המרד – באנסקה ביסטריצה
באנסקה ביסטריצה – המרד המרי היהודי ב 15 -במאי ,1944בשל התקרבות הצבא הסובייטי אל הגבול עם אוקראינה ופולין ,הגיע צו גירוש לכל היהודים שנותרו בחיים ,ממזרח סלובקיה למערב המדינה .מי שיכול היה ,עזב בכוחות עצמו את ביתו ,ויצא ברכבת המהירה לברטיסלאבה ולבאנסקה ביסטריצה שבמערב .מיכלובצה התרוקנה כליל משארית תושביה היהודים ,כאשר חלק מהנוער היהודי ,שהשתייך ותנועות הציוניות החלוץ ,השומר הצעיר ,בית"ר ,ואף מתנועות חוץ ציוניות ,הצטרף לפרטיזנים בהרי הקרפטים ,אך עיקר הכוח היהודי שבא לידי ביטוי במרד הסלובקי של קיץ וסתיו 1944פעל בגיזרה המרכזית של המדינה ,סביב העיר באנסקה ביסטריצה ,העמקים וההרים שסביב לה. מכל משפחות ברנהארד וגולדשטיין נותר יחידי רובי גולדשטיין ,בנם של אדולף ורגינה ,שמצא מקלט בחוותו של פיליו תיאודורוס )תיאו( ,מכר וותיק וידיד של אביו אדולף .תיאו ,בן למשפחה יוונית שהיגרה לסלובקיה בסוף המאה התשע עשרה ,התגורר עם אשתו ושתי בנותיו בכפר קטן בפאתי העיירה הומינה שמצפון למיכלובצה. ממאי 1942ועד אמצע 1944עבד רובי בחוותו של תיאו ,ברעיית עדר הכבשים והעזים במורדות הרי הקרפטים בתקופת האביב והקיץ ,ובשאר עונות השנה ,בטיפול בלהקת הגדיים והטלאים, בחליבת הצאן ובהכנת הגבינות ,אותן מכרו בשוק השבועי של העיירה .הכרת אופי החיים בטבע הפראי של הרי הקרפטים ורכס הטטרה ,המפריד בין סלובקיה לפולין ,כמו גם ההכשרה החלוצית, והטיולים בטבע במסגרת תנועת השומר הצעיר ,סייעו לו בהמשך המלחמה ,שהייתה בסופה ,מלווה בתככים בינלאומיים ,ובתחילתו של מאבק בין הקומוניזם לדמוקרטיות המערביות ,מאבק שהלך והתגבר לקראת הנצחון על גרמניה הנאצית ,ואשר השפיע על תוצאותיו הטרגיות של המרד הסלובקי. רובי היה צעיר ממוצע קומה ,שחור שיער ,רזה ושרירי ,שמיעט לדבר על עברו ,וסיגל לעצמו הליכות ולבוש כשל כפרי סלובקי ,עונד לצווארו דרך קבע ,שרשרת עם צלב ,אותה קיבל מתיאו, שאהב אותו כבנו ,והגן עליו בחירוף נפש ,כחסיד אומות עולם. "רובי" ,אמר לו תיאו באחד הימים" :כשתחזור מהמרעה ותראה מרחוק עשן מדורה ביום או כשהנפחייה בוערת בלילה ,תדע לך שהגרמנים הגיעו ,ואז תברח אל הרי הויהורלט ;Vihorlatלאחר שני ימי הליכה בשביל הרועים מאגם זמפלינסקה לעבר אגם Morské okoבמעלה ההר ,תגיע לעץ אלון גבוה ליד מעגן הסירות .מהעץ תמשיך בשביל צר עוד 2ק"מ ,שם תמצא בקתה מוסתרת ביער, ובה ציוד ומזון שיעזרו לך להמשיך הלאה". כאשר הגיעו הגרמנים ועוזריהם לביתו של תיאו בסוף מאי הבחין בהם רובי מרחוק ,ודחק בעדר לעלות אל היער הסמוך ,שם המתין עד רדת החשיכה ,ויצא להשקיף על הבית ,כדי לראות אם עדיין נמצאים הגרמנים בכפר .בחשאי הגיע אל הבית ,בוחן בקפידה את הפתחים ,ומששמע את תיאו ובני משפחתו מדברים ,פתח את הדלת ונכנס .תיאו יצא לקראתו ,וחבקו בהתרגשות" .צא אל הפרטיזנים בהרים" דחק בו" ,הגרמנים יחזרו לכאן ולא תוכל להשאר". באנסקה ביסטריצה – המרד רובי היישיר מבטו אליו ואמר" :קודם אחזיר את העדר ואחר כך נפרד" .שני הגברים יצאו לחשיכה ,וכהשגיעו לעדר ,הושיט תיאו לרובי אקדח טעון ותרמיל מזון ,חבק אותו ,הצטלב ,ואמר לו: "אלוהים ישמור עליך רובי ,לך לשלום". בבוקר ,כשהוא קפוא כולו מקור ,יצא רובי ממחבואו ביער ,בדרכו למסע מפרך בן שלושה ימים אל הרי הויהורלט ,והבקתה שליד האגם .הפשרת השלגים ופלגי מים שהציפו את השביל ,האטו את מסעו ,וכשהוא מבוסס בבוץ ,הגיע אל הבקתה באין כוחות ,נפל ונרדם על מיטת העץ. מאוחר בבוקר התעורר כשראה לחרדתו ,שני אנשים רוכנים על משכבו ואקדח מכוון לראשו .היו אלה איזידור ברקוביץ מרחוב דולנה ממיכלובצה ,ומרטין ליינמן מהכפר סטראניני ,חבריו מבית הספר התיכון ותנועת השומר הצעיר במיכלובצה ,פרטיזנים יהודים מקבוצת המורדים הסלובקים ,שפעלו בהרי הקרפטים בגבול עם גליציה הפולנית והאוקראינית. "הבקתה איננה בטוחה" אמרו חבריו לרובי" ,בוא אתנו לפסגת הפירנג ,שם בנינו בונקרים מוסווים היטב במעבה היער ,והגרדיסטים של ההלינקה והגרמנים לא מעיזים להיכנס לשם". הקבוצה כללה 25פרטיזנים יהודים מהערים מיכלובצה והומינה ,רובם בשנות העשרים לחייהם, ומיעוטם בגילאי השלושים ,בחתך חברתי מכל קצוות הקשת האידיאולוגית ,מהבית"רים ,השומר הצעיר ,מכבי הצעיר ועד הקומוניסטים. איור 90פרטיזנים ביערות מזרח סלובקיה ,ברכסי הטטרה הנמוכים מצפון לבאנסקה ביסטריצה )אתר ממשלת סלובקיה( המשותף לקבוצה ,מעבר לרצון הקיום ,והנקם בהורגי הוריהם ומשמידי קהילתם ,שכולם היו חסרי ניסיון קרבי כלשהו ,להוציא מפקדם ,פנחס בארש ,סמל לשעבר בצבא הצ'כוסלובקי ,וארנסט לבקוביץ ,קומוניסט שהיה בוגר הבריגדה הספרדית הבינלאומית שלחמה בספרד לצד הרפובליקנים. בין חברי הקבוצה נמנו :שלמה לנדברג ,רוזה מריק ,פרידה פלדשטין ,אלברט אביש ,מרטין כץ ,רובי גולדשטיין ,יצחק ברוד ,מאיר לנדמן )"בוגין"( איזידור ברקוביץ ,יעקב הוברמן ,אנטון כצמן ,עמנואל הירש ,לדיסלב דויטש ,יוסף וינקלר ,ברוך וינקלר ,שמואל פרקש ,נפתלי קליין ,אברהם קליין ומרטין ליינמן. 272 באנסקה ביסטריצה – המרד לרשות הלוחמים עמדה כמות אפסית של נשק ותחמושת :שני רובי מאוזר ,תת מקלע רוסי מדגם PPDאחד ,שלושה אקדחים וכמות קטנה של חומרי נפץ ורימוני יד גרמניים .כוונתם הייתה לצבור נשק ,אותו יקנו או יקחו שלל מהגרמנים והגרדיסטים של ההלינקה .הם יצרו קשר עם איכרי הסביבה ,שסייעו להם להצטייד במזון ובציוד לחורף המושלג בהרי הקרפטים. בעייתם הייתה המידור הלקוי בין הקבוצה הלוחמת ,לבין הסביבה הכפרית התומכת של הרי הטטרה ,ששרצה מרגלים ומודיעים של המשטר הפרו נאצי של סלובקיה ,שהיו פזורים במרחב הכפרי הזה .באחד הכפרים שבסביבה נמצא בוגד שהלשין לשלטונות על קבוצת הפרטיזנים היהודית שמסתובבת ברכסי הויהורלט והפירנג ,ומפקדת המשטרה הגרדיסטית ויחידות ההלינקה ,פשטו על מעוז הפרטיזנים בתחילת אפריל ,1944כאשר בחילופי האש נהרג קצין משטרה סלובקי וארבעה נפצעו .לאחר אובדן הבסיס הלוגיסטי בהרים ,הייתה זה רק שאלה של זמן עד שכל חברי הקבוצה, פרט למפקד פנחס בארש ,נלכדו והועברו לכלא במיכלובצה. איור 91קבוצת המרד היהודית )מוזיאון לוחמי הגטאות( אחרי כמה חודשי מעצר ,ובסמוך למשפטם ,הצליחה החבורה לברוח הודות לפעולה נועזת של פריצת הכלא על ידי המחתרת הקומוניסטית ,והחבורה כולה המשיכה תחת שמות בדויים לפעול ככוח גרילה נגד מטרות גרמניות וגרדיסטיות באיזור יערות הויהורלט ואגם זמפלינסקה ,עד לפרוץ המרד הסלובקי הגדול בקיץ אותה שנה .הלוחמים רכשו מאז שנלכדו ,ניסיון מחתרתי וכישורי לחימה ,ורובם נותרו בחיים לאחר הניצחון על גרמניה ,אבל מפקדם ,הלוחם הנערץ ,פנחס בארש, מצא את מותו בקרבות שהתנהלו לרגלי רכס הויהורלט ,בעת פלישת דיביזיות ה S/S -מהונגריה, אוקראינה ופולין למזרח סלובקיה לצורך דיכוי המרד. תשומת הלב והמאמץ הגדול בהפניית 7דיביזיות קרביות לדיכוי המרד הסלובקי ,התחייב על ידי פיקוד של הוורמאכט ,בשל הניתוק שגרם המרד במרכז סלובקיה למעבר ההכרחי של שיירות האספקה ,התגבורות והתחמושת בין אוסטריה וגרמניה לסלובקיה ,בדרכן אל החזית המזרחית בשטחי ברית המועצות ,רומניה והונגריה. 273 באנסקה ביסטריצה – המרד בחמישה עשר ליולי 1944יצא רובי גולדשטיין ,מצויד בתעודת זהות מזויפת תחת השם איגור פרנטישק ,ברכבת המהירה ממיכלובצה לברטיסלאבה .המשימה שקיבל מנציג השומר הצעיר במועצה היהודית של סלובקיה ,הייתה פגישת תיאום עם ש.א ,איש קשר של שרות המודיעין הבריטי .החודשים שעברו עליו מאז נלכדה הקבוצה בהרי הקרפטים ,חישלו אותו נפשית וגופנית, והחורבן אותו המיטו הגרמנים וההלינקה הסלובקית על בני משפחתו וקהילת חבריו ,הכינו אותו לקרב הגדול שעוד נכון לו ולחבריו ,בבאנסקה ביסטריצה ,כ 600 -ק"מ ממערב למחוז הולדתו. עם האקדח והצלב של תיאו לצווארו ,יצא רובי למערכה הגדולה של יהודי סלובקיה ,הוא עם עוד 2500צעירים וצעירות יהודיים שנחלצו לקרב האחרון מתוך כ 20,000 -איש ששרדו בתום רצח- העם של הקהילה הסלובקית המפוארת שמנתה לפני המלחמה כמאה אלף נפש. תוך כדי נסיעת הרכבת בנוף הירוק והפסטורלי של הרי סלובקיה ,הרהר רובי בגורל הוריו ,אֶ חיו ואחייניו ,אותם הובילו רכבות המוות לגורלם המר והנמהר בתאי הגזים בפולין" .יותר לא אפול בשבי" ,אמר לעצמו" ,באקדח שבידי אהרוג בהם! תמות נפשי עם פלישתים" .כשירד מהרכבת לרציף התחנה במרכז העיר ,חלף מלא בטחון ,חד מבט ונחוש ,דרך משמרות הג'נדרמריה הסלובקית ,היישר אל רחובות הבירה הסלובקית שהייתה מעוטרת בדגלי צלב הקרס ובסמלי הצלב הכפול של ההלינקה הגרדיסטית על בנייני העיר וככרותיה. בדירת המסתור ברחוב הודוואבנה ,22פגש לאחר זיהוי מוסכם את ש.א ,איש הפלמ"ח בשרות המודיעין הבריטי ,גבר באמצע שנות הארבעים ,דובר רהוט בשפות הסלובקית ,האנגלית והעברית. ש.א סיפר לו על הסכמה של ראש ממשלת צ'כוסלובקיה החופשית בלונדון ,אדוארד בנש ,להקים מפקדה של כוח לוחם יהודי בסיוע של המודיעין הבריטי ,בנפרד משתי מפקדות הפרטיזנים ,הצ'כית והסלובקית ,שלקו באנטישמיות בולטת ,וזלזלו בכוח האדם היהודי שהחל מגיע ממזרח סלובקיה, ואיננו נותן אמון במפקדות הללו .גם יחסם לעמיתיהם היהודיים ,בפלוגות הפרטיזנים עצמן ,הינו מחפיר ,אמר א.ש ,ורובי הניד ראשו" :אין חדש תחת השמש". "מכל מקום ,תשובת בנש לכוח היהודי בחסות הבריטים היא חיובית" ,אמר ש .א" ,ועלינו להקים מפקדה יהודית לוחמת באזור הקרפטים הנמוכים מצפון לעיר באנסקה ביסטריצה ,ואני רוצה שתסייע מניסיונך במזרח להקים שם את מרכז המרד היהודי בנאצים ועוזריהם". "נעשה ונשמע" ענה לו רובי בקצרה" .אגב" ,אמר לו ש.א" ,שתי המפקדות הפרטיזניות חתמו על מכתב הסכמה שהן מקבלות את הוראת בנש ,ויפעלו להלחם לצדה של המחתרת היהודית ולנהוג כבוד בה ובאנשיה .בנש הצהיר שמטרת המרד היא סילוק כל הכוחות הנאציים והפשיסטיים של ההלינקה ,ושחרור היהודים ממחנות הריכוז ומעבודות הכפייה ,והענקת שוויון זכויות במדינה ליהודים בלא הפלייה"" .אשריי המאמין" השיבו רובי" .בבאנסקה ביסטריצה עליך לפגוש במפקדת הפרטיזנים על שם ֶּבלֹוב ,את א .ר ,ממנו תקבל הוראות להמשך הפעילות". השניים לחצו ידיים ,ורובי יצא בדרכו לבאנסקה ביסטריצה ,לפגוש את קבוצת הפרטיזנים היהודיים שבבריגדת בלוב. 274 באנסקה ביסטריצה – המרד בואו של רובי לעיר ,שהפכה סמל למרד הסלובקי ,היה בעיתו .קרוב לאלפיים יהודים עקורים פרצו את מחנות העבודה נובאקי ,סרד ,פופראד וז'ילינה ,בדרכם לשטח הסלובקי המשוחרר ,ואליהם נילוו קבוצות ויחידים ,שהחלו להגיע לשטח המשוחרר ,והקימו בריגדה פרטיזנית שהייתה כוח מוביל בקרבות רבים במרד הסלובקי .רובם היו חסרי כל ,וצריך היה לדאוג לרווחתם ,מזונם והגנתם. בואם של היהודים העקורים לשטח המשוחרר ,ובמיוחד לבאנסקה ביסטריצה ,לא התקבל בברכה ,ולאנטישמיות הסלובקית השורשית היו מהלכים משפיעים גם במרכז המדינה ובמערבה האבנגליסטי ,לא פחות מאשר במזרח הקאתולי .צרה הייתה עינה של האוכלוסיה המקומית במשוחררי המחנות ,ובפיה היו טרוניות וטענות כלפי היהודים משוללי הזכויות ,שהחלו מסתובבים בקבוצות במרכז העיר ,מבלים במסבאות ,בבתי הקפה ובחנויות ,טועמים מעט מהחירות שנשללה מהם ,לאחר שנות עבודה מפרכת במחנות עבודה של הצבא הסלובקי ובמדינת המשטרה של יוזף טיסה. רובי יצא למרכז העיר כדי לחפש את א .ר .בבנין ששימש את בריגדת בלוב ,וכאשר פתח לו את הדלת אגון רוט ,ידידו הוותיק והמנהיג של קן השומר הצעיר ממיכלובצה ,הבין כי מצא את מבוקשו. השניים התחבקו בחום ,ואחר כך התיישבו לתכנן את מהלכי הפעילות הצבאית של המרד .בדירה נמצא משדר רדיו לדיווח במורס למודיעין הבריטי ,ומשדר רדיו לשידורים עבור האוכלוסייה היהודית בסלובקיה ,שאגון היה השדרן הממונה על הפעלתה. בגידה תככים וכישלון בתחילת ספטמבר 1944קיבל אגון הודעה על בואם הצפוי של ארבעה צנחנים בריטיים שאמורים לרכז את פעילות קבוצת המרד היהודית ,הן בתחום חילוץ הטייסים ,בתיאום עם המודיעין של האוויריה הבריטית ,והן כשליחי הצלה ,מטעם מוסדות הישוב היהודי בארץ ישראל. אגון ורובי דנו ביניהם על התועלת בעזרה שנשלחת אליהם מארץ ישראל ,כשמצד אחד ראו בה "קרן אור מהמולדת האהובה והרחוקה מהם שנות אור" ,כפי שכתבו לידידיהם בארץ ישראל באותם ימי מלחמה ,ומצד שני גם ראו את חסרונותיה שהתבלטו ,ככל שהחמיר המצב הצבאי של המרד במהלך 4החודשים האחרונים של שנת ,1944כאשר כל התוכניות של המרד השתבשו ,בעת שאדוארד בנש מינה את קולונל וילם טלסקי ,המפקד של שתי הדיביזיות המשוריינות של הצבא הסלובקי בפרשוב ,למפקד המרד. שתי הדיביזיות המשורינות ,שמנו כ 20 -אלף חיילים ,וכן חיל האוויר הסלובקי הקטן ,הועברו לאזור פרשוב ,בפינה הצפון-מזרחית של המדינה ,במטרה לאפשר ביצוע של אחת משתי תוכניות פעולה אפשריות ,בהתאם להתפתחויות בחזית האוקראינית ,תחת פיקודו של פילדמרשל קונייב הרוסי: תוכנית ראשונה הייתה התקפה של שתי הדיביזיות המשוריינות של טלסקי על פיתחת דוקלה, מעבר הרים אסטרטגי המחבר בין סלובקיה לפולין דרך הרי הקרפטים ,במקביל למיתקפה של כוחות החזית האוקראינית ,מכיוון גליציה ודרום פולין ,שתכתר ותשמיד את הצבא הגרמני במתקפת מלקחיים. 275 באנסקה ביסטריצה – המרד תוכנית שנייה ) (Plan Bהתבססה על פתיחה מיידית במרד ,בפיקוד גנרל יאן גוליאן ,מול כוחות הפלישה של הצבא הנאצי ,ואחיזה במעבר דוקלה עד להגעת הצבא הסובייטי ,קרי ,התקפה של הצבא הסלובקי החופשי ללא תמרון מלקחיים המחייב תיאום מלא וכפיפות לצבא הסובייטי. ב 27-באוגוסט 1944הרגה קבוצת פרטיזנים קומוניסטים ,אשר פעלו על פי פקודות ממפקדה בקייב ,אוקראינה 30 ,חיילים גרמנים אשר עשו דרכם סמוך לעיר מרטין בצפון מערב סלובקיה, ולמחרת פלשו כוחות גרמנים לסלובקיה ,לאחר שבמשך שבועות קודם לכן הבחינו בהכנות למרד, ונערכו לקראתו באמצעות פלישה לסלובקיה ,בתיאום עם משטרו של יוזף טיסו. בערב 29באוגוסט 1944הכריז שר ההגנה הסלובקי פרדיננד צ'טלוש בשידור רדיו ,כי גרמניה פלשה לסלובקיה ונטלה את השליטה במדינה .בו ביום שלח גוליאן שדרי רדיו מוצפנים לכל היחידות במחתרת לפתוח במרד .קולונל טלסקי ,בתיאום מראש עם הסטאבקה ,מטה המלחמה הסובייטי בראשות סטאלין ,הורה לחיל האוויר הסלובקי לנטוש את המדינה ולהצטרף לארמיה האוקראינית של קונייב בפולין .הוא נטש את שתי הדיביזיות ללא פיקוד ,ואלה פורקו מיד מנשקן על ידי הצבא הגרמני ב 30 -באוגוסט ,מבלי שנורתה ולו ירייה אחת. בגידתו של טלסקי ,הקומוניסט האדוק ,עריקתו למחנה הצבא הסובייטי ונטישת חייליו ,קבעה את תוצאות המרד כבר בתחילתו .הכוח היהודי המורד הפך למעשה ,לעמוד השדרה של המרד ,והוא מנה 17%מכלל הכוח הלוחם ,בעודו מהווה מתוך פחות מחצי אחוז מהאוכלוסיה הכללית ,לא כולל יהודים רבים שלחמו בכל המסגרות הפרטיזניות והסדירות האחרות ,שנטלו חלק במאבק זה ,ו266 - לוחמים יהודיים נהרגו במרד. גם חלקו ,הסמלי בעיקרו ,של הישוב בארץ ישראל לא נגרע ,אף כי פעילותו באה בשלב מאוחר מדי ומועט מדי ,הן בשל "חוסר התלהבות" של הבריטים לערב את הישוב במלחמה ,שאת סופה הם ראו כבר בנחיתה בנורמנדי ביוני ,1944מה עוד ,שדרישות ההגנה ומוסדות הישוב )ההסתדות והסוכנות היהודית( לעסוק במשימה "לא צבאית" מנקודת הראות הבריטית ,קרי הצלת יהודים מהשואה ,הייתה מנוגדת בחלקה ,לאינטרס הבריטי ,שהתמקד במשימה של מילוט הטייסים וצוותי חילות האוויר של בנות הברית ,שמטוסיהם הופלו במזרח אירופה. גם הנהגת הישוב בא"י הבינה שהיקף כוח הצנחנים שהבריטים היו מוכנים לאשר לפעולה מאחורי הקווים הגרמניים ,לא יכול לתת מענה רחב להצלה ,אבל הם ראו בכך מעין "מחווה מוסרית" ,ואולי מענה אפשרי לביקורת עתידית של היסטוריונים ,על כך "שלא עשו די להצלת היהודים". יש לציין בסוגיית המעורבות הסובייטית בלחימה ,שהיא לא הייתה לגמרי מחוץ לתמונת הלחימה במרד הסלובקי ,שכן ,הארמיה של קונייב פתחה ב 9 -בספטמבר ,1944במתקפה בצפון מזרח סלובקיה ,בניסיון להבקיע את קווי הוורמאכט במעבר דוקלה ,בגבול עם פולין ליד העיר קרוסנו שבפולין .המתקפה הסובייטית שלא הוכנה כראוי נכשלה ,תוך גרימת אבידות כבדות מאוד לשני הצדדים בלא השגת הכרעה .שאלה ראשונה שצריכה להישאל ,האם עריקתו של טלסקי שהובילה לפירוק 2הדיביזיות הסלובקיות על ידי הגרמנים ,הייתה מתואמת עם הסטבקה? ואם כן ,האם קונייב ידע על כך ,שבבואו לבצע את המתקפה על מעבר דוקלה ,הדבר ייעשה ללא סיוע הדיביזיות 276 באנסקה ביסטריצה – המרד הסלובקיות? שהרי ,אם הכוח הסובייטי היה פועל במשולב עם הכוח הסלובקי המשוריין בעורף הגרמני ,ניתן היה להכריע את הקרב כולו .ואז ,מה היה נגרע מהאינטרס הסובייטי ,אם טלסקי הקומוניסט היה נשאר להנהיג את הכוח הסלובקי משטחו הוא בלא לערוק? המסקנה היא שהסוביטים פעלו בניגוד לאינטרס של עצמם ,קרי הובילו את עצמם אל "מצעד איוולת" אסטרטגי. כל אלה הן שאלות שעדיין מעסיקות היסטוריונים של המלחמה ,החוקרות בלא הגעה למסקנות חותכות ,מדוע הפסיקו הרוסים לספק נשק ותחמושת שהיו דרושים למרד הסלובקי ,עבור חיילים מאומנים בעלי ניסיון קרבי ,שנותרו ללא נשק? ומדוע הופרו הסכמות בין בנות הברית שתמכו בממשלה העצמאית של אדוארד בנש בלונדון לבין הסובייטים? האם חשש סטאלין ,שניצחון אפשרי של המרד יאפשר לאדווארד בנש הפרו-מערבי לסכל את תוכניתו להפוך את צ'כוסלובקיה למדינה קומוניסטית בחסות ברית המועצות? הצנחנים והמורדים בליל ה 14 -לספטמבר 1944צנחו ממטוס בריטי שהמריא מברינדיזי איטליה לעבר סלובקיה במבצע "אמסטרדאם" 6צנחנים 3 :חיילים סלובקים בשרות בריטניה ,ובנפרד 3צנחנים אנשי ההגנה ,פלמ"ח" :ניצן" – חיים חרמש" ,איבן" – רפאל רייס" ,צבי" – צבי בן יעקב .שטח הצניחה 18 המיועד היה אזור העיירה כריסטינה או קריז'ינה ,כפי שנקראה בתחקירי הפלמ"ח . איור 92הצנחה ממטוס תובלה בריטי במלחמת העולם השנייה ,אז ,ללא מצנח רזרבי )מוזיאון המלחמה הבריטי( שגיאת נווט המטוס ,הביאה את הלוחמים 55ק"מ צפון מערבית אל עמק שמצפון לעיירה ורוטיקי הצמודה לעיירה מרטין .גובה ההצנחה היה בניגוד לנוהל הקרב הרגיל ,שבו גובה ההצנחה איננו אמור להיות מעל 1200רגל או כ 350 -מטרים ,מהסיבה שעם עליית גובה ההצנחה ,השפעת הרוח על פיזור דבוקת הצנחנים רבה יותר ,דבר המשפיע הן על על פיזור הציוד שהוצנח מהמטוס אחרי צאתם ממנו ,והן על פיזור הצנחנים ,שאמורים לפעול כצוות מייד לאחר נחיתתם .למצנח של רייס 18 ספר הפלמ"ח כרך א' ,ומגן בסתר ,הוצאת הסוכנות היהודית ,פרק הצנחנים במרד הסלובקי. 277 באנסקה ביסטריצה – המרד אירעה תקלת ''נר'' אך הוא הצליח להתגבר עליה ,דווקא בשל הגובה הרב של ההצנחה שאפשר לו להתיר את המיתרים בידיו. התוצאה הייתה ,שהכוח ירד על אזור של לחימה כבדה בין הגרמנים לבין כוחות המורדים, והצנחנים נחלצו אך בקושי מפגיעה בחילופי האש הללו .ציוד הקשר ,שקי שינה ,המזון ,הציוד הרפואי וחומרי זיוף המסמכים ,אבדו אי שם בשטח ולא נמצאו 3 .הלוחמים נפרדו ,ואך במזל נוצרה חבירה בין השלושה ,שלאחריה המשיכו בדרכם לבאנסקה ביסטריצה ,שם פגשו ב " -וירה" – חביבה רייק ,שהגיעה כשבוע לפניהם במטוס B-17של חיל האוויר האמריקני. מיכלי הציוד שלהם נתפסו בידי הגרמנים ,והדבר נתן בידם התרעה על נחיתה של סוכני מודיעין שיש לתופסם בכל מחיר .לאחר מספר ימי נדודים בשטח ההררי ,עברו השלושה כ 50 -ק"מ לכיוון דרום ,אל העיר באנסקה ביסטריצה ,כשבדרכם פגשו פרטיזנים יהודים ורוסים ,והזדהו בפניהם כצנחנים מא"י .בעיר הם פגשו בחביבה רייק ,מחופשת כזקנה סלובקית ,ולאחר המפגש החליטה להישאר עם חבריה בעיר ,דבר שהציל את חייה ,שכן היא זוהתה במחבואה בכפר כמרגלת, ובפשיטה של הגרמנים על חדרה באותו הלילה ,נתפס המשדר עם שניים מחבריה למשלחת הצ'כית באיטליה. החבורה החליטה על השארותה של חביבה בעיר ,שכן מקומה הקודם נחשף ,והחלו חיפושים אחרי שאר הצנחנים הבריטיים .במברק מוצפן של אגון רוט שנשלח למפקדה בברינדיזי ,נמסר שכל משדרי הקבוצה אבדו והמפקדה התבקשה לספק מכשירים חלופיים 3 .משדרים חלופיים סופקו ללוחמים על ידי הצנחן אבא ברדיצ'ב ,שהביאם במטוס B-17נוסף ,שנחת בבאנסקה ביסטריצה בראשית אוקטובר .1944 איור 93כוח המשימה הבינלאומי נוחת בבאנסקה ביסטריצה במטוס B17עם שני צנחנים מא"י )מוזיאון המלחמה הבריטי( 278 באנסקה ביסטריצה – המרד תפקידם של הצנחנים ,יחד עם אנשיהם של אגון ורובי ,היה לטפל ככל יכולתם ב 5000 -העקורים היהודיים שהסתובבו בעיר ,לספק להם מגורים ,מזון ואמצעי קיום .ההתייחסות אל העקורים על ידי האוכלוסיה המקומית הייתה שלילית ,ומלווה באנטישמיות ובחוסר רצון להעסיק את היהודים בעבודות שונות ,ואף לא בחקלאות ,שסבלה ממחסור בידיים עובדות .המצטרפים ללחימה מבין הצעירים ,באו בעיקר מתנועת השומר הצעיר ,מכבי הצעיר ,אך רוב אלה ,שהיו בעלי אוריינטציה קומוניסטית ,הצטרפו לבריגדות הקומוניסטיות ,בעוד מיעוטם הצטרף לכוח היהודי .היחידות היהודיות גם סבלו מאפליה בהחלפה של כוחות בקווי הלחימה ,כמתחייב מעייפות הקרב של הלוחמים .במפקדה הבריטית של הצנחנים בפיקודו של אגון רוט ,הוחלט שיש להוציא ככל הניתן את הלוחמים היהודים מהקבוצות הפרטיזניות השונות ,ולהעבירם תחת פיקוד הקבוצה היהודית ,שכן השארתם בשורות הפרטיזנים במקרה של התפוררות הקבוצות הללו ,תוביל בהכרח לגירושם אל מחנות ריכוז או להוצאתם להורג במקום לכידתם. ככל שמצב הלחימה הלך והחמיר ,ושטח המובלעת המשוחררת הלך והצטמצם עמו ,הוחלט, בתאום עם המפקדה הצ'כוסלובקית של המרד ,להקים מחנה בו ירוכז מספר רב של עקורים יהודים, שיוכלו למצוא בחורף הקשה מסתור ,בעוד הכוח הלוחם ,פורס עליהם את חסותו באזורי ההר הגבוהים והיערות ,שנחשבו בטעות למקומות שהצבא הגרמני הסדיר מתקשה לפעול בהם בחורף. איור 94בונקר פרטיזנים )אתר ממשלת סלובקיה( 19 אותר אזור של כפר קטן בשם בוקוביץ ,המצוי בהרי הטטרה הנמוכה ,כ 23 -ק"מ בקו אווירי, מצפון מזרח לבאנסקה ביסטריצה .ב 25 -לאוקטובר 1944יצא כוח חלוץ למחנה ,נושא עמו את משדרי הרדיו של חביבה רייק וחיים חרמש ,ציוד חורף ,מזון ,אוהלים 6 ,תת מקלעים רוסיים ,ארגז רימונים ותחמושת .שלושה ימים רצופים עסקו אנשי הקבוצה ,בהם מפקד הכוח אגון רוט ,צבי בן 19 מבוסס על עדויות חיים חרמש בספר "מגן בסתר" עדויות ,תעודות ועלילות ,הסוכנות היהודית ,1952ספר הפלמ"ח כרך א' חוליה י'. 279 באנסקה ביסטריצה – המרד יעקב ,חביבה ריק ,רפאל רייס ,חיים חרמש ,והפרטיזנים רובי ,ד"ר מנדלר ,שניו ולינר ,שהיה קצין בדרגת סגן בצבא הצ'כי ,ברצי בורנשטיין ,משפחות יהודיות ,קשישים ונוער שבאו עמם. אגון רוט )אתר לוחמי הגטאות( הלילה הראשון היה קשה מנשוא ,קר ורטוב ,ואנשים מבוגרים התקשו להגיע ולהתמקם בערוץ העמוק שביו שתי שלוחות ההר הגבוהות .התחושה הייתה שהמרד נקלע לנקודת אין מוצא, והסיכויים מול הסיכונים בתנאי המילוט ,קלושים .בשיחה קשה שהתנהלה בין אגון לבין עמיתיו הצנחנים הארץ ישראליים באוהל המפקדה ,אמר להם" :בעצם ,למה באתם? חשבתם שכאן זה משחק ילדים? רציתם להיות גיבורים? באתם הנה לשחק בחיילים! לא חשבתם על האחריות שאתם מטילים עלינו? עד עכשיו נשאנו באחריות רק על חיינו ,וכעת גם אתם מכבידים על מצפוננו ".אמר, ודממה השתררה באוהל ,איש לא הגיב ,אך ידעו שהדברים מיצו את המציאות הקודרת שעמדה עוד מעט קט להתרחש עליהם. ההתקפה על המחנה נערכה במפתיע ,בשחר ה 30 -באוקטובר ,1944בעת שפלוגת וואפן S/S 20 של דיביזיית טטרה האוקראינית של הגנרל ולאסוב ,פשטה בהפתעה גמורה על המחנה הרדום, שלא היה ערוך למתקפה מהצד הצפוני ,והצפון מזרחי ,במורד של פסגות הטטרה הנמוכה ,ששלט על ערוץ המחנה ,שמוקם בשטח נחות .הכוח הנאצי אוקראיני ,שהיה מנוסה בלוחמת שלג ,עבר דרך יערות עבותים וערוצים ,שאפשרו לו להגיע בהסתר אל עורף המחנה ,ולהציב בשטח השולט עליו, מכונות ירייה ,שכוונו אל פתחי האוהלים והבונקרים ,וריתקו את מגיניהם. הפושטים הרגו 6מתושבי המחנה ,בהם מפקדם ,אגון רוט ,שבו 3צנחנים ,וכל היתר נמלטו ונפוצו לכל עבר .חיים חרמש היה הצנחן היחיד שהצליח להימלט עם חבר נוסף ,ובהמשך מסע נדודיהם המיוסר ,כמעט נלכדו למוות בבונקר שבנו ביער ,והשלג הכבד שירד ,כמעט וקבר אותם חיים .רובי נמלט לאחר קרב אש קצר עם הכוח הנאצי ,ועד לשחרור סלובקיה באפריל 1945 המשיך לפעול עם מספר פרטיזנים יהודיים ,בכוח הכיבוש הגרמני ומשתפי הפעולה עמו. 20ולאסוב הוא גנרל סובייטי בוגד ,שערק לצד הנאצי לאחר כיתור כוחות הדיביזיה שלו ב 1942 -וחייליו ,רובם אוקראינים ,הצטרפו אליו במסגרת הוואפן אס.אס. 280 באנסקה ביסטריצה – המרד בזה הגיע הקץ על פעילות הצנחנים בסלובקיה .אבא ברדיצ'ב שהגיע עם הכוח הבריטי אמריקני לבאנסקה ביסטריצה ,נלכד גם הוא עם כוח זה ב 26 -בדצמבר ,1944והועבר יחד צבי בן יעקב ממחנה ורוטקי ו 100 -שבויים בריטיים ואמריקניים למחנה מאוטהאוזן .שם נחקרו הלוחמים באכזריות ,ולבסוף הוכנסו לחדר תת-קרקעי ,הופשטו ממדיהם באמתלה של "בדיקה רפואית" ,כדי שלא ייחשבו כשבויי מלחמה ,ונרצחו ב 26 -בינואר ,1945על פי פקודה שהגיעה הישר מהיינריך מילר ,מפקד הגסטפו וראש המשרד לבטחון פנים ,S/Dפושע מלחמה מבוקש שעקבותיו אבדו 3 חודשים אח"כ ,ביום התאבדותו של היטלר בברלין. מכל מקום ,התוצאה הייתה קריסה של המרד ,וגם מינויו ב 7-באוקטובר ,1944של הגנרל רודולף ויסט ,קצין סלובקי מנוסה ופרו-סובייטי ,שהחליף את גנרל גוליאן ,לא הועיל בקידום התאום בין כוחות המרד השונים ,ושני קצינים אלה נתפסו בסופו של המרד והוצאו להורג ,כחלק ממסע חיסולים אכזרי בו נרצחו בדם קר אלפי אזרחים וחיילים. בכל הקשור לכוח היהודי ומעורבות הצנחנים מארץ ישראל במרד ,ניכרת מידה של אי הכרת תנאי השטח על ידי המודיעין הבריטי ,הכנה בלתי מספקת של הכוח ,ליקויים חמורים בהפעלתו ובציודו .הניהול המבצעי של הצנחת הכוח במקום הנדרש על פי התוכנית ,היה יותר מגרוע ,שכן הכוח צנח בתנאים בלתי אפשריים מעל אזור לחימה ,בגובה גדול פי 5מהגובה התקני לצניחה קרבית אוטומטית ,דבר שלא אפשר את איסוף ציוד השידור ,הנשק וציוד הההשרדות של הכוח בטבע הקשה של אזור הפעולה. גם שאננות הכוח עצמו במפקדתו ,בפאתי הכפר בוקוביץ 20 ,ק"מ מצפון לבאנסקה ביסטריצה, מעידה שלא העריכו נכונה את מיקום המחנה ,שנקבע במקום נחות מבחינת אפשרות ההגנה וההסתתרות בו ,תוך התעלמות מדרך פעולה אפשרית של האויב ,שעלול היה לתקוף דווקא מהכיוון "הבלתי צפוי" ,וזאת בהסתמך על ההנחה שגויה "שהגרמנים חוששים מפעולה ביערות ובהרים ,וכי היערות הן ,כביכול ,שטח בשליטה מלאה של הפרטיזנים במרד הסלובקי". מעבר לכך ,באופן אובייקטיבי ,הקשתה על ההגנה העובדה ,שהיה צריך להביא לשטח הלחימה אוכלוסיה אזרחית ,משפחות ילדים וקשישים ,מטרת בואם של הצנחנים מא"י ,ואילוץ זה חייב פשרות טקטיות ,שהקלו על חיסול המאחז ההררי בערוץ כפר בוקוביץ. גם כוח המשימה הבריטי – אמריקני שנחת בראשית ספטמבר במטוסי B-17עם כמאה יועצים צבאיים של המודיעין הבריטי וה OSS -האמריקני ,לא היה ערוך ללחימה ממושכת ככוח גרילה בתנאי החורף ,שהיו חריגים ביותר באירופה שבין נובמבר 1944לינואר ,1945והוא נאלץ להכנע בשלמותו לצבא הגרמני. לאחר נפילתם בשבי ,כוחותיו של ולאסוב הסגירו את צבי בן יעקב ,רפי רייס וחביבה רייק והעבירום לידי הנאצים ועוזריהם הסלובקים .ב 20 -בנובמבר ,1944הוצאו חביבה רייק ורפאל רייס להורג יחד עם קבוצת יהודים ופרטיזנים ,ונקברו בקבר אחים בקרמניצ'קה ,בעוד אבא ברדיצ'ב וצבי בן יעקב הוצאו להורג יחד עם 100היועצים הבריטיים והאמריקניים במטהואזן. 281 באנסקה ביסטריצה – המרד במכתבי פרידה שהוברחו על ידי אבא ברדיצ'ב וצבי בן יעקב למשפחותיהם ממטהואזן ,כתב אבא: "לכולכם בקשה – אל תבכו .את האומלל מבכים .אני מאושר כי נפל בחלקי להיות בחיר הישוב, להביא את דברו ,עידודו ועזרתו לגולה" ,וצבי כתב " :אל יעשו ממני גיבור לאומי ,כי לא גבורה הייתה מה שעשיתי ...כל אחד היה הולך אילו הוטל עליו ,גם אני הלכתי לפי צו השעה". איור 95הדיסקיות ,כנפי צניחה כפתורים שנמצאו בקברי הצנחנים בקרימניצ'קה )מוזיאון המלחמה הבריטי( לבכות בעוד החרב בידינו מספר חודשים לאחר קרב בוקוביץ ,עלו רובי גולדשטיין וקומץ מחבריו הלוחמים שנותרו בחיים, לפקוד את אתר נפילתם של חמשת חבריהם הפרטיזנים היהודים ,ומפקדם אגון רוט ,שנהרגו בבוקר ההתקפה על המחנה ,וגופותיהם נותרו דוממות במקום נפילתן באין קובר .בעוד שאת חללי הפרטיזנים הסלובקים הביאו זה מכבר לקבורה בכבוד הראוי להם בקברות הלוחמים בנאצים ,את החללים היהודיים הותירו במקום נפילתם ,שכן האנטישמיות הסלובקית השורשית ,הפלתה בין דם לדם ,לא רק בחיי הלוחמים אלא גם במותם. החברים אספו את השרידים של אגון רוט וחבריו ,והניחום בארונות כדי להביאם לבית הקברות הלאומי של צ'כוסלובקיה בפראג ,בהוראת אדווארד בנש ,נשיא המדינה. 282 באנסקה ביסטריצה – המרד הלוויותיהם של אגון רוט ושאניו ולנר ,שנפלו במרד הסלובקי )אתר לוחמי הגיטאות( בעומדם על ההר השרוי תחת חשרת עננים אפורים ,וארונות חבריהם המתים מונחים לפניהם, החל מי מהלוחמים בחבורה לשיר את השיר "אנו עולים ושרים" ,וחבריו החלו מצטרפים אליו .בקולם הרם ,וכשהגיעו לבית האחרון - על חורבות ופגרים! דלולי און וחולים אנו נופלים וקמים ,קוראים נואש וגוברים על פגרינו אנחנו אנו פוסעים ועוברים אנו שרים ועולים! החל הלוחם להתייפח ,מנסה לכבוש את בכיו ולעצור דמעותיו ,אך לא עלה בידיו ,ורובי אמר לו: "מותר לנו לבכות את השיר הזה בעוד החרב בידנו". 283
© Copyright 2024