ראו כאן
‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ Ï˘ Â˙Â¯Î˘ ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ø˙¢„˜˙‰ ‡ 1 Sadeh layout.indd 5 3/16/08 7:58:25 AM ˜˙„¯‰ ∂ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ מבוא משתה חגיגי של האל דיוניסוס והגיבור הֵַרקל ֵס )איור (1הוא נושאו של הספין המרכזי ברצפת הפסיפס בווילה הרומית בציפורי )איור 1.(2סצנה זו הוגדרה במחקר כתחרות שתייה בין האל לגיבור; בעיצומה של התחרות אל היין מניף את גביעו בתנועת ניצחון ,וכך מתאפיין כבעל תבונה )sophrosyne, (svfrosúnhושליטה עצמית ) ,(enkrateia, \gkráteiaואילו הרקלס מתבזה בשתייה בלתי מרוסנת עד אבדן חושים ,מה שלכאורה מאפיין אותו כחסר מידה ,ולפיכך חסר שיקול דעת ולוקה בהיעדר ‡ÒÙÈÒÙ ∫± ¯ÂÈ ˆÔÈÙÒ‰ ¨È¯ÂÙÈ ˙¯Á˙ ¨ÈÊίӉ ˘˙ÔÈ· ‰ÈÈ „ÒϘ¯‰Ï ÒÂÒÈÂÈ ©È¯ÂÙÈˆÓ ÌÈÓÂψ˙‰ ·˙·Ȅ‡· ‰Ê ¯Ó‡Ó ªÒÈÈ ·‡Ê ßÙ¯٠ˆ®ÔÂ¯Ï È·‚ ∫ÌÂÏÈ שליטה עצמית .לפי תפיסה זו סצנת המשתה נושאת מסר דידקטי — היא מדגישה את תוצאות השתייה הבלתי מתונה ומבליטה לעומת שכרותו של הרקלס ,הגיבור האנושי ,את טיבו האלוהי של דיוניסוס2. לטענת קתרין דנבבין תיאור זה משקף באמצעות דימויים מיתולוגיים נהגים ראליים בני התקופה3. ˙ÈÓ¯‰ ‰Ù˜˙· χ¯˘È ı¯‡ ÈÒÙÈÒÙ· ÌÈÈ‚ÂÏÂ˙ÈÓ ˙ÂÊÁÓß ¨‰„˘ ß ∫¯˜ÁÓ‰ ˙„·ÚÓ ˜¯Ù Ï˘ „·ÈÚ ‡Â‰ ‰Ê ¯Ó‡Ó ‰·˙Î ‰„·ډ Ɖ¢Ò˘˙ ¨·È·‡–Ï˙ ˙ËÈÒ¯·È‡ ¨¯Â˘„ ˙„Â·Ú ¨ß˙ÂÈÂÚÓ˘Ó Ìȯ˘˜‰ — ‰Ó„˜‰ ˙ÈˇÊÈ·‰Â ·ÆdÚÂÈÒ ÏÚ ¯Â„È¯Ó ‰Ú¯ ßÙ¯ÙÏ ‰Â˙ ˙ίÚӉ ˙¯·ÁÓ‰ ˙„Â˙ ƉȄ·ÂÚ ¯˘‡ ßÙÂ¯Ù Ï˘ Â˙ÈÈÁ‰ 1 2 3 הרצפה נחשפה על ידי א"מ מאיירס ,א' נצר וק"ל מאיירס בחפירות שנערכו באתר בשנת .1987ראוR. Talgam & Z. : .Weiss, The Mosaics of the House of Dionysos at Sepphoris, Jerusalem 2004, p. 17מסביב לספין המרכזי ספינים קטנים יותר ,שמתוארים בהם אירועים מחיי אל היין והגיבור ,מקלעות שוליים צמחיות וכן פסיפס בצורת האות חי"ת מסביב למלבן כולו .הרצפה מתוארכת לסוף המאה השנייה או ראשית המאה השלישית לסה"נ .הרצפה נחקרה גם על ידי עובדיה וטורנהיים ,ראו :א' עובדיה וי' טורנהיים' ,הדמות הנשית בפסיפס מציפורי' ,מותר) 4 ,תשנ"ז( ,עמ' ;147 A. Ovadiah & Y. Turnheim, ‘The Female Figure in the Dionysiac Mosaic at Sepphoris’, Rivista Di Archeologia, 21 (1997), pp. 107–116 טלגם ווייס )שם( ,עמ' ;126125 ,65 ,54 ,51עובדיה וטורנהיים ,במאמרם בעברית )שם( ,עמ' K.M.D. Dunbabin, ;12 The Roman Convivium, Cambridge 2003, p. 8 דנבבין )שם( .ספרה של דנבבין עוסק בהיבטים הראליים של נוהגי האכילה והשתייה בתרבות היוונית והרומית וייצוגיהם ˜ ˙ „ ¯ ≥ ≤ ≠ μ ß Ó Ú ¨ Á ¢ Ò ˘ ˙ Ô Ò È ¨± ≤ ∑ ‰ 3/16/08 7:58:28 AM 1 Sadeh layout.indd 6 ˘ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙¯Π∑ ˜˙„¯‰ רצפת הפסיפס גדושה בסמלי המיסטריות הדיוניסיות ,ולמעשה בכל ספין יש סמלים כאלו, כפי שפירטו במחקרם רינה טלגם וזאב ו ַיס 4.לפי מסקנות מחקר זה עולים מרצפת הפסיפס שני מסרים :המסר שחיי דיוניסוס הם מופת למתקדשים במיסטריות הדיוניסיות ,ושעל ידי התקדשות זו מגיעים לקרבה המרבית לאל ולשחרור הנשמה ,המביא לאושר פנימי; המסר בדבר עליונותו של דיוניסוס ,אל היין ,על יריבו הרקלס ,המבזה עצמו באמצעות השתייה המופרזת 5.חולשתו של פירוש זה של היצירה בהיעדר אחידות תמטית וקונצפטואלית בין הספין המרכזי לספינים המקיפים. ‡ÒÙÈÒÙ ∫≤ ¯ÂÈ ˆ˙Â·È·Ò ¨È¯ÂÙÈ ∞∞≤ ¨¢‰ÒÏ ÈÏÏÎ ‰‡¯Ó נוסף על כך נוצרת סתירה בין שני המסרים של היצירה ,שכן אם ההתקדשות בשם האל ולשם התמזגות עמו במהלך המיסטריות הדיוניסיות ,המלווה בשתיית יין ובפורקן ,נחשבת נעלה וחיובית, מדוע שכרותו של הרקלס שלילית ומבזה? יש לציין עוד שדיוניסוס עצמו תואר לעתים כשהוא שיכור עד אבדן חושים ,כמו למשל בציורי קיר בווילת המיסטריות בפומפיי ובבית דיוניסוס באנטיוכיה6. מאחר שנושא התחרות בין דיוניסוס להרקלס אינו נזכר בשום סיפור מיתולוגי ,נשאלות מספר שאלות :באיזו נקודת זמן בחייו של הרקלס מדובר — האם בתקופת חייו על פני האדמה ,שבמהלכה ביצע משימות ומעשי גבורה ,או שמא מדובר בשלב שלאחר מותו והתקבלותו בקרב האלים? האם 4 5 6 3/16/08 7:58:31 AM האמנותיים .ראו :שם ,עמ' .6352גישה זו ניכרת בין היתר בהתייחסותה להיבטים החומריים ,כגון תפקידם של כלי המשתה ,בתיאור המשתה בטריקליניום של בית אורפאוס בציפורי .ראו :שם ,עמ' .168166 טלגם ווייס )לעיל ,הערה ,(1עמ' .126125 ,8557 שם ,עמ' .126125 A. Maiuri, Roman Painting, Geneva 1953, pp. 50–63; D. Levi, Antioch Mosaic Pavements, Princeton 1947, pl. VIIb 1 Sadeh layout.indd 7 ˜˙„¯‰ ∏ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ מדובר בעוד אחד ממצבי חוסר השליטה של הגיבור ,שבהם סבל משיגעון ,הזיק לסובבים אותו, ובסופו של דבר התפכח וניסה לכפר על מעשיו ,או שמא מצב זה שונה מן האחרים? ואשר לתחרות עצמה — מה תכליתה ומה משמעותה? אם אכן התחרה הרקלס בדיוניסוס בתקופת היותו בן תמותה, הרי מדובר בחריגה מגבולותיו ולפיכך בחטא ההיבריס ) .(hybris, πbriwניצחונו של אל בתחרות עם בן תמותה ידוע מראש ,והמפסיד אף נענש ,כמו למשל מַרסיאַס או אַָרכְנ ֶה 7.במקרה של הרקלס לא כך היה :הוא לא נחשב חוטא ,ובשום מקור אין מסופר על עונש שקיבל בעקבות הִתחרות באל דיוניסוס. כיוון שכך ,ייתכן שהכוונה לאירוע שהתרחש לאחר סיום פרק חייו הגשמיים של הגיבור ,כאשר זכה לחיי אלמוות באולימפוס .מעמדו של הגיבור בסצנה זו שווה לזה של האל ,מאחר שזכה להאלהה ) .(apotheosis, ˙poyévsiwמנקודת מבט זו אפשר להבין את התחרות באופן שונה ,שלא על יסוד עמדה קטגורית ושלילית כלפי הרקלס .אם כן עולה השאלה אם אמנם ניכרת בפסיפס כוונה לעורר חוסר אהדה כלפי הרקלס ,דמות נערצת בעולם היווני והרומי ,שזכה לכבוד כאל ,שהוקמו לו מקדשים, ושהתקיימו לכבודו פולחנים8. הרקלס הוא דמות מיוחדת במינה ,בעלת שני טבעים :אנושי — גיבור שעשה מעשי גבורה אולם גם שגה שגיאות כבדות; ואלוהי — שכן הוא זכה להאלהה לאחר מותו והתפתח פולחן לכבודו בתור אל .מסיבה זו ראוי שיכרונו להיבחן ביתר שימת לב :השיכרון הוא מצב של אבדן תודעה והיעדר שליטה עצמית ,ולכן נתפס ביסודו של דבר כשלילי .שתיית היין במסגרת משתה — אירוע חברתי מקובל בעולם הקלסי — נעשתה תוך שמירה על כללים מחמירים ובזהירות רבה .עם זאת יש בטקסטים האפלטוניים הרחבה והעמקה בעניין חשיבות אבדן התודעה בתנאים ובהקשרים מסוימים. מן המקורות האפלטוניים עולה כי שתיית היין עד שיכרון וסילוק התודעה מביאה לשיגעון זמני, לאקסטזה ,הנוסכת השראה ומביאה ליכולת התבוננות באלוהות עצמה ומתוך כך להתמזגות עמה. לתפיסה זו מקום מרכזי בהשקפה האפלטונית ,הרואה באלוהות אב טיפוס שהנפש שואפת לשוב אליו לאחר התנתקותה מן הגשמיות ,והיא נשארה דומיננטית גם במחשבה הנאופלטונית בתקופה הרומית, וזו אף הרחיבה ופיתחה אותה. לפיכך נראה כי במשתה דיוניסוס והרקלס ,שתי דמויות חשובות בדת היוונית ובתרבות היוונית, יש לתחרות השתייה מטרות נוספות ,מלבד הצגה רשמית ופומבית של עקרונות המידה הקלסיים. פירוש אחר של היצירה עשוי לגלות כי השיכרון אשר נוסך דיוניסוס על הרקלס הוא מגמתי ומכוון, ואולי אף קשור להאלהה של הגיבור או להתפשטותו מן הגשמיות .אבקש להראות כי מנקודת מבט שונה השיכרון ביצירה זו הוא למעשה אמצעי להתמזגות עם האלוהות ,ואוכיח זאת באמצעות עיון במקורות עתיקים וניתוח היצירה בהשוואה ליצירות מאמנות ציורי הכדים ביוון ,מתחום הפסיפס הרומי ומאמנות הקבורה ,ותוך התמקדות בדמויות המרכזיות — דיוניסוס והרקלס. 7 8 3/16/08 7:58:33 AM Diodoros Siculus, Bibliotheca historica, III, 59, 2–5 (trans. Ch.H. Oldfather, II [LCL]), London 1933–1967, ;pp. 273–275אובידיוס ,מטמורפוזות) 1455 ,6 ,תרגום ש' דיקמן ,ירושלים תשכ"ה ,עמ' .(223216 עובדה זו מקובלת על טלגם ווייס ,ראו :טלגם ווייס )לעיל ,הערה ,(1עמ' .126 1 Sadeh layout.indd 8 ˘ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙¯Ππ ˜˙„¯‰ השיכרון כמתת האל שתיית היין נחשבה בעת העתיקה להנאה הדורשת כללי זהירות :שתייה נכונה היא שתייה מתונה של יין מהול במים ,תוך הישמרות מפני הידרדרות למצב שכרות .בתחילתו של המשתה המפורסם שתיאר אפלטון מגיעים המשתתפים לכלל הסכמה שלא להשתכר9. היחס הזהיר לשתייה מקובל היה גם ברומא ,וסוגי המשתים השונים שתוארו בספרות העתיקה ) (epulae, convivia, comissationesהיו אמצעים למסד את השתייה ,להעניק לה לגיטימציה כאירוע תרבותי ,וליצור אפשרות למצב לגיטימי של 'שכרות מותרת' — באמצעות תחרויות שתייה ופרסים, קביעת מספר הרמות הכוסית על פי רצונו של האדם המתכבד ותירוצים שונים להצדקת השכרות10. סנקה התיר ואף המליץ לעתים להגיע לשכרות ,כחלק מן העונג הטמון במפגש חברתי ,ללא קשר לעקרון השליטה העצמית .ידועים היו הרגלי השתייה של קאטו ,שנהג לשתות יין לאחר סעודת הערב עד הבוקר .ידידיו הסבירו את מנהגו זה בצורך להסיח דעתו מעיסוקיו הרבים בענייני המדינה והציבור במשך היום ולאפשר לו להתענג לעת לילה על דיונים פילוסופיים11. המשתה בעת העתיקה היה אירוע מיוחד ,שנערך בחדר שיועד לכך ,והוא היה נעלה מחיי היומיום ולווה בסממנים פולחניים ,כגון רחיצת ידיים וענידת זר .אלה נועדו לייחד את המשתה כטקס או כמעבר למצב קיומי אחר ,שבו ישתחררו המסובים מהעמדת הפנים ומהדימוי העצמי שלהם בחיי היומיום ,שכן שתיית היין מביאה לגילוי האמת ,ליצירת אשליה של שכחה והשתחררות ולמצב תודעה שונה .במהלך המשתה דיברו המשתתפים בחופשיות על הכול ,והיין ,הגורם לאמירת דברי אמת ,הביא לקירוב לבבות12. בשירה היין נתפס כאמצעי הממריץ לגילוי האמת .לפי תֶאוג ְניס מומחים בוחנים את הזהב והכסף באמצעות אש ,אולם היין הוא הפותח את נשמת האדם 13.היין נחשב אמצעי המסייע לגלות את המחשבה ) (noos, nóowהאמִתית של האדם ,כדברי הנביא טֵֶרזיאס במחזה 'ה ַבּכְּחוֹת' לאֶוּריפידס' :הן השתגעות ודיבוק בכחי מביאים להארה' 14.חשיפת האמת באמצעות השיכרון גורמת לתחושת שחרור 9אריקסימכוס הרופא הצהיר ,מתוקף תפקידו ,כי שתיית יתר מזיקה לבני האדם .ראו :אפלטון ,המשתה) 176 ,תרגום מ' פינקלברג ,תל–אביב תשס"א ,עמ' .(3029שתיית יין בלתי מהול נחשבה הרגל נלוז וברברי .ראוF. Lissarague, The : .Aesthetics of the Greek Banquet, Princeton 1992, pp. 6–7בחיבור 'הסימפוזיום' של כסנופון מדבר סוקרטס בשבחו של היין הנלגם במתינות .ראוXenophon, Symposium, II, 23–26 (ed. R.C. Bartlett, The Shorter Socratic Writings: : (Apology of Socrates to the Jury, Oeconomicus, and Symposium, Ithaca, NY 1996, pp. 141–142 10על אודות נוהגי המשתה ברומא ותיאוריהם האמנותיים ראו :דנבבין )לעיל ,הערה ,(2עמ' .1312השלכותיו החמורות של אבדן השליטה הכרוך בשכרות עלולות להשפיע על המעמד החברתי ,על המשרה וכיוצא באלה .ראוJ.H. D’arms, : ‘Heavy Drinking and Drunkenness in the Roman World: Four Questions for Historians’, O. Murray & M. Tecusan (eds.), In vino veritas, London 1995, pp. 304–307; Plinius, Historia Naturalis, XIV, xxviii, 140, 146 (trans. R. Rackham, IV [LCL], London 1938–1963, pp. 279–283); Martialis, Epigrammaton, I, 71 (trans. D.R. ShackletonBailey, I, 3 [LCL], Cambridge MA 1993, p. 95); I, 26 (pp. 59–61); Athaeneus, Deipnosophist, I, ii, 5, 6 (trans. )C.D. Yonge, London 1854, pp. 61–62 Seneca, Epistulae Morales, LXXXIII, 15, 17 (trans. R.M. Gummere, II [LCL], London 1917–1925, pp. 267–269) 11 ד'ארמס )שם( ,עמ' .308307 ,W. Rosler, ‘Wine and Truth in the Greek Symposium’ 12מריי וטקוזן )לעיל ,הערה ,(10עמ' .111107 13תאוגניס ,א) 502499 ,תרגום ש' שפאן ,שירת האלגיה היונית העתיקה ,ירושלים תשכ"ב ,עמ' .(116 14אוריפידס ,הבכחות ) 299298תרגום א' שבתאי ,תל–אביב תשנ"ה ,עמ' .(51 3/16/08 7:58:34 AM 1 Sadeh layout.indd 9 ˜˙„¯±∞ ‰ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ מעוּלה ומכובדה של המציאות ,לתחושת התעלות ואף לחוויה אלוהית ,דבר שהופך את ההשתכרות לתכלית בפני עצמה15. כשמדובר בהרקלס משמעותה של השתייה עד שיכרון היא אם כן שחרור מן העול הכבד של המטלות והמשימות שהיה עליו לבצע כל ימי חייו ,שקיעה בשכחה ,התנתקות מחייו הגשמיים ומעבר לרמת קיום אחרת ,אלוהית .חירות זו אמורה להוביל לחשיפת האמת ,כך שנשמתו תתערטל כביכול ותעמוד במערומיה אל מול האלוהות .העמידה בפני האלוהות וההתמזגות עמה זכו לפיתוח נרחב ומעמיק בפילוסופיה האפלטונית והנאופלטונית. הדיאלוג 'פַיְדרוּס' לאפלטון דן במהות הקשר שבין נשמת האדם לאלוהות ,ובמשל המובא בו מסופר שלפני התגשמותה בבשר שכנה נשמת האדם בקרב האלים וחזתה ביופייה הנשגב של האלוהות .מרגע הגיעהּ לעולם הגשמי אין הנשמה מסוגלת לחזות עוד באלוהות ,אולם קיים בה דחף תמידי לחפש אחריה ואחר היופי שבו חזתה טרם נפילתה לעולם החומר .דחף זה גורם לה לחפש יופי בבני אדם אחרים כתחליף — וזהו הארוס ,או התשוקה ,התוקפים את הנשמה מתוך ניסיון להתמזג באמצעות האהבה ביופיו של אדם אחר ,וכך לשוב ולחזות ביופי האלוהי16. הארוס אם כן הוא אמצעי להתמזגות עם האלוהות ,ואמצעי אחר קשור לדיוניסוס :מאחר שבמצבו הגשמי אין האדם מסוגל להתבונן באלוהות ,על נשמתו להתנתק מכובד הגשמיות ,ורק כך תוכל לחוות חוויה זו .על מנת להגיע למצב זמני שבו הנשמה כביכול מנתקת עצמה מעולו של הגוף ,עליה להיכנס למצב של שיגעון .השיגעון נוסך בנשמה השראה אלוהית ומעניק לה תחושה או אשליה של התמזגות עם האלוהות: שכן כל המשוררים האפיים הטובים מחברים את שיריהם היפים האלה לא מכוחה של מומחיות ,אלא מהשראה אלוהית ומתוך כפייה; וכמוהם הליריים ,כי כשם שהמתהוללים הקוריבנטיים אין מרקדים כשהם שפויים בדעתם ,כך הפייטנים הליריים אין מפייטים זמירות יפות אלו כשהם שפויים בדעתם ,אלא בשעה שיכנסו לתוך ההרמונייה והקצב ,וישתגעו לדניוניסוס תוך כדי כפייה17 . השיגעון שנוסך דיוניסוס שייך לסוגי השיגעון שנוסכים האלים ,והמסייעים לאדם להתקרב אל עולם האידאות ,אל האלוהות עצמה ,ולגרום למיזוג בין המאמין לאל ,כך שהאדם הופך לאנתאוס ,מכיל את האל )' 18:(entheos, ¡nyeowובשיגעון האלוהי הבחנו ארבעה מינים לפי פעולותיהם של ארבעה אלים: את ההתלהבות הנבואית ביארנו כפעולתו של אפולון ,את ההתלהבות המסתורית — כפעולתו של דיוניסוס ,את ההתלהבות הפיוטית כפעולת המוזות ,ואת המין הרביעי בשיגעון — כפעולת אפרודיטי וארוס' 19.השיכרון הנובע משתיית היין הוא אפוא מצב של שיגעון זמני ,אשר באופן מבוקר עשוי 15 16 17 18 19 3/16/08 7:58:34 AM שבתאי )שם( ,עמ' ;9רוזלר )לעיל ,הערה ,(12עמ' .106 ֶס ֶמל ָה אם דיוניסוס ,רצתה במצבה הגשמי לחזות באלוהות ולא עמדה בכך .ראו :אובידיוס ,מטמורפוזות315259 ,3 , )תרגום דיקמן ]לעיל ,הערה ,[7עמ' ;(123121אפלטון ,פידרוס) 252250 ,תרגום י"ג ליבס ,כתבי אפלטון ,ג ,ירושלים ותל–אביב ,1999עמ' .(382356 אפלטון ,איאון) 534533 ,תרגום י"ג ליבס ,כתבי אפלטון ,א ,ירושלים ותל–אביב תשנ"ח ,עמ' .(78 אוריפידס )לעיל ,הערה .(14 אפלטון ,פידרוס) 265264 ,תרגום ליבס ]לעיל ,הערה ,[16עמ' .(404 1 Sadeh layout.indd 10 ˘ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙¯Π‰¯„˙˜ ±± לגרום לאדם לקתרזיס — לטהר ולהרגיע את נשמתו 20.בדיאלוג 'פידרוס' קובע סוקרטס כי השיגעון, כאשר הוא ניתן כמתנת האלים ,אינו דבר רע כלל ועיקר' :ואולם למעשה — טובות שאין למעלה מהן מביא לנו השגעון — ,אותו שגעון שאינו אלא מתת אלוהים ] [...ענין נאה הוא השגעון ,כשהוא בא על האדם בגזירה אלוהית ] [...והנתפס לשגעון בדרך הנכונה וכפוף להשראה אלוהית ,נמצאה לו ,אפוא, בזכות שגעונו פדות מכל הרעות אשר באוהו'21. על רקע דברים אלה אפשר להניח כי הרקלס שאף לשאוב כוח ארוטי מן האלוהות ולחזות בעולם האידאות ,אולם כיוון שהיה ילוד אישה ,ולכן מהותו חצי אנושית ,לא היה ביכולתו לחזות באידאה, והיה עליו להיכנס למצב של שיגעון על מנת שיהא מסוגל לכך .דיוניסוס מסוגל היה להחדיר בהרקלס את השיגעון הנדרש כדי שיוכל לחזות באידאה ,באלוהות עצמה ,להיטמע בה ,לספוג ממנה השראה, לדבוק בניצוץ האלוהי ולהפוך בעצמו לאל לאחר מותו. בספר 'החוקים' לאפלטון נתפס היין כבעל איכויות מרפאות — הוא מעין תרופה הומאופטית העשויה כתסמין של המחלה ,שכן הוא משמש לעורר במקהלת הזקנים את הלהט ולהחזיר להם מידה של שיגעון נעורים שמכוחו יוכלו להתגבר על מגבלותיהם ועל העכבות הנובעות מגילם' 22:ואשר ליין ,נראה שאותה האגדה השגורה בפי הבריות באה ללמד שהוא ניתן בבחינת עונש ,כדי להביאנו לידי שיגעון ,אולם גרסתנו עכשיו אומרת את ההפך ,שהוא ניתן בבחינת תרופה :כדי להקנות לנשמה רגש בושה ובריאות וחוזקה לגוף' 23.וכן: שהרי בשעה שאמהות מבקשות להרדים את ילדיהן שנדדה שנתם ,אין הן נותנות להם לנוח ,אלא להפך, להתנועע; הן מנענעות אותם בזרועותיהן ,אף אינן מחרישות אלא משמיעות נעימה כלשהי וגוברות על תינוקותיהן במה שדומה לקסם החליל המשמש בריפוי השיגעון הבקחי ,תוך חיבור תנועות הריקוד עם זו של השירה ] [...ובשעה שמטפלים בהיפעלויות אלו בזעזוע המובא כנגדן מן החוץ ,גוברת תנועה חיצונית זו על הפנימית ,שיש בה משום פחד ושיגעון ,ובניצחונה היא מביאה עמה שלוות נפש גלויה לעין24 . מכאן שניתן להבין את השיגעון שהטיל דיוניסוס על הרקלס באמצעות היין כשיגעון שנועד לרפא ולחזק את נפשו ואת גופו ,שהתרופפו במהלך חייו הסוערים והמשימות שביצע ,וכך להכינו לקבלתו בקרב האלים לאחר מותו. יש להדגיש כי השיגעון שנסך דיוניסוס על הרקלס שונה מסוגי השיגעון האחרים שחווה הרקלס בחייו :השיגעון שגרם לו לרצוח את אשתו וילדיו הוא כמובן שיגעון מסוג שלילי ,אשר נגרם על ידי הֶרה ,שנטרה להרקלס טינה על עצם היוולדו מזאוס 25.השיגעון הדיוניסי חיובי הוא ,ונועד להפוך את הגיבור לעילאי ולאלוהי. S.H. Lonsdale, Dance and Ritual Play in Greek Religion, London 1993, p. 79 20 21 22 אפלטון ,פידרוס) 245244 ,תרגום ליבס ]לעיל ,הערה ,[16עמ' .(375374 ג' צורן' ,דיוניסוס והפולחן הדיוניסי בדיאלוגים האפלטוניים' ,ר' רוזנטל–הגינבוטום )עורכת( ,דיוניסוס ופמלייתו באמנות ארץ ישראל ,חיפה תשנ"ט ,עמ' .77 כתבי אפלטון ,החוקים) 672 ,תרגום י"ג ליבס ,תל–אביב וירושלים תשכ"ה ,עמ' .(90 שם) 790 ,שם ,עמ' .(221220 23 24 Apollodorus, Bibliotheca, II, iv, 12 (trans. J.G. Fraser, II [LCL], Cambridge MA 1921, pp. 185) 25 3/16/08 7:58:35 AM 1 Sadeh layout.indd 11 ˜˙„¯±≤ ‰ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ התפיסה האפלטונית זכתה להרחבה בהגות הנאופלטונית .פיתוח זה ,שנעשה על ידי הפילוסוף פְּלוֹטינוּס במאה השלישית לסה"נ ,מעניק משנה תוקף לפרשנות האפלטונית .לפי הנאופלטוניזם מקורה של הנפש באלוהות ,והיא כמהה ונכספת אליה ,אולם אין ביכולתה להגיע אליה בעולם הגשמי, אלא רק מתוך סילוק התודעה' :ואילו עתה הוא שב ואץ לתוך עצמו פנימה וה"כל" נהיה נחלתו ,הוא מסלק מנפשו תודעת עצמו ] [...ואולם אם יבקש לראותו ]את ה'אחד'[ כנבדל ,יוציא הוא את עצמו החוצה' 26.משום כך אדם מסוגל לחזות באלוהות וביופייה רק ברגעי אקסטזה ותוך מגע מסתורי, כדברי נתן שפיגל בפרשנותו לפלוטינוס: ורק בעת האכסטאזה המסתורית מתאחדת הנפש עם ה'אחד' .היא מתנשאת על החשיבה ,כי החשיבה תנועה היא ,ואילו האחד שרוי בחוסר–תנועה מוחלט ] [...את המצב התכליתי של הנפש ,בו תתאחד עם האחד ,אין לתאר ולהביע במילים .את המצב הזה אפשר אך לחיות ,להתנסות בו ,ולא להגדירו .אפשר להצביע על הדרך המוליכה לאכסטאזה כעין זו ,אולם אותה עצמה אי אפשר לתאר .את מעמד האכסטאזה ניתן לתאר רק בדרך השלילה :הנפש שהגיעה למצב זה היא ללא צורה ,אינה מודעת עצמה ,משוללת כל תנועה .היא חסרת מאוויים ,תשוקות ,תבונה ומחשבה .במצב זה ,אפילו הביטוי 'התאחדות עם האל' אין להבינו כפשוטו ,שהרי יש בו מעין צירוף של שתי הוויות .במצב האכסטאזה זהה הנפש עם האל ,היא והאל אינם יחד ,הם אחד27 . ידוע מפּוֹרפיריוּס שפלוטינוס עצמו נתנסה לא פעם במצבים של אקסטזה ,וכששהה פורפיריוס אצל רבו ברומא ,הוא היה שרוי באקסטזה ארבע פעמים 28.ביכולתו של היין להביא את האדם למצב אקסטטי מסוג זה: ואכן ,אלה שלא ניתן להם לראות את 'הכול' ,יגיעם רק הרושם החיצוני .ואולם אלה שמילאו עצמם ביין–הרקח הזה עד לשכרה ,והיופי חדר ומילא כל נפשם ,שוב אין הם אך צופים בלבד .כי אז אין עוד המושא בחוץ כאן, ושם הנושא הצופה בו מבחוץ ,אלא בהיר–המבט נושא בתוכו–הוא את מה שהוא רואה ,אלא עם שזה בתוכו אין הוא יודע על–פי רוב שזה בתוכו ,וצופה בו כמו היה בחוץ ,משום שיתבונן בו כבדבר הנראה ומשום שהוא רוצה לראותו29 . אולם ההתמזגות האמתית עם האלוהות מתרחשת לאחר המוות ,המצוי ,כמו היין ,בתחומו של האל דיוניסוס30. בכל האמור לעיל יש בסיס לנתח את הפסיפס בציפורי על יסוד המחשבה הנאופלטונית ולראות בדימוי האמנותי רמיזה למשמעויות נרחבות ומטפוריות ,כלומר יש לפרש את הסצנה שבה מוצב הרקלס אל מול דיוניסוס באופן אלגורי ולאו דווקא כפשוטה .לפי פירוש זה העמידה מול פני האל אינה עמידה ראלית לשם התעמתות עמו ,אלא עמידה הזויה או מעין התגלות שנוצרה כתוצאה מן 26 27 28 29 פלוטינוס ,אנאדות ,5 ,ח) 11 ,תרגום נ' שפיגל ,ב ,ירושלים ,1981עמ' .(189188 נ' שפיגל' ,מבוא' ,פלוטינוס ,אנאדות ,א ,ירושלים ,1978עמ' ;104103 ,76פלוטינוס ,אנאדות ,5 ,ח) 11 ,10 ,תרגום שפיגל ]לעיל ,הערה ,[26עמ' ,6 ;(188187ט) 4 ,שם ,עמ' ,6 ;(407ז) 3534 ,שם ,עמ' ,6 ;(372370ט119 , )שם ,עמ' .(416413 שפיגל ,מבוא )שם( עמ' ;104 ,76פלוטינוס ,אנאדות ,5 ,ח) 11 ,תרגום שפיגל ]לעיל ,הערה ,[26עמ' .(189188 פלוטינוס ,אנאדות ,5 ,ח) 10 ,תרגום שפיגל ]לעיל ,הערה ,[26עמ' .(188187יין הרקח הוא נקטר ,ראו :אפלטון, המשתה) 203 ,תרגום פינקלברג ]לעיל ,הערה ,[9עמ' .(76 W.F. Otto, Dionysus: Myth and Cult, Bloomington & London 1965, p. 103 30 3/16/08 7:58:35 AM 1 Sadeh layout.indd 12 ˘ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙¯Π≥‰¯„˙˜ ± השיכרון של הגיבור ,אשר הביא אותו לחזות באלוהות .מצב זה התרחש לפי המיתוס לאחר מותו של הרקלס ,כאשר זכה להאלהה; לאירוע זה יש סמלים ואותות בפסיפס עצמו ,כפי שיתואר להלן. גאולת הנפש בפולחן דיוניסוס האל דיוניסוס מתואר בסצנת המשתה כשהוא ישוב בהסבה ,וידו האוחזת גביע שתייה מונפת מעלה. שלא כפי שנטען עד כה ,אני סבורה כי תנועה זו אינה מסמלת ניצחון בתחרות שתייה ,אלא נועדה לייצג את האופן שבו האל מאציל משפעתו האלוהית על הגיבור ,והגביע ההפוך מסמל האצלה זו. דיוניסוס הוא אל מוות ופולחני מיסטריות ,והדבר בא לידי ביטוי בפסיפס בציפורי. דיוניסוס ,אל פוריות ומוות ,סבל ,מת וקם לתחייה ,ואכן אחד מכינוייו הוא הקם לתחייה )zagreus, 31.(Zagreúwמהות הקשר של דיוניסוס למוות היא רוחנית ולא גשמית ,והוא אף כונה אדון הנשמות. הפחד מפני המוות יצר פולחן סביב דיוניסוס ,כאל שתפקידו לגאול את נשמות המתים ולהובילן לחיי נצח שלווים ומאושרים .כבר מהמאה השישית לפסה"נ ידועים פולחנים סודיים שמטרתם להבטיח למשתתפים גאולה בעולם הבא — אלו הם פולחני המיסטריות ) ,(mysteria, must}riaוהמשתתפים בהם מכונים מיסטאי ) .(mystai, mústaiההשתתפות במיסטריות התאפשרה רק למי שעבר סדרת היטהרות והפך בעקבות זאת למתקדש ) .(teletes, telet}wהמיסטריות מכונות טקסי מעבר ,ובמהלך הטקס המרכזי התגלה למיסטאי הסוד האדיר שידיעתו הבטיחה קרבה לאל ואושר רב לאחר המוות. המיסטריות הדיוניסיות רווחו מאוד בתקופה הרומית המאוחרת )המאה השנייההשלישית לסה"נ(32. המתקדש נתכנה גם בכחוס ,בהתאם לכינויו של האל ,שכן בעקבות האקסטזה שנוצרה בטקס הוא התאחד עם האלוהות33. טקסי המיסטריות תוארו בעיטורי כדי קרמיקה יווניים .בציורים אלו מתוארים סַטירים ומיינ ַדוֹת, בני לווייתו של דיוניסוס ,המובילים בשירה וריקודים את הנפטרים בדרכם להתקדשות 34.הריקוד הפרוע של המיינדות והסטירים בפולחן הדיוניסי ) (oreibasia, •reibasíaנועד להביא לידי מצב של הכלת האל ) 35.(enthousiasmos, \nyousiasmówהחיות המוגזמת ,השמחה ,בדיחות הדעת ;Nonnos, Dionysiaca, VI, 162–210 (trans. W.H.D. Rouse [LCL ,I], London 1940, p. 225) 31אוטו )שם( ,עמ' ;116 ,115 M.P. Nilsson, The Dionysiac Mysteries: A Sourcebook, San Francisco 1987, p. 122 32על אודות המיסטריות הדיוניסיות ראוS.G. Cole, ‘Landscapes of Dionysos and Elysian Fields’, M.B. Cosmopoulos : (ed.), Greek Mysteries : The Archaeology and Ritual of Ancient Greek Secret Cults, London 2003, pp. 193–194, 197–199, 205; W. Burkert, Ancient Mystery Cult, Cambridge, MA 1987, pp. 12, 18–24; U. Bianchi, The Greek Mysteries, Leiden 1976, pp. 3–7, 13–15; M.W. Meyer, The Ancient Mysteries: A Sourcebook, San Francisco 1987, pp. 63–65; M.P. Nilsson, The Dionysiac Mysteries of the Hellenistic and Roman Age, New York 1975 ;(Lund 1957), pp. 123, 130, 131י' אוסטינובה' ,מיסטריות דיוניסיות בעולם היווני–רומי' ,רוזנטל–הגינבוטום )לעיל ,הערה ,(22עמ' .6261 33מאייר )שם(. K. Kerenyi, Dionysos: Archetypal Image of Indestructible Life, trans. R. Manheimm, Princeton 1996 (1976), 34 figs. 122, 123, 127, 128, 129, 130 35שבתאי )לעיל ,הערה ,(14עמ' W. Sorell, The Other Face: The Mask in the Arts, New York 1973, p. 51 ;9 3/16/08 7:58:35 AM 1 Sadeh layout.indd 13 ˜˙„¯±¥ ‰ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ וההוללות של בני לווייתו של דיוניסוס ,מבטאים את השיגעון שמשתלט על מי שמושפע מן האל; מטרת פעילותם היא שחרור ואקסטזה ,כדי לחצות את גבולות שיקול הדעת ,וכך להתמזג עם האלוהות36. גם בפסיפס המשתה בציפורי מתוארים סטירים באקסטזה ,ובעיקר הסטיר המחלל בחליל כפול, אולוס ) ,(aulos, a[lówוזה המחולל וכפי הנראה מקיש במקושים ) (krotala, krótalaמאחורי הרקלס .בפסיפס משיח'–זויד שבסיני משולבים תהלוכת הניצחון של דיוניסוס ושכרותו של הרקלס; מתוארים בו סטירים ,פאנים ,קנטאורים ומיינדות גם יחד ,וערבוביה של כלי נגינה ,כגון מקושים ,שופרות וחליל פאן ,וחפצים אופייניים נוספים יוצרים בו אווירת אקסטזה )איור .(3לצד דמותו של האל דיוניסוס מופיעה הכתובת 'טלטה' )} ,(telete, teletהיינו התקדשות או חניכה ,והיא מוכיחה כי זהו תיאור של פולחן מסתורין. האולוס מופיע בציפורי גם בספין שכותרתו 'תהלוכה' )} ;pompאיור .(4דיוניסוס מתואר רכוב במרכבה ,לראשו זר והילה והוא נושא תירסוס )מטה המתקדשים .(thyrsus, yúrsow ולצד דיוניסוס רכוב סטיר המחלל בחליל כפול. האל מוצג בתיאור זה כמנצח באמצעות אופן ישיבתו ,והזר שלראשו והתירסוס שבידו — נוסף ‡∫®‰ÏÚÓÏ© ≥ ¯ÂÈ על הנגינה באולוס — מעידים על תפקידו כאל המיסטריות ועל ניצחונו בהבאת גאולה למתקדשים ˙ÒÂÒÈÂÈ„ ˙ÎÂω בפולחניו37. ¨ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙Â¯Î˘Â „ÈÂÊ–ßÁÈ˘Ó ÔÈÙÒ בספרות העתיקה קיים קשר הדוק בין נגינה בחליל ובין הזיה ,טירוף ושיגעון .רוח האל נגלית ‡∫®‰ËÓÏ© ¥ ¯ÂÈ בפולחן הדיוניסי על ידי היין ,שגורם לתנועה לא רצונית ובלתי נשלטת לצלילי החליל הכפול. ˙ÒÂÒÈÂÈ„ ˙ÎÂω ¨®Ωpomp}© POMPHבמהלך הפולחן מתחוללת מהומה פראית ,שבמהלכה נשמעים צלצולים ,נקישות ,צווחות ,יללות, ȯÂÙÈˆÓ ÔÈÙÒ צרחות ,צעקות וצלילי פעמונים ,וצלילי החליל הכפול מגבירים את השיגעון בשל הצליל העז והמגרה F. Frontisi-Ducroux, ‘In the Mirror of the Mask’, C. Bérard et al., A City of Images: Iconography and Society in 36 Ancient Greece, Princeton 1989, pp. 154, 156 37לדברי טלגם ווייס ספין זה מציין את ניצחונותיו של דיוניסוס במזרח .ראו :טלגם ווייס )לעיל ,הערה ,(1עמ' .6661 3/16/08 7:58:36 AM 1 Sadeh layout.indd 14 ˘ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙¯Π‰¯„˙˜ ±μ שלו ,כפי שתואר במחזה 'הבכחות' לאוריפידס' :הן שתויות מן הקנקן ושאון אבוב' 38.המולה זו מכונה פַּנֶדמוֹניום ) — (Pandemoniumמהומה ,רעש מחריש אוזניים ,אנדרלמוסיה .מהומה זו בעת קיום פולחן האל דיוניסוס היא ביטויה של האקסטזה הדתית 39.החליל הכפול ,המזוהה עם דיוניסוס ,הוא הכלי התורם את הצלילים הדומיננטיים ביותר ,וידוע מדברי הסופרים העתיקים שצלילו היה צווחני, רעשני ועז40. בדברי ההלל שמשפיע אַלקיבִּיאֶדס על סוקרטס בדיאלוג 'המשתה' לאפלטון ,הוא משווה את כוחו והשפעתו המנטליים של האיש לכוח ההשפעה והכישוף של החליל הכפול 41.אפלטון לא קיבל את האולוס בין הכלים המותרים במדינתו ,שכן לאולוס אופי פסיכגוגי ואורגיאסטי שאינו אמור ליצור רוגע ואיזון ,אלא להפך ,להפריע למאזין ולהמריץ את החלק הלא רציונלי של הנפש 42.מכאן נובע שדיוניסוס מתמרן את הרקלס באמצעיו על מנת לגרום לו להיעדר שליטה עצמית ,אך האם האל אכן זקוק לכך כדי להביס את הרקלס? נראה שהכוונה שונה :בכוחה של מוזיקה זו לחדור לפנימיותו של בן אנוש ולהביאו באופן מיסטי ,ובמצב זמני של שיגעון ,לתחושת זהות עם האלוהות .החליל הכפול לא נועד אפוא רק להנעים את זמנם של האורחים במשתה ,אך גם לא להפריע להרקלס במהלך תחרות ,כי אם ליצור אווירה מיסטית שתסייע להביא אותו לתחושת התעלות. המיינדה העומדת בצדו השמאלי של פסיפס המשתה ,לצד זו הסוגרת את המערך ,אוחזת לדברי טלגם ווייס תירסוס בידה האחת וטמבורין באחרת 43.תוף הטמבורין תורם לאווירה הפראית והאקסטטית של הפולחן .נראה שלחלופין עשוי חפץ זה להיות מסכה הנישאת על מוט 44.המסכה היא חפץ פולחני–דיוניסי מובהק, וניתן להשוות מיינדה זו לסטיר האוחז מסכה מעל ראשו של סִיל ֵנוּס בקבוצת הדמויות שמשמאל לדיוניסוס בציור הקיר המתאר את פולחן המיסטריות בווילת המיסטריות בפומפיי )איור .(5המסכה מופיעה בציורי כדים אַתיים לרוב במבט חזיתי ,והופעתה קשורה בדרך כלל 38אוריפידס ,הבכחות) 687 ,תרגום שבתאי ]לעיל ,הערה ,[14עמ' E.A. Lippman, Musical Thought in Ancient ;(66 Greece, New York 1975, pp. 45–47 39אוטו )לעיל ,הערה ,(30עמ' .92 40הקיתרה מזוהה עם אפולו ,האל הנחשב ה'יווני' ביותר ,ואילו האולוס מזוהה עם דיוניסוס ,אל אסיאתי ,ומקורו של האולוס אף הוא מזרחי .ראוJ.G. Landels, Music in Ancient Greece and Rome, London & New York 1999, pp. : ‡¯ÈËÒ ∫μ ¯ÂÈ ‡¨‰ÎÒÓ ÊÁ ˙ÂȯËÒÈÓ‰ ˙ÏÈ ·ÈÈÙÓÂÙ 24–26; G. Comotti, Music in Greece and Roman Culture, Baltimore & London 1989, pp. 70–71 41 42 43 44 3/16/08 7:58:38 AM אפלטון ,המשתה) 215 ,תרגום פינקלברג ]לעיל ,הערה ,[9עמ' .(9695 אפלטון ,המדינה ,א ,ג) 399 ,תרגום צ' דיזנדרוק ,תל אביב תשי"גתשט"ז ,עמ' ;(105103קומוטי )לעיל ,הערה ,(40 עמ' .70 טלגם ווייס )לעיל ,הערה ,(1עמ' .50 מסכות מופיעות גם במסגרת העיטורית המקיפה את רצועת החי"ת הדרומית ,אולם עיצובן שונה והן מזכירות מסכות תאטרון רומי .הקשר של המסכות לנושא הרצפה ברור ,שכן דיוניסוס היה גם אל התאטרון .ראו :שם ,עמ' .7574 1 Sadeh layout.indd 15 ˜˙„¯±∂ ‰ ‡∫®ÔÈÓÈÓ© ∂ ¯ÂÈ ¯‡˘ „ÔÈ· ÒÂÒÈÂÈ È·‚ ÏÚ ÌÈÈÈÚ ‚ÂÊ ‚·¢‰ÒÙÏ μ≤∞ ¨ÚÈ ©®F 131 ¨¯·Âω Ô‡ÊÂÓ ¨Êȯ٠‡∫®Ï‡Ó˘Ó© ∑ ¯ÂÈ ¯‡˘ „ÔÈ· ÒÂÒÈÂÈ È·‚ ÏÚ ÌÈÈÈÚ ‚ÂÊ ‡‰‡Ó‰ ¨‰¯ÂÙÓ ¢‰ÒÙÏ ˙È˘È˘‰ ©˜¨ÈÓ‡ω Ô‡ÊÂÓ‰ ¨Ô‚‰Ù ®4759 ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ בפולחן שהתקיים סביבה .פני המסכה צוירו בצדם החיצוני של גביעים ואמפורות כדגם עיטורי )איורים ,(7 ,6כך שנוצרה מעין השתקפות של האלוהות הנוסכת את קדושתה 45.המסכה מבטיחה את נוכחותו של האל ההווה בכל מקום ורואה הכול .זהו חפץ פולחני שמטרתו ליצור חרדת קודש ולהוות התגלמות של רוח האלוהות או התגלות האל עצמו. הופעתו של דיוניסוס מדהימה ,עזה ,מרגשת ומזעזעת ,והיא בעלת השפעה כובשת .החזיתיות של המסכה מסמלת את פתאומיות הופעתו של האל ,את עצמתו המחשמלת ואת הבלבול ,הכישוף והשיגעון שהאל נוסך 46.המסכה מקבילה מבחינת השפעתה לחליל :החליל ,כמו המסכה ,יוצר את אותו אפקט שיוצר העימות של בן אנוש עם המבט האלוהי — הזיה של טרוף ושיגעון47. בתיאור שצוין לעיל מציור הקיר בווילת המיסטריות ,מציע סילנוס לסטיר שלצדו גביע המכיל שיקוי או נקטר ) (satyrion, satúrionשנועד לפתוח את דעתו להבנה שונה של המציאות .מאחוריו כאמור סטיר נוסף ,שפניו מקרינות עצמה ,והוא אוחז ומרים מסכה ,המהווה כאמור את התגלמות האלוהות ,והמשלימה את המקסם שהשיקוי נוסך על השותה אותו 48.סצנה זו היא חלק מתיאור פולחן שלם של אקסטזה והתמזגות עם האלוהות באמצעותה .באופן דומה מונפת המסכה )או מונף הטמבורין( בפסיפס בציפורי אל מול פניו של הרקלס המושקה במשקה הדיוניסי ,ואשר חלילן מוסיף ומגרה את נפשו בצלילים עזים ,בעוד סטיר נוסף מחולל ומקיש במקושיו באקסטזה ובהתלהבות .כל 45 46 47 48 פרונטיסי–דוקרו )לעיל ,הערה ,(36עמ' .156152 אוטו )לעיל ,הערה ,(30עמ' ;9187נילסון )לעיל ,הערה ,(31עמ' .9897 ,7874 פרונטיסי–דוקרו )לעיל ,הערה ,(36עמ' .163 ;A. Varone, Eroticism in Pompeii, Roma 2000, p. 106על אודות וילת המיסטריות ראו :מאיורי )לעיל ,הערה ;(6מאייר )לעיל ,הערה R. Ling, Ancient Mosaics, Princeton 1998 pp. 101–104; J. Clarke, Roman Sex, ;(32 100 B.C.–250 A.D., New York 2003, pp. 47–56; J. Henderson, “Footnote: Representation in the Villa of the Mysteries”, Art and Text in Roman Culture, Cambridge 1996, pp. 235–276 3/16/08 7:58:39 AM 1 Sadeh layout.indd 16 ˘ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙¯Πאלה הם אמצעים פולחניים שנועדו לגרום לגיבור להתנער מן ההוויה הארצית וממהותו הגשמית ולעבור לספֵרה האלוהית49. כלי הפולחן המופיעים בספין המרכזי בציפורי ובתיאור משיח'–זויד הם גורמים מכריעים בפענוח משמעות הסצנה המתוארת בו ,וחיזוק למשמעות זו יש בפסיפס בציפורי בחפצים המופיעים בספינים האחרים ובתהלוכה הפולחנית ברצועה דמוית האות חי"ת המקיפה את המלבן המרכזי )איור .(8 הגברים והנשים המשתתפים בתהלוכה מעוטרים בזרים ונושאים חפצים שונים בעלי משמעות בפולחן הדיוניסי :סלי ענבים ,עז ותרנגול ,ג ֶרלנדות )ז ֵרים( ,טריפוד )חצובה( וליְקנוֹן 50.לתהלוכה ולסמלי המיסטריות הדיוניסיות משמעות מהותית לספין המרכזי ,שמוצגת בו התגלמות מיתולוגית של פולחן המיסטריות — התפשטות גשמיותו של הרקלס לצורך הפיכתו לאל. הליקנון ) (liknon, líknonהוא חפץ פולחני ואחד הסמלים האופייניים ביותר למיסטריות הבכחיות בתקופה הרומית .בתהלוכה הפולחנית בציפורי הוא מוחזק על ראשה של הדמות השלישית משמאל, הצועדת לפני הדמות הרכובה על חמור .הליקנון מוגדר מסננת או מניפת זריה .זהו סל מוארך קלוע בצורה מיוחדת ,צדו האחד פתוח ויש לו ידיות ,והוא שימש במקורו לצורך חקלאי :לאחר שנחבטו אלומות החיטה בקרקע ,עורבבו הגרעינים עם חציר והונחו בליקנון ,ובאמצעות נענוע הופרדו מן המוץ 51.הליקנון מופיע ביצירות אמנות לעתים ריק ולעתים מלא בפריטים שונים ועטוף בבד; הוא עשוי להכיל פֵּרות ,קיסוס ,אצטרובלי אורן ,מסכות ,דימוי של פאלוס ,את התינוק דיוניסוס וכן חפצים בצורות הנדסיות בעלי ידית מעוגלת )איור .(9הוא מוצב לעתים על הקרקע או בראש עמודים ולעתים ∑‰¯„˙˜ ± ‡∫®ÔÈÓÈÓ© ∏ ¯ÂÈ ‰ÎÂω˙‰ ‰Úˆ¯· ˙ÈÁÏÂÙ‰ „˙‡‰ ˙ÈÂÓ ‰ÙȘӉ ˙¢ÈÁ ‡˙ ÈÊίӉ Ô·ÏÓ‰ ·È¯ÂÙȈ ÒÙÈÒÙ ‡∫®Ï‡Ó˘Ó© π ¯ÂÈ Ô˜ÈÏ 49בין אם החפץ שבידה של המיינדה הוא אכן טמבורין ,כזיהוים של טלגם ווייס ,ובין אם הוא מסכה ,כפי שמוצע כאן, משמעותו כאמצעי דיוניסי–פולחני לשם הגברת האקסטזה והחוויה האלוהית עומדת בעינה. 50ר' טלגם' ,דיוניסוס בפסיפסי ארץ ישראל' ,רוזנטל–הגינבוטום )לעיל ,הערה ,(22עמ' ;32טלגם ווייס )לעיל ,הערה ,(1 עמ' .8577 51נילסון )לעיל ,הערה ,(31עמ' .2221 3/16/08 7:58:40 AM 1 Sadeh layout.indd 17 ˜˙„¯±∏ ‰ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ ∞±± ± הוא נישא בידיים אך בדרך כלל הוא נישא על ראשי המתקדשים בטקס המיסטריות 52,כמו למשל ≤±≥ ± בפסיפס מבית התהלוכה הדיוניסית מא–דג'ם בטוניסיה )איור .(10במשמעותו התאולוגית–המיסטית ‡ÒÙÈÒÙ ∫±∞ ¯ÂÈ הליקנון הוא כברה ) (mystica vannus Iacchiהמסמלת את הקשר בין פולחני דיוניסוס )(Liber pater ‰ÎÂω˙‰ ˙È·Ó Ìß‚„–‡· ˙ÈÒÈÂÈ„‰לטיהור הנשמה ,כאילו המתקדשים מיטהרים בפולחן כפי שגרעין התבואה משתחרר מן המוץ על ידי מניפת הזרייה ) .(vannusהכברה או מניפת הזרייה מסמלת אם כן את האל מטהר הנשמה ,שמשום כך ‡ËÈÏ·˙ ∫±± ¯ÂÈ ¯‡˙Ó‰ ‰Ë˜–‰¯Ë 53 כונה גם המשחרר ) .(Liberתפיסה זו ,המשווה בין טיהור הנשמה ברוח לפעולת הזרייה ,שנדרשת ˘Ô˜ÈÏ· ˘ÂÓÈ · ˙ÂȯËÒÈÓ‰ ÈÒ˜Ëבה רוח חזקה לניקוי הגרעין והפרדתו מן המוץ ,מופיעה אצל הומרוס וורגיליוס 54.הליקנון ובו ©®¯ËÒ˜ Ô‡ÊÂÓ ¨¯·Â‰ פרות ,המסמלים פוריות ,או פאלוס ,המסמל התחדשות ואת כוח החיים ,היה בתקופה ההלניסטית ‡‰ËÁη ∫±≤ ¯ÂÈ והרומית סמל למטרתן של המיסטריות ,המבטיחות חיי נצח 55.שימוש בליקנון בטקסי מיסטריות ‰‡¯ÓÏ ˙Ï‰Â·Ó ÔÎÂ˙ ˙ÙÈ˘Á מתואר בתבליט טרה קוטה )מוזיאון קסטנר ,הנובר( שבו המתקדש מתקרב כשפניו מכוסות והליקנון ÒÙÈÒÙ ¨Ô˜Èω Ìß‚„–‡Ó ובו הפאלוס נישא בידי העומד מולו )איור 56.(11ובדומה לכך בפסיפס מא–דג'ם ,בסצנת שוליים על ‡˙ÙÈ˘Á ∫±≥ ¯ÂÈ ˙ÏÈ ¨ÒÂχى ÈÈÙÓÂÙ· ˙ÂȯËÒÈÓ‰ C. Kondoleon, Domestic and Divine: Roman Mosaics in the House of Dionysos, Ithaca & London 1995, p. 196; 52 K.P. Foster, ‘Dionysos and Vesuvius in the Villa of the Mysteries’, Antike Kunst, 44 (2001), p. 40; K.M.D. Dunbabin, The Mosaics of Roman North Africa: Studies in Iconography and Patronage, Oxford 1978, p. 176 53 54 55 56 3/16/08 7:58:40 AM נילסון )לעיל ,הערה ,(31עמ' .3836 הומרוס ,איליאדה) 499 ,5 ,תרגום ש' טשרניחובסקי ,תל אביב ,1987עמ' ;(114ורגיליוס ,אינאיס) 742735 ,6 ,תרגום ש' דיקמן ,ירושלים ,1962עמ' .(243 קרניי )לעיל ,הערה ,(34עמ' .123 שם ,עמ' .377 1 Sadeh layout.indd 18 ‰¯„˙˜ ±π ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙Â¯Î˘ ±¥ ±μ ±∑ ±∂ ¨˙Â˙Ó‰ ȇ˘Â ∫±¥ ¯Âȇ ȯÂÙȈ ÒÙÈÒÙ ¨ÌÈ‡Â˘È ˙ˆÒ ∫±μ ¯Âȇ ȯÂÙȈ ÒÙÈÒ٠߉ÏÂÏȉ’ ∫±∂ ¯Âȇ ȯÂÙȈ ÒÙÈÒÙ ¨®kômow© ¨ßÌÈÊÚ ‰Ú¯’ ∫±∑ ¯Âȇ ȯÂÙȈ ÒÙÈÒÙ 1 Sadeh layout.indd 19 3/16/08 7:58:42 AM ˜˙„¯≤∞ ‰ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ קו הבסיס התחתון של הפסיפס ,מתוארת בכחנטה נסוגה בבהלה מפני סטיר החושף בפניה את תוכן הליקנון )איור 57.(12בווילת המיסטריות בפומפיי מופיע הליקנון בסצנת השיא שבה נחשף הפאלוס שבתוכו ,המסמל את כוח החיים )איור 58.(13 בציפורי מופיע הליקנון גם בספין המתאר את נושאי המתנות ) ,(dorophoroi, dvrofóroiשיש בו ארבע דמויות )איור .(14בראש התהלוכה גבר הלובש עור עופר ) (nebrisצהוב ,והוא אוחז בידו הימנית גביע שתייה ,וזרועו השמאלית מונפת כדי להחזיק על ראשו את הליקנון נושא הפֵּרות .אחריו קנטאור המנגן באולוס ,פלג גופו העליון עירום ,והוא שעון על רגליו האחוריות ,בעוד הקדמיות פשוטות לפנים בצהלה .הקנטאור קשור לתהלוכה הדיוניסית בהיותו חובב יין ,כמו הסטיר .נוסף על כך מחנכו של דיוניסוס היה הקנטאור חִירוֹן ,והוא לימד אותו ,מלבד ריקוד ומוזיקה ,את פולחני הביאה בסוד האל .אחרי הקנטאור מופיעה מיינדה הלובשת טוניקה ארוכה אפורה ומעליה לבוש עליון ) (pallaצהוב ,והאוחזת טמבורין ,וראשה מופנה מעט לאחור .ובסוף התהלוכה צעיר הלובש טוניקה ארוכה בגוני אפור; הצעיר נושא בידו האחת סל ענבים ,שנהרס למרבה הצער ,ואילו בידו האחרת הוא אוחז זלזל .תיאור זה קשור אף הוא לחגיגות שהתקיימו לכבוד דיוניסוס כחלק מן הפולחן, והחפצים השונים הם סמלים למתנותיו של דיוניסוס לבני האנוש 59.יש בסמלים פולחניים אלה הד וחיזוק למשמעות הסצנה שבמרכז הפסיפס כסצנת התקדשות פולחנית. החפצים הנוספים הנישאים בתהלוכה שברצועה שצורתה האות חי"ת אף הם חפצי פולחן דיוניסיים, כגון כלי להקטרת קטורת לשם עינוג האלים וקריאת אותות בעשן ,סלי יין ) (situlaeותיבה לאביזרים מיסטיים ) ,(arcana, cista mysticaהמופיעה גם בסצנת הנישואים ) (øménaiowשבאחד הספינים )איור 60.(15הנישואים המקודשים הם ,בדומה למיסטריות ,ביטוי אלגורי להתמזגות עם האלוהות, וסצנות נישואים לדיוניסוס מסמלות את ההתקדשות של הנפטר או הנפטרת ואת ההתאחדות באמצעות מיסטריות עם האל 61.ספין נוסף ,בעל הכתובת 'קומוס' )שמשמעותה תהלוכת משתה פולחנית ,(kômow ,מציג מיינדה המחללת באולוס ,מיינדה ישובה האוחזת בתיבה המכילה אביזרים מיסטיים ,וסטיר האוחז מטה רועים )איור 62.(16מיקום הספין המתאר שני רועי עזים ומיינדה נושאת תירסוס ) ,(poîmnaiבעל הכתובת ’רועי עזים' ) איור (17לצד הספין המתאר סטירים דורכי יין ) ;(lhnobátaiאיור (18מעיד באופן מובהק על הקשר בין חלב ויין לפולחני המיסטריות 63.בספין H. Slim, ‘Dionysos’, M. Blanchard-Lemee et al., Mosaics of Roman Africa: Floor Mosaics from Tunisia, New 57 York 1996, p. 109 58 59 60 61 62 63 3/16/08 7:58:57 AM ורונה )לעיל ,הערה .(48 טלגם ווייס )לעיל ,הערה ,(1עמ' .7270 שם ,עמ' ;61קונדוליאון )לעיל ,הערה ,(52עמ' ;196195קרניי )לעיל ,הערה ,(34עמ' ;376375 ,369368פוסטר )לעיל ,הערה ,(52עמ' .43 קרניי )שם( ,עמ' .373 טלגם ווייס )לעיל ,הערה ,(1עמ' .7069 בווילת המיסטריות בפומפיי מוצגת פאניסקה )פאן נקבה( מניקה עז .ראו :מאיורי )לעיל ,הערה ,(6עמ' ;58קלרק )לעיל ,הערה ,(48עמ' ;51החלב מילא תפקיד משמעותי בפולחני המיסטריות .הקשר בין החלב לפולחן דיוניסוס בא לידי ביטוי בדברי השליח המתאר את האקסטזה הדיוניסית של המיינדות במחזה 'הבכחות' לאוריפידס .ראו :אוריפידס, הבכחות) 711695 ,תרגום שבתאי ]לעיל ,הערה ,[14עמ' .(6766טלגם ווייס עמדו אף הם על קשר זה בין הסצנות. ראו :טלגם ווייס )לעיל ,הערה ,(1עמ' .6867 1 Sadeh layout.indd 20 ˘ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙¯Π‰¯„˙˜ ≤± דורכי היין מודגשת עליצותם הרבה של הסטירים באופן התיאור החי והנטורליסטי ,המבליט הבדלי בּכּחֶה' )bacche, אור וצל ,וכך מועצם המסר הכללי של החדווה שבמתנת היין .הספין שכותרתו ' ַ ;baxxeאיור (19משלים את ההדגשה הכללית של תפקידו של דיוניסוס כאל המיסטריות ,שכן העז שעליה רוכב התינוק דיוניסוס קשורה למיסטריות ,והכינוי בכחוס מכוון ישירות להתקדשות במיסטריות64. התקדשותו של הרקלס בפסיפס בציפורי הרקלס מופיע בפסיפס בציפורי פעמים אחדות כשיכור הלום יין :בספין המרכזי הוא מוצג לוגם מכוסו; בספין שמופיעה בו הכתובת 'שכרות' ) (methe, méyhהוא מוצג בשיאה של השפעת היין עליו, כשהוא נתמך על ידי מיינדה וסטיר עטורי זרים )איור ;(20ובספין המציג את האל דיוניסוס בשכרותו הרקלס ישוב לרגליו ובידו תירסוס ) ;thyrsus, yúrsowאיור 65.(21לטענת טלגם ווייס תיאורים אלו מציגים את הגיבור באופן שלילי ,כמובס בתחרות השתייה עם דיוניסוס 66.להלן אבחן סצנות אלו מנקודת מבט שונה. ישיבתו של הרקלס עם דיוניסוס במשתה מתוארת על גבי כלי קרמיקה יווניים וכן בפסיפס בציפורי ובפסיפסים באנטיוכיה .מאחר ששתי הדמויות מוכרות מסיפורי המיתולוגיה ,יש לשאול מה טיב הקשר ביניהן ,ובאיזה שלב בחייו של הרקלס מדובר — אם בתקופת חייו הגשמיים ,במהלך ביצוע המטלות הכבדות שהוטלו עליו ,או שמא לאחר מותו ועלייתו לאולימפוס לשכון בקרב האלים 67.בציורי כדים קלסיים מן המאה החמישית לפסה"נ קיים קשר בין סצנת האלהתו של הרקלס לדיוניסוס ומלוויו68. בכד מסוג ווֹלוּט ְקַרטֶר מבארי שבאיטליה מחולק התיאור לשתי סצנות :בחלק העליון מתואר הרקלס אוחז אלה ועוטה עור אריה כשהוא נישא במרכבה המונהגת בידי ַאתֵנה לכיוון ניֵקה ,אלת הניצחון, האוחזת חנית ומגן ,ודמות נוספת של ניקה מעופפת מעל המרכבה ואוחזת זר ניצחון ,ואילו במישור התחתון מתואר משתה ובו האל דיוניסוס מסב ואוחז בידו האחת גביע שתייה )(kantharos, kányarow ובאחרת — תירסוס ,מיינדה ישובה מולו ,וסטיר ומיינדה נוספת מחוללים בצדדים )איור .(22גם בתיאור האלהה המצויר על כד של צייר קדמוס ) ,(Kadmos Painterמחולק התיאור לשני חלקים: בחלק העליון מתואר הרקלס העולה לשמים במרכבה ,ובחלק התחתון מתואר המוקד שעליו נשרף הרקלס — הוא מודלק בידי מיינדה ,וסטירים מחוללים סביבו )איור .(23 64 65 66 67 טלגם ווייס )שם( ,עמ' .6159 על פי זיהוים של טלגם ווייס .ראו :שם ,עמ' .53 שם ,עמ' .5450 לורו ציינה בפירוש כי באמנות היוונית המשתה עם דיוניסוס מציג את התהליך שעובר הרקלס לקראת היותו בן אלמוות .ראוN. Loraux, ‘Herakles: The Super-Male and the Feminine’, D.M. Halperin, J.J. Winkler & F.I. : Zeitlin (eds.), Before Sexuality, Princeton 1990, p. 38 68קיים פער זמן גדול בין ציורי הכדים היווניים הקלסיים לבין הרצפה בציפורי ,אולם הנושאים המתוארים שייכים למסורת תרבותית ופולחנית אחת .דוגמאות אלו מובאות כאן על מנת לחדד את הקשר בין האלהתו של הרקלס לבין הפולחנים הדיוניסיים ,וכדי להוכיח כי הפרשנות המונומנטלית והדרמטית שהוענקה לנושאים אלו בפסיפסים הרומיים בציפורי ובאנטיוכיה אופיינית לאמנות הרומית. 3/16/08 7:58:58 AM 1 Sadeh layout.indd 21 ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ Èί„ ∫±∏ ¯Âȇ ÔÈȉ ¨®Ωlhnobátai© ȯÂÙȈ ÒÙÈÒÙ LHNOBATE ≤≤ ‰¯„˙˜ ±π ±∏ ≤∞ ≤± BAXXE ∫±π ¯Âȇ ÒÙÈÒÙ ¨®ΩBákxe© ȯÂÙȈ ˙ˆÒ ∫≤∞ ¯Âȇ ˙Â¯Î˘‰ ¨ÒϘ¯‰ Ï˘ ®Ωméyh© ȯÂÙÈˆÓ ÔÈÙÒ MEYH ÒÂÒÈÂÈ„ ∫≤± ¯Âȇ ÔÈÙÒ ¨Â„ˆÏ ÒϘ¯‰Â ȯÂÙÈˆÓ 1 Sadeh layout.indd 22 3/16/08 7:58:58 AM ‰¯„˙˜ ≤≥ ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙Â¯Î˘ ‰˙˘Ó ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙‰Ï‡‰ ∫≤≤ ¯Âȇ ȯ‡·Ó ¯Ë‡¯˜ ËÂÏ ¨ÒÂÒÈÂÈ„ ®1018 ¨È˙ÂÎÏÓ‰ Ô‡ÊÂÓ‰ ¨ÏÒȯ·© ®pelike© ‰˜ÈÏÙ ‚ÂÒÓ „Î ∫≤≥ ¯Âȇ ÒÂÓ„˜ ¯ÈȈ ¯ËÈÚ˘ È߈ÏÂÂÓ ®Kadmos Painter© ≤≥ ≤≤ ≤¥ ≤μ ≤∂ ®2360 ¨ÔÎÈÓ© ÒÂÒÈÂÈ„ ˙ˆÁ¯ ÔÈÙÒ ∫≤¥ ¯Âȇ ®ΩDionúsou ȯÂÙÈˆÓ ÒÂÒÈÂÈ„ ÒÙÈÒÙ ¨®loutrá DIONUCOU LOUTRA ÏÚ ËÈÏ·˙ ¨˙ÈÏÁη ‰ˆÒ ∫≤μ ¯Âȇ ‰ÈÈ˘‰ ˙ȈÁÓ‰ ¨˘È˘ ‚Ù˜¯Ò È·‚ ¢‰ÒÏ ‰ÈÈ˘‰ ‰‡Ó‰ Ï˘ ®27710 ¨‰Ê¯Ù ÛÒ‡ ¨È‚ÂÏ‡ί‡‰ Ô‡ÊÂÓ‰ ¨ÈÏÂÙ© ‚Ù˜¯Ò È·‚ ÏÚ ˘„˜˙Ó ∫≤∂ ¯Âȇ ®˙ÂÓ‡Ï Ò¯ËÏ ˙Èȯς ¨¯ÂÓÈËÏ·© 1 Sadeh layout.indd 23 3/16/08 7:59:10 AM ˜˙„¯≤¥ ‰ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ הרקלס הוא הגיבור היווני היחיד שהועלה בסוף ימי חייו למעמד בן אלמוות ,ושלאחר מותו הגיע לאולימפוס .האלהתו הייתה למעשה חוויה של התפשטות מן הגשמיות ,והולידה פולחן לכבודו69. לפי הסיפור המיתולוגי ֵדאי ַאנ ְי ֵיַרה ,אשתו של הרקלס ,נתנה לו כותונת טבולה בדם הקנטאור נ ֶסוֹס, שהומת על ידי הגיבור ,מפני שהאמינה כי הכותונת תגביר את תשוקתו אליה .אולם דם הקנטאור היה מורעל והוא כילה את בשרו של הרקלס וגרם לו ייסורים קשים .הרקלס ,שהבין כי לא יוכל לעמוד בעינוי זה ,ביקש שגופו יישרף בעודו חי .ושרפה זו גרמה לנפשו להיפרד מגופו והעניקה לו זכות לאלמוות באולימפוס :הרקלס נעלם מן המוקד לקול רעם 'ועבר מבני התמותה לאלים' ,ושם התפייס הבֶּה )'נעורים'( ,בתם של זאוס והרה70. עם הרה ונישא ל ֶ להרקלס כאמור שני טבעים :אנושי בתקופת חייו ,ואלוהי לאחר מותו ,משהפך לבעל אתוס ) ,(ethos, ‘yowהשתחרר מחיי השעבוד שלו בעולם הגשמי ומעולה של החומריות ,וזכה לאושר נצח 71.לפי הומרוס נותר צלו של הרקלס ) (eidolon, eÊdvlonבשאול עם הגיבורים ,אולם רוחו עלתה לאולימפוס ושכנה שם בנועם בקרב האלים 72.על פי הֶסיודוס הפך הרקלס לאחר מותו לאל ,התעלה על כל סבלותיו ,נישא להֶבה וחי חיי נצח מאושרים באולימפוס 73.לפי ההמנון ההומרי אל הרקלסֹ' :קדם נדד על פני ארץ אין גבול ואלי ים המים בפֻקדתו של השר השליט אוריסתאוס ,ויבצע מעשי ָאו ֶן הרבה ,ורבות גם סבל מדבר ָעו ֶל .אפס עתה מושבו בהר המֻשלג, באולימפוס ,שם ישבע נחת ,והבי יפת הקרסֹל לו לאשת' 74.במחזה 'הרקלס' לאֶוּריפידס תזאוס מספר על אודות הערצת הרקלס כאל לאחר מותו; 75פינדרוֹס קרא להרקלס 'גיבור אלוהי' )heros 76;(theos, ≥rvw yeówואילו דיודורוס ראה בהרקלס גיבור ואל כאחד 77.מטלת הבאת תפוחי העולמים מגן ההֶספֶּרידוֹת ,שביצע הרקלס בעודו בחיים ,היה בה כדי לבשר את האלהתו וזכייתו לאלמוות לאחר מותו78. הרקלס זכה לכיבודים רבים 79,הקריבו לו קרבנות כמו לאל ,והוא היה דמות נערצת מאוד גם כגיבור וגם כאל אולימפי עוד באתונה .האתונאים אף התייהרו שהם היו הראשונים מבין היוונים שהעריצו את 69הולט הדגיש את המונח התפשטות גשמית ) ,(exaltationשהוא כללי יותר ,במקום אפותאוזיס ) .(apotheosisראו: P. Holt, ‘The End of the TRACHINIAI and the Fate of Herakles’, JHS, 109, (1989), p. 72 70אפולודורוס ,ביבליותקה) vii, 7 ,II ,תרגום פרייזר ]לעיל ,הערה ,[25עמ' .(273269 P. Holt, ‘Herakles’ Apotheosis in Lost Literature and Art’, L’Antiquité Classique, 61 (1992), p. 40; G.K. Kirk, 71 ‘Methodological Reflexions on the Myths of Herakles’, B. Gentili & G. Paioni (eds.), Il Mito greco: atti del Convegno internazionale (Urbino, 7–12 maggio 1973), Rome 1973, p. 291; R. Volkomer, Herakles in the Art of Classical Greece, Oxford 1988, pp. 79–80 הומרוס ,אודיסאה) 603601 ,11 ,תרגום טשרניחובסקי ]לעיל ,הערה ,[54עמ' .(221 הסיודוס ,תאוגוניה) 955950 ,תרגום ש' שפאן ,ירושלים תשט"ז ,עמ' .(146 אל הרקלס לב–הארי ,כא) 91 ,תרגום ש' שפאן ,שירים הומריים ,ירושלים תשט"ז ,עמ' .(146 אוריפידס ,הרקלס) 13331331 ,תרגום א' שבתאי ,תל–אביב תשס"ג ,עמ' .(71 72 73 74 75 Pindar, Nemean, 3, 22 (The Odes and Selected Fragments, trans. G.S. Conway & R. Stoneman, London 1997, 76 )p. 204 77דיודורוס) IV, 38, 4 39, 1 ,תרגום אולדפדר ]לעיל ,הערה ,[7עמ' .(469467 A.D. Nock, ‘The Cult of Heroes’, HTR, 37 (1944), p. 12 78 79אוריפידס ,הרקלס) 13351331 ,תרגום שבתאי ]לעיל ,הערה ,[75עמ' .(71 3/16/08 7:59:13 AM 1 Sadeh layout.indd 24 ˘ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙¯Π‰¯„˙˜ ≤μ הרקלס כאל ,ושהם אלה שהפיצו את פולחנו ברחבי יוון ובעולם 80,ומספר המקדשים שהוקמו לכבודו באתונה היה גדול ממספר המקדשים לתזאוס 81.בתקופה הרומית ובשלהי העת העתיקה היה הרקלס, לצד דיוניסוס ,אחת הדמויות הנערצות ביותר בפולחן 82.ידוע שלמן התקופה הגאומטרית )המאות ה– 89לפסה"נ( ועד התקופה הרומית התקיים פסטיבל לכבוד הרקלס שבמהלכו נשרפו במדורה חיות, צלמיות בדמות הגיבור וחפצים אחרים83. השימוש באש בהקשר פולחני זה הוא כפי הנראה פרי השפעה מן המזרח .האש נתפסה כאמצעי ללידה מחדש ,כמו לידתו מחדש של הפניקס ,עוף החול 84.בכוחה של האש להפוך בן תמותה לבן אלמוותֵ — 85ד ֶמטֶר שמה באש את ֶדמוֹפוֹן בהיותו תינוק כדי לעשותו בן אלמוות 86.האש נתפסה כגורם מטהר — הלהבות מכלות את החלק הגשמי של בן התמותה ומותירות את מהותו הטהורה ובת האלמוות ,וזו עולה השמימה87. שימוש דומה נעשה במים — תֶּטיס ניסתה להקנות אלמוות לבנה אכילס על ידי טבילתו במים;88 וכך גם רחיצת התינוק דיוניסוס עשויה להיתפס כמעשה שנועד להקנות לו כוח אלוהי .סצנה זו של רחצה פולחנית מתוארת באחד הספינים בציפורי ) :(Dionúsou loutráבמרכזו האל מוטבל בקלחת, ומלוויו עומדים מסביבו )איור 89.(24סצנת הרחצה המקודשת המקנה כוח אלוהי סמוכה בפסיפס בציפורי לסצנת הנישואים המקודשים ,נישואים המבטאים את עקרון ההתמזגות עם האלוהות, והסמליות שבשתי סצנות אלה מקבילה לסמליות שבסצנה המרכזית — משתה דיוניסוס והרקלס כמסמל את התעלותו של הגיבור לאחר מותו הגשמי. בסצנת תחרות השתייה עם דיוניסוס ,כמו בספין המתאר את שכרותו של הרקלס ,מוצג הגיבור ללא ספק בחולשתו ,אולם אין מטרתה של חולשה זו לבזות את הגיבור :דיוניסוס נוסך על הרקלס באמצעות השכרות חולשה גופנית האמורה להובילו לאקסטזה ולחוויה רוחנית שתנתק אותו מן הגשמיות ותקרב אותו אל האלוהות. הרקלס נאבק בחייו מאבקים רבים בגורמים שהתנכלו לו ושניסו להכשילו .הוא היה נתון תדיר להשפעה של כוחות שליליים כגון זה של הרה ,אויבתו מיום לידתו ,או של כוחות שתלטניים כגון זה של אוֹמ ָפל ֶה; 90אולם השפעתו של דיוניסוס על הרקלס במעמד המתואר בציפורי אינה שלילית או מכשילה כמו השפעתן של הרה או אומפלה והיא נועדה לסייע לו להשיג מטרה חיובית. 80דיודורוס סיקולוס) IV, 39, 1 ,תרגום אולדפדר ]לעיל ,הערה ,[7עמ' Pausanias, Graeciae descriptio, I, xv, 3, ;(469 )(trans. W.H.S Jones [LCL, I], London 1918–1955, p. 79); I, XXXII, 4 (p. 175 81הולט )לעיל ,הערה ,(69עמ' ;71נוק )לעיל ,הערה ,(78עמ' .1413 G.W. Bowersock, Hellenism in Late Antiquity, Cambridge 1990, p. 41 82 83 84 85 86 87 88 89 90 3/16/08 7:59:14 AM הולט )לעיל ,הערה ,(69עמ' ;73נוק )לעיל ,הערה ,(78עמ' .15 נוק )שם( ,עמ' .15 קירק )לעיל ,הערה ,(71עמ' .289 המנון אל דמטר) 291231 ,2 ,תרגום שפאן ]לעיל ,הערה ,[74עמ' .(116114 נוק )לעיל ,הערה ,(78עמ' .16 אפולודורוס ,ביבליותקה) 5-6, xiii, III,I ,תרגום פרייזר ]לעיל ,הערה ,[25עמ' .(7169 טלגם ווייס )לעיל ,הערה ,(1עמ' .5957 כבר בהיותו בעריסה שילחה הרה שני נחשים להמיתו ,אולם התינוק אדיר הכוח חנק אותם בידיו .בעקבות שיגעון 1 Sadeh layout.indd 25 ˜˙„¯≤∂ ‰ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ ביצירות רבות באמנות היוונית והרומית הרקלס מוצג כשהוא שרוי במצב של שיכרון וערפול חושים ונתמך בידי סטירים ומיינדות .הפמליה הדיוניסית החוגגת מסביבו וסמלי פולחן המיסטריות הדיוניסי המופיעים ביצירות אלה מרמזים כי מעמדו של הרקלס זהה לזה של המתקדש במיסטריות, הנכנס לאקסטזה כדי להגיע לקרבה מרבית לאל ,וכך לזכות לגאולת הנפש ולאושר פנימי .ואכן סקירה של דמויות המתקדשים במיסטריות כפי שהן מופיעות ביצירות אמנות מחזקת את הטענה בדבר מצבו של הרקלס. בתבליט על גבי סרקופג שיש רומי מתואר טקס מסתורין שאדם מתקדש בו לקראת החיים שלאחר המוות המובטחים על ידי האל — הגבר המתקדש ) (mystes, músthwמובל ונתמך בידי שני סטירים ונראה שיכור )איור 91.(25בדומה לכך מתואר מתקדש על גבי סרקופג רומי נוסף :בחלקו הימני של הסרקופג מופיע גבר הלבוש בכותונת ארוכה ,והנתמך על ידי סטיר ומיינדה; סטיר אחר נושא לפיד, כמקובל במיסטריות ,ומיינדה מחוללת בצד האחר; משמאל נראית אישה האוחזת מעל ראשה סל רחב, כפי הנראה ליקנון ,המעיד על כך שמדובר בפולחן המיסטריות )איור .(26בציור על גבי כד מסיציליה הרקלס מתואר כחסר שליטה בדומה למתקדשים :הוא שוכב שתוי על עור אריה ,ואַלה מונחת לצדו; אישה העומדת מאחורי מעין פרגוד נוסכת שמן על גופו; ומסביב מחוללים סטירים ומיינדות האוחזים מגשי מזון ,קיתרה ,לפיד ,תירסוס ,חליל וקרטר )איור .(27ניתן להשוות תיאור זה של הרקלס לאופן שבו הוא מוצג בספין ה'שכרות' בציפורי ,וסמלי הפולחן הדיוניסי בכד הסיצילי מאששים את הבנת מצבו של הרקלס כמתקדש במיסטריות הדיוניסיות. חיזוק נוסף לטענה כי מצבו של הרקלס הוא כמצבם של המתקדשים במיסטריות יש בתבליטים שעל גבי סרקופגים רומיים .באחד התבליטים הללו הרקלס נתמך על ידי שני סטירים ,סטיר נוסף מאחוריו אוחז באלה ,ומיינדה חצי עירומה אוחזת בידו )איור .(28מאחר שהתבליט מופיע על גבי סרקופג ,ברור הקשר שלו למוות ולקבורה ,ועל כן אין ספק כי הסצנה המוצגת בו היא סצנת התקדשות לשם זכייה לחיי נצח בעולם הבא .תיאורים מסוג זה מופיעים על גבי סרקופגים רבים אחרים92. זיהוי מצבו של הרקלס בפסיפס בציפורי כמצבו של מתקדש הבא בסוד המיסטריות ,והחווה במהלך הטקס חוויית היטהרות והתקדשות ,מקבל חיזוק מספין נוסף בפסיפס זה )איור .(29הסצנה המוצגת בו פורשה כאינוס הנערה אאוגה ) (Augeבידי הרקלס; 93אולם לאמתו של דבר אין הרקלס בדרכו לביצוע מעשה אונס ,אלא הוא מובל להתקדשות בטקס מסתורין ,בדומה לדמויות המובלות בתבליטי הסרקופגים ובתבליט הטרה קוטה שהזכרתי לעיל )איור :(11שפת הגוף הכנועה משותפת שהטילה עליו הרה ,הרג הרקלס את ילדיו .לאחר התפכחותו הוא נתקף ברגשות אשם ,ועל מנת לכפר על פשע זה נשלח לבצע שתים–עשרה משימות בשירות המלך אוריסתאוס .בעת ביצוע משימת הריגת ההידרה מל ֶרנה שלחה הרה סרטן ענקי שצבט את רגלו של הגיבור ,אך למרות זאת השלים הרקלס את המשימה .ראו :אפולודורוס ,ביבליותקה iv, ,II ) 8, 12תרגום פרייזר ]לעיל ,הערה ,[25עמ' .(175הרקלס הפך לעבד תחת שרביטה של אומפלה ,מלכת לידיה ,אשר הלבישה אותו בבגדי אישה .ראו :שם) vi, 23 ,II ,שם ,עמ' .(241 91ורונה )לעיל ,הערה ,(48עמ' .94 Lexicon Iconographicum Mythologiae Classicae, IV, Zürich & München 1981, figs. 3260, 3265, 3267, 3277, 92 3278, 3280, 3287 93טלגם ווייס )לעיל ,הערה ,(1עמ' .5754 3/16/08 7:59:15 AM 1 Sadeh layout.indd 26 ‰¯„˙˜ ≤∑ ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙Â¯Î˘ ≤∏ ≤∑ ≤π ÒϘ¯‰ ∫≤∑ ¯Âȇ Ҙ˷ ÈÂ˙˘‰ ÏÚ ¯ÂȈ ¨ÈÒÈÂÈ„ ÈÏȈÈÒ „Î È·‚ ‰Ùχ ‚ÂÒÓ ˙·ȷÒÓ ¨®Olpe© ¢‰ÒÙÏ ≥≤μ Ô‡ÊÂÓ ¨‚¯Â·Ò¯ËÙ ÆËÒ© ®2079 ¨ßʇËÈÓ¯‰ ÒϘ¯‰ ∫≤∏ ¯Âȇ ‚Ù˜¯Ò ¨ÈÂ˙˘‰ ˙Â·È·Ò ¨ÈÓ¯ ¢‰ÒÏ ≤μ∞≠≤∞∞ Ô‡ÊÂÓ‰ ¨ÔÂËÒ·© ¨˙ÂÙÈ ˙ÂÈÂÓ‡Ï ®MFA 1972.650 ÒϘ¯‰ ∫≤π ¯Âȇ ˙¢„˜˙‰Ï Ï·ÂÓ ¨ÔȯÂ˙ÒÓ‰ Ҙ˷ ȯÂÙȈ ÒÙÈÒÙ 1 Sadeh layout.indd 27 3/16/08 7:59:15 AM ˜˙„¯≤∏ ‰ ‡¨‰‡˜Ï‰‰ ∫≥∞ ¯ÂÈ ˙ÂȯËÒÈÓ‰ ˙ÏÈ ·ÈÈÙÓÂÙ ‡ÒÙÈÒÙ ∫≥± ¯ÂÈ ¨®Lyon© ÔÂÈÏÓ ‡‰‡Ó‰ ÚˆÓ ¢‰ÒÏ ˙È˘ÈÏ˘‰ ©˙ÂÓ‡Ï Ô‡ÊÂÓ‰ ¨ÔÈÈ ®‰ÙÈ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ להרקלס ולמתקדשים בטקסי המיסטריות ,והביטוי הקיצוני ביותר לכניעות זו נמצא בציור קיר בווילת המיסטריות בפומפיי שמוצגת בו סצנת הלקאה של נערה המוכנסת בסוד האל )איור 94.(30 בספין נוסף בציפורי שכותרתו 'שכרות' ) (méyhמופיע הרקלס לצד דיוניסוס כשהוא אוחז תירסוס בידו — בתיאור זה מוצג הגיבור כפי הנראה לאחר ההתקדשות ,כשהוא מתברך בישיבה לצד האל )איור .(21הסיטואציה מקבילה לדברי המקהלה במחזה 'הבכחות' לאוריפידס' :מבורך זה המאושר שבא בסוד פולחני האלים ,משליט בחייו קדושה ומצרף את נפשו לחוגגים, על ההרים מתמכר לבכחוס בטקסי טהרה ,מקיים את פולחני ההתלהבות לאם הגדולה קיבלה ,מניף בידו תירסוס ,ראשו עטור קיסוס ,והוא עובד את דיוניסוס'95. בפסיפס משיח'–זויד מוצגת שכרותו של הרקלס בהרחבה :הגיבור הלום היין והכנוע מתנודד וכושל ,ומובל על ידי סטיר ,ומסביב מחוללות דמויות דיוניסיות רבות במגוון תנוחות ,וההילולה מתעצמת באמצעות כלי הנגינה האחוזים בידי הדמויות והפזורים מסביב )איור .(3הקומפוזיציה כולה סוערת וגועשת ,והתיאור דומה לתיאורי התקדשות אחרים בטקסי המיסטריות. בפסיפס מליון שבצרפת מתואר הרקלס לבוש בגלימה ובעור אריה ואוחז באלה ,לראשו זר האופייני למשתתפים בטקסים הדיוניסיים ,כמו הזר שלראשו במשתה בפסיפס בציפורי ,והוא נתמך על ידי סטיר ומיינדה המלטפת את סנטרו ,ומלווים אותו עוד ארבעה סטירים ומיינדה .בחלק העליון של הפסיפס מוצג דיוניסוס עם סטירים ומיינדה והם מתבוננים בהתרחשות שמתחתם )איור .(31נדמה שאין מוצגת בפסיפס זה תחרות בין האל לגיבור ,אלא מודגשת ביתר שאת העובדה שהרקלס נתון בדיבוק אלוהי ,בעוד האל — נוסך הדיבוק ומי שגואל מייסורים ומעניק חיי נצח — מביט מלמעלה. דיוניסוס היה אולי האל החשוב ביותר בתקופה הרומית ובשלהי העת העתיקה ,ונחשב למי שמגלם בעצמיותו את שׂכל העולם ואת כל האלים האחרים .לפי מַקרוֹבּיוּס עוצב העולם על ידי זאוס או יופיטר ,ושׂכל העולם היה דיוניסוס ) ,(Dios Nous, Diòw noûwהאל האוניוורסלי ,הגואל והפודה את המיוסרים והתגלמות השכינה96. מן הפואמה של נוֹנוֹס ,בן המאה החמישית לסה"נ ,על תולדות דיוניסוס )(Dionysiaca, Dionusiaká ניתן ללמוד על מעמדם של דיוניסוס והרקלס ועל היחסים ביניהם .הפואמה מספרת על ביקורו של האל בצור ) ,(Tyreארצו של קדמוס שהעריץ .דיוניסוס נהנה מיופייה של הארץ ומן השלווה הנסוכה 94ראו ההפניות הביבליוגרפיות לעיל ,הערה .48 95אוריפידס ,הבכחות) 8273 ,תרגום שבתאי ]לעיל ,הערה ,[14עמ' .(4443 96בוורסוק )לעיל ,הערה ,(82עמ' Macrobius, Saturnalia, I, 18, 15 (trans. P. Vaughan-Davies, New York 1969, ;41 (p. 130 3/16/08 7:59:18 AM 1 Sadeh layout.indd 28 ˘ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙¯Πעליה .הוא הסתובב בעיר והתבונן סביבו ,וכטוב לבו נכנס למקדש הרקלס ,המכונה 'הלבוש בכתונת הכוכבים' ) .(astrochiton, ˙stroxítQnדיוניסוס קרא להרקלס במילות קסם שופעות הערצה ודימויים אוהדים ,וביקש ממנו סבר פנים יפות וידידות ,והרקלס הופיע ואירח אותו למשתה .השניים נהנו מסעודה שהוגשו בה נקטר ואמברוזיה ,ודיוניסוס פנה אל הרקלס בחידות שעיקרן — מיהו שבנה את העיר בכישרון כה רב .הרקלס המשיל לו בידידותיות ובנועם משלים על הקמת העיר ,ודיוניסוס נהנה מן הסיפורים והציע להרקלס גביע שתייה בוהק מזהב ,והגיבור עטף את הגביע בכתונת הכוכבים שלו97. ניכר אם כן כי בין האל לגיבור שררו יחסים נעימים ,וחשוב יותר — אף להרקלס היה מעמד של אל. בציורי כדים יווניים מתואר הרקלס מתקבל בקרב האלים :בגביע של צייר סוסיאס ) (Sosias Painterהוא מתקבל ברוב פאר והדר על ידי כל שוכני האולימפוס )איור ;(32בציור על גבי ְפּסִיְקטֶר )כד שנועד לקירור היין( מווּלצ'י שבאיטליה עומדים זה מול זה האל והגיבור: דיוניסוס אוחז בזרי קיסוס ,והרקלס באלה ובקשת חציו, ושניהם יחד אוחזים בקנתרוס ,כאילו האל מזמין את הגיבור לשתות עמו )איור ;(33ואילו בגביע של צייר קליניק ) (Clinic Painterהרקלס מסב לצד דיוניסוס במשתה ,ומסביבם סטירים )איור — (34נדמה שמשתה זה הוא ביטוי ציורי לתיאורים הספרותיים של חיי העונג שזומנו להרקלס לאחר מותו הגשמי כפי שנתחברו בידי הומרוס והסיודוס98. גם בפסיפסי אנטיוכיה מתוארת תחרות השתייה בין דיוניסוס להרקלס .בפסיפס בבית האַטריוּם )איור (35 ובבית 'תחרות השתייה' )איור (36מוצג דיוניסוס בתנוחה דומה לזו שבפסיפס בציפורי — הוא מניף את גביעו ונשען על זרועו האחרת — ואילו הרקלס ממשיך לשתות מגביעו ‰¯„˙˜ ≤𠇮Sosias Painter© Ò‡ÈÒÂÒ ¯ÈȈ ¯ËÈÚ˘ È߈ϻÂÓ ÚÈ·‚ ∫≥≤ ¯ÂÈ ©·¯®2278 ¨È¯ÈÚ‰ Ô‡ÊÂÓ‰ ¨ÔÈÏ ‡È߈ϻÂÓ ¯Ë˜ÈÒÙ È·‚ ÏÚ ¯ÂȈ ¨ÒϘ¯‰Â ÒÂÒÈÂÈ„ ∫≥≥ ¯ÂÈ ©˜®1068 ¨ÏÂÂÈ Ô‡ÊÂÓ ¨ÔÈÈÙÓ 97נונוס ,דיוניסאיקה) XL, 298580 ,תרגום רוז ]לעיל ,הערה ,[31 כרך ,3עמ' .(195175 98ראו לעיל ,הערות .73 ,72 3/16/08 7:59:18 AM ‡˜ÈÈϘ ¯ÈȈ Ï˘ ÚÈ·‚ ¨‰˙˘Ó· ÒÂÒÈÂÈ„Â ÒϘ¯‰ ∫≥¥ ¯ÂÈ ©‰À Ï«pœÓ ®Clinic Painter ©®E 66 ¨ÈËȯ·‰ Ô‡ÊÂÓ‰ ¨Ô„ÂÏ 1 Sadeh layout.indd 29 ˜˙„¯≥∞ ‰ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ שלו .מאחורי הרקלס ניצבת חלילנית המחללת באולוס בבית האטריום .בפסיפס בבית האטריום מוצגת מאחורי דיוניסוס דמות של סילנוס ,המקבילה לדמות דומה בציפורי ,ובין האל לגיבור ניצבת דמותו של ארוס .על פי לואיס פושה מוצגת בתיאורים אלו תחרות שתייה 99.אם מפרשים את הסצנה כפשוטה אכן נראה שכך הוא ,אולם בדומה לפסיפס בציפורי, התנועה של דיוניסוס מסמלת את האופן שבו הוא נוסך את מקסמו על הגיבור ,ואם כן על פי פירוש אלגורי אפשר לראות בסצנה זו ביטוי למעבר של הרקלס ממעמד בן תמותה לאל וכעין טקס שהוא עובר לאחר שביצע את כל משימותיו במהלך חייו לקראת השתחררותו מן העולם הארצי ומעולהּ של הגשמיות. דמות שוליים המופיעה בכמה מן הפסיפסים שתיארתי עשויה לחזק את פירוש מצבו של הרקלס באותם פסיפסים כמי שעובר מחייו הגשמיים כבן תמותה לקיום נצח כאל :זוהי דמותו של ארוס ) (eros, [Ervwאו קופידון ,המופיע בין הרקלס לדיוניסוס בפסיפס בבית האטריום ,בעיטורי השוליים בפסיפס בציפורי )איור (37וכן, רכוב על מרכבתו של האל ,מאחורי הקנטאורים הרתומים לה ,בפסיפס ‡∫®‰ÏÚÓÏ© ≥μ ¯ÂÈ משיח'–זויד .ארוס נתפס במחשבה הקלסית כאל המתווך בין העולם הארצי לאלוהי 100,ובהקשר הנדון ˙¯Á˙ ÒÙÈÒÙ ניתן לראותו כמתווך בין האל לגיבור. ˙È· ¨‰ÈÈ˙˘‰ ‰ÈÎÂÈˇ· ÌÂȯˇ‰ דמות נוספת העשויה לתרום לפרשנות זו היא הדמות הנשית שבמרכז הצלע הצפונית בפסיפס ©®Ô‡ÊÂÓ‰ ¨¯ËÒ߈¯Â בציפורי )איור ,(38שאף לצדה מופיע ארוס .דמות נשית העולה מתוך גביע עלים הייתה דימוי מקובל ‡∫®‰ËÓÏ© ≥∂ ¯ÂÈ ˙¯Á˙ ÒÙÈÒÙ מאוד בציורי כדים דרום איטליים להאלהה של הנפטר 101.דמות זו מתפרשת כמסמלת את האושר ˙¯Á˙ ˙È· ¨‰ÈÈ˙˘‰ ¨‰ÈÎÂÈˇ· ‰ÈÈ˙˘‰ ˙‰‡Ó‰ ˙ÏÈÁ 99פושה ביסס את פירושו זה על העובדה שמסורת תחרות השתייה שמקורה ביוון הייתה מקובלת גם ברומא .מטרת ¢‰ÒÏ ˙È˘ÈÏ˘‰ המשתתפים בתחרות הייתה לשתות כמות מסוימת של יין מהר ככל האפשר ,ובפסיפס הנדון דיוניסוס הופך את ©Ô‡ÊÂÓ ¨ÔÂËÒȯ٠הכוס הריקה ,בעוד שהרקלס טרם סיים לשתות מכוסו .ראוL. Foucher, ‘Concours de Boisson entre Dionysos et : ®‰ËÈÒ¯·È‡‰ .Heracles’, Syria, 77 (2000), pp. 203–204מעניין לציין בהקשר זה שביום השני של חג האַנ ְ ֶת ְסטְֶרי ָה ,אשר שימש ·≥∑ ¯Âȇ ∫ÏÂÓÓ „ÂÓÚ ביוון הקלאסית לציון המעבר מילדות לבגרות ,התקיימו תחרויות שתייה .התחרות הייתה כלי חינוכי להקניית התנהגות ©Ò¯‡ ˙ÂÓ„ ∫®‰ÏÚÓÏ נכונה בחברה ומתינות בשתייה — היכולת לשתות יין בצורה נכונה נחשבה הוכחה למוכנות של הצעיר להשתלב בחברה ·ÌÈÈÏ¢‰ ȯÂËÈÚ ·È¯ÂÙÈˆÓ ÒÙÈÒÙ בוגרת .ראו :לונסדייל )לעיל ,הערה ,(20עמ' .130128 100אפלטון )לעיל ,הערה ;(16פלוטינוס ,אנאדות ,3 ,ה )תרגום שפיגל ]לעיל ,הערה ,[27עמ' .(388377 ‡∫®‰ËÓÏ© ≥∏ ¯ÂÈ „ 101 ߉Ùȉ ‰˘È‡‰’ ˙ÂÓעובדיה וטורנהיים ,במאמרם בעברית )לעיל ,הערה ,(1עמ' .10לדמויות נשים העולות מבין עלים ראוA.D. Trendall, Red : ȯÂÙÈˆÓ Figure Vases of South Italy and Sicily: A Handbook, London 1989, figs. 179, 182, 186–189, 196, 198, 209, 210 3/16/08 7:59:19 AM 1 Sadeh layout.indd 30 ‰¯„˙˜ ≥± 1 Sadeh layout.indd 31 ø˙¢„˜˙‰ ‡ ˙ÂÊ·˙‰ ∫ȯÂÙȈ· ÒÙÈÒÙ· ÒϘ¯‰ Ï˘ Â˙Â¯Î˘ 3/16/08 7:59:21 AM ˜˙„¯≥≤ ‰ ‰„˘–‰ÈÏÈ·Ò ‰Â‡ ) ,(eudaimonia, e[daimoníaבהסתמך על החיבור הפילוסופי 'הלוח של סבס' )(Cebetis Tabula ועל מגמות סטואיות ונאופלטוניות שרווחו באותה תקופה )המאה ה– 32לספירה( .על פי 'הלוח של סבס' ,חיבור שהיה בעל השפעה רבה בשלהי העת העתיקה ,האושר הוא השלב הגבוה ביותר בדרכו המוסרית של האדם 102.האושר אינו רגע בודד בחייו של אדם ,ואדם לא ייחשב מאושר ) (eudaimon, e[daímvnאלא אחרי מותו ,שכן רק אז ניתן לראות ולהעריך את חייו בשלמותם .לכנות אדם מאושר בעודו בחיים דומה להגדרת ספר כיפה לאחר קריאת חלקו בלבד ,והאושר ,לפי אריסטו, הוא בבחינת הישג או זכייה 103.ואכן הרקלס זכה רק בתום חייו המתישים ,לאחר שסיים את מטלותיו ושעבודו בחייו הגשמיים ,להאלהה ולאושר נצחי 104,וזאת באמצעות התקדשות בדת המסתורין של דיוניסוס וביאה בסוד האל .לאור הנתונים שהוצגו לעיל נראה שהתקדשות זו היא המתוארת ברצפת הפסיפס בציפורי. 102עובדיה וטורנהיים )שם( ,עמ' Cebes, Cebetic Thebani Tabula, XXI–XXIII (trans. J.T. Fitzgerald & L.M. ;12 ;(White, Chico, CA 1983, pp. 96–97אריסטו ,אתיקה :מהדורת ניקומאכוס ,א ,ד )תרגום י"ג ליבס ,ירושלים תשמ"ה, עמ' ;(1917יג )שם ,עמ' ;(3936הרהורים של מרקוס אאורליוס) 17 ,7 ,תרגום ש' ויסמן ,ירושלים תשמ"א, עמ' J.O. Urmson, Arisotle’s Ethics, Oxford 1988, pp. 11–12 ;(105104 103אריסטו ,אתיקה ,א ,י) 1510 ,שם ,עמ' ;(31א ,יב) 10 ,שם ,עמ' ;(35יורמסון )שם(. R.D. Hicks, Stoic and Epicurean, New York 1962, pp. 76–77, 98–100; J.M. Rist, Stoic Philosophy, Cambridge 104 .1969, pp. 236–241על האושר במחשבה הנאופלטונית ראו :פלוטינוס ,אנאדות ,1 ,ד )תרגום שפיגל ]לעיל ,הערה ,[27 עמ' .(232219 3/16/08 7:59:26 AM 1 Sadeh layout.indd 32
© Copyright 2024