‫גי‬ ‫‪197‬‬ ‫ליון‬ ‫כסלו תשע"ד נובמבר ‪2013‬‬ ‫‪‰Ú¯·†˜È˙ÂÂ‰†Á¯Ê‡Ï†ÔÈÊ‚Ó‰‬‬ ‫ברעננה‬ ‫המגזין לאזרח הוותיק‬ ‫ברכות‬ ‫דן ברוך‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫הנבחר‪.‬‬ ‫סיפורי רחוב‬ ‫מדורים קבועים‪:‬‬ ‫‪5-4‬‬ ‫בנק הזמן‬ ‫‪7‬‬ ‫טיול‪ ,‬סיפור‪ ,‬סרט‪ ,‬עברית‪ ,‬ספר‪ ,‬תזונה‪ ,‬בישול‬ ‫שולחן עורך‬ ‫חדשות הגימלאים‬ ‫‪ - / +‬פלוס מינוס‬ ‫פלוס‬ ‫לניצה בן‪-‬צבי היקרה‬ ‫ברכות לבביות על היותך מתנדבת החודש בעיר רעננה‪.‬‬ ‫התנדבותך בעמותה‪ ,‬באגף הרווחה‪ ,‬בטלוויזיה הקהילתית‬ ‫תורמת לאיכות החיים של הגיל השלישי‪.‬‬ ‫אנו גאים בך‪.‬‬ ‫ישר כוח !‬ ‫העמותה למען האזרח הוותיק ‪ -‬רעננה‬ ‫תמוז‪-‬אב תשע"ג יולי ‪2013‬‬ ‫‪‰Ú¯·†˜È˙ÂÂ‰†Á¯Ê‡Ï†ÔÈÊ‚Ó‰‬‬ ‫ברעננה‬ ‫המגזין לאזרח הוותיק‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬מלכה מהולל‬ ‫עורכת לשונית‪ :‬לאה הראל‬ ‫חברי המערכת‪ :‬נילי אפלבוים‪ ,‬אביבה אסיאו‪ ,‬בלומה בינשטוק‪ ,‬שלמה בינשטוק‪,‬‬ ‫חנה גלבוע‪ ,‬נח הורניק‪ ,‬יהודית הלפר‪ ,‬ברכה ויסברט‪ ,‬מאיר חוטקובסקי‪ ,‬לאה‬ ‫קליין‪ ,‬אורה צרויה‪ ,‬אביבה קניג‪.‬‬ ‫צלם המערכת‪ :‬מוטי בן‪-‬ארויה‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬רח' ההגנה ‪ 114‬רעננה‪.‬‬ ‫טלפון‪ ,09-7747041 :‬פקס‪.09-7729320 :‬‬ ‫המו"ל‪ :‬העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה‪.‬‬ ‫מודעות לפרסום‪ :‬זכות מרים‪,‬‬ ‫נייד‪052-2546043 :‬‬ ‫גרפיקה‪ :‬מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי)‪.‬‬ ‫תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת‪.‬‬ ‫ראה מייל בתחתית הכתבות‪.‬‬ ‫תמונת שער‪:‬‬ ‫ראש העיר הנבחר‪.‬‬ ‫צילמה‪ :‬מלכה מהולל‬ ‫‪2‬‬ ‫‬ ‫קרוב ל‪ 40%-‬מהמזון בארץ מושלך לפח‪ .‬זהו נתון מעורר‬ ‫פלצות בהתחשב בעובדה שהמקרר של אחוז לא מבוטל‬ ‫בארץ ריק‪ .‬פשוט ריק‪ .‬יום המזון הבינלאומי שמצוין באו"ם‬ ‫מדי שנה ב‪ 16-‬באוקטובר‪ ,‬זוכה אצלנו להתייחסות‪ ,‬גם‬ ‫בכנסת וגם בארגון הרענני "לקט ישראל"‪ .‬ביום ששי‪ ,‬ה‪18-‬‬ ‫באוקטובר‪ ,‬יזמה העמותה "יום הצלת המזון"‪ 2000 .‬איש‬ ‫ואישה‪ ,‬ילד וילדה התקבצו ובאו לארבעה מוקדים – נהלל‪,‬‬ ‫קבוצת שילר‪ ,‬צמח ורעננה‪ .‬ברעננה תרם שמואל ריינר את‬ ‫הפרדס שלו לקטיף שנועד לחלוקה לנצרכים‪ .‬קרוב ל‪400-‬‬ ‫מתנדבים הגיעו כדי לקטוף את הפרי מהעצים כדי שיעשה‬ ‫דרכו לשולחנות האנשים שהמזון הזה ישמח את לבם‪ .‬שתי‬ ‫ציפורים במכה אחת‪ :‬גם האכלת רעבים וגם הקפדה על‬ ‫קיימות – הימנעות מהשלכת כמויות עצומות של פרי לפח‪.‬‬ ‫כה לחי‪" ,‬לקט ישראל!"‬ ‫מינוס‬ ‫לכלוך גדול פשה במקומותינו בימים האחרונים שלפני‬ ‫הבחירות‪ .‬לכלוך פשוטו כמשמעו ולכלוך מטאפורי – ושניהם‬ ‫לא היו הכרח המציאות‪ ,‬ממש לא‪ .‬אבל בפוליטיקה כמו‬ ‫בפוליטיקה יש מי שחושב שאי אפשר אחרת‪ .‬חבל‪.‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫עובר ושב‬ ‫בחירות הן תמיד שעתה היפה של הדמוקרטיה‪ ,‬אבל היופי‬ ‫נשאר לפעמים על הנייר‪ .‬באוסטרליה‪ ,‬כך סיפר לי עמית‬ ‫לוועדת הקלפי‪ ,‬באוסטרליה קונסים כל בעל זכות בחירה‬ ‫שאינו מממש את זכות ההצבעה ב‪ 61$ -‬אוסטרליים‪ ,‬סכום‬ ‫לא מבוטל‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬באוסטרליה חובה לממש את‬ ‫הזכות‪.‬‬ ‫לא אצלנו‪ .‬בערים הגדולות נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים‬ ‫להפליא ואין להסיק מכך אלא שהתושבים אינם מגלים כל‬ ‫עניין בבחירות משום שממילא אינם מאמינים לאף אחד‪.‬‬ ‫אצלנו‪ ,‬ברעננה‪ ,‬היה המצב קצת יותר טוב‪ .‬יש לרעננים אמירה‬ ‫ברורה למדי ואסרטיביות בכל הקשור לאיכות חייהם‪ .‬הם‬ ‫דורשים ראש עירייה ומנגנון שישרתו את התושבים ואת‬ ‫האינטרסים שלהם‪ ,‬שיהיו קשובים לרצונותיהם‪ ,‬שיהיו‬ ‫יעילים ונעימים והוגנים‪ ,‬וכן‪ ,‬גם אוהבים‪ ,‬ובעיקר שיבינו‬ ‫שהם שם בשבילנו ולא אנחנו בשבילם‪.‬‬ ‫העם אמר את דברו‪ ,‬בקול רם וברור‪ ,‬קול שאינו מותיר שום פתח‬ ‫לספק‪ .‬רעננה בחרה בזאביק לשוב ולהוביל את העיר למקומות‬ ‫שהעיר הורגלה בהם ולתור אחר פסגות חדשות‪ .‬התושבים‬ ‫מאחלים לו הצלחה רבה‪ ,‬שכן הצלחתו היא הצלחתנו‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫איגוד האינטרנט הישראלי השיק ערכה חדשה להכרת המחשב‬ ‫והאינטרנט לגיל השלישי‪.‬‬ ‫בעקבות מחקר שנערך ע"י ד"ר טובה גמליאל‪ ,‬השיק איגוד‬ ‫האינטרנט הישראלי ערכה חדשה לשימוש חופשי בנושאי‬ ‫הכרת המחשב והאינטרנט לבני הגיל השלישי‪ .‬ערכת הלימוד‬ ‫מיועדת למבוגרים בהדרכת בן משפחה או מתנדב‪ .‬המחקר‬ ‫שערכה ד"ר גמליאל‪ ,‬אנתרופולוגית מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫שמתמחה בגיל השלישי‪ ,‬מצביע על כך שהשימוש של מבוגרים‬ ‫במחשב ואינטרנט הוא יותר מאשר ביטוי ליכולותיהם‬ ‫הקוגניטיביות של בני הגיל השלישי‪ ,‬והינו הצהרה על עניין‪,‬‬ ‫מעורבות והשתייכות לעולם התרבותי של הצעירים מהם‪.‬‬ ‫הערכה החדשה מותאמת לצרכי המבוגרים וכוללת היכרות‬ ‫ראשונית של מטרות השימוש‪ ,‬הסברים והוראות הפעלה‪ .‬בין‬ ‫השאר מוצגים שיעורים דוגמת חיפוש מידע ותמונות‪ ,‬שימוש‬ ‫במנועי חיפוש‪ ,‬היכרות עם שימושונים‪ ,‬שימוש בתוכנת דוא"ל‪,‬‬ ‫כתיבה במסרים מידיים‪ ,‬פורומים ובלוגים אישיים‪.‬‬ ‫דן ברוך ‪1940-2013‬‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬לאה קליין‬ ‫"ב‬ ‫דן ברוך עם תלמיד בגינת הירק של המוזיאון‬ ‫ואי קחי קצת חסה ובצל ירוק"‪ ,‬כך בחיוך‬ ‫גדול ובהתלהבות אין קץ היה מקבל דן ברוך‬ ‫את פניי בכל פעם שבאתי לארכיון‪ ,‬שם כיהן‬ ‫כיו''ר המוזיאון החקלאי של המרכז ללימודי‬ ‫תולדות רעננה‪ .‬רחל ריינשטיין‪ ,‬מנהלת הארכיון‪ ,‬מספרת‪:‬‬ ‫"דן כיהן כיו"ר המוזיאון החקלאי אבל זה לא היה רק תואר‪.‬‬ ‫בעשר השנים האחרונות הוא ליווה אותנו בכל נושא השתילה‪,‬‬ ‫בטיפול השוטף ובקטיף של גינות הירק שלנו‪".‬‬ ‫כמורה לחקלאות לשעבר‪ ‬הוא טיפח את גינת הירק ועבד לעיתים‬ ‫עם כיתות של החינוך המיוחד‪ .‬הוא לימד אותם לשתול ולזרוע‬ ‫אצלנו‪ .‬את היבול היינו מחלקים יחד בבית אקי"ם וב"בית חלומי"‪.‬‬ ‫הוא היה מפקח כאן על עבודת הגננים של העירייה‪ .‬אפילו ממיטת‬ ‫חוליו הוא התעניין מה קורה‪ .‬בשתילה האחרונה שעשינו באביב‪,‬‬ ‫צילמתי את הגינה ושלחתי לו לביה"ח‪ .‬הוא כל כך התרגש‪".‬‬ ‫איש של אהבה היה ברוך‪ ,‬אהבה לארץ ולאדמתה‪ ,‬וזו החזירה‬ ‫לו אהבה‪ .‬גידולים שונים העניקה לו האדמה אותה טיפח‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫במסירות ובנאמנות והוא מצידו נתן אותם ביד רחבה לכל מי‬ ‫שנקרה בדרכו‪ .‬כשספדה לו תחייה צייחנר היא הקבילה את‬ ‫יחסו של ברוך לצומח ליחסו לבני אדם‪" .‬ההנבטה‪ ,‬הטיפול‪,‬‬ ‫החמלה‪ ,‬הדאגה‪ ,‬הטיפוח וההתייחסות לצמח הקבילו אצלו‬ ‫להתייחסותו לבן האנוש"‪ ,‬אמרה וביטאה את דעתם של כולם‪.‬‬ ‫אני עצמי פגשתי אותו לפני שנים אחדות וניסיתי לעצור אותו‬ ‫לשיחה‪" .‬אני לא יכול להתעכב"‪ ,‬אמר לי‪" ,‬אני עסוק‪".‬‬ ‫"במה אתה עסוק?" שאלתי‪,‬‬ ‫"אני הולך להאכיל את חמותי בבית האבות"‪ ,‬ענה ואץ לדרכו‪.‬‬ ‫דן היה מראשוני מרקידי ריקודי עם בשרון‪ .‬כשרקד היה תמיד‬ ‫מקפיד להסתכל סביבו ולראות אם יש מישהו שקצת קשה לו ומיד‬ ‫היה רץ לעודד אותו‪ .‬הייתה בו‪ ,‬בברוך‪ ,‬נדיבות שהולכת ופסה מן‬ ‫העולם‪ .‬כל מי שרצה לשתול שתילים בגינתו או במרפסת שלו היה‬ ‫מתייעץ עם דן ברוך‪ ,‬אבל זה לא הסתפק בכך ונהג לערוך 'ביקור‬ ‫אישי' וללוות את תהליך השתילה מקרוב‪ .‬מעולם לא סירב לאיש‪.‬‬ ‫"את רק יכולה לתאר לעצמך איך אני מרגישה היום"‪ ,‬מספרת‬ ‫רחל ריינשטיין‪" ,‬כשמחר אנחנו עומדים לשתול את שתילי‬ ‫הסתיו ולמעשה אין לי למי לשלוח את התמונה של הגינה‪.‬‬ ‫ממש לפני שיצא לניתוח הוא הכתיב לי את שלבי הטיפול‬ ‫בגינה אותם העברתי למפקח הגינון‪".‬‬ ‫למעלה משלושים שנה היה דן ברוך מורה ומחנך בביה"ס‬ ‫הממלכתי "ברטוב"‪ ,‬ואין תלמיד שאינו זוכר אותו לטובה‪.‬‬ ‫את נשמתו נתן לתלמידיו‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬כשהתגייס לפוליטיקה‬ ‫המקומית‪ ,‬פעל ללא ליאות למען התושבים‪ ,‬וכך אכן נקראה‬ ‫רשימתו עימה רץ גם בבחירות האחרונות‪ .‬הוא שימש כחבר‬ ‫מועצה משנת ‪ 1983‬ובכך היה לחבר המועצה הוותיק ביותר‪.‬‬ ‫ראשי העיר בהווה ובעבר ספדו לו‪ ,‬ומאות רבות ליוו את האיש‬ ‫היקר הזה‪ ,‬חתן פרס חינוך ארצי אישי (‪ ,)1985‬ויקיר אקי''ם‬ ‫(‪ ,)2006‬למנוחת עולמים‪.‬‬ ‫"מבחינתי‪ ,‬מסכמת רחל ריינשטיין‪" ,‬גינת הירק היא הצוואה‬ ‫של דן‪ ,‬וכל זמן שאני כאן‪ ,‬אקפיד לשמור עליה‪".‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪3‬‬ ‫'סיפורי רחוב'‬ ‫רח' יהושע חנקין ‪ -‬פגישת ותיקים‬ ‫התמונות באדיבות ארכיון רעננה‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬לאה קליין‬ ‫"א‬ ‫נחנו‪ ,‬שגרנו ברחוב‬ ‫יהושע ברעננה של פעם‪,‬‬ ‫היינו כולנו כמו משפחה‬ ‫אחת"‪ ,‬אומרת תהילה‬ ‫פרץ (שבשביץ) בפגישה של וותיקי‬ ‫הרחוב‪" .‬הדודים ובני הדודים של כולם‬ ‫היו של כולנו"‪.‬‬ ‫ראשוני הרחוב‪ ,‬שכולם כיום סבים‬ ‫וסבתות‪ ,‬התכנסו ובאו כולם לאולם‬ ‫הארכיון העירוני לכבוד פגישת מחזור‬ ‫של דיירי רחוב יהושע המיתולוגי‪ .‬מוקי‬ ‫פרינץ (הבר) יזמה את המפגש ורחל אורן‬ ‫הנחתה אותו‪" :‬ישנם סיפורים רבים על‬ ‫רחוב יהושע חנקין"‪ ,‬היא אומרת וגוררת‬ ‫קריאות רמות מהקהל הנרגש‪.‬‬ ‫"איזה רחוב יהושע חנקין?! מה חנקין?‪..‬‬ ‫זה רחוב יהושע!‪"...‬‬ ‫"כשאני באתי לגור ברחוב זה בשנת‬ ‫‪ ,1937‬הייתי בן ‪ ,"9‬אומר יוסי רביד‬ ‫(רביץ')‪" .‬הרחוב נקרא אז רחוב יהושע‬ ‫על שם יהושע סטבינסקי‪ ,‬חבר באחוזה‬ ‫א' ניו יורק שקנה את אדמות הרחוב‪...‬‬ ‫פעם חשבתי לתומי שאני הוא זה ששינה‬ ‫את השם לרחוב יהושע חנקין"‪ -‬מחייך‪.‬‬ ‫"ואצלנו בבית"‪ ,‬צוחקת יעל שנקר‬ ‫(שלנגר)‪ ,‬בתו של הסופר‪ ,‬המשורר‬ ‫והמורה בן מנחם‪" ,‬אבי החליט ששם‬ ‫הרחוב הוא על שם יהושע בן‪-‬נון"‪.‬‬ ‫"אני‪ ,‬שהחלפתי הרבה ספרים בספרייה‪,‬‬ ‫הייתי בטוח שהרחוב הוא על שם יהושע‪,‬‬ ‫שהיה הספרן ובעלה של מלכה הגננת"‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‬ ‫אמר אחר‪ .‬קולות צחוק רבים נשמעו‬ ‫בקהל‪ .‬ואז שולפת רחל ריינשטיין‪ ,‬מנהלת‬ ‫הארכיון‪ ,‬את מחברת הפרוטוקולים‬ ‫הגדולה של המועצה המקומית דאז‬ ‫וקוראת‪" :‬בתאריך ‪ - 8.12.1935‬לכתוב‬ ‫ברכה ליהושע חנקין בקשר עם יובלו‬ ‫‪ ,75‬ולקרוא על שמו את הרחוב מול בית‬ ‫העם"‪ .‬אז שונה שם הרחוב באופן פורמלי‬ ‫ונקרא על שמו של יהושע חנקין"‪.‬‬ ‫ה‪ ,20-‬וכשהגיע לרעננה‪ ,‬גר שם עם‬ ‫משפחתו בחדר קטן צמוד לרפת"‪.‬‬ ‫"אני זוכרת"‪ ,‬אומרת דבורה אברמסון‬ ‫(מדניצקי)‪" ,‬שבקיץ הרחוב היה חולי‪,‬‬ ‫ובחורף הפך בוצי‪ .‬לכל בית הייתה גדר‪,‬‬ ‫שלידו הקרקע הייתה מוצקה יותר‪ ,‬כולנו‬ ‫צעדנו לבית הספר בחורף במגפי גומי‬ ‫שחורים‪ ,‬בשכמייה שחורה עם קפוצ'ון‪,‬‬ ‫תמונת מחזור של ילדי רחוב יהושע‬ ‫"אימי נלחמה רבות עם מועצת המושבה‬ ‫לבל ישנו את השם"‪ ,‬סיפרה אסתר‬ ‫אורן (זברובסקי) נכדתו של יהושע‬ ‫סטבינסקי‪" .‬סבא שלי‪ ,‬ציוני גדול מניו‬ ‫יורק‪ ,‬קנה את אדמות הרחוב בשנות‬ ‫ונצמדנו לגדר כדי לא לשקוע עמוק בבוץ‪".‬‬ ‫הזיכרונות נשפכו כמים‪ :‬על משחקי הרחוב‪,‬‬ ‫הצעצועים המשותפים‪ ,‬על חנות המכולת‪,‬‬ ‫שהיו קונים בה חצי כיכר לחם‪ ,‬ורושמים‬ ‫"על החשבון"‪ ,‬על הגן ועל בית הספר‪.‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫בניה ברחוב חנקין ב‪ .1937-‬הקבלן פיליפ סטבינסקי‬ ‫"אבא שלי"‪ ,‬אומרת תהילה‪ ,‬היה בוועד‬ ‫בית הספר‪ .‬בית הספר רצה לרכוש פנס‬ ‫קסם‪ ,‬ואבא מכר פרה למטרה זאת‪.‬‬ ‫"היום לא היה קורה דבר כזה"‪ ,‬מגיבים‬ ‫כולם‪" ,‬כי היום אין פרות"‪ ...‬צוחקת יעל‪.‬‬ ‫"ביתנו היה האחרון ברחוב"‪ ,‬מספר יוסי‬ ‫"כל כמה משפחות גרו בדירה אחת עם‬ ‫מטבח ושירותים משותפים‪ .‬הרחוב‬ ‫שימש כמעבר לכפר הערבי ח'רבת עזון‪.‬‬ ‫שיירות של גמלים וחמורים היו עוברות‬ ‫מידי יום‪ ,‬כשמרכולתם פירות וירקות‪,‬‬ ‫והיו מכריזים בקול על סחורתם בשפת‬ ‫היידיש‪ ,‬שפת הורינו‪ :‬טומטעס (עגבניות)‬ ‫אוגרקעס (מלפפונים)‪ ,‬פייגן (תאנים)‪.‬‬ ‫את הירקות הם שקלו במאזניים שהיו‬ ‫עשויים משתי צלחות‪ ,‬הקשורות בחבל‬ ‫למקל"‪.‬‬ ‫"ויום אחד"‪ ,‬נזכרת יעל‪" ,‬גברת קינסטלר‬ ‫הלכה למכולת זוסמן הקרובה‪ ,‬וכמו‬ ‫כולנו בזמן ההוא השאירה דלת פתוחה‬ ‫בביתה‪ .‬הערבים שעברו עם מרכולתם‪,‬‬ ‫שמעו קול בכי של תינוק‪ ,‬נכנסו לבית‪,‬‬ ‫וחטפו את שלומית התינוקת ממיטתה‪.‬‬ ‫כשהגברת קינסטלר השלימה קניותיה‬ ‫וחזרה לביתה‪ ,‬פרצה בצעקות‪ ,‬וכל‬ ‫השכנים החלו במרוצה לעבר ח'רבת‬ ‫עזון‪ ,‬ומצאו את שלומית מכוסה בשק על‬ ‫גב הגמל‪ ."...‬שלומית השתתפה במפגש‪,‬‬ ‫כשהיא שלמה‪ ,‬בריאה‪ ,‬ונראתה אפילו‬ ‫מרוצה‪....‬‬ ‫"לא רק ערבים עברו ברחוב זה עם‬ ‫עגלותיהם"‪ ,‬אומרת תהילה‪" ,‬גם עגלת‬ ‫האלטע זאכן עברה מידי יום‪ .‬סבתו של‬ ‫הסופר אייל מגד‪ ,‬שגרה ברחוב זה הייתה‬ ‫מספרת‪" :‬כשאייל היה קטן ובא לבקרני‪,‬‬ ‫שאל אותי מה פירוש המילים 'אלטע‬ ‫זאכן'‪ ,‬השבתי לו שאלו דברים ישנים‪,‬‬ ‫שנמכרים או שנמסרים לבעל העגלה"‪.‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫בית משפחת רביץ ברחוב חנקין‪1937 ,‬‬ ‫אז אייל אמר‪" ,‬אז גם אותך אפשר‬ ‫למסור ל'אלטע זאכן'‪"...‬‬ ‫"בשנות ה‪ ,"40-‬מספר יוסי רביד‪,‬‬ ‫שידרה תחנת ההגנה 'תלם‪-‬שמיר‪-‬בועז'‬ ‫במחתרת והייתה ממוקמת בביתנו‪ .‬כל‬ ‫התחנה הייתה מורכבת מ‪ 3-‬מזוודות‬ ‫ואנטנה שנמתחה בחצר‪ .‬התחנה הייתה‬ ‫עוברת ממקום למקום כך שהאנטנה לא‬ ‫הייתה חשודה‪ ,‬כי לכל התושבים שהיה‬ ‫ברשותם רדיו‪ ,‬הייתה‪ ‬גם אנטנה בחצר‪.‬‬ ‫התחנה שידרה ‪ 9‬דקות ביום‪ ‬מתוך חשש‬ ‫ששידור ארוך ייקלט על ידי הניידת‬ ‫הבריטית‪ .‬אני הייתי עומד על הגבעה‬ ‫ומשקיף לראות אם הניידת של המשטרה‬ ‫הבריטית עוברת בכיוון לרחוב"‪.‬‬ ‫"משפחתי הגיעה לרעננה בשנת ‪,"1939‬‬ ‫מספרת יונה לבאי (מנדלסון)‪" ,‬וגרנו‬ ‫בביתו של פיליפ‪ ,‬הבן של יהושע‬ ‫סטבינסקי‪ .‬הבית היה מפואר‪ ,‬בנוי‬ ‫בתפיסה אמריקאית עם חידושים רבים"‪.‬‬ ‫כל התושבים הכירו את הבית עם תריסי‬ ‫התכלת‪ .‬בבית היו מדרגות המובילות‬ ‫למרתף תחתון ולעליית גג‪ ,‬שם אימי‬ ‫גידלה תרנגולת‪ ,‬שהטילה כל יום ביצה‬ ‫טרייה‪ .‬מרתף הבית שימש כמקלט‪ .‬בית‬ ‫הקולנוע 'אורות' היה ממול‪ .‬דלתות‬ ‫הקולנוע תמיד היו פתוחות בשעת הסרט‪,‬‬ ‫כדי שהמבוגרים יוכלו לרוץ בהפסקה‬ ‫לראות אם הילדים ישנים‪ .‬בשנות‬ ‫הארבעים‪ ,‬כשתל אביב הופצצה‪ ,‬העבירו‬ ‫למרתף שלנו בשעת האזעקה את כל צופי‬ ‫הסרט שהוקרן באותה עת"‪.‬‬ ‫בית החרושת לקרח גם כן היה ברחוב‬ ‫יהושע‪ .‬מוצרים כמו חלב‪ ,‬לחם וקרח‬ ‫הגיעו לבתים על עגלות הרתומות‬ ‫לסוסים‪ .‬בלוקי הקרח הארוכים היו‬ ‫מכוסים בשק והיו מצטמקים בדרך‬ ‫מהחום‪ .‬את בלוק הקרח היה המחלק‬ ‫חותך בדוקרן ולא תמיד היו החלקים‬ ‫מדוייקים‪ .‬אחת מעקרות הבית הגישה‬ ‫תביעה לבית המשפט האזרחי בטענת‬ ‫קיפוח‪" .‬אני תמיד מקבלת‪ ‬את הרבע‪ ‬‬ ‫הקטן"‪ ,‬טענה‪" ,‬ועד שאני מגיעה הביתה‬ ‫הוא הופך לשמינית‪ ".‬השופטים דנו‬ ‫בכובד ראש ופסקו שמחלק הקרח ישנה‬ ‫את מסלולו מידי פעם‪ ,‬דהיינו שיתחיל‬ ‫כל פעם לחלק מאזור אחר‪ .‬וכך באו כל‬ ‫הצדדים על סיפוקם‪.‬‬ ‫"בנוף הבתים הישנים‪ ,‬חלפו הרבה‬ ‫שנים‪ ".‬כך‪ ,‬בנוסטלגיה נוסח שלמה‬ ‫ארצי‪ ,‬נסתיימה פגישה מרגשת‪ ,‬אבל‬ ‫בעצם רק החלה כי החברים סירבו‬ ‫להיפרד‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה‬ ‫הטלוויזיה הקהילתית‬ ‫"מבט‪-‬רענן"‬ ‫אתם מוזמנים לצפות בשידור‬ ‫המגזין שלנו לחודש נובמבר‪.‬‬ ‫מה במגזין?‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ירושלים בימים הנוראים‪.‬‬ ‫‪ 40‬שנה למלחמת יום כיפור‬ ‫יום האישה הבינלאומי ברעננה‬ ‫הליכה נורדית‬ ‫הפאזל הגדול המוצג בתערוכת רעננה‬ ‫סיור טבע מדהים בטנזניה‪.‬‬ ‫מתי משדרים?‬ ‫בימי א' בשעה ‪17.30‬‬ ‫בימי ה' בשעה ‪12.30‬‬ ‫איפה?‬ ‫בכבלים בערוץ ‪ 98‬ב‪ yes-‬וב‪HOT -‬‬ ‫צפייה מהנה!‬ ‫‪5‬‬ ‫ספר‬ ‫"אתה כותב ‪ -‬משמע אתה חי"‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬חנה גלבוע‬ ‫"ה‬ ‫נירה תובל‬ ‫חיבורים שכתבתם טובים ויפים‪ ,‬אך יש‬ ‫חיבור אחד יפה במיוחד"‪ ,‬אמרה לי רותי‬ ‫גרוס‪ ,‬מורתי בכיתה ב'"‪ .‬כך מספרת לי נירה‬ ‫תובל‪ ,‬דוברת אגודת הסופרים וסופרת פורייה‬ ‫בעצמה‪ ,‬ומסבירה כיצד התחיל אצלה ייעודה בחיים – הכתיבה‪.‬‬ ‫"עד היום אני חשה דופק מואץ והתרגשות גדולה כשאני‬ ‫ניגשת למעשה הכתיבה‪ .‬רותי המורה לא רק העניקה לי אז‬ ‫את המחמאה האולטימטיבית אלא הוסיפה ואמרה‪' :‬כשתהיי‬ ‫גדולה תהיי סופרת'‪ .‬ואז ידעתי‪ .‬אחר כך היכרתי את יצחק‬ ‫מאיר‪ ,‬מי שהיה מנהל "ימין אורד"‪ ,‬והיצגתי בפניו את שיריי‬ ‫כדי שיחווה דעתו עליהם‪' .‬אדם הופך למשורר כאשר שיריו‬ ‫מתפרסמים ואחרים קוראים אותם' אמר לי‪ ,‬ובכך סלל את‬ ‫דרכי המקצועית‪".‬‬ ‫"הכתיבה היא עבודה קשה ונפלאה במידה שווה"‪ ,‬מתמצתת‬ ‫נירה תובל‪ ,‬תושבת רעננה‪ ,‬את עיסוקה העיקרי‪ .‬כדוברת‬ ‫האגודה מקדמת תובל מיזמי כתיבה רבים לסוגי אוכלוסייה‬ ‫שונים בארץ בנוסף לספרים שהיא עצמה כותבת ומפרסמת‪.‬‬ ‫ספרה הראשון של תובל "אמונה עיוורת" קשור בחייה של‬ ‫תובל‪ .‬תובל‪ ,‬בת למשפחה דתית‪-‬ציונית פגשה את בן השכנים‬ ‫החילוני במהלך נסיעות משותפות לאוניברסיטה‪ .‬האהבה‬ ‫ניצתה‪ .‬אביה שהשכיל לראות את הצד החיובי בקשר ביניהם‪,‬‬ ‫עודד אותה‪" .‬בעלי הוביל אותי לחופש שבחילוניות‪ ,‬חופש‬ ‫המעשה והמחשבה‪ .‬גיליתי שיש חילוניים ערכיים שעושים‬ ‫מעשים מתוך מוסר וטוב לב ולאו‬ ‫דוקא בגלל יראה של שכר ועונש"‪.‬‬ ‫‪ 30‬שנה הם נשואים ויש להם ‪3‬‬ ‫ילדים‪" .‬לא‪ ,‬הם אינם עוסקים‬ ‫בכתיבה‪ ,‬אבל נחשפו כל חייהם‬ ‫למילה הכתובה‪".‬‬ ‫מהי הדילמה העיקרית שאת‬ ‫בתהליך‬ ‫איתה‬ ‫מתמודדת‬ ‫הכתיבה?‬ ‫"מידת הפתיחות שאני מגיעה‬ ‫אליה" היא עונה ללא היסוס‪.‬‬ ‫"הקורא מבחין מיד אם הכתוב‬ ‫נכתב בדם הלב והוא מזהה זיופים‬ ‫בקלות‪ .‬אפשר להתמודד עם‬ ‫חשיפה מכאיבה על ידי עטיפתה‬ ‫באירועים דמיוניים‪ ,‬אבל מי‬ ‫שפוחד להיחשף צריך לחפש‬ ‫עיסוק אחר‪ .‬ישנם סופרים רבים‬ ‫שמשלמים מחיר אישי גבוה עבור‬ ‫החופש היצירתי שכן לא תמיד‬ ‫הסביבה מקבלת בהבנה את‬ ‫החשיפה הזאת‪ .‬אני רואה עצמי בת‬ ‫מזל מבחינה זו‪".‬‬ ‫כיצד את בוחרת את נושאי כתיבתך?‬ ‫"בעקבות פרוייקט הנצחת אישים החלטתי לכתוב על לוי‬ ‫אשכול שסבל לדעתי מ" אנטי‪ -‬מיתוג לאומי"‪ .‬אשכול נתפס‬ ‫‪6‬‬ ‫‬ ‫כיידישאי לא החלטי‪ ,‬אך היה למעשה מנהיג חשוב שהבין‬ ‫מוקדם מאוד את חשיבות נושא המים למדינה הצומחת והגה‬ ‫את חזון מאגרי המים‪"( .‬מאגר אשכול")‪.‬‬ ‫בגאווה לוקאל פטריוטית מספרת תובל גם על כינוס שיזמה‬ ‫בשנת ‪ 2012‬של כל הסופרים והמשוררים של רעננה ובהם‬ ‫אשכול נבו‪ ,‬יעקב ברזילי (‪ ,)80‬עיתו אבירם ועוד‪.‬‬ ‫ברגישותה הרבה לתגובות קוראים חושפת נירה את העובדה‬ ‫כי אזרחים ותיקים אוהבי קריאה ושפה משובחת מתקשים‬ ‫לעיתים לעקוב אחרי עלילות מסובכות בספרות המודרנית‬ ‫ומאוכזבים מהשפה הירודה ומהנושאים‬ ‫שאינם קרובים לליבם‪ .‬כמענה לבעיה‬ ‫זו החליטה נירה לכתוב ספרים ייעודיים‬ ‫לאוכלוסייה הותיקה‪" .‬בכל אדם מבוגר‬ ‫יש ילד או נער או גבר צעיר"‪.‬‬ ‫"כישרון כתיבה הוא לא רק מתנה אלא‬ ‫ייעוד ושליחות חברתית‪ ".‬בהתרגשות‬ ‫היא מספרת על המפעל המרגש והמלהיב‬ ‫שבו יוצאת בקביעות משלחת סופרים‪,‬‬ ‫בראשות הרצל ובלפור חקק‪ ,‬לכפרי ילדים‬ ‫ממשפחות שאינן מתפקדות לקרוא ולהביא‬ ‫לילדים ספרים‪ .‬קשר מאמץ זה הפך למסורת‬ ‫מקודשת ממש‪ ,‬והילדים מחכים למפגשים‬ ‫בערגה ובקוצר רוח‪.‬‬ ‫סופרים בארץ יכולים להתפרנס מכתיבתם?‬ ‫"כמעט בלתי אפשרי"‪ ,‬היא מודה‪ 6000" ,‬ספרים‬ ‫נכתבים בארץ מדי שנה‪ ,‬ולא תמיד מצליחים‬ ‫הטובים לפרוץ קדימה‪ .‬הקוראים לעיתים נתפשים‬ ‫דווקא לכותבים הפחות טובים‪ ,‬בין השאר בשל‬ ‫שיטות שיווק אגרסיביות‪".‬‬ ‫אבל תובל אופטימית וגם רגישה לצרכי האוכלוסייה‬ ‫המבוגרת‪ .‬היא מעודדת קריאה בספרים דיגיטליים והוצאת‬ ‫ספרים באותיות גדולות כדי להקל על הקוראים הוותיקים‪,‬‬ ‫וכן היא קוראת לגימלאים שזמנם בידם להעלות על הכתב את‬ ‫סיפוריהם‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫איכות‬ ‫זמן‬ ‫"בנק הזמן" ‪ -‬חשבון עם הרבה פלוסים‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬אורה צרויה‬ ‫א‬ ‫ין כסף בבנק הזמן‪ ,‬אבל גם‬ ‫אין בו משיכת יתר‪ .‬להיפך‪.‬‬ ‫יש בו פלוס גדול מאוד‬ ‫שמעניק לבעלי החשבון‬ ‫הרבה מאוד ריבית‪" .‬בנק הזמן" הוא‬ ‫פרוייקט ארצי שאומץ על ידי ערים‬ ‫אחדות‪ .‬דרורה כהן‪ ,‬רכזת פרוייקטים‬ ‫בעיריית רעננה‪ ,‬היא הרוח החיה מאחורי‬ ‫המיזם היפיפה הזה‪" .‬הזמן של כולם‬ ‫שווה ב'בנק הזמן'"‪ ,‬היא מסבירה לי‪,‬‬ ‫"כל אחד נותן וגם מקבל‪ .‬שעה של נתינה‬ ‫שווה לשעה של קבלה‪".‬‬ ‫איך זה בדיוק מתבצע?‬ ‫הרעיון שבבסיס הפרוייקט הוא ש"זמן‬ ‫שווה זמן"‪ .‬שעה של נתינה בתחום מסוים‬ ‫מזכה את הנותן בשעה של קבלה בתחום‬ ‫אחר‪ ,‬אותו הוא בוחר ממאגר היכולות של‬ ‫משתתפי הפרוייקט‪ .‬כל שירות מתומחר‬ ‫לפי משך הזמן הנדרש לספקו ולא לפי‬ ‫הערך שלו בשוק הכלכלי‪ .‬כל משתתף‬ ‫מפקיד את זמנו בבנק זה ע"י מתן עזרה‬ ‫לאחרים בתחומים מגוונים שבהם הוא‬ ‫מוכשר‪ ,‬ו"פודה" את זמנו כאשר הם‬ ‫צריכים שמשהו ייעשה למענם בתחום בו‬ ‫אין להם הכשרה‪ .‬אין בבנק "מתנדבים"‬ ‫אלא "תורמי זמן" ו"מקבלי זמן"‪.‬‬ ‫תחומי התרומה מוגבלים?‬ ‫"לא"‪ ,‬אומרת כהן‪" ,‬ניתן לתרום בכל‬ ‫תחום שהוא‪ ,‬מעזרה בלימודים וייעוץ‬ ‫כלכלי ועד לעזרה בגינה‪ .‬כל אדם יכול‬ ‫לבחור במה הוא רוצה לתרום ומה הוא‬ ‫רוצה לקבל‪ ,‬בזמן ובמקום הנוחים‬ ‫לו‪" .‬בנק הזמן" מניע יחסי גומלין בין‬ ‫התושבים בקהילה העוזרים ונעזרים‬ ‫בתחומי חיים שונים במסגרת של אחד על‬ ‫אחד‪ ,‬ומתאם ביניהם‪ .‬וכך חברי הקהילה‬ ‫מתחברים לחברים אחרים בקהילה‪ ,‬דבר‬ ‫שיוצר שרשרת של נתינה וקבלה‪ .‬שרשרת‬ ‫זו מהווה תשתית לבניית הקהילה‪".‬‬ ‫"איזה יופי לתת ולקבל‪ ",‬אומרת אורנה‬ ‫ברגר ששרה בערב ההצדעה ל"בנק הזמן"‬ ‫שנערך בחודש שעבר‪" .‬אני לא יודעת‬ ‫לבקש‪ ,‬וכך אני נותנת זמן במה שאני‬ ‫מוכשרת בו‪ ,‬ומקבלת זמן בתמורה‪".‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫רחל ורמוס‪ ,‬לקוחה של "בנק הזמן"‪,‬‬ ‫תורמת בניסוח מכתבים לכל מבקש‪,‬‬ ‫ומעוניינת לפדות זמן בקבלת שיעורי מחשב‬ ‫למתקדמים‪ ,‬שעורים להם היא זקוקה‪" .‬זהו‬ ‫רעיון חברתי נשגב" היא מתלהבת‪.‬‬ ‫נמרוד קרן‪ ,‬לקוח אחר‪ ,‬הגיע ל"בנק‬ ‫הזמן" דרך פרסום בגן הילדים של בתו‪.‬‬ ‫בהכשרתו הוא מעצב פנים והוא מוכן‬ ‫להפקיד זמן בבנק כי מדובר במיזם‬ ‫חשוב לחברה ולקהילה‪.‬‬ ‫גם רפאלה ברוס ופיני פלנטר תורמים‬ ‫זמן ומדווחים על תחושה נהדרת של‬ ‫עשייה חיובית‪.‬‬ ‫מרגש במיוחד הוא סיפורה של אם חד‪-‬‬ ‫הורית המתקשה במתן עזרה לילדיה‬ ‫המתקשים בלימודים‪ ,‬בעיקר בשיעורי‬ ‫אנגלית ומתמטיקה‪" .‬בנק הזמן" פתר‬ ‫לה את הבעיה‪ .‬היא הפקידה זמן במתן‬ ‫עזרה בניקיונות בבית ופדתה אותו‬ ‫בעזרה בלימודים לילדיה‪.‬‬ ‫הפרוייקט המבורך עדיין בתחילת דרכו‪,‬‬ ‫אבל כבר עכשיו ברור שמדובר בהצלחה‬ ‫גדולה‪ .‬קוראינו מוזמנים לבוא ולהצטרף‬ ‫כלקוחות לבנק‪ .‬אל דאגה‪ .‬הבנק הזה‬ ‫אינו גובה שום עמלה‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫משטרת ישראל‬ ‫כללי זהירות לקשישים מקבלי הקצבאות‬ ‫‪ .1‬כאשר הינך הולך לקבל את הקיצבה נסה ללכת בליווי אדם‬ ‫מהמשפחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬היזהר תמיד שלא להשאיר את התיק פתוח כאשר אתה ממתין בתור‬ ‫לפקיד‪.‬‬ ‫‪ .3‬הקפד לספור את הכסף מול הפקיד בדלפק הבנק ולא לספור מחוץ‬ ‫לסניף הבנק‪.‬‬ ‫‪ .4‬הקפידו לא להשאיר את התיק בתוך עגלת קניות‪.‬‬ ‫‪ .5‬הקפד לשים את הכסף בכיסים הפנימיים של בגדיך‪.‬‬ ‫‪ .6‬שים לב לאדם חשוד הנראה לך עוקב אחריך בדרכך לבנק או בדרכך‬ ‫מהבנק החוצה‪.‬‬ ‫‪ .7‬החזק את התיק בצמוד לבית השחי‪.‬‬ ‫‪ .8‬השתדל להופיע לבנק לא בימים עמוסים של קבלת הקיצבה‪.‬‬ ‫‪ .9‬כדאי להצטייד בכרטיס משיכה ולמשוך כסף בסכומים קטנים ובמספר‬ ‫פעמים בחודש‪ ,‬זאת כדי לשמור על כספך מפני כייסים וגנבים‪.‬‬ ‫‪ .10‬השתדל ללכת בקרבת אנשים נוספים היכולים לעזור לך בעת צרה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫"מצב משפחתי" ומצב האומה‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬אמירה סגל‬ ‫פ‬ ‫סרט‬ ‫עם‪ ,‬לפני שנים‪ ,‬הייתה‬ ‫תכנית טלוויזיה שנקראה‬ ‫"מצב משפחתי"‪ .‬צוות של‬ ‫שחקנים הציג מצבים בעייתיים אופייניים‬ ‫למשפחה הגרעינית והמורחבת ואליהם‬ ‫הצטרף פסיכולוג שהתייחס לבעיות‬ ‫והציע דרכי טיפול‪ .‬זו הייתה תכנית‬ ‫מעניינת ומועילה‪ ,‬שניתן היה ללמוד‬ ‫ממנה לא מעט‪.‬‬ ‫זה היה פעם‪ ,‬לפני פרוץ "קשת"‪" ,‬רשת"‬ ‫והריאליטי לחיינו‪ ,‬עם תכניות כמו "סופר‬ ‫נני"‪ ,‬של מיכל דליות‪ ,‬או זו של אלון גל‪.‬‬ ‫בניגוד לאחרונות‪" ,‬מצב משפחתי" הייתה‬ ‫תכנית נקייה‪ :‬אותו סוג של בעיות שדליות‬ ‫וגל מתיימרים לפתור בתכניותיהם‪,‬‬ ‫הועלו‪ ,‬נדונו והוצעו להן פתרונות‪ ,‬בהבדל‬ ‫אחד ומשמעותי ביותר‪ :‬איש לא נאלץ‬ ‫לחשוף את הפרטים האינטימיים ביותר‬ ‫של חייו ולהיצפות ע"י מדינה שלמה‬ ‫ברגעים קשים‪ ,‬מביכים וכואבים ללא‬ ‫כל הגנה‪ .‬צפיתי באחדות מן התכניות‬ ‫של דליות וגל והתקשיתי להבין כיצד‬ ‫הסכימו המשפחות הללו להיחשף באופן‬ ‫כזה‪ .‬גם אם קיבלו ייעוץ מקצועי (ואולי‬ ‫גם פתרונות ממשיים) לבעיותיהם ואולי‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬מלכה מהולל‬ ‫גם תשלום מכובד‪ ,‬אלה אינם שווים את‬ ‫המחיר ששילמו הם‪.‬‬ ‫במיוחד מגונה בעייני חשיפת הילדים‬ ‫במשפחות שמככבות בתכניות הללו‪.‬‬ ‫בעניין הזה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬צריכה הייתה לטפל‬ ‫המועצה לשלום הילד ועליה להביא‬ ‫לחקיקת חוק שיאסור על חשיפתם‬ ‫של קטינים ומשפחותיהם לצורך בידור‬ ‫להמונים‪ .‬וזה בדיוק מה שזה – בידור‬ ‫זול‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬שממנו מרוויחים‬ ‫בעיקר "קשת" ו"רשת"‪ ,‬משרדי הפרסום‬ ‫והחברות המפרסמות‪.‬‬ ‫כל מה שניתן לומר על ההיבטים השליליים‬ ‫של תכניות הריאליטי השונות כבר נאמר‬ ‫ונכתב‪ ,‬אולם אחוזי הצפייה בהן אינם‬ ‫יורדים‪ .‬להיפך‪ .‬נראה שההנאה מן האפשרות‬ ‫להציץ באין מפריע בגופיהם ובנפשותיהם‬ ‫של אחרים כל כך גדולה שקשה לוותר‬ ‫עליה‪ .‬יש מי שמודים שהם נהנים מעצם‬ ‫הצפייה‪ ,‬ולזכותם ייאמר שלפחות הם אינם‬ ‫מסתתרים מאחורי טיעונים נוסח אלה‬ ‫ששמעתי מכמה וכמה אנשים שאותם‬ ‫"מעניינת האינטראקציה בין האנשים‬ ‫מבחינה סוציולוגית ופסיכולוגית"‪ .‬לאלה‬ ‫האחרונים אני מציעה שייכנסו לספריית‬ ‫"המשרת"‬ ‫"אמריקה טובה בלבקר את הנעשה בכל העולם‪ ,‬אבל נכשלת‬ ‫כשהיא צריכה לעשות בדק בית עצמי"‪.‬‬ ‫המשפט הזה (שאינו ציטוט מדויק) שנאמר על ידי אחד‬ ‫מגיבורי הסרט החדש של לי דניאלס‪" ,‬המשרת"‪ ,‬הוא אולי‬ ‫המשפט הכי רלוונטי שנאמר בסרט‪ .‬הסרט קיבל את ההשראה‬ ‫לו מכתבה שפורסמה לפני שנים אחדות על ידי העיתונאי‬ ‫והסופר וויל הייגוד ב"וושינגטון פוסט" אודות יוג'ין אלן‪,‬‬ ‫הבאטלר‪ ,‬המשרת האישי הכושי ששירת בבית הלבן במשך‬ ‫‪ 34‬שנים תחת שמונה נשיאים‪ .‬בסרט שונה שמו של המשרת‬ ‫לססיל גיינס בשל השינויים הביוגרפיים שנעשו בסיפור‪.‬‬ ‫פורסט וויטאקר מפגין יכולת משחק וירטואוזית כשהוא משחק‬ ‫את המשרת הנאמן על רקע האירועים הדרמטיים שעוברת ארצו‬ ‫בשנים אלה‪ ,‬קרי המלחמה של השחורים להשגת שוויון זכויות‪,‬‬ ‫מלחמת וייטנאם‪ ,‬רצח קנדי ועוד‪ .‬אם זה מזכיר לכם קצת את‬ ‫פורסט גאמפ‪ ,‬אתם לא לבד‪ .‬הקונוטציה הזאת עולה בראש‬ ‫מבקרים רבים בסרט‪ .‬שם כמו פה מנצל הבמאי סיפור אישי של‬ ‫אנטי גיבור כדי להעיף מצלמה מהירה על הרגעים הפחות מחמיאים‬ ‫של המעצמה הגדולה‪ .‬כדי להעצים את השפעת האירועים על‬ ‫‪8‬‬ ‫‬ ‫העיון ברחוב אופסטרלנד‪ ,‬שם ירוו את‬ ‫צימאונם לפסיכולוגיה‪ ,‬מבלי לתרום בכך‬ ‫לשגשוגה של הסוגה המגונה הזו של תכניות‬ ‫ריאליטי‪ .‬מציצנות היא דבר מגונה‪ ,‬גם אם‬ ‫טבעי‪ ,‬ועידודם של אנשים להיחשף באופן‬ ‫מגוחך ומבזה לצורך הנאתם של הצופים‪,‬‬ ‫מגונה עוד יותר‪.‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬בעידן הפייסבוק‪ ,‬ה‪-‬‬ ‫‪ what's up‬ודומיהם‪ ,‬כאשר אנשים‬ ‫מרגישים דחף בלתי ניתן לריסון לדווח‬ ‫לכל מודעיהם על כל פרט בחייהם‬ ‫השגרתיים (לאחרונה ראיתי בבית קפה‬ ‫נערה מצלמת בסלולארי את הכריך‬ ‫שעל צלחתה כדי לחלוק את החוויה גם‬ ‫עם בני המזל בקרב מכריה שלא ישבו‬ ‫איתה שם‪ ,)....‬בחברה שעבורה מושגים‬ ‫כמו "פרטיות" ו"אינטימיות" הולכים‬ ‫ומאבדים את משמעותם‪ ,‬אין סיכוי‬ ‫שלמישהו יהיה האומץ‪ ,‬הכוח או אפילו‬ ‫רק הרצון להוציא את תכניות הריאליטי‬ ‫אל מחוץ לחוק או‪ ,‬למצער‪ ,‬להציע לציבור‬ ‫תחליף בידורי ראוי יותר‪.‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬ל"מצב משפחתי" אין היום‬ ‫שום סיכוי‪.‬‬ ‫‏‪[email protected]‬‬ ‫הגיבור בוחר הבמאי‪ ,‬בניגוד לסיפור‬ ‫האמיתי של יוג'ין אלן‪" ,‬להוליד" לו בן‬ ‫שהופך להיות מנהיג במאבק השחורים‬ ‫להשגת זכויותיהם הבסיסיות‪ ,‬דבר‬ ‫שגורם כמובן לקונפליקט קשה בין‬ ‫האב לבנו‪.‬‬ ‫הסרט‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬מציג תמונה עגומה‬ ‫מעט של ארה"ב בכל הנוגע לשימוש באלימות נגד אזרחיה‪ ,‬בנוגע‬ ‫לרמיסת הכבוד הבסיסי המגיע לכל אדם באשר הוא‪ ,‬ובנוגע‬ ‫לצדק ברמה הפילוסופית שלו כמו גם הפרטית‪ .‬נכון‪ ,‬אומר בנו‬ ‫של הגיבור‪ ,‬שאולי כדאי שתבדוק המעצמה את הנעשה בביתה‬ ‫לפני שתצא לתקן את העולם‪.‬‬ ‫בנוסף לוויטאקר משחקים בסרט גם רובין וויליאמס‪ ,‬ג'והן‬ ‫קיוזאק‪ ,‬ג'יין פונדה‪ ,‬קובה גודינג ג'וניור וכמובן אופרה‬ ‫ווינפרי בתור אשתו של ססיל גיינס שמוכיחה שהיא לא רק‬ ‫מארחת בתכנית אירוח אלא גם שחקנית איכותית‪.‬‬ ‫בהחלט שווה צפייה‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬שוקה די‪-‬נור‬ ‫תקופת החגים חלפה‪ ,‬חתמנו שנה‪ ,‬עשינו סיכומים‪ ,‬ואולי גם‬ ‫ביקשנו סליחות ומחילות‪.‬‬ ‫אז בתחילתה של שנה חדשה‪ ,‬ולפני שהחורף מיתדפק על‬ ‫דלתותינו‪ ,‬עוד דקה של מחשבה‪ :‬האם אנחנו יודעים לפרגן‬ ‫לעצמנו‪ ,‬או שמא אנחנו רק מבליטים את חסרונותינו ומכים‬ ‫תמיד על חטא? הקשיבו לסיפור החמוד הזה‪ ,‬שסופר בעיתון‬ ‫"חדשות הבוקר של דאלאס"‪:‬‬ ‫טבוֹל‬ ‫מספרים על פרנק סימנסקי‪ ,‬חלוצה המרכזי של קבוצת הפוּ ּ‬ ‫של נוטר‪-‬דאם בדאלאס בשנות הארבעים של המאה הקודמת‪,‬‬ ‫שהוזמן למתן עדות בתביעה אזרחית מסוימת‪.‬‬ ‫"האם אתה בהרכב הראשון של קבוצת הפוטבול של נוטר‪-‬דאם?"‬ ‫שאל אותו השופט‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬כבוד השופט‪".‬‬ ‫"באיזה תפקיד אתה משחק?"‬ ‫"חלוץ מרכזי‪ ,‬כבוד השופט"‬ ‫"כמה טוב אתה בתפקיד?"‬ ‫סימנסקי זע בחוסר נוחות לרגע אך מיד התעשת וענה בביטחה‪:‬‬ ‫"אדוני‪ ,‬אני החלוץ המרכזי הטוב ביותר‬ ‫שהיה אי פעם בקבוצה שלנו‪".‬‬ ‫המאמן שלו‪ ,‬שהיה באולם‪ ,‬היה מופתע‬ ‫כי סימנסקי היה תמיד צנוע ולא מתבלט‪.‬‬ ‫כשיצאו השניים החוצה‪ ,‬שאל אותו‬ ‫המאמן מדוע הוא דיבר כך על עצמו‪.‬‬ ‫סימנסקי הסמיק‪" .‬שנאתי לומר את מה שאמרתי‪ ,‬המאמן‪ ",‬הוא‬ ‫ענה‪" .‬אבל‪ ,‬בכל זאת‪ ..‬אתה יודע‪ ...‬הייתי תחת שבועה לומר את‬ ‫האמת‪".‬‬ ‫(צוטט בקובץ הסיפורים "מרק עוף לנשמה" בעריכת ג'ק ַקאנפילד‬ ‫ומרק ַהנסן)‬ ‫ַ‬ ‫ומדוע באמת שלא נחמיא לעצמנו מידי פעם‪ ,‬ולו בליבנו פנימה‪,‬‬ ‫ונזכיר לעצמנו במה אנחנו טובים? הרי לא מוכרחים להגיע בשביל‬ ‫זה לדוכן העדים ולהעיד בשבועה‪.....‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫(שוקה די‪-‬נור הוא מנהל בכיר בתעשייה שמקדיש היום חלק ניכר מזמנו לכתיבה‬ ‫ולליקוט של סיפורים קטנים מהחיים שיש בהם חומר מרענן למחשבה‪)...‬‬ ‫‪/‬‬ ‫אן‪-‬מארי אוקנור‬ ‫ספר‬ ‫"האשה בזהב"‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬אביבה אסיאו‬ ‫ס‬ ‫יפור מרתק על דיוקנה של‬ ‫אדלה בלוך – באואר שצויר‬ ‫על ידי האמן גוסטב‬ ‫קלימט והוחרם בידי‬ ‫הנאצים במלחמת העולם‪ .‬דיוקן‬ ‫זה עמד במוקד משפט מתוקשר‬ ‫להחזרתו‪ ,‬בעקבות חוק אוסטרי‬ ‫שהתקבל להשבת רכוש שנגזל‬ ‫במלחמת העולם השנייה‪ .‬אלא‬ ‫שבו זמנית יצא חוק אחר‬ ‫שקבע כי יצירות שצוירו או‬ ‫נוצרו באוסטריה הנן מורשת‬ ‫תרבות אוסטרית שאסור‬ ‫להוציא מהמדינה‪.‬‬ ‫בלוך‪-‬באואר‬ ‫משפחת‬ ‫היתה שושלת יהודית‬ ‫רבת עוצמה שהטביעה‬ ‫את חותמה על חיי‬ ‫הכלכלה‪ ,‬החברה והאמנות‬ ‫בווינה של שלהי המאה התשע‪-‬עשרה‪.‬‬ ‫אדלה באואר נולדה ב‪ 1881-‬למשפחה‬ ‫של בנקאי יהודי עשיר ונישאה לסוחר‬ ‫פרדיננד באואר‪ .‬וינה באותה תקופה‬ ‫הייתה עיר נהנתנית‪ ,‬שוקקת תרבות וכסף‪,‬‬ ‫ועשיריה חיו בארמונות פאר שקירותיהם‬ ‫היו מכוסים ביצירות אומנות רבים‪ .‬באואר‬ ‫הזמין אצל קלימט את דיוקנה של אשתו‪.‬‬ ‫הציור המדובר מתאפיין ברקע הזהב הזוהר‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫סיפור‬ ‫האמת ורק האמת‬ ‫שלו ואדלה מצוירת שם כסוג של איקונין‪.‬‬ ‫הסופרת ערכה מחקר יסודי ומקיף על‬ ‫החיים בווינה מסוף המאה ה‪ 19-‬ועד סוף‬ ‫המאה ה‪ .20-‬היא‬ ‫מתארת בספרה‬ ‫תקופת‬ ‫את‬ ‫המלחמה והשמדת‬ ‫הרכוש היהודי‪ ,‬את‬ ‫שליחת יהודי וינה‬ ‫למחנות השמדה‪ ,‬תוך‬ ‫ציון תאריכים ושמות‬ ‫של חלק מראשי הישוב‬ ‫היהודי שם‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 1939‬הוחרם‬ ‫או הולאם כל אוסף‬ ‫האומנות של משפחת‬ ‫באואר שכלל תמונות‬ ‫ופרטי פורצלן אמנותיים‪.‬‬ ‫אחד מיעדי הביזה היה‬ ‫הקמת "פיהררמוזיאום"‪,‬‬ ‫מונומנט לתרבות גרמנית‬ ‫שהיטלר ביקש להקים בעיר לינץ‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1943‬הוצגה בווינה תערוכה מקיפה של‬ ‫ציורי גוסטב קלימט‪ .‬את התערוכה אצר‬ ‫פקיד נאצי‪ ,‬ואי אפשר היה לשחזר אותה‬ ‫כי בתקופת המלחמה נעלמו ציורים‬ ‫רבים‪ ,‬הושמדו או נשרפו‪ .‬חלקם נגזל‬ ‫ונמצא בדירותיהם של הקצינים הנאצים‪.‬‬ ‫"האישה בזהב"‪ ,‬או כשמה המקורי‬ ‫"דיוקן אדלה בלוך‪-‬באואר"‪ ,‬הוחבא‬ ‫במנזר הררי שנבנה במאה ה‪ 14-‬והוחזר‬ ‫למוזיאון בווינה לאחר המלחמה‪.‬‬ ‫מריה אלטמן‪ ,‬אישה בת ‪ 80‬תושבת לוס‬ ‫אנג'לס‪ ,‬החליטה לתבוע את אוסטריה‬ ‫על גזילת הציורים של משפחתה‪ .‬לצורך‬ ‫העניין היא חברה לעו"ד צעיר ונמרץ‪,‬‬ ‫רנדול שנברג‪ ,‬נכדו של המלחין הידוע‬ ‫ארנולד שנברג‪.‬‬ ‫התביעה שהוגשה בבית המשפט‬ ‫באוסטריה ובמקביל בבית המשפט העליון‬ ‫בארה"ב‪ ,‬עוררה רעש פוליטי‪ .‬לתביעה‬ ‫הדרמטית הזאת הצטרף המיליונר רונלד‬ ‫לאודר אשר בזמן שהותו כשגריר ארה"ב‬ ‫באוסטריה‪ ,‬הוקסם מהתמונה והחליט‬ ‫לעזור להחזירה לבעליה החוקיים‪ .‬לאודר‬ ‫שימש בתפקיד יו"ר הוועדה להשבת‬ ‫יצירות אומנות של הקונגרס היהודי‬ ‫העולמי‪ .‬בתום שמונה שנים של מאבק רווי‬ ‫יצרים הושבו ציורי קלימט ליורשים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1999‬נמסר אוסף התמונות של‬ ‫משפחת באואר ל"כריסטיס" למכירה‪.‬‬ ‫דיוקן הזהב של אדלה נמכר ב‪135-‬‬ ‫מיליון דולר‪ ,‬סכום חסר תקדים‪ ,‬לרון‬ ‫לאודר‪ .‬התמונה מוצגת היום ב"נויה‬ ‫גלרי" בניו‪-‬יורק‪.‬‬ ‫‏ ‪[email protected]‬‬ ‫‪9‬‬ ‫טיול‬ ‫בחזרה לשטעטל‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬יהודית הלפר‬ ‫נעירת חמור מקדמת את פנינו מתוך אורווה קטנה השוכנת בין שתי בארות מים‪ .‬מראש‬ ‫אחת הבארות משתלשל חוט ובקצהו דלי מפח‪ .‬מסביב פזורים בתי העיירה האפורים‪ .‬לרגע‬ ‫נדמה שעוד מעט תצא מאחד הבתים נערה חיננית‪ ,‬בשמלה אפורה ארוכה‪ ,‬מטפחת לראשה‪,‬‬ ‫ותשאב מים לבני ביתה‪ ,‬או אולי ניתקל בשואב המים‪ ,‬הנושא על כתפיו מוט עם שני דליים‬ ‫המשתלשלים משני צידיו‪ .‬המקום אליו הגענו הוא לא העיירה כתריאליבקה‪ ,‬עליה קראנו‬ ‫בסיפורי שלום עליכם‪ .‬דגם העיירה היהודית ממזרח אירופה‪ ,‬בה ביקרנו‪ ,‬הוקם על ידי גדי‬ ‫יעקב מכפר חסידים בחצר ביתו‪" .‬יענקל'ס שטעטל" שמה‪.‬‬ ‫אופנה‬ ‫גדי יעקב נוסע בכל העולם ומחפש מוצגים אותנטיים מראשית המאה הקודמת‪ .‬בצריף גדול‬ ‫בחצרו הוא פורש לעינינו את אוסף המוצגים המופלא שברשותו‪ ,‬ומלווה כל מוצג בסיפור הגעתו‬ ‫לידיו‪ .‬סיפוריו מרתקים ומלאי הומור‪ .‬ניתן לבקר ב"יענקלס שטעטל"‪ ,‬בקבוצות (החל משמונה‬ ‫מבוגרים)‪ .‬המחיר שווה לכל נפש וכולל קפה וחטיפים‪ .‬בהזמנה מיוחדת לקבוצות גדולות‪ ,‬ניתן‬ ‫לקבל כיבוד עשיר יותר‪ .‬לילדים מותאמת הדרכה מיוחדת המדגימה באופן חוויתי את שימושי‬ ‫הכלים‪ ,‬את בעלי המקצוע‪ ,‬את המשחקים של פעם ועוד‪...‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אישה בגוף נמר‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬אביבה קניג‬ ‫דברים שעושים לנו טוב‪ :‬ריח סתיו‪ ,‬פריחת חצב‪ ,‬משב קריר‬ ‫של רוח לעת ערב‪ .‬בהחלט הגיע "אחרי החגים‪ ".‬זה בדיוק‬ ‫הזמן לרענן ולחדש את המלתחה‪ ,‬לפנות מקום בארון‬ ‫(תמיד יש מי שישמח לקבל בגדים שהם וינטג'‪ ,‬נשמע‬ ‫טוב יותר מבגדים יד שנייה) ולצאת לחנויות בהן יש כבר‬ ‫סנוניות ראשונות של בגדי חורף‪.‬‬ ‫הצבעוניות של הבגדים בעונת החורף הקרבה עשירה‬ ‫ומגוונת‪ ,‬במיוחד במעילים ובז'קטים‪ ,‬לא רק חום‬ ‫ושחור מדכאים‪ .‬צבעי הכחול‪ ,‬פירות יער‪ ,‬הירוק לגווניו‬ ‫ואפילו הדפסי פרחים ונקודות‪ .‬מראה הרטרו חוזר‬ ‫בגדול‪ ,‬דוגמת התחרה המשולבת בדגמים מופיעה‬ ‫על פריטים רבים‪ ,‬וכן הפפיטה בשילוב דוגמה חלקה‪.‬‬ ‫אך יותר מכל מככבים הבגדים המנומרים‪ :‬בשמלות‪,‬‬ ‫בחצאיות‪ ,‬במעילים‪ ,‬בצעיפים‪ ,‬בנעליים‪ ,‬במכנסיים‬ ‫ואפילו בתיקים‪ .‬שימו לב! יש לנקוט במשנה זהירות‬ ‫לא ללבוש מראה של נמר בספארי‪ .‬רצוי לשלב פריט עם‬ ‫דוגמת נמר עם פריט בצבע חלק כמו חולצה שחורה או‬ ‫חומה‪ ,‬תיק שחור וכדומה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬תמיד נכון לאמץ רק טרנד אחד או שניים בכל‬ ‫עונה‪ .‬בשנים האחרונות התגברה תופעת הטרנדים‬ ‫שחייבים לרכוש מהם בכל עונה‪ ,‬אבל לא כך הוא‪ .‬הרבה‬ ‫פעמים מפתים אותנו לרכוש פריטים שאינם נכונים לנו‬ ‫רק משום שהם 'במודה'‪ .‬הנכון הוא לבחור בכל עונה משהו‬ ‫שאנחנו מתחברים אליו ויודעים שיהיה בשימוש‪ .‬בגדול‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ארון הבגדים הבסיסי שלנו משרת אותנו לאורך זמן‪ ,‬אבל‬ ‫צריך לזרות עליו מדי עונה תבלינים שיתנו לנו תחושה של‬ ‫משהו חדש ורענן‪ .‬הכלל שאסור לשכוח‪ ,‬הוא שיש להרגיש‬ ‫נוח בבגד‪ .‬אם לא נוח לנו‪ ,‬אנחנו לא נראות טוב‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫"רי‪-‬ספקס"‬ ‫החיים מבעד למשקפיים ורודים‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬אביבה קניג‬ ‫צילם‪ :‬מוטי בן‪-‬ארויה‬ ‫ח‬ ‫חנה סיימון‪ ,‬אישה נעימת הליכות וצנועה שעלתה‬ ‫לארץ לפני כעשר שנים מאוסטרליה‪ ,‬אוהבת לאסוף‬ ‫חפצים ישנים‪ ,‬והאוספים האלה שלה עושים כל כך‬ ‫הרבה אנשים שמחים‪.‬‬ ‫כיצד ואיך?‬ ‫"כבר הרבה שנים שאני יוצאת לרחוב"‪ ,‬מספרת לי חנה‪,‬‬ ‫"ונתקלת בערימות של חפצים שאנשים זורקים בשל חוסר‬ ‫שימוש או משום שהם נשברו‪ .‬בעיקר שמתי לב שיש בערימות‬ ‫האלה הרבה משחקים וצעצועים‪ :‬בובה בלי רגל‪ ,‬מכונית ללא‬ ‫גלגלים‪ ,‬משחקי קופסה שנקרע בהם הלוח וכו'‪ .‬יום אחד‬ ‫התחלתי לאסוף את כל הדברים האלה לבית‪ .‬גייסתי את ילדיי‬ ‫ויחד מיינו אותם‪ ,‬תיקנו את מה שאפשר היה‪ ,‬השלמנו חלקים‬ ‫חסרים על ידי פנייה לחברות המייצרות וכך הלאה‪ .‬חברות‬ ‫שראו זאת התגייסו מייד לעזור וכך נוצר אצלנו מלאי גדול של‬ ‫צעצועים שהייתי מחלקת ברחבי הארץ לילדים נזקקים‪".‬‬ ‫ואיך נולד רעיון המשקפיים?‬ ‫"לימים באה לביקור בארץ אחייניתי מאוסטרליה ואמרה לי‬ ‫שכשתחזור לאוסטרליה היא תחליף משקפיים‪ ,‬ואת הזוג הישן‬ ‫היא מחזירה כי היא זכאית על פי ביטוח הבריאות שלה להחליף‬ ‫משקפיים פעם בשנה‪ .‬מיד שאלתי אותה מה עולה בגורלם של‬ ‫המשקפיים הישנים‪ .‬היא לא ידעה לענות לי‪".‬‬ ‫ואז הבזיק בך הרעיון?‬ ‫"בדיוק‪ ".‬היא עונה בחיוך‪" .‬אז עלה במוחי הרעיון להחליף את‬ ‫המשחקים במשקפיים‪ ,‬ובמקום לאסוף צעצועים התחלתי‬ ‫לאסוף משקפיים‪ .‬היה לי ברור שישנם אלפי אנשים שידם אינה‬ ‫משגת לקנות משקפיים‪ ,‬ומנגד יש אלפי אנשים שמחליפים‬ ‫מדי זמן מה משקפיים ואין להם מה לעשות עם הזוג הישן‪ ,‬ואז‬ ‫או שהם צוברים אבק או שנזרקים לפח‪".‬‬ ‫איך את מגיעה לאנשים האלה?‬ ‫"האחיינית שלי אספה באוסטרליה ואני כאן דרך המייל‬ ‫–"רעננה ליסט"‪ .‬פירסמתי את היוזמה לדוברי אנגלית‪,‬‬ ‫ובמהירות רבה החלו המשקפיים לזרום‪".‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫לא צריך להיות מקצוען בנושא?‬ ‫שאלה מצוינת‪ .‬התלבטתי אם אני יכולה לעסוק בזה אף שאין‬ ‫לי ידע בנושא‪ .‬איך אדע ממה הם עשויים‪ ,‬מה מצבם‪ ,‬האם יש‬ ‫צורך להחליף חלק וכו'‪ .‬התחלתי ללמוד את הנושא לעומק אצל‬ ‫אופטומטריסטים נחמדים שבסבלנות הסבירו לי את כל מה‬ ‫שצריך לדעת‪ ,‬ואני לא מפסיקה ללמוד‪".‬‬ ‫והכול מהבית?‬ ‫אכן כן‪ .‬בשלב מסוים הפך הבית צר מלהכיל את כל זוגות‬ ‫המשקפיים "ואז‪ ,‬ביולי ‪ ,2012‬הקמתי את העמותה שאני‬ ‫המנכ"לית שלה‪ ,‬ויש לי ארבעים מתנדבים ממקצועות שונים‪.‬‬ ‫יש אנשים שמתחזקים לי את האתר‪ ,‬יש לי גרפיקאית‪ ,‬צלמים‪,‬‬ ‫אופטומטריסטים שמגיעים פעם בשבוע לעזור לאנשים לבחור‬ ‫מסגרת מתאימה‪ ,‬יש יועצת משפטית‪ ,‬יש נשים שיושבות‬ ‫וממיינות‪ ,‬ויש גם תלמידים שבאים להתנדב במסגרת‬ ‫המחויבות האישית‪".‬‬ ‫וכולם עובדים בהתנדבות?‬ ‫"אני מקבלת שכר‪ ,‬אבל כל העובדים כולם הם מתנדבים‪".‬‬ ‫החנות מצויה ב"מרכז שרונה" שבצומת רעננה והיא מבהיקה‬ ‫מניקיון‪ ,‬מטופחת ומסודרת למשעי‪ .‬אלפי מסגרות מונחות על‬ ‫המדפים בסדר מופתי‪ ,‬וכמעט לכל זוג יש סיפור מעניין מאחוריו‪.‬‬ ‫למשל?‬ ‫"יום אחד‪ ,‬זה היה ביום השואה‪ ,‬הוזמנתי לדבר בפני תלמידים‬ ‫ברעננה‪ .‬סיפרתי להם שבאותו בוקר בדיוק קיבלתי חבילה‬ ‫ובתוכה זוג משקפיים ישן‪ .‬בתוך הקופסה היה גם פתק‪":‬‬ ‫"חמותי‪ ,‬שהייתה ניצולת שואה‪ ,‬ביקשה לזרוק אותם ועוד‬ ‫אמרה שבמקום להסתכל כל היום בראי כדאי להסתכל גם‬ ‫מבעד לחלון ולעזור לאנשים‪ .‬שהאביב ישרה עלינו רוח טובה‪,‬‬ ‫הניצנים יפרחו‪ ,‬התכניות יתממשו‪ ,‬והלבבות יפתחו‪".‬‬ ‫איך את מחלקת את המשקפיים?‬ ‫"פניתי לארגונים המחלקים מזון וביקשתי שנכניס שובר‬ ‫לרכישת משקפיים לכל בני המשפחה במחיר מוזל מאד‪ .‬פניתי‬ ‫גם לאגף הרווחה בעירייה‪ ,‬אבל אז הבנתי שאנחנו צריכים‬ ‫מקום‪ ,‬וכך נולדה החנות הזאת‪ .‬קבלנו בתרומה אפילו כיסא‬ ‫לבדיקה‪ ,‬אבל הוא טרם נכנס לשימוש‪".‬‬ ‫וזה עובד?‬ ‫"כן‪ .‬זה עובד‪ ,‬ובהדרגה זה מגיע לעוד ועוד אנשים‪ .‬מחיר זוג‬ ‫משקפיים עומד על ‪ ,₪ 20‬וכל אחד יכול להגיע עם מרשם רופא‬ ‫ולקבל משקפיים‪ .‬לא יכול להיות מקרה שאדם שאין לו כסף‬ ‫ידחה רכישת משקפיים‪ .‬שגם משפחות מרובות ילדים יוכלו‬ ‫להיעזר בנו‪".‬‬ ‫ולסיום?‬ ‫"נשמח אם יגיעו אלינו עוד אופטומטריסטים מתנדבים‪ ,‬ואולי‬ ‫גם מתנדבות‪ ,‬שיישבו בקליניקה לפחות שעתיים ביום‪ .‬אי‬ ‫אפשר לתאר את תחושת התרוממות הרוח כשגורמים למישהו‬ ‫לראות את העולם דרך משקפיים ורודים‪".‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪11‬‬ ‫טכנולוגיה‬ ‫הגנה על הרשת האלחוטית‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬נח הורניק‬ ‫חלק א'‬ ‫במאמר על הרשת האלחוטית ציינתי שרצוי להגן עליה ע"י‬ ‫סיסמה‪ .‬אחד הקוראים שאל אותי מיד " מה איכפת לי אם‬ ‫מישהו בסביבתי‪ ,‬בין אם זה שכן או עובר אורח‪ ,‬ישתמש‬ ‫במחשב ובנתב שלי לגלישה באינטרנט"? על שאלה זו אנסה‬ ‫להשיב בסידרת מאמרים‪ ,‬אך אפתח קודם בהבהרת מספר‬ ‫מונחי יסוד‪.‬‬ ‫בעבר הצגתי שני התקני חומרה‪ ,‬את המודם ואת הנתב‬ ‫האלחוטי‪ ,‬שאותם אנו צריכים לשם חבור המחשב לקו‬ ‫התקשורת‪ .‬אך בכך לא די‪ .‬כדי לחדור ולהגיע לרשת‬ ‫האינטרנט אנו צריכים לקנות‪ ,‬בכסף‪ ,‬שרותים משני סוגי‬ ‫ספקי שרות‪ )1( :‬ספק שרותי תשתית הולכה; (‪ )2‬ספק‬ ‫שירותי אינטרנט‪ .‬רוב המשתמשים באינטרנט (אך לא כולם)‬ ‫אכן קשורים לספקים כאלה‪.‬‬ ‫עברית‬ ‫ספקי תשתית הולכה (הקו הפיזי)‪ :‬קוי הטלפון והמרכזיות‬ ‫נועדו במקורם להולכת גלי קול אנלוגיים במהירות ובאיכות‬ ‫בינוניים‪ .‬הם לא היוו תשתית הולמת להעברת כמויות גדולות‬ ‫של מידע‪ ,‬באיכות ובמהירות הנדרשת מרשת אינטרנט‬ ‫מודרנית‪ ,‬ולכן היה צורך לשדרגם‪ .‬קווי ההולכה מסוגלים‬ ‫כיום להעביר מידע במהירות עצומה של עשרות מיליוני‬ ‫(‪)1‬‬ ‫ביטים(‪ )1‬בשניה‪ ,‬וכבר מגיעים למהירות של ‪100Mb/sec‬‬ ‫ויותר‪.‬‬ ‫שרותי התשתית מסופקים כיום ע"י ‪ 2‬ספקים בלבד‪ :‬בזק‬ ‫(‪)3‬‬ ‫והוט‪ .‬בזק אפשרה הולכה מהירה יחסית בשיטת ‪ADSL‬‬ ‫על כבלי הנחושת שלה ועוברת כעת לשיטת ‪( NGN‬רשת‬ ‫הדור הבא – ‪ .)Next Generation Network‬הוט‪ ,‬מאידך‪,‬‬ ‫חיברה אותנו מראש ברשת כבלים מהירה לצורך שידורי‬ ‫טלויזיה‪ .‬בקרוב תצטרף אליהם חברת החשמל‪ ,‬שמניחה‬ ‫עתה תשתית הולכה בסיבים אופטיים על גבי רשת החשמל‬ ‫הארצית‪.‬‬ ‫קווי הולכה אלו מובילים את המידע הנשלח‪/‬מתקבל במחשב‬ ‫שלנו אל ומאת מחשבי ספק האינטרנט‪ ,‬שהוא נקודת הכניסה‬ ‫הראשית שלנו לעולם האינטרנטי(‪.)2‬‬ ‫אנה ואנה‬ ‫שרותי ספק אינטרנט‪ .‬ספקים אלה‪ ,‬הנקראים )‪(ISP‬‬ ‫‪ Internet Service Provider‬הם צומת הכניסה הראשון‬ ‫שלנו לרשת‪ .‬הם הגוף המאפשר לנו להתחבר לרשת‬ ‫האינטרנט העולמית (‪ .)WWW‬יש בארץ ספקי שרות‬ ‫אינטרנט רבים‪ ,‬כמו למשל בזק בינלאומי‪ ,‬אינטרנט זהב‬ ‫(‪ ,)012‬נטוויז'ן ‪ ,018 ,013‬רימון ואחרים‪ .‬המחשבים של‬ ‫ספקי האינטרנט מחוברים בקווי תקשורת מהירים מאד‬ ‫לשדרת האינטרנט(‪ )2‬של ישראל ומשם לרשת העולמית‪.‬‬ ‫רוחב פס או מהירות גלישה‪ .‬לכל אחד משני סוגי הספקים‬ ‫אנו משלמים לפי מהירות הגלישה המירבית שאנו רוכשים‬ ‫ממנו‪ .‬מהירות זו היא מה שנקרא בעגה מקצועית‪" ,‬רוחב פס"‬ ‫(מושג שיחזור על עצמו במאמרים הבאים)‪ .‬אפשר לרכוש‬ ‫מהספק רוחב פס צר של ‪ ,2Mb/sec‬או רוחב פס יותר רחב‬ ‫של ‪ )1(12Mb/sec‬או כל מהירות אחרת‪ .‬רכישת רוחב פס צר‬ ‫זולה כמובן ממחיר של רוחב פס רחב יותר‪.‬‬ ‫רובנו מחוברים לרשת באמצעות ‪ 2‬ספקים שונים‪ ,‬אך יש‬ ‫חברות‪ ,‬כמו בזק בינלאומי‪ ,‬שמספקות את שני השירותים‬ ‫במשולב‪ .‬אם אנו מחוברים באמצעות ‪ 2‬ספקים שונים‪ ,‬כדאי‬ ‫לשים לב שמהירויות הגלישה שאנו רוכשים משניהם תהיינה‬ ‫זהות‪ ,‬שהרי אין הגיון לשלם לאחד מחיר גבוה עבור פס רחב‬ ‫ולשני פחות עבור רוחב פס צר יותר‪ ,‬שכן הגלישה תהיה‬ ‫במהירות האיטית מבין השתים‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫(‪ )1‬ביטים (‪ )bits‬ובתים (‪ :)Bytes‬ביטים (המכונים בעברית גם סיביות) הם‬ ‫יחידת המידע הדיגיטלי הקטנה ביותר במחשב‪ ,‬שיכולה להיות "‪ "0‬או "‪."1‬‬ ‫ָּביִ ת‪ ,‬מאידך‪( ,‬או ַּביְ יט – ‪ )Byte‬הוא יחידת אינפורמציה יותר גדולה הבנויה‬ ‫ממספר ביטים‪ .‬על כל אלה נרחיב על כך בעתיד‪ .‬מהירויות גלישה נמדדות‬ ‫ביחידות של מיליוני ביטים לשניה‪ .‬מהירות גלישה של ‪ 12‬מיליון ביטים‬ ‫לשניה‪ ,‬למשל‪ ,‬נרשמת כך‪.12Mb/sec :‬‬ ‫(‪ )2‬על רשת (או עולם) האינטרנט – באחד המאמרים הבאים‪.‬‬ ‫(‪ )3‬‏‪ ADSL‬היא אחת הטכנולוגיות לתקשורת נתונים ברוחב פס גבוה בקווי‬ ‫טלפון רגילים העשויים נחושת‪.‬‬ ‫(נו'ן ראשונה בסגול והשנייה בקמץ)‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬ד"ר נתן קלאוס‬ ‫השימוש הכפול של המילה המציינת מקום מופיע שלוש‬ ‫פעמים במקרא‪ .‬פעמיים בדברי המלך שלמה לשמעי‪:‬‬ ‫"וישבת שם ולא‪-‬תצא משם אנה ואנה" (מלכים א'‬ ‫ב'‪,‬לו‪,‬מב) ופעם בדברי גיחזי המיתמם בדבריו אל אדונו‪,‬‬ ‫הנביא אלישע‪" :‬ויאמר אליו אלישע מאין גיחזי ויאמר‬ ‫לא‪-‬הלך עבדך אנה ואנה" (מלכים ב ה'‪,‬כה)‪ .‬מדוע השינוי‬ ‫בניקוד?‪ ‬מדוע במילה הראשונה מצינו סגול תחת הנו'ן‬ ‫מילה‬ ‫‪12‬‬ ‫ולא בקמץ‪ ,‬כדין‪ ,‬במילה השנייה?‬ ‫בלשון העברית קיימות לעתים תופעות מנוגדות של שינוי‬ ‫תנועות בגלל הדמיון בצלילן‪ .‬בצמד שלפנינו‪ ,‬כדי לא להגות‬ ‫חמישה קמצים רצופים‪ ,‬נוצרת היבדלות‪ ,‬כאשר תנועת‬ ‫הסגול מפרידה בין הקמצים הרבים‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ְקל ֶֹפת ‪ -‬נשורת של קליפות‪.‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫ותיקים ומחייכים‬ ‫העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה‬ ‫רח' ההגנה ‪ ,114‬פינת רחוב חנה סנש‪ ,‬רעננה טלפון‪ / 09-7747041 :‬פקס‪09-7729320 :‬‬ ‫מרכז יום לקשיש ברעננה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫תוכניות מיוחדות לחודש נובמבר ‪2013‬‬ ‫יום חמישי ‪ 07.11.13‬בשעה ‪ - 10:30‬הרצאה בנושא קולנוע‪.‬‬ ‫מרצה‪:‬אילן ברק‪.‬‬ ‫יום חמישי ‪ 14.11.13‬בשעה ‪ - 10:30‬הרצאה בנושא חשיבה‬ ‫חיובית‪ .‬מרצה‪ :‬אוצרה ברזילי‪.‬‬ ‫יום חמישי ‪ 21.11.13‬בשעה ‪ - 10:30‬הרצאה חווייתית‬ ‫בשיתוף הקהל בנושא נומרולוגיה‪ .‬מרצה‪ :‬ליאת יוגב‪.‬‬ ‫יום חמישי ‪ 28.11.13‬בשעה ‪ - 10:30‬מסיבה לחג החנוכה‪.‬‬ ‫מכירות במרכז היום יתקיימו ברחבת הכניסה בין השעות‬ ‫‪10:00-12:00‬‬ ‫יום רביעי ‪ - 06.11.13‬תתקיים מכירה של אביזרי אופנה‪.‬‬ ‫יום שני ‪ - 18.11.13‬תתקיים מכירה של תיקים ותכשיטים‪.‬‬ ‫* ייתכנו שינויים בתוכנית‪.‬‬ ‫המעוניינים לבוא ולהשתתף בפעילויות‬ ‫נא להתקשר למרכז יום לקשיש ולהרשם‬ ‫טל‪09-7711598 .‬‬ ‫בבית המפואר פועלים חוגים רבים לבני גיל הזהב‪ ,‬ברמה מקצועית גבוהה‬ ‫ובאווירה נעימה ותרבותית‪.‬‬ ‫בואו הצטרפו לאלפי הגמלאים שכבר מצאו מקומם אצלנו‪.‬‬ ‫‪ 7.11.2013‬חדר כושר למח ‪ -‬הרצאת מבוא‬ ‫מחקרים גילו כי בהינתן גירוי מתאים ניתן לא רק לשמר את היכולות המוחיות‬ ‫אלא אף להאט את הנסיגה הקוגניטיבית ולשפר יכולות קיימות על ידי אימון‬ ‫המח בשיטות מגוונות‪.‬‬ ‫בחדר הכושר מתאמנים המשתתפים‪ ,‬לאחר אבחון אישי‪ ,‬במגוון של תוכנות‬ ‫מחשב‪ .‬העבודה אישית‪ ,‬ללא תחרות מול שאר חברי הקבוצה והיא מלווה‬ ‫במשוב‪ .‬החסות המקצועית של חברת "בריין ‪ -‬טריין"‪.‬‬ ‫חבורת הזמר "צעירי האתמול"‬ ‫לאור הביקוש נפתח יום נוסף ‪ -‬יום חמישי ‪.10:00-12:00‬‬ ‫תרגילי בסיס בנשימות ופיתוח קול‪ ,‬אמנות הגשת השירה באופן פרטני ובהרכב‬ ‫קולי מלווה במוסיקה‪ ,‬תרגול קצב ודיקציה ובעיקר ‪ -‬פשוט לשיר‪ ,‬להינות‬ ‫ולהשתחרר‪...‬‬ ‫נופשים במועדון‬ ‫‪ 10-13.11.13‬נופש מטייל‪ ,‬חצי פנסיון במלון נווה אילן‬ ‫פירוט מסלולי הטיולים ניתן לקבל במזכירות המועדון‪.‬‬ ‫‪ 17-21.11.2013‬נופש בים‪-‬המלח‪ ,‬מלון "לוט"‪ ,‬חצי פנסיון‪ ,‬טיול‬ ‫למוזיאון משה קסטל ביום הראשון‪.‬‬ ‫חוגים חדשים‬ ‫צילם‪ :‬מוטי בן‪-‬ארויה‬ ‫ריקודים לטיניים ‪ -‬ימי ד' בשעה ‪11:00-11:45‬‬ ‫עם המורה סיון מנדלבליט‪ - ‬חדש‪.‬‬ ‫פילאטיס‪ - ‬ימי ג' בשעה ‪ 12:00-12:45‬‬ ‫עם המורה לילי דסורסונקי ‪ -‬חדש‪.‬‬ ‫פאולה ‪ -‬ימי א'‪+‬ד'‪ ‬שעות ‪ 08:30 ,7:30‬ו‪09:30-‬‬ ‫עם המורה עופרה סתיו‪.‬‬ ‫ציור אינטואיטיבי ‪ -‬ההרשמה בעיצומה‪ .‬נשארו מספר מקומות מוגבל!‬ ‫יוגה ‪ -‬ימי א' ‪ +‬ד' שעות ‪ 12:00-13:15‬עם המורה מירי שפר‪.‬‬ ‫לתוכנית המלאה‪ ,‬לפרטים נוספים ולהרשמה‪ ,‬יש לפנות למזכירות‬ ‫המועדון או לבדוק באתר האינטרנט של עיריית רעננה‪.‬‬ ‫משרדינו פתוחים לקבלת קהל בימים א'‪-‬ה' בין השעות ‪.8:30-13:00‬‬ ‫טל‪09-7610606 .‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מתכון‬ ‫■ מאת‪ :‬לאה קליין‬ ‫קיש פטריות‬ ‫חומרי הבצק‬ ‫‪ 1‬כוס קמח לבן‬ ‫‪ 1/2‬כוס קמח מלא‬ ‫‪ 100‬גרם חמאה חתוכה לקוביות‬ ‫‪ 1/4‬כפית מלח‬ ‫‪ 4‬כפות מים קרים‬ ‫בישולאה‬ ‫במעבד מזון מערבבים את חומרי הבצק עד למרקם של פירורים (לא יותר)‪ ,‬יוצרים‬ ‫כדור‪ ,‬משטחים אותו‪ ,‬ועוטפים בניילון נצמד‪ .‬מכניסים למקרר למשך חצי שעה‪.‬‬ ‫לטגן את הבצל‪ ,‬להוסיף פטריות ולטגנן‪ .‬לכבות את האש ולקרר‪ .‬לרדד את הבצק‪,‬‬ ‫ולהניח בתבנית משומנת‪.‬‬ ‫לערבב את השמנת‪ ,‬הגבינה‪ ,‬המלח והפלפל‪ .‬להוסיף את הבצל והפטריות‪ .‬לשפוך את‬ ‫הבלילה על הבצק‪ ,‬לאפות בתנור שחומם מראש ל‪ 180-‬מעלות במשך ‪ 50‬דקות עד שהקיש‬ ‫מזהיב‪ .‬אפשר להוסיף עירית או פטרוזיליה לתערובת הגבינות‪.‬‬ ‫‏‪[email protected]‬‬ ‫תזונה‬ ‫למילוי‬ ‫‪ 1‬בצל קצוץ דק‬ ‫‪ 1‬סלסילת פטריות(‪ 700‬ג) חתוכות‬ ‫‪ 250‬מ"ל שמנת לבישול‬ ‫‪ 250‬גרם גבינת ריקוטה‬ ‫‪ 2‬ביצים טרופות‬ ‫מלח‪ ,‬פלפל‬ ‫צמחי מרפא מומלצים לעונת החורף‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬אורה צרויה‬ ‫מומחי רפואת צמחים ממליצים‬ ‫להשתמש באכינצאה‪ ,‬סמבוק‬ ‫שחור ופרופוליס כדי לחסן את‬ ‫גופנו נגד מחלות החורף‪ .‬מה‬ ‫מיוחד ויעיל בצמחים אלה?‬ ‫להתייעץ עם המומחים לרפואת צמחים‪,‬‬ ‫כי לצמח יש תופעות לוואי ואינו מומלץ‬ ‫לכל אחד‪ .‬בשוק התרופות הוא מופיע‬ ‫בתמציות אלכוהוליות‪ ,‬כקפסולות‪ ,‬או‬ ‫בתמציות לתה‪ .‬קיפודנית (אכינצאה)‪.‬‬ ‫האכינצאה נפוצה בצפון ומרכז אמריקה‪.‬‬ ‫השימוש לצורכי רפואה בצמח מקורו‬ ‫בילידים של צפון יבשת אמריקה‪ ,‬שכינו‬ ‫אותו 'שורש הנחש'‪ .‬בשימוש חיצוני‬ ‫נהגו להשתמש בתמציות אכינצאה‬ ‫לטיפול בהכשות נחשים‪ ,‬ועקרבים‬ ‫למיניהם‪ .‬מרקחות של הצמח שימשו‬ ‫גם לריפוי פצעים ופטריות‪ .‬בנוסף‬ ‫השתמשו בו לשיכוך כאבים ולטיפול‬ ‫בדלקות ובזיהומים ובטפילי מעיים‪ .‬אין‬ ‫בידי מומחי רפואת העשבים כיום מידע‬ ‫מדוייק לגבי אופן הכנת הפורמולות‬ ‫הספציפיות ששימשו לכל אחד מהנגעים‪.‬‬ ‫עם זאת ידוע כי האינדיאנים שמו דגש‬ ‫על שימוש בתמציות המערבות חלקים‬ ‫שונים של צמחים ממינים שונים‪ ,‬וכי לא‬ ‫השתמשו בחלק אחד בלבד‪ .‬לפי האמונה‬ ‫העממית‪ ,‬הצמח עוזר למערכת החיסון‬ ‫להילחם בדלקות‪ ,‬זיהומים ומחלות‪ .‬גם‬ ‫כיום מומלץ ע"י מומחי רפואת העשבים‬ ‫לקחתו בעונת החורף לחיסון הגוף מפני‬ ‫תחלואי החורף למיניהם‪ ,‬כגון הצטננות‬ ‫שפעות שונות וכדומה‪.‬‬ ‫על יעילותו של הצמח לרפא את תחלואי‬ ‫החורף חלוקות דעות החוקרים‪ .‬רצוי מאד‬ ‫סמבוק שחור‬ ‫‪14‬‬ ‫זהו עץ שיחי המתנשא לגובה של ‪ 5-6‬מטר‪.‬‬ ‫הוא גדל בר באירופה ופורח בתחילת הקיץ‪.‬‬ ‫הפרי דמוי ענבים וטעמו מתוק חמצמץ‪.‬‬ ‫צבעו שחור‪/‬ארגמני ומכאן כינויו‪ .‬גזעו‬ ‫קשה‪ .‬ביוון בנו ממנו את הסמבוקה‪ ,‬כלי‬ ‫נגינה הנפוץ אצל היוונים והרומאים ומכאן‬ ‫שמו‪ .‬שימושים תעשייתיים ורפואיים של‬ ‫הצמח ידועים אף הם מזה אלפי שנים‪.‬‬ ‫מחלקי העץ השונים נהגו להפיק תרופות‬ ‫לריפוי מחלות שונות‪ ,‬מהפירות הפיקו יין‬ ‫ששימש כתרופה כנגד הצטננות‪ .‬העלים‬ ‫שימשו להפקת סם משלשל‪ .‬ברפואת‬ ‫הצמחים המודרנית מוגדר הסמבוק כצמח‬ ‫עדין ונטול רעילות‪ ,‬המתאים לשימוש‬ ‫לפרקי זמן ממושכים אף לילדים‪ .‬מחקר‬ ‫קליני בנורווגיה הוכיח כי משך ההחלמה‬ ‫משפעת קצר יותר אצל המשתמשים‬ ‫בסמבוק‪ .‬הסמבוק גם מפחית ליחה ומצוין‬ ‫לפתיחת הסינוסים ומסייע בהתמודדות‬ ‫עם צמרמורות‪ .‬בבתי המרקחת הוא מופיע‬ ‫בשמות שונים שהשם סמבוק רמוז בו‪,‬‬ ‫כמובן שיש להתייעץ עם מומחים בנושא‬ ‫לפני השימוש בו‪.‬‬ ‫פרופוליס ידועה כאנטיביוטיקה של הטבע‪.‬‬ ‫הפרופוליס הינה תערובת הנאספת על ידי‬ ‫דבורים ומורכבת בעיקרה משרף עצים‪,‬‬ ‫דונג ורוק של הדבורה האוספת‪ .‬הרכב‬ ‫הפרופוליס תלוי בסוג הצמחים הנגישים‬ ‫לדבורים‪ .‬הפרופוליס נמצא בשימוש בידי‬ ‫האדם עוד מימי מצרים העתיקה‪ ,‬היוונים‬ ‫והרומאים ‪ -‬כתרופה‪ ,‬כחומר דבק לכלים‪,‬‬ ‫לאטימת סדקים במכלים‪ ,‬ולחניטה –‬ ‫הוא מנע ריקבון ועזר לשימור מומיות‪.‬‬ ‫מחקרים רבים הראו כי הפרופוליס‪,‬‬ ‫תודות לפלבנואידים הנמצאים בו‪,‬‬ ‫מחזק את המערכת החיסונית שלנו‪.‬‬ ‫הוא מפגין יעילות גבוהה כנגד וירוסים‪,‬‬ ‫ומתמודד היטב עם חיידקים‪ .‬כמו כן פועל‬ ‫הפרופוליס ביעילות גבוהה אפילו אצל‬ ‫חולי ברונכיטיס כרוני‪ ,‬סינוסיטיס חריף‪,‬‬ ‫דלקת בגרון או דלקת האוזן התיכונה‪.‬‬ ‫חשוב להתייעץ עם מומחים בנושא לגבי‬ ‫מינון‪ ,‬התאמה וסוג התרופה‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫דרוש זכיין מודעות‬ ‫העבודה תמורת אחוזים‪.‬‬ ‫נא לפנות למרים זכות‪.‬‬ ‫‪052-2546043‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪73‬‬ ‫ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪34‬‬ ‫❁‬ ‫‪49‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪74‬‬ ‫אשמח לקבל שאלות‪ ,‬הערות והצעות לכתובת הדוא"ל שלי ואני מבטיח לענות‪.‬‬ ‫טריוויה ‪ – 1‬נובמבר ‪2013‬‬ ‫טריוויה‬ ‫למערכת "כיוון חדש"‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תשבץ‬ ‫מאונך‪:‬‬ ‫‪ .1‬אביון; ‪ .2‬נבזה; ‪ .3‬ממערכת העיכול;‬ ‫‪ .4‬ערבב את הבנק (ה*); ‪ .5‬חוק (מגילת אסתר);‬ ‫‪ .6‬ביטוי להבלים‪ ,‬דברים שאין בהם ממש‬ ‫(‪ .7 ;)3,5‬גבעה מלאכותית; ‪ .9‬מחונן ומוכשר;‬ ‫‪ .11‬מורמים ושולחים יד ברכוש לא להם (ה*);‬ ‫‪ .13‬ציקוריה; ‪ .14‬מסריסי אחשוורוש; ‪ .15‬בעל‬ ‫מום שהכין גבינה (ה*); ‪ .17‬ענף מדע שחוקר‬ ‫את התהוות והתפתחות היקום; ‪ .19‬נתיב‬ ‫סלול; ‪ .20‬תואר ספרדי; ‪ .22‬רצה; ‪ .23‬פרור;‬ ‫‪ .24‬מקום מוסתר מהשמש; ‪ .27‬משנה כיוון;‬ ‫‪ .29‬חומר חיטוי להגנת בגדים מעש; ‪ .30‬סופר‬ ‫רוסי ידוע; ‪ .33‬כינוי התנא אלישע בן אבויה‬ ‫לאחר שהתפקר ונהיה "לא זה" (ה*) (מסכת‬ ‫חגיגה ט"ו ע"א); ‪ .36‬כאבו‪ ,‬הרגישו חולי;‬ ‫‪ .38‬מפעל גדול בעבר ליצור בגדים עממיים‪ ,‬שכבר‬ ‫אינו קיים; ‪ .41‬אל הפריון במסופוטמיה (בבל)‬ ‫שמגיע בקיץ (ה*); ‪ .42‬מלת שלילה; ‪ .44‬סופר‬ ‫ישראלי בעיר (ש"מ) (ה*); ‪ .46‬אדמה לא בארץ‬ ‫(ה*); ‪ .48‬כינוי לחג הסוכות (‪ .50 ;)5,2‬חריץ;‬ ‫‪ .51‬חס ושלום (ר"ת); ‪ .54‬מגולף; ‪ .55‬מדינה‬ ‫באמריקה; ‪ .57‬שוע; ‪ .58‬אבר במערכת העיכול;‬ ‫‪ .59‬המון גדול (‪ .60 ;)2,2‬חזר; ‪ .64‬כינוי לכוכבי‬ ‫הדובה הגדולה (איוב ל"ח ‪ .65 ;)32‬משם הפליג‬ ‫יונה הנביא; ‪ .66‬חוגגים בשעות הקטנות של‬ ‫הלילה; ‪ .67‬גיס; ‪ .68‬אשף; ‪ .72‬בית הבליעה;‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬נח הורניק‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬נח הורניק‬ ‫שאלות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מי כתב את היצירה "הבלתי גמורה" וכיצד היא נקראת באמת?‬ ‫‪ .2‬מי היו "נהגי הפרדות" ומי האדם המפורסם שהיה ביניהם?‬ ‫‪ .3‬על שם מי נקרא כפר מל"ל?‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫מאוזן‪:‬‬ ‫‪ .1‬מדהים ומעורר התפעלות; ‪ .4‬חכם ונבון‬ ‫(‪ .8 ;)3,2‬בירה אירופית; ‪ .10‬יגע; ‪ .12‬זחל שהוא‬ ‫סימן מוזיקלי לזמן (ה*); ‪ .15‬סיפן ונחשול צבע‬ ‫עבורה (ה*); ‪ .16‬מס רכוש בתקופת הטורקים;‬ ‫‪ .18‬אות בנוסחת המעגל; ‪ .19‬עילג‪ ,‬מגמגם (‪;)4,3‬‬ ‫‪ .21‬ברצון רב (‪ .25 ;)2,4‬מצחין; ‪ .26‬אותו‬ ‫כינה יעקב "אילה שלוחה" (בראשית מ"ט)‬ ‫‪ .27 ;)21‬דג נוי פורח (ה*); ‪ .28‬נאמר בתפילה‬ ‫לאחר ברכה; ‪ .31‬ארמדה; ‪ .32‬שמח וטוב‬ ‫לב שקיבל היתר (ה*); ‪ .34‬הצמד הששי‬ ‫ברצף א"ת‪-‬ב"ש‪ ,‬או ⅔ אפיפית; ‪ .35‬לגין;‬ ‫‪ .37‬יחידה בסיסית בגוף; ‪ .39‬ניב; ‪ .40‬פחד;‬ ‫‪ .42‬ריקוד קלסי שנראה למרחוק (ה*);‬ ‫‪ .43‬סופר יהודי אמריקאי (ש"מ) ששמו‬ ‫כמחבת סיני (ה*); ‪ .45‬מלמלה; ‪ .47‬שכונה‬ ‫בת"א שכבר לא קיימת; ‪ .49‬אי באינדונזיה;‬ ‫‪ .50‬מטבל חריף; ‪ .52‬יחידת תאוצה (בטיסה);‬ ‫‪ .53‬אי איטלקי במיצר סיציליה; ‪ .56‬סוג מטבע;‬ ‫‪.57‬ישן;‪.59‬פרפרמזיק(לבגדים);‪.61‬שועלמדברי;‬ ‫‪ .62‬המשרתת השתמשה בזה לניקוי (ה*);‬ ‫‪( .63‬יחד עם ‪ 69‬מאוזן) קרה לפתע בלי התרעה‬ ‫מוקדמת (‪ .66 ;)4,4,4‬עיר בקוט‪-‬ד'אזור (צרפת);‬ ‫‪ .69‬שקוף וצלול; ‪ .70‬כבר לא באופנה‪ ,‬לא רלוונטי‬ ‫(עגה); ‪ .71‬תפסי מקום אצל האויב (ה*);‬ ‫‪ .72‬מידת נוזלים קדומה (כ"ח); ‪ .73‬חילזון;‬ ‫‪ .74‬לא אשם (‪;)4,2‬‬ ‫(יש מספר הגדרות משעשעות שבהן יש לחשוב "מחוץ לקופסא"‪ .‬הן‬ ‫מסומנות בסימן (ה*)‬ ‫‪ .1‬פרנץ שוברט‪ ,‬והיא נקראת "הסימפוניה מס' ‪ 8‬בסי מינור"‬ ‫‪ .2‬גדוד לוחמים עבריים שהוקם ע"י הבריטים במלחה"ע ה‪ .I-‬שירת בה יוסף טרומפלדור‪.‬‬ ‫‪ .3‬כפר מל"ל‪ ,‬הצמוד לכפר סבא‪ ,‬להוד השרון ולרמות השבים נקרא ע"ש משה לייב‬ ‫לילינבלום‪ ,‬שהיה מאנשי "חיבת ציון"‪.‬‬ ‫עמֹוד נֹוח‬ ‫נובמבר ‪- 2013‬‬ ‫עם טיפת הגיון קל‬ ‫‪15‬‬ ‫גזור ושמור‬ ‫העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה‬ ‫העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה‬ ‫מרכז תעסוקה כושר ופנאי‬ ‫מועדון חברים איכותי ומפנק לבני ‪+ 50‬‬ ‫רח' ההגנה ‪ ,114‬פינת רחוב חנה סנש‪ ,‬רעננה טלפון‪ / 09-7747041 :‬פקס‪09-7729320 :‬‬ ‫מרכז חדיש וייחודי המציע לגמלאים חוויה חברתית‬ ‫ומגוון פעילויות ברמה גבוהה‬ ‫נופשונים לים‪-‬המלח‬ ‫‪ 4‬לילות ‪ 5‬ימים‬ ‫חצי פנסיון‪ 3 .‬מחזורים‪.‬‬ ‫חדר כושר‬ ‫אישי ומקצועי‬ ‫שבוע ניסיון‬ ‫קורס מחשבים‬ ‫הכרת המחשב והאינטרנט‬ ‫למתחילים‬ ‫אנגלית‬ ‫דגש על שיחה‬ ‫בקבוצה קטנה‬ ‫"דרך הרימון"‬ ‫סדנא חוויתית לנשים‬ ‫בהדרכת‪ :‬מירי סימן טוב‬ ‫סדנה להכנת סושי‬ ‫התעמלות ערב‬ ‫נשים‪+‬מכשירים‬ ‫התעמלות בוקר‬ ‫צפיפות עצם‬ ‫טעים ובריא‬ ‫צילום‬ ‫קורס למתחילים‬ ‫כולל סיורים בשטח‪.‬‬ ‫בית קפה‬ ‫להנאתכם‬ ‫בואו לרקוד‪:‬‬ ‫ריקודי בטן‬ ‫ריקודי עם‬ ‫ריקודי שורות‬ ‫מועדון‬ ‫ברידג'‬ ‫חדש‬ ‫חוג צ'יקונג‬ ‫ציור על עץ‬ ‫יום שני בשעה ‪17:30‬‬ ‫חוג פלדנקרייז‬ ‫תיעוד סיפורי חיים‬ ‫פרוייקט בין‪-‬דורי‬ ‫נותרו שני מקומות‬ ‫חוג רישום‬ ‫בשעות הבוקר‬ ‫מגוון טיולים יומיים בארץ‬ ‫כולל שביל ישראל‬ ‫אולם להשכרה‬ ‫לאירועים פרטיים‬ ‫במחיר מיוחד!‬ ‫בקרוב‪:‬‬ ‫חוג תיאטרון‬ ‫מועדון שירה‬ ‫חוג קרמיקה‬ ‫סדנת מנדלות‬ ‫התעמלות שיקומית‬ ‫על כסאות‬ ‫מעולה!‬ ‫טלפונים חשובים‬ ‫מרכז יום לקשיש ההגנה ‪ ,114‬רעננה טל‪ ,09-7711598 :‬פקס‪09-7710580 :‬‬ ‫מרכז תעסוקה כושר ופנאי טל‪ 09-7720707 :‬פקס‪09-7727386 :‬‬ ‫ַח‪.‬י‪.‬ל ‪ -‬קידום בריאות טל‪ :‬שלוחה ‪09-7747041/4‬‬ ‫האגודה למלחמה בסרטן ד"ר שני ‪ -‬יו"ר טל‪09-7745942 :‬‬ ‫קהילה תומכת טל‪( 050-6530446 :‬דני)‬ ‫בית "יד שרה" רח' שמחה הולצברג ‪ ,3‬רעננה טל‪09-7706600 :‬‬ ‫יד ריבה ‪ -‬יעוץ משפטי חינם לקשיש ‪02-6444569‬‬ ‫האגודה לסוכרת "א‪.‬י‪.‬ל" טל‪09-7412782 ,09-7727060 :‬‬ ‫ש‪.‬י‪.‬ל אוסטרובסקי ‪ 14‬טל‪09-7430682 :‬‬ ‫מוקד עירוני — ‪107‬‬ ‫"עזר מציון" טל‪09-7715691 :‬‬ ‫"עזרה למרפא" אחוזה ‪( 142‬מול "יד‪-‬לבנים") טל‪09-7401700 :‬‬ ‫כללי‬ ‫‪100‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪102‬‬ ‫משטרה‬ ‫מד"א‬ ‫מכבי‪-‬אש‬ ‫היכנסו לאתר העמותה‬ ‫‪www.amutaraanana.co.il‬‬ ‫נשמח לקבל תגובותיכם‬ ‫מרכז תעסוקה כושר ופנאי בשיתוף ח‪.‬י‪.‬ל ‪ -‬קידום בריאות‬ ‫טיול סתווי לאגמון החולה‬ ‫בהדרכת‪ :‬אסף יקיר‬ ‫העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה‬ ‫הטיולים בדרגת קושי בינונית‬ ‫פרויקט‬ ‫לא מתאים למתקשים בהליכה‬ ‫ח‪.‬י‪.‬ל ‪ -‬חיים לשנים ‪ -‬קידום בריאות‬ ‫מסלול הטיול‪ :‬הר כנען ואגמון החולה‬ ‫ביום רביעי ‪ - 6.11.2013‬מלא‬ ‫ביום רביעי ‪ - 13.11.13‬נפתחה הרשמה לטיול נוסף‬ ‫התוכנית‪ :‬יציאה מרעננה בשעה ‪09:00‬‬ ‫הפסקת קפה בצומת אלונים‪ .‬נסיעה ותצפית מהר כנען על צפת‪.‬‬ ‫הר ביריה וסיפור העלייה לביריה‪ .‬הפסקת צהרים (מוקדמת)‬ ‫הליכה בנחל מחניים כשעתיים ‪ -‬בתקווה לראות את פריחת החלמוניות‪.‬‬ ‫נסיעה לאגמון החולה ‪ -‬בשעה ‪ - 16.00‬סיור באגמון בעגלת‬ ‫מיסתור וצפיה בנחיתת הציפורים הבאות ללון בלילה‪.‬‬ ‫הליכה של כשעתיים‪ ,‬דרגת קושי בינונית‪.‬‬ ‫חזרה משוערת‪21:00 :‬‬ ‫‪ ₪ 170‬כולל כניסה לאתר‪.‬‬ ‫עלות הטיול‪:‬‬ ‫להביא תעודת אזרח ותיק‪ .‬בלעדיה התשלום מלא‪.‬‬ ‫‬ ‫בנעליים נוחות‪ ,‬בכובע‪ ,‬במשקפי שמש וב‪ 1.5-‬ליטר מים‪.‬‬ ‫יש להצטייד‪:‬‬ ‫ארוחת צהרים וערב בטבע‪( .‬קפה ועוגה עלינו)‪.‬‬ ‫שימו לב‪:‬‬ ‫אוהבי הליכה מוזמנים להצטרף‬ ‫לקבוצת הליכה נורדית‬ ‫הליכה נורדית‬ ‫‪ ‰‬לשיפור כושר גופני ‪ ‰‬מתאים לכל הגילאים ‪ ‰‬חיזוק פלג גוף עליון‬ ‫‪ ‰‬שיפור שיווי משקל ודימוי עצמי ‪ ‰‬שריפת קלוריות מוגברת‬ ‫אחרי החגים תיפתח קבוצת הליכה בימי ג' בשעה ‪.18.00‬‬ ‫יש להרשם בהקדם‪ .‬מספר המקומות מוגבל‪.‬‬ ‫התשלום בעת ההרשמה‪.‬‬ ‫היציאה מחניון הנשיאים פינת הח‪.‬י‪.‬ל‪.‬‬ ‫הרשמה ופרטים במרכז תעסוקה כושר ופנאי‬ ‫ההגנה ‪ 114‬רעננה טל‪09-7720707 .‬‬ ‫פתיחת הקבוצות מותנית במספר הנרשמים‪.‬‬ ‫דרושים מתנדבים המוכנים להשתלם ולבצע בדיקות סינון‪.‬‬ ‫פרטים והרשמה‪ :‬מרים זכות ‪ -‬רכזת ח‪.‬י‪.‬ל בעמותה למען‬ ‫האזרח הוותיק רעננה ‪052-2546043 , 09-7747041‬‬ ‫‪16‬‬ ‫רעננה ‪11/13 -‬‬