‫בית חנקין‬
‫מרכז ומרחב מוזיאלי לטבע‬
‫אדם וסביבה בכפר יהושע‬
‫פרוגרמה לשימור ופיתוח‬
‫לשוב לאדמת‬
‫המולדת‪,‬‬
‫לעובדה‪ ,‬לשומרה‬
‫ולאכול מפרייה"‬
‫אליהו עמיצור‬
‫ממייסדי כפר יהושע‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪4‬‬
‫בית חנקין בכפר יהושע ‪ -‬רקע היסטורי‬
‫חזון לשימור ופיתוח בית חנקין‬
‫פרטי הבניין‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‪6‬‬
‫‬
‫‪7‬‬
‫יעדים לשימור‪ ,‬פיתוח והפעלה שוטפת של בית חנקין ‬
‫‪8‬‬
‫מסלול התיירות של כפר יהושע‬
‫‪10‬‬
‫שרטוט התכנית לחידוש בית חנקין‬
‫‪12‬‬
‫‪3‬‬
‫במסגרת חינוך המכוון ליצירת "תרבות מולדת"‪ .‬מנחם זהרוני ראה‬
‫"במלאכת סידורו‬
‫של המכון הוקפד‬
‫על מתן צורה‬
‫אסתטית נאה לבית‬
‫בסגנון כפרי מובהק"‬
‫"השתדלנו שכל מבקר‬
‫ילמד בבית‪-‬הנכות שלנו‬
‫לפחות הלכה אחת‬
‫מהילכות טבע הארץ‪.‬‬
‫בין העם לארצו‪ .‬לשם כך‪ ,‬גויסו מאמצים מוזיאליים‪ ,‬שבאו לידי ביטוי‬
‫מנחם זהרוני‪1953 ,‬‬
‫בבניית מקום בעל תחושת ייחוד‪ ,‬קדושה ומסתורין‪ ,‬בבחירת התכנים‪,‬‬
‫מנחם זהרוני‬
‫‬
‫באיסוף המוצגים‪ ,‬באופן התצוגה המפואר (יחסית לזמנים ההם)‪,‬‬
‫בהנחלת ידיעת הסביבה וחיזוק הקשר בין האדם לסביבתו יעד חינוכי‬
‫רם מעלה ובבית חנקין כלי חשוב להוראת הסביבה ולחיזוק הקשר‬
‫בשיתוף הקהילה ובחשיפת המקום לקהל רחב‪ .‬זרם המבקרים‬
‫בית חנקין בכפר יהושע‪ -‬רקע היסטורי‬
‫במוזיאון גבר משנה לשנה והגיע בשיאו ל‪ 20,000 -‬מבקרים בשנה‪.‬‬
‫מושב כפר יהושע הוקם בשנת ‪ 1927‬על ידי חלוצים‪ ,‬אנשי העלייה‬
‫לאחר ‪ 10‬שנים של פעילות והשקעה ללא גבול‪ ,‬עזב מנחם זהרוני‬
‫השלישית ונקרא על שם יהושע חנקין ‪ -‬גואל אדמות העמק‪ .‬מייסדי‬
‫את כפר יהושע‪ ,‬וניהול המקום עבר לנגה הראובני‪ ,‬אשר שם דגש על‬
‫הכפר ראו בחינוך ערך עליון‪ ,‬ולא בכדי בניין הציבור הראשון שהוקם‬
‫התפישה החקלאית של המקום‪ .‬בשנת ‪ 1969‬פרצה שריפה במקום‬
‫בכפר היה בית הספר‪ .‬בניין בית הספר שימש‪ ,‬בנוסף לחינוך‪ ,‬גם‬
‫וניזוקו המעבדות בלבד‪ .‬המבנה שופץ‪ ,‬אך המעבדות לא חזרו‬
‫לאירועי התרבות של הכפר בראשית דרכו‪.‬‬
‫למתכונתן הראשונה‪ .‬בשנת ‪ 1972‬ניהול המקום עבר לידי המחנך‬
‫ואיש הטבע אילן טל‪ ,‬אשר עיצב מחדש את התערוכה בהתאם לנרטיב‬
‫בשלהי שנות הארבעים‪ ,‬בהתאם לצוואתו של יהושע חנקין‪ ,‬יזם איש‬
‫אקולוגי‪ .‬ציוריו של ביל פרגסון והמוצגים שנוספו לאוסף‪ ,‬רעננו את‬
‫הטבע והמורה המיתולוגי‪ ,‬מנחם זהרוני‪ ,‬את הקמת "המכון האזורי‬
‫התצוגה והביאו לתנופה מחודשת של המקום‪.‬‬
‫לטבע וידיעת המולדת" בית חנקין בלב בית‪-‬הספר בכפר יהושע‪.‬‬
‫חזונו של זהרוני‪ ,‬שהוגשם לתפארה בבית חנקין‪ ,‬היה לקיים בכפר‬
‫עם השנים פחתו מקורות המימון‪ ,‬והפעילות בבית חנקין הלכה‬
‫קהילה שוחרת תרבות‪ ,‬חוקרת ולומדת‪ ,‬המכירה היטב את סביבתה‪.‬‬
‫ודעכה‪ ,‬עד כדי הפסקתה המוחלטת‪ .‬היום‪ ,‬מלבד ביקורים מועטים‬
‫המכון שימש מרחב למידה ומשכן קבע לתצוגה מוזיאלית לכל‬
‫של כיתות בית הספר‪ ,‬עומד המקום בשיממונו‪ .‬האוספים אינם‬
‫הפריטים שנאספו על ידי מנחם זהרוני‪ ,‬ילדי הכפר ותושביו‪ ,‬בשדות‬
‫מטופלים‪ ,‬ושיני הזמן נוגסות ומכלות את המבנה והתצוגה‪.‬‬
‫הכפר‪ ,‬בעמק ובסביבתו לאורך השנים‪ :‬עשרות פוחלצים ושלדים של‬
‫עופות ויונקים‪ ,‬הנפוצים בעמק יזרעאל ובארץ ישראל‪ ,‬מגוון עשיר‬
‫על ערכו ההיסטורי והתרבותי של המוזיאון אין חולק‪ ,‬והפוטנציאל‬
‫ונדיר של צמחים מיובשים‪ ,‬פריטים ארכיאולוגיים ופריטים גיאולוגיים‬
‫הגלום בו לקהילה המקומית ולציבור הרחב ‪ -‬בולט לכל עין‪ .‬אף היום‪,‬‬
‫שונים‪.‬‬
‫סיור במוזיאון מעלה תמונה רב ממדית של הטבע‪ ,‬האדם והסביבה‬
‫המכון כלל אולם תצוגה עם ויטרינות וגלריית עץ מרהיבה‪ ,‬פינה‬
‫בה הוא נמצא‪ .‬הוא ציון זמן‪ ,‬ומבט ייחודי על ההיסטוריה של הארץ‪.‬‬
‫ייחודית להצגת חפציו האישיים של יהושע חנקין‪ ,‬מעבדות כימיה‪,‬‬
‫האוסף מרתק ומרהיב עין‪ ,‬ולמבנה המוזיאון ייחוד אדריכלי כשלעצמו‪.‬‬
‫פיזיקה וביולוגיה‪ ,‬ספרייה‪ ,‬ומחסן‪ .‬בשנת ‪ 1952‬נוסף מצפה‬
‫מיקומו של בית חנקין בתוך קמפוס בית הספר‪ ,‬הופך אותו לנכס‬
‫אסטרונומי קטן ובשנה לאחר מכן‪ ,‬בעקבות קבלת תרומה‪ ,‬נבנה חדר‬
‫חינוכי נדיר‪ ,‬המזמן סביבת למידה ייחודית‪ ,‬מוחשית וחווייתית‪.‬‬
‫"יד מיכאל"‪ ,‬אשר שימש להרצאות ולתערוכות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוקמה פינת‬
‫כל יום שחולף על שעריו הנעולים של המוזיאון‪ ,‬הוא הפסד לקהילת‬
‫חי וניטע מסביב לבית חנקין גן בוטאני לימודי‪.‬‬
‫העמק ולכל שוחר תרבות בארץ‪.‬‬
‫פרט מתוך ציור של אלי שמיר‪" ,‬הורים" ‪1997‬‬
‫כהמשך להוראת תלמידי הכפר‪ ,‬הפעילות במכון עצמו כללה קורסים‬
‫והשתלמויות למורים במדעי הטבע וידיעת הארץ‪.‬‬
‫בית חנקין הוא אחד מן המוזיאונים לטבע וארכיאולוגיה‪ ,‬שהוקמו‬
‫בארץ בימי ראשית המדינה‪ ,‬למען גיבוש זהותה של חברה חדשה‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫"בית יהושע חנקין נועד לצרכי לימוד‪ ,‬להרבצת תורה לעם‪ ,‬למען ידע את האדמה אשר‬
‫מנחם זהרוני‪1953 ,‬‬
‫עליה דורך וכדי שירגיש בעקבותיו"‪.‬‬
‫‬
‫‪5‬‬
‫חזון לשימור ופיתוח בית חנקין‬
‫אנו מאמינים שראוי וניתן לשמר את ייחודו ההיסטורי של בית חנקין‬
‫ויחד עם זאת לחדשו‪ ,‬לפתחו ולהתאימו לרוח הזמן‪.‬‬
‫בהתאם לחזון המייסדים‪ ,‬אנו רואים לנגד עינינו את בית חנקין כגרעין‬
‫מרכזי עבור הקהילה‪ ,‬אשר סביבו יפעלו מרחבים חינוכיים ותרבותיים‬
‫נוספים‪ :‬גלריה לאמנות‪ ,‬גן ארכיאולוגי‪ ,‬כיתות בית הספר‪ ,‬מעבדות‬
‫חקר‪ ,‬חדר מחשבים‪ ,‬ספרייה‪ ,‬גן בוטאני ופינת חי‪.‬‬
‫פרטי הבניין‬
‫מרחבים אלו‪ ,‬ישנים כחדשים‪ ,‬יפעלו ביחסי גומלין עם בית חנקין‪,‬‬
‫שיהווה מרחב חינוכי ותרבותי רב השראה בנושאי טבע‪ ,‬אדם וסביבה‪,‬‬
‫מיקום‪ :‬במרכז המושב כפר יהושע‪ ,‬בתחום שיפוט המועצה האזורית עמק יזרעאל‪.‬‬
‫צומח ודומם בעמק יזרעאל ובארץ ישראל‪.‬‬
‫נ‪.‬צ‪ .‬גאוגרפי‪ 32.681449 :‬צפון‪ 35.151799 ,‬מזרח‪.‬‬
‫כמו בימים עברו‪ ,‬ובהתאם לתפישות חינוכיות ומוזיאליות עכשוויות‪,‬‬
‫בהתאם לתב"ע ג‪ ,13035/‬נמצא בית חנקין בגוש מס' ‪ ,12713‬חלקה מס' ‪.146‬‬
‫בית חנקין יושתת על תפישה חינוכית של חוויה פעילה‪ ,‬למידת חקר‬
‫המבנה ממוקם בתוך מתחם בית הספר היסודי "מרחבים כפר יהושע"‪.‬‬
‫וחשיבה רב תחומית וביקורתית‪ .‬בית חנקין יהווה פנינה ייחודית‬
‫בהתאם לתב"ע‪ ,‬השימוש המותר הינו‪ :‬שטח לבניני ציבור‪.‬‬
‫במסלול התיירות של כפר יהושע ועמק יזרעאל‪ ,‬ויהמה כבעבר‬
‫בעלות על הקרקע‪ :‬ממ"י‪ .‬השטח מוחכר לאגודה החקלאית השיתופית כפר יהושע‪.‬‬
‫תלמידים‪ ,‬מורים ומבקרים שוחרי תרבות וידיעת הארץ‪.‬‬
‫בעלות המבנה‪ :‬אגודת כפר יהושע ‪.‬‬
‫לשם מימוש החזון קמה ופועלת העמותה לקידום בית חנקין‬
‫שטח הבניין‪ :‬חלל המוזיאון ושלושת החללים הצמודים‪ 240.88 :‬ממ"ר‪ .‬שטח יד מיכאל‪ 107.00 :‬ממ"ר ‪.‬‬
‫בכפר יהושע‪.‬‬
‫סה"כ‪ 347 :‬מ"ר‪.‬‬
‫שרטוט תכניות הבניין המקוריות‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫יעדים לשימור‪ ,‬פיתוח והפעלה שוטפת של בית חנקין‬
‫מרחבי הארץ‪ ,‬תיירים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬טיולים‬
‫מאורגנים‪,‬‬
‫חברות‬
‫וארגונים‪,‬‬
‫אוכלוסיה‬
‫מקצועית ואירועים פרטיים‪.‬‬
‫‪ .1‬שימור ייחודו ההיסטורי והערכי של בית חנקין‪ ,‬תוך חידוש ופיתוח‬
‫‪ .12‬בית חנקין יהווה מוקד תיירותי מרכזי‬
‫המקום והתאמתו לרוח הזמן והמקום‪.‬‬
‫ברצף אתרי התיירות בכפר יהושע‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח בית חנקין כמרחב מוזיאלי מולטימדיאלי‪ ,‬לחוויה של למידה‬
‫‪ .13‬קבלת הכרה בבית חנקין כמוזיאון רשמי‬
‫רב תחומית‪ .‬מרכז חינוכי ותרבותי‪ ,‬העוסק בטבע‪ ,‬באדם ובסביבה‪,‬‬
‫בארץ‪.‬‬
‫בחי‪ ,‬בצומח ובדומם של ארץ ישראל כולה ושל עמק יזרעאל בפרט‪.‬‬
‫‪ .14‬גיוס משאבים לתכנון‪ ,‬שימור‪ ,‬פיתוח‬
‫‪ .3‬יצירת חוויה ולמידה משמעותית עבור המבקר‪ .‬פיתוח בית חנקין‬
‫והפעלה שוטפת‪.‬‬
‫כמרחב המאפשר העצמת למידה וחוייה פעילה‪ ,‬סקרנות‪ ,‬חשיבת‬
‫חקר‪ ,‬ביקורתיות ופליאה‪.‬‬
‫‪ .15‬פרסום ושיווק‪.‬‬
‫‪ .4‬תכנון וביצוע אדריכלי בסטנדרטים מוזיאליים מתקדמים לכל‬
‫חללי המתחם‪ .‬התכנון ישלב בין שימור היסטורי לבין שיפוץ והתאמה‬
‫של המבנה לפונקציות הנדרשות‪.‬‬
‫‪ .5‬טיפול‪ ,‬מיון ורישום האוסף‪.‬‬
‫פרט מציור של ולטר פרגסון‪ ,‬צייר "בית חנקין"‪ ,‬מתוך "מדריך לציפורי ארצנו" ‪1969‬‬
‫‪ .6‬אוצרות והפקה של ‪ 4‬תערוכות אמנות פעילות בכל שנה‪ ,‬אשר‬
‫יתבססו על האוסף הקיים ועל יצירות אמנות מושאלות‪.‬‬
‫‪ .7‬קיום רצף פעילויות ואירועים שנתי‪ :‬פעילויות תרבות וחינוך‪,‬‬
‫כנסים‪ ,‬ימי עיון‪ ,‬חוגים ועוד‪.‬‬
‫‪ .8‬יצירת שיתופי פעולה עם מוסדות חינוך ותרבות‪.‬‬
‫‪ .9‬יצירת זיקה הדדית ושיתוף פעולה עם הקהילה‪.‬‬
‫‪ .10‬בית חנקין ישמש באופן יומיומי את תלמידי בית הספר כמרחב‬
‫העשרה והעמקה ללימודי המקצועות השונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתי ספר מן‬
‫האזור ומן הארץ יבקרו וילמדו במקום על בסיס קבוע או משתנה‪.‬‬
‫‪ .11‬זימון קהלים מגוונים‪ :‬החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי‪,‬‬
‫אוכלוסייה מקומית מהעמק ומהכפר‪ ,‬ילדים ומבוגרים מכל המגזרים‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫מסלול התיירות של כפר יהושע‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫קפה התחנה‬
‫‪2‬‬
‫אתר תחנת הרכבת העותומנית‬
‫‪3‬‬
‫משק לגידולים אורגניים‬
‫‪4‬‬
‫תצוגת כלים חקלאיים‬
‫‪5‬‬
‫מועדון לחבר‬
‫‪6‬‬
‫בית חנקין‬
‫‪7‬‬
‫מאפייה משוחזרת‬
‫‪8‬‬
‫בית העם‬
‫‪9‬‬
‫מגדל המים‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 10‬האנדרטה לזכר הנופלים‬
‫‪ 11‬הפסיפס ‪ -‬לזכר ריכרד קאופמן‬
‫‪ 12‬הגן הבוטני ‪ -‬גן איריס‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫ביקור הנשיא בבית חנקין‪ ,‬סמוך למועד פתיחתו‬
‫יעוד חללים במבנה המחודש‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫מראה צידו הצפוני של בית חנקין כיום‬
‫מראה חזית בניין "יד מיכאל" כיום‬