‫הטיפול בנוער ‪Jugendfürsorge‬‬
‫גיליון ‪ 70‬‬
‫ינואר ‪2011‬‬
‫לשירותכם‪...‬‬
‫גם גטו‪ ,‬גם מחנה‬
‫מתוך אתר האינטרנט של ועידת התביעות‪ ,‬אנו מביאים לתשומת לבכם‪ ,‬כשירות‪ ,‬קטע על עדכון "קצבת‬
‫הגטאות"‪ .‬יש לבדוק ולקרוא את כל הכתבה כדי לשקול צעדים נוספים‪.‬‬
‫כתובת האתר בעברית‪http://www.claimscon.co.il :‬‬
‫כתוצאה ממאמצי ועידת התביעות‪ ,‬העובדת עם המחוקקים בארה"ב ועם ממשלת ישראל‪ ,‬החל משרד הבריאות‬
‫הגרמני לבדוק את יישום פנסיית הגטאות (בגין עבודה שנעשתה "מרצון" ותמורת תגמול בגטו נאצי) על ידי משרדי‬
‫הביטוח הלאומי הגרמני‪ .‬ההבהרות שלהלן פורסמו לגבי שאלות מסוימות שהעלתה ועידת התביעות‪ :‬טרזיינשטאט‬
‫מוכר הן כמחנה ריכוז והן כגטו‪ .‬הבקשות ייבדקו כל אחת לגופה‪ ,‬על מנת לקבוע אם מגיש הבקשה היה במחנה או‬
‫בגטו‪ ,‬או בשניהם‪ .‬מגישי בקשות שקיבלו כבר הודעת דחיה ממשרדי הביטוח הלאומי (‪ )LVA‬בגרמניה‪ ,‬שהתבססה‬
‫רק על העובדה שטרזיינשטאט לא הוכר כגטו‪ ,‬יכולים ליצור מיידית קשר עם ה‪ ,LVA-‬כדי לבקש בדיקה חוזרת של‬
‫תביעתם‪ .‬אשר לילדים‪ :‬אושר שלא חלה כל מגבלה אוניברסלית על הגיל המינימלי של ילדים על קביעת הזכאות‬
‫לקצבה זו‪ .‬‬
‫האי הצ'כי בישראל‬
‫להלן קטע מתוך הראיון שערך מגזין "ראש חודש"‪)Roš Chodeš( ,‬‬
‫ירחון הקהילה היהודית בצ'כיה בבית טרזין בגליונו מיולי ‪2010‬‬
‫אחרי כמה שאלות אישיות‪ ,‬כמו על משפחתו ומוצאה (מברנו)‪ ,‬והמעבר מהיי‪-‬טק לניהול‬
‫בית טרזין‪ ,‬נשאל עודד ברידא על המיזם של "ליגה טרזין"‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬איך נולד הרעיון לטפל בנושא הכדורגל?‬
‫פתח את הנושא הצלם הישראלי גיא רז‪ ,‬שסייר בטרזין וראה את חולצות מועדון‬
‫הכדורגל המקומי תלויות לייבוש ליד חומת הגטו‪ .‬הוא צילם והכין בשבילנו תערוכה‬
‫מהתמונות‪ .‬בפתיחת התערוכה ארגנו טורניר על מגרש הכדורגל של קיבוץ גבעת‪-‬חיים‬
‫איחוד בהשתתפות שש קבוצות‪ .‬לכל קבוצה צירפנו כראש קבוצה שחקן‪-‬עבר מליגה‬
‫טרזין שהיתה בגטו‪ .‬הזמנו גם את אברהם גרנט‪ :‬גם אביו ניצול שואה‪ .‬גם אני שיחקתי‬
‫באחת הקבוצות‪ ,‬וראש הקבוצה שלנו היה פטר ארבן‪ .‬באוקטובר אנחנו מתכוונים לחזור‬
‫על הטורניר בפעם השניה‪.‬‬
‫ולפני כן לא ידעו על המוזיאון?‬
‫כן‪ ,‬בוודאי‪ ,‬אבל היה נחוץ משהו כדי להחזיר את האקטואליות שלו‪ .‬גם לא היה לבית טרזין מעמד של מוזיאון מוכר‬
‫ולכן לא היה לנו תקציב‪ .‬הרבה השתנה עם בואו של שגריר צ'כיה החדש‪ ,‬טומאש פויאר‪ .‬היה ניכר שבית טרזין קרוב‬
‫לליבו‪ .‬מייד עם הגיעו לישראל הוא בא לבקרנו‪ .‬אני חושב שהרעיון שבית טרזין צריך להיות מוסד ללימוד היסטוריה‬
‫אבל גם כאי צ'כי בישראל‪ .‬מייד אחריו בא שר החוץ הצ'כי והביא לנו תרומה כספית מכובדת מממשלתו‪.‬‬
‫מה תעשו בכסף? קודם כל צריך לטפל בארכיון‪ ,‬שימורו והפצתו כדי שהחומר בו יהיה נגיש לכל העולם‪ .‬‬
‫מה בגיליון‬
‫לשירותכם‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫אנשי הטיפול בנוער‬
‫‬
‫‪8‬‬
‫שלכם‪ ,‬עודד‬
‫‬
‫‪3‬‬
‫חדש בארכיון‬
‫‬
‫‪11‬‬
‫חדשות בית טרזין‬
‫‬
‫‪4‬‬
‫המרכז החינוכי‬
‫‬
‫‪12‬‬
‫הטיפול בנוער‬
‫‬
‫‪7‬‬
‫חברים מספרים‬
‫‬
‫‪14‬‬
‫מערכת‬
‫‬
‫עורכים‪ :‬תמר רז לנג‪ ,‬עודד ברידא‬
‫‪2‬‬
‫דפי קשר‬
‫מתרגמים‪ :‬חוה ומרדכי לבני‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫עיצוב‪ :‬סטודיו אורני דרורי‪ ,‬חיפה‬
‫שלכם‪ ,‬עודד‬
‫הבית‪,‬‬
‫חברי‬
‫לכל‬
‫שלום‬
‫הבית‪,‬‬
‫חברי‬
‫לכל‬
‫שלום‬
‫ל‬
‫יוויתי‪ ,‬לפני כמה שבועות‪ ,‬קבוצת נוער גרמני בסיור‬
‫ביד ושם‪ ,‬כשבמקביל לה הייתה קבוצת נוער ישראלית‪.‬‬
‫עמדתי ב"פינה" המוקצית בסיור לגטו טרזיינשטאט והקשבתי‬
‫למדריך המיומן‪ ,‬דובר גרמנית‪ ,‬שהסביר לקבוצה על הגטו‪.‬‬
‫כיוון שאינני דובר את השפה‪ ,‬לצערי‪ ,‬קלטתי רק שמות‬
‫וקטעי מילים‪ ,‬כמו למשל "פרופגנדה"‪ ,‬כאשר המדריך דיבר‬
‫על הסרט המפורסם שצולם בקיץ ‪ .1944‬חיכיתי לקבוצה‬
‫הישראלית שתגיע‪ ,‬רציתי גם לדבר איתם ולראות כיצד הם‬
‫מתרשמים ומה מספר להם המדריך על גטו טרזיינשטאט‪.‬‬
‫ואז קרה דבר שלא ציפיתי לו‪ .‬המדריך הישראלי‪ ,‬שראה כי‬
‫המקום תפוס על‪-‬ידי קבוצה אחרת‪ ,‬עקף את ה"גטו" מימין‬
‫ומשך את חבורתו לתצוגה הבאה‪ .‬החבורה הצעירה פשוט‬
‫דילגה על הנושא‪ ,‬שכה מעניין אותנו וכה חשוב לנו ולכם‪,‬‬
‫והמשיכה הלאה‪.‬‬
‫המקרה הזה הבהיר לי בצורה מוחשית דבר שידעתי כבר‬
‫קודם‪ .‬אין בליבי דבר על יד‪-‬ושם‪ ,‬להיפך‪ .‬אין דבר חשוב יותר‬
‫מעבודתו הקדושה לישראל‪ ,‬לעולם היהודי ואף להיסטוריה‬
‫של הציוויליזציה היום‪ .‬אבל את הסיפור של טרזיינשטאט‪,‬‬
‫אותו רצו לספר חברי בית טרזין כאשר הקימו אותו לפני ‪40‬‬
‫שנה כמעט איש לא יספר מלבדנו (בישראל)‪.‬‬
‫בכל מפגש אני חוזר ומדגיש ‪ -‬בית טרזין קיים על מנת לספר‬
‫את סיפור הגטו‪ ,‬את הסיפור שניצוליו רוצים לספר‪ .‬כאשר אני‬
‫רואה גופים שונים בארץ ובעולם מספרים את אחד מסיפורי‬
‫הגטו ‪ -‬אני משתדל לספר על כך‪ ,‬בעיקר בדף הפייסבוק‬
‫של בית טרזין או באתר האינטרנט‪ .‬בחודשים האחרונים אנו‬
‫רואים תערוכה באוסטרליה‪ ,‬קונצרטים בוושינגטון ובבוסטון‪,‬‬
‫תערוכה בלוס‪-‬אנג'לס‪ ,‬תערוכה בבית לוחמי הגיטאות‬
‫בישראל והצגת ברונדיבר באנגליה‪ .‬כל זאת בנוסף לפעילות‬
‫השוטפת של המוזיאונים המוקדשים לטרזיינשטאט בצ'כיה‬
‫ובישראל‪ ,‬פרסום של ספרים חדשים ומחקרים בנושא בכל‬
‫רחבי העולם ואזכורים רבים של הנושא באינטרנט‪.‬‬
‫השנה אנו משקיעים מאמץ רב‬
‫להכשיר את בית טרזין לשנים‬
‫רבות קדימה‪ .‬בראש ובראשונה‬
‫ פרויקט בניית חדר האוספים‪,‬‬‫המתנהל ממש בימים אלה‪ .‬בכך‬
‫נבטיח את שמירתם של הממצאים‬
‫מימי השואה בתנאים הולמים‬
‫לזמן ארוך‪ ,‬על פי סטנדרטים של‬
‫ארכיון מסודר‪ .‬גם תנאי העבודה‬
‫במשרד ישופרו ואני מקווה שהבאים לבקרנו יחושו שהם‬
‫באים למוזיאון מסודר ומאורגן היטב‪.‬‬
‫ההכנות לשיפוץ החצר החלו אף הן ואני מקווה שגם זה‬
‫יטופל עוד השנה‪ ,‬ובית טרזין יהיה מוכן לשלושים השנה‬
‫הבאות‪ ...‬לפחות‪ .‬ימי השמש הרבים של החורף הקל שפקד‬
‫השנה את ישראל מסייעים לתלמידים לחוש נוח יותר‪ ,‬כיוון‬
‫שבימי גשם אין להם כמעט מקום מחסה‪.‬‬
‫הפרויקטים האלה נתמכים על‪-‬ידי ממשלת צ'כיה‪ ,‬ממשלת‬
‫ישראל וועידת התביעות אולם כרגיל‪ ,‬זה אף פעם לא‬
‫מספיק‪ .‬כל סיוע מהארץ ומהעולם יתקבל בברכה‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2011‬ימלאו ‪ 70‬שנה לטרנספורט הראשון שנשלח‬
‫לטרזיינשטאט‪ ,‬להקים את מה שנחשב בעיני היהודים‬
‫כמקלט זמני ליהודי צ'כוסלובקיה‪ ,‬עד שהתבררה מהר‬
‫מאד התמונה האמיתית‪ .‬בכוונתנו לציין את המועד הזה‬
‫בסדרת אירועים‪ ,‬אותם אנו מכינים כעת‪ .‬פרטים על כך‬
‫יגיעו בקרוב‪ ,‬באמצעי הפרסום הרגילים‪ ,‬בדפוס וברשת‬
‫האינטרנט‪ .‬בחוברת הנוכחית אנו עוסקים מעט ביוזמה של‬
‫פטר ארבן לתעד את פעילות המחלקה לטיפול בנוער‬
‫(‪)Jugendfürsorge‬ונשמח לקבל הערות והרחבות על‬
‫הנושא‪.‬‬
‫כל מה שנשאר זה לברך ‪ -‬רק בריאות טובה‪ ,‬הכי חשוב!!! ‪‬‬
‫שלכם‪ ,‬עודד‬
‫מגנים את הגזענות‬
‫מוסדות הזיכרון לשואה בישראל מגנים את גילויי ההסתה לגזענות ולשנאת זרים שהחלו להישמע באחרונה‬
‫הארגונים האמונים על קיום זכר השואה בישראל ‪ -‬הפועלים לשימור הזיכרון ולחינוך הדורות הבאים‪ ,‬מבקשים‬
‫יד ושם‪ ,‬מכון משואה בתל יצחק‪ ,‬מוזיאון בית לוחמי להביע דאגה עמוקה מהקריאות כנגד קבוצות אוכלוסייה‬
‫הגטאות‪ ,‬מכון מורשת בגבעת חביבה‪ ,‬בית עדות בניר גלים‪ ,‬שונות החיות במדינה‪ .‬החברה הישראלית‪ ,‬המבוססת על‬
‫מוזיאון השואה ביד מרדכי ובית טרזין בגבעת‪-‬חיים איחוד ‪ -‬ערכי היהדות והציונות ועל ערכים הומניסטיים משותפים‪,‬‬
‫מבקשים לגנות את הגילויים של הסתה לגזענות ולשנאת אינה יכולה להסכין עם קריאות וגילויים כאלה‪ .‬ניסיון העבר‬
‫זרים שנשמעים באחרונה מצד גורמים שונים בחברה מלמד אותנו עד כמה חשובים ועד כמה שבירים הם הערכים‬
‫הישראלית‪ .‬המוסדות להנחלת זכר השואה ומשמעותה‪ ,‬הבסיסיים של קיום הדדי וכבוד לאחר‪ .‬‬
‫ה‬
‫אנו קוראים לציבור בישראל לדחות מכל וכל כל קריאה לשנאה ולהדרה של האחר ושל הזר הדר בקרבנו‪.‬‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪3‬‬
‫חדשות בית טרזין‬
‫בית טרזין משתלב בפרויקטים בינלאומיים‬
‫מליל הבדולח עד טרזיינשטאט‬
‫בית טרזין שותף לפרויקט מחקרי גדול לחיבור ארכיונים באירופה‬
‫ב‬
‫ית טרזין שותף לפרויקט חשוב ומקיף ביותר בתחום‬
‫חקר השואה‪ ,‬שבמרכזו בניית תשתית טכנולוגית‬
‫אשר תחבר את אוספי הארכיונים השונים על השואה‪,‬‬
‫הקיימים באירופה‪ .‬האיחוד האירופי משקיע ‪ 7‬מיליון יורו‬
‫בפרויקט‪ ,‬שיתפרש על פני ארבע שנים וישתתפו בו ‪20‬‬
‫מוסדות בולטים לתיעוד וחקר השואה מ‪ 13-‬מדינות‪.‬‬
‫הפרויקט נקרא ‪EHRI - European Holocaust Research‬‬
‫‪ Infrastructure‬ומישראל משתתפים בו יד‪-‬ושם‪ ,‬שהוא‬
‫מיוזמיו וימלא בו תפקיד מרכזי‪ ,‬ובית טרזין‪.‬‬
‫במרכז הפרויקט לתשתית המחקר האירופית של השואה‬
‫עומדת בנייתו של מאגר ייחודי אחד‪ ,‬שיכיל את רשימת‬
‫האוספים מתקופת השואה מהארכיונים השונים הפזורים‬
‫ברחבי אירופה‪ .‬המאגר יהווה מקור ידע מקיף לחוקרים‬
‫ומחנכים מכל העולם וישמש כמדריך לחוקרים‪ ,‬יתן מידע‬
‫על הארכיונים השונים באירופה ובישראל ועל האפשרויות‬
‫הטמונות בהם למחקריהם‪.‬‬
‫מטרה נוספת של הפרויקט‬
‫היא בניית ערוצי תקשורת‬
‫בין מומחים בתחומים שונים העוסקים בחקר השואה‬
‫ כמו הקמת פורומים לשיתוף פעולה בתחומים של‬‫איסוף שמות‪ ,‬אמנות ומוזיקה מהשואה‪ ,‬זיהוי תצלומים‬
‫מהשואה ועוד‪ .‬המוסד ההולנדי לחקר מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,NIOD ,‬יעמוד בראש הפרויקט והוא ממומן על‪-‬ידי‬
‫מחלקת המחקר של האיחוד האירופי במסגרת תוכנית‬
‫‪ ,FP7‬שישראל היא אחת מהמדינות התומכות בתקציבה‪.‬‬
‫הפרויקט נפתח ב‪ 16.11.2010-‬בטקס שנערך בבריסל‪.‬‬
‫בין המשתתפים בפרויקט ‪ -‬יד ושם‪ ,‬מוזיאון השואה‬
‫בפאריז‪ ,‬המוזיאונים בטרזין ובפראג‪ ,‬מכון ויזנטל בוינה‪,‬‬
‫מכוני לימוד על המלחמה והשואה בהולנד ובבלגיה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫אתר מצטיין‬
‫א‬
‫תר האינטרנט של בית טרזין זכה בפרס אתר‬
‫מצטיין בתחרות השנתית ‪ WEBI2010‬של קבוצת‬
‫אנשים ומחשבים‪ .‬הפרס הוענק לעודד ברידא בטקס‬
‫שהתקיים ב‪ 24-‬באוקטובר ‪ ,2010‬יחד עם זוכים נוספים‬
‫ובהם בנק לאומי‪ ,‬בנק הפועלים‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪,‬‬
‫ערוץ ‪ ,2‬יד ושם ועוד‪.‬‬
‫נימוקי השופטים‪" :‬האתר עוסק‬
‫במלאכת הקודש של הנצחת‬
‫השואה‪ .‬האתר בעל ממשק‬
‫משתמש ידידותי ועושה שימוש מושכל‬
‫ברשתות חברתיות ובאתרים שיתופיים‬
‫אחרים‪ ,‬על מנת לקדם את תכניו"‪ .‬‬
‫ההיי‪-‬טק בישראל תורם לבית טרזין‬
‫ל‬
‫אחר שבשנת ‪ 2009‬התגייסה חברת ‪ HP‬לתרום את‬
‫כל הדפסות התערוכה החדשה "ליגה טרזין ‪ -‬ספורט‬
‫ונעורים בטרזיינשטאט"‪ ,‬הגיעו השנה תרומות נכבדות‬
‫מחברות נוספות‪ ,‬המפעילות תוכניות קהילתיות‪.‬‬
‫חברת מייקרוסופט‪ ,‬שיש לה פעילות קהילתית רבה‪,‬‬
‫תרמה תוכנות לבית טרזין‪ ,‬בסכום נכבד ביותר‪ ,‬החיוניות‬
‫לתפעול הארגון‪.‬‬
‫בעוד בית טרזין נמצא בעיצומו של פרויקט דיגיטציה נרחב‬
‫של כל קלטות האודיו והוידאו עבור הארכיון‪ ,‬הנתמך ע"י‬
‫ועידת התביעות‪ ,‬התברר שנדרשים שטחי דיסק גדולים‬
‫‪4‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫שקשה לשלוט בהם‪ .‬חברת איחסון הנתונים הגדולה‬
‫‪ ,NETAPP‬ששמעה על הפרויקט‪ ,‬התגייסה ותרמה מכונות‬
‫אירכוב ואיחסון עם שטחי דיסק גדולים ביותר‪ ,‬שיאפשרו‬
‫את החזקת הנתונים הרבים בארכיון לאורך זמן ובצורה‬
‫בטוחה‪ ,‬שתשמר אותם לשנים רבות‪ .‬הקשר עוד יימשך‬
‫במישור האישי ובמישור המקצועי ואנו נספר לכם על‬
‫הפרויקט בקרוב‪.‬‬
‫אנו מודים לחברות ‪ ,HP‬מיקרוסופט ו‪ NETAPP-‬על תרומתן‬
‫החשובה ומקווים לשיתוף פעולה מתמשך ופורה‪ .‬‬
‫חדשות בית טרזין‬
‫חי ובועט‬
‫טורניר הזיכרון "ליגה טרזין" במפגש עם שחקני "מכבי" מאסטרס מארגנטינה ואנגליה‬
‫ב‬
‫יום ששי ‪ 22.10.2010‬התקיים אירוע מרגש כאשר כ‪150-‬‬
‫שחקני כדורגל חובבים מארגוני "מכבי" מארגנטינה‬
‫ואנגליה‪ ,‬יחד עם סגל מבה"ד ‪ 8‬ואורחים נוספים‪ ,‬ביקרו‬
‫בתערוכות של המוזיאון‪ ,‬נפגשו להיכרות מקרוב עם פטר‬
‫ארבן‪ ,‬שהיה שחקן בליגה טרזין‪ ,‬ולבסוף שיחקו בטורניר לזכר‬
‫חללי גטו טרזיינשטאט‪ .‬קבוצות שחקני המאסטרס (מעל‬
‫גיל ‪ )45‬של "מכבי" הגיעו לישראל במסע משחקים מסורתי‪,‬‬
‫ולראשונה נוסף לו גם ביקור בבית טרזין‪ .‬לאחר ברכות של‬
‫שמואל ורון מ"מכבי" העולמי‪ ,‬אלדד שלם‪ ,‬סגן ראש המועצה‬
‫האזורית עמק חפר‪ ,‬וסא"ל יריב ניב‪ ,‬מפקד בה"ד ‪ ,8‬הוזמן‬
‫פטר ארבן לבמה‪ ,‬זכה לקבלת פנים‬
‫נרגשת ומחיאות כפיים של הקהל‪,‬‬
‫שראה בתערוכה את תמונתו משחק‬
‫כדורגל בסרט התעמולה הנאצי על‬
‫גטו טרזיינשטאט‪ .‬בית טרזין ו"מכבי"‬
‫ארגנו לפטר‪ ,‬שהיה ממקימי בית טרזין‪,‬‬
‫הפתעה‪ :‬עודד ברידא‪ ,‬מנהל בית‬
‫טרזין‪ ,‬יחד עם סטיוארט לוסטיגמן‪ ,‬מראשי "מכבי" באירופה‪,‬‬
‫העניקו לו חולצה הנושאת את שמו ואת שם קבוצתו בגטו‬
‫(רווחת הנוער ‪ .)Jugendfürsorge -‬שחקנים אורחים העניקו לו‬
‫ביוזמתם חולצות מאנגליה וארגנטינה‪ .‬לא מעטים מחו דמעה‬
‫לשמע דבריו המרגשים של פטר‪ ,‬שהיה כמוהם ‪ -‬חבר פעיל‬
‫של ארגון "מכבי" (בצ'כוסלובקיה)‪.‬‬
‫אניטה טרסי‪ ,‬המנהלת הקודמת של בית טרזין אירחה את‬
‫דוברי הספרדית הרבים בהסברים ותרגומים‪ .‬הזמר לירן גורן‬
‫בשירה וגיטרה ריגש את הקהל‪ ,‬שהצטרף לשירתו‪ .‬בתום‬
‫החלק הרשמי ירדו כל השחקנים למגרש הכדורגל המטופח‬
‫של גבעת‪-‬חיים איחוד‪ ,‬המנוהל על‪-‬ידי פיליפ ממחלקת‬
‫הספורט של עמק חפר‪ ,‬שאנשי בה"ד ‪ 8‬הקיפוהו בשלל דגלים‬
‫ושיוו לו מראה חגיגי‪ .‬טורניר הכדורגל החל בניצוחה של עמותת‬
‫"מדינת הכדורגל"‪ ,‬שהוקמה לפני כשבע שנים על‪-‬ידי מורן‬
‫גרא וחבריו ופועלת לקידום סובלנות‪ ,‬לאחריות אישית ולמיגור‬
‫האלימות באמצעות מפגשי כדורגל בין חובבים‪ ,‬ללא שופטים‬
‫ר‬
‫וללא גביעים‪.‬‬
‫השחקנים חולקו ל‪ 6-‬קבוצות‬
‫מעורבות של אנגלים‪ ,‬ארגנטינאים‬
‫וישראלים‪ ,‬וכל קבוצה נקראה‬
‫בשם אחת הקבוצות בגטו‪ .‬פטר‬
‫ארבן‪ ,‬לבוש חולצה של קבוצתו‬
‫לשעבר‪ ,‬בעט את בעיטת הפתיחה‬
‫של הטורניר‪ ,‬שנוהל בהצלחה על‪-‬‬
‫ידי איתי קרייסברגר וברק ליאון‪.‬‬
‫פרטים מפורטים על הטורניר‪ ,‬כולל סיקור המשחקים‪ ,‬אפשר‬
‫למצוא באתר של מדינת‪-‬הכדורגל‪ .‬הסיקורים‬
‫דומים להפליא לאלה שנכתבו בעיתוני הילדים‬
‫בגטו ואפילו מצאנו שם תיאור משחק בין‬
‫"טיפול בנוער" ו"הגיבור" טרזין‪ ,‬שבשנת ‪1944‬‬
‫הסתיים בתוצאה האסטרונומית ‪ 14-1‬לרווחת‬
‫הנוער‪ ,‬בעוד בטורניר של ‪" 2010‬הגיבור"‬
‫הפסידו רק ‪ .3-1‬ב‪ 1944-‬פאבל ברידא‪ ,‬שנשלח‬
‫בטרנספורטים מזרחה ולא שב‪ ,‬לא כבש אף שער אחד‪ ,‬כך‬
‫צוין בעיתון הילדים "רים‪-‬רים‪-‬רים" בגטו‪ .‬ב‪ 2010-‬הצליח אחיינו‬
‫עודד ברידא להבקיע שער‪ ,‬לשפר את המאזן המשפחתי ולסגור‬
‫מעגל בן ‪ 65‬שנה‪ .‬זכתה בטורניר קבוצת ארסנל‪ ,‬שבגטו היתה‬
‫קבוצת נערים אוהדי הכדורגל האנגלי‪ .‬בעוד הגברים רצים על‬
‫המגרש יצאה קבוצת הנשים לסיור בקיבוץ ולמדה מקרוב על‬
‫קורות קיבוץ גבעת‪-‬חיים (איחוד ומאוחד) בשנת ה‪ 100-‬לתנועה‬
‫הקיבוצית‪ .‬בסיום האירוע ישבו כל האורחים בחדר האוכל של‬
‫הקיבוץ לארוחת צהריים "כמו פעם"‪ ,‬כפי שסיפר חבר "מכבי"‬
‫אנגליה‪ ,‬שבצעירותו היה מתנדב בקיבוץ שכן‪ ,‬העוגן‪.‬‬
‫אסף סטולרז' וסטלה סירקין‪ ,‬מארגני האירוע מטעם "מכבי"‪,‬‬
‫מסרו על התרגשות רבה שעורר היום הזה אצל המבקרים‬
‫ועל רצונם לכלול דרך קבע את בית טרזין בתוכניות הביקורים‬
‫של קבוצות "מכבי" מחו"ל‪ ,‬כיון שמורשת "מכבי" מורגשת‬
‫כאן היטב‪ .‬פרויקט "ליגה טרזין" ממשיך לעבוד‪ ,‬חי ובועט‪ ,‬או‬
‫באנגלית ‪ .alive and kicking‬‬
‫מונופול ברשת‬
‫שת החדשות ‪ CNN‬שידרה לרגל חגיגות ‪ 75‬שנה‬
‫למשחק ה"מונופול"‪ ,‬סדרת כתבות על משחקי מונופול שונים‬
‫בעולם‪ .‬בעקבות תערוכת "מונופול ‪ -‬חיים באשליה" שהוצגה‬
‫על‪-‬ידי בית טרזין ומוזיאון הרצלילינבלום בתל‪-‬אביב‪ ,‬הגיעו מייק‬
‫שוורץ ואבי קנר מ‪ CNN-‬לבית טרזין לצלם את לוח המשחק‬
‫המקורי ולראיין את סימה שחר‪ ,‬מנהלת‬
‫הארכיון‪ ,‬ואף קיבל מאיתנו את שמות‬
‫חברינו דן ומיכה גלס‪ ,‬שרואיינו ביד‪-‬ושם‬
‫ליד לוח משחק נוסף‪ ,‬אותו תרמו שם‪.‬‬
‫התוכנית שודרה ב‪ 5-‬בנובמבר ‪.2010‬‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪5‬‬
‫חדשות בית טרזין‬
‫נרות למתנדבים‬
‫מסיבת חנוכה השנתית למתנדבי הבית ופעיליו‬
‫ב‬
‫ערב נר חמישי של חנוכה‪ ,5.12.2010 ,‬בצל אסון‬
‫השריפה בכרמל‪ ,‬התאספו מתנדבי בית טרזין ופעיליו‬
‫לערב מסורתי הנערך בכל שנה לציון והוקרת פעילותם‬
‫של המתנדבים לאורך כל השנה‪ .‬זהו מפגש בין דורי‪ ,‬אליו‬
‫מגיעים שורדי הגטו עם משפחותיהם‪ ,‬לערב שכולו הנאה‪.‬‬
‫סימה שחר הנחתה את הערב; פאבל קורן‪ ,‬המתנדב‬
‫להנעים את הערב עם האקורדיון‪ ,‬ליווה את שמואל בלוך‬
‫בהדלקת הנר החמישי‪ .‬פרופ' אלי לונטל‪ ,‬יו"ר בית טרזין‪,‬‬
‫בירך את הבאים ועודד ברידא סיכם את השנה במצגת‬
‫קצרה‪ .‬כולם איחלו לעליזה שילר בריאות והחלמה‬
‫מהירה‪ ,‬וציינו שהיא חסרה לנו לעבודה היום יומית‪ .‬ההופעה‬
‫האמנותית הייתה סטנד‪-‬אפ של משה שחר‪ ,‬שהביא את‬
‫אשתו כעזר כנגדו‬
‫ולא הפסיק לספר‬
‫סיפורים על יחסי‬
‫בעלים ונשותיהן‪.‬‬
‫בלוך‬
‫שמואל‬
‫להיות‬
‫המשיך‬
‫כוכב הערב‪.‬‬
‫הוא סיפר לקהל‬
‫על ביקורו בפילזן‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬שם כובד זכר אחיו‪ ,‬הונזה‪ ,‬שהיה‬
‫מכוכבי ברונדיבר ולא שרד‪ ,‬בלוח זיכרון‪ .‬הוא מסר העתק‬
‫של הלוח לארכיון בית טרזין‪ .‬לאחר מכן לקח שמואל‬
‫אקורדיון ויחד עם פאבל קורן ניגנו שירי חנוכה ומולדת‬
‫(צ’כיה‪ ,‬כמובן)‪ .‬‬
‫הכבאים באים‬
‫כבאי האש מחדרה ביקרו בבית טרזין‬
‫ל‬
‫אחר הימים השחורים שעברו על הכבאים שעמלו שעות כדי לכבות‬
‫את השריפה שהשתוללה בכרמל בדצמבר ‪ ,2010‬הזמנו את הכבאים‬
‫מתחנת הכיבוי בחדרה כהוקרה‪ ,‬לבקר בבית טרזין ולשמוע על מחלקת‬
‫הכיבוי שהייתה בגטו‪ .‬ראש המועצה האזורית עמק חפר‪ ,‬רני אידן ומנכ"ל‬
‫בית טרזין‪ ,‬עודד ברידא בירכו את הכבאים ומפקדם‪ .‬כאות הוקרה ניתנה‬
‫למפקד התחנה‪ ,‬טפסר יששכר תוהמי‪ ,‬תמונה של רכב הכיבוי בגטו‬
‫טרזיינשטאט ולידו עומד מפקד מחלקת הכיבוי‪ ,‬מהנדס ליאו הולצר‪.‬‬
‫יום העיון‪ ,‬שנערך ב‪ ,8.2.2011-‬נפתח בעדות מרגשת של ניצולת השואה‬
‫מרים אויפרט‪ ,‬שהייתה ילדה בזמן המלחמה‪ .‬הכבאים ביקרו במוזיאון‬
‫ההיסטורי ולמדו על חיי היהודים בגטו ועל רצונם‬
‫לחיות במציאות א‪-‬נורמאלית‪ .‬הם סיירו בתערוכת‬
‫"קמרד"‪ ,‬למדו על חיי הילדים והנוער ושמעו על חיי‬
‫הספורט והליגה בטרזין‪ .‬לבסוף עשו היכרות קצרה‬
‫עם סיפורה של מחלקת כיבוי האש בטרזיינשטאט‬
‫ואנשיה‪ ,‬שהוכשרה במהירות על‪-‬ידי המהנדס ליאו‬
‫הולצר‪ ,‬על הציוד שעמד לרשותם ועל העזרה‬
‫שהושיטו בכל פינה בגטו‪ .‬‬
‫‪6‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫הטיפול בנוער ‪Jugendfürsorge‬‬
‫מחלקת ה'טיפול בנוער' בגטו טרזיינשטאט (‪)1945-1942‬‬
‫ד"ר מרגלית שלאין ‪ -‬ינואר ‪2011‬‬
‫ארגונית הייתה מחלקת ה'טיפול בנוער' כפופה למערך הבריאות של המינהל‪-‬העצמי בגטו‪ ,‬וכללה שני אגפים ‪ -‬עזרה‬
‫סוציאלית בידיעת הגרמנים‪ ,‬חינוך והוראה במחתרת‪ ,‬היות שנאסרו רשמית‪ ,‬וזאת בהנחייתו של זקן‪-‬היהודים יעקב‬
‫אדלשטיין ובאחריותו האישית‪ .‬במסגרת המחלקה טופלו ילדי הגטו מגיל ארבע עד שמונה‪-‬עשרה‪ ,‬ילידי השנים ‪1928‬‬
‫ואילך‪ .‬תינוקות וילדים עד גיל ארבע היו בטיפולה של מחלקת הילדים במערך הבריאות‪.‬‬
‫ההנהגה היהודית נטלה על עצמה את‬
‫המחויבות לדאוג לרווחת הילדים ובני‬
‫הנוער‪ ,‬להעניק להם תנאי מגורים ומזון‬
‫משופרים‪ ,‬ניסתה להגן עליהם מפני שילוח‬
‫למזרח ולהשאירם‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬בגטו‪.‬‬
‫הפקודה מ‪ 6-‬בדצמבר ‪ ,1941‬להפריד‬
‫בין מגורי גברים ונערים מעל גיל ‪ 12‬לבין‬
‫נשים וילדים‪ ,‬גרמה לפירוק המסגרת‬
‫המשפחתית‪ .‬מצב זה הוביל את אנשי‬
‫החינוך להקים מעונות נפרדים לילדים‬
‫ולנוער‪ -‬לפי גיל‪ ,‬מין וארץ מוצא‪ ,‬שהיו להם‬
‫מעין תחליף בית‪ .‬למעשה‪ ,‬רק כמחצית‬
‫מהילדים ובני הנוער נקלטו במעונות‪.‬‬
‫הנהלת הגטו לא הפעילה לחץ חזק על‬
‫ההורים להיפרד מילדיהם‪ ,‬ואולם הורים‬
‫רבים‪ ,‬שהיו שקועים במאבק ההישרדות‬
‫היומי בגטו‪ ,‬נוכחו לדעת שהפרדת הילדים‬
‫למגורים במעונות עם בני גילם פועלת‬
‫לטובתם‪ ,‬וכי מעון הילדים הפך במשך‬
‫הזמן ל"ביתם האמיתי"‪.‬‬
‫בראש המחלקה ל'טיפול בנוער' הועמד‬
‫אגון (גונדה) רדליך וכסגנו שימש פרדי‬
‫הירש‪ .‬בחברה תחת כפייה‪ ,‬בעלת מבנה‬
‫ארעי ותחלופת אוכלוסיה מתמדת בשל‬
‫המשלוחים הרצופים לגטו וממנו‪ ,‬הם ניסו‬
‫להעמיד את הילד והנער במרכז החברה‪.‬‬
‫לצידם עמדו מדריכי תנועות הנוער‬
‫וצוות פדגוגי סיעודי‪ ,‬שכלל מטפלות‪,‬‬
‫גננות‪ ,‬מורים ומפקחי חינוך‪ ,‬פסיכולוגים‪,‬‬
‫פרופסורים ורופאי ילדים‪ ,‬ביניהם היו‪:‬‬
‫טרודה גרואג ובנה וילי גרואג מצ'כיה‪,‬‬
‫פרידל דיקר‪-‬ברנדייס מגרמניה ואהרון‬
‫מנצ'ר מווינה‪ .‬תוכנית החינוך והלימודים‬
‫עּובדה על‪-‬ידי גונדה רדליך וחברי צוותו‬
‫והותאמה לתנאים המיוחדים של כל מעון‪.‬‬
‫המחלקה דאגה להקמת מעונות בהם‬
‫כנו רשימה זו לפני כעשרים שנה‪ ,‬כאשר רבים משורדי השואה‬
‫עוד השתתפו בכנס השנתי שלנו בכל חודש מאי; שם תליתי‬
‫את טיוטת הרשימות האלה על לוח‬
‫המודעות והחברים תיקנו והשלימו אותן‪.‬‬
‫אני גם בדקתי עם טרזינסקה איניציאטיבה‬
‫[‪ ]Terezinská iniciativa‎‬בפראג והרשימות‬
‫מקובלות על כולם‪ .‬אני מאמין שאין מה‬
‫לשנות בהן; במיוחד מקומות העבודה‬
‫נרשמו בדיוק‪.‬‬
‫חשבתי שמחובתי לפרסם את הנושא‬
‫שוב‪.‬‬
‫על גטו טרזיינשטאט נכתבו כבר ספרים‬
‫רבים‪ ,‬עם תיאורים מדויקים של החיים‬
‫שם; כאן ברצוני רק להדגיש בקיצור את‬
‫תיפקודם של המדריכים שפעלו במסגרת‬
‫פרדי הירש‬
‫המחלקה לטיפול בנוער‪ .‬בעיקר פרדי הירש‪ ,‬שהביא (כמו גם אחר כך‬
‫בצריף הילדים בבירקנאו) לידי ההצלחה ההיסטורית של אותם קומץ‬
‫אידיאליסטים אשר הקדישו את כל מרצם‪ ,‬תודעתם וחריצותם לחינוך‬
‫הנוער שהופקד בידיהם‪ ,‬כדי לחנכו בריא ככל האפשר לאידיאלים‬
‫הומניסטיים וציוניים וכן להעניק לו מקצת מהידע אשר בחיים רגילים‬
‫ניתן בבית הספר ובבית‪ .‬באופן כללי ידוע איך והיכן הם פעלו‪ ,‬זה תואר‬
‫לעיתים קרובות ולא אחזור על כך‪.‬‬
‫בתחילה נוסדו בתי הנוער ונקבעו מדריכים לכל אחד מהם‪ .‬המדריכים‬
‫עשו ככל יכולתם כדי למנוע מהנוער סבל רב בשל היותם כלואים‬
‫ומופרדים מההורים‪ .‬במיוחד הייתה לברכה העבודה בגני הירק; עבודה‬
‫באוויר הצח‪ ,‬שאפשרה גם להוסיף במקום קצת ויטמינים לתזונה ‪ -‬וכולם‬
‫חזרו אל המעונות במצב רוח טוב‪.‬‬
‫הנוער הבוגר יותר נשלח על‪-‬ידי יחידת שיבוץ הנוער‪ ,‬ה‪-‬יוגנדאיינזץ‬
‫[‪ ]jugendeinsatz‎‬לבתי המלאכה בגטו (במקצועות שונים) ולמאפיות ‪ -‬שם‪,‬‬
‫בנוסף ללימוד מקצוע‪ ,‬גם קצת מהתוצר תרם לקיומם ואף לבריאותם‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪10‬‬
‫המשך בעמוד ‪10‬‬
‫יוגנדפירזורגה ‪ -‬הדאגה לנוער‬
‫פטר ארבן ‪ -‬ינואר ‪2011‬‬
‫פטר ארבן‪ ,‬חברנו‪ ,‬דאג לזכור ולרשום את כל חבריו‪ ,‬בעלי התפקידים במחלקת‬
‫הטיפול בנוער בגטו‪ .‬אנו שמחים להעמיד זאת כמסמך ארכיוני לזכרון ולעדות‪.‬‬
‫נשמח לקבל הערות ותיקונים על מנת לראות מה עוד צריך כדי להשלים את עבודתו‬
‫של פטר‪ .‬הוספנו גם מעט הסברים על הפעילות של המחלקה גם עבור דורות ההמשך‪.‬‬
‫ה‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪7‬‬
‫הטיפול בנוער ‪Jugendfürsorge‬‬
‫מחלקת "טיפול בנוער" בגטו טרזין ‪1945 - 1942‬‬
‫נערך על ידי פטר ארבן‬
‫בראשות‪ :‬אגון (גונדה) רדליך‪ ,‬פרדי הירש‬
‫שם המחלקה‬
‫ממלא מקום‪ :‬פריץ פראגר‬
‫שם המנהל‬
‫תיאור‬
‫‪1‬‬
‫מעון נוער ‪)Q 609 Q 710( L 218‬‬
‫‪2‬‬
‫מעון נוער ‪L 410‬‬
‫פנימיה ל ‪ 450‬נערות דוברות צ'כית בנות‬
‫‪16-10‬‬
‫וילי גרואג‬
‫‪3‬‬
‫מעון נוער ‪L 414‬‬
‫פנימיה מעורבת לבנים ובנות מגרמניה‬
‫זיגי קווסניאבסקי‬
‫‪4‬‬
‫בית הספר ‪L 417‬‬
‫פנימיה ל‪ 350-‬נערים דוברי צ'כית‬
‫בני ‪14-10‬‬
‫ליאו דמנר‪,‬‬
‫אוטיק קליין‬
‫‪5‬‬
‫מעון ילדים ‪L 318‬‬
‫מיכאל פלאך‬
‫‪6‬‬
‫שיבוץ נוער ב‪L 218 -‬‬
‫יינדרה לקנר‬
‫‪7‬‬
‫גני (ירק) נוער‬
‫רודלה בים‬
‫‪8‬‬
‫גני (ירק) מטה‬
‫פטר‪-‬היינץ קרפלוס (קפסי)‬
‫‪9‬‬
‫חקלאות‬
‫‪10‬‬
‫חינוך ספורט‬
‫דב רבס‬
‫ליאו קולינסקי‪,‬‬
‫וילדה ביסטריצקי‬
‫פרדי הירש‬
‫‬
‫‪Q 710 L 218 )1‬‬
‫אגון רדליך ‪ -‬ראש המחלקה לטיפול בנוער‬
‫‪ Q 609‬גילאי ‪ 12-4‬פנימיה מעורבת ‬
‫מדריכים‪:‬‬
‫מדריכים‪:‬‬
‫דב רבס‬
‫פטר ברל‬
‫ברל הרשקוביץ‬
‫נורה פריד‬
‫הונזה מאייר‬
‫קורט זלצר‬
‫היינץ ברגר‬
‫זאב ש"ק‬
‫גרט קרבל‬
‫אהרון מנצ'ר‬
‫אוטה בלייר‬
‫אוטה לדרר‬
‫ולטר שוורץ‬
‫קורט הצ'ק (קרטצ'ק)‬
‫יירקה וכטל‬
‫ייר'י פרנקל‬
‫חנן שוורץ‬
‫יוסף (פפה) קרמר‬
‫קמילו קליין‬
‫ד"ר קארל ריינר‬
‫קורט קליין‬
‫היינץ יוחוביץ‬
‫פטיה פישל‬
‫הונזה שימרלינג‬
‫טסו אנגלמן‬
‫מטפלות‬
‫גב‪ .‬פרוידנפלד‬
‫הלה פריד‬
‫ריטה פיין‬
‫מרטה קראוס‬
‫לידה פולרט‬
‫הלה ריינר‬
‫מרטה פרידמן‬
‫גב‪ .‬לדרר‬
‫מרטה בלייר‬
‫‪.2‬‬
‫‪L 410‬‬
‫מדריכים‪:‬‬
‫אירנה זיידל‬
‫וילי גרואג‬
‫זדנקה מילר‬
‫קמילה רוזנבאום‬
‫פרידל ברנדייס‬
‫רוזה אנגלננדר‬
‫סטלה הרמן‬
‫מרקטה מילשטיין‬
‫ליזה קליין‬
‫אוה אקשטיין‬
‫מאשה פולק‬
‫פרופ‪ .‬מגדה וייס‬
‫דולפה מנצל‬
‫אוטו דוד‬
‫לוצי סאבת‬
‫פרופ‪ .‬אדית וייס‬
‫ליזה שולהוף‬
‫קארל הוטר‬
‫הרטה אקשטיין‬
‫ד'ר וולטר פרוינד‬
‫אירנקה וייס‬
‫טרודה גוטמן‬
‫ליזה בלייר‬
‫אילזה באום‬
‫זדנק ילינק‬
‫לאורה שימקו‬
‫ריטה בים‬
‫דידי למפל‬
‫גרטה שטראוס‬
‫אלישקה‪-‬ליזה קליין‬
‫ליזה צקנדורף‬
‫(צקי)‬
‫אניטה פרמסלר‬
‫לילי גרוסמן‬
‫אירנה קראוס‬
‫גרטה וורם‬
‫זדנקה ברומליק‬
‫קורט מייסנר‬
‫אוה וייס‬
‫אירנה שטדלר‬
‫רות וייסנשטיין‬
‫קארל ברמן‬
‫טללה פולק‬
‫אנצ'י ארנשטיין‬
‫‪8‬‬
‫נבחרת "הטיפול בנוער"‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫‪L 414 .3‬‬
‫קרול בש‬
‫‪ ...‬גרינפלד‬
‫הדה טאוסיג‬
‫זיגי קווסניאבסקי‬
‫פריצי צוקר‬
‫הרטה טאוסיגג‬
‫הני בורכרדט‬
‫ד"ר רות לדרר‬
‫רות אלטיס‬
‫טרודה בלאו‬
‫הייני דויטש‬
‫קורט רוזנבאום‬
‫ולטר פופיק‬
‫‪ ...‬לננברג‬
‫ליזה קומרמן‬
‫יהודית פייצר‪-‬קלאובר‬
‫פרידה גרזון‬
‫‪ ...‬הירש‬
‫פאול גרינפלד‬
‫הלי הלברשטדט‬
‫לויס לוי‬
‫אירמה סמוצקה‬
‫ד"ר נוימן‬
‫הייני קליין & טולה‬
‫אווה האן‬
‫מרגוט מוריץ‬
‫ארטור טוצ'ק‬
‫טרודה ניכטרן‬
‫רנה ירצקי‬
‫דורית נויפלד‬
‫ואווה שינובה‬
‫מריה גריסהופר ‪(-‬פיגרי)‬
‫אידה הלמן‬
‫‪ ...‬פלש‬
‫זיברג קולקו‬
‫זיגפריד וינטרברג‬
‫אילזה ובר‬
‫מרים ליבן‬
‫אולריקו לז'נסקי‬
‫ברנרד גוטמן‬
‫שיבוץ עבודה‬
‫גינטר בראואר‬
‫רווחה‬
‫הדי טאוסיג‬
‫מנות נוספות‬
‫הרטי מאייר‬
‫סידוני גלץ‬
‫מתפרה‬
‫הנקה פישל‬
‫אלה קון‬
‫שירותי בריאות‬
‫ליוני הירשפלד‬
‫מחסן בגדים‬
‫‪ ...‬יעקובסון‬
‫הספקה‬
‫מאוזה שטמברגר‬
‫משרד‬
‫יס קונקה‬
‫מינהלת הבניין‬
‫אלפרד שפייר‬
‫ברנרד וונדל‬
‫ולי גראבשייד‬
‫אלפונס יעקובסון‬
‫הטיפול בנוער ‪Jugendfürsorge‬‬
‫‪L 417 .4‬‬
‫‪ .9‬חקלאות ‪ -‬נוער‬
‫בית הספר‬
‫אוטיק קליין‬
‫איסקה לבצקה‬
‫סאפ ליכטנשטיין‬
‫ולטר אייזינגר‬
‫רודלה וייל‬
‫אגון אייזינגר‬
‫פרופ‪ .‬קון (קוניצ'ק)‬
‫אירנה זיידל‬
‫ליאו דמנר‬
‫גדעון קליין‬
‫קרלי שלייסנר‬
‫ורה שלזינגר‬
‫ז'קי וורצל‬
‫פרופ‪ .‬לדרר‬
‫הוגו לנגספלד‬
‫טנטה טינכן‬
‫אבי פישר‬
‫אליס מונק‬
‫אליעזר מולדבן‬
‫גוסטב שוורצקופף‬
‫אוטה קראוס‬
‫פרנטה מאייר‬
‫אירנקה ‪( ...‬מאוסטרליה)‬
‫מרגיטה קרני‬
‫ארנה ארליך‬
‫יירקה קניג‬
‫לילקה פרדה ‪ +‬בעלה‬
‫ויקטור אדלר‬
‫פרופ‪ .‬שטיין‬
‫הנה פיאלובה‬
‫יינדרה גולדשטיין‬
‫מריה מאוטנר‬
‫יירי פרנקל‬
‫זבולון ארליך‬
‫רודלה פרוידנפלד‬
‫פפיק טאוסיג‬
‫פרנטה גראוס‬
‫ליאו נוימן‬
‫יירקה פרידמן‬
‫לולה פישר‬
‫גרטי מאייר‬
‫הדי לנצר‬
‫‪ ...‬שוורצבארט ‪ -‬מורגן‬
‫פליקס ליבן‬
‫דיטה טאוסיג‬
‫יוליוס שוורצברט‬
‫‪ .10‬חינוך ספורט‬
‫קסנדי שטיינר‬
‫הנקה צנטנר‬
‫ליזה צקנדורף‬
‫היינץ שוסטר‬
‫הרי טרסלר‬
‫איגו ריזנפלד‬
‫ליאו הורנונג‬
‫‪ .12‬עיצוב שעות הפנאי ‪ -‬ד"ר פרנץ קאן‪ ,‬פיליפ מאנס‬
‫ריישיק רכמן‬
‫ואווה שאן‬
‫‬
‫‪L ... .13‬‬
‫קסרקטין המבורג (‪ 28‬נערים) מדריכים‪:‬‬
‫פריץ לנצר‬
‫יירקה שוברט‬
‫פפיק שטיאסני‬
‫קארל ברמן‬
‫מילנה פירנר‬
‫וילהלמינה כ"ץ‬
‫רודלה וייס‬
‫גב' קורלקובה‬
‫ארנושט קלאובר‬
‫קארל הולטה‬
‫מרטיצ'קה ‪.....‬‬
‫לילי גרוס‬
‫אירצ'ה פולק‬
‫בדריך פיק‬
‫טיבור שוורץ‬
‫קטרינה פוקס‬
‫קארל ורבה‬
‫הנה גלאס‬
‫הנה גרוס‬
‫אירצ'ה מינץ‬
‫טרודה טריידר‬
‫ברונו צוויקר‬
‫יינדה קאופמן‬
‫פרנץ פישר‬
‫טרודה סקנין‬
‫‪.5‬‬
‫סטלה ליבן‬
‫‪ .11‬מינהלת הגטו‬
‫קארלה אנגלנדר‬
‫‪ L 318‬גילאי ‪ 10-4‬מעורב‬
‫קורט שטרנליכט‬
‫‪.14‬‬
‫מדריכים‪:‬‬
‫מיכאל פלאך‬
‫יהודית קרנר‬
‫גרדה טישלר‪-‬מייזל‬
‫סלאבק לדרר ‪ -‬אחזקה‬
‫ורה דוקס‪-‬האיק‬
‫ברטה פרוינד‬
‫אירנה ויינברגר‬
‫אולגה באר‪-‬סלומונוביץ‬
‫מריאנה מילר‬
‫בוז'נה ארדול‬
‫‪ .....‬שטראוס‬
‫וילמה פישלר‪-‬הולצר‬
‫הנקה פישל‬
‫מגדה לייב‪-‬‬
‫מיקשטיין‬
‫אריקה הייליג‬
‫אירנה דמנר‪-‬גרוס‬
‫לויזה הרמן‪-‬פרוינד‬
‫אולגה טוצ'יל‬
‫ורה הולצנר‪-‬יילקובה‬
‫הנה זאכסל‪-‬‬
‫קומפרט‬
‫מרטה קציירובה‬
‫‪ L...‬מעון גברים צעירים (כ‪ 500 -‬חברים)‬
‫גרטה צ'אפק‬
‫בדיה צ'אפק‬
‫‪ L... .15‬נוער בעייתי ? קשיי חינוך ובעיות התנהגות ‪ -‬הזוג בוימל‬
‫האגף לטיפול פתוח ‪ -‬פרץ פראגא‪ ,‬פרופ‪ .‬מקסימיליאן אדלר‪ ,‬פרופ' חיות‬
‫ורה הולצנר‪-‬יילקובה‬
‫פרנטה דובה‬
‫‪ .7‬גני [ירקות]‬
‫נוער‬
‫פוול לייב‬
‫מדה בק‬
‫ורה ‪...‬‬
‫מריאנה הרמן‬
‫קארל מנואל‬
‫דאשה ‪...‬‬
‫מימי מייסנר‬
‫ז'נקה גרבשייד‬
‫הונזה בראמר‬
‫מנהל ‪ -‬מגדבורג‬
‫פלה ‪...‬‬
‫לאה ‪...‬‬
‫רודלה בים‬
‫טרודה זוננשיין‬
‫יינדרה לקנר‬
‫מנהל השיבוץ‬
‫אנדה למפל‬
‫דיטה קון‬
‫אידה גוטליב‬
‫אריך זוננשיין‬
‫בובי פליישנר‬
‫זקן "יחידת המאה"‬
‫‪ .8‬גני [ירקות]‬
‫פטר איזנברג (ארבן)‬
‫זקן "יחידת המאה"‬
‫ורנר נויפליס‬
‫רות בונדי‬
‫פריץ באואר‬
‫בקרת עבודה‬
‫פטר קרפלוס‬
‫אמיליה קרנר‬
‫ברטה גרזון‬
‫שיבוץ נשים‬
‫לילי פליישנר‬
‫רווחה‬
‫לילי זינגר‬
‫רווחה (כוח עזר)‬
‫דורית גוט‬
‫נוער (כוח עזר)‬
‫אניצ'קה לווינגר‬
‫רישום‬
‫‪.6‬‬
‫‪L 218‬‬
‫שיבוץ נוער‬
‫מטה‬
‫הונזה שימרלינג‬
‫מיקום מחלקת הטיפול בנוער במסגרת האירגונית של הגטו‬
‫מארכיון בית טרזין‬
‫כל החברים מוזמנים לעבור על השמות‪ ,‬לתקן ולהוסיף פרטים עד שתהיה גרסא סופית‪ ,‬המעודכנת ביותר שתיתכן‪.‬‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪9‬‬
‫הטיפול בנוער ‪Jugendfürsorge‬‬
‫הדאגה לנוער ‪ -‬דר' מרגלית שלאין‬
‫המשך מעמוד ‪7‬‬
‫ילדים ובני‪-‬נוער יגורו וילמדו‪ ,‬לפיקוח על העסקת הצעירים‪,‬‬
‫להקמת ספריות לילדים‪ ,‬לפיקוח על ההוראה‪ ,‬להקצבת‬
‫מנות מזון נוספות לילדים‪ ,‬לבריאותם‪ ,‬לביגוד והנעלה‪,‬‬
‫לתיקונים וכביסה‪ ,‬לכלים ואביזרי לימוד‪ ,‬ככל שניתן בתנאי‬
‫הגטו‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 1942‬הוקם בית הילדים הראשון‪ ,‬ומיוני ‪1942‬‬
‫הוקמו מוסדות נפרדים הן כפנימיות לילדים בני ‪14-10‬‬
‫והן כמעונות יום‪ .‬במשך הזמן עוצב סגנון לבית הילדים‪,‬‬
‫שאוכלוסייתו מנתה עד ‪ 450‬ילדים‪ ,‬בדרך כלל ההפרדה‬
‫בין בנים לבנות ובהתאם לשפת הדיבור‪ :‬צ'כית‪ ,‬גרמנית‬
‫והולנדית וגיל הילדים‪ .‬היחידה הבסיסית במעון (החדר‪,‬‬
‫ששימש למגורים‪ ,‬לאכילה‪ ,‬ללימודים ולמשחק) נקראה‬
‫היים ומנתה כ‪ 20-‬עד ‪ 30‬ילדים‪ ,‬והייתה עצמאית מבחינת‬
‫סדר היום‪ ,‬במגבלות ואילוצי הגטו‪.‬‬
‫העיתונים והיומנים שהותירו אחריהם‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1943‬היו בגטו כ‪ 5,000-‬ילדים ובני נוער‪ .‬כ‪2,500-‬‬
‫מהם התגוררו במעונות הילדים ומספר דומה במעונות‬
‫יום וטופלו במסגרת האגף לסיעוד פתוח‪ ,‬בהנהלת פריץ‬
‫פראגר‪.‬‬
‫בגטו התקיימו גם שלושה גני‪-‬ילדים‪ :‬צ'כי‪ ,‬גרמני ועברי‪,‬‬
‫עד ‪ 300‬ילדים בכל אחד; היה גם מעון נפרד לילדים‬
‫מחלימים (בדרך‪-‬כלל אחרי מגיפת הטיפוס) ומוסד‬
‫לילדים חריגים‪.‬‬
‫על בני הנוער מעל גיל ‪ 14‬חלה חובת העבודה‪ .‬בני ‪18-14‬‬
‫שלא התגוררו במעונות טופלו באמצעות לשכת‪-‬העבודה‬
‫לנוער‪ ,‬שבראשה עמד הונזה ברמר‪ .‬באמצעות הלשכה‬
‫סודרו כ‪ 5,000-‬נערים במקומות עבודה כחניכים‪ ,‬ובגמר‬
‫חניכותם זכו לתעודות מקצועיות‪ ,‬שקיבלו הכרה רשמית‬
‫לאחר המלחמה‪.‬‬
‫קו החינוך שהתווה גונדה רדליך היה יהודי ציוני‪ ,‬אבל כל‬
‫מדריך חינך לפי השקפת עולמו‪ :‬הציונית‪ ,‬קומוניסטית‪ ,‬על אף מאמצי ההנהגה היהודית להגן על‬
‫צ'כית‪-‬לאומית ועוד‪ ,‬והסתייע‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬בצוות הפדגוגי הילדים מפני הטרנספורטים למזרח‪ ,‬מתוך‬
‫והסיעודי של המחלקה‪.‬‬
‫‪ 12,171‬ילדים שהגיעו לגטו נשלחו ‪9,001‬‬
‫למחנות במזרח ומהם שרדו ‪ .325‬‬
‫המדריך היה לסמכות הקובעת בחיי הילדים והנוער‪,‬‬
‫הרבה יותר מההורים שעולמם חרב ובשל העובדה שילדים‬
‫הדאגה לנוער ‪ -‬פטר ארבן המשך מעמוד ‪7‬‬
‫רבים נשלחו לגטו בגפם‪ .‬הפונים לחינוך עשו זאת מתוך‬
‫אהבה‪ ,‬אמונה ושליחות‪ .‬המדריכים פעלו כמיטב יכולתם‬
‫אני יכול להעיד שכולם יצאו לעבודה ברוח טובה‪ ,‬לעיתים‬
‫להרחיק את הילדים ובני הנוער מהמציאות הקשה של‬
‫תוך שירת שירי קברט מהגטו‪ .‬מעולם לא התלוננו‪.‬‬
‫הגטו ובמקביל להקנות להם במחתרת השכלה ולקיים‬
‫הייתי יכול להמשיך ולהוסיף כאן פרטים רבים‪ ,‬גם על‬
‫פעילויות תרבותיות וחברתיות שהיו מותרות‪ ,‬למרות‬
‫היחסים המצוינים בין החניכים והמדריכים‪ ,‬אך דבר‬
‫חסרונם של תנאים מינימאליים כספרים ומכשירי כתיבה‪.‬‬
‫אחד היה משותף לכולם‪ :‬על אף המציאות הקשה‪ ,‬הם‬
‫השאיפה הייתה לחנכם לאחריות אישית‪ ,‬לחיי שיתוף‬
‫לא סבלו כפי שסבלו הוריהם ואסירים מבוגרים אחרים;‬
‫ולערכים הומאניים‪ .‬הבעיה הייתה כיצד לחנך את הילדים‬
‫לאלה החיים בגטו היו קשים מנשוא‪.‬‬
‫ובני הנוער בגטו לערכים לקראת חיים נורמליים בחברה‬
‫חופשית אחרי המלחמה‪ ,‬בעולם של אנוכיות‪ ,‬בתנאים‬
‫ברצוני להוסיף כמה מילים על ה‪-‬פרייצייטגשטלטונג‬
‫בלתי הומאניים‪ ,‬כשהם משוללי חופש‪ ,‬כלואים מאחורי ‪ ,]Freizeitgestaltung]‎‬עיצוב שעות הפנאי‪ .‬שם אנשים (גם‬
‫החומות‪ ,‬תחת הכיבוש הגרמני‪.‬‬
‫הם נזכרים ברשימות) יצרו אווירה שסייעה להעלאת‬
‫המורל; גם זה הוסיף לבריאות‪ .‬ולבסוף ‪ -‬לא לשכוח‬
‫במציאות החיים בגטו ‪ -‬מחלות‪ ,‬רעב‪ ,‬תמותה ומשלוחים‬
‫ הכדורגל‪ ,‬שלא היה רק ספורט ליחידים כי אם הביא‬‫ התבגרו הילדים טרם זמנם‪ .‬מאמצי המדריכים ליצור‬‫לידי מפגש של אלפי צופים ונתן להם קצת אושר ושמחה‬
‫סביבה נינוחה יותר עבור הילדים ובני הנוער שיפרו‪ ,‬יחסית‪,‬‬
‫ וגם תוכן לעיתוני הנוער ולשיחות בגטו‪.‬‬‫את תנאי חייהם‪ ,‬ואולם לא היה אפשר להעלים מעיניהם‬
‫לעולם לא אשכח את יחסי החברות שם ‪ -‬ואת המדריכים‬
‫את החיים האמיתיים בגטו‪ ,‬כפי שנוכל להיווכח מהציורים‪,‬‬
‫שהיו נושאי הרוח הבריאה‪ .‬‬
‫‪10‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫חדש בארכיון ‪ /‬סימה שחר‬
‫האם קארול שילם כסף להצלת משפחתו?‬
‫י‬
‫הודית דורון מעשרת‪,‬‬
‫מסרה לארכיון הבית‬
‫צילום של חיילים בצבא‬
‫בצילום‬
‫הצ'כוסלבקי‪.‬‬
‫קבוצת חיילים ובתחתית‬
‫לוח המציין ‪ -‬טרזין‪11 ,‬‬
‫לאוקטובר ‪ .1921‬בשורה‬
‫האמצעית קיצוני שמאלי‬
‫מצולם אביה של יהודית‬
‫קארול לוי‪ ,‬חייל צעיר בן‬
‫‪ .21‬לאחר שירותו הצבאי‬
‫יצא ללמוד בבית‪-‬הספר‬
‫למסחר והיה לבעל‬
‫מפעל לייצור גבינה‬
‫סלובקית‪ ,‬בסלובנסקה‬
‫שבסלובקיה‪.‬‬
‫לופצ’ה‬
‫בזמן מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬משפחת לוי המורחבת נשלחת לסרד‪ .‬אווה‬
‫(היום יהודית) נשלחת יחד עם הוריה קארול ופאני‬
‫(פרנטישקה)‪ ,‬אליהם מצטרפים הוריו מקס וגיזלה‪,‬‬
‫ואחותו לילי קאופמן עם בתה מירה בת השלוש‪.‬‬
‫משם נשלח קארול לזקסנהאוזן ואווה ואמה נשלחות‬
‫לרוונסבריק וברגן בלזן‪ .‬כל אותם ימים מילאה אווה‬
‫אחר בקשת אביה והשגיחה על אמה‪ .‬לקראת סוף‬
‫המלחמה באפריל ‪ ,1945‬אווה משחררת את ידיה‬
‫הדואגות לאמה עם הגעת האנגלים‪ .‬לא עבר זמן כה‬
‫רב עד אשר הבינה שנשארה לבדה‪ .‬אמה נפטרה‬
‫בברגן בלזן ואביה שקיוותה שנשאר בחיים לא חזר‪.‬‬
‫אך תעלומה אחת נשארה בעינה לא פתורה עד עצם היום‬
‫הזה‪ .‬בזיכרונה נשאר זיכרון מאביה המשלם כסף לאחד‬
‫האדונים שידאג שהוריו‪ ,‬אחותו ובתה‪ ,‬ישלחו לטרזיינשטאט‬
‫והם נותרו בחיים‪ .‬‬
‫דגלון קבוצת הכדורגל "החשמלאים"‬
‫פ‬
‫ראנטה מאייר מלוס‪-‬אנג’לס מסר לארכיון‬
‫דגלון מקורי של קבוצת הכדורגל "החשמלאים"‬
‫מגטו טרזיינשטאט‪ .‬במשחק הכדורגל שהתקיים‬
‫בטרזיינשטאט בין קבוצת "החשמלאים" לבין קבוצת‬
‫"המחלקה לטיפול בנוער" פראנטה מאייר‪ ,‬שוער קבוצת‬
‫"המחלקה לטיפול בנוער"‪ ,‬קיבל דגלון משחקן קבוצת‬
‫"החשמלאים"‪ .‬הדגלון נשמר בקפידה על‪-‬ידי פראנטה‬
‫כל אותן שנים‪ ,‬עד שנמסר לארכיון בית טרזין‪ ,‬בקיץ ‪.2009‬‬
‫הדגלון המקורי מוצג בתערוכה "ליגה טרזין – ספורט‬
‫ונעורים בטרזיינשטאט"‪ .‬‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪11‬‬
‫המרכז החינוכי‪ /‬תמי קינברג‬
‫שנת ‪ 2011‬נפתחה במרכז החינוכי עם יוזמות חדשות וקהלים חדשים ומגוונים‪ .‬בסוף השנה‏הקודמת‬
‫הגיעו אלינו תלמידי בתי הספר של היישוב הדרוזי דליית אל‪-‬כרמל‪ .‬נפתחו שתי ‏השתלמויות‬
‫חדשות‪ ,‬האחת לגננות מגני הילדים בעמק חפר והאחרת לנשות נעמ"ת‪ ,‬יהודיות ‏וערביות‏‬
‫דרוזית מציירת שואה‬
‫ת‬
‫למידי דליית אל‪-‬כרמל ביקרו בבית טרזין‪ ,‬בעקבות‬
‫תערוכת ציורי ‏השואה של בותיינה ‏חלבי הדרוזית‪.‬‬
‫הסיפור מתחיל כמו בתקופת התנ"ך ‪ -‬ליד המעיין‪ .‬טיול‬
‫שבת אל המעיין של דליית אל‪-‬כרמל ‏‏הפגיש את תמיר‬
‫חלבי עם אלה מעמק חפר‪ ,‬תמיר עסק בשיפוץ המבנה‬
‫ליד ‏המעיין‪ ,‬אלה ‏ביקשה את עזרתו בתרגום שלט מידע‬
‫המוצב במקום‪.‬‏‬
‫מפגש זה ליד המעיין סלל את הדרך לשיתוף הפעולה בין‬
‫בותיינה ותמיר‏חלבי ובית טרזין‪.‬‏‬
‫נושא השואה קרוב לליבו של תמיר‪ .‬אשתו בותיינה החלה‬
‫לפני זמן לא רב לצייר ציורים ‏‏בנושא‪ .‬איך מגיעה אשה‬
‫דרוזית לצייר ציורי שואה? בותיינה מעולם לא למדה‬
‫ציור באופן ‏‏מסודר‪ .‬מאורע קשה ‪ -‬נפילתו של גיסה‪,‬‬
‫רס"ב לוטפי נסראלדין‪ ,‬במבצע "עופרת יצוקה" גרם‏‏לה‬
‫להתחיל לצייר‪.‬‬
‫לוטפי היה דמות מאד משמעותית בחייה של בותיינה‪ .‬היה‬
‫ביניהם קשר‏‏מיוחד‪ ,‬הוא היה בין אלה שזיהו את כשרון הציור‬
‫שלה ועודד אותה לצייר‪ .‬היום בעלה תמיר‏‏ממשיך במשימה‪.‬‬
‫לוטפי שמע על המסעות לפולין מחבריו‪ ,‬התעניין מאד‬
‫בנושא השואה ורצה לצאת במשלחת ‏‏של הצבא לפולין‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬הוא לא הספיק‪ .‬סיפוריו של לוטפי עוררו‬
‫אצל בותיינה עניין ‏‏רב‪ ,‬והיא החלה לקרוא על השואה‬
‫ולהתעניין בתקופה‪ .‬ההתעניינות הולידה סדרת ציורים‬
‫‏‏העוסקת בשואה‪ .‬לפני נפילתו עודד לוטפי את בותיינה‬
‫לצייר בנושא זה‪.‬‬
‫‏‬
‫באוקטובר הגיעו תלמידי הכיתות הגבוהות של בתי‬
‫הספר היסודיים בדליית אל‪-‬כרמל לבקר ‏‏בבית טרזין‪.‬‬
‫הסיור‪ ,‬איך לא‪ ,‬היה קשור לציור‪ .‬התלמידים שמעו על‬
‫ילדי הגטו ולמדו להכיר את ‏תנאי ‏חייהם‪ ,‬כאשר אחת‬
‫הדרכים להתמודדות עם הפרידה מהמשפחה ומהבית‬
‫ועם התנאים ‏‏הנוראים בגטו הייתה באמצעות‬
‫ציור‪ .‬כחלק ‏מהביקור סיפרה בותיינה לילדים את‬
‫סיפורה ‏והציגה את ציוריה המרהיבים‪ ,‬המביעים‬
‫שאיפה‏לעולם טוב יותר‪ ,‬לאושר ולשלום‪.‬‏‏‬
‫ימי העיון היו מעניינים ומרגשים‪ .‬התלמידים‪ ,‬המורים‬
‫והמנהלים התרשמו מאד וקיבלנו הדים ‏חיוביים‪.‬‬
‫חלק ממנהלי בתי הספר אף החליטו להפוך‬
‫את הביקור בבית טרזין למסורת‪ .‬בשנה הבאה‬
‫בכוונתנו ליזום‪ ,‬יחד עם הצוותים החינוכיים בבתי‬
‫הספר‪ ,‬מפגשים משותפים‏של תלמידי דליית אל‪-‬‬
‫כרמל עם תלמידי עמק חפר‪ ,‬בהם יושם דגש על‬
‫כבוד האדם וקבלת‏האחר‪ .‬‬
‫‪12‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫המרכז החינוכי‪ /‬תמי קינברג‬
‫נשים ביחד‬
‫סדנה משותפת לנשים יהודיות וערביות בשיתוף האגף לדו‪-‬קיום ורב‪-‬תרבותיות בנעמ"ת‬
‫ס‬
‫‏דנה ייחודית‪ ,‬בשיתוף האגף לדו‪-‬קיום ורב‪-‬תרבותיות‬
‫בנעמ"ת ובהנחיית נורית חג'אג'‪ ,‬‏נפתחה באוקטובר‬
‫בבית טרזין ביוזמת אורלי ביטי‪ ,‬סגנית יו"ר נעמ"ת‪ ,‬ורוחל'ה‬
‫מרום מבית ‏טרזין‪ .‬המשתתפות היו נשים יהודיות וערביות‬
‫מהאזור שהוזמנו על‪-‬ידי נציגות נעמ"ת‪ ,‬ואשר ‏היו מחויבות‬
‫"לעשות הבדל" בסביבתן בקשר בין יהודיות וערביות‪.‬‬
‫הבחירה בנושא הייתה ‏בהשראת בית טרזין‪ ,‬כאתר של‬
‫שמירת הזיכרון מול מגמות של הכחשה‪.‬‏‬
‫הסדנה באה להתמודד עם הזיכרונות השונים‪ ,‬הנרטיבים‬
‫השונים של יהודיות וערביות‪ ,‬מתוך אמונה שהכרה בנרטיבים‬
‫אילו נשים ניהלו את העולם‪...‬‬
‫מחלוקת‪ .‬במפגשים הבאים התעמקו המשתתפות בשאלה‬
‫של תקשורת בין תרבויות ועסקו בזיכרונות אישיים ובזיכרון‬
‫הקולקטיבי‪ .‬לחלק מהנשים הייתה זו התנסות ראשונה‬
‫במפגש מסוג זה‪ .‬מתוך ההיכרות האישית נוצר קשר חזק‬
‫‏ביניהן ורצון לדעת יותר על הצד השני‪" .‬אילו נשים היו‬
‫מנהלות את העולם‪ ,‬הוא היה נראה לגמרי אחרת‪ "...‬הייתה‬
‫אחת המסקנות אליה הגיעו משתתפות הסדנה‪.‬‏‬
‫השונים‪ ,‬ולא שלילה של אחד מהם‪ ,‬היא הדרך הנכונה‬
‫לפתרון‏‪ .‬במפגש הראשון התבקשה כל משתתפת לסמן‬
‫שלושה אירועים אישיים משמעותיים ואירוע אחד שלה‬
‫כחלק מקולקטיב שהשפיע ומשפיע על חייה‪ .‬הסיפורים‬
‫האישיים היו מרתקים‪ ,‬קירבו בין המשתתפות וסימנו נקודות‬
‫מפגש שהוקדש לסיור במוזיאון בית טרזין נשא את הכותרת‬
‫"חפצים בשירות הזיכרון"‪ .‬סיפורו ‏של הגטו הוצג באמצעות‬
‫המוצגים השונים בתערוכה והתקיים דיון מעניין על משמעות‬
‫הזיכרון‪.‬‏‬
‫לקראת תום הסדנה כבר הודיעו המשתתפות שהן מעוניינות‬
‫להמשיך להיפגש ולשמור על קשר זו עם זו‪ .‬‬
‫לימוד שואה בגן ילדים‬
‫א‬
‫חד המועדים בלוח השנה היוצרים חששות בלב‬
‫גננות ומחנכים בגיל הרך הוא יום השואה‪ .‬כיצד‬
‫עליהם להתייחס ליום זה? הלא אי אפשר להתעלם‬
‫מהצפירה‪ ,‬מהתוכניות בטלוויזיה‪ ,‬משידורי הרדיו‪ .‬ומצד‬
‫שני ‪ -‬איך אפשר להסביר לילדים הרכים זוועות כאלו?‬
‫האם בכלל צריך ונכון לחשוף אותם לתכנים של יום‬
‫השואה? בעבר נטו להסתיר מילדים נושאים כאלה‪.‬‬
‫היום‪ ,‬כאשר התקשורת כל כך זמינה‪ ,‬התעלמות יכולה‬
‫להיות גרועה יותר מהסבר שנעשה באופן המתאים לגיל‪.‬‬
‫ילד אשר נתקל בקשר שתיקה יכול לפתח חרדות ודמיונות‬
‫הגרועים‏מהתמודדות עם נושא קשה‪.‬‏‬
‫השנה פתחנו בבית טרזין‪ ,‬בשיתוף עם יד ושם‪ ,‬השתלמות‬
‫גננות‪ .‬ההיענות היתה גדולה מאד‪.‬‬
‫בהשתלמות מקבלות הגננות רקע היסטורי וגם שיטות‬
‫עבודה המתאימות לילדים בגילים רכים‪ .‬אחת ההרצאות‬
‫המעניינות הייתה הרצאתה של פוריה ליצ'י‪ ,‬יועצת פדגוגית‬
‫במרכז החינוכי שלנו‪ ,‬על הציירת פרידל דיקר‪-‬ברנדייס‬
‫ושיטתה החינוכית‪ .‬אין ספק כי יש חשיבות למתן מענה‬
‫לאוכלוסיית המחנכים הזו‪ ,‬המתמודדת עם שאלות מאד‬
‫משמעותיות‪ .‬‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪13‬‬
‫חברים מספרים‬
‫לזכור את רפאל שכטר‬
‫אדגר (אדה) וחנה קראסה‬
‫א‬
‫קונצרטים‪ .‬בשני הפרקים הראשונים‪,‬‬
‫הפסנתר והזמרים ביצעו בלי להביט בתווים‪,‬‬
‫כפי שהיה בטרזין‪.‬‬
‫י שם בשנת ‪ 2000‬הטלפון צילצל‪ .‬המתקשר‬
‫הזדהה כמורי סידלין‪ ,‬מנצח על התזמורת‬
‫הסימפונית של אורגון‪ ,‬ושאל האם השם רפאל‬
‫שכטר אומר לי משהו‪ .‬אמרתי לו‪ :‬מספיק כדי‬
‫בין הפרקים סידלין דיבר על החיים בטרזין‬
‫שאקרא את בני על שמו‪ .‬לא לקח זמן רב והוא‬
‫ועל השחקנים‪ .‬בסיום‪ ,‬כנר בודד מנגן‬
‫הופיע בביתנו‪.‬‬
‫"עושה שלום" כשעל המרקע מוקרנת‬
‫הוא קרא ספרים על מוזיקה בטרזין והצטער על‬
‫רכבת ואנשים מועמסים לקרונות‪ .‬הזמרים‬
‫מיעוט הדברים‪ ,‬רק כמה פיסקות‪ ,‬שנכתבו על מורי סידלין ורפאל שכטר‬
‫רפאל שכטר אשר בעיניו‪ ,‬למקרא מה שנכתב עליו‪ ,‬הוא פסעו בטור עורפי לעבר הרכבת ונראו כאילו עולים‬
‫גיבור‪ .‬הוא התחיל לחפש מישהו שהכיר את רפי ומצא את עליה‪ ,‬סידלין הולך אחרון‪ ,‬כסמל לגירוש הזמרים והנגנים‪.‬‬
‫אחותו‪ ,‬שחיה בירושלים‪ .‬ביקר אצלה אך היא לא הייתה שקופית ברקע מבקשת "במקום מחיאות כפיים נא לקום‬
‫לדקת דומיה‪ ,‬כדי לכבד את זכרם של משתתפי המופע‬
‫מסוגלת לדבר על כך‪ .‬בתה סיפרה לו עלי‪.‬‬
‫בטרזין"‪ .‬בשתי הופעות‪ ,‬לקהל של ‪ 2000‬איש כל אחת‪,‬‬
‫בין מעריציו הרבים של רפי בטרזין הייתה מאריאנקה רובם לא‪-‬יהודים‪ ,‬לא היה בקהל איש שלא הזיל דמעה‪.‬‬
‫צדיקובה‪ .‬אימה הייתה ציירת והיא ביקשה ממנה לצייר‬
‫את הבית הקטן בחצר האחורית‪ ,‬בו היה לרפי ולי חדר מאז עלו שש הופעות בבירות של מדינות בארה"ב ושתיים‬
‫קטן ("קומבל") בעליית הגג‪ .‬אחרי המלחמה מאריאנקה בטרזין‪ .‬משרד התרבות הצ'כי הזמין את סידלין להציג‬
‫נתנה לי העתק של הציור הזה‪ .‬שלחתי העתק לאחותו של את הרקוויאם ב‪ 30-‬ביוני ‪ 2009‬בפני ‪ 600‬נציגים מ‪46-‬‬
‫רפי‪ .‬היא לא אישרה מעולם‪ ,‬אך הציור לא חזר אלי‪ .‬מכאן ארצות‪ ,‬משתתפי ועידה להחזרת אמנות שנשדדה על‪-‬‬
‫ידי הנאצים‪ .‬ראש המשלחת הצ'כית היה פליקס קולמר‪.‬‬
‫הסקתי שהבת ידעה על א‪ .‬קראסה‪.‬‬
‫בראש המשלחת האמריקאית עמד השגריר סטיוארט‬
‫סידלין רצה לכתוב ספר על רפי‪ ,‬וביקשני למצוא לו אייזנשטאט‪ ,‬אשר היה פעיל עשרות שנים בנושאים‬
‫אנשים לראיינם‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬באותו זמן לא הכרתי הקשורים בשואה‪ .‬הוא כל כך התרגש מהרקוויאם עד‬
‫שום אדם חי שהכיר את רפי לפני המלחמה‪ .‬הוא החליט שהפך לחלק ממנו‪.‬‬
‫ליצור קונצרט‪/‬דראמה ‪ Defiant Requiem - Verdi in Terezin‬הוא אירגן מופע במרכז קנדי בוושינגטון‪ ,‬ב‪ 6-‬באוק ‪,2010‬‬
‫(רקוויאם מתריס ‪ -‬ורדי בטרזין)‪ ,‬בו יבוצע הרקוויאם לוורדי וכל הכרטיסים נמכרו חודשיים מראש‪ .‬הוא ייצג את "קרן‬
‫ובין הקטעים שחקנים המגלמים את רפי‪ ,‬את זקן היהודים רקוויאם מתריס" ולקח על עצמו את איסוף התרומות‪.‬‬
‫ואת ויקטור אולמן‪ ,‬מבקר כל יצירות המוזיקה והמופעים נסע לישראל לארגן מופע‪ .‬מופעים בניו‪-‬יורק‪ ,‬אטלנטה‪,‬‬
‫בטרזין‪ .‬על הבמה מוקרנים זמרים ששרדו‪ ,‬מדברים על מישיגן‪ ,‬אמסטרדם וקופנהגן נמצאים בהכנה‪.‬‬
‫הרושם שהרקוויאם השאיר בהם‪ .‬מוקרנים גם קטעים‬
‫ב ִיׁשֹוף של ניו‪-‬יורק צפה במופע בוושינגטון ונסע‬
‫האַרְכ ִי ּ‬
‫מסרט התעמולה הנאצי‪.‬‬
‫לרומא לשכנע את האפיפיור שיזמין את הרקוויאם‬
‫מופע הבכורה‪ ,‬שהיה אמור לעלות בשנת ‪ 2002‬בירושלים‪ ,‬לוותיקן‪ .‬ראש עיריית טרזין העמיד לרשות סידלין את‬
‫לא יצא לפועל בגלל בעיות בטחון והוא הוצג לראשונה אולם הרכיבה‪ ,‬שם התקיימו המופעים‪ ,‬וסידלין הקים שם‬
‫בפורטלנד‪ ,‬אורגון‪ ,‬מקום מושבו של סידלין‪ .‬ניגנה את מכון רפאל שכטר הבין‪-‬לאומי לאמנות ומדעי החברה‪,‬‬
‫התזמורת הסימפונית של אורגון ושלוש אוניברסיטאות בו יתקיימו בכל קיץ קונצרטים‪ ,‬מופעי תיאטרון‪ ,‬הרצאות‪,‬‬
‫של פורטלנד תרמו את המקהלות שלהן‪ .‬הוא לא הוצג כנסים ועוד‪.‬‬
‫באולם הסימפוני אלא באולם אקספו‪ ,‬בו קורות וצינורות כעת‪ ,‬כאשר יגיע זמני‪ ,‬אוכל לעצום את עיני בידיעה שזכרו‬
‫חשופים‪ ,‬כשהקהל יושב על ספסלים‪ ,‬כדי לדמותו כמה של רפי יישמר לעד‪ .‬‬
‫אדה קראסה‬
‫שיותר לתנאים בטרזין‪ .‬סידלין משתדל להימנע מאולמות ‬
‫‪14‬‬
‫דפי קשר‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫חברים מספרים‬
‫לזכר ברונדיבאר‬
‫בעיר פילזן‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬הוצב לוח לזכר הונזה טרייכלינגר‪,‬‬
‫שגילם את ברונדיבר האכזר בגטו‪.‬‬
‫ש‬
‫מואל בלוך מזכרון יעקב מספר‪ :‬הזמינה אותי‬
‫גברת אווה שטיקסובה‪ ,‬יו"ר הקהילה היהודית‬
‫בפילזן‪ ,‬עיר הולדתי‪ ,‬לקחת חלק בגילוי לוח זיכרון‬
‫לאחי הונזה טרייכלינגר‪ ,‬אשר שיחק את ברונדיבאר‬
‫האכזר באופרת הילדים שהוצגה בגטו‪ .‬אחי‪ ,‬שלא‬
‫זכה לחזור מן התופת‪ ,‬היה בוודאי מתרגש מאד‪.‬‬
‫הלוח הוצב על קיר הבית ברחוב פאלאצקי במרכז העיר‬
‫בו נולד הונזה ‪ -‬שהיה למעשה בן‪-‬דודי‪ ,‬אך כאשר הוריו‬
‫מתו בילדותו הוא בא אל ביתנו והיה לאחי‪ .‬הטקס‪ ,‬ב‪14-‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2010‬היה צנוע‪ ,‬בנוכחות שרידי הקהילה‬
‫היהודית בפילזן‪ .‬ראש העיר‪ ,‬המכיר את סיפור ברונדיבאר‪,‬‬
‫לא מצא לנכון לבוא‪.‬‬
‫בהזדמנות זו ברצוני לציין בצער‪ ,‬כי בתי הספר בארץ לא‬
‫מכירים את סיפור ברונדיבאר‪ ,‬שיש בו פוטנציאל חינוכי‬
‫רב‪ .‬אני מציע אתגר לבית טרזין‪ :‬לקיים קורס שנתי בו‬
‫מורים למוזיקה ילמדו את ברונדיבאר ואת סיפורו‪ ,‬ויביאו‬
‫ויבצעו את האופרה בבתי הספר‪ .‬‬
‫מ כ ת ב מ א מ י‪ ,‬ש ל א נ פ ת ח‬
‫ורה מייזלס‬
‫לולא המכתב ששיגרת אלי‬
‫לפני כיובל שנים‪ ,‬אז במרד נעוריי‪,‬‬
‫לא הייתי יודעת את אימהותך‪.‬‬
‫ו א נ י ל א פ ת ח ת י‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מה חבל שלא קראתי בו‪ ,‬חשבתי שאת כזרה‬
‫השקועה בבורות שנחפרו ליקירייך‪.‬‬
‫הרי גדלתי אצלך בלי חיוך‪ ,‬בלי חיבוק‬
‫ושפתותייך מקומרות ללא מתן נישוק‪.‬‬
‫ו א נ י ל א ק ר א ת י‪.‬‬
‫לולא המכתב ההוא‪ ,‬שקיפוליו‬
‫נותרו כשהיו‪ ,‬לא הייתי יודעת‬
‫איזה עוצמות חנקת בתוכך‪.‬‬
‫ו א נ י ל א ה ר ג ש ת י‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫האמנת שאחרי השבר ההוא אפשר ללטף‬
‫רק מצבה שמעולם לא הוקמה מעל האפר‪.‬‬
‫חיוך הפך לבגידה‪ ,‬אהבה למרמה‬
‫ו א נ י ל א י ד ע ת י‪.‬‬
‫ועכשיו משפתחתי את קיפולי מכתבך‪,‬‬
‫כבר אין לי אותך להתפייס‪ .‬במכתבך לבך הדווי‪ ‬‬
‫ואני הסוררת הוספתי דאגה‪ .‬על הנייר מולי‪,‬‬
‫בכתב יפה וברור בשפה שילדיי לא יבינו‬
‫ואותך לא יכירו‪ ,‬תמכת‪ ,‬עודדת וחיזקת‪.‬‬
‫ואני ממש הפסדתי‪.‬‬
‫עכשיו בזקנתי‪ ,‬אני מבינה וחוששת‬
‫שאני ממשיכה דרכך וחוטאת באותה הסתגפות‪ ,‬‬
‫כמעשה קללה‪.‬‬
‫בית טרזין ‪ -‬קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין‬
‫דפי קשר‬
‫‪15‬‬
‫לוח אירועים ‪2011‬‬
‫יום‬
‫חודש‬
‫שעה‬
‫הנושא‬
‫מקום‬
‫ינואר‬
‫גבעת‪-‬חיים איחוד‬
‫בניית חדר האוסף‪ .‬סיום משוער ‪ -‬מרץ‬
‫אפריל‬
‫גבעת‪-‬חיים איחוד‬
‫בניית חדר המוזיקה‪ .‬סיום משוער ‪ -‬מאי‬
‫גבעת‪-‬חיים איחוד‬
‫יום השואה‪ ,‬בשיתוף ביה"ס לכושר קרבי בצה"ל‬
‫עין‪-‬החורש‬
‫מוצאי יום השואה ‪ -‬אירוע בשיתוף מ"א עמק חפר ושם עולם‬
‫גבעת‪-‬חיים איחוד‬
‫כנס שנתי של העמותה‬
‫גבעת‪-‬חיים איחוד‬
‫סמינר "היסטוריה‪ ,‬מוזיקה וזיכרון"‬
‫טרם נקבע‬
‫מופע סיום "היסטוריה‪ ,‬מוזיקה וזיכרון"‬
‫ספטמבר‬
‫גבעת‪-‬חיים איחוד‬
‫טורניר זיכרון שנתי ‪ -‬ליגה טרזין‬
‫נובמבר‬
‫טרם נקבע‬
‫אירועי ציון ‪ 70‬שנה להפעלת גטו טרזין‬
‫דצמבר‬
‫גבעת‪-‬חיים איחוד‬
‫חנוכה ‪ -‬מתנדבי בית טרזין‬
‫מאי‬
‫‪2‬‬
‫‪09:00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫יולי‬
‫‪09:00‬‬
‫פרטים על האירועים ישלחו בדואר רגיל ובדואר אלקטרוני לכל החברים והפונים‪.‬‬
‫לבירור פרטים נוספים יש להתקשר לענת אלעזר בטל‪04-6369515 :‬‬
‫או בדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫דמי חבר לשנת ‪2011‬‬
‫חברים בישראל‪ :‬יחיד ‪ 120‬ש"ח‪ ,‬זוג‪ 180 :‬ש"ח‬
‫תרומות ודמי חבר ניתן להעביר‪:‬‬
‫בהמחאה ‪ -‬לפקודת "בית טרזין"‪ ,‬לכתובת‪ :‬בית טרזין‪ ,‬גבעת חיים איחוד‪ ,‬עמק חפר ‪38935‬‬
‫תשלום באמצעות כרטיס אשראי ויזה‬
‫שירות ‪ PAYPAL‬לתשלום דמי חבר או תרומות דרך האתר‪ .‬השירות החדש מאפשר‬
‫לשלם דרך כל סוגי כרטיסי האשראי בבטחון והחברים מוזמנים להשתמש בו‬
‫‬
‫העברה בנקאית לחשבון העמותה‪ :‬בנק לאומי ‪ ,10‬סניף הרצליה פיתוח ‪ ,958‬ח‪-‬ן ‪011810/25‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' וינגייט ‪ ,38‬הרצליה פיתוח ‪ ,46752‬איבן‪,IL01095801181045 :‬‬
‫ומספר סוויפט‪LUMIILITXXX :‬‬
‫‬
‫לחברים בארה"ב ‪ -‬ניתן להשתמש בקרן ‪ ,P.E.F‬המעבירה את הכספים לבית טרזין ללא עמלה‬
‫ ומאפשרת לקבל פטור ממס הכנסה‪ .‬יש לשלוח המחאה ע"ש ‪ .P.E.F‬עם בקשה מפורשת לשלוח‬
‫ את התרומה לבית טרזין‪ ,‬שמספרו בקרן ‪.2210‬‬
‫הצטרפו לדף של ‪ Beit Theresientadt‬בפייסבוק‬
‫קישורית‪http://www.facebook.com/pages/Beit-Theresienstadt/41897952295 :‬‬
‫תרומות לפרויקטים חינוכיים וליסוד קרן ברזל לבית טרזין‬
‫אנו פונים לחברים וידידים שבאפשרותם לתרום מכספם למען פרויקטים חינוכיים‬
‫ולטובת הקמת קרן ברזל שתאפשר לבית טרזין יציבות ואופק כלכלי לשנים רבות‪.‬‬
‫דפי הקשר יוצאים בסיוע‪:‬‬
‫משרד החינוך‬
‫משרד התרבות‬
‫משרד לאזרחים ותיקים‬
‫בית טרזין‪,‬‬
‫קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזיינשטאט [ע‪.‬ר‪].‬‬
‫גבעת חיים איחוד‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר‪38935 ,‬‬
‫‪04-6369793‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪04-6369515‬‬
‫טל‪:‬‬
‫‪w w w . b t e r e z i n . o r g . i l [email protected]‬‬