עונה 31 2015-2014 המיסה הגדולה הקאמרטה הישראלית ירושלים מייסד ומנהל מוסיקלי :אבנר בירון יועץ :יוסף ברדנשוילי חברי התזמורת *נגן ראשי **משנה לנגן ראשי כינור שני אנדראה האלם* אטיין מנרי* אדוארד רזניק** אומרי צח מיכאל קונצביץ' קרן שושני כינור ראשון מתן דגן* נטשה שר* כרמלה ליימן** דניס ג'רסי רומן יוסופוב סופיה קירסנובה ויולה מיכאל פלסקוב* דורון אלפרין בוריס רימר אנדריי שפלניקוב צ'לו צבי אורליאנסקי* יפים אייזנשטדט* מרינה כץ* אלכסנדר סינלניקוב** קונטרבאס דמיטרי רוזנצוויג* אלכסנדר אוסיפנקו אבוב מוקי זוהר* אורי מירז חליל אסתי רופא* בסון מאוריציו פאז* קריסטיונס גריגס קרן יער אלון ראובן* כנר עמית כבוד :אריק קוביליאנסקי נגנים אורחים :נעמה נוימן ,חליל; לודוויג וִיזר ,דמיטרי לויטס/אבישי בן חור ,מרט גורביץ' ,חצוצרה; קרן פנפימון־זהבי ,טימפני; יזהר קרשון ,עוגב וצ'מבלו חברי העמותה וחברי הוועד המנהל פרופ' רות ארנון* ,יו"ר אבנר אזולאי יעקב אייזנר* ד"ר חנן אלון יצחק אלרון* *חברי הוועד המנהל פרופ' שלמה בידרמן פרופ' אבי בן בסט* רו"ח תלמה ברבש־קנולר פרופ' בני גיגר* עו"ד יאיר גרין* אפרת וימן גרשוני אילן דה פריס* רוברט דרייק פרופ' משה הדני* ניסים לוי יאיר מנדלס פרופ' מנחם פיש* פרופ' שמואל קבילי רו"ח רענן קופ* פרופ' אורי קרשון ברוך שלו* דב שפיר הצוות האדמיניסטרטיבי מנהל כללי :בן ציון שירה מנהל אדמיניסטרטיבי :מיכאל קונצביץ' מפיק וספרן :מורן מגן מנהלת שיווק :תמר אומנסקי מכירות :דגן פדר מנהל במה :ואלרי אקסיונוב יועץ משפטי :עו"ד עמי פולמן הנהלת חשבונות :שרית יצחקי התזמורת מודה לבנותיו של עקיבא עצמון ז"ל על השאלת הכינור בעל הצליל המיוחד שבו הפליא לנגן כאשר לא היה עסוק בהקמת המדינה. מחלקת מנויים / 1-700-55-2000 :בימים א'-ה' 17:00-09:00 משרד התזמורת :רח' ההגנה ,13הגבעה הצרפתית ,ירושלים /טל / 02-5020503 :פקס02-5020504 : כתובתנו באינטרנט / www.jcamerata.com :אימייל[email protected] : התזמורת נתמכת על ידי :משרד התרבות והספורט | עיריית ירושלים ,האגף לתרבות ומסתייעת בתורמים שונים. חפשו אותנו 31 עונה המיסה הגדולה 2015-2014 ירושלים /המינהל הקהילתי ,הגבעה הצרפתית יום ה' 12.3.15 ,בשעה ( 15:00קונצרט עם תהליך העבודה) אבנר בירון מנצח קרן מוצרי סופרן (ישראל) נועה פרנקל אלט (ישראל) ּ טרומפי טנור (שווייץ) פביו יאיר פולישוק בס־בריטון (ישראל) האנסמבל הקולי הישראלי מנהל מוסיקלי :יובל בן עוזר תל אביב /מוזיאון תל אביב לאמנות יום ו' 13.3.15 ,בשעה 13:00 מוצ"ש 14.3.15 ,בשעה 20:00 יום ב' 16.3.15 ,בשעה ( 20:00סדרת יום א') יוהאן סבסטיאן באך ()1750-1685 מיסה בסי מינור רי"ב 232 ירושלים /תיאטרון ירושלים ,אולם הנרי קראון יום ג' 17.3.15 ,בשעה 19:30 כשעתיים וחצי ,עם הפסקה בין חלק הגלוריה לחלק הקרדו חיפה /אולם רפפורט יום ד' 18.3.15 ,בשעה 20:30 זכרון יעקב /אלמא מרכז אמנויות יום ה' 19.3.15 ,בשעה 20:00 כתיבת התוכנייה בני הנדל עיצוב חגית מימון אבנר בירון /מנהל מוסיקלי ומנצח א שתקד החליט משרד התרבות והספורט להעניק פרס ע"ש אריק איינשטיין ליוצרים ישראלים שתרמו להתפתחות התרבות הישראלית לדורותיה .בין הזוכים מאסטרו אבנר בירון .להלן עיקרי הדברים שאמרה עליו ועדת הפרס: "פרופ' אבנר בירון הוא מבכירי המבצעים הישראלים בני זמננו .בשנת 1984 הקים במו ידיו את אחת התזמורות הפעילות והמצויינות בתולדות המדינה - תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים .בירון מביא עמו סטנדרטים של פרפקציוניזם ,ותחת הנהגתו וחזונו האמנותי הפכה התזמורת לשגרירה של עולם המוסיקה הקלאסית הישראלית גם מעבר לגבולות ישראל. בירון הוא מן המעודדים הגדולים של היצירה המקומית ,ובאמתחתו שלל בכורות עולמיות ליצירות שהזמין וביצע גם מחוץ לגבולות המדינה .דרך עולם הקונצרטים יצר קשרים בין ערבים ליהודים ובין תרבויות שונות .בירון קידם מאוד את מוסיקת הבארוק והביא לידי פריחת הז'אנר בישראל. כחלילן הירבה להופיע בהרכבים קאמריים וברסיטלים ,וניהל כיתות אמן רבות־ משתתפים בארץ ובחו"ל .כמורה וכמחנך העמיד דורות של חלילנים ושל מורים לחליל .בשלוש קדנציות כהונתו כנשיא האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ( )2003-1994יזם פתיחת מחלקה למוסיקה מזרחית ,הקים את התזמורת הקאמרית של האקדמיה ויסד את הפקולטה למוסיקה רב־תחומית .בירון מכהן כחבר הוועדה המתמדת של ארגון האקדמיות הגבוהות למוסיקה באירופה (.)AEC בירון ניצח על הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית ירושלים רשות השידור והסינפונייטה באר שבע ומוזמן לנצח על תזמורות ברחבי העולם .כמו כן כיהן כמנהל המוסיקלי של פסטיבלים ,ובהם "פסטיבל אבו־גוש" ו"ימי מוסיקה וטבע בגליל". תחת הנהגתו הקאמרטה הישראלית ירושלים מופיעה זה 31עונות על בימות המוסיקה בארץ ובאולמות מרכזיים של פריס ,אמסטרדם ,ברלין ,לוצרן ,באזל, ז'נבה ,מדריד ,ניו יורק ,וושינגטון ,לוס אנג'לס ,שיקגו ,אלסקה ,בייג'ין ,שנחאי, טביליסי וירוואן. צילום :גלית דויטש בירון הנהיג באופן מרשים ביותר את האקדמיה למוסיקה בירושלים ,הקים חוגים וקידם מסורות חדשות בין כותלי האקדמיה ותמך בתלמידים מצטיינים, תוך כדי המשך פעילותו האמנותית הענפה בתזמורת הקאמרטה .התמדתו ונחישותו במים הסוערים של התרבות הישראלית ראויים להערכה". את הקריירה המוסיקלית שלו החל בירון כחלילן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ובתזמורת הקאמרית הישראלית .לפני כן למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית והשתלם בניצוח באקדמיה למוסיקה בווינה ובמוצרטאום של זלצבורג .גישתו למוסיקה ולאינטרפרטציה מושפעת מהשכלתו הרחבה במוסיקה ובמדע. צילום :אנדה יואל קרן מוצרי /סופרן נועה פרנקל /אלט בתחילה למדה קרן מוצרי נגינת צ'לו; אחר כך סיימה לימודי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב; ולבסוף -תואר שני באופרה באקדמיה הלאומית של הולנד. קרן הופיעה ביצירות שֶ ל מלחינים בני זמננו ,לצד שירה באופרות של הנדל ,מוצרט ,אופנבך וסמטנה .בין הבימות שעליהן הופיעה: "לָה מ ֹונֶה" בבריסל ,האופרה הלאומית הנודדת של הולנד ,פסטיבל הסתיו בפריס ,פסטיבל הולנד באמסטרדם ,פסטיבלי אוטרכט וברצלונה ופסטיבל "סאקרו ּם ְּפרוֹפָ נו ּם" בקרקוב. באחרונה היתה "היא" באופרה להט מאת הצרפתי פסקל דו ּסאפֶ ן בפסטיבל אקס־אן־פרובנס" ,ויטה" בבכורה העולמית של האופרה ליל שימורים מאת ההולנדי קלאס דה פריס" ,אישה צעירה בלילה" בבכורה העולמית של האופרה הודות לעיניי מאת האיטלקי אוסקר ביאנקי ,וסופרן באל תוך הגבעה הקטנה מאת האנגלי ג'ורג' בנג'מין. כמה מן התפקידים הללו נכתבו בעבורה. במוסיקה קונצרטית הופיעה עם אגודת באך ההולנדית בניצוח ריצ'רד ִאיגָר ויוֹס וָן וֶלְ ְדהוֹבֶ ן ,עם תזמורת ֶרזִ ידֶ נְצִ י בניצוח יאפ וָן זְ ווֶדֶ ן ,עם אנסמבל אַ סְ קוֹ/שנברג בניצוח ריינ ֶּברט דה לֵאו ּ ואטיין סיבנס ,עם הפילהרמונית של רדיו הולנד בניצוח פטר אֶ ְטווֶש ועם אנסמבל "מוזיק־פבריק" בניצוחו של דניאל רויס .כמבצעת מבוקשת של מוסיקה עכשווית עבדה ברחבי אירופה עם המלחינים קאיה סאריאַ הוֹ ,סטיב רייך ,לואי אנדריסֶ ן ומישל ון דר אָ ה. זו הופעתה הראשונה עם הקאמרטה הישראלית ירושלים. נועה פרנקל היא זמרת ישראלית ובינלאומית המתגוררת בהולנד. היא שרה עם תזמורות פילהרמוניות וסימפוניות ובהרכבי בארוק, באופרות ובהופעות מוסיקה בת זמננו. באחרונה הופיעה בדיקסיט דומינוס של הנדל עם מקהלת הרדיו הפלמי ,בתהום של פרנקו דוֹנטוֹני בCasa da Musica- בפורטו ,בפרומתיאו של לואיג'י נונו בלה סקאלה במילנו ,בפריס, בפרנקפורט ,בווינה ובלוצרן ,בשיר על הארץ של מאהלר עם הסימפונית של מולוֹז ,צרפת ,וברקוויאם של ורדי בלובליאנה. נועה פרנקל הופיעה עם אנסמבלי בארוק ידועים" :לֶ'זָר פלוֹריסָ ן" הצרפתי" ,אֶ לימָ ה" השווייצי ואנסמבל הבארוק של אוטרכט. היא יסדה את "חמישיית קַ סיו ּ ֵֹפאָ ה" ועמה הקליטה את כל ספרי המדריגלים של גֶ'זו ּאלדוֹ .היא גם מבצעת מוערכת של מוסיקה מודרנית ומופיעה בתחום זה עם "אנסמבל מודֶ רן" מפרנקפורט, "אנסמבל ֶרשֶ ְרש" מפרייבורג" ,אנסמבל שנברג" מאמסטרדם, ֹנטמפורן" מפריס. ֶ "קלַנגפוֹרו ּם" של וינה ו"ל'אנסמבל אֶ נטרקו בישראל הופיעה פעמים מספר עם "אנסמבל המאה ה ."21-עד לא מכבר הייתה הסולנית של "אנסמבל מַ רטֶ ן אלטנה" ()MAE מאמסטרדם ,ואיתו הופיעה באירופה ,בארצות הברית וביפן. נועה פרנקל יצרה מופע יחיד ושמו "הבדידות בעידן כלי התקשורת ההמוניים" ,בו ארוגות הלחנות בנות זמננו עם יצירות מאהלר ופרסל. עד כה הוצג המופע בישראל ובספרד והופעות נוספות מתוכננות להתקיים השנה בהולנד. פאביו טרומפי /טנור ה י איר פולישוק ,יליד ישראל ,השלים לימודי תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים .שירה למד אצל מרינה לויט וניצוח -אצל מנדי רודן ואבנר בירון .את התואר השני השלים במכללת טריניטי־לאבאן למוסיקה ולמחול בלונדון .מורו לשירה שם היה הבריטון עומָ ר ִאיבּרהים. פולישוק שר עם הפילהרמונית הישראלית ,הסימפונית הישראלית ראשון לציון ,תזמורת הבארוק ירושלים ,אנסמבל בארוקדה, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית ,הסינפונייטה באר שבע, סימפונט רעננה ,אנסמבל אנטיק ,התזמורת והמקהלה הקאמרית של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ,מקהלת עדי וזמרי מורן. הוא היה חבר באנסמבל סולני באך הישראלים והוא חבר ב"מיתר אופרה סטודיו" שליד האופרה הישראלית. פולישוק גילם את פיגרו בנישואי פיגרו למוצרט בפסטיבל בפרוּגָ'ה ,את לפורלו בדון ג'ובאני עם סדנת האופרה המוסיקה ּ ֶ "קו־אופרה קוֹ" בלונדון ובהפקת האופרה הישראלית ,התפקיד הראשי בדון ג'ובאני מאת מוצרט עם האקדמיה למוסיקה בתל אביב ואֵ ניאס בדידו ואניאס מאת פרסל עם תזמורת בארוקדה .הוא שר בהזמרת הקרחת מאת ישראל שרון ובהרמאי מאת מנחם אבידום. עם אנסמבל קפריזמה שר את סרנדה אופוס 24מאת שנברג .הוא השתתף במתיאוס פסיון ובמיסה הגדולה של באך ,בסימפוניה התשיעית של בטהובן וברקוויאם של פורה. זו הופעתו הראשונה עם הקאמרטה הישראלית ירושלים. צילום :מקסים ריידר טנור השווייצי פאביו טרומפי קנה את ראשית השכלתו בציריך. באוניברסיטה למד ספרות אנגלית ובקונסרבטוריון שירה .אחר כך נסע להולנד ,ובקונסרבטוריון סוֶלינק באמסטרדם למד שירה אצל מרגרט הוניג .בה בעת השתתף בכיתות האמן של אנתוני רולף ַרדיאֵ ן ,או ּד ֹו ַריינֶמָ ן ,רודולף יָנסֶ ן ורוג'ר ויניוֹל. ג'ונסון ,כריסטוף ְּפ ֵרג ִ ב 2004-השלים את התואר השני במקצועות האופרה והיה לחבר ב"אופרה סטודיו נדרלנד" באמסטרדם. בינתיים שב טרומפי לציריך ,ומעונה 2012/13הוא משמש טנור בבית האופרה של העיר ,שם גילם את ההגאי בההולנדי המעופף של וגנר ,ג'ים הוקינס באופרת הילדים אי המטמון מאת המלחין הגרמני בן זמננו פרנק שווֶמֶ ר ואוֹרוֹנטֶ ה באופרה אלצ'ינה של הנדל. בשנים האחרונות גילם טרומפי את פֶ רנדו בכך עושות כולן של מוצרט עם הקאמרטה הישראלית ירושלים ,הופיע בתפקיד האוונגליסט ביוהאנס פאסיון של באך בהפקת תזמורת המאה ה,18- השתתף במיסה לעתות מלחמה של היידן עם הקאמרית ההולנדית, גילם את טמינו בחליל הקסם של מוצרט בפסטיבל ספ ֹולֶטו בארצות הברית ,הרועה באדיפוס רקס של סטרווינסקי בציריך, קמי בהאלמנה העליזה של להר בננסי ,אַ ֵליָה במבית המתים של ינאצ'ק בבזל ,פאן בלה קליסטו של קַ וואלי בז'נבה ,הפרזיט ִאירו בשובו של אוליסס למולדתו מאת מונטוורדי בקלן והטנור ברקויאם הברלינאי של קורט ווייל בציריך. יאיר פולישוק /בס־בריטון האנסמבל הקולי הישראלי מ אז נוסד האנסמבל הקולי הישראלי* בידי יובל בן עוזר בשנת ,1993כבש את מקומו כגוף הקולי המקהלתי הקאמרי המוביל בישראל. האנסמבל מורכב מזמרות ומזמרים מקצועיים ,הוא מופיע במיטב האולמות והפסטיבלים בארץ וזוכה להצלחה בקרב הקהל ,המבקרים ואנשי המקצוע .רפרטואר האנסמבל משתרע ממוסיקת ימי הביניים ועד למוסיקה בת זמננו ובכלל זה יצירות אוונגרדיות והקלטות פס־קול לסרטים. מנצחו ומנהלו המוסיקלי של האנסמבל, יובל בן עוזר ,הוא בוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים ובית הספר למוסיקה באוניברסיטת אינדיאנה שבארצות הברית. כמנצח אורח ניצח על כל התזמורות החשובות בישראל ועל תזמורות באירופה ובדרום אמריקה .בן עוזר מרבה לשתף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית .כמנצח המקהלה עבד בקונצרטי הפילהרמונית תחת שרביטיהם של גדולי המנצחים בעולם :זובין מהטה, ג'יימס לוויין ,דניאל בארנבוים ,אנטוניו פפאנו ,דניאל אורן וג'וזפה סינופולי. בן עוזר משמש גם כמנהל המוסיקלי של מקהלת הקיבוץ הארצי והוא יועץ ומרצה מבוקש בתחום השילוב בין מוסיקה לעבודת צוות וניהול. האנסמבל הקולי הישראלי מופיע עם התזמורות המובילות בישראל ובהן הפילהרמונית הישראלית ,הקאמרטה הישראלית ירושלים ,התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ,תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית והסימפונית ראשון לציון .לצד ההופעות תחת שרביטו של בן עוזר ,האנסמבל מופיע עם מנצחים מן השורה הראשונה בעולם :פרידר ברניוס ,ג'ון ּפו ּל ,אנדרו פארוט ואנתוני רו ּלי. האנסמבל משתתף באורח קבוע בסדרות קונצרטים בערים הגדולות בארץ והוא נטל חלק בביצועי בכורה בפסטיבל ישראל, ביניהם רבי אמנון ממגנצה מאת רון וידברג ומשורר בניו יורק מאת דורי פרנס .כמו כן הוא משתתף בפסטיבלים בינלאומיים בגרמניה ,לוקסמבורג ,סרדיניה ,סלובניה, פורטוגל ,צרפת וקוריאה .האנסמבל זכה בפרסים ראשונים בתחרויות בינלאומיות למקהלות במלטה ( ,)1998בספרד ()2000 ובבלגיה ( .)2001לאנסמבל סדרות קונצרטים בתל אביב ,בירושלים ,בחיפה, ברעננה ובמודיעין. זמרי המקהלה סופרן ראשון :אדוה רודיס ,טליה דישון, נאוה סהר ,נעמי בריל אנגל ,עטר דוד. סופרן שני :אירה קלכמן ,דפנה זהבי, נועה דורון ,עפרה הורוביץ. אלט :אביבית הוכשטטר ,הדס דהרי ,עדית ביגל ,ערה גבעוני ,תמר לנדסברג־יקרביץ'. טנור :אוֹרי ֶּבצ’קו ,אליאב לביא ,גבריאל גו ּלר ,טל קוך ,עודד עמיר ,תום קולמן. בס :דניאל פורטנוי ,יואל סיון ,מתן גובר, נתנאל בס ,עוז וייס ,פיטר סימפסון, קדם ברגר ,רונן רביד. *תחת השם "האנסמבל הקולי החדש" צילום :ליאור שוסטוב יוהאן סבסטיאן באך ( / )1750-1685מיסה בסי מינור (הגדולה) רי"ב 232 י ראת הכבוד שבה מתייחס עולם המוסיקה אל המיסה בסי מינור של באך מתמצית יפה בסופרלטיב שיצא ב־ 1818תחת ידו של המו"ל השווייצי הנס גאורג ֶנגֵלי" :הנה יצירת האמנות הגדולה של כל הזמנים ושל כל הלאומים". המילה מיסה ,הקשורה בתודעתנו בהתייחדות ובהתעלות רוחנית ,נגזרת מהכרזה פרוזאית למדי בסיומו של הטקס. *" ,"!Ite, missa estמכריז הכומר" ,לכו, שלוחה היא*" .והנה ,בתום המיסה הזאת לא אמר איש מעולם לקהילה דתית כלשהי את המשפט הזה ,והדבר מעניין ,כפי שמסבירה עדה ברודסקי בראש מאמרה ב"ספר הליטורגיקה"**" :המיסה בסי מינור, בממדיה הכבירים ובתכניה המורכבים, חורגת באופן קיצוני ממתכונת החיבור הליטורגי; את שילובה בתפילה אין כלל להעלות על הדעת". וכך המאמר ממשיך" :חמשת חלקי המיסה בנויים מ 24-פרקים ,כל אחד ייחודי במבנה, במרקם ,בתזמור ,ברעיונות המוסיקליים ובמסר הרוחני .ברור שבהלחנתה ובהרכבתה של יצירה זו לא כיוון באך להשמעתה כמִ קשה אחת .קרוב להניח שלפנינו מעין צוואה :כשם שב'אמנות הפוגה' אמר את מילתו האחרונה על הצורה המוסיקלית אשר לה נועד החיבור ,כך ריכז במיסה בסי מינור את ּ הפוֹריוֹת והעמוקות בהשראות שצורה היסטורית־מונומנטלית זו ,המיסה, הפיחה בו ברבות השנים". התגשם ב .)1736-עדיין אין זה מסביר מדוע עמל באך על הרחבת המיסה ושידרוגה עד קרוב למותו .והמאמר ממשיך: "ברבות השנים? אכן כן ,לידתה של היצירה משתרעת על לא פחות מ 25-שנים .עבודת היצירה המושקעת בה היא רק מקצתה עבודת הלחנה ,ואילו חלק אחר הוא מעשה מרכבה :איסוף ,סינון ,בחירה ושיפוץ של חיבורים קיימים ושתילתם בתוך המארג. לדוגמה :חלק הסַ נקטו ּס הולחן כחיבור עצמאי לתפילת חג המולד בכנסיית תומס בלייפציג ב ,1724-ורק בזמן כלשהו בין 1746ל 1748-בחר באך לשבץ אותו במיסה הגדולה בסי מינור". "וכאן אנו מגיעים להיבט השני ,ה"רוחני" יותר של שאלת המניע .אנו משערים ,כי בהשתקעותו במסורת המפוארת ,שבה יצרו רבי־אמנים נערצים עליו -כפלסטרינה - יצירות מופת מופלגות ,התעלם באך במתכוון מן המחיצה בין נוצרים לנוצרים [והפגין] "אני מאמין" דתי־מוסיקלי ,אשר רב בו המאחד מן המפריד .לא הקנטור דיבר פה ולא קומפוזיטור החצר ,אלא היוצר הגדול והמאמין הגדול ,ש'כתב למען הנצח'". "מה ראה קַ נטוֹר פרוטסטנטי להלחין מיסה קתולית? הלא רק החלקים קיריֶה ,גלוריה וסנקטוס משותפים לשתי הכנסיות ,בעוד הק ֶרדו והאגנוס דֵ אי הוצאו מן התפילה ְ הפרוטסטנטית בגזרת מרטין לותר. לתשובה על שאלה זו שני היבטים :היבט 'פרגמטי' והיבט 'רוחני'". ההיבט הפרגמטי -לפי ברודסקי -מסתכם בכך שבאך לא רווה נחת מתנאי עבודתו בכנסיית תומס בלייפציג .הוא קיווה ,על כן, באמצעות הלחנת מיסה קתולית ,לשכנע את הנסיך הקתולי של סכסוניה ,יושב דרזדן, למנותו לקומפוזיטור חצר (דבר שאומנם *כלומר ,המִ נחה שלוחה ,סיימנו בזה. **"ספר הליטורגיקה ,מילים לצלילים" ,בעריכת עדה ברודסקי ,הוצ' כרמל .2013הקאמרטה מודה לאַ ילה גורן ולליאת פרידלנדר ,בנותיה של עדה ז"ל ולמוציא לאור ישראל כרמל על הרשות להשתמש במאמר -אם בציטוט ישיר ואם בפרפרזה -וכן בתרגומה של עדה של הטקסט הלטיני. תודה גם לסמדר כרמי־גיברמן ,שותפה בחיבור המאמר ,על עזרתה. להלן תיאור תמציתי של היצירה על חמשת חלקיה קיריֶה באך מייחד לכל אחת משלוש הקריאות לרחמים שבחלק פרק מוסיקלי משלו. אדון רחם :קריאת תחנונים רבת־עוצמה של גוף המבצעים כולו ,ואז התזמורת פותחת בהשמעת פוגה -הארוכה מכל מה שכתב באך אי־פעם -העוברת מן התזמורת אל קולות המקהלה בזה אחר זה .נושא הפוגה הוא קו פוליפוני המכיל מוטיב של אנחה. יש הרואים בפיתוליו הכרומטיים ביטוי לשפלות רוח האדם המתחנן לרחמים. המושיע רחם :דואט לשתי זמרות סופרן בליווי שני כינורות באוניסונו המתווים קו מלודי משלהם ובסו קונטינואו :ביטוי כשעתיים וחצי כולל הפסקה לרחשי הדבקות והרוך ׁ ֶש ׁשֵ ם המושיע מעורר בלב המלחין המאמין. אדון רחם :פוגה דו־נושאית בארבעה קולות, שבה התזמורת מ ַגבּה את קולות הזִ מרה. הנושא הראשון מינורי והשני מז'ורי ,והם בנויים מצלילים סמוכים ,בניגוד לנושא הקיריֶה הראשון ,הבנוי על מרווחים גדלים והולכים .המצוקה המובעת בנושא המינורי מְ ַשוֶּה לבקשת הרחמים דחיפות עליונה. גלוריה רה מז'ור שולט כאן ,המז'ור היחסי של סי מינור .המז'וריות יאה לחלק ששמונת פרקיו אומרים זוהר ורון. תהילה לאל במרומים :מזמור תהילה מפי חמשת קולות המקהלה .עם רדת המבט אל הארץ ,האווירה מתעדנת :חלילים ואבובים באים במקום תופים וחצוצרות וקולות הסופרן מסתלסלים מעל למארג הצלילי. הנעימה הפסטורלית הופכת נושא של פוגה ,וזה ,חג עם נושא פוגלי שני ("לבני אדם דורשי טוב") בחגיגת קונטרפונקט. נהללך :דו־שיח בין הסופרן השני לבין הכינור .קול הזִ מרה מציע גרסה מקושטת של תפקיד הכינור. ניתן לך תודה :קולות המקהלה והחצוצרה נבנים זה על גב זה כפוגה דו־נושאית. כמלאכי סולם יעקב ,צלילי הנושא הראשון עולים מעלה ובדרכם הם משתרגים בצלילי הנושא השני ,היורדים מטה .שלא כמו בפוגה רגילה ,שבה קול אחד מזדמר כולו ואז הקול השני צץ ,בפוגה הצפופה הזאת הקול השני קוטע את דברי הראשון ,כביכול "עוד זה מדבר וזה בא" .באך שאל את הפרק מקנטטה ומפוגה* של עצמו ,והעובדה שבחר לשלב את המוסיקה הזאת פעמיים, גם כאן וגם בפרק "תן לנו שלום" החותם את היצירה כולה ,מראה כי הייתה יקרה לליבו וכי ידע את גודל כוחה. עם רוח הקודש :מיד ברצף ,במרץ ובשצף ,המקהלה מריעה בפוגה צוהלת ובקולורטורות רב־קוליות עולזות. הפסקה קרדו ֵ אלוהים אדוננו :חליל אובליגטו (כלי ליווי בעל חשיבות מיוחדת) משלים את הדואט לכלל שילוש .קולות הזִ מרה עוקבים זה אחר זה בחיקוי צפוף ,ובהתחברם לשיר יחד ,הם מדגישים את האחדות־מתוך־שונו ּת של האב והבן. באך הכניס שינויים קלים בסדר רכיבי הטקסט*** ,וכך תיאור הצליבה התמקם הקרדו ,שהוא מצדו אמצע ֵ בדיוק באמצע המיסה .ועוד רמז מיסטי :הערך הגימטרי של Credoהוא ,43ו 43-פעמים המילה מופיעה בחלק. הנושא עוונות העולם :כרצף המילולי הקושר פרק זה לקודמו ,כך גם הרצף הצלילי :פרק ִאטי בסי מינור מתפתח ,אולי הנוקב ביצירה כולה** :נושא נוגע ללב בשירת המקהלה ,קווים רכים ונפתלים בחלילים וקולות אנחה בוויולות. אני מאמין :פוגה שנושאה לקוח מן המורשת הגרגוריינית .קולותיה שבעה: חמישה קולות מז ַּמרים ושני קולות כינור, והבס ה ֵכּלי "צועד" תחתם במקצב מונוטוני, כמעיד על אמת נצחית ,האמת שמביע כאן באך :כי האל אחד ועולמו אחד ,אך הגיוון רב ,משולב והרמוני .במשך הטקסט נושא פוגלי חדש**** צץ ,תחילה בבס ואז בקולות הגבוהים. היושב לימין האב :אבוב ד'אמורה לירי וכלי קשת קצובי־משיכות מלווים את האלט בתחינה ,המשך לפרק הקודם. כי אתה לבדך קדוש :הוד מבע הבס בלוויית קרן וצמד בסונים ,מכו ּון אולי כמחווה לנסיך הקתולי פרידריך אוגוסט, אשר לו היצירה מוקדשת. ובאדון אחד :המעבר מן האמונה באב לאמונה בבן מלו ּוה בשינוי אווירה ,מן המריע לרוגֵע .שירת קנון צמודה בין סופרן לאלט הופכת כמעט־אחדות ואחר כך אחדות ממש. את הירידה מן השמיים מסמל *קנטטה מס' " 29נודֶ ך ,אלוהים" והפוגה לעוגב ברה מז'ור. **לקוח מפתיחת קנטטה מס' " 46הביטו וראו" מ ,1723-שנת באך הראשונה בלייפציג. ***עוד דבר המעיד כי לא לפולחן כנסייתי נועדה היצירה. **** לקוח מקנטטת באך מס' " 71אלי ,כשמך ,כן תהילתך". ארפג'ו (אקורד שבור) היורד מן הכינורות ֶּ דרך שאר כלי הקשת ועד לבסו קונטינואו ובִ סְ ִטייה אל המינור ,המרמזת אולי על אפלוליות הארציות. והיה לבשר :רוח של מיסתורין שוֹרה על הפרק הזה ,המאופיין בקו היורד של הכינורות בזוגות של חצאי טונים. כל אחד מצלילי המנגינה יוצר דיסוננס עם צלילי הכינורות ,ואחריו -קונסוננס ,כתנועה גלית בלתי פוסקת של מתח והרפיה. אלברט שווייצר שומע בצלילים האלה את רוח הקודש המרחף בעולם ומחפש לו משכן אנושי .עם מילות הסיום של הפרק הכיוון משתנה מירידה לעלייה .התהליך נשלם: ישוע היה לאדם. ואף נצלב למעננו :קינה מכמירת לב על צליבת ישו בנויה על דרך השאקון :תבנית בס חוזרת ומעליה סדרת וריאציות .תנועת בס כרומטית יורדת חוזרת 13פעמים. התנועה מוכרת לנו כביטוי מוסכם של כאב ביצירות הבארוק ,לרבות של באך עצמו. הפרק שאול מן הקנטטה מס' " 12בכי ,קינה ונהי" ,שבה תנועת הבס חוזרת 12פעמים. באך הוסיף כאן את הפעם ה 13-במעבר חרישי ממי מינור לסול מז'ור ,אחד מרגעי ההתעלות המפעימים ביצירה .זהו לב ליבה הקרדו הוא האמצעי ֶ של המיסה .הבה נזכור: בחמשת חלקי המיסה ,ושלושת הפרקים ,5 ,4ו 6-הם האמצעיים בחלק והם שיא הדרמה :ירידה והתגשמות ,צליבה וקבורה, תחייה ועלייה. וביום השלישי :המפנה החד מאבל לשמחה מבוטא בחגיגה עממית צוהלת בליווי תופים וחצוצרות .קו הבס משנה כיוון מירידה לעלייה ,והתחלפות חוזרת ונשנית יש בין שירת המקהלה לבין נגינות ביניים של התזמורת. וברוח הקודש :ושוב שינוי באווירה - מצהלה לשלווה פסטורלית המובעת על ידי שילוש :שני אבובי ד'אמורה העוטרים את קול הבס .השילוש מבוטא גם במתכונת התלת־חלקית ובסולם לה מז'ור בעל שלושת הדיאזים. הקרדו הוא ֶ מודה אני :פרק הסיום של פוגה כפולה בחמישה קולות בפה־דיאז מינור אפלולי .שורת הטקסט הראשונה מולחנת כקנטוס גרגוריאני ,בקנון בין זמרות האלט לזמרי הבס .הציפייה לתחיית המתים מבוטאת בשתי דרכים :ההאטה הדרמטית לאדג'ו נמוך־הצלילים מביעה את כובד המוות ,ותרועת החצוצרה ברה מז'ור במהירות מופלגת -את חדוות התחייה ואת אושר חיי הנצח .המעבר מן המוות לחיים נעשה בהדרגה ,בשורת אקורדים מוקטנים, שכל אחד מהם מפתיע בהיפתחו לאקורד שונה מקודמו .יש הממשילים את המעבר הזה למטמורפוזה הפלאית של הזחל מגולם לפרפר. סַ נקטו ּס את החלק הזה הלחין באך בשנת 1724 כחיבור עצמאי לתפילת חג המולד בכנסיית תומס הקדוש ,והִ נֵה ,כעבור יותר מעשרים שנה ִשלב ֹו במיסה שלפנינו. קדוש ,קדוש ,קדוש :כל רעיון מוסיקלי חוזר בפרק הזה שלוש פעמים וגם כל פעמה מתחלקת לשלוש .ב"מלוא השמיים והארץ כבודו" מתפרצת פוגה בשישה קולות, תופעה נדירה אצל באך .במספר שש יש אולי רמז לתיאור ישעיהו הנביא" :שרפים עומדים ממעל לו ,שש כנפיים ,שש כנפיים לאחד ".המספר שש ,כפולת שלוש ,מסמל כמובן -כמו החזרה המשולשת על המילה "קדוש" ,הלקוחה דווקא מן היהדות -את השילוש הקדוש .וגם בתזמור שלשות: חלילים ,אבובים ,הבסים של כלי הקשת, קולות הנשים והגברים -כולם שלשות .הפרק שואב את כוחו המצלולי מתנועת הבס ,אשר בשלווה המלכותית של רבעים שווים ,בצעדי אוקטובות עולים ויורדים ,חוצֶ ה מרחבים בין תחתיות ארץ למרומי רקיע. הושע־נא במרומים :הפרק כתוב למקהלה כפולה ,קרוב לוודאי בהשראת מילות ישעיהו "וקרא זה אל זה ואמר" ,הנחשבות ליסוד שירת המענה בכנסייה .הקטע התזמורתי שבו הפרק מסתיים מעלה עוד את התרוממות הרוח. ברוך הבא :כנהוג ,הפרק בנדיקטוס נמנה עם פסגות הנועם המלודי וההרמוני של המיסה .הכינור או החליל אובליגטו עוטר את קו המנגינה היפה של הטנור הסולן ואף זוכה לקטעים קונצרטיים משלו ,בפתיחת הפרק ובסיומו .באריה הזאת המיסה נפרדת מן הסולם סי מינור. הפרק הושע־נא במרומים מובא שוב. אגנו ּס (או :אניו ּס) דאי שה האלוהים :אריה נפלאה זו ,הלקוחה מן הקנטטה מס' " 11הללו אֵ ל בממלכותיו", תופסת במיסה הזאת ,במבעה העמוק והחדור עצב ,מקום דומה לזה של אריית האלט "רחם נא" במתאוס פסיון .האריה כתובה בסולם החריג סול מינור .הקו הקטוע של הבסו קונטינואו פותח בצלילים המזכירים את הלחן הגרגוריאני של ה"דיאֶ ס אירה" .במנגינה מתרחשים שינויי כיוון ֶ מפתיעים ,המורים על מעין התפוררות, המכינה אותנו להתלכדות מחדש ולהתגבשות בפרק המסיים "תן לנו שלום". תן לנו שלום :המזמור הארכאי מתוך הקנטטה מס' " 29נודֶ ך ,אלוהים" שבחר בו באך לשם הפרק "ניתן לך תודה" ,מובא עתה בשנית ,ברה מז'ור היחסי של הסי מינור שהמיסה מוכתרת בו ,ובפוגה כפולה. היצירה הַ ַּכבּירה מייחלת לשלום. עמותת ידידי הקאמרטה הישראלית ירושלים מזמינה אתכם לאירוע הגאלה השנתי יום שישי 24.4.2015 ,בשעה / 11:30אֶ למא ,מרכז אמנויות ומלון יוקרה /זכרון יעקב ,רח' יאיר 1 האירוע ייפתח בבראנץ' עשיר ולאחריו קונצרט הקאמרטה הישראלית ירושלים אבנר בירון מנצח • שלומי שבן אורח מיוחד תכנית מגוונת ומהנה זאת הדרך שלכם לעזור לקאמרטה הישראלית ירושלים להמשיך בדרך המצוינות וליהנות מחוויה מענגת באולם הקונצרטים החדש והמרשים של אֶ למא בזכרון יעקב מחירי הכרטיסים ₪ 500 ,₪ 1000 :ו.₪ 300- הכרטיסים יזַכו את קוניהם בקבלה על תרומה לפי סעיף 46לפקודת מס הכנסה (פחות ₪ 100לכרטיס) צילום :גלית דויטש ,דודי חסון כרטיסים באתר www.jcamerata.com בקופת הקאמרטה1-700-55-2000 : או בטלפון מיוחד לגאלה( 052-2826753 :יוליה) הקונצרטים הבאים על אהבה וקפה איור :מתוך ספר איורים של זאב רבן לשיר השירים1922 , אבי אוסטרובסקי מנצח עינת ארונשטיין סופרן • קרן הדר סופרן דוד פלדמן קונטרה טנור • איתן דרורי טנור יאיר פולישוק בס־בריטון אלה מילך־שריף "שחורה אני ונאוה" פנטזיה עפ"י "שיר־השירים" לסופרן ,לקונטרה טנור ,לטנור ,לבס ולאנסמבל נגנים גיום ל ְֶקה אדג'ו לשלישייה ולתזמורת כלי קשת יוהאן סבסטיאן באך "קנטטת הקפה" לסופרן ,לטנור ,לבריטון ולתזמורת ,רי"ב 211 ירושלים :תיאטרון ירושלים ,אולם הנרי קראון יום ג' 14.4.15 ,בשעה 20:00 תל אביב :מוזיאון תל אביב לאמנות יום ו' 17.4.15 ,בשעה 13:00 מוצ"ש 18.4.15 ,בשעה 20:00 יום א' 19.4.15 ,בשעה 20:00 כרמיאל :היכל התרבות יום ב' 20.4.15 ,בשעה 20:30 מנוחה נכונה אנדרס מוסטונן מנצח • פרופ' שלמה בידרמן מרצה יונית שקד גולן אלט • דוד פלדמן קונטרה טנור אנדריי שפלניקוב ויולה באך האריה "בואי ,שעת מוות מתוקה" מתוך קנטטה רי"ב 161 באך האריה "ברוך בואך! ככה אומָ ר" מתוך קנטטה רי"ב 27 באך האריה "איך בשמחה מסרה נפשה" מתוך קנטטה רי"ב 198 יוהאן כריסטוף באך הקנטטה/הקינה "לו ּ אך דֵ י מים לי היו" פרטוש "יזכור" לוויולה ולתזמורת תיאודורקיס הבלדה על מאוטהאוזן תל אביב :מוזיאון תל אביב לאמנות ,אולם אסיא יום ו' 1.5.15 ,בשעה 11:00 ירושלים :תיאטרון ירושלים ,אולם הנרי קראון יום ו' 8.5.15 ,בשעה 11:00 להתמודדות עם המוות פנים רבות וביטויים עזים ביצירה האנושית .יש הכמהים אל נצחיותו ,יש המשגיבים את הפאתוס שבו ,ויש המקוננים על הבלות חדלונו .שלמה בידרמן הוא פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב וסגן נשיא המכללה האקדמית תל אביב יפו. 232 מיסה בסי מינור (הגדולה) רי"ב/ )1750-1685( יוהאן סבסטיאן באך Quī tollis peccāta mundī, Suscipe dēprecātiōnem nostram. Aria: alto with oboe d'amore obbligato Quī sedēs ad dextram Patris, Miserēre nōbīs. Aria: bass with corno da caccia obbligato Quoniam tū sōlus Sānctus, Tū sōlus Dominus, Tū sōlus Altissimus, Jesū Christe. Chorus Cum Sānctō Spīritū In glōriā Deī Patris. Amen. Intermission Credo Chorus Credō in ūnum Deum, Patrem omnipotēntem, Factorem coelī et terræ, Vīsibilium omnium et invīsibilium. Duet: Soprano and Alto Et in ūnum Dominum Jesum Christum, Fīlium Deī unigenitum, Et ex Patre nātum Ante omnia sæcula. Deum de Deō, Lūmen de lūmine, Deum vērum de Deō vērō. קיריה מקהלה . ַרחֵ ם,אָ דוֹן שתי זמרות סופרן:דואט . ַרחֵ ם, ַהַ ּמ ֹו ִש ׂיע מקהלה . ַרחֵ ם,אָ דוֹן גלוריה מקהלה ְּתהִ ּלָה לָאֵ ל ַּבמְ רוֹמִ ים ו ּבָ אָ ֶרץ ׁ ָשלוֹם .לִבְ נֵי אָ דָ ם דו ְֹר ׁ ֵשי טוֹב סופרן בליווי כינור אובליגטו:אריה , נְבָ ֶרכְ ָך,נְהַ ּלֶלְ ָך . נְרוֹמֶ מְ ָך,ַנע ֲִריצְ ָך מקהלה נ ּ ִֵתן לְ ָך ּתוֹדָ ה .ְ ּכר ֹב ִּתפְ אַ ְר ְּת ָך סופרן וטנור:דואט בליווי חליל אובליגטו ,אֱ לֹהִ ים אֲ ד ֹונֵנו ּ הַ ּמ ֹול ְֵך ַּב ּׁ ָשמַ יִם .הָ אֵ ל הָ אָ ב הַ ּכ ֹל־ ָיכ ֹל , הַ ֵּבן ׁ ֶש ּנ ֹולָד יָחִ יד, הָ אָ דוֹן,אַ ּ ָתה . הַ ּמו ׁ ִֹשיעַ הַ ְּמרוֹמָ ם, ַי ֵׁשו ּע , ֵש ׂה הָ אֵ ל,ּ אֱ לֹהִ ים אֲ ד ֹונֵנו ,ֶּבן הָ אָ ב מקהלה ,הַ ּנ ֹו ֵש ׂא עֲווֹנוֹת הָ ע ֹולָם .ּ ַרחֵ ם עָ לֵינו Kyrie Chorus Kyrie eleison Duet: 2 sopranos Christe eleison Chorus Kyrie eleison Gloria Chorus Glōria in excelsīs Deō. Et in terrā pāx Hominibus bonæ voluntātis. Aria: soprano with violin obbligato Laudāmus Tē, benedīcīmus Tē, Adōrāmus Tē, glōrificāmus Tē. Chorus Grātiās agimus Tibī Propter magnam glōriam Tuam. Duet: soprano and tenor with flute obbligato Domine Deus, Rēx coelestis, Deus Pater omnipotēns. Domine fīlī unigenite, Jesū Christe Altissime. Domine Deus, Agnus Deī, Fīlius Patris, Chorus Quī tollis peccāta mundī, Miserēre nōbīs. הַ ּנ ֹו ֵש ׂא עֲווֹנוֹת הָ ע ֹולָם, ׁ ִשמְ עָ ה ּ ַתחֲנוּנֵינו ּ. אריה :אלט בליווי אבוב ד'אמורה אובליגטו ֹשב לִ ימִ ין הָ אָ ב, הַ יּו ׁ ֵ ַרחֵ ם עָ לֵינו ּ. אריה :בס בליווי קרן יער אובליגטו ִ ּכי אַ ּ ָתה לְבַ ְּד ָך קָ דו ֹׁש, אַ ּ ָתה לְבַ ְּד ָך אָ דוֹן אַ ּ ָתה לְבַ ְּד ָך עֶ לְ יוֹן, י ֵׁשו ּעַ הַ ּמו ׁ ִֹשיעַ . מקהלה קּ עִ ם רו ּחַ הַ ֹדֶ ׁש, ְ ּב ִתפְ אֶ ֶרת הָ אָ ב הָ אַ ל, אָ מֵ ן. הפסקה קרדו מקהלה אֲ נִי מַ אֲ מִ ין ְ ּבאֵ ל אֶ חָ ד, אָ ב ּכָל־יָכוֹל, ּבו ֵֹרא ׁ ָשמַ יִם וָאָ ֶרץ, ּכָל הַ ְ ּגלו ּיוֹת וְהַ ּנִסְ ּ ָתרוֹת. דואט :סופרן ואלט ו ּבְ אָ דוֹן אֶ חָ ד, י ֵׁשו ּעַ הַ ּמו ׁ ִֹשיעַ , ֵּבן יָחִ יד לָאֵ ל, ׁ ֶש ּנ ֹולַד מִ ן הָ אָ ב לִ פְ נֵי ּכָל הַ ְּזמַ ּנִים. אֵ ל מִ ן הָ אֵ ל, אוֹר מִ ן הָ אוֹר, אֵ ל־אֱ מֶ ת מֵ אֵ ל־אֱ מֶ ת. Genitum, non factum, Cōnsubstantialem Patrī, Per quem omnia facta sunt. Quī propter nōs hominēs Et propter nostram salūtem Dēscendit de coelis. נ ֹולַד וְלֹא נִבְ ָרא, אֶ חָ ד ְ ּבמַ הו ּת ֹו עִ ם הָ אָ ב, אֲ ׁ ֶשר ְ ּביָד ֹו נִבְ ָרא הַ ּכ ֹל. אֲ ׁ ֶשר לְ מַ ֲענֵנו ּּ ְ ,בנֵי הָ אָ דָ ם, ו ּלְ מַ עַ ן י ׁ ְִשעֵ נו ּ י ַָרד מִ ּׁ ָשמַ יִם. Chorus Et incarnatus est De Spīritū Sānctō Ex Mariā Virgine, Et homō factus est. מקהלה וְהָ יָה לְבָ ָש ׂר מֵ רו ּחַ הַ קּ ֹדֶ ׁש, וְנ ֹולַד לְ מִ ְריָם הַ ְ ּבתוּלָה וְהָ יָה לְ אָ דָ ם. Chorus Crucifixus etiam prō nōbīs Sub Pontiō Pilatō, Passus et sepultus est. מקהלה וְאַ ף נִצְ לַב לְ מַ ֲענֵנו ּ ֹנטיו ּס ִּפילָטו ּס, ִ ּבימֵ י ּפו ִ סָ בַ ל ְונ ְִק ַּבר. Chorus Et resurrēxit tertiā diē, Secundum Scrīptūrās, Et ascendit in coelum, Sedet ad dexteram Dei Patris, Et iterum ventūrus est cum glōriā Jūdicāre vīvōs et mortuōs, Cujus rēgnī non erit fīnis. Aria: bass with oboi d'amore obbligati Et in Spīritum Sānctum, Dominum et vivificāntem, Quī ex Patre Fīliōque prōcēdit. Quī cum Patre et Fīliō simul Adōrātur et cōnglōrificātur, Quī locūtus est per Prophetās. Et ūnam, sānctam, catholicam Et Apostolicam Ecclēsiam. מקהלה ישי קָ ם לִ ְתחִ יָּה, ו ּבַ יּוֹם הַ ּׁ ְשלִ ׁ ִ ִ ּכ ְדבַ ר הַ ְ ּכתו ּבִ ים. ַשמַ יִם, וְעָ לָה ל ּׁ ָ ֹשב לִ ימִ ין הָ אָ ב הָ אֵ ל, וְהו ּא יו ׁ ֵ וְעָ ִתיד ל ָׁשו ּב ִ ּב ְתהִ ּלָה לִ ׁ ְש ּפ ֹט אֶ ת הַ חַ יִּים וְאֶ ת הַ ּ ֵמ ִתים, ו ּמַ לְ כו ּת ֹו לֹא ִּתהְ יֶה לָהּ קֵ ץ. אריה :בס בלווי אבובי ד'אמורה אובליגטי ו ּבְ רו ּחַ ־הַ קּ ֹדֶ ׁש, ׁ ָשלִ יטָ ה וְנוֹתֶ נֶת חַ יִּים, אֲ ׁ ֶשר מִ ן הָ אָ ב ו ּמִ ן הַ ֵּבן יָצְ תָ ה, אֲ ׁ ֶשר עִ ם הָ אָ ב וְהַ ֵּבן יַחְ ָּדו נֶעְ ֶרצֶ ת ו ּמְ רוֹמֶ מֶ ת יאים ִּד ְ ּב ָרה. אֲ ׁ ֶשר מִ ִּפי הַ ּנְבִ ִ ֹשה הָ אַ חַ ת, ו ּבַ ְ ּכנֵסִ יָּה הַ ְ ּקדו ׁ ָ הַ ָּקתוֹלִ ית וְהָ אָ ּפוֹסְ טוֹלִ ית. לגדול על הגדולים המלחינים הגדולים לילדים הקטנים סדרה של 4קונצרטים המציגה את המלחינים הגדולים של המוסיקה הקלאסית הסדרה מיועדת לבני | 9-4מנחה :רוני פורת 3מיצירותיו של בטהובן נועם זילברברג מנצח ופסנתרן מתן דגן כינור ירושלים :מנהל קהילתי הגבעה הצרפתית יום ב' 30.3.015 ,בשעה 17:00 תל אביב :מוזיאון תל אביב לאמנות ,אולם רקנאטי יום ד' 1.4.15 ,בשעה 17:00 הקונצרט האחרון בסדרה 4 היידן יונתן שפנדורף מנצח ירושלים ,המינהל הקהילתי, הגבעה הצרפתית יום ד' 17.6.15 ,בשעה 17:00 מוזיאון תל אביב לאמנות יום ה' 18.6.15 ,בשעה 17:00 כרטיסים במשרדי התזמורת1-700-55-2000 : ובאתרwww.jcamerata.com : בשיתוף מקהלה מוֹדֶ ה אֲ נִי ִ ּב ְטבִ ילָה אַ חַ ת ,לְ כ ּ ַָפ ַרת עֲווֹנוֹת ו ּמְ צַ ּ ֶפה לִ ְתחִ יַּת הַ ּ ֵמ ִתים .ו ּלְ חַ יֵּי הָ ע ֹולָם הַ ָּבא .אָ מֵ ן סנקטוס ובנדיקטוס מקהלה , קָ דו ֹׁש, קָ דו ֹׁש,קָ דו ֹׁש .אֲ דֹנַי אֱ לֹהֵ י צְ בָ אוֹת מְ לֹא הַ ּ ָש ׂמִ ים וְהָ אָ ֶרץ .ְֹ ּכבוֹדו מקהלה .ֹשע־נָא ַּב ְּמרוֹמִ ים ַ ׁ הו טנור בליווי כינור (או חליל) אובליגטו:אריה ָּברו ּך הַ ָּבא .ּשם אֲ דֹנַי ֵ ׁ ְב מקהלה .ֹשע־נָא ַ ּב ְּמרוֹמִ ים ַ ׁ הו אגְ נו ּס (אניו ּס) דֵ אִ י אלט בליווי כינור אובליגטו:אריה ֵש ׂה הָ אֵ ל ,הַ ּנ ֹו ֵש ׂא אֶ ת עֲווֹנוֹת הָ ע ֹולָם .ּ ַרחֵ ם עָ לֵינו מקהלה .ּ ֵתן לָנו ּ ָש ׂלוֹם עדה ברודסקי:עברית Chorus Confiteor ūnum baptisma In remissiōnem peccātōrum, Et expectō resurrectiōnem mortuōrum, Et vītam ventūrī sæculī. Amen. Sanctus et Benedictus Chorus Sānctus, Sānctus, Sānctus, Dominus Deus Sabaoth. Plēnī sunt cœlī et terra Glōriā ejus. Chorus Osanna in excelsīs. Aria: tenor with violin (or flute) obbligato Benedictus quī venit in nōmine Dominī. Chorus Osanna in excelsīs. Agnus Dei Aria: alto with violin obbligato Agnus Deī, Quī tollis peccāta mundī, Miserēre nōbīs. Chorus Dona nobis pacem. The Great Mass SEASON 31 2014-2015 Avner Biron conductor Keren Motseri soprano (Israel) Noa Frenkel alto (Israel) Fabio Trümpy tenor (Switzerland) Yair Polishook bass-baritone (Israel) The Israeli Vocal Ensemble Music Director: Yuval Ben Ozer Tel Aviv / Tel Aviv Museum of Art Friday, March 13 2015 at 13:00 Saturday, March 14 2015 at 20:00 Monday, March 16 2015 at 20:00 (Sunday series) J.S Bach (1685-1750) Mass in B minor BWV 232 Haifa / Rappaport Hall Wednesday, March 18 2015 at 20:30 About two hours and a half, Including an intermission between Gloria and Credo Zichron Yaakov / Elma Arts Center Thursday, March 19 2015 at 20:00 Jerusalem / Henry Crown Hall Tuesday, March 17 2015 at 19:30 Program notes: Benny Hendel Design: Hagit Maimon The Israel Camerata Jerusalem Music Director and Founder: Avner Biron Advisor: Josef Bardanashvili The musicians 1st Violin Matan Dagan* Natasha Sher* Carmela Leiman** Denice Djerassi Sophia Kirsanova Roman Yusupov *principal player **assistant principal 2nd Violin Andrea Hallam* Étienne Meneri* Eduard Reznik** Omri Tzach Michael Kontsevich Keren Shoshani Viola Michael Plaskov* Doron Alperin Boris Rimmer Andrei Shapelnikov Cello Yefim Eisenstadt* Marina Katz* Zvi Orleansky* Alexander Sinelnikov** Bassoon Mauricio Paez* Kristijonas Grigas Flute Esti Rofé* Oboe Muki Zohar* Ori Meiraz French Horn Alon Reuven* Bass Dmitri Rozenzweig* Alexander Osipenko Honorary fellow violonist: Arik Kobiliansky Guest Musicians: Naama Neuman, flute; Ludwig Wieser, Dmitri Levitas/Avishay Ben-Hur, Marat Gurevich, trumpet; Karen Phenpimon-Zehavi, timpani; Yizhar Karshon, organ and harpsichord *Member of the board Board of Directors and Members of Association Prof. Ruth Arnon*, Chairman Jacob Aizner* Dr. Hanan Alon Avner Azulay Talma Barabash-Knoller, CPA Prof. Avi Ben Basat* Prof. Shlomo Biderman Prof. Shmuel Cabilly Robert Drake Izaak Elron* Prof. Menachem Fisch* Prof. Benny Geiger* Efrat Weiman Gershony Yair Green* Prof. Moshe Hadani* Prof. Uri Karshon Raanan Kop, CPA* Nissim Levy Yair Mendels Dov Shafir Baruch Shalev* Ilan de Vries* Administration General Manager: Ben-Zion Shira Administrative Manager: Michael Kontsevich Producer and Librarian: Moran Magen Marketing Manager: Tamar Umansky Sales: Dagan Feder Stage Manager: Valery Aksyonov Legal Advisor: Adv. Ami Folman Accountant: Sarit Yitshaki Office: 13 HaHagana St. (HaGiv'a HaTsarfatit) Jerusalem | Tel: +972-2-5020503 Fax: +972-2-5020504 Internet: www.jcamerata.com | Email: [email protected] The Orchestra is supported by: The Ministry of Culture and Sport | The Municipality of Jerusalem and by the generous support of various donors. SEASON 31 2014-2015 The Great Mass
© Copyright 2024