‫עידו ברינקר‪ ,‬לומד לתואר שני באוני' העברית‬ ‫עבד באוניברסיטת תל אביב בתוכנית שדומה לפעמונים ומייעץ באופן פרטי למשפחות מהמעמד‬ ‫הבינוני ומעלה‪.‬‬ ‫סיכמה‪ :‬אביטל ברנר‪ .‬ח' בשבט תשע"ב‪.‬‬ ‫‪1‬‬ 2 ‫כלכלת המשפחה זה לא רק למשפחות שלא מצליחות לגמור את החודש‪ ,‬ולא עוסקת רק בהוצאות‬ ‫מול הכנסות‪,‬‬ ‫היא מדברת גם על תכנון לטווח הבינוני והארוך‪ ,‬על השקעות‪ ,‬ביטוחים וסיכונים‪ ,‬קרנות‬ ‫השתלמות‪ ,‬משכנתא ודיור‪.‬‬ ‫כדי לייעץ על פנסיה והשקעות צריך תעודה של יועץ השקעות ‪ /‬יועץ פנסיוני‪ ,‬מה שאין לעידו‪ ,‬לכן‬ ‫הוא נותן רקע אבל לא ממליץ על מוצרים ספציפיים לאנשים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מתוך הנתונים של הלמ"ס – הוצאות מול הכנסות (בלי משכנתא או דירה) לפי עשירונים‪ ,‬למשק‬ ‫בית‪.‬‬ ‫עד העשירון החמישי ההוצאה והכנסה הם בערך אותו דבר‪ ,‬ואח"כ יש כבר קצת כסף לדיור‪ ,‬אבל‬ ‫מספרים לא גבוהים‪ .‬הרבה משפחות באוברדראפט‪ .‬הסכומים פה הם לא גבוהים‪ ,‬השכר הממוצע‬ ‫במשק הוא בערך ‪ 8500‬ברוטו‪ ,‬והשכר נטו ממוצע למשפחה ‪( 12000‬העשירון השביעי)‪ .‬הממוצע‬ ‫יותר גדול מהחציון שעומד על ‪ ,5500‬החציון זה נתון שלא מפרסמים בד"כ בתקשורת ולא מזכירים‬ ‫אותו‪ .‬יש באמת יוקר מחיה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אין נתונים מדויקים‪ ,‬אבל כ ‪ 60%‬מהאוכלוסיה נמצאת במינוס בבנק‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב ‪ 1985‬עוברים ממדינת רווחה למדינה יותר קפיטליסטית‪ ,‬ונפתחים לשוק החופשי‪ .‬זה נעשה בלי‬ ‫לתת ידע כלכלי לאנשים על התנהלות כלכלית‪ ,‬למרות שכיום יש התפתחות בתחוום‪.‬‬ ‫יש היום תרבות של צריכה ופרסום‪ ,‬ומאוד קל לקחת הלוואות וכולם מנסים לדחוף לנו הלוואות‬ ‫(כשהריבית היא בד"כ ‪ .)14%-5%‬קל לקבל הלוואות‪ ,‬ולא שמים לב שאנחנו משלמים עליהן‬ ‫ביוקר‪ :‬אם אנחנו לוקחים הלוואה כדי לקנות מוצר‪ ,‬צריך להוסיף למחיר שלו גם את הריבית‬ ‫שנצטרך להחזיר‪ .‬בדרך כלל זה יוצא מאוד יקר‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫משפחה ויחידים זה עסק‪ ,‬יש המון הוצאות ואף אחד לא מכריח אותנו לנהל את זה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יש לנו תזרים שוטף של הכנסות והוצאות‪ ,‬יש לנו נכסים ויש התחייבות שיש לשלם‪ .‬המצב שלנו‬ ‫עולה או יורד לפי היחס שבין ההכנסות להוצאות‪ ,‬אפשר להסתכל על המאזן ולהעריך מה המצב‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫נכסים – בית‪ ,‬רכב‪ ,‬חסכונות‪ ,‬השקעות‪ ,‬פלוס בבנק‪.‬‬ ‫התחייבויות – הלוואות‪ ,‬מינוס בבנק‪.‬‬ ‫תזרים – ההוצאות השוטפות‪ ,‬כגון תשלום שנתי שיש לשלם לחברת הוט‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מתי צריך ניהול של כלכלת המשפחה? מפורט למעלה במצגת‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫כלי שימושי זה טבלה (שעידו חילק לנו‪ ,‬ויש גם גירסת אקסל באתר שלו) שמפורטות בה ההוצאות‬ ‫וההכנסות (משכורת‪ ,‬סיוע קבוע מבני משפחה‪ ,‬מלגה‪ ,‬סיוע בשכ"ד)‪ .‬החשיבה היא תמיד שנתית‪:‬‬ ‫אם יש תשלום שנתי חד פעמי (כמו טסט לרכב או חופשה שנתית) מחלקים אותו על פני כל‬ ‫החודשים‪ ,‬בצורה כזו אנחנו לא ניתקע מול הוצאות חד פעמיות גדולות‪ .‬זה מחזיר אותנו למשולש‬ ‫שראינו קודם‪.‬‬ ‫אם ההוצאות גדולות מההכנסות אבל זה בגלל שאנחנו חוסכים – זה טיפשי‪ ,‬כי אנחנו מקבלים על‬ ‫החיסכון ריבית יותר נמוכה מהריבית שאנחנו משלמים על המינוס‪ .‬הבנק מציע לאנשים לחסוך‪,‬‬ ‫גם לאלו שבמינוס‪ ,‬ולאנשים יש צורך פסיכולוגי לחסוך‪ .‬בצורה כזו הבנק מרוויח כסף בקלות על‬ ‫חשבוננו (לוקח ‪ 10%‬ריבית על המינוס ונותן ‪ 1%‬ריבית על הכסף שבחיסכון)‪.‬‬ ‫אוברדראפט זו המצאה ישראלית‪ ,‬אבל גם במקומות אחרים בעולם יש אשראי‪ .‬אוברדראפט זה‬ ‫בעצם הלוואה‪ ,‬העניין הוא שתנאי ההחזרה שלה לא מוגדרים (כמה ומתי)‪ .‬לכן כיום יש מסגרת‬ ‫אשראי מוסכמת מראש כדי לחסום מעט‪ ,‬שאי אפשר יהיה להגיע לאוברדראפט מטורף‪.‬‬ ‫(הזכרנו בשיעורים קודמים את משבר הסאב‪-‬פריים‪ .‬סאב‪-‬פריים‪ :‬מדרגים את הלקוחות בארה"ב‪,‬‬ ‫זה כינוי לאנשים "פחות טובים")‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נניח ואנחנו רוצים לקנות רכב שעולה ‪ ₪ 20000‬אבל יש לנו כרגע רק חחצי מהסכום‪ .‬אפשר לקחת‬ ‫היום הלוואה על סך ‪ ,₪ 10000‬או לשים כל חודש סכום כסף בצד כדי שבעוד שנה‪-‬שנתיים יהיה‬ ‫לנו מספיק כסף‪ .‬מה עדיף?‬ ‫הלוואות זה לא בהכרח דבר רע‪ ,‬בלי הלוואות לא נוכל לקנות בית למשל‪ ,‬אבל צריך לדעת‬ ‫להשתמש בו‪ .‬נכון שאם נשים כסף בחיסכון נשלם פחות על הרכב כי לא יהיה לנו ריבית על‬ ‫ההלוואה‪ ,‬אבל בשנה‪-‬שנתיים הקרובות לא יהיה לנו רכב‪ .‬העניין הוא שלהלוואות יש מחיר וצריך‬ ‫להבין אותו‪ ,‬וצריך לדעת כמה כסף להחזיר בכל חודש‪ .‬צריך לוודא שלא מחזירים את ההלוואה‬ ‫באובר‪-‬דראפט בבנק‪...‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ריבית – מחיר הכסף‪ .‬אני נותן לך היום מאה ש"ח כדי שתחזיר לי אותו בעוד שנה יחד עם עוד ‪.5%‬‬ ‫ריבית פריים – ביום שני האחרון בכל חודש יש דיווחים על ריבית בנק ישראל‪ .‬הורדה של הריבית‬ ‫מעודדת פעילות כלכלית‪ ,‬כי לא כדאי לחסוך וההלוואות יותר זולות‪ .‬בנק ישראל קובע את הריבית‬ ‫שהיא ריבית שהבנקים סוחרים בה אחד עם השני ועם בנק ישראל‪ .‬ריבית פריים זה ריבית בנק‬ ‫ישראל פלוס אחד וחצי (מספר קבוע)‪ .‬הרבה פעמים כששמים כסף בבנק הריבית מתייחסת ל ‪,P‬‬ ‫כש‪ P -‬זה הפריים‪ .‬הריבית על הפיקדון שלנו היא פונקציה של ‪ ,P‬ובעצם משתנה בהתאם להחלטת‬ ‫בנק ישראל‪.‬‬ ‫מדד – קצב עליית המחירים במשק (של מזון ‪ /‬דיור ‪ /‬משהו אחר)‪ .‬אינפלציה – עליית המחירים‪.‬‬ ‫שיעור האינפלציה = השחיקה של המשק‪ .‬רוצים שתמיד תהיה אינפלציה אבל נמוכה (‪,)3%‬‬ ‫והתפקיד של בנק ישראל הוא לשמור על זה‪.‬‬ ‫נומינלי מול ריאלי – המספר של הכסף מול כח הקניה שלו‪ .‬ריאלי – כמה אלף ‪ ₪‬היום יהיה שווה‬ ‫בעוד עשר שנים (מה אני אוכל לקנות איתו)‪ .‬נומינלי – אלף ‪ ₪‬היום ואלף ‪ ₪‬בעוד עשר שנים‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 80-‬היתה אינפלציה מטורפת של ‪ 400%-300%‬בשנה‪ ,‬ואז המציאו משכנתא צמודת מדד‬ ‫(ייחודי לישראל)‪ ,‬כדי לפתור את הבעיה הבאה‪ :‬אם יש אינפלציה והדירה בעוד שנה תהיה שווה פי‬ ‫חמש‪ ,‬אתם מרוויחים כסף על חשבון הבנק (לקחתם מאה אלף‪ ,‬החזרתם מאה אלף‪ ,‬והרווחתם‬ ‫‪ 400‬אלף)‪ ,‬לכן הבנקים נותנים בעיקר הלוואות צמודות מדד – ההלוואה של המשכנתא עולה עם‬ ‫המדד‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אשראי‪ :‬יש כל מיני סוגים של אשראי‪-‬‬ ‫משכנתא ‪ -‬הלוואה לטווח ארוך שתלוי בנכס שהוא הבית‬ ‫גרייס – הלוואה לטווח קצר יחסית שאתה מקבל היום את הכסף ותחזיר אותו בבת אחת בעוד‬ ‫תקופה מסויימת (טוב למשל למי שיש קופת גמל שתיפתח עוד שנתיים אבל צריך כסף עכשיו)‪,‬‬ ‫מינוס בבנק‬ ‫כרטיס אשראי – כאשר משלמים בתשלומים זה הלוואה בלי ריבית בעצם‪ ,‬כמו כן החיוב מגיע רק‬ ‫אחרי שנכנסת המשכורת ולכן לא נכנסים למינוס בבנק בין הקניה עד שנכנסת המשכורת‪ .‬זו‬ ‫הלוואה שטובה לנו‪ ,‬אם לא נכנסים לקרדיט וכרטיסים מתגלגלים ועוד‪ .‬תמיד עדיף לקחת‬ ‫הלוואות מהבנק מאשר הלוואות קרדיט (דרך כרטיסי האשראי‪ .‬אפשר למשל לעשות עד ‪3‬‬ ‫תשלומים‪ ,‬או עד ‪ 10‬בקרדיט שזו הלוואה שיש לה ריבית גבוהה)‪.‬‬ ‫חסכון‪ :‬פק"מ לתקופות קצרות (ריבית נמוכה)‪ ,‬תוכניות חיסכון לכמה שנים (ריבית נמוכה)‪ ,‬פנסיה‬ ‫– חיסכון ארוך טווח‬ ‫‪13‬‬ ‫יש ‪ 4‬פרמטרים שצריך לבחון כשלוקחים הלוואה‪ :‬גובה ההלוואה‪ ,‬שיעור הריבית וסוג הריבית‪,‬‬ ‫תקופת ההחזר וגובה ההחזר החודשי‪ .‬עם השניים האחרונים כדאי לשחק‪ .‬זו בעצם משוואה‬ ‫ואפשר להציב שלושה נתונים ולקבל את הרביעי‪.‬‬ ‫עלות הלוואה – כסף שהבנק ירוויח‪ ,‬התוספת לסכום ההלוואה‪.‬‬ ‫אם רוצים להחזיר את הכסף לפני תום תקופת ההחזר‪ ,‬יש מקומות שיש קנס‪ .‬למה? אם הריבית‬ ‫על ההלוואה קבועה (‪ 5%‬למשל)‪ ,‬ובנק ישראל הוריד את הריבית שלו (‪ 2%‬למשל‪ .‬הבנק יכול להציע‬ ‫לך הלוואה ב ‪ 2%‬ריבית עכשיו)‪ ,‬הבנק מפסיד‪.‬‬ ‫ככל שנפרוש את ההלוואה על תקופה יותר ארוכה הבנק ירוויח יותר‪ ,‬אבל אני אחזיר פחות בכל‬ ‫חודש‪ .‬יש פה טרייד‪-‬אף וצריך לקחת את שני הנתונים בחשבון‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫חשוב לשים לב מתי יש תחנות יציאה‪ .‬ככל שהיא יותר רחוקה הבנק מציע ריבית יותר גבוהה‪ ,‬כי‬ ‫הוא רוצה תוכנית לטווח ארוך‪.‬‬ ‫הנתונים פה נכונים ללפני שבוע בבנק לאומי‪.‬‬ ‫הריבית היא תמיד במונחים שנתיים‪ ,‬לכן צריך לחלק את זה ב ‪.12‬‬ ‫בנק גובה תשלום על אוברדראפט אחת לרבעון‪.‬‬ ‫אחת הסיבות לכך שהתשואה בהפקדה חודשית היא מאוד נמוכה היא בגלל שעל ‪ 500‬השקלים‬ ‫הראשונים קיבלנו ריבית במשך ‪ 12‬חודשים‪ ,‬אבל על ‪ 500‬השקלים האחרונים שהחזרנו קיבלנו‬ ‫ריבית רק בחודש אחד‪.‬‬ ‫על התשואה משלמים מס רווחי הון‪.‬‬ ‫בגלל שהריבית היום כל כך נמוכה‪ ,‬להפקיד כסף לפק"מ זה כמעט כמו להשאיר אותו בעו"ש‪ ,‬לכן‬ ‫עדיף להשקיע את הכסף‪ ,‬וזה האינטרס שעומד מאחורי הריבית הנמוכה הזו‪.‬‬ ‫תשובה לשאלה שבשקופית‪ :‬אם המדד עלה ב ‪ 2%‬הפסדת‪ ,‬כי הריבית היא חצי (אבל אם הכסף‬ ‫היה בעו"ש היית מפסיד יותר)‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ערוץ ישיר – במסוף‪ .‬יותר זול לעשות פעולות באינטרנט או בכספומט מאשר בסניף (עמלת פקיד‬ ‫גבוהה יותר)‪.‬‬ ‫עמלת עו"ש – על מסגרת האשראי שמאפשרת להיכנס למינוס משלמים עמלה‪ .‬אפשר לבקש‬ ‫מהבנק לבטל את זה‪ ,‬אם אתה תמיד בפלוס‪.‬‬ ‫בנק ישראל עוקב אחרי העמלות‪ ,‬אבל זה שוק חופשי ואין באמת תחרות בין הבנקים‪.‬‬ ‫מיקוח – אפשר לבקש הנחות בעמלות או להיות בכל מיני הסדרים‬ ‫דמי שמירה – סכום שיורד על זה שיש לנו כסף אצלם‪ ,‬מעין דמי ניהול‪ .‬אפשר לבקש להוריד את זה‬ ‫ועל המקום הם יורידו את דמי השמירה בחצי בערך‪.‬‬ ‫אפשר לאיים לעבור בנק או לעבור חברת אשראי‪ .‬הרבה פעמים נותנים הטבה ל ‪ 12‬חודשים וצריך‬ ‫לזכור בעוד שנה להתווכח שוב‪...‬‬ ‫‪16‬‬ 17 ‫פנסיית חובה – חוק מ ‪ :2008‬חובה להפריש פנסיה לכל שכיר לאחר חצי שנת ותק אם לא היתה לו‬ ‫פנסיה קודם‪ ,‬ואם היתה לו – אחרי ‪ 3‬חודשים‪ .‬ההפקדות הן רטרואקטיבית מהחודש הראשון‪.‬‬ ‫פנסיה תקציבית – היתה קיימת עד ‪ .2002‬לא מפרישים כל חודש‪ ,‬אלא כשיוצאים לפנסיה‬ ‫מקבלים אחוז מסוים לפי המשכורות שקיבלת בעבר (את הסכום הנמוך שאני מפריש עכשיו נותנים‬ ‫כפנסיה לאנשים אחרים)‪.‬‬ ‫פנסיה צוברת – כל חודש מפקידים כסף‪ ,‬וקרן הפנסיה צוברת את מה שאני מפריש‪ .‬פנסיית החובה‬ ‫היום היא פנסיה צוברת‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫פנסיית חובה וצוברת מורכבת מ‪ 3-‬הפקדות‪:‬‬ ‫‪ 5%‬העובד מפריש מהשכר‪.‬‬ ‫המעביד מוסיף עוד ‪ 5%‬שיורדים מהמשכורת‪.‬‬ ‫כמו כן הוא מוסיף עוד ‪ 8.33%‬כסף לפיצויים‪ ,‬כשלאחר שנה זה יוצא בעצם סך הכל משכורת של‬ ‫חודש ‪ -‬כשמפטרים אותך (ולא אם התפטרת) צריך לשלם לך פיצויים משכורת של חודש על כל‬ ‫שנת עבודה‪ .‬זה נועד למנוע את מצב שבו המעסיק יפשוט רגל ולא תקבל פיצויים‪ .‬אחרי פיטורים‬ ‫אפשר לבחור להשאיר את הסכום הנצבר לפנסיה או לקחת אותו‪ .‬זה כשל גדול כי זה מהווה בערך‬ ‫‪ 40%‬מההפקדות לפנסיה‪ ,‬ואם מוציאים את זה כשמפטרים אותך זה בעיה‪.‬‬ ‫עובד רשאי להפקיד עד ‪ 7%‬לבחירתו‪ .‬היתרון של הפנסיה שזה מזכה אותך במס‪ .‬מי שלא משלם‬ ‫מס הכנסה זה פחות רלוונטי עבורו‪ ,‬אבל מי שמשלם מס הכנסה יכול להרוויח ככה‪ ,‬ולכן זה מוגבל‬ ‫עד ‪.7%‬‬ ‫‪19‬‬ 20 ‫קרן פנסיה – יש לרוב האנשים‪ .‬קרן שמורכבת מקצבת זקנה‪ ,‬קצבת שארים ואובדן כושר עבודה‪.‬‬ ‫קצבת זקנה ‪ -‬מקבלים קצבה אחרי שיוצאים לפנסיה‪ ,‬שנקבעת לפי הסכום שצברת עד היום‬ ‫(והתשואה שזה עשה) חלקי תוחלת החיים הממוצעת‪ ,‬כ‪ 200-‬חודשים (כשאדם יוצא לפנסיה‬ ‫לוקחים את הסכום שהוא צבר עד היום‪ ,‬מחלקים אותו במקדם תוחלת החיים הממוצעת‪ ,‬וזה‬ ‫הסכום שהוא יקבל בכל חודש‪ ,‬ללא תלות במספר החודשים שהוא יחיה בפועל‪ .‬מקדם תוחלת‬ ‫החיים הוא מספר החודשים שאנשים חיים בממוצע לאחר היציאה לפנסיה)‪.‬‬ ‫קצבת שארים – אם חס וחלילה קורה לנו משהו בזמן שאנחנו עובדים‪ ,‬קרובים (בן זוג‪ ,‬ילדים‬ ‫קטנים) זכאים לקבל חלק מהקצבה‪.‬‬ ‫ביטוח מנהלים – שם מפוצץ‪ ,‬לא מיועד רק למנהלים‪ .‬גם מכשיר שמיועד לגיל הפרישה‪ ,‬נרחיב עליו‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫קופת גמל – חסכת כסף‪ ,‬וקיבלת אותו אחרי תקופה בבת אחת (מפקידים סכום כסף בכל חודש‪,‬‬ ‫ולאחר ‪ 6‬שנים כל מה שצברת משתחרר)‪.‬‬ ‫מ ‪ 2008‬אין מכשירים של חיסכון הוני‪ .‬המעבר ממרכיב הוני למרכיב קצבתי גרם לברדק‪ .‬החוק‬ ‫מגדיר קצבה מסוימת ולאחר מזה אפשר להעביר דברים לחיסכון הוני‪ .‬זאת אומרת – בעיקרון אם‬ ‫הצטבר לי סכום גדול‪ ,‬אני יכולה להגדיר גובה קצבה מינימלי ומעבר לזה לקבל את כל הכסף‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ביטוח מנהלים – מותאם אישית‪ ,‬התנאים יותר טובים‪ .‬מותר לגבות דמי ניהול עד ‪13%‬‬ ‫מההפקדות ועוד ‪ 2%‬מהצבירה – כמה שהצטבר עד עכשיו (לפה רוב הכסף הולך‪ ,‬מאוד משמעותי‬ ‫אחרי הרבה שנות עבודה כשיש עוד הרבה שנים)‪ .‬הוא פשוט מאוד יקר‪.‬‬ ‫יתרון של ביטוח מנהלים‪ :‬יש חוזה ולא תקנון – לכן כמה שתקבל הוא לאו דווקא הסכום‬ ‫שהצטבר חלקי מספר מסויים‪ ,‬אלא מה שנקבע מראש‪ .‬למשל חלקי תוחלת החיים שנקבעת עכשיו‬ ‫ולא מה שהיא תהיה כשתצא לפנסיה בעוד הרבה שנים‪ ,‬הרי תוחלת החיים עולה כל הזמן‪.‬‬ ‫מה עדיף‪ ,‬קרן פנסיה או ביטוח מנהלים? תלוי את מי שואלים‪ ...‬יש גם מי שממליץ לעשות תמהיל‬ ‫של שניהם‪.‬‬ ‫בקרן פנסיה הכסף יכול לעבוד לשארים‪ ,‬קרובי משפחה‪ .‬בביטוח מנהלים (ובקופות גמל)‪ ,‬כיוון‬ ‫שהדברים נקבעים בחוזה‪ ,‬קובעים גם מי המוטבים אליהם יעבור הכסף במקרים שונים‪.‬‬ ‫הכסף בקרן פנסיה מושקע גם אג"ח מיועדות – אגרות חוב עם תשואה מאוד גבוהה (בערך ‪6-7%‬‬ ‫תשואה מובטחת)‪ ,‬המדינה דואגת לזה (במיוחד לפנסיה)‪ .‬זה יתרון של קרן פנסיה על פני ביטוח‬ ‫מנהלים‪ ,‬אבל מדברים על לשנות את זה‪.‬‬ ‫הנושא הזה הוא בפיקוח של משרד האוצר‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫אין כח מיקוח ביחס לדמי ניהול אם אין לך משכורת מאוד גבוהה או שאתה במקום עבודה מאוד‬ ‫גדול שיש לו הסכם טוב‪.‬‬ ‫שכר הבסיס כולל שעות נוספות‪ ,‬לא כולל בונוסים‪ ,‬ומהסכום הזה מפרישים את הפנסיה‪ .‬זה‬ ‫משמעותי לאנשים שעובדים במכירות למשל ומרוויחים הרבה‪ ,‬אבל שכר הבסיס שלהם נמוך‪.‬‬ ‫במצב כזה צריך לדאוג להגדיל את ההפקדות‪.‬‬ ‫מקדם קצבה – תוחלת החיים – כמה חודשים מעריכים שאדם יחיה מאז שהוא יוצא לפנסיה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫גוף מנהל‪ :‬לחברות קטנות יש יכולת לעשות יותר כסף כי יש יותר גמישות‪ ,‬אבל אם יש משבר זה‬ ‫המקומות שבד"כ יותר נופלים‪ .‬יש פה סיכון‪.‬‬ ‫כשעובדים בכמה מקומות אפשר להפקיד לקרנות שונות‪ ,‬וכל קרן תיתן לך קיצבה כשתפרוש‪,‬‬ ‫ואפשר לאחד אותם במהלך השנים‪.‬‬ ‫צריך להיזהר מייעוץ של הבנק‪ :‬בנק לוקח דמי ניהול מקרן הפנסיה‪ ,‬אבל זה יוצר מצב שבגלל‬ ‫שחברת הפנסיה משלמת דמי ניהול לבנק על הייעוץ‪ ,‬הייעוץ לא יהיה אובייקטיבי וזה עלול לפגוע‬ ‫בתנאים שלך‪ ,‬אם הם יציעו לך משהו עם דמי ניהול יותר גבוהים ממה שהיה לך קודם‪ .‬לא תמיד‬ ‫כדאי לשנות קרן פנסיה לפי המלצת הבנק כי מי שעובד במקום עם תנאים טובים יאבד אותם‪.‬‬ ‫אפשר לנסות להעביר קרן פנסיה ממקום אחד לקרן פנסיה אחרת שיש לך ויש בה תנאים טובים‪,‬‬ ‫ולנסות לקבל את אותם התנאים‪.‬‬ ‫חשוב לראות את התשואה לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪ 95%‬מהציבור נמצאים במסלול רגיל שמורכב מ‪ 25% :‬מניות‪ 10% ,‬מט"ח‪ ,‬הרבה אג"ח מיועדות‪.‬‬ ‫יותר מסוכן ממסלול עפ"י מכם ומנזילות‪ ,‬פחות מסוכן ממסלול מנייתי‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫הדו"ח השנתי הוא חשוב ויחסית ברור‪ .‬המרכיבים שלו מפורטים למעלה‪ .‬אפשר לראות שם גם מה‬ ‫ההרכב (מניות‪ ,‬אג"ח וכו')‬ ‫קצבאות צפויות – עם הכסף שצברת עד היום כמה אתה צפוי לקבל כשתצא לפנסיה‪.‬‬ ‫פירוט תנועות – אפשר לוודא שבאמת הפקידו לך את הכסף‪.‬‬ ‫בביטוח מנהלים ‪ /‬קרן פנסיה אם לא מפקידים אליהם כסף במשך איזו שהיא תקופה המרכיבים‬ ‫הביטוחיים מתבטלים‪ ,‬ונשארת רק קצבת הזקנה‪ .‬גם אם חוזרים להפקיד לשם אחרי כמה זמן‬ ‫אתה פותח חוזה חדש והתנאים יכולים להיות פחות טובים‪ .‬כמו כן הרבה פעמים מבקשים הצהרת‬ ‫בריאות חדשה‪ ,‬ואם קורה ח"ו משהו בדרך‪ ...‬לכן צריך לבדוק‪ ,‬אבל יכול להיות שמשתלם להמשיך‬ ‫ולהפקיד כסף גם אם אתה לא עובד תקופה מסוימת‪.‬‬ ‫חשוב לעדכן על בני זוג וילדים‪ ,‬אחרת אם ח"ו קורה משהו הם לא יקבלו ביטוח שארים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫אתרים שימושיים‪.‬‬ ‫למגדל יש אתר עם מחשבונים והסברים‪ .‬מומלץ‪.‬‬ 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38