‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫המרי היהודי‬
‫ב‪ 15 -‬במאי ‪ ,1944‬בשל התקרבות הצבא הסובייטי אל הגבול עם אוקראינה ופולין‪ ,‬הגיע צו‬
‫גירוש לכל היהודים שנותרו בחיים‪ ,‬ממזרח סלובקיה למערב המדינה‪ .‬מי שיכול היה‪ ,‬עזב בכוחות‬
‫עצמו את ביתו‪ ,‬ויצא ברכבת המהירה לברטיסלאבה ולבאנסקה ביסטריצה שבמערב‪ .‬מיכלובצה‬
‫התרוקנה כליל משארית תושביה היהודים‪ ,‬כאשר חלק מהנוער היהודי‪ ,‬שהשתייך ותנועות הציוניות‬
‫החלוץ‪ ,‬השומר הצעיר‪ ,‬בית"ר‪ ,‬ואף מתנועות חוץ ציוניות‪ ,‬הצטרף לפרטיזנים בהרי הקרפטים‪ ,‬אך‬
‫עיקר הכוח היהודי שבא לידי ביטוי במרד הסלובקי של קיץ וסתיו ‪ 1944‬פעל בגיזרה המרכזית של‬
‫המדינה‪ ,‬סביב העיר באנסקה ביסטריצה‪ ,‬העמקים וההרים שסביב לה‪.‬‬
‫מכל משפחות ברנהארד וגולדשטיין נותר יחידי רובי גולדשטיין‪ ,‬בנם של אדולף ורגינה‪ ,‬שמצא‬
‫מקלט בחוותו של פיליו תיאודורוס )תיאו(‪ ,‬מכר וותיק וידיד של אביו אדולף‪ .‬תיאו‪ ,‬בן למשפחה יוונית‬
‫שהיגרה לסלובקיה בסוף המאה התשע עשרה‪ ,‬התגורר עם אשתו ושתי בנותיו בכפר קטן בפאתי‬
‫העיירה הומינה שמצפון למיכלובצה‪.‬‬
‫ממאי ‪ 1942‬ועד אמצע ‪ 1944‬עבד רובי בחוותו של תיאו‪ ,‬ברעיית עדר הכבשים והעזים במורדות‬
‫הרי הקרפטים בתקופת האביב והקיץ‪ ,‬ובשאר עונות השנה‪ ,‬בטיפול בלהקת הגדיים והטלאים‪,‬‬
‫בחליבת הצאן ובהכנת הגבינות‪ ,‬אותן מכרו בשוק השבועי של העיירה‪ .‬הכרת אופי החיים בטבע‬
‫הפראי של הרי הקרפטים ורכס הטטרה‪ ,‬המפריד בין סלובקיה לפולין‪ ,‬כמו גם ההכשרה החלוצית‪,‬‬
‫והטיולים בטבע במסגרת תנועת השומר הצעיר‪ ,‬סייעו לו בהמשך המלחמה‪ ,‬שהייתה בסופה‪ ,‬מלווה‬
‫בתככים בינלאומיים‪ ,‬ובתחילתו של מאבק בין הקומוניזם לדמוקרטיות המערביות‪ ,‬מאבק שהלך‬
‫והתגבר לקראת הנצחון על גרמניה הנאצית‪ ,‬ואשר השפיע על תוצאותיו הטרגיות של המרד‬
‫הסלובקי‪.‬‬
‫רובי היה צעיר ממוצע קומה‪ ,‬שחור שיער‪ ,‬רזה ושרירי‪ ,‬שמיעט לדבר על עברו‪ ,‬וסיגל לעצמו‬
‫הליכות ולבוש כשל כפרי סלובקי‪ ,‬עונד לצווארו דרך קבע‪ ,‬שרשרת עם צלב‪ ,‬אותה קיבל מתיאו‪,‬‬
‫שאהב אותו כבנו‪ ,‬והגן עליו בחירוף נפש‪ ,‬כחסיד אומות עולם‪.‬‬
‫"רובי"‪ ,‬אמר לו תיאו באחד הימים‪" :‬כשתחזור מהמרעה ותראה מרחוק עשן מדורה ביום או‬
‫כשהנפחייה בוערת בלילה‪ ,‬תדע לך שהגרמנים הגיעו‪ ,‬ואז תברח אל הרי הויהורלט ‪ ;Vihorlat‬לאחר‬
‫שני ימי הליכה בשביל הרועים מאגם זמפלינסקה לעבר אגם ‪ Morské oko‬במעלה ההר‪ ,‬תגיע לעץ‬
‫אלון גבוה ליד מעגן הסירות‪ .‬מהעץ תמשיך בשביל צר עוד ‪ 2‬ק"מ‪ ,‬שם תמצא בקתה מוסתרת ביער‪,‬‬
‫ובה ציוד ומזון שיעזרו לך להמשיך הלאה"‪.‬‬
‫כאשר הגיעו הגרמנים ועוזריהם לביתו של תיאו בסוף מאי הבחין בהם רובי מרחוק‪ ,‬ודחק בעדר‬
‫לעלות אל היער הסמוך‪ ,‬שם המתין עד רדת החשיכה‪ ,‬ויצא להשקיף על הבית‪ ,‬כדי לראות אם עדיין‬
‫נמצאים הגרמנים בכפר‪ .‬בחשאי הגיע אל הבית‪ ,‬בוחן בקפידה את הפתחים‪ ,‬ומששמע את תיאו ובני‬
‫משפחתו מדברים‪ ,‬פתח את הדלת ונכנס‪ .‬תיאו יצא לקראתו‪ ,‬וחבקו בהתרגשות‪" .‬צא אל הפרטיזנים‬
‫בהרים" דחק בו‪" ,‬הגרמנים יחזרו לכאן ולא תוכל להשאר"‪.‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫רובי היישיר מבטו אליו ואמר‪" :‬קודם אחזיר את העדר ואחר כך נפרד"‪ .‬שני הגברים יצאו‬
‫לחשיכה‪ ,‬וכהשגיעו לעדר‪ ,‬הושיט תיאו לרובי אקדח טעון ותרמיל מזון‪ ,‬חבק אותו‪ ,‬הצטלב‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬
‫"אלוהים ישמור עליך רובי‪ ,‬לך לשלום"‪.‬‬
‫בבוקר‪ ,‬כשהוא קפוא כולו מקור‪ ,‬יצא רובי ממחבואו ביער‪ ,‬בדרכו למסע מפרך בן שלושה ימים אל‬
‫הרי הויהורלט‪ ,‬והבקתה שליד האגם‪ .‬הפשרת השלגים ופלגי מים שהציפו את השביל‪ ,‬האטו את‬
‫מסעו‪ ,‬וכשהוא מבוסס בבוץ‪ ,‬הגיע אל הבקתה באין כוחות‪ ,‬נפל ונרדם על מיטת העץ‪.‬‬
‫מאוחר בבוקר התעורר כשראה לחרדתו‪ ,‬שני אנשים רוכנים על משכבו ואקדח מכוון לראשו‪ .‬היו‬
‫אלה איזידור ברקוביץ מרחוב דולנה ממיכלובצה‪ ,‬ומרטין ליינמן מהכפר סטראניני‪ ,‬חבריו מבית הספר‬
‫התיכון ותנועת השומר הצעיר במיכלובצה‪ ,‬פרטיזנים יהודים מקבוצת המורדים הסלובקים‪ ,‬שפעלו‬
‫בהרי הקרפטים בגבול עם גליציה הפולנית והאוקראינית‪.‬‬
‫"הבקתה איננה בטוחה" אמרו חבריו לרובי‪" ,‬בוא אתנו לפסגת הפירנג‪ ,‬שם בנינו בונקרים מוסווים‬
‫היטב במעבה היער‪ ,‬והגרדיסטים של ההלינקה והגרמנים לא מעיזים להיכנס לשם"‪.‬‬
‫הקבוצה כללה ‪ 25‬פרטיזנים יהודים מהערים מיכלובצה והומינה‪ ,‬רובם בשנות העשרים לחייהם‪,‬‬
‫ומיעוטם בגילאי השלושים‪ ,‬בחתך חברתי מכל קצוות הקשת האידיאולוגית‪ ,‬מהבית"רים‪ ,‬השומר‬
‫הצעיר‪ ,‬מכבי הצעיר ועד הקומוניסטים‪.‬‬
‫איור ‪ 90‬פרטיזנים ביערות מזרח סלובקיה‪ ,‬ברכסי הטטרה הנמוכים מצפון לבאנסקה ביסטריצה )אתר ממשלת סלובקיה(‬
‫המשותף לקבוצה‪ ,‬מעבר לרצון הקיום‪ ,‬והנקם בהורגי הוריהם ומשמידי קהילתם‪ ,‬שכולם היו חסרי‬
‫ניסיון קרבי כלשהו‪ ,‬להוציא מפקדם‪ ,‬פנחס בארש‪ ,‬סמל לשעבר בצבא הצ'כוסלובקי‪ ,‬וארנסט‬
‫לבקוביץ‪ ,‬קומוניסט שהיה בוגר הבריגדה הספרדית הבינלאומית שלחמה בספרד לצד הרפובליקנים‪.‬‬
‫בין חברי הקבוצה נמנו‪ :‬שלמה לנדברג‪ ,‬רוזה מריק‪ ,‬פרידה פלדשטין‪ ,‬אלברט אביש‪ ,‬מרטין כץ‪ ,‬רובי‬
‫גולדשטיין‪ ,‬יצחק ברוד‪ ,‬מאיר לנדמן )"בוגין"( איזידור ברקוביץ‪ ,‬יעקב הוברמן‪ ,‬אנטון כצמן‪ ,‬עמנואל‬
‫הירש‪ ,‬לדיסלב דויטש‪ ,‬יוסף וינקלר‪ ,‬ברוך וינקלר‪ ,‬שמואל פרקש‪ ,‬נפתלי קליין‪ ,‬אברהם קליין ומרטין‬
‫ליינמן‪.‬‬
‫‪272‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫לרשות הלוחמים עמדה כמות אפסית של נשק ותחמושת‪ :‬שני רובי מאוזר‪ ,‬תת מקלע רוסי מדגם‬
‫‪ PPD‬אחד‪ ,‬שלושה אקדחים וכמות קטנה של חומרי נפץ ורימוני יד גרמניים‪ .‬כוונתם הייתה לצבור‬
‫נשק‪ ,‬אותו יקנו או יקחו שלל מהגרמנים והגרדיסטים של ההלינקה‪ .‬הם יצרו קשר עם איכרי‬
‫הסביבה‪ ,‬שסייעו להם להצטייד במזון ובציוד לחורף המושלג בהרי הקרפטים‪.‬‬
‫בעייתם הייתה המידור הלקוי בין הקבוצה הלוחמת‪ ,‬לבין הסביבה הכפרית התומכת של הרי‬
‫הטטרה‪ ,‬ששרצה מרגלים ומודיעים של המשטר הפרו נאצי של סלובקיה‪ ,‬שהיו פזורים במרחב‬
‫הכפרי הזה‪ .‬באחד הכפרים שבסביבה נמצא בוגד שהלשין לשלטונות על קבוצת הפרטיזנים היהודית‬
‫שמסתובבת ברכסי הויהורלט והפירנג‪ ,‬ומפקדת המשטרה הגרדיסטית ויחידות ההלינקה‪ ,‬פשטו על‬
‫מעוז הפרטיזנים בתחילת אפריל ‪ ,1944‬כאשר בחילופי האש נהרג קצין משטרה סלובקי וארבעה‬
‫נפצעו‪ .‬לאחר אובדן הבסיס הלוגיסטי בהרים‪ ,‬הייתה זה רק שאלה של זמן עד שכל חברי הקבוצה‪,‬‬
‫פרט למפקד פנחס בארש‪ ,‬נלכדו והועברו לכלא במיכלובצה‪.‬‬
‫איור ‪ 91‬קבוצת המרד היהודית )מוזיאון לוחמי הגטאות(‬
‫אחרי כמה חודשי מעצר‪ ,‬ובסמוך למשפטם‪ ,‬הצליחה החבורה לברוח הודות לפעולה נועזת של‬
‫פריצת הכלא על ידי המחתרת הקומוניסטית‪ ,‬והחבורה כולה המשיכה תחת שמות בדויים לפעול‬
‫ככוח גרילה נגד מטרות גרמניות וגרדיסטיות באיזור יערות הויהורלט ואגם זמפלינסקה‪ ,‬עד לפרוץ‬
‫המרד הסלובקי הגדול בקיץ אותה שנה‪ .‬הלוחמים רכשו מאז שנלכדו‪ ,‬ניסיון מחתרתי וכישורי‬
‫לחימה‪ ,‬ורובם נותרו בחיים לאחר הניצחון על גרמניה‪ ,‬אבל מפקדם‪ ,‬הלוחם הנערץ‪ ,‬פנחס בארש‪,‬‬
‫מצא את מותו בקרבות שהתנהלו לרגלי רכס הויהורלט‪ ,‬בעת פלישת דיביזיות ה‪ S/S -‬מהונגריה‪,‬‬
‫אוקראינה ופולין למזרח סלובקיה לצורך דיכוי המרד‪.‬‬
‫תשומת הלב והמאמץ הגדול בהפניית ‪ 7‬דיביזיות קרביות לדיכוי המרד הסלובקי‪ ,‬התחייב על ידי‬
‫פיקוד של הוורמאכט‪ ,‬בשל הניתוק שגרם המרד במרכז סלובקיה למעבר ההכרחי של שיירות‬
‫האספקה‪ ,‬התגבורות והתחמושת בין אוסטריה וגרמניה לסלובקיה‪ ,‬בדרכן אל החזית המזרחית‬
‫בשטחי ברית המועצות‪ ,‬רומניה והונגריה‪.‬‬
‫‪273‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫בחמישה עשר ליולי ‪ 1944‬יצא רובי גולדשטיין‪ ,‬מצויד בתעודת זהות מזויפת תחת השם איגור‬
‫פרנטישק‪ ,‬ברכבת המהירה ממיכלובצה לברטיסלאבה‪ .‬המשימה שקיבל מנציג השומר הצעיר‬
‫במועצה היהודית של סלובקיה‪ ,‬הייתה פגישת תיאום עם ש‪.‬א‪ ,‬איש קשר של שרות המודיעין‬
‫הבריטי‪ .‬החודשים שעברו עליו מאז נלכדה הקבוצה בהרי הקרפטים‪ ,‬חישלו אותו נפשית וגופנית‪,‬‬
‫והחורבן אותו המיטו הגרמנים וההלינקה הסלובקית על בני משפחתו וקהילת חבריו‪ ,‬הכינו אותו‬
‫לקרב הגדול שעוד נכון לו ולחבריו‪ ,‬בבאנסקה ביסטריצה‪ ,‬כ‪ 600 -‬ק"מ ממערב למחוז הולדתו‪.‬‬
‫עם האקדח והצלב של תיאו לצווארו‪ ,‬יצא רובי למערכה הגדולה של יהודי סלובקיה‪ ,‬הוא עם עוד‬
‫‪ 2500‬צעירים וצעירות יהודיים שנחלצו לקרב האחרון מתוך כ‪ 20,000 -‬איש ששרדו בתום רצח‪-‬‬
‫העם של הקהילה הסלובקית המפוארת שמנתה לפני המלחמה כמאה אלף נפש‪.‬‬
‫תוך כדי נסיעת הרכבת בנוף הירוק והפסטורלי של הרי סלובקיה‪ ,‬הרהר רובי בגורל הוריו‪ ,‬אֶ חיו‬
‫ואחייניו‪ ,‬אותם הובילו רכבות המוות לגורלם המר והנמהר בתאי הגזים בפולין‪" .‬יותר לא אפול‬
‫בשבי"‪ ,‬אמר לעצמו‪" ,‬באקדח שבידי אהרוג בהם! תמות נפשי עם פלישתים"‪ .‬כשירד מהרכבת‬
‫לרציף התחנה במרכז העיר‪ ,‬חלף מלא בטחון‪ ,‬חד מבט ונחוש‪ ,‬דרך משמרות הג'נדרמריה‬
‫הסלובקית‪ ,‬היישר אל רחובות הבירה הסלובקית שהייתה מעוטרת בדגלי צלב הקרס ובסמלי הצלב‬
‫הכפול של ההלינקה הגרדיסטית על בנייני העיר וככרותיה‪.‬‬
‫בדירת המסתור ברחוב הודוואבנה ‪ ,22‬פגש לאחר זיהוי מוסכם את ש‪.‬א‪ ,‬איש הפלמ"ח בשרות‬
‫המודיעין הבריטי‪ ,‬גבר באמצע שנות הארבעים‪ ,‬דובר רהוט בשפות הסלובקית‪ ,‬האנגלית והעברית‪.‬‬
‫ש‪.‬א סיפר לו על הסכמה של ראש ממשלת צ'כוסלובקיה החופשית בלונדון‪ ,‬אדוארד בנש‪ ,‬להקים‬
‫מפקדה של כוח לוחם יהודי בסיוע של המודיעין הבריטי‪ ,‬בנפרד משתי מפקדות הפרטיזנים‪ ,‬הצ'כית‬
‫והסלובקית‪ ,‬שלקו באנטישמיות בולטת‪ ,‬וזלזלו בכוח האדם היהודי שהחל מגיע ממזרח סלובקיה‪,‬‬
‫ואיננו נותן אמון במפקדות הללו‪ .‬גם יחסם לעמיתיהם היהודיים‪ ,‬בפלוגות הפרטיזנים עצמן‪ ,‬הינו‬
‫מחפיר‪ ,‬אמר א‪.‬ש‪ ,‬ורובי הניד ראשו‪" :‬אין חדש תחת השמש"‪.‬‬
‫"מכל מקום‪ ,‬תשובת בנש לכוח היהודי בחסות הבריטים היא חיובית"‪ ,‬אמר ש‪ .‬א‪" ,‬ועלינו להקים‬
‫מפקדה יהודית לוחמת באזור הקרפטים הנמוכים מצפון לעיר באנסקה ביסטריצה‪ ,‬ואני רוצה‬
‫שתסייע מניסיונך במזרח להקים שם את מרכז המרד היהודי בנאצים ועוזריהם"‪.‬‬
‫"נעשה ונשמע" ענה לו רובי בקצרה‪" .‬אגב"‪ ,‬אמר לו ש‪.‬א‪" ,‬שתי המפקדות הפרטיזניות חתמו על‬
‫מכתב הסכמה שהן מקבלות את הוראת בנש‪ ,‬ויפעלו להלחם לצדה של המחתרת היהודית ולנהוג‬
‫כבוד בה ובאנשיה‪ .‬בנש הצהיר שמטרת המרד היא סילוק כל הכוחות הנאציים והפשיסטיים של‬
‫ההלינקה‪ ,‬ושחרור היהודים ממחנות הריכוז ומעבודות הכפייה‪ ,‬והענקת שוויון זכויות במדינה‬
‫ליהודים בלא הפלייה"‪" .‬אשריי המאמין" השיבו רובי‪" .‬בבאנסקה ביסטריצה עליך לפגוש במפקדת‬
‫הפרטיזנים על שם ֶּבלֹוב‪ ,‬את א‪ .‬ר‪ ,‬ממנו תקבל הוראות להמשך הפעילות"‪.‬‬
‫השניים לחצו ידיים‪ ,‬ורובי יצא בדרכו לבאנסקה ביסטריצה‪ ,‬לפגוש את קבוצת הפרטיזנים‬
‫היהודיים שבבריגדת בלוב‪.‬‬
‫‪274‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫בואו של רובי לעיר‪ ,‬שהפכה סמל למרד הסלובקי‪ ,‬היה בעיתו‪ .‬קרוב לאלפיים יהודים עקורים פרצו‬
‫את מחנות העבודה נובאקי‪ ,‬סרד‪ ,‬פופראד וז'ילינה‪ ,‬בדרכם לשטח הסלובקי המשוחרר‪ ,‬ואליהם נילוו‬
‫קבוצות ויחידים‪ ,‬שהחלו להגיע לשטח המשוחרר‪ ,‬והקימו בריגדה פרטיזנית שהייתה כוח מוביל‬
‫בקרבות רבים במרד הסלובקי‪ .‬רובם היו חסרי כל‪ ,‬וצריך היה לדאוג לרווחתם‪ ,‬מזונם והגנתם‪.‬‬
‫בואם של היהודים העקורים לשטח המשוחרר‪ ,‬ובמיוחד לבאנסקה ביסטריצה‪ ,‬לא התקבל‬
‫בברכה‪ ,‬ולאנטישמיות הסלובקית השורשית היו מהלכים משפיעים גם במרכז המדינה ובמערבה‬
‫האבנגליסטי‪ ,‬לא פחות מאשר במזרח הקאתולי‪ .‬צרה הייתה עינה של האוכלוסיה המקומית‬
‫במשוחררי המחנות‪ ,‬ובפיה היו טרוניות וטענות כלפי היהודים משוללי הזכויות‪ ,‬שהחלו מסתובבים‬
‫בקבוצות במרכז העיר‪ ,‬מבלים במסבאות‪ ,‬בבתי הקפה ובחנויות‪ ,‬טועמים מעט מהחירות שנשללה‬
‫מהם‪ ,‬לאחר שנות עבודה מפרכת במחנות עבודה של הצבא הסלובקי ובמדינת המשטרה של יוזף‬
‫טיסה‪.‬‬
‫רובי יצא למרכז העיר כדי לחפש את א‪ .‬ר‪ .‬בבנין ששימש את בריגדת בלוב‪ ,‬וכאשר פתח לו את‬
‫הדלת אגון רוט‪ ,‬ידידו הוותיק והמנהיג של קן השומר הצעיר ממיכלובצה‪ ,‬הבין כי מצא את מבוקשו‪.‬‬
‫השניים התחבקו בחום‪ ,‬ואחר כך התיישבו לתכנן את מהלכי הפעילות הצבאית של המרד‪ .‬בדירה‬
‫נמצא משדר רדיו לדיווח במורס למודיעין הבריטי‪ ,‬ומשדר רדיו לשידורים עבור האוכלוסייה היהודית‬
‫בסלובקיה‪ ,‬שאגון היה השדרן הממונה על הפעלתה‪.‬‬
‫בגידה תככים וכישלון‬
‫בתחילת ספטמבר ‪ 1944‬קיבל אגון הודעה על בואם הצפוי של ארבעה צנחנים בריטיים שאמורים‬
‫לרכז את פעילות קבוצת המרד היהודית‪ ,‬הן בתחום חילוץ הטייסים‪ ,‬בתיאום עם המודיעין של‬
‫האוויריה הבריטית‪ ,‬והן כשליחי הצלה‪ ,‬מטעם מוסדות הישוב היהודי בארץ ישראל‪.‬‬
‫אגון ורובי דנו ביניהם על התועלת בעזרה שנשלחת אליהם מארץ ישראל‪ ,‬כשמצד אחד ראו בה‬
‫"קרן אור מהמולדת האהובה והרחוקה מהם שנות אור"‪ ,‬כפי שכתבו לידידיהם בארץ ישראל באותם‬
‫ימי מלחמה‪ ,‬ומצד שני גם ראו את חסרונותיה שהתבלטו‪ ,‬ככל שהחמיר המצב הצבאי של המרד‬
‫במהלך ‪ 4‬החודשים האחרונים של שנת ‪ ,1944‬כאשר כל התוכניות של המרד השתבשו‪ ,‬בעת‬
‫שאדוארד בנש מינה את קולונל וילם טלסקי‪ ,‬המפקד של שתי הדיביזיות המשוריינות של הצבא‬
‫הסלובקי בפרשוב‪ ,‬למפקד המרד‪.‬‬
‫שתי הדיביזיות המשורינות‪ ,‬שמנו כ‪ 20 -‬אלף חיילים‪ ,‬וכן חיל האוויר הסלובקי הקטן‪ ,‬הועברו‬
‫לאזור פרשוב‪ ,‬בפינה הצפון‪-‬מזרחית של המדינה‪ ,‬במטרה לאפשר ביצוע של אחת משתי תוכניות‬
‫פעולה אפשריות‪ ,‬בהתאם להתפתחויות בחזית האוקראינית‪ ,‬תחת פיקודו של פילדמרשל קונייב‬
‫הרוסי‪:‬‬
‫תוכנית ראשונה הייתה התקפה של שתי הדיביזיות המשוריינות של טלסקי על פיתחת דוקלה‪,‬‬
‫מעבר הרים אסטרטגי המחבר בין סלובקיה לפולין דרך הרי הקרפטים‪ ,‬במקביל למיתקפה של‬
‫כוחות החזית האוקראינית‪ ,‬מכיוון גליציה ודרום פולין‪ ,‬שתכתר ותשמיד את הצבא הגרמני במתקפת‬
‫מלקחיים‪.‬‬
‫‪275‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫תוכנית שנייה )‪ (Plan B‬התבססה על פתיחה מיידית במרד‪ ,‬בפיקוד גנרל יאן גוליאן‪ ,‬מול כוחות‬
‫הפלישה של הצבא הנאצי‪ ,‬ואחיזה במעבר דוקלה עד להגעת הצבא הסובייטי‪ ,‬קרי‪ ,‬התקפה של‬
‫הצבא הסלובקי החופשי ללא תמרון מלקחיים המחייב תיאום מלא וכפיפות לצבא הסובייטי‪.‬‬
‫ב‪ 27-‬באוגוסט ‪ 1944‬הרגה קבוצת פרטיזנים קומוניסטים‪ ,‬אשר פעלו על פי פקודות ממפקדה‬
‫בקייב‪ ,‬אוקראינה‪ 30 ,‬חיילים גרמנים אשר עשו דרכם סמוך לעיר מרטין בצפון מערב סלובקיה‪,‬‬
‫ולמחרת פלשו כוחות גרמנים לסלובקיה‪ ,‬לאחר שבמשך שבועות קודם לכן הבחינו בהכנות למרד‪,‬‬
‫ונערכו לקראתו באמצעות פלישה לסלובקיה‪ ,‬בתיאום עם משטרו של יוזף טיסו‪.‬‬
‫בערב ‪ 29‬באוגוסט ‪ 1944‬הכריז שר ההגנה הסלובקי פרדיננד צ'טלוש בשידור רדיו‪ ,‬כי גרמניה‬
‫פלשה לסלובקיה ונטלה את השליטה במדינה‪ .‬בו ביום שלח גוליאן שדרי רדיו מוצפנים לכל היחידות‬
‫במחתרת לפתוח במרד‪ .‬קולונל טלסקי‪ ,‬בתיאום מראש עם הסטאבקה‪ ,‬מטה המלחמה הסובייטי‬
‫בראשות סטאלין‪ ,‬הורה לחיל האוויר הסלובקי לנטוש את המדינה ולהצטרף לארמיה האוקראינית‬
‫של קונייב בפולין‪ .‬הוא נטש את שתי הדיביזיות ללא פיקוד‪ ,‬ואלה פורקו מיד מנשקן על ידי הצבא‬
‫הגרמני ב‪ 30 -‬באוגוסט‪ ,‬מבלי שנורתה ולו ירייה אחת‪.‬‬
‫בגידתו של טלסקי‪ ,‬הקומוניסט האדוק‪ ,‬עריקתו למחנה הצבא הסובייטי ונטישת חייליו‪ ,‬קבעה את‬
‫תוצאות המרד כבר בתחילתו‪ .‬הכוח היהודי המורד הפך למעשה‪ ,‬לעמוד השדרה של המרד‪ ,‬והוא‬
‫מנה ‪ 17%‬מכלל הכוח הלוחם‪ ,‬בעודו מהווה מתוך פחות מחצי אחוז מהאוכלוסיה הכללית‪ ,‬לא כולל‬
‫יהודים רבים שלחמו בכל המסגרות הפרטיזניות והסדירות האחרות‪ ,‬שנטלו חלק במאבק זה‪ ,‬ו‪266 -‬‬
‫לוחמים יהודיים נהרגו במרד‪.‬‬
‫גם חלקו‪ ,‬הסמלי בעיקרו‪ ,‬של הישוב בארץ ישראל לא נגרע‪ ,‬אף כי פעילותו באה בשלב מאוחר‬
‫מדי ומועט מדי‪ ,‬הן בשל "חוסר התלהבות" של הבריטים לערב את הישוב במלחמה‪ ,‬שאת סופה הם‬
‫ראו כבר בנחיתה בנורמנדי ביוני ‪ ,1944‬מה עוד‪ ,‬שדרישות ההגנה ומוסדות הישוב )ההסתדות‬
‫והסוכנות היהודית( לעסוק במשימה "לא צבאית" מנקודת הראות הבריטית‪ ,‬קרי הצלת יהודים‬
‫מהשואה‪ ,‬הייתה מנוגדת בחלקה‪ ,‬לאינטרס הבריטי‪ ,‬שהתמקד במשימה של מילוט הטייסים וצוותי‬
‫חילות האוויר של בנות הברית‪ ,‬שמטוסיהם הופלו במזרח אירופה‪.‬‬
‫גם הנהגת הישוב בא"י הבינה שהיקף כוח הצנחנים שהבריטים היו מוכנים לאשר לפעולה מאחורי‬
‫הקווים הגרמניים‪ ,‬לא יכול לתת מענה רחב להצלה‪ ,‬אבל הם ראו בכך מעין "מחווה מוסרית"‪ ,‬ואולי‬
‫מענה אפשרי לביקורת עתידית של היסטוריונים‪ ,‬על כך "שלא עשו די להצלת היהודים"‪.‬‬
‫יש לציין בסוגיית המעורבות הסובייטית בלחימה‪ ,‬שהיא לא הייתה לגמרי מחוץ לתמונת הלחימה‬
‫במרד הסלובקי‪ ,‬שכן‪ ,‬הארמיה של קונייב פתחה ב‪ 9 -‬בספטמבר ‪ ,1944‬במתקפה בצפון מזרח‬
‫סלובקיה‪ ,‬בניסיון להבקיע את קווי הוורמאכט במעבר דוקלה‪ ,‬בגבול עם פולין ליד העיר קרוסנו‬
‫שבפולין‪ .‬המתקפה הסובייטית שלא הוכנה כראוי נכשלה‪ ,‬תוך גרימת אבידות כבדות מאוד לשני‬
‫הצדדים בלא השגת הכרעה‪ .‬שאלה ראשונה שצריכה להישאל‪ ,‬האם עריקתו של טלסקי שהובילה‬
‫לפירוק ‪ 2‬הדיביזיות הסלובקיות על ידי הגרמנים‪ ,‬הייתה מתואמת עם הסטבקה? ואם כן‪ ,‬האם‬
‫קונייב ידע על כך‪ ,‬שבבואו לבצע את המתקפה על מעבר דוקלה‪ ,‬הדבר ייעשה ללא סיוע הדיביזיות‬
‫‪276‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫הסלובקיות? שהרי‪ ,‬אם הכוח הסובייטי היה פועל במשולב עם הכוח הסלובקי המשוריין בעורף‬
‫הגרמני‪ ,‬ניתן היה להכריע את הקרב כולו‪ .‬ואז‪ ,‬מה היה נגרע מהאינטרס הסובייטי‪ ,‬אם טלסקי‬
‫הקומוניסט היה נשאר להנהיג את הכוח הסלובקי משטחו הוא בלא לערוק? המסקנה היא‬
‫שהסוביטים פעלו בניגוד לאינטרס של עצמם‪ ,‬קרי הובילו את עצמם אל "מצעד איוולת" אסטרטגי‪.‬‬
‫כל אלה הן שאלות שעדיין מעסיקות היסטוריונים של המלחמה‪ ,‬החוקרות בלא הגעה למסקנות‬
‫חותכות‪ ,‬מדוע הפסיקו הרוסים לספק נשק ותחמושת שהיו דרושים למרד הסלובקי‪ ,‬עבור חיילים‬
‫מאומנים בעלי ניסיון קרבי‪ ,‬שנותרו ללא נשק? ומדוע הופרו הסכמות בין בנות הברית שתמכו‬
‫בממשלה העצמאית של אדוארד בנש בלונדון לבין הסובייטים? האם חשש סטאלין‪ ,‬שניצחון אפשרי‬
‫של המרד יאפשר לאדווארד בנש הפרו‪-‬מערבי לסכל את תוכניתו להפוך את צ'כוסלובקיה למדינה‬
‫קומוניסטית בחסות ברית המועצות?‬
‫הצנחנים והמורדים‬
‫בליל ה‪ 14 -‬לספטמבר ‪ 1944‬צנחו ממטוס בריטי שהמריא מברינדיזי איטליה לעבר סלובקיה‬
‫במבצע "אמסטרדאם" ‪ 6‬צנחנים‪ 3 :‬חיילים סלובקים בשרות בריטניה‪ ,‬ובנפרד ‪ 3‬צנחנים אנשי‬
‫ההגנה‪ ,‬פלמ"ח‪" :‬ניצן" – חיים חרמש‪" ,‬איבן" – רפאל רייס‪" ,‬צבי" – צבי בן יעקב‪ .‬שטח הצניחה‬
‫‪18‬‬
‫המיועד היה אזור העיירה כריסטינה או קריז'ינה‪ ,‬כפי שנקראה בתחקירי הפלמ"ח ‪.‬‬
‫איור ‪ 92‬הצנחה ממטוס תובלה בריטי במלחמת העולם השנייה‪ ,‬אז‪ ,‬ללא מצנח רזרבי )מוזיאון המלחמה הבריטי(‬
‫שגיאת נווט המטוס‪ ,‬הביאה את הלוחמים ‪ 55‬ק"מ צפון מערבית אל עמק שמצפון לעיירה ורוטיקי‬
‫הצמודה לעיירה מרטין‪ .‬גובה ההצנחה היה בניגוד לנוהל הקרב הרגיל‪ ,‬שבו גובה ההצנחה איננו‬
‫אמור להיות מעל ‪ 1200‬רגל או כ‪ 350 -‬מטרים‪ ,‬מהסיבה שעם עליית גובה ההצנחה‪ ,‬השפעת הרוח‬
‫על פיזור דבוקת הצנחנים רבה יותר‪ ,‬דבר המשפיע הן על על פיזור הציוד שהוצנח מהמטוס אחרי‬
‫צאתם ממנו‪ ,‬והן על פיזור הצנחנים‪ ,‬שאמורים לפעול כצוות מייד לאחר נחיתתם‪ .‬למצנח של רייס‬
‫‪18‬‬
‫ספר הפלמ"ח כרך א'‪ ,‬ומגן בסתר‪ ,‬הוצאת הסוכנות היהודית‪ ,‬פרק הצנחנים במרד הסלובקי‪.‬‬
‫‪277‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫אירעה תקלת ''נר'' אך הוא הצליח להתגבר עליה‪ ,‬דווקא בשל הגובה הרב של ההצנחה שאפשר לו‬
‫להתיר את המיתרים בידיו‪.‬‬
‫התוצאה הייתה‪ ,‬שהכוח ירד על אזור של לחימה כבדה בין הגרמנים לבין כוחות המורדים‪,‬‬
‫והצנחנים נחלצו אך בקושי מפגיעה בחילופי האש הללו‪ .‬ציוד הקשר‪ ,‬שקי שינה‪ ,‬המזון‪ ,‬הציוד‬
‫הרפואי וחומרי זיוף המסמכים‪ ,‬אבדו אי שם בשטח ולא נמצאו‪ 3 .‬הלוחמים נפרדו‪ ,‬ואך במזל נוצרה‬
‫חבירה בין השלושה‪ ,‬שלאחריה המשיכו בדרכם לבאנסקה ביסטריצה‪ ,‬שם פגשו ב ‪" -‬וירה" – חביבה‬
‫רייק‪ ,‬שהגיעה כשבוע לפניהם במטוס ‪ B-17‬של חיל האוויר האמריקני‪.‬‬
‫מיכלי הציוד שלהם נתפסו בידי הגרמנים‪ ,‬והדבר נתן בידם התרעה על נחיתה של סוכני מודיעין‬
‫שיש לתופסם בכל מחיר‪ .‬לאחר מספר ימי נדודים בשטח ההררי‪ ,‬עברו השלושה כ‪ 50 -‬ק"מ לכיוון‬
‫דרום‪ ,‬אל העיר באנסקה ביסטריצה‪ ,‬כשבדרכם פגשו פרטיזנים יהודים ורוסים‪ ,‬והזדהו בפניהם‬
‫כצנחנים מא"י‪ .‬בעיר הם פגשו בחביבה רייק‪ ,‬מחופשת כזקנה סלובקית‪ ,‬ולאחר המפגש החליטה‬
‫להישאר עם חבריה בעיר‪ ,‬דבר שהציל את חייה‪ ,‬שכן היא זוהתה במחבואה בכפר כמרגלת‪,‬‬
‫ובפשיטה של הגרמנים על חדרה באותו הלילה‪ ,‬נתפס המשדר עם שניים מחבריה למשלחת הצ'כית‬
‫באיטליה‪.‬‬
‫החבורה החליטה על השארותה של חביבה בעיר‪ ,‬שכן מקומה הקודם נחשף‪ ,‬והחלו חיפושים‬
‫אחרי שאר הצנחנים הבריטיים‪ .‬במברק מוצפן של אגון רוט שנשלח למפקדה בברינדיזי‪ ,‬נמסר שכל‬
‫משדרי הקבוצה אבדו והמפקדה התבקשה לספק מכשירים חלופיים‪ 3 .‬משדרים חלופיים סופקו‬
‫ללוחמים על ידי הצנחן אבא ברדיצ'ב‪ ,‬שהביאם במטוס ‪ B-17‬נוסף‪ ,‬שנחת בבאנסקה ביסטריצה‬
‫בראשית אוקטובר ‪.1944‬‬
‫איור ‪ 93‬כוח המשימה הבינלאומי נוחת בבאנסקה ביסטריצה במטוס ‪ B17‬עם שני צנחנים מא"י )מוזיאון המלחמה הבריטי(‬
‫‪278‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫תפקידם של הצנחנים‪ ,‬יחד עם אנשיהם של אגון ורובי‪ ,‬היה לטפל ככל יכולתם ב‪ 5000 -‬העקורים‬
‫היהודיים שהסתובבו בעיר‪ ,‬לספק להם מגורים‪ ,‬מזון ואמצעי קיום‪ .‬ההתייחסות אל העקורים על ידי‬
‫האוכלוסיה המקומית הייתה שלילית‪ ,‬ומלווה באנטישמיות ובחוסר רצון להעסיק את היהודים‬
‫בעבודות שונות‪ ,‬ואף לא בחקלאות‪ ,‬שסבלה ממחסור בידיים עובדות‪ .‬המצטרפים ללחימה מבין‬
‫הצעירים‪ ,‬באו בעיקר מתנועת השומר הצעיר‪ ,‬מכבי הצעיר‪ ,‬אך רוב אלה‪ ,‬שהיו בעלי אוריינטציה‬
‫קומוניסטית‪ ,‬הצטרפו לבריגדות הקומוניסטיות‪ ,‬בעוד מיעוטם הצטרף לכוח היהודי‪ .‬היחידות‬
‫היהודיות גם סבלו מאפליה בהחלפה של כוחות בקווי הלחימה‪ ,‬כמתחייב מעייפות הקרב של‬
‫הלוחמים‪ .‬במפקדה הבריטית של הצנחנים בפיקודו של אגון רוט‪ ,‬הוחלט שיש להוציא ככל הניתן את‬
‫הלוחמים היהודים מהקבוצות הפרטיזניות השונות‪ ,‬ולהעבירם תחת פיקוד הקבוצה היהודית‪ ,‬שכן‬
‫השארתם בשורות הפרטיזנים במקרה של התפוררות הקבוצות הללו‪ ,‬תוביל בהכרח לגירושם אל‬
‫מחנות ריכוז או להוצאתם להורג במקום לכידתם‪.‬‬
‫ככל שמצב הלחימה הלך והחמיר‪ ,‬ושטח המובלעת המשוחררת הלך והצטמצם עמו‪ ,‬הוחלט‪,‬‬
‫בתאום עם המפקדה הצ'כוסלובקית של המרד‪ ,‬להקים מחנה בו ירוכז מספר רב של עקורים יהודים‪,‬‬
‫שיוכלו למצוא בחורף הקשה מסתור‪ ,‬בעוד הכוח הלוחם‪ ,‬פורס עליהם את חסותו באזורי ההר‬
‫הגבוהים והיערות‪ ,‬שנחשבו בטעות למקומות שהצבא הגרמני הסדיר מתקשה לפעול בהם בחורף‪.‬‬
‫איור ‪ 94‬בונקר פרטיזנים )אתר ממשלת סלובקיה(‬
‫‪19‬‬
‫אותר אזור של כפר קטן בשם בוקוביץ ‪ ,‬המצוי בהרי הטטרה הנמוכה‪ ,‬כ‪ 23 -‬ק"מ בקו אווירי‪,‬‬
‫מצפון מזרח לבאנסקה ביסטריצה‪ .‬ב‪ 25 -‬לאוקטובר ‪ 1944‬יצא כוח חלוץ למחנה‪ ,‬נושא עמו את‬
‫משדרי הרדיו של חביבה רייק וחיים חרמש‪ ,‬ציוד חורף‪ ,‬מזון‪ ,‬אוהלים‪ 6 ,‬תת מקלעים רוסיים‪ ,‬ארגז‬
‫רימונים ותחמושת‪ .‬שלושה ימים רצופים עסקו אנשי הקבוצה‪ ,‬בהם מפקד הכוח אגון רוט‪ ,‬צבי בן‬
‫‪19‬‬
‫מבוסס על עדויות חיים חרמש בספר "מגן בסתר" עדויות‪ ,‬תעודות ועלילות‪ ,‬הסוכנות היהודית ‪ ,1952‬ספר הפלמ"ח כרך א' חוליה י'‪.‬‬
‫‪279‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫יעקב‪ ,‬חביבה ריק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬חיים חרמש‪ ,‬והפרטיזנים רובי‪ ,‬ד"ר מנדלר‪ ,‬שניו ולינר‪ ,‬שהיה קצין‬
‫בדרגת סגן בצבא הצ'כי‪ ,‬ברצי בורנשטיין‪ ,‬משפחות יהודיות‪ ,‬קשישים ונוער שבאו עמם‪.‬‬
‫אגון רוט )אתר לוחמי הגטאות(‬
‫הלילה הראשון היה קשה מנשוא‪ ,‬קר ורטוב‪ ,‬ואנשים מבוגרים התקשו להגיע ולהתמקם בערוץ‬
‫העמוק שביו שתי שלוחות ההר הגבוהות‪ .‬התחושה הייתה שהמרד נקלע לנקודת אין מוצא‪,‬‬
‫והסיכויים מול הסיכונים בתנאי המילוט‪ ,‬קלושים‪ .‬בשיחה קשה שהתנהלה בין אגון לבין עמיתיו‬
‫הצנחנים הארץ ישראליים באוהל המפקדה‪ ,‬אמר להם‪" :‬בעצם‪ ,‬למה באתם? חשבתם שכאן זה‬
‫משחק ילדים? רציתם להיות גיבורים? באתם הנה לשחק בחיילים! לא חשבתם על האחריות שאתם‬
‫מטילים עלינו? עד עכשיו נשאנו באחריות רק על חיינו‪ ,‬וכעת גם אתם מכבידים על מצפוננו‪ ".‬אמר‪,‬‬
‫ודממה השתררה באוהל‪ ,‬איש לא הגיב‪ ,‬אך ידעו שהדברים מיצו את המציאות הקודרת שעמדה עוד‬
‫מעט קט להתרחש עליהם‪.‬‬
‫ההתקפה על המחנה נערכה במפתיע‪ ,‬בשחר ה‪ 30 -‬באוקטובר ‪ ,1944‬בעת שפלוגת וואפן ‪S/S‬‬
‫‪20‬‬
‫של דיביזיית טטרה האוקראינית של הגנרל ולאסוב ‪ ,‬פשטה בהפתעה גמורה על המחנה הרדום‪,‬‬
‫שלא היה ערוך למתקפה מהצד הצפוני‪ ,‬והצפון מזרחי‪ ,‬במורד של פסגות הטטרה הנמוכה‪ ,‬ששלט‬
‫על ערוץ המחנה‪ ,‬שמוקם בשטח נחות‪ .‬הכוח הנאצי אוקראיני‪ ,‬שהיה מנוסה בלוחמת שלג‪ ,‬עבר דרך‬
‫יערות עבותים וערוצים‪ ,‬שאפשרו לו להגיע בהסתר אל עורף המחנה‪ ,‬ולהציב בשטח השולט עליו‪,‬‬
‫מכונות ירייה‪ ,‬שכוונו אל פתחי האוהלים והבונקרים‪ ,‬וריתקו את מגיניהם‪.‬‬
‫הפושטים הרגו ‪ 6‬מתושבי המחנה‪ ,‬בהם מפקדם‪ ,‬אגון רוט‪ ,‬שבו ‪ 3‬צנחנים‪ ,‬וכל היתר נמלטו‬
‫ונפוצו לכל עבר‪ .‬חיים חרמש היה הצנחן היחיד שהצליח להימלט עם חבר נוסף‪ ,‬ובהמשך מסע‬
‫נדודיהם המיוסר‪ ,‬כמעט נלכדו למוות בבונקר שבנו ביער‪ ,‬והשלג הכבד שירד‪ ,‬כמעט וקבר אותם‬
‫חיים‪ .‬רובי נמלט לאחר קרב אש קצר עם הכוח הנאצי‪ ,‬ועד לשחרור סלובקיה באפריל ‪1945‬‬
‫המשיך לפעול עם מספר פרטיזנים יהודיים‪ ,‬בכוח הכיבוש הגרמני ומשתפי הפעולה עמו‪.‬‬
‫‪ 20‬ולאסוב הוא גנרל סובייטי בוגד‪ ,‬שערק לצד הנאצי לאחר כיתור כוחות הדיביזיה שלו ב‪ 1942 -‬וחייליו‪ ,‬רובם אוקראינים‪ ,‬הצטרפו אליו‬
‫במסגרת הוואפן אס‪.‬אס‪.‬‬
‫‪280‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫בזה הגיע הקץ על פעילות הצנחנים בסלובקיה‪ .‬אבא ברדיצ'ב שהגיע עם הכוח הבריטי אמריקני‬
‫לבאנסקה ביסטריצה‪ ,‬נלכד גם הוא עם כוח זה ב‪ 26 -‬בדצמבר ‪ ,1944‬והועבר יחד צבי בן יעקב‬
‫ממחנה ורוטקי ו‪ 100 -‬שבויים בריטיים ואמריקניים למחנה מאוטהאוזן‪ .‬שם נחקרו הלוחמים‬
‫באכזריות‪ ,‬ולבסוף הוכנסו לחדר תת‪-‬קרקעי‪ ,‬הופשטו ממדיהם באמתלה של "בדיקה רפואית"‪ ,‬כדי‬
‫שלא ייחשבו כשבויי מלחמה‪ ,‬ונרצחו ב‪ 26 -‬בינואר ‪ ,1945‬על פי פקודה שהגיעה הישר מהיינריך‬
‫מילר‪ ,‬מפקד הגסטפו וראש המשרד לבטחון פנים ‪ ,S/D‬פושע מלחמה מבוקש שעקבותיו אבדו ‪3‬‬
‫חודשים אח"כ‪ ,‬ביום התאבדותו של היטלר בברלין‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬התוצאה הייתה קריסה של המרד‪ ,‬וגם מינויו ב‪ 7-‬באוקטובר ‪ ,1944‬של הגנרל רודולף‬
‫ויסט‪ ,‬קצין סלובקי מנוסה ופרו‪-‬סובייטי‪ ,‬שהחליף את גנרל גוליאן‪ ,‬לא הועיל בקידום התאום בין כוחות‬
‫המרד השונים‪ ,‬ושני קצינים אלה נתפסו בסופו של המרד והוצאו להורג‪ ,‬כחלק ממסע חיסולים אכזרי‬
‫בו נרצחו בדם קר אלפי אזרחים וחיילים‪.‬‬
‫בכל הקשור לכוח היהודי ומעורבות הצנחנים מארץ ישראל במרד‪ ,‬ניכרת מידה של אי הכרת‬
‫תנאי השטח על ידי המודיעין הבריטי‪ ,‬הכנה בלתי מספקת של הכוח‪ ,‬ליקויים חמורים בהפעלתו‬
‫ובציודו‪ .‬הניהול המבצעי של הצנחת הכוח במקום הנדרש על פי התוכנית‪ ,‬היה יותר מגרוע‪ ,‬שכן‬
‫הכוח צנח בתנאים בלתי אפשריים מעל אזור לחימה‪ ,‬בגובה גדול פי ‪ 5‬מהגובה התקני לצניחה‬
‫קרבית אוטומטית‪ ,‬דבר שלא אפשר את איסוף ציוד השידור‪ ,‬הנשק וציוד הההשרדות של הכוח‬
‫בטבע הקשה של אזור הפעולה‪.‬‬
‫גם שאננות הכוח עצמו במפקדתו‪ ,‬בפאתי הכפר בוקוביץ‪ 20 ,‬ק"מ מצפון לבאנסקה ביסטריצה‪,‬‬
‫מעידה שלא העריכו נכונה את מיקום המחנה‪ ,‬שנקבע במקום נחות מבחינת אפשרות ההגנה‬
‫וההסתתרות בו‪ ,‬תוך התעלמות מדרך פעולה אפשרית של האויב‪ ,‬שעלול היה לתקוף דווקא מהכיוון‬
‫"הבלתי צפוי"‪ ,‬וזאת בהסתמך על ההנחה שגויה "שהגרמנים חוששים מפעולה ביערות ובהרים‪ ,‬וכי‬
‫היערות הן‪ ,‬כביכול‪ ,‬שטח בשליטה מלאה של הפרטיזנים במרד הסלובקי"‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬באופן אובייקטיבי‪ ,‬הקשתה על ההגנה העובדה‪ ,‬שהיה צריך להביא לשטח הלחימה‬
‫אוכלוסיה אזרחית‪ ,‬משפחות ילדים וקשישים‪ ,‬מטרת בואם של הצנחנים מא"י‪ ,‬ואילוץ זה חייב פשרות‬
‫טקטיות‪ ,‬שהקלו על חיסול המאחז ההררי בערוץ כפר בוקוביץ‪.‬‬
‫גם כוח המשימה הבריטי – אמריקני שנחת בראשית ספטמבר במטוסי ‪ B-17‬עם כמאה יועצים‬
‫צבאיים של המודיעין הבריטי וה‪ OSS -‬האמריקני‪ ,‬לא היה ערוך ללחימה ממושכת ככוח גרילה‬
‫בתנאי החורף‪ ,‬שהיו חריגים ביותר באירופה שבין נובמבר ‪ 1944‬לינואר ‪ ,1945‬והוא נאלץ להכנע‬
‫בשלמותו לצבא הגרמני‪.‬‬
‫לאחר נפילתם בשבי‪ ,‬כוחותיו של ולאסוב הסגירו את צבי בן יעקב‪ ,‬רפי רייס וחביבה רייק‬
‫והעבירום לידי הנאצים ועוזריהם הסלובקים‪ .‬ב‪ 20 -‬בנובמבר ‪ ,1944‬הוצאו חביבה רייק ורפאל רייס‬
‫להורג יחד עם קבוצת יהודים ופרטיזנים‪ ,‬ונקברו בקבר אחים בקרמניצ'קה‪ ,‬בעוד אבא ברדיצ'ב וצבי‬
‫בן יעקב הוצאו להורג יחד עם ‪ 100‬היועצים הבריטיים והאמריקניים במטהואזן‪.‬‬
‫‪281‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫במכתבי פרידה שהוברחו על ידי אבא ברדיצ'ב וצבי בן יעקב למשפחותיהם ממטהואזן‪ ,‬כתב אבא‪:‬‬
‫"לכולכם בקשה – אל תבכו‪ .‬את האומלל מבכים‪ .‬אני מאושר כי נפל בחלקי להיות בחיר הישוב‪,‬‬
‫להביא את דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה"‪ ,‬וצבי כתב‪ " :‬אל יעשו ממני גיבור לאומי‪ ,‬כי לא גבורה הייתה‬
‫מה שעשיתי‪ ...‬כל אחד היה הולך אילו הוטל עליו‪ ,‬גם אני הלכתי לפי צו השעה"‪.‬‬
‫איור ‪ 95‬הדיסקיות‪ ,‬כנפי צניחה כפתורים שנמצאו בקברי הצנחנים בקרימניצ'קה )מוזיאון המלחמה הבריטי(‬
‫לבכות בעוד החרב בידינו‬
‫מספר חודשים לאחר קרב בוקוביץ‪ ,‬עלו רובי גולדשטיין וקומץ מחבריו הלוחמים שנותרו בחיים‪,‬‬
‫לפקוד את אתר נפילתם של חמשת חבריהם הפרטיזנים היהודים‪ ,‬ומפקדם אגון רוט‪ ,‬שנהרגו בבוקר‬
‫ההתקפה על המחנה‪ ,‬וגופותיהם נותרו דוממות במקום נפילתן באין קובר‪ .‬בעוד שאת חללי‬
‫הפרטיזנים הסלובקים הביאו זה מכבר לקבורה בכבוד הראוי להם בקברות הלוחמים בנאצים‪ ,‬את‬
‫החללים היהודיים הותירו במקום נפילתם‪ ,‬שכן האנטישמיות הסלובקית השורשית‪ ,‬הפלתה בין דם‬
‫לדם‪ ,‬לא רק בחיי הלוחמים אלא גם במותם‪.‬‬
‫החברים אספו את השרידים של אגון רוט וחבריו‪ ,‬והניחום בארונות כדי להביאם לבית הקברות‬
‫הלאומי של צ'כוסלובקיה בפראג‪ ,‬בהוראת אדווארד בנש‪ ,‬נשיא המדינה‪.‬‬
‫‪282‬‬
‫באנסקה ביסטריצה – המרד‬
‫הלוויותיהם של אגון רוט ושאניו ולנר‪ ,‬שנפלו במרד הסלובקי )אתר לוחמי הגיטאות(‬
‫בעומדם על ההר השרוי תחת חשרת עננים אפורים‪ ,‬וארונות חבריהם המתים מונחים לפניהם‪,‬‬
‫החל מי מהלוחמים בחבורה לשיר את השיר "אנו עולים ושרים"‪ ,‬וחבריו החלו מצטרפים אליו‪ .‬בקולם‬
‫הרם‪ ,‬וכשהגיעו לבית האחרון ‪-‬‬
‫על חורבות ופגרים! דלולי און וחולים‬
‫אנו נופלים וקמים‪ ,‬קוראים נואש וגוברים‬
‫על פגרינו אנחנו אנו פוסעים ועוברים‬
‫אנו שרים ועולים!‬
‫החל הלוחם להתייפח‪ ,‬מנסה לכבוש את בכיו ולעצור דמעותיו‪ ,‬אך לא עלה בידיו‪ ,‬ורובי אמר לו‪:‬‬
‫"מותר לנו לבכות את השיר הזה בעוד החרב בידנו"‪.‬‬
‫‪283‬‬