1821.21. תהליך הגילוי המוקדם של סרטן המעי הגס: על עולם הטיפול המונע באוכלוסיות ()Preventive Medicine ד"ר לאה הגואל סוציולוגית רפואית חשיפת הציבור למידע רב במרשתת (אינטרנט) היא ברוכה 2כשמדובר בהמלצות לנקיטת התנהגויות בריאות -והיענות לזימון להיבדק לגילוי מוקדם של סרטן נחשבת להתנהגות בריאות מומלצת רפואית מלווים הררי המידע בקושי :הקושי להבחין בין ההמלצות השונות; בין אלה שמתאימות לי ,לכאלהשעלולות להטעות ולהוביל להחלטות שגויות 2בישראל מתנהל מזה שנים אחדות ויכוח פומבי באמצעי התיקשורת בנושא הבדיקה ה"עדיפה" לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס :בדיקת צואה לדם סמוי או קולונוסקופיה? ניסוח זה הוא כללי ,וכפי שיתברר מיד ,אינו מאפשר מענה מדויק 2השאלה מקפלת בתוכה את הפער בין עולם הטיפול המונע באוכלוסיות ,לבין עולם הטיפול הקליני ,המתמקד בָּפרט2 כדי לחדד את הדיון ,אציג כאן את המונחים הרפואיים הרלוונטיים העיקריים 2זו הקדמה ,על-קצה- המזלג ,לתחום בבריאות הציבור המתייחס לבדיקות-סינון (או בדיקות-סקר )screening tests ,לגילוי מוקדם של מחלות ,בו אני עוסקת במסגרת פעילותי המקצועית בפקולטה לרפואה של הטכניון, בתכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד בישראל ,ובתכנית הארצית לגילוי מוקדם של סרטן המעי בשרותי בריאות כללית (למאמר על הישגי התכנית) 2תכניות אלה פועלות על פי המלצות משרד הבריאות ,שמשמעותן נובעת מהגדרות מושגים יחודיות 2גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מומלץ לאוכלוסיה מסוימת ,בגילאים מסוימים ,באמצעות בדיקות מסוימות ובתכיפות שנקבעה מראש2 הסיכון לחלות בסרטן המעי מחולק לשתי רמות ,ומבחין בין אוכלוסיות היעד לביצוע כל בדיקה :סיכון ממוצע (או רגיל) ,וסיכון גבוה 2הנחשבים כנמצאים בסיכון ממוצע לפיתוח המחלה -נשים וגברים שהגיעו לגיל ( 05גיל בו עולה הסיכון למחלה (עליה בהיארעות) ,ובעקבותיו עולה שכיחותה (הימצאות) ,לעומת מי שטרם הגיעו לגיל זה); בסיכון גבוה לפיתוח המחלה נמצאים קרוביהם מדרגה ראשונה (הורים ,אחים ,ילדים) של חולים שחלו (אובחנו) במחלה זו 2לכל אחת מהקבוצות הותאמה בדיקה מומלצת שונה ,אשר נבחרה ,בין היתר ,גם לפי רמת הסיכון המיוחסת למוזמנים להיבדק2 מה מומלץ בישראל? ובעולם? ההמלצה הרשמית המיושמת בישראל ע"י קופות החולים ,מתוך חוזר מנכ"ל משרד הבריאות: 2 .22גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס 2 .2221בדיקת צואה לדם סמוי אחת לשנה מעל גיל 05לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס במסגרת תכנית סריקה יזומה ,באוכלוסייה בסיכון רגיל2 2 .222.בדיקת קולונוסקופיה כל 0שנים מגיל 05לנבדקים שיש להם בן משפחה בדרגת קרבה ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס2 יש הטוענים כי המלצות משרד הבריאות לאוכלוסיה בסיכון רגיל ,בה נתמקד כאן ,מבוססות על שיקול תקציבי" :בחרו בבדיקה הזולה יותר ,כי רוצים לחסוך על חשבוננו" 2האומנם? ומה מומלץ במדינות אחרות? הרשת הבינלאומית לבדיקות סקר/סינון לסרטן ()International Cancer Screening Network, ICSN היא התארגנות של המדינות בעולם אשר בהן מופעלות תכניות מאורגנות לגילוי מוקדם של סרטן, בעיקר סרטן השד וסרטן המעי הגס 2קנדה ,אנגליה ,צרפת ,איטליה ,אוסטרליה ,ישראל (מיוצגת ע"י צוות התכניות הלאומיות לגילוי מוקדם של סרטן) ,שוודיה ,דנמרק ,ואחרות (ארה"ב פעילה בקבוצה, אך אין בה ,כידוע ,מערכת בריאות ממלכתית ולא תכנית ממלכתית מאורגנת לגילוי מוקדם של סרטן) בכולן התקבלו החלטות מדיניות בריאות דומות ,כולן מבצעות את הגילוי המוקדם של סרטן המעיבאמצעות בדיקות לדם סמוי בצואה לאוכלוסיה בסיכון רגיל ,ולא ע"י קולונוסקופיה (המומלצת רק 1 לאוכלוסיה בסיכון גבוה) 2לכל המוזמנים להיבדק במסגרת זימון יזום כזה מוצע להיבדק טרם הופעת סימפטומים הקשורים למחלה2 המרשתת (אינטרנט) מוצפת כיום בהמלצות שונות בנושא זה 2מעצם הגישה למקלדת ,יכול כל אחד להביע את דעתו 2בבואנו להעריך המלצות אלה כדאי לקחת בחשבון מי הממליץ ,למי המליץ ,ולאיזה מצב מתייחסת ההמלצה; כמו כן נתייחס לתוכן ההמלצה ,לסמכות הממליץ בתחום (ראו בהמשך), והאם קיים גיבוי מעשי להמלצות (מימון ותשתיות)2 מהי בדיקת סינון לגילוי מוקדם? בדיקות סינון לגילוי מוקדם מתקיימות בהֶ קשר ייחודי מבחינת ההפניה אליהן ( 2(Indicationקיימים שני סוגי סיבות להפניה רפואית לביצוע בדיקות ,השונים לחלוטין זה מזה 21 :הֶ קשר של בירור ( 2. ;)Diagnosticהֶ קשר של סינון (2)Screening בהשוואה בין הפניה לבדיקת סינון לבין הפניה לבדיקת בירור (דיאגנוסטיות) בולטים ההבדלים העיקריים בין השתיים: סוג הבדיקה היוזם נועדה ל- מי מחליט/מפנה לבדיקה? לפי מה מפנים? בדיקת בירור (דיאגנוסטית) הנבדק חולים ,כפרטים הרופא המטפל ,באופן אישי סימפטומים תכיפות מומלצת אישית ,לפי המצב והחלטת הרופא בדיקת סינון (סקר)screening , מערכת הבריאות בריאים ,כאוכלוסיה קובעי מדיניות בריאות הנמנים באוכלוסייה בסיכון (ע"פ גיל ,מגדר) שגרתית ,באופן תקופתי שנקבע מראש מטרתן של בדיקות בירור ,דיאגנוסטיות ,לאבחן את הגורם לתלונה הרפואית 2אדם פונה לרופאו, מתלונן על תופעות חדשות בגופו המטרידות אותו (לדוגמא כאבים ,או שינויים בתיפקוד); הרופא מפנה את הפונה לבדיקות בירור ,ע"פ ההערכה הרפואית לגבי מהות/הגורם לבעיה 2מצבים כאלו מוכרים לכולנו 2המצב הפחות מוכר ,בדרך כלל ,אשר משתנה בשנים האחרונות הודות להפצת הידע, הוא זה בו אנו מוזמנים לבצע בדיקות סינון אשר נועדו לגילוי מוקדם ( )Early Detectionשל מחלה, בלי שהצגנו תלונה על מצב הבריאות שלנו 2למה הכוונה בגילוי מוקדם בהֶ קשר זה? מדובר בגילוי (זיהוי ,אבחון) של מחלה בשלבים שבהם עדיין אין כל סימנים חיצוניים להתפתחותה ,לפני הופעת סימפטומים ,כאשר האדם שבגופו מתפתחת המחלה עדיין אינו חש בדבר2 'גילוי מוקדם' הוא מונח יומיומי בשפה העברית 2אולם בתחום הרפואי של בדיקות סינון הוענקה לו משמעות ספציפית 2מאחר שזו אינה מלה לטינית-רפואית ,למשתמש ההֶ דיוט (הֶ דיוט – 2Layperson זו אינה מלת גנאי ,זה לא אידיוט; המונח הדיוט מציין :ההיפך ממומחה) אין סיבה לחשוב שמדובר במונח בעל הגדרה רפואית 2נטייתנו הראשונה ,כהדיוטות שאינם עוסקים ברפואה מונעת ,תהיה לפרש 'מוקדם' על ציר הזמן ,אולם בהֶ קשר הנוכחי זו טעות 2בגילוי מוקדם של סרטן ,אין הכוונה ל'מוקדם בבוקר' ,כפי שאפשר לשמוע לעיתים" :ברגע שאגלה גוש – תיכף ,עוד באותו בוקר ,אגש לרופא!" הכוונה היא 'מוקדם' על ציר התפתחות המחלה ( ,)natural history of diseaseבאחד משלביה הראשונים 2ההעדפה הרפואית היא לגלות את המחלה בשלב בו הטיפול בה יחסית פשוט, עדיין ,וסיכויי ההחלמה טובים :באבחון סרטן המעי בשלבי התפתחות Iו II-של המחלה ,בהם זה המצב; לעומת זאת ,כאשר המחלה מאובחנת בשלבים IIIאו - IVסיכויי ההחלמה נמוכים יותר2 להבדיל מבדיקה רפואית שמטרתה אבחון מחלה בעקבות סמפטום ,בדיקת סינון (או סקר) היא שגרתית 2מוזמנים אליה בריאים באוכלוסיה ,ללא סיבה סימפטומטית 2מאחר שמטופלים מופנים לבדיקות רפואיות למטרות שונות ,אותה פעולה רפואית (הבדיקה המבוצעת) מתרחשת ב ֶ הקשרים . שונים ,ומקבלת משמעויות שונות 2נשים מופנות לבדיקת ממוגרפיה לאחר הצגת תלונה בפני הרופא, בהֶ קשר של בירור התלונה (הבדיקה במקרה זה היא דיאגנוסטית); נשים אחרות מוזמנות לממוגרפיה בגלל היותן באוכלוסית היעד לגילוי מוקדם של סרטן השד ,והגיען לגיל ;05ההֶ קשר במקרה זה הוא של בדיקה לגילוי מוקדם2 סוגי בדיקות לזיהוי בעיית בריאות במעי מתבקשת השאלה :מה בדיוק מנסים לגלות מוקדם? במסגרת הגילוי המוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת Colorectal Cancerניתן לזהות סימנים ראשוניים למחלה ,המבוססים על נטייתם של גידולים במעי לדמם (לתוך המעי) כבר בשלבים מוקדמים של התפתחותם ,אפילו טרם היותם לממאירים 2תחילה ,דימום זה הוא מועט ,ובעיקר סירוגי (הדימום אינו רצוף אלא 'בא והולך' ,מופיע מידי פעם ,ונעלם) 2הוא ניתן לגילוי בבדיקת מעבדה של דגימות צואה רצופות אחדות ,גם כשהוא עדיין סמוי מן העין2 בדיקת צואה לדם סמוי היא בדיקה לא פולשנית ,ולא מכאיבה ,המתבצעת בפרטיות ביתו של הנבדק, באמצעות ערכה יחודית למטרה זו 2דגימות-צואה נלקחות כדי לבדוק האם קיים דימום במעי 2הבדיקה לא נועדה לגילוי סרטן ,אלא לגילוי הסימן המעיד על אפשרות להתפתחות המחלה ,לאור הנטייה שהוזכרה ,של גידולים ממאירים במעי לדמם לסירוגין 2אולם לא כל דימום במעי נובע בהכרח מגידול ממאיר; יתכן דימום גם מסיבות אחרות 2בדיקת צואה לדם סמוי משמשת לבדיקות סריקה לאוכלוסיה בסיכון רגיל 2מי שמתגלה דם סמוי בדגימות שלו ,מופנה להמשך בירור (ראו בהמשך) ,הוא השלב הבא של תהליך הגילוי המוקדם ,שהוא דו-שלבי2 סיגמואידוסקופיה -בדיקת חלקו השמאלי של החלל הפנימי במעי הגס (החלק הסמוך ביותר לקצהו החיצוני של המעי ,לרקטום ,לפי הטבעת) ,באמצעות צינור גמיש המוחדר לתוכו ומאפשר התבוננות פנימה 2מחייבת הכנה קלה ,אין צורך בהרדמה ,כרוכה בסיכון מינימאלי לחירור (ניקוב) המעי2 משמשת לבדיקות בירור (דיאגנוסטיות) למטופלים סימפטומטיים שהציגו תלונה לרופאם ,ומוצעת כיום לדיון ,על-פי ממצאי מחקר רב-משתתפים ,כאפשרות לבדיקה חליפית לקולונוסקופיה במסגרת תכניות לגילוי מוקדם של סרטן המעי2 קולונוסקופיה -בדיקת החלל הפנימי של המעי הגס בצידו השמאלי והימני ,באמצעות צינור גמיש המוחדר לתוכו ומאפשר התבוננות פנימה 2משמשת לבדיקות בירור (דיאגנוסטיות) למטופלים סימפטומטיים ,ולבדיקות סריקה לאוכלוסיה בסיכון גבוה 2מחייבת הכנה נרחבת (לעומת הבדיקות שלעיל) ,כוללת טשטוש/הרדמה ,כרוכה בסיכון לחירור (ניקוב) המעי2 ההמלצה להיבדק בבדיקות סינון לסרטן המעי כוללת גם את התכיפות המומלצת לביצועה השגרתי2 בכל נקודת זמן ,לאורך תקופה של שנים ,עלולה המחלה להתחיל להתפתח; מאחר שהמטרה היא לזהותה סמוך ככל האפשר לתחילת התהליך ,מומלץ להיבדק ,ולחזור על הבדיקה בתכיפות שנקבעה ע"פ קריטריונים רפואיים :מידי שנה לבדיקת צואה לדם סמוי ,לאוכלוסיה בסיכון רגיל2 ניתן למנוע את סרטן המעי ,בשלב המוקדם ,הטרום-ממאיר של המחלה 2גם גידולים טרום-ממאירים מדממים לעיתים ,וגם הם ניתנים לזיהוי באמצעות בדיקת צואה לדם סמוי ,ולהרחקה במהלך קולונוסקופיה 2בכריתת גידול טרום-ממאיר נמנעת התפתחותו לממאיר ,ובכך ,למעשה ,נמנעה המחלה2 תהליך הגילוי המוקדם של סרטן המעי הוא דו-שלבי 2בביצוע בדיקות סקירה (צואה לדם סמוי) מזוהים הנבדקים שאותם יש להפנות להמשך בירור (נמצאו סימנים לדם סמוי בבדיקתם) ,לעומת מי שאינם זקוקים לכך (לא נמצאו סימנים לדם סמוי בבדיקתם) 2אם נמצא דימום ,נשאלת השאלה :מה מקורו? עתה מופנה הנבדק לבדיקת קולונוסקופיה (שבשלב זה היא כבר דיאגנוסטית – הדימום הוא הסימפטום) 2כאמור ,ייתכנו סיבות שונות לדימום ,ואחת מהן היא התפתחות גידול ממאיר 2על-פי תוצאת המשך הבירור מוצעות לנבדק אפשרויות הטיפול המתאימות2 2 איך מתקבלות החלטות מדיניות בריאות לגבי הפעלת תכניות לגילוי מוקדם של מחלות ,ובעיקר סרטן? קריטריונים לקבלת החלטות על הקמת תכנית מאורגנת לגילוי מוקדם של סרטן :קיימות מחלות סרטן רבות ושונות 2יש הסכמה בין מומחים בעולם ,המבוססת על סדרה של קריטריונים ,כי ראוי לקיים תכנית ממלכתית לגילוי מוקדם של סרטן השד ושל סרטן המעי 2לגבי מחלות אחרות ,שרופאים- קלינאים המומחים בתחומן (כגון סרטן הערמונית ,סרטן הריאה) מציעים לסקור אוכלוסיות לגילוין המוקדם ,מתקיימים דיונים לגבי כל אחת בנפרד 2נושא מורכב זה אינו נחשב לשאלה קלינית ,אלא לשאלה ברמת האוכלוסיה ,ונכלל במומחיות הרפואית של בריאות הציבור 2הנושא נלמד בקורסים אוניברסיטאיים ,והוא רחב מכדי לזכות בהסבר מפורט כאן 2דוגמאות לקריטריונים לקבלת ההחלטה כוללות ,בין השאר ,את קיומם של שלבים בהתפתחות המחלה המאפשרים גילוי וטיפול ומשנים את מהלך המחלה ,לעומת גילויה בשלבים מאוחרים; קיומה של טכנולוגיה (בדיקה) מתאימה; רמת ההוכחה המדעית לתועלת בתהליך; שיעור הסיבוכים הצפוי של הטכנולוגיה הנבחרת; קבילּות ביצוע הבדיקה לאוכלוסיה ,היענות המוזמנים להיבדק ,ישימות2 מן הדיון בקריטריונים לקבלת החלטות בריאות בנושא הגילוי המוקדם עולה כי השלבים השונים של סרטן המעי הגס נמצאים בסמכותם של מומחים רפואיים ) (Medical specialistsמתחומים שונים: המלצות מדיניות הבריאות בנושא הגילוי המוקדם של המחלה היא בתחומם של המומחים לבריאות הציבור העוסקים בטיפול רפואי מונע ברמת האוכלוסייה ,ראו את המלצות איגוד רופאי בריאות הציבור בנושא זה 2ביצוע הבדיקות בפועל בשלב האיבחון והטיפול נתון בידי מעבדות רפואיות ובידי גסטרואנטרולוגים שהתמחו באיבר בו מתפתחת המחלה 2הטיפול המומלץ לאחר מתן האבחנה נמצא בידי כירורגים המבצעים את הניתוחים בעת הצורך ,ובידי אונקולוגים ,המומחים לפרוטוקולים לטיפולי הסרטן השונים2 גורם מרכזי בהשגת מטרות התכנית (צמצום התחלואה והתמותה מן המחלה) היא היענות המוזמנים באוכלוסיית היעד וביצוע הבדיקות על-ידם ,לפי ההמלצה הרפואית (הבדיקה המתאימה, לאוכלוסיה המתאימה ,ובתכיפות המתאימה) 2היענות האוכלוסיה חשובה להצלחת התכנית להפחית תחלואה ותמותה מן המחלה ,והיא מושפעת מגורמים רבים 2כאשר המסרים בנושא מגיעים ממקורות שונים ,וסותרים בתכניהם ,נפגעת ההיענות :המוזמנים להיבדק אינם מצליחים לבחור בין ההמלצות2 לסיכום ,איך אמור "האיש שברחוב" להגיב לזימון לגילוי מוקדם של סרטן המעי ,לנוכח המסר הסותר הנשמע תכופות? במקום בו מומחים שונים אינם מסכימים ביניהם ,היוכלו הדיוטות לקבל החלטה מושכלת? לעיתים קרובות ,תגובתם תהיה להימנע מן הבדיקות בכלל2 של מי האחריות כאן? המלצות של בעלי-דבר ,מבוססות על סמכות-מטעם-עצמם 2לעומת זאת, המלצה רשמית מעוגנת בשילוב של סמכות עם אחריות (הקמת תכנית מאורגנת ,הקצאת משאבים, דאגה לתשתיות הרפואיות הדרושות) 2אלו מכם ,הכלולים באוכלוסיית היעד בסיכון רגיל (ממוצע) לגילוי המוקדם של סרטן המעי הגס ,מוזמנים להיענות לזימון לבדיקת צואה לדם סמוי 2בהצלחה! 0
© Copyright 2025