‫עמי אסף‬ ‫פרויקט גמר במדעי החברה‬ ‫היחידה החמישית – בגרות ‪ 1‬יח"ל‬ ‫הקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי‬ ‫מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים‬ ‫וילדים להורים גרושים‪.‬‬ ‫מגישה ‪ :‬קמיל כהן‬ ‫ת‪.‬ז ‪010480413 :‬‬ ‫כיתה‪ :‬י"ב ‪1‬‬ ‫ישוב ‪ :‬מתן‬ ‫מנחה‪ :‬אורלי דניאל‬ ‫מאי ‪3410‬‬ ‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫"כשהוא פוגש בחורה‪ ,‬השאלה הראשונה שהוא שואל את עצמו היא האם תתאים לכמה פגישות‪.‬‬ ‫האם היא מסוג הבחורות שהוא מדמיין לעצמו שתוכל לעשות איתו כברת דרך ארוכה‪ .‬נראה‬ ‫שבחלקו זה היה קשור להוריו‪ .‬הם היו נשואים זה שלושים שנה‪ .‬כמו רוב הזוגות הנשואים‪ ,‬גם‬ ‫הם התמודדו בתחילת דרכם עם קשיים וברבות השנים בנו עסק גדול וגידלו משפחה‪ .‬לאורך כל‬ ‫הדרך הם אהבו זה את זה‪ ,‬חגגו הצלחות ותמכו זה בזה ברגעים קשים‪ .‬איש מהם לא היה מושלם‬ ‫אבל הוא גדל בביטחון שהם צוות‪ ,‬ובסופו של דבר ספג לתוכו את הלקח‪".‬‬ ‫קטע זה נלקח מספרו של ניקלוס ספארקס " המנגינה האחרונה" עמוד ‪ ,188‬בו מסופר על עולמה‬ ‫של רוני מילר אשר התמוטט כשהייתה בת חמש עשרה‪ ,‬כאשר הוריה התגרשו‪ .‬סטיב‪ ,‬אביה של‬ ‫רוני‪ ,‬פסנתרן ומורה לנגינה‪ ,‬עזב את הבית המשפחה בניו יורק ועקר לצפון קרוליינה‪ .‬רוני‪ ,‬פגועה‬ ‫מנטישתו של אביה‪ ,‬החליטה שלא תדבר איתו עוד לעולם‪ .‬אולם‪ ,‬שלוש שנים לאחר מכן מגיעה‬ ‫רוני בעל כורחה יחד עם אחיה הקטן‪ ,‬לבלות את חופשת הקיץ עם אביה‪ .‬מלאת הכעס והטינה על‬ ‫הוריה‪ ,‬היא אינה מבינה מדוע הם מאלצים אותה להתגורר במשך חודשיים שלמים בעיירת חוף‬ ‫קטנה עם אביה אותו שנאה‪.‬‬ ‫קטע זה בפרט‪ ,‬וספר זה בכלל משקף את נושא עבודתי‪ ,‬בכך שמראה כי קיים קשר בין דפוס‬ ‫המשפחה לעמדות הילדים כלפי מוסד המשפחה‪ .‬דפוס החיים‪ ,‬דרכי הפעולה של ההורים‬ ‫ועמדותיהם כלפי מוסד המשפחה אותם הילדים מקבלים ורואים במשפחת המוצא שלהם יועתקו‬ ‫לחייהם במשפחת ההקמה שלהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני טוענת כי ילדים להורים גרושים פועלים‬ ‫ומתנהגים במערכת הזוגית והמשפחתית שלהם אחרת מהוריהם‪ ,‬מכיוון שראו את תוצאות‬ ‫הגירושים וההשפעות על הילדים‪ ,‬עליהם‪ ,‬ולכן לומדים את ה "לקח" על הדרך שבה חיו הוריהם‪.‬‬ ‫עם כך‪ ,‬יעשו כל שביכולתם לא ללכת בעקבותיהם ובדרכם ולחיות במסגרת משפחתית אחת‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬ספר זה מתאר את החוויה הקשה אותה עוברת נערה מתבגרת לנוכח הגירושים של‬ ‫הוריה את ההשפעות וההשלכות הרבות על חייה עקב גירושיהם ואת תחושותיה ורגשותיה כלפי‬ ‫הוריה כתוצאה מכך‪ .‬סיפור זה בא ומחזק את עמדתי כי לגירושים יש השפעות רבות ושליליות על‬ ‫הילדים וכן‪ ,‬מעביר את המסר המרכזי שאותו אנסה להעביר באמצעות עבודה זו‪ ,‬כי למרות‬ ‫הקשיים שיש בתחילת הדרך במערכת הזוגית והמשפחתית יש לנסות ולהתמודד עמם בדרכים‬ ‫שונות‪ ,‬לא לוותר ולפרק את המערכת המשפחתית עי גירושים שזהו הפתרון השכיח ביותר כיום‪.‬‬ ‫יש לאבק‪ ,‬לגשר ולצמצם את הפערים שנוצרו בין בני הזוג על מנת להישאר במסגרת המשפחתית‬ ‫המאוחדת כי זהו המסגרת הטובה ביותר בה כל ילד צריך לגדול וחיות‪.‬‬ ‫לסיום ברצוני להודות לאנשים אשר עזרו לי בהכנת העבודה‪.‬‬ ‫ראשית למשפחתי שתמכה בי ‪ ,‬עזרה וייעצה לי ‪ .‬שנית ארצה להודות לגברת אורלי דניאל‬ ‫שהנחתה אותי במהלך העבודה אשר ייעצה לי ועזרה לי להתמודד עם קשיים בהם נתקלתי‬ ‫במהלך כתיבת העבודה‪.‬בנוסך‪ ,‬תודה לשלומית מורתי לפסיכולוגיה אשר עודדה ותמכה לאורך כל‬ ‫הדרך‪ .‬תודה מיוחדת לספרניות שעזרו לי במציאת מקורות מידע רבים‪ .‬וכן‪ ,‬תודה לנשאלים שענו‬ ‫על השאלונים ועזרו לי לקבל את הנתונים הנדרשים ומתוכם להסיק את המסקנות‪.‬‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫עבודתי עוסקת בקשר שבין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים‬ ‫גרושים וילדים להורים נשואים‪.‬‬ ‫ישנן כמה סיבות עיקריות אשר הובילו אותי לכתוב עבודה זו בנושא זה והראשונה שבניהן היא‬ ‫העובדה כי הוריי גרושים‪ .‬נושא זה קרוב אלי ואל חיי הפרטיים‪ ,‬פעמים רבות ניסיתי להבין איזה‬ ‫סיבה צריכה להיות כה משמעותית על מנת לפרק מסגרת משפחתית או איך ילדים אחרים מגיבים‬ ‫לגירושין של הוריהם ועוד‪ .‬ולכן בחרתי לעסוק בו ולחקור אותו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬אני חושבת ואף‬ ‫משוכנעת כי נושא זה עולה פעמים רבות לסדר היום ומעסיק אנשים רבים מכיוון שגירושין הינה‬ ‫תופעה שכיחה במדינת ישראל‪ .‬זהו נושא רלוונטי לחיינו בהווה ולכן חשוב לחקור לעסוק ולדון בו‪.‬‬ ‫משפחה זהו מוסד חברתי מרכזי ביותר בחיי האדם והחברה‪ .‬המשפחה עונה על צרכים‬ ‫אקספרסיביים ואינסטורמנטלים לחברים בה‪ ,‬וממלאת פונקציות רבות וחשובות בחיי היומיום הן‬ ‫לפרט והן לכלל‪ .‬במסגרת הנישואין יש תמיכה רגשית בין בני הזוג‪ ,‬חלקות תפקידים קבלת האחר‬ ‫ותחושה הדדיות של רגש אחד כלפי השני‪ .‬מוסד המשפחה הינו מערכת דינאמית מתפתחת‬ ‫ומשתנה‪ ,‬ומצויה באינטראקציה מתמדת ומחייבת גמישות‪ .‬על מנת לנהל זוגיות מוצלחת על הזוג‬ ‫לשמור על שיתופיות ופתיחות ביניהם במטרה שהמערכת הזוגית והמשפחתית תמשיך להתקיים‪.‬‬ ‫אך למרבה הצער להרבה זוגות חסר את המיומנויות הללו ומתגלים אצלם קשיים רבים בניהול‬ ‫חיי הנישואין שלהם במקביל לקריירה אותה מנסים לנהל בהצלחה וגידול הילדים שזהו משימה‬ ‫לא פחות קלה‪ .‬וכן‪ ,‬קשיים אלה המתעוררים במהלך חייהם של הזוגות מובילות לגירושים‪ .‬כיום‬ ‫נושא הגירושים מאוד פופולארי ואחוז הזוגות המתרגשים גבוה מאוד במדינת ישראל‪.‬‬ ‫עבודתי בנויה משני חלקים‪ ,‬החלק התיאורטי והחלק המחקרי‪.‬‬ ‫החלק הראשון‪ ,‬הינו החלק התיאורטי של העבודה בו יוצג תיאוריות שונות בחקר המשפחה‪ ,‬יובאו‬ ‫רעיונות‪ ,‬הסברים והיבטים שונים בנוגע לנושא עבודתי מתוך מאמרים וספרים שקראתי אשר‬ ‫עוסקים בנושא‪ .‬בחלק זה יש שלושה פרקים‪ ,‬וכל פרק עוסק בפן אחר לגבי הסוגיה‪.‬‬ ‫הפרק הראשון יעסוק במשתנה הבלתי תלוי של עבודתי דפוסי המשפחה‪ ,‬הפרק שני יתמקד‬ ‫במשתנה התלוי‪ ,‬עמדות כלפי מוסד המשפחה‪ ,‬ובפרק השלישי אציג מחקר הקשור לעבודתי‪,‬‬ ‫מחקרה של גודית וולרשטיין "גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם" משנת ‪ 1711‬אשר עוסק‬ ‫בהשפעת הגירושין על הילדים בבגרותם‪.‬‬ ‫החלק השני‪ ,‬החלק המעשי של עבודתי בו אנסה להוכיח אשר טענתי בחלק התיאורטי בשטח‬ ‫עצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אבדוק האם קיים קשר בין סוג משפחת המוצא של הילדים (גרושים‪ /‬נשואים) לבין‬ ‫עמדותיו כלפי מוסד המשפחה עי חלוקת שאלונים סגורים לשתי אוכלוסיות המחקר‪ ,‬ילדים‬ ‫להורים גרושים וילדים להורים נשואים‪ .‬בחלק זה אנסה לאמת את השערתי כי קיים קשר בין‬ ‫דפוס משפחת הילד לבין עמדתו כלפי מוסד המשפחה וכי ילדים להורים גרושים ייחסו למוסד‬ ‫המשפחה חשיבות רבה יותר וכעל נושא בעל חשיבות רבה יותר בניגוד לידים להורים נשואים‪.‬‬ ‫בחלק זה תוכלי לראות את מהלך המחקר שערכתי‪ ,‬את הנתונים שהתקבלו ממנו ואת המסקנות‬ ‫העולות מתוכו‪.‬‬ ‫כולי תקווה שהעבודה תמחיש את מה שכה רציתי‪ ,‬שתמחיש ותדגיש כי המשפחה הוא מוסד‬ ‫חברתי חשוב מאוד בחיי האדם והחברה וכי בלעדיו העולם לא היה מתקיים בסדר וארגון‬ ‫מינימאלי‪ .‬המשפחה ממלאת פונקציות רבות ולה ערך מרכזי וחשוב ביותר בחיי הפרט והכלל‪.‬‬ ‫פירוק המשפחה עי גירושים הינו תהליך הכרוך בהקרבות רבות ומשפיע רבות על המשפחה ובעיקר‬ ‫על הילדים אשר עמדותיהם ודעותיהם משתנות בעקבות כך‪.‬‬ ‫המסר אותו ארצה ואנסה להעביר בעבודתי‪ ,‬הוא שלתהליך הגירושין תופעות שליליות רבות על‬ ‫הילדים‪ .‬הילדים הם הנפגעים העיקריים כתוצאה מגירוש הוריהם ולכן‪ ,‬כאשר קיימות בעיות‬ ‫בזוגיות יש ללכת ולנסות לפתור אותן בדרכים אחרות‪ ,‬לפני שבני הזוג מרימים ידיים ופונים אל‬ ‫הרבנות במטרה לפרק את משפחתם‪ .‬זהו אמנם הפתרון הכי קל להתמודד עמו‪ ,‬לפרק את‬ ‫החבילה ולעזוב‪ ,‬אך למעשה יש לו השפעות רבות על הילדים שאותן יש לקחת בחשבון ולכן יש‬ ‫לנסות ולמנוע מהם את החוויות התחושות והרגשות הלא נעימות שמתעוררות בהם עם הליך‬ ‫הגירושין‪.‬‬ ‫החלק‬ ‫התיאורטי‬ ‫פרק ראשון‪ -‬דפוס המשפחה‬ ‫בפרק זה אדון בנושא המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי‪ ,‬שהוא למעשה דפוס המשפחה‪ .‬אנסה‬ ‫להגדיר את המונח ‪ ,‬להבין למה משפחה הוא מוסד בעל חשיבות רבה‪ ,‬מהם תפקידיו בחיי האדם‬ ‫והחברה ומהן הסיבות לפירוק משפחות‪ -‬גירושים כיום ‪.‬‬ ‫‪ -1.1‬מהי משפחה?‬ ‫המשפחה היא היחידה הבסיסית של הארגון החברתי‪.‬‬ ‫על פי א"ו בורגס וה"ג לוק‪ -‬המשפחה היא קבוצת בני אדם המאוחדים בקשרי נישואין‪ ,‬דם או‬ ‫אימוץ‪ .‬הם מהווים יחידה משקית אחת‪ ,‬פועלים בצוותא וקשורים ביניהם מבחינת תפקידים‬ ‫‪1‬‬ ‫כבעל ואישה‪ ,‬אב ואם אח ואחות‪ ,‬ויוצרים תרבות משותפת‪.‬‬ ‫התיאור המוקדם ביותר של המשפחה מופיע בתנך בספר בראשית‪ ,‬בתיאור המשפחה הראשונה‪:‬‬ ‫אדם וחווה המקיימים יחסי מין‪ ,‬יולדים ילדים‪ ,‬חיים עמם במרחב משותף ומגדלים אותם יחד‪.‬‬ ‫ההגדרות המקובלות כיום גמישות יותר בהגדרת "גבולותיה" של המשפחה מהעבר‪ ,‬והן מאפשרות‬ ‫הכללתם של דגמים חדשים של משפחה שהתקיימו גם בעבר‪ ,‬אך זכו למידה מועטה של‬ ‫לגיטימציה ‪ ,‬כמו זוגות החיים יחד ללא נשואים‪ ,‬זוגות ללא ילדים או משפחות חד הוריות‪.‬‬ ‫במדינות מסויומות במערב קיימת גם הכרה במשפחות חד מיניות‪ .‬מעולם לא היה תמימות דעים‬ ‫בין חוקרים בהגדרת המשפחה‪ ,‬ועם השינויים הגדולים שעברה המשפחה מן העשורים האחרונים‬ ‫של המאה ה‪ ,34-‬המחלוקת על הגדרת המשפחה גדולה מבעבר‪ .‬על פי משוניס‪ ,‬משפחה היא יחידה‬ ‫משפחתית הינה קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר הקשורים בקרבת דם‪ ,‬בנישואים או‬ ‫באימוץ וחיים בדרך כלל יחד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ -1.1‬פונקציות חברתיות המאורגנות באמצעות מוסד המשפחה‪:‬‬ ‫לכל הפונקציות של מוסד המשפחה יש השלכות מבחינת הפרט והחברה גם יחד‪ .‬כאשר המשפחה‬ ‫ממלאת את תפקידיה היא תורמת למעשה ליציבות ולסדר החברתי הקיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬היא‬ ‫פונקציונלית לחברה‪ .‬כעת אציג את תפקידי המשפחה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשכיות החברה‪ -‬הולדת ילדים וגידולם מבטיחים את המשכיותה ואת גידולה של החברה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסדרת יחסים מיניים‪ -‬יצר המין‪ ,‬יצר בסיס של האדם‪ ,‬ומכיוון שכך המשפחה היא אחד‬ ‫הפתרונות הלגיטימיים והיציבים לקיום יחסי מין במסגרת המשפחתית הממוסדת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הענקת תמיכה רגשית וחומרית‪ -‬המשפחה היא המסגרת האידיאלית המעניקה תמיכה רגשית‬ ‫וחומרית לחבריה‪ ,‬בין שאלו ילדים ובין מבוגרים במשפחה‪ .‬למשפחה בחברה המודרנית‬ ‫פונקציה חשובה בתרומתה לתמיכה רגשית לחבריה בשל השינויים בקצב מהיר המאופיינים‬ ‫ג' דנקן מיטשל‪ ,‬משה ליסק (‪ ",)1780‬לקסיקון דביר לסוציולוגיה" דביר בע"מ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נ ניסן ושותפיו (‪" ,)3440‬סוציולוגיה‪ :‬במעגלי החברה‪ -‬מוסד המשפחה" הוצאת רכס‪.‬‬ ‫לחברה המודרנית וכן‪ ,‬המשפחה היא עוגן המקנה יציבות לחבריה‪ .‬בחברות קדם מודרניות‪,‬‬ ‫יש מסגרות חברתיות נוספות העונות על פונקציה זו‪ ,‬כמו השכנות והקהילה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חברות‪ -‬המשפחה היא הסוכנת החברות הראשונית החשובה ביותר לפרט‪ ,‬כיוון שהיא באה‬ ‫במגע אינטימי‪ ,‬ממושך ויציב עם חבריה‪ .‬בשנות חייהם הראשונות‪ ,‬ילדים תלויים לגמרי‬ ‫באחרים‪ .‬הורים ובני משפחה נוספים הם הראשונים לשאת באחריות לטיפול בילדים‪ .‬הם‬ ‫דואגים לצרכים הבסיסים לקיומם‪ ,‬כמו מזון‪ ,‬מחסה‪ ,‬בטחון‪ ,‬ניקיון ולבוש ובנוסף‪ ,‬לצרכים‬ ‫הרגשיים של היל‪ ,‬לחינוכו‪ ,‬לפיתוח אישיותו ולהנחלת התרבות‪ .‬כל אלה גם יחד מכינים את‬ ‫הילד להשתלבות בסביבה החברתית הרחבה יותר‪ -‬בגן הילדים‪ ,‬בבית הספר‪ ,‬בקהילה ובחברה‬ ‫בכלל‪ .‬תהליך החברות מכין את הילד לחיים החברתיים‪ .‬בני המשפחה משמשים מקור ראשון‬ ‫ללמידה במגוון תחומי החיים‪ ,‬כגון‪ :‬ערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬דת ואמונה‪ ,‬הקניית השפה‪ ,‬תפיסת‬ ‫המגדר ועוד‪ .‬במסגרת תהליך החברות‪ ,‬ההורים קובעים גם במידה רבה לילדיהם‪ ,‬עם מי‬ ‫יתחברו ועם מי לא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצבה חברתית‪ -‬בשל מיקומם החברתי של ההורים‪ ,‬נקבעת נקודת הזינוק של ילדיהם בסולם‬ ‫הריבודי‪ -‬מעמדי של החברה‪ ,‬שכן ההורים משתייכים למעמד‪ ,‬גזע ולעיתים שייכות אתנית‪.‬‬ ‫מיקומו החברתי של הפרט במערכת הריבוד משפיע על מצבו הכלכלי‪ ,‬על בחירת בית הספר‬ ‫שבו ילמד‪ ,‬אם הוריו יוכלו לאפשר לו מימון חודי העשרה‪ ,‬שיעורים פרטיים ועוד‪ .‬מידת‬ ‫ההשכלה ומשלח היד של הוריו עשויה גם כן להשפיע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חברות ליחסי שוויון או אי שוויון‪ -‬הילדים במשפחה לומדים על סוגי אינטראקציה‬ ‫המאפיינים יחסים חברתיים‪ ,‬יחסי שוויון או אי שוויון‪ ,‬מתוך צפייה והשתתפות‬ ‫באינטראקציות פנים משפחתיות בים האב לאם‪ ,‬בין ההורים לילדיהם‪ ,‬ועם אחיהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חינוך‪ -‬בעבר התנהל החינוך במסגרת המשפחה‪ .‬הורים העבירו לילדיהם את אוצרות הידע‬ ‫שהיו ברשותם‪ .‬כיום הועברה פונקציה זו באופן חלקי לגני ילדים‪ ,‬לבתי ספר‬ ‫ולאוניברסיטאות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיפול בחולים‪ -‬בעבר התבצע פונקציה זו על ידי המשפחה ועל ידי המרפא או הרופא הכללי‬ ‫שהיה ממוחה לכל המחלות‪ .‬כיום‪ ,‬אמנם נותרה פונקציה של "רופא משפחה" ‪ ,‬אולם יש‬ ‫התמחות של רופאים המומחים לכל תחום‪ ,‬מרפאות מומחים ובתי חולים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סיוע כלכלי‪ -‬בעבר רק המשפחה דאגה לסיוע כלכלי ושימשה מקור סיוע כספי בלעדי לחבריה‪.‬‬ ‫כיום בחברה המודרנית‪ ,‬המוסד הכלכלי מורכב יותר‪ ,‬ואחד מן המקורות הרווחים לסיוע‬ ‫כלכלי הוא הבנק‪ .‬בחברות המסורתיות התרכזו התפקידים של הייצור והצריכה במשפחה‪ .‬בני‬ ‫המשפחה היו יחידה כלכלית שלמה‪ .‬למשל‪ ,‬הם עיבדו יחד את השדות והצריכה הייתה‬ ‫בעיקרה משותפת‪ .‬כיום‪ ,‬מרבית האנשים עובדים מחוץ למשק הבית‪ ,‬ודפוסי הצריכה‬ ‫משפחתיים פחות ואישיים יותר‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נ ניסן ושותפיו (‪" ,)3440‬סוציולוגיה‪ :‬במעגלי החברה‪ -‬מוסד המשפחה" הוצאת רכס‪.‬‬ ‫‪ -1.1‬דפוסים שונים למוסד המשפחה‪:‬‬ ‫קיימים דפוסי משפחה שונים הנבדלים זה מזה בכמה היבטים‪.‬‬ ‫‪ .1‬משפחה גרעינית‪ -‬קבוצה חברתית המורכבת מהורה אחד או שני הורים‪ ,‬וילדיהם התלויים‬ ‫בהם‪ .‬דפוסי משפחה גרעינית‪:‬‬ ‫*משפחה חד הורית‪.‬‬ ‫*משפחות הכוללות ילדים מאומצים או ילדים מנישואים קודמים‪.‬‬ ‫* משפחות הכוללים בני זוג שאינם נשואים על פי חוק‪ -‬קוהוביטציה‪.‬‬ ‫* משפחות הכוללות זוגות חד מיניים‪.‬‬ ‫התיעוש‪ ,‬המגביר הן את הניידות הגיאוגרפית והן את הניעות החברתית‪ ,‬מעודד את המשפחה‬ ‫הגרעינית‪ ,‬ומאחר שהמשפחות הגרעיניות מבוססות על נישואין‪ ,‬הן מכונות גם משפחות מתוקף‬ ‫נישואין‪.‬‬ ‫‪ .3‬משפחה מורחבת‪ -‬קבוצות חברתיות המורכבות מהורה אחד או יותר‪ ,‬וקרובי משפחה נוספים‪,‬‬ ‫והן כוללות לעיתים קרובות דורות אחדים‪ .‬משפחה מורחבת עשויה לכלול גם הורי הורים‪ ,‬דודים‬ ‫ודודות‪ ,‬בני דודים או קרובי משפחה אחרים‪ .‬משפחות אלו מכונות גם משפחות מתוקף קרבת‬ ‫דם‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ -1.1‬מוסד הנישואין‪:‬‬ ‫משפחות בכל העולם מבוססות על נישואין‪.‬‬ ‫המושג נישואין‪ ,‬בנוי על בסיס תרבותי‪ ,‬והוא פתוח לשינויים‪.‬‬ ‫נישואין – קשר בעל תוקף משפטי (הזוכה באישור תרבותי)‪ ,‬בדרך כלל בין שני יחידים הכולל‬ ‫שיתוף פעולה כלכלי ומסגרת נורמטיבית לפעילות מינית ולהולדת ילדים ‪.‬‬ ‫בחברות תעשייתיות מקובל שהרשות השלטונית האזרחית מאשרת את הנישואים כחוק‪ ,‬אך‬ ‫לעיתים היא מסמיכה לכך ארגונים דתיים (רבנות) קבוצות שארות או מי שמקובל על פי הנורמות‬ ‫של התרבות השלטת ‪.‬הנישואין נערכים בדרך כלל בין בני זוג ממינים שונים‪ ,‬אך אין זה הכרחי‪,‬‬ ‫נישואין בין בני זוג מאותו מין נפוצים יותר בארצות הברית ובחברות תעשייתיות נוספות‪ ,‬ואף‬ ‫זוכים בחלקם באישור חוקי‪.‬‬ ‫אנשים הצמידו מאז ומעולם את התווית "ילד בלתי חוקי" למי שנולד מחוץ לנישואין‪ .‬המילה‬ ‫הלטינית מטרימוניה (נישואין) פירושה "התנאי לאימהות ‪".‬הגידול בחלקם היחסי של ילדים‬ ‫שאמם אינה נשואה ‪,‬מתקרב לאחד לארבע‪ ,‬מעיד עם זאת שזיקה זו בין הולדת ילדים לבין‬ ‫נישואין אינה עוד חזקה כשהייתה ‪.‬‬ ‫נורמות חברתיות וגם חוקים‪ ,‬מגדירים מיהם בני זוג ראויים לנישואין ומי אינם מתאימים‪.‬‬ ‫קיימים מספר דפוסים של נישואין‪:‬‬ ‫‪ http://clickit.ort.org.il/files/txt/907478111/648016339.htm 4‬חנה קרניאל דרורי "משפחה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנדוגמיה– נישואין בין אנשים הנמנים עם אותה קטגוריה חברתית‪ ,‬קבוצת שארות או‬ ‫קבוצות חברתיות אחרות‪ .‬מצויה ברוב החברות הטרום תעשייתיות‪ ,‬אל לפעמים גם בחברות‬ ‫תעשייתיות‪ .‬רוב בני האדם בוחרים בני זוג מאותו גיל‪ ,‬גזע‪ ,‬קבוצה אתנית‪ ,‬דת או מעמד‬ ‫חברתי ‪.‬לבני הזוג רמת השכלה דומה בדרך כלל‪ ,‬אמונותיהם והערכים שלהם משותפים או‬ ‫דומים‪ ,‬הם דבקים במצוות דתיות דומות‪ ,‬ולעיתים הם אף מאותו אזור מגורים ולמדו יחד‬ ‫באותם בתי ספר ‪.‬החברות האנושיות ברחבי העולם דוחקות בבני האדם להתחתן עם בני זוג‬ ‫הבאים מרקע חברתי דומה‪ ,‬אך נמנים עם המין השני‪ .‬ההיגיון של אנדוגמיה פשוט ‪ :‬אנשים‬ ‫בעלי עמדה חברתית שווה מורישים אותה לצאצאיהם‪ ,‬וכך שומרים על הדפוסים החברתיים‬ ‫המסורתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אקסוגמיה ‪ -‬נישואין בין אנשים מקטגוריות חברתיות שונות‪ .‬כלומר‪ ,‬שני בני הזוג שייכים‬ ‫לרבדים חברתיים שונים או לתרבויות שונות ‪.‬מסייעת לגיבוש בריתות מועילות ותורמת‬ ‫לדיפוזיה התרבותית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מונוגמיה‪" -‬ברית אחת"‪ ,‬דפוס נישואים המאחד שני אנשים בלבד‪.‬‬ ‫לאור שיעור גבוה של גירושין ונישואין מחדש מונוגמיה סדרתית היא תאור מדויק יותר של‬ ‫המציאות‪ .‬נפוץ בחברות תעשייתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פוליגמיה‪" -‬בריתות רבות"‪( -‬בעיקר באפריקה ודרום אסיה) ‪.‬דפוס נישואים המאחד שלושה‬ ‫אנשים או יותר‪ .‬שכיח בחברות טרום תעשייתיות‪.‬‬ ‫*ביגמיה‪ -‬גבר אחד נשוי לשתי נשים‪.‬‬ ‫*פוליגיניה‪ -‬גבר אחד נשוי ליותר משתי נשים‬ ‫*פוליאנדריה‪ -‬אישה נשואה לעמה גברים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬נישואין זהו יחסי קרבה הזוכים באישור תרבותי‪ ,‬בדרך כלל בין שני יחידים המנהלים‬ ‫כלכלה משותפת ויש ביניהם יחסי קרבה ויחסי מין‪.‬למוסד הנישואין דפוסים שונים הכוללים‬ ‫נורמות תרבותיות מקובלות לגבי מספר הנשים או הבעלים המותרים ליחיד‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ -1.5.1‬הגדרת גירושין‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫היפרדות גמורה של איש מעל אשתו ביטול חיי נישואין‪ ,‬מתן גט לאישה‪.‬‬ ‫מונח זה מציין בארצות המערב את תהליך התרתם של נישואין בעלי תוקף ואת חזרת כל אחד‬ ‫משני בני הזוג למעמד של פנוי‪ ,‬הרשאי לשוב ולהתחתן‪ .‬בגירושין יש הכרה חוקית בהיותם של בני‬ ‫הזוג חיים במשקי בית נפרדים‪ .‬על פי ההלכה היהודית מתבצעת התרת נישואין על ידי מסירת גט‬ ‫מן הבעל לאשתו ‪.‬רק אחרי שהאישה מקבלת את הגט אפשר להתיר לה להינשא מחדש‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ http://clickit.ort.org.il/files/txt/907478111/648016339.htm‬חנה קרניאל דרורי "משפחה"‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מילון אבן שושן ‪ 073.00‬עמוד ‪.318‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ג' דנקן מיטשל‪ ,‬משה ליסק (‪ ",)1780‬לקסיקון דביר לסוציולוגיה" דביר בע"מ‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ -1.5.1‬הסיבות לגירושין בישראל‪:‬‬ ‫בשנים האחרונות הולך ועולה שיעור ה גירושין בישראל‪ .‬איך קורה שנישואין‪ ,‬שמתחילים בדרך‬ ‫כלל בתרועת אהבה‪ ,‬פרחים ופרפרים‪ ,‬התרגשות ושימחה‪ ,‬חתונות מרגשות והבטחות מרקיעות‬ ‫שחקים‪ ,‬מובילים לפרידה ופירוק?‬ ‫הסיבות הנפוצות ביותר לגירושין בישראל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בגידה – בגידה היא למעשה חציה של גבול המוסכם בין שני הצדדים במערכת יחסים‪ .‬לרוב‬ ‫מדובר בקשר עם אדם מחוץ למערכת הזוגית‪ ,‬בדרך כלל מיני‪ ,‬אך עשוי להיות גם קשר רגשי‬ ‫שמאיים על מערכת היחסים‪ .‬לכל זוג אמת המידה שלו לגבי בגידה‪ .‬ישנם זוגות שמאפשרים‬ ‫מערכת פתוחה בה אפילו קיום יחסי מין עם אנשים אחרים אינו נחשב לבגידה‪ ,‬בעוד אחרים‬ ‫יתפסו גם משיכה מינית או אפילו קשר ידידותי בין בן הזוג לאדם חיצוני כבגידה‪ ,‬או אפילו‬ ‫חוסר כנות לגבי כוונות ומחשבות של בן הזוג‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬חוסר נאמנות הוא בדרך כלל גבול‬ ‫שאנשים רבים לא מוכנים לסבול‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כסף – כסף בדרך כלל גורם לבעיות וחוסר הסכמה בין בני אדם‪ ,‬חברות ומדינות‪ .‬בעיות‬ ‫בעניינים פיננסיים שבתוך המשפחה מובילות פעמים רבות לגירושין‪ .‬חילוקי דעות לגבי‬ ‫הוצאות‪ ,‬חלוקת אחריות של פרנסה‪ ,‬קשיים פיננסיים שעובר הזוג‪ ,‬החלטות הנוגעות‬ ‫להשקעות וחלוקת משאבים‪ ,‬כל אלו ועוד עלולים להיות הקש ששובר את גב הגמל‪ .‬נטען כי‬ ‫אף זוג לא מתגרש באמת בגלל כסף‪ .‬בדרך כלל יש בעיות העומדות מאחורי זה‪ ,‬כמו חוסר‬ ‫התאמה‪ ,‬תקשורת לקוייה ועוד‪ .‬אך הבעיות האלו נוטות לקבל ביטוי דרך נושאים פיננסיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סטטיסטיקה – נודעה השפעה לנתוני פתיחה מסויימים של הקשר‪ ,‬שמביאים לשיעור גבוה‬ ‫יותר של גירושין‪ .‬בין הסטטיסטיקות שקשורות לגירושין ניתן למצוא את הנתונים הבאים‪:‬‬ ‫הסיכוי להתגרש גבוה יותר אצל אנשים שהוריהם גרושים‪ ,‬אנשים שהתגרשו כבר בעבר‪,‬בני‬ ‫זוג מעדות שונות‪ ,‬בני זוג בהם האישה מבוגרת באופן משמעותי מהבעל‪ .‬זוגות ממעמד כלכלי‬ ‫נמוך יותר נוטים להתגרש‪ ,‬בעיקר כאשר הבעל מובטל‪ .‬נישואין בגיל צעיר מגדילים את סיכוי‬ ‫להתגרש ואילו קיומם של ילדים קטנים מפחית את הסיכוי לגירושין‪ .‬כל האמור לעיל אין‬ ‫משמעותו שאדם שהתחתן בגיל צעיר או שנישא לבת מעדה אחרת סופו להתגרש‪ .‬כלל וכלל‬ ‫לא‪ .‬לכל אחד יכולת לכוון את חייו ולהשפיע על מהלכם‪ .‬הדבר מצביע רק על סיכוי כללי שיש‬ ‫לתת אליו את הדעת כדי לנהוג ביתר זהירות ולפעול למניעת הנטייה הסטטיסטית להתקיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר התאמה – זוגות מרקע שונה ועדות שונות מועדים יותר לגירושין‪ .‬זוגות רבים מגלים‬ ‫בשלב כלשהו שהם בעצם לא מתאימים‪ .‬תחומי העניין‪ ,‬הציפיות‪ ,‬סדרי העדיפויות‪ ,‬התייחסות‬ ‫לנושאים שונים העולים במהלך החיים‪ ,‬כולם שונים בין אדם לאדם‪ .‬לכל אחד דעות והעדפות‬ ‫משלו‪ .‬לעיתים הפערים גדולים בצורה משמעותית ואין ביכולת בני הזוג לגשר עליהם ולמצוא‬ ‫נקודת מפגש‪ .‬זו סיבה מרכזית לפרידה וגירושין‪ .‬חוסר התאמה מתחלק לשניים – חוסר‬ ‫התאמה ראשונית‪ :‬זוגות שמגלים מהר מאד שהזוגיות שלהם הייתה רעיון רע מלכתחילה‪.‬‬ ‫חוסר התאמה מתהווה – זוגות שבמשך הזמן נשחקו‪ ,‬התרחקו‪ ,‬או פשוט חדלו לרצות להיות‬ ‫ביחד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר התאמה מינית – בתוך הנושא הגדול של חוסר התאמה יש מקום של כבוד לחוסר‬ ‫התאמה מינית‪ .‬זו עשויה להיות מושפעת מפער בציפיות בין בני הזוג לגבי הפעילות המינית‪,‬‬ ‫חוסר סיפוק‪ ,‬בעיות פוריות‪ ,‬הבדלים על רקע תרבותי ורגשי בין בני הזוג המשפיעים על היחס‬ ‫שלהם למין ועוד‪ .‬פעמים רבות ניתן לתקן ולשפר את ההתאמה המינית‪ ,‬בעזרת טיפול‬ ‫ותקשורת פתוחה‪ .‬אך רבים מתייחסים לנושא בצורה מודחקת ואינם חשים בנוח לפתוח את‬ ‫רגשותיהם ולטפל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר התאמה דתית – גם להתאמה על רקע דתי יש מקום מיוחד בתוך רשימת הסיבות‬ ‫הנפוצות לגירושין‪ .‬בישראל ישנם מקרים רבים מאד של פרידה בעקבות חוסר התאמה דתית‪,‬‬ ‫בכל המגזרים‪ .‬ישנם גירושין המתרחשים בעקבות חזרה בתשובה או חזרה בשאלה של אחד‬ ‫הצדדים‪ ,‬ומקרים רבים הנובעים מחוסר הסכמה על רמת הדת הנשמרת בבית‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כיום‪,‬תעסוקה תמורת שכר מספקת לאישה אפשרות לפרנס את עצמה באופן בלתי תלוי‬ ‫בבעלה ועל כן תגביר את סיכוייה להתגרש‪ .‬מה גם שתעסוקת האישה מחוץ לבית מורידה מחלוקת‬ ‫העבודה בין בני הזוג ומהתלות ההדדית ביניהם‪.‬‬ ‫ככל שהסטטוס הכלכלי גבוה והרכוש המשותף של בני הזוג הוא רב‪ ,‬יש יותר מה "לסכן" על ידי‬ ‫גירושין ולכן‪ ,‬סטטוס כלכלי גבוה יותר מעלה את היתרונות בהישארות בנישואין‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫מגביר את יציבותם‪ .‬גירושין עלולים להתרחש בסבירות גבוהה יותר במשפחות בעלות הכנסה‬ ‫נמוכה וההסבר הפשוט לכך הוא שמחסור בכסף ורמת חיים נמוכה יוצרים מתחים ומחלוקות‬ ‫‪9‬‬ ‫בקרב בני זוג נשואים‪ ,‬והמצב חמור במיוחד כאשר הבעל מובטל‪.‬‬ ‫‪ -1.5.1‬השפעת הגירושין על הילדים‪:‬‬ ‫ילדים רבים חווים גירושים‪ ,‬ישנן השפעות לטווח הקצר וישנן השפעות לטווח הארוך‪ .‬הטווח‬ ‫הקצר מוגדר כשנה לאחר הגירושין‪.‬‬ ‫ילדי המתגרשים עוברים שלבים שונים לאורך התהליך‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכחשה‪ -‬הילד עושה מאמצים לבטל את המפגש הרגשי שלו עם המציאות החדשה והקשה‪.‬‬ ‫כדי להימנע מרגשות קשים כאב ‪,‬חרדה ואיום ‪ ,‬ילד כזה יתנהג כלפי חוץ כאילו המציאות לא‬ ‫השתנתה ויתפקד באופן רגיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אשמה‪ -‬ילד עלול לחוש אשמה ואחריות לגרושי הוריו ‪ .‬בגלל התפיסה האגוצנטרית ילד עלול‬ ‫להרגיש שהגירושין נגרמו בגללו או כי עשה משהו רע‪.‬‬ ‫סיבות נפוצות לגירושין‪http://www.yarimi.net/divorcereasons.php .‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪( 3413‬גרסה אלקטרונית)‪ .‬נלדה ב‪ 5‬לאוקטובר ‪.3413‬‬ ‫‪http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf‬‬ ‫‪‬‬ ‫כעס ‪ -‬בתקופת המשבר חשים ילדים רבים אובדן של ביטחון ואהבה וחווים נטישה והזנחה‪.‬‬ ‫עוצמת הרגשות משתנה בהתאם לעוצמת המשבר‪ .‬על כך חשים הילדים כעס‪ ,‬הן על ההורה‬ ‫שיזם את הגירושין‪ -‬בין אם הם מסכימים או לא עם הסיבות להחלטה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ייאוש‪ -‬כאשר ילד מתחבר רגשית למציאות של הגירושין‪ ,‬הוא עלול לחוות רגשות של דיכאון‬ ‫ואבל‪ .‬רגשות אלה יכולים לבא לידי ביטוי בתופעות גופניות‪ -‬כמו ירידה בתאבון ובעיות שינה‬ ‫וגם בבעיות לימודיות וחברתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השלמה‪ -‬זהו השלב הסופי בו הילד משלים עם המציאות ולומד לחיות איתה בצורה‬ ‫האפשרית הטובה‪.‬‬ ‫מהמחקרים עולה כי הילדים עוברים שלבים אלה ללא הבדלי גיל‪ ,‬שלבי התפתחות אישית‪ ,‬יחסים‬ ‫עם ההורים ועוד‪ .‬הבדלים שנמצאו בגילאים השונים הם בעצמת התגובות‪.‬‬ ‫קיימות מספר תגובות אפשריות מזוהות עם משבר זה במהלך השנה הראשונה לגירושין‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוקפנות ‪ -‬ילדים המגיבים תוקפנות על מנת להניא את ההורים מלבצע את תכניתם להתגרש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תיווך בין ההורים ‪ -‬ילדים ההופכים להיות מתווכים בין ההורים גם מתוך תקווה לאחד‬ ‫ביניהם וגם מתוך הצורך לקבל מקום‪ ,‬התייחסות ואהבה‪ ,‬בתקופה בה הוריהם אינם פנויים‬ ‫אליהם רגשית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הזדהות עם אחד ההורים ‪ -‬לעיתים ילד מזדהה עם הצד שלדעתו הוא הצד שנפגע‪ ,‬והופך‬ ‫להיות ילד הורי המנסה להגן על ההורה הפגוע לדעתו‪ .‬כך הוא מקבל תחושת כוח ושליטה‬ ‫במציאות כאוטית שבה איבד את הוריו כפי שהיו לפני המשבר‪ .‬לעיתים הילד מזדהה עם‬ ‫ההורה עימו הקשר לפני הגירושין לא היה מספק ובטוח‪ .‬הוא משתמש בהזדהותו כדי לקבל‬ ‫אהבה והכרה על חשבון הקשר עם ההורה האחר‪ ,‬עימו הקשר יותר בטוח‪ .‬בשני המצבים‬ ‫ילדים אלה המשמשים ככלי במאבק בין הוריהם‪ ,‬מוצאים עצמם כלואים בקו האש ללא‬ ‫יכולת לצאת ממנו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנתקות ‪ -‬נמצא כי בעיקר בגיל ההתבגרות‪ ,‬ילדים שאינם מוכנים רגשית להיכנס למציאות‬ ‫הקשה של משבר הגירושין‪ ,‬מוצאים ערוצים כדי להתנתק ממנה‪ .‬הם עשויים לעזוב פיזית את‬ ‫הבית‪-‬אם לבית קרובים‪ ,‬לפנימייה או לרחוב‪ .‬יש ילדים המתנתקים מהבית על ידי בריחה‬ ‫לפעילות חברתית מוגברת ויש ילדים הבורחים לעולם הדמיון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ירידה בהישגים הלימודיים ‪ -‬מחקרים מצאו שהישגיהם של ילדים להורים גרושים‪ ,‬נמוכים‬ ‫מאלה של משפחות שלמות‪-‬בעיקר בגילאים ‪.7-11‬‬ ‫‪‬‬ ‫קשיים בהסתגלות רגשית ‪ -‬מחקרים מצאו כי ילדים להורים גרושים הם בעלי דימוי עצמי‬ ‫אישי ומשפחתי נמוך לעומת ילדים למשפחות שלמות‪ .‬רמת הדימוי העצמי מותנית בגיל בו‬ ‫היה הילד כשהוריו התגרשו‪ .‬ככל שהילד היה צעיר כשהוריו התגרשו‪ ,‬יהיה לו דימוי עצמי‬ ‫‪10‬‬ ‫נמוך יותר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫התגובות הרגשיות של הילדים החווים גירושים‪http://www.telem.org.il .‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬נערך מחקר המלמד על תגובת הילדים לטווח הארוך‪ .‬במחקרם של ולרשטיין וקלי‬ ‫‪ 1784‬שנערך בארה"ב‪ ,‬בדקו את הורי ילדי גירושים לאורך חמש שנים‪.‬במחקרם נמצא כי ‪ 05‬אחוז‬ ‫מהילדים התפתחו והתמודדו באופן חיובי כאנשים כשירים‪ ,‬אכפתיים‪ ,‬ומגלים אומץ לב לקראת‬ ‫העתיד‪ .‬אולם ‪ 01‬אחוז היו במצב גרוע‪ ,‬הם הגיעו לבגרות כדאגנים‪ ,‬תת‪ -‬משיגים‪ ,‬עם הערכה‬ ‫עצמית נמוכה יחסית לכושרם ‪ ,‬ולעיתים כצעירים זועמים‪.‬ילדים אשר הוערכו כמסתגלים באופן‬ ‫חיובי בזמן קצר לאחר המשבר התמוטטו בתקופת הבגרות המאוחרת כאשר התמודדו עם המטלה‬ ‫של פיתוח יחסים אינטימי‪ ,‬בעת בחירת בן זוג‪ .‬המשבר הפסיכולוגי התבטא בהיזכרות במערכת‬ ‫היחסים במשפחת המוצא‪ .‬החוקרים קראו לתקופה השקטה שלפני המשבר "אפקט הרדמה"‪-‬‬ ‫הכוונה לכך שהילדים הרדימו או הדחיקו את חוויותיהם הקשות בתקופת משבר הגירושין‪ ,‬אולם‬ ‫בתקופת הבגרות המאוחרת הגיעו למשבר חמור בחייהם‪ .‬קיימות בעיות ייחודיות לבנים ולבנות‪:‬‬ ‫לבנים היו התנגדויות לאימותיהם שלא גילו יתר סמכויות כלפיהם‪ ,‬ואילו הבנות‪ ,‬ראו בעזיבת‬ ‫האב כישלון אישי שלהן ביחס למין השני‪ .‬בעיה נוספת הבולטת אצל בנות למשפחה גרושה היא‬ ‫משיכה לפעילות מינית מתירנית כבר בראשית ההתבגרות ובמהלכה‪ ,‬דבר המבטא את הקושי‬ ‫בזהות המינית של הבת‪ .‬ולרשטיין מסכמת את הממצאים העיקריים שלה‪" :‬לגירושין נועדת‬ ‫‪11‬‬ ‫השפעה פסיכולוגית מתמדת על ילדים רבים‪ ,‬העלולה להפך להשפעה קבועה"‪.‬‬ ‫‪ -1.1‬גישות תיאורטיות בחקר המשפחה‪:‬‬ ‫הגישה הפונקציונליסטית ‪ -‬גישה זו רואה את המשפחה כחלק חשוב של המערכת החברתית‬ ‫שתורם ליציבות המשכיות וליכוד החברה בעזרת הפונקציות או התפקידים שהמשפחה ממלאת‪.‬‬ ‫המשפחה כתופעה אוניברסאלית עונה על צרכים אנושיים בסיסיים‪ ,‬כמו‪ :‬הגנה על ילודים חסרי‬ ‫ישע‪ ,‬הסדרת חיי המין‪ ,‬העברה תרבותית באמצעות תהליך החברות במשפחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬הצבה‬ ‫חברתית (הולדת פרט למשפחה ממעמד מסוים משפיע על נקודת הזינוק שלו מבחינה מעמדית)‪,‬‬ ‫תמיכה רגשית וכלכלית (צרכים אינסטרומנטאליים ואקספרסיביים)‪ .‬פונקציות אלו שהמשפחה‬ ‫ממלאה תורמות ליציבות החברה והמשכיותה‪.‬‬ ‫הביקורת של גישה זו‪ :‬חלק מהפונקציות של המשפחה ניתן למלא בדרכים אחרות‪ .‬בנוסף היא‬ ‫מתקשה להסביר את השינויים שחלו במוסד המשפחה‪ ,‬ונקודה שלישית היא קיומן של תופעות‬ ‫דיס פונקציונאליות הקשורות במוסד המשפחה כמו התעללות בילדים‪ ,‬אלימות במשפחה ניצול‬ ‫ילדים ועוד‪.‬‬ ‫גישת הקונפליקט – גישה זו מדגישה יחסי כוח ותחרות בין קבוצות‪ .‬במשפחה יחסים אלו יבואו‬ ‫לביטוי במאבקי הכוח בין גברים לנשים ובין הורים לילדים‪ .‬המצב החברתי הוא מצב של אי‬ ‫שוויון בין המינים כאשר לגברים אין עניין לקדם שוויון בין המינים אלא להנציח את המצב‬ ‫הקיים המקנה להם יתרון בשליטה על משאבים‪ .‬יחסי כוח אלו שקיימים בחברה ישתקפו‬ ‫במשפחה באי שוויון מגדרי המתבטא בתפקידים החברתיים השונים של האב והאם‪ ,‬בחלוקת‬ ‫הכוח ביניהם במשפחה‪ ,‬וביחסי תלות של האישה וילדיה באב המפרנס‪ ,‬ותלות של הילדים‬ ‫בהוריהם מבינה פיזית‪ ,‬נפשית וכלכלית‪ .‬המשפחה מנציחה את אי השוויון בין המינים באמצעות‬ ‫תפקידי המין המסורתיים (נשים בעבודות הבית וטיפול בילדים ללא שכר והגבר כמפרנס)‪ ,‬וגם‬ ‫‪11‬‬ ‫ילדים להורים גרושים‪http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/kopershmid.htm .‬‬ ‫תורמת לאי שוויון מעמדי כאשר אנשים מתחתנים עם אנשים הדומים להם מבחינת הקטגוריה‬ ‫‪12‬‬ ‫החברתית שאליה הם שייכים וההירארכיה הגזעית והאתנית נשמרת‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מוסד המשפחה‪http://webcache.googleusercontent.com .‬‬ ‫פרק שני‪ -‬עמדה‬ ‫בפרק זה אדון בנושא התלוי בעבודתי שהוא העמדה כלפי מוסד המשפחה‪ .‬אגדיר את המושג‬ ‫עמדה‪ ,‬אציג את מאפייניה מרכיביה ותפקידיה וכיצד ניתן לרכוש עמדות‪.‬‬ ‫‪ -1.1‬הגדרת עמדה‪:‬‬ ‫עמדה היא מושג מופשט‪ ,‬שבאמצעותו אנו יכולים להסביר התנהגות מסוימת של אדם ולעיתים‬ ‫אף לחזות את התנהגותו‪ .‬עמדה‪ ,‬כמוה כמבנים קוגנטיבים אחרים( מחשבה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬מניע‬ ‫וכדומה)‪ ,‬בהיותה מושג מופשט‪ ,‬אין היא מסוג הדברים שאפשר לחוש אותם‪ ,‬או לגעת בהם‪.‬‬ ‫עמדה היא הערכה כוללת וקבועה (יחסית)‪ ,‬שיש לאדם על נושאים או על אנשים שונים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ -1.1‬אפיוני העמדה‪:‬‬ ‫‪ .1‬העמדות יציבות יחסית‪ -‬הן עשויות אמנם להשתנות‪ ,‬אבל אנו נוטים לייחס לעמדה תכונה של‬ ‫יציבות לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪.3‬העמדות הן כלליות‪ -‬עמדה מתייחסת להרבה מצבים‪ ,‬אנשים‪ ,‬אובייקטים וכדומה‪ ,‬ולא רק‬ ‫לאדם‪ ,‬לאובייקט‪ ,‬או לנושא יחיד‪.‬אבל לא כל העמדות חייבות להיות מכלילות כל כך‪ ,‬יש שהן‬ ‫ספציפיות הרבה יותר‪.‬‬ ‫‪.0‬עמדה מתייחסת לנושא מסוים‪ -‬אפשר שתהייה לנו עמדה כלפי כל דבר כמעט ‪ :‬כלפי אנשים‪,‬‬ ‫תופעות‪ ,‬פעולות‪ ,‬מוסדות‪ ,‬חפצים‪ ,‬אירועים ועוד‪.‬‬ ‫‪.0‬העמדה מבטאת יחס שלילי או חיובי כלפי נשוא העמדה‪.‬‬ ‫‪ .5‬העמדות הן בעלות עוצמה שונה‪ ,‬כלומר‪ -‬תיתכן תמיכה עזה מאוד‪ ,‬חזקה‪ ,‬מתונה‪ ,‬או חלשה‬ ‫כלפי נושא מסוים‪ ,‬וכיוצא בכך‪ ,‬ההתנגדות לנושא מסוים‪.‬‬ ‫‪.6‬העמדות נבדלות זו מזו במרכזיותן ובחשיבותן‪ -‬יש לנו עמדות כמעט כלפי כל נושא‪ ,‬אך הן שונות‬ ‫זו מזו בחשיבותן ובעוצמתן‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בר אל ציפי ונוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬אבן יהודה‪ :‬רכס‬ ‫פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מהדורה שנייה‪.1776 ,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ד"ר כהן אורית ופרידמן דנה‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ :‬עמדות‪ -‬הגדרות ואפיונים‪ ,‬מט"ח‪3443,‬‬ ‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בר אל ציפי ונוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬אבן יהודה‪ :‬רכס‬ ‫פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מהדורה שנייה‪.1776 ,‬‬ ‫‪ -1.1‬מרכיבי העמדה‪:‬‬ ‫עמדה כוללת שלושה מרכיבים ביחס לאותו נושא‪ -‬מרכיב קוגנטיבי‪ ,‬מרכיב רגשי ומרכיב‬ ‫התנהגותי‪.‬‬ ‫‪ .1‬המרכיב הקוגנטיבי‪-‬כולל את המחשבות‪ ,‬הדעות והאמונות שיש לפרט על נשוא העמדה‪ .‬אילו‬ ‫עשויות להיות חיוביות או שליליות‪.‬‬ ‫‪ .3‬המרכיב הרגשי מתייחס לתגובה הרגשית הקשורה לנושא העמדה‪.‬‬ ‫‪ .0‬המרכיב ההתנהגותי מתייחס לנכונותו של הפרט להתנהג בדרך חיובית‪ ,‬או שלילית‪ ,‬כלפי נושא‬ ‫העמדה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ -1.1‬תפקידן של עמדות בחיי הפרט והחברה‪:‬‬ ‫עמדות הן חלק בסיסי וחשוב מחיינו‪ .‬ללא עמדות לא נדע כיצד להגיב על אירועים שונים‪ ,‬לא נוכל‬ ‫לקבל החלטות ואפילו לא יהיה לנו על מה לדבר עם אנשים אחרים‪ .‬העמדות ממלאות תפקיד‬ ‫מרכזי וחשוב בהבנתו את האדם ואת החברה‪.‬‬ ‫עמדה היא אסטרטגיה קוגנטיבית של עיבוד מידע‪ ,‬כלומר שיטה הנקוטה בידינו לסנן גירויים‪,‬‬ ‫לפרשם ולהסיק מהם מסקנות‪ .‬כלומר‪ ,‬באמצעות עמדות אפשר לפשט את החיים החברתיים‬ ‫המורכבים והמלאים במידע‪.‬העמדות עוזרות לנו לקטלג גירויים רבים לקבוצה אחת ובכך הן‬ ‫מקלות עלינו את מלאכת עיבוד המידע‪.‬בכל קטלוג של גירויים במציאות יש משום חיסכון והקלה‬ ‫בהסתגלות‪ ,‬שכן אנו מכניסים לאותה מגירה גירויים רבים שקיצנו יחד ומתייחסים לכולם באותו‬ ‫אופן עצמו‪ .‬למשל‪ ,‬למגירת "בגדי ספורט" במוחנו הכנסנו‪ :‬נעליים‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬חולצות‪ ,‬גרביים‬ ‫ועוד‪ ,‬אך לא הכנסנו חצאית או נעלי עקב‪ .‬וכך‪ ,‬לפני אימוני הספורט שלנו אין לנו צורך להתלבט‬ ‫אם ללבוש חצאית מיני או מקסי או אילו נעליים לנעול‪ .‬ההחלטה קלה וכך אף ההסתגלות‪.‬‬ ‫בני אדם מגבשים עמדות במצבים שבהם הם צריכים לקבל החלטות‪ .‬אדם נוקט עמדה כתגובה‬ ‫לצורך בעיבוד מידע מסוים ובאופן זה הוא מתכונן התמודדות עם תופעות שעשויות להתרחש‬ ‫בעתיד‪ .‬כאשר אנו מצפים‪ ,‬שיהיה עלינו לבצע החלטה בעתיד‪ ,‬אנו מתחילים לעצב את עמדתנו כבר‬ ‫עכשיו‪ ,‬כדי שיעמדו לרשותנו כשנזדקק להן‪.‬‬ ‫תפקיד נוסף של העמדות הוא לסייע לנו בשמירת דימוי עצמי חיובי‪ .‬העמדות עוזרות לנו להכחיש‬ ‫היבטים בלתי נעימים של המציאות‪ ,‬או לתת להן פירוש המאפשר לנו להתמודד איתן ביתר קלות‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אישה שלא התקדמה בעבודה‪ ,‬תחזיק בעמדה כי הסיבה לכך היא שהמנהלים בחברה הם‬ ‫גברים‪ ,‬שאינם מעוניינים לקדם נשים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬עמדות מסייעות לנו בעיבוד מידע ושומרות על דימוי עצמי חיובי‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בר אל ציפי ונוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬אבן יהודה‪ :‬רכס‬ ‫פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מהדורה שנייה‪.1776 ,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ד"ר כהן אורית ופרידמן דנה‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ :‬עמדות‪ -‬הגדרות ואפיונים‪ ,‬מט"ח‪3443,‬‬ ‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595‬‬ ‫‪ 1.5‬כיצד נוצרות עמדות‪:‬‬ ‫העמדות מתגבשות במהלך תקופה ארוכה‪ .‬עמדות נרכשות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בגיל צעיר ומעצבות את‬ ‫תפיסותיו של הפרט ‪ .‬קיימת יותר מדרך אחת לרכישת עמדות‪ .‬חלק מן העמדות מתפתחות תוך‬ ‫הקדשת מחשבה זהירה ועמוקה‪ ,‬ואילו אחרות "צמחו"‪ ,‬כאילו‪ ,‬מאליהן‪.‬‬ ‫דרכים לרכישת עמדות‪:‬‬ ‫‪ .1‬התניה קלאסית‪-‬‬ ‫למידה בדרך של התניה קלאסית מבוססת על אסוציאציות חיוביות או שליליות כלפי גירויים‬ ‫שונים‪ .‬קשר נוצר בין גירוי בלתי מותנה לבין נשוא העמדה‪ ,‬וזה האחרון מעורר תגובה‬ ‫רפלקסיבית‪ ,‬שקודם ללמידה לא עורר‪ .‬ברכישת עמדות‪ ,‬קשר נוצר בין גירוי בלתי מותנה לבין‬ ‫נשוא העמדה‪.‬כלומר‪ ,‬עמדות נוצרות בדרך של אסוציאציה בין גירוי מותנה לבין גירוי בלתי‬ ‫מותנה‪ .‬כדי ליצור עמדה חיובית ‪ -‬יש לקשר לרגשות חיוביים‪ ,‬וכדי ליצור עמדה שלילית ‪ -‬יש‬ ‫לקשר לרגשות שליליים‪.‬‬ ‫‪ .3‬התניה אופרנטית‪-‬‬ ‫בלמידה בהתניה האופרנטית הפרט יחזור על התנהגויות‪ ,‬על רגשות ועל דעות‪ ,‬שחוזקו בחיזוק‬ ‫חיובי ‪,‬ויימנע מאלה שנענש עליהן‪.‬כלומר‪ ,‬הבעת עמדה הזוכה לחיזוק תחזור על עצמה ותתחזק‪.‬‬ ‫‪ .0‬רכישת עמדות באמצעות חיקוי והזדהות‪-‬‬ ‫דרך נוספת לרכישת עמדות היא באמצעות חיקוי מודל כלומר‪,‬שיחזור ההתנהגות של דמות מוערת‬ ‫והתבוננות בתוצאות חיוביות או שליליות של התנהגות המודל‪ .‬בילדות המודלים לחיקוי הם‬ ‫ההורים‪ ,‬ולפיכך ילדים קטנים לומדים עמדות מהוריהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בגיל ההתבגרות‪ ,‬קבוצת‬ ‫השווים היא המרכזית בהתייחסות של המתבגרים‪ ,‬ולכן‪ ,‬עמדות שנרכשות בתקופת ההתבגרות‪,‬‬ ‫מושפעות מאוד מקבוצת השווים‪.‬‬ ‫‪.0‬הגישה הקוגנטיבית‪-‬‬ ‫אנו רוכשים עמדות באמצעות תהליך של עיבוד מידע כלומר‪ ,‬הסקת מסקנות‪ ,‬חשיבה הגיונית‬ ‫וקבלת החלטות‪ .‬עמדות נרכשות בדרך פעילה של הסקת מסקנות כתוצאה מהתנסויות אישיות או‬ ‫מצפייה בהתנהגותם של אחרים‪ .‬אנו מסיקים מסקנות במקרים מסוימים גם מנתונים שיש לנו‪.‬‬ ‫בנוסף לארבעת הדרכים הנ"ל לרכישת עמדות‪ ,‬קיימים עוד שני גורמים מרכזיים וחשובים מאוד‬ ‫אשר משפיעים על היווצרותן של העמדות‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬גורמים גנטיים אשר משפיעים על עמדות‪ .‬המחקרים שעוסקים בהשפעת גורמים גנטיים‬ ‫ל עמדות עורכים השוואה בין תאומים זהים לתאומי אחווה‪ .‬ואכן‪ ,‬וואלר מצא‪ ,‬שהמתאם בין‬ ‫עמדותיהם של תאומים זהים ‪,‬הנושאים מטען גנטי זהה‪ ,‬גבוה יותר מהמתאם בין עמדותיהם של‬ ‫תאומי אחווה‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬לתרבות שבה חי האדם יש השפעה על עמדותיו‪ .‬עמדות הנראות נורמליות ומקובלות‬ ‫בתרבות אחת‪ ,‬יש שהן בלתי מקובלות או אפילו מאוסות‪ ,‬בתרבות אחרת‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ 1.1‬עמדות כלפי מוסד נשואים‪ ,‬גירושים ומשפחות חד הוריות‪.‬‬ ‫מצב משפחתי ועמדות כלפי מוסד הנישואין בקרב האוכלוסייה‪:‬‬ ‫השוואת עמדות כלפי מוסד הנישואין בקרב אנשים נשואים ובקרב אנשים לא נשואים‬ ‫באוכלוסייה היהודית מעלה כי אנשים נשואים רואים את מוסד הנישואין באור חיובי יותר‬ ‫מאנשים לא נשואים‪ .‬כ ‪ 55‬אחוז מהמרואיינים הנשואים נוטים להסכים עם הטענה כי בדרך כלל‬ ‫אנשים נשואים מאושרים יותר מאנשים לא נשואים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מעניין למצוא כי כ–‬ ‫‪ 04‬אחוז בקרב מרואיינים לא נשואים מסכימים עם טענה זו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כ– ‪ 64‬אחוז‬ ‫מהמרואיינים הלא נשואים חושבים שמן הראוי שאנשים הרוצים ילדים יתחתנו ו כ ‪ 14‬אחוז‬ ‫מהאנשים הנשואים בקרב האוכלוסייה היהודית נוטים להסכים עם טענה זאת‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪,‬רק ‪ 14‬אחוז בקרב הלא ונשואים נוטים לחשוב כי עדיף נישואים לא טובים מאשר לא‬ ‫להתחתן כלל ואילו ‪ 15‬אחוז מהמרואיינים הנושאים נוטים לחשוב כך‪ ,‬וכך אנו רואים כי לא קיים‬ ‫הבדל משמעותי בין עמודותיהם בנושא זה‪.‬‬ ‫עמדות כלפי גירושין ומשפחה חד הורית בקרב האוכלוסייה היהודית‪:‬‬ ‫למרות שמרבית האוכלוסייה היהודית כ ‪ 68‬אחוז חושבים כי גירושין הינם הפתרון הטוב ביותר‬ ‫כאשר בני זוג אינם מצליחים לפתור את בעיות הנישואין שלהם‪ ,‬רק כ ‪ 04‬אחוז חושבים כי הורה‬ ‫יחיד יכול לגדל ילד בצורה טובה בדיוק כמו שני הורים יחד‪ .‬עמדות אלה נותרו יציבות לאורך‬ ‫השנים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בפתחה של המאה ה–‪ 31‬הדעה הרווחת בקרב הציבור הישראלי היא כי בדרך כלל אנשים‬ ‫נשואים מאושרים יותר מאנשים לא נשואים‪ ,‬אולם רובם אינם מסכימים כי עדיף לחיות בנישואין‬ ‫"לא טובים" מאשר לא להינשא כלל‪ .‬כלומר הדעה הרווחת היא כי עדיף להינשא‪ ,‬אבל לא בכל‬ ‫מחיר‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬רוב הציבור הישראלי מאמין כי גירושין הינם בדרך כלל הפתרון הטוב ביותר‬ ‫כאשר בני זוג אינם מצליחים לפתור את בעיות הנישואים שלהם‪ ,‬אך יחד עם זאת רק מיעוטם‬ ‫מאמינים ביכולתו של הורה יחיד לגדל ילד‪ ,‬כמו שני הורים יחד‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫יהיה מעניין לבדוק ולגלות מה יהיו עמדותיהם של אנשים כלפי מוסד המשפחה ביחס למצב‬ ‫המשפחתי‪ ,‬הורים גרושים או הורים נשואים‪ ,‬בקרב האוכלוסייה היהודית‬ ‫‪18‬‬ ‫בר אל ציפי ונוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬אבן יהודה‪ :‬רכס‬ ‫פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מהדורה שנייה‪.1776 ,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫גליקמן אניה‪ ,‬אורן ענת‪ ,‬ולווין אפשטיין נח‪" .‬דעות בעם"‪ ,‬גיליון מספר ‪ 1‬נובמבר ‪.3440‬‬ ‫‪http://spirit.tau.ac.il/socant/bicohen/report/deotbaam7.pdf‬‬ ‫פרק שלישי‪ -‬פרק מקשר‬ ‫הפרק השלישי של עבודתי‪ ,‬הנו הפרק המקשר בין שני הפרקים הראשונים‪ ,‬בין המשתנה התלוי‬ ‫לבין המשתנה הבלתי תלוי‪ .‬בפרק זה בחרתי להציג את מחקרה של גודית וולרשטיין משנת ‪1711‬‬ ‫אשר עוסק בהשפעת הגירושין על הילדים בבגרותם‪.‬‬ ‫בתחילת מחקרה החלה גודית וורלשטיין לשוחח עם קבוצה של ‪ 101‬ילדים שהוריהם היו בתהליך‬ ‫גירושים‪ ,‬כ ‪ 53%‬היו בנות וכ‪ 08%‬היו הבנים‪ .‬היא ביקשה מהם לספר לה את הפרטים האישיים‬ ‫ביותר בחייהם‪ ,‬והם עשו זאת בכנות רבה‪ .‬וולרשטיין הצליחה לזכות באמונם‪ ,‬וכתוצאה מכך‪,‬‬ ‫קיבלה תמונה מפורטת ומרגשת של חייהם לאורך הילדות‪ ,‬גיל ההתבגרות על בעיותיו וגם שנות‬ ‫בגרותם‪.‬‬ ‫מחקר זה נערך במשך ‪ 35‬שנה‪ ,‬בה בחרה שבעה ילדים שמייצגים בצורה הנאמנה ביותר את חווית‬ ‫החיים האופייניות לקבוצה כולה‪ ,‬ועקבה אחר התפתחות חייהם לאורך גיל ההתבגרות ועד‬ ‫לבגרות‪ ,‬קשרי האהבה שלהם‪ ,‬נישואיהם המוצלחים והכושלים וההורות שלהם עצמם לילדיהם‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬עקבו במהלך המחקר אחר מלחמתם בפחד המקנן בתוכם שגם מערכות היחסים‬ ‫שלהם ייכשלו כמו אלה של הוריהם‪ .‬מכיוון שאין להם תבנית פנימית של מערכת יחסים תקינה‪,‬‬ ‫עליהם להמציא בכוחות עצמם קודים להתנהגות נכונה‪.‬‬ ‫מטרת מחקרה היה לבחון ולבדוק לעומק את השפעת הגירושין בטווח הארוך על הילדים וכן‪,‬‬ ‫השוואתם לילדים שאינם חוו את הליך הגירושין בביתם‪.‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר אשר השתתפה במחקר היו ילדים למשפחות גרושות אשר חוו את תהליך‬ ‫הגירושים ומנגד‪ ,‬הייתה קבוצה של ילדים אשר חיו במשפחות שלמות‪ .‬חשוב לציין כי כל הילדים‬ ‫היו מאותו אזור מגורים ולמדו יחד בבית הספר‪.‬‬ ‫השערת מחקרה טענה כי ילדים אשר חוו גירושים במשפחת המוצא שלהם התאושש מהר מן‬ ‫המשבר שנוצר עקב כך לאחר זמן קצר יחסית ובטווח הארוך‪ ,‬בבגרותם ‪ ,‬לא יהיו תופעות‬ ‫ממשיות‪.‬‬ ‫בסיום מחקרה של גודית וורלשטיין לאחר שיחות לא רצופות עם אותם הילדים הגיעה למסקנות‬ ‫רבות‪ .‬ראשית‪ ,‬לילדים שבאו ממשפחות שהוריהם התגרשו היו דאגות נוספות מלבד אלו‬ ‫שמטרידות כל ילד וילדה בגילם אשר באו ממשפחות שלמות‪ .‬הדאגות הנוספות האלו השפיעו‬ ‫רבות על אישיותם וזהותם שהתפתחה עם השנים וכן על עיצוב דמותם בחברה‪ .‬שנית‪ ,‬ילדי‬ ‫הגירושים התאפיינו בתכונות בולטות המיוחדות להן עצם היותם ילדים ממשפחה גרושה – דווקא‬ ‫בגיל ההתבגרות בו מרבית הילדים מתרחקים מהוריהם ומנסים להתנתק מהם ככל הניתן‪ ,‬ילדי‬ ‫הגירושים מתקשים לעזוב את ביתם ואת הוריהם מתוך אחריות אותה חשים כפי משפחתם‬ ‫ובמיוחד כלפי הוריהם‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ניתן לראות כי ילדי הגירושין בוגרים יותר יחסית לשאר‬ ‫הילדים בגילם‪ ,‬מקיימים יחסים קרובים יותר עם הוריהם ומקרינים ביטחון ואמונה כלפי חוץ אך‬ ‫מבפנים הם פגיעים מאוד וחוששים כי דבר רע יקרה להם‪.‬‬ ‫ילדים אלו מחפשים את תשומת ליבם של ילדים ממשפחות שלמות‪ ,‬מופעלים אחר לחץ חברתי‬ ‫מתוך הצורך והרצון שלהם להיות כמו השאר הילדים וכן נוטים לברוח ברגעי משבר וקושי‬ ‫לפתרונות זמניים כגון‪ -‬אלכוהול וסמים‪ ,‬אשר אינם פותרים את הבעיה אלא מדחיקים אותה‪.‬‬ ‫בנות להורים גרושים נוטות להרגיש כי ביטחון רב‪ ,‬אהבה וחום משפחתי נלקח מהן בילדותן עקב‬ ‫הליך הגירושין שהתרחש בביתם וכתוצאה מכך הן נוטות להתפתות ולהימשך אל גברים‪ ,‬לקיים‬ ‫יחסי מין ורואות במערכת זוגית תחליף לאהבה אשר נגזלה מהן בילדות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬וולרשטיין מראה כיצד רבים מילדים אלו התגברו על פחדם מבגידה‪ ,‬מצאו אהבה אצל‬ ‫בני זוגם והפכו להורים טובים ומגוננים‪ ,‬ולעומתם אחרים שעדיין נלחמים כדי לממש את‬ ‫משאלות לבם‪ .‬בנוסף‪ ,‬מראה כיצד ילדי גירושים שכיום הם מבוגרים רואים את החיים בצורה‬ ‫אחרת מחבריהם שגדלו במשפחות שלמות‪ ,‬שגם בהן היו להורים קשיים בחיי הנישואים‪ ,‬אך הם‬ ‫החליטו להישאר יחד‪ .‬בדרך זאת היא שופכת אור על השאלה שהורים כה רבים מתחבטים בה‪-‬‬ ‫האם להישאר בנישואים אומללים או להתגרש‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מחק זה מתקשר לנושא העבודה שלי מכיוון שהוא בודק ומעמיק על השפעות הגירושים על ילדים‬ ‫שונים בבגרותם‪ .‬כמו כן עבודתי עוסק בקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה‬ ‫בקרב ילדים להורים נשואים וילדים להורים גרושים‪ .‬למעשה מחקרה של גודית וולשטיין‪ ,‬מקשר‬ ‫בין המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי‪ ,‬דפוס המשפחה‪ ,‬שבמחקר זה דפוס המשפחה היא משפחה‬ ‫מפורקת אשר חוותה גירושים לבין המשתנה התלוי בעובדתי‪ ,‬עמודת‪ ,‬ואכן‪ ,‬במחקר זה נבדק גם‬ ‫עמדות ודפוסי התנהגות של ילדים להורים גרושים‪ .‬ולכן‪ ,‬נושא מחקר זה קרוב מאוד לנושא‬ ‫עבודתי ולמחקר שאני הולכת לערוך בהמשך‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫וולרשטיין‪ ,‬ג'ודית "גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם"‪ .1002 ,‬הוצאת מטר‪.‬‬ ‫סיכום החלק התיאורטי‬ ‫המשפחה הינה קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה‪.‬‬ ‫לרוב על ידי קשר דם‪ ,‬נישואין או אימוץ‪ ,‬וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית‪ .‬המשפחה‬ ‫כקבוצה ראשונית עונה על צרכים בסיסים ורגשיים של הפרט וכן ממלאת פונקציות חשובות‬ ‫ומרכזיות בחברה לדוגמא‪ ,‬משמשת כסוכנת חברות‪ .‬אך עם היתרונות העולים מקיום העולם עי‬ ‫משפחות תופעת הגירושין עולה וגוברת במשך השנים‪ ,‬והופכת יותר ויותר רווחת בחברה של היום‪.‬‬ ‫תופעת הגירושין הינה פירוק של מבנה חברתי ‪ -‬המשפחה ‪ -‬ממצבו המלוכד‪ ,‬למצב של פרידה‪.‬‬ ‫ילדים להורים גרושים חיים בתוך מבנה משפחתי שבור ומעורער‪ ,‬חסר אורח חיים תקין‪.‬‬ ‫תופעת הגירושין גורפת עימה השלכות רבות בתחומים שונים‪ ,‬עימם צריך הילד להתמודד‪.‬‬ ‫בתקופת גיל ההתבגרות חובר משבר הגירושין במשבר ההתמודדות של הנער עם השינויים‬ ‫המתחוללים בו בעקבות גילו‪ ,‬גיל המעבר מילדות לבגרות‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬ילדים שהוריהם‬ ‫מתגרשים חווים את הקונפליקטים המאפיינים את תהליך הגירושין ברמות אלו או אחרות‪.‬‬ ‫במקרים רבים קיימת בקרב ילדים הטראומה כולה כולל תגובות כעס‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬היה מעניין לבדוק את מה היא עמדה‪ ,‬את אפיוניה‪ ,‬מרכיביה תפקידן בחיי הפרט‬ ‫והכלל וכיצד הן נרכשות‪ .‬עמדה היא מושג מופשט‪ ,‬שבאמצעותו אנו יכולים להסביר התנהגות‬ ‫מסוימת של אדם ולפעמים אף לחזות את התנהגותו‪ .‬לעמדה שלושה מרכיבים‪ :‬קוגניטיבי‪ -‬עונה‬ ‫על השאלה‪ :‬מה הן דעותיו‪ ,‬מחשבותיו‪ ,‬אמונותיו של הפרט על נשוא העמדה‪ .‬רגשי‪ -‬עונה על‬ ‫השאלה‪ :‬מה הפרט מרגיש כלפי האדם או מצב או התנהגות או רעיון‪ .‬התנהגותי‪ -‬עונה על‬ ‫השאלה‪ :‬כיצד הפרט נוטה לפעול כלפיו (כלומר‪ -‬מהי הנכונות לפעולה)‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬יש התאמה בין‬ ‫שלושת מרכיבי העמדה‪ ,‬אולם לעתים קורה שיש חוסר התאמה ביניהם‪ .‬עמדות הן כלליות‪-‬הן‬ ‫מתייחסות להרבה מצבים לאנשים רבים ולכן הן כלליות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬העמדות הינן יציבות‪,‬‬ ‫כלומר‪ -‬קשה לשנות עמדות‪ .‬אך בכל זאת‪ ,‬שינוי של עמדה אפשרי‪ ,‬והוא תלוי בשלושה גורמים‪.‬‬ ‫שלושת הגורמים האלה הם‪ :‬המשכנע‪ ,‬המסר והמשוכנע‪.‬‬ ‫לעמדות יש חשיבות רבה בחיינו‪ .‬הן עוזרות לנו להסתגל לסביבה ואף להגיב לאירועים שונים‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬עמדות נרכשות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בגיל צעיר ומעצבות את תפיסותיו של הפרט‪ .‬כמו כל למידה‪ ,‬גם‬ ‫עמדות נרכשות בתהליכי התניה קלאסית‪ ,‬התניה אופרנטית‪ ,‬על ידי חיקוי מודלים‪ ,‬או בדרך‬ ‫קוגניטיבית ‪ -‬איסוף מידע והסקת מסקנות‪ .‬העמדות הינן יציבות‪ ,‬כלומר‪ -‬קשה לשנות עמדות‪ .‬אך‬ ‫בכל זאת‪ ,‬שינוי של עמדה אפשרי‪ ,‬והוא תלוי בשלושה גורמים‪ .‬שלושת הגורמים האלה הם‪:‬‬ ‫המשכנע‪ ,‬המסר והמשוכנע‪.‬‬ ‫במחקר בו בחרתי לעסוק‪ ,‬מחקרה של גודית וולרשטיין ‪ ,‬עוסק בהשפעת הגירושין על הילדים‬ ‫בבגרותם‪ .‬מחקר זה מציג כיצד רבים מילדי גירושים התגברו על פחדם מבגידה‪ ,‬מצאו אהבה אצל‬ ‫בני זוגם והפכו להורים טובים ומגוננים‪ ,‬ולעומתם אחרים שעדיין נלחמים כדי לממש את‬ ‫משאלות לבם‪ .‬בנוסף‪ ,‬מראה וורלשטיין כיצד ילדי גירושים שכיום הם מבוגרים רואים את החיים‬ ‫בצורה אחרת מחבריהם שגדלו במשפחות שלמות‪ ,‬שגם בהן היו להורים קשיים בחיי הנישואים‪,‬‬ ‫אך הם החליטו להישאר יחד‪.‬‬ ‫החלק המחקר‪-‬‬ ‫עבודת שדה‬ ‫מבוא למחקר שדה‬ ‫הגדרות‪:‬‬ ‫בחלק התיאורטי ערכתי סקירה שמהווה רקע לעבודת השטח שלי ונותנת היבטים תיאורטיים של‬ ‫השערת המחקר‪.‬‬ ‫בחלק זה אאבחן את השערת המחקר‪.‬‬ ‫שאלת המחקר של עבודתי היא‪" :‬האם קיים קשר בין דפוס המשפחה (גרושים‪/‬נשואים) לבין‬ ‫עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים וילדים להורים גרושים"‪.‬‬ ‫מכאן נגזרות השערות המחקר שהן‪:‬‬ ‫‪.1‬יימצא קשר בין המצב המשפחתי(גרושים‪ /‬נשואים)לבין עמדותיהם של ילדים להורים נשואים‬ ‫וילדים להורים גרושים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫‪.3‬ילדים להורים גרושים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפה מילדים להורים‬ ‫נשואים‪ .‬וכן יהיו בעד הקמת מוסד זה כחוויה מתקנת למה שחוו ממשפחתם בעבר‪.‬‬ ‫אם כן ניתן להבין שהמשתנה הבלתי תלוי של העבודה הוא‪ :‬דפוס משפחה (גרושים‪ /‬נשואים)‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬המשתנה התלוי של העבודה הוא‪ :‬עמדות (כלפי מוסד המשפחה)‪.‬‬ ‫לצורך בדיקת המשתנים יש להעניק הגדרות נומינליות ואופרטיביות‪.‬‬ ‫הגדרה נומינלית למשתנה התלוי‪ :‬עמדה‪ -‬הערכה כללית וקבועה יחסית שיש לפרט על אנשים‪ ,‬על‬ ‫אובייקטים ועל נושאים שונים‪.‬‬ ‫ההגדרה הנומינלית למשתנה הבלתי תלוי‪ :‬נישואים‪ -‬התקשרות פורמאלית בין יחידים ומשפחות‪.‬‬ ‫הם נערכים לרוב בטקס שמנהל נציג ציבור כלשהו‪ ,‬והצדדים מסכימים בו על חובותיהם‬ ‫וזכויותיהם ההדדיות‪ .‬גירושים‪ -‬ביטול חוקי של הנישואים‪.‬‬ ‫הגדרה אופרטיבית למשתנה התלוי‪ :‬עמדות‪-‬‬ ‫העמדה תיבדק תוך התייחסות למרכיבי העמדה‪:‬‬ ‫‪.1‬המרכיב קוגניטיבי‪ -‬כולל את המחשבות‪ ,‬הדעות‪ ,‬והאמונות שיש לפרט על נושא העמדה‪.‬אילו‬ ‫עשויות להיות חיוביות או שליליות‪.‬‬ ‫‪.3‬המרכיב הרגשי‪ -‬מתייחס לתגובה הרגשית הקשורה לנושא העמדה‪.‬‬ ‫‪.0‬המרכיב ההתנהגותי‪ -‬מתייחס לנכונותו של פרט להתנהג בדרך חיובית‪ ,‬או שלילית כלפי נושא‬ ‫העמדה‪.‬‬ ‫הגדרה אופרטיבית למשתנה הבלתי תלוי‪ :‬גרושים‪ -‬הוריו אינם חיים תחת קורת גג אחת ואינם‬ ‫מנהלים מערכת יחסים של זוגיות‪ .‬נשואים‪ -‬הוריו חיים תחת קורת גג אחת ומנהלים זוגיות יחדיו‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪:‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר‪:‬‬ ‫בעבודתי בחרתי לחקור שתי קבוצות ועל כך אפרט בנפרד‪:‬‬ ‫אוכלוסיית מחקר ראשונה‪ -‬ילדים להורים גרושים‪ -‬סטודנטים מהעיר אילת אשר נמצאים בטווח‬ ‫הגילאים ‪ ,35-05‬שני המיניים ייחקרו‪.‬‬ ‫אוכלוסיית מחקר שנייה‪ -‬ילדים להורים נשואים‪ -‬סטודנטים מהעיר אילת אשר נמצאים בטווח‬ ‫הגילאים ‪ ,35-05‬שני המינים ייחקרו‪.‬‬ ‫בחרתי דווקא בגילאים אלו מכיוון שמפאת גילם הם גיבשו לעצמם עמדה מוצקה כלפי מוסד‬ ‫המשפחה לאחר שחוו את השפעות הגירושים גם בטווח הארוך ואילו אצל מתבגרים העמדות‬ ‫עדיין טריות ועלולות להשתנות עוד בעתיד‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ילדים אלו עומדים בפני החלטות ודילמות‬ ‫בהקשר למוסד המשפחה כמו האם להקים משפחת הקמה או עד כמה לנסות ולשמר את התא‬ ‫המשפחתי שהקימו‪ .‬בעיניי זה מוסיף גוון ונותן אור שונה למחקרי‪.‬‬ ‫כלי המחקר‪:‬‬ ‫כלי המחקר בעבודתי הוא שאלון סגור‪.‬‬ ‫באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר‪.‬‬ ‫זוהי שיטת איסוף נתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה‪.‬‬ ‫השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על תפיסתו‪ ,‬עמדותיו והתנהגותו‬ ‫בעבר ובהווה על תכוניותיו לעתיד‪ ,‬מצבו המשפחתי‪ ,‬גילו‪ ,‬מינו וכו‪.‬‬ ‫בעבודה זו נבחרו שאלות סגורות בעלות מספר תשובות אלטרנטיביות מוכנות מראש והנחקר‬ ‫מתבקש לבחור ולסמן אחת מבניהן‪.‬‬ ‫שאלות נוספות שמופיעות בשאלון מתייחסות לרקע של הנבדק‪.‬‬ ‫ישנם מספר יתרונות וחסרונות לשאלון‪:‬‬ ‫יתרונות‪-‬‬ ‫‪ .1‬השאלון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים‪.‬‬ ‫‪ .3‬מהימנות גבוה של השאלון‬ ‫בשאלון מופיעות סדרות של שאלות שיש להן תשובות מוכנות בעלות משמעויות שמבטיחות‬ ‫שתשובת המחקר לא תהייה קשורה במידה ניכרת לאישיותו של הבודק או למצב רוחו של הנבדק‪.‬‬ ‫חסרונות‪-‬‬ ‫‪ .1‬החיסרון הבולט הוא בשיטת איסוף הנתונים זו קשורה לחוסר גמישותה‪.‬‬ ‫‪ .3‬את השאלות והתשובות האלטרנטיביות מנסחים זמן רב לפני היציאה אל השטח ולכן קשה‬ ‫להכניס בו שינויים ולהוסיף שאלות או לשנות את כיוון המחקר‪.‬‬ ‫מקרא לשאלון‪-‬‬ ‫השאלון בנוי מ‪ 19‬שאלת כאשר הוא מחולק ל ‪0‬חלקים‪.‬‬ ‫החלק הראשון של השאלון‪ :‬שלושת השאלות הראשונות מתייחסות לנתוני רקע על הנבדק‪.‬‬ ‫השאלות הן על מינו וגילו של הנבדק וכן‪ ,‬שאלה על מצבו המשפחתי‪.‬‬ ‫החלק השני של השאלון‪ :‬שאלה העוסקת במשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬יצירת הבחנה בין האוכלוסייה‬ ‫הבוגרת שחיה בעבר עם הורים גרושים לבין האנשים שחיו בתוך משפחות שלמות‪.‬‬ ‫החלק השלישי של השאלון‪ :‬מורכב מ‪ 10‬שאלות אשר בוחנות את המשתנה התלוי‪ ,‬עמדות‪ ,‬כלפי‬ ‫המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫לצורך בדיקת משתנה זה הענקתי ‪ 0‬היבטים‪:‬‬ ‫ההיבט הראשון שאלות הבודקות את החלק הקוגנטיבי של המשתנה(שאלות ‪)5-7‬‬ ‫למשל‪ -‬שאלה מספר ‪ " -1‬מוסד המשפחה הוא אחד המוסדות החשובים ביותר בחברה המודרנית"‬ ‫ההיבט השני שאלות הבודקות את החלק הרגשי של המשתנה (שאלות ‪)14-10‬‬ ‫למשל‪ -‬שאלה מספר ‪ " -13‬מוסד המשפחה הוא מקום בו ניתן למצוא תחושת שייכות ותמיכה‬ ‫רגשית"‬ ‫ההיבט השלישי שאלות הבודקות את החלק ההתנהגותי של המשתנה (שאלות ‪)15-17‬‬ ‫למשל‪ -‬שאלה מספר ‪ " -18‬לא אמליץ לחבריי להקים מסגרת משפחתית"‬ ‫הערכים של המשתנה (התלוי) מוסד המשפחה‪ ,‬נעים בין ‪.1-0‬‬ ‫כאשר ‪ =1‬לא מסכים בכלל‪ =3 ,‬לא מסכים‪ =0 ,‬מסכים‪ =0 ,‬מסכים מאוד‪.‬‬ ‫ערכים ‪ 1‬ו ‪ 3‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים עמדה שלילית‪.‬‬ ‫ואילו ערכים ‪ 0‬ו‪ 0‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים עמדה חיובית‪.‬‬ ‫טווח ממוצע התשובות של הנבדקים נערך בין‪ :‬המינימום‪ 15 -‬לבין המקסימום‪.64 -‬‬ ‫כאשר ממוצע התשובות לשאלון הוא בין ‪ 15‬ל‪ 01‬העמדה של הנבדק היא שלילת‪.‬‬ ‫כאשר ממוצע התשובות לשאלון הוא בין ‪ 08‬ל‪ 64‬העמדה של הנבדק היא חיובית‪.‬‬ ‫בשאלון ישנן סקלות הפוכות שהן שאלות מספר‪.7,11,18,17 :‬‬ ‫שאלון בסגנון סקלות הפוכות בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬את אחידות בתשובות‬ ‫ועקביות הנחקר‪.‬‬ ‫מהלך המחקר‪:‬‬ ‫המחקר נערך באוניברסיטאות ומכללות שונות ברחבי הארץ‪,‬במשך שבוע שבו חילקתי שאלונים‬ ‫לנבדקים שהראו נכונות לענות על השאלון‪ ,‬תוך שמירה על אנונימיות‪ .‬כל נבדק קיבל שאלון עבורו‬ ‫אותו מילא לבדו‪ ,‬לפני קבלת השאלון הוסבר לנבדק שבמקרה והוא אינו מרגיש בנוח לענות על‬ ‫השאלון הוא יכול להתחרט בכל שלב ולא אשתמש בשאלונו לעבודתי‪ .‬לאחר שבוע שבו חילקתי‬ ‫את השאלונים וקיבלתי אותם חזרה עם תשובותיהם של הנבדקים‪ ,‬ניתחתי את השאלונים‬ ‫בהתפלגותם וכעת אציג את הנתונים הסטטיסטים אותם הסקתי ממחקרי‪.‬‬ ‫ממצאים‬ ‫טבלה מס' ‪ –1‬אוכלוסיית מחקר – ילדים להורים גרושים‬ ‫טבלה המרכזת את עמדותיהם של ילדים להורים גרושים כלפי מוסד המשפחה‪ .‬תוצאות ואחוזים‪.‬‬ ‫עמדה שלילית‬ ‫כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב‬ ‫ילדים להורים‬ ‫גרושים‬ ‫עמדה חיובית‬ ‫כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב‬ ‫ילדים להורים‬ ‫גרושים‬ ‫קוגנטיבי‬ ‫‪N=6‬‬ ‫התנהגותי‬ ‫‪N=3‬‬ ‫רגשי‬ ‫‪N=1‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪N=14‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪N=19‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪N=17‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪N=2‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪N=18‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫טבלה מספר ‪ 3‬הנ"ל מייצגת את אוכלוסיית המחקר הראשונה שנבדקה במחקר שביצעתי‪ .‬מטבלה‬ ‫זו ניתן לראות ש‪ 74%-‬מכלל הילדים להורים גרושים בעלי עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה‬ ‫לעומת ‪ 14%‬בלבד אשר בעלי עמדה שלילי כלפי מוסד זה‪.‬‬ ‫גרף מס' ‪ – 1‬עמדותיהם של ילדים להורים גרושים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫עמדה שלילית כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב ילדים‬ ‫להורים גרושים‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫עמדה חיובית כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב ילדים‬ ‫להורים גרושים‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫קוגנטיבי‬ ‫רגשי‬ ‫התנהגותי‬ ‫סה"כ‬ ‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים מטבלה ‪ . 3‬מגרף זה ניתן לראות בבירור כי ילדים להורים גרושים‬ ‫מחזיקים במרכיב ההתנהגותי הרגשי והקונטיבי באופן חיובי בצורה משמעותית‪.‬‬ ‫טבלה מספר ‪ – 1‬אוכלוסיית מחקר – ילדים להורים נשואים‬ ‫טבלה המרכזת את עמדותיהם של ילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה‪ .‬תוצאות ואחוזים‪.‬‬ ‫עמדה שלילית‬ ‫כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב‬ ‫ילדים להורים‬ ‫נשואים‬ ‫עמדה חיובית‬ ‫כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב‬ ‫ילדים להורים‬ ‫נשואים‬ ‫קוגנטיבי‬ ‫‪N=7‬‬ ‫רגשי‬ ‫‪N=8‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪N=13‬‬ ‫התנהגותי‬ ‫‪N=6‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪N=12‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪N=14‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪N=6‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪N=14‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫טבלה מספר ‪ 0‬הנ"ל מייצגת את אוכלוסיית המחקר השנייה שנבדקה במחקר שביצעתי‪ .‬מטבלה זו‬ ‫ניתן לראות ש ‪ 14%‬מכלל הילדים להורים נשואים מדווחים על עמדות חיוביות כלפי מוסד‬ ‫המשפחה‪.‬‬ ‫גרף מס' ‪ –1‬עמדותיהם של ילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫עמדה שלילית כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב ילדים‬ ‫להורים נשואים‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫עמדה חיובית כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב ילדים‬ ‫להורים נשואים‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫קוגנטיבי‬ ‫רגשי‬ ‫התנהגותי‬ ‫סה"כ‬ ‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים מטבלה‪ . 0‬מגרף זה ניתן לראות כי המרכיב הקוגנטיבי הרגשי‬ ‫וההתנהגותי בקרב ילדים להורים נשואים משפיע על עמדותיהם כלפי מוסד המשפחה וכן המרכיב‬ ‫הרגשי הוא המשפיע ביותר‪.‬‬ ‫טבלה מספר ‪1‬‬ ‫טבלה המרכזת את ההבדלים בין ילדים שהוריהם נשואים וילדים שהוריהם גרושים כלפי‬ ‫עמדותיהם בקשר למוסד המשפחה‪ .‬תוצאות ואחוזים‪.‬‬ ‫עמדה שלילית‬ ‫כלפי מוסד‬ ‫המשפחה‬ ‫בקרב ילדים‬ ‫להורים‬ ‫נשואים‬ ‫עמדה חיובית‬ ‫כלפי מוסד‬ ‫המשפחה‬ ‫בקרב ילדים‬ ‫להורים‬ ‫נשואים‬ ‫עמדה שלילית‬ ‫כלפי מוסד‬ ‫המשפחה‬ ‫בקרב ילדים‬ ‫להורים‬ ‫גרושים‬ ‫עמדה חיובית‬ ‫כלפי מוסד‬ ‫המשפחה‬ ‫בקרב ילדים‬ ‫להורים‬ ‫גרושים‬ ‫קוגנטיבי‬ ‫רגשי‬ ‫התנהגותי‬ ‫סה"כ‬ ‫‪N=7‬‬ ‫‪N=8‬‬ ‫‪N=6‬‬ ‫‪N=6‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪N=13‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪N=6‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪N=14‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪N=12‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪N=1‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪N=14‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪N=3‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪N=19‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪N=17‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪N=14‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪N=2‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪N=18‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫מטבלה מספר ‪ 1‬ניתן ללמוד כי קיימים הבדלים בין עמדותיהם של ילדים להורים גרושים וילדים‬ ‫להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה‪ .‬לפי טבלה זו ניתן לראות כי בקרב ילדים להורים גרושים‬ ‫יימצאו עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפחה ואילו אצל ילדים להורים נשואים ימצאו‬ ‫עמדות שליליות יותר כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫גרף מס' ‪ –1‬ההבדלים בעמדות כלפי מוסד המשפחה בין ילדים להורים נשואים לבין ילדים‬ ‫להורים גרושים‪.‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫עמדה שלילית כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב ילדים‬ ‫להורים נשואים‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫עמדה חיובית כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב ילדים‬ ‫להורים נשואים‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫עמדה שלילית כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב ילדים‬ ‫להורים גרושים‬ ‫‪20%‬‬ ‫עמדה חיובית כלפי מוסד‬ ‫המשפחה בקרב ילדים‬ ‫להורים גרושים‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫קוגנטיבי‬ ‫רגשי‬ ‫התנהגותי‬ ‫סה"כ‬ ‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים בטבלה מספר ‪ .1‬לפי הגרף ניתן לראות כי המרכיב הרגשי משתנה‬ ‫באופן משמעותי ביחס למרכיבים האחרים‪ ,‬המרכיב הקוגנטיב וההתנהגותי אינם משתנים באופן‬ ‫משמעותי‪.‬ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים מחזיקים במרכיב קוגנטיבי והתנהגותי‬ ‫באופן שווה יחסית‪.‬‬ ‫דיון סיכום ומסקנות‬ ‫במסגרת עבודה זו ביצעתי מחקר הבודק את הקשר בין עמדותיהם של ילדים להורים גרושים‬ ‫וילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫שאלת המחק היא‪ ,‬האם קיים קשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב‬ ‫ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים‪ -‬בהתאם לשאלת המחקר העליתי שתי השערות‪:‬‬ ‫‪.1‬קיים קשר בין דפוס המשפחה לבין עמדותיהם של ילדים להורים גרושים וילדים להורים‬ ‫נשואים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ילדים להורים גרושים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפחה מילדים להורים‬ ‫נשואים וכן יהיו בעד הקמת מוסד זה‪.‬‬ ‫בכדי לבדוק שאלה זו בחרתי להשתמש בכלי מחקר של שאלון סגור‬ ‫כלי מחקר זה מאפשר גישה נוחה למס' רב של נבדקים‪ ,‬הוא ניתן להעברה וקל לעיבוד סטטיסטי‬ ‫בסיוע מחשב‪ .‬בנוסף לשאלון מהימנות גבוהה מהסיבה שהוא כולל סדרות שאלות שיש להן‬ ‫תשובות מוכנות מראש וברורות המבטיחות שתשובות הנחקר לא תהיינה קשורות לחוקר או‬ ‫יושפעו ממצב רוחו של הנחקר‪.‬‬ ‫ע"פ ממצאי המחקר מצאתי כי עמדותיהם של ילדים להורים גרושים יהיו עמדות חיוביות יותר‬ ‫כלפי מוסד המשפחה מילדים להורים נשואים (‪ 74%‬לעומת ‪ )14%‬וכי עמדותיהם של ילדים‬ ‫להורים נשואים היו שליליים יותר כלפי מוסד המשפחה (‪ 04%‬לעומת ‪.)14%‬‬ ‫ממצאים אלו סותרים תיאוריות ובמחקרים שהוצגו בחלק התיאורטי בעבודה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬מחקר שהוצג בחלק התיאורטי ובו נמצא כי לילדים שבאו ממשפחות שהוריהם התגרשו‬ ‫היו דאגות נוספות מלבד אלו שמטרידות כל ילד וילדה בגילם אשר באו ממשפחות שלמות‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬ילדים להורים גרושים מקרינים ביטחון ואמונה כלפי חוץ אך מבפנים הם פגיעים מאוד‬ ‫וחוששים כי דבר רע יקרה להם מפני שביטחון רב אהבה וחום משפחתי נלקח מהן בילדותם עקב‬ ‫הליך הגירושין‪.‬‬ ‫ממצאים אלו תומכים בהשערת המחקר שלי מכיוון שמראים כי קיים קשר בין דפוס המשפחה‬ ‫לבין עמדות הילדים לגבי מוסד המשפחה ועל כן‪ ,‬עמדותיהם של ילדים להורים גרושים חיוביות‬ ‫יותר מעמדותיהם של ילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫לפי הממצאים מן המחקר שערכתי‪ ,‬ניתן להסיק שהשערות המחקר שהעליתי בתחילת העבודה‬ ‫אומתו‬ ‫נוכחתי לראות שלדפוס המשפחה אכן יש השפעה על עמדותיהם של הילדים כלפי מוסד המשפחה‬ ‫כלומר השערת המחקר אוששה ‪ ,‬וכי ברוב המקרים‪ ,‬בקרב ילדים להורים גרושים תמצא עמדה‬ ‫חיובית כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫למרות שהשערותיי אוששו המחקר היה בעל מגבלות לדוגמה ‪ :‬המחקר היווה מדגם קטן (בסה"כ‬ ‫‪ 04‬נדבקים) ואינו מייצג את האוכלוסייה כולה‪ .‬בנוסף המחקר היווה בדיקה של בוגרים מאזור‬ ‫מסוים בארץ‪ ,‬העיר אילת‪ ,‬ולכן קשה יהיה להכליל את תוצאות המחקר על בוגרים מאזורים‬ ‫ורקעים שונים‪.‬‬ ‫המחקר בנושא זה משפיע על הבנת התופעה של גירושים כיום וכן ההשלכות של הליך גירושים על‬ ‫הילדים ועל התא המשפחתי כולו ומכך על חשיבותו הרבה של מוסד המשפחה בחיי הפרט ובחיי‬ ‫הכלל‪.‬‬ ‫מחקר זה יכול לשמש כבסיס למחקר עתידי העוסק בשאלות חקר דומות כמו ‪,‬האם קיים קשר בין‬ ‫דפוס המשפחה לבין מוסד הנישואין בקרב ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים‪ .‬עוד‬ ‫מחקר שניתן לערוך הוא האם קיים קשר בין דפוס משפחת המוצא (גרושים‪ /‬נשואים) לבין דפוס‬ ‫ההורות של הילדים במשפחת ההקמה ( דמוקרטי‪ /‬סמכותי)‪ .‬השערת המחקר למחקר זה תהיה‬ ‫שילד להורים גרושים יהיה הורה סמכותי ואילו ילדים להורים נשואים דפוס ההורות תהייה‬ ‫דמוקרטית‪ .‬במחקר זה המשתנה הבלתי תלוי יהיה דפוס משפחת המוצא והמשתנה התלוי יהיה‬ ‫דפוס ההורות של הילד‪ .‬כלי המחקר יהיה שאלון סגור‪ ,‬ומטרת השאלות בו לקבוע את סוג דפוס‬ ‫ההורות‪..‬‬ ‫בזמן כתיבת העבודה למדתי דברים רבים‪ ,‬ביניהם עובדות על ההשפעות של הגירושים על הילדים‬ ‫ועל המשפחה כולה וכיצד ילדים אלו מתמודדים עם המכשולים והקשיים הניצבים לפניהם‬ ‫כתוצאה מן הליך הגירושים‪ .‬בזכות עובדות אלו רכשתי הבנה והערכה טובה יותר של חשיבותו של‬ ‫מוסד המשפחה השלמה לחיי החברים בה‪.‬‬ ‫בזכות העבודה הבנתי וגיליתי שלמשפחה תפקידים רבים בחיי הפרט והכלל וכן על ההשפעות‬ ‫העוצמתיות שיש להליך הגירושין על המשפחות וכן על הילדים‪.‬‬ ‫בתור נערה שהוריה גרושים‪ ,‬אני מעידה על עצמי כי אכן לגירושים יש השפעות מששיות בטווח‬ ‫הקצר וכן בטווח האורך‪ .‬וכן את החשיבות הרבה שיש להקדיש לשימור התא המשפחתי בשל‬ ‫לתפקידים והיתרונות שיש למשפחה השלמה אשר קיימות באופן חסר במשפחות מפורקות‪.‬‬ ‫רפלקציה‬ ‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬קוגניציה‪:‬‬ ‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬ ‫אני בחרתי לעסוק בקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות ילדים (ילדים להורים גרושים וילדים‬ ‫להורים נשואים) כלפי מוסד המשפחה מכיוון שזהו נושא הנוגע אליי ומעניין אותי עד מאוד‪.‬‬ ‫בתחילת כתיבת העבודה חשבתי על עוד מספר נושאים לעבודה זו כגון‪ -‬הקשר בין קיבוצניקים‬ ‫ועירוניים לבין עשיית שנת שירות‪ ,‬הקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות הילדים כלפי מוסד‬ ‫הנישואין אך לבסוף החלטתי בנושא עבודתי מכיוון שזהו הנושא שהתחברתי אליו מכל שאר‬ ‫הנושאים‪ ,‬וכן על נושא יהיה מעניין ביותר לקרוא לחקור ולגלות‪.‬‬ ‫תהליך לימודי‪:‬‬ ‫את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט‪ .‬בחרתי להשתמש במקורות אלו‬ ‫אחרי קריאה של כל מקור בנפרד והחלטה האם הוא רלוונטי לעבודתי או שאינו מספר לי מידע‬ ‫נוסף‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי‪.‬‬ ‫במציאת המקורות על המשתנים השונים לא נתקלתי בקושי‪ ,‬אך בשלב הפרק המקשר שבו‬ ‫נאלצתי לחפש מחקר או תיאוריה הקשורים לשני המרכיבים שבדקתי נתקלתי בקושי מכיוון‬ ‫שהשערת המחקר תאמו להשערת מחקרי אך תוצאותיה היו שונות לחלוטין‪ ,‬כלומר השערת המחר‬ ‫הופרכה‪ .‬רוב מקורות המידע בהם השתמשתי היו אינטרנטיים כי אלו המקורות הזמינים ביותר‪.‬‬ ‫ישנם מקורות מידע ספרותיים שבהם השתמשתי בנוגע לעמדה (מתוך ספר הלימוד הנוכחי שלנו‬ ‫במגמת פסיכולוגיה)‪.‬‬ ‫בשל כתיבת העבודה למדתי על המשתנים שלי דברים שונים ומגוונים לדוגמה‪ ,‬כי למוסד‬ ‫המשפחה ישנן מאות הגדרות‪ .‬עוד בנוסף גיליתי כי קשה מאוד לשנות עמדה בנושא ספציפי אך‬ ‫ישנן דרכים שנוקטים המצליחים לשנות את עמדותינו‪.‬‬ ‫החלק שעניין אותי במיוחד כתיבת החלק התיאורטי‪ -‬המשתנה הבלתי תלוי ‪,‬מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫במהלך כתיבת חלק זה קראתי רבות על מוסד זה מתרבויות שונות וזמנים שונים‪ .‬קראתי בנוסף‬ ‫מקורות מידע שלא היו רלוונטיים לעבודתי אך ללא ספק העשירו את הידע שלי בנושא זה‪.‬‬ ‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪:‬‬ ‫הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת העבודה היה בחלוקת השאלונים לאוכלוסיית‬ ‫המחק שלי‪ ,‬ילדים להורים גרושים‪ .‬נאלצתי לשאול סטודנטים שאיני מכירה האם הוריו גרושים‪,‬‬ ‫שתחילה קצת התביישתי וחששתי לתגובתם‪ .‬היבט ערכי שניתן למצוא בעבודתי הוא המשפחה‬ ‫כערך‪ .‬מבחינת רבים המשפחה הוא ערך עליון ומקודש וכן תופס חשיבות ומרכזיות רבה בחברה‬ ‫כיום‪ .‬כמו כן‪ ,‬תופעת הגירושים הינה בעיה חברתית אשר מתמודדים איתה בכמה וכמה דרכים‬ ‫שונות ומגוונות‪.‬‬ ‫למדתי על עצמי‪:‬‬ ‫מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי כי אני מסוגלת לסכם ולעבד מקורות מידע שונים‬ ‫ומורכבים ‪ ,‬להבין הנחיות לכתיבת עבודת חקר‪ ,‬וכן לעמוד בלוח זמנים צפוף‪ .‬בנוסף למדתי כי‬ ‫עמדתי כלפי מוסד המשפחה הוא חיובי‪ .‬אני בעד מוסד זה וחושבת כי יש לפעול ולשמר את התא‬ ‫המשפחתי בצורה הטובה ביותר וכן למנוע עד כמה שניתן את התפרקותה‪.‬‬ ‫רפלקציה מסוג מטה‪ -‬אסטרטגיה ‪:‬‬ ‫במהלך הכנת העבודה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שאילת שאלות – בטופס הצעת המחקר עסקתי בשאילת שאלות בניסוח שאלת המחקר‬ ‫שלי ובהשערת המחקר‪ .‬בנוסף בבניית השאלון ניסחתי שאלות העוסקות בנושא המחקר‬ ‫שלי ובמשתנים בעבודתי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שאלוני היה בנוי מ‪ 15‬שאלות‪ 5 :‬שאלות העוסקות‬ ‫במרכיב הקוגנטיבי‪5 ,‬שאלות העוסקות במרכיב הרגשי וכן ‪5‬שאלות העוסקות במרכיב‬ ‫ההתנהגותי של המשתנה התלוי שלי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השוואה – בכתיבת החלק התיאורטי ביצעתי השוואה בין תיאוריות‪ ,‬גישות והגדרות‬ ‫שונות של חוקרים העוסקות במשתנים בעבודתי ‪ ,‬מוסד המשפחה ועמדה‪ .‬בנוסף‬ ‫השוואתי בין תוצאות הנבדקים‪ .‬בפרק דיון סיכום ומסקנות ערכתי השוואה בין‬ ‫התיאוריות והמחקרים בחלק התיאורטי לבין הממצאים שהתקבלו במחקר שביצעתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסקה – בפרק הממצאים הסקתי מסקנות והסברתי את המשמעות שלהם‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫מתוך ריכוז הנתונים יצרתי טבלה המסכמת את הממצאים ומתוכה רשמתי מסקנות לגבי‬ ‫המחקר שלי על המרכיבים השונים ועל כך שהשערת המחקר שלי אוששה‪ .‬בנוסף בפרק‬ ‫דיון ומסקנות הצגתי והסברתי את המשמעות של הממצאים ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נימוק מסוג הסבר – השתמשתי בנימוקים בסוג הסבר בפרק בחלק התיאורטי באמצעות‬ ‫מחקרים ותיאוריות לדוגמה‪ ,‬מחקרה של גודית וולרשטיין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪-‬בעבודתי הצגתי את המידע בדרכים שונות ‪.‬בחלק‬ ‫התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה‪ ,‬בשלב הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות‬ ‫מפורטות ולאחר מכן הוספתי גם הצגה גרפית של הממצאים ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיזוג‪ -‬בחלק התיאורטי ביצעתי מיזוג טקסטים הלקוחים ממקורות שונים כמו אינטרנט‬ ‫וספרים‪ .‬מיזוג המקורות העמיק את המידע בעבודה ואת רמת ההיקף שלה‪.‬‬ ‫ביביולגרפיה‬ ‫‪ .1‬אבן שושן‪ ,‬אברהם ואחרים ‪ 073.00 .3447‬עמוד ‪.318‬‬ ‫‪ .3‬בר אל ציפי ונוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית"‪,‬‬ ‫אבן יהודה‪ :‬רכס פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מהדורה שנייה‪.1776 ,‬‬ ‫‪ .0‬ג' דנקן מיטשל‪ ,‬משה ליסק (‪ ",)1780‬לקסיקון דביר לסוציולוגיה" דביר בע"מ‪.‬‬ ‫‪ .0‬גליקמן אניה‪ ,‬אורן ענת‪ ,‬ולווין אפשטיין נח‪" .‬דעות בעם"‪ ,‬גיליון מספר ‪ 1‬נובמבר ‪.3440‬‬ ‫‪http://spirit.tau.ac.il/socant/bicohen/report/deotbaam7.pdf‬‬ ‫‪ .5‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪( 3413‬גרסה אלקטרונית)‪ .‬נדלה ב ‪5‬‬ ‫לאוקטובר ‪http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf .3413‬‬ ‫‪ .6‬וולרשטיין‪ ,‬ג'ודית "גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם"‪ .3441 ,‬הוצאת מטר‪.‬‬ ‫‪ .1‬יבנה‪ ,‬לרוס ‪ .1775‬משפחה‪ .‬בתוך יבנה האנציקלופדיה לנוער (עמוד ‪ .)118-117 ,14‬תל אביב‪:‬‬ ‫הוצאת יבנה והוצאת לרוס‪.‬‬ ‫‪ .8‬ימי נתנאל‪" ,‬סיבות נפוצות לגירושין"‪http://www.yarimi.net/divorcereasons.php .‬‬ ‫‪ .7‬כהן אורית ופרידמן דנה‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ :‬עמדות‪ -‬הגדרות ואפיונים‪ ,‬מט"ח‪3443,‬‬ ‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595‬‬ ‫‪" .14‬מוסד המשפחה" ‪( http://webcache.googleusercontent.com‬לא צויין שם המחבר)‬ ‫‪ .11‬משוניס‪ ,‬ג' ג'‪ .1777 .‬סוציולוגיה‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫‪ .13‬נ ניסן ושותפיו (‪" ,)3440‬סוציולוגיה‪ :‬במעגלי החברה‪ -‬מוסד המשפחה" הוצאת רכס‪.‬‬ ‫‪ .10‬קופרשמיטד אורית‪" ,‬ילדים להורים גרושים"‪.‬‬ ‫‪http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/kopershmid.htm‬‬ ‫‪ .10‬קרניאל דרורי חנה‪" ,‬משפחה"‪,‬‬ ‫‪http://clickit.ort.org.il/files/txt/907478111/648016339.htm‬‬ ‫‪ .15‬ת‪.‬ל‪.‬מ‪-‬רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬אבחון והכשרה‪" ,‬התגובות הרגשיות של הילדים‬ ‫החווים גירושים‪http://www.telem.org.il/content .‬‬ ‫נספחים‬ ‫נבדק יקר!‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫שמי קמיל כהן ואני תלמידה במגמת מדעי החברה בבית הספר עמי אסף‪ .‬כחלק מעבודת הגמר שלי במגמה‬ ‫זו אשמח אם תוכל לענות על השאלון זה שעל תוצאותיו מתבסס החלק המעשי של עבודתי‪ .‬שאלון זה‬ ‫עוסק בקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים וילדים‬ ‫להורים גרושים‪ .‬שאלון זה הינו אנונימי ויעשה בו שימוש לצורכי מחקר בלבד‪.‬‬ ‫השאלון נכתב בזכר מטעמי נוחות אך מתייחס לשני המינים‪.‬‬ ‫תודה רבה על שיתוף הפעולה‪,‬‬ ‫קמיל כהן‪.‬‬ ‫‪ .1‬ציין את מינך‪:‬‬ ‫א) זכר‬ ‫ב) נקבה‬ ‫‪.2‬ציין את טווח גילך‪:‬‬ ‫א) ‪22-22‬‬ ‫ב)‪22-03‬‬ ‫‪.0‬הקמתי משפחה‪:‬‬ ‫א) כן‬ ‫ב) לא‬ ‫‪.4‬סמן את התשובה הנכונה ביותר עבורך‪:‬‬ ‫א) הוריי אינם חיים תחת קורת גג אחת ואינם מנהלים קשר זוגי‪.‬‬ ‫ב)הוריי חיים תחת קורת גג אחת ומנהלים קשר זוגי‪.‬‬ ‫סמן איקס במקום שאתה הכי מזדהה ומסכים איתו‪.‬‬ ‫ההיגד‬ ‫‪ .2‬אני חושב כי כל‬ ‫אחד ואת צריכים‬ ‫להקים משפחה‬ ‫‪ .6‬מוסד המשפחה‬ ‫תורם להתפתחות‬ ‫כל אחד מהחברים‬ ‫בה‬ ‫‪ .2‬מוסד המשפחה‬ ‫הוא אחד המוסדות‬ ‫החשובים ביותר‬ ‫בחברה המודרנית‬ ‫‪ .2‬רק במסגרת‬ ‫משפחתית אדם‬ ‫יגיע למילוי‬ ‫הפוטנציאל שלו‪.‬‬ ‫‪.9‬החברה יכולה‬ ‫להתקיים ללא‬ ‫מוסד המשפחה‬ ‫‪ .13‬המסגרת‬ ‫המשפחתית‬ ‫חשובה משום‬ ‫שהיא מעניקה‬ ‫חום‪ ,‬אהבה‬ ‫ותמיכה‬ ‫‪ .11‬אדם עם‬ ‫משפחה הוא אדם‬ ‫מאושר יותר‬ ‫מאשר אדם רווק‬ ‫ללא משפחה‬ ‫וילדים‬ ‫‪ .12‬מוסד‬ ‫המשפחה הוא‬ ‫מקום בו ניתן‬ ‫למצוא תחושת‬ ‫שייכות ותמיכה‬ ‫רגשית‬ ‫‪ .10‬המשפחה‬ ‫‪ -1‬כלל לא מסכים‬ ‫‪ -2‬לא מסכים‬ ‫‪ -0‬מסכים‬ ‫‪ -4‬מסכים מאוד‬ ‫חשובה לפיתוח‬ ‫בטחון עצמי‬ ‫ולקידום הישגים‬ ‫אישיים גבוהים‬ ‫‪14‬קשר משפחתי‬ ‫מעניק תחושה של‬ ‫ביטחון חומרי‬ ‫ורגשי‬ ‫‪ .12‬ברצוני להקים‬ ‫משפחה‬ ‫‪ .16‬אעשה הכל‬ ‫על מנת לשמור על‬ ‫לכידות משפחתית‬ ‫‪ .12‬כאשר‬ ‫המערכת הזוגית‬ ‫לא בריאה אמליץ‬ ‫לפרק את המסגרת‬ ‫המשפחתית‬ ‫‪.12‬לא אמליץ‬ ‫לחבריי להקים‬ ‫מסגרת משפחתית‬ ‫‪ .19‬ארצה לחלוק‬ ‫את חיי עם אדם‬ ‫אחר ללא כניסה‬ ‫לקשר נישואים‬ ‫מחייב ולמסגרת‬ ‫משפחתית‪.‬‬ ‫מספר נבדק‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪1‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪3‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪0‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪0‬‬ ‫נמוך= ‪5-10‬‬ ‫עמדה כוללת נמוכה‪15-01 -‬‬ ‫גבוה= ‪10-34‬‬ ‫עמדה כוללת גבוהה‪08-64 -‬‬ ‫קוגנטיבי‬ ‫‪13‬‬ ‫רגשי‬ ‫‪16‬‬ ‫התנהגותי‬ ‫‪18‬‬ ‫עמדה כוללת‬ ‫‪06‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪06‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪5‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪6‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪1‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪8‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪7‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪14‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪11‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪13‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪10‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪10‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪15‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪16‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪11‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪18‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪17‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫גרושים ‪34‬‬ ‫‪N=20‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪1‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪3‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪0‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪0‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪5‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪6‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪1‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪8‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪7‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪07‬‬ ‫מרכיב קוגנטיבי‬ ‫גבוה ‪14%‬‬ ‫מרכיב קוגנטיבי‬ ‫נמוך ‪04%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מרכיב רגשי‬ ‫גבוה ‪75%‬‬ ‫מרכיב רגשי‬ ‫נמוך ‪5%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מרכיב התנהגותי‬ ‫גבוה ‪85%‬‬ ‫מרכיב התנהגותי‬ ‫נמוך ‪15%‬‬ ‫‪16‬‬ ‫עמדה כוללת‬ ‫גובהה ‪74%‬‬ ‫עמדה כוללת‬ ‫נמוכה ‪14%‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪05‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪11‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪13‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪10‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪10‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪15‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪16‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪11‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪18‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪17‬‬ ‫ילד להורים‬ ‫נשואים ‪34‬‬ ‫‪N=20‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪00‬‬ ‫מרכיב קוגנטיבי‬ ‫גבוה ‪65%‬‬ ‫מרכיב קוגנטיבי‬ ‫נמוך ‪05%‬‬ ‫מרכיב רגשי‬ ‫גבוה ‪64%‬‬ ‫מרכיב רגשי‬ ‫נמוך ‪04%‬‬ ‫מרכיב התנהגותי‬ ‫גבוה ‪14%‬‬ ‫מרכיב התנהגותי‬ ‫נמוך ‪04%‬‬ ‫עמדה כוללת‬ ‫גובהה ‪14%‬‬ ‫עמדה כוללת‬ ‫נמוכה ‪04%‬‬ ‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע‬ ‫שם התלמיד‪/‬ה‪:‬קמיל‬ ‫שם המנחה‪:‬אורלי דניאל‬ ‫נושא העבודה‪:‬‬ ‫שם בית הספר‪:‬עמי אסף‬ ‫דואל‪:‬‬ ‫טלפון‪:‬‬ ‫סמל מוסד‪:‬‬ ‫ישוב‪:‬מתן‬ ‫הקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים וילדים‬ ‫להורים נשואים‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‪:‬‬ ‫האם קיים קשר בין סוג משפחת המוצא של הילד (גרושים‪/‬נשואים) לבין עמדותיו כלפי מוסד‬ ‫המשפחה?‬ ‫השערת המחקר‪:‬‬ ‫‪.1‬יימצא קשר בין סוג משפחת הילד לבין עמדותיו כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ילדים להורים גרושים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפה מילדים להורים‬ ‫נשואים‪ .‬וכן יהיו בעד הקמת מוסד זה כחוויה מתקנת למה שחוו ממשפחתם בעבר‪.‬‬ ‫משתנים הנבדקים במחקר‪:‬‬ ‫משתנה בלתי תלוי‪:‬ילדים להורים גרושים ונשואים‪.‬‬ ‫הגדרה אופרציונלית‪:‬‬ ‫ילד שהוריו חיו יחד תחת קורת גג אחת‪ .‬ילד שהוריו התגרשו וחיים בשני בתים שונים ונפרדים זה‬ ‫מזה‪.‬‬ ‫משתנה תלוי‪:‬עמדה כלפי מוסד המשפחה‬ ‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬הגדרה הכוללת את‬ ‫העמדה אשר תיבדק על פי מרכיבי העמדה‪ -‬המרכיב הקוגנטבי‪ ,‬התנהגותי ורגשי‪.‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר (תיאור ומספר נבדקים משוער)‬ ‫‪ 04‬סטודנטים תושבי העיר אילת ‪ ,‬בגילאי ‪ 35-05‬לא נשואים‪ 34,‬ילדים להורים גרושים‪ ,‬ו‪ 34‬ילדים‬ ‫להורים נשואים ‪.‬‬ ‫כלי המחקר‪:‬‬ ‫שאלון סגור‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה (‪ 5‬פריטים לפחות כתובים על פי הכללים המקובלים בכתיבה מדעית)‬ ‫‪ .1‬אדר בוניס‪ ,‬מתת ‪ ,3441‬משפחה בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית‪ ,‬כותר‬ ‫‪http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Book.aspx?nBookID=93041712‬‬ ‫‪ .3‬אילון אורנה‪ ,‬כדורי תרצה ‪ 1776‬בין שני בתים‪ ,‬מכון מופת‪.‬‬ ‫‪http://www.mofet.macam.ac.il/infocenter/Pages/StudyArticle/634968127971716952.a‬‬ ‫‪spx‬‬ ‫‪ .0‬דוברין נורית‪ ,3445 ,‬גירושין בישראל‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫‪http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf‬‬ ‫‪ .0‬כהן אורית‪ ,‬פרידמן דנה‪ ,3443,‬פסיכולוגיה חברתית‪ :‬עמדות הגדרות ואפיונים‪ ,‬מטח‬ ‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595‬‬ ‫‪ .5‬נקודת מפנה‪ -‬המרכז לייעוץ וגישור משפחתי "ילדים וגירןשין"‪.‬‬ ‫‪http://www.nekudat-mifne.com/kids_divorce/‬‬ ‫חתימת התלמיד‪:‬‬ ‫ת‪.‬ז של התלמיד‪010480413 :‬‬ ‫אישור הפיקוח על מדעי החברה‬ ‫ההצעה אושרה‬ ‫יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים‬ ‫יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש‬ ‫ההצעה לא אושרה‬ ‫שם המדריך‪/‬ה המאשר‪/‬ת ‪:‬‬ ‫שימו לב‪ :‬הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית‪ .‬עבודה ללא הצעה מאושרת לא‬ ‫תיבדק‪.‬‬ ‫נא שימו לב להערות שלהלן‪ :‬ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב ‪.X‬‬ ‫הנושא רחב מדי‪ ,‬יש למקד אותו‬ ‫השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי‪ ,‬יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים‪.‬‬ ‫האוכלוסייה איננה זמינה למחקר‪.‬‬ ‫משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד‪ .‬המשתנה‪ :‬איננו עומד בתנאי זה‪.‬‬ ‫הגדרת המשתנה התלוי ו‪/‬או הבלתי תלוי איננה נכונה‪.‬‬ ‫מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר‬ ‫יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית‪.‬‬ ‫הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית‪.‬‬ ‫הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית‪ .‬יש להוסיף פרטים עדכניים‪.‬‬ ‫העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה‪.‬‬ ‫הערות נוספות‪:‬‬