‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬המחלקה לכלכלה‬ ‫סמינריון‪ :‬תיאוריה כלכלית ‪ -‬מיקרו‪ ,‬תשע"ב‬ ‫ד"ר מושיק לביא‬ ‫מטרות הסמינריון‪:‬‬ ‫המטרה הבסיסית היא כתיבת עבודה מחקרית או מעין מחקרית בדרך עצמאית‪ ,‬בנושא לפי בחירת‬ ‫התלמיד‪/‬ה‪ .‬לשם כך‪ ,‬התלמיד‪/‬ה נדרש‪/‬ת לגבש יכולת להתמודד עם ספרות מקצועית‪ ,‬לנסח שאלת‬ ‫מחקר עצמאית ולנתח אותה‪ .‬הסמינריון מאפשר את יישומו של הידע שרכשו התלמידים במהלך‬ ‫הלימודים‪ .‬נקודת המוצא של העבודה היא שאלה שהתלמיד מציג לעצמו ובוחר בצורה עצמאית‪.‬‬ ‫נושא הסמינר הוא תיאוריה כלכלית תוך דגש על מיקרו כלכלה‪.‬‬ ‫מתווה הסמינריון‪:‬‬ ‫א‪ .‬בחירת נושא העבודה‪ :‬בחירת סוגיה וגישה מחקרית נכונה היא המפתח לכתיבת עבודה טובה‪,‬‬ ‫ולכן‪ ,‬מומלץ להקדיש לכך מחשבה‪ .‬בהתאם להוראות המחלקה‪ ,‬יש לקבר אישור מקדמי לנושא‬ ‫העבודה ("הצעת מחקר") עד ליום ‪ .1.1.2012‬כדי לעמוד בלוח זמנים זה יש להגיש על‪-‬גבי עמוד‬ ‫אחד את הפרטים הבאים‪ ,‬עד לתאריך ‪:20..2.20..‬‬ ‫‪ .1‬הצגת נושא העבודה בקצרה‪ .‬יש להציג בפסקה אחת‪ ,‬בצורה ברורה ופשוטה‪ ,‬מהי‬ ‫"השאלה המחקרית" נשוא העבודה (כלומר‪ ,‬מה שהתלמיד‪/‬ה מבקש‪/‬ת לבדוק‪ ,‬לחקור‪,‬‬ ‫לטעון וכיו"ב)‪ .‬על הסוגיה הנבחנת להיות משמעותית אך גם ‪ -‬ובעיקר ‪ -‬לא רחבה‬ ‫מידי;‬ ‫‪ .2‬סקירה קצרה בת פיסקה אחת של המאמר המרכזי עליו תסתמך העבודה‪ .‬לא‬ ‫תתאפשר הגשת עבודה על נושא "כללי" שלא נתמך לפחות במאמר מקצועי מסוים‬ ‫אחד;‬ ‫‪ .3‬המוטיבציה (המחקרית – לא האישית) לעבודה‪ .‬יש לתאר בפסקה אחת מהי חשיבותו‬ ‫של הנושא שנבחר‪ ,‬מהו השוני של העבודה המתוכננת ביחס למאמר שנבחר‪ ,‬מהן‬ ‫ההשלכות האפשריות של העבודה וכדומה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פגישות אישיות‪ :‬פגישות אישיות לקידום הכתיבה תערכנה במהלך תקופת הלימודים בסמסטר‪.‬‬ ‫מטרת הפגישות היא לסייע לתלמידים בכתיבת עבודה נכונה‪ .‬הפגישות תתבצענה לפי צרכי‬ ‫התלמיד‪/‬ה ובקשתו‪/‬ה‪ .‬מומלץ מאוד להיעזר בפגישות אלה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצגת העבודה‪ :‬תלמיד‪/‬ה רשאי להציג את עבודתו למנחה לצרכי משוב במהלך תקופת הלימודים‬ ‫בשני הסמסטרים‪ ,‬דבר שיאפשר את שיפורה במידת הצורך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הגשת עבודת הסמינריון‪ :‬המועד האחרון להגשת עבודות הסמינריון הוא בהתאם לנדרש ע"י‬ ‫מזכירות ביה"ס‪ :‬יום לפני תחילת שנת הלימודים הבאה‪.‬‬ ‫הנחיות לכתיבת העבודה‬ ‫כעיקרון‪ ,‬עבודת הסמינריון היא אישית‪ ,‬אך תתאפשר גם עבודה בזוגות‪ .‬הכתיבה צריכה להיות‬ ‫כתיבה מדעית‪ ,‬בדומה למאמרים המקצועיים שתקראו‪ .‬חשוב מאוד להקפיד על התנסחות בהירה‬ ‫ומשפטים קצרים‪.‬‬ ‫יש להקפיד מאוד על כללי ציטוט נאותים כמקובל ולערוך רשימה ביבליוגרפית של המקורות ששימשו‬ ‫לכתיבת העבודה‪ .‬חשוב שהעבודה תבדיל בצורה חדה בין הספרות שהתלמיד‪/‬ה מתייחס‪/‬ת אליה‪,‬‬ ‫לבין התשומות המקוריות של התלמיד‪/‬ה‪.‬‬ ‫העבודה תהא מודפסת ובהיקף של ‪ 15-20‬עמודים‪ ,‬ברווח של שורה וחצי‪ ,‬ובשוליים סבירים של‬ ‫לפחות ‪ 2.5‬ס"מ‪ .‬ההיקף הנ"ל אינו כלל את שער העבודה‪ ,‬רשימת תוכן‪ ,‬רשימה ביבליוגרפית‬ ‫ונספחים‪.‬‬ ‫תבנית העבודה צריכה להיות סדורה וערוכה בדומה למתווה שלהלן‪:‬‬ ‫חלק א ‪ -‬תקציר‪( :‬פחות מעמוד אחד) תיאור קצר של תרומת העבודה‪ :‬דהיינו‪ ,‬מהי שאלת המחקר‬ ‫שנבחנה‪ ,‬מה עמדת הספרות הקיימת בנושא‪ ,‬מהי הגישה שננקטה לבדיקת שאלת המחקר ומהן‬ ‫התוצאות אליהן העבודה הגיעה‪.‬‬ ‫חלק ב ‪ -‬מבוא‪ 1-2( :‬עמודים) תיאור הנושא והצגה ברורה של השאלה‪/‬הסוגיה המחקרית הנבחנת‬ ‫ע"י התלמיד‪/‬ה‪ ,‬המוטיבציה המחקרית והצגת מבנה העבודה‪.‬‬ ‫חלק ג ‪ -‬סקירה ספרותית‪ :‬יש לתאר בקצרה את הספרות הקיימת בשאלה המחקרית שנבחרה‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬את מאמר הליבה אליו תידרש העבודה‪ ,‬וכן ספרות נוספת הנוגעת לעניין‪ .‬בשום אופן אין‬ ‫להסתפק רק בקריאת במאמר המרכזי שבחרתם‪ .‬חובה לקרוא ספרות כלכלית נוספת בעניין‪ ,‬לאחר‬ ‫חיפוש עצמאי של מקורות הרלבנטיים לסוגיות שנידונות בעבודה‪.‬‬ ‫אין צורך לחזור על הוכחות פורמאליות‪ .‬אין לסכם את הספרות או לתרגמה לעברית‪ .‬אין צורך באזכור‬ ‫של כל תו ותג במאמרים הנסקרים‪ ,‬רק את העיקר‪.‬‬ ‫יש להציג באופן תמציתי כל מאמר‪ .‬באם קיימת התפתחות מחקרית הדרגתית בנושא‪ ,‬יש לציין את‬ ‫שלביה בקצרה לשם תיאור מלא ובהיר של התמונה‪ .‬הסקירה הספרותית שנערכת במאמרים‬ ‫שתקראו היא קו מנחה מצוין לאופן שבו צריכה להיערך סקירת הספרות‪ .‬ככל שהמאמר חיוני ומהותי‬ ‫יותר לסמינריון‪ ,‬יש לתארו בפירוט רב יותר ובמידת הצורך לעמוד על הנחותיו וכיוצא באלו‪.‬‬ ‫חלק ד ‪ -‬דיון‪ :‬חלק זה הינו התשומות האישיות של התלמיד‪/‬ה‪ ,‬וצריך לכן להוות את עיקר העבודה‪.‬‬ ‫להלן הצעות לשיטות עבודה מקובלות בעבודות סמינריון‪:‬‬ ‫‪ .1‬ניתוח כלכלי וביקורת מקורית של המודל‪ :‬אין הכוונה לביקורת "רוחבית‪/‬שטחית" על כל הניואנסים‬ ‫במאמר‪ .‬בדרך כלל הביקורות נסבות סביב ההנחות של המודל‪:‬‬ ‫‪ ‬מודלים כלכליים מטבעם הם הפשטה של המציאות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הבאת עדויות‬ ‫אמפיריות ממשיות שסותרות בעליל את ההנחות המרכזיות (או את התוצאות‬ ‫המרכזיות) נחשבת לביקורת טובה;‬ ‫‪ ‬באיזו מידה ההנחה הכרחית למודל‪ ,‬האם ניתן להגיע לאותן תוצאות עם הנחות‬ ‫אחרות;‬ ‫‪ ‬באיזו מידה היא מגבילה את כלליות המודל ולפיכך את תקפות התוצאות שלו;‬ ‫‪ ‬האם משתמעים מההנחות דברים שונים ממה שנאמר במאמר;‬ ‫‪ ‬באיזו מידה ההנחה עולה בקנה אחד עם ספרות דומה בתחום;‬ ‫‪ ‬כיצד ישפיעו שינויים קטנים בהנחה על מסקנותיו של המאמר‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרחבת המודל‪ :‬יישומו של המודל בהקשרים אחרים או תחת הנחות שונות (לעיתים המאמרים‬ ‫עצמם מציעים אפשרויות להרחבתו)‪ .‬דרכים טובות להרחיב מודל אנליטי הן‪:‬‬ ‫‪ ‬הוספה או שינוי של פרמטר;‬ ‫‪ ‬שינוי ספסיפיקציה של פונקציה;‬ ‫‪ ‬שינוי של אחת ההנחות;‬ ‫‪ ‬בדיקה אקונומטרית של תוצאות המודל‪.‬‬ ‫‪ .3‬עבודה אקונומטרית‪ :‬ניתן לנסות ולשחזר את תוצאותיו של מאמר אמפירי מסוים ביחס לבסיס‬ ‫נתונים שונה מזה שנעשה בו שימוש במאמר‪ .‬לחילופין‪ ,‬ניתן לנסות להפריך את תוצאותיו של המאמר‬ ‫המרכזי על‪-‬ידי שימוש באותו בסיס נתונים‪ ,‬אבל על‪-‬ידי ספסיפיקציה שונה לאמידה (עם הסבר‬ ‫לעדיפות של הספסיפיקציה השונה)‪ .‬כל מי שבוחר לעשות עבודה אקונומטרית צריך לעשות את‬ ‫הדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬להציג בצורה ברורה מהי השאלה הנבדקת (השפעתו של משתנה מסוים על משתנה‬ ‫תלוי כלשהו);‬ ‫‪ ‬להציג את בסיס הנתונים ששימש לעבודה (מה המקור‪ ,‬הצגת סטטיסטיקה בסיסית‬ ‫של המשתנים העיקריים);‬ ‫‪ ‬הכי חשוב‪ :‬לומר מהי ההנחה המזהה (כלומר‪ ,‬מה הכותב‪/‬ת מניח‪/‬ה על הקשר בין‬ ‫המשתנה הרלבנטי לבין ההפרעות האקראיות)‪.‬‬ ‫‪ ‬לנסות ולתקף את התוצאות על‪-‬ידי משתני עזר‪.‬‬ ‫‪ .4‬יישום של תורת המשחקים‪ :‬ניתוח תופעה כלכלית בכלים של תורת המשחקים‪ :‬שיווי משקל נאש‪,‬‬ ‫משחקים חוזרים‪ ,‬משחקים אבולוציונים‪ ,‬משחקים בייסיאנים‪ ,‬מיקוח וכיוצא באלו‪ .‬על הניתוח ליישם את‬ ‫הכלים מתורת המשחקים ביחס לשאלת המחקר בדרך של הצדקה או ביקורת‪.‬‬ ‫‪.5‬עריכת ניסוי‪ :‬מחקר יישומי בו ננסה לענות על שאלה תיאורטית או אמפירית באמצעות בדיקה‬ ‫במעבדה (או בניסוי שדה) של התנהגות אנושית‪ .‬יש להגדיר את הניסוי וכלליו‪ ,‬לעמוד על החדשנות‬ ‫שבעריכתנו‪ ,‬לנהל אותו ולדווח ולנתח את תוצאותיו באמצעות הכלים הסטטיסטיים המקובלים‪.‬‬ ‫ציון סופי‬ ‫הציון בסמינריון יינתן כהערכה לעבודה הסופית שתוגש‪ .‬שלושת השיקולים המרכזיים במתן הציון יהיו‬ ‫יכולת הניתוח הכלכלית‪ ,‬מידת ההשקעה ורמת היצירתיות‪/‬המקוריות המחשבתית‪.‬‬ ‫שעות קבלה ויצירת קשר‪:‬‬ ‫הודעות והפניות לחומר עזר נוסף (מאמרים ודו"חות) יפורסמו באופן שוטף באתר המרצה‬ ‫(‪ )www.moshiklavie.com‬תחת קטגורית ‪.TEACHING‬‬ ‫שעת הקבלה השבועית שלי בשני הסמסטרים היא ביום ב'‪ ,11:00 – 10:00 ,‬חדר ‪ ,233‬בניין‬ ‫כלכלה‪ .‬ניתן ליצור קשר לצורך קביעת פגישה או כל שאלה באמצעות דואר אלקטרוני‬ ‫‪ [email protected]‬לרשותכם גם מספר הטלפון הנייד שלי‪ ,‬אנא השתמשו בו במקרים‬ ‫דחופים בלבד‪.054-5599555 :‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫רשימה (לא מחייבת) של נושאים מומלצים לעבודת סמינר‪:‬‬ ‫‪ .1‬עבודה תיאורטית‪ :‬השלכות אפשריות של הפרת מאזן המינים במדינות מתפתחות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות אנחנו עדים להפרה משמעותי של היחס בין גברים ונשים במספר מדינות באסיה‬ ‫ובאפריקה‪ .‬בחלק מהמקרים מגיע היחס בין נשים לגברים באוכלוסיה ל‪( 1.3.1-‬מספרם של הגברים‬ ‫הוא פי ‪ 1.3‬לעומת מספר הנשים)‪ .‬הסיבה העיקרית לתופעה היא טכנולוגיית האולטרא סאונד‬ ‫המאפשרת להורים לגלות את מין הילוד ולבצע הפלה‪ .‬ברור כי שינוי זה צפוי להשפיע בצורה‬ ‫משמעותית על מספר תחומים‪ .‬שוק הנישואין‪ ,‬שוק העבודה‪ ,‬התמריצים התוך‪-‬משפחתיים להולדת‬ ‫ילדים וגידולם ועוד‪ .‬ניתן לבחור היבט אחד של התופעה ולנסות לתאר אותו באמצעות בניית מודל‬ ‫תיאורטי ופתרון שיווי המשקל החדש‪ .‬לדוגמא‪ .‬האם צמצום מספר הבנות צפוי לגרום לשיפור או‬ ‫החמרה במצבם היחסי של בנות שכבר נולדו? האם רמת ההשקעה בבנות תגדל או תקטן? מה‬ ‫ההשלכות על שוק העבודה עבור נשים?‬ ‫נקודת מוצא טובה‪.‬‬ ‫‪Analia Schlosser and Luojia Hu “Prenatal Sex Selection and Girls’ Well-Being: Evidence from‬‬ ‫‪India” , IZA Discussion Paper No. 5562.‬‬ ‫‪ .2‬ניסוי – הטיה קבוצתית בניסויי חלוקה‪.‬‬ ‫הכלכלה ההתנהגותית הציגה מספר עדויות משכנעות לגבי התנהגות פרטים בסיטואציות תחרותיות‬ ‫שונות החורגת מהניבויים הקלאסיים של הפרט האנוכי‪ .‬בפרט‪ ,‬מחקרי מעבדה הציגו נטייה להוגנות‪,‬‬ ‫מתן אמון ונדיבות ביחסים בין פרטים‪ .‬בעבודה תוכלו לבחון האם השתייכות קבוצתית של נבדקים‬ ‫משפיעה על התנהגותם במסגרת משחקי מעבדה קלאסיים (משחק הדיקטטור‪ ,‬משחק החלפת‬ ‫מתנות או משחק האולטימטום)‪ .‬בנוסף ניתן לבחון באילו כלים ניתן לחזק או להחליש את הנטייה‬ ‫להשפעה הקבוצתית על הפרטים‪.‬‬ ‫נקודת מוצא טובה‪.‬‬ ‫‪Chaim Fershtman and Uri Gneezy, 2001: “Discrimination in a Segmented Society: An‬‬ ‫‪Experimental Approach” Quarterly Journal of Economics, Vol. 116, 2001 (February), pp. 351‬‬‫‪378.‬‬ ‫‪ .3‬סטיות מן המודל הרציונאלי בקבלת החלטות‪( .‬אפשרות לניסוי‪ ,‬ניסוי שדה או מאמר תיאורטי)‬ ‫מודלים בכלכלה מניחים בדרך כלל מקבל החלטות רציונאלי‪ .‬במציאות כמו גם בניסויים שונים‬ ‫מתגלים ממצאים שאינם עקביים עם הנחה זאת‪ .‬יש מגוון רחב של דרכים להגדיר סטייה מהמודל‬ ‫הרציונאלי ונימוקים שונים לסטיות כאלה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬גישה הרציונאליות המוגבלת (‪)Simon, 1956‬‬ ‫מציעה שמקבלי ההחלטות ישקלו מספר קטן יותר של חלופות מתוך סט החלופות האפשרי מתוך‬ ‫ידיעה כי החלופה הנבחרת אינה בהכרח הטובה מכולן‪ ,‬אך היא הטובה ביותר מבין החלופות‬ ‫שנשקלו‪ .‬על פי גישת הרציונאליות המוגבלת‪ ,‬המוח האנושי יוצר קיצורי דרך שמניבים פתרונות‬ ‫מתקבלים על הדעת‪.‬‬ ‫נקודת מוצא טובה‪.‬‬ ‫האם כלכלני משרד האוצר מקבלים החלטות אישיות באופן רציונאלי? המקרה של ההחלטה הפנסיונית‬ ‫מומי דהן‪ ,‬תהילה קוגוט ומשה שלם‪ ,‬רבעון לכלכלה‪ ,‬יפורסם בקרוב‪.‬‬ ‫לינק לקובץ‪http://public-policy.huji.ac.il/upload/Momimosheshalem2011.pdf :‬‬ ‫‪ .4‬יישומים מעשיים של למידה חברתית‪( .‬אפשרות למחקר שדה‪ ,‬מאמר תיאורטי)‬ ‫במקרים רבים פרטים מקבלים החלטות (בפרט בנוגע לרכישה) על‪-‬סמך למידה מהתנהגות אחרים‬ ‫(מוכרים או לא)‪ .‬אנחנו קוראים ביקורות בעיתון‪ ,‬משווים תוצאות חיפוש באינטרנט או מסתכלים על‬ ‫אורך התור מול דוכני פלאפל שונים‪ .‬בעבודה מהסוג הזה תוכלו לבחון כיצד אינפורמציה חברתית‬ ‫משפיעה על התנהגות הפרטים (בצד הביקוש וההיצע) וכיצד היא מעצבת את תוצאות השווקים‪.‬‬ ‫נקודת מוצא טובה (האם אתם מצליחים לזהות היכן נעשה המחקר הזה?)‪.‬‬ ‫‪Arthur Fishman & Uri Gneezy, "A Field Study of Social Learning". Working paper.‬‬ ‫‪http://www.biu.ac.il/soc/ec/wp/2011-21.pdf‬‬ ‫‪ .5‬ניתוח ביקורתי של סוגיות כלכליות מתוך דו"ח ועדת טרכטנברג (או‪ :‬דו"ח ועדת הריכוזיות)‬ ‫ועדת טרכטנברג סקרה שורה של סוגיות מרכזיות בכלכלת ישראל‪ .‬המלצות העבודה מסתמכות על‬ ‫ניתוח שיווי המשקל במספר רב של שווקים ותחומים‪ .‬הוועדה התמקדה במקרים בהם מתקיים‬ ‫בישראל כשלי שוק מסוגים שונים או תוצאה לא רצויה אחרת‪ .‬בסוג עבודה זאת‪ ,‬ניתן לבחור פרק (או‬ ‫חלק מפרק) בדו"ח הוועדה‪ ,‬להציג את המודל הכלכלי שעומד בבסיס הממצאים של הוועדה לגבי‬ ‫נקודת מוצא טובה‪:‬‬ ‫דו"ח טרכטנברג‪http://hidavrut.gov.il/ :‬‬ ‫דו" הביניים של ועדת הריכוזיות – "הועדה להגברת התחרותיות במשק"‪.‬‬ ‫‪http://www.mof.gov.il/lists/list26/attachments/291/2011-1111.pdf‬‬