‫כנס‬ ‫" להבין בכדי למנוע ‪" 2014‬‬ ‫‪26.5.2014‬‬ ‫זהבה בנימין‪ ,‬יעל ברקוביץ‬ ‫וד"ר יוסי לוי בלז‬ ‫המרכז האקדמי רופין‬ ‫כתבה תמימה?‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לעיתונות יש תפקיד מכריע בעיצוב‬ ‫עמדות הציבור‪.‬‬ ‫מחקרים רבים מצביעים על כך שאופן‬ ‫סיקור עיתונאי יכול להוביל לשינוי‬ ‫בדפוסי ההתאבדות‪.‬‬ ‫סיקור לא אחראי של מקרי‬ ‫התאבדות מוביל לעלייה‬ ‫משמעותית בשיעורי ההתאבדות‬ ‫בשבועות ובחודשים לאחר פרסום‬ ‫הכתבה (‪.)Hittner, 2005‬‬ ‫כך לדוגמא – ‪ Hawton‬ועמיתיו‬ ‫מצביעים על אפקט וורתר של‬ ‫התקשורת העולמית‪ ,‬כהמשך לסיפור‬ ‫של גתה משנת ‪.1774‬‬ ‫השפעת המדיה על התאבדויות‬ ‫‪ ‬מחקרים אלו ואחרים מדגישים את הקשר בין דרך הסיקור‬ ‫של כתבות בנושא התאבדות ושיעור האובדנות לאחר פרסום‬ ‫הכתבה (‪.(Niederkrotenthaler, et al, 2010‬‬ ‫‪ ‬בהמשך לכך‪ ,‬קבע ארגון הבריאות העולמי כי "עידון‬ ‫הדיווחים בתקשורת" מהווה אחד מתוך שש‬ ‫אסטרטגיות מפתח במניעת התאבדויות (‪.)WHO, 1998‬‬ ‫‪‬‬ ‫וכל זה מכוון שאנחנו לומדים מהמדיה‪ ,‬בכל זמן ובכל מצב‪.‬‬ ‫למה אנחנו לומדים מהמדיה?‬ ‫את תופעת ההתאבדות ניתן להבין דרך תיאוריית הלמידה‬ ‫החברתית‪ -‬על פיה ההתנהגות האנושית מושפעת מאוד‬ ‫מגורמים סביבתיים‪ .‬במילים אחרות – אנחנו לומדים על‬ ‫העולם ממה שמספרים לנו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר מוצג אדם שמתאבד רק עקב‬ ‫בעיות רומנטיות– נלמד כי זו סיבה‬ ‫מספקת להתאבדות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬במידה ואלו מצויינים בכתבה‪-‬‬ ‫נוכל ללמוד על שיטות להתאבד‪ ,‬על‬ ‫מקומות אטרקטיביים ועוד‪...‬‬ ‫קריטריונים לסיקור התאבדויות (דוגמאות)‬ ‫להימנע מכותרות‬ ‫סנסציוניות‬ ‫להימנע מתיאור שיטת‬ ‫ההתאבדות באופן‬ ‫מפורט‬ ‫להימנע מלהתייחס‬ ‫להתאבדות‬ ‫כ"מוצלחת" או "לא‬ ‫מוצלחת"‬ ‫סיקור עיתונאי של כתבות‬ ‫התאבדות בישראל‬ ‫‪ ‬במחקר הקודם בחנו את העמידה של העיתונות‬ ‫הכתובה בישראל בקריטריונים לסיקור אובדני הולם‬ ‫ואחראי‬ ‫‪ ‬מצאנו כי בישראל אין עמידה בקריטריונים אלו‬ ‫באופן גורף‬ ‫המחקר הנוכחי‬ ‫‪ ‬במחקר הנוכחי אנו ממשיכים לבחון לעומק את העיתונות‬ ‫הישראלית ואת דרכי הסיקור שלה‪ -‬אך מוסיפים שני נדבכים‬ ‫חשובים ביותר בהקשר זה‪:‬‬ ‫כתבות מקוונות‬ ‫טוקבקים‬ ‫תגובות לכתבות מקוונות‬ ‫מחקר תלת שלבי‪ -‬מטרות‬ ‫בחינת דרך הסיקור לכתבות המדווחות על התאבדות ברשת‬ ‫– מידת העמידה בקריטריונים לסיקור אחראי‬ ‫מחקר ‪1‬‬ ‫בחינת עמדות הציבור כלפי התאבדות באופן בלתי אמצעי‪-‬‬ ‫דרך עיבוד טקסטואלי של תגובות לכתבות התאבדות ברשת‬ ‫מחקר ‪2‬‬ ‫בחינה אמפירית של השפעת תגובות לכתבות (טוקבקים) על‬ ‫הקצנת עמדות הקוראים לגבי התאבדות‬ ‫מחקר ‪3‬‬ ‫כתבות‬ ‫ברשת‬ ‫המחקר‬ ‫הנוכחי‬ ‫הצגה‬ ‫סכמטית‬ ‫תגובות‬ ‫ברשת‬ ‫עמדות‬ ‫הציבור‬ ‫כמשופעות‬ ‫מהתגובות‬ ‫לכתבות‬ ‫ברשת‬ ‫אופי הסיקור העיתונאי והשלכותיו‬ ‫מחקר ראשון‬ ‫סיקור כתבות מקוונות‬ ‫מחקר ראשון‪ :‬שיטה‬ ‫‪ 25 ‬כתבות מקוונות שדיווחו על מקרי אובדנות בשנים ‪2009-‬‬ ‫‪ 2014‬נדגמו למחקר‪.‬‬ ‫‪ ‬הכתבות נדגמו על בסיס הקריטריונים של ריבוי תגובות (מעל‬ ‫‪.)150‬‬ ‫‪ ‬כתבות אלו הושוו ל‪ 50-‬כתבות שהתפרסמו בעיתונות‬ ‫הכתובה בשנים ‪ 2011-2012‬לגבי ‪ 11‬הקריטריונים הבין‬ ‫לאומיים לסיקור אחראי של כתבות‪.‬‬ ‫תוצאות מדגם כתבות מקוונות לגבי הקריטריונים של‬ ‫אזכור שיטת ההתאבדות ומיקום האקט (‪.)2014‬‬ ‫יש איזכור מלא‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫איזכור מקום ההתאבדות‬ ‫אין איזכור‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫איזכור שיטת ההתאבדות‬ ‫כמות המידע הניתן בכתבות מקוונות בחתך קריטריונים של‬ ‫איזכור גורמי סיכון‪ ,‬מניעה והתערבות (‪)2014‬‬ ‫ללא מידע כלל‬ ‫מידע חלקי‬ ‫‪10%‬‬ ‫מידע על גורמי סיכון‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫מידע רב‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫מידע על אפשרויות מניעה מידע על מסגרות התערבות‬ ‫מחקר שני‬ ‫סיקור התגובות (טוקבקים)‬ ‫לכתבות מקוונות‬ ‫מחקר שני‪:‬‬ ‫שיטה‬ ‫‪: ‬מהכתבות המקוונות נדגמו ‪200‬‬ ‫תגובות מקוונות באופן חצי‪-‬‬ ‫רנדומלי‪.‬‬ ‫‪ ‬תגובות אלו עברו שני סוגי ניתוחים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ניתוח לינגוויסטי‬ ‫‪ .2‬שיפוט על פי מדדים תוכניים‬ ‫וצורניים (מחקר שופטים)‬ ‫מחקר שני‪ :‬תוצאות‬ ‫האם הודגש כי סיבה אחת מספיקה כדי‬ ‫להתאבד‬ ‫מסכים‬ ‫שסיבה אחת‬ ‫מספיקה כדי‬ ‫להתאבד‬ ‫‪49%‬‬ ‫צוינה‬ ‫סטיגמה‬ ‫בנושא‬ ‫אובנדות‬ ‫‪16%‬‬ ‫לא מסכים‬ ‫שסיבה אחת‬ ‫מספיקה‬ ‫להתאבד‬ ‫‪51%‬‬ ‫האם צוינה סטיגמה לגבי‬ ‫התאבדות‬ ‫לא צוינה‬ ‫סטיגמה‬ ‫בנושא‬ ‫אובדנות‬ ‫‪84%‬‬ ‫האם היה צידוד באקט האובדני‬ ‫מצדד‬ ‫באקט‬ ‫האובדני‬ ‫‪26%‬‬ ‫לא מצדד‬ ‫באקט‬ ‫האובדני‬ ‫‪74%‬‬ ‫המלצה על התאבדות‬ ‫הומלץ על‬ ‫התאבדות‬ ‫‪8%‬‬ ‫לא הומלץ‬ ‫על‬ ‫התאבדות‬ ‫‪92%‬‬ ‫מחקר שלישי‬ ‫בחינת עמדות הציבור‬ ‫מחקר שלישי‪ :‬שיטה‬ ‫‪ ‬מחקר ניסויי עם מניפולציה‬ ‫‪ ‬הצגה של כתבה מקוונת אמתית העוסקת בהתאבדות‬ ‫‪ ‬שני תנאים ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תנאי הראשון (‪ 54‬משתתפים) תגובות פיקטיביות למחצה בעלות‬ ‫תוכן שלילי (המצדדות באובדנות)‬ ‫‪‬‬ ‫תנאי שני (‪ 53‬משתתפים) תגובות פיקטיביות למחצה בעלות‬ ‫תוכן חיובי (המתנגדות לאובדנות)‪.‬‬ ‫‪ ‬המשתנה התלוי ‪ :‬עמדותיהם אודות התאבדות‬ ‫דוגמאות לטוקבקים בתנאים השונים‬ ‫תנאי חיובי – תגובות המתנגדות לאובדנות‬ ‫תנאי שלילי– תגובות המצדדות באובדנות‬ ‫מחקר שלישי‪ :‬תוצאות‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫‪ ‬ניתן לראות כי העיתונות המקוונת בישראל אינה שומרת על‬ ‫הקריטריונים לסיקור הולם של התאבדות‪.‬‬ ‫‪ ‬סיקור זה עלול להיות נדבך בעיצוב עמדות הציבור לגבי‬ ‫התאבדות ולגבי הסיכוי למניעתה‪.‬‬ ‫‪ ‬לטוקבקים הנכתבים לכתבות ברשת יש תגובת שרשרת‪-‬‬ ‫כך שהם בעצמם יכולים להיות חלק מהעיצוב של עמדות‬ ‫הציבור כלפי אובדנות‪ ,‬כפי שראינו במחקר ‪.3‬‬ ‫אנו קוראים לקברניטי העיתונות בישראל לשים‬ ‫דגש רב יותר על סיקור עיתונאי הולם ואחראי‪,‬‬ ‫סיקור שכזה יכול להביא לתגובות מעודכנות‬ ‫ונכונות יותר של הציבור ובמעגל חוזר ישפיע‬ ‫לטובה על העמדות כלפי אובדנות‬ ‫ניתן לשכנע את הציבור שהתאבדויות אפשר‬ ‫למנוע התאבדויות – וכתבות ותגובות ברשת‬ ‫הן חלק מתהליך זה‬ ‫תודה רבה על ההקשבה!‬ ‫זהבה בנימין‪ ,‬יעל ברקוביץ‬ ‫ד"ר יוסי לוי‪-‬בלז‬ ‫המרכז האקדמי רופין‬