‫הצעה לפתרון בחינת הבגרות בהיסטוריה ב'‬ ‫קיץ תשע"ג‬ ‫סמל שאלון ‪022116‬‬ ‫הפתרון נכתב על ידי משה מולכו וירון אברמוביץ‬ ‫מצוות מורי רשת החינוך אנקורי‬ ‫שאלה ‪1‬‬ ‫א‪ .‬על‪-‬פי כרזת התעמולה שלפנינו העיקרון הבא לידי ביטוי הוא "עקרון המנהיג"‪ ,‬הפיהרר פרנציפ‪,‬‬ ‫אחד מעקרונות המרכזיים של האידאולוגיה הנאצית‪.‬‬ ‫עקרון המנהיג – בעל חשיבות עצומה באידיאולוגיה הנאצית ותנאי הכרחי לתפקוד יעיל של‬ ‫האומה המאוחדת‪ .‬מנהיג האומה הגרמנית הוא בבחינת "אדם עליון" ביכולותיו ובכוחותיו‪.‬‬ ‫כושר מנהיגותו והיותו דמות המכילה את הסגולות הייחודיות של הגזע הארי‪ ,‬מקנים לו את‬ ‫הזכות והחובה לקבוע לבדו את דרכה וגורלה של גרמניה ולהכיר טוב יותר מכל אדם אחר את‬ ‫צרכיה ואת הנחוץ לעמה‪ .‬לנוכח איכויותיו זוכה המנהיג – "הפיהרר" – לעליונות שאיש אינו‬ ‫יכול ואינו צריך לערער עליה‪ .‬החלטותיו מחייבות את האזרחים בציות מוחלט לזרועות השלטון‬ ‫ולנציגיהן‪.‬‬ ‫בכרזה מוצג היטלר כשהוא לובש מדים‪ ,‬בעמידה איתנה ובאגרוף קמוץ‪ ,‬יציבתו משדרת כוח‪.‬‬ ‫עוד ניתן לראות את דמותו של היטלר כמוגדלת בהשוואה להמון שמאחוריו‪ ,‬שלמעשה מובל‬ ‫בידי המנהיג הכל‪-‬יכול‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההמון קורא לו בכינויו "הפיהרר" – המנהיג‪ ,‬האדם העליון‬ ‫המייצג בתעצומות נפשו ובציפיות שתולה בו עמו את הגזע העליון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הגורמים שהביאו את העם הגרמני לתמוך במפלגה אנטי‪-‬דמוקרטית מגוונים‪ .‬מכיוון שגרמניה‬ ‫שלאחר מלחמת העולם הראשונה סבלה ממשברים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים מתמשכים‪.‬‬ ‫רפובליקת ויימאר‪ ,‬שהוקמה בהתאם לעקרונות דמוקרטיים‪ ,‬עם סיום המלחמה‪ ,‬לא הצליחה‬ ‫להתמודד בהצלחה עם האתגרים הרבים שעמדו בפניה‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר לאור מצבה הכלכלי‬ ‫החמור‪ ,‬פיצולו הפוליטי והחברתי של הציבור הגרמני והעדרה של מנהיגות שלרשותה החזון‪,‬‬ ‫הכריזמה ויכולת הביצוע‪ ,‬הנחוצים לרתום את הציבור במדינה למאמץ האדיר‪ ,‬במטרה‬ ‫להיחלץ מהמצוקה המתוארת‪.‬‬ ‫בתחום הפוליטי – ניסתה רפובליקת ויימאר לבנות מסורת דמוקרטית ליברלית במדינה שלא‬ ‫ידעה מימיה כזו‪ .‬גרמניה שנוסדה )‪ (1871‬באמצעות "איחוד מלמעלה" של בעלי השררה‬ ‫והעוצמה העניקה לקייזר‪ ,‬הקיסר הגרמני ולקנצלר‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬את מרבית הסמכויות‬ ‫הפוליטיות המרכזיות‪ .‬כך‪ ,‬תפקיד הפרלמנט הגרמני‪ ,‬שנבחר בידי העם הגרמני בבחירות‬ ‫חופשיות נותר בעיקרו סמלי‪ .‬מאבק הרפובליקה של ויימאר לשנות את אופי המערכת‬ ‫הפוליטית הגרמנית ולהעניק לה צביון ליברלי יותר נתקל בקשיים גדולים‪ :‬לאחר המלחמה‬ ‫נוצר בגרמניה מערכת פוליטית קוטבית‪ ,‬שבה הפערים בין מפלגות השמאל והימין לא היו‬ ‫ניתנים לגישור‪ .‬פיצולה של החברה הגרמנית‪ ,‬מנע גם השגת הכרעה ברורה במערכות הבחירות‬ ‫השונות וכל אפשרות ליציבות שלטונית‪ .‬מפלגות אלו‪ ,‬לא דגלו בדמוקרטיה ליברלית‪ ,‬אלא‬ ‫בהשלטת משטר סוציאליסטי נוקשה – משמאל‪ ,‬השוויון מעל לכל – או בחידוש ימי הקיסרות‬ ‫– מימין‪ ,‬לנוכח עמדותיו הלאומניות‪ .‬כתוצאה‪ ,‬ניסו ‪ 2‬הצדדים לבצע הפיכות‪ ,‬לצורך מימוש‬ ‫שאיפותיהן‪ .‬החוקה הדמוקרטית והסובלנית של רפובליקת ויימאר לא הייתה מצוידת בכלים‬ ‫המתאימים להתמודדות עם מפלגות שאיימו בפומבי על הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫בתחום הכלכלי – הוצאות המלחמה הממושכת והמפלה שספגה‪ ,‬רוששו את קופתה של‬ ‫גרמניה‪ .‬לצד זאת‪ ,‬האבידות בנפש שנגרמו לה‪ ,‬מספרם הגבוה של משוללי היכולת לעבוד –‬ ‫מפאת נכויות מסוגים שונים ‪ -‬והפיצויים שנדרשה לשלם בעקבות "חוזה ורסאי" דרדרו את‬ ‫הכלכלה הגרמנית לשפל חסר‪-‬תקדים‪ .‬מיליוני מובטלים‪ ,‬אינפלציית מחירים מסחררת‬ ‫ותעשייה מדשדשת יצרו תוהו‪-‬ובוהו כלכלי‪ ,‬לצד חוסר‪-‬היציבות הפוליטי‪ .‬אם נוסיף לכך‪ ,‬את‬ ‫התמוטטות הבורסה בארה"ב )‪ (1929‬והמשבר העולמי שהתחולל בעקבותיה הסבו לגרמניה‬ ‫נזק בלתי הפיך‪ .‬הסיבה לכך ‪ -‬ארה"ב שימשה החל מאמצע שנות ה‪ ,20-‬משענתה הכלכלית של‬ ‫גרמניה‪ ,‬כי השקיעה הון רב בתעשייה הגרמנית‪ ,‬ובד בבד‪ ,‬העניקה לה מלווים‪ .‬עם קריסת‬ ‫הבורסה האמריקנית‪ ,‬נעצרו המלווים וההשקעות וגרמניה נדרשה לפרוע את חובותיה‪.‬‬ ‫בתחום החברתי – תחושת הביטחון והרווחה שתושבי גרמניה הורגלו בה‪ ,‬נעלמה כלא הייתה‪.‬‬ ‫על רקע המשבר הכלכלי‪ ,‬רובו המכריע של מעמד הביניים הגרמני איבד את עבודתו‪ ,‬חסכונותיו‬ ‫ונכסיו‪ .‬אנשים רבים מצאו עצמם נטושים ועזובים לנפשם‪ ,‬ללא תמיכה וסיוע מצד גורם‬ ‫ציבורי כלשהו‪ .‬אם לא די בזאת‪ ,‬הרי שאלו אף הבינו כי לא צפוי שיפור במצבם‪ ,‬ואיבדו תקווה‬ ‫בכל הנוגע‪ ,‬לחזרה לחייהם הקודמים‪ ,‬הכוללים תפקוד נורמטיבי‪ .‬סולם הערכים של תושבי‬ ‫גרמניה השתנה מקצה לקצה – כעת‪ ,‬בעקבות ההתרחשויות הקדישו אזרחי המדינה את כל‬ ‫מרצם ויכולותיהם לצורך הישרדות‪ .‬הפניית מחשבות ופעולות כלשהן למטרות אחרות‪ ,‬הייתה‬ ‫בגדר מותרות‪ .‬על רקע האירועים והמצוקה הבלתי נסבלת‪ ,‬כל פתרון שטמן בחובו תקווה‬ ‫לשינוי המציאות‪ ,‬הפך ראוי‪.‬‬ ‫תחושת ההשפלה של הגרמנים – הסכם ורסאי‪ ,‬עליו חתמה גרמניה בסופה של מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬נתפס בחלק גדולים של הציבור הגרמני‪ ,‬הסכם משפיל וחסר הגיון‪ .‬ההסכם‬ ‫הגדיר את גרמניה כאשמה בפרוץ המלחמה והטיל עליה תשלום של פיצויים כבדים‪ ,‬אילץ‬ ‫אותה לוותר על שטחים בעלי חשיבות אסטרטגית ושטחים עשירים באוצרות טבע ותבע ממנה‬ ‫להגביל את צבאה לכוח המונה ‪ 100‬אלף חיילים‪ ,‬ללא אפשרות לייצר נשק כבד‪ .‬גרמנים רבים‬ ‫חשבו כי מטרת ההסכם הייתה למנוע ממדינתם כל סיכוי להתאושש ולכן‪ ,‬קראו להפרתו‪ .‬בד‬ ‫בבד‪ ,‬התפתח בגרמניה מיתוס "הסכין בגב"‪ ,‬שבמרכזו הטענה כי בוגדים שפעלו מאחורי גבו‬ ‫של הצבא‪ ,‬אחראים לכניעתה המשפילה של גרמניה ומסרו את משאביה ואדמתה לאויביה‪.‬‬ ‫המיתוס הגביר את תסכולם של הגרמנים‪ ,‬והמפלגה הנאצית הסתייעה בו‪ ,‬כדי לנסות‬ ‫ו"להוכיח" את אמיתות רעיונותיה ולצורך הסתה נגד הקומוניסטים והיהודים‪.‬‬ ‫שאלה ‪2‬‬ ‫א‪ .‬לאחר שתפס את השלטון )‪ 30‬ינואר ‪ (1933‬הנאצים הזדרזו לבסס את שלטונם באמצעות‬ ‫צעדים פוליטיים‪ ,‬כלכליים ואף בעזרת תעמולה‪ ,‬הסתה וטרור‪ .‬התהליך מכונה "האחדה"‬ ‫ומטרתם הייתה להשליט את תפיסת המפלגה הנאצית‪ ,‬חוקיה ועקרונותיה על כל‬ ‫המוסדות והארגונים בגרמניה‪.‬‬ ‫צעדים בולטים המדגימים עובדה זו‪:‬‬ ‫‪ (1‬שריפת הרייכסטאג ‪ :‬בעקבות שריפת בניין הרייכסטאג‪ ,‬הפרלמנט הגרמני‪ ,‬בפברואר‬ ‫‪ ,1933‬מעט לפני הבחירות הכלליות בגרמניה‪ ,‬הנאצים טענו כי מדובר בקשר‬ ‫קומוניסטי ולכן הוצאו צווי מעצר נגד מנהיגים קומוניסטים ומפלגות השמאל‬ ‫בגרמניה‪ .‬מערכת הבחירות נוהלה באלימות ותוך מסע הפחדה של הנאצים נגד‬ ‫הקומוניסטים‪ .‬היטלר קיבל מהנשיא הינדנבורג אישור להפעלת צווי חירום שביטלו‬ ‫בפועל‪ ,‬את חופש הביטוי‪ ,‬חופש ההתאגדות והעניקו לשלטון את הזכות לצותת‬ ‫לשיחות טלפון ולבדוק דברי דואר‪.‬‬ ‫‪" (2‬חוק ההסמכה"‪ :‬בבחירות במרס ‪ ,1933‬זוכה המפלגה הנאצית ל‪ 44%-‬מהקולות‪.‬‬ ‫באמצעות רוב שיוצר היטלר ברייכסטאג הוא מעביר באותו חודש את "החוק לביטול‬ ‫מצוקת העם והמדינה" )חוק ההסמכה(‪ .‬החוק הסמיך את היטלר וממשלתו לחוקק‬ ‫חוקים ללא שיתוף הרייכסטאג‪ ,‬אפילו אם הם סותרים את חוקת ויימאר ובכך‪ ,‬גם‬ ‫את הדמוקרטיה‪ ,‬ומבטלים אותן‪ .‬החוק התיר לרייכסטאג להמשיך להתקיים‪ ,‬אך מנע‬ ‫מהמשטר הדמוקרטי‪-‬פרלמנטרי יכולת תפקוד והיה הצעד הראשון בדרכו של היטלר‬ ‫להפוך לשליט יחיד‪.‬‬ ‫‪ (3‬ביטול המפלגות האחרות‪ :‬ככל שגובר בטחונו של היטלר‪ ,‬הולכת ומתגברת הפגיעה‬ ‫בדמוקרטיה הגרמנית וביריביו‪ .‬ההכרזה כל המפלגה הנאצית כמפלגה החוקית‬ ‫היחידה בגרמניה )יולי ‪ (1933‬ממחישה את עוצמתו של היטלר‪ .‬נאסרה פעילותן של‬ ‫מפלגות אחרות‪ ,‬או הקמתן של מפלגות חדשות‪ .‬גם תנועות הנוער של גופים מפלגתיים‬ ‫מתחרים נסגרו‪ .‬במקביל‪ ,‬פוזרו האיגודים המקצועיים והוקמה "חזית העבודה‬ ‫הגרמנית" מטעם הנאצים‪ ,‬ששלטה על הפעילות התעשייתית‪.‬‬ ‫‪ (4‬ליל הסכינים הארוכות שנת ‪ 1934‬היטלר שאף לבסס את שלטונו בעזרת ברית עם‬ ‫בעלי ההון וראשי הצבא הגרמני‪ .‬גורמים אלו היו נחוצים להיטלר‪ ,‬הואיל והשתלבו‬ ‫בתכניתו לחזק את כלכלת גרמניה ואת עוצמתה הצבאית‪ .‬ארנסט ראהם‪ ,‬ראש‬ ‫"האס‪-‬אה"‪ ,‬פלוגות הסער הנאציות‪ ,‬גוף צבאי למחצה‪ ,‬שסייע להיטלר לתפוס את‬ ‫השלטון באמצעות הטלת פחד ואימה והפעלת טרור מול מתנגדיו‪ ,‬התנגד למהלך‪.‬‬ ‫ראהם סבר כי לא ניתן לסמוך על ראשי הצבא וסירב לקבל את בעלי ההון לשורות‬ ‫המפלגה משום שדגל בחלוקת משאבים שוויונית ובצמצום ההון הפרטי‪ .‬היטלר הורה‬ ‫לרצוח את ראהם ואת צמרת הארגון‪ .‬הפעולה התבצעה ביוני ‪ ,1934‬וכונתה "ליל‬ ‫הסכינים הארוכות"‪ ,‬כי נמשכה לילה אחד‪ .‬הפעולה חיזקה את מעמדם של הצבא‬ ‫וארגון "האס‪-‬אס"‪ ,‬שתפס את מקום "האס‪-‬אה"‪ ,‬כארגון הקרוב ביותר להיטלר‪ ,‬סייע‬ ‫להיטלר להדק את הקשר עם בעלי ההון בגרמניה והבהיר כי היטלר לא יסבול כל‬ ‫התנגדות לדרכו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסדר החדש" – הגדרתו ומטרותיו‬ ‫הנאצים שאפו לעצב את העולם בהתאם לתפיסתם‪" .‬הסדר החדש" נועד לענות על צורך זה‬ ‫ומטרתו הייתה שינוי כל תחומי החיים‪ .‬כך‪ ,‬הכריז היטלר‪ ,‬לאחר שהשתלט על מרבית שטח‬ ‫אירופה‪ ,‬כי "שנת ‪ ,1941‬היא שנה היסטורית שבה יבוצע הסדר החדש באירופה"‪ .‬בניסיון‬ ‫לממש את מטרתם ולהתאים את העולם לאידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬ובעיקר לתורת הגזע ולצרכיה‬ ‫הכלכליים של גרמניה המצויה במלחמה‪ ,‬יוצרים הגרמנים מסגרת חיים מקיפה‪ .‬זו מבוססת‬ ‫על חוקים וכללים שהכתיב המשטר הנאצי‪ ,‬מחייבת את כל המדינות המצויות בשליטתה של‬ ‫גרמניה ואת בנות בריתה‪.‬‬ ‫באופן המתואר לעיל‪ ,‬הגדירה גרמניה את מעמדם של העמים השונים‪ ,‬את תפקידם ואת‬ ‫גבולות המדינות השונות‪ .‬בתוך כך‪ ,‬המשיכו הגרמנים לקדם את תוכניתם לחיסולם של‬ ‫הגזעים הנחותים‪ ,‬ובראש ובראשונה‪ ,‬היהודים‪.‬‬ ‫צעדים למימוש "הסדר החדש"‬ ‫‪ (1‬ניצולם של הגזעים "הנחותים" במזרח – לצורך עבודות כפייה‪ .‬הגרמנים גייסו‪ ,‬לרוב‬ ‫באמצעים אלימים‪ ,‬על כשבעה מליון מתושבי מזרח אירופה ‪ -‬רובם סלאבים‪ ,‬מיעוטם‬ ‫יהודים ‪ -‬שהות במחנות עבודה במזרח אירופה ובגרמניה עצמה‪ .‬במחנות עסקו בעבודות‬ ‫ששירתו את המאמץ המלחמתי של גרמניה ואת כלכלתה‪ .‬יוצרו בתחומם של המחנות‪:‬‬ ‫כלי נשק‪ ,‬מכונות‪ ,‬וכלי רכב‪ .‬רבים מהעובדים בכפייה הופנו גם לעבודות תשתית בגרמניה‬ ‫ובמקומות אחרים‪.‬‬ ‫‪ (2‬שוד כלכלי ותרבותי – הגרמנים נטלו לעצמם תוצרת חקלאית‪ ,‬החרימו מפעלים וסחורות‪,‬‬ ‫הפקיעו חשבונות בנק ורכוש פרטיים‪ ,‬השתלטו על מחצבים וחומרי גלם‪ .‬לצד זאת‪ ,‬העבירו‬ ‫הגרמנים לרשותם‪ ,‬אוצרות אמנות‪ .‬יצוין‪ ,‬כי צעדים אלו שאפיינו את הכיבוש במזרח‬ ‫אירופה‪ ,‬התרחשו גם במערבה‪ ,‬למרות שבהיקף קטן יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגרמנים תבעו מכל‬ ‫מדינה לשלם "מס כיבוש"‪ ,‬שסייע במימון הוצאות המלחמה‪ .‬כך‪ ,‬צרפת לדוגמה‪ ,‬שילמה‬ ‫לגרמניה ‪ 7‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫‪ (3‬פגיעה בתרבות ובמשכילים הסלאבים – בארצות מזרח אירופה הכבושות ניסו הגרמנים‬ ‫לפגוע באליטה התרבותית ללא הרף‪ ,‬ובכלל זאת באנשי דת‪ ,‬באנשי רוח ובמדענים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫אסרו הגרמנים על הוראת מקצועות מסוימים – בעיקר‪ ,‬בתחומי הרוח – כדי לחסום‬ ‫יצירתה של חשיבה ביקורתית‪.‬‬ ‫‪ (4‬העברת אוכלוסיות – הנאצים העבירו מיליוני אנשים באירופה ממקום אחד למשנהו‪,‬‬ ‫בהתאם לעקרונות "הסדר החדש" שגיבשו‪ .‬גרמנים הועברו לשטחי מזרח אירופה במטרה‬ ‫להניח את היסודות להקמת הרייך‪ ,‬ויהודים נשלחו לפולין‪ ,‬במטרה להגשים את תכנית‬ ‫"הפתרון הסופי" ולהשמיד את העם היהודי‪.‬‬ ‫‪" (5‬המתות חסד" ‪ -‬במאמץ לטהר את אירופה מגורמים‪ ,‬שלשיטת הנאצים‪ ,‬מחלישים‬ ‫ומנוונים אותה נשלחים צוותים רפואיים לשטחי שכבשה גרמניה‪ .‬מטרתם בלשון‬ ‫"מכובסת" להמית אנשים מוגבלים פיזית כנכים‪ ,‬ונפשית‪ .‬פעילות זו נקראה "אותנזיה"‬ ‫ובמהלכה נרצחו עשרות אלפי אנשים ביבשת אירופה באמצעות תאי גזים‪ ,‬אך גם בירי‪.‬‬ ‫שאלה ‪3‬‬ ‫א‪ .‬הקשיים של היהודים בגטו עד תחילת ביצוע "הפתרון הסופי" ואופן השפעתם על המשפחה‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫‪ (1‬רעב – ליהודים בגטאות הוקצבו פחות מ‪ 10% -‬של מזון מהצריכה המינימלית של אדם‬ ‫בוגר )לעומת מעל ‪ 2000‬קלוריות ליום עבור הגרמנים(‪ .‬הרעב פגע בחיוניותו של האדם‬ ‫ובליכודו של התא המשפחתי‪.‬‬ ‫כ‪ 80% -‬מתצרוכת המזון היומית הגטו ורשה‪ ,‬למשל‪ ,‬הגיעה בצינורות הברחה שונים‪ ,‬כמו‬ ‫תעלות תת קרקעיות ובקיעים בחומה‪ .‬בנוסף להברחה מאורגנת זו‪ ,‬שרבים מצאו בה את‬ ‫מותם‪ ,‬פעלו בגטו גם מבריחים בודדים )בעיקר נשים וילדים(‪ ,‬שהסתננו לחלקה הפולני של‬ ‫העיר כדי להביא מעט מזון למשפחותיהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניסו יהודי הגטאות למכור את שארית‬ ‫רכושם בתמורה למזון‪ ,‬אך גם רכושם המועט אזל במהירות‪ .‬ההיררכיה המשפחתית‬ ‫השתנתה וילדים תפסו את מקום המבוגרים‪ ,‬כאחראים על הישרדות המשפחה‪.‬‬ ‫‪ (2‬תברואה‪ ,‬מחלות ומוות – ברוב הגטאות שרר מחסור כבד באמצעי ניקיון‪ ,‬ותושבי הגטו‬ ‫התקשו לשמור על ניקיון סביבת מגוריהם ועל ניקיונם האישי‪ .‬בנסיבות אלו פרצו מחלות‬ ‫מדבקות ומגפות‪ ,‬שגרמו לתמותה רבה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬גדל מספר היתומים‪ ,‬האלמנות‬ ‫והתא המשפחתי איבד מחוסנו‪.‬‬ ‫‪ (3‬עבודות כפייה ותעסוקה בגטו – על היהודים הוטלה החובה לעבוד בעבודות כפייה קשות‬ ‫ומשפילות‪ ,‬אך רוב יושבי הגטו התנדבו אליהן בשל ההטבות המסוימות שהעניקו – בעיקר‬ ‫הקצבת מזון נוספת‪ .‬תחילה עבדו העובדים בסמוך לגטו‪ ,‬אך מסוף ‪ 1940‬נשלחו גם‬ ‫למחנות העבודה‪ ,‬שבהם נשחקו כוחותיהם‪ ,‬ומשפחות רבות בגטו נותרו ללא האב‬ ‫המפרנס‪ .‬עול כלכלת המשפחה הוטל על הנשים והילדים הבוגרים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מציאות החיים בגטו יצרה שבר מבחינת סדרי חייה של המשפחה וכן מבחינתו‬ ‫של היחיד בתוכה‪ .‬את תפקיד ראש המשפחה תפסה פעמים רבות האישה‪ ,‬בעיקר לאחר‬ ‫שגברים רבים נשלחו למחנות העבודה‪ .‬המאבק להישרדות חייב את המשפחה ואת הנשים‬ ‫היהודיות להתמודדות יום‪-‬יומית עם הצורך להשגת מזון‪ ,‬בתחזוקת הבית ובטיפול‬ ‫בילדים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ארגונים שעסקו בפעולות עזרה דוגמת‪:‬‬ ‫‪ (1‬ועדי הבתים – אלה היו ועדי פעולה בבתים בהם התגוררו מאות אנשים‪ ,‬בעיקר בגטו‬ ‫ורשה‪ .‬תפקידם היה טיפול בניקיון הבתים כדי למנוע מחלות‪ ,‬קידום הקמת מטבחים‬ ‫ציבוריים‪ ,‬במטרה להתגבר על קשיי הרעב ואספקת המזון בגטו ולסייע במציאת מקום‬ ‫מגורים ליהודים‪ .‬לצד אלו‪ ,‬העניקו אנשי הוועד עזרה רפואית‪ ,‬בניסיון למנוע התפשטות‬ ‫מחלות זיהומיות ומגיפות‪.‬‬ ‫‪ (2‬תנועות הנוער ‪ -‬עם פרוץ המלחמה נותרו יהודי פולין ללא מנהיגות‪ ,‬הואיל ורוב המנהיגים‬ ‫היהודים נמלטו מהמדינה‪ .‬על רקע זה‪ ,‬עלתה בהדרגה‪ ,‬חשיבותם של מנהיגי תנועות הנוער‬ ‫ואנשיהם‪ .‬הקשיים שהיו ליודנראטים לזכות באמון יהודי הגטאות‪ ,‬בשל מורכבות‬ ‫תפקידם והעובדה שלא נבחרו לתפקידם בידי היהודים‪ ,‬חיזקה גם היא את מעמד תנועות‬ ‫הנוער‪.‬‬ ‫פעולות תנועות הנוער בגטאות‪:‬‬ ‫• יצירת מציאות אחרת‪ :‬אנשי תנועות הנוער הצליחו לטפח במפגשים ובכינוסים שערכו‬ ‫מציאות אלטרנטיבית‪ ,‬עולם שבו יש מקום לתקוות‪ ,‬לשאיפות ולחלומות‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד גמור‬ ‫למציאות חיי המבוגרים ואווירת הייאוש ששררה בגטאות‪.‬‬ ‫• עידוד הנוער‪ :‬במפגשי תנועות הנוער התאפיינו בשיחות חופשית‪ ,‬אשר תרמו ליכולת‬ ‫לשכוח ולו לזמן קצר את מצוקות הגטו וליצור פעילות מלכדת‪ .‬אלו תרמו לשימור ולטיפוח‬ ‫מצב הרוח של הנוער בגטאות‪.‬‬ ‫• סיוע סוציאלי‪ :‬תנועות הנוער פעלו כדי לסייע למשפחות במצוקה‪ ,‬לילדים בודדים‬ ‫שנותרו ללא משפחות‪ ,‬עקב עבודות הכפייה והמחלות הרבות שהתפשט בגטאות‬ ‫• הברחת מוצרים לגטאות‪ :‬התנועות עסקו בהברחה‪ .‬הן הבריחו מזון ונשק לגטאות‪ ,‬ובדרך‬ ‫זו התמודדו עם הקצבת המזון הזעומה שניתנה בידי הנאצים לתושבי הגטאות‪ ,‬שהסתכמה‬ ‫בפחות ממאתיים קלוריות לאדם ליום‪.‬‬ ‫פרק שני‬ ‫שאלה ‪4‬‬ ‫א‪ .‬לצד השתלבות היהודים בלחימה נגד הגרמנים במסגרות עצמאיות‪ ,‬בגטאות‪ ,‬בקבוצות פרטיזנים‬ ‫יהודים ובמחנות ההשמדה‪ ,‬נטלו כמיליון וחצי יהודים חלק במלחמה נגד גרמניה בשורותיהם של‬ ‫צבאות סדירים שונים‪ .‬לחימה זו היוותה חלק מהמאמץ הכללי של מולדתם ותאמה את תחושת‬ ‫השליחות שלהם שהתבססה על רצונם לתרום להצלת יהודים במצוקה‪ ,‬בני עמם‪ ,‬וכאשר החלו‬ ‫להגיע הידיעות על השמדת יהודי אירופה יצר הנקמה פעם בליבותיהם‪.‬‬ ‫היהודים מילאו תפקידים שונים – מחיילים פשוטים ועד למפקדים בכירים‪ ,‬שירתו בכל החילות‬ ‫וחלקם גם שילמו מחיר כבד כתוצאה מלחימתם‪ .‬כך‪ ,‬כרבע מיליון יהודים שלחמו בשורות צבאות‬ ‫בעלות הברית‪ ,‬איבדו את חייהם במלחמה‪.‬‬ ‫דוגמאות בולטות להשתלבות יהודים בצבאות השונים‬ ‫הצבא האדום – כחצי מיליון יהודים התגייסו לצבא הסובייטי‪ .‬חלקם התנדב לשרת בשורותיו‪ .‬כ‪-‬‬ ‫‪ 200,000‬יהודים איבדו את חייהם בלחימה וכמאה וחמישים זכו לעיטור הגבוה היותר‪ ,‬שניתן‬ ‫לקבל בצבא האדום – "גיבור בריה"מ"‪.‬‬ ‫צבא ארה"ב – גם לשורותיו הצטרפו כחצי מיליון חיילים יהודים‪ .‬מדובר בעשרה אחוזים מכלל‬ ‫יהודי ארה"ב בתקופה זו‪.‬‬ ‫יהודי שני צבאות אלו השתתפו בשחרור מחנות ההשמדה ומספר גדול של לוחמים יהודים ב"צבא‬ ‫האדום" היו מעורבים במערכה על כיבוש ברלין‪.‬‬ ‫הצבא הבריטי – גויסו כ‪ 60,000-‬מיהודי בריטניה ואליהם הצטרפו עשרות אלפים משטחי‬ ‫האימפריה הבריטית – אוסטרליה‪ ,‬דרום אפריקה וניו‪-‬זילנד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוקמה "הבריגדה‬ ‫היהודית"‪ ,‬כוח עצמאי לוחם של יהודים‪ ,‬תושבי א"י‪ ,‬שמנה כ‪ 5500-‬לוחמים ולחם עם הצבא‬ ‫הבריטי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫סיבות שהובילו את תנועות הנוער להוביל את המרידות ברוב הגטאות‪:‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ניתן בהחלט לומר כי תנועות הנוער הובילו את המרידות בגטאות‪ ,‬מסיבות שונות‪.‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬קשורה לנטישת רובה של מנהיגות יהודי פולין את המדינה עם כיבושה בידי‬ ‫הנאצים‪ ,‬ובמהלך חודשי הכיבוש הראשונים‪ .‬מנהיגי תנועות הנוער‪ ,‬חשו אחריות למלא את‬ ‫החסר ופעלו כחלופה לחסרים‪.‬‬ ‫השנייה‪ ,‬פעילותם הנרחבת של תנועות הנוער בגטאות בתחומים כהברחת מזון ומוצרים לתוך‬ ‫הגטו )בוורשה למשל(‪ ,‬הפצת עיתונים וכרוזים‪ ,‬עריכת כנסים שונים ויצירת מערכת חינוך‬ ‫חלופית‪ ,‬באה על חשבון פעילות המפלגות השונות‪ ,‬שחדלו להתקיים‪ .‬על רקע פעילותן‪ ,‬תנועות‬ ‫הנוער בגטאות השונים‪ ,‬הצליחו ליצור מערכת קשרים בינן לבין עצמן ועם גורמים מחוץ‬ ‫לגטאות כמו המחתרת הפולנית וגורמי פשע‪ ,‬עובדה שסייעה להן לקבל ידיעות על המתרחש‬ ‫מחוץ לגטאות עצמם‪.‬‬ ‫השלישית‪ ,‬התנגדות לדעתם של היודנראטים‪ .‬תנועות הנוער הציבו בפני יהודי הגטאות‬ ‫אפשרות לדרך פעולה אחרת‪ .‬בעוד היודנראטים שנשאו מתוקף תפקידם באחריות ציבורית‬ ‫כבדה‪ ,‬ניסו לרוב‪ ,‬ליצור מציאות בה ישרדו חלק מתושבי הגטו‪ ,‬תוך שליחת חלק מיהודי הגטו‪,‬‬ ‫תנועות הנוער‪ ,‬שמנהיגיהן התאפיינו בחשיבה גמישה יותר‪ ,‬גם בגלל גילם הצעיר‪ ,‬הביעו דעה‬ ‫הפוכה‪ :‬התנגדות חמושה כדרך להתמודדות מול הנאצים‪.‬‬ ‫הרביעית‪ ,‬ייתכן שלנוכח גילם הצעיר והיעדר משפחה וילדים‪ ,‬מנהיגי ואנשי תנועות חשו בנטל‬ ‫אחריות מופחת‪.‬‬ ‫מטרות המרד‬ ‫חברי תנועות הנוער ויתר הלוחמים בגטאות השונים ידעו היטב כי סיכוייהם לשרוד שלא לומר‬ ‫לנצח את הגרמנים‪ ,‬אפסיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬המכנה המשותף לכולם נשען על תחושתם כי יש להילחם‬ ‫בנאצים כשליחות למען הדורות הבאים‪ ,‬למען העם היהודי ולצד הכוחות הנאבקים בנאצים‬ ‫בעולם כולו‪.‬‬ ‫המטרות של המורדים היו‪:‬‬ ‫הרצון לנקום בנאצים על הרצח השיטתי של בני העם היהודי‪ ,‬הם ראו בנאצים את האויב המר‬ ‫והאכזרי ביותר שידע העם היהודי ולכן יש לעמוד מולו‪.‬‬ ‫"שלוש שורות בדפי ההיסטוריה"‪ ,‬כלומר למען הדורות הבאים והזיכרון הקולקטיבי‪ .‬תנועות‬ ‫הנוער הבינו כי מדובר במאבק שיעצב את פני האנושות ורצו להתייצב לצד הכוחות הלוחמים‬ ‫בשם הצדק‪ ,‬החופש וערכי המוסר ההומניים‪ .‬המורדים בגטאות הבינו כי המאבק נדון לתבוסה‬ ‫צבאית‪ ,‬אך רצו להפגין את הצורך במאבק נגד הרוע המוחלט‪ ,‬ולו באופן סמלי‪.‬‬ ‫שאלה ‪5‬‬ ‫א‪ .‬הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסייה המקומית ליהודים בזמן הכיבוש הנאצי‪.‬‬ ‫‪ (1‬המסורת האנטישמית – שנאת היהודים המסורתית או המודרנית‪ ,‬כלומר הקשורה לשייכותו‬ ‫ללאום ולגזע "נצלנים"‪ ,‬החיים ומתעשרים על חשבון המקומיים‪ ,‬שרווחה במקומות מסוימים‬ ‫הייתה בגדר תופעה מושרשת ונרחבת‪ .‬המחקר ההיסטורי מדגים כי ככל שבמקום מסוים‬ ‫האנטישמיות התאפיינה בעוצמה גדולה יותר והייתה בעלת היקף נרחב‪ ,‬גברה נכונות התושבים‬ ‫לסייע להשמדת היהודים אם באופן פעיל‪ ,‬או באדישות‪ .‬באופן זה‪ ,‬מרבית יהודי פולין נמחו‬ ‫ובדנמרק שבה לא שררה אנטישמיות רבה‪ ,‬ניצלו מרביתם‪.‬‬ ‫‪ (2‬אופי המשטר – במדינות שבהן היה נהוג משטר דמוקרטי‪ ,‬זכו לרוב היהודים‪ ,‬לזכויות שוות‬ ‫וליחס סובלני מצד האוכלוסייה‪ .‬החינוך במדינות אלו עודד פתיחות לשוני דתי ותרבותי‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬תושבי מדינות אלו נטו לסייע ולתמוך ביהודים יותר ממקומות שבהן אופי המשטר‬ ‫היה אחר‪ .‬שם‪ ,‬לא שררה מידת פתיחות וסובלנות‪ ,‬שיצרה אווירה אשר הובילה את‬ ‫האוכלוסייה לעזור ליהודים‪.‬‬ ‫‪ (3‬השליטה הנאצית במדינה הכבושה – אופי השליטה הנאצית לא היה אחיד והשתנה ממדינה‬ ‫למדינה‪ .‬במדינות בהן התירו הנאצים לשלטון המקומי להמשיך ולתפקד‪ ,‬ולשמור על חופש‬ ‫תמרון מסוים בניהול ענייני המדינה‪ ,‬מצבם של היהודים היה לרוב‪ ,‬טוב יותר‪ .‬האוכלוסייה‬ ‫שמרה בחלקה‪ ,‬על יחסים תקינים עם היהודים וחוקי הגזע‪ ,‬לא תמיד הוחלו עליהם‪ .‬במדינות‬ ‫שהיו בשליטתם הישירה של הנאצים מצבם של היהודים היה בכי רע‪.‬‬ ‫‪ (4‬תאוות בצע – חלק מאוכלוסיית אירופה ביקש להשתלט על רכוש יהודי‪ .‬זאת‪ ,‬בשל הדימוי של‬ ‫היהודי כ"עשיר"‪ ,‬או בשל ידיעה ברורה כי השתלטות על רכושם של היהודים אפשרית ותשפר‬ ‫את מצבם‪ .‬כך‪ ,‬נטלו לעצמם חלק מתושבי אירופה רכוש יהודי רב‪ :‬מפעלים‪ ,‬בתים‪ ,‬עסקים‬ ‫וחפצים יקרי ערך‪.‬‬ ‫‪ (5‬פחד מפני הגרמנים – החשש הכבד מפני עונשם של הגרמנים והשלטון המקומי ששיתף עמם‬ ‫פעולה גרם לרבים להימנע מסיוע ליהודים‪ .‬העונשים על סיוע ליהודים‪ ,‬כללו מאסר‪ ,‬הגליה‬ ‫למחנה עבודה ועונש מוות‪ ,‬זאת‪ ,‬בהתאם לחומרת העבירה בעיני הגרמנים‪ .‬לצד אלו‪ ,‬הגרמנים‬ ‫נהגו להטיל גם עונשים קולקטיביים כגון‪ ,‬פגיעה במשפחת המסייע ושריפת בתי הכפר בו‬ ‫התגורר המסייע‪ .‬מנגד‪ ,‬הגרמנים העניקו הטבות שונות דוגמת מצרכים וכסף‪ ,‬למי שהסגיר או‬ ‫הלשין על יהודים שהסתתרו ועל סייעניהם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השם "חסידי אומות העולם" הוא הכינוי לו זכתה קבוצת אזרחים לא יהודים שסייעו בהצלת‬ ‫יהודים‪ ,‬כבודדים או כקבוצות‪ ,‬במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬אנשים אלו סיכנו את חייהם ואת‬ ‫חיי קרוביהם במאמץ להציל יהודים ממוות‪ .‬מקור המושג בהלכה היהודית‪ ,‬המכנה בשם זה אנשים‬ ‫שאינם יהודים ומסייעים להם בעתות מצוקה‪ .‬על‪-‬פי חוקי מדינת ישראל‪ ,‬אחראי "יד ושם"‪ ,‬על‬ ‫הענקת התואר "חסיד אומות העולם" לאנשים שהיו מעורבים באופן פעיל בהצלת יהודים‪ ,‬סיכנו‬ ‫תוך כדי כך את חייהם ולרוב‪ ,‬גם את חיי בני משפחותיהם ועשו זאת‪ ,‬ללא קבלת תמורה חומרית או‬ ‫ציפייה לתמורה‪" .‬יד ושם"‪ ,‬העניק ליותר מ‪ 22,000-‬איש‪ ,‬את התואר‪.‬‬ ‫המניעים להצלת יהודים‬ ‫‪ (1‬מניעים אנטי נאציים‪ :‬הסיוע ליהודים והניסיון להצילם נתפסו כדרך של התנגדות לכיבוש‬ ‫הנאצי‪.‬‬ ‫‪ (2‬מניעים הומניטריים‪ :‬הרצון לסייע לאדם הנמצא במצוקה‪ ,‬הנחה רבים מחסידי אומות‬ ‫העולם‪ .‬להבנתם‪ ,‬היהודי‪ ,‬הוא אדם וככזה‪ ,‬יש למלטו מציפורני הנאצים‪.‬‬ ‫‪ (3‬יחסי שכנות‪ :‬יהודים רבים ניצלו בזכות עזרה שהגישו שכניהם‪ .‬האחרונים לא הסכימו לעמוד‬ ‫מן הצד‪ ,‬בזמן ששכניהם היהודים במצוקה ובסכנת חיים‪.‬‬ ‫‪ (4‬מניעים דתיים‪ :‬אנשי כנסייה סייעו בהסתרת יהודים ובהברחתם‪ .‬לתפיסתם‪ ,‬הצלת חיים‬ ‫הייתה בגדר חובה דתית‪ ,‬גם אם לא מדובר באדם המשתייך לנצרות‪ ,‬אלא בן דת אחרת‪.‬‬ ‫דוגמאות לדילמות עמן התמודדו חסידי אומות העולם הן‪:‬‬ ‫‪ (1‬החשש הכבד מהפגיעה הקשה בבני משפחותיהם ובסביבתם בעקבות הסיוע שהגישו ליהודים‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬הצלת היהודים הייתה תולדה של סיבות ברורות‪ ,‬אולם הם הבינו כי במקרה של‬ ‫חשיפת מעשיהם ההשלכות על בני משפחותיהם ועל שכניהם צפויות להיות קשות‪ ,‬לעתים‪ ,‬היה‬ ‫מדובר אף ברצח‪.‬‬ ‫‪ (2‬הסתירה שהייתה בין מעשיהם למה שהוצג כאינטרס המולדת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שינדלר‪ ,‬אזרח גרמני‪,‬‬ ‫חבר המפלגה הנאצית שחונך לאור תפיסת העולם הנאצית‪ ,‬אך פעולותיו להצלת בני אדם‪,‬‬ ‫שנמנו עם העם היהודי‪ ,‬יצרה קונפליקט בין "צו המצפון" לבין רגש הנאמנות ללאום‪.‬‬ ‫שאלה ‪6‬‬ ‫א‪ .‬עם פלישת גרמניה לבריה"מ ביוני ‪ ,1941‬השתלטו הגרמים על שטחים שבהם התגוררו‬ ‫כארבעה מיליון יהודים‪ .‬בבריה"מ החלו הגרמנים בפעם הראשונה ליזום מעשי הרג המוני של‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫הסברים לרצח ההמוני של יהודים בבריה"מ‪ ,‬כוללים בין היתר‪ ,‬את הגורמים שלהלן‪:‬‬ ‫הקומוניזם זוהה בתפיסת הנאצים עם היהודים – התפיסה הנאצית הבהירה כי ‪ 2‬הסכנות‬ ‫הגדולות ביותר לעתיד המין האנושי הן הקומוניזם והיהודים‪ .‬היטלר והנאצים טענו כי‬ ‫המשטר בבריה"מ הוא משטר "יהודי קומוניסטי"‪ .‬כלומר‪ ,‬הגזע המסוכן ביותר יצר את‬ ‫תפיסת העולם ההרסנית ביותר ושולט במדינה שביכולתה לשבש את תכניות היטלר‬ ‫וכתוצאה‪ ,‬לאיים על שלום העולם‪ .‬הפלישה לבריה"מ יצרה מציאות לפיה ניתן לטפל בשתי‬ ‫הבעיות ב‪-‬זמנית וליישם את הפתרון שמציעה האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬ ‫גרמניה כבשה שטח שתחומו מספר גדול של יהודים – מספר היהודים שכבשה גרמניה‬ ‫באזורי בריה"מ היה כארבעה מיליון‪ .‬ההתמודדות עם "הבעיה היהודית" בדרך של ריכוז‬ ‫והקמת גטאות‪ ,‬כפי שנוסתה בפולין הייתה קשה ומורכבת לביצוע בבריה"מ‪ .‬על רקע נסיונם‬ ‫של הנאצים בפולין‪ ,‬הם ידעו כי הרעת תנאי החיים של היהודים‪ ,‬לא מובילה לפתרון מהיר של‬ ‫"הבעיה היהודית"‪.‬‬ ‫עקרון מרחב המחיה – קבע כי שטחי בריה"מ אמורים לשמש להקמת הרייך‪ .‬על פי תפיסתו‬ ‫של היטלר‪ ,‬מדובר היה בשטחים אותם יש לטהר מהגזעים הנחותים‪.‬‬ ‫נחיתות הגזע הסלאבי – בהתאם למדרג הגזעים הנאצים‪ ,‬הסלאבים המתגוררים במזרח‬ ‫אירופה הם גזע נחות שאת רובו יש להשמיד ומיעוטו ישמש כמשרתם של "האדונים הארים"‪.‬‬ ‫על רקע זה‪ ,‬לא ייחסו הנאצים חשיבות כלשהי‪ ,‬לתגובות הציבור בבריה"מ על הרצח ההמוני‬ ‫של היהודים‪.‬‬ ‫יוזכר כי בחלק ממדינות מזרח אירופה‪ ,‬זכו הגרמנים לשיתוף פעולה הדוק מצד גורמים‬ ‫מקומיים‪ ,‬בעיקר בשל שנאת היהודים שרווחה בקרב קבוצות מסוימות באוקראינה‪ ,‬פולין‪,‬‬ ‫ביילורוסיה והמדינות הבלטיות‪ ,‬בעיקר ליטא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ועידת ואנזה‪ ,‬שהתכנסה בינואר ‪ ,1941‬בווילה סמוך לברלין‪ ,‬התכנסה במטרה לשפר את‬ ‫התיאום ושיתוף הפעולה בין גופי השלטון הנאצי‪ ,‬בכל הקשור לביצוע "הפתרון הסופי"‪ .‬את‬ ‫הוועדה‪ ,‬כינס היידריך‪ ,‬מבכירי "האס‪-‬אס"‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬על פי הרכב המשתתפים כי מדובר בניסיון להביא לתיאום בין הארגונים‬ ‫ומשרדי הממשלה השונים שהיו צריכים להשתתף במבצע רחב ההיקף של השמדת העם‬ ‫היהודי‪ ,‬ולשיתוף פעולה מלא מצדם‪ .‬השלטון הנאצי אותת לכל זרועותיו ומנגנוניו כי על כולם‬ ‫להירתם להשמדת העם היהודי וכי מדובר במטרה שלה חשיבות עליונה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יצרה הוועידה הירארכיה ברורה בין הארגונים הגרמניים השונים שטיפלו בבעיה‪ .‬כפי‬ ‫שהבהיר היידריך בראשית הדברים שנשא בפני משתתפי הוועידה‪" ,‬האס‪.‬אס" הוסמך בידי‬ ‫גרינג ובמשתמע‪ ,‬היטלר‪ ,‬לעמוד בראש המנגנון להשמדת היהודים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ברור כי כוונת השלטון הנאצי הייתה להקים מערכת אזרחית‪-‬צבאית מורכבת‪,‬‬ ‫שתכלול משרדים ממשלתיים‪ ,‬גופי מפלגה‪ ,‬יחידות משטרה וצבא‪ ,‬שיפעלו במשותף‪ ,‬לביצוע‬ ‫"הפתרון הסופי"‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬נטלו בוועידה חלק‪ 15 ,‬נציגים‪ :‬בכירי "האס‪.‬אס"‪ ,‬הגסטאפו והמשטרה‪ ,‬לצד‬ ‫פקידים בכירים של משרדי ממשלה שונים‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬משרד המשפטים ואף‬ ‫נציג לשכתו של היטלר‪ .‬יצוין‪ ,‬כי איש מהמשתתפים בדיון לא הביע כל ערעור‪ ,‬הרהור שלא‬ ‫לומר התנגדות לתכנית השטנית שהוצגה בוועידה‪.‬‬ ‫הוועידה מבטאת החרפה ביחס ליהודים במהלך ביצוע "הפתרון הסופי" משום טעמים אלו‪:‬‬ ‫רתימת כל המנגנונים השלטוניים בגרמניה לצורך השמדת היהודים‪ :‬הוועידה מחייבת את‬ ‫כל גופי המנהל הציבורי בגרמניה ואת ארגוני הביטחון והמודיעין להפנות מאמץ ולהקצות‬ ‫משאבים‪ ,‬לצורך ביצוע תכנית "הפתרון הסופי"‪.‬ההשמדה שלבשה בתחילתה צורה צבאית‪-‬‬ ‫מבצעית עוברת למעשה‪ ,‬לשלב שבו מתבצעת באופן תעשייתי‪-‬בירוקרטי‪.‬‬ ‫השאיפה להשמדה טוטאלית של היהודים‪ :‬עם הפלישה לבריה"מ השמדת היהודים‪ ,‬הייתה‬ ‫מקומית ומתוחמת בזמן ובמקום‪ .‬הוועידה מסמלת את המעבר להשמדת יהודי יבשת אירופה‬ ‫כולה‪ ,‬ושטחים נוספים שבהם שלטו הנאצים או משתפי הפעולה עמם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנאצים דאגו‬ ‫למנות את מספרם המדויק של יהודי אירופה כולה‪ ,‬גם אלו שהתגוררו במדינות הניטרליות או‬ ‫במקומות שבהם הייתה קהילה יהודית קטנה‪ ,‬דוגמת אלבניה )בה התגוררו ‪ 200‬יהודים(‪.‬‬ ‫הגלובאליות של ההשמדה‪ :‬הוועידה קבעה כי היהודים יישלחו מכל מקום שבו שלטו‬ ‫הגרמנים למחנות ההשמדה במזרח אירופה‪ ,‬במטרה להביא להשמדתם המוחלטת‪.‬‬ ‫פרק שלישי‬ ‫שאלה מס' ‪7‬‬ ‫א‪ .‬הנימוקים של בגין בעד מאבק רצוף בבריטים‪:‬‬ ‫ הדפוס הבריטי הוא לסגת כאשר הם נתקלים בהתנגדות חזקה‪.‬‬‫ צריך לסדוק את התדמית הבריטית בארץ‪-‬ישראל וכך לשבור את שלטונם‪.‬‬‫ המאבק הרצוף מעורר סקרנות והתעניינות בנעשה בארץ‪-‬ישראל‬‫ הבריטים צריכים את התמיכה והסיוע האמריקאי ולכן הם מוגבלים יותר‪.‬‬‫ב‪ .‬התנגדות של בן גוריון לדרך של בגין‪:‬‬ ‫ הטרור לא מזיק באופן משמעותי לבריטים‪.‬‬‫ הטרור מסית כוחות שיכולים להתפנות לבניין הארץ‪.‬‬‫על מה הסכימו השניים‪:‬‬ ‫יש להמשיך עם העלייה הבלתי לגאלית לארץ‪-‬ישראל ותמשיך ההתנגדות ל"ספר הלבן השלישי"‪.‬‬ ‫שאלה מס ‪8‬‬ ‫א‪ .‬שני יתרונות‪:‬‬ ‫ סיום המנדט הבריטי על א"י‪.‬‬‫ הכרה בינלאומית במטרות התנועה הציונית‪.‬‬‫שני חסרונות‪:‬‬ ‫ אין רצף טריטוריאלי בין השטחים של המדינה היהודית‪.‬‬‫‪ -‬ירושלים בשליטה בינלאומית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שני שיקולים בעד ההכרזה‪:‬‬ ‫לנצל הזדמנות היסטורית ולהקים מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל‪ ,‬אחרי מאות שנות גלות של‬ ‫העם היהודי‪ ,‬אחרי עשרות שנים של פיתוח ציוני של הארץ‪ .‬להפוך מ"יישוב" ל"מדינה" היה חשוב לא‬ ‫רק מבחינה עקרונית‪ ,‬אלא גם מבחינה מעשית ‪ -‬היה בכך להבטיח כי ניתן יהיה להתארגן למלחמה טוב‬ ‫יותר‪ ,‬משום שלא צריך יהיה יותר לסמוך על נכונותם של האזרחים לסייע למאמץ המלחמתי‪ .‬אפשר‬ ‫יהיה לחוקק חוק ‪ -‬מה שנעשה כמעט מיידית ‪ -‬לגיוס חובה של כל האזרחים היכולים להלחם או לתמוך‬ ‫בלחימה‪ .‬הצבא הוקם עוד באותו חודש‪ ,‬כאשר שבוע לאחר הכרזת העצמאות הוקם המטה הכללי של‬ ‫צבא ההגנה לישראל וההתארגנות לגיוס מוגבר ולשינוי המבנה הלוחם נעשה מיד לאחר מכן‪ .‬גם עולים‬ ‫חדשים שהגיעו לנמל גויסו מיידית לצה"ל‪ ,‬וכונו "גח"ל" ‪ -‬גיוס חוץ לארץ‪.‬‬ ‫שני שיקולים נגד ההכרזה‪:‬‬ ‫הסיכון המדאיג ביותר היה על פי הערכות המומחים ‪ -‬הזמן המועט שהמדינה החדשה תשרוד‪.‬‬ ‫מונטגומרי האגדי )שניצח את רומל באל‪-‬עלמיין( טען כי יש חשש אמיתי שהמדינה לא תחזיק אפילו‬ ‫שבועיים‪ .‬יגאל ידין ‪ -‬קצין אג"ם )אגף מודיעין במטה הכללי של ההגנה( היה אופטימי יותר‪ ,‬ואמר כי‬ ‫יש ‪ 50%‬של סיכוי להצלחה‪ ,‬אפילו אם תהיה פלישה של צבאות ערב‪ .‬בן גוריון‪ ,‬שלא היה מעולם איש‬ ‫צבא בעצמו‪ ,‬שלח אנשים להיפגש עם המלך עבדאללה בתקווה להבטיח כי המלך לא ישלח את הלגיון‬ ‫הערבי להלחם עם כוחות הפלישה מארצות ערב האחרות‪ .‬המלך הציע לגולדה מאיר שנשלחה אליו‬ ‫לתת את חסותו ליישות היהודית בארץ‪ ,‬במקום שתוכרז מדינה יהודית‪ .‬סיכון אחר שהדאיג מאוד את‬ ‫משה שרתוק )שרת ‪ -‬שר החוץ של המדינה שתקום( היה הסיכון כי ארצות הברית תסיר את תמיכתה‬ ‫מהמדינה החדשה‪ ,‬אם יתעקשו ראשיה להכריז על הקמתה עכשיו‪ .‬החשש היה גדול מאוד משום שרוב‬ ‫הכסף שנדרש למימון הוצאות הביטחון העצומות גוייס אצל יהודי ארצות הברית‪ .‬לשרתוק נראה היה‬ ‫כי אין סיכוי שהמדינה תצליח לעמוד ללא התמיכה של הממשל האמריקאי ובוודאי ללא התמיכה‬ ‫הכלכלית העצומה של יהדות ארה"ב‪.‬‬ ‫שאלה מס ‪9‬‬ ‫א‪ .‬הקשיים של הקמת המדינה תוך כדי הלחימה‪:‬‬ ‫ צריך לכונן מסודות מדינה כדי לנהל באופן מסודר את הצבא‪.‬‬‫ צריך לפרק את המחתרות ולהקים צבא סדיר‪.‬‬‫ קליטת עלייה עצומה תוך כדי הלחימה‪.‬‬‫ בעיות כלכליות של מדינה בתחילת דרכה‪.‬‬‫ פלישה של צבאות ערב למדינה שזה עתה הוקמה‪.‬‬‫ב‪ .‬יעדי מדינות ערב‪:‬‬ ‫ לסכל את תכונית האו"ם להקמת מדינה יהודית‪.‬‬‫ תקיפת יישובים יהודים מבודדים ותשתיות של היישוב היהודי‪.‬‬‫יעדי מדינת ישראל‪:‬‬ ‫ בארבעת החודשים הראשונים התגוננות ולאחר מכן התקפיות‪.‬‬‫‪ -‬יכולת להקים מדינה עצמאית ולהגן עליה‪.‬‬ ‫פרק רביעי‬ ‫שאלה מס ‪10‬‬ ‫א‪ .‬שלושה גורמים שסייעו לתהליך הדה‪-‬קולוניזציה בצפון אפריקה ואסיה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סיבות כלכליות‪ :‬המושבות הוציאו יוצר כספים מאשר הכניסו; משבר כלכלי עולמי לאחר מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ .‬השליטה במושבות באפריקה ובאסיה היתה חשובה מאוד למעצמות‬ ‫הקולוניאליות גם מהפן הכלכלי‪ .‬האירופאים עודדו את הילידים לגדל גידולי שוק נדרשים‪ ,‬כמו‬ ‫קפה‪ ,‬בוטנים וכותנה )בהתאם לתנאים באזור השליטה(‪ .‬הם הפכו חלק מהילידים לעובדים‪ ,‬גם‬ ‫מחוסר רצון‪ ,‬במטעים שלהם‪ .‬המושבות הפכו לאזורים התלויים בגידול חקלאי אחד עיקרי‪,‬‬ ‫והנתינים הקולוניאליים לכוח עבודה זול‪ .‬על המושבות נאסר סחר עצמאי‪ ,‬והן חויבו לסחור‬ ‫בתוצרתן רק דרך "ארץ האם"‪ .‬פיתוחה של המושבה היה בהתאם לצרכים הכלכליים‪ ,‬כלומר‬ ‫מסילת ברזל נסללה במקום שבו יש צורך להעביר סחורה רבה במהירות וכו'‪ .‬לאחר מלחמת‬ ‫העולם השניה ירדה רווחיות המושבות והחלו לעלות מחיר האחזקה שלהן‪ .‬הירידה ברווחיות‪ ,‬יחד‬ ‫עם הצורך בהשקעת כסף רב נוסף‪ ,‬הפך את המשך השליטה במושבות ללא כלכלי‪ .‬המעצמות‬ ‫הקולוניאליות‪ ,‬במיוחד בריטניה וצרפת‪ ,‬יצאו מן המלחמה כשקופות האוצר שלהן ריקות‪ .‬לא היה‬ ‫באפשרותן להמשיך ולהחזיק במושבות‪ ,‬להשקיע עוד כספים‪ ,‬במיוחד כשהרווחיות של המושבות‬ ‫הפכה לשולית כמעט עבורן‪.‬‬ ‫ סיבות פוליטיות‪ :‬הליגה הערבית סייעה במאבק; ירידת הכוח של מדינות אירופאיות לאחר‬‫מלחמת העולם הראשונה; מאבק אלים וקשה של תנועות לאומיות;‬ ‫ גורמים אידיאולוגים‪ ;:‬בהשפעת האירופאים ומתוך התנגדות להם‪ .‬רעיון הלאומיות נולד באירופה‬‫במאה ה‪ .19-‬מדובר בתפיסת עולם המציגה מאפיינים שווים וזהים לבני הלאום כולם‪ ,‬כמו‬ ‫היסטוריה משותפת‪ ,‬מנהגים משותפים ובמיוחד קשר למולדת‪ ,‬בה צמח וחי העם‪ .‬התפיסה‬ ‫הלאומית מבוססת לרוב גם על דחיית האחר‪ ,‬בן הלאום האחר ואף מביאה לעיתים קרובות‬ ‫להתפתחות גזענות ושנאה כלפי האחר והזר‪ .‬החיים תחת שלטון קולוניאלי‪ ,‬וחשיפה לרעיונות‬ ‫הלאומיות‪ ,‬הביא חלק מנתינתי הקולוניות לאמץ את רעיון הלאומיות‪ .‬מדובר בדרך כלל בבני‬ ‫השכבה המשכילה‪ ,‬שלמדו בבתי הספר הקולוניאליים‪ .‬בדומה לגרעיני התנועות הלאומיות שקמו‬ ‫עשרות שנים קודם לכן באירופה‪ ,‬כך גם בארצות הקולוניאליות‪ ,‬המשכילים הובילו את המאבק‬ ‫לעצמאות‪ .‬על תפיסת הילידים במושבה כנחותים וכזקוקים‪ ,‬בפירוט רב יותר במדינה המדגימה‪.‬‬ ‫ התפתחות של התנגדות עקרונות לתהליך הקולוניזציה בארה"ב ובריה"מ; התפתחות רעיון‬‫הלאומיות באזורים אלו; דעת הקהל העולמית יצאה נגד הקולוניזציה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫שני גורמים לשינוי לרעה ביחס אל היהודים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תהליך הדה‪ -‬קולוניזציה הוביל לחזרה את השורשים של התרבות הערבית‪ .‬היהודים היו גורם‬ ‫זר בתהליך זה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫השלטון החדש העדיף להעסיק ערבים על פני יהודים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמתה של מדינת ישראל העמיקה את הקרע בין האוכלוסייה הערבית והיהודית‪.‬‬ ‫דרכי ההתמודדות במדינה אחת‪:‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫התנועה הציונית הצליחה להביא חלק לא גדול מיהודי אלג'יריה לעלות לישראל‪ ,‬במיוחד אחרי‬ ‫הקמת המדינה‪.‬‬ ‫רוב רובה של יהדות אלג'יריה‪ ,‬יותר ממאה אלף נפש עזבו לצרפת‪.‬‬ ‫שאלה מס ‪11‬‬ ‫א‪ .‬תפיסת כור ההיתוך‪ :‬למדיניות ממשלת ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה ‪ ,‬ולפיה‬ ‫העולים מתפוצות ישראל יתאימו עצמם לכלל האומה הישראלית המתחדשת שסימלה המייצג‬ ‫הוא הצבר‪.‬‬ ‫גורמים לאימוץ תפיסה זו‪:‬‬ ‫ רצון ליצור דמות של יהודי חדש במקום היהודי הגלותי‪.‬‬‫‪ -‬רצון לאחידות תרבותית בתחילת דרכה של המדינה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גורמים לאימוץ הרב‪-‬תרבותיות‪:‬‬ ‫ בעולם‪ :‬ערעור של הסדר החברתי לאחר מלחת העולם הראשונה; תפיסות חדשות בעולם של‬‫פוסט‪-‬מודרניזם‪ .‬תהליכים כלליים שהתרחשו במדינת ישראל ובעולם המערבי – העמדת‬ ‫היחיד וצרכיו במרכז‪ ,‬החליפה את תחושת החברה המגויסת הנלחמת על עצם קיומה‪,‬‬ ‫והאינדיבידואליזם )היחיד( שהחליף את הקולקטיביזם‪.‬‬ ‫ בארץ‪ :‬העמדת הפרט במרכז; סדיקת האמון בממסד בעקבות מלחמת יום הכיפורים; המהלך‬‫הפוליטי בשת ‪ ;1977‬עלייתן של אליטות חדשות בחברה; הגירה של עובדים זרים לישראל‪.‬‬ ‫שאלה מס ‪12‬‬ ‫א‪.‬מניעים של סוריה ומצרים‪:‬‬ ‫ להשיב את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים ואת כבודן שנפגע קשות במלחמה‪.‬‬‫ בשנים שלפני המלחמה נעשו ניסיונות שונים למשא ומתן בין ישראל למדינות ערב‪ ,‬אך ניסיונות‬‫אלו לא צלחו ונוצרה תחושה כי התהליך מדיני משותק‪.‬‬ ‫תוצאות באחת החזיתות‪ :‬בחזית הדרום ‪ -‬המשיכו הכוחות הישראלים לכתר את הארמיה‬ ‫המצרית בצד המערבי של התעלה‪ .‬ניסיון לכבוש את העיר סואץ לא צלח‪ ,‬וצה"ל כיתר את העיר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫השפעה בתחום היחסים הבינלאומיים‪ :‬התלות של ישראל בסיוע מארה"ב בעקבות הספקת‬ ‫הנשק השוטפת במהלך המלחמה גדלה מאד והתבטאה בסיוע מדיני‪ ,‬צבאי וכלכלי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫השפעות בתחום החברתי‪-‬פוליטי‪ :‬המלחמה גרמה בהמשך למהפך פוליטי‪ .‬היא היתה אחד‬ ‫הגורמים המרכזיים לנפילתו של המערך לאחר הגמוניה של עשרות שנים של תנועת העבודה‬ ‫"בישוב" ובמדינה‪ ,‬ולעלייתו של הליכוד‪ .‬מדובר בשינוי שפתח פתח לעלייתן של אליטות‬ ‫פוליטיות וחברתיות חדשות‪.‬‬