‫עונה‬ ‫‪30‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫על האדמה‬ ‫הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫מייסד ומנהל מוסיקלי‪ :‬אבנר בירון‬ ‫יועץ‪ :‬יוסף ברדנשוילי‬ ‫חברי התזמורת‬ ‫כינור ראשון‬ ‫מתן דגן*‬ ‫נטשה שר*‬ ‫כרמלה ליימן**‬ ‫מיכאל בויאנר‬ ‫פאבל גלגנוב‬ ‫רומן יוסופוב‬ ‫סופיה קירסנובה‬ ‫*נגן ראשי **משנה לנגן ראשי‬ ‫כינור שני‬ ‫אטיין מנרי*‬ ‫אדוארד רזניק*‬ ‫זינה לוין‬ ‫מיכאל קונצביץ'‬ ‫קרן שושני‬ ‫ויולה‬ ‫מיכאל פלסקוב*‬ ‫דורון אלפרין‬ ‫בוריס רימר‬ ‫אנדריי שפלניקוב‬ ‫צ'לו‬ ‫צבי אורליאנסקי*‬ ‫יפים אייזנשטד*‬ ‫מרינה כץ*‬ ‫אלכסנדר סינלניקוב**‬ ‫קרן יער‬ ‫אלון ראובן*‬ ‫קונטרבאס‬ ‫דמיטרי רוזנצוויג*‬ ‫גנאדי ליטבין‬ ‫אבוב‬ ‫מוקי זוהר*‬ ‫אורי מירז‬ ‫חליל‬ ‫אסתי רופא*‬ ‫בסון‬ ‫מאוריציו פאז*‬ ‫קריסטיונס גריגס‬ ‫כנר עמית כבוד‪ :‬ארנולד קוביליאנסקי‬ ‫נגנים אורחים‪ :‬אבנר גיגר‪ ,‬חליל; איליה שוורץ‪ ,‬אלכס גורפינקל‪ ,‬קלרינט; עמית סלומון‪/‬גל רביב‪ ,‬קרן יער; ירון הרינג‪ ,‬טרומבון;‬ ‫קרן פנפימון־זהבי‪ ,‬טימפני; טלי גלזר‪ ,‬נבל; אנדריאה האלם‪ ,‬ויולה; עודד הדר‪ ,‬צ'לו‬ ‫חברי העמותה וחברי הוועד המנהל‬ ‫שמשון ארד‬ ‫פרופ' רות ארנון*‪ ,‬יו"ר‬ ‫פרופ' שלמה בידרמן‬ ‫יעקב אייזנר*‬ ‫פרופ' אבי בן בסט*‬ ‫ד"ר חנן אלון‬ ‫פרופ' בני גיגר*‬ ‫יצחק אלרון*‬ ‫הצוות האדמיניסטרטיבי‬ ‫מנהל כללי‪ :‬בן ציון שירה‬ ‫מנהל אדמיניסטרטיבי‪ :‬מיכאל קונצביץ'‬ ‫מפיק וספרן‪ :‬מורן מגן‬ ‫*חברי הוועד המנהל‬ ‫עו"ד יאיר גרין*‬ ‫אילן דה פריס‬ ‫רוברט דרייק‬ ‫פרופ' משה הדני*‬ ‫מנהלת שיווק‪ :‬תמר אומנסקי‬ ‫מכירות‪ :‬דגן פדר‬ ‫מנהל במה‪ :‬ואלרי אקסיונוב‬ ‫פרופ' שמואל קבילי‬ ‫רו"ח רענן קופ‬ ‫פרופ' אורי קרשון‬ ‫ברוך שלו*‬ ‫דב שפיר‬ ‫ניסים לוי‬ ‫יאיר מנדלס‬ ‫אמנון נדב‬ ‫פרופ' מנחם פיש*‬ ‫יועץ משפטי‪ :‬עו"ד עמי פולמן‬ ‫הנהלת חשבונות‪ :‬שרית יצחקי‬ ‫התזמורת מודה לבנותיו של‬ ‫עקיבא עצמון ז"ל על השאלת‬ ‫הכינור בעל הצליל המיוחד‬ ‫שבו הפליא לנגן כאשר לא היה‬ ‫עסוק בהקמת המדינה‪.‬‬ ‫מחלקת מנויים‪ | 1-700-55-2000 :‬בימים א'‪-‬ה' ‪09:00-17:00‬‬ ‫משרד התזמורת‪ :‬רח' ההגנה ‪ ,13‬הגבעה הצרפתית‪ ,‬ירושלים | טל‪ | 02-5020503 :‬פקס‪02-5020504 :‬‬ ‫כתובתנו באינטרנט‪ | www.jcamerata.com :‬אימייל‪[email protected] :‬‬ ‫התזמורת נתמכת על ידי‪ :‬משרד התרבות והספורט | עיריית ירושלים‪ ,‬האגף לתרבות | קרן מרק ריץ'‬ ‫ומסתייעת בתורמים שונים‪.‬‬ ‫חפשו אותנו‬ ‫האדמה‬ ‫על‬ ‫מוסיקה מדרום אמריקה‬ ‫עונה‬ ‫אבנר בירון מנצח‬ ‫אדמר קסטניידה נבל ונבל קולומביאני‬ ‫(קולומביה‪-‬ארצות הברית)‬ ‫יובל שפירא חצוצרה‬ ‫גלעד דוברצקי כלי הקשה‬ ‫‪2014‬‬ ‫דומניקו ציפולי (‪)1726-1688‬‬ ‫סוויטה בפה מז'ור לחצוצרה‪ ,‬לכלי קשת‬ ‫ולקונטינואו בעיבוד אנ ֶט ל ָאוּת‬ ‫אסטור פיאצולה (‪)1992-1921‬‬ ‫אַד ְיוס נוֹנינ ֹו‬ ‫אדמר קסטניידה (‪)1978‬‬ ‫על האדמה* (בכורה עולמית)‬ ‫הפסקה‬ ‫אדמר קסטניידה‬ ‫"ישוע מנצרת" ועוד קטעי סולו‬ ‫‪30‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫ירושלים ‪ /‬המינהל הקהילתי‪ ,‬הגבעה הצרפתית‬ ‫יום ב'‪ 20.1.14 ,‬בשעה ‪( 10:00‬קונצרט מיוחד עם תהליך העבודה)‬ ‫ירושלים ‪ /‬אולם הנרי קראון‬ ‫יום ג'‪ 21.1.14 ,‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫כרמיאל ‪ /‬היכל התרבות‬ ‫יום ד'‪ 22.1.14 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫כפר סבא ‪ /‬אודיטוריום ספיר‬ ‫יום ה'‪ 23.1.14 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫תל אביב ‪ /‬מוזיאון תל אביב לאמנות‬ ‫מוצ"ש‪ 25.1.14 ,‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫אלברטו חינסטרה (‪)1983-1916‬‬ ‫וריאציות קונצרטיות לתזמורת קאמרית‬ ‫אופ' ‪23‬‬ ‫בקונצרט ייעשה שימוש בהגברה אלקטרונית‬ ‫*היצירה הוזמנה בידי‬ ‫‪CAMAC Harps & Arpa y Voz Productions‬‬ ‫כתיבת התוכנייה‪ :‬בני הנדל עיצוב‪ :‬חגית מימון‬ ‫אבנר בירון ‪ /‬מנהל מוסיקלי ומנצח‬ ‫ח‬ ‫דשנות ומעוף מאפיינים את המנצח‬ ‫והחלילן אבנר בירון‪ ,‬מייסדה‪ ,‬מנהלה‬ ‫ומנצחה הקבוע של הקאמרטה הישראלית‬ ‫ירושלים‪ .‬בעבודה שיטתית ויצירתית הקנה‬ ‫לתזמורת יוקרה בארץ ובעולם והופעותיה‬ ‫תחת שרביטו זוכות לשבחי הביקורת‪ ,‬לאמון‬ ‫המנויים הוותיקים ולהערכת המצטרפים‬ ‫החדשים‪ .‬מלבד ‪ 29‬עונות הקונצרטים על‬ ‫בימות המוסיקה בארץ‪ ,‬הופיעה הקאמרטה‬ ‫הישראלית ירושלים באולמות המרכזיים של‬ ‫פריס‪ ,‬אמסטרדם‪ ,‬ברלין‪ ,‬לוצרן‪ ,‬באזל‪ ,‬ז'נבה‪,‬‬ ‫מדריד‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬וושינגטון‪ ,‬לוס אנג'לס‪,‬‬ ‫שיקגו‪ ,‬אלסקה‪ ,‬בייג'ין‪ ,‬שנחאי‪ ,‬טביליסי‪,‬‬ ‫ירוואן ועוד‪.‬‬ ‫לצד העלאת נכסי צאן הברזל של המוסיקה‬ ‫הקלאסית‪ ,‬אבנר בירון משלב ברפרטואר‬ ‫הקאמרטה יצירות מעניינות ונדירות מן‬ ‫המוסיקה העולמית והוא מזמין בעבור‬ ‫התזמורת יצירות חדשות ממלחינים ישראלים‪.‬‬ ‫חלק ניכר מזמנה וממרצה של התזמורת‬ ‫מיוחד לפעולות חינוך למוסיקה בקרב‬ ‫תלמידים בירושלים וברחבי הארץ‪.‬‬ ‫את הקריירה המוסיקלית שלו החל אבנר‬ ‫בירון כחלילן בתזמורת הפילהרמונית‬ ‫הישראלית ובתזמורת הקאמרית הישראלית‪.‬‬ ‫לפני כן למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית‬ ‫והשתלם בניצוח באקדמיה למוסיקה בווינה‬ ‫ובמוצרטאום של זלצבורג‪ .‬גישתו למוסיקה‬ ‫ולאינטרפרטציה מושפעת מהשכלתו הרחבה‬ ‫במוסיקה ובמדע‪ .‬כחלילן הירבה להופיע‬ ‫בירון בהרכבים קאמריים וברסיטלים‬ ‫וניהל כיתות אמן רבות משתתפים בארץ‬ ‫ובחוץ לארץ‪ .‬כמורה וכמחנך העמיד דורות של‬ ‫חלילנים ושל מורים לחליל‪ .‬הוא אף הקים את‬ ‫"אנסמבל סולני הגליל"‪ ,‬הרכב וירטואוזי שזכה‬ ‫להצלחה בינלאומית בזמן קצר‪.‬‬ ‫אבנר בירון ניצח על התזמורת הפילהרמונית‬ ‫הישראלית‪ ,‬התזמורת הסימפונית ירושלים‬ ‫רשות השידור והסינפונייטה באר שבע‪ ,‬והוא‬ ‫מוזמן לנצח על תזמורות ברחבי העולם‪ .‬כמוכן‬ ‫כיהן כמנהל המוסיקלי של פסטיבלים‪ ,‬ביניהם‬ ‫"אבו גוש" ו"ימי מוסיקה וטבע בגליל"‪.‬‬ ‫ב‪ 1994-‬נתמנה בירון לראש האקדמיה‬ ‫למוסיקה ולמחול בירושלים‪ .‬בשלוש‬ ‫הקדנציות של כהונתו הצעיד את האקדמיה‬ ‫להישגים מרשימים‪ :‬הוא יזם פתיחת מחלקה‬ ‫למוסיקה מזרחית‪ ,‬הקים את התזמורת‬ ‫הקאמרית של האקדמיה ויסד את הפקולטה‬ ‫למוסיקה רב־תחומית‪ .‬בירון נבחר לכהן‬ ‫כחבר הועדה המתמדת של ארגון האקדמיות‬ ‫הגבוהות למוסיקה באירופה (‪ .)AEC‬ב‪2005-‬‬ ‫זכה בפרס שרת החינוך על מצוינות ותרומה‬ ‫אמנותית רבת שנים בתחום המוסיקה בארץ‪.‬‬ ‫א ֶדמ ָר קסטניידה ‪ /‬נבל ונבל קולומביאני‬ ‫א‬ ‫דמר קסטניידה נולד בבוגוטה בירת‬ ‫קולומביה ב‪ .1978-‬בגיל ‪ 13‬החל לנגן‬ ‫בנבל העממי הקרוי "נבל המישורים"*‪ ,‬מכלי‬ ‫הנגינה הנפוצים במישורי אגן הניקוז של‬ ‫נהר האורינוקו‪ .‬בשנת ‪ 1994‬השתקע בארצות‬ ‫הברית ובמפגני שליטתו בנבל כבש את ניו‬ ‫יורק ואת זירת מוסיקת העולם‪ .‬כמאמר‬ ‫פקיטו דה ריברה‪ ,‬וירטואוז הסקסופון‬ ‫והקלרינט הקובני‪" :‬אדמר הוא כישרון‬ ‫רב־צדדי וכריזמטי‪ .‬הוא הפקיע את הנבל‬ ‫מן הצל והפך להיות אחד המוסיקאים‬ ‫המקוריים ביותר של "התפוח הגדול""‪.‬‬ ‫לנבל הקולומביאני של קסטניידה נוספו‬ ‫ארבעה מיתרי קונטרבס‪ .‬הוא מגדיר תבניות‬ ‫בס באורח כמעט בלתי נראה‪ ,‬בעודו מתווה‬ ‫מלודיות בידו הימנית‪ .‬הוא מפיק מקצבים‬ ‫משולבים כמתופף ופורט על המיתרים כנגן‬ ‫פלמנקו‪ .‬במוסיקה העממית שעליה גדל הוא‬ ‫משלב בי־בופ וג'אז לטיני‪ .‬בזכות מקצביו‬ ‫המורכבים‪ ,‬צבעיו העשירים ורוחו הדינמית‪,‬‬ ‫כינה אותו הניו יורק טיימס "כמעט עולם‬ ‫שלם בפני עצמו"‪.‬‬ ‫וינטון מרסליס‪ ,‬נגן הגיטרה החשמלית‬ ‫והקונטרבס ג'ון פטיטוצ'י‪ ,‬נגן הבס מרקוס‬ ‫מילר‪ ,‬הפסנתרן הוונצואלני אד סימון‪ ,‬טריו‬ ‫דה ּפ ָז הברזילי‪ ,‬אמן כלי ההקשה ג'ובני‬ ‫הידלגו‪ ,‬הזמרת המכסיקנית ליילה דאונס‪,‬‬ ‫תזמורת הג'אז האפרו־קובנית של צ'יקו‬ ‫או'פאריל ועוד ועוד‪ .‬הוא עורך סיורים כמוביל‬ ‫טריו אדמר קסטניידה‪ ,‬ובו גם טרומבון ותופים‪.‬‬ ‫קסטניידה הופיע בקרנגי הול‪ ,‬בלינקולן סנטר‬ ‫ובפסטיבל ג'נגו ריינהרט בניו יורק‪ ,‬בפסטיבל‬ ‫הג'אז של טנגלווד שבמסצ'וסטס‪ ,‬במרכז‬ ‫קנדי לאמנויות הבמה ובפסטיבל הג'אז ‪,DC‬‬ ‫שניהם בוושינגטון‪ .‬הוא ניגן עם הגיטריסט‬ ‫והמלחין האמריקני ג'ון סקופילד‪ ,‬החצוצרן‬ ‫בנוסף להצטיינותו כנגן‪ ,‬אדמר קסטניידה‬ ‫מאלתר ומלחין‪ .‬בסדרת קונצרטים זו‪ ,‬הופעתו‬ ‫השנייה עם הקאמרטה הישראלית ירושלים‪,‬‬ ‫נשמע כמה מיצירותיו‪.‬‬ ‫*‪arpa llanera‬‬ ‫יובל שפירא ‪ /‬חצוצרה‬ ‫י‬ ‫ובל שפירא‪ ,‬יליד תל אביב‪ ,‬הוא נגן חצוצרה בתזמורת הפילהרמונית‬ ‫הישראלית‪ .‬אחרי שירותו הצבאי בתזמורת צה"ל‪ ,‬השלים את‬ ‫לימודיו בהצטיינות בבית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש בוכמן־מהטה‬ ‫באוניברסיטת תל אביב ואחר כך המשיך ללמוד בבית הספר הגבוה‬ ‫למוסיקה בקרלסרוהה שבגרמניה‪ .‬עם שובו ארצה‪ ,‬בשנת ‪ ,2008‬שימש‬ ‫חצוצרן ראשון בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית ולאחר מכן‬ ‫בקאמרטה הישראלית ירושלים והופיע עמן כסולן‪ .‬עוד ניגן כסולן עם‬ ‫אנסמבל סולני תל אביב‪ ,‬התזמורת הסימפונית חיפה ומקהלת מורן‪.‬‬ ‫ג‬ ‫לעד דוברצקי הוכתר על ידי המגזין האמריקני ‪ Jazziz‬כאחד‬ ‫מ‪ 12-‬נגני כלי ההקשה המובילים בעולם‪ .‬הוא החל להופיע על‬ ‫בימות מקצועיות בגיל שבע‪ ,‬בתחילה בנגינת מוסיקה קלאסית‬ ‫ובהמשך ‪ -‬גם ג'אז ויסודות מזרח תיכוניים‪ ,‬צפון־ומערב־אפריקניים‪,‬‬ ‫ברזיליים ולטינו־אמריקניים‪ .‬ב‪ 1989-‬השתקע בניו יורק והחל לנגן‬ ‫עם גדולי המוסיקאים‪ :‬אורנ ֶט קוֹלמן‪ ,‬אל דימיולה‪ ,‬טוּטס טילמנס‪,‬‬ ‫באמפוס‪ ,‬עומר פארוק טֶק ְּב ִיל ֶק ועוד‪ .‬כיום גלעד מופיע עם‬ ‫ּ‬ ‫קורנליוס‬ ‫זמר הג'אז מארק מרפי‪ ,‬עם הבסיסט סאנטי ד ֶּבריאנוֹ‪ ,‬עם כוכבת כינור‬ ‫הג'אז רג'ינה קרטר‪ ,‬עם בראד מ ֶלדאו‪ ,‬מגדולי פסנתרני הג'אז בימינו‬ ‫ועם מתופף העל סטיב סמית'‪.‬‬ ‫מאז חזרתו ארצה ב‪ 2008-‬הופיע גלעד עם ארקדי דוכין‪ ,‬דוד ד'אור‪ ,‬עידן‬ ‫רייכל‪ ,‬עילי בוטנר‪ ,‬עלמה זוהר‪ ,‬שירי מימון ושמעון בוסקילה‪ ,‬שלומית‬ ‫אהרון‪ ,‬שלמה בר‪ ,‬שלמה גרוניך ושרית חדד‪ .‬בזירת הג'אז חבר לאבי‬ ‫ליבוביץ והאורקסטרה‪ ,‬איילת גוטליב‪ ,‬אלברט בגר‪ ,‬אלון יבנאי ושי זלמן‪.‬‬ ‫גלעד מלמד בבית הספר למוסיקה רימון ומעביר סדנאות וכיתות אמן‬ ‫בתחום הג'אז‪ ,‬כלי ההקשה ואמנות האלתור‪ .‬הוא זכה במלגות ובפרסים‬ ‫בארצות הברית ובישראל‪ ,‬וביניהם ‪ -‬פרס ראשון להלחנת מוסיקה עם‬ ‫יובל מסנר להצגה בפסטיבל לתיאטרון אח ֵר בעכו (‪.)1988‬‬ ‫צילום‪ :‬לואיס גרין‪ ,‬ג'ויס סולימן דוברצקי‬ ‫יובל חבר קבוע באנסמבל בארוקדה‪ ,‬המתמחה בנגינה בכלים אותנטיים‬ ‫ובחמישיית המתכת הישראלית‪ ,‬בה הוא משמש גם כמעבד‪ .‬בשנים‬ ‫‪ 2013-2005‬נטל חלק בפרויקט "דיוואן מזרח־מערב" של מאסטרו‬ ‫דניאל בארנבוים‪ .‬יובל זכה במלגות ובפרסים‪ ,‬ובהם הפרס לכלי נשיפה‬ ‫של מתכת ע"ש פרנסואה שפירא בתחרויות האביב ‪.2005‬‬ ‫גלעד דוברצקי ‪ /‬כלי הקשה‬ ‫דומניקו ציפולי (‪ / )1726-1688‬סוויטה בפה מז'ור לחצוצרה‪ ,‬לכלי קשת ולקונטינואו‬ ‫בעיבוד אנ ֶט ל ָאוּת‪ .‬פרלוד ‪ /‬קנצונה ‪ /‬אריה ‪ /‬פינאלה‬ ‫א‬ ‫החצוצרה מרקיעה בטיפוס איטי אל על בליווי‬ ‫נהמות אפלות של הבאסו קונטינואו‪ ,‬עד‬ ‫לטריל חגיגי בסיום‪.‬‬ ‫ין הוא נמנה עם ידוענים כגון קורלי‪,‬‬ ‫סקרלטי‪ ,‬אלבינוני או ויואלדי‪ ,‬אך דומניקו‬ ‫ציפולי הוא מלחין הבארוק האיטלקי הידוע‬ ‫ביותר מבין המהגרים לדרום אמריקה והמלחין‬ ‫הטוב מבין מי שגייסו המיסיונרים הישועים‬ ‫לשרת את צרכי המוסיקה של כנסיותיהם‬ ‫בעולם החדש‪.‬‬ ‫ציפולי‪ ,‬יליד פר ַטוֹ שבטוסקנה‪ ,‬למד נגינת‬ ‫אורגן בעירו ובפירנצה ואחר כך נסע ללמוד‬ ‫הלחנה אצל אלסנדרו סקרלטי בנאפולי‬ ‫ואצל ברנרדו פאסקוויני ברומא‪ .‬בשנת ‪,1715‬‬ ‫משהיו כבר באמתחתו שתי אורטוריות פרי‬ ‫עטו‪ ,‬נתמנה לנגּ ָן העוגב של כנסיית מסדר‬ ‫הישועים ברומא‪ .‬בתחילת שנת ‪1716‬‬ ‫השלים את הלחנתה של אסופת סונ ַטות‬ ‫לאורגן ולצ'מבלו ומבין יצירותיו ששרדו היא‬ ‫הידועה ביותר‪.‬‬ ‫מסיבות לא ברורות עזב ציפולי את משרתו‬ ‫הבטוחה ברומא שנה אחרי שזכה בה‪ ,‬הצטרף‬ ‫למסדר הישועים ונסע לסביליה שבספרד‪ ,‬כדי‬ ‫להישלח משם כמיסיונר אל שבטי הג ּואַר ַני‬ ‫שבפרגוואי ובארגנטינה‪ .‬בקיץ ‪ 1717‬הגיע‬ ‫לבואנוס איירס עם עוד ‪ 53‬מיסיונרים ומשם‬ ‫פנה אל קורדובה שבארגנטינה ובה החל את‬ ‫הכשרתו‪ .‬כעבור שבע שנים‪ ,‬ב‪ ,1724-‬סיים‬ ‫את חוק לימודיו‪ ,‬אך באין בישוף בסביבה לא‬ ‫הוסמך להיות כומר‪ .‬לאורך כל שנות לימודיו‬ ‫שימש ציפולי כמנהל המוסיקלי של הכנסייה‬ ‫הישועית בקורדובה וכל אותה עת המשיך‬ ‫להלחין‪ .‬יצירותיו החלו לקנות להן אוהדים‬ ‫במושבות הישועים בפרגוואי‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬פרו‬ ‫ובוליביה‪ ,‬אך מחלה זיהומית‪ ,‬אולי שחפת‪,‬‬ ‫כ‪ 12-‬דקות‬ ‫הפרק השני‪ ,‬המהיר יותר‪ ,‬מוכתר קנצונ ֶה‪,‬‬ ‫כלומר שיר‪ ,‬ובו כלי הקשת מצטרפים למשחק‬ ‫ועונים לשירת החצוצרה במתכונת של פוגה‪:‬‬ ‫החצוצרה משמיעה סקוונצות‪ ,‬כלומר קטעים‬ ‫מלודיים קצרים החוזרים ברצף בהשאה‬ ‫כלפי מטה או כלפי מעלה‪ ,‬אך כיוון שכלי‬ ‫הקשת עונים לחצוצרה בהפרש של זמן‪ ,‬נוצר‬ ‫אותו מרדף הקרוי פוגה והאופייני כל כך‬ ‫למוסיקת הבארוק‪.‬‬ ‫קיפחה את חיי ציפולי בטרם עת‪ .‬מקום‬ ‫קבורתו אינו ידוע‪.‬‬ ‫שתי האורטוריות שהלחין ציפולי ברומא‬ ‫אבדו‪ ,‬אך אוסף הסונטות שלו למקלדת שרד‬ ‫וחלקים ממנו אף הודפסו מחדש בלונדון‬ ‫ובפריס באמצע המאה ה‪ .18-‬בשנות השבעים‬ ‫של המאה העשרים נתגלו במחוז צ'יקיטוס‬ ‫שבדרום מזרח בוליביה ‪ 23‬כתבי יד ובהם‬ ‫יצירות שהלחין ציפולי בקורדובה ושלא‬ ‫היו מוכרות עד אז‪ .‬כמה מיצירות תקופתו‬ ‫האיטלקית זכו לעדנה מאוחרת‪ :‬ברטוק נטל‬ ‫פסטורלה לצ'מבלו בדו מז'ור ועיבד אותה‬ ‫לפסנתר‪ ,‬ומעבדת בת זמננו‪ ,‬אנ ֶט ל ָאוּת‪ ,‬עיבדה‬ ‫סונטה בפה מז'ור למקלדת לידי הסוויטה‬ ‫לחצוצרה שננגן היום‪.‬‬ ‫הסוויטה מתוזמרת לחצוצרה‪ ,‬לכלי קשת‬ ‫ולעוגב והיא בנויה ארבעה חלקים‪ .‬בפרק‬ ‫הפרלוד הקצר תרועתה הצלולה של‬ ‫הפרק השלישי‪ ,‬אריה‪ ,‬הוא הפרק המרכזי‬ ‫ביצירה‪ .‬הוא הארוך ביותר והוא איטי ונינוח‪.‬‬ ‫יש עיבודים של היצירה שבהם החצוצרה‬ ‫מפנה כאן את מקומה לעוגב ולכלי הקשת‬ ‫בלבד ובחלק השני ‪ -‬לכינור מול האנסמבל‪.‬‬ ‫האריה‪ ,‬כשמה‪ ,‬היא שירת אהבה שמיימית‪.‬‬ ‫בפינאלה המרוץ חוזר‪ .‬הפרק מזווג את‬ ‫תרועת הפתיחה עם מתכונת הפוגה של הפרק‬ ‫השני והוא מביא את הסוויטה לידי סיום‬ ‫של פורטה חגיגי‪.‬‬ ‫באוסף תקליטורים שבו מוריס אנדרה‬ ‫המהולל מחצצר עם התזמורת הקאמרית של‬ ‫ז'אן־פרנסואה פאיי ָר‪ ,‬הסוויטה של ציפולי‬ ‫ממוקמת בין יצירות ויואלדי‪ ,‬אלבינוני‪ ,‬טלמן‪,‬‬ ‫באך והנדל‪ .‬עורכי הדיסק כותבים‪" :‬האזינו‬ ‫לציפולי‪ .‬אין ספק שיפריך את דעתכם‬ ‫הקדומה כלפי מלחינים עלומים שפרחו‬ ‫בראשית המאה השמונה עשרה"‪.‬‬ ‫הקונצרטים הבאים‬ ‫טים בראון‬ ‫אנדרו שרדר‬ ‫לוסי הול‬ ‫קולאז' באך‬ ‫טים בראון מנצח (בריטניה)‬ ‫לוסי הול סופרן (בריטניה)‬ ‫אנדרו שרדר בריטון (ארה"ב)‬ ‫נטשה שר כינור‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‬ ‫מוצ"ש‪ 15.2.14 ,‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫יום א'‪ 16.2.14 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫יום ו'‪ 21.2.14 ,‬בשעה ‪13:00‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם הנרי קראון‬ ‫יום ג'‪ 18.2.14 ,‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫חיפה‪ :‬אולם רפפורט‬ ‫יום ד'‪ 19.2.14 ,‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫תוצרת הארץ‬ ‫נעם צור מנצח‬ ‫חמי רודנר שירה וגיטרה‬ ‫מאיה בלזיצמן שירה וצ'לו‬ ‫•מנחם נבנהויז מחרוזת ישראלית‬ ‫• שירים עבריים בעיבוד מאיה בלזיצמן‬ ‫• פאול בן חיים מוסיקה לכלי קשת‬ ‫• חמי רודנר שירים‬ ‫• עודד זהבי הפיוט "אדיר ונאור" (בכורה עולמית)‬ ‫כפר בלום‪ :‬בית העם‬ ‫יום ה'‪ 27.2.14 ,‬בשעה ‪21:00‬‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‬ ‫מוצ"ש‪ 1.3.14 ,‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם הנרי קראון‬ ‫יום ג'‪ 4.3.14 ,‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫המועצה האזורית דרום השרון‪ :‬היכל התרבות‬ ‫יום א'‪ 9.3.14 ,‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫(בקונצרט ייעשה שימוש בהגברה אלקטרונית)‬ ‫צילום‪ :‬בנג'מין הרט‪ ,‬כריס האנינג‪ ,‬עמוס ויניקוף‪ ,‬מקסים ריידר‪ ,‬עידו איז'ק‪ ,‬עמית ישראלי‬ ‫• באך קונצ'רטו לכינור בלה מינור רי"ב ‪1041‬‬ ‫• ארוו ּפ ֶרט קולאז' על ‪B-A-C-H‬‬ ‫• באך קנטטה רי"ב ‪" 32‬ישוע אהוב‪ ,‬תשוקתי"‬ ‫• באך קונצ'רטו ברנדנבורגי מס' ‪ 3‬בסול מז'ור רי"ב ‪1048‬‬ ‫• באך קנטטה רי"ב ‪" 49‬הולך אני ודורש בערגה"‬ ‫נטשה שר‬ ‫נעם צור‬ ‫חמי רודנר‬ ‫מאיה בלזיצמן‬ ‫אסטור פיאצולה (‪ / )1992-1921‬א ַדיוֹס נונינו‬ ‫‬ ‫נ‬ ‫גן הבנדוניאון‪ ,‬המנצח והמלחין הארגנטיני‬ ‫אסטור פיאצולה הצעיד את מוסיקת‬ ‫מולדתו קדימה‪ ,‬בבנותו את קורפוס יצירותיו‬ ‫במהלך של תזה‪ ,‬אנטיתזה וסינתזה‪.‬‬ ‫פיאצולה נולד במ ָר־ד ֶל־פלאטה שבארגנטינה‬ ‫למשפחת מהגרים איטלקים‪ .‬בהיותו בן‬ ‫ארבע עקרה המשפחה לגריניץ' וילג' שבניו‬ ‫יורק‪ ,‬אז רובע אכזרי‪ ,‬שבו גנגסטרים הטילו‬ ‫חיתתם על מהגרים דלי אמצעים ורבי עמל‪.‬‬ ‫הורי אסטור עבדו מבוקר עד ערב והילד‬ ‫נאלץ ללמוד להתמודד עם אימי הכרך‪.‬‬ ‫מזור יומו היה האזנה לגרמופון שבבית‪,‬‬ ‫שהשמיע שירי טנגו מפורסמים מבצירי‬ ‫בואנוס איירס‪ .‬מחוץ לבית החל להטות‬ ‫אוזן לג'אז ולמוסיקה קלאסית‪ .‬אביו הבחין‬ ‫במשיכת בנו למוסיקה וליום הולדתו השמיני‬ ‫קנה לו בנדוניאון משומש במצב טוב‬ ‫שמצא בבית עבוט ניו יורקי‪.‬‬ ‫משעברה המשפחה לדרום מנהטן‪ ,‬החל‬ ‫אסטור לקבל שיעורי מוסיקה מידי שכן‪,‬‬ ‫הפסנתרן ההונגרי ּבֵל ָה וִילְד ָה‪ ,‬מתלמידי‬ ‫רחמנינוב‪ .‬ל ֹו יוֹדה פיאצולה כל ימיו על כי‬ ‫לימד אותו לנגן באך והכיר לו את גרשווין‪.‬‬ ‫העמקה נוספת בהיכרות עם המוסיקה‬ ‫הקלאסית באה לו עם חזרת המשפחה‬ ‫לארגנטינה ב‪ .1937-‬שם החל פיאצולה‬ ‫לפעול בשורות הרכבי טנגו ולערוך עיבודים‬ ‫ַניבל טרוֹילוֹ‪ ,‬הבעלים של תזמורת‬ ‫בעבור א ּ‬ ‫טנגו מצליחה‪ .‬בכסף שהרוויח החל לקבל‬ ‫שיעורי מוסיקה מבן ארצו‪ ,‬אלברטו חינסטרה‪,‬‬ ‫וזה הכיר לו את יצירות ברטוק וסטרווינסקי‬ ‫ועודד ֹו להתקבל ללימודים בפריס‪ ,‬אצל‬ ‫כ‪ 8-‬דקות‬ ‫נדיה בולנז'ה‪ .‬באותה עת עמד פיאצולה‬ ‫להפנות גב לטנגו‪ ,‬אך בולנז'ה עודדה אותו‬ ‫להתמיד במוסיקה שצמח בה ולפתחה‪.‬‬ ‫זאת הייתה מהפכת פיאצולה‪ :‬אל מסורת‬ ‫הטנגו‪ ,‬סוגה מנייריסטית וייצרית‪ ,‬שמקורה‬ ‫במאורות הזנות‪ ,‬הפשע והסמים של בואנוס‬ ‫איירס‪ ,‬צירף אט אט אלמנטים אנטיתטיים ‪-‬‬ ‫מוסיקה קלאסית וג'אז‪ .‬ביצירותיו החלו‬ ‫להופיע דיסוננסים ותזמור סימפוני‪,‬‬ ‫כרומטיות ופוגות‪ .‬רבים העריצוהו על כי‬ ‫הרחיב את מילון ההרמוניות והריתמוסים‬ ‫של מסורת הטנגו‪ ,‬אך רבו גם קריאות‬ ‫הבוז מאוהדי הטנגו "הטהור"‪ ,‬ביניהם‬ ‫חורחה לואיס בורחס‪ .‬השלטון הריאקציוני‬ ‫הארגנטיני הערים עליו קשיים‪ ,‬כי חש‬ ‫שבטנגו החדש ("‪ ,)"Tango Nuevo‬הסינתזה‬ ‫שיצר‪ ,‬יש עודף אלמנטים זרים וחוסר‬ ‫"זקיפות קומה" ארגנטינית‪ .‬פיאצולה נאלץ‬ ‫להופיע מחוץ לארצו‪ ,‬אך משנות השמונים‬ ‫החל לזכות בכבוד אפילו בה‪.‬‬ ‫כותרת יצירתו "אדיוֹס נונינו" מלמדת כי זה‬ ‫שיר פרידה מאביו‪ ,‬ששמו היה ויצֶ'נט ֶה‪ ,‬אך‬ ‫כינויו "נונינו" (‪=Nonino‬סבא'לה)‪ .‬פיאצולה‬ ‫חב לאביו הרבה‪ .‬נונינו לא רק סלל את‬ ‫דרך בנו יחידו לקריירה מוסיקלית מזהירה‪,‬‬ ‫אלא גם הציל את חייו ממש‪ :‬ב‪ 1934-‬פגש‬ ‫אסטור בן השלוש עשרה את קרלוס ג ַרד ֵל‪,‬‬ ‫אגדת הטנגו‪ ,‬וזה הזמין את הנגן הצעיר‬ ‫להצטרף אליו למסע הופעותיו‪ .‬לאכזבתו‬ ‫המרה של פיאצולה‪ ,‬אסר עליו האב לנסוע‬ ‫עם גרדל‪ ,‬בשל גילו הצעיר‪ .‬והנה ביוני ‪1935‬‬ ‫נתבשר העולם כי הזמר קרלוס גרדל נספה‬ ‫בהתרסקות מטוס בקולומביה וכל תזמורתו‬ ‫עמו‪ .‬לימים נהג פיאצולה להתבדח‪ ,‬כי אילולא‬ ‫היה אביו דאגן כזה‪ ,‬היה עתה בנו מנגן לא‬ ‫בבנדוניאון‪ ,‬כי אם בנבל שמימי‪.‬‬ ‫"אדיוס נונינו" הולחן בשני שלבים‪ :‬ב‪1954-‬‬ ‫הלחין פיאצולה לכבוד אביו טנגו ושמו "נונינו"‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬ב‪ ,1959-‬בהיותו בסיור הופעות במרכז‬ ‫אמריקה בעיצומה של תקופת קשיים כלכליים‬ ‫ואכזבות מקצועיות‪ ,‬נודע לו כי אביו נפטר‬ ‫הרחק ממנו‪ ,‬בארגנטינה‪ .‬מיד נטל לידיו את‬ ‫"נונינו" ועיבדו מחדש‪ :‬הוא שימר את התבנית‬ ‫הריתמית‪ ,‬אך צרף קינה חנוקה והוסיף לשמו‬ ‫את המילה "אדיוס" (להתראות)‪ .‬הטנגו זכה‬ ‫מיד לתגובות חמות והיה לאחת מיצירות‬ ‫ההיכר המושמעות של פיאצולה‪.‬‬ ‫התבנית שקבע פיאצולה בטנגו הזה‪,‬‬ ‫מהיר־איטי־מהיר־איטי־קודה‪ ,‬תשמש אותו‬ ‫ביצירות רבות אחר כך‪ .‬הקטעים המהירים‬ ‫מבליטים את סממני הטנגו המסורתיים‪:‬‬ ‫קצביות ודפוסי מלודיה מחוספסים‬ ‫ובעלי "זוויות חדות"‪ .‬בהם שילב קטעים‬ ‫לא־טנגואיים‪ :‬איטיים‪ ,‬מהורהרים‪ ,‬נוגים ואף‬ ‫אלגיים‪ .‬לראשונה ביצע פיאצולה את הקטע‬ ‫בהרכב בנדוניאון‪ ,‬פסנתר‪ ,‬קונטרבס‪ ,‬גיטרה‬ ‫חשמלית וכינור‪ ,‬אך אחר כך עיבדו מחדש‬ ‫בעיבודים מגוונים‪ ,‬מבנדוניאון סולו ועד‬ ‫לבנדוניאון עם תזמורת סימפונית‪ .‬היום‬ ‫אפשר לפגוש עיבודים לפסנתר סולו‪ ,‬כינור‬ ‫ופסנתר‪ ,‬גיטרה או רביעיית גיטרות‪ ,‬חליל‪,‬‬ ‫בסון ופסנתר‪ ,‬שישיית חלילים‪ ,‬חליל פאן‬ ‫ואנסמבל‪ .‬העיבוד שנשמיע מתוזמר לחליל‪,‬‬ ‫אבוב‪ ,‬קלרינט‪ ,‬בסון וכלי קשת‪.‬‬ ‫אדמר קסטניידה (‪ / )1978‬מלחין ונגן נבל ונבל קולומביאני‬ ‫המלחין על יצירותיו‬ ‫על האדמה (בכורה עולמית)‬ ‫"חורופו" ‪ּ -‬פ ַח ַריּו (מהיר) ‪/‬‬ ‫"החבצלות" ‪ -‬טוֹנָד ָה (איטי) ‪/‬‬ ‫"יונק הדבש" ‪ּ -‬פ ַח ַריּו ּוב ּולֵר ִי ָה (מהיר)‬ ‫כ‪ 25-‬דקות‬ ‫מוטו‪ִ :‬ה ׁ ְש ַ ּב ְע ִּתי ֶא ְתכֶ ם ְ ּבנוֹ ת יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‬ ‫ִ ּב ְצבָ אוֹ ת אוֹ ְ ּב ַאיְ לוֹ ת ַה ּ ָׂש ֶדה‪ִ ,‬אם ָּת ִעיר ּו‬ ‫וְ ִאם ְּתעוֹ ְרר ּו ֶאת ָה ַא ֲהבָ ה ַעד ׁ ֶש ֶּת ְח ּ ָפץ‬ ‫(שיר השירים ב'‪ ,‬ז')‬ ‫"‬ ‫על האדמה" היא יצירה בשלושה פרקים‬ ‫שכתבתי בהשראת שיר השירים אשר‬ ‫לשלמה‪ ,‬הספר הפיוטי והרומנטי ביותר של‬ ‫התנ"ך‪ .‬האהבה היא המטלה הגדולה ביותר‬ ‫והזכות הגדולה ביותר שהעניק לנו האלוהים‪,‬‬ ‫ואני נרעש לגלות את הספר היפה הזה‪,‬‬ ‫המלמד אותנו בתיאורים נפלאים את מתנת‬ ‫הנישואין ואת עונג האהבה במיטבה‪ .‬הקדשתי‬ ‫את היצירה לרעייתי האהובה אנדריאה ט ְי ֵר ָה‪,‬‬ ‫שאהבתה‪ ,‬כוחה‪ ,‬יופייה ולהטה שימשו אף‬ ‫הם מקור השראה ליצירה‪.‬‬ ‫מבחינה מוסיקלית‪ ,‬שלושת הפרקים מבוססים‬ ‫על מוסיקת המישורים של קולומביה‬ ‫וונצואלה (‪ ,)Música Llanera‬והם מציגים את‬ ‫מגוון אפשרויות הביצוע של נבל המישורים‬ ‫ונבל הפדלים הקונצרטי‪.‬‬ ‫בפרק הראשון בחרתי בקצב ה ּפ ַח ַר ִיוֹ‬ ‫(‪ ,)Pajarillo‬הדורש נגינה וירטואוזית בקווי‬ ‫נקישה מהירים‪ .‬הפרק השני הוא במקצב‬ ‫הטונדה (‪ ,)Tonada‬המשמש הרבה בשירי‬ ‫עבודה של איכרי המישורים (חליבה‪ ,‬חריש‪,‬‬ ‫רעיית צאן)‪ ,‬אך גם בשירים רומנטיים‬ ‫(התפעמות מנוף‪ ,‬שירי אהבה ובלדות)‪.‬‬ ‫זהו ואלס איטי‪ ,‬ובו החלטתי להשתמש‬ ‫בנבל הקונצרטי‪ ,‬שהפדלים שלו מאפשרים‬ ‫להחליף סולמות‪ .‬יש בו גם קטע שבו‬ ‫הנבל מאלתר מעל מהלך הרמוני‪ .‬בפרק‬ ‫הב ּול ֵר ִי ָה‬ ‫השלישי מצטרפת אל ה ּפ ַחַרִיּו גם ּ‬ ‫(‪ ,)Bulería‬גם כן מקצב מהיר‪ ,‬אך הוא‬ ‫נטול מן הפלמנקו האנדלוסי‪ ,‬מקור‬ ‫השראה חשוב של מוסיקת המישורים‪.‬‬ ‫את שני הפרקים הראשונים עיבדתי עם‬ ‫חברי אמיליו סוז'ה והוא אף תזמר‪ .‬את‬ ‫הפרק השלישי כתבתי עם סמואל טורס‪,‬‬ ‫והוא שהכין את תזמורו של הפרק לנבל‬ ‫ולתזמורת קאמרית‪.‬‬ ‫קטעי סולו וביניהם‬ ‫"ישוע מנצרת"‬ ‫כ‪ 15-‬דקות‬ ‫יקורי הנוכחי בארץ הקודש הוא הרביעי‬ ‫במספר‪ .‬כל ביקוריי בארצכם היפה‬ ‫השרו עליי אושר גדול‪.‬‬ ‫אחד מקטעי הסולו שאנגן כתבתי במיוחד‬ ‫לכבוד הקונצרטים הנוכחיים עם הקאמרטה‬ ‫הישראלית ירושלים והוא שואב את השראתו‬ ‫מן האחד שהעניק לי את מתת הנגינה בנבל‬ ‫ובעצם כל מה שיש לי בחיי‪ .‬הקטע מאפשר‬ ‫לי לעבוד אותו‪ ,‬לצחוק איתו‪ ,‬לבכות איתו‪,‬‬ ‫להתפלל למען הכל ולשבח את החיים האלה‬ ‫המלאים ניסים‪ .‬זהו קטע הודיה לאלוהים‬ ‫ולכן כותרתו "ישוע מנצרת"‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מהו נבל המישורים?‬ ‫מזל גדול נפל על הקאובוי של צפון‬ ‫אמריקה‪ :‬תעשיית הוליווד העצימה את‬ ‫דמותו והפיצה אותה על פני הגלובוס‪.‬‬ ‫לכבוד כזה לא זכה הוואקֵרוֹ‪ ,‬רועה‬ ‫הבקר של מכסיקו‪ ,‬הגאוּצ'ו של‬ ‫ארגנטינה־פרגוואי־אורוגוואי או היאנ ֵר ֹו‬ ‫של קולומביה־ונצואלה‪.‬‬ ‫גדל והולך‪ ,‬והם מכוונים בכיוון הדיאטוני‬ ‫המערבי‪ .‬בניגוד לנבל הקונצרטי‪ ,‬שנאלץ‬ ‫להתאים את עצמו לאנסמבל גדול‪ ,‬אין‬ ‫לנבל המישורים פדלים המסוגלים לשנות‬ ‫באחת את גובהי הצלילים של מערכת‬ ‫המיתרים כולה‪ .‬לעומת זאת הוא מזכה‬ ‫את שומעיו במפל צלילים משתפך‪ ,‬ייצרי‬ ‫וחם‪ .‬באמצע המאה הקודמת קנה לו נבל‬ ‫המישורים פרסום עולמי בזכות נגינתו‬ ‫הווירטואוזית של הוונצואלאני חואן‬ ‫ויסנטה טוֹרֶה־אַל ְּב ָה‪ ,‬שניגן בו את מוסיקת‬ ‫החורופו‪ ,‬והיום כובש לו הכלי דריסת‬ ‫רגל במוסיקות הפיוז'ן* שבין פולקלור‪,‬‬ ‫ג'אז‪ ,‬פופ וסלסה‪ ,‬לא מעט בזכות אדמר‬ ‫קסטניידה‪ ,‬המביא אותו הערב אל אולם‬ ‫הקונצרטים הקלאסיים‪.‬‬ ‫היאנ ֵר ֹו הקולומביאני־ונצואלאני רועה‬ ‫את עדריו בערבות העשב של אגן הניקוז‬ ‫אדיר המרחבים של נהר האורינוקו‪ .‬שם‬ ‫צמח מחול החורופו (‪ )Joropo‬הייחודי ‪-‬‬ ‫שמנגינותיו שמחות ועצובות כאחד‬ ‫ומקצביו ממכרים‪ .‬החורופו ממזג‬ ‫אלמנטים מן התרבות הספרדית‪ ,‬הילידית‬ ‫והאפריקנית‪ ,‬ומבצעים אותו בגיטרות‬ ‫גדולות וקטנות‪ ,‬במאראקס (צמד כלי‬ ‫הקשה עשויים דלעות ממולאות אורז)‬ ‫ועיקר העיקרים ‪" -‬נבל המישורים"‬ ‫(‪ ,)El arpa llanera‬כלי נגינה שהביאו‬ ‫המיסיונרים הספרדים לדרום אמריקה‬ ‫לשם החינוך המוסיקלי של הנוצרים‬ ‫החדשים‪ .‬לאורך הדורות הפך הנבל‬ ‫הזה לכלי הנגינה העיקרי של ערבות‬ ‫אגן האורינוקו‪.‬‬ ‫לפני ארבע שנים‪ ,‬לקראת הופעתו הקודמת‬ ‫של קסטניידה עם הקאמרטה הישראלית‬ ‫ירושלים‪ ,‬טרח להגיע ארצה במיוחד מנכ"ל‬ ‫חברת ‪ Camac‬הצרפתית‪ ,‬המתמחה בבניית‬ ‫נבלים קונצרטיים והנותנת חסות אישית‬ ‫לקסטניידה‪ .‬בתום הקונצרט הבטיחה‬ ‫החברה כי תבנה במיוחד בעבור קסטניידה‬ ‫נבל קולומביאני ובו תוספת של ארבעה‬ ‫מיתרי קונטרבס‪ .‬בהופעה הזאת נזכה‬ ‫לראות את הנבל החדש‪.‬‬ ‫הנבל ‪ -‬כמטר ושישים אורכו ‪ -‬עשוי עץ‬ ‫ארז או אורן והוא משוח בלכה כדי לשמר‬ ‫את מלאות הצליל‪ .‬מתוחים על מסגרתו‬ ‫‪ 32‬או ‪ 33‬מיתרים מסודרים על פי עובי‬ ‫*שילוב‪ ,‬מיזוג‬ ‫‪Save‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫‪the‬‬ ‫קונצרט חגיגי לציון‬ ‫‪ 30‬שנה‬ ‫לתזמורת‬ ‫יום א' ‪30.3.14‬‬ ‫מוזיאון תל אביב לאמנות‬ ‫אלברטו חינסטרה (‪ / )1983-1916‬וריאציות קונצרטיות לתזמורת קאמרית אופ' ‪23‬‬ ‫נושא לצ'לו ולנבל ‪ /‬אינטרלוד לכלי הקשת ‪ /‬וריאציה הומוריסטית לחליל ‪ /‬וריאציה מבדחת (סקרצו) לקלרינט ‪/‬‬ ‫וריאציה דרמטית לוויולה ‪ /‬וריאציית קנוֹן לאבוב ולבסון ‪ /‬וריאציה קצבית לחצוצרה ולטרומבון ‪/‬‬ ‫וריאציה בתנועה מתמדת לכינור ‪ /‬וריאציה פסטורלית לקרן ‪ /‬אינטרלוד לכלי הנשיפה ‪ /‬מֶח ְזר (רפריזה) לקונטרבס ‪/‬‬ ‫כ‪ 22-‬דקות‬ ‫וריאציה מסיימת (רונדו) לתזמורת כולה‬ ‫א‬ ‫לברטו חינסטרה‪ ,‬מגדולי המלחינים‬ ‫הלטינו־אמריקניים והבולט במלחיני‬ ‫ארגנטינה‪ ,‬סיים את לימודיו בקונסרבטוריון‬ ‫בואנוס איירס בהיותו בן ‪ .22‬אחרי שזכה‬ ‫בפרסי הלחנה רבים וסומן כעילוי‪ ,‬החל‬ ‫לעסוק בהוראה והגיע חיש לדרגת פרופסור‪.‬‬ ‫באמצע שנות הארבעים נסע ללמוד בטנגלווּד‬ ‫שבארצות הברית וידידות נקשרה בינו לבין‬ ‫המלחין היהודי־אמריקני אהרון קופלנד‪.‬‬ ‫בשובו לארצו יסד את אגודת הקומפוזיטורים‬ ‫הארגנטיניים ולימד בכמה מוסדות אקדמיים‪.‬‬ ‫ב‪ 1970-‬זכה בתואר דוקטור לשם כבוד‬ ‫מאוניברסיטת ייל ובאותה שנה עקר‬ ‫לאירופה‪ .‬הוא נפטר בז'נבה בהיותו בן ‪.67‬‬ ‫בין יצירותיו שלוש אופרות‪ ,‬חמישה בלטים‪,‬‬ ‫יצירות סימפוניות וקאמריות ומוסיקה‬ ‫לתיאטרון ולקולנוע‪.‬‬ ‫סגנונו של חינסטרה מתחלק לשלוש‬ ‫תקופות‪ :‬את הראשונה‪ ,‬עד סוף שנות‬ ‫הארבעים‪ ,‬הוא עצמו כינה "לאומיות‬ ‫אובייקטיבית"‪ .‬הוא הלחין אז בהשפעת‬ ‫סטרווינסקי‪ ,‬ברטוק ודה־פאייה‪ ,‬וכמותם‬ ‫הירבה לשלב ביצירותיו פולקלור‪ .‬במקרה‬ ‫שלו נבע הפולקלור כמובן מן הפמפס‬ ‫הארגנטיניים שבם צמח‪ .‬את שנות החמישים‪,‬‬ ‫אחרי שהותו בארצות־הברית‪ ,‬כינה תקופת‬ ‫"לאומיות סובייקטיבית"‪ .‬בתקופה זו שיכלל‬ ‫את טכניקות ההלחנה‪ ,‬התנסה במוסיקה‬ ‫סריאלית ודודקפונית‪ ,‬ושילובי הפולקלור‬ ‫נעשו מופשטים ומרומזים‪ .‬על התקופה‬ ‫השלישית‪ ,‬מ‪ 1958-‬ואילך‪ ,‬שאותה כינה‬ ‫"ניאו־אקספרסיוניזם"‪ ,‬אמר‪" :‬אין עוד תאים‬ ‫פולקלוריסטיים ואין סימבוליזם‪ .‬כמובן‪,‬‬ ‫נותרו אלמנטים ארגנטיניים‪ ,‬כגון קצבים‬ ‫נמרצים ואובססיביים‪ ,‬פרקי אדג'ו מהורהרים‬ ‫המזכירים את שלוות רמות הפמפס וצלילים‬ ‫מאגיים‪ ,‬המנסים לתת ביטוי לאלמנטים‬ ‫המיסטיים של ארצי"‪.‬‬ ‫את "וריאציות קונצרטיות" הלחין חינסטרה‬ ‫בשנת ‪ ,1953‬ואכן התווית "לאומיות־‬ ‫סובייקטיבית" יאה להן‪ .‬בשונה מיצירתו‬ ‫המוקדמת‪ ,‬אין כאן ציטוטים ישירים‬ ‫מן הפולקלור הארגנטיני‪ ,‬אלא תחושת‬ ‫הארגנטיניות צומחת מסגנונו האישי של‬ ‫חינסטרה‪ ,‬שהאידיום העממי הארגנטיני כבר‬ ‫מוטמע בו והוא משולב בסגנון המודרניסטי‬ ‫שקנה לו בינתיים‪ .‬היצירה כתובה לשני‬ ‫חלילים‪ ,‬פיקולו‪ ,‬אבוב‪ ,‬שני קלרינטים‪ ,‬בסון‪,‬‬ ‫שתי קרנות‪ ,‬חצוצרה‪ ,‬טרומבון‪ ,‬טימפני‪ ,‬נבל‬ ‫וכלי קשת ושולט בה ספקטרום רחב של‬ ‫צבעים‪ ,‬טקסטורות ואווירות‪ :‬לפרקים היא‬ ‫ריתמית ואינטנסיבית‪ ,‬לפרקים ‪ -‬הבעתית‪,‬‬ ‫לירית וקודרת‪.‬‬ ‫חינסטרה כתב‪" :‬אני מנסה להשיג אווירה‬ ‫ארגנטינית באמצעות היסודות התמטיים‬ ‫והריתמיים שלי‪.‬‬ ‫"היצירה פותחת בנושא‪ ,‬וממנו צומחות אחת‬ ‫עשרה וריאציות‪ ,‬שכל אחת מהן משקפת את‬ ‫האופי הייחודי של הכלי המנגן בה‪ .‬הענקתי‬ ‫לכל כלי מעמד של סולן‪ .‬יש וריאציות מגַוונות‪,‬‬ ‫מק ַשטות או משכללות; ויש וריאציות שהן‬ ‫בגדר מטמורפוזה ‪ -‬בריאה מחדש של נושאים‬ ‫מיסודות הנושא הפותח"‪.‬‬ ‫הווריאציות אורכות בין חצי דקה לבין‬ ‫כמה דקות‪ .‬כמאמר המלחין‪ ,‬כל אחת‬ ‫מהן ממקדת את הקשב בכלי סולני אחר‬ ‫(או בשניים או בקבוצה) והנגינות שהעניק‬ ‫להן חינסטרה מציגות את עוצמות הכלים‬ ‫השונים‪ ,‬הוירטואוזיות שלהם ו"אישיותם"‬ ‫השונה‪ .‬התוצאה היא קונצ'רטו מענג ושנון‪.‬‬ ‫הצ'לו והנבל ‪ -‬זיווג לא תדיר ‪ -‬מציגים את‬ ‫הנושא הפותח לאט ובהבעה‪ .‬אחרי נגינת‬ ‫ביניים עגמומית בכלי הקשת הווריאציות‬ ‫מתחילות להשתרשר ונמזגות זו בזו בלי‬ ‫הפוגה‪ .‬במ ֶחזר הנבל מזווג לקונטרבס‪.‬‬ ‫הווריאציה המסיימת היא רונדו שופע‬ ‫חיים‪ ,‬ובה התזמורת כולה משמיעה‬ ‫נגינה לטינו־אמריקנית ‪ -‬מחול המלאמבו‬ ‫האהוב על הגאוצ'וס של הפמפס ‪-‬‬ ‫טעם של בית לחינסטרה‪ .‬התווים החוזרים‬ ‫במונוטוניות מייצגים רגליים רוקעות‬ ‫והבלחות וירטואוזיות וג'אזיות מבקיעות‬ ‫מרוב כלי האנסמבל‪.‬‬ A la Tierra Music from South America Avner Biron conductor Edmar Castañeda harp and Colombian harp (Colombia-USA) Yuval Shapira trumpet Gilad Dobrecky percussion 30 2013 SEASON 2014 Jerusalem / Henry Crown Hall Tuesday, January 21 2014 at 20:00 Domenico Zipoli (1688-1726) Suite in F major for trumpet, strings and continuo, arr. by Annette Lauth Karmiel / Performing Arts Center Wednesday, January 22 2014 at 20:30 Astor Piazzolla (1921-1992) Adios Nonino Kfar Saba / Sapir Auditorium Thursday, January 23 2014 at 20:30 Edmar Castañeda (1978) A la Tierra* (World Premiere) Tel Aviv / Tel Aviv Museum of Art Saturday, January 25 2014 at 20:00 Intermission Edmar Castañeda "Jesus of Nazareth" and other solo works Alberto Ginastera (1916-1983) Variaciones Concertantes for chamber orchestra op. 23 (The concert features sound amplification) *Commissioned by CAMAC Harps & Arpa y Voz Productions Program notes: Benny Hendel Design: Hagit Maimon The Israel Camerata Jerusalem Music Director and Founder: Avner Biron Advisor: Josef Bardanashvili The musicians 1st Violin Matan Dagan* Natasha Sher* Carmela Leiman** Michael Boyaner Pavel Galaganov Sophia Kirsanova Roman Yusupov *principal player **assistant principal 2nd Violin Étienne Meneri* Eduard Reznik* Michael Kontsevich Zina Levin Keren Shoshani Viola Michael Plaskov* Doron Alperin Boris Rimmer Andrei Shapelnikov Cello Yefim Eisenstadt* Marina Katz* Zvi Orleansky* Alexander Sinelnikov** Flute Esti Rofé* Bassoon Mauricio Paez* Kristijonas Grigas Oboe Muki Zohar* Ori Meiraz French Horn Alon Reuven* Bass Dmitri Rozenzweig* Genadi Litvin Honorary fellow violonist: Arnold Kobiliansky Guest musicians: Avner Geiger, flute; Ilya Shwarts, Alex Gurfinkel, clarinet; Gal Raviv/Amit Salomon, horn; Yaron Hering, trombone; Karen Phenpimon-Zehavi, timpani; Tali Glaser, harp; Andrea Hallam, viola; Oded Hadar, cello Board of Directors and Members of Association Prof. Ruth Arnon*, Chairman Jacob Aizner* Dr. Hanan Alon Shimshon Arad *Member of the board Prof. Avi Ben Basat* Prof. Shlomo Biderman Prof. Shmuel Cabilly Robert Drake Izaak Elron* Prof. Menachem Fisch* Prof. Benny Geiger* Yair Green* Prof. Moshe Hadani* Prof. Uri Karshon Raanan Kop, CPA Nissim Levy Yair Mendels Amnon Nadav Dov Shafir Baruch Shalev* Ilan de Vries Administration General Manager: Ben‫־‬Zion Shira Administrative Manager: Michael Kontsevich Producer and Librarian: Moran Magen Marketing Manager: Tamar Umansky Sales: Dagan Feder Stage Manager: Valery Aksyonov Legal Advisor: Adv. Ami Folman Accountant: Sarit Yitshaki Office: 13 HaHagana St. (HaGiv'a HaTsarfatit) Jerusalem | Tel: +972-2-5020503 Fax: +972-2-5020504 Internet: www.jcamerata.com | Email: [email protected] The Orchestra is supported by: The Ministry of Culture and Sport | The Municipality of Jerusalem The Marc Rich Foundation | and by the generous support of various donors. 30 2013 SEASON 2014 A la Tierra