מבוא "מזמורנו נמלא צער" הנוער היהודי מהקהילה והתנועה אל המרד מערך שיעורים לכיתות ט'-י"ב לציון 07שנה למרד גטו ורשה כתיבה :חגית בן-ברק פוגודה בסיוע צוות מרכז חינוך והדרכה עריכה לשונית :צביקה אורן מוזאון בית לוחמי הגטאות מרץ ,1726ניסן תשע"ג המנון הנוער היהודי מילים :שמריהו קצ'רגינסקי תרגום :יוסף אחאי ֵּין הנוער... ב לא נשכח את משנאינו כל ידיד זכור נזכור, ָרנּו מחֵּ לְ בין תמולנו ִ קשר עדי-עד נקשור מזמורנו נמלא צער אך צעדנו עז נכון אף כי צר אורב בשער - נוער מסתער ברון. ֵּין הנוער... ב ֵּין הנוער כל שואף וכל לוחם הוא ב לשנים אין משמעות ֵּמה ֱיות גם ה גם זקנים יוכלו ה בני גיל-נוער וחירות. נתישר ,אל נתמהמה! ָרך ֵּעֵּ והטור שוב י ֵּל פוסע ָמ בא יוצר ,ע בואו ואיתם נלך! ֶל נודד ללא מרגוע א הפוסע בבטחה- , לו יביא ישא הנוער מן הגטו שיר ברכה נכתב בגטו וילנה 2491 ,לערך" ,מן המיצר שירים מן הגיטאות והמחנות ושירי מרד" ,בית לוחמי הגטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד ,2490 ,עמוד 21-26 מבוא על התכנית מרד גטו ורשה ,שהשנה אנו מציינים 07שנה להתרחשותו ,הפך עם השנים לסמל של גבורה והקרבה ,אבל דרכם של סמלים שהם מאבדים לעתים מממשותם ומורכבותם. במלאות 07שנה ,ראוי לחזור ,לספר ולדון בסיפור המרתק ומעורר השאלות וההשראה של המרד. חשוב לעשות זאת בהקשרים ההיסטוריים והערכיים ומתוך הבנה כי המרידות בגטו ורשה ובגטאות נוספים היו פעולות שהובלו על ידי אנשים צעירים ומתלבטים ,שפעלו במציאות ייחודית בלתי מוכרת עד כה ובלתי אפשרית. כדי להבין את פעולת המרד על מורכבותה חשוב להכיר את העולם היהודי לפני המלחמה ואת התפקיד שמילאו בו תנועות הנוער; להכיר את מציאות חיי היהודים תחת הכיבוש הגרמני בפולין ובארצות הכבושות ,שכנגדה מתהווה המרד בגטאות; לבחון את ההתלבטויות וההכרעות שליוו את רעיון המרד בגטו ורשה עד לביצועו ולבחון את השלכותיו; להכיר מעט את האנשים שהובילו את המרד ואת העולם הערכי והחברתי שבו פעלו. מוזאון בית לוחמי הגטאות הוקם בשנת ,9191בד בבד עם הקמת קיבוץ לוחמי הגטאות. מקימיו היו קבוצה של ניצולי שואה ,חלקם חברים בתנועות נוער חלוציות-ציוניות לפני המלחמה, אחדים מהם – מלוחמי מרד גטו ורשה ומפקדיו .המוזאון ,המציג את סיפור השואה ובתוכו את סיפור ההתנגדות והמרד ,הוקם מתוך תחושת מחויבות עמוקה לבני המשפחות ,לחבריהם ,לציבור היהודי העצום שהיה קרבן הרדיפות הנאציות ולניצולים באשר הם .הוא פועל מתוך אותה תחושת מחויבות לעם ולחברה בארץ ובעולם. מיום היווסדו ועד היום נועד המוזאון להיות מרכז חינוכי פתוח לכל אדם .לא אנדרטה מאבן אלא מקום שוקק חיים המטפח תחושת סולידריות בין בני אדם ואת תחושת האחריות של כל אחד ואחת ביחס לשאלות מוסריות-אנושיות כמו מאבק בגזענות ,בשנאת האחר ,ברמיסת זכויות ובפגיעה בכבוד האדם; מקום המעודד חשיבה ביקורתית ,ומעמיד את הבחירה בטוב כדבר שיש לשאוף אליו. מערך השיעורים ,שנוצר כאמור לקראת ציון שנת השבעים למרד ,מיועד למורים המעוניינים להעביר בכיתתם תכנית העוסקת במרד בגטו ורשה .השיעורים נותנים תמונה רחבה של ההקשר והנסיבות שבהם התרחש. כוונתנו היא שבאמצעות סיפור המרד ייחשפו בני הנוער לדילמות ולשאלות ערכיות ומוסריות הנוגעות לכל אדם ואדם ,אז והיום. מבוא השיעורים יכולים להשתלב במסגרת שיעורי חברה/היסטוריה/מורשת או בתכנית ייחודית לקראת יום הזיכרון לשואה. ההצעה כוללת מערך של חמישה שיעורים .משך כל שיעור 94דקות. .9לפני המלחמה :העולם היהודי בפולין .2לפני המלחמה :התפקיד החברתי והערכי של תנועות הנוער בפולין .3תחת הכיבוש הגרמני :חיי היהודים ,ההתמודדות והפעילות החינוכית של תנועות הנוער בגטאות .9התגבשות רעיון המרד לנוכח ידיעות על רצח; דילמת הפתיחה במרד בגטו ורשה .4סיפור מרד גטו ורשה ומשמעויותיו; סיכום אנו ממליצים לשלב את התכנית עם ביקור במוזאון "בית לוחמי הגטאות" כהכנה למורים או כמפגש מסכם ומעשיר לתלמידים( .הביקור במוזאון כרוך בתשלום). דגשים מתודיים: התכנית עוסקת בנושא המרד בדרכים ואמצעים מגוונים ,בדרך המשלבת גם פעילויות מהחינוך הלא פורמאלי ,כגון מתודות משחקיות ואחרות. אנו מייחסים חשיבות רבה לקיומו של דיאלוג במהלך השיעורים – שיח בין המורה לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם .התכנית אינה תאורטית בלבד .בנושא זה ,שעניינו בראש ובראשונה צעירים (המבוגרים לעתים רק במעט מהתלמידים עצמם) והאירועים והדילמות עמם התמודדו ,חשוב לדעתנו לאפשר לתלמידים לחוות למידה המבוססת גם על התנסות ומעורבות. פעולות המרידה בימי השואה ,ובהן כמובן גם המרד בגטו ורשה ,לוו בדילמות קשות ,הנוגעות גם בשאלות של חיים ומוות בתנאים קשים של חוסר ודאות .בהתייחסות התלמידים לדילמות אין צורך לחתור ,לדעתנו ,להסכמה או ל"תשובה נכונה" ,אלא לחשיבה ולהתלבטות. השאלות וההתלבטויות עצמן חשובות ובעלות ערך לא פחות מהתשובות. מבוא בסוף כל שיעור מצורפים נתונים על הרקע ההיסטורי הרלוונטי לשיעור עצמו ונספחים עם חומרי ההדרכה .כן מובאת הצעה לפעילות העשרה נוספת ,לשימושכם על פי שיקול דעתכם. אנו מציעים כי השיעורים יתקיימו בישיבה במעגל או בחצי מעגל ,המעודדים שיח ודיאלוג בתוך הכיתה .חשוב לאפשר ביטוי של מגוון דעות והתלבטויות אך להנחות את התלמידים לא לשכוח את נקודת המבט של האנשים בתקופה ההיא ואת מוגבלות הידיעה שלהם בעת ההתרחשויות עצמן. מומלץ לייחד קיר בכיתה ,שכותרתו " 07שנה למרד גטו ורשה" ,שילווה את השיעורים .עליו ניתן לתלות חומרים ויזואליים רלוונטיים ,מאמרי העשרה ,יצירה וכתיבה של תלמידים ותוצרים נוספים שייאספו במהלך המפגשים. התכנית כתובה בלשון זכר אך פונה לנשים וגברים כאחד .אנא ראו בכך אילוץ לשוני בלבד. התכנית נכתבה במרכז החינוך וההדרכה במוזאון בית לוחמי הגטאות .אנו מודים לכל העושים במלאכה. בתכנית השתמשנו במקורות רבים מאוספי מוזאון בית לוחמי הגטאות וכן ממקורות חיצוניים. בדקנו כמיטב יכולתנו את עניין זכויות היוצרים כדי לאתר את הבעלים ולקבל אישור שימוש בהם .אנו מתנצלים מראש על כל השמטה או טעות .אם יובאו נתונים בעניין זה לידיעתנו נפעל לעדכן את הפרטים. אנו מאחלים לכם שיעורים מוצלחים ,מעניינים ,מרחיבי דעת ומעוררי מחשבה. מבוא תקציר התכנית: שיעור ראשון :העולם היהודי לפני המלחמה .1פעילות פתיחה :העולם היהודי בתצלומים (שימוש במצגת 27 ,דקות) א .פתיחה לתלמידים: כאשר אתם מדמיינים את העולם היהודי באירופה לפני המלחמה ,איזו תמונה מצטיירת בדמיונכם? ב .איסוף תשובות ג .הצגת המצגת (המצגת מופיעה בקובץ נפרד) ודיון עם התלמידים על החיים וכיצד הם באים בה לידי ביטוי. ד.שאלה לדיון: איזה עולם יהודי מצטייר דרך התצלומים? מה אפשר ללמוד על חייהם של היהודים בפולין? .2זיכרונות ילדות מלפני המלחמה ( 27דקות) א .חלוקת הכיתה לחמש קבוצות. ב .כל קבוצה תעבוד על זיכרון אישי של מי שהיו ילד או ילדה בתקופה שלפני המלחמה ותמלא את "דף הדמות" (נספח .)2 ג .הקבוצות יציגו למליאת הכיתה ,בקצרה ,את הדמות ואת זיכרונות הילדות שלה .התלמידים יתבקשו למצוא את המשותף בין הסיפורים והזיכרונות האישיים השונים ולזהות מרכיבים מרכזיים של החברה והקהילה היהודית באותה תקופה. .3סיכום השיעור על ידי המורה ( 4דקות). שיעור שני :תנועות הנוער היהודיות בפולין בין שתי המלחמות .1תנועת נוער – למה? ( 11דקות) א .פתיחה :התלמידים ייזכרו וישתפו בחוויה כלשהי הקשורה בפעילות שבה השתתפו בתנועת נוער .אם הם עצמם לא היו בתנועת נוער ,אפשר לשתף בסיפור ששמעו מהוריהם או ממישהו אחר. ב .שאלה לדיון: מה מיוחד בפעילות של תנועת הנוער? אילו חוויות אוספים בתנועת נוער? .2תנועות הנוער החלוציות בפולין ( 31דקות) א .קריאת קטע מעדותו של יחזקאל רבן ,בעקבותיו תתקיים שיחה קצרה. מהי תנועת נוער "חלוצית-ציונית" בפולין (או ברחבי אירופה) בתקופה ההיא? מהן מטרותיה? לאיזו דרך היא מכוונת? מהו כוח המשיכה של תנועת הנוער בעבור הצעירים היהודים באותה תקופה? .3צפייה בקטע קצר מהסרט" :תנועות הנוער הציוניות בשואה" (הקטע מצורף כקובץ נפרד) מבוא א .דיון בעקבות המשימה: אלו ערכים ומסרים מרכזיים קידמו התנועות החלוציות? (ניתן לעמוד גם על הדומה והשונה בין התנועות). נסו לשער מה קרה לחברי התנועות ולתנועות עצמן כשפרצה המלחמה .האם יבואו לידי ביטוי ערכים אלו בזמן המלחמה ובאיזה אופן. .4סיכום השיעור על ידי המורה ( 4דקות) שיעור שלישי :תחת הכיבוש הגרמני; מציאות החיים בגטו והתפקיד החינוכי של תנועות הנוער בגטאות בפעילות תוצג בפני התלמידים תשתית להבנת מציאות החיים של היהודים תחת הכיבוש הגרמני ולהבנה כיצד ומתי התפתח רעיון המרידה בגטאות בכלל ובגטו ורשה בפרט. .1מושגי יסוד ואירועים מרכזיים ( 21דקות) א .משימה קבוצתית :מיון מושגים (כיתות ט'-י') או סידור אירועים על רצף זמן ומקום (כיתות י"א-י"ב) ב .עיבוד המשימה במליאת הכיתה .שאלות לדיון: מה מאפיין את הכיבוש הנאצי-גרמני בפולין? מהן השלכותיו על חייהם ועתידם של יהודי פולין? מהם הקשיים המרכזיים עמם התמודדו היהודים במציאות הגטאות בפולין? אילו דרכי התמודדות של יהודים באות לידי ביטוי בתרגיל? האם אפשר לדבר על קיומה של "התנגדות יהודית" לשלטון הגרמני-נאצי? .2היכרות עם הפעילות המחתרתית-חינוכית של תנועות הנוער בגטו ( 21ד') א .שאלה לדיון קצר: מדוע ,לדעתכם ,חוזרים אנשי תנועות הנוער ללב הסכנה? כיצד מתקשרת חזרתם לוורשה לערכים אליהם נחשפנו בשיעור הקודם? ב .קריאה משותפת :חלוקת קטעי עדות קצרים למספר תלמידים בכיתה .התלמידים יקריאו אותם ברצף במליאת הכיתה. שיעור רביעי :התגבשות רעיון המרד לנוכח ידיעות על רצח; דילמות ערכיות הקשורות במרד הקושי של היהודים להבין את המציאות לאשורה ,לנוכח השקרים וההסוואה של הגרמנים. הקושי להבין שהמדובר בשיטה כוללת ולא ברצח מקומי .מאמצי חברי תנועות הנוער לאסוף ידיעות על המתרחש; דילמות ערכיות הקשורות בפעולת ההתנגדות בוורשה. מבוא .1ידיעה ואי ידיעה לנוכח רצח שיטתי ( 21ד') א .תרגיל בקבוצות קטנות .חלוקת הכיתה לשש קבוצות .כל קבוצה תרכיב פאזל קבוצתי ,תמלא את דף המשימה (נספח )9ותדביק את הפאזל על הלוח או על הגיליון המשותף. ב .דיון במליאה: השלמת ידע חסר והסבר על התצלום ושמות המקומות המופיעים בגלויות. מהי המשמעות הכוללת ,המצטברת מכל הגלויות לאחר שאנו מבינים מה מסתתר בהן? מה הבינו/לא הבינו היהודים בזמן האירועים עצמם על המקומות הללו ועל מה שקורה בהם? מדוע כאשר החלו להגיע שמועות וידיעות על הרצח השיטתי ,סירבו רבים בציבור היהודי להאמין בקיומו? .2תנועות הנוער :להסתכל על המציאות בעיניים פקוחות ומפוכחות :דילמות ערכיות (21 ד') סיפור המסגרת של מרד גטו ורשה; מחשבות ותובנות של דמויות מרכזיות במרד ובגטו על המרד; מרד גטו ורשה בתודעה בזמן המלחמה ואחריה; היכולת של פעולה לחולל שינוי ולהשפיע. שיעור חמישי :סיפור המרד בגטו ורשה ומשמעויותיו ,סיכום .1סיפור המרד בקווים כלליים ( 11דק') התלמידים יסדרו בסדר כרונולוגי את המשפטים על המרד .כך יורכב "סיפור המסגרת" של המרד .2המרד בעיני מבַ צְ עיו ובעינינו אנו ( 22דקות) א .התלמידים יקראו את המקורות שבהם רשמים שונים על המרד וישלימו את המשפטים בעקבותיהם. ב .שיחה על המרד: ערכי המרד :איזו השקפת עולם ,אילו ערכים עמדו בלב לבו של המרד? בשם אילו ערכים יוצאים למרד בגטו ורשה? כיצד הם מתחברים לערכים של תנועות הנוער לפני המלחמה ולפעילות של תנועות הנוער בגטו לפני המרד. האם המרד הוא "סיפור הצלחה" או אולי דווקא כישלון? הסבירו. מה מלמד אותנו המרד על האדם – על שאיפותיו ,חלומותיו ,צרכיו ,יכולותיו ועוד. שיחה על מנהיגי תנועות הנוער שחלמו לעלות לארץ ,יצאו מחוץ לשטח הכיבוש הנאצי ובכל זאת חזרו לוורשה הכבושה כדי להנהיג את חניכי תנועותיהם ,עסקו בגטו בפעילות חינוכית ובפעילות מחתרתית מגוונת ובסופו של דבר הובילו את המרד. .3שאלה למחשבה ,לסיכום :מה יכול להניע אותי ,באופן אישי ,לפעולה? ( 97דק') .4 סיכום השיעור והתכנית בכללותה על ידי המורה ( 4דק')
© Copyright 2024