המלצות ועדת הקונצנזוס הרפואית הבינלאומית של TSCלשנת 2102 תסמונת טוברוס סקלרוזיס ( ,)Tuberous Sclerosis Complex, TSCהיא הפרעה גנטית ,אשר יכולה להשפיע כמעט על כל אחת ממערכות הגוף ביטויי המחלה מגוונים ,החל מביטוי גופני מינימלי ועד מצב העלול לסכן חיים .השוני והגיוון של ביטויי המחלה והתפתחותה מהווים אתגר ,המצריך ניהול מיטבי של שירותי הבריאות הניתנים לחולה ,ומשפיעים באופן משמעותי על איכות חייו .מסמך זה מספק סיכום קצר של המלצות הקונצנזוס האחרונות למעקב ולטיפול בחולי .TSC הרופאים מופנים להנחיות המלאות הזמינות באתר.www.tsalliance.org/consensus - המלצות עבור חולים עם אבחנה חדשה של TSC המלצות עבור חולים בכל הגילאים אשר אובחנו לראשונה עםTSC- יש לערוך בירור לגבי שלושת הדורות הקרובים ביותר לאדם שאובחן (אחים ,הורים וכתלות באדם שאובחן -ילדים או סבים/סבתות).מומלץ להציע בדיקות גנטיות לשם יעוץ משפחתי וכן כאשר קיים חשד ל.TSC- יש לבצע בדיקת דימות תהודה מגנטית MRI -של המח על מנת לברר קיומם של :גידולי מח אופיניים מסוג ) ,Subependymal giant cell astrocytomas (SEGAsבליטות תוך חדריות בשם ) Subependymal Nodules (SENsונגעים בריקמת המח הנקראים .Tubers יש לבצע הערכה של הפרעות נוירו פסיכיאטריות שקשורות ל TSC-הנקראות TAND ( TAND .(TSC-Associated Neuropsychiatric Disorderהוא מונח חדש ,אשר מתאר את הקשר בין התכונות ההתנהגותיות ,הקוגניטיביות והנוירופסיכיאטריות השכיחות ב.TSC- יש להבדק בבדיקה אלקטרואנצפלוגרפית ,אי.אי.גי ( )EEGרגילה; אם בדיקת האי.אי.גי אינה תקינה ,ובמיוחד אם נמצאו הפרעות נוירופסיכיאטריות מסוג ,TANDיש לבצע מעקב של 42 שעות בוידיאו אי.אי.גי ( )video EEGעל מנת לברר פעילות חשמלית בלתי תקינה במוח, היכולה להעיד על קיומה של מחלה פרכוסית. יש לבצע בדיקת MRIשל הבטן כדי לאבחן אנגיומיוליפומות או ציסטות בכליות .יש לבדוק את תפקוד הכליות ( )GFR, creatinineולמדוד את לחץ הדם. יש לעבור בדיקות דרמטולוגיות ובדיקות שיניים ,על מנת לשלול ממצאים אופיניים ל.TSC- יש לבצע בדיקת אק"ג ( )ECGעל מנת לבדוק כי קצב הלב תקין. יש לבצע בדיקת אקו-לב ( )Echocardiographyלהערכת תפקוד הלב ובדיקות המצאות של ראבדומיומות ( ,)rhabdomyomasבמיוחד בקרב ילדים מתחת לגיל 3שנים. יש לעבור בדיקת עיניים על מנת לשלול בעיות ראייה אפשריות או מומים ברשתית. המלצות נוספות במקרה של אבחנה חדשה בילדים מתחת לגיל 3שנים יש ללמד את ההורים או המטפלים הנוספים בילדים מתחת לגיל 3שנים ,כיצד לזהות פרכוסים מסוג "עוויתות ינקותיות" ( ,)Infantile Spasmsומה לעשות כאשר חושדים שהילד לוקה בעוויתות .תיאור וסרטון ניתנים לצפייה ב. www.tsalliance.org/infantilespasms- המלצות נוספות במקרה של אבחנה חדשה במבוגרים (גיל 01ומעלה) יש לבצע בדיקות ראשוניות של תפקוד ריאות וטומוגרפיה ממוחשבת ברזולוציה גבוהה ( )HRCTבקרב נשים מגיל 81ומעלה ,על מנת לבדוק אפשרות של מחלת ריאות LAM ( .)lymphangioleiomyomatosisנשים מתחת לגיל 81וגברים צריכים להיבדק בבדיקה זו ( )HRCTרק כאשר התסמינים הקליניים מעלים חשד לנוכחות ( LAMכמו שיעול מתמשך בלתי מוסבר ,כאב בחזה או קשיי נשימה). המלצות עבור חולים אשר אובחנו בעבר כחולי TSC המלצות עבור חולים בכל גיל יש להציע בדיקה גנטית (אם לא נעשתה בעבר) וייעוץ משפחתי לחולים בהגיעם לגיל הפריון. יש לבצע אי.אי.גי ( )EEGלחולים החווים פרכוסים או עם חשד לפרכוסים אפילפטים .משך ותדירות האי.אי.גי יקבעו ע"פ הצרכים הרפואיים של החולה ,ולא באופן שרירותי ע"פ הגיל או על פי זמן מוגדר מראש. הטיפול בפרכוסים ב TSC-זהה לטיפול בסוגים אחרים של אפילפסיה ,למעט במקרה של עוויתות ינקותיות (ראה להלן) .אצל חולי TSCעם פרכוסים עמידים לתרופות אנטי- אפילפטיות ,ניתן לשקול דיאטה קטוגנית ,קוצב וגאלי ( ,)VNSאו ניתוח אפילפסיה. יש לחפש תסמינים של ( TANDהפרעה נוירופסיכיאטרית ,התנהגותית) בכל ביקור רפואי. בכל ממצא מחשיד יש לברר ,להעריך ולטפל באופן יסודי .בנוסף ,יש לבצע הערכה התנהגותית ,אינטלקטואלית ונוירו-פסיכיאטרית לפחות פעם אחת בכל שלב התפתחותי מרכזי :בגילאי 0-3שנים 3-6 ,שנים 6-9 ,שנים 84-86 ,שנים ,ו 81-42-שנים .יש לטפל בתסמיני TANDבאסטרטגיה משולבת של התערבות תרופתיות ולא-תרופתיות ,אשר מותאמת אישית לפרופיל ה TAND-הייחודי של כל מטופל. יש לבצע MRIשל המח בכל 8-3שנים עד גיל ,42גם כאשר לחולה אין כל תלונות ,על מנת לעקוב אחר הופעה או גדילה של .SEGAאם מימדי ה SEGA-גדולים או שנצפית גדילה של הממצא בבדיקות עוקבות ,יש להגדיל את תדירות בדיקות ה .MRI-מבוגרים בעלי SEGA בילדותם צריכים להמשיך בבדיקות MRIתקופתיות .כאשר ה SEGA-גורמת לתסמינים של הצטברות נוזלים במח ,הטיפול המועדף ,אם אפשרי ,הוא הסרה כירורגית של ה .SEGA-ב- SEGAבתהליך גדילה אשר אינה גורמת לתסמינים ,ניתן לטפל ע"י ניתוח או ע"י תרופות ממשפחת מעכבי .mTOR יש לבצע MRIבטן בכל 8-3שנים על מנת לעקוב אחר התפתחות סימני TSCבכליות ובשאר איברי הבטן. יש לבדוק את לחץ הדם ואת תפקודי הכליה (כולל )GFRלפחות אחת לשנה. יש לטפל באנגיומיוליפומות אשר עשויות לגרום לדימום חריף ע"י אמבוליזציה (צנתור) וע"י קורטיקוסטרואידים .באנגיומיוליפומות אשר אינן גורמות לדימום ,אך עולות על 3ס"מ בקוטרן ,יש לטפל במעכבי mTORכטיפול קו ראשון ,על מנת למנוע גדילה נוספת או דימום; אמבוליזציה ,קורטיקוסטרואידים או כריתה חלקית של הכליה ,מתאימים כטיפול קו שני. יש לבצע בדיקה שנתית של העור כדי לעקוב אחר נגעים קיימים וכדי לגלות נגעים חדשים, הקשורים ל .TSC-בנגעים חמורים יש לטפל באמצעות ניתוח ,בלייזר או במעכבי mTOR טופיקליים (ניתנים כמשחה). יש לבצע בדיקת שיניים פעמיים בשנה אצל רופא שיניים המכיר ובקיא בבעיות שיניים שכיחות ב.TSC- בחולים עם נגעים ידועים ברשתית ובחולים המתלוננים על הפרעות בראייה יש לערוך בדיקת עיניים ובדיקת ראייה יסודית אחת לשנה .כמו כן ,חולי אפילפסיה ,המטופלים בVigabatrin- (סברילן) ,צריכים לעבור הערכות ראייה תקופתיות. בחולים עם רבדומיומה לבבית ( )Cardiac Rhabdomyomaיש לבצע אקו לב כל 8-3שנים עד לנסיגה או להתייצבות של הממצא. יש לבצע א.ק.ג כל 3-2שנים ,על מנת לשלול הפרעות הולכה לבביות. המלצות לפעוטות ולילדים מתחת לגיל 3 בעוויתות ינקותיות ( )infantile spasmsיש לטפל ב( Vigabatrin-סברילן) כקו ראשון .כאשר הטיפול ב Vigabatrin-אינו יעיל ,יש לנסות טיפול בהורמון אדרנוקורטיקוטרופי ( )ACTHכקו שני. המלצות למבוגרים (גיל 01ומעלה) בכל ביקור רפואי יש לבצע בדיקה קלינית לברור סימפטומים של ,LAMבכלל זה קוצר נשימה ומצוקה נשימתית במאמץ. יש לבצע HRCTכל 2-80שנים בקרב חולים ללא תסמינים בעלי סיכון ל( LAM-כל הנשים בגיל 81ומעלה ,ונשים וגברים בכל גיל בעלי סימפטומים קליניים המעלים את החשד). מטופלים אשר אובחנו בעבר ב LAM-צריכים לבצע HRCTבתדירות יותר גבוהה (כל 4-3 שנים) על מנת לעקוב אחר התפתחות המחלה. במטופלים שאובחנו בעבר ב LAM-או שהתעוררו אצלם בעיות נשימה המעלות חשד לLAM- יש לבצע בדיקת תפקודי ריאות שנתית
© Copyright 2024