עמוד 1 על דעתהקהל הפרקליטות לבין מערכות החוק והאכיפה .כתבי משפט מתארים כיצד מחקר חדש חושףנתונים מטרידים על היחסיםהאינטימיים שבין התקשורת לסיקור מעצרים .יתרה מניפולטיבי כדילהשפיע על דעת הקהלועל בתי המשפט ,באמצעותהדלפות והזמנות והמשטרה עושות בהם שימוש מכך ,גם השופטים מודים כילתקשורת השפעה לא קטנה על פסקי הדין שלהםועל חומרת העונשים שהם פוסקים .האם אחרי מכבסת היח״צטת והרייטינג נשאר גם מקוםלצדק? עמוד 2 חד הגורמים המרכזיים כיום הציבורי בדיון סדר היום הוא מה ובקביעת ישראל במדינת ללא התקשורת. ספק לא אמרועליה? שהיא פוליטית, שהיא מוטה פורמלי הכתביםלתדריך לא מאפשרת למשטרה שההסתמכות הזו אך הבעיה היא לכווןכלפי האב את החשדות. להשפיע סיוענו .אמרולנולהתנהגכרגילולא ולעתים אף ולפרקליטות לשלוט באופי הסיקורהעיתונאי איש לא ערער על כך ,מכיוון שלא רצינולפגוע בחקירת מותה ״מלכתחילה,הידיעהכולהמתחילה מהודעת ביפר על התיק דרכו: ספקולציות לראיין את האבכרגיל המשטרה או דוברות משרד המשפטים ,על חקירה של תינוקת .המשכנו ולהעלות שיוצאת מטעם שונות ,אף על פי שידענו אחרת .כעבור כמה ימים כינסו את שמתנהלת או כתב אישום שהוגש.לכן ,כבר מתחילת הפרשה ירושלים הכתביםוהודיעו שנמצאה הגופהליד מושב אורה בהרי המערכת היא ששולטת בכמות המידע שיתפרסם ,מתי הוא יתפרסם ושהאב חשוד.לקחו אותנוליער ושם צפינו במועינינו בשחזור ומה ממנו בדיוק יצא .המערכת גם דואגתלנו ל׳אוכל׳:מרואיינים, ואמרה כי היא חושדת באב וצריכה את מקדמת אג׳נדות חברתיות, שיש לה קשרים עםבעלי הון .אבלעניין מרכזי שטרם ניתנה לו תשומת לב הוא יחסה של ראויה ראיות ,חומרים. טל רוזנר התקשורת עם המשפט .עד מערכת התקשורת כמה עצמאית הנוגעלסיקור של בינהלבין מערכת של מחקר חדש וראשון מסוגו בארץ ,שראה אור באחרונה בספר התקשורת ״דלתיים פתוחות״ ,ואשר בוחן את טיב היחסים שבין חקירות יחסיגומלין ומשפטים? והאם יש השיפוט? שאלות אלו ועוד עומדות במרכזו המשפטבישראל. ומערבת ״מעולם לא היה הסיקור באמת אובייקטיבי ,אולם המשפטי תמורות התרחשו באופי הסיקורהעיתונאי :הסיקור המשפטי דומה כיום לסיקור התחום הפוליטי ויש החרפה המשמש את כלפי בציניות גם כמו העיתונאים, המערכת״ ,טוענת עורכת המחקר וכותבת הספר ד״ר ענתפלג ,מנהלת מרכז מחקר, משפט ותקשורת באוניברסיטת בר־אילן ומרצה למשפטים בבית הספרלמשפטיםבמסלול האקדמי של המכללהלמנהל.לצורך כתיבת המחקר ,בהנחיתה של ר״ר תנה בוגוש ,ערכהפלג עשרות ניכרתבעולם הדימויים ראיונות עם שופטים מכהנים ושופטים בדימוס, עורכי־דין ,תובעים ועיתונאים .אגב ,היא בעצמה, ענייני משפט שימשה בעבר כתבת קול ישראל למרות הציניות והביקורתיות ,פלג טוענת מגלים נאמנות רבהלמערכת שעל המשפט והן כלפי בתי שנעשובעולם במחקר שלי וגם מייחסים למקורותיהם במערכת גבוהה יותר מאשר לסניגורים״, את הנרטיב המערכתי לכך הוא סיקורה הם שכתבי אפשרלראות המחקרים שכתבי חושפת ,״הם מרבים היא מאשר את הנרטיב המשפט לאמץ המתחרה .אחר הגורמים ותקציבלהכין בעיה של כללהעיתונות ,גם בעולם. יש חששגדול בהכנת תחקירים משפטיים מפני תביעות דיבה ומפני כניסהלמלחמות דקרקניות עם עורכי הרין של הצר שכנגד,ולכן יש העדפה ברורה להסתמך על מסמכים רשמיים.ממילא התביעה זוכה לאהדהגדולה יותר כלפי הנרטיב שלה מאשר הנאשמים וליותר מרכזיות בדיווח״. <'% ביד המשטרה האהדה שזוכה לה המערכת השונות, מהווהאוליגילוי המשפטית ,ובעיקרזרועות האכיפה מחקרי חדש אך וברורה .״ברוב המקרים אנחנו (כתבי תומכים בעמדת את תחום שנאמר לי מטעם סנגוריםואזרחים. ומכיר מקרוב,ולכן ליו״. בשטח היא והמשפט שנים רבות.״אני סומך המשטרה מאשר על מוכרת המשטרה והמשפט ,ט״ר) המשטרה באופןאוטומטי״ ,מודה כתב ותיק המשטרה מה המסקר יותר על מה שאומרים לי עורכידין, המשטרה היא גוף רשמי ,והיא הגוף שאני מסקר אני כמו רוב הגיעולגוזמה. צריך להיות אמיץ כדי לזכות כבר מאונס. שמעתי המשפט ובמערכת החוק אמינות החשש מפני תביעות דיבה וחוסר זמן תחקיריםעצמאיים ,שזו המשפט מופקדים ,הןכלפי אכיפת החוק :״ברוב רשויות דורנר: שופט במשך שבע עשרה שנים. הכתבים שאני מכיר סומך בעיקר בזמן אמת״. משופט שאמר בבדיחות דעת מסוכנת, ׳אם אשחרר עבריין מין, אקבל על הראש משלי יחימוביץ״ מבית־שמש ,למשל ,הזמינו טאליבן׳ ״כשהתפרסם סיפור ׳אמא את כל הכתביםלתחנת המשטרה והציגו בפנינו את החפצים שבהם נרון הכו אתהילדים .אתה קונה את זה מיד ,אתה לא עוצרלשאול, אולי משהו לא נכון בסיפור .המשטרה גם יודעתלהדליף כשהיא רוצה .הייתה פרשה שרצולהטיל בה צו איסור פרסום אבל עוד כולנו לצלם את המעצר כדי שיהיו קודםלהוצאת הצו זימנו את כולנו שחקנים בידי המשטרה .גם לנו תמונותלרגע הסרת הצו. הפרקליטותמדליפה לא מעט ,כשיש לה אינטרסלחזק את עמדתה לזה״. בתקשורת .אני לא רואה בזה משהופסול ,כל עור מודעים לאחרונה מטעם לשכת עורכי הדין התקיים מושב בכנס שנערך בישראל .כתב חברת החדשות בנושא השפעת התקשורת על המשפט לענייני משפט ,גיא של ערוץ שתיים פלג ,אמר בדבריו כי התמונה הפוכהבתכלית מכותרת המושב וכי ראוי לדוןעל ההשפעה שלגופי המשטרה התביעה והפרקליטות על התקשורת ובאמצעותה על רעת הקהלועל השופטים :״תחושתי קשה אף שאין לי מהלעשות והפרקליטות רוצות שנסקר שהמשטרה עם זה :אני אומרלכם ,מה זה מה שאנחנו מסקרים .אנחנו לא יכולים לצלם כמעט שום׳שוט׳ בלי שהפרקליטות תרצה ...רצינו לצלם בפרשתאולמרט את עורך הדין אורי מסרולאידענו מדוע איננומצליחיםלצלם .את שולה צילמנו כלהזמן,ודווקא את אורי מסר ומשהטלנמקי לא הצלחנו pr להראות .אתםיודעים שיאח״ה(יחידת ארצית לחקירות הונאה,ט״ר) ליאח״ה צריך טלנסקי .כדי הייתה בבת־ים בעת פרשת להגיע לעבוד להגיעלמדרגות שי״ךגימ״ל, לולייניות ושם יש דלת פלדה לא שאלתם את עצמכם ,איך דווקא כשמדובר בשולה זקןהמצלמות מצליחותללוות אותה עד הגיעה לדלת יאח״ה? זה לא מקרה, משתמשת בתקשורתככלי חקירהשלה״. המשטרה בהתעללותבתאומים״ ,המשיךפלג, ״בפרשת ההורים החשודים צילומים של ההורים ״האם שאלתם את עצמכם איך פתאום יש לניירת? הרי צריך שי״ן־גימ״ל לשם כך .בבית הללו נכנסים לעבור המשפט המחוזי כשהמשטרה רוצה שלאיצלמו את בתל־אביב, ״אני ננור*ה מפרסמים מתרשם שברוב המקרים הסיקור הוא ענייני. את עמדת התביעה לידי ביטוי בכתב אישום או שבאה או אחר ,אך באותה מידה נותנים הצד שכנגד״, משיב דובר משרד במסמך כזה ולסנגורים של לעורכי דין במה המשפטים, משה כהן,לטענות על תמיכת התקשורת ברשויות.״איני מכירכלי סלבריטאים לראייןסנגור .רבים מן הסנגורים היום הם התקשורת לאולפן.לכן ,קשה לי לקבל טענהכאילו מאולפן לרשויות התביעהולא נותנת למישפועל מטעם ההגנה מתמסרת תקשורת שיסרב שמתרוצצים הזדמנות הוגנתלשכנע גם כהן מודע לכךשלתביעה את הציבור בחפות הנאשם״. מבקש יש כוח מסוים ,אך הוא להבחין בין תקופת החקירהלבין להבחין הבחנה ברורה :״יש התנהלות המשפט .בתקופת החקירה ברורשלגוף תקשורתי מסוים,מכיוון שהוא שולט ברובהמידע .עם זאת ,התמונה ניהול המשפט ,כאשר חומרי הראיות מתהפכת כשמגיעים לשלב ולעורכידינם .אזמתחיל ספסור מסיבי בחומרי מועבריםלנאשמים בלעדיות ,ובדרך זו בהחלט ראיות לכתבים שמשוועיםלחשיפות אפשרלזהות שםנגוריםויועצי תקשורת מטעמםמצליחיםלייצר תקופת החוקר יש יתרון במה נרחבת לטיעוניהם. מסקנתי היא שבשורה התחתונה אי אפשר פליליים, הליכים אחר בסיקור לקבוע שהתקשורת מוטה לצד והכתבים בדרך כלל מסקרים משפט באופןמקצועי ,תוךאיזון בין צורכי התחרות והרייטינגלבין הצורךלדבוק בעובדות האמת״. כזה או כהן, במשך עשור וסיקר את תחום ששימש בעצמועיתונאי ולסנגוריו המשפט ,דווקא סבור שלנאשם ״פרקליט ,תובע ושוטר הפרקליטותבעיצובהדיון התקשורתי בתיק: אינם חופשיים בהתבטאויותיהם ואינם רשאים למסור חומרים, העולהעל רוחם .קיימיםכללים ראיות או מידע מתוך התיקים ככל שמגבילים זאת וישנה מדיניות מערכתית מצמצמת ,בנוסף ברורים לאיסורי החוקלגבי פרסום ראיות או מידע מחקירות. נאשמים הנאשם או את החשוד ,נכנסים עמו בניידת ״איסורים אלה אינם חלים במלוא היקפם על ומעלים אותובמעלית יכוליםלנצל את הפער במידע כדי לספסר בחומר וסנגוריהם ,והם עדלאולם .לא שאלתם את עצמכם איך אתם פתאום רואים את ׳סקופים׳לכלי התקשורת ,ברמות מסמכים ,סרטונים ולייצר ראיות הפוליגרף של מלווה אותם? בדיקת הולכים ואת המשטרה ההורים באופןשלעתים הופך אותםלבעלי יתרון שהדליפו .וקלטותלמיניהן האם שנמצאה דוברת שקרהודלפה ומישהו נזף בחוקרים בטלוויזיה .עם זאת ,ברור פוליגרף ,אך איננויודעים את תוצאותיה האב עבר למחרת בדיקת בתחרות על הכותרת של מהדורת הערב שיש גםהדלפות מגופי האכיפה ,אך אני מניח שהתופעה מצומצמת צילמנו את החשודים עם אזיקים לחוקרים. כי מישהו׳נתן בראש׳ בהרבהלעומת מה שגורמים אינטרסנטיים היו רוצים שהקוראים מובליםלבית המשפט ,אנחנויודעים שהאם שיקרה בפוליגרף ומה היו תוצאות הנתיחה .זה מקבע בציבור רעת קהל שכבר הרצה את אנחנו מצלמים וכשאינה רוצה איננו מצלמים״ ,סיכםפלג. גם כילעתים רבות הואועמיתיו משמשים כלי בידי המשטרה .כך ,למשל, היעלמותה של הפעוטה הודיה קדמ־פימשטיין החקירה בפרשת בירושלים ,חשדו הכתבים באב ,אלי פימשטיין ,שלבסוף הורשע הוא מאסר עולם. מספר כי בימי ״המשטרה כינסה את אותן כך שמידע מחקירות יהיה רק כזה שהוא רשמיומבוקר״. כהן הכתב שדיברנו עמו סיפר ברצח בתו וכעת מרצה עונש יחשבו .כרגע, מתקיימת חשיבה במשרד המשפטים ,ביזמת היועץ המשפטילממשלה ,באשרלדרכים להלחםבהדלפותולצמצם דינם .אין תיק שזה לא קורהבו". ״כשהמשטרה רוצה יש יתרון מובהק על פני מוסיף כי על הפרקליטות מנהלת אף בבית חשיבותה של התקשורת ,את מאבקיה המשפט,ולא מעל דפיהעיתונים:״אנו עמוד 3 שעורכים בדיקת עומק ,כל הודעות המשטרה מתפרסמותבכלי התקשורת,מילהבמילה .יש גם הכולתלויבזריזות ,ומה יותר קל ולהדביק מלהעתיק לצרף לה פתיח ולשגר?״ לחיאני טוען כי איש אינו נותן את הדין על הפרת זכויות חשודים ונאשמים כחלק מן הקרב על דעתהקהל .הוא מספר כי מלווים לגלות בביתו שוטרים בשעה חמש בבוקר, בשנת 2009נדהם בצוותי צילום .״איש אינו משלם את המחיר על כך״ ,הואקובל. ״הגשתיתלונה למח״ש על ההדלפה הזו והשיבו שאין אפשרות לדעת מיהדליף .תשובה כזאת מלמדת על כך שתופעות כאלה יימשכו. לגורמי חוק מותרלהדליף ואילולחשוד אסורלפצות פה, אחרת יואשם בשיבושהליכי חקירה .כלההתנהלות הזו פוגמת בחזקת החפות ובשמו הטוב של אדם .הלאלנבחר ציבור אין דבר מלבד שמו הטוב,והפגיעה בו אינההפיכה״. תחרות בין המריות והאינטרנט. הפרקליטות הודעת דובר, חייביםלהיות מודעים להשלכות של הציבורית ובאופן עקיף על התקשורת על התודעה שיתוף הפעולה של הציבור עם מערכות צריך להתנהל האכיפה .עם זאת,ההליך ולא בטלוויזיה ,וזה הקו שאנו דבקים בו באופןעקבי :קודםמודיעים המשפטי לבית פרקליטים יימצאו לעיתון .על כן, המשפט ,ורק אחר כךעונים שמתראיינים בעת שתיקמתנהל בבית בדרך כלל לא המשפט בבית שולטות במידע שיתפרסם, מתי הוא יתפרסם ומה ממנו בנרטיבשלהם". לנו ליאוכל׳: השופנוים מושפעים ראיות, אלא שלא רק על השימוש שנעשה האכיפה מצביע המחקר של ד״רפלג .עיקרו של התקשורת על השופטים. השפעתה של את התנועה ההפוכה המחקר חושף את התחושה שכיום שותפים לה רבים.חלפו הימים בתקשורת בידי גורמי אין וו קת וכן חשודים הבולטת שבהן פרשת בפרשות שזכולסיקור הנשיאלשעבר משה תקשורתי נרחב, קצב,הטיעוניםהללו אינםמשכנעים .הוא סבור שכוחו דל אלמול עוצמת הממסד ורואה למזערנזקים.״אין מה לעיתונאיםניסיון בריאיונות שהוא מעניק להשוות בין התביעה עורך דין יכול כבר ניהול תיקיםבלי התערבות לעשות? אני בעד הסנגורים״ ,הוא פוסק" .מה והמשטרהלבין התקשורת כשהדבר חומרים. תומך אפשרי .אני במשפט נקי שהשופטים אימצו אלפרד ויתקון הישראליים אשר את דרכו העיד על שהצטברו של שופט עצמו כי בית את העיתונים בלשכתו ולהוציאם בטרם החל פסקי דין והחלטות ,וזאת כרי שהכותרותהזועקות וטורי שדנו בפרשות מיד ,אתה לא עוצר לשאול אולי משהו לא המשפט העליון נהגלערום בכתיבת נכון "הכוח החברתי השופטים גדול אך שאת הם עדיין השיח של ומרכזי חשים הציבורי המשטרה גם המשפטיות האקטואליות לא ייכנסוחלילהלמערך יודעת שמתנהל התקשורת ולא מעצבת הם״ .ד״ר ענת פלג כולנו ס״ט עו״ד פעולה לאראוי:״עיקר ההזנה של על מה שנראהלו כשיתוף התקשורת ופרקליטות. משטרה מגיעה מגורמיםממלכתיים הכתבים אמורהלעשות עבודה חשובה בחקירת שחיתויות ולעמוד התקשורת השלטון. לצערי, מגןלאזרח בפני עריצות כחומת פעמים רבותונוח להלהסתופף כאשרעיתונאי חשוב מקבל תחת כנפיו החמימות במטה הארצי ריווח ישיר מבכירים ומחדרי החקירות ,מדובר בחיבורבעייתי מאוד. גדול מן הפעמים ,נותנת רוח אמיר מצהיר על גבית לממסד יותר של התקשורת ,בחלק מאשרלפרט״. תמיכה בהחייאת איסור הסוביודיצה ומנמק: ״אין ספק שפרסומים מסיביים או יכוליםלהביא מגמתיים לפגיעה חמורה וקשה בטוהרההליך המשפטי .אי אפשר בכלללאמוד הנזק החברתי התקשורת.זהו נזק ןמ! נ^־דסו של מההשתוללו!ן& חברתי קשה ביותר .לא רק הפרט נפגע באופן קונקרטי ,לא רק זכויותיו כרי עלולותלהירמס עיווי/בין־ $TS1$עיווי/בין״יש$TS1$ ״יש אמון חמור: נזק ן?&? ופט נפגע .הציבור $DN2$עיווי/בין״יש $DN2$עוד הציבורבמעה־־ת שצדק חושב יכול כבר לא להיעשות מאחר שהוא נעשה בראש את חוצות ,בכיכרהעיר,מעל דפיהעיתונות,מול חבר המושבעים הענק שנקרא הציבור הרחב,ואין מי שיגיד:משוגעים ,רדו מהגג ,תראו מה אתם עושים. מתה. למעשה, התקשורתהישראלית הפכה את חזקת מרגע שניתן האות ופרשה מסוימת החפות לאות שבמרכזה רמות לאוויר ,חזקת החפות מתמוססת לחלוטין״. ציבוריתעולה לדזיאני. מי שתומך בדבריםהללו הוא ראשעיריית בת־ים,שלומי ״יחסי הכוחות אינם שוויוניים״ ,הוא פוסק בנחרצות .״הנחקר נכנס לחדר החקירותוכל "התקשורת הופכת הממסד. החומר יוצא החוצה .היות שכיום אין תחקירנים שחקנים בידיה .גם בתפקידוומצביע מתקרנפת רוצה. הפרקליטות מדליפה לא הפכותחליףלהחלטות בתי המשפט.״החיים המודרנייםמתנהלים בית המשפט ,שם אמורות להישמר בשני מישורים :האח הזכויותהפורמליות והמהותיות של נאשמים תוך הקפדה על קבילותובלתי ראיות מקביל, קבילות.מול ערוץ זה מתקיים ערוץ שיקולי תחרות לגמרי :שם יש ציבורי ותקשורתי,שמתנהל אחרת ורייטינג.בנוסף ,לא כל ראיה שהיאבלתיקבילה בבית משפט היא כללים, גםבלתיקבילה בתקשורת.הכול מותר שם .ברגע שאין יש כאוסמוחלט וג׳ונגלפראי״. אמיר גם רואה להדליף כשהיא התקשורתוטוען כיקביעותיה בתקשורת גורםהמועל בסיפור. הפרשנות אך ורק ביןכותלי בית המשפט .אבל בעידן שבו לתקשורת תפקיר חשובולא ניתןלהתעלם מנוכחותה וממעורבותה .בדרךכלל,עורכי דין שמופיעים בתקשורת הם כמו לעצור אתהשיטפון״. אותוילד שתקע את האצבע בסכר כדי מאשימהלעבר את זה קונה העובדה היא שאנו חיים אמיר מפנה אצבע אתה המחקר בוחן את עורך הדיןציון אמיר ,שייצג בשנים האחרונות אישי ציבור ונאשמים דואגות מרואיינים, נם חפות בדיוק יצא .הן מתראיינים יום־יום ומלעיטים גם בשעה שגורמים מטעם ההגנה את הציבור המשפט והמשטרה הישראלית את החפות לאות עו״ד ציון חזקת מתה". אמיר עמוד 4 שיקוליו ויימצאלהן הדבין שורות פסקהדין.כיום,אפילו מכהנים מודים כי התקשורת מהווה גורם משפיע ונוכחבהליך באולמות בתי המשפט. קבלתההחלטותוההכרעות ״השופטיםבהחלט קוראיםעיתונותובהחלט חשופיםלמשוח־ $TS1$למשוחבטלוויזיה״$TS1$, $DN2$למשוחבטלוויזיה״ $DN2$,חושפתפלג .״אפשר אמנםלמצוא פסיקות שבהן הם בטלוויזיה״, מכחישים זאת ,אך בריאיונות עומק ,פנים אל פנים ,איש אינו שופטים רק ההקשבהלרחשי הציבור מנחה את השופטים בהתחשבותם לא בכלי התקשורת המסקרים אותם.פלג למינוי חשובהלשופטים גםלקראת כינוסהוועדה קיצוניתלכך ניתנה בסבבהמינויים האחרוןלבית אומרת כי חשיפה תקשורתית בכלי נעזר בשרותיו של משרדיחסי־ציבור כרי לקדם התקשורת פורסם כי שופט בבית המשפטהמחוזי בבאר־שבע תמריץ נוסףהמוביל שופטים בפסיקותיהםעולה הבאאליו נחשפהפלג .״מחקרים בעולם הסיפור מהתקשורת״ ,היא מצהירה.״זו אמירה קשה ,אך בשיחות שקיימתי השיח המשפטקול אחיד בכל עמםלצורך המחקר ,שאלתי אותםלמי התקשורת יותר מעצבת מאשר בית השפעהעל יש יותר שאת השיח הציבורי אך מיעוט. סיקור מרכזי בטל אכיפת אי חוק הסוביודיצה והמהפכה החוקתית. כתבים וצלמים בפתח אולם דיונים בבית מן הראו כי אחת במשפט הנשיא קצב יצא מבית הקשור להרשעתו, והרכב השופטים דחה פה אחד את טענת ההגנה מן הצדק בשל פרסומים תקשורתיים.לעומת זאת ,בשלב העונש המשפט. היה פערגדול בין עמדות השופטים :רעת הרוב המשפט את מועמדותו. המוטיבציות של השופטים בחשיפה התקשורתית היא לבטא דעת הציבורי,לתקשורת או למשפט ,והם טענו תחום המשפט העליון. לתקשורת״ .אך טענתה שלפלג מכחיש את חשיפתו מכך .״אחד הממצאים המרכזיים הוא שהשופטיםבהחלט פוחדים חמורה בהרבה הפך שופטים .דוגמה ביקשה לגזור על ״כשחושבים על החברההישראלית ,שעוברת תהליך של קצב שבע שנות מאסר, משפטיזציה,זהו ממצאבהחלטמפתיע .הכוח החברתי של השופטים ואילו השופטת יהודית שבח ,בדעתמיעוט, הסתפקה בארבע שנים. גדול ומרכזי מאור אךעדיין הם חשים שאת השיח הציבורי מעצבת ״התבררלי ,כי כשהבינו שופטי דעת הרוב במהלך המשא העליון בדימוס אהרן גרק התקשורתולא הם" .נשיא בית המשפט ששופטת המהווההליךמקובל ושגרתי ומתן בין השופטים להתראיין ואילו שופט אחר ,שבחר היה אחד מן השופטים שסברוכן, המיעוט שבח מבקשתלהקל מאוד בעונשו של קצב כשל החשיפה מושפל,כבול בעילום שם ,השווה את המשפטל״מלך מוכה, למחקר התקשורתית שהייתה בתיק ,הם הסכימו להתגמשולרדת במספר לכסהמלכות ואינומסוגללעשותדבר״. השנים כדי לצאת אל הציבור עם עונש מוסכם ועםקול גוחנים אעםעניין של מוןןגר,כללי אחיד,..אך רי^יונןז^עןן^פטים הסופית',שבהנחלקו השופטת שבח התעקשה וכךהגיעולתוצאה האתיקהלשופטים אוסריםעל מתן ריאיונותלתקשורת,ובמהלך גדול .הסתבר שהיה שופטי ההרכב בעמדותיהם באשר ההכנות לקראת המחקרגילתה פלג כי על השופטים בישראל לעונש בפער כעסגדול בקרב שופטי הרוב על השופטת שבחונטעןכלפיה הד!שתתפות*ב מהקר אקדמי באופן רשמי .פלגניצלה אסורהאף שרצתה לאיסוריםהללו, את העובדה כי שופטים בדימוס אינםכבולים להנציח את דעת המיעוט שלה ואת מקומה בשיח הציבורי ובאשרלשופטים המכהנים נקטה בשיטה שבאמצעותה נערכו ולכן לא הסכימהלהתפשר״. מחקרים דומים בעילום שם.״ההיענות בעולם :ריאיונות עומק מצדם הייתה טובה מאוד״, משתפת פלג ,״הן בשל העובדה שהם הבינו את חשיבות הנושא והן בשל העובדה מסיקור תחום המשפט בתקשורת וממעורבות שהם מוטרדים הצדדים בזירה המשפט מן הריאיונות שערכהפלג ניכר כי הסיקור התקשורתי שיזכולו ושיעצב את דעת הקהל בהחלט עומדלנגד עיניהם של השופטים. שופטת מכהנת שהתראיינה למחקר אמרה :״צריך לדבר בתור המערכת בצורה יותר כנה על השפעות התקשורת,ולאלהמשיך ולהכחיש״ .שופטת בית משפט מחוזי מכהנת התוודתה בגילוי לב להזהיר אתעצמי ,במיוחד נדיר בפניפלג :״לא פעם הייתי צריכה כשדנתי בתיקי מס הכנסה ,לאחר שבתקשורת שיבחו את פסיקתי והגדירו אותי שופטת אמיצה .שאלתי את עצמי האם אניהולכת הפעם לפסוקלטובתו של הממסר כי אני מוגתלב ,או אפסוק לטובת הנישום כדי שיכתבו שאניאמיצה ...זה עשהלי ׳זבנג' ,העיק שופט אחר אמר ,כי הוא מדגיש בפסקי דינו קטעים באותיות ״בולד״ ,כדילסמןלכתבים en את קטעיהם החשובים. קלא הר־שפ* של <קה רדיפת פלג מדגישה כי ישלערוך מתבססים השופטים על הבחנה בין שלב הכרעת הרין ,אז הראיות שהוצגו בפניהם ואינם חופשיים לסטותמלשון החוק,לבין שלב קביעתעונשו של העבריין, לחוק ,אז גםגדלה פרשנות רחבה יותר הפנו את פלגלסוגי ענישה שהוחמרו בעקבות לחץ המאפשר הגדירו את גזרי הדין של דבר, למה נועד כל אני רוצהלהאמיןשלא .ייתכן כי זו הנחה נאיבית ,אך אני רוצה להאמין שבסופו של דבר ,השופט הוא אדם הגון אשר דןלפי החומר שלפניו ולפיכך ,אין ערך לכל המאמץהיח״צני .איני אומר שאין כל השפעה סביבתית אך אניעודני מהאנשים שנותנים בשופטים אמון ומניח שהםיודעים לנטרל את הרעש הסביבתי .כך או כך, התקשורת מצויה כיום במחזור הדם של העשייה הציבורית וכנגד את מה שרואות עיניו .ואני שואל את עצמי: השופט המאמץ שנעשה? האם זה זה אין מה לעשות״. ביחס לעיסוק התקשורתי משפיעבכללעל השופטים? המתמיד בתיקים בעליזווית ציבורית משמעותית ,בנזימן סובר שזו תופעה שאיננה ניתנת למניעה: ״כאשר מדובר כאיש ציבור או בתיקפלילי במקביל לשיח המשפטימתנהל שיח ציבורי מסיבי מאור וניתן לראות שהתקשורת מוזנת בגרסאות,בעדויות ובחומרי חקירה ואני מניח ששני הצדדים מהווים מקוםלכך .הדבר מאוד נוכח ומאור בעייתי. הפרקליטים התביעה והן ״התרשמותי היא שהן נרחב ביותר בתקשורת ואיני בטוח עושים שימוש של שקיימת הטיה התקשורת לטובת הממסד .בכל מקרה ,לא ניתןלבלום לחומרי חקירה מעשירה וזורה ברור שחשיפתו של הציבור תקשורתי כבר, אור על אלון ,האנס שלמה גור (שאנס בפרשות אתי הדברים ומצד שני,לעתים אני חש אי נוחות כשיוצא מחדר חקירות ומצולם,כיוון שאינני בטוח חומר מתועד כיצדלוחצים על שזכותילדעתולראות נאשם או עלנחקר״. והתחשבותבה״. לידפקי שופטת בית משפטהשלום בדימום נירה כי חשה לחץ ציבורי בעת משפטה של הר־שפי ,שאותה הרשיעה לבסוף באי מניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבץ ,אך פסקהלפי לסיקור תקשורתי צמוד רוח החוק .היא סיפרה על שופט אחר שזכה אישרה במחקר והחמיר עםעבריין ,וכששאלה העיתונות?״ השופטתלידסקי לה :״ומה תגיד פרסומים ביקורתיים בתקשורת על החלטות שנתנו שופטים עבריינים ממעצר ,הזדרזו בתגובה שופטים אחרים לשחרר להאדיר לעומת זאת ,נושאים אשר לא זכו מעצר חשודים שהובאו בפניהם. אותו מרוע החמירבעונשו ,השיב אף תקשורתית טענה שלאחר מספקת ,כגון עברות סחר בנשים ועברות סמים ,צוינו בפי תובעים במחקר כתחומים שבהם הענישה אינה מספקת. ״השופטים טוענים שהם רואים בכך אפשרות שניתנת להם פועלים .הם רואים בתקשורת שיקוף של להאזיןלחברה שבתוכה הם דעת הקהל ומבקשים לשקול גם את האינטרס החברתי״ ,מסבירה פלג את היענות השופטים להחמרת עונשים או להקלתםלפי טון הסיקור העוסק בביקורת השפעת התקשורת .השופטים עולם׳ליגוראבת׳יל)ומרגלית חר־שפי״קלסיקה של את ׳מיס לחשיפה התקשורתהישראלית בהוצאת המכוןהישראלי המשפט" :אני מניח שבסופו זאתבעידן האינטרנט. כגון ענישה בעברות מין ובתאונות׳פגעוברח׳ .שופטים מכהנים רדיפת השביעית', העיתונאי עתיבנזימן ,מייסדועורר כתב העת׳העץ מרעיש אין זה סוד תקשורת תקשורת תל« לדמוקרטיה ,מביע אמון רב במערכת התקשורתית״. עלי״. האולם התקשורתי .שופט בית המשפט העליון בדימוספרופ׳ צבי זמיר ראה בהשפעהזו מהלךחיובי :״התקשורת באה ומציגה אינטרס לדוגמה ,במקרה ששר מואשם בשוחד, ציבורי. ואומרת שאם ימשיך בכהונתו יש בזה נזק לטוהר להרשים״ .עם זאת, ששופט שיקרא עמדה ערכית שכזו ,יש בה כדי הוסיף זמיר כי ״באופן אישי ,כשופט ,לא הייתי מודע להשפעת החלטותיי .אבל כשהייתי היועץ המשפטי לממשלה התקשורת על היה לי קריטריון שבחנתי בו את עצמייום־יום .אמרתי לעצמי: אתה צריךלהניח שהחלטה זו תתפרסם מחר בתקשורת ,אתהיכול והתקשורת באה המידות ,הרי להגן עליה?״. פלג ככתבת רואה גם את התהליך :״כשאניהתחלתי ב־ 93 זניח״ ,נזכרת משפטית זה נחשב תחום די העליון בדימוסדליה המשפט שופטת בית לגוזמה .שופט צריךלהיות ״הגיעו היא אלהבעיה: משופט אשחררעברייןמין ,אקבל על התיחסה גם אמיץ כדי לזכות את תפקידי הכתבת לשעבר, ״הכתבשהחלפתי אמרלי שלא אצפהליותר אלא שהסיקורהעיתונאי של התחום שינהפניולבלי הכר :״בראשית התקשורת שנות ה־ 90לאחר שחלה הרחבה משמעותית במפת גדלו ,התפנה מקום משמעותי יותרלתחום בישראל ושטחי הסיקור הובילו המשפט. במקביל ,המהפכה החוקתית והאקטיביזם השיפוטי לכך שבית המשפט עסק יותר ויותר בסוגיות ציבוריות בוערות שעניינו את הציבור ואתהעיתונאים .שתי המהפכותהללו עיצבו מדי חשיפהברדיו״. את סיקור המשפט״. ״כתבים שדיברואיתי״ ,מספרתפלג, תפס את מקומו של תחום ״אמרו שתחום המשפט הכנסת בסיקורהעיתונאי .פעם הייתה הייררכיה ברורה :כתב מדיני ,כתב צבאי וכתב כנסת .היום זה כבר שונה ,זה הוחלף״. גם הפיכתו של איסור הסוביודיצה (=איסור על פרסומים הנוגעים למשפטיםתלוייםועומדים בבית המשפט) לאות בספר החוקים לאורהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בשנת 92שלאלהעמידלדין בעברה אלא במקרים נדירים וחריגים המשפט ולעלייה הניכרתבסיקורו. סייעהלפריחתו של תחום מתה אתיקה שאלה של הזמנים השתנו .המדיה כיום היאהכלי לתיאור.אולי הקהל והינהבעלת עוצמה שבלתי ניתנת צריךלחשוב מחדש אם לא ראוי שכמו שאנו דואגים שמי המרכזי שמעצב את דעת כס השיפוט דורגר מאונס .כבר שמעתי עולם שהשתנה ואחראיםעל האכיפהיהיו אנשים ישלדאוג הניטרליותשלו. לסמוך על שמי שמסקר את פרשיות משום כך שישבו על ישריםוהוגנים,אולי המשפט יהיה ארם שאפשר שאמר בבדיחות דעת מסוכנת ,׳אם יחימוביץ״״. הראש משלי .il .co makorrishon talr
© Copyright 2024