‫הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‬ ‫היסודי‬ ‫אייל ברגר‬ ‫כסלו התשע"ה ׀ דצמבר ‪4102‬‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫תנועת נאמני תורה ועבודה‬ ‫קיבוץ בארות יצחק‪0151911 ,‬‬ ‫‪10-0174705‬‬ ‫‪ | 2‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫תקציר‬ ‫בעשור האחרון תופסת שאלת ההפרדה בין המינים בחינוך היסודי מקום מרכזי בשיח החינוכי‬ ‫סביב בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי‪ .‬במקביל‪ ,‬עם השנים חל גידול משמעותי במספר‬ ‫התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות‪ ,‬שמספרם עולה כיום על מספר הלומדים בכיתות מעורבות‪.‬‬ ‫על פי רוב‪ ,‬ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים איננה עומדת בפני עצמה והיא חלק ממגמה‬ ‫חינוכית כוללת המכונה בעגה המקובלת 'תורניות'‪ ,‬והכוללת מרכיבים נוספים כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬הגדלת‬ ‫מספר שעות לימודי הקודש במערכת השעות ("תגבור תורני")‪.‬‬ ‫עד כה לא נערכו כמעט מחקרים הבוחנים את התוצאות החינוכיות של התחזקות החינוך הנפרד‬ ‫וה'תורני' בחינוך היסודי‪ .‬מחקר זה בוחן לראשונה את ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי‬ ‫ספר מעורבים ונפרדים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‪ .‬מסד הנתונים למחקר מתבסס על הישגי‬ ‫תלמידי כיתות ה' בכ‪ 083-‬בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי במבחני המיצ"ב במתמטיקה‪,‬‬ ‫אנגלית‪ ,‬מדעים ועברית בשנים תשע"ב ותשע"ג (כ‪ 03%-‬מבתי הספר היסודיים בחמ"ד)‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מראים כי במרבית המקצועות‪ ,‬הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים‬ ‫גבוהים מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים‪ .‬במתמטיקה ובמדעים הישגי התלמידים בבתי‬ ‫הספר המעורבים גבוהים במקצת‪ :‬במתמטיקה הציון הממוצע של תלמידים בבתי ספר מעורבים‬ ‫עומד על ‪ ,555‬לעומת ציון ממוצע של ‪ 548‬בקרב תלמידים בבתי ספר נפרדים‪ ,‬ובמדעים הציון‬ ‫הממוצע של תלמידים בבתי ספר מעורבים עומד על ‪ ,505‬לעומת ציון ממוצע של ‪ 555‬בקרב‬ ‫תלמידים בבתי ספר נפרדים‪ .‬בעברית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים‬ ‫גבוהים במקצת מהישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים (‪ 505‬ו‪ ,555-‬בהתאמה)‪ .‬באנגלית‬ ‫נמצאו פערים משמעותיים בהישגים בין תלמידי החינוך המעורב והנפרד‪ :‬הציון הממוצע של‬ ‫תלמידים בבתי ספר מעורבים גבוה מהציון הממוצע של תלמידים בבתי ספר נפרדים ב‪ 54-‬נקודות‬ ‫(‪ .)553-554‬נתון זה עשוי להצביע על כך שהבעיה שנמצאה במחקרים קודמים של תנועת נאמני‬ ‫תורה ועבודה בתחום לימודי האנגלית בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬הינה חמורה יותר בקרב תלמידי‬ ‫החינוך הנפרד‪.‬‬ ‫השוואת הישגי התלמידים בבתי ספר מעורבים ונפרדים לפי הרמה הסוציו‪-‬אקונומית של‬ ‫התלמידים מעלה כי בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‪ ,‬הישגי התלמידים בבתי הספר‬ ‫המעורבים גבוהים מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים באופן עקבי בכל המקצועות (ב‪4-‬‬ ‫נקודות בעברית‪ ,‬ב‪ 5-‬נקודות במתמטיקה‪ ,‬ב‪ 53-‬נקודות במדעים וב‪ 45-‬נקודות באנגלית)‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים גבוהים‬ ‫מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים במתמטיקה (‪ ,)+0‬במדעים (‪ )+53‬ובאנגלית (‪ ,)+55‬אך‬ ‫נמוכים יותר בעברית (‪ .)-5‬בנוגע לתלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬הנתונים הזמינים לא‬ ‫מאפשרים להסיק מסקנות מהימנות אודות ההבדלים בהישגים הלימודיים בין תלמידי החינוך‬ ‫המעורב והנפרד‪.‬‬ ‫‪ | 3‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫בחינת ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי ספר מעורבים לעומת ההישגים הלימודיים של‬ ‫תלמידים בבתי ספר נפרדים לפי מגדר‪ ,‬העלתה כי על פי רוב הפערים בהישגים לטובת בתי הספר‬ ‫המעורבים ניכרים יותר בקרב הבנים מאשר בקרב הבנות‪.‬‬ ‫מבחני המיצ"ב החיצוניים אינם עוסקים רק במבחני הישגים‪ ,‬והם כוללים גם סט נרחב של‬ ‫שאלות בתחומים אחרים‪ ,‬ובכלל זה שאלה אודות חשיבות לימוד המקצועות עליהם נבחנים‬ ‫במיצ"ב בעיני התלמידים‪ .‬שאלה זו מספקת למעשה אינדיקציה לחשיבות הסובייקטיבית‬ ‫שמעניקים התלמידים למקצועות החול השונים‪ ,‬ומלמדת על המוטיבציה של התלמידים ללמוד‬ ‫ולהשקיע במקצועות החול‪.‬‬ ‫הנתונים מלמדים כי הן בכלל בתי הספר דוברי העברית‪ ,‬הן בחינוך הממלכתי‪-‬דתי המעורב והן‬ ‫בחינוך הממלכתי‪-‬דתי הנפרד‪ ,‬סדר חשיבות המקצועות בעיני התלמידים הוא זהה‪ )5 :‬אנגלית‪)5 ,‬‬ ‫מתמטיקה‪ )0 ,‬עברית ו‪ )4-‬מדעים‪ .‬השוואה בין בתי הספר המעורבים לבין בתי הספר הנפרדים‬ ‫בנקודה זו מעלה כי התלמידים בבתי הספר המעורבים מייחסים חשיבות רבה יותר לכל אחד‬ ‫ממקצועות החול עליהם נבחנים במיצ"ב‪ 04% .‬מהתלמידים בבתי הספר המעורבים ציינו כי‬ ‫חשוב להם ללמוד אנגלית‪ ,‬לעומת ‪ 85%‬מהתלמידים בבתי הספר הנפרדים‪ 03% .‬מהתלמידים‬ ‫בבתי הספר המעורבים ציינו כי חשוב בעיניהם ללמוד מתמטיקה‪ ,‬לעומת ‪ 85%‬מהתלמידים בבתי‬ ‫הספר הנפרדים‪ 88% .‬מהתלמידים בבתי הספר המעורבים ציינו כי חשוב להם ללמוד עברית‪,‬‬ ‫לעומת ‪ 85%‬בבתי הספר הנפרדים‪ 80% .‬מהתלמידים בבתי הספר המעורבים ציינו כי חשוב‬ ‫בעיניהם ללמוד מדעים‪ ,‬לעומת ‪ 50%‬בבתי הספר הנפרדים‪.‬‬ ‫‪ | 4‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫מבוא‬ ‫בעשור האחרון תופסת שאלת ההפרדה בין המינים בחינוך היסודי מקום מרכזי בשיח החינוכי‬ ‫סביב בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי‪ .‬במקביל‪ ,‬עם השנים חל גידול משמעותי במספר‬ ‫התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות‪ ,‬שמספרם עולה כיום על מספר הלומדים בכיתות מעורבות‬ ‫בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‪ .1‬על פי רוב‪ ,‬ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים איננה עומדת‬ ‫בפני עצמה והיא חלק ממגמה חינוכית כוללת המכונה בעגה המקובלת 'תורניות'‪ ,‬והכוללת‬ ‫מרכיבים נוספים כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬הגדלת מספר שעות לימודי הקודש במערכת השעות‪ .‬התוספת של‬ ‫לימודי הקודש‪ ,‬המכונה בקצרה "תגבור תורני"‪ ,‬באה בחלק מהמקרים על חשבון שעות לימודי‬ ‫החול ובמקרים אחרים נעשית מבלי לפגוע בהיקף שעות החול על ידי הארכת יום הלימודים‪.‬‬ ‫עד כה לא נערכו מחקרים הבוחנים את התוצאות החינוכיות של התחזקות החינוך הנפרד‬ ‫וה'תורני' בחינוך היסודי‪ ,‬למעט מחקר של התנועה שעסק באקלים הבית ספרי בבתי ספר‬ ‫מעורבים ונפרדים‪ .2‬מחקר זה בוחן לראשונה את ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי ספר‬ ‫מעורבים ונפרדים בארבעה מקצועות‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬אנגלית‪ ,‬מדעים ועברית‪ .‬לצד מדדים חשובים‬ ‫נוספים הנוגעים לפן הערכי של העבודה החינוכית של בתי הספר‪ ,‬רמת ההישגים הלימודיים של‬ ‫התלמידים הינה מדד מרכזי לבחינת תוצאות חינוכית של מוסדות חינוך פורמאליים‪.‬‬ ‫על פניו‪ ,‬ישנם שלושה הבדלים מרכזיים בין בתי ספר מעורבים לבתי ספר נפרדים שעשויה להיות‬ ‫להם השפעה על ההישגים הלימודיים של התלמידים‪:‬‬ ‫‪ )5‬הפרדה בין המינים‪ :‬להפרדה בין המינים עשויה להיות השפעה על הישגי הבנים והבנות‪,‬‬ ‫שכן אפשר ובנים ובנות לומדים בצורה שונה ומשקיעים בלימודים באופן שונה כאשר הם‬ ‫נמצאים במסגרת נפרדת‬ ‫‪' )5‬תורניות'‪ :‬בתי ספר נפרדים משתייכים לרוב לזרם ה'תורני'‪ ,‬הנוטה להפחית בחשיבות‬ ‫של לימודי החול‪ ,‬ביחס למקובל בחינוך הממלכתי‪-‬דתי הרגיל‪ .‬בנוסף‪ ,‬לעיתים "התגבור‬ ‫התורני" בבתי הספר הנפרדים בא על חשבון שעות שבמוסדות חינוך מעורבים מוקצות‬ ‫ללימודי חול‬ ‫‪ )0‬אינטגרציה וקליטת אוכלוסיות חלשות‪ :‬ישנו קשר משמעותי בין רקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫להישגים לימודיים‪ ,‬כאשר תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה נוטים לקבל ציונים‬ ‫טובים יותר מתלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ .‬לפיכך ישנה חשיבות לממצאים‬ ‫שנמצאו במחקרים קודמים של תנועת נאמני תורה ועבודה לפיהם בתי הספר הנפרדים‬ ‫קולטים באופן משמעותי פחות תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך והינם פחות‬ ‫אינטגרטיביים ביחס לבתי הספר המעורבים‬ ‫‪1‬‬ ‫אריאל פינקלשטיין‪ ,‬החינוך הממלכתי‪-‬דתי – תמונת מצב‪ ,‬מגמות והישגים ‪ -‬חלק ב'‪ ,‬הוצאת נאמני תורה‬ ‫ועבודה‪ ,‬תשע"ד‬ ‫‪2‬‬ ‫ראה לעיל הערה ‪.1‬‬ ‫‪ | 5‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫במהלך המחקר לא יכולנו להפריד בין שני ההבדלים הראשונים המצויינים לעיל (הפרדה בין‬ ‫המינים ו'תורניות') ולבדוק את ההשפעה של כל אחד מהם בנפרד‪ ,‬שכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬בפועל מרבית בתי‬ ‫הספר הנפרדים שייכים לזרם 'התורני'‪ .‬עם זאת ערכנו – ככל שהנתונים אפשרו זאת – הבחנות‬ ‫המאפשרות להפריד בין ההשפעות של שני ההבדלים הראשונים להשפעות של ההבדל השלישי –‬ ‫אינטגרציה וקליטת אוכלוסיות חלשות‪.‬‬ ‫בחלקו הראשון והעיקרי של המחקר נציג את עיקרי הממצאים הנוגעים להישגים הלימודיים‬ ‫במתמטיקה‪ ,‬מדעים‪ ,‬עברית ואנגלית של בתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‪ ,‬לפי סוג‬ ‫ההפרדה המגדרית הנהוגה בהם‪ ,‬לפי הרקע הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים ולפי מגדר‪ .‬בחלק‬ ‫השני נתייחס בקצרה ליחס של התלמידים ללימודי חול‪ ,‬תוך השוואה בין בתי ספר מעורבים לבין‬ ‫בתי ספר נפרדים בחמ"ד‪ .‬לשני חלקים אלו נקדים הסבר קצר אודות בניית מסד הנתונים‪.‬‬ ‫תודתי נתונה ליעל אפלבוים שסייעה רבות בעבודת איסוף הנתונים לצורך מחקר זה‪.‬‬ ‫מסד הנתונים ומתודולוגיה‬ ‫מסד הנתונים למחקר מתבסס על עבודת איסוף ועיבוד של צוות המחקר של תנועת נאמני תורה‬ ‫ועבודה לנתוני המיצ"ב הבית‪-‬ספריים לשנים תשע"ב ותשע"ג (‪ 535525355‬ו‪ .)535525350-‬בכל שנה‬ ‫נבחנים במבחני המיצ"ב הארציים כמחצית מבתי הספר בארץ – כמחצית מהם בשפת אם‬ ‫ומתמטיקה והיתר באנגלית ומדעים‪ .‬במתמטיקה‪ ,‬אנגלית ומדעים נבחנים תלמידי כיתות ה' וח'‪,‬‬ ‫ובשפת אם נבחנים תלמידי כיתות ב'‪ ,‬ה' וח'‪ .‬בשל העובדה שישנו קשר הדוק בין רמה סוציו‪-‬‬ ‫אקונומית לבין הישגים לימודיים‪ ,‬בדו"חות שמפרסם משרד החינוך הוא מבחין בין תלמידים‬ ‫מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני ותלמידים מרקע סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי גבוה‪.‬‬ ‫חלוקת התלמידים לרמות סוציו‪-‬אקונומיות בדו"חות המיצ"ב מבוססת על "מדד שטראוס"‪ ,‬על‬ ‫פיו מחולקים כלל תלמידי מערכת החינוך לעשירונים בהתאם לרקע הסוציו‪-‬אקונומי שלהם‪.‬‬ ‫חלוקה זו מתבססת על שקלול של משתנים אישיים של התלמיד ושל משתנים המחושבים ברמת‬ ‫בית הספר‪ ,‬ולכן הוא מכונה 'מדד חצי אישי'‪ .‬מרכיבי המדד מסוכמים בטבלה מס' ‪:5‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :0‬מרכיבי "מדד שטראוס" של משרד החינוך לחלוקה לעשירוני טיפוח‬ ‫סוג המשתנה‬ ‫אישי‬ ‫בית ספרי‬ ‫המשתנה‬ ‫השכלת ההורים‬ ‫ארץ לידה ועלייה מארצות מצוקה‬ ‫הכנסה ברוטו לנפש‬ ‫פריפריאליות‬ ‫משקל‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫בדו"חות המיצ"ב קובצו העשירונים לשלוש קבוצות ‪ -‬רמה נמוכה‪ :‬עשירונים ‪ ,8-53‬רמה בינונית‪:‬‬ ‫עשירונים ‪ ,4-5‬רמה גבוהה‪ ,5-0 :‬ובכל בית ספר מצוינים בכל מבחן הציונים של התלמידים גם לפי‬ ‫‪ | 6‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫החלוקה לשלוש הרמות סוציו‪-‬אקונומיות הללו‪ .‬לצורך המחקר נאספו בשלב הראשון נתוני‬ ‫תלמידי החינוך הממלכתי‪-‬דתי המתייחסים לתלמידי כיתות ה' בארבעת המקצועות בהם נבחנים‬ ‫בבחינות המיצ"ב‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬מדעים‪ ,‬שפת אם (עברית) ואנגלית‪ ,‬ובכלל זה פירוט הציונים לפי‬ ‫רמה סוציו‪-‬אקונומית‪ .‬לאור העובדה שבמבחני המיצ"ב החיצוניים שעורך משרד החינוך נבחנים‬ ‫בתי ספר אחת לארבע שנים בכל מקצוע‪ ,‬נאספו הנתונים של שתי שנים עוקבות – תשע"ב ותשע"ג‬ ‫– כך שהנתונים בכל מקצוע מתבססים על ציוניהם של כמחצית מבתי הספר בחינוך הממלכתי‪-‬‬ ‫דתי‪ .3‬איחוד הציונים בין השנים נעשה בעזרת נוסחאות ההמרה של הרשות הארצית למדידה‬ ‫והערכה בחינוך במשרד החינוך (ראמ"ה)‪ ,‬המאפשרות להמיר את הציונים בכל שנה ושנה לסולם‬ ‫מדידה רב‪-‬שנתי‪.4‬‬ ‫בשלב השני מוינו כלל בתי הספר במסד הנתונים ל‪ 8-‬קטגוריות‪ ,‬המבטאות סוגים שונים של‬ ‫הפרדה ועירוב מבוססי מגדר‪ ,‬זאת בהתאם למודל שפיתח אריאל פינקלשטיין‪:5‬‬ ‫(‪ )5‬רק בנים‪ :‬בתי ספר לבנים בלבד‬ ‫(‪ )5‬רק בנות‪ :‬בתי ספר לבנות בלבד‬ ‫(‪ )0‬כיתות נפרדות‪ :‬בתי ספר מעורבים שבהם כל הכיתות נפרדות‬ ‫(‪ )4‬מתחלף‪ :‬בתי ספר מעורבים‪ ,‬שבהם הכיתות הנמוכות מעורבות והכיתות הגבוהות נפרדות‬ ‫(לרוב ההפרדה היא החל מכיתה ד' או מכיתה ה')‬ ‫(‪ )5‬מעורב‪ :‬בתי ספר מעורבים שבהם כל הכיתות מעורבות‬ ‫(‪" )5‬הפרדה צומחת"‪ :‬בתי ספר מעורבים‪ ,‬שבהם הכיתות הנמוכות נפרדות והכיתות הגבוהות‬ ‫מעורבות‬ ‫(‪ )5‬משולב‪ :‬בתי ספר מעורבים‪ ,‬שבהם בכל שכבת גיל חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות‬ ‫(‪ )8‬ללא אפיון‪ :‬בתי ספר מעורבים שבהם חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות ללא כל סדר‬ ‫קוהרנטי‬ ‫‪3‬‬ ‫הנתונים מתייחסים כמובן רק לבתי ספר שנבחנו בבחינות המיצ"ב בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג (כ‪ 083-‬בתי ספר‬ ‫המהוויםכ‪ 03%-‬מבתי הספר היסודיים בחמ"ד)‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נוסחאות ההמרה מפורסמות לציבור באתר של ראמ"ה‪:‬‬ ‫‪.http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/Meitzav/Sulam_Meitzav_ravshnati09.htm‬‬ ‫בשל העובדה שציוני הגלם המפורסמים לציבור בדו"חות המיצ"ב הבית ספריים של כל בית ספר הינם מעוגלים‬ ‫(‪ 88 ,27‬למשל ולא ‪ 27.20‬או ‪ )82.88‬הרי שההמרה לסולם הרב שנתי עשויה להביא לסטייה של מס' נקודות‬ ‫בודדות בכל ציון וציון‪ .‬לפי חישוב שערכנו על כל נוסחאות ההמרה לשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג‪ ,‬באופן תיאורטי‬ ‫הסטייה המקסימאלית האפשרית הינה בגובה ‪ 1.81-7.71‬נקודות לציון (תלוי בנוסחת ההמרה המדויקת)‪.‬‬ ‫לפיכך ניתן להניח שכאשר אנו בוחנים ציונים ממוצעים של קבוצות של בתי ספר הרי שהסטייה האפשרית לא‬ ‫צפויה להיות גבוהה מנקודה אחת בקירוב‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ראה לעיל הערה ‪.1‬‬ ‫‪ | 7‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫לאור הקושי לסווג ולעבד את הנתונים המתייחסים לשלוש הקטגוריות המשניות ("הפרדה‬ ‫צומחת"‪" ,‬משולב" ו"ללא אפיון")‪ ,‬התמקדנו לכל אורך המחקר (למעט במקרים בהם התייחסנו‬ ‫לכלל החינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי כמקשה אחת) אך ורק לחמש הקטגוריות העיקריות הכוללות‬ ‫כ‪ 00%-‬מבתי הספר‪" :‬רק בנים"‪" ,‬רק בנות"‪" ,‬כיתות נפרדות"‪" ,‬מתחלף" ו"מעורב"‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫לצורך מיקוד המבט בהבדלים שבין בתי ספר מעורבים לבתי ספר נפרדים קובצו חמש הקטגוריות‬ ‫הנ"ל לעת הצורך לשתי קבוצות עיקריות‪' :‬בתי ספר נפרדים' ("רק בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות‬ ‫נפרדות") ו'בתי ספר מעורבים' ("מתחלף" ו"מעורב")‪ .‬אכן‪ ,‬ברוב המוחלט של בתי הספר‬ ‫בקטגוריה "מתחלף" לומדים תלמידי כיתות ה' בכיתות נפרדות‪ ,‬ומנגד כל בתי הספר בקטגוריה‬ ‫"כיתות נפרדות" הינם בתי ספר מעורבים מבחינה מוסדית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוחלט לחלק את בתי הספר‬ ‫לשתי קבוצות עיקריות באופן הנ"ל שכן אנו מבקשים להשוות בין החינוך הממלכתי דתי הרגיל‬ ‫לבין החינוך 'התורני' הנפרד‪ .‬להערכתנו‪ ,‬בתי הספר בהן רק הכיתות הגבוהות נפרדות ("מתחלף")‬ ‫אינם שייכים על פי רוב לזרם החינוכי ה'תורני'‪ ,‬ואילו בתי הספר בהן הכיתות נפרדות אך המוסד‬ ‫מעורב ("כיתות נפרדות") משתייכים לרוב לזרם חינוכי זה‪ .‬מסד הנתונים שנוצר מאפשר לבחון‬ ‫את הקשר שבין הפרדה מגדרית בחמ"ד לבין הישגים לימודיים במתמטיקה‪ ,‬מדעים‪ ,‬עברית‬ ‫ואנגלית‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬הממצאים שיוצגו להלן הנוגעים להבדלים בהישגים הלימודיים בין סוגים של בתי‬ ‫ספר בחמ"ד יוצגו בעזרת סולם המדידה הרב שנתי של משרד החינוך‪ .‬חשוב להדגיש כי בסולם‬ ‫מדידה זה לא כל הבדל בהישגים נחשב לפער משמעותי‪ ,‬וניתן לראות בדו"חות המסכמים‬ ‫שמפרסמת ראמ"ה כי הם מתייחסים לפערים של עד סדר גודל של ‪ 53‬נקודות כפערים קלים בלבד‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬חשוב לציין כי בשל מדיניות פרסום הציונים של משרד החינוך לא מפורסמים ציוני‬ ‫קבוצת תלמידים המונה פחות מ‪ 5-‬תלמידים‪ .‬לעניין זה השפעה על הנתונים שיוצגו להלן ביחס‬ ‫לתלמידים מקבוצות סוציו‪-‬אקונומיות שונות‪ .‬בחלק הארי של המקרים‪ ,‬נתוני הקבוצות הסוציו‪-‬‬ ‫אקונומיות שיוצגו בכל קטגורית הפרדה מתייחסים ל‪ 03%-‬ומעלה מהתלמידים בקטגוריה‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬ישנם מקרים בהם הנתונים מתייחסים לשיעור הנמוך מכך‪ ,‬ולכן שיש להתייחס אליהם‬ ‫במשנה זהירות‪ .‬מקרים אלו סומנו לכל אורך המחקר ב‪ **-‬ולרוב נמנענו מלהעניק להם פרשנות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לאור העובדה כי השוואת בתי הספר לפי משתנה ההפרדה המגדרית מטרתה למעשה לבחון‬ ‫את ההבדלים בין זרם החינוך 'התורני' לחינוך הממלכתי‪-‬דתי הרגיל‪ ,‬לקחנו בחשבון את העובדה‬ ‫כי חלק מסויים מבתי הספר הנפרדים (וכן חלק קטן מאוד מבתי הספר המעורבים) משתייכים‬ ‫למעשה לחסידות חב"ד‪ .‬לפיכך ערכנו בדיקות לבחון האם השמטה של בתי הספר המשתייכים‬ ‫לחב"ד משפיעה על המגמות המוצגות לפניכם‪ ,‬והערנו בגוף הטקסט ובהערות שוליים במקומות‬ ‫בהם יש לכך השפעה הראויה לציון‪.6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הזיהוי של בתי הספר המזוהים עם חב"ד מתבסס על הערכות המחבר המסתמכות על השם הרשמי של‬ ‫מוסדות הלימוד בלבד‪ .‬לפיכך נמנענו מלהציג נתונים המתייחסים באופן ישיר למוסדות חב"ד או להשמטה‬ ‫שלהם והסתפקנו בהערות נקודתיות במקומות בהם היה צורך בכך‪.‬‬ ‫‪ | 8‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫ההישגים במתמטיקה‬ ‫בטבלאות מס' ‪ 5‬ו‪ 0-‬מוצגים ההישגים הלימודים של תלמידי החינוך הממלכתי דתי בבחינות‬ ‫המיצ"ב במתמטיקה בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג לפי שיטת ההפרדה מגדרית הנהוגה בהם ולפי הרקע‬ ‫הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ ,‬תוך השוואה להישגי החינוך הממלכתי (דוברי עברית) בשנים‬ ‫אלו‪ .‬בטבלה מס' ‪ 5‬ניתן לראות את ההישגים באופן מפורט לפי שיטת הפרדה ורקע סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי‪ ,‬ובטבלה מס' ‪ 0‬קובצו חמש הקטגוריות לשתי קטגוריות מרכזיות‪ :‬בתי ספר נפרדים‬ ‫("רק בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬וכן נוספה‬ ‫השוואה לחינוך הממלכתי (דוברי עברית)‪ ,‬המבוססת על הנתונים המפורסמים ע"י ראמ"ה‬ ‫בדו"חות המסכמים לשנים תשע"ב ותשע"ג‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :4‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי בבחינות‬ ‫המיצ"ב במתמטיקה בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית‬ ‫הספר ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫‪7‬‬ ‫כמות כלל הנבחנים‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬ ‫‪7‬‬ ‫בתי ספר‬ ‫לבנים‬ ‫‪43‬‬ ‫‪409‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪819‬‬ ‫בתי ספר‬ ‫לבנות‬ ‫‪104‬‬ ‫‪633‬‬ ‫‪382‬‬ ‫‪1205‬‬ ‫כיתות‬ ‫נפרדות‬ ‫‪191‬‬ ‫‪739‬‬ ‫‪867‬‬ ‫‪1868‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪381‬‬ ‫‪719‬‬ ‫‪1231‬‬ ‫**‪518‬‬ ‫‪531‬‬ ‫‪571‬‬ ‫‪541‬‬ ‫**‪477‬‬ ‫‪539‬‬ ‫‪569‬‬ ‫‪543‬‬ ‫**‪498‬‬ ‫‪546‬‬ ‫‪577‬‬ ‫‪554‬‬ ‫**‪545‬‬ ‫‪555‬‬ ‫‪578‬‬ ‫‪567‬‬ ‫מתחלף‬ ‫מעורב‬ ‫‪415‬‬ ‫‪702‬‬ ‫‪392‬‬ ‫‪1632‬‬ ‫‪514‬‬ ‫‪546‬‬ ‫‪580‬‬ ‫‪547‬‬ ‫כפי שהובהר בהקדמה המתודולוגית‪ ,‬בשל מדיניות פרסום הנתונים של משרד החינוך לא מפורסמים ציוני‬ ‫קבוצת תלמידים המונה פחות מ‪ 6-‬תלמידים‪ .‬העניין מגביל במעט את איסוף הנתונים המתייחסים לתלמידים‬ ‫מקבוצות סוציו‪-‬אקונומיות שונות‪ ,‬ולפיכך יש הבדל בין 'כמות כלל הנבחנים' לבין הסכום העולה מצירוף כמות‬ ‫הנבחנים משלוש הקבוצות הסוציו‪-‬אקונומיות בכל הטבלאות המוצגות להלן‪ .‬כמו כן‪ ,‬את המקרים בהם הנתונים‬ ‫מתייחסים לשיעור הנמוך מ‪ 03%-‬מכלל התלמידים בקטגוריה מסויימת סימנו לכל אורך המחקר ב‪ **-‬ולרוב‬ ‫נמנענו מלהעניק להם פרשנות‪.‬‬ ‫‪ | 9‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫טבלה מס' ‪ :0‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי והממלכתי‬ ‫(דוברי עברית) בבחינות המיצ"ב במתמטיקה בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת‬ ‫הפרדה מגדרית של בית הספר ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫בתי ספר נפרדים‬ ‫(חמ"ד)‬ ‫בתי ספר מעורבים‬ ‫(חמ"ד)‬ ‫בתי ספר ממלכתיים‬ ‫(דוברי עברית)‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫כמות כלל הנבחנים‬ ‫‪338‬‬ ‫‪1,781‬‬ ‫‪1,563‬‬ ‫‪3,892‬‬ ‫‪511‬‬ ‫‪1,083‬‬ ‫‪1,111‬‬ ‫‪2,863‬‬ ‫‪2,604‬‬ ‫‪7,112‬‬ ‫‪9,771‬‬ ‫‪19,571‬‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬ ‫**‪494‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪574‬‬ ‫‪548‬‬ ‫‪520‬‬ ‫‪549‬‬ ‫‪579‬‬ ‫‪556‬‬ ‫‪526‬‬ ‫‪548‬‬ ‫‪577‬‬ ‫‪562‬‬ ‫ניתן לראות בטבלאות הנ"ל כי ישנם פערים קלים בלבד בהישגים במתמטיקה בין תלמידים בבתי‬ ‫הספר הנפרדים ("רק בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות") לבין תלמידי בתי הספר המעורבים‬ ‫("מתחלף" ו"מעורב")‪ .‬בהשוואה לחינוך הממלכתי‪ ,‬ישנם פערים קלים לטובת תלמידי החינוך‬ ‫הממלכתי על פני תלמידים בבתי"ס מעורבים בחמ"ד ופערים משמעותיים בין תלמידי החינוך‬ ‫הממלכתי לתלמידי בתי"ס נפרדים בחמ"ד‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר לוקחים בחשבון את הרמה הסוציו‪-‬‬ ‫אקונומית של התלמידים‪ ,‬הפערים בין החינוך הממלכתי לבין בתי הספר המעורבים בחמ"ד אמנם‬ ‫נמחקים‪ ,‬אך נותר פער קל בהישגים בין התלמידים בבתי הספר המעורבים בחמ"ד לבין‬ ‫התלמידים בבתי הספר הנפרדים בחמ"ד‪.8‬‬ ‫ההישגים במדעים‬ ‫בטבלאות מס' ‪ 4‬ו‪ 5-‬מוצגים ההישגים הלימודים של תלמידי החינוך הממלכתי דתי בבחינות‬ ‫המיצ"ב במדעים בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג לפי שיטת ההפרדה מגדרית הנהוגה בהם ולפי הרקע‬ ‫הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ ,‬תוך השוואה להישגי החינוך הממלכתי (דוברי עברית) בשנים‬ ‫אלו‪ .‬בטבלה מס' ‪ 4‬ניתן לראות את ההישגים באופן מפורט לפי שיטת הפרדה ורקע סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי ובטבלה מס' ‪ 5‬קובצו חמש הקטגוריות לשתי קטגוריות מרכזיות‪ :‬בתי ספר נפרדים ("רק‬ ‫בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬וכן נוספה‬ ‫השוואה לחינוך הממלכתי (דוברי עברית)‪ ,‬המבוססת על הנתונים המפורסמים ע"י ראמ"ה‬ ‫בדו"חות המסכמים לשנים תשע"ב ותשע"ג‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פער זה בין תלמידי בתי"ס מעורבים לבין תלמידי בתי"ס נפרדים בחמ"ד מצטמצם במעט כאשר משמיטים‬ ‫מהחישוב את בתי הספר שזוהו עם חב"ד‪.‬‬ ‫‪ | 01‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫טבלה מס' ‪ :2‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי בבחינות‬ ‫המיצ"ב במדעים בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר‬ ‫ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫כמות כלל הנבחנים‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬ ‫בתי ספר‬ ‫לבנים‬ ‫‪29‬‬ ‫‪316‬‬ ‫‪343‬‬ ‫‪748‬‬ ‫בתי ספר‬ ‫לבנות‬ ‫‪35‬‬ ‫‪387‬‬ ‫‪315‬‬ ‫‪793‬‬ ‫כיתות‬ ‫נפרדות‬ ‫‪154‬‬ ‫‪753‬‬ ‫‪669‬‬ ‫‪1640‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪326‬‬ ‫‪543‬‬ ‫**‪436‬‬ ‫‪525‬‬ ‫‪536‬‬ ‫‪527‬‬ ‫**‪469‬‬ ‫‪515‬‬ ‫‪530‬‬ ‫‪514‬‬ ‫**‪506‬‬ ‫‪528‬‬ ‫‪552‬‬ ‫‪534‬‬ ‫**‪543‬‬ ‫‪537‬‬ ‫‪559‬‬ ‫‪551‬‬ ‫מתחלף‬ ‫מעורב‬ ‫‪525‬‬ ‫‪1072‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪2310‬‬ ‫**‪497‬‬ ‫‪534‬‬ ‫‪549‬‬ ‫‪528‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :9‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי והממלכתי‬ ‫(דוברי עברית) בבחינות המיצ"ב במדעים בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה‬ ‫מגדרית של בית הספר ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫בתי ספר נפרדים‬ ‫(חמ"ד)‬ ‫בתי ספר מעורבים‬ ‫(חמ"ד)‬ ‫החינוך הממלכתי‬ ‫(דוברי עברית)‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫כמות כלל הנבחנים‬ ‫‪218‬‬ ‫‪1,456‬‬ ‫‪1,327‬‬ ‫‪3,181‬‬ ‫‪567‬‬ ‫‪1,238‬‬ ‫‪876‬‬ ‫‪2,853‬‬ ‫‪1,929‬‬ ‫‪7,241‬‬ ‫‪12,800‬‬ ‫‪22,062‬‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬ ‫**‪491‬‬ ‫‪524‬‬ ‫‪543‬‬ ‫‪527‬‬ ‫**‪500‬‬ ‫‪534‬‬ ‫‪553‬‬ ‫‪532‬‬ ‫‪526‬‬ ‫‪541‬‬ ‫‪567‬‬ ‫‪553‬‬ ‫בדומה למה שנמצא לגבי ההישגים במתמטיקה‪ ,‬גם בתחום המדעים ניתן לראות כי ישנם פערים‬ ‫קלים לטובת תלמידי בתי הספר המעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬על פני תלמידי בתי הספר‬ ‫בחינוך הנפרד ("רק בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות")‪ .‬פערים אלו נשמרים גם כאשר לוקחים‬ ‫בחשבון את הרקע הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ .9‬עם זאת‪ ,‬בשונה מתחום המתמטיקה‪ ,‬בתחום‬ ‫‪9‬‬ ‫כאשר משמיטים את בתי הספר שזוהו עם חב"ד הפערים בין כלל התלמידים בבתי"ס נפרדים לבין כלל‬ ‫תלמידים בבתי"ס מעורבים אמנם נמחקים‪ ,‬אך עדיין בכל רמה סוציו‪-‬אקונומית נותרים פערים קלים לטובת‬ ‫החינוך המעורב‪.‬‬ ‫‪ | 00‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫המדעים ישנם פערים משמעותיים בהישגים במדעים בין תלמידי החינוך הממלכתי לבין תלמידי‬ ‫החינוך הממלכתי‪-‬דתי המעורב והנפרד‪ .‬פערים אלו מצטמצמים (אך נותרים משמעותיים) כאשר‬ ‫מכניסים את המימד של הרקע הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ ,‬במיוחד בכל הנוגע לפערים ביחס‬ ‫לבתי"ס מעורבים‪ .‬בניתוח מפורט של המגמות בקרב סוגים שונים בתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‬ ‫(טבלה מס' ‪ )4‬ניתן לראות כי בניגוד למגמה הכללית של פערים משמעותיים בין החינוך הממלכתי‬ ‫לחינוך הממלכתי‪-‬דתי בתחום המדעים‪ ,‬הישגי התלמידים בבתי"ס בהם הכיתות הנמוכות‬ ‫מעורבות והגבוהות נפרדות ("מתחלף") כמעט וזהים להישגי התלמידים בחינוך הממלכתי‪.‬‬ ‫ההישגים בעברית‬ ‫בטבלאות מס' ‪ 5‬ו‪ 5-‬מוצגים ההישגים הלימודים של תלמידי החינוך הממלכתי דתי בבחינות‬ ‫המיצ"ב בעברית בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג לפי שיטת ההפרדה מגדרית הנהוגה בהם ולפי הרקע‬ ‫הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ ,‬תוך השוואה להישגי החינוך הממלכתי (דוברי עברית) בשנים‬ ‫אלו‪ .‬בטבלה מס' ‪ 5‬ניתן לראות את ההישגים באופן מפורט לפי שיטת הפרדה ורקע סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי ובטבלה מס' ‪ 5‬קובצו חמש הקטגוריות לשתי קטגוריות מרכזיות‪ :‬בתי ספר נפרדים ("רק‬ ‫בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬וכן נוספה‬ ‫השוואה לחינוך הממלכתי (דוברי עברית)‪ ,‬המבוססת על הנתונים המפורסמים ע"י ראמ"ה‬ ‫בדו"חות המסכמים לשנים תשע"ב ותשע"ג‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :0‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי בבחינות‬ ‫המיצ"ב בעברית בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר‬ ‫ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫כמות כלל הנבחנים‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬ ‫בתי ספר‬ ‫לבנים‬ ‫‪49‬‬ ‫‪414‬‬ ‫‪324‬‬ ‫‪834‬‬ ‫בתי ספר‬ ‫לבנות‬ ‫‪104‬‬ ‫‪658‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪1249‬‬ ‫כיתות‬ ‫נפרדות‬ ‫‪210‬‬ ‫‪724‬‬ ‫‪876‬‬ ‫‪1882‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪383‬‬ ‫‪724‬‬ ‫‪1238‬‬ ‫**‪492‬‬ ‫‪509‬‬ ‫‪538‬‬ ‫‪517‬‬ ‫**‪510‬‬ ‫‪533‬‬ ‫‪562‬‬ ‫‪538‬‬ ‫**‪486‬‬ ‫‪527‬‬ ‫‪549‬‬ ‫‪532‬‬ ‫**‪498‬‬ ‫‪530‬‬ ‫‪551‬‬ ‫‪538‬‬ ‫מתחלף‬ ‫מעורב‬ ‫‪449‬‬ ‫‪676‬‬ ‫‪405‬‬ ‫‪1654‬‬ ‫‪481‬‬ ‫‪513‬‬ ‫‪557‬‬ ‫‪515‬‬ ‫‪ | 02‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫טבלה מס' ‪ :7‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי והממלכתי‬ ‫(דוברי עברית) בבחינות המיצ"ב בעברית בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה‬ ‫מגדרית של בית הספר ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫בתי ספר נפרדים‬ ‫(חמ"ד)‬ ‫בתי ספר מעורבים‬ ‫(חמ"ד)‬ ‫החינוך הממלכתי‬ ‫(דוברי עברית)‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫כמות כלל הנבחנים‬ ‫‪363‬‬ ‫‪1,796‬‬ ‫‪1,600‬‬ ‫‪3,965‬‬ ‫‪546‬‬ ‫‪1,059‬‬ ‫‪1,129‬‬ ‫‪2,892‬‬ ‫‪2,620‬‬ ‫‪7,096‬‬ ‫‪9,765‬‬ ‫‪19,552‬‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬ ‫**‪494‬‬ ‫‪525‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪531‬‬ ‫‪484‬‬ ‫‪519‬‬ ‫‪553‬‬ ‫‪525‬‬ ‫‪506‬‬ ‫‪528‬‬ ‫‪551‬‬ ‫‪538‬‬ ‫ניתן לראות בטבלאות שבתחום העברית‪ ,‬הישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים בחמ"ד עולים‬ ‫במעט על הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים בחמ"ד‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהשוואה בין שני סוגי‬ ‫הפיקוח‪ ,‬ניתן לראות פערים קלים עד משמעותיים לטובת החינוך הממלכתי על פני החינוך‬ ‫הממלכתי‪-‬דתי המעורב והנפרד‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר לוקחים בחשבון את הרקע הסוציו‪-‬אקונומי של‬ ‫התלמידים‪ ,‬נמצא שבקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה אין כמעט הבדלים בין החינוך‬ ‫המעורב בחמ"ד‪ ,‬החינוך הנפרד בחמ"ד והחינוך הממלכתי‪ .‬בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫בינוני ישנם פערים קלים לטובת החינוך הנפרד בחמ"ד על פני החינוך המעורב בחמ"ד‪ ,‬וכן פערים‬ ‫קלים לטובת החינוך הממלכתי על פני החינוך הנפרד בחמ"ד‪ .‬בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי נמוך נמצאו פערים משמעותיים בין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי‪-‬דתי בכללותו‪,‬‬ ‫ובמיוחד ביחס לתלמידים בבתי ספר מעורבים‪.‬‬ ‫ההישגים באנגלית‬ ‫בטבלאות מס' ‪ 8‬ו‪ 0-‬מוצגים ההישגים הלימודים של תלמידי החינוך הממלכתי‪-‬דתי בבחינות‬ ‫המיצ"ב באנגלית בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג לפי שיטת ההפרדה מגדרית הנהוגה בהם ולפי הרקע‬ ‫הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ ,‬תוך השוואה להישגי החינוך הממלכתי (דוברי עברית) בשנים‬ ‫אלו‪ .‬בטבלה מס' ‪ 8‬ניתן לראות את ההישגים באופן מפורט לפי שיטת הפרדה ורקע סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי‪ ,‬ובטבלה מס' ‪ 0‬קובצו חמש הקטגוריות לשתי קטגוריות מרכזיות‪ :‬בתי ספר נפרדים‬ ‫("רק בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬וכן נוספה‬ ‫השוואה לחינוך הממלכתי (דוברי עברית)‪ ,‬המבוססת על הנתונים המפורסמים ע"י ראמ"ה‬ ‫בדו"חות המסכמים לשנים תשע"ב ותשע"ג‪.‬‬ ‫‪ | 03‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫טבלה מס' ‪ :8‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי בבחינות‬ ‫המיצ"ב באנגלית בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר‬ ‫ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫כמות כלל הנבחנים‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬ ‫בתי ספר‬ ‫לבנים‬ ‫‪11‬‬ ‫‪283‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪665‬‬ ‫בתי ספר‬ ‫לבנות‬ ‫‪40‬‬ ‫‪356‬‬ ‫‪295‬‬ ‫‪726‬‬ ‫כיתות‬ ‫נפרדות‬ ‫‪171‬‬ ‫‪772‬‬ ‫‪679‬‬ ‫‪1684‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪303‬‬ ‫‪500‬‬ ‫**‪422‬‬ ‫‪484‬‬ ‫‪467‬‬ ‫‪485‬‬ ‫**‪490‬‬ ‫‪512‬‬ ‫‪492‬‬ ‫‪504‬‬ ‫**‪507‬‬ ‫‪519‬‬ ‫‪538‬‬ ‫‪523‬‬ ‫**‪491‬‬ ‫‪502‬‬ ‫‪555‬‬ ‫‪533‬‬ ‫מתחלף‬ ‫מעורב‬ ‫‪530‬‬ ‫‪1083‬‬ ‫‪558‬‬ ‫‪2310‬‬ ‫‪491‬‬ ‫‪529‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪522‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :5‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי והממלכתי‬ ‫(דוברי עברית) בבחינות המיצ"ב באנגלית בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה‬ ‫מגדרית של בית הספר ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫בתי ספר נפרדים‬ ‫(חמ"ד)‬ ‫בתי ספר מעורבים‬ ‫(חמ"ד)‬ ‫החינוך הממלכתי‬ ‫(דוברי עברית)‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫כמות כלל הנבחנים‬ ‫‪222‬‬ ‫‪1,411‬‬ ‫‪1,284‬‬ ‫‪3,075‬‬ ‫‪572‬‬ ‫‪1,229‬‬ ‫‪861‬‬ ‫‪2,810‬‬ ‫‪1,984‬‬ ‫‪7,288‬‬ ‫‪12,808‬‬ ‫‪22,194‬‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬ ‫**‪500‬‬ ‫‪510‬‬ ‫‪510‬‬ ‫‪510‬‬ ‫‪491‬‬ ‫‪526‬‬ ‫‪552‬‬ ‫‪524‬‬ ‫‪527‬‬ ‫‪536‬‬ ‫‪567‬‬ ‫‪552‬‬ ‫ניתן לראות בטבלאות הנ"ל כי בתחום האנגלית הפערים בהישגים בין תלמידי בתי"ס מעורבים‬ ‫בחמ"ד לבין תלמידים בבתי"ס נפרדים בחמ"ד הינם משמעותיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם פערים גדולים‬ ‫מאוד בין הציונים של התלמידים בחינוך הממלכתי לבין ציוני התלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‬ ‫המעורב והנפרד‪ .‬כאשר לוקחים בחשבון את הרמה הסוציו‪-‬אקונומית של התלמידים הפערים בין‬ ‫שני סוגי הפיקוח לרוב מצטמצמים‪ ,‬אך במרבית המקרים הם עדיין נשארים משמעותיים‪ .‬מבחינת‬ ‫המצב בתוך הפיקוח הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬הכנסת המימד הסוציו‪-‬אקונומי מלמדת על פערים עצומים‬ ‫לטובת החינוך המעורב בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה (‪ 45‬נק')‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫כי בתוך החינוך הנפרד ישנה לכל היותר השפעה מועטת לרקע הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים על‬ ‫‪ | 04‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫הישגיהם באנגלית‪ .‬ממצאים אלו מלמדים על כך שהבעיה שנמצאה במחקרים קודמים של‬ ‫תנועת נאמני תורה ועבודה בתחום לימודי האנגלית בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ ,10‬הינה כפולה‬ ‫ומכופלת בחינוך הנפרד‪.11‬‬ ‫סיכום ההישגים בבחינות המיצ"ב‬ ‫עד כה ערכנו השוואות בין הישגי התלמידים בחינוך המעורב בחמ"ד לבין הישגי התלמידים‬ ‫בחינוך הנפרד בחמ"ד בכל אחד מארבעת מקצועות המיצ"ב‪ .‬בחינה זו אפשרה לנו לראות את‬ ‫החולשות והחוזקות של כל אחת מקבוצות בתי הספר לפי מקצוע‪ .‬עתה נציג השוואת מאקרו‬ ‫רוחבית בין החינוך הנפרד לחינוך המעורב‪ ,‬תוך לקיחה בחשבון של הרמה הסוציו‪-‬אקונומית של‬ ‫התלמידים‪ .‬בטבלה מס' ‪ 53‬סיכמנו את הפערים בין בתי"ס נפרדים ("רק בנים"‪" ,‬רק בנות"‬ ‫ו"כיתות נפרדות") לבין בתי"ס מעורבים בחמ"ד ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬לפי מקצוע ולפי רמה‬ ‫סוציו‪-‬אקונומית של התלמידים‪ .‬מסיבות של נוחות‪ ,‬הפערים מוצגים בטבלה מהצד של בתי הספר‬ ‫המעורבים (ציון ממוצע של תלמידי החינוך המעורב פחות ציון ממוצע של תלמידי החינוך הנפרד)‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :01‬הפרשים בציון הממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבחינות המיצ"ב במתמטיקה‪,‬‬ ‫מדעים‪ ,‬עברית ואנגלית‪ ,‬בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד) בין תלמידי בתי ספר מעורבים בחמ"ד‬ ‫לבין תלמידי בתי ספר נפרדים בחמ"ד‪ ,‬לפי רמה סוציו‪-‬אקונומית של התלמידים‬ ‫מקצוע‬ ‫נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬ ‫נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬ ‫נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬ ‫כלל הנבחנים‬ ‫מתמטיקה מדעים‬ ‫**‪9‬‬ ‫**‪26‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עברית אנגלית ממוצע‬ ‫**‪4‬‬ ‫**‪-9** -10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫ניתן לראות בטבלה כי במרבית נקודות ההשוואה של הישגי התלמידים‪ ,‬הישגי בתי הספר‬ ‫המעורבים עולים על הישגי בתי הספר הנפרדים‪ ,‬אך לרוב מדובר בפערים קלים בלבד‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫אפשר לראות כי בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה היתרון של התלמידים הלומדים‬ ‫בחינוך המעורב לעומת התלמידים הלומדים בחינוך הנפרד הוא עקבי לכל המקצועות‪:‬‬ ‫במתמטיקה‪ ,‬עברית ומדעים ישנם פערים קלים לטובת החינוך המעורב‪ ,‬ואילו באנגלית ישנם‬ ‫פערים משמעותיים ביותר לטובת החינוך המעורב‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אריאל פינקלשטיין‪ ,‬החינוך הממלכתי‪-‬דתי – תמונת מצב‪ ,‬מגמות והישגים ‪ -‬חלק א'‪ ,‬הוצאת נאמני תורה‬ ‫ועבודה‪ ,‬תשע"ב‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫כאשר משמיטים את בתי הספר שזוהו עם חב"ד ישנו צמצום קל בפערים בין תלמידי בתי הספר הנפרדים‬ ‫בחמ"ד לבין תלמידי בתי הספר המעורבים בחמ"ד‪ ,‬אך עדיין אין שינוי בתמונה הכללית‪.‬‬ ‫‪ | 05‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫ההישגים בבחינות המיצ"ב לפי מגדר‬ ‫תוצאות מבחני המיצ"ב מלמדות כי ישנם הבדלים בין הבנים לבנות בהישגים הלימודיים‪ .‬באופן‬ ‫כללי‪ ,‬הבנים נוטים לקבל ציונים טובים יותר במקצועות הריאליים (מתמטיקה ומדעים)‪ ,‬ואילו‬ ‫הבנות נוטות להצליח יותר במקצועות ההומאניים (עברית ואנגלית)‪ ,‬ובמיוחד בעברית‪ .‬בדו"חות‬ ‫המיצ" ב הבית ספריים אין חלוקה של התלמידים לפי מגדר ולכן לא ניתן לערוך השוואה מקיפה‬ ‫בין בתי"ס מעורבים לבתי"ס נפרדים מבחינה זו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן בעזרת הנתונים הקיימים לערוך‬ ‫בדיקה חלקית של הנושא‪ .‬בדו"חות המסמכים שראמ"ה מפרסמת ניתן למצוא את ההישגים של‬ ‫התלמידים לפי פיקוח ולפי מגדר‪ ,‬וכך ניתן לקבל את ציוני תלמידי ותלמידות החינוך הממלכתי‪-‬‬ ‫דתי בכל מקצוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬ההישגים הלימודיים של התלמידים בבתי"ס לבנים‬ ‫ובבתי"ס לבנות בחמ"ד‪ ,‬שהוצגו בהרחבה למעלה‪ ,‬הינם מופרדים על פי מגדר‪ .‬על פי שני מקורות‬ ‫אלו‪ ,‬ערכנו בטבלה מס' ‪ 55‬השוואה לפי מגדר של ההישגים במבחני המיצ"ב בין התלמידים בבתי‬ ‫הספר הנפרדים באופן מוסדי ("רק בנים" ו"רק בנות") לבין הישגי התלמידים בשאר בתי הספר‬ ‫בחינוך הממלכתי‪-‬דתי (ובכללם "כיתות נפרדות")‪ .‬להשוואה זו הוספנו עמודה המציגה את הישגי‬ ‫התלמידים והתלמידות בחינוך הממלכתי בכל מקצוע‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :00‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בחינוך הממלכתי (דוברי עברית) והממלכתי‪-‬‬ ‫דתי בבחינות המיצ"ב במתמטיקה‪ ,‬מדעים‪ ,‬עברית ואנגלית‪ ,‬בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪,‬‬ ‫לפי מגדר ולפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר‬ ‫בנים‬ ‫מקצוע‬ ‫חינוך ממלכתי‬ ‫דתי (לא כולל‬ ‫מתמטיקה‬ ‫מדעים‬ ‫עברית‬ ‫אנגלית‬ ‫ממוצע‬ ‫‪564‬‬ ‫‪536‬‬ ‫‪517‬‬ ‫‪516‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בתי"ס לבנים)‬ ‫בתי"ס‬ ‫לבנים‬ ‫‪541‬‬ ‫‪527‬‬ ‫‪517‬‬ ‫‪485‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בנות‬ ‫פער‬ ‫חינוך‬ ‫ממלכתי‬ ‫חינוך ממלכתי‬ ‫דתי (לא כולל‬ ‫בתי"ס‬ ‫לבנות‬ ‫‪23‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪574‬‬ ‫‪559‬‬ ‫‪528‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪549‬‬ ‫‪530‬‬ ‫‪539‬‬ ‫‪527‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪543‬‬ ‫‪514‬‬ ‫‪538‬‬ ‫‪504‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בתי"ס לבנות)‬ ‫פער‬ ‫חינוך‬ ‫ממלכתי‬ ‫‪6‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪548‬‬ ‫‪547‬‬ ‫‪554‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ככלי עזר לבחינת ההבדלים בהישגים לפי מגדר הוספנו לטבלה עמודה שלישית בכל מגדר בה‬ ‫מצויין הפער בין ציוני התלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי (לא כולל בתי ספר נפרדים באופן מוסדי)‬ ‫לבין ציוני התלמידים בבתי ספר הנפרדים באופן מוסדי מהצד של בתי הספר בחינוך הממלכתי‪-‬‬ ‫דתי (ציון התלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי פחות ציון התלמידים בחינוך הנפרד)‪.‬‬ ‫בהשוואה המופיעה בטבלה הנ"ל יש לקחת בחשבון כי לאור הנתונים המפורסמים לא נערכה‬ ‫לממצאים חלוקה לפי הרמה הסוציו‪-‬אקונומית של התלמידים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כאשר בוחנים את ציוני‬ ‫בתי הספר הנפרדים מוסדית בחמ"ד ("רק בנים" ו"רק בנות") חשוב לזכור כי אלו אמנם מהווים‬ ‫‪ | 06‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫כמחצית מכלל בתי הספר הנפרדים בחמ"ד‪ ,‬אך על פי רוב הישגיהם נמוכים יותר מאשר בתי‬ ‫הספר המעורבים בהם הכיתות נפרדות ("כיתות נפרדות")‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להתייחס לפערים המוצגים‬ ‫בטבלה לעיל בעירבון מוגבל ולהתמקד בעניין המגדרי ולא לייחס חשיבות רבה לגובה הפערים‬ ‫בהישגים הלימודיים‪ ,‬המוצגים באופן ממצה ומדוייק יותר בטבלאות למעלה‪.‬‬ ‫בבדיקה לפי מקצוע ומגדר ניתן לראות כי בעוד במקצוע העברית אין הבדלים בין תלמידים בבתי‬ ‫ספר נפרדים מוסדית לבין יתר התלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי הן בקרב הבנים והן בקרב‬ ‫הבנות‪ ,‬הרי שבמקצוע האנגלית ישנם פערים משמעותיים מאוד הן אצל הבנים והן אצל הבנות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כאשר משמיטים מהחישוב את בתי"ס שזוהו עם חב"ד הציון באנגלית של תלמידות‬ ‫בבתי ספר לבנות נופל רק במספר נקודות בודדות מהציון של יתר תלמידות החינוך הממלכתי‪-‬‬ ‫דתי‪ ,‬אך מנגד אין לכך כמעט השפעה על הישגי התלמידים בבתי הספר לבנים‪ .12‬ממצא זה עשוי‬ ‫ללמד כי הבעייתיות הגדולה המאפיינת את החינוך ה'תורני' והנפרד בתחום האנגלית נוגעת‬ ‫יותר לבנים מאשר לבנות‪.‬‬ ‫בהמשך לכך‪ ,‬במקצוע המתמטיקה ניתן לראות כי בעוד בקרב הבנים ישנו פער משמעותי בהישגים‬ ‫בין תלמידי בתי הספר לבנים לבין יתר התלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬הרי שהפערים בין‬ ‫בתי"ס לבנות לבין שאר תלמידות החינוך הממלכתי‪-‬דתי הם קלים בלבד‪ .‬בתחום זה‪ ,‬השמטה של‬ ‫בתי הספר שזוהו עם חב" ד מביאה למחיקת הפערים בהישגים בין תלמידות בבתי ספר לבנות לבין‬ ‫יתר התלמידות בחמ"ד‪ ,‬ואף מצמצמת במספר נקודות את הפערים בקרב הבנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן‬ ‫לראות כי בתחום המתמטיקה אין הבדל בין ציוני הבנות בחינוך הממלכתי‪-‬דתי לבין ציוני הבנות‬ ‫בחינוך הממלכתי‪ ,‬ואילו בקרב הבנים ישנם פערים קלים בהישגים לטובת החינוך הממלכתי‪.‬‬ ‫בשונה מהמצב באנגלית ובמתמטיקה‪ ,‬במקצוע המדעים ניתן לראות כי הפערים בין הלומדים‬ ‫בבתי הספר הנפרדים מוסדית לבין שאר תלמידי החינוך הממלכתי‪-‬דתי גבוהים יותר בקרב הבנות‬ ‫מאשר אצל הבנים‪ .‬בתחום זה‪ ,‬השמטה של בתי הספר שזוהו עם חב"ד מביאה למחיקת הפערים‬ ‫בהישגים בין תלמידים בבתי ספר לבנים לבין יתר התלמידים בחמ"ד‪ ,‬ואף מצמצמת באופן‬ ‫משמעותי את הפערים בקרב הבנות‪.‬‬ ‫במבט כולל על ההישגים של בנים ובנות בחינוך הממלכתי‪-‬דתי במבחני המיצ"ב‪ ,‬ניתן לראות כי‬ ‫הפערים בין תלמידים הלומדים בבתי"ס נפרדים מוסדית לבין יתר תלמידי החמ"ד גבוהים יותר‬ ‫בקרב הבנים מאשר אצל הבנות‪ .‬מגמה זו אף מתחזקת באופן משמעותי כאשר משמיטים‬ ‫מהחישוב את בתי הספר שזוהו עם חב"ד‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בנוגע למקצוע העברית הרי שהציון של תלמידות בבתי ספר לבנות אף גבוה במעט מהציון של יתר‬ ‫התלמידות בחינוך הממלכתי‪-‬דתי כאשר משמיטים את בתי הספר שזוהו עם חב"ד‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם בתחום זה‪ ,‬במה‬ ‫שנוגע לציוני התלמידים בבתי"ס לבנים בחמ"ד להשמטה של בתי הספר שזוהו עם חב"ד אין כמעט השפעה על‬ ‫הציונים‪.‬‬ ‫‪ | 07‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫חשיבות לימוד מקצועות החול בעיני התלמידים‬ ‫מבחני המיצ"ב החיצוניים אינם עוסקים רק במבחני הישגים‪ ,‬והם כוללים גם סט נרחב של‬ ‫שאלות בתחומים אחרים (בעיקר בענייני אקלים וסביבה פדגוגית)‪ ,‬ובכלל זה קבוצת שאלות‬ ‫אודות תפיסת התלמידים את המקצועות עליהם הם נבחנים במיצ"ב‪ .‬אחת השאלות רלוונטית‬ ‫במיוחד לנושא בו אנו עוסקים והיא נוגעת לחשיבות המקצוע בעיני התלמידים‪ .‬שאלה זו מספקת‬ ‫למעשה אינדיקציה לחשיבות הסובייקטיבית שמעניקים התלמידים למקצועות החול השונים‪.‬‬ ‫התלמידים התבקשו להתייחס להיגד כגון "חשוב לי ללמוד מדעים וטכנולוגיה" ולדרג את מידת‬ ‫הסכמתם איתו על סולם הנע בין "מסכים מאוד" (‪ )5‬ל"מאוד לא מסכים" (‪ .)5‬בדו"חות המיצ"ב‬ ‫הבית ספריים מפורסם שיעור התלמידים שהביעו הסכמה עם ההיגד (כלומר‪ ,‬ציינו בו את אחד‬ ‫משני הערכים הגבוהים – ‪ 4‬או ‪.)5‬‬ ‫לצורך המחקר‪ ,‬אספנו ועיבדנו את הנתונים בדו"חות המיצ"ב הבית ספריים לשנים תשע"ב‪-‬‬ ‫תשע"ג הנוגעים לתלמידי כיתות ה' בחמ"ד‪ ,‬כך שניתן יהיה להשוות את החשיבות שמעניקים‬ ‫תלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי למקצועות שונים‪ ,‬וכן נוכל לערוך השוואה בנקודה זו בין בתי‬ ‫ספר מעורבים ונפרדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוספנו נתונים להשוואה המתייחסים לכלל בתי הספר דוברי‬ ‫עברית‪ .13‬הממצאים מופיעים בטבלאות שלפניכם‪ .‬בטבלה מס' ‪ 55‬ניתן לראות את שיעור‬ ‫המייחסים חשיבות לכל אחד מארבעת מקצועות המיצ"ב באופן מפורט לפי שיטת הפרדה‪,‬‬ ‫ובטבלה מס' ‪ 50‬קובצו חמש הקטגוריות לשתי קטגוריות מרכזיות‪ :‬בתי ספר נפרדים ("רק בנים"‪,‬‬ ‫"רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬וכן נוספו עמודות‬ ‫המתארות את המצב בכלל החינוך הממלכתי‪-‬דתי ובכלל בתי הספר דוברי עברית‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :04‬שיעור תלמידי כיתות ה' בחינוך הממלכתי‪-‬דתי שדיווחו במיצ"ב לשנים תשע"ב‬ ‫ותשע"ג (מאוחד) כי חשוב להם ללמוד את המקצוע‪ ,‬לפי מקצוע ולפי שיטת הפרדה מגדרית של‬ ‫בית הספר (מפורט)‬ ‫מתמטיקה‬ ‫מדעים‬ ‫עברית‬ ‫אנגלית‬ ‫ממוצע‬ ‫‪13‬‬ ‫בתי ספר לבנים‬ ‫בתי ספר לבנות‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫כיתות‬ ‫נפרדות‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫מתחלף‬ ‫מעורב‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫בשל זמינות הנתונים המפורסמים ע"י משרד החינוך הנתון אודות שיעור המסכימים עם ההיגד כי חשוב‬ ‫ללמוד להם את המקצוע בקרב תלמידי בתי" ס דוברי עברית הינו השיעור הממוצע של השיעורים בשנים תשע"ב‬ ‫ותשע"ג (ההבדלים בין השנים בכל מקצוע הם לכל היותר ‪.)1%‬‬ ‫‪ | 08‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫טבלה מס' ‪ :00‬שיעור תלמידי כיתות ה' בחינוך הממלכתי‪-‬דתי ובבתי"ס דוברי עברית שדיווחו‬ ‫במיצ"ב לשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד) כי חשוב להם ללמוד את המקצוע‪ ,‬לפי מקצוע ולפי‬ ‫שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר (מצומצם)‬ ‫מתמטיקה‬ ‫מדעים‬ ‫עברית‬ ‫אנגלית‬ ‫ממוצע‬ ‫בתי ספר נפרדים‬ ‫(חמ"ד)‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫בתי ספר מעורבים‬ ‫(חמ"ד)‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫החינוך‬ ‫הממלכתי דתי‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫בתי"ס דוברי‬ ‫עברית‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫ניתן לראות בטבלאות הנ"ל כי הן בכלל בתי הספר דוברי העברית‪ ,‬הן בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‬ ‫המעורב והן בחינוך הממלכתי‪-‬דתי הנפרד סדר חשיבות המקצועות בעיני התלמידים הוא‬ ‫כדלקמן‪ :‬אנגלית‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬עברית ומדעים‪ .‬במבט כללי על כל הקטגוריות‪ ,‬ניתן לראות כי‬ ‫למקצוע האנגלית יתרון קל על פני מקצוע המתמטיקה‪ ,‬למקצוע המתמטיקה יתרון קל על פני‬ ‫מקצוע העברית‪ ,‬ואילו מקצוע המדעים מדורג אחרון בפער די ניכר‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ניתן לראות בטבלה מס' ‪ 55‬כי באופן כללי‪ ,‬ככל שרמת ההפרדה עולה‪ ,‬כך שיעור‬ ‫התלמידים שדיווחו כי חשוב ללמוד את המקצועות השונים יורדת‪ .‬תרשים מס' ‪ 5‬מציג מגמה זו‬ ‫בצורה בהירה‪:‬‬ ‫תרשים מס' ‪ :0‬שיעור תלמידי כיתות ה' בחינוך הממלכתי‪-‬דתי שדיווחו במיצ"ב לשנים תשע"ב‬ ‫ותשע"ג (מאוחד) כי חשוב להם ללמוד את המקצוע‪ ,‬לפי מקצוע ולפי שיטת הפרדה מגדרית של‬ ‫בית הספר‬ ‫‪ | 09‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬ ‫בהמשך לכך‪ ,‬ניתן לראות בטבלה מס' ‪ 50‬כי שיעורי התלמידים שדיווחו על כך שחשוב ללמוד את‬ ‫המקצועות השונים בבתי הספר המעורבים בחמ"ד כמעט זהים לשיעורים בכלל בתי הספר דוברי‬ ‫העברית‪ ,‬ומנגד‪ ,‬השיעורים שנמצאו בבתי הספר הנפרדים בחמ"ד נמוכים יותר בכל אחד‬ ‫מהמקצועות‪ ,‬ובמיוחד במדעים (הפרש של ‪.)54%‬‬ ‫חשוב לציין כי נראה ששאלות ה"חשוב לי ללמוד‪ "...‬אינן עומדות בזיקה ישירה להישגים‬ ‫הלימודיים של התלמידים‪ .‬כאשר משווים בין החינוך הנפרד בחמ"ד והחינוך המעורב בחמ"ד או‬ ‫בין בתי ספר בחינוך הממלכתי לבין בתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬קשה למצוא קשרים ומגמות‬ ‫בין ההבדלים בחשיבות לימוד המקצוע בעיני התלמידים לבין השונות בהישגים הלימודיים‪ .‬עניין‬ ‫זה בולט במיוחד במקצוע האנגלית‪ ,‬שם ישנם פערים גדולים בהישגים הלימודיים בין החינוך‬ ‫הממלכתי לחינוך המעורב בחמ"ד ופערים עצומים בינו לבין החינוך הנפרד בחמ"ד‪ ,‬אך אין לכך‬ ‫כמעט כל ביטוי בדיווחי התלמידים על חשיבות לימוד המקצוע‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה ששאלת חשיבות‬ ‫לימוד המקצוע בעיני התלמידים הינה שאלה חשובה בפני עצמה‪ ,‬בהיותה אינדיקציה למוטיבציה‬ ‫של התלמידים ללמוד ולהשקיע בכל אחד ממקצועות החול‪.‬‬