪:‬‬
‫דרך מקרה זה‪ ,‬אנו רואים את הפער בין הגדרת ההצלחה שאליו מכוון בית הספר‬
‫בעבודתו עם התלמידים‪ -‬המשך תפקודם ב"עולם הנורמטיבי"‪ ,‬לבין השתלבות‬
‫המוצלחת בפועל‪ ,‬בתום התיווך והסיוע שלנו כבית ספר‪.‬‬
‫ליטל קיבלה זימון לחיל המודיעין‪ .‬היא סיפרה לנו על כך‪ ,‬ואף הודיעה כי לא תגיע‬
‫באותו יום לבית הספר‪ .‬בסופו של דבר ליטל לא ניגשה למיונים‪ .‬לדבריה‪ :‬ההורים שלה‬
‫לא העירו אותה‪ ,‬ולכן לא הלכה‪ .‬בשיח איתה‪ ,‬שיקפנו את מקום האחריות האישית‬
‫שלה‪ .‬את מיקוד השליטה החיצוני‪ ,‬ואת הקושי להתמודד עם אתגרים חדשים‪.‬‬
‫ליטל מיועדת כעת לטירונות חג"מ בנות‪ -‬טירונות המיועדת לנערות בסיכון‪ ,‬אשר‬
‫ניתנת להן הזדמנות להראות את כישוריהן האמתיים‪ ,‬ובעקבות כך‪ -‬לקבל תפקיד‬
‫איכותי ומשמעותי בשרות‪.‬‬
‫במקרה של ליטל אנו רואים את עוצמות בית הספר‪ -‬חווית הצלחה לימודית‬
‫וחברתית‪ ,‬חיבור למקום אוהב ואהוב‪ ,‬ואת החולשה שלנו‪ -‬נתונים נמוכים במבדקי‬
‫הגיוס‪ ,‬חוסר לקיחת אחריות ויוזמה אישית להמשיך ולפרוץ את הדרך קדימה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פרק ג'‪ -‬מהות היוזמה‬
‫עוגני התוכנית‪:‬‬
‫מבוגר משמעותי מכיל ודורש‪.‬‬
‫התמקדות בעבודה עם עוצמות והצלחות של התלמידים‪ ,‬ולא עם חלקי החסך‬
‫וחוויות הכישלון‪.‬‬
‫התנסויות מאתגרות‪ ,‬איכותיות‪ ,‬הפונות אל החלק התבוני שבאדם‪ ,‬ומפתחות‬
‫את תחושת המסוגלות והאוטונומיה‪.‬‬
‫שלושת עוגנים אלו‪ ,‬המעוגנים בפסיכולוגיה החיובית‪ ,‬בניסיון עבודה מוצלח עם נוער‬
‫בסיכון‪ ,‬ובתפיסת העולם של ברנקו‪-‬וייס‪ ,‬יהוו את המרכיבים בתוכנית שלנו שתוביל‬
‫לשינוי הרצוי‪ ,‬למטרת העל‪.‬‬
‫מטרת העל‪ :‬בניית תשתית אישית‪ ,‬לפעולה ‪ :‬רצון עז שיוביל לעבודה קשה שתוביל‬
‫להצלחה‪(.‬יאנוש קורצ'אק‪ ,‬הנער העקשני)‬
‫אנו בונים תוכנית חניכה תלת‪-‬שנתית‪ ,‬שתלווה את תלמידינו מכיתה י'‪-‬י"ב ומוקדיה‬
‫הם‪:‬‬
‫פיתוח חשיבה רפלקטיבית – באמצעות לימודי פילוסופיה‪ ,‬ותוכנית כתיבה‬
‫המאמנת בחשיבה רפלקטיבית‪ ,‬שילוב חלק של למידה רפלקטיבי במקצועות‬
‫הליבה‪.‬‬
‫התנסויות מאתגרות ומעצימות ‪ -‬עבודת חקר‪ ,‬פרזנטציה אישית וקבוצתית‪,‬‬
‫נתינה לקהילה‪.‬‬
‫ליווי וחניכה אישית וקבוצתית‪.‬‬
‫פיתוח צוות שיוביל את תהליכים הנ"ל‬
‫‪11‬‬
‫הנחות היסוד‪:‬‬
‫‪ .1‬מבחן האמיתי של בית ספר מוצלח ‪ -‬מה שתלמידיו עושים מחוצה לו (אליוט‬
‫ו' אייזנר)‬
‫‪" .4‬מבוגר משמעותי" – מהווה גורם חשוב ומהותי בסיכוי ההצלחה של נערים‬
‫בסיכון (מרווה קולינס‪) P.H DELFABBRO&J.HARVEY,‬‬
‫‪" .6‬עלינו קודם כל‪ ,‬למקם במרכז הזירה החינוכית את ההתמודדות של הצעירים‬
‫עם האכפתיות ועם האחריות שלהם עצמם לגבי דמותם וחייהם"(נמרוד אלוני)‬
‫‪ .2‬חוסר ההצלחה של נוער בסיכון אינו נובע מגנטיקה אלא מסביבה‪ .‬כלומר‪-‬‬
‫ישנה אפשרות לרכוש מיומנויות אישיות אשר יובילו להצלחה‪( .‬חיים להב‪,‬‬
‫מרווה קולינס‪ ,‬רוטר)‬
‫‪ .5‬אחד מהמאפיינים המרכזיים של נוער בסיכון ‪ -‬דימוי עצמי נמוך‪ ,‬חוויית אין‬
‫אונות‪ -‬מוקד שליטה חיצוני‪ ,‬המובילים למוטיבציה אישית נמוכה ‪ .‬מאפיינים‬
‫אלו נובעים מחוויות משפחתיות ‪ /‬סביבתיות ‪ /‬חברתיות ‪ /‬פוליטיות‪(.‬חיים להב)‬
‫‪ .6‬היכולת להצליח תלויה בעיקר ביכולת ההנעה העצמית (השקעת מאמץ‪,‬‬
‫התמודדות עם כישלון) לאורך זמן‪(.‬דניאל ה פינק)‬
‫"הגורמים והמצבים האובייקטיביים של סיכון בקרב נוער וצעירים הינם בדרך כלל‬
‫תוצאה של תהליכים המורכבים ממשתני אישיות‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברים וסביבה אקולוגית‪-‬‬
‫חברתית שבה מצויים וחיים בני הנוער והצעירים הנכללים בקטגוריה זו‪( .‬חיים להב)‬
‫עבודתה של מרווה קולינס עם ילדים בסיכון‪ ,‬שהחלה באמצע שנות השבעים של‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬הדגישה את המוקדים הבאים שיובילו לעבודה נכונה ומקדמת של‬
‫נוער בסיכון‪:‬‬
‫ציפיות גבוהות אך ברות השגה ‪ -‬יציאה מאזור הנוחות‪.‬‬
‫מבוגר משמעותי המהווה מודל לחיקוי ומאמין בילד‪.‬‬
‫הצבת גבולות עם יחס של כבוד‪.‬‬
‫המבוגר מוביל שינוי עם הילדים ‪ -‬מקורבן פסיבי לסוכן אקטיבי‪.‬‬
‫התמקדות בחזקות הילד וחשיפה להתנסויות של הצלחה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מודעות עצמית ‪ -‬מה הכוחות שלי ? איפה יותר קשה לי ?‪ -‬שילוב כתיבה‬
‫רפלקטיבית‪.‬‬
‫עבודה עקבית וממושכת‪.‬‬
‫בדבריה אנו רואים מיקוד מרכזי באחריות המבוגר העובד עם הנער‪ -‬אמונה‪ ,‬דרישה‪,‬‬
‫מודל לחיקוי‪ ,‬מתן כלים אפקטיביים שישמשו את הילדים לאורך חייהם ‪ -‬כדי להוביל‬
‫להצלחה‪ .‬השינוי שהיא מובילה את הילדים מקורבן לאחראי‪ ,‬מתחיל קודם כל אצל‬
‫המבוגר העובד איתו ‪ -‬שינוי מ"ילדים ללא תקנה" ל‪"-‬זו אחריותי ותפקידי להובילם לחי‬
‫משמעות"‬
‫בגישת הפסיכולוגיה החיובית (דניאל גילברט‪ ,‬אד דינר‪ ,‬קרול דמאק) אנו מוצאים קווים‬
‫מקבילים‪ ,‬עם הדגשים נוספים‪:‬‬
‫איזון בין דרישה לטיפול‪.‬‬
‫התנסות וחוויה של נתינה לאחר‪.‬‬
‫מודעות "חברתית פוליטית"‪.‬‬
‫חיזוק ותמיכה "מקבוצת השווים"‪.‬‬
‫עיסוק בספורט‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עזרה אפקטיבית לנוער זה‪ ,‬תתמקד על מקור הבריאות‪ ,‬מקור ההצלחה‪.‬‬
‫בתוכנית שלנו ‪ -‬המציאות המורכבת של הנערים היא נקודת פתיח לעבודה‪ ,‬ולא‬
‫הצבת רף ציפיות‪ .‬כאנשי חינוך‪ ,‬הנמצאים עם הילדים לתקופה של ‪ 6‬שנים‪ ,‬יש לנו‬
‫אחריות רבה‪ ,‬ויכולת להשפיע‪ ,‬להצמיח ולשנות‪ .‬אנו מתמקדים בעוצמות מעלים את‬
‫הדרישות‪ ,‬ומחזקים את החלק היוזם והאחראי‪ .‬אנו משלבים את העולם התבוני ‪-‬‬
‫אינטלקטואלי‪ ,‬הרגשי והערכי – באמצעות לימודי פילוסופיה ובפיתוח תהליך חשיבה‬
‫רפלקטיבי‪ ,‬עם עולם העשייה ‪ -‬מבחני הבגרות‪ ,‬התמודדות עם אתגרים ונתינה‬
‫לקהילה‪.‬‬
‫קשיים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .1‬כדי לממש תוכנית זו באופן מיטבי‪ ,‬על הצוות לעבור תהליך למידה המתייחס‬
‫בעיקר לחלקים החדשים בעשייה שלנו‪ ,‬הלמידה הפילוסופית והתהליך‬
‫הרפלקטיבי כמרכיבים חיוניים לביצוע שינוי ולבניית חיים משמעותיים‪ ,‬תהליך‬
‫‪12‬‬
‫זה יתרחש במקביל ולא לפני התלמידים‪ .‬מציאות זו תוביל בהכרח לקשיים‬
‫ביישום התוכנית‪.‬‬
‫‪ .4‬התוכנית מחייבת חללים בבית הספר שיאפשרו מפגשים בפרטני ובקבוצות‬
‫קטנות‪ .‬כרגע מבנה בית הספר אינו מותאם ליישום התוכנית‪.‬‬
‫‪ .6‬למידה בקהילה‪ -‬באם המגוון לא יהיה רלוונטי לתלמידים ו‪/‬או המלווים עצמם‬
‫לא יהיו מתאימים‪ ,‬לא נשיג את המטרה של חווית למידה מעוררת ורלוונטית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬גיוס התלמידים להתנסות זו שאינה מוכרת להם‪ ,‬ולחבריהם מבתי‬
‫ספר אחרים‪ .‬מצב זה יכול להתפרש כהתנסות לא מוערכת הניתנת להם כי‬
‫הם מודרים‪.‬‬
‫(אנו נבחן במהלך השנה הבאת את יכולת בית הספר להרחיב את התוכנית‬
‫בחלק זה לתלמידי כיתה י"א‪-‬י"ב‪).‬‬
‫‪13‬‬
‫פרק ד'‪ -‬מטרות ויעדים‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬בניית תשתית אישית‪ ,‬לפעולה ‪:‬רצון עז שיוביל לעבודה קשה שתוביל‬
‫להצלחה‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח מיומנויות ניהול עצמי אפקטיבי כבוגר‪.‬‬
‫יעדים‪:‬‬
‫‪ .1‬שיפור בתחושת המסוגלות‪.‬‬
‫‪ .2‬העלאת אחוזי הנוכחות ל‪ 01%-‬לפחות‪.‬‬
‫‪ .3‬העלאת אחוזי בגרות מלאה‪.‬‬
‫‪ .4‬הגדלת מספר המשרתים שרות צבאי משמעותי‪.‬‬
‫‪ .5‬הגדלת מספר הבוגרים הממשיכים את לימודיהם‪.‬‬
‫דרכי פעולה‪:‬‬
‫‪" .1‬ספר תיעוד עצמי"‪ -‬בנייה של תהליך כתיבה רפלקטיבי על חוויות הלמידה‬
‫השונות‪.‬‬
‫‪ .2‬תוכנית בפילוסופיה העוסקת בתכנים‪:‬מקום האדם בבניין חייו‪ ,‬היחיד והיחד‪.‬‬
‫‪ .3‬הוספת מימדים של‪ :‬חשיבה רפלקטיבית‪ ,‬יוזמה אישית‪,‬עבודה קבוצתית‬
‫(חקר‪/‬פרויקט) ופרזנטציה במקצועות הלימוד השונים‪.‬‬
‫‪ .4‬תוכנית לתרומה בקהילה‪ -‬רב גילאי‪.‬‬
‫‪ .5‬מופעים במקצועות השונים‪,‬לאורך השנה של הצגת תוצרים של תלמידים‪.‬‬
‫בתחום מקצועות העשרה‪ ,‬אנו נרחיב את הצגת התוצרים בפני קהילת בית‬
‫הספר‪ ,‬נקיים במות לנראות העשייה בתחום זה‪.‬‬
‫‪ .6‬למידת צוות‪/‬עבודת צוות מותאמת –אנו רוצים כי תפיסת האחריות שלנו‬
‫להתנהלות התלמידים מעבר למימד הלימודי‪ ,‬ומעבר לחיי בית הספר‪ ,‬אכן‬
‫תהפוך לתפיסה אינהרנטית של חדר המורים‪.‬‬
‫קהל היעד‪:‬‬
‫תלמידי בית הספר והצוות החינוכי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫פרק ה'‪ -‬מערך היוזמה‬
‫תרגום לפעולה של כל אחד מהמימדים בתוכנית השינוי‪:‬‬
‫פיתוח חשיבה רפלקטיבית – באמצעות לימודי פילוסופיה‪ ,‬בניית "ספר תיעוד עצמי "‬
‫ותוכנית כתיבה המאמנת בחשיבה רפלקטיבית‪ ,‬שילוב חלק של למידה רפלקטיבי‬
‫במקצועות הליבה‪:‬‬
‫‪ .1‬פיתוח תוכנית תלת שנתית ‪:‬‬
‫שכבת י' ‪ -‬הכרות רב‪-‬גונית עם עצמי‪.‬‬
‫היקף ‪ -‬שעתיים שבועיות‪.‬‬
‫תוצר סופי ‪" -‬עבודת חקר עצמי"‪ ,‬ערב מסכם הורים ילדים להצגת העבודה‬
‫וללמידה משותפת‪.‬‬
‫שכבת י"א – האחד והיחד יחסים של פרט וחברה‪.‬‬
‫היקף ‪ -‬שעתיים שבועיות‪.‬‬
‫תוצר סופי ‪ -‬מיזם חברתי – קבוצתי‪ ,‬הנבנה ומנוהל ע"י התלמידים‪.‬‬
‫שכבת י"ב ‪ -‬בניית תוכנית עתיד‪.‬‬
‫היקף ‪ -‬שעתיים שבועיות‪.‬‬
‫תוצר סופי ‪ -‬תוכנית לפעולה לשני השלבים הבאים‪ :‬צבא‪ ,‬לימודים‪/‬עבודה‪.‬‬
‫בשילוב ספר אישי המתאר את תהליך ההתפתחות שלי לאורך שנותיי בבית‬
‫הספר‪.‬‬
‫‪ .4‬בניית "ספר תיעוד עצמי"‪ -‬כל תלמיד יבנה ספר אישי שבו יתועד תהליך רפלקטיבי‬
‫על אירועים‪ ,‬חוויות‪ ,‬אתגרים‪ ,‬משמעותיים שעוברים עליו בבית הספר‪ ,‬ובאם‬
‫התלמיד יבחר בכך‪ -‬גם בחייו הפרטיים‪ .‬ספר זה ישמש בסיס לשיח המלווה של‬
‫מחנך התלמיד‪ ,‬במפגשיו האישיים עם התלמיד‪.‬‬
‫‪ .6‬תוכנית כתיבה – מטרתה המרכזית לאמן את התלמידים בסוגה זו‪ ,‬תוך התמקדות‬
‫בכתיבה רפלקטיבית‪ .‬היקף‪ -‬שכבה י'‪ -‬שעתיים‪ .‬תוצרים‪ :‬קבוצתית‪ -‬כרזות עמדה‬
‫המשקפות את מגוון הדעות של התלמידים‪ ,‬חומרים לספר האישי‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫המודל על פיו נעבוד‪" :‬מודל אפרת"‪ -‬ארוע‪ ,‬פרוש‪ ,‬רגש‪ ,‬תגובה‪ .‬המודל המגיע‬
‫מהפסיכולוגיה ההתנהגותית‪ ,‬והוא מבוסס על התובנה כי אנו פועלים‪ ,‬לאור‬
‫הפרוש שלנו את המציאות‪ .‬פרוש זה נובע בעיקר‪,‬מניסיון חיים ודימוי עצמי‪ .‬באם‬
‫נפתח יכולת ניתוח של רגשותינו‪ /‬תגובותינו‪ -‬נוכל אכן להבין לעומק את‬
‫התנהגותנו‪ ,‬להעצים את המחזק ולנות את החוסם‪.‬‬
‫‪ .2‬במקצועות הליבה‪ ,‬יהיה חלק רפלקטיבי על תהליך הלמידה ותוצריו‪ .‬חלק זה‬
‫יהווה ‪ 11%‬מהציון הסופי של התלמיד‪.‬‬
‫התנסויות מאתגרות ומעצימות ‪ -‬עבודת חקר‪ ,‬פרזנטציה אישית וקבוצתית‪ ,‬נתינה‬
‫לקהילה‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודת חקר‪/‬מיזם‪ -‬אחד העקרונות החשובים בתוכנית שלו היא ביסוס יכולת‬
‫הבחירה על סמך למידה‪ ,‬העמקה והכרות‪ .‬בתהליך העבודה על עבודת חקר‪/‬מיזם‬
‫יהיה בנוי משלב של למידה‪ ,‬יוביל לבחירה מושכלת על המשך תהליך חקירה‬
‫והעמקה‪ .‬התנסות זו נוגעת כמובן גם בהיבטי היוזמה האישית וחווית השליטה על‬
‫מעשי‪.‬‬
‫‪ .4‬פרזנטציה אישית‪ -‬בסוף כל שנת לימוד‪ ,‬ייתקים מפגש של הורים ותלמידים‪ ,‬שבו‬
‫כל תלמיד יתאר את תהליך הלמידה שלו השנתי‪ ,‬תוך התמקדות בעוצמות אישיות‬
‫שהעמיק או צבר במהלך השנה‪ ,‬ובהמשך התמודדות עם האתגרים שעדיין‬
‫חוסמים‪/‬מעקבים את דרכו‪.‬‬
‫‪ .6‬פרזנטציה קבוצתית‪ -‬בכל עבודת חקר‪/‬מיזם‪ ,‬הקבוצה תציג את תוצריה בפני‬
‫קבוצת השווים ובפני נותני הערכה‪ -‬צוות המורים ו‪/‬או מעריכים חיצוניים‪ .‬עבודה‬
‫קבוצתית ומצגתה תהוונה חלק מהציון הסופי של כל תלמיד‪.‬‬
‫‪ .2‬נתינה לקהילה‪ -‬התנסות רב גילאית‪ .‬גוף מלווה‪" -‬לאורו נלך"‪ ,‬היקף‪ -‬שעתיים‬
‫בשבוע‪ ,‬שעה במסגרת הלימודים ושעה מעבר לה‪ .‬התלמידים יבחרו מתוך מאגר‬
‫נתון‪ ,‬וילוו ע"י איש צוות מבית הספר‪ -‬לא בהכרח המחנך‪.‬‬
‫הערה‪ :‬התנסויות אלו‪ ,‬והצגת התוצרים יסללו ערוץ תקשורת חיובי עם הורי‬
‫התלמידים‪ .‬ערוץ זה יעסוק בהצלחות המשמעותיות של הילדים‪ ,‬ובתקווה ישפיע על‬
‫‪16‬‬
‫רמת הציפיות של ההורים מילדיהם‪ ,‬חיזוק התמיכה בהם‪ -‬גורמים מהותיים‬
‫ומשמעותיים בבניית יכולת ההתמדה וההצלחה של התלמידים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הרחבת התוכנית בשנת תשע"ו‪:‬‬
‫‪ .5‬למידה בקהילה‪-‬כיתה יא' מטרה‪ :‬היחשפות למקצועות ולמקומות עבודה שונים‪,‬‬
‫ולבעלי מקצוע המשתפים את הילדים בבחירתם האישית במקצוע זה‪ ,‬בתהליך‬
‫ההכשרה‪ ,‬בדילמות המקצועיות‪ ,‬ברמת שביעות הרצון שלהם וכדומה‪.‬‬
‫כלל המקומות הם מהסביבה העירונית של התלמידים‪ :‬אונב' בן‪-‬גוריון‪ ,‬מכללת‬
‫קיי‪ ,‬מוזיאון המדע‪ ,‬רשות מקומית‪ ,‬משרד לעריכת דין וכדומה‪.‬‬
‫המפגש יתקיים אחת לשבוע למשך כ ‪ 6‬שעות‪.‬כל תלמיד יתנסה בשני מקומות‬
‫לאורך שנת הלימודים‪.‬בפני התלמידים יעמדו מספר אפשרויות‪ ,‬והם יבחרו ממאגר‬
‫זה‪ .‬לכל מקום יגיעו שני תלמידים‪ .‬הליך ההכנה יתחיל בבית הספר‪ ,‬ויהיה מורכב‬
‫משיח ותעוד‪ .‬כמו כן התהליך ירוכז ע"י מורה שיהיה אחראי ללווי התלמיד והחונך‪.‬‬
‫כיתה י"ב‪ -‬לאור ההתנסות בכיתה יא'‪ -‬כל תלמיד או זוג תלמידים‪ ,‬יבחרו את‬
‫המקום‪/‬איש המקצוע אצלו ירצו לעבור תהליך זה השנה‪ .‬בניגוד לכיתה י'‪ ,‬בה אנו‬
‫בנינו את החיבור‪ -‬התלמידים עצמם יצרו את הקשר הראשוני‪ ,‬ואנו נסייע‬
‫במימושו‪.‬‬
‫היקף ותהליך ליווי‪ -‬דומה לכיתה י'‪.‬‬
‫ליווי וחניכה אישית וקבוצתית‪:‬‬
‫בית הספר שלנו מושתת על בניית אמון וביסוס תחושת הנראות והמשמעות של‬
‫התלמידים‪ .‬לעבודה זו‪ ,‬אנו מוסיפים את מימד החניכה והסיוע בפיתוח חשיבה‬
‫רפלקטיבית‪.‬‬
‫בהיבט אישי ‪ -‬לאורך שלושת השנים התלמיד ילווה ע"י מחנכו (לרוב‪ -‬אותו מחנך לכל‬
‫שנות הלימוד)‪ ,‬תתקיים פגישה אחת לשלושה שבועות‪ -‬חודש‪ ,‬מעבר לביקורי הבית‬
‫ומפגשים עם ההורים וגורמים נוספים העובדים לעיתים עם התלמידים‪ :‬קצינת מבחן‪,‬‬
‫עו"ס נערים‪ ,‬מעסיק וכדומה‪.‬‬
‫המפגש יכלול הסתכלות לאחור‪ -‬סיכום ל התלמיד ומשוב המורה‪ ,‬וראייה קדימה‪-‬‬
‫איתור המשימות העומדות על הפרק‪ ,‬זיהוי העוצמות והקשיים בדרך למימוש משימות‬
‫‪18‬‬
‫אלו‪ ,‬וחשיבה על דרכי התמודדות‪ .‬במפגשים אלו נעבוד גם עם מודל אפרת‪ .‬כל מפגש‬
‫יתועד ויצורף ל"ספר האישי" של התלמיד‪.‬‬
‫בהיבט הקבוצתי ‪ -‬בכל המקצועות יהיה חלק של עבודה קבוצתית‪ :‬מיזם‪ /‬עבודת‬
‫חקר‪ .‬המורה ילווה את התלמידים‪ ,‬כולל למידה והסקת מסקנות אישית על התהליך‬
‫הקבוצתי‪.‬‬
‫גם התנסות זו תתועד ותצטרף ל"ספר תיעוד אישי"‪.‬‬
‫פיתוח צוות שיוביל את תהליכים ‪:‬‬
‫פיתוח הצוות מהווה את לב ליבו של השינוי‪ .‬כפי שתיארנו‪ -‬אנו מרחיבים את מניפת‬
‫האחריות שלנו על הצלחת התלמידים‪ ,‬ומעמיקים את היבט החניכה והליווי האישי‬
‫בתהליך העבודה עם התלמידים‪.‬‬
‫לאור זאת עלינו בשנה הבאה לעסוק בהיבטים הבאים בתהליך ההכשרה‪:‬‬
‫עמדות ודעות כלפי תהליך השינוי הבית ספרי‪.‬‬
‫מהו "חינוך טוב"? היבטים ערכיים ומוסריים בעבודתנו כמחנכים‪ .‬עבודה עם‬
‫טקסטים מגוונים‪.‬‬
‫תהליך החניכה מהו? הגדרה‪ ,‬קשיים ודרכי התמודדות‪.‬‬
‫הכרות מעמיקה עם מודל "אפרת" והפיכתו לכלי לעבודה רפלקטיבית של הצוות‪/.‬‬
‫מישוב יישום תהליך השינוי‪.‬‬
‫השינוי הנצפה בעבודת המורה‪/‬צוות המורים‪:‬‬
‫השינוי המרכזי יגע בהנחות היסוד של המורים לגבי מסוגלותם אכן לבצע שינוי עמוק‬
‫ומשמעותי עם תלמידים בעלי היסטוריה ארוכה ומכוננת של חוסר הצלחה‪.‬‬
‫המציאות המורכבת של התלמידים‪ ,‬המשולבת בעורף משפחתי לא מותאם‪ ,‬עלולה‬
‫להוביל לסף ציפיות בסיסי מהם‪ ,‬הנובע מחוסר אמונה ביכולתי כמחנך לבצע שינוי‬
‫משמעותי בדימוי העצמי של התלמיד ובבניית סיפור חיים מוצלח יותר‪.‬‬
‫שינוי בעמדה זו יוביל לעבודה יותר מהודקת עם התלמידים‪ ,‬שאינה מוותרת להם‬
‫ו"מעגלת פינות" הנובעת מרחמים כלפי מצבם הנוכחי‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫תהליך זה אכן יוביל ללקיחת האחריות ולבחינת עצמנו לאור מעשי תלמדינו בתום‬
‫ומחוץ לבית הספר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התנסות מוצלחת בתהליך למידה המשלב חשיבה רפלקטיבית‪ ,‬ולמידה‬
‫דרך‪/‬עם טקסטים‪ ,‬ישפר משמעותית את יכולת המורה לבצע תהליך מקביל בכיתתו‬
‫עם תלמידיו‪.‬‬
‫מסגרת הלמידה והפיתוח‪ 141 :‬ש"א‪ .‬פגישה שבועית בת ‪ 6‬ש"א‪ .‬בנוסף‪ ,‬שני מפגשי‬
‫למידה ארוכים‪ :‬אחד לפני תחילת הלימודים‪ ,‬ואחד באמצע השנה‪.‬‬
‫התהליך יזכה את המורים בגמול לימוד‪.‬‬
‫נראות התוכנית בבית הספר‪:‬‬
‫נראות‬
‫הקצאת שעות ללימודי פילוסופיה‪,‬‬
‫לכתיבה‪ ,‬לשיחות מחנך‪-‬תלמיד‪.‬‬
‫מפגש סיום שנה תלמידים והורים‪-‬‬
‫פרזנטציה אישית‪.‬‬
‫‪ 6‬ערבי הצלחה‪ -‬הצגת תוצרי‬
‫התלמידים במקצועות העשרה וליבה‪.‬‬
‫הצגת תוצרי למידה במסדרונות בית‬
‫הספר‪.‬‬
‫שילוב מצגת של עבודה קבוצתית‬
‫במקצועות הליבה‪.‬‬
‫שינוי הסטנדרט מ‪"-‬לעבור מבחן" ל‪-‬‬
‫"להצליח בציון גבוה‪.‬‬
‫מורים‪ :‬באחריותי לדאוג להצלחה‬
‫שלו‪ ,‬למרות הרקע המורכב והפערים‪.‬‬
‫תלמידים‪:‬שינוי מקורבן‪-‬מגיע מחסך‬
‫משפחתי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬לימודי לאחראי‪ -‬איך‬
‫אני מנצל את ההזדמנות הניתנת לי‪,‬‬
‫איך אני עובד קשה כדי להצליח‪.‬‬
‫הרחבת שיח הבחירה‪:‬‬
‫שיח עם ההורים‪ -‬שיתוף בהצלחות‬
‫ילדיהם‬
‫שיפור בתחושת המסוגלות‪.‬‬
‫מימד‬
‫מערכת שעות‬
‫מופעי הצלחה‬
‫שיח בית ספרי‬
‫קריטריונים לבחינת הצלחת בית הספר‬
‫העלאת אחוזי הנוכחות ל‪85%-‬‬
‫לפחות‪.‬‬
‫העלאת אחוזי בגרות מלאה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הגדלת מספר המשרתים שרות צבאי‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫הגדלת מספר הבוגרים הממשיכים‬
‫את לימודיהם‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פרק ו ‪ -‬לוח זמנים‬
‫שנת הלימודים‪ -‬תשע"ה‪ -‬שכבת י'‬
‫משימה‬
‫פיתוח "ספר תיעוד עצמי"‬
‫אחראי‬
‫יועצת ומורה‬
‫לוז‬
‫יולי‪-‬‬
‫אוגוסט‬
‫פיתוח תוכנית בפילוסופיה‬
‫המתמקדת בהיכרות רב‬
‫גונית עם עצמי‪.‬‬
‫פיתוח תוכנית לתרומה‬
‫בקהילה‪ -‬רב גילאי‬
‫פיתוח מופעים במקצועות‬
‫השונים‪,‬לאורך השנה של‬
‫הצגת תוצרים של‬
‫תלמידים‬
‫פיתוח למידת צוות‪/‬עבודת‬
‫צוות מותאמת ‪.‬‬
‫מנהלת ‪ +‬צוות פיתוח‬
‫יולי‪-‬‬
‫אוגוסט‬
‫רכזת חברתית‬
‫יולי‪-‬‬
‫אוגוסט‬
‫יולי‪-‬‬
‫אוגוסט‬
‫מנהלת וצוות הנהלה‬
‫יולי‪-‬‬
‫אוגוסט‬
‫רכז פדגוגי‬
‫שנת הלימודים‪ -‬תשע"ו‪ -‬שכבת יא'‬
‫משימה‬
‫אחראי‬
‫פיתוח תוכנית בפילוסופיה‬
‫המתמקדת האחד והיחד‪-‬‬
‫יחסים של פרט וחברה‬
‫מנהלת ‪ +‬צוות פיתוח‬
‫הוספת מימדים של‪ :‬חשיבה‬
‫רכז פדגוגי‬
‫רפלקטיבית‪ ,‬יוזמה‬
‫אישית‪,‬עבודה קבוצתית‬
‫(חקר‪/‬פרויקט) ופרזנטציה‬
‫במקצועות הלימוד השונים‪.‬‬
‫פיתוח תוכנית למידה‬
‫בקהילה‬
‫מנהלת‬
‫פיתוח למידת צוות‪/‬עבודת‬
‫צוות מותאמת ‪.‬‬
‫מנהלת וצוות הנהלה‬
‫‪22‬‬
‫שנת הלימודים‪ -‬תשע"ז‪ -‬שכבת יב'‬
‫משימה‬
‫פיתוח תוכנית בפילוסופיה‬
‫המתמקדת בבניית תמונת‬
‫עתיד‪ -‬תוכנית לשני‬
‫השלבים הבאים‪ :‬צבא‪,‬‬
‫לימודים‪/‬עבודה‬
‫בניית "ספר אישי‪ -‬מסכם"‬
‫פיתוח למידת צוות‪/‬עבודת‬
‫צוות מותאמת ‪.‬‬
‫אחראי‬
‫מנהלת ‪ +‬צוות פיתוח‬
‫יועצת‪/‬רכזת פדגוגית‬
‫מנהלת וצוות הנהלה‬
‫‪23‬‬
‫פרק ח ‪ -‬שת"פ‬
‫‪ .1‬רשות מקומית‪ -‬אגף צעירים‪.‬‬
‫‪ .2‬לשכת הגיוס בב"ש‪.‬‬
‫‪ .3‬מכינה קדם‪-‬צבאית‬
‫‪ .4‬גוף שילווה את תהליך התרומה‪" -‬לאורו נלך"‪.‬‬
‫‪ .5‬המקומות בהם ילמדו הילדים בקהילה‪( .‬שנת לימודים תשע"ו)‬
‫‪ .6‬על"ם‪.‬‬
‫‪ .7‬רווחה עירונית‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫פרק ט'‪ -‬הערכה‬
‫‪ .1‬שיפור בתחושת המסוגלות‪.‬‬
‫פעולות נדרשות‬
‫מדד הצלחה כלי‬
‫שאלון מתוקף הבודק‬
‫שיפור של‬
‫פרמטרים של תחושת‬
‫‪61%‬‬
‫מסוגלות‪.‬יועבר בתחילה‬
‫מהתלמידים‬
‫מועד להצגת‬
‫הערכה‬
‫הממצאים‬
‫שאלון‬
‫סוף שנה‬
‫אחריות‬
‫יועצת‬
‫ובסוף של שנת לימודים‬
‫בניית קבוצת מיקוד‪.‬‬
‫שיפור של‬
‫ניתוח‬
‫יתקיימו בתחילה ובסוף‬
‫‪61%‬‬
‫תוכן‬
‫שנת לימודים‬
‫מהתלמידים‬
‫סוף שנה‬
‫יועצת‬
‫‪ .4‬שיפור באחריות אישית‬
‫פעולות נדרשות‬
‫מדד הצלחה כלי‬
‫מועד להצגת‬
‫הערכה‬
‫הממצאים‬
‫נוכחות של‬
‫רישום‬
‫כל חודש‬
‫‪05%‬‬
‫נוכחות‬
‫הגעה לבית הספר בזמן‬
‫‪01%‬‬
‫רישום‬
‫הגעה עם ציוד לימודים‬
‫‪80%‬‬
‫הגעה לבית הספר‬
‫כל חודש‬
‫אחריות‬
‫מחנך‬
‫מחנך‬
‫נוכחות‬
‫רישום‬
‫‪25‬‬
‫רבעוני‬
‫צוות המורים‬
‫‪ .3‬העלאת אחוזי ההצלחה במבחני בגרות‬
‫פעולות נדרשות‬
‫מדד הצלחה כלי‬
‫מועד להצגת‬
‫הערכה‬
‫הממצאים‬
‫סיום עם תעודת בגרות‬
‫עליה של‬
‫דיווח‬
‫סיום י"ב‪ ,‬כולל‬
‫מלאה‬
‫‪11%‬‬
‫משרד‬
‫מועד חורף‬
‫החינוך‬
‫עוקב‬
‫הגדלת מספר התלמידים‬
‫עליה של‬
‫נתונים‬
‫כל מועד‬
‫הניגשים לבחינות הבגרות‬
‫‪41%‬‬
‫בבית‬
‫בחינות‬
‫אחריות‬
‫צוות המורים‬
‫צוות המורים‬
‫הספר‬
‫הגדלת מפר התלמידים‬
‫עליה של‬
‫נתונים‬
‫כל מועד‬
‫המצליחים בבחינת‬
‫‪41%‬‬
‫בבית‬
‫בחינות‬
‫הבגרות‬
‫צוות המורים‬
‫הספר‬
‫‪ .4‬הגדלת מספר המשרתים שרות צבאי משמעותי‪.‬‬
‫פעולות נדרשות‬
‫מדד הצלחה כלי‬
‫הגדלת מספר הבוגרים‬
‫עליה של‬
‫המשרתים שרות צבאי‬
‫‪61%‬‬
‫מועד להצגת‬
‫אחריות‬
‫הערכה‬
‫הממצאים‬
‫נתוני גיוס‬
‫בתום גיוס של‬
‫רכז איסוף‬
‫כל מחזור‬
‫נתונים‬
‫משמעותי‬
‫‪ .5‬הגדלת מספר הבוגרים הממשיכים את לימודיהם‪.‬‬
‫פעולות נדרשות‬
‫מדד הצלחה כלי‬
‫מועד להצגת‬
‫אחריות‬
‫הערכה‬
‫הממצאים‬
‫הגדלת מספר הבוגרים‬
‫עליה של‬
‫נתוני‬
‫החל מיום‬
‫רכז איסוף‬
‫הממשיכים את לימודיהם‬
‫‪41%‬‬
‫רישום‬
‫שרות צבאי‪/‬‬
‫נתונים‬
‫ללימודים‬
‫לאומי‪ -‬כל‬
‫סוף שנה‬
‫‪26‬‬
‫‪ .6‬אפקטיביות של תהליך למידה‪ /‬התפתחות צוות‬
‫פעולות נדרשות‬
‫מדד הצלחה כלי‬
‫מועד להצגת‬
‫הערכה‬
‫הממצאים‬
‫דיווח מורים‬
‫‪80%‬‬
‫שאלון‬
‫סוף מחצית‪,‬‬
‫דיווח מורים‬
‫‪80%‬‬
‫קבוצת‬
‫סוף מחצית‪,‬‬
‫מיקוד‬
‫סוף שנה‬
‫עמידה ביעדי התוכנית‬
‫‪70%‬‬
‫איסוף‬
‫סוף שנה‬
‫אחריות‬
‫צוות הנהלה‬
‫סוף שנה‬
‫נתונים‬
‫‪27‬‬
‫צוות הנהלה‬
‫צוות הנהלה‬