Read full report (pdf)

‫שינוי מוחלט? )א'(‬
‫מדיניות הקרקעות והאמונה של ישראל‬
‫במזרח ירושלים‬
‫דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 20 ,134‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫תרגום מאנגלית‬
‫תוכן העניינים‬
‫תקציר והמלצות‬
‫מנהלים ‪i...................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬מבוא ‪1 .....................................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬ירושלים כיום ‪1 ....................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬יעדים ישראליים‪ :‬טריטוריה ודמוגרפיה ‪4 ...............................................................................‬‬
‫ג‪ .‬ירושלים מחר ‪5 ....................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬שלוש החגורות של ירושלים ‪7 ....................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬החגורה החיצונית‪ :‬גיבוש ירושלים רבתי ‪8 ...............................................................................‬‬
‫ב‪ .‬החגורה האמצעית‪ :‬התנחלויות למטרת מגורים בירושלים ‪12 ....................................................‬‬
‫ג‪ .‬החגורה הפנימית‪ :‬האגן הקדוש של ישראל ‪14 ..........................................................................‬‬
‫ג‪ .‬אקטיביזם בהר הבית ‪20 ............................................................................................................‬‬
‫ד‪ .‬שינויים טריטוריאליים ומושג הקיימות ‪23 .................................................................................‬‬
‫ה‪ .‬סיכום‪ :‬האם אפשר להפריד את החלבון מהחלמון? ‪25 ..................................................................‬‬
‫‪ 20‬דצמבר ‪2012‬‬
‫דו"ח המזרח התיכון מספר ‪134‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'(‬
‫מדיניות הקרקעות והאמונה של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫ירושלים כבר אינה העיר שהייתה בשנת ‪ ,2000‬כאשר הישראלים‬
‫והפלסטינים נשאו ונתנו לראשונה לגבי גורלה‪ .‬מאז ועד היום חלו‬
‫שינויים רבים המסבכים את המשימה של התרת הקשר הגורדי של‬
‫ירושלים על בסיס הנוסחה שהציג הנשיא קלינטון בדצמבר של אותה‬
‫שנה‪ ,‬לפיה כל מה שיהודי אמור להיות ישראלי‪ ,‬כל מה שערבי אמור‬
‫להיות פלסטיני‪ ,‬והמקומות הקדושים לשלוש הדתות המונותאיסטיות‬
‫אמורים להיות נתונים למשטר מיוחד‪ .‬בחוגים מסוימים נהיה מקובל‬
‫לקבוע שחלוקת העיר בלתי אפשרית כיום בהתחשב בקצב הקמת‬
‫ההתנחלויות ובמיקומן‪ .‬היתכנות היא מדע לא מדויק‪ ,‬ולכל הפחות‬
‫ברמת העקרון יכולים עדיין מומחי מפות המעוניינים בכך וקובעי‬
‫מדיניות נחושים ליישם את אותו המתווה‪ ,‬אם לא למתוח בדיוק את‬
‫אותו קו כמו לפני שנים עשר שנים‪.‬‬
‫ברם לא ניתן להכחיש שני דברים‪ .‬ראשית‪ ,‬הרחבת התנחלויות או‬
‫שכונות במזרח ירושלים מעלה את המחיר הפוליטי של חלוקה ובכך‬
‫מפחיתה את סבירותה‪ .‬לפיכך הקהילה הבינלאומית‪ ,‬ובמיוחד ארה"ב‪,‬‬
‫תצטרך ללחוץ על ישראל להגביל את המשך שינוי המרחב הפיזי של‬
‫ירושלים; אתגר זה בולט במיוחד כיום‪ ,‬עקב ההכרזות האחרונות על‬
‫הקמת התנחלויות‪ ,‬שבעיני רבים עלולות לחסל את הסיכוי לפתרון שתי‬
‫המדינות‪ .‬שנית‪ ,‬פחות מוחשית אך עם השלכות לא פחות משמעותיות‬
‫היא העובדה‪ ,‬כי שינויים בתוך מדינת ישראל והזמרח התיכון הגבירו את‬
‫התביעות הדתיות‪-‬היסטוריות לעיר‪ .‬לכשיתחדש המשא ומתן יהיה על‬
‫כל צד להכיר בזיקת הצד האחר לירושלים ולאתרים הקדושים ושניהם‬
‫יצטרכו להיות נכונים לבחון פתרונות יצירתיים באקלים החדש‪.‬‬
‫–––––––––––––‬
‫מאז הציג קלינטון את הפרמטרים שלו‪ ,‬גדלה מאוד האוכלוסייה‬
‫היהודית במזרח ירושלים בכל אחת משלוש החגורות ‪ -‬חגורה חיצונית‬
‫המגדירה את ירושלים רבתי‪ ,‬חגורה אמצעית המקיפה את מרכז העיר‪,‬‬
‫וחגורה פנימית העוברת דרך הליבה של העיר ‪ -‬המגלמות את מבנה‬
‫ההתנחלות הישראלית בעיר וסביבה‪ .‬רוב הגידול התרחש באזורים‬
‫שכבר היו בנויים‪ .‬אבל הבנייה בהתנחלויות ב‪ 45-‬השנים האחרונות‬
‫הייתה כה נרחבת‪ ,‬שאפילו התפתחויות משניות במקומות אסטרטגיים‬
‫במיוחד מחבלים בסיכויים לחלק את העיר ביום מן הימים‪ .‬דו"ח זה‪,‬‬
‫הראשון מבין שני דוחות המתפרסמים בו‪-‬זמנית‪ ,‬בוחן את ההתפתחויות‬
‫הללו‪ .‬חלק ב' שינוי מוחלט? )ב(‪ :‬קמילתה של מזרח ירושלים בוחן את‬
‫הידלדלות החיים הפוליטיים של הפלסטינים בעיר‪.‬‬
‫יש מספר אזורים גיאוגרפיים בעלי חשיבות מכרעת‪ .‬שתי רצועות‬
‫אופקיות‪ ,‬אחת במרכז ואחת בדרום ירושלים‪ ,‬משמעותיות במיוחד‬
‫להתרחבות הרצף היהודי ממערב למזרח לכל רוחב העיר ומעבר אליו‪.‬‬
‫תכנון הדיור בשתי הרצועות ‪ -‬ברצועה המרכזית )המכונה "‪("E-1‬‬
‫וברצועה הדרומית )כולל‪ ,‬לראשונה בירושלים מאז הקמת הר חומה ב‪-‬‬
‫‪ ,1997‬התנחלות חדשה בשם גבעת המטוס( ‪ -‬אשר הוקפא לשנים מספר‬
‫עקב לחץ בינלאומי‪ ,‬התחדש‪ .‬אזור ‪ E-1‬עלול לגרום נזק רב במיוחד‪,‬‬
‫הואיל והוא יפריד כמעט לחלוטין את מזרח ירושלים מהמדינה‬
‫הפלסטינית ויבודד את המרחב העירוני שלה‪ .‬בנייה ישראלית חדשה‬
‫בדרום ירושלים מאיימת לכתר לגמרי מספר שכונות ערביות‪ .‬אלו רק‬
‫שניים משורה של פרויקטי התנחלות אשר יזמה ממשלת ישראל בעקבות‬
‫החלטת עצרת האו"ם ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ ,2012‬שהכריזה על פלסטין כעל‬
‫מדינה משקיפה שאינה חברה‪ .‬עדיין קשה לחזות אם הלחץ הבינלאומי‬
‫יעצור התפתחויות אלה ולכמה זמן‪.‬‬
‫ההתפתחויות המסוכנות ביותר מתרחשות בתוך החגורה הפנימית‪ ,‬שם‬
‫חלה האצה בהתיישבות היהודית בשכונות פלסטיניות צפופות‪ .‬טבעת של‬
‫גנים לאומיים‪ ,‬אשר מקצה קרקעות לשימוש ישראלי ומגבילה שימוש על‬
‫ידי הפלסטינים‪ ,‬מוקמת סביב הליבה ההיסטורית של העיר‪ .‬בתוך הגנים‬
‫הללו נתנה רשיונות להפעלת ישראל לקיים פרויקטים ארכאולוגיים‬
‫וחינוכיים‪ .‬הפרויקט הגדול ביניהם‪ ,‬עיר דוד‪ ,‬הממוקם בלב השכונה‬
‫הפלסטינית סילוואן‪ ,‬היה לאחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר של‬
‫ישראל‪ ,‬עם למעלה מ‪ 400,000-‬מבקרים בשנה‪ .‬במרכז המחלוקת‬
‫עומד המתחם הקדוש ‪ -‬המכונה "הר הבית" בפי היהודים ו"אל‪-‬חראם‬
‫אל‪-‬שריף" )"ההיכל הנעלה"( בפי המוסלמים ‪ -‬שמשקלו בסכסוך גדול‬
‫במיוחד‪ .‬בחמש עשרה השנים האחרונות חלו בישראל התפתחויות‬
‫פוליטיות‪-‬תאולוגיות‪ ,‬אשר הגבירו את התביעות להתיר תפילה של‬
‫יהודים במתחם‪ ,‬סוגייה העלולה להוביל לאלימות ולצמצם את טווח‬
‫הפתרונות המדיניים שישראל עשויה לקדם בעתיד‪.‬‬
‫התפתחות מקבילה התרחשה בצד הפלסטיני‪ .‬היחלשותה של התנועה‬
‫הלאומית הלא‪-‬אסלאמיסטית‪ ,‬יחד עם השפעתה הגוברת של החמאס‪,‬‬
‫קרוב לוודאי יכבידו על החיפוש אחר הסדר בעניין זה‪ .‬עדיין מוקדם‬
‫לשפוט‪ ,‬אך לא מן הנמנע שהתחזקותם של האחים המוסלמים ‪ -‬בעיקר‬
‫במצרים ‪ -‬והתפקיד החשוב יותר שממלאת דעת הקהל ברחבי המזרח‬
‫התיכון‪ ,‬יקשו על מנהיגים ערביים להסכים לפתרונות‪ ,‬שמתנגדיהם‬
‫עלולים להציג כסותרים את עקרונות האסלאם‪.‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והאמונה של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫לא ברור מה תהיינה ההשלכות של התפתחויות אלו‪ .‬חלק ממבקרי‬
‫המדיניות הישראלית בעניין ירושלים סבורים כי האצת ההתנחלות בתוך‬
‫הליבה הפנימית‪ ,‬גלישת ההתיישבות היהודית לתוך אזורים ערביים‬
‫בחגורה האמצעית‪ ,‬והאצת התכנון של ‪ E-1‬ושל החגורה המקבילה‬
‫בדרום העיר‪ ,‬מאיימים על הקיימות )‪ (viability‬של המדינה הפלסטינית‬
‫העתידית‪ .‬לדעת אחרים כל מה שהוקם בכוח רצון פוליטי יכול בסופו של‬
‫דבר להיות מפורק באם יהיה רצון פוליטי‪.‬‬
‫יש מידה של אמת בכל אחת מהעמדות‪ .‬קיימות הוא מושג אמורפי‬
‫מאוד‪ ,‬קביעה פוליטית סובייקטיבית הנחשבת למציאות אובייקטיבית‪.‬‬
‫אמירות כי הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני הגיע לנקודת אל חזור‬
‫טריטוריאלית צפות ועולות שוב ושוב בלא גיבוי אמפירי או נתונים‬
‫משכנעים‪ .‬אבל המחשבה שכל דבר שנעשה הוא הפיך היא מחשבה‬
‫מטעה‪ .‬היא ממעיטה בחשיבותו של המחיר הפוליטי הגבוה יותר הכרוך‬
‫בפירוק התנחלות מאשר בהקמת התנחלות או בהרחבתה‪ .‬ככל שיעלה‬
‫מספר המתנחלים במקומות רגישים‪ ,‬כך יעלה המחיר של פינויים על ידי‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬וכך תפחת הסבירות שראש ממשלה ישראלי יהיה מוכן‬
‫לשלם אותו ‪ -‬במיוחד לנוכח החוק משנת ‪ ,2010‬המתנה נסיגה כלשהי‬
‫ממזרח ירושלים באישור על ידי משאל עם או ברוב של שני‪-‬שלישים‬
‫עמ' ‪ii‬‬
‫בהתנגדות לבנייה יהודית שם‪ .‬על הקהילה הבינלאומית‪ ,‬כולל ירדן‪,‬‬
‫לפעול להרחבת הבנייה למגורים לערבים הן במונחים של שכונות חדשות‬
‫ אף לא אחת הוקמה במהלך ‪ 45‬השנים האחרונות – והן בתי מגורים‬‫חדשים בשכונות קיימות‪ .‬זו אינה שאלה של הזכות הבסיסית לדיור‪,‬‬
‫אלא בעיה פוליטית מרכזית של שיפור יכולתם להישאר בעיר ולהגן על‬
‫ירושלים הערבית‪.‬‬
‫המלצות‬
‫לשמירה על אפשרות הקיום של פתרון טריטוריאלי של שתי מדינות‬
‫לממשלת ישראל‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫כמו גם בין ובתוך ההתנחלויות בדרום ירושלים )הר חומה‪ ,‬גבעת‬
‫המטוס‪ ,‬גילה וגבעת יעל(‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫בהתנחלות ‪ ,E-1‬להגן על היסודות הטריטוריאליים לחלוקה רכה של‬
‫ירושלים בעתיד‪ ,‬ולהכשיר את הקרקע להכרה הדדית של הצדדים‬
‫בדרישות האחר‪.‬‬
‫סדר יום מדיני שלילי כזה ‪ -‬מניעת התפתחויות מזיקות ‪ -‬חשוב‪ ,‬אך לא‬
‫די בו‪ ,‬וגם קשה להניח שיש לו תוחלת לאורך זמן‪ ,‬שכן קרוב לוודאי‬
‫שהוא יישחק במשך הזמן‪ .‬נוסף על כך נחוץ גם חזון חיובי יותר‪ .‬כדאי‬
‫להזדרז ולהסיר את האבק מהצעות ישנות שנדונו ביחס לעיר ולעדכן‬
‫אותן לנוכח מגבלותיהן במשא ומתן מאז שנת ‪ 2000‬ושינויים שחלו מאז‪.‬‬
‫כמו כן אין להשתהות במתן תמיכה תקיפה יותר לנוכחות הערבית‪,‬‬
‫ובמיוחד לבניית מגורים‪ ,‬בחלק המזרחי של העיר‪ ,‬ולא להסתפק‬
‫שנו את הסדרי התפילה במתחם הקדוש רק בהסכמת הארגון‬
‫לשחרור פלסטין‪ ,‬והוואקף )ההקדש( הירדני )הגוף הממשלתי‬
‫הירדני המופקד על ניהול נכסיהם של ארגוני צדקה ושל ארגונים‬
‫דתיים במזרח ירושלים(‪.‬‬
‫להשיג הסדר ובו חלוקת ירושלים‪ ,‬היום עסקה שכזו קשה הרבה יותר‪,‬‬
‫ומחר יישומה יהיה קשה פי כמה וכמה‪.‬‬
‫לא חסרות סיבות לנבא שחורות‪ ,‬ולא חסרים גם מכשולים בדרך‬
‫להסכם‪ .‬ברם טעות תהיה ביד הקהילייה הבינלאומית אם פשוט תרים‬
‫ידיים ותוותר‪ .‬בד בבד עם מאמציה להגדיר מחדש את מתאר תהליך‬
‫השלום ‪ -‬צעד שקבוצת המשבר קראה לו ‪ -‬עדיין חיוני למנוע בנייה‬
‫הפסיקו הקמת התנחלויות חדשות והרחבת התנחלויות קיימות‬
‫מעבר לתחום השטח הבנוי כיום‪.‬‬
‫בכנסת‪ .‬ככל ש ראש הממשלה דאז אהוד ברק התקשה בשנת ‪2000‬‬
‫ייתכן שכל זה אינו מעלה ואינו מוריד ושאתגרים אלה תאורטיים גרידא‪,‬‬
‫כי בשעה זו לא מתנהל כל משא ומתן‪ ,‬ואפילו ‪ -‬אף כי לא מן הנמנע‬
‫שבחירתו מחדש של הנשיא אובמה עשויה לשנות זאת ‪ -‬לא נראה באופק‬
‫כל סימן לצעד דיפלומטי‪ .‬רבים‪ ,‬כנראה רוב בקרב הפלסטינים‪ ,‬כבר‬
‫הגיעו למסקנה שמתכונת אוסלו עברה ובטלה מן העולם‪ .‬ורבים‪ ,‬כנראה‬
‫רוב בקרב הישראלים‪ ,‬השתכנעו שהתנועה הלאומית הפלסטינית נטולת‬
‫מוטיבציה או יכולת לשקול ברצינות את הוויתורים הנדרשים‪.‬‬
‫פוליטיקאים בולטים מאמינים שאם ישראל פשוט תמתין‪ ,‬הפלסטינים‬
‫בסופו של דבר יוותרו על תביעתם לעיר‪.‬‬
‫הקפיאו את אישורן של עבודות בנייה והנחת תשתיות באזור ‪E-1‬‬
‫‪.4‬‬
‫הקלו על תנאי החיים של תושבי ירושלים הפלסטינים‪ ,‬בכפוף‬
‫לשיקולים ביטחוניים לגיטימיים‪ ,‬על ידי הבטחת מעבר קל דרך‬
‫מכשול ההפרדה לאנשים וסחורות ועל ידי צמצום הגבלות התנועה‬
‫אל הגדה המערבית וממנה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫הפסיקו את ההקמה החד‪-‬צדדית של גנים לאומיים מסביב לעיר‬
‫העתיקה‪ ,‬או לכל הפחות צרפו גופים בינלאומיים כמו ארגון‬
‫האו"ם לחינוך‪ ,‬מדע ותרבות )אונסק"ו( כדי לעקוב אחרי שימור‬
‫האתרים ההיסטוריים ולוודא שחיי התושבים המקומיים לא‬
‫מופרים יתר על המידה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הקימו את מכשול ההפרדה רק לאורך הקו הירוק‪ ,‬והימנעו‬
‫במיוחד מבנייתה מסביב למעלה אדומים; המינעו מבניית החלק‬
‫המזרחי אשר מתוכנן לעבור ממזרח לגוש עציון‪.‬‬
‫לעיריית ירושלים‪:‬‬
‫‪.7‬‬
‫תכננו ובנו שכונות ערביות בשיתוף פעולה עם האוכלוסייה הערבית‬
‫של מזרח ירושלים ועם החברה האזרחית הפלסטינית‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫המשיכו לאפשר את הגישה לירושלים ולהעניק שירותים עירוניים‬
‫לכל תושבי ירושלים‪ ,‬כולל אלה המתגוררים מצדו המזרחי של‬
‫מכשול ההפרדה‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫חפשו פתרונות לצרכי דיור במערב ירושלים ולא במזרחה‬
‫באמצעות התחדשות עירונית‪ ,‬ציפוף עירוני )בנייה צפופה וגבוהה‬
‫יותר( והתרחבות לכוון מערב‪.‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והאמונה של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫‪ .10‬התירו בכל אזור מעבר למכשול ההפרדה שבו העירייה הישראלית‬
‫מפסיקה לספק שירותים לגוף מוניציפלי של הרשות הפלסטינית‬
‫לפעול בשיתוף פעולה עם המנהל האזרחי הישראלי‪.‬‬
‫לרשות הפלסטינית ולארגון לשחרור פלסטין‪:‬‬
‫‪ .11‬הימנעו מהכחשת ההיסטוריה היהודית בעיר‪ ,‬כולל את קיומו של‬
‫בית המקדש‪ ,‬וגנו אותה כאשר היא מבוטאת‪.‬‬
‫‪ .12‬הכריזו כי כל המקומות הקדושים ליהודים במדינה פלסטינית‬
‫עצמאית יהיו פתוחים ליהודים‪.‬‬
‫‪ .13‬העריכו מחדש את אסטרטגיית החרם ושיקלו דרכים אחרות של‬
‫השתתפות אפשרית בניהול מזרח ירושלים‪ ,‬על פי ההמלצות בדו"ח‬
‫הנלווה המתפרסם בו‪-‬זמנית עם דו"ח זה‪.‬‬
‫לממלכה ההאשמית של ירדן‪:‬‬
‫‪ .14‬העצימו את הוואקף לשמור על הרגיעה ולמנוע התלקחויות‬
‫אפשריות במתחם על ידי ייזום תהליך התייעצותי מכליל‬
‫בהשתתפות פלסטינים מישראל‪ ,‬מירושלים‪ ,‬מהגדה המערבית‪,‬‬
‫מעזה‪ ,‬וכן גם ממדינות ערב‪.‬‬
‫לחברות הרביעייה הבינלאומית )האחוד האירופי‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ארה"ב‬
‫ומזכ"ל האו"ם(‪:‬‬
‫‪ .15‬דרשו בתוקף‪ ,‬בין היתר באמצעות לחץ ציבורי ומדיני‪ ,‬שישראל‬
‫תימנע מהקמת התנחלויות חדשות ומהרחבת שכונות יהודיות‬
‫במזרח ירושלים‪.‬‬
‫‪ .16‬הבהירו שמהלכים חד‪-‬צדדיים במזרח ירושלים‪ ,‬כולל הפסקת מתן‬
‫שירותים עירוניים לשכונות ערביות או הקמה או הרחבה של‬
‫התנחלויות חדשות או של שכונות יהודיות‪ ,‬לא יורשו להשפיע על‬
‫תוצאות המשא ומתן‪.‬‬
‫‪ .17‬התנגדו להרחבת התשתית העירונית ותשתיות התחבורה‬
‫להתנחלויות מתוכננות‪ ,‬באותה מידה כמו לדיור‪ ,‬כצעד העלול‬
‫להשפיע לרעה על המשא ומתן על הסדר הקבע‪.‬‬
‫‪ .18‬עודדו את ישראל למצוא פתרונות דיור במערב ירושלים ולא‬
‫במזרח ירושלים ושיקלו מתן תמיכה טכנית לעיריית ירושלים‬
‫בנושאי התחדשות אורבנית‪ ,‬ציפוף ותכנון‪.‬‬
‫לאיחוד האירופי‪:‬‬
‫‪ .19‬המשיכו בהכנת הדוחות השנתיים של ראשי הנציגויות האירופיות‬
‫על מזרח ירושלים והקצו‪ ,‬דרך מועצת ענייני החוץ )מועצת שרי‬
‫החוץ של המדינות החברות(‪ ,‬את התמיכה המדינית והפיננסית‬
‫הנחוצה כדי ליישם את ההמלצות‪.‬‬
‫ירושלים‪/‬בריסל‪ 20 ,‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪iii‬‬
‫‪ 20‬דצמבר ‪2012‬‬
‫דו"ח המזרח התיכון מספר ‪134‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'(‬
‫מדיניות הקרקעות והאמונה של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫א‪ .‬מבוא‬
‫א‪.‬‬
‫ירושלים כיום‬
‫המחלוקות בעניין ירושלים בין ישראלים לפלסטינים עמוקות ובהן גם‬
‫השם שניתן לעיר על ידי כל צד‪ ,‬עבור ישראלים יהודיים שם העיר‬
‫"ירושלים" )"משכן שלום"(‪ ,‬שם שלרוב מתייחס לירושלים בגבולותיה‬
‫המוניציפליים מאז ‪ .1967‬גבולות אלה מקיפים הן את האזורים‬
‫המערביים שהיו בשליטת ישראל עד ‪ 1967‬והן את השטח הגדול בהרבה‬
‫במזרח )‪ 70‬קמ"ר(‪ ,‬אשר נוסף באותה שנה‪ .‬עבור הפלסטינים שם העיר‬
‫"אל‪-‬קודס" )"הקדוש"(‪ ,‬מונח מעורפל המתייחס לעתים לגבולותיה‬
‫המודרניים )ממערב וממזרח לקו שביתת הנשק של ‪ ,(1949‬ולעתים‬
‫באופן ספציפי לירושלים הערבית או המזרחית המוגדרים בקווי המתאר‬
‫של העיר כשהייתה בשליטת ירדן )‪ 6‬קמ"ר(‪ ,‬ולעתים אך ורק לעיר‬
‫העתיקה שבתוך‬
‫החומות‪1.‬‬
‫עבור שני העמים מהווה העיר חלק משטח מטרופוליני גדול יותר‪ .‬עבור‬
‫הפלסטינים‪ ,‬היא החוליה אשר היסטורית חיברה בין בית לחם‬
‫לרמאללה והמשמשת כליבה האורבנית והמנהלית של הגדה המערבית‪.‬‬
‫בתוך מערכת הנפות של הרשות הפלסטינית )הרש"פ(‪ ,‬נפת ירושלים‬
‫מכסה‪ ,‬מצפון לדרום‪ ,‬את כל השטח שבין רמאללה לבית לחם ומשתרעת‬
‫מזרחה עד החוף הצפוני של ים המלח‪.‬‬
‫עבור הישראלים‪ ,‬ירושלים היא השלוחה המזרחית ביותר לתוך הרי‬
‫יהודה ושומרון אשר נמצאת במרכזה של קבוצה של פרברים בצורת‬
‫תלתן בעל ארבעה עלים‪ :‬העיר הישראלית מבשרת ציון במערב‪ ,‬ושלוש‬
‫התנחלויות במזרח‪ :‬גבעת זאב בצפון‪ ,‬מעלה אדומים במזרח וגוש עציון‬
‫בדרום‪ .‬שטח זה‪ ,‬הידוע בשם "ירושלים רבתי‪ ",‬הוא מעונם של כ‪80-‬‬
‫אחוז מן המתנחלים הישראליים‪ .‬לשני העמים‪ ,‬המתחם הקדוש ‪ -‬הקרוי‬
‫בפי פלסטינים ומוסלמים "אל‪-‬חראם אל‪-‬שריף" )"ההיכל הנעלה"(‪ ,‬ובפי‬
‫יהודים "הר הבית" ‪ -‬הוא בעל חשיבות רבה במיוחד ונמצא בלב‬
‫התביעות הטריטוריאליות‪ ,‬הלאומיות והדתיות שלהם‪.‬‬
‫‪ 1‬על פי המסורת רק מי שהיו תושבי העיר הירדנית לשעבר נקראים בשם "מקדיסי"‪ ,‬אך‬
‫תושבים המתגוררים בחלקים אחרים בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים גם הם‬
‫ירושלמיים‪ ,‬במובן המנהלי של המילה‪ .‬ראיונות קבוצת המשבר‪ ,‬פלסטינים מזרח‬
‫ירושלמים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2010‬ספטמבר ‪.2011‬‬
‫עיתונאים ודיפלומטים מדגישים את ההבדלים בין מזרח ירושלים‬
‫למערבה‪ ,‬דיכוטומיה המסתירה הבדל בולט יותר גאוגרפית ומבולגן יותר‬
‫מאשר בין אזורים עם תושבים יהודיים לאזורים עם תושבים ערביים‪.‬‬
‫אף כי האוכלוסייה היהודית של העיר מגוונת מבחינה כלכלית ודתית‪,‬‬
‫יהודים במערב ובמזרח חולקים את אותה רשת אוטובוסים‪ ,‬חווים אותו‬
‫סוג שיטור ‪ -‬ואולי חשוב מכל ‪ -‬משתתפים באותה מערכת פוליטית‪.‬‬
‫החיים בשכונה יהודית ממערב לקו הירוק ‪ -‬קו שביתת הנשק בין ישראל‬
‫לירדן ‪ -‬או בהתנחלות יהודית ממזרחו זהים במהותם‪ ,‬עד כדי כך שרובם‬
‫המכריע של היהודים הישראליים מתייחס בלא היסוס כמעט לכל‬
‫השטחים המיושבים ביהודים במזרח העיר כאל "שכונות" ולא‬
‫"התנחלויות"; ולרבים כמעט אין מושג היכן עובר הקו הירוק‪) .‬קבוצות‬
‫קטנות של משפחות יהודיות החיות בתוך שטחים פלסטיניים יוצאות‬
‫מכלל זה ונקראות "התנחלויות" גם בפי יהודים ישראליים רבים(‪.‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫ירושלים וסביבותיה‬
‫מקור‪Terrestrial Jerusalem :‬‬
‫השמות הנזכרים במפה נבחרו על ידי יוצריה ואינם מבטאים בהכרח את בחירת השמות של קבוצת המשבר‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪3‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬החיים בחלקים הערביים של ירושלים‪ ,‬שכמעט כולם‬
‫ירושלים ב‪ ,1967-‬ישראל מעולם לא סיפחה רשמית את השטח שנכבש‪7‬‬
‫ממזרח לקו הירוק‪ 2,‬דומים יותר לחיים ברבת עמון מאשר לחיים בתל‬
‫ותחת זאת הרחיבה את הגבולות המוניציפליים של העיר כך שהם‬
‫אביב‪ .‬הדבר מתבטא לא רק בלשון הערבית המדוברת ברחובות‪ ,‬אלא גם‬
‫בתנאים חברתיים וכלכליים נחותים משמעותית מאלה שבמערב העיר‪.‬‬
‫מזרח ירושלים סובלת ממחסור בשירותים ציבוריים‪ ,‬גני שעשועים‪,‬‬
‫חניונים‪ ,‬מדרכות‪ ,‬כבישים סלולים ובתי ספר‪ .‬בפני התושבים מוצבים‬
‫מכשולים אדירים בקבלת היתרי בנייה‪ ,‬אשר מביאים רבים מהם לתת‬
‫מענה לצרכי האוכלוסייה על ידי בניית בתים ללא היתרים‪ ,‬וכתוצאה‬
‫כוללים ‪ 70‬קמ"ר מתוך הגדה המערבית )שהם ‪ 6‬קמ"ר מתוך תחום‬
‫מכך תלויים ועומדים כ‪ 20,000-‬צווי הריסה במזרח ירושלים‪ 3.‬מזרח‬
‫ירושלים הערבית בממוצע ענייה יותר‪ ,‬בעלת ייצור כלכלי פחות‪ ,‬ופחות‬
‫השכלה מאשר החלקים היהודיים של העיר‪ 4,‬אף כי בהשוואה לגדה‬
‫המערבית נתוניה ככלל טובים יותר באותן‬
‫קטגוריות‪5.‬‬
‫השיפוט של מזרח ירושלים מ‪ 1948-‬עד ‪ 1967‬נוסף על ‪ 64‬קמ"ר מתוך‬
‫שטחי הגדה( וביצעה חקיקה המתירה את החלת החוק הישראלי‬
‫באזורים אלה‪ 8.‬אוכלוסיית מזרח ירושלים לא אולצה לקבל אזרחות‬
‫ישראלית‪ ,‬ובמקום זאת קיבלה אפשרות בחירה בין אזרחות לבין מעמד‬
‫של "תושבי קבע" ‪ -‬מעמד המעניק זכויות מסוימות‪ ,‬כולל ביטוח לאומי‬
‫וזכות הצבעה בבחירות המוניציפליות )אך לא הארציות(‪ ,‬כמו גם חובת‬
‫תשלום מסים עירוניים )ארנונה(‪ 9.‬הרוב המכריע סירב להפוך לאזרחי‬
‫ישראל ‪ -‬בעשור האחרון הגישו בקשות פחות מ‪ 7,000-‬מתוך‬
‫אוכלוסייה של‬
‫‪10.293,000‬‬
‫החוק הישראלי חל על מזרח ירושלים‪ ,‬עובדה המחייבת למשל תושבים‬
‫להגיש בקשות להיתרי בנייה ישראליים לצורך בניית בית‪ .‬באופן כללי‪,‬‬
‫עם זאת‪ ,‬שולטת שם תערובת של החוק של מדינת ישראל‪ ,‬של הרשות‬
‫הפלסטינית ושל ירדן‪ ,‬שלטון הנובע מהחלת החוק הישראלי ב‪,1967-‬‬
‫‪ 7‬אברהם הרמן‪ ,‬שהיה אז שגריר ישראל בוושינגטון‪ ,‬עמד על כך שצעדי ממשלתו "אינם‬
‫הפלסטינית במהלך שנות ה‪6,90-‬‬
‫מהווים סיפוח אלא רק מיזוג עירוני"‪Gershom Gorenberg, The Accidental .‬‬
‫מהאצלת פונקציות מסוימות לרשות‬
‫ומהסכם השלום בין ישראל לירדן ב‪ 1994-‬אשר העניק לממלכה‬
‫ההאשמית זכויות מיוחדות מסוימות ביחס למקומות קדושים לאסלאם‬
‫במזרח ירושלים‪ ,‬ובמיוחד במתחם הקדוש‪ .‬ישראל מונעת מן הרשות‬
‫הפלסטינית ומגופים פלסטיניים מסוימים אחרים את האפשרות למלא‬
‫את החללים הנוצרים מערבוביה זו‪ ,‬וכך נוצרים כיסים של אנרכיה‪ ,‬עוני‬
‫ופשיעה‪.‬‬
‫האוכלוסייה היהודית של העיר היא בעלת אזרחות ישראלית ואילו‬
‫למזרח‪-‬ירושלמים בדרך כלל מעמד של תושבי קבע‪ .‬לאחר כיבוש מזרח‬
‫‪ .Empire (New York, 2006), p. 63‬ארה"ב קיבלה עמדה זו‪ ,‬ולכן נמנעה בהחלטות‬
‫העצרת הכללית של האו"ם ביולי ‪ 1967‬בהם נתבעה ישראל לבטל את צעדיה ביחס‬
‫לירושלים‪" .‬עמדתה של ארה"ב הייתה שישראל אינה חייבת לבטל מה שמעולם לא‬
‫עשתה‪ ".‬ר' לעיל(‪" .‬לדעתי על ישראל לספח את מזרח ירושלים באופן רשמי‪ .‬לא ברור לי‬
‫מדוע עדיין לא עשינו זאת‪ .‬הזנחת מזרח ירושלים מגדילה את המשקל הסגולי של הבעיות‬
‫שתעמודנה בפנינו בסופו של דבר בירושלים מאוחדת ]רשמית[ ‪ -‬בעיות בריאות תהיינה‬
‫יקרות יותר וקשות לפתרון‪ ,‬יקשה יותר להניח תשתית נאותה‪ ,‬וכו'‪ ".‬ראיון קבוצת‬
‫המשבר‪ ,‬חבר כנסת הרב דניאל הרשקוביץ‪ ,‬שר המדע והטכנולוגיה‪ ,‬יו"ר מפלגת הבית‬
‫היהודי )מפלגה לאומית‪-‬דתית(‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מארס ‪.2011‬‬
‫‪ 8‬כדי להשיג זאת ערכה הממשלה תיקונים בשני חוקים קיימים )"פקודת המנהל והחוק"‬
‫ו"פקודת החברות העירוניות"( ושר הפנים פרסם הכרזה מנהלית ) "הכרזת ירושלים‪,‬‬
‫‪ .("1967‬ר' פרטים ב‪:‬‬
‫‪Ian Lustick, “Yerushalayim, al-Quds, and the Wizard of Oz: Facing the‬‬
‫‪Problem of Jerusalem after Camp David”, The Journal of Israeli Histo‬‬‫‪ry, vol. 23, no. 2, Autumn 2004, pp. 200-215.‬‬
‫‪ 2‬מחציתה של השכונה הדרומית בית צפאפה‪ ,‬שהייתה בשליטת ישראל בין ‪ 1948‬ל‪,1967-‬‬
‫‪ 9‬התושבות אמנם נקראת "קבועה"‪ ,‬אך ניתן לשלול אותה בנסיבות שונות‪ ,‬ובמיוחד כאשר‬
‫ותושביה הערביים שכך קיבלו אזרחות ישראלית‪ ,‬הם החריג העיקרי‪.‬‬
‫תושב אינו יכול להוכיח כי "מרכז החיים" שלו או שלה בירושלים‪“East Jerusalem: .‬‬
‫‪ 3‬ראיון של קבוצת המשבר‪ ,‬הוועד הישראלי נגד הריסת בתים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬
‫‪Key Humanitarian Concerns, Special Focus”, UN Office for the‬‬
‫‪ 60 4‬אחוז מקרב הלא‪-‬יהודים‪ ,‬בהשוואה ל‪ 23-‬אחוז מקרב היהודים בתחום שיפוט‬
‫‪Coordination of Humanitarian Affairs – occupied Palestinian territory‬‬
‫עיריית ירושלים‪ ,‬נמצאים מתחת לקו העוני לפי הגדרתו בישראל; ‪ 48‬אחוז מבין היהודים‬
‫‪ .(OCHA-oPt), March 2011‬מאז ‪ 1967‬נשלל מעמד תושב הקבע של ‪14,000‬‬
‫בהשוואה ל‪ 38-‬אחוז מבין הערבים משתתפים בכח העבודה; מאיה חושן ואחרים‪,‬‬
‫פלסטינים תושבי מזרח ירושלים ‪ -‬מעט פחות מחמישה אחוזים מן האוכלוסייה הכוללת‬
‫ירושלים‪ .‬עובדות ומגמות‪ .2012 :‬שיעור הנשירה מבתי הספר הערביים במזרח ירושלים‬
‫כיום‪ ,‬כמחציתם מאז ‪ ,2005‬אז אובחנה עלייה חדה‪ ,‬מדיניות שארגוני זכויות האדם כינו‬
‫הוא ‪ 50‬אחוז‪ ,‬לעומת מעט למעלה מ‪ 7-‬אחוזים באזורים היהודיים של ירושלים‪" .‬מידע‬
‫"הטרנספר השקט‪" ".‬ישראל ממשיכה את 'מדיניות הטרנספר השקט' שלה‪ ",‬המוקד‪:‬‬
‫רקע על החינוך במזרח ירושלים‪ ",‬אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל‪ 4 ,‬בספטמבר‬
‫מרכז להגנת הפרט‪ 3 ,‬במרץ ‪ .2011‬אף כי ישראל ממשיכה במדיניות זו מספר השלילות‬
‫‪.2008‬‬
‫ירד באופן משמעותי‪ :‬בשנת ‪ 2008‬ביטל משרד הפנים את מעמד תושב הקבע של קרוב ל‪-‬‬
‫‪ 5‬לדוגמה‪ ,‬שיעור העוני בנפת ירושלים היה ב‪ 2004-‬מעט מתחת ל‪ 4-‬אחוזים‪ ,‬הרמה‬
‫‪ 4,600‬פלסטינים תושבי מזרח ירושלים‪ ,‬ואילו ב‪ ,2010-‬ירד מספרם מתחת ל‪ .200-‬שם‪,‬‬
‫הנמוכה ביותר מכל מקום אחר בשטחים המוחזקים )שם נע שיעור העוני בין כ‪ 18-‬אחוז‬
‫‪ 31‬ביולי ‪ .2011‬לטענת משרד הפנים רוב השלילות נבעו ממעבר לחו"ל בו הפרט הנידון‬
‫לקרוב ל‪ 60-‬אחוז(‪ .‬דו"ח פלסטין לפיתוח אנושי ‪ ,2004‬התכנית ללימודי פיתוח‬
‫זכה באזרחות או במעמד של תושב קבע במדינה אחרת‪.‬‬
‫ב]אוניברסיטת[ ביר זית‪ ,2005 ,‬עמ' ‪.180‬‬
‫‪ 6‬הרשות הפלסטינית ממשיכה לפקח על בחינות הבגרות בבתי ספר תיכוניים ערביים‬
‫ומספקת מים וחשמל לחלק מהשכונות במזרח ירושלים וממלאת תפקיד בניהול אתרים‬
‫‪Revocation of Residency in B’tselem, East Jerusalem: Statistics on Rev‬‬‫‪ocation of Residency Rights,‬‬
‫‪www.btselem.org/english/Jerusalem/Revocation_Statistics.asp.‬‬
‫דתיים‪) .‬לגבי ניהול האתרים הדתיים‪ ,‬הארגון לשחרור פלסטין )אש"ף( ולא הרשות‬
‫‪ 10‬דו"ח קבוצת המשבר על המזרח התיכון מס' ‪ ,135‬שינוי מוחלט?? )ב(‪ :‬קמילתה של‬
‫הפלסטינית )רש"פ(‪ ,‬ממנה את המופתי הגדול של ירושלים(‪.‬‬
‫מזרח ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עמ' ‪4‬‬
‫אבל השגת היעד הדמוגרפי של ישראל ‪ -‬שהוגדר כירושלים עם ‪ 70‬אחוז‬
‫יעדים ישראליים‪ :‬טריטוריה ודמוגרפיה‬
‫יהודים ישראליים חוו את ההשתלטות על מזרח ירושלים‪ ,‬ובמיוחד על‬
‫העיר העתיקה ‪ -‬מקומם של הסמלים הדתיים והלאומיים המקודשים‬
‫ביותר של העם היהודי ‪ -‬במונחים משיחיים הגובלים‬
‫באקסטזה‪11.‬‬
‫ממשלת ישראל ‪ -‬תוך אימוץ מדיניות בה ראש הממשלה נתניהו עדיין‬
‫נוקט כיום‪ - 12‬מיהרה להבטיח שהאתרים הקדושים והשטח הסובב‬
‫אותם יישארו בידי ישראל‪ .‬הממשלה הרחיבה את הגבולות‬
‫המוניציפליים של העיר ירושלים תוך הצבת שתי מערכות של יעדים‪.‬‬
‫מערכת היעדים הראשונה הייתה טריטוריאלית‪ :‬לשלב את העיר‬
‫העתיקה ואתרים היסטוריים יהודיים סמוכים בתוך ישראל; להציב‬
‫גבולות שיקלו על הגנת העיר‪ ,‬אשר עד ‪ 1967‬שכנה חשופה לסכנות על‬
‫הגבול המזרחי של המדינה; ולהפוך את חלוקת העיר בעתיד לקשה יותר‪,‬‬
‫יקרה יותר‪ ,‬ובלתי סבירה יותר‪ .‬מערכת היעדים השנייה הייתה‬
‫דמוגרפית‪ :‬יצירת רוב יהודי איתן בעיר‪.‬‬
‫יהודים ו‪ 30-‬אחוז פלסטינים‪ - 14‬ככלל נכשלה‪ .‬לאחר הרחבת הגבולות‬
‫המוניציפליים הייתה האוכלוסייה הערבית כרבע מכלל האוכלוסייה‬
‫בעיר‪ .‬מאז גדל שיעורם ל‪ 36-‬אחוז מאוכלוסיית העיר )מעל‬
‫‪ 15.(290,000‬לנוכח מספרים אלה נראה כי יעדיה של ממשלת ישראל‬
‫משתנים‪ .‬תכנית האב לירושלים ‪ - 16 2000‬שעדיין לא אושרה רשמית‬
‫אך בכל זאת משמשת כבסיס לתכנון אורבני ‪ -‬קובעת כי המטרה‬
‫המקורית אינה בטווח השגה ושאפילו השגת יעד צנוע יותר של רוב של‬
‫‪ 60‬מול ‪ 40‬עד ‪ 2020‬תלויה בהנחות המוטלות בספק‪ 17.‬חרף כישלונה‬
‫של התכנית הדמוגרפית היו לה‪ ,‬למרות זאת‪ ,‬השלכות משמעותיות על‬
‫הפלסטינים החיים בשליטת ישראל‪ .‬כפי שניתן לראות מן הדו"ח השני‪,‬‬
‫המתפרסם בו‪-‬זמנית עם דו"ח זה‪ ,‬ערביי העיר היום מוחלשים יותר מאי‬
‫פעם ומבודדים מן המוסדות הלאומיים הפלסטיניים‪ .‬עובדה זו עשויה‬
‫לאחר ארבעים וחמש שנים‪ ,‬יעדיה הטריטוריאליים של ישראל התממשו‬
‫במידה רבה‪ ,‬אך לא יעדיה הדמוגרפיים‪ .‬בעיני ישראלים מכל צבעי‬
‫הקשת הפוליטית‪ ,‬מה שמכונה בפי פלסטינים ובפי רוב העולם‬
‫"התנחלויות‪ ",‬אינם אלא ערים ושכונות החקוקות היטב בתודעה‬
‫הישראלית כיהודיות‪ ,‬וכמשולבות כל כך עמוק בתוך המרקם של‬
‫ירושלים ושל ישראל‪ ,‬שעתידם נלקח כמובן מאליו‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא‬
‫שבעיני ישראלים רבים גבולות השיפוט המוניציפלי המורחבים של‬
‫‪ 14‬בשאלת היעדים הדמוגרפיים של ישראל‪ ,‬ראה‪ :‬נדב שרגאי‪ ,‬תכנון דמוגרפיה‬
‫ירושלים ‪ -‬אשר כללה את העיר הירדנית ועוד ‪ 28‬כפרים ערביים ‪ -‬ספגו‬
‫וגיאופוליטיקה בירושלים‪ :‬מסמך מדיניות למקבלי החלטות‪ .(2010) ,‬הפלסטינים בדרך‬
‫את האופי הקדוש והנצחי של העיר הקדושה‪ ,‬על אף העובדה שהם‬
‫כלל מתייחסים למאמצים לעצב את מאזן האוכלוסייה כ"ייהוד"‪ ,‬מונח ששימש בעבר את‬
‫הורחבו רק ב‪ 1967-‬משיקולים צבאיים‬
‫ומדיניים‪13.‬‬
‫לתרגם את התיחום האדמיניסטרטיבי של הגבולות המוניציפליים לשפת המעשה על ידי‬
‫בנייה בכל האזור‪ ,‬ובמיוחד בשוליים המרוחקים ביותר שלו‪ .‬אין להשאיר שכונות יהודיות‬
‫מבודדות‪ :‬שיקול זה מכתיב הפחתה דרסטית של חללים פתוחים בעיר‪City of Stone ".‬‬
‫‪.(California, 1996), pp. 154, 156‬‬
‫ישראל כדי לתאר מדיניות רשמית אך המשמש כיום בעיקר את מבקריה‪.‬‬
‫‪ .Jerusalem: Facts and Trends: 2012, op. cit., pp. 7-8 15‬מ‪ 1967-‬עד ‪2010‬‬
‫צמחה האוכלוסייה היהודית בירושלים ב‪ 155-‬אחוז ואילו האוכלוסייה הערבית צמחה ב‪-‬‬
‫‪ 314‬אחוז‪ .‬שם‪ .9 ,‬הקמת מכשול ההפרדה ‪ -‬החוצה את העיר ‪ -‬השפיעה על השאלה היכן‬
‫‪ 11‬ב‪ 7-‬ביוני ‪ 1967‬אמר שר הביטחון משה דיין ליד הכותל המערבי‪" ,‬איחדנו את העיר‬
‫בתחום המוניציפלי של ירושלים יכולים ירושלמים ערביים לגור‪ ,‬אך היא לא שינתה באופן‬
‫דרסטי את מספרם הכולל‪ .‬ירושלמים ערביים רבים שמצאו את עצמם בצד המזרחי של‬
‫המבותרת‪ ...‬חזרנו למקומות הקדושים ביותר שלנו‪ ,‬חזרנו כדי לא להיפרד ממנה עוד‪".‬‬
‫המכשול עברו בתחילה לצד המערבי מחשש שיאבדו את מעמד תושב הקבע שלהם ואת‬
‫הרב הצבאי הראשי שלמה גורן הכריז באותו מעמד‪" :‬זהו רגע הנשגב ביותר בתולדות העם‬
‫הזכויות הצמודות לו‪ .‬לפי הערכות‪ ,‬בין ‪ 25,000‬ל‪ 60,000-‬נהגו כך‪Ken Ellingwood, .‬‬
‫]היהודי[‪ ",‬ותיאר את הכיבוש כ"פעמי משיח‪ ".‬כאלה היו התגובות גם בקרב יהודים‬
‫חילוניים‪.‬‬
‫‪Gershom Gorenberg, The Accidental Empire, (New York, 2006), pp. 37,‬‬
‫‪84, 210‬‬
‫‪ 12‬נתניהו חוזר שוב ושוב על נימוקים דתיים ועל נימוקי ביטחון שניתנו על ידי קודמיו‪.‬‬
‫בחגיגות יום ירושלים ב‪ 20-‬במאי ‪ 2012‬הוא אמר‪" :‬ישראל בלי ירושלים היא כמו גוף בלי‬
‫לב‪ .‬והלב שלנו לעולם לא יחולק שוב‪ ...‬יש מי שמאמין שאם רק נחלק את ירושלים‪ ,‬ופירוש‬
‫הדבר ויתור על הר הבית‪ ,‬הם מאמינים שיהיה לנו שלום‪ .‬אני מסופק‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬שאם‬
‫נפקיד את הריבוע הזה של הר הבית בידי כוחות אחרים‪ ,‬לא נידרדר במהירות למלחמה של‬
‫קנאות דתית"‪" .The Times of Israel, 20 May 2012 .‬ירושלים היא עיר התנ"ך‪,‬‬
‫ירושלים תהיה עיר התנ"ך‪ .‬היום נקבל סדרה של החלטות שיאפשרו לנו לבנות אתרים‬
‫תנ"כיים בעיר‪ ,‬שיגבירו ויסבירו את הקשר שלנו לארץ התנ"ך‪ ,‬לציון‪ ,‬וכן יאפשרו למיליוני‬
‫אנשים‪ ,‬לא פחות‪ ,‬מיליוני אנשים להעריך מקרוב את מורשת ישראל כפי שהיא מוצאת את‬
‫ביטויה‬
‫בתנ"ך‪.‬‬
‫זו‬
‫תהיה‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫וזה‬
‫מאוד‬
‫חשוב‪".‬‬
‫‪.www.israpundit.com/archives/46113‬‬
‫‪ 13‬מסיבה זו‪ ,‬כתב מירון בנבנישתי‪" :‬הפוסקים האחרונים של אופיה של עיר הקודש לא‬
‫‪ .“Change cast in concrete”, Los Angeles Times, 4 June 2007‬כתוצאה מכך‬
‫נוצר עודף רב של דירות פנויות שדרדר את מחירי הדיור באזורים הנטושים והקפיץ מעלה‬
‫את המחירים בשכונות הערביות בצד המערבי‪ .‬כאשר התברר כי הגבולות המוניציפליים‬
‫של ירושלים אינם עומדים להשתנות‪ ,‬ואזורים אלה שוב התמלאו בירושלמים ערביים‬
‫המעוניינים בקרבה למקומות עבודה ולמשפחה בגדה המערבית‪) .‬כ‪ 55,000-‬ירושלמים‬
‫ערביים גרים בצד המזרחי של הגדר‪.‬‬
‫‪“East Jerusalem: Key Humanitarian Concerns, Fact Sheet”, UN Office‬‬
‫‪for the Coordination of Humanitarian Affairs – occupied Palestinian‬‬
‫‪territory (OCHA-oPt), December 2011.‬‬
‫‪ 16‬תכנית האב של ירושלים היא תכנית עירונית ]תכנית מתאר מקומית[‪ ,‬המסדירה בנייה‪,‬‬
‫כבישים‪ ,‬פארקים‪ ,‬והיבטים אחרים של תכנון עירוני‪ .‬תכנית עירונית נגזרת מתכנית‬
‫אזורית ]תכנית מחוזית[ ומתכנית לאומית ]תכנית מתאר ארצית(‪ .‬התכנית העירונית‬
‫אמורה להתבצע על פי הפרמטרים שנקבעו על‪-‬ידי שתי התכניות האחרות‪ .‬תכנית האב‬
‫אושרה ב‪ 2007-‬על ידי ועדת התכנון המקומית )המורכבת מפוליטיקאים נבחרים(‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ 2008‬על ידי ועדת התכנון המחוזית )המורכבת ממתכנני ערים ומעובדי ציבור(‪ ,‬וב‪-‬‬
‫היו ראש העיר‪ ,‬מועצת העירייה‪ ,‬מתכנני ערים‪ ,‬אדריכלים או היסטוריונים‪ ,‬אלא שרי‬
‫‪ ,2009‬על ידי ראש עיריית ירושלים ניר ברקת‪ .‬אישור סופי יחייב פעולה מצד שר הפנים‪,‬‬
‫ממשלה‪ ".‬תכנית לפיתוח ירושלים סמוך לאחר המלחמה הכריזה‪" :‬כל שטח בעיר שאינו‬
‫המתנגד לתכנית מסיבות שיפורטו להלן‪.‬‬
‫מאוכלס ביהודים נמצא בסכנת הפרדה משליטה ישראלית ומעבר לשלטון ערבי‪ .‬לפיכך יש‬
‫‪" 17‬תכנית אב מקומית ירושלים ‪ ,"2000‬עיריית ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫להיות לא פחות חשובה לעתיד העיר מאשר ההשלכות הטריטוריאליות‬
‫של מדיניות ההתנחלות של‬
‫ג‪.‬‬
‫ישראל‪18.‬‬
‫ירושלים מחר‬
‫פלסטינים דורשים כי ירושלים תחולק‪ ,‬וכי החלק של העיר שכבשה‬
‫ישראל ב‪ 1967-‬יהיה לעיר הבירה של המדינה העצמאית שלהם‪ 19.‬דעת‬
‫הקהל העולמית תומכת בחלוקת העיר )אף כי לאו דוקא על‪-‬פי הקווים‬
‫הרצויים לפלסטינים( והיא מתנה כל הסכם שלום אפשרי בתוצאה‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫פנימיות רבות במזרח ירושלים תקבלנה מעין‬
‫אוטונומיה‪22.‬‬
‫מתווה‬
‫קלינטון ‪ -‬הידוע בכך שהציע שבירושלים אזורים יהודיים יהיו בידי‬
‫ישראל ואזורים ערביים יהפכו לפלסטיניים ‪ -‬הלך עוד מעבר לכך‪ .‬על‬
‫חלק ניכר מהניסוח הייתה הסכמה בשיחות טאבה שבאו בעקבות זאת‬
‫ב‪ ,2001-‬אף כי השאלה אילו יישובים יהודיים ישראל תספח נותרה לא‬
‫פתורה‪23.‬‬
‫ב‪ 2008-‬בחנו ראש הממשלה אהוד אולמרט והנשיא עבאס נושא מוכר‪.‬‬
‫כזו‪ 20.‬ואמנם‪ ,‬פתרון שתי המדינות ‪ -‬כפי שנידון בפסגת קמפ דייוויד‬
‫אולמרט‪ ,‬כקודמיו‪ ,‬הציע לחלק את ירושלים בין השכונות היהודיות‬
‫לערביות‪ ,‬אך התנחלות הר חומה בדרום ירושלים נותרה סלע מחלוקת‬
‫בשנת ‪ 2000‬ולאחריה ‪ -‬קורא לירושלים ישראלית )"ירושלים"(‪ ,‬שהיא‬
‫בין שני המנהיגים‪ 24.‬אולמרט עמד על המשך השליטה במעלה אדומים‪25‬‬
‫עיר הבירה של ישראל‪ ,‬ושל ירושלים פלסטינית )"אלקודס"(‪ ,‬המחוברת‬
‫באופן רציף והמשולבת באופן אינטגרלי בגדה המערבית‪ ,‬אשר מתפקדת‬
‫כבירת המדינה הפלסטינית )כולל עזה( בכל המובנים‪.‬‬
‫אף כי מעשיה של ישראל בשטח עקביים יחסית‪ ,‬ניכרת התפתחות‬
‫במדיניות ירושלים של ישראל בעשרים השנים האחרונות‪ .‬בעוד‬
‫בעשורים הראשונים אחרי ‪ 1967‬היה זה קונצנזוס‪ ,‬לכל רוחב הקשת‬
‫הפוליטית‪ ,‬שירושלים תישאר מאוחדת בשליטה ישראלית‪ ,‬בהסכמי‬
‫אוסלו התחייבה ישראל לשאת ולתת על עתיד העיר במסגרת הסכם‬
‫וכן באזור‬
‫‪26.E-1‬‬
‫תגובת עבאס לאולמרט בעניין זה בשיחות פרטיות‬
‫אינה ברורה‪ ,‬אך בסדרה של שיחות מקבילות של צוותים בראשות מנהיג‬
‫הפת"ח אחמד קריע ושרת החוץ‪ ,‬ציפי לבני‪ ,‬דחו הפלסטינים את דרישת‬
‫ישראל להמשיך ולהחזיק במעלה אדומים ובגבעת‬
‫זאב‪27.‬‬
‫ריבונות‪28‬‬
‫על‬
‫אולמרט הציע כי לאף אחת משתי המדינות לא תהיה‬
‫ה"אגן הקדוש" ‪ -‬דימוי הנובע מן הטופוגרפיה הקעורה של אזור העיר‬
‫העתיקה וסביבותיה הכולל אתרים היסטוריים ודתיים מרכזיים של‬
‫הדתות המונותאיסטיות ‪ -‬וכי האזור ינוהל במשותף על ידי ערב‬
‫שלום‪ 21.‬עם זאת‪ ,‬כבר במהלך שנות ה‪ 90-‬נראה כי אפילו בשיחות בלתי‬
‫הסעודית‪ ,‬ירדן‪ ,‬ישראל‪ ,‬המדינה הפלסטינית וארה"ב‪ 29.‬הוא ואבו‪-‬מאזן‬
‫רשמיות ישראל לא תרחיק לכת מעבר למסירת כפרים ערביים בשולי‬
‫העיר‪ .‬בקמפ דייוויד הסכים ראש הממשלה דאז אהוד ברק כי השכונות‬
‫החיצוניות של ירושלים יועברו לריבונות פלסטינית ואילו שכונות‬
‫‪ 22‬למעשה אין מחלוקת על העובדות הבסיסיות של הדיון על ירושלים‪ ,‬אך יש השגות רבות‬
‫על הפרשנות שלהן‪ .‬ר' לדוגמה‪:‬‬
‫‪Dennis Ross, The Missing Peace: The Inside Story of the Fight for Mid‬‬‫‪dle East Peace (New York, 2004); Clayton E. Swisher, The Truth about‬‬
‫‪ 18‬בעוד ההיבטים הטריטוריאליים והדמוגרפיים שלובים זה בזה‪ ,‬דו"ח זה עוסק בהיבטים‬
‫‪Camp David (New York, 2004); Robert Malley and Hussein Agha,‬‬
‫הטריטוריאליים ואילו דו"ח קבוצת המשבר שינוי מוחלט? )ב'(‪ ,‬ר' לעיל‪ ,‬עוסק בהיבטים‬
‫‪“Camp David: The Tragedy of Errors”, New York Review of Books (9‬‬
‫הדמוגרפיים‪.‬‬
‫(‪August 2001.‬‬
‫‪ 19‬הנשיא עבאס אמר‪ :‬אין פתרון בלי מזרח ירושלים‪ ,‬בירת המדינה הפלסטינית‪ ...‬בלעדיה‬
‫לא יהיה שלום ולא תהיה יציבות במזרח התיכון‪ ".‬אל‪-‬אייאם‪ 31 ,‬באוגוסט ‪.2012‬‬
‫החמאס דורש‪ ,‬בתמורה להפסקת האש )"הודנה"(‪ ,‬את נסיגת ישראל לקו ]שביתת הנשק‬
‫שלפני[ ‪ 1967‬בלא תיקונים טריטוריאליים‪ .‬פירוש הדבר הוא שכל העיר העתיקה ורוב‬
‫‪" 23‬הצד הפלסטיני אישר כי הוא מוכן לדון ]ב[בקשה הישראלית לריבונות יהודית על‬
‫ההתנחלויות במזרח ירושלים שהוקמו אחרי ‪ ,1967‬אך לא ג'בל אבו ג'אניים ]הר חומה[‬
‫וראס אל‪-‬עמוד‪ .‬הצד הפלסטיני דחה את הריבונות הישראלית על התנחלויות באזור‬
‫ירושלים המטרופולינית‪ ,‬ובעיקר מעלה אדומים וגבעת זאב‪".‬‬
‫המקומות הקדושים ליהודים יעברו לשליטה פלסטינית‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬בכירים‬
‫”‪The Moratinos Document‬‬
‫בחמאס‪ ,‬מאי ‪.2010‬‬
‫‪www.peacelobby.org/moratinos_document.htm.‬‬
‫‪ 20‬על פי תכניות שלום מסוימות‪ ,‬חלקים מן העיר ‪ -‬לדוגמה העיר העתיקה או האזור‬
‫המכונה "האגן הקדוש" ‪ -‬יוכלו להישאר נגישים לשני הצדדים עם משטר מיוחד‪.‬‬
‫‪news.bbc.co.uk/2/hi/in_depth/middle_east/israel_and_the_ 21‬‬
‫‪ .palestinians/key_documents/1682727.st‬עקב כך שירושלים נכללה בנושאים‬
‫הנוגעים להסדרי הקבע‪ ,‬לא איזכרה הצהרת העקרונות את מזרח ירושלים בהסדרי‬
‫הביניים של הממשל העצמי בגדה המערבית‪ .‬המשלחת הפלסטינית לשיחות במדריד לא‬
‫‪Bernard Avishai, “A Plan for Peace That Still Could Be”, The New York 24‬‬
‫‪. 2011.Times, 7 Feb‬‬
‫‪ 25‬שם‬
‫‪ 26‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה לירושלים‪ 15 ,‬בדצמבר ‪.2012‬‬
‫‪ 27‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬לשעבר חבר צוות המו"מ הפלסטיני‪ ,‬רמאללה‪ ,‬נובמבר ‪.2012‬‬
‫הסכימה לעשות ויתור זה‪ ,‬בטענה כי מזרח ירושלים היא חלק בלתי נפרד מן השטחים‪ ,‬וכי‬
‫הוא הוסיף‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי הוא משער שעמדה זו עשויה הייתה להשתנות לו נמשכו השיחות‬
‫אין לדחותה לשיחות על הסדרי הקבע‪]" :‬ארה"ב ביקשה מאיתנו[ להמתין עם העלאת‬
‫והתפתחו לשיחות "רציניות יותר‪".‬‬
‫השאלה של ירושלים למשא ומתן על הסדרי הקבע‪ .‬בוודאי תבינו שזה בשום פנים ואופן‬
‫‪ 28‬אולמרט אמר‪" :‬אני‪ ,‬ראש עיריית ירושלים‪ ,‬האיש שעמד בחזית והכריז שהעיר היא‬
‫אינו מקובל עלינו‪ ,‬במיוחד לנוכח מעשיה של ישראל בשטח‪ ,‬הקובעים מראש הן את הסדרי‬
‫הבירה האחת והבלתי נחלקת של העם היהודי‪ ,‬הייתי הראשון שהציע בצורה חד משמעית‬
‫הביניים והן את הסדרי הקבע‪ ,‬והכרזות חוזרות ונשנות של מנהיגים ישראליים בדבר‬
‫לא רק את חלוקת העיר‪ ,‬ש]ראש הממשלה אהוד[ ברק עשה בדרך זו או אחרת‪ ,‬אלא לוותר‬
‫ירושלים‪ ,‬המנוגדים למדיניותה רבת השנים של ארה"ב‪ ".‬תשובתו של פייסל חוסייני‬
‫על הריבונות באגן הקדוש כולו‪ .‬זה לא משהו שעשיתי בשמחה; זה משהו שעשיתי עם לב‬
‫למזכיר המדינה האמריקני וורן כריסטופר כפי שצוטטה ב‪-‬‬
‫שבור‪.Avishai, op. cit ".‬‬
‫‪Allegra Pacheco, “Flouting Convention: The Oslo Agreements” in Roane‬‬
‫‪“Ehud Olmert Still Dreams of Peace”,The Australian, 28 November‬‬
‫‪Carey, ed., The New Intifada (2001) p. 188.‬‬
‫‪2009‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫לא היו חלוקים בשאלה מי ישלוט באזור אלא בשאלת גודלו וקווי‬
‫המתאר שלו‪ .‬לדברי ברנרד אבישי‪ ,‬אשר ראיין את שני המנהיגים‪ ,‬ראש‬
‫ממשלת ישראל רוצה לכלול‪ ,‬מלבד העיר העתיקה‪ ,‬את הר הזיתים‪ ,‬עיר‬
‫דוד ו"חלק ניכר מן השכונה הערבית סילוואן‪ ".‬עבאס עמד על כך‬
‫הקדושים‪ .‬זאת משום שאף כי ישראל הרחיבה את טביעת הרגל‬
‫הטריטוריאלית שלה בעיר ‪ -‬כולל בכמה נקודות אסטרטגיות ‪ -‬רוב‬
‫הבנייה התרחשה באזורים שכבר היו בנויים‪ .‬אמנם עלול להיות קשה‬
‫יותר למתוח קו לחלוקה‪ ,‬ועוד יותר מורכב להסכים על אגן הקדוש‪ ,‬אך‬
‫הדבר עדיין אפשרי‪.‬‬
‫על אף עמדות ישראל במו"מ‪ ,‬תנופת המדיניות משנים קודמות ודרישות‬
‫חוזרות ונשנות של אוכלוסייה גדלה והולכת הביאו להמשך ההתרחבות‬
‫הטריטוריאלית‪ .‬מעת לעת חלה בה התמתנות כתוצאה מאיפוק של‬
‫משא ומתן אינו אמור להיות תרגיל תאורטי‪ .‬היה ותתחדשנה השיחות‬
‫יוכלו ישראלים ופלסטינים להמשיך את דיוניהם במונחים שהוגדרו ב‪-‬‬
‫‪ 2000-2001‬והמשיכו ב‪ - 2008-‬אבל אין פירוש הדבר שנכון לעשות זאת‪.‬‬
‫הצדדים נכשלו שוב ושוב בניסיונם להגיע להסכם בתנאים אלה‪ ,‬ואין‬
‫סיבה לצפות לתוצאה שונה בפעם הבאה‪ .‬אפילו בהתעלם מן הבנייה‬
‫הנוספת בהתנחלויות‪ ,‬הפערים כבר רחבים ‪ -‬מציאות שהייתה גלויה גם‬
‫בתקופה שהאווירה הייתה מפויסת יותר מכפי שהיא היום‪.‬‬
‫שההסדר יחול אך ורק על העיר‬
‫העתיקה‪30.‬‬
‫הממשלה ‪ -‬במיוחד במשך תקופה של שבעה חודשים החל במארס ‪2010‬‬
‫ועד נובמבר ‪ - 2010‬אך מאז תחילת אוסלו ב‪ 1993-‬ועד ‪ 2010‬גדלה‬
‫האוכלוסייה במזרח הכיר מ ‪ 305,000‬ל ‪ ,474,000‬כאשר האוכלוסיה‬
‫היהודית אשר מנתה רק כמה מאות בשנת ‪ ,1967‬גדלה ב ‪ 24‬אחוז מ‬
‫‪ 155,000‬ל ‪.31.192,000‬‬
‫באותו זמן‪ ,‬כפי שמראה הדו"ח המקביל‪ ,‬מדיניות ישראל הגבירה את‬
‫פגיעותן של הקהילות הפלסטיניות בעיר‪ .‬ירושלים הערבית של היום‬
‫מנותקת מן הגדה המערבית ומוגבלת מבחינה טריטוריאלית‪ ,‬מדינית‪,‬‬
‫כלכלית וחברתית‪ ,‬עד כדי כך שלמעשה אינה משמשת עוד כבירת הגדה‬
‫המערבית‪ .‬שינויים שחלים בתפיסת העיר על ידי הציבור היהודי בישראל‬
‫חשובים לא פחות‪ .‬במהלך עשרים השנים האחרונות סללה ישראל‬
‫כבישים והניחה תשתיות אחרות אשר קשרו הדוקות את אזורי המגורים‬
‫היהודיים וסביבתם המידית במארג האורבני הכלל‪-‬עירוני‪ .‬החוויה‬
‫השונה של העיר‪ ,‬יחד עם האמונה כי לא קיים פרטנר פלסטיני וכי האיום‬
‫לביטחון שצמח מתוך האזורים הערביים בעיר במהלך האינתיפאדה‬
‫השנייה הוא מציאות תמידית‪ ,‬הפחיתו את המוטיבציה לוויתורים מצד‬
‫ישראל‪.‬‬
‫חרף כל השינויים הללו‪ ,‬קיימת עדיין אפשרות תאורטית להגיע להסכם‬
‫מדיני על ירושלים מהסוג שקידמו רבים מחברי הקהילייה הבינלאומית‪:‬‬
‫חלוקה אתנית של העיר עם משטר מיוחד של שיתוף במקומות‬
‫‪ .29‬ברנרד אבישי כתב כי עבאס האמין שגם מצרים והוותיקן עשויות להיות מעורבות‪.‬‬
‫‪ .Avishai, op. cit‬למידע נוסף על שיחות אולמרט‪-‬עבאס‪ ,‬ר'‬
‫‪Crisis Group Middle East Report N°95, Tipping Point? Palestinians and‬‬
‫‪the Search for New Strategy, 26 April 2010.‬‬
‫‪ .Avishai, op. cit 30‬מהשיחות המקבילות בראשות ציפי לבני‪ ,‬וקריע‪ ,‬דווח כי‬
‫הפלסטינים "עמדו על כך שמעמד מזרח ירושלים יהיה זהה לשאר השטח הפלסטיני בגדה‬
‫המערבית וברצועת עזה‪ ",‬דבר המצביע על אי נוחות בשל המושג המעורפל‪ ,‬ובפוטנציה‬
‫מרחיב מאוד‪ ,‬של "האגן הקדוש‪".‬‬
‫‪“The Political Situation in Light of‬‬
‫‪Developments with the U.S. administration and Israeli Government and‬‬
‫‪Hamas’s Continued Coup d’Etat”, PLO Negotiation Affairs Department,‬‬
‫‪ .December 2009‬עותק של המסמך נמצא בידי קבוצת המשבר‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪Habitat International Coalition, “The Realization of Economic,‬‬
‫‪Social and Cultural Rights”, submission to the UN Commission on‬‬
‫‪Human Rights, E/CN.4/Sub.2/1994/NGO/73, August‬‬
‫‪ .1994; Jerusalem: Facts and Trends: 2012, op. cit., p. 9‬האוכלוסיה‬
‫הפלסטינית במזרח הייתה לפי מפקד האוכלוסין הישראלי ב ‪ ;66,000 1967‬ב ‪ 1993‬היא‬
‫הייתה ‪Habitat International Coalition, op. cit. .150,000‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪7‬‬
‫ב‪ .‬שלוש החגורות של ירושלים‬
‫חרף היריבויות הפנימיות‪ ,‬כארבעה וחצי עשורים מאוחר יותר יצרו כל‬
‫התמרונים הללו מפה של מזרח ירושלים המורכבת משלוש חגורות‪:‬‬
‫בתהליך ביסוס השליטה במזרח העיר‪ ,‬יצרה ישראל שלוש חגורות פחות‬
‫או יותר קונצנטריות של נוכחות יהודית‪ .‬חלק משטחים אלה נמצאים‬
‫מחוץ לגבולות המוניציפליים המורחבים של ירושלים‪ ,‬אך כולם נמצאים‬
‫מצדו המערבי של התוואי המתוכנן של גדר ההפרדה בגדה המערבית‪,‬‬
‫שישראל החלה להקים ב‪.2002-‬‬
‫החגורה החיצונית מקיפה את השטח המיועד ל"ירושלים רבתי"‪,‬‬
‫הכוללת שלוש "אצבעות" של התנחלויות המתפקדות כפרברים‪ ,‬וכל‬
‫אחת מהן משתרעת בערך ‪ 10‬ק"מ מן הגבולות המוניציפליים של העיר‬
‫אל תוך הגדה המערבית‪ :‬גבעת זאב בצפון‪ ,‬מעלה אדומים במזרח וגוש‬
‫עציון בדרום‪ 36.‬בעוד הישראלים חלוקים בשאלה אם הכרחי לחלק את‬
‫ירושלים במסגרת הסכם בעתיד‪ 37,‬יש הסכמה רחבה בציבור הישראלי‪,‬‬
‫תהיה התוצאה אשר תהיה‪ ,‬על הכללת שלוש ההתנחלויות של "ירושלים‬
‫לנוכח השליטה המובהקת של ישראל באזור ירושלים‪ ,‬אפשר היה לחשוב‬
‫שתכנון אורבני בעיר נובע מתכנית מוגדרת ומוסכמת‪ .‬ואמנם‪ ,‬כפי‬
‫שראינו לעיל‪ ,‬היה קונצנזוס לאומי שעל ישראל להכות שורשים בעיר‬
‫המזרחית‪ ,‬וכפי שנראה להלן‪ ,‬קיימים מרכיבים של התשתית העירונית‬
‫שנבנו עם חזון ארוך טווח‪ .‬יחד עם זאת יש חשיבות לא פחות גדולה‬
‫למאבקים‪ ,‬ליריבויות ולתחרות בין שחקנים פוליטיים וביורוקרטיים‬
‫שונים שהפכו את מדיניות ההתנחלות הישראלית לאנדרלמוסיה מלאה‬
‫פולמוסים פנימיים יותר מהנראה לעין‪ .‬בתשלובת זו משקלה של עיריית‬
‫ירושלים נמוך יחסית‪ ,‬מאפיין ששורשיו עוד בתקופה שבין מלחמות‬
‫העולם‪ ,‬כאשר שלטונות המנדט‪ ,‬העבירו סמכויות מראש העיר ומן‬
‫העירייה המשותקת אל הנציב העליון הבריטי‪ ,‬לנוכח העיר המבותרת‬
‫עמוקות בין יהודים לערבים‪.‬‬
‫כאשר הוקמו שכונות הטבעת )נווה יעקב‪ ,‬גילה‪ ,‬תלפיות‪-‬מזרח‪ ,‬רמות‬
‫אלון‪ ,‬פסגת זאב( מתוך כוונה להקיף את מרכזי העיר היהודית והעיר‬
‫סמכויות אלה עברו בירושה בסופו של דבר למשרד הפנים של ישראל‪,‬‬
‫הערבית‪ 39.‬למרות תהליך אוסלו ‪ -‬או אולי בגללו‪ - 40‬הוקמו בשנות ה‪90-‬‬
‫שעדיין ממלא תפקיד מרכזי בעיר‪ ,‬כמו גם משרדי הממשלה האחרים‪32.‬‬
‫שתי שכונות נוספות‪ ,‬רמת שלמה בצפון והר חומה בדרום‪ ,‬כדי למלא‬
‫פערים בולטים בטבעת‪ ,‬והשאירו רק פער קטן במזרח‪ ,‬בין הר הצופים‬
‫לבין ג'בל מוכאבר‪ ,‬כפתח המשמעותי היחיד לגדה המערבית‪ .‬מאז‬
‫מתמקדת הבנייה בחגורה זו בהרחבת אזורי המגורים היהודיים‬
‫ובעיבויים‪.‬‬
‫יוזמות משותפות של הממשלה ושל העירייה מאפשרות גם לרשויות‬
‫לאומיות להשפיע על ההתפתחויות‬
‫בעיר‪33.‬‬
‫במציאות שבה לעירייה‬
‫יכולת תכנון מוגבלת אבל אחריות מלאה לאספקת שירותים )ליהודים‬
‫ולערבים כאחד(‪ ,‬העירייה בדרך כלל מעדיפה עיר קומפקטית והתמקדות‬
‫בפיתוח אזורי הליבה‬
‫שלה‪34,‬‬
‫ידועים כמקדמי עיר "מורחבת‬
‫בעוד משרדי הממשלה ברמה הארצית‬
‫אופקית‪35".‬‬
‫רבתי" במדינת‬
‫ישראל‪38.‬‬
‫החגורה האמצעית מורכבת בעיקר מהתנחלויות שמתפקדות כשכונות‬
‫מגורים בתוך הגבולות המוניציפליים‪ .‬אלה היו בין ההתנחלויות‬
‫הראשונות‪ .‬בשלהי שנות ה‪ 60-‬ובראשית שנות ה‪ 70-‬הקימה ישראל‬
‫שרשרת של שכונות ‪ -‬גבעת המבתר‪ ,‬מעלות דפנה‪ ,‬רמת אשכול והגבעה‬
‫הצרפתית ‪ -‬שקישרו את ירושלים המערבית עם אזור הר הצופים‬
‫שבמזרח ירושלים‪ ,‬שהיה מובלעת יהודית בחסות האו"ם בין ‪ 1949‬ל‪-‬‬
‫‪ .1967‬החגורה האמצעית התרחבה בשנות ה‪ 70-‬ובראשית שנות ה‪80-‬‬
‫החגורה הפנימית ביותר‪ ,‬המקיפה את העיר העתיקה ואת האגן הסובב‬
‫אותה‪ ,‬כוללת את המקומות הקדושים ואת האתרים ההיסטוריים‬
‫העירייה‪ ,‬המעדיפה עיר קומפקטית‪ ,‬עד הקצה‪ ,‬בטענה כי יש להוציא משולי התחום‬
‫‪ 32‬מייקל דמפר מציין כי משרד החוץ דואג למצב של הנוצרים במדינה‪ ,‬משרד הדתות‬
‫ומשרד הביטחון ממלאים תפקידים מרכזיים בהגדרת המעמד ואופן הגישה למקומות‬
‫המוניציפלי של העיר שכונות ערביות ‪ -‬אך לא יהודיות‪.‬‬
‫‪ 36‬אוכלוסיית מעלה אדומים ובית"ר עילית מונה למעלה מ‪ 35,000-‬נפש‪ ,‬ובגבעת זאב יש‬
‫הקדושים‪ ,‬ומשרדי השיכון‪ ,‬המסחר והתעשייה והקליטה מבטיחים לעצמם מקום‬
‫יותר מ‪ 11,500-‬תושבים‪" .‬קובץ ישובים ‪ "2010‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫לפרויקטים של פיתוח משלהם‪ .‬ר' ‪Michael Dumper, The Politics of Jerusalem‬‬
‫‪ 37‬מפלגות המרכז‪-‬שמאל "העבודה" ו"מרצ" תומכות רשמית בחלוקת העיר כחלק מהסכם‬
‫‪ .since 1967 (New York, 1997), p. 46‬המועצה לתכנון לאומי של ישראל‪ ,‬הפועלת‬
‫שלום‪ .‬הן דוגלות בהיותה של ירושלים בירת שתי המדינות‪ ,‬המחולקת במידה רבה על פי‬
‫בחסות משרד הפנים‪ ,‬כוללת נציגים ממשרדי השיכון‪ ,‬התחבורה‪ ,‬החקלאות‪ ,‬התעשייה‬
‫העיקרון "כל מה שערבי צריך להיות פלסטיני" ו‪"-‬כל מה שיהודי צריך להיות ישראלי‪".‬‬
‫והמסחר והתיירות וכן נציגי ערים שונות ומוסדות לאומיים רלוונטיים‪ .‬התוצאה‪ ,‬כצפוי‪,‬‬
‫ראשי הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואהוד ברק תמכו במשא ומתן בקווי מתאר אלה‪,‬‬
‫היא שיתוק‪ .‬ועדת התכנון המחוזית ‪ -‬עם זכות וטו על הצעות עירוניות ‪ -‬סובלת מבעיות‬
‫שמקורם בפרמטרים שהציע הנשיא קלינטון בדצמבר ‪.2000‬‬
‫דומות‪ .‬שם‪.p. 99 ,‬‬
‫‪ 38‬ראש הממשלה נתניהו לא הותיר מקום לספק ביחס לעמדתו‪" :‬אפרת וגוש עציון הם‬
‫‪ 33‬דוגמה לכך היא החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי‪ .‬גם מנהל מקרקעי ישראל‪,‬‬
‫חלק אינטגרלי‪ ,‬מהותי ומובן מאליו של ירושלים רבתי‪ ...‬הם שעריה הדרומיים של‬
‫שהוא מוסד ממלכתי‪ ,‬משחק תפקיד מרכזי בעיר‪ .‬הוא בעל הקרקע הגדול ביותר בעיר‪,‬‬
‫ירושלים ולעולם יהיו חלק ממדינת ישראל‪ .‬אנחנו בונים אותם בלהט‪ ,‬באמונה ובאחריות‪".‬‬
‫שרכש כ‪ 10,000-‬דונם )‪ 10‬קמ"ר( ב‪ ,1948-‬ופי שלושה ב‪ .1967-‬הוא משולב בקרן‬
‫‪.Xinhua 28 August 2012‬‬
‫הקיימת לישראל‪ ,‬ופירוש הדבר שהקרקעות שבשליטתו יכולות לבוא לידי שימוש על ידי‬
‫‪Menachem Klein, “Jerusalem as an Israeli Problem: A Review of Forty‬‬
‫יהודים בלבד‪ .‬שם‪.pp. 101-102 ,‬‬
‫‪Years of Israeli Rule over Arab Jerusalem”, Israel Studies, vol. 13, no. 2,‬‬
‫‪39‬‬
‫‪summer 2008, p. 56 .‬‬
‫‪ 34‬ר' שם‪.pp. 47, 100-101 .‬‬
‫‪ 35‬משרד הבינוי והשיכון של ישראל‪ ,‬המיוצג בוועדת התכנון המחוזית‪ ,‬הוא אחד מהכלים‬
‫‪40‬‬
‫העיקריים להרחבת התנחלויות‪ .‬ראש העיר ניר ברקת מתח את העמדה המסורתית של‬
‫קצב ההתנחלות‪ .‬קבוצת המשבר‪ ,‬ראיון עם מומחה ישראלי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬נובמבר ‪.2010‬‬
‫יש הסבורים כי הציפייה לקראת הסכם הקבע עודדה את ממשלת ישראל להגביר את‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫המקודשים‪ .‬המבצעים העיקריים של פעילות ההתנחלות אינם‬
‫הממשלה‪ ,‬אלא קבוצות מתנחלים‪ ,‬לרבות ארגונים לא ממשלתיים‬
‫וישיבות‪ ,‬הנהנים מגיבוי ממשלתי ומן התמיכה שהממשלה מעניקה‬
‫לפרויקטים הארכאולוגיים‪ ,‬החינוכיים והתיירותיים שלהם‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫הארגונים הלא‪-‬ממשלתיים בונים טבעת רציפה של התנחלויות יהודיות‬
‫באזור העיר העתיקה בתקווה שזו תמנע נסיגה מליבת העיר בכל הסדר‬
‫אפשרי‪41.‬‬
‫הכוונה היא ש"חומת האש" תכלול דיור יהודי )"מיקרו‪-‬‬
‫ההתנחלויות"‪ 42‬ו‪"-‬מאחזי מזרח ירושלים"‪ (43‬וגנים לאומיים המופעלים‬
‫על ידי מתנחלים‪ .‬התנחלויות אלה קטנות אך דורשות טביעת רגל‬
‫ביטחונית נרחבת המטילה הגבלות על חיי הפלסטינים שם‪ .‬לגנים‬
‫הלאומיים נחוצים גם שטחים נוספים‪ .‬הטבעת הפנימית משתרעת קצת‬
‫מעבר לאגן הקדוש ומגיעה לשכונות הפלסטיניות שיח' ג'ראח בצפון‪,‬‬
‫ג'בל מוכאבר בדרום ולפסגת הר הזיתים‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫א‪ .‬החגורה החיצונית‪ :‬גיבוש ירושלים רבתי‬
‫יעד ישראלי מרכזי של יצירת "ירושלים רבתי" על תא שטח גדול‪ ,‬בעיקר‬
‫מאז ‪ ,1980‬הוא להפוך את בירת ישראל מעיר ספר הגובלת בשטחים‬
‫ערביים משלושת עבריה‪ ,‬לעיר בעלת עורף ישראלי‪ 45.‬בדומה לגוש דן של‬
‫תל אביב ולקריות של חיפה‪ ,‬האזורים הסובבים אמורים להעניק עומק‬
‫אסטרטגי על ידי "מיתון מצבה הפגיע של העיר כאצבע ישראלית‬
‫המוקפת‬
‫ערבים"‪46.‬‬
‫מעלה אדומים‪ ,‬גבעת זאב והתנחלויות אחרות‬
‫בחגורה החיצונית נבנו במקומות גבוהים כדי להגן על רשת הכבישים‬
‫הסובבת את ירושלים וכדי לחסום גישה יבשתית עוינת אל העיר מצפון‪,‬‬
‫ממזרח ומדרום‪ .‬ככל שחלף הזמן‪ ,‬שיקולים כלכליים נעשו חשובים לא‬
‫פחות מאלה הקשורים לביטחון‪ ,‬ובמיוחד אספקת דיור בעלות נמוכה‪.‬‬
‫במזרח‪44.‬‬
‫‪ 41‬בהצהרה בוטה במיוחד ומצוטטת תכופות אמר עדי מינץ‪ ,‬חבר הועד המנהל של אלעד‬
‫)עמותת מתנחלים(‪" :‬היעד שלנו ברור‪ :‬להשיג אחיזה במזרח ירושלים‪ ,‬כדי ליצור מצב‬
‫בלתי‪-‬הפיך ב'אגן הקדוש' סביב לעיר העתיקה‪" ".‬הארץ"‪ 23 ,‬באפריל ‪ .2006‬יוני עובדיה‪,‬‬
‫דובר מתנחלים בנחלת שמעון ]שייח' ג'ראח[ הסביר את חשיבותם של מגורי יהודים באזור‬
‫בהצביעו על "רצף טריטוריאלי למעלה זיתים ולהר הצופים‪ ",‬ערוץ ‪ ,10‬המקור‪10 ,‬‬
‫בנובמבר ‪ .2010‬מתי דן‪ ,‬יו"ר ישיבת עטרת כוהנים‪ ,‬אמר‪" :‬את קידמת ציון בשכונת אבו‬
‫דיס ניתן לראות מן הפרלמנט הפלסטיני‪ .‬שכונה זו תמנע מכל ה]יוסי[ ביילינים ומכל‬
‫ה]יאסר[ ערפאתים להפוך את אבו דיס למיני‪-‬עזה‪ .‬העולם כולו רוצה לחלק את ירושלים‪,‬‬
‫כולל ארה"ב‪ .‬הם אפילו אינם מכירים בעובדה שרמות א' ]שכונת מגורים בחגורה‬
‫האמצעית[ שייכת לנו‪ .‬הבטן הרכה של מזרח ירושלים היא העיר העתיקה‪ ,‬הר הזיתים‬
‫ומזרחה‪ .‬ההתיישבות היהודית במקומות אלה היא מגן אנושי משמעותי יותר מכל קיר או‬
‫גדר‪ ".‬חגית רוטנברג‪" ,‬משחררים את ירושלים כל יום‪ ",‬בשבע‪ 13 ,‬במאי ‪ .2004‬יוסי‬
‫ביילין הוא שר לשעבר הפועל להשגת הסדר מדיני‪.‬‬
‫‪ 42‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬צוות שלום עכשיו )עמותה ישראלית המקדמת את פתרון שתי‬
‫המדינות(‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 43‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬פקיד ממשל אמריקני‪ ,‬ירושלים‪ ,‬נובמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 44‬פעיל ישראלי תיאר את קשת ההתנחלויות ברחבי העיר העתיקה הכוללת‪ ,‬מדרום לצפון‪,‬‬
‫את בית יהונתן ובית הדבש בסילוואן‪ ,‬הגן הלאומי עיר דוד בסילוואן‪ ,‬התנחלות נוף ציון‬
‫בג'בל מוכאבר‪ ,‬התנחלות קידמת ציון באבו דיס‪ ,‬התנחלויות מעלה זיתים ומעלות דוד ליד‬
‫בית הקברות היהודי על הר הזיתים‪ ,‬התנחלות שער המזרח בשועפט‪ ,‬התנחלות בית החושן‬
‫‪ 45‬גבעת זאב‪ ,‬מעלה אדומים‪ ,‬ואפרת ‪ -‬הנמצאות מחוץ לתחום השיפוט של ירושלים ‪-‬‬
‫הוקמו ב‪ .1982-‬ממשלות רבין ונתניהו שתיהן החליטו באמצע שנות ה‪ 90-‬להקים עיריית‪-‬‬
‫על האמורה לכלול את התנחלויות ירושלים רבתי‪ ,‬אך ההחלטה מעולם לא יושמה‪.‬‬
‫‪Nadav Shragai, Protecting the Contiguity of Israel: The E-1 Area and the‬‬
‫‪.Link, Jerusalem Center for Public Affairs, May 2009‬‬
‫על פסגת הר הזיתים‪ ,‬ישיבת בית האורות בקצה הצפוני של הר הזיתים‪ ,‬הגן הלאומי עמק‬
‫‪ 46‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬חבר לשעבר במועצה לביטחון לאומי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מארס ‪.2010‬‬
‫צורים על הר הזיתים‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬מכלול שמעון הצדיק בשייח' ג'ראח‪" .‬אם תחבר את‬
‫מנהל מחוז ירושלים לשעבר במשרד השיכון הצהיר‪" :‬עשינו מאמצים אדירים לאתר‬
‫הנקודות‪ ,‬תבין מהר מאוד שהם מנסים ליצור רצף טריטוריאלי יהודי מסביב לעיר‬
‫אדמות מדינה ליד ירושלים והחלטנו לתפוס אותן לפני‪ ...‬שלערבים תהיה שם אחיזה‪ ...‬זה‬
‫העתיקה‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬הוועד הישראלי נגד הריסת בתים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר‬
‫מבטיח מרחב מחיה עבור דור העתיד‪ .‬אם לא נעשה זאת היום‪ ,‬ילדינו ונכדינו ייסעו‬
‫‪.2010‬‬
‫לירושלים דרך סביבה ערבית עוינת‪.Dumper, p. 117 ".‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫הליבה הפנימית של מזרח ירושלים‬
‫מקור‪Negotiations Support Unit – Negotiation Affairs Department. :‬‬
‫השמות הנזכרים במפה נבחרו על ידי יוצריה ואינם מבטאים בהכרח את בחירת השמות של קבוצת המשבר‬
‫כדי להעניק מרחב להתפתחות נוספת לאחת הערים הצפופות ביותר‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪10‬‬
‫בישראל‪ ,‬יש התומכים בהרחבה רשמית של הגבולות המוניציפליים כך‬
‫שיכללו את התנחלויות ירושלים רבתי וכן ערים ישראליות ממערב‬
‫והכבישים יהפוך לגבול‪ ,‬יצמצם הדבר את האוכלוסייה הערבית של‬
‫ירושלים לפחות ב‪ ,50,000-‬ינתק את ירושלים מהגדה המערבית‪,‬‬
‫ולמעשה ינתק את חלקה הצפונית של מדינה פלסטינית אפשרית‬
‫מאז סוכלה המשך ההתרחבות בשל התנגדות של ערים ויישובים‬
‫סמוכים אמידים יותר שאינם רוצים "לשלם יותר מסים בגלל העוני של‬
‫מדרומה‪53.‬‬
‫לירושלים‪ .‬ב‪ 1993-‬זכתה ירושלים בשטח נוסף מתוך ישראל עצמה‪ 47,‬אך‬
‫ירושלים;"‪ 48‬הלובי הסביבתי רב העוצמה של ירושלים המתנגד‬
‫להרחבהמערבה כדי להגן על החורש הסמוך; וכמובן‪ ,‬על ידי האיום של‬
‫גינוי‬
‫בינלאומי‪49.‬‬
‫וכך‪ ,‬חרף התגברות מאמצי השתדלנות הקוראים‬
‫להעביר את "חוק ירושלים רבתי‪ ",‬לא סביר שהוא יעבור בעתיד הנראה‬
‫לעין‪50.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מה שלא הושג באמצעות חקיקה ייתכן ויושג על ידי הקמת‬
‫מכשול ההפרדה‪ .‬אחד היעדים המפורשים שלה היה לשפר את המצב‬
‫הביטחוני; מטרה אחרת‪ ,‬שהוסתרה בכוונה תחילה‪ ,‬היה לעצב את‬
‫גבולה המזרחי של ישראל‪ ,‬כולל באזור ירושלים‪ 51.‬עד כה מכלילה גדר‬
‫ההפרדה את גבעת זאב‪ ,‬ואף כי ההרחבות המתוכננות סביב מעלה‬
‫אדומים הוקפאו‪ ,‬על פי דיווחים תתחדש הבנייה סביב גוש עציון לפני‬
‫סוף ‪ .2012‬תוואי גדר ההפרדה משולב עם כביש הטבעת המזרחי של‬
‫ירושלים‪ ,‬עורק תנועה בצורת קשת באורך ‪ 15‬ק"מ המקשרת בין‬
‫ההתנחלויות היהודיות של מזרח ירושלים תוך עקיפת יישובים‬
‫פלסטיניים והפרדתם אלה מאלה‪ 52.‬היה וקומפלקס החומות‪ ,‬הגדרות‬
‫עקב כך הפעילה הקהילייה הבינלאומית לחץ על ישראל להימנע‬
‫מהרחבת גדר ההפרדה‪ ,‬שרוב רובה כבר הושלם באזור ירושלים‪ ,‬סביב‬
‫מעלה אדומים וגוש עציון‪ 54.‬פרויקט קשור אך נפרד‪ ,‬הקמת התנחלות‬
‫חדשה ב"אזור ‪ "E-1‬המשתרע בין מעלה אדומים לירושלים‪ 55,‬ממלא‬
‫תפקיד מרכזי בתכנית ירושלים רבתי ועלולה להיות לו אותה השפעה‬
‫מזיקה על מדינה פלסטינית בדומה לזו עליה התריעה קבוצת המשבר‬
‫בעבר‪ :‬הוא יפריד את מזרח ירושלים מהגדה המערבית ויחדיר שלוחה‬
‫עבה לתוך הגדה המערבית שתפצל למעשה את הרצף האורבני לשני‬
‫חצאים‪ 56.‬אמנם פעילות מסוימת באתר נמשכה‪ ,‬כולל סלילת כבישים‬
‫רחבים‪ ,‬הקמת תשתית ציבורית גדולה ובניית תחנת המשטרה‪ 57,‬אך עד‬
‫הידוע לשמצה‪ ,‬שעקב איכותו הירודה והשיפוע התלול שלו הוא כה מסוכן‪ ,‬עד ש"רבים‬
‫פשוט ויתרו על הנסיעה לחצי השני של הגדה המערבית כי הם מסרבים לנסוע בו‪ ".‬ראיונות‬
‫קבוצת המשבר‪ ,‬פלסטינים תושבי רמאללה ובית לחם‪ ,‬מארס ‪.2011‬‬
‫‪ 53‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬חבר לשעבר במועצה לביטחון לאומי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מארס ‪.2011‬‬
‫‪ 54‬נכון ליולי ‪ ,2011‬למעלה מ‪ 60-‬אחוז מגדר ההפרדה כבר נבנו‪ ,‬כ‪ 8-‬אחוזים היו בבנייה‪,‬‬
‫ו‪ 30-‬אחוז לא החלו‪ .‬מלבד הפתח שנשאר לאזור ‪ ,E-1‬שני הקטעים שעדיין לא נבנו‪ ,‬אך‬
‫‪ 47‬ועדת קוברסקי ‪ -‬שהוקמה בשנת ‪ 1986‬כדי לבחון את הרחבת תחום השיפוט ‪ -‬המליצה‬
‫להרחיב את העיר מערבה‪" ,‬כדי לחזק את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל על ידי‬
‫הגדלת אוכלוסייתה ]היהודית[ והרחבת בסיסה הכלכלי"‪.Benvenisti, op. cit. p. 51 .‬‬
‫בעקבות המלצה זו הוסיף שר הפנים ‪ 17,000-‬דונם )‪ 23‬קמ"ר( לגבולות המוניציפליים של‬
‫העיר ירושלים‪.‬‬
‫‪ 48‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬חבר מועצת מבשרת ציון‪ ,‬מבשרת ציון‪ ,‬ינואר ‪.2011‬‬
‫‪ 49‬מהנדס העיר לשעבר של ירושלים אורי שטרית טען כי "אין כל כיוון אחר להתרחבותה‬
‫של ירושלים אלא מערבה… הדיבורים על התרחבות מזרחה באים מאלה שלא הפנימו את‬
‫העובדה שאין עוד קרקע ציבורית במזרח ירושלים ושאי אפשר עוד להפקיע אדמות כבעבר‬
‫בשל המצב הגאופוליטי בישראל ובעולם‪ ".‬מלבד זאת‪ ,‬הוא הוסיף‪ ,‬הרחבה מזרחה "תהיה‬
‫טיפה בים‪ .‬במקרה הטוב ביותר היא תספק ‪ 4,000‬יחידות דיור‪ ,‬ואילו הצורך בירושלים‬
‫הוא פי עשרה‪ ".‬אורית בר גיל‪" ,‬הכל בשם הדמוגרפיה"‪ ,‬גלובס‪ 29 ,‬בספטמבר ‪2005‬‬
‫‪ 50‬ראיונות קבוצת המשבר‪ ,‬חברי כנסת מקדימה ומן הליכוד ויועציהם המדיניים‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬ספטמבר‪-‬דצמבר ‪ .2010‬עם זאת‪ ,‬התמיכה בכנסת אינה מבוטלת ונכללים בה‬
‫חברי כנסת מקדימה‪ ,‬ישראל ביתנו‪ ,‬הליכוד וש"ס‪ .‬אחד מן התומכים המובהקים בחוק‪,‬‬
‫אריה הס‪ ,‬יו"ר התנועה לחיזוק ירושלים‪ ,‬טען שהוא יהווה את "התשובה הישראלית‬
‫להכרזת העצמאות הפלסטינית החד‪-‬צדדית‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ינואר‬
‫‪.2011‬‬
‫‪ 51‬ראיונות קבוצת המשבר‪ ,‬אנשי ממשל ישראליים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי‪-‬דצמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 52‬הכביש ממעלה אדומים דרומה אל הר חומה וגילה וצפונה לפסגת זאב‪ ,‬נווה יעקב ואזור‬
‫התעשייה עטרות‪ .‬הרעיון במקורו עלה בראשית שנות ה‪ 90-‬כדרך להפחית את עומס‬
‫שעדיין לא ניתן להם אישור ממשלתי‪ ,‬נמצאים במובלעת בית איכסא בצפון גוש עציון‬
‫שבדרום‪“The Humanitarian Impact of the Barrier Fact Sheet”, UN Office .‬‬
‫‪for the Coordination of Humanitarian Affairs – occupied Palestinian‬‬
‫‪ .territory (OCHA-oPt), July 2012‬נציגי צה"ל סיפרו לבית המשפט העליון ביולי‬
‫‪ 2012‬על תכניות להתחיל מחדש את בניית מכשול ההפרדה סביב גוש עציון בסוף ‪2012‬‬
‫ולהקים את הקטע סביב מעלה אדומים במהלך ‪ .2013‬שתדלנות של מנהיגות גוש עציון‬
‫נגד בניית מכשול ההפרדה הביאה לכך שנתניהו הכריז על בחינה מחודשת של תוואי ה‬
‫מכשול ובכך נדחתה הקמתו בלא תאריך יעד‪ .‬ישי קרוב‪" ,‬נתניהו‪" :‬נבחן מחדש את תוואי‬
‫הגדר"‪ ,‬ערוץ ‪ 27 , 7‬באוגוסט ‪.2012‬‬
‫‪ 55‬התכנית כוללת הקמת התנחלות חדשה )מבשרת אדומים( שתיבנה על ארבע גבעות‬
‫מצפון למעלה אדומים‪ .‬התוואי המיועד של מכשול ההפרדה מצביע על האפשרות שהשטח‬
‫יכלול לא רק את ההתנחלות החדשה אלא גם רצועה גדולה של קרקע הכוללת התנחלויות‬
‫חדשות מצפון‪ ,‬ממזרח ומדרום‪ ,‬שכמה מהן‪ ,‬כמו כפר אדומים‪ ,‬חודרות עד ‪ 7‬ק"מ ממעלה‬
‫אדומים אל תוך הגדה המערבית‪.‬‬
‫‪ 56‬דו"ח קבוצת המשבר במזרח התיכון מס' ‪ ,44‬חבית חומר הנפץ הירושלמית‪ 2 ,‬באוגוסט‬
‫‪ .2005‬העיתונאי ניר חסון כתב על ‪" :E-1‬לאזור יש תכנית אב כללית‪ ,‬אשר ממנה נגזרות‬
‫עוד חמש תכניות אב‪ :‬שתיים לדיור‪ ,‬אחת תעשייתית‪ ,‬אחת לבתי מלון ואחת למאגר מים‬
‫בשם "כתף צופים‪ ".‬תכנית אזור התעסוקה היא בשטח של ‪ 1,340‬דונם‪ ,‬כולל עשרה בתי‬
‫מלון עם ‪ 2,152‬חדרים‪ ,‬עוד ‪ 260‬יחידות דיור‪ .‬תכנית הדיור מחולקת לשני אזורים‪:‬‬
‫הדרומי‪ ,‬בו מתוכננות ‪ 1,250‬יחידות דיור על קרקע בשטח של ‪ 935‬דונם‪ ,‬והמזרחי‪ ,‬בו‬
‫מתוכננות ‪ 2,400‬יחידות דיור על קרקע בשטח של ‪ 1,250‬דונם‪" ".‬מה זה בכלל ‪"?E-1‬‬
‫התנועה בירושלים המערבית ולזרז את התנועה בין ההתנחלויות בחלק המזרחי של העיר‪.‬‬
‫הארץ‪ 4 ,‬בדצמבר ‪.2012‬‬
‫כאשר הועלו בפני ראש הממשלה אריאל טענות כי פרויקט זה עלול לנתק את צפון הגדה‬
‫‪ 57‬נסללו דרכי גישה רחבות – ולהן בין שניים לשישה נתיבים ‪ -‬כולל גשר המחבר את‬
‫המערבית מדרומה ולהזיק ל"קיימות" של מדינה פלסטינית עתידית‪ ,‬הכביש תוכנן מחדש‬
‫ההתנחלות שעדיין לא הוקמה עם מעלה אדומים; ותשתיות מים‪ ,‬חשמל וביוב הונחו‬
‫כדי לספק "רציפות תעבורתית" ‪ -‬דרך ארבעה גשרים ושלוש מנהרות ‪ -‬עבור הפלסטינים‪.‬‬
‫ושלטים גדולים מבשרים לעוברי אורח כי התנחלות בשם "מבשרת אדומים" תוקם באתר‪.‬‬
‫בחלק הדרומי של ירושלים‪ ,‬הכביש יעבור ממערב לגדר ההפרדה ולפיכך קרוב לוודאי לא‬
‫רק שני מרכיבים שלה הוקמו במקום עד כה‪ :‬בסיס משמר הגבול "מצודת אדומים" ‪-‬‬
‫יעמוד לרשות הפלסטינים מהגדה המערבית‪ ,‬שייאלצו להמשיך להשתמש בדרכים‬
‫מתחם של למעלה מ‪ 100-‬מבנים‪ ,‬המשרתים גם את מטה "עוטף ירושלים" של מג"ב‪ ,‬נחנך‬
‫עקלקלות כ‪ 8-‬ק"מ מזרחה‪ .‬זהו כביש ואדי אל‪-‬נאר ]"עמק האש‪ ",‬או "עמק הגיהינום"[‬
‫בנובמבר ‪ ,2003‬וכיום מתבצעת בו הרחבה; והמטה הגדול של משטרת ש"י )שומרון‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪11‬‬
‫כה הצליחו מאמצים בינלאומיים למנוע את בנייתן של יחידות הדיור‬
‫ואת שרפאת ותהפוך אותן למובלעת‬
‫המתוכננות‪58.‬‬
‫מקדמות עוד התנחלות חדשה‪ ,‬גבעת יעל‪ ,‬בקצה הדרום‪-‬מערבי של‬
‫ירושלים‪ ,‬ליד העיר הערבית בית ג'אלא‪ .‬יחד עם הר חומה בשוליים‬
‫הדרום‪-‬מזרחיים של ירושלים‪ ,‬שלוש ההתנחלויות היהודיות ייצרו רצף‬
‫יהודי ארוך שינתק את הרצף העירוני של בית לחם מירושלים‬
‫ייתכן שזה עומד להשתנות‪ .‬בתגובה להחלטת העצרת הכללית של‬
‫האו"ם ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ ,2012‬ששדרגה את פלסטין למעמד של מדינה‬
‫משקיפה שאינה חברה‪ ,‬הודיעה ישראל על כוונתה לבנות ‪ 3,000‬יחידות‬
‫דיור חדשות במזרח ירושלים ובגדה המערבית‪ 59‬ולחדש תהליכי תכנון‬
‫שהוקפאו‪ ,‬בייחוד באזור ‪ 60.E-1‬הפשרת התכנון נתפסה בעיני הקהילייה‬
‫הבינלאומית כמכת מוות אפשרית לפתרון שתי‪-‬המדינות‪ ,‬משום‬
‫שמשמעותו הפרדה כמעט מוחלטת של מזרח ירושלים מן הגדה‬
‫המערבית וניתוק המרחבים העירוניים המחברים את רמאללה‪ ,‬ירושלים‬
‫ובית לחם במדינה פלסטינית עתידית ככל שתהיה‪.‬‬
‫גם ההתפתחויות בצד הדרומי של ירושלים הן מקור לדאגה‪ .‬גבעת‬
‫המטוס‪ ,‬ההתנחלות החדשה המתוכננת ליד גילה‪ ,‬תנתק את בית צפאפא‬
‫פלסטינית‪61.‬‬
‫קבוצות עסקיות‬
‫הפלסטינית )אל קודס(‪ .‬יש המכנים תכנית זו "מיני ‪ "E-1‬או "‪E-1‬‬
‫הדרומית‪ ",‬כי בדומה ל‪ E-1-‬המקורית‪ ,‬היא תגביל מאוד את התנועה‬
‫של פלסטינים בתוך ירושלים‬
‫ומסביבה‪62.‬‬
‫התגובה ‪ -‬בעיקר מאירופה ‪ -‬הייתה יחסית חריפה ומהירה וגם ארה"ב‬
‫הביעה את התנגדותה‪ 63.‬למרות מאמצים דיפלומטיים‪ 64,‬פחות משבוע‬
‫לאחר ההצבעה בעצרת הכללית אישרה המועצה העליונה לתכנון של‬
‫המנהל האזרחי שתי תכניות בנייה המונות יחד ‪ 3,246‬יחידות דיור‬
‫בתוך אזור‬
‫‪E-1;65‬‬
‫ועדת התכנון והבנייה של מחוז ירושלים אישרה‬
‫‪ 1,500‬יחידות דיור ברמת שלמה;‪ 66‬ונראה כי אישורים נוספים צפויים‬
‫ויהודה( בשוליים המזרחיים של אזור ‪ ,E-1‬שנחנך ב‪ .2008-‬נוער הגבעות )מתנחלים‬
‫קיצוניים צעירים( שניסו להקים מאחז ארעי באזור במאי ‪ 2011‬פונו שוב ושוב על ידי‬
‫‪ 61‬גם הכפרים הפלסטיניים ואדי פוקין‪ ,‬בתיר‪ ,‬חוסאן‪ ,‬וולאג'ה‪ ,‬ונחאלין עלולים להיות‬
‫מנותקים במובלעת‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬הצעות ישראל במהלך שיחות אולמרט‪-‬עבאס באנאפוליס‬
‫המשטרה‪ .‬ב‪ 17-‬באוגוסט ‪ ,2011‬בזמן שהתקיימו מחאות הצדק החברתי בישראל‪ ,‬ערכו‬
‫ב‪ 2007-2008-‬על ריבונות פלסטינית על כביש גוש עציון נתקלו בדחייה פלסטינית‬
‫תושבי מעלה אדומים מחאה משלהם והפגינו בשטח בקריאה לקדם את הבנייה‪ .‬תצפיות‬
‫מוחלטת‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬משתתף ישראלי במשא ומתן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מארס ‪.2011‬‬
‫קבוצת המשבר‪ ,‬מאי ‪ ,2010‬יוני ‪ ;2011‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬תושב מעלה אדומים‪ ,‬מרץ‬
‫‪ 62‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה ישראל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪ .2010‬משתתף ישראלי‬
‫‪.2012‬‬
‫לשעבר במשא ומתן אמר כי באנאפוליס הר חומה הייתה ההתנחלות היחידה במזרח‬
‫‪ 58‬ב‪ 2004-‬קיבלה מזכירת המדינה דאז קונדוליזה רייס מראש ממשלת ישראל אריאל‬
‫ירושלים שאש"ף דרש לפרק‪ ,‬בטענה כי היא משבשת את הקשר בין ירושלים לבית לחם‪.‬‬
‫שרון הבטחה שישראל לא תבנה באזור ‪ ;E-1‬מאז המשיכו הממשלים האמריקנים פעילות‬
‫ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מארס ‪ .2011‬אמנם קשה יותר לטעון כך לגבי " ‪E-1‬‬
‫בדרגים הגבוהים ביותר כדי למנוע את המשך העבודות‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬איש ממשל‬
‫הדרומי" מאשר לגבי אזור ‪ E-1‬המקורי‪ ,‬אך הממשל האמריקני הפעיל לחץ נגד הבנייה של‬
‫אמריקני‪ ,‬וושינגטון‪ ,‬נובמבר ‪ .2012‬ממשלת ישראל מעולם לא ויתרה על החייאת‬
‫שניהם‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬פקיד ממשל אמריקני‪ ,‬וושינגטון‪ ,‬ספטמבר ‪ .2010‬גורם‬
‫הפרויקט והמשיכה להמתין‪ .‬בשנת ‪ 2010‬אמר חבר ועדת חוץ וביטחון‪" :‬ארה"ב הבהירה‬
‫לשעבר במערכת הביטחון של ישראל הביע התנגדות לטענה שהגרסה הדרומית תמנע‬
‫שהם לא יסכימו לזה‪ .‬אבל אולי יגיע הרגע הנכון‪ .‬הכול זה שאלה של עיתוי‪ ".‬ראיון קבוצת‬
‫מדינה פלסטינית בת‪-‬קיימא אבל הכיר בעובדה שהבנייה מעוררת בעיה אחרת‪ :‬היא‬
‫המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬נובמבר ‪.2010‬‬
‫אמורה להקיף את הכפרים בית צפאפא ושרפאת בהתנחלויות‪ ,‬דבר המעלה את הסבירות‬
‫‪" 59‬תסתכל במפה ותעשה חשבון‪ :‬יותר ]מ‪ 14,000[-‬יחידות חדשות ‪ -‬רבות מהן באזורים‬
‫כי בסופו של דבר הם יהיו חלק מישראל‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מאי ‪.2011‬‬
‫בעלי חשיבות עליונה לפתרון שתי המדינות ‪ -‬דוהרות לקראת ביצוע‪ .‬זו אינה התפרצות‬
‫‪ 63‬מדינות אירופיות פרסמו גינוי חריף במיוחד ואחדות מהן זימנו את שגרירי ישראל‬
‫שגרתית ולא תמרונים טקטיים‪ .‬זוהי דחיפה אסטרטגית‪ ,‬מכרעת בקביעת גבולות ישראל‬
‫להסברים‪ .‬ארבע עשרה מתוך חמש עשרה המדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם‪,‬‬
‫באופן חד‪-‬צדדי בצורה שעל פי כל המבחנים האמפיריים‪ ,‬ובמונחים של השפעה מצטברת‪,‬‬
‫כולל כל החברות האירופיות )בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה ופורטוגל(‪ ,‬גינו את המהלכים;‬
‫היא חסרת תקדים מאז ‪."1967‬‬
‫‪t-‬‬
‫ארה"ב חסמה ניסיון שהמועצה תפרסם הצהרה נשיאותית בעניין‪ ,‬המחייבת קונצנזוס‪.‬‬
‫‪“Latest‬‬
‫"חברות מועצת הביטחון של האו"ם נוזפות בישראל על תכניות הבנייה בהתנחלויות‪",‬‬
‫‪j.org.il/LatestDevelopments/tabid/1370/currentpage/1/articleID/‬‬
‫הארץ‪ 19 ,‬בדצמבר ‪ .2012‬עם זאת אמרה דוברת מטעם מחלקת המדינה של ארה"ב‪,‬‬
‫‪627/Default.aspx.‬‬
‫ויקטוריה נולנד‪" :‬אנחנו מאוכזבים מאוד מכך שישראל מתעקשת על דרך הפעולה‬
‫‪Jerusalem,‬‬
‫‪Terrestrial‬‬
‫‪17/12/2012”,‬‬
‫‪Developments‬‬
‫‪ 60‬המומחה לירושלים דני זיידמן הסביר את התהליך הצפוי לאחר מכן‪'" :‬בדיקה ציבורית'‬
‫של תכניות העיר הספציפיות היא תנאי מקדים לאישורן הסופי‪ .‬זו כרוכה בהפקדת תכניות‬
‫לבדיקה ציבורית )כלומר פרסום התכניות בעיתונות ובילקוט הפרסומים( והזמנת‬
‫התנגדויות רשמיות לתכניות בתוך ‪ 60‬יום‪ .‬לאחר מכן יש הליך שימוע כדי להתמודד עם‬
‫הפרובוקטיבית הזאת‪ .‬הכרזות חוזרות ונשנות אלה ותכניות בנייה חדשות מנוגדות‬
‫לקידום השלום‪ .‬מנהיגי ישראל שבים ואומרים כי הם תומכים בהליכה לקראת פתרון של‬
‫שתי מדינות אך פעולות אלה רק מוסיפות ומסכנות את היעד הזה‪The Guardian, 19 ".‬‬
‫‪ .December 2012‬התסכול הבינלאומי נעוץ בעובדה כי האיחוד האירופי וארה"ב‪ ,‬בימים‬
‫כל התנגדות‪ ,‬ולאחר שההתנגדויות או נדחו את שולבו בתכניות‪ ,‬ניתן להפוך אותן לחוק‪.‬‬
‫שקדמו להצבעה בעצרת הכללית של האו"ם‪ ,‬ביקשו מישראל במיוחד שלא לבנות ‪E-1‬‬
‫לאחר הפיכתן לחוק‪ ,‬ניתן להנפיק היתרי בנייה ולשווק את הקרקעות לקבלני בניין לצורך‬
‫בתגובה‪ .“The E-1 Crisis”, op. cit .‬הן גם ראו בכך כפיות טובה לנוכח הגיבוי החזק‬
‫פיתוח ובנייה‪ ".‬זיידמן תיאר צעד זה חותמת גומי ותו לא‪" :‬אישור תכניות ממשלתיות‬
‫שנתנו לישראל בסכסוך על עזה בנובמבר ‪.2012‬‬
‫המובא בפני ועדה זו הוא מובן מאליו‪ .‬הואיל ותכנית האב ל‪ E-1-‬כבר אושרה ועמדה‬
‫‪64‬‬
‫במבחן החוקתי בעבר‪ ,‬סיכויי הצלחתה של התנגדות משפטית אפסיים‪“The E-1 ".‬‬
‫חקיקה לזיהוי סחורות המיוצרות בהתנחלויות ולהטלת חרם עליהן‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪,‬‬
‫”‪ Crisis: This is Not a Drill‬ב‪:‬‬
‫דיפלומט אירופי‪ ,‬ירושלים‪ 5 ,‬בדצמבר ‪.2012‬‬
‫‪tj.org.il/LatestDevelopments/tabid/1370/articleID/625/currentpage/1/‬‬
‫‪Default.aspx‬‬
‫‪65‬‬
‫שגרירי ישראל ננזפו על ידי ממשלות ידידותיות‪ .‬ממשלות אירופיות מסוימות האיצו‬
‫עמיחי אטלי‪" ,‬אושרו תכניות בנייה ב‪ "E-1,-‬מעריב‪ 6 ,‬בדצמבר ‪.2012‬‬
‫‪" 66‬ישראל מאשרת בניית ‪ 1,500‬בתים במזרח ירושלים‪" ",‬הארץ"‪ 17 ,‬בדצמבר ‪.2012‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪12‬‬
‫בקרוב מאוד‪ 67.‬לא ברור אם הלחץ מסוגל להניא את ישראל מהתחלת‬
‫הישראלים‪ ,‬ברובם צעירים או עניים יותר‪ ,‬המתגוררים שם‪ .‬החגורה‬
‫האמצעית מילאה תפקיד מפתח בתהליך זה‪ :‬היא הייתה האזור העיקרי‬
‫שקלט את האוכלוסייה היהודית ההולכת וגדלה בעיר‪ ,‬שהיא כיום יותר‬
‫החגורה האמצעית‪ :‬התנחלויות למטרת מגורים בירושלים‬
‫מכפולה בהשוואה ל‪) .73 1967-‬עתה‪ ,‬לאחר שהחגורה האמצעית‬
‫הבנייה‪ ,‬ואם כן לכמה‬
‫ב‪.‬‬
‫זמן‪68.‬‬
‫ישראל ככלל סובלת ממחסור‬
‫הרבה‬
‫חרדית‬
‫יותר‪70‬‬
‫בדיור‪69,‬‬
‫אך בירושלים המשבר עמוק‬
‫עקב שיעור הילודה הגבוה של האוכלוסיות היהודית‪-‬‬
‫והערבית‪-‬מוסלמית‪71.‬‬
‫התבססה היטב והדיור התייקר גם שם‪ ,‬גוברת האטרקטיביות של חגורת‬
‫ההתיישבות החיצונית לשכבות בעלות יכולת כלכלית וחברתית מוגבלת‪,‬‬
‫כולל הצעירים והחרדים(‪.‬‬
‫מתכנני ערים וונבחרי ציבור חרדים‬
‫בכירים בעירייה המבקשים למצוא פתרונות דיור חברו עם המפלגות‬
‫אינטרסים חזקים חסמו את החיפוש אחר פתרונות דיור בצד המערבי‬
‫הלאומיות בישראל המאוחדות בקונצנזוס )עד אמצע שנות ה‪ (90-‬לגבי‬
‫של העיר‪ .‬הלובי הסביבתי חיסל את תכנית ספדיה משנת ‪- 1998‬‬
‫תפיסת "ירושלים המאוחדת‪ ".‬כל אחד מסיבותיו שלו‪ ,‬התקשה לעמוד‬
‫הנקראת על שם מי שהגה אותה‪ ,‬האדריכל ומתכנן הערים משה ספדיה ‪-‬‬
‫כך גם‬
‫לבנות כ‪ 20,000-‬יחידות דיור במחיר של ויתור על חלקים ניכרים מיער‬
‫בפיתוי של שטחי הקרקע הפתוחים במזרח‬
‫ירושלים‪72,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬ה"ריאה ירוקה" היחידה של העיר‪ 74.‬מטעמים דתיים‪ ,‬חרדים‬
‫‪ 67‬גבעת המטוס א' )‪ 2,610‬יחידות( זכתה לאישור של ועדת התכנון המקומית‪ ,‬ואילו גבעת‬
‫נוטים להתנגד ל"מעליות שבת"‪ 75,‬שבגינן בניינים רבי קומות לא‬
‫מושכים חלק ניכר מן האוכלוסייה‪ ,‬וכך קשה יותר להגדיל את צפיפות‬
‫המטוס ב' )‪ 549‬יחידות( זכתה לאישור של ועדת התכנון האזורית; גבעת המטוס ד'‬
‫הדיור בעיר‪ 76.‬תיירות ושימור המורשת‪ ,‬בהתחשב באופי הייחודי של‬
‫)‪ 1,100‬חדרי מלון( נמצאת על סדר היום של ועדת התכנון האזורית לינואר ‪ .2013‬ועדת‬
‫ירושלים‪ ,‬הם שיקולים מובילים של קובעי מדיניות ברמה הלאומית‬
‫והעירונית גם יחד‪ ,‬עובדה המובילה במקרים רבים למתן עדיפות לשימור‬
‫התכנון האזורית דחתה את גבעת המטוס ג'‪ .‬ב‪ 20-‬בדצמבר ‪ 2012‬אמורה ועדת התכנון‬
‫של משרד הפנים לשקול בניית ‪ 1,100‬יחידות במורדות גילה‪ ,‬שכונה חדשה של גילה‪.‬‬
‫לרשימה מלאה של יחידות מתוכננות חדשות‪ ,‬ר'‪t-j.org.il/LatestDevelopments/ :‬‬
‫על פני הגדלת צפיפות הדיור‪ ,‬בעיקר במרכז העיר‪ 77.‬בהתחשב במחיר‬
‫‪.tabid/1370/currentpage/1/articleID/627/Default.aspx‬‬
‫‪ 68‬מומחה ישראלי לירושלים טען כי נתניהו להוט להפוך את התכניות למציאות; אם‬
‫הלחץ הבינלאומי ימשיך להיות נסבל‪ ,‬ישראל עשויה לצאת לדרך בהנחה שהפגיעה בה‬
‫תהיה מוגבלת לגינויים רטוריים זמניים‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪.2012‬‬
‫אחרים ייחסו את גל ההכרזות וההחלטות על התנחלויות למערכת הבחירות הישראלית‪.‬‬
‫דמויות בולטות בליכוד רמזו שאף כי הצעדים התאימו למצע המפלגה‪ ,‬לא מן ההכרח‬
‫שהכול יבוצע לאחר הבחירות בינואר‪" .‬מקורות בליכוד מודים‪ :‬היתרי בנייה הם מערכת‬
‫‪ 73‬האוכלוסייה היהודית של העיר גדלה מ‪ 197,700-‬יהודים ב‪ 1967-‬ל‪ 504,200-‬בשנת‬
‫‪ .Jerusalem: Facts and Trends, 2012, op. cit., p. 8 .2012‬זאת על אף העובדה‬
‫כי שב‪ 1967-‬כמעט כל עתודות הקרקע בצד המערבי של העיר כבר נוצלו‪Dumper, op. .‬‬
‫‪.cit., p. 97‬‬
‫הבחירות שלנו‪" ",‬מעריב"‪ 19 ,‬בינואר ‪.2012‬‬
‫‪" 74‬המפתח להצלחת המאבק של 'ירושלים בת קיימא' ]הקואליציה הסביבתית שנאבקה‬
‫‪ 69‬לדברי משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬על פי מדד מרכזי אחד‪ ,‬מחיר הדירות בישראל גבוה ב‪44-‬‬
‫בתכנית ספדיה[ היה להוכיח שיש חלופות דיור בתוך הגבולות המוניציפליים ולפיכך אין‬
‫אחוז מן הממוצע במדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי )‪ .(OECD‬עינת פז‪-‬‬
‫פרנקל‪ 138" ,‬משכורות נחוצות כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בישראל‪ ",‬גלובס‪11 ,‬‬
‫במרץ ‪ .2012‬מחאות המוניות בישראל באמצע שנת ‪ 2011‬התמקדו בראשיתן במשבר‬
‫הדיור של ישראל והוציאו כמעט חצי מיליון מפגינים לרחובות ‪ -‬מספר שיא בתולדות‬
‫המדינה‪ .‬מנהיגי המחאות טענו שהמחסור בדיור חמור עוד יותר מכפי שהממשלה מודה‪.‬‬
‫ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מנהיג מחאה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ספטמבר ‪.2012‬‬
‫‪ 70‬שנה לאחר שהחלו המחאות הורידה מדיניות הממשלה את עלויות הדיור במדינה‬
‫צורך לברא את היער‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬נעמי צור‪" ,‬ירושלים תצליח" ]סיעתו של‬
‫ראש העיר ניר ברקת[‪ ,‬סגנית ראש עיריית ירושלים ולשעבר יושבת ראש הקואליציה‬
‫'ירושלים בת קיימא‪ ',‬ירושלים‪ ,‬נובמבר ‪ .2010‬לטענתה היה די שטח לכ‪ 40,000-‬יחידות‬
‫דיור בתוך שטח השיפוט‪ ,‬רובו במחציתה המזרחית של העיר‪ .‬תכנית האב של ירושלים‬
‫צופה הוספת כ‪ 46,000-‬יחידות נוספות ליהודים בעיר עד ‪) 2020‬במערב ובמזרח(‪ ,‬יותר‬
‫מפי שניים מהם יהיו תוצאה של בנייה חדשה ולא של הרחבה וציפוף השכונות היהודיות‬
‫הקיימות‪.‬‬
‫‪www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/HtmlFiles/13029/results_pub‬‬
‫בממוצע של יותר מאחוז אחד‪ ,‬אך בירושלים חלה עם זאת עלייה של ‪ 2‬אחוזים‪" .‬שמאי‬
‫]קרקעות[ ממשלתי‪ :‬ירידה מתונה במחירי דירות‪" ) NRG ",‬מעריב"(‪ 13 ,‬בנובמבר ‪.2011‬‬
‫(‪_id=13161.html .‬‬
‫‪" 75‬מעלית שבת" נועדה לאפשר ליהודים שומרי מצוות להשתמש בה בלי לחלל את השבת‪.‬‬
‫‪ 71‬למשפחה יהודית ממוצעת בירושלים יש קצת יותר מארבעה ילדים‪ ,‬לעומת שלושה‬
‫עקיפה כזו אינה מוסכמת על כל בעלי הסמכות ההלכתית‪.‬‬
‫בקרב ישראלים בכלל‪ ,‬כתוצאה משיעור גבוה יותר של נשים חרדיות שבממוצע יש להן ‪6.5‬‬
‫‪ 76‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬חבר חרדי במועצת העירייה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬
‫ילדים כל אחת‪ .Jerusalem: Facts and Trends: 2012, op. cit., p. 13 .‬כך‬
‫‪ 77‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מהנדס בנייה ומתכנן ערים ישראלי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר‪-‬דצמבר‬
‫ממשיכה האוכלוסייה היהודית של העיר לגדול על אף הגירה שלילית ממוצעת נטו של בין‬
‫‪ .2010‬ראש העירייה הנוכחי של ירושלים‪ ,‬ניר ברקת‪ ,‬בשאיפה להגדיל את מספר התיירים‬
‫‪ 5000‬ל‪ .7,500-‬בין ‪ 2001‬ל‪ ,2011-‬שליש מקרב אלה שעזבו את שטח השיפוט של העיר‬
‫השנתי מ‪ 2-‬מיליון ל‪ 10-‬מיליון‪ ,‬אישר את תכנית אב ‪ 2000‬ירושלים בתחילת ‪2009‬‬
‫עברו לאזור תל אביב ולמעלה ממחציתם עברו לפריפריה של ירושלים‪ ,‬כולל ההתנחלויות‪.‬‬
‫לאחר הכנסת שני שינויים משמעותיים‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא הגדיר אזורים שנבנו לפני ‪1948‬‬
‫‪.Jerusalem: Facts and Trends, 2012, op. cit., p. 20‬‬
‫כ"עיר ההיסטורית" המיועדת לשימור ולתיירות‪ ,‬כולל הגבלת צפיפות האוכלוסין באזורים‬
‫‪ 72‬המדיניות הירדנית באזור ירושלים מ‪ 1949-‬עד ‪ 1967‬הייתה )כמו בזמן המנדט הבריטי(‬
‫אלה וצמצום האופציות העומדות בפני העירייה להרחבת הדיור‪ .‬שנית‪ ,‬הוא הגדיר שטח‬
‫הגבלת התרחבות עירונית ובניית שכונות חדשות כדי להגן על עתודות הקרקע‪ ,‬דבר ששיחק‬
‫פלסטיני גדול מדרום לעיר העתיקה ‪ -‬בתוך ואדי עין אלחלווה של שכונת סילוואן ‪ -‬כ"אזור‬
‫לידי ישראל ב‪ 45-‬השנים האחרונות‪ .Benvenisti, op. cit., pp. 152-153 .‬עם זאת‪,‬‬
‫תכנון מיוחד‪ ",‬המעניק עדיפות לפרויקטים תיירותיים בשכונות ערביות שבין כך ובין כך‬
‫מזרח ירושלים בשליטת ירדן אכן התפשטה לכיוונים מסוימים‪ ,‬בעיקר לאורך המסלול‬
‫כבר מאוכלסות בצפיפות‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬אפרת כהן‪-‬בר‪ ,‬במקום‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫המוביל צפונה לרמאללה ודרומה לבית לחם‪ ,‬וכתוצאה מכך קלטה ישראל יותר ערבים‬
‫ספטמבר ‪ .2011‬שר הפנים אלי ישי מסרב לפתוח את התכנית להערות הציבור ולהוציא‬
‫לתוך ירושלים ב‪.Dumper, op. cit., pp. 92-93 .1967-‬‬
‫אישור סופי משום שלטענתו היא מקצה יותר מדי קרקע לפלסטינים‪ ,‬ומשום שלדעתו יש‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪13‬‬
‫הגבוה של קרקע בעיר‪ ,‬קבלנים נוטים לבנות דירות יוקרה לעשירי‬
‫ירושלים יותר מאשר דיור בר השגה לתושבים ברמת הכנסה נמוכה‬
‫במחיר של איכות הסביבה‪ .‬כשמסתכלים על תמונה רחבה יותר של‬
‫איכות החיים בישראל‪ ,‬העלויות הכספיות והסביבתיות מחווירות‬
‫יותר‪78.‬‬
‫לעומת העלויות‬
‫הפוליטיות‪82.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בהיעדר ציבור בוחרים פנימי שיתנגד לבנייה בצד המזרחי‬
‫הבנייה הערבית במזרח ירושלים מוגבלת בדרכים שונות‪ .‬למעלה משליש‬
‫של העיר‪ ,‬פתרונות דיור מאז ‪ 1967‬הדגישו את חגורת ההתנחלויות‬
‫משטחה של מזרח ירושלים הופקע לצורך התנחלויות‪ ,‬בעוד רק ‪13‬‬
‫האמצעית שבה היה שפע של קרקע פנויה‪ 79.‬ב‪ 45-‬השנים האחרונות‬
‫אחוזים מן הקרקע ‪ -‬רובה כבר בנוי ‪ -‬הוקצו לבנייה פלסטינית‪ 83.‬קבלת‬
‫היתרי בנייה בתוך האזורים שהוקצו להם היא תהליך מורכב‪ ,‬ארוך‬
‫ויקר‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ירושלמים פלסטיניים רבים בנו בלי היתרים‪ ,‬דבר‬
‫שהותיר את בתיהם חשופים להריסה ואת עצמם להפוך לחסרי גג‪.‬‬
‫במידה רבה עקב לחצים אמריקניים‪ ,‬הכריז ראש עיריית ירושלים ניר‬
‫קלטה מזרח ירושלים קרוב ל‪ 200,000-‬יהודים ישראלים )‪300,000‬‬
‫אם כוללים את ירושלים רבתי(‪ ,‬דהיינו קרוב למחצית הצמיחה הכוללת‬
‫של האוכלוסייה היהודית בעיר‪ 80.‬שני שליש מתוכם מתגוררים בחגורה‬
‫האמצעית‪ .‬במאמץ לשפר את איכות החיים‪ ,‬העירייה פרשה הראשון‬
‫משבעת הקווים המתוכננים של הרכבת הקלה המתוכננת כדי לחבר את‬
‫צפון‪-‬מזרח ירושלים למערב ירושלים‪ ,‬תוך התעלמות מן הקו הירוק‬
‫ומעבר דרך השכונה הפלסטינית הגדולה שועפט‪ 81.‬מתכנן ערים ישראלי‬
‫ברקת ב‪ 2009-‬על רפורמה המיועדת לטפל בבעיה זו‪ .‬תוך אימוץ המודל‬
‫שהמדינה השתמשה בו עבור הבדואים בנגב‪ ,‬הוא הציע לא להסדיר את‬
‫חוקיותם של הבתים בירושלים על ידי מתן היתר בדיעבד‪ ,‬אלא להגדיר‬
‫למעלה מ‪ 70-‬אחוז מהם כ"בתים אפורים‪ ",‬כלומר שהעירייה לא תאכוף‬
‫ציין‪:‬‬
‫זה מראה סדר עדיפויות לקוי של העירייה‪ .‬זה מגוחך‪ .‬אנחנו בונים‬
‫התנחלויות נוספות‪ ,‬עם השלכות הרות אסון לדימוי שלנו בקרב‬
‫הפלסטינים ובעולם‪ .‬עלינו לקדם במשנה תוקף התחדשות עירונית ‪-‬‬
‫למרות העלות הכספית הגבוהה ‪ -‬ולהרחיב את העיר מערבה‪ ,‬אפילו‬
‫תקנות שונות‬
‫נגדם‪84.‬‬
‫תכנית האב לירושלים ‪ ,2000‬שטרם קיבלה אישור סופי‪ ,‬מתכוונת‬
‫ללכת צעד אחד הלאה‪ :‬היא מתכוונת לתת תוקף חוקי לבניינים רבים‬
‫שנבנו בלי היתר‪ ,‬אם כי לא לאשר די בניינים כדי לעמוד בקצב הגידול‬
‫הטבעי‪85.‬‬
‫יש גם מחסור בולט במבני ציבור בירושלים‬
‫הערבית‪86:‬‬
‫להעדיף דיור במחיר סביר על פני שימור‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬נעמי צור‪ ,‬סגנית ראש‬
‫לדוגמה‪ ,‬צפיפות יתר בבתי ספר הובילה את בית המשפט העליון של‬
‫עיריית ירושלים‪ ,‬סיעת ירושלים תצליח‪ ,‬ירושלים‪ ,‬נובמבר ‪.2010‬‬
‫ישראל להורות‪ ,‬ב‪ 6-‬בפברואר ‪ ,2011‬על בניית ‪ 1,100‬כיתות עד ‪;2016‬‬
‫‪ 78‬נראה כי מאמצי ראש העיר ברקת לעצור מגמה זו‪ ,‬לדוגמה על ידי חיוב יזמים בנדל"ן‬
‫עם זאת‪ ,‬רק ‪ 33‬כיתות נבנו בשנת הלימודים‬
‫‪87.2011-2012‬‬
‫להקצות ‪ 20‬אחוז מהדירות בכל בניין חדש לסטודנטים ולזוגות צעירים‪ ,‬התקדמו מעט‬
‫מאוד‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬חבר חרדי במועצת העירייה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 79‬קרוב לוודאי שהבנייה במזרח ירושלים ‪ -‬ולא התנועה מערבה לפרברים לאורך כביש‬
‫ירושלים‪-‬תל אביב ‪ -‬תמשיך להיות ברירת המחדל כל עוד ישראל שואפת להגדיל ככל‬
‫האפשר את הרוב היהודי בעיר‪" .‬המניע העיקרי לבנייה אינו הצורך לעמוד בקצב של‬
‫הגידול טבעי‪ ,‬אלא הצורך לעמוד בקצב של הרחם הפלסטינית‪ .‬אם גדלת בתל אביב ואתה‬
‫‪ 82‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי ‪.2012‬‬
‫רוצה לגור שם‪ ,‬אתה יכול? לא בהכרח ‪ -‬הדיור שם מצומצם ותוכל לגור שם רק אם תמצא‬
‫‪“The Planning Crisis in East Jerusalem: Understanding the Phenome-‬‬
‫משהו שנמצא בהישג ידיך‪ .‬שוק דיור רציונלי יופיע בירושלים רק אחרי שתיגמר המלחמה‬
‫‪non of ‘Illegal Construction’”, UN Office for the Coordination of Human-‬‬
‫הדמוגרפית‪ ,‬כלומר לאחר חלוקה מדינית של העיר‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬עו"ד ומומחה‬
‫‪itarian Affairs – occupied Palestinian territory (OCHA-oPt), Special Fo-‬‬
‫לירושלים דני זיידמן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫‪ 80‬האוכלוסייה היהודית של מזרח ירושלים גדלה בכ‪ 193,000-‬ואילו זו של ירושלים‬
‫‪83‬‬
‫‪cus, April 2009, p. 2.‬‬
‫‪84‬‬
‫ניר חסון‪" ,‬עקב לחץ אמריקני‪ ,‬ברקת יפסיק ‪ 70%‬מהריסות הבתים במזרח ירושלים‪".‬‬
‫המערבית צמחה רב בכ‪Jerusalem: Facts and Trends, 2012, pp. 7- .114,000-‬‬
‫הארץ‪ 29 ,‬ביוני ‪ .2009‬מרגע שבית מוגדר כ"אפור"‪ ,‬העירייה גובה מסים מן הבעלים‪,‬‬
‫‪ .8‬עלויות דיור במזרח ירושלים בדרך כלל נמוכות מבמערבה משום שהבנייה במזרח‬
‫והוא רשאי למכור אותו באופן חוקי‪ .‬הכנסות העירייה אמורות להיות מושקעות במזרח‬
‫ירושלים היא ביוזמת הממשלה ולפיכך הן הקרקע והן התשתיות מסובסדות‪ .‬בירושלים‬
‫ירושלים‪) .‬שם( בהצהרה מאוחרת יותר דיבר ברקת על הרחבת הרפורמה ל‪ 99-‬אחוז‬
‫המערבית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הבנייה היא ביוזמת קבלנים פרטיים‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬קבלן‬
‫מהבתים הבלתי חוקיים‪ .‬עמרי מניב‪" ,‬ברקת‪ :‬ותרו על כל השטחים מעבר לגדר‪NRG ",‬‬
‫בניין ירושלמי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יוני ‪ .2012‬מספר בכירים בעירייה דוחפים להגברת הבנייה בתוך‬
‫החגורה האמצעית‪ :‬בצפון הם רוצים להקים התנחלות חרדית שתחליף את אזור התעשיה‬
‫עטרות‪ ,‬הסמוך למחסום קלנדיה; בדרום‪-‬מערב הם רוצים להקים התנחלות בשם גבעת‬
‫יעל; בדרום מזרח‪ ,‬מזרחה להר חומה‪ ,‬התנחלות בשם מזמוריה; ובמזרח‪ ,‬שכונה של ‪300‬‬
‫יחידות בשם קידמת ציון )בסמוך לאבו דיס(‪ .‬העירייה טרם אימצה אפילו אחת מן‬
‫האפשרויות הללו‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬חבר מועצת עיריית ירושלים‪ ,‬מאי ‪.2012‬‬
‫)מעריב(‪ 13 ,‬בדצמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 85‬ניתוח של תכנית האב על הבנייה הערבית במזרח ירושלים נמצאת ב‪:‬‬
‫‪“East Jerusalem: Key Humanitarian Concerns, Special Focus” UN Office‬‬
‫‪for the Coordination of Humanitarian Affairs – occupied Palestinian‬‬
‫‪territory (OCHA-oPt), March 2011, pp. 32-33.‬‬
‫‪ 81‬ראש עיריית ירושלים ניר ברקת אמר על הרכבת הקלה‪" ,‬אם רוצים שלום מתמשך‪ ,‬לא‬
‫‪ 86‬הואיל והיתרים כמעט בכלל אינם מונפקים למזרח ירושלים‪ ,‬הבנייה הבלתי חוקית‬
‫על נייר‪ ,‬צריך להבין כי שום עיר מחולקת בעולם מעולם לא הצליחה"‪ .‬כאשר נשאל אם‬
‫מתבצעת בלי להתייחס לעקרונות של תכנון ערים‪ .‬אנשים בנו בתים על כל קרקע אפשרית‪,‬‬
‫קיימת מדיניות לשלב את העיר כך שלא יהיה אפשרי לחלק אותה‪ ,‬השיב‪" :‬זו אינה‬
‫ללא הקצאת שטח לשימוש ציבורי )פארקים‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מרפאות‪ ,‬חניונים ועוד(‪ .‬ראיון‬
‫המדיניות‪ ,‬זאת המציאות‪ .‬ירושלים חייבת להיות מאוחדת‪ .‬היא חייבת להיות מאוחדת‪.‬‬
‫קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה ישראלי לירושלים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מארס ‪.2012‬‬
‫שום דבר אחר אף פעם לא יעבוד‪".‬‬
‫‪60 Minutes (U.S. television program), 17 October 2010.‬‬
‫‪“Failed Grade: East Jerusalem’s Failing Educational System”, Ir Amim‬‬
‫‪87‬‬
‫‪and Association for Civil Rights in Israel, Jerusalem, August 2012.‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫היות שרוב השטח הפנוי בחגורה האמצעית כבר בנוי‪ ,‬יהודים ופלסטינים‬
‫חיים לעתים תכופות בשכנות‪ .‬באזורים מסוימים הביא הדבר‪ ,‬למרבית‬
‫ההפתעה‪ ,‬ליצירת אוכלוסיות מעורבות‪ :‬כמה וכמה ירושלמים ערביים‬
‫החלו ‪ -‬לנוכח המחסור בדיור בשכונותיהם ‪ -‬לעבור לפסגת זאב ולגבעה‬
‫הצרפתית‪ .‬היו גם השלכות צפויות יותר‪ :‬עימותים אלימים על קווי‬
‫התפר בין יהודים לבין ערבים אמנם לא היו נפוצים אבל גם לא היו‬
‫חריגים‪ .‬היחסים בין רמת שלמה היהודית לבין שועפט הפלסטינית היו‬
‫טעונים במיוחד‪ 88,‬כמו גם היחסים בין הגבעה הצרפתית‬
‫לעיסווייה‪89.‬‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫ג‪.‬‬
‫החגורה הפנימית‪ :‬האגן הקדוש של ישראל‬
‫בעיר העתיקה ובסביבותיה נמצאים כמה מן האתרים ההיסטוריים‬
‫והמקומות הקדושים החשובים ביותר לשלוש הדתות המונותאיסטיות‪.‬‬
‫הישראלים מתייחסים אל אזור זה כ"אגן הקדוש" או "האגן‬
‫ההיסטורי"‪90,‬‬
‫שהוא שטח נטול גבולות מדויקים הכולל בערך ‪1.5‬‬
‫קמ"ר‪ ,‬ובכלל זה העיר העתיקה‪ ,‬הר הזיתים )ועליו בית קברות יהודי‬
‫גדול שדרכו‪ ,‬על פי המסורת היהודית‪ ,‬יבוא המשיח(‪ ,‬גת שמנים )גן עליו‬
‫מסופר שבו התפלל ישו בלילה בו נתפס(‪ ,‬הר ציון )האתר של קבר דוד(‬
‫וסילוואן )שמתחתיה נמצאת עיר דוד(‪ 91.‬הפלסטינים חוששים שהרעיון‬
‫של "אגן הקדוש" אינו אלא תירוץ לגזל קרקעות ישראלי‪ ,‬שכן רבים‬
‫מאתרים היסטוריים אלה נמצאים בשכונות פלסטיניות צפופות‬
‫אוכלוסין; יתר על כן‪ ,‬האגן‪ ,‬לפי הגדרות הישראלים‪ ,‬אינו כולל מקומות‬
‫קדושים פלסטיניים חשובים בעיר המערבית כגון בית הקברות‬
‫בממילא‪92.‬‬
‫‪ 90‬דו"ח זה משתמש במונח השנוי במחלוקת "האגן הקדוש" כדי לתאר את עמדתה של‬
‫‪ 88‬רמת שלמה היא התנחלות חרדית צפונית לקו הירוק הסמוכה לשכונה הפלסטינית‪-‬‬
‫ערבית הגדולה שועפט‪ .‬עימותים בין בני נוער‪ ,‬הכוללים השלכת אבנים ולפעמים אפילו‬
‫בקבוקי תבערה‪ ,‬נובעים משילוב של עוינות לאומית ועבריינות‪ .‬קבוצה של תלמידי ישיבה‬
‫מרמת שלמה הסבירו‪" :‬ילדים משועממים בני עשר מרמת שלמה לפעמים נכנסים לשועפט‪,‬‬
‫ישראל במשא ומתן ואין להבין אותו כביטוי לתמיכה בעמדה מדינית זו או אחרת‪.‬‬
‫‪ 91‬ניתוח היסטורי של התפתחות המושג "האגן הקדוש" ניתן למצוא בפרסום‪Wendy :‬‬
‫‪Pullan and Maximilian Gwiazda, “The Development of Modern Sacred‬‬
‫‪Geography: Jerusalem’s Holy Basin 1917-1974”, Conflict in Cities‬‬
‫משליכים אבנים על חלונות ורצים חזרה לרמת שלמה‪ .‬ואז באים בני השמונה עשרה‬
‫‪ .Working Paper no. 19‬הפלסטינים חושדים במונח זה זמן רב‪ .‬ב‪ ,1973-‬אריאל שרון‪,‬‬
‫משועפט‪ ,‬כועסים על החלונות השבורים‪ ,‬ורוכבים על סוסים לתוך רמת שלמה‪ .‬לפני‬
‫בין השאר‪ ,‬הוציא תכנית פיתוח שמטרתה העקיפה הייתה לצמצם את האוכלוסייה‬
‫כשלושה חודשים הם השליכו בקבוקי תבערה על הישיבה שלנו‪ .‬למרבה המזל לא היו‬
‫הערבית ב"אגן העיר העתיקה‪ ".‬התכנית התכוונה לדלל את הרובע המוסלמי ה"צפוף מדי"‬
‫נפגעים‪ ".‬התלמידים סיפרו גם על אירוע אחר בו נערים מרמת שלמה גנבו חמור משועפט‪,‬‬
‫ולהגביל את האוכלוסייה הכוללת של העיר העתיקה‪ ,‬תוך הרחבה משמעותית של‬
‫ובעקבות זאת באו צעירים פלסטינים משועפט והשליכו אבנים‪ .‬ראיונות קבוצת המשבר‪,‬‬
‫‪Simone Ricca, Reinventing‬‬
‫האוכלוסייה היהודית באזורים הסמוכים‪.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬נובמבר ‪dim [ultra-orthodox] Stone Shuafat See also “Hare .2010‬‬
‫‪Jerusalem: Israel’s Reconstruction of the Jewish Quarter after 1967,‬‬
‫‪ .Arabs”, Ynet, 1 September 2012‬הרחבה מתוכננת נוספת של רמת שלמה תקטין‬
‫‪.(London, 2007), p. 33‬‬
‫חורש בן ‪ 2‬ק"מ החוצץ כיום בין שתי השכונות וכנראה גם תגביר את החיכוך ביניהן‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫‪ 89‬לאחר פיגוע התאבדות ב‪ 2002-‬בקפטריה של אוניברסיטה העברית הסמוכה לגבעה‬
‫הקדוש' או 'האגן ההיסטורי' כך שהוא כולל אתרים רק בצד שלנו של הקו‪ .‬ברור שאיננו‬
‫פלסטיני‪ ,‬משתתף לשעבר במשא ומתן אמר‪" :‬ישראל מגדירה את הדבר המכונה 'האגן‬
‫הצרפתית‪ ,‬הפרידה ישראל את האוניברסיטה מעיסאווייה ולמעשה חסמה את תנועת כלי‬
‫מסכימים לזאת‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪ .2010‬ישראלי‪ ,‬משתתף‬
‫הרכב ביניהן‪ .‬מאז מנעו תושביה היהודיים של הגבעה הצרפתית ניסיונות מצד עיסאווייה‬
‫לשעבר במשא ומתן ציין כי ההגדרה של ממשלתו לאגן הקדוש כוללת למעשה את הר ציון‬
‫להקצות קרקע סמוכה לבנייה‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬אפרת כהן‪-‬בר‪ ,‬במקום‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫הנמצא ממערב לקו הירוק‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬משתתף ישראלי במשא ומתן‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫ינואר ‪ .2010‬מתחים מגיעים לעתים לידי התלקחות‪ ,‬במיוחד בתחנת הדלק הניצבת בין‬
‫מארס ‪ .2011‬הוא גם הסביר כי ישראל מפרשת את האגן באופן צר כדי למקם כמה שיותר‬
‫שתיהן‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬יהודים תושבי הגבעה הצרפתית‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ינואר‪-‬מאי‬
‫פלסטינים בתוך המדינה הפלסטינית העתידית; למשל בשכונה הפלסטינית סילוואן‪ ,‬רק‬
‫‪.2010‬‬
‫חלק לא גדול מן השכונה ייכלל באגן‪.‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪15‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪16‬‬
‫שינויים ישראליים באגן הקדוש החלו עוד בימים הראשונים לאחר‬
‫מפעל ההתנחלות‪ .‬ביניהן ישיבת עטרת כהנים )והארגון המקביל שלה‪,‬‬
‫מלחמת ‪ ,1967‬כאשר הממשלה ביקשה "לגשר על קרע בלתי טבעי‬
‫תורת כהנים(‪ ,‬שהוקמה בשנת ‪ ,101 1983‬ועמותת אלעד‪ ,‬שנרשמה בשנת‬
‫בהיסטוריה היהודית"‪ -93‬כלומר‪ ,‬תשע עשרה שנות השלטון הירדני‬
‫‪102.1986‬‬
‫שבמהלכן יהודים ישראליים לא יכלו לבקר באתרים הדתיים‬
‫ממשלה‪ 103,‬התמקדו בשנותיהן המוקדמות ביצירת יחידות דיור שיהוו‬
‫וההיסטוריים החשובים ביותר להם‪ ,94‬וכאשר ‪ 3,500‬יהודים נעקרו מן‬
‫הקדוש‪104,‬‬
‫העיר העתיקה‪ 95‬ולמעלה מ‪ 40-‬בתי כנסת נהרסו בה‪ 96.‬בעזרת מימון‬
‫ממשלתי נדיב נטלה על עצמה החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי‬
‫בעיר העתיקה )ישות בבעלות ממשלתית שהוקמה ב‪ 1969 -‬כדי לשקם‬
‫ולפתח את הרובע היהודי( לבצע חפירות ארכאולוגיות מסיביות‪ ,‬להקים‬
‫מוסדות חינוך )ישיבות‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬וכו'( ולתמוך‬
‫במסחר‪97.‬‬
‫ההתמקדות באותה תקופה הייתה בשיקום יהודי‪ ,‬במיוחד ברובע היהודי‬
‫ סדר יום שפלסטינים במקרים רבים שילמו את מחירו‪ ,‬למשל בהריסת‬‫בתים כדי להקל על שיקום הכותל המערבי והחרמת בתים ערביים כדי‬
‫להרחיב את הרובע‬
‫היהודי‪98.‬‬
‫אך באופן כללי‪ ,‬במשך שני העשורים‬
‫קבוצות כאלה‪ ,‬אשר פעלו בשיתוף פעולה הדוק עם שרי‬
‫נקודות אחיזה עם מגורים בשכונות הערביות באזור האגן‬
‫ברכישות שהתאפשרו בזכות קשרים משמעותיים שנוצרו בתקופה זו עם‬
‫תורמים יהודיים בחו"ל‪ ,‬בעיקר מארה"ב‬
‫ומבריטניה‪105.‬‬
‫היקף פעילות המתנחלים הלא‪-‬ממשלתית המשיכה להתרחב בשנות ה‪-‬‬
‫‪ ,90‬במיוחד לאחר שנת ‪ ,2000‬כאשר כישלון שיחות קמפ דייוויד‬
‫ופריצת האינתיפאדה השנייה העצימו ממשלות ישראליות ימניות ‪ -‬הן‬
‫ברמה הלאומית והן ברמה המוניציפלית ‪ -‬להגדיל את הקצאת‬
‫המשאבים הפיננסיים עוד יותר לארגונים התומכים במתנחלים‪ ,‬אשר‬
‫מיקדו את פעילותם בעיקר‪ ,‬אם כי לא באופן בלעדי‪ ,‬בליבה ההיסטורית‬
‫של העיר‪ .‬במקרים מסוימים הצליחו קבוצות אלה לקדם את סדר היום‬
‫הראשונים של הכיבוש משלה בכיפה מדיניות של סטטוס קוו בשלושת‬
‫הרבעים האחרים של העיר העתיקה ‪ -‬הרובע המוסלמי‪ ,‬הרובע הנוצרים‬
‫והרובע הארמני ‪ -‬אשר בלמה את הפיתוח שלהם אבל במידה רבה גם‬
‫הגנה עליהם מפלישה‬
‫יהודית‪99.‬‬
‫‪101‬‬
‫מתי דן‪ ,‬יו"ר עטרת כהנים‪ ,‬אמר בראיון כי מפגש שהתקיים בישיבה ב‪ 1983-‬הוביל‬
‫בשנות ה‪ ,80-‬כאשר השלכות תבוסת העבודה על ידי הליכוד בבחירות‬
‫להקמת "תורת כהנים‪ ",‬עמותה המוקדשת ל"פדיון רכוש יהודי בירושלים"‪" .‬שחרור‬
‫‪ 1977‬החלו להיות מורגשות‪ ,‬השתנתה מדיניות הממשלה כלפי ירושלים‪,‬‬
‫ירושלים על בסיס יומי‪ ",‬בשבע‪ ,‬כרך ‪ 92, 13‬במאי ‪.2004‬‬
‫ובעיקר כלפי השכונות הפנימיות‪ .‬ביולי ‪ ,1980‬לאחר שהכנסת הגדירה‬
‫את ירושלים כבירת ישראל ‪ -‬בתוך הגבולות המורחבים שלה שאחרי‬
‫מלחמת ששת הימים ‪ -‬הקצתה הממשלה יותר כספים לפיתוח העיר‪.‬‬
‫היא התירה‪ ,‬ולפעמים עודדה‪ ,‬הקמת התנחלויות יהודיות בליבה‬
‫ההיסטורית של העיר מעבר לתחומי הרובע‬
‫היהודי‪100.‬‬
‫צעדים אלה‬
‫ננקטו בשיתוף עם עמותות מתנחלים שהפכו כוחות מניעים חשובים של‬
‫‪ 102‬אלעד )ראשי תיבות של "אל עיר דוד"( הוא עמותה ישראלית שבינואר ‪ 2011‬תיארה‬
‫את מחויבותה )‪( www.cityofdavid.org.il/en/ the-ir - david-foundation‬‬
‫למטרה המוצהרת של "המשך מורשתו של דוד המלך וחיזוק הקשר העכשווי וההיסטורי‬
‫של ישראל לירושלים באמצעות ארבעה מאמצים מרכזיים‪ :‬חפירות ארכאולוגיות‪ ,‬פיתוח‬
‫תיירות‪ ,‬התחדשות המגורים ותכניות חינוכיות‪www.cityofdavid.org.il/en/The- ".‬‬
‫‪.Ir-David-Foundation‬‬
‫‪ 103‬לדוגמה‪ ,‬בתחילת שנות ה‪ 90-‬החל שר השיכון דאז אריאל שרון להקצות כספים‬
‫להעסקת מאבטחים פרטיים כדי להגן על המתנחלים היהודים המתגוררים בשכונות‬
‫הפלסטיניות‪ .‬מימון זה נמשך כיום‪ .‬בשנת ‪ 2011‬הקצו למטרה זו ‪ 81‬מיליון ש”ח )כמעט‬
‫‪ 22‬מיליון דולר(‪" .‬ישראל מקצה ‪ 5‬מיליון ש"ח לאבטחת יהודים תושבי מזרח ירושלים‪",‬‬
‫‪ 93‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬יועץ לשעבר של נתניהו‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ינואר ‪ .2010‬הוא הוסיף‪" ,‬ב‪-‬‬
‫"הארץ"‪ 4 ,‬בינואר ‪.2012‬‬
‫‪ 1967‬שחררנו את ירושלים ממציאות קשה שהכחישה את הנוכחות היהודית‪".‬‬
‫‪ 104‬ראש הממשלה דאז יצחק שמיר )אשר שימש בתפקיד שתי תקופות‪ 1983-1984 ,‬ו‪-‬‬
‫‪ 94‬מכוח הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן‪ ,‬הגישה למקומות הקדושים אמורה הייתה‬
‫‪ (1986-1992‬תיאר את ישיבת בית אורות בטקס הפתיחה שלה כ"בית יהודי בודד‬
‫להיות מוסדרת על ידי ועדה מיוחדת שנועדה לטפל בבעיות שנותרו לא פתורות‪ .‬אך הוועדה‬
‫בסביבתו" אך הוסיף‪" :‬אנו בטוחים כי הוא לא יישאר לאורך זמן בית יהודי בודד גלמוד‪...‬‬
‫שותקה בשל אי הסכמה על הנושאים שעל סדר היום‪ .‬ישראל רצתה לדון בעיקר בגישה אל‬
‫סביבו‪ ...‬תקום שכונה יהודית גדולה‪ ".‬קלטת שמע באתר בית אורות‪.‬‬
‫(‪) beitorot.org/content.asp?pageid=198.‬‬
‫הר הצופים ואל הכותל המערבי‪ ,‬ועבור הירדנים חזרת הפליטים הפלסטיניים שנטשו את‬
‫רשימה שימושית של תורמים כאלה מופיעה אצל‪Michael Dumper, The :‬‬
‫בתיהם בירושלים המערבית הייתה דחופה יותר‪.Benvenisti, op. cit., p. 30 .‬‬
‫‪105‬‬
‫‪Benny Morris, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited 95‬‬
‫‪Politics of Sacred Space: The Old City of Jerusalem in the Middle East‬‬
‫‪.(Cambridge: 2004), pp. 119, 392‬‬
‫‪Conflict (Boulder, 2001), especially chapter 3, “The Jewish Community:‬‬
‫‪ 96‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬רב הכותל המערבי שמואל רבינוביץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪.2011‬‬
‫‪ .The Role of Israeli Settler Groups”, pp. 39-74‬תיאור מפורט במיוחד של היקף‬
‫‪.www.jewish-quarter.org.il/chevra.asp 97‬‬
‫התרומות לקידום ההתנחלויות ושל מקורותיהן מסיק כי "מ‪ 2002-‬ועד ‪ ,2008‬גייסה‬
‫‪ 98‬המקרה הידוע ביותר הוא אולי הריסת הרובע המוגרבי‪ ,‬בו גרו ‪ 650‬תושבים‪ ,‬כדי לפנות‬
‫רשת של לפחות ‪ 171‬אגודות פטורות ממס בארצות הברית )‪ 116‬קרנות פרטיות ו‪55-‬‬
‫דרך להקמת רחבת הכותל המערבי‪ .‬בסך הכול פונו ‪ 5,500‬פלסטינים )ביניהם תושבים‬
‫ארגוני 'צדקה' ציבוריים( למעלה מ‪ 236.6-‬מיליון דולר כתמיכה במפעל ההתנחלויות‪.‬‬
‫ותיקים‪ ,‬פליטים‪ ,‬מהגרים ופולשים( מתוך אזורים שהפכו לרובע היהודי‪Simone .‬‬
‫הסכום שהוצא במהלך פרק זמן זה גדל בכל שנה‪ ,‬מ‪ 21.6-‬מיליון דולר ב‪ 2002-‬ועד‬
‫‪.Ricca, Reinventing Jerusalem, op. cit., pp. 51-52‬‬
‫למעלה מ‪ 40-‬מיליון דולר בשנת ‪ 26 .".2008‬מיליון דולר הגיעו ישירות לעמותות‬
‫‪ 99‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה ישראלי לירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬
‫התומכות במתנחלים במזרח ירושלים‪.‬‬
‫‪ 100‬ישראל לא מימנה ואינה מממנת רכישת בתי מגורים להתנחלויות‪ .‬אולם לאחר ביצוע‬
‫‪Michael Several, “The Strange Case of American Tax-Exempt Money for‬‬
‫הרכישה כאשר אזרחים ישראלים נכנסים לגור בה‪ ,‬משרד השיכון מממן אבטחה פרטית‪.‬‬
‫‪Settlements”, Palestine-Israel Journal, vol. 17, no. 1, 2011, p. 21.‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫שלהן מתוך גופים קובעי מדיניות איתם חלקו זיקה אידאולוגית‪ 106.‬חבר‬
‫מועצת העירייה אמר‪" :‬המתנחלים ומקבלי ההחלטות אכלו מאותו‬
‫מסטינג בצבא‪ .‬כמעט כולם בקואליציה ]העירונית[‪ ,‬דתיים או לא‪ ,‬הם‬
‫בעלי רקע חברתי משותף הגורם להם להאמין בירושלים רבתי‬
‫מאוחדת"‪107.‬‬
‫עמ' ‪17‬‬
‫במחצית הראשונה של העשור האחרון הוגבלה פעילויות המתנחלים על‬
‫ידי האינתיפאדה השנייה‪ ,‬אך מאז הם התמקדו בשלושה תחומים‪ :‬דיור‪,‬‬
‫מורשת וחינוך‪.‬‬
‫דיור‪ .‬דיור נרכש‪ ,‬בהתאם למאפיינים הייחודיים של החוק הישראלי ‪-‬‬
‫ובראשם חוק נכסי נפקדים‬
‫‪112(1950),‬‬
‫המשמש כבסיס החוקי‬
‫ההתנחלויות באגן הקדוש‪ ,‬עם נוכחות כבדה של אבטחה‪ ,‬הפכו שכונות‬
‫להעברתמקרקעין של פלסטינים שלא היו על אדמתם ב‪ 1-‬בספטמבר‬
‫פלסטיניות שבתוכן הן ממוקמות למעין יישובים מבוצרים‪ 108‬ויצרו מתח‬
‫‪ 1948‬לרשות המדינה ומאפשר ליהודים לקבל בחזרה בתים שהיו‬
‫עצום‪ ,‬כפי שמודים בכירים במערכת הביטחון הישראלית‪ 109.‬המנגנון‬
‫בבעלותם לפני אותה שנה ‪ -‬כמו גם דרך רכישות פרטיות של בתים‬
‫מהפלסטינים‪ ,‬לעתים באמצעות מתווך ערבי מתוגמל היטב הממלא את‬
‫הביטחוני הנרחב כולל מאבטחים פרטיים במימון ממשלתי‪ 110,‬שוטרי‬
‫משטרת ישראל ומשמר הגבול‪ ,‬ויחידות מסתערבים‪ .‬הנוער הפלסטיני‪,‬‬
‫מצדו‪ ,‬מביע את כעסו בהשלכת אבנים ולפעמים בקבוקי תבערה לעבר‬
‫מתנחלים יהודיים ושוטרים; בתגובה‪ ,‬ירי של כדורי גומי‪ ,‬גז מדמיע‬
‫ורימוני הלם הפך לחזון נפרץ‪ .‬מוות ‪ -‬כמו במקרה בו מאבטח פרטי הרג‬
‫את תושב סילוואן סאמר סרחאן ב‪ 22-‬בספטמבר ‪ - 2010‬ממשיך‬
‫להיות נדיר‪ ,‬אך לדעת הכל השכונה הפכה לחבית חומר‬
‫נפץ‪111.‬‬
‫תפקיד הקונה‪ 113.‬בניגוד לחלקים אחרים של ירושלים‪ ,‬רכישות בתוך‬
‫שכונות ערביות צפופות תלויות לא פחות בהזדמנויות מאשר בתכנון‪,‬‬
‫עובדה היוצרת פרישה מפוזרת מאוד של מקרקעין היוצרים ביחד קשת‬
‫לא רציפה של בתים סביב העיר העתיקה‪ .‬במונחים מספריים היהודים‬
‫המתגוררים בלב שכונות פלסטיניות הם מעטים יחסית; בתוך העיר‬
‫העתיקה וסביבה קצת למעלה מ‪ 2,000-‬מתנחלים )מתוכם ‪600‬‬
‫תלמידי ישיבות( מתגוררים בשכונות ערביות עם עשרות אלפי‬
‫תושבים‪114.‬‬
‫‪ 106‬דוגמאות ספציפיות מופיעות אצל אנשל פפר‪" ,‬הוא מחזיק את הר הבית"‪" ,‬הארץ"‪21 ,‬‬
‫בפברואר ‪ .2007‬מנהיג "שלום עכשיו" אמר בצער‪" ,‬אנחנו השמאלנים איננו מחפשים‬
‫תפקידים בממשלה כי אנחנו כל כך ביקורתיים כלפיה‪ .‬במקום זאת אנחנו הולכים למגזר‬
‫הפרטי או לחברה האזרחית‪ .‬ויתרנו לימין על הפקידות הממשלתית בלי מאבק"‪ .‬ראיון‬
‫קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪.2012‬‬
‫מורשת‪ .‬העירייה פועלת להכללת המקומות הקדושים וסביבותיהם‬
‫בתוך המארג האורבני של ירושלים המערבית‪ ,‬ובמובן זה‪ ,‬בתוך התודעה‬
‫הלאומית היהודית‪ .‬ב‪ 2005-‬החליטה הממשלה להקצות ‪ 480‬מיליון‬
‫ש"ח )כ‪ 107-‬מיליון דולר( לתכנית רב‪-‬שנתית של שחזור‪ ,‬שימור ופיתוח‬
‫‪ 107‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מאיר מרגלית‪ ,‬חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מרצ‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪ .2010‬הוא ציין כי רשות העתיקות‪ ,‬רשות הגנים הלאומיים‪ ,‬הצבא‪,‬‬
‫המשטרה‪ ,‬העירייה ומשרדי הממשלה השונים "כולם מאוישים על ידי אנשים המאמינים‬
‫בקידום סדר היום הזה‪".‬‬
‫‪" 108‬כאשר פלסטינית שאני מכיר עולה על הגג שלה‪ ,‬תוקפים אותה מתנחלים בשאלות כמו‬
‫‪112‬‬
‫'מה אתה עושה פה? תרדי למטה!' כאילו אין לה כל זכות לטפס על הגג שלה! הפתרון של‬
‫‪unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/E0B719E95E3B494885256F9A005AB‬‬
‫משמר הגבול היה שהיא תתאם איתם‪ .‬אבל מדוע היא צריכה לתאם טיפוס עד הגג שלה‬
‫‪ .90A‬מספר פרקליטי מדינה התנגדו לשימוש בחוק במזרח ירושלים‪ ,‬אך זה נמשך‪ .‬ראיון‬
‫עם המשטרה? המתנחלים הפכו אותה ל'איום בטחוני' בתוך הבית שלה‪ ".‬ראיון קבוצת‬
‫קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה ישראלי לירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪.2012‬‬
‫המשבר‪ ,‬תושב העיר העתיקה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪.2010‬‬
‫‪ 113‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬פעיל לשעבר בעטרת כהנים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪ .2010‬ביחס‬
‫‪ 109‬בהתייחסו לסילוואן בתדרוך לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אמר ראש שירותי‬
‫לדקויות של החלת חוק נכסי נפקדים בירושלים‪ ,‬ר'‬
‫הביטחון של ישראל יובל דיסקין‪" :‬כתוצאה ממגורי יהודים‪ ,‬נוצר חיכוך ויש אלימות‪".‬‬
‫‪Absen-‬‬
‫‪ .Ynet, 18 January 2011‬עו"ד דני זיידמן קורא למתח הגובר "חברוניזציה" של‬
‫ירושלים‪ ,‬כלומר החדרת מתנחלים יהודיים לתוך שכונות ערביות מאוכלסות בצפיפות‪,‬‬
‫כמו בחברון‪ ,‬כך ששתי הקבוצות חיות בצמידות באזורים בעלי חשיבות דתית ולאומית‬
‫רבה ומהווים איום בטחוני אלה לאלה‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫‪ 110‬ב‪ 2007 -‬היו ‪ 350‬מאבטחים פרטיים במזרח ירושלים‪The Marker, 15 June .‬‬
‫‪ .2007‬מאבטחים פרטיים חייבים להגן רק על מתנחלים‪ ,‬אך הם מורשים לעצור‬
‫פלסטינים עד שלוש שעות אם השומרים "מאמינים ש]פלסטיני[ עומד לתקוף איש כוחות‬
‫הביטחון או ]יהודי[ תושב האזור‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מאבטח פרטי‪ ,‬סילוואן‪ ,‬מאי‬
‫‪.2011‬‬
‫‪ 111‬אלימות שמתחילה בסילוואן אינה בהכרח מסתיימת שם‪ .‬לאחר שסרחאן נהרג השליכו‬
‫בני נוער פלסטיניים אבנים ליד הכותל המערבי וחסמו כבישים עם צמיגים בוערים ופחי‬
‫אשפה‪ .‬ישראלי נדקר בהר הזיתים‪ ,‬מתנחלים בסילוואן הותקפו ובקבוקי תבערה הושלכו‬
‫על ישיבת בית אורות הסמוכה‪ .‬ניסיונות לשבש תפילות ואולי אף לפגוע במתפללים בכותל‬
‫המערבי סוכלו מראש על ידי המשטרה‪ ,‬אשר גם חסמה קבוצה של פלסטינים שרצו להצית‬
‫‪www.ir-amim.org.il/eng/_Uploads/dbsAttachedFiles/‬‬
‫‪teesagainsttheirwill.pdf.‬‬
‫‪114‬‬
‫‪“Unsafe Space: The Israeli Authorities’ Failure to Protect Human Rights‬‬
‫‪amid Settlements in East Jerusalem”, Association for Civil Rights in Is‬‬‫‪rael, Jerusalem, September 2010 .‬‬
‫בתוך האגן הקדוש וסביבו נוצרו שלושה אשכולות יישובים ובעלי למעלה מ‪100-‬‬
‫מתנחלים‪ .‬שני גושי מגורים פרטיים עם למעלה מ‪ 100-‬יחידות דיור כל אחד )נוף ציון על‬
‫ג'בל מוכאבר בדרום ומעלה זיתים על הר הזיתים במזרח( וכן ‪ 350‬מתנחלים המפוזרים‬
‫פה ושם בגן הארכאולוגי עיר דוד שבאזור וואדי חילווה בצפון סילוואן‪ ,‬ממש מתחת‬
‫למסגד אלאקצה‪ .‬תכניות להקים שני מתחמי מגורים עם כמה מאות יחידות כל אחת ‪-‬‬
‫נחלת שמעון בשכונת שיח' ג'ראח וקדמת ציון בשולי ג'בל מוכאבר – אמנם מתקדמות‪ ,‬אך‬
‫באטיות‪ ,‬בשל היעדר היתר ומחסור בכספים‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה ישראלי‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬נובמבר ‪ .2012‬ניר חסון ועקיבא אלדר‪" ,‬ראש עיריית ירושלים מתכוון להקים‬
‫חורשה סמוכה‪ .‬בעימותים בשכונה הפלסטינית עיסאווייה עשתה המשטרה שימוש מסיבי‬
‫התנחלות חדשה במזרח ירושלים"‪" ,‬הארץ"‪ 3 ,‬באפריל ‪ .2012‬ברובע הנוצרי וברובע‬
‫ברימוני גז מדמיע‪ ,‬שלפי פרסומים בתקשורת גרמו למותו של תינוק אסטמתי‪ .‬נדב שרגאי‪,‬‬
‫המוסלמי של העיר העתיקה גופא מתגוררות כ‪ 80-‬משפחות יהודיות‪“Unsafe Space”, .‬‬
‫‪I‬ישראל היום‪ 15 ,‬באוקטובר ‪.2010‬‬
‫‪.op. cit‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪18‬‬
‫האגן הקדוש‪ 115.‬ועדה של בכירים ממספר משרדי ממשלה ניסחה תכנית‬
‫באזורים אלה משגשגים פרויקטים ארכאולוגיים‪ ,‬תיירותיים וחינוכיים‬
‫המקדמים את המורשת היהודית‪ .‬שיתוף הפעולה בין הממשלה לבין‬
‫קבוצות המקדמות פרויקטים אלה חזק למדי‪ ,‬אך אינו בלתי מוגבל או‬
‫המערבית‪ 116.‬טיילת‪ ,‬גשר להולכי רגל ופרויקטים של פיתוח מסחרי‬
‫מקשרים כעת בין שער יפו של העיר העתיקה לבין מרכז העיר של‬
‫ירושלים המערבית; באופן כללי יותר‪ ,‬התכנית שואפת לכך שהעיצוב‬
‫האורבני של ירושלים יעניק את התחושה שהאגן הקדוש נמצא בלב‬
‫נטול מתחים‪ 122.‬מתוך קבוצות אלה‪ ,‬עמותת אלעד היא כנראה בעלת‬
‫ארכאולוגי‪ 124.‬מאז שהעבירו רשות הטבע והגנים ועיריית ירושלים את‬
‫העיר‪117.‬‬
‫ניהול האתר לאלעד ב‪ ,1998-‬הוא הפך לאחד מיעדי התיירות‬
‫לחבר את העיר העתיקה ‪ -‬שיהודים רבים עדיין רואים בה אזור גבול‬
‫מסוכן שאינם מעזים לבקר בו ‪ -‬עם מרכז העיר של ירושלים‬
‫ישראל מקימה גם טבעת של תשעה "גנים לאומיים" ‪ -‬שטחים פתוחים‬
‫רציפים במזרח ירושלים ‪ -‬שיקיפו את העיר העתיקה ויחברו אותה אל‬
‫הר הזיתים‪ 118.‬בכיר לשעבר בעיריית ירושלים ציין כי הגנה על האזורים‬
‫הקדושים על ידי "חגורה ירוקה" היא יעד רב שנים של מתכנני העיר‪,‬‬
‫ששורשיה בימי המנדט הבריטי‪ 119.‬להגדרת אזורים אלו כגנים יש‬
‫השלכות חשובות על תכנון ובנייה‪ ,‬בעיקר בכך שהיא מונעת מפלסטינים‬
‫לבנות או לנצל את השטח בדרך אחרת לצרכיהם‪ .‬הדבר מאפשר למדינה‬
‫לאסור על בנייה תוך כדי החזקת הקרקעות כעתודות להגדרה עתידית‬
‫כדיור‬
‫ליהודים‪120.‬‬
‫שלושה מן הגנים המתוכננים כבר הוגדרו ככאלה‬
‫ובהם אתרים תיירותיים‬
‫פעילים‪121.‬‬
‫ההשפעה החזקה ביותר‪ .‬היא פועלת במספר גנים לאומיים בשם‬
‫הממשלה‪ ,‬כולל בגן הלאומי עיר דוד ובסילוואן‪ 123,‬שבלבה נמצא אתר‬
‫הפופולריים ביותר בישראל‪ ,‬המושך למעלה מ‪ 400,000-‬מבקרים‬
‫בשנה‪125.‬‬
‫ההסתייגות של עמותת אלעד להשיב על השאלה כיצד הקבוצה יכלה‬
‫)ועודנה יכולה( לרכוש ולהשתלט על קרקעות בלב שכונות פלסטיניות‬
‫צפופות‬
‫אוכלוסין‪126‬‬
‫עוררה חשדות לשיטות פעולה מפוקפקות‪ ,‬אשר‬
‫רכשה בתים בקלות רבה יותר בתוך הגנים הלאומיים בהם היא פועלת וסביבם‪ .‬ראיון‬
‫קבוצת המשבר‪ ,‬פעיל שלום ישראלי‪ ,‬ינואר ‪ .2010‬אנליסט ישראלי טען כי הביקורת על‬
‫הגדרת האזורים מוגזמת בהתחשב במספר ההגבלות האחרות החלות על הירושלמים‬
‫הערביים‪" :‬בכל מקרה פלסטינים אינם יכולים לקבל היתרי בנייה‪ ,‬אז מה זה משנה איך‬
‫מגדירים את ייעוד הקרקע!? " ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫‪ 115‬ראה החלטת ממשלת ישראל מס' ‪ 9 ,4090‬באוגוסט ‪ .2005‬עד ‪ 2010‬הקצתה‬
‫‪ 121‬אלה הם הגן לאומי עיר דוד‪ ,‬הכולל את חומות העיר העתיקה בשלמותן ומשתרע כ‪-‬‬
‫עיריית ירושלים עוד ‪ 144‬מיליון ש"ח )‪ 38‬מיליון דולר( לאותן פעילויות )אתר הרשות‬
‫‪ 400‬מטרים דרומה אל תוך השכונה הפלסטינית סילוואן; עמק בן הינום; והשלישי‪ ,‬עמק‬
‫לפיתוח ירושלים‪ (www.jewish-quarter.org ,‬ובמאי ‪ 2012‬הוקצה מענק נוסף של‬
‫צורים‪.‬‬
‫‪ 350‬מיליון שקל )‪ 88‬מיליון דולר( עבור ‪.2019- .2013‬‬
‫‪ 122‬מתנחלים מתלוננים כי הממשלה אינה ממלאת תפקיד פעיל ברכישת בתים ושלפעמים‬
‫‪(www.pmo.gov.il/MediaCenter/SecretaryAnnouncements/Pages/gov‬‬
‫היא מקפיאה בנייה ישראלית באזורים מסוימים הנחשבים למסוכנים מדי במקום‪,‬‬
‫‪mes200512.aspx‬‬
‫לדבריהם‪" ,‬להגביר את האבטחה‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מנהיג מתנחלים‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫‪ 116‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬חבר מועצת העירייה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪.2010‬‬
‫אוגוסט ‪ .2012‬הם מותחים ביקורת על גופים ממשלתיים שקבעו כי שיטות רכישה‬
‫‪ 117‬התכנית מתייחסת לעיר העתיקה ולסביבתה כאל גוש אחד כדי לאפשר קיום נוף פנורמי‬
‫מסוימות עוברות על החוק )לדוגמה‪ ,‬ועדת קלוגמן ב‪ ,1992-‬על שם מנכ"ל משרד‬
‫פתוח של העיר העתיקה‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬בכיר ברשות לפיתוח ירושלים‪ ,‬יוני ‪.2012‬‬
‫המשפטים דאז שאסר על סדרה של דרכי רכישה מפוקפקות‪Meron Rapaport, .‬‬
‫יועץ של ברקת הסביר שהעירייה מעוניינת לחדש את מרכז העיר של ירושלים המערבית‬
‫‪.(“Shady Dealings in Silwan”, Ir Amim, May 2009‬‬
‫)כולל האזור המסחרי ממילא( כ"תפר" המחבר בין האזורים בעיר המאוכלסים בתושבים‬
‫‪ 123‬תשומת הלב הבינלאומית על אלעד מתמקדת בעיר דוד אשר בסילוואן‪ ,‬אך הארגון פועל‬
‫משלוש תת‪-‬הקבוצות העיקריות שלה‪ :‬יהודים‪-‬חרדים‪ ,‬יהודים‪-‬חילוניים וערבים‪ .‬ראיון‬
‫גם על הר הזיתים ועל רכס ארמון הנציב )הרצועה הדרומית של השכונה הפלסטינית ג'בל‬
‫קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ 23 ,‬במאי ‪.2012‬‬
‫מוכאבר(‪ .‬בהר הזיתים היא מפעילה את "פרויקט ניפוי הר הבית" בו יכולים מבקרים‬
‫‪ 118‬שרשרת הגנים מתוכננת להתחיל בצפון על מדרונות הר הצופים ולהקיף את הגן‬
‫לנפות עפר בחיפוש אחר חפצי אמנות ולאתר את עקבותיהם של מבקרים ידועים‪" .‬שום‬
‫הלאומי עמק צורים על הר‪-‬הזיתים‪ ,‬גן הקבר ומערת צדקיהו מצפון לעיר העתיקה‪ ,‬חומות‬
‫דבר מאלה לא היה קיים לפני עשרים שנה‪ .‬הם הופכים את הר הזיתים משכונה פלסטינית‬
‫העיר העתיקה עצמן ועיר דוד‪/‬סילוואן ‪ -‬כולל שכונת גן המלך‪/‬אל‪-‬בוסתן השנויה במחלוקת‬
‫לאתר תיירות יהודי‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה ישראלי לירושלים‪ ,‬נובמבר ‪.2010‬‬
‫‪ -‬והר ציון בדרום‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה ישראלי לירושלים‪ ,‬דצמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 124‬ג'וואד סיאם‪ ,‬מארגן קהילתי בסילוואן‪ ,‬אמר כי התושבים המקומיים לא התנגדו‬
‫‪ 119‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪ .2012‬אנליסט פלסטיני השיב שישראל‬
‫לחפירות הארכאולוגיות בראשיתן‪ ,‬אדרבה‪ ,‬הם שמחו על התעסוקה שהן סיפקו‪" .‬זה לא‬
‫בנתה התנחלויות על קרקעות שהיו מוגנות על ידי הבריטים והירדנים ובה בעת עמדה על‬
‫היה פוליטי‪ ",‬הוא אמר‪" ,‬זאת הייתה עבודה‪".‬‬
‫כך ששטחים בחלקים הערביים של העיר יישארו "ירוקים‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪,‬‬
‫‪Adina Hoffman, “Archaeological Digs Stoke Conflict in Jerusalem”, The‬‬
‫רמאללה‪ ,‬אוקטובר ‪ .2012‬לדברי אנליסט ישראלי‪ ,‬פעולות שימור עירוניות ולאומיות‬
‫‪ .1867.‬חפירות נערכו במקום לסירוגין מאז ‪Nation, 18 August 2008‬‬
‫באזורים הסובבים את העיר העתיקה מטבען שנויות במחלוקת ‪ -‬ללא קשר להגיון‬
‫‪ 125‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מנהיג בעמותת אלעד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪.2010‬‬
‫הסביבתי שלהן‪ -‬כי הן נעשות ממזרח לקו הירוק ולכן נוגדות את המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫על פי פרסומים התיר רשם העמותות של משרד המשפטים לעמותת אלעד לשמור את‬
‫ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬נובמבר ‪.2012‬‬
‫זהותם של התורמים חסויה‪.Rapaport, “Shady Dealings in Silwan”, op. cit .‬‬
‫‪ 120‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מאיר מרגלית‪ ,‬חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מרצ‪,‬‬
‫ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה לירושלים‪ 15 ,‬בדצמבר ‪ .2012‬כיצד בדיוק נשמרת הסודיות‬
‫ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪ .2010‬יש תקדים לתמרונים כאלה‪ .‬הקרקעות עליהן נבנו הר חומה‬
‫לא ברור‪ .‬יש הטוענים כי עמותת אלעד מזהה את התורמים בפני הרשם‪ ,‬שבאופן יוצא דופן‬
‫ורמת שלמה הוגדרו קודם כל כ"שטחים ירוקים" ולפיכך מחוץ לתחום עבור בנייה‬
‫אינו מפרסם אותם בפומבי‪ .‬לדברי אחרים הרשם אינו מחייב את עמותת אלעד לחשוף את‬
‫פלסטינית; מאוחר יותר הם הוגדרו מחדש כאזורי מגורים ליהודים‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪,‬‬
‫זהותם של התורמים בכלל‪ .‬שם‪ .‬מתנחל בסילוואן הסביר שזה נעשה כדי להגן על בטחון‬
‫יועץ לשעבר לראש עיריית ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪ .2010‬כמו כן יש הטוענים כי עמותת אלעד‬
‫התורמים‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ינואר ‪ .2011‬עם זאת‪ ,‬קבוצת המשבר ראתה‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫נידונו בפרוטרוט בדוחות תחקיר‪ 127‬וקיומם אושר מספר פעמים על ידי‬
‫מערכת המשפט‬
‫הישראלית‪128.‬‬
‫בעיריית ירושלים יש המייחסים את‬
‫שיתוף הפעולה שלה עם עמותת אלעד לצרכים פיננסיים‪129,‬אך לנוכח‬
‫העובדה שחששות בדבר שקיפות‪ 130‬ובדבר יחסיה עם העירייה ועם רשות‬
‫הגנים הלאומיים‬
‫נשארו‪131‬‬
‫עמומים‪ ,‬טוענים המבקרים כי המדינה‬
‫למעשה פועלת בהתנחלויות באמצעות מיקור‬
‫חוץ‪132‬‬
‫לקבוצה פרטית‬
‫שאינה חייבת הסברים הפועלת בלי להתחשב ברווחתם של תושבי‬
‫המקום‪ 133‬ושהפרויקטים הארכאולוגיים שלה מונעים על ידי מניעים‬
‫לאומניים יותר מאשר משיקולים‬
‫מדעיים‪134.‬‬
‫עמ' ‪19‬‬
‫חינוך‪ .‬מרכיב מרכזי להפיק את המירב מהישגים טריטוריאליים בקנה‬
‫המידה הלאומי הוא המרכיב החינוכי של פעילויות אלה‪ .‬בכיר במשרד‬
‫לעניינים אסטרטגיים טען‪" :‬זהו ערש התרבות שלנו וילדינו חייבים‬
‫לדעת זאת‪ ,‬במיוחד בשעה שהערבים מכנים אותנו 'קולוניאליסטים'‪,‬‬
‫מכחישים את הנוכחות ההיסטורית שלנו כאן‪ ,‬וכופרים באמיתות של‬
‫עובדות בסיסיות כמו קיומם של בתי המקדש ]הראשון והשני[‪ .‬אנו‬
‫זקוקים לבימה כדי להראות לישראלים ולאלה שאינם ישראלים כי‬
‫הדברים האלה נכונים‪ 135".‬שר החינוך גדעון סער השיק לאחרונה תכנית‬
‫בעלות של ‪ 15‬מיליון ש"ח )‪ 3.8‬מיליון דולר( המיועדת להביא כל תלמיד‬
‫בבית ספר ישראלי לירושלים לפחות שלוש פעמים בתקופת לימודיו‪136.‬‬
‫פרויקטים חינוכיים הם חלק מסדר יום פוליטי‪ ,‬טען סוקר דעת קהל בעל‬
‫ביקורת על פעילויות כאלה‪:‬‬
‫כי שמות של תורמים מוצגים באתר עיר דוד‪ .‬תצפית של קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט‬
‫‪.2012‬‬
‫‪ .Rapaport, “Shady Dealings in Silwan”, op.cit 127‬דו"ח מקיף זה על אלעד מתאר‬
‫שלושה סוגים של שיתוף פעולה לכאורה עם הממשלה על פני שלוש תקופות נרחבות‪:‬‬
‫הפקעת קרקעות פלסטיניות על בסיס חוק נכסי נפקדים‪ ,‬שלאחר מכן הועברו לעמותת‬
‫אלעד באמצעות הקרן הקיימת )‪ ;(1986-1992‬רכישת קרקעות ובתים מבעלים פלסטיניים‬
‫על ידי עמותת אלעד‪ ,‬לעתים בשיטות שחוקיותן בספק )‪ 1992‬ואילך(; והפקדת עמותת‬
‫אלעד על ידי הממשלה לניהול האתר‪ ,‬למורת רוחם של התושבים המקומיים )מאמצע שנות‬
‫ה‪ 90-‬והלאה(‪.‬‬
‫‪ 128‬בכמה עסקאות נעשה שימוש במסמכים מזויפים; בית המשפט קבע שלפחות עסקה‬
‫אחת התבססה על תצהיר כוזב‪" .‬ירושת המנוח אחמד יאסין מוסא אל‪-‬עבאסי ואחרים נגד‬
‫רשות הפיתוח ואחרים"‪ ,‬ת"א ‪.895/91‬‬
‫‪Rapaport, “Shady Dealings in Silwan”, op. cit.‬‬
‫‪" 129‬הסיבה העיקרית להצלחתה של עמותת אלעד בקבלת הניהול של חפירות עיר דוד והגן‬
‫מרגע שחדשות על סילוואן יוצגו בעברית בשם "עיר דוד‪ ",‬ומרגע‬
‫שעיר דוד תהיה משויכת לדברים רגילים כמו ביקורים של בתי ספר‬
‫ולא לפיגועי טרור‪ ,‬יש יותר סיכוי שישראלים יתייחסו לאזור כאל‬
‫חלק מ"ירושלים" שלהם‪ .‬במובן הזה‪ ,‬תכניות משרד החינוך הופכות‬
‫את המטרה‪ ,‬הקשה בלאו הכי‪ ,‬של מציאת פתרון יצירתי לסכסוך‪,‬‬
‫הרבה יותר‬
‫קשה‪137.‬‬
‫יש הסבורים כי סיורים לימודיים ברובם מדגישים את הקשרים‬
‫היהודיים של האתר תוך התעלמות מאלה של מוסלמים וערבים‪ 138.‬חבר‬
‫כנסת הסביר כי "החינוך הציוני‪ ,‬אשר מדגיש את חשיבות האגן‬
‫ההיסטורי ליהודים ולישראל‪ ,‬חיוני למאבק שלנו נגד הפלסטינים‪.‬‬
‫התיירות היא כלי רב עוצמה במיוחד כדי להוכיח כי הצדק נמצא‬
‫בצדנו‪139".‬‬
‫הלאומי היא יכולתם לממן כ‪ 95-‬אחוז מהעלויות‪ .‬המערכות הישראליות הלאומיות‬
‫והעירוניות אינן מסוגלות לעמוד בפיתוי של מתן משאבים לחפירות באתרים היסטוריים‬
‫כה חשובים‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬יועץ לעיריית ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 130‬לפי נתוני רשם העמותות גייסה עמותת אלעד ‪ 7‬מיליון דולר ב‪ .2005-‬לדברי "הארץ"‪,‬‬
‫הרשם "שקל דרישה לפירוק עמותת אלעד"‪ ,‬משום שהיא סירבה לחשוף את התורמים‬
‫בפומבי‪.Hoffman, op. cit .‬‬
‫‪ 131‬בית המשפט העליון הורה לשנות הסכם מפברואר ‪ 2012‬בין רשות הגנים הלאומיים‬
‫לבין עמותת אלעד על תפעול הגן הלאומי עיר דוד‪ .‬בית המשפט קרא לבית המשפט המחוזי‬
‫לבחון אם ואילו היבטים של תפעול האתר דורשים פרסום מכרז ולצמצם את תפקידה של‬
‫עמותת אלעד בניהול האתר לתפעול היום‪-‬יומי‪“Court: Re-examine Agreement .‬‬
‫‪.for City of David’s Management”, News1, 28 August 2012‬‬
‫‪ 132‬פורסם כי דובר עמותת אלעד אמר ב‪ 2006-‬שמטרת הארגון שלו היא "להשיג דריסת‬
‫רגל ]יהודית[ במזרח ירושלים וליצור מצב בלתי הפיך באגן הקדוש מסביב לעיר העתיקה"‪.‬‬
‫‪.Quoted in Hoffman, op. cit‬‬
‫‪ 133‬תושבי סילוואן טוענים כי עמותת אלעד חופרת מתחת לבתים פלסטיניים‪ ,‬בדרך כלל‬
‫ללא התראה‪ ,‬ובמקרים מסוימים הדבר מביא לקריסת רצפות הבתים‪ .‬ראיון קבוצת‬
‫וחיונית המתבצעת על ידי הלקוח שלנו‪ ,‬הנובע אך ורק מסיבות של אגו וקרדיט‪ ,‬במסווה‬
‫של טענות מקצועיות לכאורה‪ ".‬שם‬
‫‪ 135‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 136‬אפרת זמר‪" ,‬סער הגביר ביקורים בירושלים‪ :‬חינוך לערכים"‪" ,‬מעריב"‪ 27 ,‬באוקטובר‬
‫‪ .2009‬מורי כיתות ה' יכולים לבחור בין ‪ 3‬אפשרויות של טיולים‪ ,‬מהן אחת מתמקדת‬
‫בדוד המלך )דהיינו‪ ,‬עיר דוד והר ציון(‪" .‬נעלה לירושלים"‪ ,‬משרד החינוך‪2009 ,‬‬
‫‪ ((meyda.education.gov.il/files/noar/nalejerusalem.pdf‬בשנת ‪ 2011‬ביקרו‬
‫קרוב ל‪ 60,000-‬תלמידים בעיר דוד‪ ,‬מתוך ‪ 550,000‬שביקרו בירושלים‪" .‬מעריב"‪29 ,‬‬
‫המשבר‪ ,‬תושב סילוואן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪ .2010‬יתר על כן נטען כי חלק מן החפירות‬
‫באוגוסט ‪.2012‬‬
‫הארכאולוגיות של עמותת אלעד מתבצע בסודיות בלי לאפשר לאחרים להיכנס ולעקוב‬
‫‪ 137‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬סוקר ישראלי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪.2010‬‬
‫אחריהן‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬תושב סילוואן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 138‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מורה ישראלי שהשתתף בסיור של עמותת אלעד בעיר דוד‪,‬‬
‫‪ 134‬בתחילת אוקטובר ‪ ,2011‬אילת מזר ‪ -‬ארכאולוגית מן האוניברסיטה העברית שביצעה‬
‫ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪ .2010‬עם זאת‪ ,‬התרחשו מספר שינויים‪ .‬פעיל בעמק שבח‪ ,‬עמותה‬
‫עבודה מקיפה באתר עיר דוד בשיתוף פעולה הן עם עמותת אלעד והן עם רשות העתיקות ‪-‬‬
‫ישראלית של ארכאולוגים ופעילים קהילתיים‪ ,‬אמר‪" :‬בתחילה היה לעמותת אלעד ציר‬
‫טענה כי אף אחד משני הגופים אינו "מגלה כל מחויבות לעבודה ארכאולוגית מדעית"‬
‫זמן שהתעלם מההיסטוריה הנוצרית והמוסלמית‪ ,‬כאילו מיד אחרי המכבים באו הציונים‪,‬‬
‫ושחפירות מסוימות באתר "אינן אלא גימיק תיירותי‪" ".‬הארץ"‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2011‬‬
‫אבל הביקורת הציבורית החזירה אותם לשפיותם‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי‬
‫להאשמותיה של מזר יש משקל מיוחד משום שהיא בין הארכאולוגים המובילים של‬
‫‪.2012‬‬
‫האתר‪ .‬פרקליט של עמותת אלעד טען שהביקורת שלה היא "ניסיון לעצור עבודה לגיטימית‬
‫‪ 139‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬חבר סיעת קדימה בכנסת‪ ,‬דצמבר ‪.2010‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עמ' ‪20‬‬
‫המבנה הזמני שנבנה ב‪ 2007-‬ניצב עדיין במקומו‪ ,‬למרות קריאות‬
‫אקטיביזם בהר הבית‬
‫פופוליסטיות להתחיל בביצוע השיפוץ‬
‫בלב העיר נמצא האתר המוכר ליהודים כ"הר הבית"‪ .‬במשך שנים שמרה‬
‫ישראל על מה שהיא כינתה מדיניות ה"סטטוס קוו"‬
‫במתחם‪140,‬‬
‫כשהגבילה את פעילותה ואת התפילה היהודית במקום מתוך כבוד‬
‫לרגישויות של הערבים והמוסלמים‪ ,‬ונשאה ונתנה לגבי הניהול היום‪-‬‬
‫יומי בצורה לחלופין עם ירדן‪ ,‬מצרים‪ ,‬הרשות הפלסטינית או טורקיה‪141.‬‬
‫כיום נתונה מדיניות זו ללחצים חדשים שהם פחות תוצר של החלטת‬
‫הממשלה ויותר של התגברות האופי הדתי של הסכסוך‪ ,‬במיוחד‬
‫בירושלים‪ 142,‬וההתפתחויות התאולוגיות המותחות יותר מאי פעם בעבר‬
‫את הסטטוס קוו השביר על ההר‪.‬‬
‫שיפוצים במתחם )בהשגחת הוואקף‪ ,‬הנמצא בשליטת ירדן(‪ 143‬ובאזורים‬
‫הסמוכים לו )בהשגחת ישראל( היו מקור למתחים חוזרים ונשנים‪ .‬בדרך‬
‫כלל גילתה ישראל איפוק‪ .‬לאחר שהסוללה המובילה לשער המוגרבים ‪-‬‬
‫הכניסה היחידה ללא‪-‬מוסלמים ‪ -‬קרסה חלקית ב‪ ,2004-‬גיבשה‬
‫הממשלה תכנית להחליפה בסוללה ארוכה הרבה יותר‪ .‬ההצעה לחולל‬
‫שינוי במציאות ארוכת שנים ‪ -‬במקום לחדש את הסוללה כפי שהייתה‬
‫בעבר ‪ -‬עוררה מחאות בקרב הפלסטינים‪ ,‬העולם המוסלמי‪ ,‬הקהילייה‬
‫הבינלאומית‪ ,‬ואנשי שמאלנ בישראל ‪ -‬מומחה יהודי לעיר קרא לה‬
‫"תוצר של חזון מגלומני"‪ -144‬שגרמו לממשלה להקפיא את היוזמה‪.‬‬
‫הנרחב‪145‬‬
‫והמלצת מהנדס העיר‬
‫ירושלים להרוס את המבנה הזמני‪ .‬מצב זה נובע במידה רבה מלחץ מצד‬
‫מצרים וירדן‪ ,‬שחששו מהשלכות מסוכנות בתוך גבולותיהן לו יצאו‬
‫העבודות‬
‫לפועל‪146,‬‬
‫וכן מאזהרות של צה"ל ושירות הביטחון הכללי‪,‬‬
‫שדעתם זוכה למשקל רב גם על ידי שרים בכירים כשמדובר במתחם‪147.‬‬
‫ועדת השרים לענייני הר הבית‪ ,‬אשר להלכה ממלאת תפקיד מפתח בנוגע‬
‫למתחם‪ ,‬ידועה באי נכונותה להתעמת עם גורמי ביטחון בעניינים‬
‫כאלה‪148.‬‬
‫הממשלה גילתה את אותה מידה של איפוק בתגובתה לפרויקט שיפוץ‬
‫כיפת הסלע על ידי הוואקף‪ .‬פרויקט זה כלל הקמת פיגומים מסיביים‬
‫וציוד בנייה לכאורה ממש מעל לסלע שעל פי המסורת היהודית הוא‬
‫"אבן השתייה" שממנה נברא העולם ושעליה עקד אברהם את יצחק‪,‬‬
‫ולפי המסורת המוסלמית‪ ,‬ממנה עלה מוחמד השמימה‪ 149.‬כתוצאה מכך‬
‫הגישו "נאמני הר הבית" )תנועה פוליטית שהוקמה כדי לקדם הקמת‬
‫בית מקדש שלישי במתחם( עתירה לבג"ץ בדרישה להבהיר האם חוק‬
‫העתיקות של ישראל ‪ -‬המחייב פיקוח ממשלתי על עבודות כגון אלה ‪ -‬חל‬
‫על המתחם הקדוש‪ .‬היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הכריז ב‪-‬‬
‫‪ 17‬ביולי ‪ 2012‬כי החוק חל גם שם‪ ,‬אך הוסיף כי ‪ -‬בשל האופי המיוחד‬
‫של האתר ‪ -‬על הממשלה להחיל את החוק הישראלי באופן פרגמטי‬
‫ו"ביתר‬
‫רגישות"‪150.‬‬
‫המשטרה מצידה המעיטה בחשיבות האירוע‪,‬‬
‫ואמרה שהמציאות בעצם פחות גרועה מכפי שנראה‬
‫בתמונות‪151.‬‬
‫‪ 140‬מיד לאחר כיבוש מזרח ירושלים ב‪ ,1967-‬מחשש מפני כעס מצד הקהילייה‬
‫הבינלאומית‪ ,‬ובמיוחד מהעולם המוסלמי‪ ,‬הסכימה ישראל שהשליטה המנהלית של‬
‫המתחם הקדוש תישאר בלא שינוי )להוציא את שער המוגרבים‪ ,‬שדרכו לא‪-‬מוסלמים‬
‫נכנסים אל המתחם‪ ,‬ושהמפתח שלו כיום בידי ישראל המנהלת אותו חלקית(‪ .‬ירדן ניצלה‬
‫את הזדמנות זו כדי לנסות לשמר את השפעתה כ"אפוטרופוסית" במינוי עצמי של האתר‪,‬‬
‫‪" 145‬ח"כ דנון‪ :‬לפתוח את הר הבית ליהודים"‪ ,‬ערוץ ‪ 12 ,7‬בדצמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 146‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה לירושלים‪ 2 ,‬באוגוסט ‪ .2012‬בדיון לא פומבי בין‬
‫ובאופן כללי יותר בקרב העילית הירושלמית‪ .‬המועצה המוסלמית העליונה ]הוואקף[ ‪-‬‬
‫ישראל לירדן לא הושגה הסכמה בעניין הסוללה‪ ,‬ועקב כך פנתה ירדן לאונסק"ו בבקשה‬
‫שהתקיימה בזמן המנדט הבריטי – חידשה את פעילותה לאחר המלחמה ככתובת פוליטית‬
‫לשלוח נציג כדי להשגיח על פעילותה של ישראל במתחם‪" .‬הארץ"‪ 17 ,‬באוקטובר ‪.2012‬‬
‫לירושלמים לצד הוועדה העליונה להדרכה לאומית‪ .‬לאחר שישראל גירשה בכירים‬
‫ירדן מוחה מפעם לפעם על צעדים ישראליים במקומות אחרים בירושלים‪ ,‬במיוחד על הר‬
‫ששירתו בגופים אלה‪ ,‬אימצה המועצה מוסלמית החדשה גישה פייסנית יותר‪.‬‬
‫הזיתים‪ ,‬כגון תכנית הממשלה לפתח את מלון שבע הקשתות )הארץ‪ 16 ,‬בדצמבר ‪(2010‬‬
‫‪ 141‬הסכם השלום בין ישראל לירדן ב‪ 1994-‬העניק לממלכה ההאשמית תפקיד מיוחד‬
‫ולהקים בו אקדמיה צבאית )סוכנות הידיעות פטרה‪ 1 ,‬בנובמבר ‪.(2012‬‬
‫בניהול האתר‪ .‬עם התקדמותו של תהליך אוסלו נטלה על עצמה הרשות הפלסטינית‬
‫‪" 147‬ההוראות מגיעות מלמעלה‪ .‬ראש הממשלה הנוכחי מהוסס במיוחד‪ ,‬כי בתת התודעה‬
‫תפקידים מסוימים‪ ,‬אף כי יחסיה עם ירדן היו מתוחים‪ .‬פקיד ירדני בכיר אמר‪" :‬בסופו של‬
‫שלו נמצאת החוויה של ]פתיחת[ המנהרות ]ב‪ ."[1996-‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬הרב יהודה‬
‫דבר הרשות הפלסטינית אינה מסוגלת לעשות שום דבר בירושלים בגלל הכיבוש‪] .‬יאסר[‬
‫גליק‪ ,‬יו"ר קרן מורשת המקדש‪ ,‬ירושלים‪ 17 ,‬ביולי ‪ .2012‬ב‪ ,1996-‬במהלך כהונתו‬
‫ערפאת מינה מופתי משלו‪ ,‬אבל לא הייתה לו שום השפעה ממשית‪ .‬זה היה משחק פוליטי‪.‬‬
‫ערפאת אהב להסית צד אחד נגד השני‪ ,‬וכשרצה לעקוץ את רבת עמון הוא מינה מופתי‬
‫שקיבל הכשרה במצרים‪ .‬אבו‪-‬מאזן ]מחמוד עבאס[ אינו משחק את המשחק הזה איתנו‪.‬‬
‫הוא יודע שירדן היא התומכת הגדולה ביותר שלו ושמאמציה של ירדן בירושלים משרתים‬
‫את האינטרס הפלסטיני‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬רבת עמון‪ ,‬יולי ‪.2012‬‬
‫‪ 142‬מקור בר סמכא מוביל בירושלים אמר כי לא היה שינוי במדיניות הממשלה‪ ,‬אבל‬
‫"הייתה התנוונות בקבלת החלטות‪ .‬בעבר הייתה כתובת ברורה‪ .‬עכשיו‪ ,‬החלטות מתקבלות‬
‫על ידי מפקד תחנת משטרה‪ ,‬ברמת הביצוע‪ .‬פעם היו מיטב המוחות בארץ מחליטים‬
‫בעניינים כאלה‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫‪ 143‬וואקף )רבים‪ :‬אווקאף( הוא הקדש דתי‪ ,‬או נאמנות‪ ,‬המנהל נכסים למטרות צדקה או‬
‫למטרות דתיות‪ .‬הוואקף של ירושלים מסונף לגוף הנמצא בשליטת רבת עמון והוא פועל‬
‫הראשונה של ראש הממשלה נתניהו‪ ,‬פתחה ישראל את הקצה הצפוני של מנהרות הכותל‪,‬‬
‫הנמצאות מתחת לרובע המוסלמי‪ .‬בעקבות זאת התרחשו עימותים אלימים עם פלסטינים‬
‫שהאמינו שישראל חופרת מתחת למתחם ובכך מסכנת את יסודות מסגד אלאקצה‪ .‬יותר‬
‫מ‪ 70-‬פלסטינים ו‪ 15-‬ישראלים נהרגו במה שזכה לכינוי "אינתיפאדת המנהרה‪ ".‬בשנת‬
‫‪ 2012‬היה הר הבית סגור ליהודים בתשעה באב )המסמל את חורבן המקדשים(‪ ,‬בשל‬
‫ידיעות שהגיעו לשירותי הביטחון על פרובוקציות שתוכננו הן על ידי יהודים והן על ידי‬
‫ערבים‪.Jewish Telegraphic Agency, 29 July 2012 .‬‬
‫‪ 148‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬יועץ בכנסת‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי ‪.2012‬‬
‫‪ 149‬לתמונות של העבודות‪ ,‬ראה "שועלים הלכו בו‪",‬בשבע‪ 11 ,‬ביולי ‪ ,2012‬עמ' ‪.8-12‬‬
‫‪150‬‬
‫‪Melanie Lidman, “A-G: Israeli Law is applicable on Temple Mount”.‬‬
‫במתחם הקדוש ובנכסים סמוכים‪.‬‬
‫‪ .Jerusalem Post, 17 July 2012‬היו עם זאת שראו בקביעתו ביטוי של ריבונות‬
‫‪ 144‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫ישראלית‪ ,‬דבר שעורר כעס בקרב ערבים ומוסלמים‪“Islamic official: Al Aqsa .‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חשיבותן של התפתחויות אלה מחווירה לעומת העמדות‬
‫המשתנות של יהודים דתיים לאומיים ושל המנהיגות הרבנית‬
‫והפוליטית שלהם בשאלת תפילת יהודים בהר הבית‪ .‬בעשור האחרון‬
‫עולים יהודים במספרים גדלים והולכים אל המתחם כדי להתפלל‪,‬‬
‫התפתחות דתית שעלולות להיות לה השלכות פוליטיות מרחיקות לכת‪.‬‬
‫במשך מאות שנים אסרו גדולי הפוסקים את הכניסה להר הבית בנימוק‬
‫שלפי ההלכה היהודית אסורה הגישה למקום על כל מי שאינו טהור ‪-‬‬
‫מצב בו נמצאים כל היהודים‪ ,‬שכן טקס ההיטהרות הכולל הקרבה של‬
‫פרה אדומה אשר אינה בנמצא כיום‪ .‬כמו כן‪ ,‬המידות המדויקות של בית‬
‫המקדש אבדו‪ ,‬ועמן אבד המיקום המדויק של קודש הקודשים‪,‬‬
‫שהכניסה אליו מותרת אך ורק לכהן הגדול ביום הכיפורים‪ 152.‬גישה זו‬
‫אומצה גם על ידי הרבנים המובילים בישראל באוגוסט ‪ ,1967‬חודשיים‬
‫לאחר כיבוש העיר העתיקה על ידי‬
‫מקריית ארבע‪ ,‬אחד הפוסקים הדתיים לאומיים בעלי ההשפעה הרבה‬
‫ביותר במדינה; הרב חיים דרוקמן‪ ,‬גם הוא דמות רבת חשיבות‪ ,‬הצטרף‬
‫לפסיקה ב‪ ,2007-‬וכיום תומכים כ‪ 300-‬רבנים דתיים‪-‬לאומיים‬
‫מהזרם המרכזי בעליית יהודים לשולי הר הבית‪ 156.‬הפסיקה‪ ,‬שהתקבלה‬
‫במהלך התקופה של הסכמי אוסלו‪ ,‬הייתה מכוונת להוות מענה‬
‫"לעובדות שהערבים יוצרים בשטח" ולסכל שליטה פלסטינית;‪ 157‬את‬
‫הביקור של אריאל שרון )שהיה אז מנהיג האופוזיציה( בהר הבית‬
‫בספטמבר ‪ ,2000‬שסייע להתלקחות האינתיפאדה השנייה )או "אל‪-‬‬
‫אקצה"(‪ ,‬ניתן לראות באותו‬
‫הקשר‪158.‬‬
‫הפסיקה הרבנית הפכה למעשה חסרת משמעות כאשר ממשלת ישראל‪,‬‬
‫מטעמי ביטחון‪ ,‬מנעה את הכניסה להר הבית ללא‪-‬מוסלמים עם פרוץ‬
‫האינתיפאדה השנייה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשלהי ‪ ,2003‬לאחר ששרון נבחר‬
‫ישראל‪153.‬‬
‫בשנים האחרונות החל הקונצנזוס הרבני להתפורר‪ .‬דבר שבעבר נחשב‬
‫לאסור בהחלט על דעת הכול לבד מקומץ קיצונים‪ ,‬הפך לנושא לדיון‬
‫חריף‪ ,‬בו טוענים רוב הרבנים הדתיים לאומיים שבגבולות מסוימים יש‬
‫להתיר ליהודים לעלות להר‬
‫עמ' ‪21‬‬
‫הבית‪154.‬‬
‫ההתפתחות המרכזית אירעה ב‪ ,1996-‬כאשר מועצת רבני יש"ע ‪ -‬קבוצה‬
‫של רבנים דתיים‪-‬לאומיים מהגדה המערבית שהוקמה ב‪ 1990-‬כדי‬
‫מחדש לראש ממשלה )הוא נבחר לראשונה ב‪ ,(2001-‬הותרה הכניסה‬
‫שוב ומספר המבקרים היהודיים עלה באופן דרמטי‪ .‬מקרוב לאפס‬
‫בשלהי שנות ה‪ 159 80-‬מגיע הממוצע החודשי היום לכ‪.160 1000-‬‬
‫מספר זה מייצג רק אחוז קטן מהציבור הדתי‪ ,‬וכמעט כל הרבנים‬
‫החרדים אוסרים על העלייה להר‪ ,‬וביניהם גדולי הפוסקים הרשמיים‬
‫במדינה‪ 161.‬ההגמוניה שלהם‪ ,‬עם זאת‪ ,‬נמצאת בשחיקה‪ .‬הם נאלצים‬
‫לספק תמיכה רוחנית למתנחלים במהלך האינתיפאדה הראשונה ‪ -‬קבעה‬
‫כי הכניסה לשולי הר‪-‬הבית אינה רק מותרת אלא אף רצויה‪ 155.‬הפסיקה‬
‫פורסמה על ידי קבוצה קטנה אך משמעותית שכללה את הרב דב ליאור‬
‫‪ 156‬מכון המקדש מנהל רשימה של רבנים דתיים‪-‬לאומיים בולטים התומכים בעלייה להר‪.‬‬
‫ראה ‪ .www.temple.org.il/har.asp?id=31706‬ביניהם רבנים ראשיים של ערים ורוב‬
‫ראשי ישיבות ההסדר )תכניות המשלבות לימודי דת עם שירות צבאי(‪ .‬ראיון קבוצת‬
‫המשבר‪ ,‬הרב יהודה גליק‪ ,‬יו"ר קרן מורשת המקדש‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי ‪ .2012‬רבים מרבנים‬
‫‪ .belongs to Muslims, not Israel”, Maan, 17 July 2012‬בג"צ דחה תביעה דחופה‬
‫בנדון‪ .‬ערוץ שבע‪ 28 ,‬באוגוסט ‪.2012‬‬
‫‪ 151‬ריבקי גולדפינגר‪" ,‬עתירה לבג"צ‪ :‬הפסיקו את העבודות על אבן השתייה‪ ",‬בשבע‪12 ,‬‬
‫ביולי ‪ ,2012‬עמ' ‪5‬‬
‫‪ 152‬עד אמצע המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬תחת השלטון העותמאני‪ ,‬נאסר על לא‪-‬מוסלמים‬
‫להיכנס למתחם‪ .‬רבנים יהודיים בירושלים הגיבו על השינוי באיסור העלייה להר‪ .‬ראיון‬
‫קבוצת המשבר‪ ,‬רב דתי‪-‬לאומי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 153‬מאז ‪ 1967‬הייתה עמדתה העקבית של הרבנות הראשית של ישראל כי בשל קדושת הר‬
‫הבית אסור ליהודים להיכנס אליה וכי עליהם להתפלל בכותל המערבי‪ .‬שם‪ .‬שני רבנים‬
‫ראשיים לשעבר של ישראל‪ ,‬שלמה גורן ומרדכי אליהו‪ ,‬חרגו מדעת הרוב השלטת – אם כי‬
‫רק בעת הבעת דעתם האישית ‪ -‬בטענה שהעלייה לשולי הר‪-‬הבית מותרת‪ ,‬כי היא תוספת‬
‫מאוחרת יותר שנבנתה על ידי המלך הורדוס כאשר הרחיב את בית המקדש השני‪ ,‬ולכן‬
‫אינה יכולה להיות מקומו של קודש הקודשים‪.‬‬
‫‪Motti Inbari, Jewish‬‬
‫אלה הם עובדי מדינה‪ .‬קבוצת המשבר ראיון טלפוני‪ ,‬ד"ר מנחם קליין‪ ,‬מומחה לדת‬
‫ולפוליטיקה בישראל‪ 15 ,‬באוקטובר ‪.2012‬‬
‫‪157‬‬
‫‪Inbari, Jewish Fundamentalism and the Temple Mount, op. cit., p.‬‬
‫‪ .25‬פעיל הר הבית ותיק ציין כי הפסיקה משנת ‪ 1996‬נבעה מהחשש שמנהיגי ישראל‪,‬‬
‫שרובם חילונים‪ ,‬יפרשו בטעות את ההימנעות מתפילת יהודים ]על ההר[ כסימן לכך שהם‬
‫יכולים להתפשר על הריבונות במקום‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מאי ‪.2012‬‬
‫‪ 158‬שרון כתב על ביקורו‪" :‬כדי להשיג פיוס אמיתי‪ ,‬על הפלסטינים להכיר בזכות‬
‫ההיסטורית של היהודים על בירתם‪ ,‬ובמיוחד על הר הבית‪ .‬מעולם לא נאסר על‬
‫אמריקנים‪ ,‬אירופים או ערבים‪ ,‬במדינותיהם ובבירותיהם‪ ,‬חופש גישה ופולחן דתי‪ .‬גם על‬
‫היהודים אין לאסור אותם בבירתם היחידה והנצחית‪ ".‬אריאל שרון‪" ,‬זכויות היהודים‬
‫בהר הבית"‪ 3,Jerusalem Post ,‬באוקטובר ‪.2000‬‬
‫‪ 159‬לכל היותר ‪ 30‬יהודים דתיים עלו להר הבית ב‪ 1987-‬וב‪ .1988-‬ראיון קבוצת המשבר‪,‬‬
‫הרב יהודה גליק‪ ,‬יו"ר קרן מורשת המקדש‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי ‪.2012‬‬
‫‪.Fundamentalism and the Temple Mount (Albany, 2009) pp. 23-24‬‬
‫‪ 160‬לפי דיווחי המשטרה ביקרו בהר הבית ב‪ 2011-‬כ‪ 9,000-‬יהודים בהשוואה ל‪-‬‬
‫‪ 154‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬רב דתי‪-‬לאומי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪ .2010‬שר ומנהיג פוליטי דתי‪-‬‬
‫‪ 370,000‬תיירים‪ .‬בינואר ‪ 2012‬ביקרו שם ‪ 1,119‬יהודים‪ .‬מצוטט על ידי ארנון סגל‪ ,‬מקור‬
‫לאומי אמר‪" :‬המחלוקת ההלכתית היום השתנתה‪] .‬בעיני רבים השאלה[ אינה עוד אם‬
‫ראשון‪ 16 ,‬בדצמבר ‪ .2012‬פעיל בולט בנושא הר‪-‬הבית טען שנתוני המשטרה מראים גם‬
‫אפשר לעלות או לא‪ ,‬אלא איפה בדיוק מותר לעמוד על ראש ההר‪ .‬הגישה המסורתית היא‬
‫‪ 12,000‬כניסות בשנה של יהודים דתיים )המספר מתייחס למספר הכולל של ביקורים‪ ,‬לא‬
‫להחמיר ולפסוק שאין להתיר כניסה להר הבית בכלל‪ .‬הגישה האחרת הולכת באומץ אל‬
‫למספר של יחידים( ושהנתונים שבידי פעילי המקדש מצביעים על כך ש‪ 10,000-‬יהודים‬
‫מול הזרם‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬הרב דניאל הרשקוביץ‪ ,‬שר המדע והטכנולוגיה‪ ,‬יו"ר‬
‫דתיים ישראליים עלו להר לפחות פעם אחת‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬הרב יהודה גליק‪ ,‬יו"ר‬
‫מפלגת הבית היהודי‪ ,‬ירושלים‪ 22 ,‬במרץ ‪.2011‬‬
‫קרן מורשת המקדש‪ ,‬ירושלים‪ 17 ,‬ביולי ‪ .2012‬פעילים מעריכים שב‪ 2012-‬יגיע מספר‬
‫‪155‬‬
‫הכניסות הכולל ל‪" .15,000-‬נאמני הר הבית‪ :‬מן השוליים אל המרכז‪",",‬הארץ"‪4 ,‬‬
‫‪The Yesha Rabbis’ Council accepted Rabbi Goren’s ruling allowing as-‬‬
‫באוקטובר ‪.2012‬‬
‫‪cent to the Mount’s later additions. Inbari, Jewish Fundamentalism and‬‬
‫‪ 161‬בין אלה נמנים הרבנים הראשיים שלמה עמאר ויונה מצגר‪ ,‬הרב יוסף אלישיב המנוח‬
‫‪the Temple Mount, op. cit., p. 25.‬‬
‫)המנהיג הרוחני של החרדים האשכנזים( והרב עובדיה יוסף )המנהיג הרוחני של ש"ס(‪ .‬את‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫להגן על עמדותיהם בפומבי‪ ,‬פעילי הר הבית הפיקו מסע יחסי ציבור‬
‫נרחב‪162,‬‬
‫ומספרם של חברי המפלגות הפוליטיות הדתיות‪-‬לאומיות‬
‫התומכים בתפילה על הר הבית נמצא‬
‫בעלייה‪163.‬‬
‫וכך גם המתחים‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר ‪ ,2012‬במהלך חג הסוכות‪ ,‬נעצרו‬
‫שמונה מפעילי הר הבית במתחם בשל פעולות פרובוקטיביות‪ ,‬ובהם איש‬
‫הליכוד משה פייגלין ‪ -‬ראש "מנהיגות יהודית"‪ ,‬פלג של המפלגה המקדם‬
‫מדינת ישראל תאוקרטית פונדמנטליסטית ‪ -‬שהשתטח על ההר בתפילה‪.‬‬
‫עשרים מוסלמים נעצרו באותו שבוע‪ ,‬במהלך החג‪ ,‬בגין תכנון התקפות‬
‫על יהודים הנכנסים למתחם‪ 164.‬העימות המתהווה פרץ בסופו של דבר‬
‫ב‪ 5-‬באוקטובר כאשר הפלסטינים שהתפללו במסגד אל אקצה השליכו‬
‫אבנים על כוחות הביטחון הישראליים שהוצבו מראש בשער המוגרבים‬
‫למקרה שמתפללים יהודיים בכותל המערבי ‪ -‬שמנו עשרות אלפים לרגל‬
‫החג ‪ -‬יותקפו‪ .‬הפלסטינים במתחם חשבו בטעות שהשוטרים התאספו‬
‫כדי ללוות בכוח מתפללים יהודים אל תוך‬
‫המתחם‪165.‬‬
‫ממשלת ישראל מוצאת את עצמה בין הפטיש לסדן‪ .‬בתי המשפט הכירו‬
‫בזכותם של היהודים להתפלל במתחם‪ ,‬אך גם נתנו לממסד הביטחוני‬
‫מרווח תמרון לנהל את מימוש זכות זו‪ 166‬לצורך השמירה על הרגיעה‪167.‬‬
‫עמ' ‪22‬‬
‫מנהיגים פוליטיים‪ ,‬לא פחות מודאגים מבתי המשפט‪ ,‬דחו יוזמות‬
‫חקיקה שנועדו לתמוך בתפילת‬
‫יהודים‪168.‬‬
‫ובכל זאת הממשלה ניצבת‬
‫בפני לחץ פוליטי משמעותי והסטטוס קוו משתנה בהדרגה לכיוון של‬
‫הקלת הגישה ליהודים דתיים בהשוואה לעבר‪ .‬ראשי הוואקף מציינים‬
‫כי ביקורי יהודים דתיים נעשים תכופים יותר ומספרים גדולים יותר‬
‫רשאים להיכנס בבת אחת‪ 169.‬בשנת ‪ 2012‬אישרה הממשלה לראשונה‬
‫כניסת יהודים להר הבית במהלך חודש הרמדאן )בתשעה באב‪ ,‬זכר‬
‫לחורבן הבית הראשון והשני(‪ ,‬אך האישור בוטל ברגע האחרון כאשר‬
‫שירותי הביטחון דיווחו על תכנון פרובוקציות בשני הצדדים‪ 170.‬מאז‬
‫‪ 2011‬היה ביקור בהר הבית אחת האפשרויות במסגרת ביקורי החובה‬
‫של תלמידי בתי ספר‬
‫בירושלים‪171.‬‬
‫המחלוקת המתגברת על האתר בוודאי תסבך עוד יותר את המאמצים‬
‫למצוא פתרון לבעיה שיש הטוענים שעליה יהיה המאבק הקשה ביותר‬
‫בדרך להסדר הקבע‪ .‬מומחה להר הבית אמר‪" :‬מספר היהודים שיעלו‬
‫הלכה למעשה למתחם אינו הדבר החשוב ביותר‪ .‬יש כאלה שלא יעשו‬
‫זאת מחשש מפני השלכות הלכתיות‪ .‬אבל יותר ויותר יהודים תומכים‬
‫מאוד בזכותם של אלה שכן עולים"‪ 172.‬נושא ונותן ישראלי בעבר ציין כי‬
‫המשא ומתן בקמפ דייוויד לא הצליח לפתור את ההסדרים באתר כאשר‬
‫פעילי הר הבית היו פחות מגויסים ושהנושא היה בולט פחות בתודעה‬
‫ההתנגדות הדתית‪-‬לאומית לעלייה להר מובילים הרב צבי טאו‪ ,‬נשיא ישיבת הר המור‪,‬‬
‫הרב שלמה אבינר‪ ,‬שייסד את ישיבת עטרת כהנים והרב אברהם שפירא מישיבת מרכז‬
‫הרב‪ .‬רבנים אלה אמנם נושאים ברוב התפקידים הרשמיים בישראל‪ ,‬אבל עמדתם נמצאת‬
‫תחת מתקפה‪ .‬בשבועות שקדמו לפסח ‪ 2011‬חשו כנראה תומכיהם בירושלים צורך ליזום ‪-‬‬
‫אולי לראשונה בהיקף כזה ‪ -‬מסע של שלטי חוצות ברחבי העיר‪ ,‬בחתימת הרבנים‬
‫החרדיים והדתיים‪-‬לאומיים הבולטים‪ ,‬בקריאה ליהודים שלא לעלות להר בשל האיסור‪.‬‬
‫איסור הכניסה אינו עוד ברירת המחדל‪ .‬תצפיות קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אפריל ‪.2011‬‬
‫‪ 162‬מתנדבים עורכים פעילויות חינוכיות על המקדש בבתי ספר ובתנועות נוער‪ .‬כ‪50,000-‬‬
‫עד ‪ 60,000‬בני נוער משתתפים בפעילויות כאלה מדי שנה‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬דוד‬
‫שוורץ‪ ,‬מנכ"ל מכון הר‪-‬הבית‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי ‪ .2012‬הוא הוסיף "אנו זקוקים לזה כדי‬
‫להגיע אל לבו של העם‪ .‬המקדש אינו עוד עניין לקיצונים אלא לכל היהודים‪".‬‬
‫‪ 163‬כמעט כל חברי הכנסת הדתיים‪-‬לאומיים דוגלים בהרחבת חופש הפולחן של היהודים‬
‫במתחם‪ ,‬וכך גם קבוצות בתוך הליכוד‪ .‬רוב חברי הכנסת הדתיים‪-‬לאומיים עולים לשולי‬
‫המתחם‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬יועץ דתי‪-‬לאומי בכנסת‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי ‪.2011‬‬
‫‪" 164‬הארץ"‪ 4 ,‬באוקטובר ‪.2012‬‬
‫‪ 165‬אל‪-‬איאם‪ 6 ,‬באוקטובר ‪.2012‬‬
‫‪ 166‬עם זאת‪ ,‬פעמיים בשנה מתאפשר לקבוצה קטנה של פעילי הר הבית )כ‪ 70-‬איש(‬
‫להתפלל בחדר קטן בחלק הקדמי של בניין משטרת ישראל הבולט אל תוך המתחם‪ .‬דרך‬
‫סורגי הברזל יכולים המתפללים להציץ אל כיפת הזהב )שמתחתיה נמצאת‪ ,‬לפי אמונתם‪,‬‬
‫אבן השתייה( ולהתפלל כשהם פונים אליה‪.‬‬
‫‪.thetemple.blogspot.co.il/2012/09/blog-post_3066.html‬‬
‫‪ 167‬ב‪ 2006-‬החליט בג"צ כי "אין למנוע תפילת יהודים אלא אם קיים מידע קונקרטי על‬
‫סכנת חיים ממשית" או לביטחון המתפללים‪" .‬הארץ"‪ 4 ,‬באוקטובר ‪ .2012‬כיום רשאים‬
‫יהודים‪ ,‬כמו תיירים אחרים שאינם מוסלמים‪ ,‬להיכנס למתחם אבל נאסר עליהם לקיים‬
‫תפילה בציבור ‪ -‬ולכן הם מנועים מלשאת אתם תנ"ך או אפילו להניע את שפתיהם‬
‫בתפילה‪ .‬פעילים ניסו שוב ושוב ‪ -‬עד כה ללא הצלחה‪ ,‬עקב התערבות המשטרה ‪ -‬להעלות‬
‫כבש כקורבן במתחם בשלושת חגי העלייה לרגל )חג הפסח‪ ,‬חג השבועות וחג הסוכות(;‬
‫להניח אבן פינה לבית מקדש שלישי; להציב שלטים בעברית ולהפיץ חוברות במתחם‪.‬‬
‫שנאסר עליהם לעלות‪ :‬ביוני ‪ 2012‬נאסר על כעשרים בני אדם לעלות‪ ,‬אך המספרים‬
‫משתנים‪ .‬תלם רובין‪' ,‬מדהים‪ :‬הרב ישראל אריאל הורחק לתקופה לא מוגבלת מהר‬
‫הבית'‪ ,‬סרוגים‪ ,21 ,‬יוני ‪ ;2012‬שלמה פיוטרקובסקי‪" ,‬הרב אריאל הורשה לשוב להר‬
‫הבית‪ ",‬בשבע‪ 20 ,‬בספטמבר ‪ .2012‬פעילי המקדש טוענים שנאסר עליהם לעלות בגלל‬
‫דעותיהם ולא עקב מעשה כלשהו‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬הרב יהודה גליק‪ ,‬יו"ר קרן‬
‫מורשת המקדש‪ ,‬ירושלים‪ 17 ,‬ביולי ‪ .2012‬כשנשאל מה הסבירות שאלימות של פלסטינים‬
‫תפרוץ במתחם‪ ,‬בכיר לשעבר בשירות הביטחון הישראלי אמר‪" ,‬מדוע אתה שואל מה‬
‫הפלסטינים יעשו שם? אתה צריך לשאול אותי על יהודים‪ .‬הפלסטינים לא מנסים לפוצץ‬
‫את כיפת הסלע; יהודים ניסו‪ .‬והם עלולים לנסות לעשות זאת שוב‪ ".‬ראיון קבוצת‬
‫המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪ .2010‬הוא ציין כי נעשו יותר מעשרים ניסיונות של קבוצות‬
‫משיחיות יהודיות לפוצץ את כיפת הסלע‪.‬‬
‫‪ 168‬חבר הכנסת אריה אלדד )האיחוד הלאומי( ניסח הצעת חוק לפיה ייקבעו זמנים נפרדים‬
‫לתפילת יהודיים ולתפילת מוסלמים במתחם‪The Jerusalem Post, 12 August .‬‬
‫‪ .2012‬חבר כנסת זבולון אורלב )הבית היהודי( הגיש הצעה לחוק יסוד )המקבילה‬
‫הישראלית של שינוי חוקתי( כדי להגן על בית מקדש שלישי עתידי ממכשולים חוקיים או‬
‫אחרים‪.The Times of Israel, 20 July 2012 .‬‬
‫‪ 169‬בכיר בוואקף אמר‪" ,‬אנו יכולים לראות לאן זה הולך‪ .‬ישראל מתכוונת לעשות לחראם‬
‫מה שהם עשו למסגד איברהימי בחברון‪ :‬בהתחלה היו ביקורים‪ ,‬ואחר השתלטות על‬
‫האתר כולו והחלת הכללים שלהם עליו‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2012‬‬
‫דיפלומט ירדני טען‪" :‬כניסה של מתנחלים קיצוניים" היא כיום "הבעיה העיקרית‬
‫במונחים של ניהול החראם‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬אחמד עבאד‪ ,‬שגריר לרשות‬
‫הפלסטינית‪ ,‬מאי ‪.2011‬‬
‫‪, 27 Ynet 170‬בינואר ‪. 2012‬‬
‫‪ 171‬בשנת ‪ 2011‬ביקרו תלמידים לראשונה בהר הבית‪" .‬יותר מ‪ 30,000-‬תלמידים בפעם‬
‫הראשונה בסיור בהר הבית"‪" ,‬מעריב"‪ 29 ,‬באוגוסט ‪ .2012‬עובדה זו עוררה תגובת נגד‬
‫מחשש שמא פעילויות מסוג זה יביאו לאלימות‪ ,‬המשטרה מגבילה תפילת יהודים אפילו‬
‫בקרב חלק מן הקהילה החרדית‪" .‬תלמידים ומורים צריכים לסרב להשתתף"‪ ,‬אמר פעיל‪.‬‬
‫כאשר לא נראה כי הדבר מציב סכנת חיים קונקרטית ואוסרת את עלייתם של פעילי‬
‫"זו אינה תכנית מורשת אלא תכנית חילול הקודש" "מעריב"‪ 30 ,‬באוגוסט ‪.2012‬‬
‫מקדש שלדבריהם אחראים לפרובוקציות כאלה‪ .‬משלהי ‪ 2010‬גדל מספר הפעילים‬
‫‪172‬‬
‫ראיון טלפוני קבוצת המשבר‪ ,‬ד"ר מוטי ענברי‪ 29 ,‬ביוני ‪.2010‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫הדתית‪-‬לאומית‪ .‬את האפשרויות שנידונו אז ‪ -‬כגון חלוקת ריבונות‬
‫אנכית שבה המדינה הפלסטינית תשלוט במתחם וישראל באזור‬
‫שמתחתיו ‪" -‬יהיה עכשיו קשה יותר‬
‫למכור"‪173.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא יהיה שלום בלי מקום לתפילת יהודים על הר הבית‪ .‬עד כה‬
‫אנשים חששו לומר זאת משיקולים בינלאומיים‪ .‬אבל תפילה ]של‬
‫יהודים[ על הר הבית אינה פוגעת בפלסטינים‪ .‬מה הבעיה להודות‬
‫בקשר היהודי ההיסטורי לאתר ולהסכים שיהודים יתפללו שם? זה‬
‫שלום‪174.‬‬
‫שינויים טריטוריאליים‬
‫ומושג הקיימות‬
‫הדתיים‪-‬לאומיים‬
‫המעטים התומכים בפתרון של שתי מדינות‪ ,‬ושתמיכתם חיונית להשגתו‪,‬‬
‫דורשים שכל הסכם יבטיח נוכחות יהודית על הר הבית‪ .‬אמר חבר‬
‫הכנסת ממפלגת קדימה דאז‪ ,‬עתניאל שנלר‪:‬‬
‫נחוץ בשביל‬
‫עמ' ‪23‬‬
‫מזרח ירושלים אינה עוד מה שהייתה ב‪ .1967-‬אולי חשוב יותר‪ ,‬היא‬
‫אינה מה שהייתה ב‪ ,2000-‬כאשר גורל ירשלים נדון לראשונה על ידי‬
‫גורמים רשמיים ישראליים ופלסטיניים‪ .‬בשתים עשרה השנים שחלפו‬
‫מאז עברו על העיר שינויים פיזיים‪-‬טריטוריאליים ולא פיזיים‪-‬‬
‫תודעתיים כאחד‪ .‬שינויים אלה זרעו ספקות רבים בחוגים שונים לגבי‬
‫השאלה האם עדיין אפשר להפריד את החלבון מהחלמון של הביצה של‬
‫ירושלים על פי העקרונות שנדונו לראשונה בקמפ דייוויד‪ :‬חלוקת העיר‬
‫לפי מפתח אתני עם משטר מיוחד למקומות הקדושים‪.‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬השינויים הטריטוריאליים אכן היו משמעותיים‪ .‬אך אלה‬
‫)עדיין( לא הרחיקו לכת עד כדי כך שיוכלו לעצור מומחי מפות נחושים‬
‫מלמתוח קו המפריד בין שתי האוכלוסיות או‪ ,‬אולי )אם כי זה שנוי יותר‬
‫במחלוקת(‪ ,‬למנוע מקובעי מדינות נחושים ליישם חלוקה כזאת‪ .‬הסיבה‬
‫לכך היא בעיקר ‪ -‬עם כמה חריגים משמעותיים העלולים להיות בעלי‬
‫השלכות גדולות במיוחד ‪ -‬שחלק ניכר מהבנייה התרחשה באזורים שהיו‬
‫כבר‬
‫בנויים‪175.‬‬
‫אשר לשינויים טריטוריאליים‪ :‬מחוץ לגבולות המוניציפליים‪ ,‬הקרקעות‬
‫הנמצאות בשליטת מעלה אדומים ואפרת הורחבו וחלקם פותחו‪ ,‬דבר‬
‫המסבך עוד יותר את הרצף של מדינה פלסטינית מתוכננת‪ .‬זה עדיין לא‬
‫כולל בנייה למגורים בפרוזדור ‪ ,E-1‬אשר לדעת רבים תהיה מכת המוות‬
‫לפתרון שתי המדינות‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬עוד לפני האישור של ‪ 3,000‬יחידות‬
‫דיור חדשות במזרח ירושלים ובגדה המערבית‪ ,‬ובמיוחד חידוש התכנון‬
‫של ‪ ,E-1‬בעקבות שדרוג מעמדה של פלסטין על ידי העצרת הכללית של‬
‫האו"ם‪ ,‬היה כבר שפע של מקום לדאגה‪ :‬חלק ניכר מן התשתיות‬
‫הושלמו‪ ,‬כגון כבישים‪ ,‬ביוב‪ ,‬חשמל וחניונים‪ ,‬וכן גם נבנתה תחנת‬
‫משטרה‪ .‬מנהיגי המדינה אינם מסווים את כוונתם בסופו של דבר לבנות‬
‫באתר והם מתקדמים במהירות על אף הגינוי הבינלאומי החזק במיוחד‪.‬‬
‫לא ברור האם המשך הלחץ יכול לעצור את התהליך ואם כן‪ ,‬לכמה זמן‪.‬‬
‫בתוך ירושלים‪ ,‬מספר היהודים המתגוררים בשכונות ליבה ערביות‬
‫‪ 173‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬משתתף ישראלי במשא ומתן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 174‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪ .2010‬בשיחות קמפ דיוויד בשנת ‪2000‬‬
‫הועלתה האפשרות של הקמת מקום לתפילת יהודים במתחם‪ .‬התגובה הפלסטינית הייתה‬
‫מיידית ‪ -‬וזועמת‪ .‬הנושא לא הועלה שוב‪.‬‬
‫‪Jeremy Pressman, “Visions in Collision: What Happened at Camp David‬‬
‫‪and Taba?” International Security, vol. 28, no. 2 (Fall 2003), p. 19; and‬‬
‫כמעט הוכפל והגיע ל‪ ,176 2,200-‬ורובם כפי הנראה יצטרכו להתפנות‬
‫אם יושג הסכם‪ .‬שכונת גי ה אט‪-‬אט התרחבה מעבר לגבולותיה‬
‫הקודמים‪ ,‬רמת שלמה המשיכה להידחק לתוך אדמות שועפט ובכך‬
‫"ריתכה" יחד את שתי השכונות‪ ,‬דבר המסבך את התוויית הגבול‬
‫ביניהן‪ 177.‬ההתנחלות החדשה בגבעת המטוס‪ 178,‬שאישורה זורז‪ ,‬תוכל‬
‫‪Akram Haniya, “Camp David Papers”, August 2000, pp. 41, 83.‬‬
‫‪www.miftah.org/Display.cfm?DocId‬‬
‫‪=23163&CategoryId=8.‬‬
‫ראש המועצה לביטחון לאומי הנוכחי פרסם ביקורת על הסכמי ג'נבה )הסכם לא רשמי בין‬
‫‪ 175‬קבוצת המשבר ראיונות‪ ,‬ישראלים ופלסטינים משתתפי יוזמת ז'נבה‪ ,‬ירושלים‬
‫ישראלים לפלסטיניים בולטים( שתיאר את הענקת הריבונות על הר הבית לפלסטינים‬
‫ורמאללה‪ ,‬מאי‪-‬אוגוסט ‪.2011‬‬
‫כחיסרון העיקרי שלו‪ .‬הוא טען כי זה מייצג את "הגרסה הקיצונית ביותר של ויתור על‬
‫‪ 176‬כולל כ‪ 600-‬תלמידי ישיבות שהם תושבים ארעיים‪.‬‬
‫‪General (res.) Yaacov Amidror, “Gene-‬תביעה היסטורית כלשהי לארץ ישראל‪".‬‬
‫‪Terrestrial Jerusalem, “East Jerusalem Settlements and the Immi-‬‬
‫‪va Accords: The True Meaning”, Jerusalem Center for Public Affairs”,‬‬
‫‪nent Demise of the Two-State Solution”, January 2012, www.t-‬‬
‫‪December 2003.‬‬
‫‪j.org.il//Portals/26/images/Imminentdemise_MR.pdf .‬‬
‫‪177‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪24‬‬
‫בתוך שנה וחצי להפוך את השכונות הערביות בית צפאפא ושרפאת‬
‫מועצת העיר‬
‫למובלעת מבודדת‪ 179.‬הר חומה הסמוכה הייתה בקושי בת שלוש בשנת‬
‫מקודשים‪ ,‬הוא הציג אחרת את היוזמה והפך אותה להתאמה מנהלית‬
‫בלבד‪ ,‬על פיה ‪ -‬עד הסכם הקבע ‪ -‬המנהל האזרחי של הצבא ימלא את‬
‫מקומה של עיריית ירושלים במתן שירותים בשכונות האמורות מעבר‬
‫‪ ;2000‬כיום הישראלים מתייחסים למעמד שלה ושל של ‪20,000‬‬
‫תושביה כאל עובדה מוגמרת‪ 180.‬ההתנחלות המשיכה להתרחב מזרחה‬
‫תוך ניתוק הרצף האורבני בין בית לחם לירושלים‪ ,‬דבר שיאלץ‬
‫פלסטינים הנוסעים צפונה או דרומה במדינה פלסטינית עתידית לוותר‬
‫על הכביש הישן שקישר את הערים הערביות ולהשתמש בדרך מעקף‬
‫במדבר ממזרח‪ .‬מומחה ישראלי לירושלים ולשעבר משתתף במשא ומתן‬
‫אמר‪:‬‬
‫הר חומה תישאר בשלמותה‪ .‬אי אפשר לצפות שראש ממשלה‬
‫ישראלי יוכל למכור פינוי של יותר מ‪ 100,000-‬מתנחלים‪ ,‬ופינוי‬
‫הר חומה ידחוף את המספר הכולל אל מעבר למספר זה‪ .‬הפלסטינים‬
‫יסכימו להר חומה‪ ,‬ולא‪ ,‬לא יהיה‬
‫הסכם‪181.‬‬
‫הפלסטינים דורשים את פינוי הר חומה באופן עקבי מאז‬
‫הקמתה;‪182‬‬
‫את הרחבתה יהיה להם קשה במיוחד לבלוע‪" .‬הבנייה שם היא כאילו‬
‫תקענו אצבע לתוך העין שלהם‪ ",‬אמר נציג ישראלי לשעבר במשא‬
‫ומתן‪ 183.‬הצעה חודרנית אחרת הועלתה ביחס לחלקה הצפוני של‬
‫ירושלים‪ :‬בניית יישוב חרדי בעטרות‪ ,‬בצד הפונה לירושלים של מחסום‬
‫קלנדיה‪ .‬אם היא ביום מן הימים תשקל ותאושר‪ ,‬יהווה הדבר עוד נתק‬
‫בחיבור ארוך השנים בין ירושלים לרמאללה‪ ,‬שכבר הושפע קשות‬
‫מהקמת מכשול ההפרדה‪.‬‬
‫מהימין‪185,‬‬
‫שבעיניהם הגבולות הנוכחיים של ירושלים‬
‫ההפרדה‪186.‬‬
‫מתנגדים מימין שהתנגדו לצעד עשו זאת משום‬
‫למכשול‬
‫שהאמינו שהוא מבשר את חלוקת העיר; ומשמאל ראו בו המבקרים צעד‬
‫ראשון לקראת הפרדה חד‪-‬צדדית לפי תנאים שיוכתבו על ידי ישראל‪.‬‬
‫התכנית נמצאת עדיין בהמתנה לאישור הממשלה‪.‬‬
‫השאלה אם משמעות הדבר היא שאין עוד כל סיכוי לפתרון בר קיימא‬
‫נתונה לוויכוח‪ .‬שאלת הקיימות איננה מדע מדויק‪ :‬דבר שנבנה היום‬
‫אולי אפשר יהיה לפנותו מחר אם יחול שינוי באקלים הפוליטי‪ .‬מנקודת‬
‫מבט זו הבעיה איננה מספר יחידות הדיור אלא היעדר רצון פוליטי‪ .‬מה‬
‫שאינו עומד בספק הוא שככל שעולה קצב גידול ההתנחלויות עולה גם‬
‫המחיר הפוליטי של חלוקת העיר על ידי ישראל ופוחת הסיכוי שהוא‬
‫יתרחש ‪ -‬או פחות סביר שהוא יתרחש על בסיס המקובל על הפלסטינים‪.‬‬
‫אפילו ב‪ ,2000-‬ישראל והרשות הפלסטינית לא מצאו שפה משותפת על‬
‫ירושלים‪ ,‬כך שהעלאת המחיר שיהיה על ישראל לשלם‪ ,‬טוענים רבים‪,‬‬
‫עלולה להפוך פתרון לבלתי ניתן‬
‫להשגה‪187.‬‬
‫ירושלים‪" :‬מדוע שנשקיע באזורים האלה ]מעבר למחסום[? בסופו של דבר הם לא יהיו‬
‫מעבר להקמת התנחלויות‪ ,‬התפתחויות אחרות עשויות להשפיע על‬
‫צורתה של ירושלים‪ .‬ראש העיר ניר ברקת פעל להוציא מן העיר שכונות‬
‫הערביות בצד המזרחי של מכשול ההפרדה תוך חיזוק השליטה באלה‬
‫שבצדה המערבי‪ 184.‬כאשר נמתחה עליו ביקורת מצד חברי הכנסת וחברי‬
‫חלק מישראל‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מארס ‪.2012‬‬
‫‪ 185‬מספר שרים הביעו תמיכה ברעיון בהתבטאות פרטית‪ ,‬אבל שיקולי בחירות מנעו‬
‫תמיכה פומבית בחלוקה של מה שישראלים רבים רואים בו את בירתם הנצחית‬
‫והמאוחדת‪ .‬התוויה מחדש של גבולות העיר תדרוש הון פוליטי משמעותי‪ ,‬אשר ניתן לגייסו‬
‫רק בהקשר של הסכם פוליטי רחב‪ .‬כל שינוי בגבולות המוניציפליים יצטרך להיעשות על פי‬
‫חוק משאל העם מ‪ ,2010-‬המחייב אישור או על ידי רוב מיוחס בכנסת או על ידי משאל‬
‫עם‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬חברי הליכוד בכנסת‪ ,‬אוגוסט ‪ .2012‬לפרטים על חוק משאל‬
‫‪ 178‬גבעת המטוס אמורה לכלול כ ‪ 2,600‬יחידות דיור ליהודים ו‪ 1,400-‬לערבים‪" .‬שכונות‬
‫העם‪ ,‬ראה "הכנסת דורשת משאל עם כדי לסגת משטחים שסופחו‪" ",‬הארץ"‪ 23 ,‬בנובמבר‬
‫חדשות בירושלים מעבר לקו הירוק עומדות לזכות באישור‪ 24 Ynet, ",‬באוקטובר‬
‫‪.2010‬‬
‫‪.2011‬‬
‫‪186‬‬
‫‪“East Jerusalem Settlements and the Imminent Demise of the Two-‬‬
‫כאשר ראש העיר ברקת נסוג הוא קרא להגביל את מתן השירותים העירוניים לצד‬
‫‪179‬‬
‫הישראלי של הגדר‪ ,‬ובכך דה‪-‬פקטו העביר את האחריות לחלקי ירושלים שנותרו בצד‬
‫‪State Solution”, Terrestrial Jerusalem, January 2012,‬‬
‫המזרחי למנהל האזרחי תוך נטילת אחריות על שטחים‪ ,‬כולל מחוץ לגבולות‬
‫‪www.t-j.org.il//Portals/26/images/Imminentdemise_MR.pdf.‬‬
‫המוניציפליים‪ ,‬הנמצאים ממערב לגדר ההפרדה‪" .‬ברקת‪" :‬לוותר על כל האזורים מחוץ‬
‫‪ 180‬מומחה ישראלי לירושלים ומשתתף ביוזמת ג'נבה ‪ -‬המקדמת את הסכם ג'נבה ‪ -‬אמר‬
‫לגדר"‪" ,‬מעריב"‪ 13 ,‬בדצמבר ‪ .2011‬אמנם רבים ‪ -‬הן בישראל והן הקהילייה הבינלאומית‬
‫כי אף שההסכם כולל את פינוי הר‪-‬חומה‪ ,‬היום במסגרת היוזמה "אנחנו מדברים על הר‬
‫‪ -‬ראו בהצעתו של ברקת ניסיון לשנות את המאזן הדמוגרפי בעיר‪ ,‬אולם בעיניו היה זה‬
‫חומה כמקום שיישאר ]בישראל[‪ .‬זה אבוד‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר‬
‫באותה מידה צעד לקראת ריכוז מתן השירותים בחלק שלדעתו אמור להיות ירושלים‬
‫‪.2012‬‬
‫הישראלית‪ .‬אנליסט ישראלי אמר‪" :‬סדר היום של ברקת הוא עירוני בבסיסו‪ .‬הוא רוצה‬
‫‪ 181‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪.2012‬‬
‫ירושלים מאוחדת‪ ,‬בלי השכונות הערביות‪ ,‬ועם רמת חיים גבוהה‪ .‬הוא משתמש בכל‬
‫‪182‬‬
‫‪Clayton Swisher, The Truth About Camp David: The Untold Story‬‬
‫‪About the Collapse of the Middle East Peace Process (New York, 2004),‬‬
‫הכלים העומדים לרשותו כדי להשיג זאת‪ .‬אלה כוללים את הגבלת מתן השירותים‬
‫העירוניים מעבר לגדר‪ ,‬שהוא צעד הגיוני‪ ,‬הואיל והעירייה בקושי יכולה לפעול שם; הגדלת‬
‫תקציב העירייה ותמיכה ממשלתית; שיתוף פעולה עם קבוצות פוליטיות דתיות‪-‬לאומית‬
‫‪.pp. 139-140‬‬
‫כדי להבטיח שהחרדים לא ינצחו בבחירות הבאות; משיכת יותר תיירים; קידום יצירת‬
‫‪ 183‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪.2012‬‬
‫מקומות עבודה ומוסדות אקדמיים בירושלים כדי להפוך את המגמה של נטישת ירושלים‬
‫‪ 184‬יקיר שגב‪ ,‬חבר מועצת העירייה מסיעתו המוניציפלית של ברקת‪ ,‬שהיה אז אחראי‬
‫על ידי העילית לטובת תל‪-‬אביב‪ ,‬וכו'‪ .‬קטיעת השכונות הערביות היא עניין של דמוגרפיה‪,‬‬
‫לתיק מזרח ירושלים‪ ,‬אמר‪" :‬מדינת ישראל הרימה ידיים… ]השכונות[ נמצאות מחוץ‬
‫אבל היא גם עניין של דאגות עירוניות מעשיות יותר‪ :‬פעולה זו תאפשר לו להתמקד במה‬
‫לתחומי השיפוט של המדינה‪ ,‬ובוודאי של העירייה‪ .‬מבחינה מעשית‪ ,‬הם רמאללה‪ ...‬מחוץ‬
‫שהוא רואה בראש סדר העדיפויות העירוני‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר‬
‫למחנה הימין ההוזה למחצה איני מכיר איש שרוצה לאכוף ריבונות ישראלית באזור הזה‬
‫‪.2012‬‬
‫]מעבר לגדר ההפרדה[‪" ",‬הארץ"‪ 1 ,‬באוגוסט ‪ .2010‬בדומה לכך אמר יועץ של עיריית‬
‫‪ 187‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫ואמנם‪ ,‬אפילו בקרב אלה המאמינים כי חלוקה עודנה אפשרית‪ ,‬יש חשש‬
‫כי המצב לא יישאר כזה לאורך זמן‪ .‬אזור ‪ E-1‬הוא האיום הבולט ביותר‬
‫אך לא היחיד‪ .‬נזק נוסף יכולה לגרום בנייה ברצף ההתנחלויות הדרומי‪.‬‬
‫"השעה שתי דקות לחצות"‪ ,‬אמר עו"ד דני זיידמן‪ ,‬מומחה מוביל‬
‫לירושלים‪" .‬אם ישראל תמשיך לבנות בקצב שהיא בונה היום‪ ,‬השעון‬
‫תכף יצלצל שתים עשרה‪ ".‬הוא קרא לתכנית ‪" E-1‬התקף לב לפתרון של‬
‫שתי מדינות" ולגרסה הדרומית שלו "סתימת עורקים‬
‫קטלנית"‪188.‬‬
‫עם הרחבת ההתנחלות בירושלים תקשה עוד יותר להתמודד עם הסוגיה‬
‫בשולחן המשא ומתן אם‪ ,‬כפי שטוענים היום המשתתפים הפלסטינים‬
‫במשא ומתן‪ ,‬חילופי שטחים חייבים להיות לא רק שווים לחלוטין בגודל‬
‫אלא גם בתוך ירושלים עצמה‪ :‬עבור כל קילומטר מרובע בו ישראל‬
‫מעוניינת במזרח ירושלים‪ ,‬הם טענו בשיחות באנאפוליס ב‪2007- -‬‬
‫‪ ,2008‬הם ידרשו קמ"ר בירושלים ממערב לקו הירוק‪ ,‬דרישה שקשה‬
‫מאוד לדמות שממשלת ישראל תסכים‬
‫לה‪189.‬‬
‫עמ' ‪25‬‬
‫ה‪ .‬סיכום‪ :‬האם אפשר להפריד את החלבון מהחלמון?‬
‫עבור אלה המחויבים לפתרון שתי המדינות כפי שנהגה במקור פירוש‬
‫הדבר הוא שחיוני לעצור את השעון‪ .‬אם הקהילייה הבינלאומית‪,‬‬
‫ובמיוחד ארה"ב‪ ,‬מתכוונת ברצינות לחלק את העיר‪ ,‬עליה להשקיע הון‬
‫פוליטי עכשיו כדי לשמור על עתיד זה כתוצאה אפשרית‪ .‬בעבר ממשלת‬
‫ישראל לפעמים הושפעה מלחץ מדוד אזורי ובינלאומי – והגיבה‬
‫במעשים אם לא בהצהרות פומביות‪ .‬הפסקת העבודות באזור ‪E-1‬‬
‫ובשער המוגרבים‪ ,‬הירידה החדה בהריסת‬
‫הבתים‪190,‬‬
‫והקפאת‬
‫התנחלויות בירושלים לשבעה חודשים כולם קרו עקב התערבות‬
‫חיצונית‪.‬‬
‫העדיפויות החשובות ביותר כיום הן מניעת כל בנייה ב‪ E-1-‬ולאורך‬
‫השוליים הדרומיים של העיר‪ ,‬נוסף על עצירת ההתנחלויות ‪ -‬על‬
‫הפרויקטים הארכאולוגיים והחינוכיים הנלווים אליהן ‪ -‬בשכונות‬
‫ערביות שהפכו ליישובים מבוצרים על סף‬
‫התלקחות‪191.‬‬
‫ארה"ב היא‬
‫כמובן בעלת יכולת ההשפעה הרבה ביותר על ישראל‪ ,‬אבל לאור שיתוף‬
‫הפעולה של ישראל עם הוואקף הירדני ושינויים שחלו לאחרונה באזור‪,‬‬
‫חשיבותה של רבת עמון כבת שיח ‪ -‬ולפיכך השפעתה על ישראל ‪ -‬גם היא‬
‫משמעותית‪ 192.‬חשוב גם להפעיל לחץ אזורי ובינלאומי כלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ויש לדחוף אותם להפסיק להכחיש את הקשר של היהודים לעיר‬
‫ולתולדותיה‪.‬‬
‫גם בהנחה של התערבות בינלאומית מתמשכת‪ ,‬יש סיבה טובה לפקפק‬
‫ביעילות שלה לאורך זמן‪ ,‬שיקול שעל קובעי המדיניות לקחת בחשבון‪.‬‬
‫לאורך זמן‪ ,‬בהיעדר הסדר מדיני כולל‪ ,‬ניתן לצפות ששחקנים ישראליים‪,‬‬
‫ממשלתיים ולא ממשלתיים‪ ,‬ימצאו דרכים לצמצם את ההגבלות‪ ,‬לעקוף‬
‫לחצים ובהדרגה לשנות את המציאות בשטח‪ .‬המניעים ‪ -‬והנחישות ‪ -‬של‬
‫ארה"ב ואירופה להמשיך ולהפעיל לחצים עלולים להישחק בהדרגה‪ ,‬כפי‬
‫שהדגים חוסר היכולת לשכנע את ישראל להאריך את הקפאת‬
‫‪ 188‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪ .2012‬לסדרת מפות מלאה המדגימה את‬
‫קביעותיו של זיידמן‪ ,‬ראה‬
‫‪“East Jerusalem Settlements and the Imminent Demise of the Two-‬‬
‫ההתנחלויות בת עשרת החודשים‪ ,193‬ובאופן כללי יותר‪ ,‬הביצועים‬
‫המעורבים מאוד של הקהילייה הבינלאומית בהקשר זה במשך השנים‪.‬‬
‫וושינגטון ואחרים לא ימהרו להשקיע את ההון הפוליטי המוגבל שלהם‬
‫‪State Solution”,‬‬
‫‪www.t-j.org.il/Portals/26/images/Imminentdemise_MR.pdf.‬‬
‫‪" 189‬על כל האזורים להיות שווים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כל האזורים הכלולים בחילופין‬
‫‪ 190‬מאז ביקור מזכירת המדינה הילרי קלינטון בירושלים במארס ‪ 2009‬פחת מספר‬
‫צריכים להיות באותו אזור )כלומר‪ ,‬קרקע בירושלים תמורת קרקע בירושלים(‪".‬‬
‫הריסות הבתים במידה ניכרת‪ .‬בפגישה עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת היא דרשה‬
‫"פרוטוקול ישיבה‪ :‬גבולות עם עריקאת‪ ,‬קריע ולבני"‪ 4 ,‬במאי ‪ .2008‬לפי פרוטוקול זה‬
‫להפסיק אותן‪ ,‬אך זמן קצר לאחר הפגישה התקשר אליה חבר מועצת העיר ירושלים‬
‫אמר אחמד קריע‪" ,‬אם הסיפוח הוא באזור ירושלים‪ ,‬אז ]ה[חילופין יהיו באזור ירושלים‪".‬‬
‫והודיע לה על הריסה העומדת להתרחש‪ .‬היא חזרה מיד למשרדו של ברקת וחזרה על‬
‫סמיח אל‪-‬עבד הוסיף אז‪" :‬אני לא מעוניין בקרקע באזור מדבר דונהייה תמורת קרקע‬
‫דרישתה‪ .‬ישראלי בכיר שעקב אחר התהליך אמר‪" :‬אל תפרשו לא נכון את הסיפור הזה‪.‬‬
‫לדוגמה"‪.‬‬
‫זה לא שהיא הבהילה את ברקת‪ .‬הוא לא נבהל בקלות‪ .‬האמת היא שביבי ]נתניהו( נבהל‬
‫בירושלים‪,‬‬
‫‪transperancy.aljazeera.net/en/projects/thepalestinepapers/2012182328‬‬
‫‪ 5937752.html‬משתתף ישראלי תיאר את השיחה מנקודת ראותו‪" :‬הם אמרו לנו שיש‬
‫ממנה‪ .‬מאז ביקורה הוא מנע את פריסת משמר הגבול כדי לאבטח הריסות בתים‪ .‬קלינטון‬
‫צעקה על ברקת‪ ,‬וביבי הוא זה שנבהל‪ ".‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי ‪.2012‬‬
‫להחליף שטח קרקע תמורת שטח שווה באזור סמוך‪ .‬הדוגמה שהם נתנו לנו הייתה‬
‫‪ 191‬מלבד תכניות המורשת בשכונות הערביות אישרה ממשלת ישראל הצעה העלולה להיות‬
‫ירושלים‪ ,‬אך מבחינתם העיקרון תקף בכל מקום‪ .‬הם אמרו שזה נחוץ כדי להסביר את‬
‫עוד יותר שנויה במחלוקת‪ :‬לבנות מכללה של צה"ל על הר הזיתים‪ .‬מומחה מוביל‬
‫החילופין לציבור שלהם‪ .‬היו להם מפות כדי להראות איך זה יכול להיעשות‪ .‬הם לא כללו‬
‫לירושלים הציע שארה"ב תודיע לישראל שאנשיה לא ייכנסו לבניין משום שבנייתו על שטח‬
‫את הקרקע שהם רוצים ממערב לקו הירוק ולא ציינו אילו התנחלויות יוכלו להישאר‪".‬‬
‫כבוש עושה אותו לבלתי חוקי‪ .‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2012‬‬
‫ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪ .2012‬ימים יגידו האם זו הייתה רק עמדה‬
‫‪ 192‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מומחה ישראלי לירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫לצורך משא ומתן או עמדה לגביה לא יהיו פשרות"‪.‬‬
‫‪ 193‬הקפאת ההתנחלויות נמשכה עשרה חודשים בסך הכל‪ ,‬שבעה חודשים בירושלים‪.‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫עמ' ‪26‬‬
‫על משהו האמור למנוע תוצאה ולא להשיג אותה ולפיכך אינו מציע‬
‫תגמול מיידי ונראה לעין‪ ,‬הכרוך בניטור ובהטרדות בלתי פוסקים‪,‬‬
‫ושמטבע הדברים ייצור מתחים עם בעל ברית )אשר במקרים מסוימים‬
‫עלול לגבות מחיר פוליטי פנימי(‪.‬‬
‫לאומית‪ ,‬אך בהתחשב באפשרות הנפיצה של הסלמה במתחם‪ ,‬על נתניהו‬
‫)ועל אלה שיבואו אחריו( להימנע משינויים חד‪-‬צדדיים‪ .‬על הקהילייה‬
‫הבינלאומית להבהיר שכל שינוי חד‪-‬צדדי יפגע לא רק ביציבות אלא גם‬
‫בהסכם הקבע‪ ,‬ולכן אין לבצעו בלי הסכמת אש"ף והוואקף‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬קיימות איננה רק עניין טריטוריאלי‪ .‬היא גם הפכה‪ ,‬ובמידה‬
‫הולכת וגוברת‪ ,‬להיות עניין פוליטי ואף פסיכולוגי‪ .‬טריטוריה אמנם‬
‫נחשבה זה זמן רב למגבלה העיקרית על הקיימות של מדינה פלסטינית‬
‫עצמאית‪ ,‬אולם כיום תלויה ועומדת השאלה של הקיימות הפוליטית של‬
‫משא ומתן על ירושלים‪ .‬הקשת הפוליטית הישראלית זזה ימינה‪.‬‬
‫המפלגות שהתחזקו דחפו שאלות של זהות יהודית ושל מורשת לחזית‬
‫וחיזקו את משקלן של קבוצות דתיות‪-‬לאומיות‪ ,‬אשר כיום משפיעות על‬
‫סדר היום הממשלתי מבפנים‪ .‬אתרים ארכאולוגיים וחינוכיים יהודיים‬
‫בשכונות ערביות צפופות גדלו; הגדול ביותר‪ ,‬עיר דוד בשכונה‬
‫הפלסטינית סילוואן‪ ,‬הפך לאחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר של‬
‫ישראל‪ .‬פעילות לגבי הר הבית ‪ -‬ובמיוחד הדרישה לקיום תפילת יהודים‬
‫במתחם ‪ -‬גברה והיא מגבילה את סוגי הפתרונות המדיניים שראש‬
‫ממשלה ישראלי יכול לקדם‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬שינויים השפיעו גם על העולם הערבי‪ ,‬ותוצאותיהם עדיין‬
‫לוטות בערפל‪ .‬משטרים שוושינגטון הסתמכה עליהם כדי לקדם את‬
‫תהליך השלום הופלו או היו נתונים ללחצים‪ .‬הניצחון הגדול של‬
‫ההתקוממות נפל בידי האחים המוסלמים‪ ,‬שהם בעלי עניין מיוחד‬
‫בגורלה של הליבה ההיסטורית של ירושלים ובמיוחד של המקומות‬
‫הקדושים לאיסלאם‪ .‬אין עוררין על כך שדעת הקהל באזור‪ ,‬שרובה‬
‫המכריע עוין לישראל ולתהליך השלום‪ ,‬תקבל משנה תוקף‪ .‬בינתיים‬
‫נראה כי יוזמת השלום הערבית נראית עדיין תקפה‪ ,‬אך קשה לומר‬
‫התפתחויות אלה הגבירו מתחים שגרתיים בליבת העיר הפנימית‪.‬‬
‫הפלסטינים מתלוננים בחריפות ‪ -‬תכופות‪ ,‬אך לא תמיד‪ ,‬בלי הצדקה ‪-‬‬
‫על הפעילות הארכאולוגית של היהודים; בלא קשר לאמיתות הדבר‪,‬‬
‫המתחים הנוצרים כתוצאה מכך מאיימים על השלווה בעיר‪ .‬מדי פעם‬
‫ישראל נקטה צעדים כדי להפיג חששות‪ ,‬כפי שעשתה בשער המוגרבים‪,‬‬
‫שם היא הציבה מצלמות אינטרנט ואירחה משלחות מטורקיה ומהאו"ם‬
‫כדי לוודא היעדר חפירת מנהרות מתחת למתחם‪ .‬על הקהילייה‬
‫הבינלאומית להכיר בתרומה החיובית שצעדים כאלה תורמים ולעודד‬
‫את ישראל לנהוג בשקיפות דומה באתרים אחרים השנויים במחלוקת‪.‬‬
‫לאור חשיבותם האוניברסלית של המקומות הקדושים‪ ,‬על ישראל לייצג‬
‫באופן הולם את ההיסטוריה המוסלמית והנוצרית‪ ,‬דבר שניתן לביצוע‬
‫על ידי כלילת ארגונים בינלאומיים כגון ארגון האו"ם לחינוך‪ ,‬מדע‬
‫ותרבות )אונסק"ו(‪.‬‬
‫באיזו מידה של מחויבות ולמשך כמה זמן‪ 195.‬אמר דיפלומט מערבי‪:‬‬
‫הנקודה הבעייתית ביותר ]במשא ומתן על ירושלים[ היא קדושתה‬
‫של הריבונות‪ ,‬אשר הפלסטינים מרגישים זכאים לה‪ .‬אבל אין זו רק‬
‫דעתם של הפלסטינים בנושא‪ .‬אם חושבים במונחים של מעגלים‬
‫קונצנטריים‪ ,‬ככל שמתקרבים ליעד ]ירושלים בכלל והמתחם הקדוש‬
‫בפרט[‪ ,‬כך מתלהטות הרוחות‪ .‬במרוקו הרוחות לוהטות פחות‬
‫מאשר בקהיר‪ .‬אבל הפלסטינים אינם הערבים היחידים עם זכות‬
‫וטו‪196.‬‬
‫כתוצאה משינויים אלה‪ ,‬הן בישראל והן באזור‪ ,‬למנהיגיה הנוכחיים של‬
‫ישראל יש מערכת שונה של חששות מזו של קודמיהם שישבו ליד‬
‫השולחן עם הפלסטינים‪ ,‬במיוחד בכל הנוגע לביטחון‪ ,‬למורשת הלאומית‬
‫ולשכונות הפנימיות של ירושלים‪ .‬בחלוקת העיר‪ ,‬לדעת ישראלים רבים‪,‬‬
‫טמונה סכנה של חשיפת מרכז האוכלוסייה העיקרי של המדינה לאורך‬
‫הגבול המזרחי‪ ,197‬ולנוכח השינויים העוברים על האזור‪ ,‬להחליש את‬
‫‪ 195‬פסגת ארגון המדינות הבלתי‪-‬מזוהות בספטמבר ‪ 2012‬בטהרן סמכה את ידיה על‬
‫יוזמת השלום הערבית‪ ,‬כמו גם מפגש הליגה הערבית בבגדאד במארס ‪.2012‬‬
‫אירועים על מישור המתחם עצמו הם הנפיצים ביותר‪ .‬ירדן וישראל‬
‫מתואמות במאמץ להבטיח רגיעה‪ ,‬אך גוף שיוקדש לניהול משברים יכול‬
‫להיות תוספת חשובה‪ .‬כל עוד לא הושג הסכם הקבע‪ ,‬הוואקף יכול‬
‫לשמש ככתובת שימושית‪ .‬כבר‪-‬שיח עם ישראל‪ ,‬הוא יוכל להגביר את‬
‫השפעתו על ידי כינוס נציגים פלסטיניים מישראל‪ ,‬מירושלים‪ ,‬מהגדה‬
‫המערבית ומעזה‪ ,‬נוסף על מדינות ערביות‪ ,‬כדי לשמור על מחאה לא‬
‫אלימה ולמנוע התלקחויות פוטנציאליות‪ .‬דבר זה יחייב תהליך‬
‫התייעצותי מכליל יותר על ידי הוואקף עצמו ‪ -‬שתכופות מצא את עצמו‬
‫ישראל‪194.‬‬
‫;‪abna.ir/data.asp?lang=3&Id=345733‬‬
‫‪www.europarl.europa.eu/meetdocs/2009_2014/documents/d‬‬‫‪iq/dv/d-iq20120529_05_/d-iq20120529_05_en.pdf.‬‬
‫יוזמת השלום‪ ,‬שהועלתה לראשונה על ידי הליגה הערבית ב‪ ,2002-‬מציעה נורמליזציה‬
‫של היחסים בין הערבים לבין ישראל תמורת מדינה פלסטינית בגבולות ‪) 1967‬ובירתה‬
‫במזרח ירושלים( ופתרון "צודק" לבעיית הפליטים הפלסטיניים‪ .‬טקסט מלא נמצא ב‪:‬‬
‫‪news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/1844214.stm‬‬
‫‪ 196‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2012‬‬
‫‪ 197‬ראש המועצה לביטחון לאומי הנוכחי טען כי מרכז האוכלוסין העיקרי של ישראל פגיע‬
‫ראש‬
‫מבחינה טופוגרפית לכל מי שיש לו שליטה "על הרכס‪ ,‬מן הגלבוע דרך ג'נין וחברון לים‬
‫ממשלה ישראלי בלי ספק יעמוד בפני לחצים שלא לציית לישות רב‪-‬‬
‫המלח‪ ".‬השליטה בירושלים רבתי תאפשר לישראל להילחם על הרכס על ידי התפרשות‬
‫בתחרות עם קבוצות פלסטיניות שונות ‪ -‬וכן על ידי‬
‫צפונה ודרומה או על ידי כיבוש מחדש של המורדות המזרחיים של הרכס‪ .‬לפיכך חשוב‬
‫מאוד‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לקשר את מעלה אדומים עם ירושלים‪ .‬האלוף )מיל'( יעקב עמידרור‪,‬‬
‫"ירושלים בהיבט הביטחוני‪ ",‬בתוך על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים? דיונים‬
‫‪ 194‬מומחה ישראלי לעיר אמר‪" :‬יש התנוונות בקבלת ההחלטות הישראלית‪ .‬בעבר הייתה‬
‫בביטחון לאומי‪ ,‬מס' ‪ ,25‬מרכז בס"א‪ ,‬דצמבר ‪ .2008‬יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין‬
‫כתובת ]פוליטית[ ברורה איתה עבדתי‪ .‬עכשיו‪ ,‬החלטות מתקבלות מהכיוון הביטחוני‪,‬‬
‫אמר‪" ,‬ירושלים של היום מעורבת ‪ -‬היהודים במזרח‪ ,‬הערבים במערב ‪ -‬כולנו מעורבים‬
‫תכופות על ידי מפקד תחנת משטרה ברמה מבצעית נמוכה יחסית‪ .‬בעבר היו מיטב המוחות‬
‫יחד‪ .‬חלוקת ירושלים תהפוך אותה לבלפסט‪ .‬אנשים יבואו מרח' צלאח א‪-‬דין להרוג ברחוב‬
‫בארץ חושבים על הנושאים האלה‪".‬‬
‫יפו וירוצו חזרה לצלאח א‪-‬דין‪ .‬ולהפך‪ .‬הדברים האלה אינם באים בחשבון‪ ".‬ראיון עם‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫יכולתה להגן עליהם אם יתממש החשש של לחימה בחזית‬
‫מזרחית‪198.‬‬
‫עמ' ‪27‬‬
‫לחשוב כי הגישה הנוכחית עדיין יכולה להניב פתרון‪ ,‬בשעה שלדבריו‬
‫לגמרי‪203.‬‬
‫במונחים של פעילות עירונית‪ ,‬מאז ‪ 1967‬זכתה העיר ירושלים בעורף‬
‫נחוצה פרדיגמה חדשה‬
‫יהודי ורבים בקרב העילית הפוליטית שוללים את הרעיון של החזרת‬
‫ירושלים ממעמדה כמרכז אזורי לזה של קצה של אצבע צרה‪ ,‬וזו גם‬
‫לקראת משא ומתן עתידי טוב יעשו קובעי המדיניות אם לא סתם‬
‫ימחזרו רעיונות קודמים‪ ,‬אלא ייקחו בחשבון מספר גורמים‪ ,‬ישנים‬
‫וחדשים כאחד‪:‬‬
‫ראייתם של ישראלים רבים‪ 199.‬בחוד החנית של מאמצי שימור המורשת‬
‫עומד נתניהו עצמו‪ ,‬אשר כונן תכנית ייעודית למטרה זו במשרדו‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נעשה מובן מאליו שאתרים דתיים והיסטוריים ‪ -‬ברחבי‬
‫ישראל ובשטחים המוחזקים כולל בירושלים ‪ -‬הם יהודיים במפגיע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יועץ לשעבר של נתניהו הרחיק לכת עד כדי לומר שבהתחשב בכל‬
‫הנתונים‪ ,‬הסכסוך על ירושלים הוא בלתי פתיר‪" :‬משיחות שלום בעבר‬
‫ידוע לנו שההצעה הישראלית המירבית‪ ,‬שממשלה זו לא תיתן‪ ,‬לא‬
‫תספק את המינימום של הפלסטינים‪ .‬על אי ההסכמות עם הפלסטינים‬
‫במידה קיצונית ב‪ 12-‬השנים האחרונות‪ ,‬החדשות הרעות הן שהיא‬
‫השתנתה באופן כה קיצוני במשך ‪ 45‬השנים האחרונות שאפילו‬
‫אי אפשר לגשר‪ 200".‬פלסטינים רבים מסכימים‪ .‬הפער כבר מזמן ברור‬
‫כמות קטנה יחסית של בנייה במקומות אסטרטגיים ‪ -‬כגון ‪ E-1‬או‬
‫מנקודת המבט של החמאס; כאשר הם הציבו תנאים להפסקת אש עם‬
‫ישראל‪ ,‬הם שוב ושוב תבעו נסיגה ישראלית מכל החלק המזרחי של‬
‫העיר כולל העיר העתיקה‬
‫לאורך שולי העיר הדרומיים ‪ -‬עלולה‪ ,‬בנקודת זמן זו‪ ,‬להיות כמעט‬
‫קטלנית לכל סיכוי של חלוקת ירושלים‪.‬‬
‫כולה‪201.‬‬
‫‪‬‬
‫זהות ומורשת‪ .‬ממשלת ישראל הנוכחית ‪ -‬כמו הרוב המכריע של‬
‫אזרחים יהודיים ‪ -‬רגישה במיוחד להכחשת ההיסטוריה היהודית‬
‫והמורשת הדתית היהודית בעיר על ידי הפלסטינים‪ .‬קשה לדמות‬
‫גיוס הסכמה מיהודים לפתרון על בסיס שתי מדינות‪ ,‬או בעצם לכל‬
‫סוג של פתרון‪ ,‬בלי שינוי בגישה זו‪ .‬באותה מידה קשה לדמות‬
‫שיימצא פתרון כלשהו כל עוד יהודים ישראליים רבים ‪ -‬כולל‬
‫הקואליציה הנוכחית ‪ -‬מאמינים כי ההיסטוריה היהודית גוברת על‬
‫ההיסטוריה הערבית וכי לפלסטינים אין תביעה לגיטימית לעיר‬
‫כבירה הלאומית שלהם‪ .‬הסכם עתידי יצטרך לשקף הכרה הדדית‬
‫בתביעות היסטוריות ופוליטיות ולא הכחשה הדדית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משטר מיוחד למקומות הקדושים‪ .‬המושג "האגן הקדוש" התגלה‬
‫כשנוי במחלוקת‪ .‬בשיחות הביעו הפלסטינים נכונות לשקול את‬
‫הרעיון אך נרתעו ממה שנראה להם כמחיר מוגזם שהם יצטרכו‬
‫לשלם‪ ,‬שכן רוב ההגדרות ממקמות את האגן בעיקר בצד המזרחי‬
‫לאחרונה ובעיני פלח גדול יותר של החברה הפלסטינית הפכה ירושלים‬
‫לדוגמה טיפוסית של הבעיה עם תהליך השלום‪ .‬ספקנות בנוגע להשגת‬
‫הסכמה על העיר אינה רק פונקציה של עובדות בשטח אלא של תחושה‬
‫פוליטית יותר מופשטת ביחס לחוסר התוחלת של המשא ומתן‪ .‬אל מול‬
‫חוסר התוחלת בחזית השלום התקשחו עמדות הפלסטינים על ירושלים‬
‫ומציאת פתרונות ספציפיים למכשולים מסוימים נראית חסרת טעם‪.‬‬
‫במענה לשאלה על עתיד הר חומה‪/‬ג'בל אבו ע'אנים בהסכם עתידי אמר‬
‫מומחה פלסטיני ידוע על ירושלים‪" :‬זו אינה הבעיה ברגע זה‪ .‬אנחנו‬
‫חיים בעולם אחר‪ .‬הפרדיגמה של אוסלו אינה רלוונטית עוד‪ .‬איננו‬
‫יכולים להסכים אפילו על עקרונות כלליים ביותר‪ ,‬אז איך נוכל להסכים‬
‫על פרטים?"‪ .202‬אנליסט פלסטיני הזהיר מפני "הליכה לאיבוד בפרטים‬
‫הקטנים‪ ",‬שלטענתו מזיקה משום שהיא מפתה קובעי מדיניות ואחרים‬
‫טריטוריה‪ .‬ללא שמירה על בסיס טריטוריאלי עבור בירה פלסטינית‬
‫בעיר‪ ,‬אין כל משמעות לכל הדקויות האחרות‪ .‬האמירה שאפשר‬
‫לפרק את מה שנבנה היא פשטנית מדי‪ :‬כמות ההון הפוליטי הנחוץ‬
‫כדי להרוס או לפנות רב בהרבה מהדרוש כדי לבנות‪ .‬אם החדשות‬
‫הטובות הן שהשטח הכולל של ההתנחלות הישראלית לא התרחב‬
‫של העיר‪ 204.‬את העלות לשני הצדדים ניתן לאזן ידי הרחבת האגן‬
‫לתוך החלק המערבי של העיר‪ ,‬צעד שיעשה אותו קביל יותר על‬
‫הבלוגר ריידר דימי‪ ,‬יוני ‪ .2010‬עברית תמליל מלא ב‪:‬‬
‫הפלסטינים‪205.‬‬
‫‪tiny.url.com/cvabjyp‬‬
‫‪ 198‬איש מערכת הביטחון הישראלית לשעבר טען כי יש להגן על ירושלים‪ ,‬למקרה של‬
‫מלחמה ערבית‪-‬ישראלית עתידית בחזית המזרחית‪ ,‬על ידי שמירת שליטה ישראלית בנבי‬
‫סמואל בצפון‪ ,‬בגוש עציון בדרום ובמעלה אדומים במזרח‪ .‬נסיגת ארה"ב מעיראק‬
‫וההשפעה שיש שם לאיראן עוררה חששות בישראל שהאיום עלול להתעורר מחדש‪ .‬בדומה‬
‫לכך התעוררו דאגות מחדירת ההתקוממות הערבית לירדן‪ ,‬המסכנת את קיומה של‬
‫החציצה‪ ,‬שלפי השקפת ישראל היא קריטית לעומק האסטרטגי שלה‪ .‬ראיון קבוצת‬
‫המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2011‬‬
‫‪ 199‬כפי שנדון בדו"ח המקביל של קבוצת המשבר‪ ,‬שינוי מוחלט? )ב(‪ ,‬ר' לעיל‪ ,‬בדיוק כמו‬
‫‪‬‬
‫נכונות לשקול פתרונות חדשים‪ ,‬ויצירתיים‪ .‬להלכה‪ ,‬תמיד אפשר‬
‫להחזיר אחורה שינויים טריטוריאליים ולחלק את העיר‪ ,‬אך רעיון‬
‫זה עלול להכשיל את עצמו אם הוא יכבול את העוסקים במשא ומתן‬
‫לפרדיגמות המגבילות את החשיבה‪ .‬למשל‪ ,‬דיפלומט שהיה מעורב‬
‫בשיחות חשאיות עם ישראלים ופלסטינים‪ ,‬הציע שלנוכח השינויים‬
‫שנבחנו בדו"ח זה‪ ,‬יורחב ה"משטר המיוחד" הנשקל עבור האגן‬
‫הקדוש ויחול על חלק גדול יותר של ירושלים‪ ,‬אשר יהיה פתוח ונגיש‬
‫שישראל יכולה להרגיש שנחוצה לה "ירושלים רבתי‪ ",‬הפלסטינים מאמינים ב"אל‪-‬קודס‬
‫רבתי" שתחזיר לקדמותו את ציר בית לחם‪-‬ירושלים‪-‬רמאללה כעמוד השדרה של הגדה‬
‫המערבית‪.‬‬
‫‪ 200‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫‪ 203‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬רמאללה‪ ,‬נובמבר ‪.2012‬‬
‫‪ 201‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬מנהיג חמאס בכיר‪ ,‬עזה‪ ,‬נובמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 204‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬דיפלומט לשעבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ספטמבר ‪.2012‬‬
‫‪ 202‬ראיון קבוצת המשבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪.2012‬‬
‫‪ 205‬שם‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 134, 20‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫הן לישראלים והן לפלסטינים‪ 206.‬בין אם זהו רעיון אפשרי ובין אם‬
‫לאו‪ ,‬הוא מצביע בכיוון הנכון‪ :‬חריגה מן החשיבה הקונבנציונלית‬
‫ושמירה על ראש פתוח לרעיונות חדשים‪.‬‬
‫יהיו שיראו בשילוב אלמנטים אלה לתוך התהליך המדיני כהרחקת‬
‫היעד‪ ,‬משום שהם יסבכו עוד יותר מצב שעד כה היה בלתי פתיר על ידי‬
‫הוספת מערך חדש של בעיות ושחקנים‪ .‬עד כמה שזה נכון‪ ,‬זה גם נחוץ‬
‫הואיל ומאמצי העבר לא צלחו‪ .‬אך רבים מן הנושאים הבעייתיים אינם‬
‫חדשים כלל ועיקר‪ .‬הם היו קיימים‪ ,‬אם כי הוזנחו‪ ,‬לכל אורך הדרך‪.‬‬
‫התכחשותו של ערפאת בקמפ‪-‬דייוויד לכך שבית המקדש היה קיים‬
‫במתחם גרמה לתדהמה עמוקה בקרב המשלחת הישראלית‪ ,‬ממש כפי‬
‫שההצעה הישראלית לקיים תפילת יהודים עוררה תגובה פלסטינית‬
‫חריפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההתעלמות המוחלטת מן העולם הערבי ב‪ 2000-‬הייתה‬
‫משגה יקר אז ותהיה משגה יקר עכשיו‪.‬‬
‫ירושלים‪/‬בריסל‪ 20 ,‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫‪ 206‬בשיחות שהתקיימו בעבר נשקל רעיון זה רק לגבי העיר העתיקה או האגן הקדוש‪ .‬דגם‬
‫דומה יכול להישקל לגבי רצועה רחבה יותר של העיר‪ .‬לגבי עבודה על העיר העתיקה‪ ,‬ראה‬
‫‪.www.uwindsor.ca/joci‬‬
‫עמ' ‪28‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
‫קבוצת המשבר הבינלאומית‪ ,‬דו"ח המזרח התיכון מס' ‪ 20 ,134‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫נספח א'‬
‫מפת ישראל והשטחים הכבושים‬
‫עמ' ‪29‬‬
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
30 '‫עמ‬
2012 ‫ בדצמבר‬20 ,134 '‫ דו"ח המזרח התיכון מס‬,‫קבוצת המשבר הבינלאומית‬
'‫נספח ב‬
‫אודות קבוצת המשבר הבינלאומית‬
The International Crisis Group (Crisis Group) is an independent, non-profit, non-governmental organisation, with
some 130 staff members on five continents, working through
field-based analysis and high-level advocacy to prevent and
resolve deadly conflict.
Crisis Group’s approach is grounded in field research. Teams of
political analysts are located within or close by countries at risk
of outbreak, escalation or recurrence of violent conflict. Based
on information and assessments from the field, it produces
analytical reports containing practical recommendations targeted
at key international decision-takers. Crisis Group also publishes
CrisisWatch, a twelve-page monthly bulletin, providing a
succinct regular update on the state of play in all the most
significant situations of conflict or potential conflict around the
world.
Crisis Group’s reports and briefing papers are distributed
widely by email and made available simultaneously on the
website, www.crisisgroup.org. Crisis Group works closely with
governments and those who influence them, including the
media, to highlight its crisis analyses and to generate support
for its policy prescriptions.
The Crisis Group Board – which includes prominent figures
from the fields of politics, diplomacy, business and the media –
is directly involved in helping to bring the reports and
recommendations to the attention of senior policy-makers
around the world. Crisis Group is chaired by former U.S.
Undersecretary of State and Ambassador Thomas Pickering. Its
President and Chief Executive since July 2009 has been Louise
Arbour, former UN High Commissioner for Human Rights and
Chief Prosecutor for the International Criminal Tribunals for
the former Yugoslavia and for Rwanda.
Crisis Group’s international headquarters is in Brussels, and the
organisation has offices or representation in 34 locations:
Abuja, Bangkok, Beijing, Beirut, Bishkek, Bogotá, Bujumbura,
Cairo, Dakar, Damascus, Dubai, Gaza, Guatemala City, Islama
bad, Istanbul, Jakarta, Jerusalem, Johannesburg, Kabul, Kath
mandu, London, Moscow, Nairobi, New York, Port-au-Prince,
Pristina, Rabat, Sanaa, Sarajevo, Seoul, Tbilisi, Tripoli, Tunis
and Washington DC. Crisis Group currently covers some 70
areas of actual or potential conflict across four continents. In
Africa, this includes, Burkina Faso, Burundi, Cameroon,
Central African Republic, Chad, Côte d’Ivoire, Democratic Re
public of the Congo, Eritrea, Ethiopia, Guinea, Guinea-Bissau,
Kenya, Liberia, Madagascar, Nigeria, Sierra Leone, Somalia,
South Sudan, Uganda and Zimbabwe; in Asia, Afghanistan,
Burma/Myanmar, Indonesia, Kashmir, Kazakhstan, Kyrgyz
stan, Malaysia, Nepal, North Korea, Pakistan, Philippines, Sri
Lanka, Taiwan Strait, Tajikistan, Thailand, Timor-Leste,
Turkmenistan and Uzbekistan; in Europe, Armenia, Azerbaijan,
Bosnia and Herzegovina, Cyprus, Georgia, Kosovo, Macedonia, North Caucasus, Serbia and Turkey; in the Middle East
and North Africa, Algeria, Bahrain, Egypt, Iran, Iraq, Israel-
Palestine, Jordan, Lebanon, Libya, Morocco, Syria, Tunisia,
Western Sahara and Yemen; and in Latin America and the
Caribbean, Colombia, Guatemala, Haiti and Venezuela.
Crisis Group receives financial support from a wide range of
governments, institutional foundations, and private sources.
The following governmental departments and agencies have
provided funding in recent years: Australian Agency for Interna
tional Development, Austrian Development Agency, Belgian
Ministry of Foreign Affairs, Canadian International Development Agency, Canadian International Development Research
Centre, Royal Danish Ministry of Foreign Affairs, Dutch
Ministry of Foreign Affairs, European Union Instrument for
Stability, Finnish Ministry of Foreign Affairs, German Federal
Foreign Office, Irish Aid, Principality of Liechtenstein, Luxembourg Ministry of Foreign Affairs, New Zealand Agency for
International Development, Royal Norwegian Ministry of
Foreign Affairs, Swedish International Development Cooperation Agency, Swedish Ministry of Foreign Affairs, Swiss
Federal Department of Foreign Affairs, Turkish Ministry of
Foreign Affairs, United Kingdom Department for International
Development, U.S. Agency for International Development .
The following institutional and private foundations have pro
vided funding in recent years: Adessium Foundation, Carnegie
Corporation of New York, Elders Foundation, William and Flora
Hewlett Foundation, Humanity United, Henry Luce Foundation,
John D. and Catherine T. MacArthur Foundation, Oak Foundation, Open Society Foundations, Ploughshares Fund, Radcliffe
Foundation, Rockefeller Brothers Fund, Stanley Foundation, The
Charitable Foundation, Tinker Foundation Incorporated.
December 2012
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
2012 ‫ בדצמבר‬20 ,134 '‫ דו"ח המזרח התיכון מס‬,‫קבוצת המשבר הבינלאומית‬
31 '‫עמ‬
'‫נספח ג‬
2009 ‫דוחות ותדריכים של קבוצת המשבר על המזרח התיכון וצפון אפריקה מאז‬
Israel/Palestine
Ending the War in Gaza, Middle East
Briefing N°26, 5 January 2009 (also
available in Arabic and Hebrew).
Gaza’s Unfinished Business, Middle East
Report N°85, 23 April 2009 (also avail
able in Hebrew and Arabic).
Israel’s Religious Right and the Question of
Settlements, Middle East Report N°89,
20 July 2009 (also available in Arabic
and Hebrew).
Palestine: Salvaging Fatah, Middle East
Report N°91, 12 November 2009 (also
available in Arabic).
Tipping Point? Palestinians and the Search
for a New Strategy, Middle East Report
N°95, 26 April 2010 (also available in
Arabic and Hebrew).
Drums of War: Israel and the “Axis of
Resistance”, Middle East Report N°97,
2 August 2010 (also available in Hebrew
and Arabic).
Squaring the Circle: Palestinian Security
Reform under Occupation, Middle East
Report N°98, 7 September 2010 (also
available in Arabic and Hebrew).
Gaza: The Next Israeli-Palestinian War?,
Middle East Briefing N°30, 24 March
2011 (also available in Hebrew and
Arabic).
Radical Islam in Gaza, Middle East/North
Africa Briefing N°104, 29 March 2011
(also available in Arabic and Hebrew).
Palestinian Reconciliation: Plus Ça
Change …, Middle East Report N°110,
20 July 2011 (also available in Arabic
and Hebrew).
Curb Your Enthusiasm: Israel and
Palestine after the UN, Middle East
Report N°112, 12 September 2011 (also
available in Arabic and Hebrew).
Back to Basics: Israel’s Arab Minority and
the Israeli-Palestinian Conflict, Middle
East Report N°119, 14 March 2012 (also
available in Arabic).
The Emperor Has No Clothes: Palestinians
and the End of the Peace Process,
Middle East Report N°122, 7 May 2012
(also available in Arabic).
Light at the End of their Tunnels? Hamas
& the Arab Uprisings, Middle East
Report N°129, 14 August 2012 (also
available in Arabic).
Israel and Hamas: Fire and Ceasefire in a
New Middle East, Middle East Report
N°133, 22 November 2012 (also available
in Arabic).
Egypt/Syria/Lebanon
Engaging Syria? Lessons from the French
Experience, Middle East Briefing N°27,
15 January 2009 (also available in
Arabic and French).
Engaging Syria? U.S. Constraints and
Opportunities, Middle East Report N°83,
11 February 2009 (also available in
Arabic).
Nurturing Instability: Lebanon’s Pales
tinian Refugee Camps, Middle East
Report N°84, 19 February 2009 (also
available in Arabic and Hebrew).
Lebanon’s Elections: Avoiding a New
Cycle of Confrontation, Middle East
Report N°87, 4 June 2009 (also available
in French).
Reshuffling the Cards? (I): Syria’s
Evolving Strategy, Middle East Report
N°92, 14 December 2009 (also available
in Arabic).
Reshuffling the Cards? (II): Syria’s New
Hand, Middle East Report N°93, 16
December 2009 (also available in
Arabic).
Lebanon’s Politics: The Sunni Community
and Hariri’s Future Current, Middle
East Report N°96, 26 May 2010 (also
available in Arabic).
Nouvelle crise, vieux démons au Liban: les
leçons oubliées de Bab Tebbaneh/Jabal
Mohsen, Middle East Briefing N°29, 14
October 2010 (also available in Arabic).
Trial by Fire: The Politics of the Special
Tribunal for Lebanon, Middle East
Report N°100, 2 December 2010.
Popular Protest in North Africa and the
Middle East (I): Egypt Victorious?,
Middle East/North Africa Report N°101,
24 February 2011 (also available in
Arabic).
Uncharted Waters: Thinking Through
Syria’s Dynamics, Middle East Briefing
N°31, 24 November 2011 (also available
in Arabic).
Popular Protest in North Africa and the
Middle East (VI): The Syrian People’s
Slow-motion Revolution, Middle East
Report N°108, 6 July 2011 (also
available in Arabic).
Popular Protest in North Africa and the
Middle East (VII): The Syrian Regime’s
Slow-motion Suicide, Middle East
Report N°109, 13 July 2011 (also
available in Arabic).
Lebanon’s Palestinian Dilemma: The
Struggle Over Nahr al-Bared, Middle
East Report N°117, 1 March 2012 (also
available in Arabic).
Now or Never: A Negotiated Transition for
Syria, Middle East Briefing N°32, 5
March 2012 (also available in Arabic
and Russian).
Syria’s Phase of Radicalisation, Middle
East Briefing N°33, 10 April 2012 (also
available in Arabic).
Lost in Transition: The World According to
Egypt’s SCAF, Middle East/North Africa
Report N°121, 24 April 2012 (also
available in Arabic).
Syria’s Mutating Conflict, Middle East
Report N°128, 1 August 2012 (also
available in Arabic).
Tentative Jihad: Syria’s Fundamentalist
Opposition, Middle East Report N°131,
12 October 2012 (also available in
Arabic).
A Precarious Balancing Act: Lebanon and
the Syrian conflict, Middle East Report
N°132, 22 November 2012.
North Africa
Popular Protests in North Africa and the
Middle East (IV): Tunisia’s Way, Middle
East/North Africa Report N°106, 28
April 2011 (also available in French).
Popular Protest in North Africa and the
Middle East (V): Making Sense of Libya,
Middle East/North Africa Report N°107,
6 June 2011 (also available in Arabic).
Holding Libya Together: Security
Challenges after Qadhafi, Middle
East/North Africa Report N°115, 14
December 2011 (also available in
Arabic).
Tunisie: lutter contre l’impunité, retrouver
la sécurité, Middle East/North Africa
Report N°123, 9 May 2012.
Tunisie: relever les défis économiques et
sociaux, Middle East/North Africa
Report N°124, 6 June 2012.
Divided We Stand: Libya’s Enduring
Conflicts, Middle East/North Africa
Report N°130, 14 September 2012 (also
available in Arabic).
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
2012 ‫ בדצמבר‬20 ,134 '‫ דו"ח המזרח התיכון מס‬,‫קבוצת המשבר הבינלאומית‬
32 '‫עמ‬
Iraq/Iran/Gulf
Iraq’s Provincial Elections: The Stakes,
Middle East Report N°82, 27 January
2009 (also available in Arabic).
Yemen: Defusing the Saada Time Bomb,
Middle East Report N°86, 27 May 2009
(also available in Arabic).
U.S.-Iranian Engagement: The View from
Tehran, Middle East Briefing N°28, 2
June 2009 (also available in Farsi and
Arabic).
Iraq and the Kurds: Trouble Along the
Trigger Line, Middle East Report N°88,
8 July 2009 (also available in Kurdish
and Arabic).
Iraq’s New Battlefront: The Struggle over
Ninewa, Middle East Report N°89, 28
September 2009 (also available in
Kurdish and Arabic).
Iraq’s Uncertain Future: Elections and
Beyond, Middle East Report N°94, 25
February 2010 (also available in Arabic).
Loose Ends: Iraq’s Security Forces
between U.S. Drawdown and With
drawal, Middle East Report N°99, 26
October 2010 (also available in Arabic).
Popular Protest in North Africa and the
Middle East (II): Yemen between Reform
and Revolution, Middle East Report
N°102, 10 March 2011(also available in
Arabic).
Iraq and the Kurds: Confronting
Withdrawal Fears, Middle East Report
N°103, 28 March 2011 (also available in
Arabic and Kurdish).
Popular Protests in North Africa and the
Middle East (III): The Bahrain Revolt,
Middle East Report N°105, 4 April
2011(also available in Arabic).
Popular Protest in North Africa and the
Middle East (VIII): Bahrain’s Rocky
Road to Reform, Middle East Report
N°111, 28 July 2011 (also available in
Arabic).
Failing Oversight: Iraq’s Unchecked
Government, Middle East Report N°113,
26 September 2011 (also available in
Arabic).
Breaking Point? Yemen’s Southern
Question, Middle East Report N°114, 20
October 2011 (also available in Arabic).
In Heavy Waters: Iran’s Nuclear Program,
the Risk of War and Lessons from
Turkey, Middle East Report N°116, 23
February 2012 (also available in Arabic
and Turkish).
Popular Protest in North Africa and the
Middle East (IX): Dallying with Reform
in a Divided Jordan, Middle East Report
N°118, 12 March 2012 (also available in
Arabic).
Iraq and the Kurds: The High-Stakes
Hydrocarbons Gambit, Middle East
Report N°120, 19 April 2012 (also
available in Arabic).
The P5+1, Iran and the Perils of Nuclear
Brinkmanship, Middle East Briefing
N°34, 15 June 2012 (also available in
Arabic).
Yemen: Enduring Conflicts, Threatened
Transition, Middle East Report N°125, 3
July 2012 (also available in Arabic).
Déjà Vu All Over Again: Iraq’s Escalating
Political Crisis, Middle East Report
N°126, 30 July 2012 (also available in
Arabic).
Iraq’s Secular Opposition: The Rise and
Decline of Al-Iraqiya, Middle East
Report N°127, 31 July 2012 (also
available in Arabic).
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
2012 ‫ בדצמבר‬20 ,134 '‫ דו"ח המזרח התיכון מס‬,‫קבוצת המשבר הבינלאומית‬
33 '‫עמ‬
'‫נספח ד‬
‫חבר הנאמנים של קבוצת המשבר‬
CH AIR
Thomas R Pickering
Former U.S. Undersecretary of
StateAmbassador to the UN, Russia,
India, Israel, Jordan, El Salvador and
Nigeria
PRESIDENT & CEO
Louise Arbour
Former UN High Commissioner for
Human Rights and Chief Prosecutor
for the International Criminal
Tribunals for the former Yugoslavia
and Rwanda
V IC E - CH A I RS
Ayo Obe
Legal Practitioner, Lagos, Nigeria
OTHER BOARD MEMBERS
Kofi Annan
Former Secretary-General of the
United Nations; Nobel Peace Prize
(2001)
Nahum Barnea
Chief Columnist for Yedioth
Ahronoth, Israel
Samuel Berger
Chair, Albright Stonebridge Group
LLC; Former U.S. National Security
Adviser
Emma Bonino
Vice President of the Italian Senate;
Former Minister of International
Trade and European Affairs of Italy
and European Commissioner for
Humanitarian Aid
Ghassan Salamé
Dean, Paris School of International
Affairs, Sciences Po
Micheline Calmy-Rey
Former President of the Swiss
Confederation and Foreign Affairs
Minister
EXECUTIVE COMMITTEE
Wesley Clark
Former NATO Supreme Allied
Commander
Morton Abramowitz
Former U.S. Assistant Secretary of
State and Ambassador to Turkey
Cheryl Carolus
Former South African High
Commissioner to the UK and
Secretary General of the ANC
Sheila Coronel
Toni Stabile Professor of Practice in
Investigative Journalism; Director,
Toni Stabile Center for Investigative
Journalism, Columbia University,
U.S.
Mo Ibrahim
Founder and Chair, Mo Ibrahim
Foundation; Founder, Celtel
International
Igor Ivanov
Former Foreign Minister of the
Russian Federation
Asma Jahangir
President of the Supreme Court Bar
Association of Pakistan, Former UN
Special Rapporteur on the Freedom
of Religion or Belief
Wadah Khanfar
Co-Founder, Al Sharq Forum; Former
Director General, Al Jazeera Network
Wim Kok
Former Prime Minister of the
Netherlands
Ricardo Lagos
Former President of Chile
Joanne Leedom-Ackerman
Former International Secretary of
PEN International; Novelist and
journalist, U.S.
Lalit Mansingh
Former Foreign Secretary of India,
Ambassador to the U.S. and High
Commissioner to the UK
Benjamin Mkapa
Former President of Tanzania
Maria Livanos Cattaui
Former Secretary-General of the
International Chamber of Commerce
Mark Eyskens
Former Prime Minister of Belgium
Yoichi Funabashi
Chairman of the Rebuild Japan
Initiative; Former Editor-in-Chief, The
Asahi Shimbun
Nabil Fahmy
Former Ambassador of Egypt to the
U.S. and Japan; Founding Dean,
School of Public Affairs, American
University in Cairo
Frank Giustra
President & CEO, Fiore Financial
Corporation
Joschka Fischer
Former Foreign Minister of Germany
Paul Reynolds
President & Chief Executive Officer,
Canaccord Financial Inc.
Lord (Mark) Malloch-Brown
Former UN Deputy SecretaryGeneral and Administrator of the
United Nations Development
Programme (UNDP
Lykke Friis
Former Climate & Energy Minister
and Minister of Gender Equality of
Denmark; Former Prorector at the
University of Copenhagen
Javier Solana
Former EU High Representative for
the Common Foreign and Security
Policy, NATO Secretary-General and
Foreign Minister of Spain
Moisés Naím
Senior Associate, International
Economics Program, Carnegie
Endowment for International Peace;
Former Editor in Chief, Foreign Policy
Jean-Marie Guéhenno
Arnold Saltzman Professor of War
and Peace Studies, Columbia
University; Former UN UnderSecretary-General for Peacekeeping
Operations
Liv Monica Stubholt
Senior Vice President for Strategy
and Communication, Kvaerner ASA;
Former State Secretary for the
Norwegian Ministry of Foreign Affairs
George Soros
Chairman, Open Society Institute
Pär Stenbäck
Former Foreign Minister of Finland
Carla Hills
Former U.S. Secretary of Housing
and U.S. Trade Representative
Lena Hjelm-Wallén
Former Deputy Prime Minister and
Foreign Minister of Sweden
Laurence Parisot
President, French Business
Confederation (MEDEF
Karim Raslan
Founder, Managing Director and
Chief Executive Officer of KRA Group
Lawrence Summers
Former Director of the US National
Economic Council and Secretary of
the U.S. Treasury; President
Emeritus of Harvard University
Wang Jisi
Dean, School of International
Studies, Peking University; Member,
Foreign Policy Advisory Committee of
the Chinese Foreign Ministry
Wu Jianmin
Executive Vice Chairman, China
Institute for Innovation and
Development Strategy; Member,
Foreign Policy Advisory Committee of
the Chinese Foreign Ministry; Former
Ambassador of China to the UN
(Geneva) and France
Lionel Zinsou
CEO, PAI Partners
‫שינוי מוחלט? )חלק א'( מדיניות הקרקעות והדתות של ישראל בירושלים המזרחית‬
2012 ‫ בדצמבר‬20 ,134 '‫ דו"ח המזרח התיכון מס‬,‫קבוצת המשבר הבינלאומית‬
34 '‫עמ‬
PRESIDENT’S COUNCIL
A distinguished group of individual and corporate donors providing essential support and expertise to Crisis Group.
Dow Chemical
George Landegger
hearman & Sterling LLP
Mala Gaonkar
McKinsey & Company
Ian Telfer
Frank Holmes
Ford Nicholson & Lisa Wolverton
White & Case LLP
Steve Killelea
Harry Pokrandt
Neil Woodyer
INTERNATIONAL ADVISORY COUNCIL
Individual and corporate supporters who play a key role in Crisis Group’s efforts to prevent deadly conflict.
Anglo American PLC
Neemat Frem
Harriet Mouchly-Weiss
ina Solarz
APCO Worldwide Inc.
FTI Consulting
Näringslivets Inter¬nationella
Horst Sporer
Ryan Beedie
Seth & Jane Ginns
Råd (NIR) – International
Statoil
Stanley Bergman & Edward
Alan Griffiths
Council of Swedish
Talisman Energy
Tilleke & Gibbins
Rita E. Hauser
Industry
BP
George Kellner
Griff Norquist
Kevin Torudag
Chevron
Faisel Khan
Ana Luisa Ponti & Geoffrey
Yapı Merkezi Construction
Neil & Sandra DeFeo Family
Zelmira Koch Polk
Bergman
Foundation
Elliott Kulick
R. Hoguet
Kerry Propper
and Industry Inc.
Stelios S. Zavvos
Michael L. Riordan
Equinox Partners
Shell
SENIOR ADVISERS
Former Board Members who maintain an association with Crisis Group, and whose advice and support are called on (to the extent consistent with any other office they may be holding at the time).
Martti Ahtisaari
Chairman Emeritus
Joaquim Alberto Chissano
Miklós Németh
Uta Zapf
Victor Chu
Christine Ockrent
Ernesto Zedillo
George Mitchell
Chairman Emeritus
Mong Joon Chung
Timothy Ong
Pat Cox
Olara Otunnu
Gianfranco Dell’Alba
Lord (Christopher) Patten
Jacques Delors
Shimon Peres
Alain Destexhe
Victor Pinchuk
Mou-Shih Ding
Surin Pitsuwan
Uffe Ellemann-Jensen
Cyril Ramaphosa
Gernot Erler
Fidel V. Ramos
Marika Fahlén
George Robertson
Stanley Fischer
Michel Rocard
Malcolm Fraser
Volker Rühe
I.K. Gujral
Güler Sabancı
Swanee Hunt
Mohamed Sahnoun
Max Jakobson
Salim A. Salim
James V. Kimsey
Douglas Schoen
Aleksander Kwasniewski
Christian Schwarz-Schilling
Todung Mulya Lubis
Michael Sohlman
Allan J. MacEachen
Thorvald Stoltenberg
Graça Machel
Leo Tindemans
Jessica T. Mathews
Ed van Thijn
Nobuo Matsunaga
Simone Veil
Barbara McDougall
Shirley Williams
Matthew McHugh
Grigory Yavlinski
Gareth Evans
President Emeritus
Kenneth Adelman
Adnan Abu Odeh
HRH Prince Turki al-Faisal
Hushang Ansary
Óscar Arias
Ersin Arıoğlu
Richard Armitage
Diego Arria
Zainab Bangura
Shlomo Ben-Ami
Christoph Bertram
Alan Blinken
Lakhdar Brahimi
Zbigniew Brzezinski
Kim Campbell
Jorge Castañeda
Naresh Chandra
Eugene Chien