‫בג"צ ‪ – )1101( 979‬הכרה בהיסטוריה תוך מבט לעתיד!‬ ‫עו"ד גלי פלד – שבתאי‬ ‫חגי שבתאי‪ ,‬שפירא ‪ -‬משרד עורכי דין‬ ‫העותרים והמשיבים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פורום ‪ 15‬הערים העצמאיות‬ ‫(‪ )1101 + 979‬הוגשה ב‪2004 -‬‬ ‫בנוגע ל‪ 979‬המקורית ותוקנה‬ ‫האגודה לצדק חלוקתי‬ ‫(‪ 979‬ו‪)1101 -‬‬ ‫אדם טבע ודין‬ ‫(‪ – 1101‬תמריץ והשכרה)‬ ‫קיבוצניקים‪ :‬חברי קיבוצים מכל‬ ‫הארץ‪ ,‬לרבות מדור המייסדים‪,‬‬ ‫עמותת כאן ביתי‪ ,‬עמותת אדמתי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדינה‪ :‬מועצת מקרקעי ישראל‪,‬‬ ‫מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬יו"ר‬ ‫מועצת מקרקעי ישראל‪ ,‬שר‬ ‫האוצר‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬היועמ"ש‪,‬‬ ‫שר הבינוי והשיכון‪.‬‬ ‫תנועות המושבים‪ :‬תנועת‬ ‫המושבים‪ ,‬תנועת משקי חירות‬ ‫בית"ר‪ ,‬איגוד המושבים של הפועל‬ ‫המזרחי‪ ,‬ארגון המושבים של‬ ‫העובד הציוני‪.‬‬ ‫תנועות הקיבוצים‪ :‬התנועה‬ ‫הקיבוצית המאוחדת‪ ,‬הקיבוץ‬ ‫הארצי‪ ,‬הקיבוץ הדתי‪ ,‬התאחדות‬ ‫האיכרים בישראל‪.‬‬ ‫עמדת המוצא של תנועות המושבים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תנועות המושבים בחרו לראות בהחלטות מזור חלקי לשנים‬ ‫רבות של ייסורים‪ ,‬ולו כדי לצקת סוף סוף ודאות לזכויות‬ ‫חבריהן‪.‬‬ ‫אין אנו עוסקים בהחלטות אופטימום‪ .‬יש והמועצה יכלה לקבל‬ ‫הוראות המטיבות יותר עם החוכר החקלאי או אף פחות‬ ‫מגבילות מאלה שהתקבלו‪ ,‬אך עדיין נמצאות ההחלטות בגדר‬ ‫מתחם הסבירות‪.‬‬ ‫המטרה – לשכנע את בהמ"ש שלא נפל כל פגם המצריך את‬ ‫התערבותו והמאלץ אותו לשים את שיקול דעתו במקום‬ ‫שיקול דעת ממלאי התפקידים הציבוריים או של המועצה‪.‬‬ ‫פסיקת הבג"צ – ‪9.6.2011‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהרכב של שבעה שופטים ובפסק דין ארוך‬ ‫מאד (‪ 114‬עמ') ומנומק של כבוד השופטת‬ ‫עדנה ארבל (ברובו) קבע בג"צ ביום ‪,9.6.2011‬‬ ‫כי בנוגע למרבית הוראות החלטות ‪ 979‬ו‪-‬‬ ‫‪ 1101‬לא חרגה המועצה ממתחם הסבירות‬ ‫באופן המצדיק את התערבות בית המשפט‪.‬‬ ‫עיקר המלאכה – הפסקת מחול השדים‬ ‫והוצאת הבר מהתבן‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יצירת אטמוספירה אחרת! חקלאים אינם טייקוני‬ ‫נדל"ן‪.‬‬ ‫התמודדות עם טענות מטעות‬ ‫מיקוד ביהמ"ש בטיבן האמיתית של ההחלטות‪.‬‬ ‫(עיגון זכויות החקלאי בחלקת המגורים‪ ,‬ביטול חובת‬ ‫"בן ממשיך" וכו')‪.‬‬ ‫בדיקת סבירות ההחלטות אל מול החלטות קיימות‬ ‫ואל מול ההחלטות החלות על החוכר העירוני‪.‬‬ ‫יצירת אטמוספירה אחרת‬ ‫ציונות זו לא מילה גסה‬ ‫‪‬‬ ‫סיפור ההתיישבות‪ :‬החקלאים הפריחו את השממה‪ ,‬שמרו על‬ ‫הקרקע‪ ,‬השתתפו ברכישתה‪ ,‬בכיבושה‪ ,‬בהכשרתה‬ ‫ובפיתוחה‪ .‬הסכימו לרשום את הקרקע ע"ש קק"ל בשם עקרון‬ ‫קרקע לאום‪ ,‬ואף שילמו דמי חכירה‪ .‬והכל לצורך הקמת יישובים‬ ‫בישראל (מיכל אורן – "הרכשת וגם חכרת")‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחנו את ההתקשרות החוזית לפני הקמת המינהל‪ :‬הקק"ל‬ ‫שאפה לשוות לחכירה‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬אופי של בעלות‪ .‬המינהל‬ ‫חרג מסמכותו‪ ,‬לא פעל לפי החלטות המועצה ויצר אי בהירות‬ ‫לגבי זכויות החקלאי‪.‬‬ ‫שינוי העתים‬ ‫‪‬‬ ‫השינוי משנות ה‪ - 80-‬שחיקת החקלאות כמקור פרנסה‬ ‫בלעדי‪ .‬יש החלטות שמאפשרות שימוש לא חקלאי (‪,426,370‬‬ ‫‪.)653‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצגת השינוי במציאות אל מול ניסיונן של העותרות 'לתקוע' את‬ ‫החקלאיים בתקופה שלפני קום המדינה‪.‬‬ ‫מזה שנים "החקלאים" נאלצים למצוא מקורות פרנסה מחוץ‬ ‫ליישובים‪ .‬מכונות החליפו ידיים עובדות‪ ,‬הגשמים התמעטו‪ ,‬מכסות‬ ‫המים צומצמו‪ ,‬שינויים רבים‪ .‬עדיין‪ ,‬המתיישבים מחויבים לעבודת‬ ‫האדמה גם על פי הסכמיהם הנוכחיים עם המינהל‪.‬‬ ‫אל מול הרצון‪ ,‬החובה והאינטרס בחקלאות ישנם אותם "חקלאים"‬ ‫חלקם כבר זקנו‪ ,‬חלקם באו בנעלי אבותיהם וכוחם עוד במותניהם‪,‬‬ ‫אך לכולם דבר אחד משותף‪ ,‬צורך אחד שעליהם למלא – פרנסה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫התמודדות עם טענות פופוליסטיות מוטעות‬ ‫ומטעות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"הפשרת קרקעות מדינה" (פורום) ‪ /‬חל חוק ההתיישבות (צ"ח) ‪:‬‬ ‫לא מדובר על שטח חקלאי‪ ,‬אלא על שטח בייעוד מגורים בתוכנית‬ ‫תקפה הידוע כ"שטח הצהוב"‪ .‬לא עוסקים בשינוי יעוד‪.‬‬ ‫ניתן להקים יח"ד בלי שתחול חובת העיבוד (פורום‪ ,‬צ"ח) ‪ :‬לאור‬ ‫החלטות המועצה לפיהן הכללים החלים על יתרת הנחלה אינם‬ ‫משתנים וחובת עיבוד ממשיכה לחול‪.‬‬ ‫ההחלטות דומות להחלטה ‪ 979‬המקורית (פורום) ‪ :‬ההחלטות‬ ‫התקבלו לאחר בחינה מחודשת וקבלת המלצות ועדת הבר ושונות‬ ‫באופן מהותי מ‪ 979 -‬המקורית‪.‬‬ ‫משמעות ההחלטה – הענקת בעלות מלאה בקרקע (צ"ח) ‪ :‬לא‬ ‫נכון‪ .‬מדובר על חכירה בלבד‪.‬‬ ‫ועוד טענות מטעות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפי החלטה ‪ 979‬החוכר יוכל לבנות בתים נוספים לבן זוגו‬ ‫ולצאצאיו ואף להעביר ללא תשלום נוסף את הבתים לבעלותם‬ ‫(צ"ח) ‪ :‬על מנת להעביר זכויות צריך לפצל ולשלם ‪160 .33%‬‬ ‫מ"ר נותרים בנחלה ולא פחות מ‪ 160 -‬מ"ר במגרש‪ .‬לא מדובר‬ ‫על "בתים" אלא באחד‪ .‬כרוך בתשלום ‪ .91%‬כפיפות לתמ"א ‪.35‬‬ ‫ניתוק המבנה לתעסוקה מחלקת המגורים מקל על המסחור‬ ‫במבנה ופותח פתח לאיחוד זכויות והקמת מבנים בהיקפים‬ ‫גדולים (צ"ח) ‪ :‬ההחלטה מגבילה את האפשרות לתעסוקה‬ ‫לחלקת המגורים ומרעה את התנאים‪ .‬מתעלמים מהמגבלות‬ ‫בהחלטה לגבי אישור חריג ("במקרים מיוחדים וחריגים"‪,‬‬ ‫ש"בהם אין אפשרות פיסית"‪" ,‬בכפוף לקיומה של תכנית תקפה‬ ‫או היתר תקף לשימוש חורג"‪ ,‬עומדים בקריטריונים שגובשו על‬ ‫ידי ועדת משנה ויאושרו על ידי המועצה)‪.‬‬ ‫ועוד‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשלום היוון בעבר בגין ‪ 50‬מ"ר פוטר מתשלום דמי היוון‬ ‫במבנה לתעסוקה של ‪ 500‬מ"ר (צ"ח) ‪ :‬מנוגדת לאמור‬ ‫בהחלטה ‪ -‬תשלום עבר של דמי היוון פוטר מתשלום נוסף רק‬ ‫בגין אותם שימושים ולא בגין כל השימושים וכל הזכויות‪.‬‬ ‫לנציגי ההתיישבות היתה יד בניסוח ההחלטות‪ ,‬ולכן הן‬ ‫שונות מהמלצות ועדת הבר ומטיבות יותר (צ"ח) ‪ :‬לא היתה‬ ‫כל מעורבות פסולה של נציגי ההתיישבות‪ .‬הליך ניסוח‬ ‫ההחלטות היה גלוי ומפורסם וכל גורם מעוניין יכל לפנות‬ ‫למועצה במכתב ולפרוס את טענותיו‪ .‬כן – ההחלטות מחמירות‬ ‫מדו"ח הבר‪.‬‬ ‫פרבור – סכנה להתמוטטות הערים – האומנם?‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפורום‪ :‬ההחלטות שמפשירות קרקע מחקלאות למסחר‪ ,‬יביאו‬ ‫לכרסום באיזון הקיים בין העיר לפרבר‪ .‬עסקים יצאו מהעיר לקרקע‬ ‫"זולה" בכפר וערים יתמוטטו כלכלית וחברתית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עקב אובדן‬ ‫הכנסה לערים מארנונה ומסים‪ .‬כן‪ ,‬פיצול מגרש יאפשר בניה מאסיבית‬ ‫בניגוד למגמות תכנון ויעודד פרבור‪ .‬את מקומה של האוכלוסייה‬ ‫החזקה יחסית תתפוס אוכלוסייה חלשה המבוססת על עלייה חדשה‬ ‫וזכאי "משרד השיכון"‪ .‬חוו"ד של פרופ' שחר ז"ל‪.‬‬ ‫האגודה לצדק חלוקתי‪ :‬היקף הבניה המינמלי עפ"י החלטה ‪979‬‬ ‫עומד על ‪ 60,000‬דונם (פי ‪ 2‬מכלל השטח הבנוי למגורים בתל אביב)‪.‬‬ ‫המושבים‪ :‬הקרקע בכפר לא "זולה" כי החוכר נדרש לשלם ‪91%‬‬ ‫מערך הקרקע‪ .‬להחלטות יש השלכות מזעריות על המבנה המרחבי של‬ ‫המשק בישראל‪ .‬חוו"ד של פרופ' שחר התייחסה ל‪ 979 -‬המקורית‬ ‫ואינה רלוונטית‪ .‬חוו"ד של פרופ' ד' צ'מנסקי‪ .‬כמו כן‪ ,‬מדובר על היקף‬ ‫בניה נמוכים‪ .‬יש טעות בחשבון – מדובר על ‪ 4,320‬דונם לבניה בכל‬ ‫הארץ‪ ,‬ובייחוד בפריפריה הרחוקים‪.‬‬ ‫בהמ"ש דחה את טענת הפרבור‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ועדת הבר והמועצה לא התעלמו מהחשש מפרבור‪ ,‬ועל כן‬ ‫העניקו תמריץ כספי לבנות בחלקת המגורים‪ ,‬ולעשות שימוש‬ ‫בתשתיות קיימות‪ ,‬וכן נתנו תמריץ למגורים על פני תעסוקה לא‬ ‫חקלאית ואף קבעו דמי חכירה מלאים‪ .‬לכן פוחת החשש‬ ‫ממעבר של היקף אוכלוסיה משמעותי מהעיר לכפר‪.‬‬ ‫המועצה לא חרגה ממתחם הסבירות באיזון בין חשש‬ ‫מפגיעה במגזר העירוני ופרבור לבין הצורך בהרחבת מעגלי‬ ‫התעסוקה‪ .‬לא ניתן להתעלם מכך שחוו"ד שחר מתייחסת ל‪-‬‬ ‫‪ 979‬המקורית וההחלטות החדשות מתחשבות בשיקולים אלה‬ ‫(לדוג'‪ 3 :‬הוראות מפחיתות מהחשש מפיצול‪ :‬מגבלות תמ"א‬ ‫‪ 160 ,35‬מ"ר נשאר צמוד לנחלה‪ ,‬כל מגרש לפחות ‪ 160‬מ"ר)‪.‬‬ ‫חוסר שיוויון וחוסר צדק חלוקתי בין המגזר‬ ‫העירוני לחקלאי‬ ‫האם פוגע בסבירות?‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפורום‪ :‬ההחלטות מעניקות הטבות מפליגות כנגד תמורה‬ ‫סמלית ופוגעות בשוויון – לא סבירות‪ .‬האגודה לצדק חלוקתי‪:‬‬ ‫פגיעה בצדק החלוקתי‪ .‬היקף זכויות בניה גדול בתמורה קטנה‪.‬‬ ‫המושבים‪ :‬ההחלטות סבירות‪ ,‬אף כי הן מפלות לרעה את‬ ‫החקלאי לעומת העירוני‪ .‬בגין אותן זכויות שכבר היו לו‪ ,‬בשינויים‬ ‫קלים בלבד‪ ,‬משלם החוכר החקלאי יותר‪ .‬העירוני מופלה לטובה‬ ‫בשל אקסיומות מוטעות‪ :‬תשלום דח"ר (ב"כאילו") והגבלות על‬ ‫שימושים (חוו"ד של הכלכלן והשמאי עדי צביקל)‪ .‬מנגד‪ ,‬לא‬ ‫לוקחים בחשבון את השתתפות החקלאיים ברכישת הקרקע‪,‬‬ ‫הכשרתה ופיתוחה‪.‬‬ ‫בהמ"ש – אין שוויון אבל יש צדק!‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המחלוקת בשאלת היקף התשלומים ששילם כל מגזר נושאת אופי‬ ‫עובדתי המחייב בירור יסודי תוך בחינה פרטנית של מסמכים וראיות‪.‬‬ ‫לא ניתן לעשות זאת בבג"צ‪ .‬נשען על האקסיומות‪ ,‬אך יחד עם זאת ‪-‬‬ ‫לא ניתן לחלוק על תרומתו של המגזר החקלאי להפרחת‬ ‫השממה‪ .‬ההתיישבות החקלאית הפכה קרקע למבוקשת בעלת‬ ‫ערך כלכלי רב‪ ,‬קרקע שהייתה בראשיתה אזור ספר‪ ,‬שאדמתו‬ ‫טרשים ושביליו ביצות‪ .‬התבוננות אל המציאות הנוכחית כנקודת‬ ‫מוצא‪ ,‬תוך התעלמות מהשתלשלות העניינים אשר הובילה אליה‪,‬‬ ‫והתייחסות אל המתיישבים כאל "מתעשרים" הזוכים באופן‬ ‫שרירותי לשטח רחב במחיר מוזל‪ ,‬מעוותת את ההשוואה‪ ,‬ופוגמת‬ ‫ביכולת לגזור ממנה מסקנה חלוקתית הוגנת‪ .‬ההסדר רכישת‬ ‫הזכויות במגזר המושבים באופן יחסי להסדר הנוגע למגזר‬ ‫העירוני – אינו חורג ממתחם הסבירות‪.‬‬ ‫תמריץ "שמיטת חובות" (החלטה ‪- )1101‬‬ ‫סביר‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אדם טבע ודין‪ :‬לא סביר‪ .‬המועצה לא בדקה על כמה הכנסות‬ ‫היא מוותרת‪ .‬גם בבג"צ הקרקעות ביטלו החלטות שמטרתן מתן‬ ‫תמריצים להשבת הקרקע למינהל‪.‬‬ ‫המושבים‪ :‬לא אובדן הכנסה לקופת המדינה‪ ,‬אלא ‪ -‬תוספת‬ ‫הכנסה‪ .‬אם תתקבל הטענה יאלצו להתבטל החלטות רבות‬ ‫שמשמעותן מתן הנחות למגזרים שונים‪ .‬מדובר על תמריץ לזמן‬ ‫קצוב שתוקפו מסתיים בעבור שנתיים ממועד ההחלטה (‪+ 91%‬‬ ‫‪.)30%‬‬ ‫בהמ"ש‪ :‬התמריץ הוא פתרון ראלי‪ ,‬גם אם לא אופטימאלי – של‬ ‫פשרה‪ .‬מכיר מצד אחד בהעדר היכולת לקיים אכיפה אפקטיבית‬ ‫של בנייה לא חוקית‪ ,‬ומצד שני אינו מרים ידיים‪ ,‬מציע דרך מלך‪.‬‬ ‫המועצה אינה חורגת ממתחם הסבירות‪.‬‬ ‫השכרה (החלטה ‪)1101‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אדם טבע ודין ‪ :‬אינו סביר בהיותו חריגה ממדיניות רבת שנים של‬ ‫המינהל ושל רשויות התכנון ובניגוד לרציונל של תעסוקה חלופית‪ .‬ניתן‬ ‫יהיה להשכיר ללא הגבלת זמן לצד שלישי‪ .‬בפני הועדה לא היה מידע‬ ‫חיוני ולא תשתית עובדתית שלמה‪ .‬אין לאפשר כל עוד לא הובא לדיון‬ ‫במועצה הארצית לתו"ב‪.‬‬ ‫האגודה לצדק חלוקתי‪ :‬ניתן לפצל את השטח המסחרי מהנחלה‬ ‫באמצעות השכרתו לתקופות ארוכות ביותר‪.‬‬ ‫מושבים‪ :‬אין מדיניות תכנונית בעניין השכרה‪ .‬השכרה אינה נושא‬ ‫תכנוני‪ .‬ועדת קדמון החליטה שלא לאשר השכרות כחלק ממערכת‬ ‫איזונים שערכה בין ‪ 3‬מתחמים‪ .‬לא ניתן להשכיר ללא הגבלת זמן‬ ‫(החלטה ‪ .)834‬תשלום מלא מבלי להתחשב בזכויות קיימות בקרקע‪.‬‬ ‫בועדת הבר היו אנשי תכנון‪ ,‬ויש לראות את ההשכרה על רקע יתר‬ ‫המגבלות בהחלטות‪.‬‬ ‫השכרה – פסיקתו של בהמ"ש‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא הכריע במחלוקת האם יש לראות בהשכרה עניין תכנוני‪.‬‬ ‫לא ניתן די משקל לחשש מפני תופעה של פרבור בשל השכרה‪ .‬היה על‬ ‫המועצה לתת לחששות אלה משקל בייחוד לאור העובדה שהשכרה נשללה‬ ‫עד כה בכל ההחלטות שנתקבלו בעבר‪ ,‬שבהן השימוש הוגבל לחוכר עצמו‬ ‫לפרנסה‪ .‬ההחלטה לא נסמכת על תשתית מוצקה במידה מספקת ‪ .‬לא ניתן‬ ‫משקל מספיק ל‪ :‬אופיו של היישוב החקלאי‪ ,‬התכלית שבעטיה ניתנה‬ ‫הקרקע‪ ,‬האיזון שבין הכפר לעיר‪ ,‬שיקולי חלוקה‪ .‬השלכות תכנוניות‪.‬‬ ‫נקבע כי יש לעשות את התנאי למוחלט ולבטל את סעיף ‪ 5‬להחלטה ‪.1101‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬אין מניעה כי הפעילות הלא חקלאית תופעל על ידי בני‬ ‫משפחתו של החוכר הזכאים לכך‪ .‬ממילא לא קיימת דרישה כי החוכר יהיה‬ ‫אחראי אופרטיבית להפעלתה של תעסוקה זו‪ ,‬והוא יכול לנהלה מלמעלה‬ ‫תוך האצלת סמכויות לאחרים שיבחר להעסיק‪.‬‬ ‫כבוד להיסטוריה ומבט אל העתיד‬ ‫‪‬‬ ‫לפני כ‪ 100 -‬שנה הגיע דור חלוצים על מנת לשוב ולהכות‬ ‫שורש ולהקים בית לאומי בארץ ישראל‪... .‬השנים חלפו‪ ,‬מדינה‬ ‫קמה‪ ,‬וברבות הזמן הומרו הצרכים‪ ,‬התחלפו ההעדפות ונחלש‬ ‫האתוס‪ .‬גם עתה לא פס מקומה של ההתיישבות החקלאית ולא‬ ‫נס ליחם של הרעיונות שעמדו ביסודה‪ .‬ואולם בצד ההכרה‬ ‫בחשיבות פועלה של התיישבות זו וייחודה‪ ,‬יש לתת את הדעת‬ ‫למציאות המשתנה‪ ,‬לתמורות הכלכליות ולהכרח שבפעולה לפי‬ ‫הסדרים חוקיים ברורים ומוגדרים מראש‪ .‬ההסדר בהחלטות‪,‬‬ ‫על מרבית היבטיו‪ ,‬מאוזן לטעמי ונותן משקל הולם למציאות‬ ‫המורכבת‪ ,‬לעבר וגם להווה‪ ,‬להתיישבות החקלאית וגם‬ ‫להתיישבות העירונית‪ ,‬למאמץ שהושקע ולתמורה שראוי‬ ‫שתינתן בגינו‪ ,‬לשינוי וגם להתחדשות‪.‬‬ ‫עדכונים נוספים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוזרי המשרד‪ :‬הרשמה באתר ‪hs-law.org‬‬ ‫מאמרים באתר המשרד‬ ‫תודה על ההקשבה‬ ‫המשך יום נעים‬