‫הכנס השנתי‬
‫ניצחון הרוח‬
‫טרנספורט אל החופש‬
‫מונופול‬
‫‬‫ח‬
‫יי‬
‫ם‬
‫ב‬
‫א‬
‫ש‬
‫לי‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ר‬
‫צל‬
‫יל‬
‫ינ‬
‫ב‬
‫לום‬
‫היסטוריה‪ ,‬מוסיקה וזכרון‬
‫השנה היא השנה ה‪ 65-‬לשחרור גטו טרזיינשטאט‬
‫ובית טרזין מלא פעילות‪ ,‬אורחים ומבקרים‪.‬‬
‫גיליון ‪ 69‬‬
‫אוגוסט ‪2010‬‬
‫בשנה הבאה‪....‬‬
‫חלומות רבים יש לנו לגבי השנה הבאה‪.‬‬
‫אנו רוצים לסיים את הקמת חדר האוסף‪ ,‬לטפל בחצר הבית כרחבה חדשה‬
‫שתשמש הן להנצחה והן לפעילות הבית‪ ,‬להקים את חדר המוסיקה והעיון‪,‬‬
‫לבנות תערוכות חדשות‪ ,‬להוסיף חומר רב לאתר האינטרנט ועוד ועוד‪.....‬‬
‫לכל חברינו ומוקירינו בארץ ובעולם‬
‫אנו מאחלים‬
‫שנה טובה‬
‫שנת שלום‪ ,‬שגשוג ובריאות‬
‫לכם ולבני משפחותיכם‬
‫צוות בית טרזין‬
‫כבר עתה יש גידול רב במספר המבקרים בבית‪ ,‬בעיקר תלמידי בתי ספר מכל הארץ‪ .‬יש לנו כיום‬
‫חיילים רבים המבקרים במוזיאון ובמרכז החינוכי ואנו עוסקים במרץ בהבאה של תלמידים וחיילים רבים‬
‫יותר‪ ,‬על מנת לספר את הסיפור של גטו טרזיינשטאט‪ ,‬כפי שחברי העמותה מבקשים מאיתנו‪.‬‬
‫כל זאת נוכל לעשות רק בעזרתכם הפעילה‪.‬‬
‫אנו מחכים להצעות‪ ,‬מחשבות וכמובן תרומות על מנת לממש את כל הפרויקטים הללו‪.‬‬
‫שלכם‪ ,‬עודד‬
‫‪2‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫שלכם‪ ,‬עודד‬
‫הבית‪,‬‬
‫חברי‬
‫לכל‬
‫שלום‬
‫הבית‪,‬‬
‫חברי‬
‫לכל‬
‫שלום‬
‫מ‬
‫חצית השנה האחרונה היתה רוויה באירועים‪ ,‬שעמדנו‬
‫בהם יפה הודות למאמצי הצוות של בית טרזין‪ .‬את‬
‫השנה הזאת‪ ,‬ה‪ 65-‬לשחרור הגטו בידי הרוסים‪ ,‬פתחנו‬
‫בתערוכת "מונופול ‪ -‬חיים באשליה" במוזיאון הבנקאות בתל‪-‬‬
‫אביב‪ .‬בשלושת חודשי התערוכה‪ ,‬עליה תוכלו לקרוא בגיליון‬
‫זה‪ ,‬ביקרו בה יותר מ‪ 10,000-‬איש‪.‬‬
‫ביום השואה ערכנו‪ ,‬יחד עם ‪ 250‬חיילים מבית הספר לכושר‬
‫קרבי בצה"ל‪ ,‬טקס זכרון צבאי וסיפרנו לחיילים את סיפור הגטו‪,‬‬
‫כשאנשינו שורדי טרזיינשטאט מסתובבים ביניהם ומשוחחים‬
‫עימם‪ .‬סיפרנו גם את הסיפור המופלא של טרנספורט אחד‪,‬‬
‫היחיד שלא יצא "למזרח" אלא דווקא מערבה‪ ,‬לשוויץ‪ ,‬אל‬
‫החופש‪ ,‬ובו ‪ 1,200‬בני מזל‪ .‬חלק מאלה באו לקונצרט הזכרון‬
‫שערכנו עם תזמורת סימפונט רעננה‪.‬‬
‫השנה הצטרפו אלינו לא מעט חברים חדשים ‪ -‬גם בני הדור‬
‫הראשון וגם דורות המשך‪.‬‬
‫אתר האינטרנט החדש נעשה פעיל יותר ויותר‪ .‬מאז עלייתו‬
‫לאוויר בפברואר ‪ 2010‬קיבלנו יותר מ‪ 100-‬פניות מישראל‬
‫ומהעולם‪ ,‬לאיתור קרובים שהיו בשלב כזה או אחר‬
‫בטרזיינשטאט‪.‬‬
‫אנו שבים וקוראים לחברים להירשם באתר שלנו לרשימות‬
‫התפוצה ולהצטרף כחברים לדף של בית טרזין בפייסבוק‪,‬‬
‫שם ניתן עדכון לפחות פעם בשבוע על כל הקורה בבית‪.‬‬
‫אחד הביקורים המשמעותיים ביותר בבית היה ביקורו של שר‬
‫החוץ הצ'כי‪ ,‬אשר שגריר ארצו בישראל מלווה מקרוב את‬
‫הפעילות בבית טרזין ומסייע בקידומו‪ .‬שר החוץ הביע את‬
‫מחויבותה של הממשלה הצ'כית לבית טרזין וחיזק אותה‬
‫בתרומה בסך מיליון קרונות צ'כיות לקידום הפרויקטים של‬
‫הבית‪.‬‬
‫מייד לאחר מכן קיימנו ב‪ 8.5.2010-‬את הכנס השנתי בדיוק‬
‫‪ 65‬שנה לאחר שחרור הגטו‪ .‬בזמן הקרוב מועדות פנינו‬
‫לטיפול בתשתיות הבית‪ ,‬בארכיון‪ ,‬בהקמת חדר האוסף‪,‬‬
‫חדר המוסיקה והחצר‪ .‬אנו מקווים‬
‫לקבל תרומות נוספות‪ ,‬שיעזרו לנו‬
‫לסיים את הפרויקטים הללו ולשפר‬
‫בהרבה את מראה בית טרזין‪ ,‬ל‪30-‬‬
‫השנים הבאות‪.‬‬
‫אנו שוב פונים אליכם‪ ,‬החברים ובני‬
‫משפחותיכם ומבקשים לסייע בכל‬
‫דרך לבית טרזין ‪ -‬ציוד‪ ,‬תרומות‪,‬‬
‫מסמכים ששוכבים בקופסאות‬
‫קרטון‪ ,‬ציורים‪ ,‬מחברות זכרון‪.‬‬
‫אין כמו בית טרזין לשמור ולהוקיר‬
‫את הדברים האלה למען דורות ההמשך‪.‬‬
‫בכל יום פונים אלינו בני דורות ההמשך ומבקשים מידע‪ ,‬ואנו‬
‫נדע לארגן את המידע עבורם לעשרות השנים הבאות‪ .‬לפני‬
‫שאתם זורקים משהו ‪ -‬אנא צלצלו אלינו לשאול‪ .‬ייתכן מאד‬
‫שלבית טרזין יש חפץ בו‪.‬‬
‫איני יכול שלא לציין בצער כי אחד החברים החדשים‪ ,‬ג'ורג'‬
‫טסר‪ ,‬הלא הוא יירקה טאוסיג‪ ,‬מסן‪-‬פרנסיסקו‪ ,‬אותו הכרתי‬
‫דרך מאות מיילים שהחלפנו בשנה האחרונה ‪ -‬נפטר בסוף‬
‫יולי השנה‪ ,‬בגיל ‪.91‬‬
‫ירקה היה שוערה של צ'כוסלובקיה בכדורגל ובהוקי קרח‪,‬‬
‫שיחק כדורגל בגטו ואף הופיע בסרט התעמולה‪ .‬יירקה תרם‬
‫לבית טרזין בשנה האחרונה במשלוח תרומות כספיות‪ ,‬עצות‪,‬‬
‫סיפורים‪ ,‬מידע‪ ,‬בדיחות והרבה אופטימיות‪ ,‬ממש כחבר אישי‪.‬‬
‫לצערי לא הספקתי לפגוש אותו אישית‪ ,‬אולם סיפורו קיבל‬
‫פומבי בעיתונות הישראלית והעולמית כמופת לרוח של שורדי‬
‫טרזיינשטאט‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‪ .‬‬
‫שלכם‪ ,‬עודד‬
‫מה בגיליון‬
‫בשנה הבא ‬
‫ה‬
‫שלכם‪ ,‬עודד‬
‫אירועי יום השואה ‪2010‬‬
‫כולנו ביחד‪ ,‬הכנס השנתי‬
‫הסטוריה‪ ,‬מוסיקה וזכרון‬
‫קונצרט לרכבת וחופש‬
‫מונופול ‪ -‬חיים באשליה‬
‫‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫‪4‬‬
‫‬
‫‪5‬‬
‫‬
‫‪6‬‬
‫‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‬
‫המרכז החינוכי‬
‫‬
‫אורחים בבית‬
‫‬
‫חדש בארכיון‬
‫‬
‫בארץ‬
‫‬
‫מכל העולם‬
‫לנצמן ומורמלשטיין‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫מערכת‬
‫‬
‫עורכים‪ :‬תמר רז לנג‪ ,‬עודד ברידא‬
‫מתרגמים‪ :‬חוה ומרדכי לבני‬
‫עיצוב‪ :‬סטודיו אורני דרורי‪ ,‬חיפה‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪3‬‬
‫חדשות בית טרזין‬
‫אירועי יום השואה ‪2010‬‬
‫מליל הבדולח עד טרזיינשטאט‬
‫השנה התקיימו לקראת יום השואה‪ ,‬ביום עצמו ולאחריו‪ ,‬אירועים רבים בשיתוף חברי הבית‬
‫עם צה"ל‪ ,‬עם קיבוץ גבעת‪-‬חיים איחוד‪ ,‬המועצה האזורית עמק חפר וגופים נוספים‬
‫טקס עם כושר‬
‫ב‬
‫יום השואה עצמו התארחו בבית טרזין חיילי בית הספר‬
‫לכושר קרבי של צה"ל (בה"ד ‪ )8‬ומפקדיו‪ .‬הם השתתפו‬
‫בטקס מרגש‪ ,‬סיירו בתערוכות המוצגות בבית ושמעו הרצאות‬
‫ועדויות של ניצולי הגטו‪ .‬את האירוע פתח עודד ברידא‪ ,‬מנכ"ל‬
‫בית טרזין‪ ,‬שהסביר לחיילים כי ביקורים כאלה ולימוד על מה‬
‫שנעשה בשואה הם כלי עזר להבנה אישית של כל אחד ואחד‬
‫את מצבה של ישראל בעולם‪ .‬תמי קינברג‪ ,‬מנהלת המרכז‬
‫החינוכי‪ ,‬סיפרה על גטו טרזיינשטאט‪ ,‬על הסיבות להקמתו ומה‬
‫עלה בסופו‪ .‬מפקד בה"ד ‪ ,8‬סא"ל יריב ניר‪ ,‬קרא את פקודת‬
‫היום של הרמטכ"ל ליום השואה‪ .‬בשעה ‪ ,10:00‬עם הישמע‬
‫צפירת יום הזכרון לשואה ולגבורה ברחבי הארץ‪ ,‬קם כל הקהל‬
‫לדקת דומיה‪ ,‬לזכר ‪ 6‬מיליון היהודים שנרצחו‪ .‬לאחר הצפירה‬
‫היה טקס זכרון משותף לבית טרזין ובה"ד ‪ ,8‬שנוהל כולו על‪-‬‬
‫ידי חיילי הבסיס‪ .‬החיילים קראו קטעים מיומנים שנכתבו בגטו‬
‫והעלו לבמה שישה מניצולי הגטו‪ ,‬מלווים בחיילים‪ ,‬שהדליקו‬
‫כל אחד נר לזכר ‪ 6‬מיליון היהודים שנספו בשואה‪ .‬לאחר‬
‫הטקס הקשיבו החיילים לעדות מפי מקסי לבני ולהרצאתו של‬
‫פרופ' משה צימרמן‪ ,‬מנהל מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית‬
‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬בנושא הספורט ברייך השלישי‪ .‬פרופ'‬
‫צימרמן סיפר לחיילים כיצד השתמשו הגרמנים בספורט לצרכי‬
‫מדיניותם מול העולם בשנים של טרום מלחמת העולם ואף בתוך‬
‫תקופת המלחמה‪ ,‬ולצורך עידוד העם הגרמני וגיבושו מאחורי‬
‫ההנהגה הנאצית‪ .‬אחר כך עברו החיילים לסיור מודרך בשלוש‬
‫התערוכות של המוזיאון ושמעו בכל תערוכה על אחד ההיבטים‬
‫בתחום ההיסטוריה של הגטו‪ ,‬הספורט בגטו ועיתונות הנוער‪.‬‬
‫בסוף יום העיון התאספו כל החיילים באולם "בית וינה" ושמעו‬
‫מפי פטר ארבן ויעקב צור‪ ,‬הראשון שחקן בליגה טרזין והשני‬
‫צופה נלהב במשחקים‪ ,‬על קורותיהם בגטו ולפניו‪ .‬פטר ארבן‬
‫העניק לסא"ל ניר את ספרו האוטוביוגראפי בעקבות עצמי‪.‬‬
‫האירוע הסתיים בדברי סיכום מפי סא"ל ניר‪ ,‬שהעניק את דגלון‬
‫היחידה לבית טרזין‪ ,‬ובשירת "התקווה" משותפת של החיילים‬
‫עם חברי הבית‪ .‬‬
‫ביקור הקיבוץ בבית‬
‫ב‬
‫עקבות החלטה משותפת של בית טרזין וקיבוץ גבעת‪-‬חיים איחוד‬
‫לחזק מחדש את הקשר ביניהם‪ ,‬שקצת התרופף בשנים האחרונות‪,‬‬
‫הוזמנו חברי הקיבוץ לקראת יום השואה‪ ,‬בשבת ‪ ,10.4.2010‬להתארח‬
‫בבית טרזין‪ .‬יותר מ‪ 70-‬איש‪ ,‬משפחות עם ילדיהן‪ ,‬ניצלו את ההזמנה ובילו‬
‫קרוב לשלוש שעות בבית טרזין‪ ,‬קיבלו עדכון על הנעשה בבית מפי הצוות‬
‫וביקרו בתערוכות החדשות‪ .‬רושם מיוחד עשה הסרטון על עיתון הילדים‬
‫"קמרד"‪.‬‬
‫מעבר לעדכון ההיסטורי‪ ,‬היתה תחושה של חיבור מחדש של חברי הקיבוץ‬
‫עם המוסד הוותיק אך המתחדש ויש תחושה שהפעילות תוגבר בקרוב‪ .‬‬
‫‪4‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫חדשות בית טרזין‬
‫כולנו ביחד‬
‫הכנס השנתי ‪ -‬מאי ‪2010‬‬
‫ב‬
‫צהרי שבת חמה‪ 65 ,‬שנה בדיוק לאחר שחרור גטו‬
‫טרזיינשטאט‪ ,‬התכנסו חברי בית טרזין לכנס השנתי‬
‫ולאסיפה הרשמית של העמותה‪ .‬לאחר מפגש החברים‬
‫המסורתי נאספו כ‪ 150-‬איש בבית וינה שבקיבוץ גבעת‪-‬חיים‬
‫איחוד על מנת לאשר את פעילות העמותה בשנה שחלפה‬
‫ולבחור את הוועד המנהל החדש לשנה הקרובה‪ .‬הנוכחים אישרו‬
‫גם את הדוחות הכספיים לשנת ‪ .2009‬פרופ' אלי לוונטל ימשיך‬
‫בכהונתו כיושב ראש העמותה והוא היה המברך הראשון של‬
‫ההתכנסות‪.‬‬
‫הכנס התקיים בסיועה של שגרירות צ'כיה בישראל‪ .‬השגריר‬
‫החדש‪ ,‬טומאש פויאר‪ ,‬בירך את האסיפה וסיפר לנוכחים על‬
‫ביקורו של שר החוץ הצ'כי בבית טרזין ארבעה ימים קודם‬
‫לכן ועל החלטת ממשלת צ'כיה לתמוך בארכיון של בית‬
‫טרזין בסכום של מיליון קרונות צ'כיות (קרוב ל‪ 200,000-‬ש"ח)‪.‬‬
‫עם השגריר הגיע גם אביו‪ ,‬מילוש פויאר‪ ,‬שבירך גם הוא את‬
‫הבאים והעלה זכרונות מימי כהונתו כשגרירה הראשון של‬
‫צ'כוסלובקיה בישראל לאחר נפילת מסך הברזל ב‪ .1990-‬כן‬
‫בירכו נתן שטיינר‪ ,‬יו"ר התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‪ ,‬ורני אידן‪,‬‬
‫ראש המועצה האזורית עמק‪-‬חפר‪ .‬התוכנית האמנותית כללה‬
‫שגריר צ'כיה‪ ,‬מר מילוש פויאר‬
‫את המחזה סודה של ג'ולי הרצל‪ ,‬מונודרמה של השחקנית‬
‫עדי עציון‪-‬זק‪ ,‬שמשפחתה היתה בגטו טרזיינשטאט‪ .‬גם גורלה‬
‫של טרודה‪ ,‬בתם של הרצל וג'ולי אשתו‪ ,‬הביא אותה אל מותה‬
‫בגטו טרזיינשטאט‪ .‬אחרי ההצגה שוחחה השחקנית עם הקהל‪.‬‬
‫הכנס הסתיים בשירה בציבור של שירים מאז‪ ,‬אותה‬
‫הנחה מיודענו פאבל קורן‪ ,‬שתרם‪ ,‬יחד עם משפחתו‪ ,‬לא‬
‫רק מכשרונו אלא גם את כל מערכות הבמה‪ ,‬ההגברה‬
‫וההקרנה של הכנס ועל כך נתונה לו תודתנו העמוקה‪.‬‬
‫תרמו לאירוע‪ :‬שגרירות צ'כיה; המשרד לענייני הגמלאים; פאבל‬
‫קורן ‪ -‬במות והגברה; תומר קורן ‪" -‬צלילים" ‪ -‬הגברה; עוגות‬
‫שושנה ‪ -‬כפר‪-‬הרא"ה; גיא איל ‪ -‬ציוד השכרה; קיבוץ גבעת‪-‬‬
‫חיים איחוד‪.‬‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪5‬‬
‫חדשות בית טרזין‬
‫היסטוריה‪ ,‬מוסיקה וזכרון ‪2010‬‬
‫ב‬
‫שבוע הראשון של אוגוסט קיים בית טרזין את‬
‫הסמינר היסטוריה‪ ,‬מוסיקה וזכרון בסיוע משרד‬
‫התרבות והספורט‪ ,‬זו השנה העשירית ברציפות‪ .‬בסמינר‪,‬‬
‫שהוא סדנה למלחינים וסדנת מחקר עם כיתות אמן‬
‫בינלאומיות‪ ,‬מבוצעת מוסיקה שהולחנה ובוצעה בגטו‬
‫טרזיינשטאט ומוסיקה שהוחרמה על ידי הנאצים‪ .‬כיתת‬
‫קומפוזיציה בהנחיית המלחין ד"ר מיכאל וולפה עסקה‬
‫בסיפור אהבתו ומותו של סגן רילקה‪ ,‬יצירתו האחרונה‬
‫של המלחין ויקטור אולמן‪ ,‬אשר נכתבה בגטו‪ ,‬למילותיו‬
‫של המשורר רילקה‪ .‬המשתתפים תיזמרו וערכו לביצוע‬
‫את היצירה‪ ,‬אשר נותרה בגרסה לא גמורה כיון שנשלח‬
‫לאוושויץ‪ .‬בכתב ידו של המלחין נמצאו סקיצות מפורטות‬
‫והתחלה של תזמור לפרקים ספורים‪ .‬זהו זכרון אחרון למי‬
‫שנחשב לגדול המלחינים בזמן השואה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫משתתפי הסמינר כתבו גרסה קאמרית‪ ,‬אשר‬
‫בוצעה לראשונה בקונצרט על‪-‬ידי אנסמבל מיתר‬
‫בניצוחו של ניר כהן‪ .‬בקונצרט בוצעו עוד שתי‬
‫יצירות‪ ,‬דואו לכינור וצ'לו מאת המלחין גדעון‬
‫קליין‪ ,‬ויצירתו של המלחין מיכאל וולפה מן הדרום‬
‫ מוסיקה לאנסמבל קאמרי בהשראת שירים של‬‫אבא קובנר‪ .‬כתבה מפורטת על הסמינר ועל‬
‫הקונצרט ‪ -‬שהתקיים ב‪ 6-‬באוגוסט בהיכל יהדות‬
‫ווהלין‪ ,‬בגבעתיים‪ ,‬בשיתוף עם יד ושם וארגון יוצאי‬
‫מרכז אירופה ‪ -‬תתפרסם בגיליון הבא של דפי קשר‪.‬‬
‫בקונצרט הובעה הוקרה לפרופ' דוד בלוך‪,‬‬
‫המוסיקולוג וחוקר המוסיקה של טרזיינשטאט‪ .‬פרופ' דוד‬
‫בלוך ז"ל נפטר ביום הקונצרט‪ ,‬מייד לאחר שנוגנה המוסיקה‬
‫אותה אהב וחקר כמפעל חיים‪ .‬יהי זכרו ברוך‪ .‬‬
‫חברים מספרים‬
‫הטוב‬
‫של‬
‫משחזרים את‬
‫הטוב‬
‫של‬
‫כוחוכוחו‬
‫את‬
‫משחזרים‬
‫וחופש‬
‫לרכבת‬
‫קונצרט‬
‫בעקבות יוזמה משותפת של מנכ"לית תזמורת סימפונט רענננה‪ ,‬אורית פוגל‪-‬שפרן‪ ,‬ובית טרזין‪ ,‬התנדבו נגני התזמורת בניצוחו של‬
‫עומר מ‪ .‬ולבר וזמרי הסטודיו של האופרה הישראלית‪ ,‬להופיע ‪ -‬במלאות ‪ 65‬שנה לשחרור הגטו ובתאריך האירוע של ה"טרנספורט‬
‫אל החופש"‪ 5 ,‬בפברואר ‪ -‬מול ניצולי השואה שחלקם היו על רכבת ההצלה היחידה מהגטו ובני משפחותיהם‪ ,‬בקונצרט שבו הושרו‬
‫קטעי שירה ואריות של חירות‪ ,‬אהבה וגם מוסיקה שנוגנה בגטו טרזיינשטאט‪ .‬בירכו את באי הקונצרט שגריר שוויץ בישראל מר ואלטר‬
‫האפנר‪ ,‬חבר הכנסת זאב ביילסקי‪ ,‬יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת אופיר אקוניס וראש עיריית רעננה‪ ,‬מר נחום חופרי‪ .‬הינחה יעקב‬
‫גוטרמן‪ .‬הגיע במיוחד לאירוע אדוארד מוזי‪ ,‬נכדו של נשיא שוויץ לשעבר שתיווך בין גרמניה ויהדות שוויץ בעסקת הרכבת לחופש‪.‬‬
‫האירוע התאפשר הודות לחסות של שגרירות שוויץ בישראל וארגון יוצאי מרכז אירופה‪.‬‬
‫ת‬
‫למה כהן‪ ,‬מעובדי בית טרזין‪ ,‬מספרת‪:‬‬
‫יום שישי‪ 5 ,‬בפברואר ‪ ,2010‬יום חורף שמשי ונעים‪.‬‬
‫תחנה ראשונה ‪ -‬לאחר ‪ 65‬שנה בדיוק ‪ -‬בית טרזין בגבעת‪-‬‬
‫חיים איחוד‪ .‬אוספים את עליזה שילר‪ ,‬שהיתה אסירה בגטו‬
‫טרזיינשטאט‪ ,‬אך לא זכתה לעלות על "הרכבת אל החופש"‪,‬‬
‫ובכל זאת נמצאת איתנו כאן ונאחל לה עוד שנים רבות בינינו‪.‬‬
‫נוסעים ברחבי עמק חפר היפה לאסוף את אווה וצבי ובני זוגם‪.‬‬
‫אווה אבן וצבי כהן היו בין ‪ 1200‬היהודים שצורפו לנסיעה ברכבת‬
‫ב‪ 5-‬בפברואר ‪ .1945‬הפעם אמנם היתה זו רכבת נוסעים‪ ,‬שיצאה‬
‫מטרזיינשטאט לשוויץ‪.‬‬
‫בזמן הנסיעה לרעננה אני‬
‫שואלת את הנהג עמוס וולף‪,‬‬
‫בן גבעת‪-‬חיים מאוחד‪ ,‬האם‬
‫הוא יודע את מי הוא מסיע ומה‬
‫מטרתנו? הוא עונה בשלילה‪.‬‬
‫אני מספרת לו בקצרה והוא‬
‫מאוד מתרגש‪ .‬ואז הוא מתחיל‬
‫מימין‪ :‬אדוארד מוזי‪ ,‬אחים בגיינסקי וצבי כהן‬
‫לשאול את צבי שאלות‪ .‬כך‬
‫הגענו לשמוע מצבי ואווה על קורותיהם מרגע הגעתם לשוויץ‪.‬‬
‫סיפור זה מרתק ומרגש לא פחות מסיפור העלייה על הרכבת‬
‫ונסיעתה לעבר החופש‪ .‬את סיפור הרכבת אפשר לקרוא באתר‬
‫בית טרזין ובספרי ההיסטוריה‪.‬‬
‫הגענו למשכן העירוני למוסיקה ואמנויות ברעננה‪ .‬אזור מגּונן‬
‫ומטופח ומלא פעילות‪ .‬הקדמנו‪ ,‬ועל אף זאת כבר נכחו הרבה‬
‫מוזמנים‪ ,‬כולם נרגשים ומתוחים‪ ,‬מתחבקים ומחליפים חוויות‪.‬‬
‫בכניסה הרחבה שולחנות עם משקה ותקרובת‪ ,‬קבלת פנים‬
‫לבבית ביותר‪.‬‬
‫לאט לאט מגיעים עוד מנוסעי‪/‬ניצולי הרכבת המפורסמת‪.‬‬
‫מפגשים מפתיעים ומלהיבים‪ ,‬מגלים אנשים שלא התראו מאז‬
‫או שנים רבות‪ .‬מצטלמים‪ ,‬מתראיינים ומתעדים‪.‬‬
‫בין המוזמנים שגרירים‪ ,‬ח"כים ואח"מים‪ ,‬והכי הכי חשובים ‪ -‬ניצולי‬
‫גטו טרזיינשטאט מהארצות השונות ובני משפחתם‪.‬‬
‫נכנסים לאולם‪ ,‬מרווח ונעים למראה‬
‫ונוח מאוד לישיבה‪ ,‬מלא כמעט עד‬
‫אפס מקום‪ .‬הבמה מקושטת ועליה‬
‫כבר כסאות נגני תזמורת סימפונט‬
‫רעננה‪.‬‬
‫בתוכנית נאומים וברכות‪ ,‬כולל של‬
‫שגריר שוויץ בישראל‪ .‬אדוארד‪ ,‬נכדו‬
‫של מארגן הרכבת‪ ,‬ז'אן מארי מוזי‪,‬‬
‫מרגש ונוגע ביותר בספרו על סבו‬
‫ואביו‪ ,‬סיפורו מיוחד ומרתק ביותר‬
‫ביום זה‪.‬‬
‫לאחר מכן הוצגה מצגת מצוינת ובה‬
‫מרואיינים שלושה מנוסעי הרכבת‪:‬‬
‫אווה‪ ,‬אחים וצבי‪.‬‬
‫ואז החל הקונצרט כשברקע מוקרנים על המסך ציורים וצילומים‬
‫מהגטו‪ ,‬לעיתים קשורים בקטע המנוגן‪ .‬איזה יופי של קונצרט‬
‫ומבצעים נהדרים‪.‬‬
‫התוכנית הסתיימה בדבריו הנרגשים של המנחה יעקב גוטרמן‬
‫ובדברי התודה של עודד ברידא לאנשים הרבים שטרחו והביאו‬
‫ליום זה פן כה מרגש ומצמרר‪.‬‬
‫איזה אירוע‪ ,‬מאורגן טיפ‪-‬טופ ומיוחד במינו‪ .‬באמת הגיע הזמן‬
‫להזכיר מסע זה של ‪ 1200‬יהודים שזכו והגיעו לחופש‪ .‬‬
‫אורית פוגל‪-‬שפרן‪ ,‬ואלטר האפנר‪ ,‬אדוארד מוזי‪ ,‬נחום חופרי‪ ,‬זאב ביילסקי‪,‬‬
‫ח"כ אופיר אקוניס‪ ,‬עודד ברידא‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪7‬‬
‫מונופול ‪ -‬חיים באשליה‬
‫שורדים בתערוכה‬
‫ד"ר מרגלית שלאין‬
‫שורדי גטו טרזיינשטאט ובני משפחותיהם הוזמנו לתל‪-‬אביב‬
‫למוזיאון הרצלילינבלום‪ ,‬לבקר בתערוכת "מונופול ‪ -‬חיים‬
‫באשליה" ולסיור מודרך בתערוכת הקבע במוזיאון‬
‫ב‬
‫מפגש‪ ,‬שארגנה אירית פניג מהמוזיאון‪ ,‬שמענו את סיפורן‬
‫של לאה הדויג פרוביזור וארנסטין דוידוביץ‪ ,‬בנותיו של‬
‫ד"ר דזידר פרידמן‪ ,‬אשר מונה ביוני ‪ 1943‬כמנהל הבנק של‬
‫המינהל‪-‬העצמי בטרזיינשטאט‪ .‬בהתרגשות רבה סיפרה לאה‬
‫על אביה‪ ,‬שעוד כסטודנט למשפטים נהה אחרי ד"ר בנימין‬
‫הרצל ומשנתו הציונית‪ .‬כילדה בת עשר התעקשה ללמוד בבית‬
‫ספר יהודי בו לימדו עברית‪ ,‬ולאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה‬
‫הנאצית ב‪ 1938-‬עלתה‪ ,‬בת ‪ ,16‬במסגרת עליית הנוער לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬עד היום היא כואבת על שלא הספיקה‬
‫להיפרד מאביה‪ ,‬שבעת עזיבתה היה אסיר במחנה‬
‫הריכוז דאכאו‪ .‬עד ‪ 1943‬הצליחה להתכתב עם‬
‫הוריה באמצעות הצלב האדום וציפתה לפגוש‬
‫אותם בסוף המלחמה‪ ,‬חיתה באשליה שאין‬
‫סכנה לחייהם משום שנשלחו לגטו טרזיינשטאט‪.‬‬
‫אחותה ארנסטין דוידוביץ‪ ,‬שעלתה לארץ שנה‬
‫אחריה‪ ,‬בנובמבר ‪ ,1939‬הספיקה להיפרד מההורים‬
‫והעלתה על נס את אימן אלה‪" ,‬שעליה לא‬
‫מדברים"‪ ,‬שגם לה היה סרטיפיקט לארץ‪-‬ישראל ויכלה להינצל‪,‬‬
‫אך העדיפה להישאר עם בעלה‪ ,‬שלא הורשה לצאת מווינה לאחר‬
‫שיחרורו ממחנה הריכוז‪ ,‬וחלקה עימו את גורלו בגטו טרזיינשטאט‬
‫עד שנשלחו למוות באושוויץ‪.‬‬
‫ללאה הדויג פרוביזור נכונה הפתעה בעת הביקור‪ :‬בקומה‬
‫המוקדשת לילדי הגטו ראתה עבודות שעשתה טרודה גרואג עם‬
‫ילדי הגטו‪ .‬נינתה של טרודה נישאה לנכדה של הדויג‪ ,‬ולקומות ב'‬
‫וג' בתערוכה נוצר קשר מיוחד‪.‬‬
‫דניאל שק‪ ,‬שגריר ישראל בצרפת‪ ,‬ואחותו רות שק‪-‬יסעור התרגשו‬
‫לפגוש בתערוכה את הציור "נערה קוראת" שציירה אימם‪ ,‬עליזה‬
‫אהרמן‪-‬שק‪ ,‬כנערה בגטו‪.‬‬
‫ד"ר אריה (ליאו) גולדשמיד‪ ,‬שהגיע לטרזיינשטאט מווינה‪ ,‬סיפר‬
‫על השתתפותו כילד בן עשר בהונאת המשלחת של הצלב‪-‬האדום‬
‫בעת ביקורה בטרזיינשטאט ב‪ 23-‬ביוני ‪ .1943‬הוא הוכנס למעון‬
‫ילדים שהוקם במיוחד לצורך הביקור‪" .‬הושיבו אותנו לבושים‬
‫בבגדים הולמים מסביב לשולחנות עם מפות לבנות‪ ,‬שעליהם‬
‫הונחו קופסאות סרדינים וחפיסות שוקולד שהושאלו מקנטינת‬
‫ה‪-‬ס"ס וחובה היה להחזיר את כולן בתום הביקור מבלי געת בהן‪.‬‬
‫הורו לנו לשאול בעת הביקור‪ ,‬אליו התלווה מפקד המחנה ראם‪,‬‬
‫‘דוד ראם‪ ,‬מדוע שוב נותנים לנו סרדינים?'‪ ,‬כאילו נמאס לנו משפע‬
‫‪8‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫האוכל החדגוני‪ .‬למרות האיסור‪ ,‬אני עם עוד שני ילדים ‘פילחנו'‬
‫חפיסת שוקולד וחיסלנו אותה‪ .‬לאחר הביקור התגלה שחסרה‬
‫חפיסת שוקולד‪ ,‬הודינו במעשה אך מלבד נזיפה מהמדריכים לא‬
‫זכור לי שנענשנו‪.‬‬
‫"‪ 28‬שנים לאחר המעשה ניגשה אלי אישה בעת השתלמות‬
‫לרוקחים ושאלה אם שמי לא היה פעם ליאו‪ ,‬כי היא משוכנעת שהייתי‬
‫בין גונבי השוקולד בעת ביקור המשלחת‪ .‬זו היתה אליס קלרמן‪,‬‬
‫אחת המדריכות שלנו במעון‪ ,‬מבוגרת מאיתנו רק כמה שנים‪ .‬היא‬
‫סיפרה לי כיצד וילי גרואג הצליח 'לשקם' את‬
‫החפיסה החסרה בהכניסו קרטון לעטיפה‬
‫הריקה שנמצאה‪ ,‬וכי אילו מספר החבילות‬
‫שהוחזרו לא היה תואם את מה שקיבלו‪,‬‬
‫היו המדריכים צפויים להישלח ל'מבצר הקטן'‬
‫שליד הגטו‪ ,‬ממנו כנראה לא היו שבים"‪.‬‬
‫שהגיע‬
‫בגיינסקי‪,‬‬
‫(יואכים)‬
‫אחים‬
‫לטרזיינשטאט כילד בן חמש מברלין‪ ,‬סיפר‬
‫שאימו עבדה בחודשיהם הראשונים בגטו‬
‫כעוזרת בית ומבשלת של אחד מקציני ה‪-‬ס"ס וכיצד היה הולך‬
‫אחריה מחוץ לשטח הסגור של הגטו ומשחק עם ילדי החיילים‬
‫הגרמנים‪ ,‬ואיש לא חשד בו‪ ,‬בשל מראהו ה'ארי'‪ ,‬בלונדיני עם‬
‫עיניים כחולות‪ ,‬ושפתו הגרמנית הרהוטה‪ .‬אחרי שאימו הועברה‬
‫למפעל הנציץ (גלימר)‪ ,‬בו פוצלו אבני הבידוד לצרכי התעשייה‬
‫הביטחונית‪ ,‬היה עומד בתור לחלוקת המזון ותמורת תלושי המזון‬
‫היומיים שקיבלו והתלושים המיוחדים שאימו קיבלה כתוספת‬
‫בעבור עבודתה החיונית‪ ,‬היה מקבל את המרק העכור היומי‬
‫שלהם ורבע כיכר לחם לשלושה ימים‪ .‬כילד היה משחק עם‬
‫החברים בגולות‪ ,‬שהותירו בידיהם בכניסה לגטו‪ ,‬וב"כדורגל"‬
‫כפתורים‪ .‬חנן בכריך‪ ,‬שהגיע ב‪ 1942-‬לגטו מצ'כיה והוא בן ‪,18‬‬
‫נשאר "רק" חודשיים ‪ -‬אות לכך שטרזיינשטאט היה למעשה מחנה‬
‫מעבר למזרח‪ .‬הוא סיפר כיצד התארגנה בגטו קבוצה של צעירים‬
‫יוצאי תנועות הנוער ודאגה ככל שניתן לחבריה ו"כל מי שהגיע‬
‫ועדיין היה לו דבר אוכל מהבית‪ ,‬חלק אותו עם שאר חברי הקבוצה"‪.‬‬
‫יהודית בריקמן‪ ,‬שהגיעה באוקטובר ‪ 1943‬לטרזיינשטאט‬
‫מדנמרק‪ ,‬סיפרה על ההלם שחוו יהודי דנמרק במעבר הישיר‬
‫מבתיהם לתנאי הגטו ושוסעה על‪-‬ידי אחד הנוכחים‪ ,‬שטען כי‬
‫הם זכו בגטו לתנאים מפליגים (יחסית) בהיותם "מיוחסים"‬
‫ומוגנים מגירוש למזרח‪ .‬‬
‫מונופול ‪ -‬חיים באשליה‬
‫התערוכה בהרצלילינבלום‬
‫הקשר בין צמד המילים "בנק" ו"גטו" כמוהו כקשר בין האישים הרצל ולילינבלום לבנק דיסקונט‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬בחסות בנק דיסקונט‬
‫קיים ועומד בתל‪-‬אביב "הרצלילינבלום"‪ ,‬המוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל‪-‬אביבית‪ .‬ובמוזיאון זה הוצגה בחודשי אפריל‪-‬יוני תערוכת‬
‫"מונופול ‪ -‬חיים באשליה"‪ ,‬בנושא הבנק שאכן הופעל בגטו טרזיינשטאט‪ .‬להלן מובאת סקירה של כמה מהאירועים הקשורים‬
‫בתערוכה‪.‬‬
‫מ‬
‫ה לבנק‪ ,‬סממן מעולם של עבודה‬
‫חופשית ושגשוג‪ ,‬ולגטו‪ ,‬בו העבודה‬
‫היא עבודת כפייה שאינה מכניסה כל‬
‫רווח? ילדים‪ ,‬גברים ונשים בגילים ‪14-‬‬
‫‪ 65‬הועסקו בגטו טרזיינשטאט בעבודות‬
‫כפייה‪ .‬אבל בפקודת הגרמנים הוקם שם‬
‫בנק‪ ,‬שבו נוהלו קרוב ל‪ 50,000-‬חשבונות‬
‫לעובדים ולבאים לגטו‪ .‬כדי לרצות את‬
‫בשיתוף פעולה של בית טרזין עם בנק‬
‫רצון הצורר ולהוכיח גידול בפריון העבודה‬
‫עודד ברידא ראש עיריית תל‪-‬אביב יפו‪ ,‬רון חולדאי‬
‫בכר‬
‫יוסי‬
‫דיסקונט‬
‫בנק‬
‫ויו"ר‬
‫דיסקונט נפתחה במוזיאון הרצלילינבלום‬
‫הוכנו דוחות עבודה ותזרימי כספים‬
‫בתל‪-‬אביב ב‪ 8-‬באפריל ‪ ,2010‬התערוכה "מונופול ‪ -‬חיים‬
‫והודפסו שטרי כסף‪ ,‬בהם אפשר היה לשלם לכל היותר תמורת‬
‫באשליה"‪ .‬בתערוכה‪ ,‬שבפתיחתה נכחו מכובדים וניצולי‬
‫המשקה הדלוח שנקרא "קפה" בבית הקפה שנפתח בכיכר‬
‫שואה‪ ,‬מוצגים שני פנים של החיים בגטו טרזיינשטאט‪:‬‬
‫המרכזית‪ ,‬גם זאת כחלק מהתדמית של חיים נורמליים‬
‫קיומו ותפקידו של הבנק וארגון חיי העבודה‬
‫כביכול שרצו הנאצים לשוות לגטו‪.‬‬
‫בגטו; וזרקור על חיי הילדים בגטו (‪)1945-1942‬‬
‫הנהגת הגטו ("מועצת הזקנים") ניהלה עיר‬
‫מול חייהם של ילדי תל‪-‬אביב באותן שנים‪.‬‬
‫עם אוכלוסייה שהגיעה בזמנים מסוימים‬
‫לכ‪ 58,000-‬נפש‪ ,‬במקום שתשתיתו נועדה‬
‫התערוכה מתארת את סיפור החיים בגטו‪ ,‬את‬
‫להחזיק לא יותר מ‪ 7,000-‬איש‪ ,‬רובם‬
‫עולמם של הילדים והנוער אשר למדו בסתר‬
‫בקסרקטינים‪ .‬ההנהגה דאגה לבינוי‪ ,‬טיפלה‬
‫אך גם ציירו את המציאות הסובבת אותם‪ ,‬יחד‬
‫בתשתיות וניסתה לקיים את העיר‪ .‬היה צורך‬
‫עם החלומות והרוגע אליהם הם מייחלים‪ ,‬כאשר‬
‫לדאוג להזנתם של כל תושבי הגטו‪ ,‬לתעסוקתם‬
‫מעליהם מרחפת אימת הרעב‪ ,‬המחלות‪ ,‬המוות‪,‬‬
‫בעבודה יצרנית בתקווה שכך יינצלו מהטרנספורטים‬
‫הטרנספורטים למחנות ההשמדה והניתוק מהמשפחה‪.‬‬
‫למזרח‪ ,‬לבניית בתי חולים וטיפול בבריאות האסירים תחת‬
‫התערוכה "מונופול ‪ -‬חיים באשליה"‪ ,‬מציגה בפנינו את חיי‬
‫איום מגפות‪ ,‬חולי ורעב‪ ,‬וכמובן לדאוג לנוער ולחינוכו‪ ,‬חרף‬
‫הילדים דרך ציוריהם‪.‬‬
‫האיסורים הרבים שהטילו הגרמנים‪ .‬ההנהגה דאגה לחיי תרבות‬
‫חיי העבודה והתפתחות הבנק המשתקפים מתוך הדוחות‬
‫ובעיקר להעסקת הילדים בחינוך‪ ,‬ביצירה‪ ,‬במשחקים (כדוגמת‬
‫וציורי המבוגרים‪ ,‬במציאות א‪-‬נורמאלית בה רוב אסירי הגטו‬
‫משחק ה"מונופול" של הגטו) ובשמירה על שלומם‪ ,‬ככל שניתן‪.‬‬
‫נשלחו למחנות ההשמדה ולא חזרו משם‪ .‬ובאותה שעה בתל‪-‬‬
‫אביב הילדים למדו במוסדות חינוך‪ ,‬שיחקו‪ ,‬הלכו לחוף הים‬
‫כל הפעילות הזאת נעשתה תחת ענישה קבוצתית קשה‪ ,‬איומים‬
‫ היו חופשיים‪ .‬‬‫בהוצאות להורג ועינויים ובעיקר תחלופה רבה של האוכלוסיה‬
‫ח"כ אופיראקוניס‪ ,‬עודד ברידא ו יו"ר בנק דיסקונט יוסי בכר‪ ,‬מעיינים באלבום ‪AZ‬‬
‫ טרנספורטים המגיעים מכל קהילות‬‫מרכז אירופה וטרנספורטים היוצאים‬
‫למזרח ‪ -‬אל מחנות הכפייה וההשמדה‪.‬‬
‫התארגנות חיי העבודה בגטו זכתה‬
‫לתיעוד באלבום הזכרון "עבודה במלכוד"‪,‬‬
‫שהופק במקור בגטו ונדפס במהדורה‬
‫מיוחדת בהוצאת בית טרזין‪.‬‬
‫מקור ‪ -‬ארכיון בית טרזין‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪9‬‬
‫המרכז החינוכי ‪ /‬תמי קינברג‬
‫מונופול ‪ -‬חיים באשליה‬
‫ימי עיון לעו"סים ולמדריכים בהרצלילינבלום‬
‫ל‬
‫פני נעילת התערוכה בסוף יוני התקיימו בה בהצלחה רבה‬
‫שני ימי עיון‪ .‬הראשון היה לעובדים סוציאלים מאזור תל‪-‬‬
‫אביב‪ ,‬אשר לאחר סיור בתערוכה וסקירה על ילדי טרזיינשטאט‬
‫למול ילדי תל‪-‬אביב בשנות ה‪ 40-‬ועל ארגון הגטו‪ ,‬צפו בסרט‬
‫העוסק ביחסים בין בני הדור השני והוריהם ניצולי השואה‬
‫בזקנתם‪.‬‬
‫ההזדמנות להציץ אל עולמם של ילדים בשואה יצרה אצל‬
‫העובדים הסוציאלים חיבור בין המבוגרים שבטיפולם כיום לבין‬
‫עברם כילדים‪ ,‬והסרט בו צפו העלה סוגיות מעניינות על יחסי‬
‫הורים מזדקנים‪ ,‬שהם ניצולי שואה‪ ,‬עם ילדיהם‪.‬‬
‫יום עיון נוסף נערך למדריכי משלחות נוער לפולין‪ ,‬לאחר‬
‫שמינהל חברה ונוער של משרד החינוך הוסיף את בית טרזין‬
‫לרשימת המוסדות המקיימים השתלמויות למדריכים של‬
‫מסעות בני הנוער לפולין‪.‬‬
‫ניתנו בו שתי הרצאות מרתקות‪ :‬באחת דיבר איתמר לוין‪,‬‬
‫חוקר ועורך בעיתון הכלכלי גלובס‪ ,‬על הכלכלה הכפויה בגטו‬
‫טרזיינשטאט‪ .‬הרצאתו סקרה את תהליך אירגון הגטו והבנק‬
‫שהוקם בו‪ .‬בהרצאה השנייה‪ ,‬שעסקה בשאלה "מה ידע היישוב‬
‫היהודי בארץ על השואה?"‪ ,‬הציג ד"ר מרדכי נאור‪ ,‬חוקר ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬קטעי עיתונות וכרזות משנות ה‪ 40-‬העוסקות בשואה‬
‫ובמלחמת העולם השנייה‪ .‬מתברר שהרבה היה ידוע‪ ,‬אך‬
‫אנשים לא רצו להאמין לידיעות שפורסמו‪ .‬ישנה אף ביקורת‬
‫על ריבוי ידיעות קשות ומזעזעות‪ ,‬אם משום שהן מייאשות ואם‬
‫משום שכאשר מפרסמים דברים קשים בתכיפות כה רבה הלב‬
‫נהיה גס בהם‪ ,‬ואנשים נעשים אדישים‪ .‬היה גם מעניין לראות‬
‫את המקום שנתנו העורכים לידיעות על שואת יהודי אירופה‪,‬‬
‫לרוב בצד העמוד או בתחתיתו‪ ,‬כאשר הידיעות על ההתקדמות‬
‫של בעלות הברית תופסות את הכותרות הראשיות‪.‬‬
‫יום עיון נוסף למדריכי משלחות לפולין יתקיים בבית טרזין‬
‫בספטמבר‪ .‬‬
‫צילום‪ :‬ראובן קסטרו‬
‫שואה דרך הרגליים‬
‫כ‬
‫נס של מכונים לזכרון ולימוד השואה התקיים בראשית יוני ביד השמונה בקריית ענבים‪ .‬בכנס השתתפו נציגים מיד ושם‪ ,‬בית‬
‫לוחמי הגטאות‪ ,‬משואה‪ ,‬בית ווהלין ועוד מכוני שואה‪ .‬בכנס היו שני מושבים; האחד‪ ,‬להיות עד‪ ,‬הציג דרכים שונות לשילוב‬
‫עדויות בפעילות החינוכית‪ .‬השני‪ ,‬השואה באמנויות‪ ,‬הציג מתודות של פעילות חינוכית באמצעות אמנויות‪.‬‬
‫בית טרזין הציג את סדנת ההפעלה שלנו בתערוכת ליגה טרזין‪ ,‬ספורט ונעורים בגטו‪ .‬הפעילות בתערוכה מתחילה בדיון מה‬
‫לספורט בגטו? איך מתקשר בכלל כדורגל לשואה? במהלך הדיון עולים הערכים שהספורט מקנה‪ ,‬כגון עזרה הדדית בקבוצה‬
‫והתמיכה שהקבוצה נותנת ליחיד‪ ,‬חיזוק הגוף‪ ,‬הנפש ועוד‪ .‬העיסוק בספורט כאמצעי חינוכי עולה דרך דמותם של המחנכים פרדי‬
‫הירש וסטלה הרמן‪ .‬לסיכום מתבקשים התלמידים לעצב דגלים לקבוצות הספורט השונות ולחבר להן סיסמה הקשורה לערכים‬
‫שעליהם דיברו‪ .‬הפעילות בסדנה ותוצרי התלמידים הוצגו בפני באי הכנס‪.‬‬
‫עוד כלל הכנס הרצאות מעניינות על זכרון השואה באמנות ‪ -‬תיאטרון וקולנוע (הרצאותיהם של פרופ' משה צוקרמן‪ ,‬מוטי לרנר‬
‫וד"ר עמית פינצ'בסקי) והרצאה על הפאנטום הנאצי ‪ -‬ההנצחה כיום בערי גרמניה‪ .‬בסוף הכנס סוכם לחזק את שיתוף הפעולה‬
‫והקשרים בין המוסדות השונים לטובת כל הנוגעים בדבר‪ .‬‬
‫‪10‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫אורחים בבית‬
‫החינוכי‬
‫המרכז‬
‫באהבה‬
‫מצ'כיה‬
‫במרכז החינוכי מורגשת פעילות רבה ומענינית ואנו נערכים לקהלים השונים והמגוונים העומדים להגיע‪.‬‬
‫שר החוץ‪ ,‬השגריר‪ ,‬הסנאטורים‬
‫שר החוץ של צ'כיה‪" :‬ממשלתנו מחויבת‬
‫להמשיך לתמוך בבית טרזין"‬
‫ש‬
‫יירת הלימוזינות של פמליית שר החוץ מר יאן קוהוט‪,‬‬
‫מלווה בשגריר צ'כיה בישראל‪ ,‬מר טומאש פויאר ושגריר‬
‫ישראל בפראג‪ ,‬מר יעקב לוי‪ ,‬דהרה לקיבוץ גבעת‪-‬חיים איחוד‪.‬‬
‫המטרה‪ :‬ביקור מסקרן בבית‬
‫טרזין‪ .‬השר‪ ,‬שביקר בשנה‬
‫שעברה ביד ושם‪ ,‬בחר‬
‫להגיע הפעם לבית טרזין‬
‫ולשמוע על פעילויות המקום‬
‫הקשורות להיסטוריה של‬
‫ארצו‪ .‬השר הניח זר לזכר‬
‫רות בונדי ושר החוץ הצ'כי‪ ,‬יאן קוהוט‬
‫חללי הגטו וקיבל הסברים‬
‫(צילום‪ :‬גילי יערי)‬
‫על הבית מפי עודד ברידא‪,‬‬
‫מנכ"ל בית טרזין‪ ,‬שהעניק לו את האלבום החדש "עבודה‬
‫במלכוד"‪ ,‬המספר על שנתו הראשונה של הגטו‪ .‬מר יאן קוהוט‪,‬‬
‫המכהן כסגן ראש הממשלה ושר החוץ‪ ,‬הביע את הערכתו‬
‫לפעילות של הבית והודיע שממשלת צ'כיה תמשיך לתמוך בו‪.‬‬
‫השר מסר לידי עודד ברידא המחאה בסך של ‪ 1‬מיליון קרונות‬
‫צ'כיות (קרוב ל‪ 200-‬אלף ש"ח) לשדרוג הארכיון של המוזיאון‪.‬‬
‫רות בונדי ומרדכי (מקסי) לבני‪ ,‬מראשי העמותה‪ ,‬סיפרו‬
‫לשר בשפתו על הקמת הבית וחשיבותו‪ .‬רני אידן‪ ,‬ראש‬
‫מועצת עמק חפר ודור שני ליוצאי הגטו בעצמו‪ ,‬אמר שבימים‬
‫לא פשוטים אלה למדינת ישראל‪ ,‬של איומים בהשמדה‬
‫והכחשת השואה‪ ,‬מעודד לראות מדינה שתומכת בנו בדיוק‬
‫בנושא הזה‪ .‬יזהר לנדאו‪ ,‬גזבר הקיבוץ‪ ,‬הודה לשר על הכבוד‬
‫שהנחיל למקום בביקורו וסיפר על שורשיו המשפחתיים‪,‬‬
‫המגיעים עד לרב של בית הכנסת אלטנוישול בפראג‪.‬‬
‫המשלחת הצ'כית סיירה בתערוכות השונות של בית טרזין‪ ,‬תוך‬
‫קבלת הסברים מחברי הדור הראשון‪ ,‬יוצאי הגטו‪ .‬לאחר מכן‬
‫עברה המשלחת בשבילי הקיבוץ‪ ,‬כאשר יזהר לנדאו מסביר‬
‫על התנועה הקיבוצית‪ ,‬אשר בימים אלה מלאו לה ‪ 100‬שנה‪,‬‬
‫ועל קיבוץ גבעת‪-‬חיים‪ ,‬לפני ואחרי הפילוג לאיחוד ומאוחד‪.‬‬
‫בסוף הסיור צפה השר על נוף עמק חפר והרי השומרון שמעבר‬
‫לקו הירוק והפמליה עזבה לתל אביב להמשך פגישותיה‬
‫הדיפלומטיות‪ ..‬‬
‫מצה"ל באהבה‬
‫ק‬
‫צין חינוך ראשי (קח"ר) של צה"ל‪ ,‬תא"ל אלי שרמייסטר‪,‬‬
‫ביקר בבית טרזין בתחילת השנה האזרחית‪ ,‬לאחר‬
‫שמשרד הבטחון וצה"ל הכירו רשמית בבית כמקום המתאים‬
‫להכשרה וחינוך של חיילי צהל למורשת השואה‪ .‬הקח"ר רואה‬
‫בחינוך להנחלת זכרון השואה בצה"ל מרכיב חשוב בפעילות‬
‫חיל החינוך והנוער‪.‬‬
‫סנאטורים כלכליים‬
‫מ‬
‫שלחת בת חמישה סנאטורים‪ ,‬חברי ועדת הכלכלה‪,‬‬
‫החקלאות והתחבורה של הסנאט הצ'כי‪ ,‬ביקרה בבית‬
‫טרזין ביולי במסגרת ביקורם בארץ‪.‬‬
‫החמישה ‪ -‬יאן היידה‪ ,‬יו"ר הוועדה‪ ,‬איגור פטרוב‪ ,‬סגן‪-‬יו"ר‪,‬‬
‫ליאנה יאנאצקובה‪ ,‬סגנית יו"ר‪ ,‬יירי סטריטצקי‪ ,‬חבר הוועדה‬
‫ואנדריאה יוזובה‪ ,‬מזכירת הוועדה‪ ,‬סיירו בתערוכות המוצגות‬
‫בבית ושמעו‪ ,‬על כוס בירה ביתית‪ ,‬הסברים על הגטו ועל‬
‫הקיבוץ מפי חברנו פטר לנג‪.‬‬
‫השגריר טומאש פויאר‬
‫"נמשיך לסייע ולקדם"‬
‫ש‬
‫גריר צ'כיה בישראל‪ ,‬מר טומאש פויאר‪ ,‬שנכנס‬
‫לתפקידו באחרונה‪ ,‬ביקר בבית טרזין יחד עם נספחת‬
‫התרבות והעיתונות של השגרירות‪ ,‬גב' מארינה שטרנובה‪.‬‬
‫מרדכי "מקסי" לבני ורעייתו חוה‪ ,‬ממקימי הבית‪ ,‬סיפרו לו‬
‫על ההיסטוריה של בית טרזין והסיבות להקמתו‪ ,‬עליזה שילר‪,‬‬
‫גם היא ממייסדות המקום‪ ,‬תיארה לשגריר את המפגש שהיה‬
‫לה עם אביו‪ ,‬מילוש פויאר‪ ,‬שהיה שגריר צ'כיה בישראל לפני‬
‫כעשרים שנה‪ .‬פרופ' אלי לוונטל‪ ,‬יו"ר העמותה‪ ,‬פרש לפני‬
‫השגריר את מטרות הבית וייחודו בחינוך השואה בישראל‬
‫ואת הצורך לשדרג את שיתוף הפעולה בין השגרירות הצ'כית‬
‫ובית טרזין‪.‬‬
‫המנכ"ל עודד ברידא‬
‫תיאר את הפעילות‬
‫הנוכחית ואת האתגרים‬
‫שלפניו‪ .‬השגריר החדש‬
‫הבטיח כי ינסה לקדם‬
‫את מטרות הבית‬
‫בדרכים שונות ולהציב‬
‫את בית טרזין כמקום‬
‫ביקור לנציגי ממשלה ומשלחות מחנכים וקיבל את הזמנתנו‬
‫להיות אורח הכבוד בכנס השנתי במאי ‪ .2010‬העמותה מברכת‬
‫על הביקור ומאחלת לשגריר הצלחה בתפקידו החדש‪ .‬‬
‫לאחר ביקור התרשמות בתערוכות במוזיאון וסקירת‬
‫התוכניות החינוכיות של הבית‪ ,‬סוכם שצה"ל ובית טרזין ישתפו‬
‫פעולה עם יחידות במרחב האזורי ובמסגרת המבצע פרח‬
‫לניצול‪ ,‬בו חיילים מבקרים ניצולי שואה בביתם‪ .‬הפעולה‬
‫הראשונה במסגרת שיתוף‬
‫הפעולה עם חיל החינוך‬
‫היתה השתתפות חיילי‬
‫בית הספר לכושר קרבי‬
‫בצה"ל (בה"ד ‪ )8‬בטקס‬
‫ויום עיון בבית טרזין ביום‬
‫הזכרון לשואה ולגבורה‪.‬‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪11‬‬
‫חדש בארכיון ‪ /‬סימה שחר‬
‫יו ספיר חלם רק לצייר‬
‫ק‬
‫רולין פולק‪ ,‬נכדתו של יו ספיר (‪ )1978-1900‬צייר הולנדי‪-‬‬
‫יהודי‪ ,‬מסרה לארכיון‪ ,‬דרך חברתה‪ ,‬נירה פרידמן‪ ,‬אלבום‬
‫זיכרונות של סבתה אלברטין סופי ספיר‪-‬ואן ראלטה‪ ,‬אשתו‬
‫של יו ספיר‪ .‬האלבום הוכן על‪-‬ידי אלברטין‪ ,‬שחגגה את יום‬
‫הולדתה השמונים בינואר ‪ ,1987‬וניתן כמתנה לקרולין‪.‬‬
‫האלבום מביא בתצלומים וסיפורים את סיפור משפחת ספיר‬
‫על ארבעת דורותיה‪ .‬לראשונה אנו מתוודעים לילדותו של ספיר‬
‫בהולנד‪ ,‬מכירים את הוריו איזידור וסלינה ושני אחיו‪ ,‬אדוארד‬
‫ופריץ‪ ,‬ומגלים שמאז היה בן תשע חלם להיות צייר‪.‬‬
‫ספיר ואלברטין הכירו כאשר היתה נערה מתבגרת בת שש‪-‬‬
‫עשרה‪ .‬בהיותה תלמידת שביעית הוא הציע לה נישואין ואכן עם‬
‫הגיעה לגיל שמונה‪-‬עשרה הם נישאו (‪ .)1925‬ספיר עבד אז בעיתון‬
‫ההולנדי ‪ De Telegraaf‬כמאייר וצייר קומיקס‪ ,‬עד ‪ .1939‬אלברטין‪,‬‬
‫שידעה מה יהיה ייעודה בחיים הפכה לעקרת בית למופת‪ .‬נולדו‬
‫להם שלושה ילדים‪ :‬פטר יליד ‪ ,1927‬סלין ילידת ‪ 1929‬ותומס‬
‫יליד ‪.1931‬‬
‫השמחה שהיתה בבית משפחת ספיר עם שלושת ילדיהם‬
‫באמסטרדם נקטעה עם מעצרו של ספיר על‪-‬ידי הגרמנים‪.‬‬
‫הסיבה למעצר‪ :‬דמותו הקומית של היטלר שנמשחה במכחולו‬
‫של ספיר והתפרסמה בעיתונו זמן רב לפני כן‪ .‬ספיר נשלח‬
‫למחנה וסטרבורק שבהולנד‪ ,‬ודאג להאיר את חדר החולים‬
‫של הילדים בציוריו המופלאים‪ .‬משם נשלח עם משפחתו‬
‫לטרזיינשטאט ב‪ 21-‬באפריל ‪ 1943‬שם נשארו עד סוף‬
‫המלחמה‪ .‬בגטו עבד במחלקה הטכנית וצייר בידו‬
‫הקלילה ציורים ממראות הגטו‪ .‬אך כמו ציירים‬
‫אחרים‪ ,‬נאלץ לצייר ציורים לפי פקודה ולמען צרכי‬
‫המפקדה הגרמנית‪ .‬כך גם הפך לאחד משותפיו של‬
‫קורט גרון בהכנת סרט התעמולה הנאצי‪ .‬ספיר הכין‬
‫כ‪ 300-‬סקיצות של סצנות של הסרט "טרזיינשטאט"‬
‫בזמן שליווה את הצלמים בכל מקום בו צילמו בגטו‪:‬‬
‫עבודה בגן הירק‪ ,‬עבודה בבתי המלאכה השונים‪,‬‬
‫משחק כדורגל ואת "הבנק של המינהל העצמי‬
‫היהודי"‪.‬‬
‫סקיצות אלה הן יומן ויזואלי המהווה מקור ראשון‬
‫לשחזור הסרט‪ ,‬אך בחלקן מראות סיטואציות‬
‫יומיומיות בתוך הגטו‪ .‬תמונות כאלה תלויות‬
‫בתערוכות השונות של בית טרזין‪.‬‬
‫לאחר השחרור‪ ,‬החלה משפחת ספיר לשקם את‬
‫חייה בהולנד וב‪ 1951-‬המשפחה היגרה לאמריקה‪ .‬‬
‫‪12‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫מכל הארץ‬
‫"המזוודה של חנה" ‪ -‬הצגה בחולון‬
‫ב‬
‫ליגה טרזין בירושלים‬
‫ה‬
‫שנת ‪ 2000‬הגיעה למרכז השואה בטוקיו‪ ,‬יפאן‪ ,‬מזוודה‬
‫ריקה‪,‬עליה נכתב‪" :‬חנה בריידי‪16 .‬מאי‪ ,1931 ,‬וייזנקינד"‪.‬‬
‫המזוודה נשלחה מהמוזיאון באושוויץ‪ .‬אבל מי היתה חנה בריידי‬
‫ומה עלה בגורלה?‬
‫פומיקו אישיוקה‪ ,‬מורה צעירה המנהלת את מרכז השואה‬
‫בטוקיו‪ ,‬בעידוד קבוצת ילדים הפועלת במרכז‪ ,‬יוצאת למסע‬
‫מרתק אודות גורלה של חנה בעקבות מסתורין המזוודה‪ .‬מטוקיו‬
‫דרך טרזין‪ ,‬פראג‪ ,‬ועד טורונטו‪ ,‬משחזרת ההצגה צעד אחר צעד‬
‫את המסע‪ ,‬עד לגילויים המפתיעים והמרגשים ביותר‪ .‬במקביל‬
‫נחשפים אט אט וברגישות חייה של חנה בריידי‪ ,‬שחייתה בצ'כיה‬
‫באושר עם משפחתה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אז‬
‫פלשו הנאצים לארצה ושינו את חייה לנצח‪.‬‬
‫סיפור המזוודה של חנה בריידי הוא סיפור שואה ייחודי‪ ,‬חוצה‬
‫גבולות‪ ,‬המתרחש על פני שלוש יבשות שונות‪ ,‬בשתי נקודות זמן‬
‫שונות‪ ,‬ומלמד עד כמה אירוע אשר התרחש לפני ‪ 70‬שנה‪ ,‬בזמן‬
‫אחר‪ ,‬במקום אחר‪ ,‬אצל אנשים "אחרים"‪ ,‬הוא אוניברסאלי‬
‫ורלוונטי גם היום‪.‬‬
‫ההצגה מבוססת על רב המכר "המזוודה של חנה" מאת קארן‬
‫לוין‪ ,‬אשר תורגם ל‪ 40-‬שפות‪ ,‬ביניהן לעברית (בהוצאת שוקן‪,‬‬
‫‪ ,)2005‬והיה להשראה למיליוני קוראים בעולם‪ .‬ההצגה הועלתה‬
‫בתאריך ‪ 14.4.2010‬בחולון‪ ,‬בנוכחות פומיקו‪ ,‬ובית טרזין הכין‬
‫תערוכה קטנה של ציורי ילדים בכניסה להצגה‪ .‬‬
‫ערב מיוחד ב‪3-‬‬
‫ביוני העניק נשיא‬
‫הסנאט הצ'כי‪ ,‬פרמיסל‬
‫סובוטקה‪ ,‬את מדליית‬
‫הכסף של הסנאט ל‪23-‬‬
‫אנשים וגופים בישראל‪,‬‬
‫על תרומתם לחיזוק‬
‫הקשר והתרבות הצ'כית‬
‫בישראל‪ .‬בית טרזין היה בין הגופים שהמדליה הוענקה להם‬
‫והוא יוצג בטקס‪ ,‬בשגרירות צ'כיה בתל אביב במעמד השגריר‬
‫טומאש פויאר‪ ,‬על‪-‬ידי רות בובק ועודד ברידא‪.‬‬
‫חברים נוספים בבית התכבדו במדליית הכבוד‪ ,‬בהם רות‬
‫בונדי‪ ,‬הוגו מרום‪ ,‬יהודה מנור‪ ,‬חנן בכריך ואחרים‪ .‬‬
‫ברונדיבר בראשון‬
‫ספרות צ'כית עם ארנושט לוסטיג‬
‫א‬
‫ופרת הילדים "ברונדיבר" מאת המלחין הצ'כי האנס‬
‫קראסה הועלתה בהיכל התרבות בראשון‪-‬לציון‬
‫ב‪ 26.1.2010-‬על‪-‬ידי מקהלת הילדים של הגוונדהאוז בלייפציג‪,‬‬
‫מקהלת מורן מבית יצחק ותזמורת ראשון לציון‪.‬‬
‫הבמאי הגרמני יצר סיפור מסגרת לאופרה שכתב האנס‬
‫קראסה עם המשורר אדולף הופמייסטר‪ .‬הילדים מחכים‬
‫לצוות ההסרטה הגרמני‪ ,‬שאמור לבוא לגטו לעשות סרט‬
‫תעמולה‪ .‬עד שהצוות מגיע הם מנגנים ושרים ‪ -‬יצירות של‬
‫דבוז'אק (מחולות סימפוניים)‪ ,‬שיר עברי של גדעון קליין ושיר‬
‫של מרטינו‪ .‬בסוף הם מחליטים לבצע את האופרה בכל זאת‬
‫ולאחר הביצוע מגיעים אנשי ה‪ SS-‬לצילום‪ .‬תמונת הסיום היא‬
‫קטע מסרט התעמולה הנאצי‪.‬‬
‫האופרה הועלתה פעם אחת בפראג ב‪ 1941-‬בבית היתומים‬
‫היהודי‪ .‬כשהיוצרים והמבצעים נשלחו לטרזין ב‪ 1941-2-‬הוחלט‬
‫להעלותה שם‪ .‬קראסה עיבד את היצירה (ההרכב התזמורתי‬
‫האפשרי בטרזין היה מוגבל)‪ ,‬וב‪ 1943-‬היא הועלתה בטרזין ‪55‬‬
‫פעמים‪ ,‬לפני שהמשתתפים נשלחו לאושוויץ‪ ,‬בסתיו ‪.1944‬‬
‫הסיפור פשוט ‪ -‬אימם של הילדים אנינקה ופפיצ'ק חולה‪,‬‬
‫והרופא אמר שחלב ירפא אותה‪ .‬הילדים מנסים להשיג חלב‪,‬‬
‫אבל נגן תיבת הנגינה המרושע‪ ,‬ברונדיבר‪ ,‬מונע זאת מהם‪.‬‬
‫בסוף‪ ,‬בעזרת הכלב‪ ,‬החתול והאנקור (וחבורת ילדים גדולה)‬
‫מגרשים את ברונדיבר הרשע‪ ,‬ומשיגים חלב לאמא‪ .‬הטוב‬
‫תערוכה ליגה טרזין של גיא רז ובית טרזין הועלתה במרכז‬
‫הכנסים במשכנות שאננים‪ ,‬בירושלים‪ ,‬לקראת יום השואה‬
‫תש"ע‪ .‬התערוכה הוצגה מסוף מארס במשך ארבעה שבועות‬
‫ובמסגרתה השתתף גיא רז ברב‪-‬שיח שהתקיים במקום‪ ,‬על‬
‫התפתחות זכרון השואה בישראל ממסורתי לעכשווי‪ .‬‬
‫מדליית כסף מהסנאט‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מרכז לתרבות צ'כיה ביחד‬
‫עם בית טרזין קיימו ערב‬
‫של ספרות צ'כית‪ ,‬עם הסופר‬
‫הצ'כי‪ ,‬שורד גטו טרזין‪ ,‬ארנושט‬
‫לוסטיג‪ ,‬שהגיע לסדרת הרצאות‬
‫בישראל על ספריו ועל ספרות‬
‫צ'כית בכלל‪ .‬כרקע לערב שימשה‬
‫התערוכה ליגה טרזין‪ ,‬כיון שאחד הספרים שהוצגו היה "כדורגל‬
‫תחת הטלאי (הכוכב‪ ,‬במקור) הצהוב"‪ ,‬המתאר את הליגה‬
‫בטרזין‪ .‬לוסטיג כתב את ההקדמה לספר‪ .‬‬
‫מנצח את הרע‪.‬‬
‫אין צורך לדבר על הביצוע (שהיה בסך הכל נהדר ומרגש)‪ .‬גם‬
‫לא נדבר על הנאומים הארוכים מדי שקדמו לכך‪ .‬המעמד‪,‬‬
‫שיתוף הפעולה של ילדים ישראלים וגרמנים‪ ,‬המעורבות‬
‫הנפלאה של כל המבצעים ‪ -‬זה מה שחשוב‪.‬‬
‫לסיום עלתה על הבמה גב' חנה דרורי‪ ,‬שכילדה השתתפה‬
‫בברונדיבר בטרזין‪ ,‬עם עוד ארבע נשים שהיו שם‪ .‬הנשים‬
‫עם המקהלה שרו את שיר הסיום ביחד‪ .‬והדמעות שטפו‪.‬‬
‫נכתב ע"י גדעון פלוסר‪ ,‬הנין של אידה מוינה‪ ,‬שגוועה ונרצחה‬
‫בטרזין‪ .‬הנכד של קארל וברטה מפראג‪ ,‬שהיו בטרזין ושרדו‪.‬‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪13‬‬
‫מכל העולם‬
‫הקדישה את חייה להתפייסות והבנה‬
‫ט‬
‫רודה סימונסון‪ ,‬שרבים מחברי העמותה הכירו אותה‬
‫בגטו טרזיינשטאט ובאושוויץ‪ ,‬זכתה בפרס איגנאץ‬
‫בוביס להבנה הדדית ‪ .2010‬הפרס‪ ,‬בשווי ‪ 50.000‬אירו‪,‬‬
‫הוענק לה "על שהקדישה את חייה להתפייסות ולהבנה‬
‫בין אנשים"‪ ,‬כנאמר בהודעת השופטים‪.‬‬
‫טרודה סימונסון‪ ,‬ילידת אולומאוץ בת ‪ ,88‬חיה בפרנקפורט‬
‫על מיין בגרמניה‪ ,‬פעילה זה שנים בתפקידים שונים עם‬
‫בני נוער וזכתה כבר בעבר בפרסים על פעילותה זו‪ .‬‬
‫ובטעם צ'ילי‬
‫א‬
‫ופרת הילדים ברונדיבר זכתה לביצוע צ'יליאני‪,‬‬
‫בינואר ‪ ,2009‬בפסטיבל לאופרות קאמריות‬
‫שאורגן על‪-‬ידי שלוש האוניברסיטות הגדולות של‬
‫צ'ילה‪ ,‬אוניברסיטת צ'ילה‪ ,‬האוניברסיטה הקתולית של‬
‫פונטיפיציה ואוניברסיטת סנטיאגו‪ .‬שגרירות צ'כיה בצ'ילי‬
‫סייעה לאירוע והמבצעים היו תלמידיו של הפרופסור‬
‫העמית הצ'כי הנס שטיין‪ ,‬שביקר השנה בבית טרזין וסיפר‬
‫על האירוע‪ .‬‬
‫ברונדיבר באנגליה‬
‫ס‬
‫ופשבוע של מוסיקה מטרזיינשטאט התקיים בחודש‬
‫יוני ‪ 2010‬בויגמור הול בלונדון‪ ,‬בשיתוף עם עמליה‬
‫פרידמן ואנסמבל נאש‪ .‬האירוע נפתח בסרטו התיעודי של‬
‫סימון ברופטון מ‪ ,1992-‬המוסיקה של טרזין‪ ,‬וראיון עם שתי‬
‫שורדות‪ ,‬זדנקה פנטלובה והלגה וייסובה‪-‬הוסקובה‪.‬‬
‫במפגש הוקרנה גם גרסה אנגלית של אופרת הילדים‬
‫ברונדיבר‪ ,‬מבוצעת על‪-‬ידי מקהלת ילדי לונדון החדשה‬
‫בניצוחו של ג'והן אבולעפיה‪ .‬בהקרנה נכחה גרטה‬
‫הופמייסטר‪-‬קלינגסברג‪ ,‬המבצעת של אחד התפקידים‬
‫הראשיים "אנינקה" בטרזיינשטאט ואחת ממתי מעט‬
‫המבצעים ששרדו‪ .‬לאחר ההקרנה רואיינה אף היא על‪-‬‬
‫ידי ברופטון ‪‬‬
‫מצויר באוסטרליה‬
‫מ‬
‫רה ברוקס‪ ,‬אוצרת במוזיאון היהודי במלבורן‪,‬‬
‫אוסטרליה‪ ,‬ביקרה בבית טרזין וסיפרה על התערוכה‬
‫"מצויר מבפנים"‪ ,‬המוצגת עתה במוזיאון ובה ציורים מקוריים‬
‫של שני ניצולים שהגיעו לאוסטרליה אחרי המלחמה ‪ -‬פול‬
‫שורץ ולאו לויט‪ .‬עליזה שילר מארכיון בית טרזין עזרה‬
‫למרה לזהות את הציורים‪ ,‬מיקומם ושיוכם לסיפור של‬
‫הגטו‪ .‬‬
‫‪14‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫מכל העולם‬
‫לנצמן ומורמלשטיין‬
‫דר' מרגלית שלאין‬
‫כנס בינלאומי הוקדש לדמותו של ד"ר בנימין מורמלשטיין‪ ,‬זקן‪-‬היהודים השלישי בגטו טרזיינשטאט‪,‬‬
‫ולגטו עצמו‪ ,‬כפי שהם משתקפים בראיונות של הבמאי הצרפתי קלוד לנצמן עם מורמלשטיין‬
‫ברומא ובסרטים על גטו טרזיינשטאט‪ ,‬התקיים ב‪ 10-12.3.2010-‬בפרנקפורט‪ ,‬גרמניה‪.‬‬
‫ה‬
‫כנס‪ ,‬שאורגן במשותף על‪-‬ידי מכון פריץ באואר‬
‫גם הסרטים שהסריטו הגרמנים על‬
‫בפרנקפורט‪ ,‬המוזיאון היהודי בפרנקפורט‪ ,‬המכון‬
‫טרזיינשטאט‪.‬‬
‫הגרמני לסרטים ו"סינגרף" ‪ -‬המרכז לסרטים‬
‫ד"ר אווה סטרוקטבה מצ'כיה‬
‫בהמבורג‪ ,‬נשא את הכותרת לנצמן ומורמלשטיין‪,‬‬
‫הרצתה על עבודת ההסרטה של‬
‫תעודת זכרון לגטו טרזיינשטאט בפילם (‪Lanzmann‬‬
‫סרט טרזיינשטאט מ‪ ,1942-‬שהוסרט‬
‫‪und Murmelstein - Erinnerungsdokumente zum‬‬
‫כחומר לימודי עבור הס"ס ונגנז‪,‬‬
‫‪ .)Ghetto Theresienstadt im Film‬במסגרת הראיונות‬
‫ועל החיפוש אחר קטעי הסרט‬
‫הידועים לנו כיום‪ ,‬שהציגה בכנס;‬
‫שקיים לנצמן כהכנה לסרטו המונמנטלי שואה‪ ,‬הוא לנצמן מראיין את מורמלשטיין‪1975 ,‬‬
‫ראיין ברומא גם את הרב ד"ר בנימין מורמלשטיין מקור‪ :‬אתר מכון ויזנטל‬
‫קרל מרגרי מהולנד הציג את קטעי‬
‫(‪ )1989-1905‬על תפקידיו בקהילה היהודית בווינה תחת סרט התעמולה "התיעודי" טרזיינשטאט מ‪ ,1944-‬כולל הקטע בן‬
‫הכיבוש הנאצי וכזקן‪-‬היהודים בגטו טרזיינשטאט‪ ,‬ועל מהלך חייו שלוש הדקות על מועצת‪-‬הזקנים שכלל את נאומו המוקלט של‬
‫אחרי המלחמה‪ .‬הראיונות לא נכללו בסרטו‪ .‬במשך שנים שכבו ד"ר פאול אפשטיין‪ ,‬זקן‪-‬היהודים השני‪ ,‬ועורר התרגשות רבה‬
‫גלילי הראיונות במחסן ללא הופכין עד אשר הגיעו למוזיאון בקרב כל משתתפי הכנס‪ .‬מרגרי קיבל את גרסתו של מורמלשטיין‪,‬‬
‫השואה בוושינגטון‪ .‬בשנים האחרונות מוינו הסרטים וקוטלגו שהושמעה באחד הראיונות עם לנצמן‪ ,‬שקטע זה הוצא‬
‫בעמל רב‪ ,‬כפי שסיפרה ריי פאר‪ ,‬מנהלת מדור הסרטים מהסרט "התיעודי" בעת העריכה לאחר רצח אפשטיין‪ ,‬מאחר‬
‫במוזיאון‪.‬‬
‫"שלא היה אפשר לעשות תעמולה עם זקן‪-‬יהודים מת"‪.‬‬
‫בעקבות ראיונות אלה‪ ,‬שחלקם הוצגו בכנס‪ ,‬דנו המשתתפים‬
‫בדמותו של מורמלשטיין בגטו טרזיינשטאט וציינו את הקירבה החתומה מעלה‪ ,‬ד"ר מרגלית שלאין‪ ,‬שהיא היועצת האקדמית‬
‫וההערכה שנוצרה אצל לנצמן כלפי מורמלשטיין במהלך של בית טרזין‪ ,‬השתתפה בכנס והרצתה על ההנהגה היהודית‬
‫הראיונות‪ ,‬למרות הסתייגותו הראשונית מנושאי תפקידים בטרזיינשטאט‪ .‬היא התבקשה להרחיב ולהרצות על תפקודם של‬
‫תחת הכיבוש הנאצי‪ .‬מכלל ההרצאות ראוי לציין במיוחד את שלושת זקני‪-‬היהודים‪ :‬יעקב אדלשטיין‪ ,‬ד"ר פאול אפשטיין וד"ר‬
‫הרצאותיהם של ד"ר דורון רבינוביצ'י מווינה‪ ,‬שסקר את דמותו בנימין מורמלשטיין ולהשוות ביניהם‪ ,‬מאחר שחלק מהמשתתפים‬
‫של מורמלשטיין כממלא תפקידים בקהילת וינה וכ"אחרון הלא בכנס לא הכירו את אדלשטיין ואפשטיין‪.‬‬
‫צדיקים" במוסדות ההנהגה חסרי האונים שם‪ ,‬ושל ד"ר דניאל בסיום הכנס החשוב התקיים דיון בהשתתפותם של טרודה‬
‫וילדמן מלונדון‪ ,‬שדיבר על שפת הגוף של מורמלשטיין‪ ,‬כפי סימונסון ופרופ' יירי קוסטה‪ ,‬שורדי הגטו החיים כיום בפרנקפורט‪,‬‬
‫שעולה מהראיונות עימו‪ .‬כהשלמה לראיונות של לנצמן הוצגו שסיפרו על קורותיהם בטרזיינשטאט‪.‬‬
‫מכבי העולמי‪ ,‬מועצה אזורית עמק חפר ובית טרזין בשיתוף‪ :‬משרד התרבות והספורט‪ ,‬מנהל הספורט‬
‫הזמנה‬
‫טורניר הזכרון השני‬
‫לזכר‬
‫שחקני ואוהדי ליגה טרזין ‪1942-1944‬‬
‫יום שישי‪ 22.10.2010 ,‬קיבוץ גבעת חיים איחוד‬
‫בהשתתפות קבוצות "מכבי" מאירופה‪ ,‬דרום אמריקה וישראל‬
‫תוכנית‪:‬‬
‫‪ - 09:00‬מוזיאון בית טרזין‪ :‬ביקור בתערוכה ההיסטורית ובתערוכת "ליגה טרזין"‬
‫‪ - 10:30‬מגרש הכדורגל מכבי עמק חפר‪ :‬טורניר מאסטרס בינלאומי (שחקנים מעל גיל ‪)35‬‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪15‬‬
‫מה שיהיה‬
‫לוח אירועים‬
‫חודש‬
‫יום‬
‫ספטמבר‬
‫‪14‬‬
‫שעה‬
‫הנושא‬
‫מקום‬
‫גבעת חיים‪-‬איחוד‬
‫יום עיון למדריכי משלחות לפולין‬
‫אוקטובר‬
‫‪22‬‬
‫‪09:00‬‬
‫גבעת חיים‪-‬איחוד‬
‫טורניר זכרון שנתי ‪ -‬ליגה טרזין ‪ -‬בשיתוף מכבי עולמי‬
‫דצמבר‬
‫‪5‬‬
‫‪16:00‬‬
‫גבעת חיים‪-‬איחוד‬
‫חנוכה ‪ -‬ערב הוקרה למתנדבי בית טרזין‬
‫פרטים על האירועים ישלחו בדואר רגיל ובדואר אלקטרוני לכל החברים והפונים‪.‬‬
‫לבירור פרטים נוספים יש להתקשר לענת אלעזר בטל‪04-6369515 :‬‬
‫או בדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫דמי חבר לשנת ‪2010‬‬
‫חברים בישראל‪ :‬יחיד ‪ 120‬ש"ח‪ ,‬זוג‪ 180 :‬ש"ח‬
‫תרומות ודמי חבר ניתן להעביר‪:‬‬
‫בהמחאה ‪ -‬לפקודת "בית טרזין"‪ ,‬לכתובת‪ :‬בית טרזין‪ ,‬גבעת חיים איחוד‪ ,‬עמק חפר ‪38935‬‬
‫תשלום באמצעות כרטיס אשראי ויזה‬
‫החל מחודש אוגוסט‪ ,‬מופעל שירות ‪ PAYPAL‬לתשלום דמי חבר או תרומות דרך‬
‫האתר‪ .‬השירות החדש מאפשר לשלם דרך כל סוגי כרטיסי האשראי בבטחון‬
‫והחברים מוזמנים להשתמש בו‬
‫‬
‫העברה בנקאית לחשבון העמותה‪ :‬בנק לאומי ‪ ,10‬סניף הרצליה פיתוח ‪ ,958‬ח‪-‬ן ‪011810/25‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' וינגייט ‪ ,38‬הרצליה פיתוח ‪ ,46752‬איבן‪,IL01095801181045 :‬‬
‫ומספר סוויפט‪LUMIILITXXX :‬‬
‫‬
‫לחברים בארה"ב ‪ -‬ניתן להשתמש בקרן ‪ ,P.E.F‬המעבירה את הכספים לבית טרזין ללא עמלה‬
‫ ומאפשרת לקבל פטור ממס הכנסה‪ .‬יש לשלוח המחאה ע"ש ‪ .P.E.F‬עם בקשה מפורשת לשלוח‬
‫ את התרומה לבית טרזין‪ ,‬שמספרו בקרן ‪.2210‬‬
‫הצטרפו לדף של ‪ Beit Theresientadt‬בפייסבוק‬
‫קישורית‪http://www.facebook.com/pages/Beit-Theresienstadt/41897952295 :‬‬
‫תרומות לפרויקטים חינוכיים וליסוד קרן ברזל לבית טרזין‬
‫אנו פונים לחברים וידידים שבאפשרותם לתרום מכספם למען פרויקטים חינוכיים‬
‫ולטובת הקמת קרן ברזל שתאפשר לבית טרזין יציבות ואופק כלכלי לשנים רבות‪.‬‬
‫בית טרזין‪,‬‬
‫קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזיינשטאט ‪[ -‬ע‪.‬ר‪].‬‬
‫גבעת חיים איחוד‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר‪38935 ,‬‬
‫פקס‪04-6369793 :‬‬
‫טל‪04-6369515 :‬‬
‫‪w w w . b t e r e z i n . o r g . i l [email protected]‬‬