מבוא - מוזיאון בית לוחמי הגטאות

‫מבוא‬
‫"מזמורנו נמלא צער"‬
‫הנוער היהודי מהקהילה והתנועה אל המרד‬
‫מערך שיעורים לכיתות ט'‪-‬י"ב‬
‫לציון ‪ 07‬שנה למרד גטו ורשה‬
‫כתיבה‪ :‬חגית בן‪-‬ברק פוגודה בסיוע צוות מרכז חינוך והדרכה‬
‫עריכה לשונית‪ :‬צביקה אורן‬
‫מוזאון בית לוחמי הגטאות מרץ ‪ ,1726‬ניסן תשע"ג‬
‫המנון הנוער היהודי‬
‫מילים‪ :‬שמריהו קצ'רגינסקי‬
‫תרגום‪ :‬יוסף אחאי‬
‫ֵּין הנוער‪...‬‬
‫ב‬
‫לא נשכח את משנאינו‬
‫כל ידיד זכור נזכור‪,‬‬
‫ָרנּו‬
‫מחֵּ‬
‫לְ‬
‫בין תמולנו ִ‬
‫קשר עדי‪-‬עד נקשור‬
‫מזמורנו נמלא צער‬
‫אך צעדנו עז נכון‬
‫אף כי צר אורב בשער ‪-‬‬
‫נוער מסתער ברון‪.‬‬
‫ֵּין הנוער‪...‬‬
‫ב‬
‫ֵּין הנוער כל שואף וכל לוחם הוא‬
‫ב‬
‫לשנים אין משמעות‬
‫ֵּמה‬
‫ֱיות גם ה‬
‫גם זקנים יוכלו ה‬
‫בני גיל‪-‬נוער וחירות‪.‬‬
‫נתישר‪ ,‬אל נתמהמה!‬
‫ָרך‬
‫ֵּעֵּ‬
‫והטור שוב י‬
‫ֵּל פוסע‬
‫ָמ‬
‫בא יוצר‪ ,‬ע‬
‫בואו ואיתם נלך!‬
‫ֶל נודד ללא מרגוע‬
‫א‬
‫הפוסע בבטחה‪- ,‬‬
‫לו יביא ישא הנוער‬
‫מן הגטו שיר ברכה‬
‫נכתב בגטו וילנה‪ 2491 ,‬לערך‪" ,‬מן‬
‫המיצר שירים מן הגיטאות והמחנות‬
‫ושירי מרד"‪ ,‬בית לוחמי הגטאות‬
‫והוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,2490 ,‬עמוד‬
‫‪21-26‬‬
‫מבוא‬
‫על התכנית‬
‫מרד גטו ורשה‪ ,‬שהשנה אנו מציינים ‪ 07‬שנה להתרחשותו‪ ,‬הפך עם השנים לסמל של גבורה‬
‫והקרבה‪ ,‬אבל דרכם של סמלים שהם מאבדים לעתים מממשותם ומורכבותם‪.‬‬
‫במלאות ‪ 07‬שנה‪ ,‬ראוי לחזור‪ ,‬לספר ולדון בסיפור המרתק ומעורר השאלות וההשראה של המרד‪.‬‬
‫חשוב לעשות זאת בהקשרים ההיסטוריים והערכיים ומתוך הבנה כי המרידות בגטו ורשה‬
‫ובגטאות נוספים היו פעולות שהובלו על ידי אנשים צעירים ומתלבטים‪ ,‬שפעלו במציאות ייחודית‬
‫בלתי מוכרת עד כה ובלתי אפשרית‪.‬‬
‫כדי להבין את פעולת המרד על מורכבותה חשוב להכיר את העולם היהודי לפני המלחמה ואת‬
‫התפקיד שמילאו בו תנועות הנוער; להכיר את מציאות חיי היהודים תחת הכיבוש הגרמני בפולין‬
‫ובארצות הכבושות‪ ,‬שכנגדה מתהווה המרד בגטאות; לבחון את ההתלבטויות וההכרעות שליוו‬
‫את רעיון המרד בגטו ורשה עד לביצועו ולבחון את השלכותיו; להכיר מעט את האנשים שהובילו‬
‫את המרד ואת העולם הערכי והחברתי שבו פעלו‪.‬‬
‫מוזאון בית לוחמי הגטאות הוקם בשנת ‪ ,9191‬בד בבד עם הקמת קיבוץ לוחמי הגטאות‪.‬‬
‫מקימיו היו קבוצה של ניצולי שואה‪ ,‬חלקם חברים בתנועות נוער חלוציות‪-‬ציוניות לפני המלחמה‪,‬‬
‫אחדים מהם – מלוחמי מרד גטו ורשה ומפקדיו‪ .‬המוזאון‪ ,‬המציג את סיפור השואה ובתוכו את‬
‫סיפור ההתנגדות והמרד‪ ,‬הוקם מתוך תחושת מחויבות עמוקה לבני המשפחות‪ ,‬לחבריהם‪ ,‬לציבור‬
‫היהודי העצום שהיה קרבן הרדיפות הנאציות ולניצולים באשר הם‪ .‬הוא פועל מתוך אותה תחושת‬
‫מחויבות לעם ולחברה בארץ ובעולם‪.‬‬
‫מיום היווסדו ועד היום נועד המוזאון להיות מרכז חינוכי פתוח לכל אדם‪ .‬לא אנדרטה מאבן אלא‬
‫מקום שוקק חיים המטפח תחושת סולידריות בין בני אדם ואת תחושת האחריות של כל אחד‬
‫ואחת ביחס לשאלות מוסריות‪-‬אנושיות כמו מאבק בגזענות‪ ,‬בשנאת האחר‪ ,‬ברמיסת זכויות‬
‫ובפגיעה בכבוד האדם; מקום המעודד חשיבה ביקורתית‪ ,‬ומעמיד את הבחירה בטוב כדבר שיש‬
‫לשאוף אליו‪.‬‬
‫מערך השיעורים‪ ,‬שנוצר כאמור לקראת ציון שנת השבעים למרד‪ ,‬מיועד למורים המעוניינים‬
‫להעביר בכיתתם תכנית העוסקת במרד בגטו ורשה‪ .‬השיעורים נותנים תמונה רחבה של ההקשר‬
‫והנסיבות שבהם התרחש‪.‬‬
‫כוונתנו היא שבאמצעות סיפור המרד ייחשפו בני הנוער לדילמות ולשאלות ערכיות ומוסריות‬
‫הנוגעות לכל אדם ואדם‪ ,‬אז והיום‪.‬‬
‫מבוא‬
‫השיעורים יכולים להשתלב במסגרת שיעורי חברה‪/‬היסטוריה‪/‬מורשת או בתכנית ייחודית לקראת‬
‫יום הזיכרון לשואה‪.‬‬
‫ההצעה כוללת מערך של חמישה שיעורים‪ .‬משך כל שיעור ‪ 94‬דקות‪.‬‬
‫‪ .9‬לפני המלחמה‪ :‬העולם היהודי בפולין‬
‫‪ .2‬לפני המלחמה‪ :‬התפקיד החברתי והערכי של תנועות הנוער בפולין‬
‫‪ .3‬תחת הכיבוש הגרמני‪ :‬חיי היהודים‪ ,‬ההתמודדות והפעילות החינוכית של תנועות הנוער‬
‫בגטאות‬
‫‪ .9‬התגבשות רעיון המרד לנוכח ידיעות על רצח; דילמת הפתיחה במרד בגטו ורשה‬
‫‪ .4‬סיפור מרד גטו ורשה ומשמעויותיו; סיכום‬
‫אנו ממליצים לשלב את התכנית עם ביקור במוזאון "בית לוחמי הגטאות" כהכנה למורים או‬
‫כמפגש מסכם ומעשיר לתלמידים‪( .‬הביקור במוזאון כרוך בתשלום)‪.‬‬
‫דגשים מתודיים‪:‬‬
‫‪ ‬התכנית עוסקת בנושא המרד בדרכים ואמצעים מגוונים‪ ,‬בדרך המשלבת גם פעילויות‬
‫מהחינוך הלא פורמאלי‪ ,‬כגון מתודות משחקיות ואחרות‪.‬‬
‫‪ ‬אנו מייחסים חשיבות רבה לקיומו של דיאלוג במהלך השיעורים – שיח בין המורה לתלמידים‬
‫ובין התלמידים לבין עצמם‪ .‬התכנית אינה תאורטית בלבד‪ .‬בנושא זה‪ ,‬שעניינו בראש‬
‫ובראשונה צעירים (המבוגרים לעתים רק במעט מהתלמידים עצמם) והאירועים והדילמות‬
‫עמם התמודדו‪ ,‬חשוב לדעתנו לאפשר לתלמידים לחוות למידה המבוססת גם על התנסות‬
‫ומעורבות‪.‬‬
‫‪ ‬פעולות המרידה בימי השואה‪ ,‬ובהן כמובן גם המרד בגטו ורשה‪ ,‬לוו בדילמות קשות‪ ,‬הנוגעות‬
‫גם בשאלות של חיים ומוות בתנאים קשים של חוסר ודאות‪ .‬בהתייחסות התלמידים לדילמות‬
‫‪ ‬אין צורך לחתור‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬להסכמה או ל"תשובה נכונה"‪ ,‬אלא לחשיבה ולהתלבטות‪.‬‬
‫השאלות וההתלבטויות עצמן חשובות ובעלות ערך לא פחות מהתשובות‪.‬‬
‫מבוא‬
‫‪ ‬בסוף כל שיעור מצורפים נתונים על הרקע ההיסטורי הרלוונטי לשיעור עצמו ונספחים עם‬
‫חומרי ההדרכה‪ .‬כן מובאת הצעה לפעילות העשרה נוספת‪ ,‬לשימושכם על פי שיקול דעתכם‪.‬‬
‫‪ ‬אנו מציעים כי השיעורים יתקיימו בישיבה במעגל או בחצי מעגל‪ ,‬המעודדים שיח ודיאלוג‬
‫בתוך הכיתה‪ .‬חשוב לאפשר ביטוי של מגוון דעות והתלבטויות אך להנחות את התלמידים לא‬
‫לשכוח את נקודת המבט של האנשים בתקופה ההיא ואת מוגבלות הידיעה שלהם בעת‬
‫ההתרחשויות עצמן‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ לייחד קיר בכיתה‪ ,‬שכותרתו "‪ 07‬שנה למרד גטו ורשה"‪ ,‬שילווה את השיעורים‪ .‬עליו‬
‫ניתן לתלות חומרים ויזואליים רלוונטיים‪ ,‬מאמרי העשרה‪ ,‬יצירה וכתיבה של תלמידים‬
‫ותוצרים נוספים שייאספו במהלך המפגשים‪.‬‬
‫‪ ‬התכנית כתובה בלשון זכר אך פונה לנשים וגברים כאחד‪ .‬אנא ראו בכך אילוץ לשוני בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬התכנית נכתבה במרכז החינוך וההדרכה במוזאון בית לוחמי הגטאות‪ .‬אנו מודים לכל‬
‫העושים במלאכה‪.‬‬
‫בתכנית השתמשנו במקורות רבים מאוספי מוזאון בית לוחמי הגטאות וכן ממקורות חיצוניים‪.‬‬
‫בדקנו כמיטב יכולתנו את עניין זכויות היוצרים כדי לאתר את הבעלים ולקבל אישור שימוש‬
‫בהם‪ .‬אנו מתנצלים מראש על כל השמטה או טעות‪ .‬אם יובאו נתונים בעניין זה לידיעתנו נפעל‬
‫לעדכן את הפרטים‪.‬‬
‫אנו מאחלים לכם שיעורים מוצלחים‪ ,‬מעניינים‪ ,‬מרחיבי דעת ומעוררי מחשבה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫תקציר התכנית‪:‬‬
‫שיעור ראשון‪ :‬העולם היהודי לפני המלחמה‬
‫‪ .1‬פעילות פתיחה‪ :‬העולם היהודי בתצלומים (שימוש במצגת‪ 27 ,‬דקות)‬
‫א‪ .‬פתיחה לתלמידים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר אתם מדמיינים את העולם היהודי באירופה לפני המלחמה‪ ,‬איזו תמונה מצטיירת‬
‫בדמיונכם?‬
‫ב‪ .‬איסוף תשובות‬
‫ג‪ .‬הצגת המצגת (המצגת מופיעה בקובץ נפרד) ודיון עם התלמידים על החיים וכיצד הם באים בה‬
‫לידי ביטוי‪.‬‬
‫ד‪.‬שאלה לדיון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איזה עולם יהודי מצטייר דרך התצלומים? מה אפשר ללמוד על חייהם של היהודים‬
‫בפולין?‬
‫‪ .2‬זיכרונות ילדות מלפני המלחמה (‪ 27‬דקות)‬
‫א‪ .‬חלוקת הכיתה לחמש קבוצות‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל קבוצה תעבוד על זיכרון אישי של מי שהיו ילד או ילדה בתקופה שלפני המלחמה ותמלא את‬
‫"דף הדמות" (נספח ‪.)2‬‬
‫ג‪ .‬הקבוצות יציגו למליאת הכיתה‪ ,‬בקצרה‪ ,‬את הדמות ואת זיכרונות הילדות שלה‪ .‬התלמידים‬
‫יתבקשו למצוא את המשותף בין הסיפורים והזיכרונות האישיים השונים ולזהות מרכיבים‬
‫מרכזיים של החברה והקהילה היהודית באותה תקופה‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום השיעור על ידי המורה (‪ 4‬דקות)‪.‬‬
‫שיעור שני‪ :‬תנועות הנוער היהודיות בפולין בין שתי המלחמות‬
‫‪ .1‬תנועת נוער – למה? (‪ 11‬דקות)‬
‫א‪ .‬פתיחה‪ :‬התלמידים ייזכרו וישתפו בחוויה כלשהי הקשורה בפעילות שבה השתתפו בתנועת‬
‫נוער‪ .‬אם הם עצמם לא היו בתנועת נוער‪ ,‬אפשר לשתף בסיפור ששמעו מהוריהם או ממישהו‬
‫אחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאלה לדיון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה מיוחד בפעילות של תנועת הנוער? אילו חוויות אוספים בתנועת נוער?‬
‫‪ .2‬תנועות הנוער החלוציות בפולין (‪ 31‬דקות)‬
‫א‪ .‬קריאת קטע מעדותו של יחזקאל רבן‪ ,‬בעקבותיו תתקיים שיחה קצרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מהי תנועת נוער "חלוצית‪-‬ציונית" בפולין (או ברחבי אירופה) בתקופה ההיא? מהן‬
‫מטרותיה? לאיזו דרך היא מכוונת?‬
‫‪‬‬
‫מהו כוח המשיכה של תנועת הנוער בעבור הצעירים היהודים באותה תקופה?‬
‫‪ .3‬צפייה בקטע קצר מהסרט‪" :‬תנועות הנוער הציוניות בשואה" (הקטע מצורף כקובץ נפרד)‬
‫מבוא‬
‫א‪ .‬דיון בעקבות המשימה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אלו ערכים ומסרים מרכזיים קידמו התנועות החלוציות? (ניתן לעמוד גם על הדומה‬
‫והשונה בין התנועות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נסו לשער מה קרה לחברי התנועות ולתנועות עצמן כשפרצה המלחמה‪ .‬האם יבואו לידי‬
‫ביטוי ערכים אלו בזמן המלחמה ובאיזה אופן‪.‬‬
‫‪ .4‬סיכום השיעור על ידי המורה (‪ 4‬דקות)‬
‫שיעור שלישי‪ :‬תחת הכיבוש הגרמני; מציאות החיים בגטו והתפקיד החינוכי של‬
‫תנועות הנוער בגטאות‬
‫בפעילות תוצג בפני התלמידים תשתית להבנת מציאות החיים של היהודים תחת הכיבוש הגרמני‬
‫ולהבנה כיצד ומתי התפתח רעיון המרידה בגטאות בכלל ובגטו ורשה בפרט‪.‬‬
‫‪ .1‬מושגי יסוד ואירועים מרכזיים (‪ 21‬דקות)‬
‫א‪ .‬משימה קבוצתית‪ :‬מיון מושגים (כיתות ט'‪-‬י') או סידור אירועים על רצף זמן ומקום (כיתות‬
‫י"א‪-‬י"ב)‬
‫ב‪ .‬עיבוד המשימה במליאת הכיתה‪ .‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה מאפיין את הכיבוש הנאצי‪-‬גרמני בפולין? מהן השלכותיו על חייהם ועתידם של יהודי‬
‫פולין?‬
‫‪‬‬
‫מהם הקשיים המרכזיים עמם התמודדו היהודים במציאות הגטאות בפולין?‬
‫‪‬‬
‫אילו דרכי התמודדות של יהודים באות לידי ביטוי בתרגיל? האם אפשר לדבר על קיומה‬
‫של "התנגדות יהודית" לשלטון הגרמני‪-‬נאצי?‬
‫‪ .2‬היכרות עם הפעילות המחתרתית‪-‬חינוכית של תנועות הנוער בגטו (‪ 21‬ד')‬
‫א‪ .‬שאלה לדיון קצר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬חוזרים אנשי תנועות הנוער ללב הסכנה? כיצד מתקשרת חזרתם לוורשה‬
‫לערכים אליהם נחשפנו בשיעור הקודם?‬
‫ב‪ .‬קריאה משותפת‪ :‬חלוקת קטעי עדות קצרים למספר תלמידים בכיתה‪ .‬התלמידים יקריאו‬
‫אותם ברצף במליאת הכיתה‪.‬‬
‫שיעור רביעי‪ :‬התגבשות רעיון המרד לנוכח ידיעות על רצח; דילמות ערכיות‬
‫הקשורות במרד‬
‫הקושי של היהודים להבין את המציאות לאשורה‪ ,‬לנוכח השקרים וההסוואה של הגרמנים‪.‬‬
‫הקושי להבין שהמדובר בשיטה כוללת ולא ברצח מקומי‪ .‬מאמצי חברי תנועות הנוער לאסוף‬
‫ידיעות על המתרחש; דילמות ערכיות הקשורות בפעולת ההתנגדות בוורשה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫‪ .1‬ידיעה ואי ידיעה לנוכח רצח שיטתי (‪ 21‬ד')‬
‫א‪ .‬תרגיל בקבוצות קטנות‪ .‬חלוקת הכיתה לשש קבוצות‪ .‬כל קבוצה תרכיב פאזל קבוצתי‪ ,‬תמלא‬
‫את דף המשימה (נספח ‪ )9‬ותדביק את הפאזל על הלוח או על הגיליון המשותף‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיון במליאה‪:‬‬
‫השלמת ידע חסר והסבר על התצלום ושמות המקומות המופיעים בגלויות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מהי המשמעות הכוללת‪ ,‬המצטברת מכל הגלויות לאחר שאנו מבינים מה מסתתר בהן?‬
‫‪‬‬
‫מה הבינו‪/‬לא הבינו היהודים בזמן האירועים עצמם על המקומות הללו ועל מה שקורה‬
‫בהם?‬
‫‪‬‬
‫מדוע כאשר החלו להגיע שמועות וידיעות על הרצח השיטתי‪ ,‬סירבו רבים בציבור היהודי‬
‫להאמין בקיומו?‬
‫‪ .2‬תנועות הנוער‪ :‬להסתכל על המציאות בעיניים פקוחות ומפוכחות‪ :‬דילמות ערכיות (‪21‬‬
‫ד')‬
‫סיפור המסגרת של מרד גטו ורשה; מחשבות ותובנות של דמויות מרכזיות במרד ובגטו‬
‫על המרד; מרד גטו ורשה בתודעה בזמן המלחמה ואחריה; היכולת של פעולה לחולל‬
‫שינוי ולהשפיע‪.‬‬
‫שיעור חמישי‪ :‬סיפור המרד בגטו ורשה ומשמעויותיו‪ ,‬סיכום‬
‫‪ .1‬סיפור המרד בקווים כלליים (‪ 11‬דק')‬
‫התלמידים יסדרו בסדר כרונולוגי את המשפטים על המרד‪ .‬כך יורכב "סיפור המסגרת"‬
‫של המרד‬
‫‪ .2‬המרד בעיני מבַ צְ עיו ובעינינו אנו (‪ 22‬דקות)‬
‫א‪ .‬התלמידים יקראו את המקורות שבהם רשמים שונים על המרד וישלימו את המשפטים‬
‫בעקבותיהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיחה על המרד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ערכי המרד‪ :‬איזו השקפת עולם‪ ,‬אילו ערכים עמדו בלב לבו של המרד? בשם אילו ערכים‬
‫יוצאים למרד בגטו ורשה? כיצד הם מתחברים לערכים של תנועות הנוער לפני המלחמה‬
‫ולפעילות של תנועות הנוער בגטו לפני המרד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האם המרד הוא "סיפור הצלחה" או אולי דווקא כישלון? הסבירו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מה מלמד אותנו המרד על האדם – על שאיפותיו‪ ,‬חלומותיו‪ ,‬צרכיו‪ ,‬יכולותיו ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיחה על מנהיגי תנועות הנוער שחלמו לעלות לארץ‪ ,‬יצאו מחוץ לשטח הכיבוש הנאצי‬
‫ובכל זאת חזרו לוורשה הכבושה כדי להנהיג את חניכי תנועותיהם‪ ,‬עסקו בגטו בפעילות‬
‫חינוכית ובפעילות מחתרתית מגוונת ובסופו של דבר הובילו את המרד‪.‬‬
‫‪ .3‬שאלה למחשבה‪ ,‬לסיכום‪ :‬מה יכול להניע אותי‪ ,‬באופן אישי‪ ,‬לפעולה? (‪ 97‬דק')‬
‫‪.4‬‬
‫סיכום השיעור והתכנית בכללותה על ידי המורה (‪ 4‬דק')‬