קיץ תשע;quot&ג

‫הצעה לפתרון בחינת הבגרות בהיסטוריה ב'‬
‫קיץ תשע"ג‬
‫סמל שאלון ‪022116‬‬
‫הפתרון נכתב על ידי משה מולכו וירון אברמוביץ‬
‫מצוות מורי רשת החינוך אנקורי‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪ .‬על‪-‬פי כרזת התעמולה שלפנינו העיקרון הבא לידי ביטוי הוא "עקרון המנהיג"‪ ,‬הפיהרר פרנציפ‪,‬‬
‫אחד מעקרונות המרכזיים של האידאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫עקרון המנהיג – בעל חשיבות עצומה באידיאולוגיה הנאצית ותנאי הכרחי לתפקוד יעיל של‬
‫האומה המאוחדת‪ .‬מנהיג האומה הגרמנית הוא בבחינת "אדם עליון" ביכולותיו ובכוחותיו‪.‬‬
‫כושר מנהיגותו והיותו דמות המכילה את הסגולות הייחודיות של הגזע הארי‪ ,‬מקנים לו את‬
‫הזכות והחובה לקבוע לבדו את דרכה וגורלה של גרמניה ולהכיר טוב יותר מכל אדם אחר את‬
‫צרכיה ואת הנחוץ לעמה‪ .‬לנוכח איכויותיו זוכה המנהיג – "הפיהרר" – לעליונות שאיש אינו‬
‫יכול ואינו צריך לערער עליה‪ .‬החלטותיו מחייבות את האזרחים בציות מוחלט לזרועות השלטון‬
‫ולנציגיהן‪.‬‬
‫בכרזה מוצג היטלר כשהוא לובש מדים‪ ,‬בעמידה איתנה ובאגרוף קמוץ‪ ,‬יציבתו משדרת כוח‪.‬‬
‫עוד ניתן לראות את דמותו של היטלר כמוגדלת בהשוואה להמון שמאחוריו‪ ,‬שלמעשה מובל‬
‫בידי המנהיג הכל‪-‬יכול‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההמון קורא לו בכינויו "הפיהרר" – המנהיג‪ ,‬האדם העליון‬
‫המייצג בתעצומות נפשו ובציפיות שתולה בו עמו את הגזע העליון‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגורמים שהביאו את העם הגרמני לתמוך במפלגה אנטי‪-‬דמוקרטית מגוונים‪ .‬מכיוון שגרמניה‬
‫שלאחר מלחמת העולם הראשונה סבלה ממשברים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים מתמשכים‪.‬‬
‫רפובליקת ויימאר‪ ,‬שהוקמה בהתאם לעקרונות דמוקרטיים‪ ,‬עם סיום המלחמה‪ ,‬לא הצליחה‬
‫להתמודד בהצלחה עם האתגרים הרבים שעמדו בפניה‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר לאור מצבה הכלכלי‬
‫החמור‪ ,‬פיצולו הפוליטי והחברתי של הציבור הגרמני והעדרה של מנהיגות שלרשותה החזון‪,‬‬
‫הכריזמה ויכולת הביצוע‪ ,‬הנחוצים לרתום את הציבור במדינה למאמץ האדיר‪ ,‬במטרה‬
‫להיחלץ מהמצוקה המתוארת‪.‬‬
‫בתחום הפוליטי – ניסתה רפובליקת ויימאר לבנות מסורת דמוקרטית ליברלית במדינה שלא‬
‫ידעה מימיה כזו‪ .‬גרמניה שנוסדה )‪ (1871‬באמצעות "איחוד מלמעלה" של בעלי השררה‬
‫והעוצמה העניקה לקייזר‪ ,‬הקיסר הגרמני ולקנצלר‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬את מרבית הסמכויות‬
‫הפוליטיות המרכזיות‪ .‬כך‪ ,‬תפקיד הפרלמנט הגרמני‪ ,‬שנבחר בידי העם הגרמני בבחירות‬
‫חופשיות נותר בעיקרו סמלי‪ .‬מאבק הרפובליקה של ויימאר לשנות את אופי המערכת‬
‫הפוליטית הגרמנית ולהעניק לה צביון ליברלי יותר נתקל בקשיים גדולים‪ :‬לאחר המלחמה‬
‫נוצר בגרמניה מערכת פוליטית קוטבית‪ ,‬שבה הפערים בין מפלגות השמאל והימין לא היו‬
‫ניתנים לגישור‪ .‬פיצולה של החברה הגרמנית‪ ,‬מנע גם השגת הכרעה ברורה במערכות הבחירות‬
‫השונות וכל אפשרות ליציבות שלטונית‪ .‬מפלגות אלו‪ ,‬לא דגלו בדמוקרטיה ליברלית‪ ,‬אלא‬
‫בהשלטת משטר סוציאליסטי נוקשה – משמאל‪ ,‬השוויון מעל לכל – או בחידוש ימי הקיסרות‬
‫– מימין‪ ,‬לנוכח עמדותיו הלאומניות‪ .‬כתוצאה‪ ,‬ניסו ‪ 2‬הצדדים לבצע הפיכות‪ ,‬לצורך מימוש‬
‫שאיפותיהן‪ .‬החוקה הדמוקרטית והסובלנית של רפובליקת ויימאר לא הייתה מצוידת בכלים‬
‫המתאימים להתמודדות עם מפלגות שאיימו בפומבי על הדמוקרטיה‪.‬‬
‫בתחום הכלכלי – הוצאות המלחמה הממושכת והמפלה שספגה‪ ,‬רוששו את קופתה של‬
‫גרמניה‪ .‬לצד זאת‪ ,‬האבידות בנפש שנגרמו לה‪ ,‬מספרם הגבוה של משוללי היכולת לעבוד –‬
‫מפאת נכויות מסוגים שונים ‪ -‬והפיצויים שנדרשה לשלם בעקבות "חוזה ורסאי" דרדרו את‬
‫הכלכלה הגרמנית לשפל חסר‪-‬תקדים‪ .‬מיליוני מובטלים‪ ,‬אינפלציית מחירים מסחררת‬
‫ותעשייה מדשדשת יצרו תוהו‪-‬ובוהו כלכלי‪ ,‬לצד חוסר‪-‬היציבות הפוליטי‪ .‬אם נוסיף לכך‪ ,‬את‬
‫התמוטטות הבורסה בארה"ב )‪ (1929‬והמשבר העולמי שהתחולל בעקבותיה הסבו לגרמניה‬
‫נזק בלתי הפיך‪ .‬הסיבה לכך ‪ -‬ארה"ב שימשה החל מאמצע שנות ה‪ ,20-‬משענתה הכלכלית של‬
‫גרמניה‪ ,‬כי השקיעה הון רב בתעשייה הגרמנית‪ ,‬ובד בבד‪ ,‬העניקה לה מלווים‪ .‬עם קריסת‬
‫הבורסה האמריקנית‪ ,‬נעצרו המלווים וההשקעות וגרמניה נדרשה לפרוע את חובותיה‪.‬‬
‫בתחום החברתי – תחושת הביטחון והרווחה שתושבי גרמניה הורגלו בה‪ ,‬נעלמה כלא הייתה‪.‬‬
‫על רקע המשבר הכלכלי‪ ,‬רובו המכריע של מעמד הביניים הגרמני איבד את עבודתו‪ ,‬חסכונותיו‬
‫ונכסיו‪ .‬אנשים רבים מצאו עצמם נטושים ועזובים לנפשם‪ ,‬ללא תמיכה וסיוע מצד גורם‬
‫ציבורי כלשהו‪ .‬אם לא די בזאת‪ ,‬הרי שאלו אף הבינו כי לא צפוי שיפור במצבם‪ ,‬ואיבדו תקווה‬
‫בכל הנוגע‪ ,‬לחזרה לחייהם הקודמים‪ ,‬הכוללים תפקוד נורמטיבי‪ .‬סולם הערכים של תושבי‬
‫גרמניה השתנה מקצה לקצה – כעת‪ ,‬בעקבות ההתרחשויות הקדישו אזרחי המדינה את כל‬
‫מרצם ויכולותיהם לצורך הישרדות‪ .‬הפניית מחשבות ופעולות כלשהן למטרות אחרות‪ ,‬הייתה‬
‫בגדר מותרות‪ .‬על רקע האירועים והמצוקה הבלתי נסבלת‪ ,‬כל פתרון שטמן בחובו תקווה‬
‫לשינוי המציאות‪ ,‬הפך ראוי‪.‬‬
‫תחושת ההשפלה של הגרמנים – הסכם ורסאי‪ ,‬עליו חתמה גרמניה בסופה של מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬נתפס בחלק גדולים של הציבור הגרמני‪ ,‬הסכם משפיל וחסר הגיון‪ .‬ההסכם‬
‫הגדיר את גרמניה כאשמה בפרוץ המלחמה והטיל עליה תשלום של פיצויים כבדים‪ ,‬אילץ‬
‫אותה לוותר על שטחים בעלי חשיבות אסטרטגית ושטחים עשירים באוצרות טבע ותבע ממנה‬
‫להגביל את צבאה לכוח המונה ‪ 100‬אלף חיילים‪ ,‬ללא אפשרות לייצר נשק כבד‪ .‬גרמנים רבים‬
‫חשבו כי מטרת ההסכם הייתה למנוע ממדינתם כל סיכוי להתאושש ולכן‪ ,‬קראו להפרתו‪ .‬בד‬
‫בבד‪ ,‬התפתח בגרמניה מיתוס "הסכין בגב"‪ ,‬שבמרכזו הטענה כי בוגדים שפעלו מאחורי גבו‬
‫של הצבא‪ ,‬אחראים לכניעתה המשפילה של גרמניה ומסרו את משאביה ואדמתה לאויביה‪.‬‬
‫המיתוס הגביר את תסכולם של הגרמנים‪ ,‬והמפלגה הנאצית הסתייעה בו‪ ,‬כדי לנסות‬
‫ו"להוכיח" את אמיתות רעיונותיה ולצורך הסתה נגד הקומוניסטים והיהודים‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫א‪ .‬לאחר שתפס את השלטון )‪ 30‬ינואר ‪ (1933‬הנאצים הזדרזו לבסס את שלטונם באמצעות‬
‫צעדים פוליטיים‪ ,‬כלכליים ואף בעזרת תעמולה‪ ,‬הסתה וטרור‪ .‬התהליך מכונה "האחדה"‬
‫ומטרתם הייתה להשליט את תפיסת המפלגה הנאצית‪ ,‬חוקיה ועקרונותיה על כל‬
‫המוסדות והארגונים בגרמניה‪.‬‬
‫צעדים בולטים המדגימים עובדה זו‪:‬‬
‫‪ (1‬שריפת הרייכסטאג ‪ :‬בעקבות שריפת בניין הרייכסטאג‪ ,‬הפרלמנט הגרמני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ ,1933‬מעט לפני הבחירות הכלליות בגרמניה‪ ,‬הנאצים טענו כי מדובר בקשר‬
‫קומוניסטי ולכן הוצאו צווי מעצר נגד מנהיגים קומוניסטים ומפלגות השמאל‬
‫בגרמניה‪ .‬מערכת הבחירות נוהלה באלימות ותוך מסע הפחדה של הנאצים נגד‬
‫הקומוניסטים‪ .‬היטלר קיבל מהנשיא הינדנבורג אישור להפעלת צווי חירום שביטלו‬
‫בפועל‪ ,‬את חופש הביטוי‪ ,‬חופש ההתאגדות והעניקו לשלטון את הזכות לצותת‬
‫לשיחות טלפון ולבדוק דברי דואר‪.‬‬
‫‪" (2‬חוק ההסמכה"‪ :‬בבחירות במרס ‪ ,1933‬זוכה המפלגה הנאצית ל‪ 44%-‬מהקולות‪.‬‬
‫באמצעות רוב שיוצר היטלר ברייכסטאג הוא מעביר באותו חודש את "החוק לביטול‬
‫מצוקת העם והמדינה" )חוק ההסמכה(‪ .‬החוק הסמיך את היטלר וממשלתו לחוקק‬
‫חוקים ללא שיתוף הרייכסטאג‪ ,‬אפילו אם הם סותרים את חוקת ויימאר ובכך‪ ,‬גם‬
‫את הדמוקרטיה‪ ,‬ומבטלים אותן‪ .‬החוק התיר לרייכסטאג להמשיך להתקיים‪ ,‬אך מנע‬
‫מהמשטר הדמוקרטי‪-‬פרלמנטרי יכולת תפקוד והיה הצעד הראשון בדרכו של היטלר‬
‫להפוך לשליט יחיד‪.‬‬
‫‪ (3‬ביטול המפלגות האחרות‪ :‬ככל שגובר בטחונו של היטלר‪ ,‬הולכת ומתגברת הפגיעה‬
‫בדמוקרטיה הגרמנית וביריביו‪ .‬ההכרזה כל המפלגה הנאצית כמפלגה החוקית‬
‫היחידה בגרמניה )יולי ‪ (1933‬ממחישה את עוצמתו של היטלר‪ .‬נאסרה פעילותן של‬
‫מפלגות אחרות‪ ,‬או הקמתן של מפלגות חדשות‪ .‬גם תנועות הנוער של גופים מפלגתיים‬
‫מתחרים נסגרו‪ .‬במקביל‪ ,‬פוזרו האיגודים המקצועיים והוקמה "חזית העבודה‬
‫הגרמנית" מטעם הנאצים‪ ,‬ששלטה על הפעילות התעשייתית‪.‬‬
‫‪ (4‬ליל הסכינים הארוכות שנת ‪ 1934‬היטלר שאף לבסס את שלטונו בעזרת ברית עם‬
‫בעלי ההון וראשי הצבא הגרמני‪ .‬גורמים אלו היו נחוצים להיטלר‪ ,‬הואיל והשתלבו‬
‫בתכניתו לחזק את כלכלת גרמניה ואת עוצמתה הצבאית‪ .‬ארנסט ראהם‪ ,‬ראש‬
‫"האס‪-‬אה"‪ ,‬פלוגות הסער הנאציות‪ ,‬גוף צבאי למחצה‪ ,‬שסייע להיטלר לתפוס את‬
‫השלטון באמצעות הטלת פחד ואימה והפעלת טרור מול מתנגדיו‪ ,‬התנגד למהלך‪.‬‬
‫ראהם סבר כי לא ניתן לסמוך על ראשי הצבא וסירב לקבל את בעלי ההון לשורות‬
‫המפלגה משום שדגל בחלוקת משאבים שוויונית ובצמצום ההון הפרטי‪ .‬היטלר הורה‬
‫לרצוח את ראהם ואת צמרת הארגון‪ .‬הפעולה התבצעה ביוני ‪ ,1934‬וכונתה "ליל‬
‫הסכינים הארוכות"‪ ,‬כי נמשכה לילה אחד‪ .‬הפעולה חיזקה את מעמדם של הצבא‬
‫וארגון "האס‪-‬אס"‪ ,‬שתפס את מקום "האס‪-‬אה"‪ ,‬כארגון הקרוב ביותר להיטלר‪ ,‬סייע‬
‫להיטלר להדק את הקשר עם בעלי ההון בגרמניה והבהיר כי היטלר לא יסבול כל‬
‫התנגדות לדרכו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסדר החדש" – הגדרתו ומטרותיו‬
‫הנאצים שאפו לעצב את העולם בהתאם לתפיסתם‪" .‬הסדר החדש" נועד לענות על צורך זה‬
‫ומטרתו הייתה שינוי כל תחומי החיים‪ .‬כך‪ ,‬הכריז היטלר‪ ,‬לאחר שהשתלט על מרבית שטח‬
‫אירופה‪ ,‬כי "שנת ‪ ,1941‬היא שנה היסטורית שבה יבוצע הסדר החדש באירופה"‪ .‬בניסיון‬
‫לממש את מטרתם ולהתאים את העולם לאידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬ובעיקר לתורת הגזע ולצרכיה‬
‫הכלכליים של גרמניה המצויה במלחמה‪ ,‬יוצרים הגרמנים מסגרת חיים מקיפה‪ .‬זו מבוססת‬
‫על חוקים וכללים שהכתיב המשטר הנאצי‪ ,‬מחייבת את כל המדינות המצויות בשליטתה של‬
‫גרמניה ואת בנות בריתה‪.‬‬
‫באופן המתואר לעיל‪ ,‬הגדירה גרמניה את מעמדם של העמים השונים‪ ,‬את תפקידם ואת‬
‫גבולות המדינות השונות‪ .‬בתוך כך‪ ,‬המשיכו הגרמנים לקדם את תוכניתם לחיסולם של‬
‫הגזעים הנחותים‪ ,‬ובראש ובראשונה‪ ,‬היהודים‪.‬‬
‫צעדים למימוש "הסדר החדש"‬
‫‪ (1‬ניצולם של הגזעים "הנחותים" במזרח – לצורך עבודות כפייה‪ .‬הגרמנים גייסו‪ ,‬לרוב‬
‫באמצעים אלימים‪ ,‬על כשבעה מליון מתושבי מזרח אירופה ‪ -‬רובם סלאבים‪ ,‬מיעוטם‬
‫יהודים ‪ -‬שהות במחנות עבודה במזרח אירופה ובגרמניה עצמה‪ .‬במחנות עסקו בעבודות‬
‫ששירתו את המאמץ המלחמתי של גרמניה ואת כלכלתה‪ .‬יוצרו בתחומם של המחנות‪:‬‬
‫כלי נשק‪ ,‬מכונות‪ ,‬וכלי רכב‪ .‬רבים מהעובדים בכפייה הופנו גם לעבודות תשתית בגרמניה‬
‫ובמקומות אחרים‪.‬‬
‫‪ (2‬שוד כלכלי ותרבותי – הגרמנים נטלו לעצמם תוצרת חקלאית‪ ,‬החרימו מפעלים וסחורות‪,‬‬
‫הפקיעו חשבונות בנק ורכוש פרטיים‪ ,‬השתלטו על מחצבים וחומרי גלם‪ .‬לצד זאת‪ ,‬העבירו‬
‫הגרמנים לרשותם‪ ,‬אוצרות אמנות‪ .‬יצוין‪ ,‬כי צעדים אלו שאפיינו את הכיבוש במזרח‬
‫אירופה‪ ,‬התרחשו גם במערבה‪ ,‬למרות שבהיקף קטן יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגרמנים תבעו מכל‬
‫מדינה לשלם "מס כיבוש"‪ ,‬שסייע במימון הוצאות המלחמה‪ .‬כך‪ ,‬צרפת לדוגמה‪ ,‬שילמה‬
‫לגרמניה ‪ 7‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫‪ (3‬פגיעה בתרבות ובמשכילים הסלאבים – בארצות מזרח אירופה הכבושות ניסו הגרמנים‬
‫לפגוע באליטה התרבותית ללא הרף‪ ,‬ובכלל זאת באנשי דת‪ ,‬באנשי רוח ובמדענים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫אסרו הגרמנים על הוראת מקצועות מסוימים – בעיקר‪ ,‬בתחומי הרוח – כדי לחסום‬
‫יצירתה של חשיבה ביקורתית‪.‬‬
‫‪ (4‬העברת אוכלוסיות – הנאצים העבירו מיליוני אנשים באירופה ממקום אחד למשנהו‪,‬‬
‫בהתאם לעקרונות "הסדר החדש" שגיבשו‪ .‬גרמנים הועברו לשטחי מזרח אירופה במטרה‬
‫להניח את היסודות להקמת הרייך‪ ,‬ויהודים נשלחו לפולין‪ ,‬במטרה להגשים את תכנית‬
‫"הפתרון הסופי" ולהשמיד את העם היהודי‪.‬‬
‫‪" (5‬המתות חסד" ‪ -‬במאמץ לטהר את אירופה מגורמים‪ ,‬שלשיטת הנאצים‪ ,‬מחלישים‬
‫ומנוונים אותה נשלחים צוותים רפואיים לשטחי שכבשה גרמניה‪ .‬מטרתם בלשון‬
‫"מכובסת" להמית אנשים מוגבלים פיזית כנכים‪ ,‬ונפשית‪ .‬פעילות זו נקראה "אותנזיה"‬
‫ובמהלכה נרצחו עשרות אלפי אנשים ביבשת אירופה באמצעות תאי גזים‪ ,‬אך גם בירי‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫א‪ .‬הקשיים של היהודים בגטו עד תחילת ביצוע "הפתרון הסופי" ואופן השפעתם על המשפחה‬
‫היהודית‪.‬‬
‫‪ (1‬רעב – ליהודים בגטאות הוקצבו פחות מ‪ 10% -‬של מזון מהצריכה המינימלית של אדם‬
‫בוגר )לעומת מעל ‪ 2000‬קלוריות ליום עבור הגרמנים(‪ .‬הרעב פגע בחיוניותו של האדם‬
‫ובליכודו של התא המשפחתי‪.‬‬
‫כ‪ 80% -‬מתצרוכת המזון היומית הגטו ורשה‪ ,‬למשל‪ ,‬הגיעה בצינורות הברחה שונים‪ ,‬כמו‬
‫תעלות תת קרקעיות ובקיעים בחומה‪ .‬בנוסף להברחה מאורגנת זו‪ ,‬שרבים מצאו בה את‬
‫מותם‪ ,‬פעלו בגטו גם מבריחים בודדים )בעיקר נשים וילדים(‪ ,‬שהסתננו לחלקה הפולני של‬
‫העיר כדי להביא מעט מזון למשפחותיהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניסו יהודי הגטאות למכור את שארית‬
‫רכושם בתמורה למזון‪ ,‬אך גם רכושם המועט אזל במהירות‪ .‬ההיררכיה המשפחתית‬
‫השתנתה וילדים תפסו את מקום המבוגרים‪ ,‬כאחראים על הישרדות המשפחה‪.‬‬
‫‪ (2‬תברואה‪ ,‬מחלות ומוות – ברוב הגטאות שרר מחסור כבד באמצעי ניקיון‪ ,‬ותושבי הגטו‬
‫התקשו לשמור על ניקיון סביבת מגוריהם ועל ניקיונם האישי‪ .‬בנסיבות אלו פרצו מחלות‬
‫מדבקות ומגפות‪ ,‬שגרמו לתמותה רבה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬גדל מספר היתומים‪ ,‬האלמנות‬
‫והתא המשפחתי איבד מחוסנו‪.‬‬
‫‪ (3‬עבודות כפייה ותעסוקה בגטו – על היהודים הוטלה החובה לעבוד בעבודות כפייה קשות‬
‫ומשפילות‪ ,‬אך רוב יושבי הגטו התנדבו אליהן בשל ההטבות המסוימות שהעניקו – בעיקר‬
‫הקצבת מזון נוספת‪ .‬תחילה עבדו העובדים בסמוך לגטו‪ ,‬אך מסוף ‪ 1940‬נשלחו גם‬
‫למחנות העבודה‪ ,‬שבהם נשחקו כוחותיהם‪ ,‬ומשפחות רבות בגטו נותרו ללא האב‬
‫המפרנס‪ .‬עול כלכלת המשפחה הוטל על הנשים והילדים הבוגרים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מציאות החיים בגטו יצרה שבר מבחינת סדרי חייה של המשפחה וכן מבחינתו‬
‫של היחיד בתוכה‪ .‬את תפקיד ראש המשפחה תפסה פעמים רבות האישה‪ ,‬בעיקר לאחר‬
‫שגברים רבים נשלחו למחנות העבודה‪ .‬המאבק להישרדות חייב את המשפחה ואת הנשים‬
‫היהודיות להתמודדות יום‪-‬יומית עם הצורך להשגת מזון‪ ,‬בתחזוקת הבית ובטיפול‬
‫בילדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ארגונים שעסקו בפעולות עזרה דוגמת‪:‬‬
‫‪ (1‬ועדי הבתים – אלה היו ועדי פעולה בבתים בהם התגוררו מאות אנשים‪ ,‬בעיקר בגטו‬
‫ורשה‪ .‬תפקידם היה טיפול בניקיון הבתים כדי למנוע מחלות‪ ,‬קידום הקמת מטבחים‬
‫ציבוריים‪ ,‬במטרה להתגבר על קשיי הרעב ואספקת המזון בגטו ולסייע במציאת מקום‬
‫מגורים ליהודים‪ .‬לצד אלו‪ ,‬העניקו אנשי הוועד עזרה רפואית‪ ,‬בניסיון למנוע התפשטות‬
‫מחלות זיהומיות ומגיפות‪.‬‬
‫‪ (2‬תנועות הנוער ‪ -‬עם פרוץ המלחמה נותרו יהודי פולין ללא מנהיגות‪ ,‬הואיל ורוב המנהיגים‬
‫היהודים נמלטו מהמדינה‪ .‬על רקע זה‪ ,‬עלתה בהדרגה‪ ,‬חשיבותם של מנהיגי תנועות הנוער‬
‫ואנשיהם‪ .‬הקשיים שהיו ליודנראטים לזכות באמון יהודי הגטאות‪ ,‬בשל מורכבות‬
‫תפקידם והעובדה שלא נבחרו לתפקידם בידי היהודים‪ ,‬חיזקה גם היא את מעמד תנועות‬
‫הנוער‪.‬‬
‫פעולות תנועות הנוער בגטאות‪:‬‬
‫• יצירת מציאות אחרת‪ :‬אנשי תנועות הנוער הצליחו לטפח במפגשים ובכינוסים שערכו‬
‫מציאות אלטרנטיבית‪ ,‬עולם שבו יש מקום לתקוות‪ ,‬לשאיפות ולחלומות‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד גמור‬
‫למציאות חיי המבוגרים ואווירת הייאוש ששררה בגטאות‪.‬‬
‫• עידוד הנוער‪ :‬במפגשי תנועות הנוער התאפיינו בשיחות חופשית‪ ,‬אשר תרמו ליכולת‬
‫לשכוח ולו לזמן קצר את מצוקות הגטו וליצור פעילות מלכדת‪ .‬אלו תרמו לשימור ולטיפוח‬
‫מצב הרוח של הנוער בגטאות‪.‬‬
‫• סיוע סוציאלי‪ :‬תנועות הנוער פעלו כדי לסייע למשפחות במצוקה‪ ,‬לילדים בודדים‬
‫שנותרו ללא משפחות‪ ,‬עקב עבודות הכפייה והמחלות הרבות שהתפשט בגטאות‬
‫• הברחת מוצרים לגטאות‪ :‬התנועות עסקו בהברחה‪ .‬הן הבריחו מזון ונשק לגטאות‪ ,‬ובדרך‬
‫זו התמודדו עם הקצבת המזון הזעומה שניתנה בידי הנאצים לתושבי הגטאות‪ ,‬שהסתכמה‬
‫בפחות ממאתיים קלוריות לאדם ליום‪.‬‬
‫פרק שני‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫א‪ .‬לצד השתלבות היהודים בלחימה נגד הגרמנים במסגרות עצמאיות‪ ,‬בגטאות‪ ,‬בקבוצות פרטיזנים‬
‫יהודים ובמחנות ההשמדה‪ ,‬נטלו כמיליון וחצי יהודים חלק במלחמה נגד גרמניה בשורותיהם של‬
‫צבאות סדירים שונים‪ .‬לחימה זו היוותה חלק מהמאמץ הכללי של מולדתם ותאמה את תחושת‬
‫השליחות שלהם שהתבססה על רצונם לתרום להצלת יהודים במצוקה‪ ,‬בני עמם‪ ,‬וכאשר החלו‬
‫להגיע הידיעות על השמדת יהודי אירופה יצר הנקמה פעם בליבותיהם‪.‬‬
‫היהודים מילאו תפקידים שונים – מחיילים פשוטים ועד למפקדים בכירים‪ ,‬שירתו בכל החילות‬
‫וחלקם גם שילמו מחיר כבד כתוצאה מלחימתם‪ .‬כך‪ ,‬כרבע מיליון יהודים שלחמו בשורות צבאות‬
‫בעלות הברית‪ ,‬איבדו את חייהם במלחמה‪.‬‬
‫דוגמאות בולטות להשתלבות יהודים בצבאות השונים‬
‫הצבא האדום – כחצי מיליון יהודים התגייסו לצבא הסובייטי‪ .‬חלקם התנדב לשרת בשורותיו‪ .‬כ‪-‬‬
‫‪ 200,000‬יהודים איבדו את חייהם בלחימה וכמאה וחמישים זכו לעיטור הגבוה היותר‪ ,‬שניתן‬
‫לקבל בצבא האדום – "גיבור בריה"מ"‪.‬‬
‫צבא ארה"ב – גם לשורותיו הצטרפו כחצי מיליון חיילים יהודים‪ .‬מדובר בעשרה אחוזים מכלל‬
‫יהודי ארה"ב בתקופה זו‪.‬‬
‫יהודי שני צבאות אלו השתתפו בשחרור מחנות ההשמדה ומספר גדול של לוחמים יהודים ב"צבא‬
‫האדום" היו מעורבים במערכה על כיבוש ברלין‪.‬‬
‫הצבא הבריטי – גויסו כ‪ 60,000-‬מיהודי בריטניה ואליהם הצטרפו עשרות אלפים משטחי‬
‫האימפריה הבריטית – אוסטרליה‪ ,‬דרום אפריקה וניו‪-‬זילנד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוקמה "הבריגדה‬
‫היהודית"‪ ,‬כוח עצמאי לוחם של יהודים‪ ,‬תושבי א"י‪ ,‬שמנה כ‪ 5500-‬לוחמים ולחם עם הצבא‬
‫הבריטי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סיבות שהובילו את תנועות הנוער להוביל את המרידות ברוב הגטאות‪:‬‬
‫ככלל‪ ,‬ניתן בהחלט לומר כי תנועות הנוער הובילו את המרידות בגטאות‪ ,‬מסיבות שונות‪.‬‬
‫הראשונה‪ ,‬קשורה לנטישת רובה של מנהיגות יהודי פולין את המדינה עם כיבושה בידי‬
‫הנאצים‪ ,‬ובמהלך חודשי הכיבוש הראשונים‪ .‬מנהיגי תנועות הנוער‪ ,‬חשו אחריות למלא את‬
‫החסר ופעלו כחלופה לחסרים‪.‬‬
‫השנייה‪ ,‬פעילותם הנרחבת של תנועות הנוער בגטאות בתחומים כהברחת מזון ומוצרים לתוך‬
‫הגטו )בוורשה למשל(‪ ,‬הפצת עיתונים וכרוזים‪ ,‬עריכת כנסים שונים ויצירת מערכת חינוך‬
‫חלופית‪ ,‬באה על חשבון פעילות המפלגות השונות‪ ,‬שחדלו להתקיים‪ .‬על רקע פעילותן‪ ,‬תנועות‬
‫הנוער בגטאות השונים‪ ,‬הצליחו ליצור מערכת קשרים בינן לבין עצמן ועם גורמים מחוץ‬
‫לגטאות כמו המחתרת הפולנית וגורמי פשע‪ ,‬עובדה שסייעה להן לקבל ידיעות על המתרחש‬
‫מחוץ לגטאות עצמם‪.‬‬
‫השלישית‪ ,‬התנגדות לדעתם של היודנראטים‪ .‬תנועות הנוער הציבו בפני יהודי הגטאות‬
‫אפשרות לדרך פעולה אחרת‪ .‬בעוד היודנראטים שנשאו מתוקף תפקידם באחריות ציבורית‬
‫כבדה‪ ,‬ניסו לרוב‪ ,‬ליצור מציאות בה ישרדו חלק מתושבי הגטו‪ ,‬תוך שליחת חלק מיהודי הגטו‪,‬‬
‫תנועות הנוער‪ ,‬שמנהיגיהן התאפיינו בחשיבה גמישה יותר‪ ,‬גם בגלל גילם הצעיר‪ ,‬הביעו דעה‬
‫הפוכה‪ :‬התנגדות חמושה כדרך להתמודדות מול הנאצים‪.‬‬
‫הרביעית‪ ,‬ייתכן שלנוכח גילם הצעיר והיעדר משפחה וילדים‪ ,‬מנהיגי ואנשי תנועות חשו בנטל‬
‫אחריות מופחת‪.‬‬
‫מטרות המרד‬
‫חברי תנועות הנוער ויתר הלוחמים בגטאות השונים ידעו היטב כי סיכוייהם לשרוד שלא לומר‬
‫לנצח את הגרמנים‪ ,‬אפסיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬המכנה המשותף לכולם נשען על תחושתם כי יש להילחם‬
‫בנאצים כשליחות למען הדורות הבאים‪ ,‬למען העם היהודי ולצד הכוחות הנאבקים בנאצים‬
‫בעולם כולו‪.‬‬
‫המטרות של המורדים היו‪:‬‬
‫הרצון לנקום בנאצים על הרצח השיטתי של בני העם היהודי‪ ,‬הם ראו בנאצים את האויב המר‬
‫והאכזרי ביותר שידע העם היהודי ולכן יש לעמוד מולו‪.‬‬
‫"שלוש שורות בדפי ההיסטוריה"‪ ,‬כלומר למען הדורות הבאים והזיכרון הקולקטיבי‪ .‬תנועות‬
‫הנוער הבינו כי מדובר במאבק שיעצב את פני האנושות ורצו להתייצב לצד הכוחות הלוחמים‬
‫בשם הצדק‪ ,‬החופש וערכי המוסר ההומניים‪ .‬המורדים בגטאות הבינו כי המאבק נדון לתבוסה‬
‫צבאית‪ ,‬אך רצו להפגין את הצורך במאבק נגד הרוע המוחלט‪ ,‬ולו באופן סמלי‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫א‪ .‬הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסייה המקומית ליהודים בזמן הכיבוש הנאצי‪.‬‬
‫‪ (1‬המסורת האנטישמית – שנאת היהודים המסורתית או המודרנית‪ ,‬כלומר הקשורה לשייכותו‬
‫ללאום ולגזע "נצלנים"‪ ,‬החיים ומתעשרים על חשבון המקומיים‪ ,‬שרווחה במקומות מסוימים‬
‫הייתה בגדר תופעה מושרשת ונרחבת‪ .‬המחקר ההיסטורי מדגים כי ככל שבמקום מסוים‬
‫האנטישמיות התאפיינה בעוצמה גדולה יותר והייתה בעלת היקף נרחב‪ ,‬גברה נכונות התושבים‬
‫לסייע להשמדת היהודים אם באופן פעיל‪ ,‬או באדישות‪ .‬באופן זה‪ ,‬מרבית יהודי פולין נמחו‬
‫ובדנמרק שבה לא שררה אנטישמיות רבה‪ ,‬ניצלו מרביתם‪.‬‬
‫‪ (2‬אופי המשטר – במדינות שבהן היה נהוג משטר דמוקרטי‪ ,‬זכו לרוב היהודים‪ ,‬לזכויות שוות‬
‫וליחס סובלני מצד האוכלוסייה‪ .‬החינוך במדינות אלו עודד פתיחות לשוני דתי ותרבותי‪ .‬לכן‪,‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬תושבי מדינות אלו נטו לסייע ולתמוך ביהודים יותר ממקומות שבהן אופי המשטר‬
‫היה אחר‪ .‬שם‪ ,‬לא שררה מידת פתיחות וסובלנות‪ ,‬שיצרה אווירה אשר הובילה את‬
‫האוכלוסייה לעזור ליהודים‪.‬‬
‫‪ (3‬השליטה הנאצית במדינה הכבושה – אופי השליטה הנאצית לא היה אחיד והשתנה ממדינה‬
‫למדינה‪ .‬במדינות בהן התירו הנאצים לשלטון המקומי להמשיך ולתפקד‪ ,‬ולשמור על חופש‬
‫תמרון מסוים בניהול ענייני המדינה‪ ,‬מצבם של היהודים היה לרוב‪ ,‬טוב יותר‪ .‬האוכלוסייה‬
‫שמרה בחלקה‪ ,‬על יחסים תקינים עם היהודים וחוקי הגזע‪ ,‬לא תמיד הוחלו עליהם‪ .‬במדינות‬
‫שהיו בשליטתם הישירה של הנאצים מצבם של היהודים היה בכי רע‪.‬‬
‫‪ (4‬תאוות בצע – חלק מאוכלוסיית אירופה ביקש להשתלט על רכוש יהודי‪ .‬זאת‪ ,‬בשל הדימוי של‬
‫היהודי כ"עשיר"‪ ,‬או בשל ידיעה ברורה כי השתלטות על רכושם של היהודים אפשרית ותשפר‬
‫את מצבם‪ .‬כך‪ ,‬נטלו לעצמם חלק מתושבי אירופה רכוש יהודי רב‪ :‬מפעלים‪ ,‬בתים‪ ,‬עסקים‬
‫וחפצים יקרי ערך‪.‬‬
‫‪ (5‬פחד מפני הגרמנים – החשש הכבד מפני עונשם של הגרמנים והשלטון המקומי ששיתף עמם‬
‫פעולה גרם לרבים להימנע מסיוע ליהודים‪ .‬העונשים על סיוע ליהודים‪ ,‬כללו מאסר‪ ,‬הגליה‬
‫למחנה עבודה ועונש מוות‪ ,‬זאת‪ ,‬בהתאם לחומרת העבירה בעיני הגרמנים‪ .‬לצד אלו‪ ,‬הגרמנים‬
‫נהגו להטיל גם עונשים קולקטיביים כגון‪ ,‬פגיעה במשפחת המסייע ושריפת בתי הכפר בו‬
‫התגורר המסייע‪ .‬מנגד‪ ,‬הגרמנים העניקו הטבות שונות דוגמת מצרכים וכסף‪ ,‬למי שהסגיר או‬
‫הלשין על יהודים שהסתתרו ועל סייעניהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬השם "חסידי אומות העולם" הוא הכינוי לו זכתה קבוצת אזרחים לא יהודים שסייעו בהצלת‬
‫יהודים‪ ,‬כבודדים או כקבוצות‪ ,‬במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬אנשים אלו סיכנו את חייהם ואת‬
‫חיי קרוביהם במאמץ להציל יהודים ממוות‪ .‬מקור המושג בהלכה היהודית‪ ,‬המכנה בשם זה אנשים‬
‫שאינם יהודים ומסייעים להם בעתות מצוקה‪ .‬על‪-‬פי חוקי מדינת ישראל‪ ,‬אחראי "יד ושם"‪ ,‬על‬
‫הענקת התואר "חסיד אומות העולם" לאנשים שהיו מעורבים באופן פעיל בהצלת יהודים‪ ,‬סיכנו‬
‫תוך כדי כך את חייהם ולרוב‪ ,‬גם את חיי בני משפחותיהם ועשו זאת‪ ,‬ללא קבלת תמורה חומרית או‬
‫ציפייה לתמורה‪" .‬יד ושם"‪ ,‬העניק ליותר מ‪ 22,000-‬איש‪ ,‬את התואר‪.‬‬
‫המניעים להצלת יהודים‬
‫‪ (1‬מניעים אנטי נאציים‪ :‬הסיוע ליהודים והניסיון להצילם נתפסו כדרך של התנגדות לכיבוש‬
‫הנאצי‪.‬‬
‫‪ (2‬מניעים הומניטריים‪ :‬הרצון לסייע לאדם הנמצא במצוקה‪ ,‬הנחה רבים מחסידי אומות‬
‫העולם‪ .‬להבנתם‪ ,‬היהודי‪ ,‬הוא אדם וככזה‪ ,‬יש למלטו מציפורני הנאצים‪.‬‬
‫‪ (3‬יחסי שכנות‪ :‬יהודים רבים ניצלו בזכות עזרה שהגישו שכניהם‪ .‬האחרונים לא הסכימו לעמוד‬
‫מן הצד‪ ,‬בזמן ששכניהם היהודים במצוקה ובסכנת חיים‪.‬‬
‫‪ (4‬מניעים דתיים‪ :‬אנשי כנסייה סייעו בהסתרת יהודים ובהברחתם‪ .‬לתפיסתם‪ ,‬הצלת חיים‬
‫הייתה בגדר חובה דתית‪ ,‬גם אם לא מדובר באדם המשתייך לנצרות‪ ,‬אלא בן דת אחרת‪.‬‬
‫דוגמאות לדילמות עמן התמודדו חסידי אומות העולם הן‪:‬‬
‫‪ (1‬החשש הכבד מהפגיעה הקשה בבני משפחותיהם ובסביבתם בעקבות הסיוע שהגישו ליהודים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הצלת היהודים הייתה תולדה של סיבות ברורות‪ ,‬אולם הם הבינו כי במקרה של‬
‫חשיפת מעשיהם ההשלכות על בני משפחותיהם ועל שכניהם צפויות להיות קשות‪ ,‬לעתים‪ ,‬היה‬
‫מדובר אף ברצח‪.‬‬
‫‪ (2‬הסתירה שהייתה בין מעשיהם למה שהוצג כאינטרס המולדת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שינדלר‪ ,‬אזרח גרמני‪,‬‬
‫חבר המפלגה הנאצית שחונך לאור תפיסת העולם הנאצית‪ ,‬אך פעולותיו להצלת בני אדם‪,‬‬
‫שנמנו עם העם היהודי‪ ,‬יצרה קונפליקט בין "צו המצפון" לבין רגש הנאמנות ללאום‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫א‪ .‬עם פלישת גרמניה לבריה"מ ביוני ‪ ,1941‬השתלטו הגרמים על שטחים שבהם התגוררו‬
‫כארבעה מיליון יהודים‪ .‬בבריה"מ החלו הגרמנים בפעם הראשונה ליזום מעשי הרג המוני של‬
‫יהודים‪.‬‬
‫הסברים לרצח ההמוני של יהודים בבריה"מ‪ ,‬כוללים בין היתר‪ ,‬את הגורמים שלהלן‪:‬‬
‫הקומוניזם זוהה בתפיסת הנאצים עם היהודים – התפיסה הנאצית הבהירה כי ‪ 2‬הסכנות‬
‫הגדולות ביותר לעתיד המין האנושי הן הקומוניזם והיהודים‪ .‬היטלר והנאצים טענו כי‬
‫המשטר בבריה"מ הוא משטר "יהודי קומוניסטי"‪ .‬כלומר‪ ,‬הגזע המסוכן ביותר יצר את‬
‫תפיסת העולם ההרסנית ביותר ושולט במדינה שביכולתה לשבש את תכניות היטלר‬
‫וכתוצאה‪ ,‬לאיים על שלום העולם‪ .‬הפלישה לבריה"מ יצרה מציאות לפיה ניתן לטפל בשתי‬
‫הבעיות ב‪-‬זמנית וליישם את הפתרון שמציעה האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫גרמניה כבשה שטח שתחומו מספר גדול של יהודים – מספר היהודים שכבשה גרמניה‬
‫באזורי בריה"מ היה כארבעה מיליון‪ .‬ההתמודדות עם "הבעיה היהודית" בדרך של ריכוז‬
‫והקמת גטאות‪ ,‬כפי שנוסתה בפולין הייתה קשה ומורכבת לביצוע בבריה"מ‪ .‬על רקע נסיונם‬
‫של הנאצים בפולין‪ ,‬הם ידעו כי הרעת תנאי החיים של היהודים‪ ,‬לא מובילה לפתרון מהיר של‬
‫"הבעיה היהודית"‪.‬‬
‫עקרון מרחב המחיה – קבע כי שטחי בריה"מ אמורים לשמש להקמת הרייך‪ .‬על פי תפיסתו‬
‫של היטלר‪ ,‬מדובר היה בשטחים אותם יש לטהר מהגזעים הנחותים‪.‬‬
‫נחיתות הגזע הסלאבי – בהתאם למדרג הגזעים הנאצים‪ ,‬הסלאבים המתגוררים במזרח‬
‫אירופה הם גזע נחות שאת רובו יש להשמיד ומיעוטו ישמש כמשרתם של "האדונים הארים"‪.‬‬
‫על רקע זה‪ ,‬לא ייחסו הנאצים חשיבות כלשהי‪ ,‬לתגובות הציבור בבריה"מ על הרצח ההמוני‬
‫של היהודים‪.‬‬
‫יוזכר כי בחלק ממדינות מזרח אירופה‪ ,‬זכו הגרמנים לשיתוף פעולה הדוק מצד גורמים‬
‫מקומיים‪ ,‬בעיקר בשל שנאת היהודים שרווחה בקרב קבוצות מסוימות באוקראינה‪ ,‬פולין‪,‬‬
‫ביילורוסיה והמדינות הבלטיות‪ ,‬בעיקר ליטא‪.‬‬
‫ב‪ .‬ועידת ואנזה‪ ,‬שהתכנסה בינואר ‪ ,1941‬בווילה סמוך לברלין‪ ,‬התכנסה במטרה לשפר את‬
‫התיאום ושיתוף הפעולה בין גופי השלטון הנאצי‪ ,‬בכל הקשור לביצוע "הפתרון הסופי"‪ .‬את‬
‫הוועדה‪ ,‬כינס היידריך‪ ,‬מבכירי "האס‪-‬אס"‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬על פי הרכב המשתתפים כי מדובר בניסיון להביא לתיאום בין הארגונים‬
‫ומשרדי הממשלה השונים שהיו צריכים להשתתף במבצע רחב ההיקף של השמדת העם‬
‫היהודי‪ ,‬ולשיתוף פעולה מלא מצדם‪ .‬השלטון הנאצי אותת לכל זרועותיו ומנגנוניו כי על כולם‬
‫להירתם להשמדת העם היהודי וכי מדובר במטרה שלה חשיבות עליונה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יצרה הוועידה הירארכיה ברורה בין הארגונים הגרמניים השונים שטיפלו בבעיה‪ .‬כפי‬
‫שהבהיר היידריך בראשית הדברים שנשא בפני משתתפי הוועידה‪" ,‬האס‪.‬אס" הוסמך בידי‬
‫גרינג ובמשתמע‪ ,‬היטלר‪ ,‬לעמוד בראש המנגנון להשמדת היהודים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ברור כי כוונת השלטון הנאצי הייתה להקים מערכת אזרחית‪-‬צבאית מורכבת‪,‬‬
‫שתכלול משרדים ממשלתיים‪ ,‬גופי מפלגה‪ ,‬יחידות משטרה וצבא‪ ,‬שיפעלו במשותף‪ ,‬לביצוע‬
‫"הפתרון הסופי"‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬נטלו בוועידה חלק‪ 15 ,‬נציגים‪ :‬בכירי "האס‪.‬אס"‪ ,‬הגסטאפו והמשטרה‪ ,‬לצד‬
‫פקידים בכירים של משרדי ממשלה שונים‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬משרד המשפטים ואף‬
‫נציג לשכתו של היטלר‪ .‬יצוין‪ ,‬כי איש מהמשתתפים בדיון לא הביע כל ערעור‪ ,‬הרהור שלא‬
‫לומר התנגדות לתכנית השטנית שהוצגה בוועידה‪.‬‬
‫הוועידה מבטאת החרפה ביחס ליהודים במהלך ביצוע "הפתרון הסופי" משום טעמים אלו‪:‬‬
‫רתימת כל המנגנונים השלטוניים בגרמניה לצורך השמדת היהודים‪ :‬הוועידה מחייבת את‬
‫כל גופי המנהל הציבורי בגרמניה ואת ארגוני הביטחון והמודיעין להפנות מאמץ ולהקצות‬
‫משאבים‪ ,‬לצורך ביצוע תכנית "הפתרון הסופי"‪.‬ההשמדה שלבשה בתחילתה צורה צבאית‪-‬‬
‫מבצעית עוברת למעשה‪ ,‬לשלב שבו מתבצעת באופן תעשייתי‪-‬בירוקרטי‪.‬‬
‫השאיפה להשמדה טוטאלית של היהודים‪ :‬עם הפלישה לבריה"מ השמדת היהודים‪ ,‬הייתה‬
‫מקומית ומתוחמת בזמן ובמקום‪ .‬הוועידה מסמלת את המעבר להשמדת יהודי יבשת אירופה‬
‫כולה‪ ,‬ושטחים נוספים שבהם שלטו הנאצים או משתפי הפעולה עמם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנאצים דאגו‬
‫למנות את מספרם המדויק של יהודי אירופה כולה‪ ,‬גם אלו שהתגוררו במדינות הניטרליות או‬
‫במקומות שבהם הייתה קהילה יהודית קטנה‪ ,‬דוגמת אלבניה )בה התגוררו ‪ 200‬יהודים(‪.‬‬
‫הגלובאליות של ההשמדה‪ :‬הוועידה קבעה כי היהודים יישלחו מכל מקום שבו שלטו‬
‫הגרמנים למחנות ההשמדה במזרח אירופה‪ ,‬במטרה להביא להשמדתם המוחלטת‪.‬‬
‫פרק שלישי‬
‫שאלה מס' ‪7‬‬
‫א‪ .‬הנימוקים של בגין בעד מאבק רצוף בבריטים‪:‬‬
‫ הדפוס הבריטי הוא לסגת כאשר הם נתקלים בהתנגדות חזקה‪.‬‬‫ צריך לסדוק את התדמית הבריטית בארץ‪-‬ישראל וכך לשבור את שלטונם‪.‬‬‫ המאבק הרצוף מעורר סקרנות והתעניינות בנעשה בארץ‪-‬ישראל‬‫ הבריטים צריכים את התמיכה והסיוע האמריקאי ולכן הם מוגבלים יותר‪.‬‬‫ב‪ .‬התנגדות של בן גוריון לדרך של בגין‪:‬‬
‫ הטרור לא מזיק באופן משמעותי לבריטים‪.‬‬‫ הטרור מסית כוחות שיכולים להתפנות לבניין הארץ‪.‬‬‫על מה הסכימו השניים‪:‬‬
‫יש להמשיך עם העלייה הבלתי לגאלית לארץ‪-‬ישראל ותמשיך ההתנגדות ל"ספר הלבן השלישי"‪.‬‬
‫שאלה מס ‪8‬‬
‫א‪ .‬שני יתרונות‪:‬‬
‫ סיום המנדט הבריטי על א"י‪.‬‬‫ הכרה בינלאומית במטרות התנועה הציונית‪.‬‬‫שני חסרונות‪:‬‬
‫ אין רצף טריטוריאלי בין השטחים של המדינה היהודית‪.‬‬‫‪ -‬ירושלים בשליטה בינלאומית‪.‬‬
‫ב‪ .‬שני שיקולים בעד ההכרזה‪:‬‬
‫לנצל הזדמנות היסטורית ולהקים מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל‪ ,‬אחרי מאות שנות גלות של‬
‫העם היהודי‪ ,‬אחרי עשרות שנים של פיתוח ציוני של הארץ‪ .‬להפוך מ"יישוב" ל"מדינה" היה חשוב לא‬
‫רק מבחינה עקרונית‪ ,‬אלא גם מבחינה מעשית ‪ -‬היה בכך להבטיח כי ניתן יהיה להתארגן למלחמה טוב‬
‫יותר‪ ,‬משום שלא צריך יהיה יותר לסמוך על נכונותם של האזרחים לסייע למאמץ המלחמתי‪ .‬אפשר‬
‫יהיה לחוקק חוק ‪ -‬מה שנעשה כמעט מיידית ‪ -‬לגיוס חובה של כל האזרחים היכולים להלחם או לתמוך‬
‫בלחימה‪ .‬הצבא הוקם עוד באותו חודש‪ ,‬כאשר שבוע לאחר הכרזת העצמאות הוקם המטה הכללי של‬
‫צבא ההגנה לישראל וההתארגנות לגיוס מוגבר ולשינוי המבנה הלוחם נעשה מיד לאחר מכן‪ .‬גם עולים‬
‫חדשים שהגיעו לנמל גויסו מיידית לצה"ל‪ ,‬וכונו "גח"ל" ‪ -‬גיוס חוץ לארץ‪.‬‬
‫שני שיקולים נגד ההכרזה‪:‬‬
‫הסיכון המדאיג ביותר היה על פי הערכות המומחים ‪ -‬הזמן המועט שהמדינה החדשה תשרוד‪.‬‬
‫מונטגומרי האגדי )שניצח את רומל באל‪-‬עלמיין( טען כי יש חשש אמיתי שהמדינה לא תחזיק אפילו‬
‫שבועיים‪ .‬יגאל ידין ‪ -‬קצין אג"ם )אגף מודיעין במטה הכללי של ההגנה( היה אופטימי יותר‪ ,‬ואמר כי‬
‫יש ‪ 50%‬של סיכוי להצלחה‪ ,‬אפילו אם תהיה פלישה של צבאות ערב‪ .‬בן גוריון‪ ,‬שלא היה מעולם איש‬
‫צבא בעצמו‪ ,‬שלח אנשים להיפגש עם המלך עבדאללה בתקווה להבטיח כי המלך לא ישלח את הלגיון‬
‫הערבי להלחם עם כוחות הפלישה מארצות ערב האחרות‪ .‬המלך הציע לגולדה מאיר שנשלחה אליו‬
‫לתת את חסותו ליישות היהודית בארץ‪ ,‬במקום שתוכרז מדינה יהודית‪ .‬סיכון אחר שהדאיג מאוד את‬
‫משה שרתוק )שרת ‪ -‬שר החוץ של המדינה שתקום( היה הסיכון כי ארצות הברית תסיר את תמיכתה‬
‫מהמדינה החדשה‪ ,‬אם יתעקשו ראשיה להכריז על הקמתה עכשיו‪ .‬החשש היה גדול מאוד משום שרוב‬
‫הכסף שנדרש למימון הוצאות הביטחון העצומות גוייס אצל יהודי ארצות הברית‪ .‬לשרתוק נראה היה‬
‫כי אין סיכוי שהמדינה תצליח לעמוד ללא התמיכה של הממשל האמריקאי ובוודאי ללא התמיכה‬
‫הכלכלית העצומה של יהדות ארה"ב‪.‬‬
‫שאלה מס ‪9‬‬
‫א‪ .‬הקשיים של הקמת המדינה תוך כדי הלחימה‪:‬‬
‫ צריך לכונן מסודות מדינה כדי לנהל באופן מסודר את הצבא‪.‬‬‫ צריך לפרק את המחתרות ולהקים צבא סדיר‪.‬‬‫ קליטת עלייה עצומה תוך כדי הלחימה‪.‬‬‫ בעיות כלכליות של מדינה בתחילת דרכה‪.‬‬‫ פלישה של צבאות ערב למדינה שזה עתה הוקמה‪.‬‬‫ב‪ .‬יעדי מדינות ערב‪:‬‬
‫ לסכל את תכונית האו"ם להקמת מדינה יהודית‪.‬‬‫ תקיפת יישובים יהודים מבודדים ותשתיות של היישוב היהודי‪.‬‬‫יעדי מדינת ישראל‪:‬‬
‫ בארבעת החודשים הראשונים התגוננות ולאחר מכן התקפיות‪.‬‬‫‪ -‬יכולת להקים מדינה עצמאית ולהגן עליה‪.‬‬
‫פרק רביעי‬
‫שאלה מס ‪10‬‬
‫א‪ .‬שלושה גורמים שסייעו לתהליך הדה‪-‬קולוניזציה בצפון אפריקה ואסיה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫סיבות כלכליות‪ :‬המושבות הוציאו יוצר כספים מאשר הכניסו; משבר כלכלי עולמי לאחר מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ .‬השליטה במושבות באפריקה ובאסיה היתה חשובה מאוד למעצמות‬
‫הקולוניאליות גם מהפן הכלכלי‪ .‬האירופאים עודדו את הילידים לגדל גידולי שוק נדרשים‪ ,‬כמו‬
‫קפה‪ ,‬בוטנים וכותנה )בהתאם לתנאים באזור השליטה(‪ .‬הם הפכו חלק מהילידים לעובדים‪ ,‬גם‬
‫מחוסר רצון‪ ,‬במטעים שלהם‪ .‬המושבות הפכו לאזורים התלויים בגידול חקלאי אחד עיקרי‪,‬‬
‫והנתינים הקולוניאליים לכוח עבודה זול‪ .‬על המושבות נאסר סחר עצמאי‪ ,‬והן חויבו לסחור‬
‫בתוצרתן רק דרך "ארץ האם"‪ .‬פיתוחה של המושבה היה בהתאם לצרכים הכלכליים‪ ,‬כלומר‬
‫מסילת ברזל נסללה במקום שבו יש צורך להעביר סחורה רבה במהירות וכו'‪ .‬לאחר מלחמת‬
‫העולם השניה ירדה רווחיות המושבות והחלו לעלות מחיר האחזקה שלהן‪ .‬הירידה ברווחיות‪ ,‬יחד‬
‫עם הצורך בהשקעת כסף רב נוסף‪ ,‬הפך את המשך השליטה במושבות ללא כלכלי‪ .‬המעצמות‬
‫הקולוניאליות‪ ,‬במיוחד בריטניה וצרפת‪ ,‬יצאו מן המלחמה כשקופות האוצר שלהן ריקות‪ .‬לא היה‬
‫באפשרותן להמשיך ולהחזיק במושבות‪ ,‬להשקיע עוד כספים‪ ,‬במיוחד כשהרווחיות של המושבות‬
‫הפכה לשולית כמעט עבורן‪.‬‬
‫ סיבות פוליטיות‪ :‬הליגה הערבית סייעה במאבק; ירידת הכוח של מדינות אירופאיות לאחר‬‫מלחמת העולם הראשונה; מאבק אלים וקשה של תנועות לאומיות;‬
‫ גורמים אידיאולוגים‪ ;:‬בהשפעת האירופאים ומתוך התנגדות להם‪ .‬רעיון הלאומיות נולד באירופה‬‫במאה ה‪ .19-‬מדובר בתפיסת עולם המציגה מאפיינים שווים וזהים לבני הלאום כולם‪ ,‬כמו‬
‫היסטוריה משותפת‪ ,‬מנהגים משותפים ובמיוחד קשר למולדת‪ ,‬בה צמח וחי העם‪ .‬התפיסה‬
‫הלאומית מבוססת לרוב גם על דחיית האחר‪ ,‬בן הלאום האחר ואף מביאה לעיתים קרובות‬
‫להתפתחות גזענות ושנאה כלפי האחר והזר‪ .‬החיים תחת שלטון קולוניאלי‪ ,‬וחשיפה לרעיונות‬
‫הלאומיות‪ ,‬הביא חלק מנתינתי הקולוניות לאמץ את רעיון הלאומיות‪ .‬מדובר בדרך כלל בבני‬
‫השכבה המשכילה‪ ,‬שלמדו בבתי הספר הקולוניאליים‪ .‬בדומה לגרעיני התנועות הלאומיות שקמו‬
‫עשרות שנים קודם לכן באירופה‪ ,‬כך גם בארצות הקולוניאליות‪ ,‬המשכילים הובילו את המאבק‬
‫לעצמאות‪ .‬על תפיסת הילידים במושבה כנחותים וכזקוקים‪ ,‬בפירוט רב יותר במדינה המדגימה‪.‬‬
‫ התפתחות של התנגדות עקרונות לתהליך הקולוניזציה בארה"ב ובריה"מ; התפתחות רעיון‬‫הלאומיות באזורים אלו; דעת הקהל העולמית יצאה נגד הקולוניזציה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שני גורמים לשינוי לרעה ביחס אל היהודים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫תהליך הדה‪ -‬קולוניזציה הוביל לחזרה את השורשים של התרבות הערבית‪ .‬היהודים היו גורם‬
‫זר בתהליך זה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השלטון החדש העדיף להעסיק ערבים על פני יהודים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הקמתה של מדינת ישראל העמיקה את הקרע בין האוכלוסייה הערבית והיהודית‪.‬‬
‫דרכי ההתמודדות במדינה אחת‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫התנועה הציונית הצליחה להביא חלק לא גדול מיהודי אלג'יריה לעלות לישראל‪ ,‬במיוחד אחרי‬
‫הקמת המדינה‪.‬‬
‫רוב רובה של יהדות אלג'יריה‪ ,‬יותר ממאה אלף נפש עזבו לצרפת‪.‬‬
‫שאלה מס ‪11‬‬
‫א‪ .‬תפיסת כור ההיתוך‪ :‬למדיניות ממשלת ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה ‪ ,‬ולפיה‬
‫העולים מתפוצות ישראל יתאימו עצמם לכלל האומה הישראלית המתחדשת שסימלה המייצג‬
‫הוא הצבר‪.‬‬
‫גורמים לאימוץ תפיסה זו‪:‬‬
‫ רצון ליצור דמות של יהודי חדש במקום היהודי הגלותי‪.‬‬‫‪ -‬רצון לאחידות תרבותית בתחילת דרכה של המדינה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גורמים לאימוץ הרב‪-‬תרבותיות‪:‬‬
‫ בעולם‪ :‬ערעור של הסדר החברתי לאחר מלחת העולם הראשונה; תפיסות חדשות בעולם של‬‫פוסט‪-‬מודרניזם‪ .‬תהליכים כלליים שהתרחשו במדינת ישראל ובעולם המערבי – העמדת‬
‫היחיד וצרכיו במרכז‪ ,‬החליפה את תחושת החברה המגויסת הנלחמת על עצם קיומה‪,‬‬
‫והאינדיבידואליזם )היחיד( שהחליף את הקולקטיביזם‪.‬‬
‫ בארץ‪ :‬העמדת הפרט במרכז; סדיקת האמון בממסד בעקבות מלחמת יום הכיפורים; המהלך‬‫הפוליטי בשת ‪ ;1977‬עלייתן של אליטות חדשות בחברה; הגירה של עובדים זרים לישראל‪.‬‬
‫שאלה מס ‪12‬‬
‫א‪.‬מניעים של סוריה ומצרים‪:‬‬
‫ להשיב את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים ואת כבודן שנפגע קשות במלחמה‪.‬‬‫ בשנים שלפני המלחמה נעשו ניסיונות שונים למשא ומתן בין ישראל למדינות ערב‪ ,‬אך ניסיונות‬‫אלו לא צלחו ונוצרה תחושה כי התהליך מדיני משותק‪.‬‬
‫תוצאות באחת החזיתות‪ :‬בחזית הדרום ‪ -‬המשיכו הכוחות הישראלים לכתר את הארמיה‬
‫המצרית בצד המערבי של התעלה‪ .‬ניסיון לכבוש את העיר סואץ לא צלח‪ ,‬וצה"ל כיתר את העיר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השפעה בתחום היחסים הבינלאומיים‪ :‬התלות של ישראל בסיוע מארה"ב בעקבות הספקת‬
‫הנשק השוטפת במהלך המלחמה גדלה מאד והתבטאה בסיוע מדיני‪ ,‬צבאי וכלכלי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השפעות בתחום החברתי‪-‬פוליטי‪ :‬המלחמה גרמה בהמשך למהפך פוליטי‪ .‬היא היתה אחד‬
‫הגורמים המרכזיים לנפילתו של המערך לאחר הגמוניה של עשרות שנים של תנועת העבודה‬
‫"בישוב" ובמדינה‪ ,‬ולעלייתו של הליכוד‪ .‬מדובר בשינוי שפתח פתח לעלייתן של אליטות‬
‫פוליטיות וחברתיות חדשות‪.‬‬