1. No category

‫מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל‬
‫מרכז ידע להיערכות‬
‫לשינויי אקלים בישראל‬
‫דו"ח מס' ‪2‬‬
‫המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע‬
‫שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע‬
‫מוגש ע"י‪:‬‬
‫פרופ' מרדכי שכטר‪ ,‬ראש מרכז הידע וראש תחום כלכלה‬
‫פרופ' חיים קותיאל‪ ,‬ראש תחום אקלים‬
‫פרופ' נרית קליאוט‪ ,‬ראש תחום מים‬
‫פרופ' מנפרד גרין‪ ,‬ראש תחום בריאות‬
‫פרופ' מרסלו שטרנברג‪ ,‬ראש תחום מגוון ביולוגי‬
‫פרופ' גדי קפלוטו‪ ,‬ראש תחום בניה ירוקה‬
‫פרופ' ארנון סופר‪ ,‬ראש תחום גיאו‪-‬אסטרטגיה‬
‫פרופ' אופירה אילון‪ ,‬מנהלת מרכז הידע‬
‫גב' דבי קאופמן‪ ,‬שיווק בינלאומי‬
‫אוגוסט ‪2012‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪ :I‬מדיניות מומלצת בתחום המים‬
‫הקדמה‬
‫בדיון על החלופות העדיפות של המדיניות למשק המים בחמישים השנים הקרובות נבחנו ‪ 19‬שיטות‬
‫המקובלות בעולם ובישראל להתמודדות עם בעיות של מחסור במים ושינוי באיכותם‪ .‬האסטרטגיות שנבחנות‬
‫הן ברובן אסטרטגיות של "ללא חרטה" )"‪ ("No Regret‬ומיעוטן אסטרטגיות של "‪,"Low Regret‬‬
‫האסטרטגיה המקובלת מאוד בישראל‪ ,‬של התפלה‪ ,‬היא אסטרטגיה המוגדרת כ‪ "High Regret"-‬ודיון בה‬
‫מצוי בנספח זה‪.‬‬
‫ההמלצה לגבי התפלה היא לבחון אותה בהשוואה לאסטרטגיות אחרות להגדלת היצע‪ ,‬לאחר ‪ 2013‬כאשר‬
‫‪ 600‬מלמ"ש מים מותפלים יעמדו לרשות משק המים‪ ,‬ובוודאי בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2020-‬שבהם מתוכננת ‪750‬‬
‫מלמ"ש העשויה להיות יקרה הרבה יותר מהחלופות המומלצות להלן‪.‬‬
‫האסטרטגיות המומלצות לפי סדר עדיפותן הוא‪:‬‬
‫‪ .1‬מחקר‪ ,‬איסוף מידע‪ ,‬חינוך הסברה והעלאת מודעות;‬
‫‪ .2‬שימוש באמצעים חסכוניים במים‪ ,‬ניהול דלף וצמצום פחת;‬
‫‪ .3‬טיפול בשפכים;‬
‫‪ .4‬מניעת זיהום מים‪ ,‬טיוב בארות ושמירה על איכות מי השתייה;‬
‫‪ .5‬תכנון רגיש למים )תר"מ(‪ ,‬והגנה על תשתיות;‬
‫‪ .6‬איסוף מי גשמים מפני השטח ואגני היקוות קטנים;‬
‫‪ .7‬שימוש במים אפורים;‬
‫‪ .8‬שימוש מחדש בקולחים‪.‬‬
‫המלצות‬
‫‪ I‬מחקר‪ ,‬איסוף מידע‪ ,‬חינוך‪ ,‬הסברה‪ ,‬והעלאת מודעות‬
‫לנושאי מחקר ניטור‪ ,‬איסוף מידע‪ ,‬שיפור בתחזיות וניטור הוקדש חלקו הראשון של הדוח שהוגש למשרד‬
‫להגנת הסביבה באמצע שנת ‪ .2011‬זוהי אסטרטגיה ראשונה במעלה של "‪ "No Regret‬שמאומצת גם‬
‫בישראל וגם בעולם‪ .‬חינוך‪ ,‬הסברה והעלאת מודעות מודגשות מאוד בתכניות ואסטרטגיות בעלות תיעדוף‬
‫גבוה בעולם יותר מאשר בישראל‪ .‬האסטרטגיה של מחקר וניטור מוגדרת כגורם המסלק גורמי יסוד לאי‪-‬‬
‫ודאות לגבי משאבי מים‪ ,‬בעל תועלת גבוהה בכל מקרה‪ .‬נושאי חקיקה שולבו בדיון בכל האסטרטגיות‬
‫המומלצות‪ .‬בסקר המומחים שולבה שאלה אחת לגבי חקיקה והיא תידון בסעיף ג‪.‬‬
‫א( האסטרטגיות המוצעות‬
‫‪ .1‬שיפור מידע‪ ,‬תחזיות‪ ,‬ניטור – שיפור מקורות הידע והמידע‪ .‬כמעט כל המקורות שנסקרים כאן דנים בכך‪.‬‬
‫היבט הניטור מקבל תשומת לב רבה‪ .‬רשות המים )‪ (2011‬דנה בניטורים ארוכי טווח )עד שנת ‪ (2050‬של‬
‫מגוון מדידות‪ .‬בפן הכללי )לא רק בתחום המים(‪ ,‬אנגרט ואילסר )‪ (2007‬טוענים כי בניית מאגר מידע הוא‬
‫תהליך שאמור להיות שקוף לציבור‪ .‬לניטור כמויות המים ערכים כלכליים מהותיים – קיים חוק מדידת המים‬
‫שהינו חיוני לקובעי מדיניות‪ .‬הספקת מים נעשית רק אם מתקיימת מדידה‪ .‬חוק מדידת המים מסדיר התקנת‬
‫מדדי מים והפקת דוחות חודשיים )גולדמן‪ .(1996 ,‬ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו )‪ (2010‬מציינים את נושא ניטור‬
‫איכות מי השתייה‪ .‬לשיטתם‪ ,‬מימון הניטור צריך להתקיים על פי סדרי עדיפויות של רמת בסיס‪ ,‬קרי‪ ,‬החומרה‬
‫‪125‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫של מזהמים שונים‪ .‬הם ממליצים להקים מאגר מידע אחיד בשירות ההידרולוגי שירכז את נושא איכות המים‪.‬‬
‫בהיבט זה הם מדגישים את חשיבותה של הספקת המידע מהשירות ההידרולוגי )שקיפות(‪ .‬בהיבט של שינויי‬
‫אקלים גולן‪-‬אנגלקו ובר אור )‪ (2008‬דנים בחשיבות של שילוב מודלים אקלימיים‪-‬הידרולוגיים עם מודלים‬
‫נוספים הדנים בהשפעות מגוונות על משק המים‪ .‬כמובן שכל נושא פרטני אחר צריך להיות מבוסס על מידע‪,‬‬
‫תחזיות וניטור‪ .‬נתניהו‪ ,‬אסף וטל )‪ (2008‬דנים בחשיבות של פיילוט ניטור של מתקני החדרת מי נגר ושימוש‬
‫חוזר בסביבה העירונית‪ .‬הם מזכירים את איכות וכמות מי הנגר במתקני ההחדרה ובתת‪-‬הקרקע‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נושא התפעול השוטף ותחזוקת הניטור בא לידי ביטוי בדוח זה‪ .‬לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל )‪ (2010‬דנים‬
‫בניהול אגני ותת‪-‬אגני‪ ,‬המלווה בסקרי שטח מפורטים של קרקעות‪ ,‬גיאומורפולוגיה‪ ,‬הידרולוגיה‪ ,‬והידרו‪-‬‬
‫גאולוגיה כהכרחיים לנושא של תכנון בניה משמרת מים )איכות וכמות(‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם הם מזכירים את חשיבות‬
‫הפיילוטים של ‪ .LID‬סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות' )‪ (2011‬דנים בחשיבות הביסוס המחקרי לצרכי ניהול נגר‬
‫ונחלים – פעולות מדיניות אשר מבוססות על מידע וארכיון של נתונים‪ .‬בהיבט של חיסכון במים‪ ,‬נציבות המים‬
‫)‪ (2006‬דנה בעריכת סקרים בעלות של מליון ש"ח לנושא חיסכון במים‪ .‬נושאים מועדפים לסקרים – השבת‬
‫מים אפורים להדחת אסלות במבני ציבור‪ ,‬השבת מים אפורים בשכונות ירוקות‪ ,‬הקטנת פחת במים באמצעות‬
‫וויסות לחץ דינמי וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬חינוך‪ ,‬הסברה והעלאת מודעות‬
‫אסטרטגיה המאמצת חינוך‪ ,‬הסברה והעלאת מודעות בקרב הציבור הרחב ובעלי עניין היא אסטרטגיה‬
‫מובהקת של ‪ No Regret‬המוגדרת כ"בניית יכולות" )‪ .(Capacity Building‬לאסטרטגיה זו תועלת רבה‬
‫מאוד למשק המים גם ללא שינויי אקלים ולכן יש לאמצה בכל מקרה‪.‬‬
‫חינוך – מוזכר בעיקר בחינוך לחיסכון והנחייה לחיסכון‪ .‬שמונה מתוך עשרת הדוחות שנסקרו דנים בסוגיה זו‪.‬‬
‫רשות המים )‪ (2011‬דנה במערכי הסבר לחיסכון הקיימים כיום ומופצים במדיות השונות‪ .‬רוזנטל וארז‬
‫)‪ (2010‬מסווגים פעולות של חינוך תחת אסטרטגיה של ‪ – Low Hanging Fruit‬במסגרת תכנית לאומית‬
‫להקטנת הצריכה הביתית‪ ,‬על‪-‬ידי הסבר לחיסכון‪ .‬לגרסתם‪ ,‬ניתן לחסוך עד ‪ 93‬מלמ"ק לשנה באמצעות‬
‫אסטרטגיה זו‪ .‬יש לציין שהדבר נכון לא רק למשק המים – אנגרט ואילסר )‪ (2007‬טוענים כי יש לקיים חינוך‬
‫הסברתי לקהילה בנוגע ליכולתה למתן את השפעות שינויי האקלים באופן כללי‪ .‬מדובר באימוץ השיטה כחלק‬
‫מניהול הצריכה‪ ,‬באמצעים של הטמעת ערכים ושיתוף הציבור‪ ,‬כאשר הדגש הוא על התחלת היישום והחינוך‬
‫בבתי הספר )ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪ .(2010 ,‬ערוצים נוספים להפצת החינוך לחיסכון באים לידי ביטוי בצבא‬
‫ובאמצעי התקשורת )גולן‪-‬אנגלקו ובר אור‪ .(2008 ,‬נציבות המים )‪ (2006‬דנה בשאיפה להפיכת החיסכון‬
‫לאורח חיים קבוע‪ ,‬על‪-‬ידי הסברה קבועה לאורך השנה דרך אמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית‪.‬‬
‫התכנית מציעה שילוב של מערכי שיעור בנושא החיסכון במים‪ ,‬בתיאום עם משרד החינוך‪ ,‬בתוכניות‬
‫הלימודים בגני הילדים‪ ,‬החינוך היסודי והעל יסודי‪ .‬כמו כן הם מציעים לקיים תחרות בין הרשויות לנושא‬
‫חיסכון במים – ארבעה פרסים שנתיים בהיקף של מליון ‪ .₪‬ההכרה בנושא החינוך בא לידי ביטוי בהיבטים‬
‫נוספים‪ :‬סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות' )‪ (2011‬דנים בהיבט של קידום הנחלים וטיפול בנגר העילי דרך חינוך‬
‫והסברה‪ ,‬ובעיקר על‪-‬ידי שימוש באסטרטגיה זו כלחץ )לובי( על מקבלי החלטות‪ .‬לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל‬
‫)‪ (2010‬דנים בקידום החינוך ל‪ LID-‬והטמעתו דרך ערוצים של מערך חינוכי שייעודו שיתוף פעולה עם‬
‫הציבור‪ .‬על מנת לקדם בנייה משמרת מים יש להטמיע חינוך לנושא זה בבתי ספר המכוון להתייעלות‬
‫וחיסכון‪ .‬לראייתם‪ ,‬חינוך אף עשוי לקדם חקיקה בנושא – חוקי עזר – שיעודדו את גישת ה‪.LID-‬‬
‫‪ .3‬העלאת מודעות בקרב בעלי העניין – הגדלת ערוצי התקשורת בין מחוללי הידע ובעלי העניין‪ .‬היבט זה‬
‫נידון בשישה מהדוחות שנסקרו‪ .‬תכנית האב של רשות המים‪ ,‬למשל‪ ,‬נכתבה בהתייעצות עם בעלי עניין‬
‫שונים‪ ,‬אך הדוח עצמו אינו דן בפיתוח ערוצי הידברות כאסטרטגיה )רשות המים‪ .(2011 ,‬ארגוני הסביבה‬
‫סבורים שפעולה של העלאת מודעות בקרב בעלי עניין נעשית באמצעות ערוצי חינוך והסברה‪ ,‬בנייה של‬
‫המודעות והדרכה )רוזנטל וארז‪ ;2010 ,‬אנגרט ואילסר‪ .(2007 ,‬בפן המעשי של קבלת החלטות‪ ,‬ביין‬
‫אבנימלך וכסלו )‪ (2010‬דנים ברעיון של מועצת מים המורכבת מנציגי הצרכנים ובעלי עניין אחרים‪ ,‬כאמצעי‬
‫‪126‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫להגברת ההידברות והמודעות‪ .‬נתניהו‪ ,‬אסף וטל )‪ (2008‬דנים בקהלים שבהם חשובה הגברת המודעות‬
‫לנושא שימור מי נגר עירוני‪ :‬מקבלי החלטות והסגל המקצועי ברשות המים‪ ,‬מנהל המים – במשרד הפנים‪,‬‬
‫ועדות התכנון המחוזי וברשויות המקומיות‪ ,‬מהנדסי המים ומתכנני נוף בערים וברשויות המקומיות‪ ,‬מתכננים‬
‫אזוריים ועירוניים‪ ,‬אדריכלי בניינים ובתים פרטיים‪ ,‬יזמים וקבלנים‪ .‬גם לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל )‪(2010‬‬
‫סבורים שמערך שיתוף פעולה צריך להתקיים ברשות ניקוז‪/‬נחל אגנית‪ .‬הם מבליטים את החשיבות של‬
‫שיתופי פעולה בין אזרחים‪ ,‬רשות מקומית‪-‬שלטונית‪ ,‬חינוך וכו' בכדי להניע הטמעה של ‪ .LID‬בדומה לתכנית‬
‫האב‪ ,‬גם דוח זה נכתב בהתייעצות עם בעלי עניין בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫ב( תכניות היערכות מהעולם‬
‫בתכניות היערכות בעולם יש דגש רב על מכלול המכשירים הנ"ל‪ .‬ברובן נושא המחקר‪ ,‬איסוף מידע וניטור הם‬
‫בעדיפות ראשונה‪ .‬בתכנית ההיערכות של צרפת שפורסמה ב‪ 2 ,2012-‬מהאסטרטגיות המועדפות עוסקות‬
‫במחקר ניטור ואיסוף מידע )‪ (France National Adaptation Plan 2011-2015‬כך גם התכניות של ספרד‪,‬‬
‫אוסטרליה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬פינלנד‪ ,‬גרמניה‪ ,‬אירלנד‪ ,‬קפריסין‪ ,‬מלטה והולנד‪.‬‬
‫תכניות ההיערכות בעולם נותנות עדיפות גבוהה מאוד להעלאת מודעות בקרב בעלי העניין כולל הציבור‬
‫הרחב‪ .‬הפצת מידע לציבור דרך אתרי אינטרנט נגישים ומערכות התראה המיועדות למשקי בית נפוצות מאוד‬
‫כאסטרטגיות להתמודדות עם שינויי אקלים‪ 12 .‬מהתכניות שנבחנו מפעילות מערכות מידע לציבור‪.‬‬
‫ג( דעת מומחים‬
‫בדיוני ועדות ההיגוי של תחום המים עלו לדיון היבטים שונים של מחקר וניטור בנושאים שונים כגון הצורך‬
‫במחקר אזורי שבו יחוברו גורמים הידרולוגיים ומטאורולוגיים כדי לספק תסריט מדויק של שינויי אקלים עבורו‬
‫)רוזנפלד ועדת היגוי ‪ .(11.1.2012‬רוזנפלד גם תומך בהמשך המחקר על זריעת עננים משום שקיימת עדיין‬
‫אי‪-‬ודאות רבה לגבי תוצאותיהם‪ .‬בר‪-‬אור )‪ (11.1.2012‬סבור שיש צורך במחקר נוסף בכל הקשור לאיכות מי‬
‫הקולחים והשפעותיהם המזהמות וכן במחקר על הטל וחשיבותו בחקלאות‪ .‬איסר ממליץ לבדוק את נושא‬
‫הייעור מבחינה גאו‪-‬הידרולוגית כדי לאפשר חלחול טוב יותר למי התהום )א' איסר‪ .(11.1.2012 ,‬פירוט של‬
‫נושאי מחקר ותחומי ניטור הובאו בחלק הראשון של עבודה זו וזוהי הדגמה בלבד‪.‬‬
‫נושאי הסברה‪ ,‬חינוך והעלאת מודעות זכו לפחות תשומת לב בקרב החוקרים בישראל מלבד תחום החיסכון‪.‬‬
‫מזור )‪ (2009‬מציין את חשיבות ההסברה בתחום החיסכון וכך גם אחרים‪ .‬העלאת מודעות בנושאים שונים‬
‫מוזכרת מעט מאוד ובעיקר בתחום הטיפול בנגר עילי )נתניהו‪ ,‬אסף וטל‪.(2008 ,‬‬
‫בסקר המומחים נאספו תשובות מ‪ 18-‬שאלונים בלבד‪ .‬בשאלון )המובא בהמשך נספח זה( המומחים‬
‫התבקשו לציין את האסטרטגיות המועדפות לשתי תקופות‪ 2019–2011 :‬ו‪.2050–2020-‬‬
‫ניטור איסוף מידע ותחזיות – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬אחד עשר מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות‬
‫גבוהה )‪ ,(2-1‬חמישה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושניים ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬ארבעה עשר סברו שיש מקום ליישום‬
‫השיטה בצפון‪ ,‬במרכז ובדרום הארץ‪ .‬שבעה עשר סברו שיש להטיל את היישום על הדרג הממשלתי‪-‬ארצי‪,‬‬
‫שמונה על הדרג המקומי ושניים על הדרג הביתי‪ .‬בטווח השנים ‪ 2050-2020‬אחד עשר מומחים דרגו‬
‫אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬ארבעה ברמה בינונית‪ ,‬ושניים ברמה נמוכה ]אחד לא השיב[‪.‬‬
‫לנושא זה נמצאה תמיכה אצל יותר ממחצית מהמשיבים‪.‬‬
‫הפצת מידע לציבור – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬תשעה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪2-‬‬
‫‪ ,(1‬ארבעה ברמה בינונית )‪ (4-3‬וארבעה ברמה נמוכה )‪] .(7-5‬אחד לא השיב[‪ .‬שלושה עשר מומחים סברו‬
‫שהדבר צריך להתקיים בצפון‪ ,‬במרכז ובדרום‪ ,‬ללא העדפה לאזור זה או אחר‪ .‬שישה עשר סברו שהדבר‬
‫צריך להתקיים ברמה הממשלתית‪-‬ארצית‪ ,‬שלושה עשר ברמה המקומית ושניים ברמה הביתית‪ .‬בטווח‬
‫השנים ‪ ,2050-2020‬תשעה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬שלושה ברמה בינונית וחמישה‬
‫ברמה נמוכה‪] .‬אחד לא השיב[‪ .‬נראה שנושא זה אינו מקבל תמיכה בקרב המשיבים‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫חינוך – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬עשרה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬ארבעה‬
‫ברמה בינונית )‪ (4-3‬וארבעה ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬ארבעה עשר מומחים סימנו את הצפון‪ ,‬המרכז והדרום‬
‫כקנ"מ הגאוגרפי בו יש ליישם את השיטה‪ .‬מבחינת דרג יישומי‪ ,‬חמישה עשר סימנו את הדרג ממשלתי‪-‬ארצי‪,‬‬
‫ארבעה עשר את הדרג המקומי‪ ,‬ושבעה את הדרג הביתי‪ .‬בטווח השנים ‪ 2050-2020‬אין שינוי לעומת טווח‬
‫הזמנים ‪ .2019-2011‬רק מעט ממחצית המשיבים תמכו בנושא זה‪.‬‬
‫חקיקה ותקנות – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שמונה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪,(2-1‬‬
‫שבעה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ואחד ברמה נמוכה )‪] .(7-5‬שניים לא השיבו[‪ .‬אחד עשר סברו שיש לקיים חקיקה‬
‫בצפון‪ ,‬במרכז‪ ,‬ובדרום‪ ,‬ללא העדפה לאזור זה או אחר‪ .‬שישה עשר ציינו את הרמה הממשלתית‪-‬ארצית‪,‬‬
‫חמישה את הרמה המקומית‪ ,‬ואחד את הרמה הביתית בנושא יישום‪ .‬בטווח השנים ‪ ,2050-2020‬תשעה‬
‫מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬חמישה ברמה בינונית ושניים ברמה נמוכה‪] .‬שניים לא השיבו[‪.‬‬
‫לא נראה כי היבט של חקיקה ותקנות מהווים שיטה בעלת עדיפות בקרב המשיבים‪.‬‬
‫ד( המלצות ודרכי פעולה‪ ,‬סדרי עדיפויות וכלים כלכליים תכנוניים וחוקיים‪ ,‬הסברה‬
‫ואכיפה‬
‫נושא המחקר והניטור בישראל מבוצע על ידי גופים שונים ברשות המים‪ ,‬משרד החקלאות השירות‬
‫המטאורולוגי ועוד‪ .‬התקציב למחקר הוא בעדיפות ‪ 7‬בסדר העדיפויות התקציביות של רשות המים‪470 .‬‬
‫מיליון ש"ח מוקצים לכך בשנים ‪ 2014–2010‬ו‪ 455-‬מיליון ש"ח בשנים ‪) 2019–2015‬תכנית אב למשק‬
‫המים‪ ,2011 ,‬עמ' ‪ .(44‬נושאי הסברה נכללים גם בתקציב החיסכון של הרשות‪ .‬ההקצבה למחקר ברשות‬
‫המים מהווה ‪ 2%‬מהתקציב השנתי‪.‬‬
‫כלים כלכליים חוקיים ותכנוניים‬
‫כל הפעולות הנזכרות לעיל הן פעולת מניעה וזהירות מקדימה‪ .‬רובן מוגדרות כ‪ No Regret-‬או‬
‫‪ .Low Regret‬התועלת מהגדלת מודעות והסברה מוערכת ב‪ 13-‬מ"ק לנפש ובחיסכון שנתי של ‪ 93‬מלמ"ק‬
‫)רוזנטל וארז‪.(2010 ,‬‬
‫חסמים ובעיות‬
‫בישראל קיימים מחסומים בפני חוקרים כאשר מסדי נתונים‪ ,‬למשל אקלימיים‪ ,‬אינם עומדים לרשותם )החל‬
‫מ‪ 2012-‬השמ"ט מאפשר גישה רבה יותר לנתונים(‪ .‬מכשירי הסברה וחינוך אינם מנוצלים דיים ואין תמריצים‬
‫לאמצם‪ .‬הליקוי הרציני ביותר בשימוש באסטרטגיות אלה הוא בהפצת מידע לציבור כולו ולבעלי עניין וחוסר‬
‫שילוב של נושאים אלה במערכות הקיימות של חינוך והסברה )‪ .(mainstreaming‬ישנה חשיבות רבה‬
‫להפצת מידע לבעלי עניין בתחומי התכנון‪ ,‬השלטון המקומי‪ ,‬החקלאים ועוד‪.‬‬
‫ה( המלצה לאסטרטגיה מועדפת‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫בניית אתר להפצת מידע בתחום שינויי האקלים במיוחד בנוגע למשק המים בתחום ההיערכות האישית‬
‫של משקי הבית‪.‬‬
‫פעולות הסברה והעלאת מודעות בקרב בעלי עניין‪ ,‬חיסכון‪ ,‬קציר מי גשמים‪ ,‬מים אפורים‪ ,‬תכנון רגיש‬
‫למים מהווים דוגמה(‪.‬‬
‫הגדלת התקציב לניטור ומחקר‪ ,‬במיוחד של שיטפונות‪ ,‬תסריטים מעודכנים‪ ,‬התאדות‪ ,‬חלחול וחדירת‬
‫מים‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫‪ II‬חיסכון ויעילות בשימוש במים‪ ,‬הפחתת דלף של מים שפירים‪ ,‬שפכים וקולחים‬
‫יעילות בשימוש מים בחקלאות‬
‫החיסכון במים הינה הדרך הזולה ביותר לייצר מים‪ 1 .‬מ"ק של מים נחסכים שווה ‪ 20–10‬סנט ל‪ 1-‬מ"ק‪ .‬צעדי‬
‫חיסכון קלים ביותר עשויים לחסוך ‪ 10–5‬אחוז לשנה במגזר העירוני ובשנים שבהן ננקטו פעולות הסברה‬
‫וחינוך לחיסכון נחסכו כמויות מים שבין ‪) 25%–9%‬ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪.(2010 ,‬‬
‫הפוטנציאל לחיסכון הוא ‪ 370‬מלמ"ש‪ ,‬מזה ‪ 100‬מלמ"ש חיסכון בפחת של הצרכנים‪ ,‬פחת מים וביוב ברשת‬
‫ההולכה ‪ 242‬מלמ"ש‪ ,‬ושינוי בגינון ‪ 60‬מלמ"ש )המשרד להגנת הסביבה‪.(2010 ,‬‬
‫שתי האסטרטגיות העיקריות לעידוד חיסכון הן‪:‬‬
‫שימוש באמצעים חסכוניים לשימוש במים וניהול דלף ופחת‪.‬‬
‫א( האסטרטגיות המוצעות‬
‫‪ .1‬שימוש באמצעים חסכוניים במים – ‪ Retrofit‬או בנייה מודעת חיסכון‪ .‬תשעה מהדוחות שנסקרו דנים‬
‫בכך‪ .‬רשות המים )‪ (2011‬דנה בנושא ייעול השימוש במים )למשל‪ ,‬במהלך השנתיים האחרונות חולקו שני‬
‫מליון חסכמים(‪ .‬אמצעי אסטרטגי זה נתמך על‪-‬ידי גופים סביבתיים שונים‪ ,‬המצדדים בפעולות של התנהגות‬
‫צרכנית נבונה וכלים שאינם מזהמים לצורך חיסכון )רוזנטל וארז‪ ;2010 ,‬אנגרט ואילסר‪ .(2007 ,‬הדבר מקבל‬
‫משנה תוקף מחוק המים הכללי‪ ,‬המחייב שימוש בחיסכון במים – האזרחים מחויבים לנהוג בחיסכון במים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬שר החקלאות יכול להנהיג נורמות חסכוניות לשימוש במים )כגון התקנת אמצעים לחסכון( )גולדמן‪,‬‬
‫‪ .(1996‬מגוון אמצעים ניתנים ליישום חיסכון במים‪ .‬במגזר העירוני מוצע שרשות המים תבחן חלופה של‬
‫חלוקת חסכמים בבתים והתקנתם בבתים באמצעות הוזלתם לציבור או חלוקתם חינם להתקנה עצמית )ביין‪,‬‬
‫אבנימלך וכסלו‪.(2010 ,‬‬
‫לפי גולן‪-‬אנגלקו ובר אור )‪ (2008‬שימוש באמצעים חסכוניים במים עשויים להביא לחיסכון של ‪ 360‬מלמ"ק‬
‫לשנה‪ .‬נציבות המים )‪ (2006‬הציגה אסטרטגיות נוספות לחיסכון‪:‬‬
‫‪" .1‬על מנת להרחיב את השימוש באביזרים חוסכי מים בעלי היתר – לסימון בתו כחול יש לבצע מיתוג שלו‬
‫ולהרחיב את תחום השימוש בו גם למוצרי צריכה נוספים כמו מכונות כביסה‪ ,‬מדיחי כלים‪ ,‬מסנני‪/‬מטהרי‬
‫מים וכו'‪ .‬מוצע לערוך מבצע ארצי‪ ,‬בשיתוף יצרני ויבואני מכלי ההדחה‪ ,‬בו ניתן יהיה לרכוש מכל הדחה‬
‫דו כמותי בהנחה ניכרת )‪ (50%‬תמורת החזרת מכל חד כמותי‪ .‬מאחר והרווח של היצרנים‪/‬יבואנים אינו‬
‫כה גדול יהיה צורך בסבסוד המבצע‪ .‬מוצע לקדם פרויקטים להתקנת אביזרים חוסכי מים על בסיס הידע‬
‫והניסיון שנצבר במהלך השנים הקודמות במשרדי ממשלה‪ ,‬מוסדות ציבור של הרשויות המקומיות‬
‫ובפרויקטים מקומיים ולכלול בהם‪ :‬מוסדות לימוד על יסודיים‪ ,‬מבני משרדים‪ ,‬מסעדות ובתי קפה‪".‬‬
‫‪" .2‬מיחזור מים במכוני שטיפה לרכב‪ :‬ביצוע סקר יעילות והפעלה בפועל‪ .‬מתן סיוע בהתקנת מערכות‬
‫מיחזור וקידום השימוש במכונות שטיפה בלחץ בגופים גדולים כמו צה"ל ומשטרת ישראל‪".‬‬
‫‪" .3‬חיסכון במים בבתי חולים – שיתוף פעולה עם מינהל תכנון בתי חולים במשרד הבריאות בהכנסת‬
‫אביזרים חוסכי מים למוסדות בריאות וקידום החיסכון במים בחלק התעשייתי של בתי החולים הכולל‬
‫מכבסות‪ ,‬מתקני קירור‪ ,‬טיפול במים‪ ,‬סטריליזציה וכו'"‪.‬‬
‫‪ .4‬חיסכון במים בבתי מלון )קיום ימי עיון משותפים עם התאחדות בתי המלון(‪.‬‬
‫‪" .5‬ביצוע תיקונים קלים במערכות ההשקיה הכוללים החלפת פיות בממטירים‪/‬מתזים וויסות לחץ‪ ".‬שדרוג‬
‫מערכות השקייה בסיוע של ‪ ,25%‬הסבת מערכות השקייה ממים שפירים לקולחים בסיוע בגובה של‬
‫‪ ,25%‬הסבת צמחיה ממדשאות לשיחים חסכוניים במים בסיוע של ‪ .25%‬החלפה לדשא סינטטי )מימון‬
‫‪.(25%‬‬
‫בנוסף לכל אלה‪" ,‬מוצע ליצור שיתוף פעולה עם מינהל התכנון במשרד הפנים‪ ,‬הממונה על ועדות התכנון‬
‫והבניה‪ ,‬ולהטמיע באמצעותן את חובת ההתקנה של אביזרים חוסכי מים" )תכנית אב לחיסכון ‪.(2006‬‬
‫אין מידע מדויק כמה משיטות ותכניות אלה יושמו‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫‪ .2‬ניהול דלף והחלפת צנרות – תחזוק של תשתית קיימת ושדרוגה‪ .‬תכנית האב של רשות המים )‪(2011‬‬
‫דנה בהיבט זה במסגרת – נושאי חיסכון וניהול צריכה במשק המים הביתי והחקלאי‪ .‬חמישה מהדוחות‬
‫שנסקרו דנים בכך‪ .‬רוזנטל וארז )‪ (2010‬טוענים שיש ליצור תכנית לאומית להקטנת הצריכה הביתית‪ .‬לפי‬
‫חישוביהם‪ ,‬קיים אובדן מים של ‪ 16‬מ"ק לנפש בשנה‪ .‬הם טוענים שניתן להקטין ב‪ 35%-‬אובדן זה על‪-‬ידי‬
‫אימוץ טכנולוגיות מתאימות‪ ,‬עידוד וסבסוד ההשקעה בטכנולוגיות אלו‪ ,‬שיפור טכנולוגי של תשתיות קיימות‬
‫וניהול של כמויות המים‪ .‬כמובן שניהול דלף והחלפת צנרות מהווה גורם חשוב בהקטנת האובדן‪ .‬גולדמן‬
‫)‪ (1996‬דן בנושא באופן כללי‪ ,‬במסגרת דיון בהיבטים של תחזוקה והגנה על מקורות מים ]אלה נושאים‬
‫שבסמכות רשות המים כיום[‪ .‬באופן פרטני יותר‪ ,‬פרופ' אבנימלך קושר את הנושא לניהול הצריכה‪ .‬ישנה אי‪-‬‬
‫ודאות בכל הנוגע לכמות המים הדולפים בצנרת העירונית )שליש מהפחת?(‪ .‬לכן יש לנקוט באסטרטגיה של‬
‫תחזוקה נאותה של הצנרת העירונית והתוך‪-‬ביתית‪ .‬מוזכר דוח מוסד שמואל נאמן המציין‪ ,‬על בסיס דוגמת‬
‫הייעול ברעננה‪ ,‬שניתן לצמצם את הפחת ל‪ 5%-‬באמצעות השקעה בצנרת העירונית‪ .‬תוצאות של ‪AMR‬‬
‫)‪ (Automated Meter Reading‬הדומות למקרה ברעננה‪ ,‬נמצאו בקריית שמונה‪ .‬אי לכך‪ ,‬המלצות ועדת‬
‫החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים הן‪ .1 :‬על רשות המים‪ ,‬בסיוע משרד האוצר‪ ,‬לקדם יוזמה‬
‫שתעודד את שיקום הצנרת אצל צרכנים בבתים ישנים‪ ,‬לתקופה קצובה‪ .‬במהלכה יינתנו סיוע או הקלת מס –‬
‫ארנונה למשל‪ ,‬לצרכנים שיחליפו את הצנרת הביתית‪ .2 .‬על תאגידי המים והרשויות המקומיות במקומות‬
‫שבהם אין תאגידי מים לעבור למערכת קריאת מונים מתקדמת ולהתקין מפחיתי ספיקה לא נמדדת‪ ,‬נוסף על‬
‫שדרוג צנרת המים העירונית‪ ,‬בין היתר על מנת לייעל את הגבייה ולאתר פריצות מים בזמן אמת )ביין‪,‬‬
‫אבנימלך וכסלו‪ .(2010 ,‬יש לציין כי נציבות המים )‪ (2006‬נתנה את דעתה לנושא‪ ,‬כאשר ציינה שקיים דלף‬
‫ברמה הביתית ובצינורות הראשיים‪ .‬ברמת המבנים צוין כי קיים דלף של ‪ 10‬מלמ"ק )שנתי( ועל מנת‬
‫להתמודד עם כך חשוב להעלות את המודעות הציבורית ולקיים קמפיין של הסברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬צוין שיש ליצור‬
‫קשר עם חברות העוסקות בתיקון צנרת "הכלולים בביטוח הדירה לשם תיקון דליפות והתקנת אביזרים חוסכי‬
‫מים‪ ".‬דלף בצינורות הראשיים עומד גם כן על ‪ 10‬מלמ"ק )שנתי( ולכן מוצע לעשות פיילוט ולבחון "בקרת‬
‫לחצים דינמית ולתת מענק בהיקף ‪ 25%‬לרשויות שישדרגו את מערכת המדידה למערכת און‪-‬ליין‪".‬‬
‫ב( תכניות היערכות בעולם‬
‫חיסכון במים מופיע כאסטרטגיה מרכזית ב‪ 10-‬מתוך ‪ 15‬תכניות לאומיות להיערכות לשינויי אקלים שנבחנו‪.‬‬
‫צרפת שפרסמה השנה את תכנית ההיערכות שלה לשינויי אקלים לשנים ‪) 2015–2011‬הראשונה בארצות‬
‫ה‪ EU-‬שעושה זאת( מציבה ‪ 5‬פעולות היערכות של משק המים והמכשיר החשוב ביותר הוא חיסכון במים‬
‫ושימוש יותר יעיל במים ומציבה יעד של חיסכון של ‪ 20%‬בכמות המים הנשאבת מהמאגרים על ‪2020‬‬
‫)‪ .(France National Adaptation Plan 2011-15‬חיסכון במים‪ ,‬צמצום בפחת ויעילות ההשקיה החקלאית‬
‫מודגשים גם בספרד‪ ,‬אוסטרליה‪,‬קפריסין‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬מלטה‪.‬‬
‫ג( דעת מומחים‬
‫לכאורה‪ ,‬התמיכה בחיסכון כמדיניות מובהקת של ‪ No Regret‬שמייצרת מים במחיר זול מאוד‪ ,‬צריכה להיות‬
‫כללית אבל התמונה מורכבת יותר בעיקר משום שלתפישתם של מומחים שונים כמות המים שמיוצרת היא‬
‫זניחה‪ .‬כך "ע"י ייצור מים חדשים )התפלה( יוקטן הצורך להתמודד עם בעיות של חיסכון במים שהוא‬
‫כשלעצמו צעד ערכי ורעיוני אך אינו מספיק" )בראודה‪ ,‬אורון וסינוואני‪-‬שטרן‪.(2009 ,‬‬
‫לעומתם‪ ,‬ארלוזורוב ממליץ על התקנת חסכמים ומיכלי הדחה חסכניים ומבהיר שייצור מים באמצעות החיסכון‬
‫תואמת את מטרות הכלכלה הלאומית והפרטית בעלות נמוכה של יחידות המים )ארלוזורוב ‪ (2009‬כך גם מזור‬
‫)‪ .(2009‬מיגמי סבור שהחיסכון לנפש הוא שולי אם כי יש צורך בחינוך לחיסכון )מיגמי‪.(2009 ,‬‬
‫‪130‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫ארבל ונציגים אחרים של הגופים הירוקים מצדדים מאוד בחיסכון וחינוך לחסכון כאסטרטגיה בת קיימא‬
‫לניהול משק המים )ארבל‪ ,‬ועדת היגוי ‪.(11.1.2012‬‬
‫בסקר המומחים נשאלו המומחים בהרחבה על היבטים שונים של חיסכון וכן על חשיבות אימוץ אסטרטגית‬
‫של חיסכון באזורים שונים בארץ וכן על איזה דרג שלטוני יש להטיל את יישום האסטרטגיה‪.‬‬
‫חסכון ויעילות בשימוש במים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שלושה עשר מומחים דרגו אסטרטגיה זו‬
‫בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬שניים ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושלושה ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬חמישה עשר סברו שיש‬
‫מקום ליישום השיטה בצפון‪ ,‬במרכז ובדרום הארץ‪ .‬כולם חשבו שיישום השיטה צריך להיות מוטל על הדרג‬
‫הממשלתי‪ ,‬שישה עשר על הדרג המקומי וארבעה עשר על הדרג הביתי‪ .‬בטווח השנים ‪ 2050-2020‬אין‬
‫שינוי בדירוג המשיבים‪ .‬גישה זו מקבלת תמיכה גבוהה בקרב המשיבים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מפתיע שיש המדרגים‬
‫אסטרטגיה זו בחשיבות נמוכה או בינונית‪.‬‬
‫חיסכון ויעילות – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬עשרה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪,(2-1‬‬
‫שלושה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושלושה ברמה נמוכה )‪] .(7-5‬שניים לא השיבו[‪ .‬שלושה עשר מומחים סברו‬
‫שהנושא צריך להיות מיושם בכל חלקי הארץ ללא כל הבדל‪ .‬ארבעה עשר סברו שיש להטיל את היישום על‬
‫הרמה הממשלתית‪-‬ארצית‪ ,‬חמישה ברמה המקומית וארבעה עשר ברמה הביתית‪ .‬בטווח השנים ‪2050-‬‬
‫‪ ,2020‬תשעה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬ארבעה ברמה בינונית ושלושה ברמה נמוכה‬
‫]שניים לא השיבו[‪ .‬קצת יותר ממחצית הנשאלים תומכים בשיטה זו באופן כללי‪.‬‬
‫הפחתת דלף מצנרת מים שפירים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שנים עשר מומחים דרגו אסטרטגיה זו‬
‫בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬שלושה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושלושה ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬חמישה עשר סברו שיש‬
‫ליישם שיטה זו במרכז וצפון הארץ‪ ,‬ושלושה עשר סברו שיש ליישם שיטה זו גם בדרום הארץ‪ .‬כולם סברו‬
‫שיש להטיל שיטה זו על הדרג המקומי‪ ,‬עשרה על הדרג הממשלתי‪-‬ארצי ואילו רק שבעה חשבו שיש להטיל‬
‫שיטה זו גם על הדרג הביתי‪ .‬אין הבדל בדירוג בטווח השנים ‪ .2050-2020‬נראה כי המומחים מקנים לשיטה‬
‫זו חשיבות גבוהה יחסית‪ ,‬הן מבחינת הדירוג והן מבחינת המיקום הגאוגרפי‪.‬‬
‫הפחתת דלף מצנרת שפכים וקולחים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬עשרה מומחים דרגו אסטרטגיה זו‬
‫בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬חמישה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושלושה ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬ארבעה עשר סברו שיש‬
‫ליישם שיטה זו בצפון הארץ ובדרומה‪ ,‬וחמישה עשר סברו שיש ליישם את השיטה במרכזה‪ .‬כולם חשבו שעל‬
‫הדרג המקומי מוטלת האחריות ליישום‪ ,‬שלושה עשר חשבו שגם לדרג הממשלתי‪-‬ארצי קיימת אחריות על‬
‫היישום‪ ,‬ושניים סברו שגם על הדרג הביתי קיימת אחריות‪ .‬בטווח השנים ‪ 2050-2020‬תשעה מומחים דרגו‬
‫את האסטרטגיה בעדיפות גבוהה‪ ,‬שישה בעדיפות בינונית ושלושה בעדיפות נמוכה‪ .‬אין הרבה הבדל בין‬
‫טווחי השנים‪ ,‬וניתן לראות שהשיטה נחשבת עדיפה על קצת יותר ממחצית המומחים שהשיבו‪.‬‬
‫ד( המלצות ודרכי פעולה‪ ,‬סדרי עדיפויות‪ ,‬כלים כלכליים ותכנוניים‪ ,‬הסברה ואכיפה‬
‫בתכנית האב למשק המים )‪ ,(2011‬אספקת מים ופיתוח המערכת הארצית‪ ,‬הכוללת את ניהול הצריכה‪ ,‬ישנה‬
‫התייחסות לצורך לצמצם את הפחת ולחסוך במים אבל אין פירוט ספציפי כמה יושקע בשיפורי תשתיות‪.‬‬
‫לעומת זאת בתכנית זו בסעיף נפרד של חיסכון במים מוקצים ‪ 585‬מלש"ח לתקופה ‪ ,2014–2010‬וסכום‬
‫זהה ל‪ ,2019–2015-‬לעומת ‪ 974‬מלש"ק שהוצעו על ידי תכנית האב לחיסכון )‪ .(2006‬החיסכון יושג על ידי‬
‫שילוב בין אמצעים טכנולוגיים‪ ,‬הסברה‪ ,‬כללים והנחיות ותמריצים לרשות מקומית‪ ,‬תאגיד וצרכן‪.‬‬
‫‪ .1‬כלים כלכליים‪ ,‬חוקיים ותכנוניים‬
‫חיסכון במים היא אסטרטגיית מניעה המוגדרת כ‪ "No Regret"-‬שיש לאמצה בכל מקרה‪ .‬חיסכון‪ ,‬בדומה‬
‫לטיפול בשפכים ובנגר עילי היא אסטרטגיה בת קיימא )‪ (sustainable‬ומתאימה למדיניות הממשלה‪ .‬יש‬
‫לציין‪ ,‬שוב‪ ,‬שפעולות הסברה הוליכו לחיסכון ניכר‪ ,‬ואביזרים חוסכי מים במקומות שהותקנו חוסכים בין‬
‫‪ 48%–35%‬מצריכת המים‪ ,‬כמו גם‪ ,‬התקנת מדי מים במקומות שבהם עדיין לא הותקנו )במושבים‬
‫ובקיבוצים שבהן אין הפרדה בין צריכת מים פרטית וציבורית(‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫חיסכון – התועלת בחיסכון נאמדת ב‪ 134-‬סנט ל‪ 1-‬מ"ק מים‪ ,‬ולכך יש להוסיף עוד ‪ 20-30‬סנט עלויות‬
‫סביבתיות )פארטו‪.(2007 ,‬‬
‫חיסכון במים יביא להפחתת כמות הקולחים המושבת בחקלאות והשפכים יהיו בעלי עומס רב )רוזנטל וארז‪,‬‬
‫‪ (2010‬התועלות נובעות מהקטנת היקף ההתפלה וחיסכון בעלויות סביבתיות‪ ,‬חיסכון בהולכה עירונית‬
‫וחיסכון חלקי באיסוף וטיפול בשפכים‪.‬‬
‫לפי רוזנטל וארז הקטנת אובדני מים עשויה להגיע ל‪ 6-‬מ"ק לנפש ובמאזן שנתי ‪ 35‬מלמ"ש‪.‬‬
‫‪ .2‬חסמים‪ ,‬בעיות‪ ,‬פערי ידע‬
‫פערי ידע נוגעים לשיעורי הפחת הנעים בין ‪ 64‬מלמ"ש – ל‪ 120-‬מלמ"ש )המשרד להגנת הסביבה – מוסד‬
‫שמואל נאמן(‪ .‬כ‪) 11.4%-‬דאובר‪ (2010 ,‬או ‪) 15%‬רוזנטל פרלמוטר ופפאי‪ .(2010 ,‬יש להגביר מחקר וניטור‬
‫כדי לקבוע במדויק את אובדני המים וכן יש צורך בשיפור ניכר של שיטות המעקב ואיתור תקלות במערכות‬
‫ההולכה‪ .‬עדיין אין אימוץ של מכשירים כלכליים כתמריץ להגדלת החיסכון ברמת הפרט והרשות המקומית‪,‬‬
‫והתקנת חסכמים הופסקה‪.‬‬
‫נחוץ גם מחקר נוסף לגבי התועלות של מבצעי הסברה וכן לגבי מוטיבציה לחיסכון במים במשקי בית‪ .‬מחקר‬
‫המצוי בראשיתו מצביע על הצלחה גדולה בצמצום פחת מצנרת חקלאית במועצה האזורית מעלה יוסף‪ .‬מתן‬
‫תמריץ לחקלאים לשדרג את מערכות ההולכה בשטחים החקלאים הניב חיסכון שלמעלה מ‪ 100,000-‬מ"ק‬
‫לשנה‪.‬‬
‫ה( המלצה על אסטרטגיות עדיפות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫השקעה ותמריצים להתקנת אמצעים חסכניים במים בכל המבנים הפרטיים והציבוריים‪.‬‬
‫השקעות ותמריצים לחיסכון במים בשטחים החקלאיים‪.‬‬
‫האצת תהליך התקנת שעוני מים במגזר הביתי הכפרי‪.‬‬
‫מחקר נוסף בטיפוח גידולים חקלאים חסכנים במים‪.‬‬
‫המשך במבצעי חינוך והסברה לחיסכון‪.‬‬
‫‪ .III‬טיפול בשפכים‪ ,‬שימוש מחדש במי שפכים‪ ,‬קולחים ושימוש במים אפורים‬
‫טיפול בשפכים היא אסטרטגיה של מניעה שמטרתה החשובה ביותר היא מניעת סכנות תברואתיות ומניעת‬
‫זיהום הסביבה ומקורות המים )תועלת(‪ .‬טיפול בשפכים מצמצם את אי‪-‬הוודאות הקיימת במשק המים בעיקר‬
‫על ידי שימוש מחדש במים המושבים ועל ידי כך מאפשר את הגדלת היצע המים‪.‬‬
‫חלק מהאסטרטגיות כגון טיהור הקולחים לרמה גבוהה ושימוש במים אפורים נתפשות גם כשיטות הולמות‬
‫לניהול סיכונים אקלימיים ואחרים במשק המים‪.‬‬
‫א( האסטרטגיות המוצעות‬
‫‪ .1‬טיפול בשפכים‬
‫הסמכויות והאחריות על טיפול בשפכים מפוצלות בעיקר בין רשות המים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרדי‬
‫הבריאות והפנים‪ ,‬רשויות מקומיות ומשרד הביטחון )לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני‪ ,‬ורוזנטל‪.(2010 ,‬‬
‫שפכים ניתן לסלק לים )בהתאם לתקינה‪ ,‬רמת טיהור מסוימת וצינור ארוך( או לטפל בהם ברמות שונות‬
‫לשימוש בחקלאות‪ ,‬תעשיה‪ ,‬נחלים וגינון והחדרה למי תהום‪ 91% .‬מהשפכים מטופלים במתקן כלשהו אבל‬
‫‪ 9%‬עדיין נאספים בבורות סופגים ומזהמים את הסביבה‪ .‬כיום‪ ,‬למעט השפד"ן‪ ,‬הטיפול הוא ברמה שניונית‬
‫בלבד ‪) 20/30‬רוזנטל‪ ,‬פרלמוטר ופפאי‪ .(2010 ,‬בעיה מרכזית במיקומם של מתקנים לטיהור שפכים היא‬
‫ריכוזיות ורמת סינון גבוהה לעומת ביזורם בקרבת מקור הזיהום ואזורים חקלאיים המקבלים את הקולחים‬
‫וזאת לצורך חיסכון בהולכתם )גולן‪-‬אנגלקו ובר אור‪ ;2008 ,‬רוזנטל וארז ‪ ;2010‬תכנית אב למשק המים‪,‬‬
‫‪ .(2011‬תכנית האב למשק המים )‪ (2011‬קובעת שתקן ועדת ענבר לטיפול בשפכים יאומץ בעשור הקרוב‬
‫לכל המט"שים ובטווח הארוך אף יאומץ שדרוג חלק מהקולחים לרמת איכות של מי שתייה‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫‪ .2‬שימוש מחדש במי שפכים כולל שאיבה והובלת מים מטוהרים לצרכי השקיה‪ ,‬תעשיה ושתייה‪ ,‬כתלות‬
‫ברמת סינון המים‪ .‬רשות המים פועלת בנושא ויש לה תכנית ארוכת טווח )עד שנת ‪) (2050‬רשות המים‪,‬‬
‫‪ .(2011‬רוזנטל וארז )‪ (2010‬מציעים לבחון גם את נושא הטיהור השלישוני‪ ,‬המאפשר שימוש במים לצרכי‬
‫טבע וסביבה )ראה גם גולן‪-‬אנגלקו ובר אור‪ .(2008 ,‬גולדמן )‪ (1996‬דן בהיבטים הכלכליים‪-‬חוקיים של‬
‫הנושא‪ .‬פקודת בריאות העם דנה גם במי קולחים להשקיה‪ ,‬כאשר לרשות המקומית המטפלת במי הקולחים‬
‫ישנה האפשרות למכור את המים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עדיין יש להסדיר תקנים לטיפול במי השפכים‪ ,‬זאת למרות‬
‫שבאופן כללי החקיקה הנוגעת למי קולחים מתקדמת יותר מזו הנוגעת למי הנגר )נתניהו‪ ,‬אסף וטל‪.(2008 ,‬‬
‫ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו )‪ (2010‬דנים בשתי אסטרטגיות עיקריות‪ (1) :‬שימוש במים המושבים מעל האקוויפר –‬
‫זו נפוצה יותר )‪ (2‬החדרה לאקוויפר בעונת החורף )כאשר נוצרת בעיית מקום מעל האקוויפר(‪ .‬בכמה מקרים‬
‫בעולם מתפילים מי קולחים לרמה של מי שתייה‪ ,‬ומחדירים אותם בלחץ למי התהום‪ .‬כאשר בוחנים את נושא‬
‫החקלאות‪ ,‬יש לקחת בחשבון עונתיות וניוד של מי קולחין מאזורי הכרך לאזורי העיבוד‪ .‬לשם כך יש להקים‬
‫מאגרים למים מושבים‪ ,‬אך לא די בזה‪ .‬חשוב להכין תכנון כולל למערכת הקולחים – קווי הולכה‪ ,‬מאגרים‬
‫וקביעת השטחים המותרים לשימוש בקולחים‪ .‬כמובן שאין להזרים לנחלים ובורות ספיגה‪ ,‬כאשר אין טיהור‬
‫מספק‪ .‬שמעון טל )נציב המים בעבר( מדגיש כי השבת מי הקולחים בישראל מגיעה כיום ‪ 75%‬ממי השפכים‬
‫)‪ 350‬מלמ"ק(‪.‬‬
‫עלות הטיפול בשפכים‪:‬‬
‫התפלה של השפ"דן ‪ 40‬סנט ל‪ 1-‬מ"ק;‬
‫טיפול שלישוני מתקדם ‪ 15–10‬סנט ל‪ 1-‬מ"ק;‬
‫טיפול רבעוני ‪ 67–49‬סנט ל‪ 1-‬מ"ק;‬
‫איכות מים לשתייה ‪ 1.04–81‬דולר ל‪ 1-‬מ"ק‪.‬‬
‫ב( תכניות היערכות מדינות בעולם‬
‫טיפול בשפכים ושימוש מחדש בהם מופיע ב‪ 7-‬מתוך ‪ 15‬תכניות היערכות לשינויי אקלים שנבדקו‪ ,‬כלומר‬
‫כחלק מתהליך ההסתגלות לשינויי אקלים‪ .‬כל המדינות מטפלות בשפכים‪.‬‬
‫ג( חוות דעת של מומחים‬
‫מומחים רבים סבורים שגם תקני ועדת ענבר אינם מספיקים לטיהור שפכים ויש צורך בהוצאת מלחים‬
‫מהקולחים משום שהם מוסיפים מדי שנה כ‪ 700,000-‬טון מלחים למי התהום וכן ‪ 250,000‬טון כלורידים‬
‫)זיידה‪ ;2005 ,‬זסלבסקי‪ ;(2011 ,2009 ,‬זסלבסקי‪ .(2011 ,2009 ,‬זסלבסקי מתנגד בתקיפות להשקיה‬
‫בקולחים ומציע להתפילם‪ .‬רק באזורים חקלאים בעלי רגישות נמוכה ניתן להשקות בקולחים ברמת תקן‬
‫ועדת ענבר‪ .‬נמצא שאיכות מי הקולחים במאגרי הקולחים מתאימה לתקני ועדת ענבר רק לגבי חנקן ובורון‬
‫אבל לא לגבי כלוריד ונתרן )רשף‪ ,‬אלחנני וחובריהם‪ .(2009 ,‬שפכים הם מקור זיהום עיקרי בכל מקורות‬
‫המים בישראל )מרקל ‪ ,2009‬גבירצמן‪.(2002 ,‬‬
‫בנוסף לבעיות הקשורות לאיכות מי הקולחים במאגרים‪ ,‬מועלות גם טענות כנגד מנהל מקרקעי ישראל‬
‫הרואה במאגרי קולחים עסק לכל דבר וגורם לסחבת וייקור של הקמתם )תמרי; ‪.(2009‬‬
‫טיפול בשפכים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שנים עשר מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪,(2-1‬‬
‫ארבעה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושניים ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬חמישה עשר סברו שהשיטה חשובה ליישום במרכז‬
‫ובצפון‪ ,‬וארבעה עשר בדרום‪ .‬שבעה עשר סבורים שהדרג המקומי צריך לטפל בנושא וחמישה עשר סבורים‬
‫שהדרג הממשלתי‪-‬ארצי‪ .‬בטווח השנים ‪ 2050-2020‬שנים עשר מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות‬
‫גבוהה‪ ,‬שלושה ברמה בינונית‪ ,‬ושלושה ברמה נמוכה‪ .‬רוב המשיבים סבורים שזו אסטרטגיה חשובה ליישום‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫טיהור ושימוש במי קולחים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שלושה עשר דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‬
‫)‪ ,(2-1‬שניים דרגו זאת ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושלושה ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬שלושה עשר סברו שיש ליישם‬
‫אסטרטגיה זו בצפון‪ ,‬ארבעה עשר במרכז ושלושה עשר בדרום הארץ‪ .‬שישה עשר סברו שהדבר צריך‬
‫להתבצע בדרג הממשלתי‪-‬ארצי‪ ,‬חמישה עשר בדרג המקומי ושניים בדרג הביתי‪ .‬בטווח השנים ‪2050-‬‬
‫‪ ,2020‬שלושה עשר מומחים סימנו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬אחד בעדיפות בינונית‪ ,‬וארבעה בעדיפות‬
‫נמוכה‪ .‬ישנה עדיפות גבוהה במיוחד לשיטה זו‪.‬‬
‫העברות מים שפירים וקולחים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שמונה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות‬
‫גבוהה )‪ ,(2-1‬ארבעה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ואחד ברמה נמוכה )‪] .(7-5‬חמישה לא השיבו[ שנים עשר‬
‫מומחים סברו שעל האסטרטגיה להיות מיושמת בצפון ישראל‪ ,‬אחד עשר במרכזה ואחד עשר בדרומה‪.‬‬
‫ארבעה עשר סברו שיישום השיטה צריך להיות מוטל על דרג ממשלתי‪-‬ארצי‪ ,‬שבעה על דרג מקומי ואחד על‬
‫דרג ביתי‪ .‬בטווח השנים ‪ ,2050-2020‬שמונה מומחים סימנו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬ארבעה‬
‫בעדיפות בינונית‪ ,‬ושניים בעדיפות נמוכה‪] .‬ארבעה לא השיבו[‪ .‬אסטרטגיה זו נחשבת כאמצעי בעדיפות‬
‫נמוכה‪.‬‬
‫א( האסטרטגיות המוצעות‬
‫‪ .1‬שימוש מחדש במים אפורים ואחרים‬
‫שימוש מחדש במים אפורים הוא טיפול וסינון של מי כביסה וכיורים )ללא שפכי צואה ושתן( והשמשתם‬
‫מחדש ע"י סחרור ברמות סינון שונות‪ .‬חמישה מהדוחות שנסקרו דנים בשיטה זו‪ .‬רשות המים )‪(2011‬‬
‫מתייחסת לאסטרטגיה זו בתיעדוף נמוך יחסית‪ ,‬זאת בעיקר בגלל ההיקף וההיבט התברואי – התנגדות‬
‫משרד הבריאות וישנה עדיפות לטיפול במשק המים בקנ"מ אזורי‪-‬ארצי על פני קנה מידה ביתי‪ .‬אנגרט‬
‫ואילסר )‪ (2007‬דווקא מציבים את הנושא כמדורג בעדיפות שלישית וכדבר שיש לקדמו‪ .‬כיום‪ ,‬ניתן למצוא‬
‫בתי ספר בירושלים אשר מיושם בהם השימוש במים אפורים‪ ,‬דבר אשר תפס תאוצה בשל היטלי הבצורת‬
‫)לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל‪ .(2010 ,‬פיילוט נוסף קיים במעונות הסטודנטים בטכניון )נציבות המים‪.(2006 ,‬‬
‫מכיוון שמדובר במים ממוחזרים‪ ,‬ישנו דגש רב בנושא של בריאות ושילוב של חקיקה ותקינה‪ .‬רוזנטל וארז‬
‫)‪ (2010‬גורסים כי ידרשו שני עשורים להשיג מאגר יעיל של מים אפורים לשימוש‪ .‬יהיה צורך באכיפת הנושא‬
‫הבריאותי‪ ,‬וקיום עקבי של מחקר ופיתוח טכנולוגיה מתאימה‪ .‬הערכתם היא כי יישום תכנית יעילה של‬
‫התקנת הטכנולוגיה של מים אפורים בבתי אב‪ ,‬תאפשר חיסכון של ‪ 5‬מ"ק לנפש ועד ‪ 35‬מלמ"ק לשנה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הטכנולוגיות ידרשו לטיפול במים אפורים בהירים – מי מקלחות ומי כיורי הרחצה – בהם ריכוז‬
‫המזהמים נמוך‪ ,‬ולטיפול במים אפורים כהים – שרמת הזיהום בהם גבוהה יותר וכוללת מי מכונת כביסה‬
‫ושפכי מטבח‪ .‬בניגוד לטענות הנאמרות בנושא‪ ,‬רוזנטל וארז סבורים כי כמות השפכים )קולחים( המשמשים‬
‫לחקלאות לא תיגרע בעקבות השימוש במים אפורים‪ .‬נציבות המים )‪ (2006‬מציינת כי נבחנת אפשרות שבה‬
‫תהליך תקינה יחייב התקנת מערכת מיחזור מים להדחת אסלות במבני ציבור ששטחם הכולל עולה על‬
‫‪ 10,000‬מ"ר‪ .‬כמו כן בעלי בריכות השחייה יחויבו למחזר את מי תעלות הגלישה ולהשיב את המים האפורים‬
‫להשקיה‪.‬‬
‫ב( היערכות מדינות בעולם‬
‫השימוש במים אפורים מיושם בהרחבה באירופה‪ ,‬ואף בארה"ב‪ .‬מתוך תכניות היערכות שנבדקו‪ ,‬קיים שימוש‬
‫במים אפורים כאמצעי להתמודדות עם שינויי אקלים ביותר ממחציתן‪ .‬כ‪ 30-‬מדינות מיישמות שיטה זו‬
‫בהצלחה רבה‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫ג( דעת מומחים‬
‫שימוש במים אפורים אינו נתמך ע"י רשות המים וזאת בעיקר מסיבות של תברואה וגם מחשש שהמים יחסרו‬
‫למערכת הטיפול בשפכים )תכנית אב למשק המים‪.(2011 ,‬‬
‫טיפול ושימוש חוזר במים אפורים במקום )‪ (on site‬לצרכי גינון היא חלק מגישה בת קיימא )‪(sustainable‬‬
‫המקובלת במדינות מפותחות‪ .‬ארבל תומך בשימוש במים אפורים וכך גם נציגים אחרים של הארגונים הירוקים‬
‫)ארבל ‪ .(11.1.2012‬גם ארלוזורוב ‪ 2009‬תומך בשימוש במים אפורים כשיטה לחיסכון בצריכת מים‪.‬‬
‫בסקר המומחים הייתה תמיכה נמוכה לשיטה זו‪.‬‬
‫שימוש במים אפורים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬ארבעה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪2-‬‬
‫‪ ,(1‬שמונה דרגו זאת ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושישה ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬שנים עשר סברו שהדבר צריך‬
‫להתבצע בצפון ובמרכז ושלושה עשר בדרום‪ .‬שנים עשר סברו שהדבר צריך להתבצע בדרג הממשלתי‪-‬ארצי‪,‬‬
‫ואחד עשר בדרג המקומי ו‪/‬או הביתי‪ .‬בטווח השנים ‪ ,2050-2020‬חמישה מומחים סימנו אסטרטגיה זו‬
‫בעדיפות גבוהה‪ ,‬שבעה בעדיפות בינונית‪ ,‬ושישה בעדיפות נמוכה‪ .‬נראה כי לאסטרטגיה זו עדיפות נמוכה‬
‫במיוחד‪.‬‬
‫ד( המלצות ודרכי פעולה‪ ,‬סדרי עדיפויות כלים כלכליים ותכנוניים הסברה ואכיפה‬
‫תכנית האב למשק המים מקנה חשיבות רבה לטיפול בשפכים ובהשקעות בתאגידי מים וביוב‪ ,‬טיפול בשפכים‬
‫במועצות אזוריות במערכות הולכה אזוריות‪ ,‬הקמה ושדרוג של מט"שים והשבת קולחים מגיעות ל‪12.700-‬‬
‫מלש"ח לשנים ‪ 2010-14‬ו‪ 9.890-‬מלמ"ש ל‪ 2019–2015-‬ואם אמנם יוקצו התקציבים הדרושים יחול שינוי‬
‫מהותי בתחום השפכים והקולחים והשימוש בהם‪.‬‬
‫‪ .1‬כלים כלכליים חוקיים ותכנוניים‬
‫טיפול בשפכים ושימוש מחדש בהם היא אסטרטגיה המוגדרת כ‪ No Regret-‬שיש לנקוט בה בכל מקרה גם‬
‫ללא שינויי אקלים‪ .‬היא מוגדרת‪ ,‬תכנונית‪ ,‬כפעולת מניעה )‪Fernandez, 2011; Burton, ) (Prevent effect‬‬
‫‪ .(1996‬חלק מהאסטרטגיות הנ"ל הן בעלות יתרון שהן הפיכות וגמישות )‪ (Reversible / Flexible‬כלומר‬
‫‪11‬‬
‫שניתן לצמצם את העלויות של הפעלתן במקרה של תחזית שגויה של שינויי אקלים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬שימוש מחדש במי שפכים ובמים אפורים הינו הפיך אם כי יש לכך עלויות )‪(Low Regret‬‬
‫)‪.(Hallegatte 2009‬‬
‫האסטרטגיה של טיפול בשפכים היא אסטרטגיה מובהקת שבה הסינרגיה של היערכות‪/‬הסתגלות עם מיתון‬
‫)מיטיגציה( היא בעלת תועלת כלכלית ותכנונית‪ .‬ניתן להפחית גזי חממה הנפלטים מהביוב עצמו ומהאנרגיה‬
‫המושקעת בתהליך ההשבה בכ‪ 11%-‬על ידי התאמת הטיפול בבוצה כדי שתתאים לשימוש כדשן בחקלאות‬
‫ועל ידי ייצור אנרגיה מביוגז שניתן להשתמש בה בתהליך ההשבה עצמו ועל ידי מכירת האנרגיה לצרכנים‬
‫בתעשייה ובמגזר הביתי )הדס ופיין‪.(2008 ,‬‬
‫חישוב השקעה נורמטיבית הנדרשת בתשתיות ביוב‪:‬‬
‫מט"ש – ‪ 10‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק מים‪.‬‬
‫מע‪ .‬הולכה – ‪ 17‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק מים‪.‬‬
‫‪ 11‬לגבי שימוש מחדש במים מושבים השיטה היא "ללא חרטה" רק אם המים המושבים עומדים ברמת הטיהור הגבוהה ביותר ואינם מזהמים את מי‬
‫התהום והקרקע באזורים המושקים‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫לזה יש להוסיף שדרוג לתקני ועדת ענבר‪ ,‬טיפול רבעוני ועלות לקווי סילוק רכז )תכנית אב למשק המים‪,‬‬
‫‪.(2011‬‬
‫השקעה לתושב‪/‬נפש של שירותי ביוב ‪ 1200‬ש"ח ‪ ,‬ואילו עלות השבת קולחים ל‪ 1-‬מ"ק היא ‪ 12‬ש"ח למ"ק‪.‬‬
‫עלויות התפעול של מים וביוב הן ‪ 1.8‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק ועלות הטיפול בשפכים היא ‪ 1.2‬ש"ח למ"ק )מבקר‬
‫המדינה דוח על תעריפי המים‪.(2009 ,‬‬
‫ב‪ 2030-‬תהיה עלות מי קולחים ‪ 1.50‬ש"ח ברמת טיהור נמוכה ו‪ 1.75-‬ש"ח ברמת טיהור גבוהה יותר‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬ועדת ביין ציינה שהעלויות של התפלת קולחים ברמה שניונית היא ‪ 40‬סנט ל‪ 1-‬מ"ק )ביין‪,‬‬
‫אבנימלך‪ ,‬כסלו‪ .(2010 ,‬לבסוף נושא השנוי במחלוקת הוא המרת מים שפירים בקולחים לצרכי השקייה‪.‬‬
‫ההשקעה היא ‪ 1.7-1.3‬ש"ח למ"ק )דרורי‪ (2009 ,‬אבל העלות הסביבתית והסיכונים כה גבוהים שרוזנטל‬
‫וארז חשים שאין צורך לזרז המרה זו‪.‬‬
‫לגבי השימוש במים אפורים‪ ,‬התועלות שלו הן שמשום יישומן במקום )‪ (On site‬הוא חוסך באנרגיה‬
‫ותשתיות משום שהוא חוסך בהוצאות להפקת מים‪ ,‬הטיפול בהם והאנרגיה להולכתם‪.‬‬
‫ההשקעה הראשונית במערכות למיחזור מים אפורים בבית פרטי היא גבוהה ‪ 20-15‬אלף ש"ח ‪ ,‬והיא‬
‫מאפשרת חיסכון של ‪ 12‬מ"ק לחודש במחירי שנת ‪ 12.28 .2010‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק והחזר הון הנמשך בין ‪ 10‬ל‪-‬‬
‫‪ 13‬שנה‪.‬‬
‫מיחזור מים אפורים בבנייה רוויה בהיקפים של ‪ 20‬מ"ק לחודש יביא להחזר הון בפחות מ‪ 5-‬שנים )רוזנטל‬
‫וארז‪.(2010 ,‬‬
‫‪ .2‬חסמים ובעיות כולל פערי ידע‬
‫חסמים חוקיים‪ ,‬ביורוקרטיים‪ ,‬מוסדיים וארגוניים קיימים בפני שימוש בביוגז כמקור אנרגיה במט"שים‪,‬‬
‫בהקמת מאגרים לקולחים ושילובם עם מי שיטפונות‪ .‬חסמים תברואיים וחוקיים משפיעים על מחזור מים‬
‫אפורים‪ .‬חסמים אחרים הם כלכליים וחולשה כלכלית בפעילות מט"שים בפריפריה וכן התמוטטות כלכלית‬
‫והנדסית של מט"שים‪ .‬בעיות כלכליות וביורוקרטיות של עלות הולכת קולחים לאזורי ביקוש‪ ,‬המרת מים‬
‫שפירים במי קולחים באזורי פריפריה; עלות‪-‬תועלת של התפלת קולחים‪ ,‬וחוסר באכיפה מספקת על‬
‫מזהמים‪.‬‬
‫ה( המלצות לאסטרטגיות מועדפות‬
‫‪ .1‬משום שבעיות איכות המים במאגרים הארציים ובמיוחד של מי תהום מתעצמות‪ ,‬יש לזרז מאוד את‬
‫התהליך של השבת קולחים לתקני ועדת ענבר ואף לרמת איכות גבוהה יותר )התפלה(‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לחייב את כל המט"שים בבניית מתקני ביו גז וסילוק בוצה לייצור דשן‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להגביר את השימוש החוזר במים אפורים לצרכי גינון וכן את המחקר בנושא‪ ,‬וזאת במסגרת‬
‫ההיתרים של משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ IV‬זיהום מי תהום ומים עיליים‪ ,‬וניקוי בארות ואיכות מי שתייה‬
‫א( האסטרטגיות המוצעות‬
‫מניעת זיהום מקורות מים היא פעולת מניעה שיש ליישם בכל מקרה‪ ,‬גם ללא שינויי אקלים‪ .‬מחצית ממקורות‬
‫המים הטבעיים של ישראל נמצאים בסכנה ו‪/‬או איום כלשהו של זיהום‪/‬שינויי אקלים )ביין‪ ,‬אבנימלך‪ ,‬כסלו‪,‬‬
‫‪ ;2011‬רשות המים‪ .(2011 ,‬מספר רב של בארות )בין ‪ 210–160‬קידוחים( נסגרו משום זיהומים כחנקות‪,‬‬
‫כלורידים‪ ,VOCS ,‬אתילן‪-‬די ברומיד‪ ,‬פרכלורט ושפכים‪ .‬מי התהום‪ ,‬במיוחד באקוויפר החוף לא ראויים‬
‫ברובם )‪ (80%‬לשתייה מבחינת ריכוזי הכלורידים והחנקות וזאת לפי התקנים הבינ"ל של ‪ EPA‬ו‪.WHO-‬‬
‫‪136‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫זיהומים על ידי שפכים נמצאו באקוויפר ההר וגם בכנרת נמצאו זיהומים שמקורם חומרי הדברה הורמונים‪,‬‬
‫תרופות וקוסמטיקה )גסר‪ ,‬מרקל ואחרים‪ (2011 ,‬שמירה על איכות מים מינימלית ועל המערכת האקולוגית‬
‫מתקבלת רק במפלסים הגבוהים מ‪) -213.4-‬בן דוד‪ ,‬פרידלר וחובריהם‪.(2011 ,‬‬
‫כל הדוחות שנסקרו דנים בסוגיה זו‪ .‬רשות המים )‪ (2011‬פורסת תוכנית מפורטת לטיפול בסוגיה בטווח זמן‬
‫קצר – עד ‪ .2014‬רוזנטל וארז )‪ (2010‬דנים הן בטכנולוגיות חדשות והן בטכנולוגיות קיימות לטיהור בארות‪.‬‬
‫לראייתם מדובר בתכנית קצרה‪-‬וארוכת טווח הכוללת רגולציה ואכיפה‪ ,‬הגדרת סמכויות של המשרד להגנת‬
‫הסביבה ורשות המים )ראה גם אנגרט ואילסר‪ .(2007 ,‬חוק פקודת בריאות העם שם דגש על איכות מי‬
‫השתייה )גולדמן‪ .(1996 ,‬אסטרטגיות שמירה על איכות המים מונות טיהור בארות‪ ,‬סמכויות משפטיות‪,‬‬
‫אכיפה‪ ,‬ניטור ודיגום‪ ,‬תיאום בין רשויות )משרד הבריאות והגנת הסביבה(‪ ,‬התפלה )שימוש במים מלאכותיים‬
‫לטובת שיקום מקורות מים טבעיים(‪ ,‬מניעת מוקדי זיהום – על ידי פיקוח על מטמנות אשפה‪ ,‬תקנים‪ ,‬פיקוח‬
‫על גורמי זיהום מהצבא‪ ,‬עלות סביבתית של זיהום )כולל זיהום אוויר(‪ ,‬שאיבה להוצאת זיהום‪ ,‬רדיוס מגן‬
‫סביב בארות וקידוחים ושמירה מפני פעילות זיהום חבלנית )ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪ .(2010 ,‬גם מערכות‬
‫אקווטיות נמנות על חלק מהמקורות עליהם יש להגן )גולן‪-‬אנגלקו ובר אור‪.(2008 ,‬‬
‫יש להתייחס גם להיבט הבריאותי של נושא הבארות – מצד אחד חשוב לטייב בארות מזוהמים‪ ,‬אך יש גם‬
‫למנוע את הזיהום בהמשך‪ .‬היבט זה דורש סעד משפטי )ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪ ;2010 ,‬רוזנטל וארז‪,(2010 ,‬‬
‫אך גם לפיקוח על ידי מתן רישיונות קידוח‪ ,‬לחובת הדיווח על כמויות המים‪ ,‬ולחוק המים‪ ,‬ישנה חשיבות‬
‫במניעת הזיהום וניהול נכון של בארות המים בעתיד )רשות המים‪ ;2011 ,‬גולדמן‪ .(1996 ,‬כריית בורות מים‬
‫מחייבת אישורים מתאימים על פי חוקי תכנון ובנייה )לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל‪ ,(2010 ,‬והתאמה לתמ"א‬
‫‪ 34‬הקובעת רצועות לתכנון להקמת קווי מים‪ ,‬כולל בארות וקידוחים )נציבות המים‪.(2006 ,‬‬
‫נתניהו‪ ,‬אסף וטל )‪ (2008‬טוענים כי ישנה חשיבות לטיפול במי הנגר כאמצעי מקדים למניעת זיהום מקורות‪.‬‬
‫לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל )‪ (2010‬מציעים בניה בעלת עצימות נמוכה ופיתוח בעל עצימות נמוכה שיסייע‬
‫להעשיר את מי התהום במים שפירים‪ ,‬ובכך יפחית ריכוזי מזהמים‪ .‬גגות ירוקים‪ ,‬גם הם תורמים להפחתת‬
‫המזהמים המגיעים למקורות המים‪ .‬גישת הבנייה נמוכת העצימות תורמת למיתון של מים המגיעים‬
‫למט"שים‪ ,‬ומפחיתה את הגלישה של מים המזהמים נחלים ומי תהום‪ .‬לכך יש להוסיף היבט תכנוני – בתכנון‬
‫מתארי של נחלים וסביבתם )תכנית אגן(‪ ,‬קיימת התייחסות לנושא שיקום וטיפול בזיהום‪ .‬כאן ראוי לציין כי‬
‫חוק הניקוז אינו מאפשר אכיפה של נושאים כמו זיהום‪ ,‬ולכן האכיפה נמצאת אצל גופים כמו המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬רשויות מקומיות ועוד )סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות'‪.(2011 ,‬‬
‫ב( תכניות היערכות בעולם‬
‫טיפול בזיהום מים מופיע ב‪ 9-‬מתוך ‪ 15‬תכניות ההיערכות שנבדקו‪ .‬בחלק מהתכניות מדובר לראשונה‬
‫באימוץ אסטרטגיה של מיחזור שפכים ושימוש במים לצרכי השקיה‪.‬‬
‫ג( דעת מומחים‬
‫דוגמה לפרויקט גדול של ניקוי מי תהום הוא פרויקט קידוח הנקז המזרחי שנועד לשקם את אקוויפר החוף‬
‫הדרומי ועלותו מוערכת בחצי מיליארד ש"ח ‪ .‬עלות הייצור של המים המטוייבים‪-‬מותפלים צפויה להיות‬
‫גבוהה מעלות התפלת מי ים אבל היא אינה כוללת תועלות נוספות כגון השיפור הצפוי באיכות המים‬
‫באקוויפר והגדלת כושר הספקת המים למערכת הארצית‪ .‬שקלול תועלות אלה בביצוע הפרויקט הופכים אותו‬
‫לכלכלי )נגב‪ ,‬מיגמי‪ ,‬גוטמן ואחרים‪ (2009 ,‬סמיט )‪ (2009‬מצדד גם הוא בטיהור מקורות מים מזוהמים‬
‫והתפלה חלקית של בארות מזוהמות‪ .‬הוא מדגיש שהתפלה )של מי ים( אינו הפתרון היחיד ויש פתרונות‬
‫נוספים שצריך לקחת בחשבון‪ .‬יחידות מודולריות קטנות של התפלה מטפלות בהצלחה רבה בבארות‬
‫מזוהמות )זיידה‪.(2005 ,‬‬
‫ניקוי בארות מים ומי תהום מזיהום ומהמלחה – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬עשרה מומחים דרגו‬
‫אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬חמישה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושניים ברמה נמוכה )‪] .(7-5‬אחד לא‬
‫‪137‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫השיב[‪ .‬ארבעה עשר סברו כי לשיטה זו חשיבות במרכז הארץ‪ ,‬עשרה סברו כי יש ליישם שיטה זו בצפון‬
‫הארץ ושמונה סברו שיש לנקוט בשיטה בדרום הארץ‪ .‬ברמת הדרגים‪ ,‬ארבעה עשר סברו שיש להטיל את‬
‫היישום על דרג ממשלתי‪-‬ארצי‪ ,‬אחד עשר סברו שיש להטיל זאת גם על הדרג המקומי‪ ,‬ורק אחד סבר שגם‬
‫לדרג הביתי מקום ליישום השיטה‪ .‬בטווח השנים ‪ ,2050-2020‬שמונה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות‬
‫גבוהה‪ ,‬ארבעה בעדיפות בינונית וחמישה בעדיפות נמוכה ]אחד לא השיב[‪ .‬ניתן להבין כי על פי המשיבים‬
‫לשיטה עדיפות גבוהה יחסית בטווח זמן הקרוב יותר‪ ,‬מאשר בטווח הזמן המאוחר יותר‪.‬‬
‫בטיחות מערכות מים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬תשעה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪2-‬‬
‫‪ ,(1‬שבעה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושניים ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬ארבעה עשר מומחים סברו כי יש ליישם את‬
‫הנושא בצפון‪ ,‬מרכז ובדרום‪ .‬כולם סברו שעל הדרג הממשלתי‪-‬ארצי ליישם את השיטה‪ ,‬ארבעה עשר – דרג‬
‫מקומי‪ ,‬ואחד – דרג ביתי‪ .‬בטווח השנים ‪ 2050-2020‬תשעה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪,‬‬
‫שישה ברמה בינונית ושלושה ברמה נמוכה‪ .‬נראה כי נושא זה אינו בעל חשיבות רבה בקרב המומחים‪.‬‬
‫ד( המלצות ודרכי פעולה‪ ,‬סדרי עדיפויות‪ ,‬כלים כלכליים ותכנוניים הסברה ואכיפה‬
‫תכנית האב למשק המים רואה בנושא איכות המים נושא חשוב והוא רביעי בסדר העדיפות מבין ‪ 9‬התחומים‬
‫המתוקצבים‪ .‬לאיכות מים מוקצבים ‪ 1,200‬מלש"ח לתקופה ‪ 2014–2010‬וסכום זהה לשנים ‪.2015-19‬‬
‫‪ .1‬כלים כלכליים חוקיים ותכנוניים‬
‫אסטרטגיות לטיפול בזיהום הן אסטרטגיות של "‪ "No Regret‬וכמובן של מניעה‪ .‬הן מוגדרות גם‬
‫כאסטרטגיות בהן קיימת תוספת שולית זולה )‪ (Existence of Safety Margins‬כלומר הקטנת הרגישות‬
‫לשינויי אקלים בסיוע תוספת כלכלית נמוכה )‪.(Hallegatte, 2009; Burton, 1996; Fernandez, 2011‬‬
‫‪ .2‬מחסומים‪ ,‬בעיות וקשיים‬
‫מערכת החוקים והתקנות מספקת אבל יש ליקויים בניטור‪ .‬רמת הניטור גבוהה לגבי מזהמים מיקרוביאלים‬
‫אבל אינה מספקת כנגד מזהמים אחרים )רוזנטל‪ ,‬פרלמוטר ופפאי‪ .(2010 ,‬האכיפה נגד מזהמים אינה‬
‫מופעלת‪ .‬ישנם עדיין פערי ידע ניכרים בתחום כגון השפעה ארוכת טווח של מזהמים כימיים‪ ,‬רפואיים‪,‬‬
‫הורמונים וכו' זיהום מי תהום על ידי עליה באירועי שיטפונות וכן השפעת השקיה בקולחים על הקרקע‬
‫והגידולים‪ .‬בתחום האחרון מבוצע באחרונה מחקר רב‪.‬‬
‫לפי נתוני רשות המים‪ ,‬עלות טיוב ושיקום מי אקוויפר החוף היא ‪ 5‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק‪ ,‬כלומר העלות של טיוב‬
‫בארות היא יקרה מאוד ופעולות מניעה גם אם הן מלוות בהשקעות הן מועילות יותר‪.‬‬
‫ה( המלצות על אסטרטגיות עדיפות‬
‫‪ .1‬לתת עדיפות לניקוי קידוחים ובארות באקוויפר החוף למרות העלות ובהתחשב בכך שיש לכך תועלות‬
‫כגון תוספת מים באיכות הולמת לאקוויפר ובעיקר משום שישראל אינה יכולה "לוותר" על המאגר שבו‬
‫מצוי המלאי הגדול ביותר של מים וחשיבותו כמלאי תגדל בעתיד‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לבדוק את האפשרות לתת גם למגזר הפרטי תמריצים כלכליים לניקוי בארות ומאגרי מי תהום‪.‬‬
‫‪ .3‬הגדלת השימוש ביחידות קטנות של התפלה‪.‬‬
‫‪ V‬ניהול נגר עילי‪ :‬הגנה‪ ,‬תכנון‪ ,‬אגירה‪ ,‬אצירה והחדרה‬
‫נגר עילי נוצר לאחר שהקרקע רוויה במים‪ .‬ניהול נגר עילי נועד למנוע שיטפונות ונזקיהם‪ ,‬לשפר ניקוז‬
‫קרקעות‪ ,‬להעשיר את מי התהום‪ ,‬שיפור סביבה ונחלים ושמירה על יכולת החלחול של מי גשם )תכנית אב‬
‫למשק המים‪ (2011 ,‬אסטרטגיות ושיטות לניהול נגר עילי השתנו מאוד בעשור האחרון‪ :‬נגר עילי נתפס בעבר‬
‫כמטרד שיש לסלקו מהר ככל האפשר ואילו כיום הוא נתפס כמשאב מועיל שיש לנהלו לטובת העשרת מי‬
‫‪138‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫התהום‪ ,‬מניעת זיהום‪ ,‬מניעת שיטפונות שימור קרקע ועוד‪ .‬כ‪ 90-‬מלמ"ש של נגר עילי אובדים כל שנה‬
‫)המשרד להגנת הסביבה‪.(2010 ,‬‬
‫רוב השיטות והאסטרטגיות לניהול נגר עילי מוגדרות כשיטות "‪ "No Regret‬שכדאי לאמצן בכל מקרה גם‬
‫ללא שינויי אקלים‪ .‬האסטרטגיות שייסקרו הן‪ (1 :‬איסוף או קציר מי גשמים מגגות ומפני שטח‪ (2 ,‬תפיסת מי‬
‫נגר עילי ושיטפונות‪ ,‬אגירתם במאגרים קטנים והחדרתם למי התהום; ‪ (3‬תכנון שימושי קרקע‪ ,‬מבנים‪ ,‬והגנה‬
‫על מתקנים ותשתיות‪ .‬כל השיטות לעיל מגדילות את היצע המים ומפחיתות נזקים לרכוש‪ .‬בניית מאגרים‬
‫גדולים ובינוניים מוגדרת כאסטרטגיה של "‪ "Low Regret‬ואף "‪ "High Regret‬בתקופות שבהן השונות‬
‫במשקעים רבה‪ .‬זוהי אסטרטגיה בלתי הפיכה‪.‬‬
‫א( אסטרטגיות מוצעות‬
‫‪ .1‬איסוף מי גשמים מגגות – אסטרטגיה זו מצריכה מקור אגירה ואפשרות שאיבה ממנו‪ .‬שלושה מהדוחות‬
‫שנסקרו התייחסו להיבט זה‪ .‬מחקרים מהעולם מראים שניתן לחסוך ‪ 45%‬מצריכת המים בבית )ללא‬
‫השקיה( באמצעות אסטרטגיה זו )נציבות המים‪ .(2006 ,‬אחת הסוגיות העיקריות בנושא נוגעות לנושא‬
‫הבריאות‪ .‬רוזנטל וארז )‪ (2010‬מתייחסים להיבטים הנוגעים לתקנות ומגבלות בריאותיות של אסטרטגיה זו‪,‬‬
‫כאשר יש לתת מענה לחוק בריאות הציבור‪ .‬לשם יישום האסטרטגיה יש להסדיר תקנים עם משרד הבריאות‪,‬‬
‫ואף להבליט בפני בעלי העניין השונים ששימוש בקציר מי גשמים‪ ,‬באמצעות גגות ירוקים‪ ,‬עשוי לסנן מזהמים‬
‫ואף להפחית נגר שגם לו יש השפעה על בריאות הציבור )סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות'‪.(2011 ,‬‬
‫בישראל קיים גם קציר מי גשמים בקנ"מ קטן בבתי ספר‪ ,‬חממות‪ ,‬בתים פרטיים ‪ ,‬ובמגזר הכפרי הלא יהודי‬
‫בעיקר )יחיאלי ‪ ,2010‬זעירא וקליאוט‪ .(2001,‬מי הגשמים ממוחזרים ומשמשים לגינון‪ ,‬הדחת אסלות ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬איסוף מי גשמים מפני השטח ואגני היקוות קטנים – שיטה זו מדברת על פעולות הנדסיות לאגירה‬
‫ושאיבה‪ ,‬וכן להובלה של מים‪ .‬שמונה דוחות שנסקרו מציינים אסטרטגיה זו‪ .‬חשוב לציין שפעולה זו נעשית‬
‫ברחבי ישראל בקני‪-‬מידה שונים וכי רשות המים מתכננת לשפר את הנושא בתכנית לטווח בינוני‪-‬ארוך‬
‫)‪) (2050-2015‬רשות המים‪ .(2011 ,‬אנגרט ואילסר )‪ (2007‬אף מדרגים את השיטה כשנייה בעדיפותה‬
‫לאחר החיסכון במים‪ .‬יתרונותיה של השיטה הם בערך המוסף של שימוש במי הגשמים לפעולות הוספת‬
‫קיבולת והעשרת מקורות מים )כמו מאגרי תהום( ושמירה על איכותם של המים השפירים )ביין‪ ,‬אבנימלך‬
‫וכסלו‪ ;2010 ,‬גולן‪-‬אנגלקו ובר אור‪ .(2008 ,‬יתרון נוסף הוא בניקוז מים עיליים‪ ,‬באופן המפחית את נזקי‬
‫השיטפונות‪ .‬שני יתרונות אלה עולים בקנה אחד עם חוק הניקוז והגנה מפני שיטפונות אשר מטרה נוספת‬
‫שלו היא מניעת אובדן מי גשמים )גולדמן‪ .(1996 ,‬נתניהו‪ ,‬אסף וטל )‪ (2008‬דנים בנושא מההיבט העירוני –‬
‫של פוטנציאל קיבולת מים במרחב העירוני‪ .‬לשיטתם‪ ,‬ניתן ליישם את האסטרטגיה באמצעות שימוש בבורות‬
‫החדרה המיועדים למי נגר‪ ,‬או באמצעות קידוחים המיועדים להחדיר מי נגר )ישנה אנלוגיה לטיוב בארות‬
‫והשימוש בהן(‪ .‬לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל )‪ ,(2010‬דנים בשיטת ‪ – LID‬בנייה בעצימות נמוכה – שגם כן‬
‫אמורה לסייע בהחדרת מים ואיסופם‪ .‬למשל‪ ,‬על ידי ניתוק גגות ושטחים סלולים מתשתיות ניקוז מסורתיות‪,‬‬
‫ותיעול הנגר למערכות המנצלות צמחים וקרקע להשריית המים‪ ,‬טיפול במזהמים ואף החדרה לאקוויפר‬
‫המקומי‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬הטיפול במי הנגר נעשה בסמוך למקורו )כמעין ניסיון לשחזר מאזן הידרולוגי טבעי(‪.‬‬
‫שיטה זו עולה בקנה אחד עם הנדרש בתמ"א ‪ ,34‬בסעיף לניהול מי נגר‪ .‬גם סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות'‬
‫)‪,(2011‬דנים בשיטת ה‪ ,LID-‬דנים במתקני הטיה ואגירה להספקת מים‪ ,‬המאפשרים תפיסת מים של גאויות‬
‫של ‪ 4-3‬ימים‪ ,‬והקמת סיכרונים קטנים בנחלים‪.‬‬
‫ב( תכניות היערכות בעולם‬
‫איסוף או קציר מי גשמים מופיע בתכניות היערכות מהעולם כחלק מהיערכות והסתגלות לשיטפונות וניהול‬
‫הניקוז באגני היקוות‪ .‬כל מסמכי ההיערכות שנסקרו )‪ (15‬מזכירים שיטות אלה לניהול הניקוז‪ .‬קפריסין‬
‫ומלטה מחייבות התקנת מאגרים לכל בית‪ (2007) UNDP .‬ממליץ על יישום שיטה זו בחקלאות‪GLOWA .‬‬
‫ממליצה על יישום השיטה בכל המזה"ת‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫ג( דעת מומחים‬
‫איסר )‪ (2011–2009‬ממליץ לנצל גגות לשימוש כפול של התקנת פאנלים סולאריים וקציר מים‪ .‬את המים‬
‫הנקצרים ניתן לאחסן בבורות שיוצמדו להם מסנן ומשאבה לאספקת מי מטבח‪ .‬לפי אומדן של איסר ניתן‬
‫לקצור כ‪ 150-‬מלמ"ש מים שפירים מהגגות )איסר‪ ,2009 ,‬עמ' ‪.(5‬‬
‫גם ארלוזורוב ממליץ על איסוף מי גשמים מהגגות )ארלוזורוב‪ (2009 ,‬מזור מציע להחדיר מי נגר מהגגות‬
‫ומשטחים מרוצפים אל הגינה )מזור‪.(2009 ,‬‬
‫בסקר המומחים נמצא שלאסטרטגיה זו עדיפות נמוכה‪ .‬בטווח השנים ‪ 2019-2011‬חמישה דרגו אסטרטגיה‬
‫זו בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬שישה דרגו זאת ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושבעה ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬שנים עשר‬
‫סברו שיש ליישם אסטרטגיה זו בצפון‪ ,‬שלושה עשר במרכז ותשעה בדרום‪ .‬שישה סברו שיש לרתום לנושא‬
‫את הדרג הארצי‪-‬ממשלתי‪ ,‬אחד עשר את הדרג המקומי ושלושה עשר את הרמה הביתית‪ .‬בטווח השנים‬
‫‪ ,2050-2020‬אין שינוי בדירוג לעומת ‪ .2019-2011‬לאסטרטגיה זו עדיפות נמוכה על פי המומחים‪.‬‬
‫לא הייתה התייחסות נפרדת לאיסוף מי גשמים מפני שטח ואגני היקוות קטנים‪ ,‬משום ששיטה זו לא נבדקה‬
‫בשאלון‪.‬‬
‫א‪ .‬אסטרטגיות מוצעות‬
‫‪ .1‬בורות מים‪ ,‬קידוחים בארות חדשות וישנות‬
‫תפיסת מי נגר עילי ושיטפונות‪ ,‬אגירתם במאגרים והחדרתם למי התהום‬
‫מאגרים – אסטרטגיות אלה מהוות פתרון ‪ Low-Tech‬של אגירת מים‪ .‬שבע מהתכניות שנסקרו דנות בנושא‬
‫בדרך זו או אחרת‪ .‬ההיבט הנפוץ בדיון על שיטה זו הוא השבת בארות או קידוחים לפעילות‪ ,‬וחיבורם‬
‫למערכת המים הארצית )רשות המים‪ ;2011 ,‬אנגרט ואילסר‪ ,(2007 ,‬למשל‪ ,‬בין השנים ‪2010-2001‬‬
‫הושבתו ‪ 186‬בארות עם כמויות מים של ‪ 60‬מלמ"ק לשנה‪ .‬מחציתן הושבו לפעולה )ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪,‬‬
‫‪ .(2010‬בנוסף‪ ,‬קיים דיון על הפקת מים מבארות חדשות‪ .‬דוגמא מעניינת נוגעת לקידוח באקוויפרים פוסיליים‬
‫בנגב כאשר פוטנציאל ההפקה הוא של ‪ 150‬מלמ"ש‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הקידוח בנגב יקר והפוטנציאל הוא חד‬
‫פעמי )שם(‪ .‬דוגמאות נוספות נמצאות בירושלים‪ ,‬וברמת הגולן במגזר הדרוזי‪ ,‬שם אוגרים מים בבורות‬
‫ובמאגרים‪ .‬דבר זה מאפשר חיסכון במשאבים וטכנולוגיות של שאיבה מאזור הכנרת‪ .‬כמו כן‪ ,‬לניהול אוטונומי‬
‫של משק המים מהמלאי בבארות השלכות על תכנון קפדני וחסכוני של שימוש במים לצרכי חקלאות )לסטר‪,‬‬
‫אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל‪.(2010 ,‬‬
‫תפיסה ואגירה של מי שיטפונות לצורך העשרת מי תהום היא שיטה נפוצה לניהול נגר‪ .‬שמונה מתוך הדוחות‬
‫שנסקרו דנו בסוגיה זו‪ .‬ברשות המים )‪ (2011‬הדבר נידון כחלק ממדיניות ארוכת טווח )ביעדים שנקבעו עד‬
‫לשנת ‪ .(2050‬ארגוני הסביבה מעודדים שיטה זו במסגרת קטגוריה של בנייה משמרת מים ומעודדת חלחול‬
‫)רוזנטל וארז‪ .(2010 ,‬שיטה זו מעוגנת בתמ"א ‪ 11‬הדנה באיגום‪ ,‬החדרה וניצול של מים עיליים וכן בחוק‬
‫התכנון והבנייה שדן בסכירה ואיגום בתכניות המתאר )גולדמן‪ .(1996 ,‬בעיות ומגבלות של השיטה הן‪ :‬בעיות‬
‫במיהול מי השיטפונות במי הקולחין המגיעים למאגרים‪ ,‬חוסר ודאות לגבי כמות המים הצפויה‪ ,‬העלות‬
‫הגבוהה של המאגרים‪ ,‬שטח וכו'‪ ,‬אך בתה"ל טוענים ש‪ 90%-‬ממי הנגר העילי הם בעלי פוטנציאל אגירה‪.‬‬
‫כיום ישנם ‪ 141‬מאגרים לתפיסת מי נגר בנפח כולל של ‪ 120‬מלמ"ק‪ .‬רשות המים טוענת כי ניתן להשתמש‬
‫בעוד ‪ 20‬מלמ"ש להחדרה‪ .‬כלומר‪ ,‬עידוד הקמה של מאגרים עשוי לסייע למשק המים בהגדלת המים‬
‫הזמינים לשימוש‪ ,‬אך לא כאמצעי כבד משקל שמהווה תוספת למאזן המים )ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪.(2010 ,‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬יש להתחשב בנזק הצפוי מבניית מאגרים לשטחים הפתוחים ואף לתכנון העירוני )גולן‪-‬אנגלקו‬
‫ובר אור‪ .(2008 ,‬בהיבט של תכנון עירוני חשוב להתייחס לנושאים של ניהול הנגר ויתרונותיו במיתון‬
‫השיטפונות‪ ,‬תפיסת המים‪ ,‬איגום‪ ,‬חלחול והחדרה‪ .‬את המים ניתן לתעל לצרכי גינון והשקיה‪ ,‬שיפור המאזן‬
‫ההידרולוגי ושיפור איכות המים )נתניהו‪ ,‬אסף וטל‪ .(2008 ,‬כמו כן‪ ,‬ניתן להקצות איים ירוקים במרחב‬
‫‪140‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫הציבורי‪ ,‬אשר עשויים לתת מענה להחדרה של נגר וסינון המים‪ .‬הדבר יצריך חיוב בתב"ע של יישום ‪Low‬‬
‫‪) Impact Development‬לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל‪ .(2010 ,‬עם עידוד טכנולוגיות שמטרתן השהייה‬
‫וחידור של מי נגר בכדי למזער את הזרימה העילית באופן מקומי‪ ,‬ניתן להשלים עם מתקני הטיה ואגירה‬
‫להספקת מים‪ ,‬היכן שטכנולוגיות בעצימות נמוכה אינן מספקות )סיכרונים למשל( )סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות'‬
‫‪.(2011‬‬
‫בניית מאגרים בעיקר לצרכים חקלאים נידונה גם היא בספרות‪.‬‬
‫רשות המים )‪ (2011‬מציינת שאסטרטגיה זו מיושמת באזורים שונים בישראל כגון בגולן ובערבה‪ .‬גם אצל‬
‫הדרוזים ברמת הגולן קיימים מאגרים רבים המכתיבים את היקף החקלאות )לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל‪,‬‬
‫‪ .(2010‬יחד עם זאת‪ ,‬בתכנון ארוך טווח יש לבחון אותם‪ ,‬את כדאיותם הכלכלית‪ ,‬ומיקום המאגרים במוצאי‬
‫הנחלים לים‪ .‬הבעיה עם נושא המאגרים היא ההתאדות – רוזנטל וארז )‪ (2010‬מציעים לשקול כיסוי של‬
‫מאגרים למניעת התאדות‪ .‬ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו )‪ (2010‬מציעים לשקול בניית מאגרים תת‪-‬קרקעיים‪ ,‬גם‬
‫בגלל ההתאדות‪ ,‬אך גם בגלל השטח הדרוש למאגרים )בעיקר בהיבט החקלאי(‪ .‬נתניהו‪ ,‬אסף וטל )‪(2008‬‬
‫מציעים לבנות מאגרים מתחת לחניונים וכך ליצור שימוש רב‪-‬פנים ורב‪-‬מימדי לשטח – ‪Multiple Land Use,‬‬
‫‪ .Multi Functional Retention Basins‬למאגרים חשיבות נוספת – הם‪ ,‬כאמור לעיל עשויים לווסת‬
‫שיטפונות‪ .‬ההיבט החוקי לנושא נידון בתמ"א ‪ 34‬ובחוק תכנון ובנייה המהווים את הבסיס הסטטוטורי לנושא‬
‫)גולדמן‪.(1996 ,‬‬
‫ב( תכניות היערכות בעולם‬
‫בניית מאגרים )וסכרים( היא חלק מההיערכות בעולם ושיטה מסורתית זו משמשת במיוחד בחקלאות אבל‬
‫כדאיותם נבחנת מחדש בארצות הים התיכון לאור שכיחות הבצורות‪ ,‬עליה בהתאדות והשונות במשקעים‬
‫)לדוגמה ספרד(‪ .‬שימוש במאגרים )למי שיטפונות ומים מושבים( נהוגה בקפריסין‪ ,‬מלטה וירדן‪.‬‬
‫ג( דעות מומחים‬
‫גב סבור שמאגרי גיא יהפכו ליותר אטרקטיביים לקליטה ומיתון של מי שיטפונות וגם יוכלו להשתלב גם‬
‫בפרויקטים של שימור מערכות אקולוגיות לאורך הנחלים ובשמירה על זרימת בסיס גדולה יותר ולאורך זמן‬
‫ארוך יותר )גב‪ .(2011 ,‬איתור שטחים במעלה אגני היקוות לצורך יצירת מבנים מרסני שיטפונות כמו מאגרים‬
‫ומלכודות נגר וכן שטחים שישמשו בחלק מהזמן לאגירה‪ ,‬השהייה והחדרת נגר וכן קביעת שטחים שיוכרזו‬
‫כפשט הצפה‪ ,‬הנחיות לספיקה מרבית וספיקת תכן – לכל אלה תועלת רבה וניתן לבצען בעלות הנדרשת‬
‫לניקוז כיום )ירוס‪ .(2011 ,‬קסלר )‪ (2005‬הצביע על הצורך בשינוי מקדם הביטחון מפני שיטפונות ואירועי‬
‫קיצון וקיים גם צורך באמצעי מיגון יותר חזקים‪ .‬גבעתי מציין שחל שינוי בהתייחסות להסתברות לשיטפונות‪.‬‬
‫גבעתי מציין שהמדינה קבעה שמשנת ‪ 2010‬המדינה מפצה רשויות ניקוז על נזקי שיטפונות רק בגין אירועים‬
‫שהסתברות ההשגה שלהם היא ‪ 3%‬ומטה לעומת ‪ 5%‬בעבר‪ ,‬דבר המצביע על החמרת הקריטריון )גבעתי‪,‬‬
‫הודעה אישית ‪) .(17.11.2011‬גבעתי‪ ,‬תדירות ותקופות חזרה של אירועי שיטפון קיצוניים ‪.(24.10.2011‬‬
‫בן צבי סבור שקיבולת מאגרים עשויה להשתנות בעקבות שינויי אקלים וכן שהדרך הטובה ביותר למנוע נזקי‬
‫שיטפונות באופן מוחלט זה רק על ידי הימנעות משימוש כלשהו הוא בפשט הצפה של נחלים )בן צבי‪,‬‬
‫‪ .(2005‬איסר גם הוא תומך בתפיסת שיטפונות מאגני היקוות קטנים על ידי סכרים קטנים )איסר‪ ,‬הודעה‬
‫אישית‪.(11.11.2012 ,‬‬
‫בסקר המומחים נמצאה תמיכה נמוכה לשיטה‪ .‬בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שבעה מומחים דרגו אסטרטגיה‬
‫זו בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬שישה ברמה בינונית )‪ (4-3‬וחמישה ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬שנים עשר מומחים סימנו‬
‫את צפון ישראל ליישום השיטה‪ ,‬שנים עשר את מרכזה וארבעה עשר את דרומה‪ .‬שלושה עשר מומחים סימנו‬
‫את הדרג הממשלתי‪-‬ארצי כאחראי על היישום‪ ,‬עשרה את הדרג המקומי וארבעה את הדרג הביתי‪ .‬בטווח‬
‫השנים ‪ ,2050-2020‬שישה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬חמישה ברמה בינונית ושבעה‬
‫ברמה נמוכה‪ .‬ההתייחסות לנושא זה נמוכה במיוחד‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫א( אסטרטגיות מוצעות‬
‫‪ .1‬תכנון שימושי קרקע‪ ,‬מבנים והגנה על מתקנים ותשתיות‬
‫תכנון שימושי קרקע ותשתיות באופן "ידידותי" למים ובצורה המונעת נזקים למבנים ותשתיות היא הדרך‬
‫היעילה והכלכלית ביותר לניהול נגר עילי‪.‬‬
‫כמעט כל הספרות המחקרית העוסקת בניהול מיטבי של נגר עילי מזכירה את התכנון כמכשיר היעיל ביותר‬
‫לכך‪ .‬עקרונות והנחיות תמ"א ‪ 34‬לבניה משמרת מים מוחדרים בהדרגה לבנייה חדשה ברחבי הארץ )במיוחד‬
‫במחוזות המרכז ותל אביב(‪ ,‬ומשרד השיכון משלב עקרונות אלה בחלק מן השכונות החדשות שהוא שותף‬
‫לתכנונן‪ .‬יישובים כרעננה‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬חולון‪ ,‬יבנה‪ ,‬הרצליה ועוד עושים ניסויים בניהול נגר עילי אבל רק‬
‫מקצתם מחדירים נגר לקרקע‪ .‬רובם משתמשים בנגר לשימושים עירוניים )לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬לבני ורוזנטל‪,‬‬
‫‪ .(2010‬רשות המים )‪ (2011‬דנה בתר"מ )תכנון רגיש למים( כדבר הצריך תכנון משולב ארוך טווח‬
‫והתייחסות לכך ברמה הלאומית‪.‬‬
‫ההיבט החוקי והתקינה בנושא מיוחסים לתמ"א ‪ 34‬וחוק הניקוז והגנה מפני שיטפונות )ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪,‬‬
‫‪ ;2010‬לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל‪ .(2010 ,‬על ידי בניה משמרת מים‪ ,‬המונעת או מעכבת נגר ומונעת‬
‫חלחול‪ ,‬ניתן להפחית את נזקי השיטפונות )אנגרט ואילסר‪ .(2007 ,‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לתת מענה להיבטים‬
‫של תכנון ובנייה בשטחים המועדים להצפה‪ ,‬דבר המטופל על ידי ועדות תכנון ובניה‪ .‬חוק הניקוז וההגנה‬
‫בפני שיטפונות‪ ,‬שהוזכר לעיל‪ ,‬אמור לסייע לרשויות המקומיות להסדיר את הפעילות במקורות המים העיליים‬
‫)גולדמן‪ .(1996 ,‬החוק גם דן באגירת מי שיטפונות‪ .‬בוועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים בישראל‬
‫דנים בכך שלאגירת שיטפונות ערך מוסף )מניעת נזקים וניצול מים שפירים(‪ .‬בניה משמרת מים במגזר‬
‫העירוני יכולה להעשיר את מקורות המים ב‪ 90-‬מלמ"ק בממוצע לשנה‪ .‬פרופ' שמיר וכרמון מציינים כי ניתן‬
‫להשאיר אחוז מסוים משטחי מגרשים כשטחים שבהם ניתן למים לחלחל‪ ,‬ובדומה להשאיר פסי חלחול בצידי‬
‫הכביש‪ .‬לדידם של כותבי הדוח ניתן להעניק תמריצים ליזמים המקדמים מערכות להגברת חלחול באמצעות‬
‫מתן תוספות אחוזי בנייה )דבר הקיים בנושאים של שימור מבנים‪ ,‬בנייה לפי תקנים לשמירה בפני רעידות‬
‫אדמה‪ ,‬בניית ממ"דים וכו'( )ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪ .(2010 ,‬גם לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל )‪ (2010‬תומכים‬
‫בבניה רגישה למים )‪ (LID‬אשר מפחיתה את הסיכון להצפות באזור האורבאני – ערך כלכלי מוסף של מניעה‬
‫להפרעה בקיום אורח חיים תקין‪ .‬אי לכך‪ ,‬הם ממליצים להסדיר את השימוש בנגר לצריכה הביתית‪ ,‬בעיקר‬
‫באזורים עם בעיות ניקוז‪ .‬חישוב כלכלי של נתניהו‪ ,‬אסף וטל )‪ (2008‬מעריך כי בסיס של תכנון רגיש למים‬
‫וניקוז נכון עשויים להעלות את ערך הנכסים העירוני ב‪ .0.4-2.5%-‬לכל אלה מצטרף נושא של ניהול‬
‫שיטפונות ותשתיות ברמת המאקרו )גולן‪-‬אנגלקו ובר אור‪ .(2008 ,‬יש לציין כי ניתן לתבוע רשות ניקוז על‬
‫חוסר טיפול בנושא‪ .‬אי לכך‪ ,‬הגנה על שטחים חקלאים מפני הצפות‪ ,‬עם שמירה על הערכים האקולוגים‪,‬‬
‫תכנון פשטי הצפה וראייה מרחבית‪-‬אגנית‪ ,‬הצפה זמנית של פרוזדור הנחל בעת אירוע שיטפוני ויצירת שטחי‬
‫הצפה זמניים‪ ,‬עשויים להוות פתרונות שהמדינה בעלת עניין בהם )סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות'‪.(2011 ,‬‬
‫תכנית האב למשק המים מזכירה את משרד החקלאות כשותף בתכנון שימושי קרקע למניעת שיטפונות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החלה להתגבש תכנית של הרשות הארצית ליישום לתכניות אב אגניות‪ .‬דבר זה נקבע במנדט של‬
‫החלטת ממשלה מ‪ 2010-‬כאשר התכנון נעשה עם האגף לשימור קרקע עד שנת ‪) 2050‬רשות המים‪,‬‬
‫‪ .(2011‬בנוגע לפן התחיקתי‪ ,‬גולדמן )‪ (1996‬מציין כי חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות מגן על עורקי מים‬
‫טבעיים ומונע הטייתם ללא אישור‪ .‬גם ועדות התכנון והבנייה אמונות על נושא זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם תמ"א ‪ 34‬דנה‬
‫בהיבט של תכנון שימושי הקרקע ומאזן המים‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬יש לחשוב על פתרונות‪ ,‬למשל‪ ,‬באזור העירוני – כמו בניית מערכת ניקוז בחניונים‪ ,‬או הנמכת‬
‫השטח בגנים ציבוריים המאפשרת ניקוז מהשטח הבנוי‪ .‬ברעננה – גן גורדון – שונה המבנה הטופוגרפי על‬
‫ידי יצירת שקעים לקליטת עודפי נגר והחדרתם בשטח הגן‪ .‬הנגר מנוקז משטחי בתים הגובלים בגן‪ ,‬כאשר‬
‫הנגר בכבישים סביב מנוקז באמצעות מערכות קונוונציונאליות ומתועל לנקזים בשולי העיר‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫לבסוף‪ ,‬יש להוסיף את ההיבט התכנוני מניעתי גם לגבי תשתיות ומתקנים אסטרטגיים‪ .‬כך‪ ,‬קיימות מגבלות‬
‫בנייה באזורי פשט הצפה גם כמדיניות וגם כחוק ורבים מהדוחות המחקריים עוסקים בסוגיה זו‪.‬‬
‫רשות המים )‪ (2011‬מזכירה את הנושא בהיבטים של מדיניות המבוצעת על‪-‬ידי מנגנון מתאם‪ .‬זוהי תכנית‬
‫ארוכת טווח שאינה במנדט של רשות המים‪ .‬גולדמן )‪ (1996‬גורס כי עיקר העיסוק בנושא מטופל בידי ועדות‬
‫תכנון ובנייה‪ .‬גם חוק התכנון והבנייה מזכיר את הסוגיה‪ .‬יש לקחת בחשבון כי תשתיות שונות‪ ,‬כגון כבישים‪,‬‬
‫עשויות להיפגע על ידי מיקום לא נכון בערוצי נחלים‪ .‬לשם כך נבנו גשרים על גבי ערוצים בכל הארץ )ביין‪,‬‬
‫אבנימלך וכסלו‪ .(2010 ,‬אי לכך‪ ,‬שילוב של ניהול נכון‪ ,‬תכנון ותקנות בנייה‪ ,‬מהווה פן הכרחי בהתמודדות‬
‫)גולן‪-‬אנגלקו ובר אור‪ .(2008 ,‬כאשר אין ניהול יעיל והתכנון‪ ,‬העירוני למשל‪ ,‬לקוי‪ ,‬הטיפול במי הנגר‬
‫)וההצפות כפועל יוצא( יוצא משליטה‪ .‬כאשר לוקחים בחשבון את הפן העירוני‪ ,‬חשוב לבנות תכנית טיפול במי‬
‫נגר מרמת הבניין‪ ,‬שימושי קרקע של שכונה‪ ,‬עיר וכו' )נתניהו‪ ,‬אסף וטל‪ .(2008 ,‬תמ"א ‪ 34‬אמורה לאגד את‬
‫ההנחיות לטיפול בנושא – מהגנה על פשטי הצפה ועד האחריות לתכנון ולבנייה‪ .‬אחריות לבנייה‪ ,‬אחזקה‬
‫ומניעת סחף קרקע ושיטפונות בעורקים מלאכותיים מוטלת על מע"צ‪ .‬מע"צ צריכה להציג תוכניות לניקוז‬
‫לרשויות הניקוז ועל שני הגופים לקבוע ביחד את דרכי הניהול של התשתית החדשה שנוצרת‪ .‬בהרבה מקרים‬
‫הדבר לא מיושם‪ ,‬ולכן יש להסדיר זאת בחוק התכנון והבנייה )לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬ליבני ורוזנטל‪ .(2010 ,‬אם‬
‫עוקבים אחרי תמ"א ‪ ,34‬ניכר כי מתאפשר מנגנון יעיל לבקרה למניעת פיתוח אורבאני בפרוזדור הנחל ופשטי‬
‫ההצפה )סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות'‪.(2011 ,‬‬
‫תכנון רגיש למים צריך להתבצע גם במתקנים אסטרטגיים‪ .‬ההיבט מוזכר בארבעה דוחות מאלה שנסקרו‪.‬‬
‫רשות המים )‪ (2011‬מתייחסת לנושא תחת מנגנון כולל )רב‪-‬תחומי( שאמור לטפל בנושא‪ .‬יסודות של‬
‫תשתיות ותכנון מקדים נכון‪ ,‬שיפור והגדלת יכולת ההתמודדות של משק המים מהווים נדבך עיקרי בסוגיה זו‬
‫)גולן‪-‬אנגלקו ובר אור‪ .(2008 ,‬אסטרטגיה כללית ליישום הנושא נידונה על‪-‬ידי נתניהו‪ ,‬אסף וטל )‪ (2008‬אשר‬
‫גורסים כי ניהול בנגר העילי במעלה האגן‪ ,‬מאפשר הגנה על תשתיות כגון בארות ומתקני מים במורד אגן‬
‫ההיקוות‪ .‬לשם כך יש לאסוף את המים במעלה האגן ולטפל בהם כך שהערך המוסף הוא חיסכון בטיפול‬
‫במי השתייה‪ .‬חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות מאפשר לשר החקלאות להכריז על שטחי ניקוז‪ ,‬ובכך‬
‫משלים את ההיבט התכנוני מהפן החוקי )גולדמן‪.(1996 ,‬‬
‫ב( תכניות היערכות בעולם‬
‫ב‪ 13-‬מבין ‪ 15‬תכניות היערכות שנבדקו‪ ,‬נושאי נגר‪ ,‬שיטפונות ותכנון ידידותי למים תופס מקום חשוב‪.‬‬
‫באנגליה ההגנה מפני שיטפונות היא אחת האסטרטגיות החשובות ביותר ומיליוני פאונדס מושקעים בהגנה‬
‫של מתקני מים ותשתיות ביוב מפני שיטפונות‪ .‬הממשלה הבריטית הכפילה את השקעותיה בניהול סיכונים‬
‫של שיטפונות וארוזיה חופית )לדוגמה אסטואר התמזה(‪ .‬מענקים ניתנים למשקי בית כדי לשפר את הגנתם‬
‫ועסקים מקבלים התראה מוקדמת על סכנת שיטפונות )‪.(Defra, 2009‬‬
‫ג( דעת מומחים‬
‫לתר"מ ושיטות אחרות לתכנון רגיש למים יש נושאי דגל רבים במחקר ובמדיניות א' שמיר‪ ,‬נ' כרמון‪ ,‬ר' לסטר‬
‫וחובריו‪ ,‬נתניהו אסף וטל )‪ ,(2008‬סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬וקסלר ושות' )‪ .(2011‬קיימת כיום מודעות לנושא אבל‬
‫הטמעתו נתקלת בחסמים שונים‪.‬‬
‫תכנון שימושי קרקע ידידותיים למים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שמונה מומחים דרגו אסטרטגיה זו‬
‫בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬שישה ברמה בינונית )‪ (4-3‬וארבעה ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬ארבעה עשר סברו שיש‬
‫לישם שיטה זו בצפון ובמרכז‪ ,‬ושנים עשר בדרום‪ .‬שישה‪-‬עשר סברו שיש להטיל את יישום הנושא על הדרג‬
‫הממשלתי‪-‬ארצי‪ ,‬שלושה עשר על הדרג המקומי ושלושה על הדרג הביתי‪ .‬בטווח השנים ‪ 2050-2020‬אחד‬
‫עשר מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬שלושה ברמה בינונית וארבעה ברמה נמוכה‪ .‬נראה‬
‫שסוגיה זו רלבנטית יותר בתכנון ארוך טווח‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫התאמת מערכות ניקוז – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שבעה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‬
‫)‪ ,(2-1‬שבעה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושניים ברמה נמוכה )‪] .(7-5‬שניים לא השיבו[‪ .‬אחד עשר מומחים סברו‬
‫שהשיטה צריכה להיות מיושמת בצפון‪ ,‬שנים עשר במרכז ועשרה בדרום הארץ‪ .‬שנים עשר השיבו כי הדבר‬
‫צריך להיות מיושם ע"י דרג ממשלתי‪-‬ארצי‪ ,‬שלושה עשר על ידי דרג מקומי ושניים על ידי דרג ביתי‪ .‬בטווח‬
‫השנים ‪ 2050-2020‬אין שינוי בהעדפות‪ .‬נראה שאין העדפה רבה לשיטה זו‪.‬‬
‫ד( המלצות ודרכי פעולה‪ ,‬סדרי עדיפויות‪ ,‬כלים כלכליים ותכנוניים‪ ,‬הסברה ואכיפה‬
‫כלים כלכליים חוקיים ותכנוניים‬
‫יש לציין שבתכנית האב למשק המים ניהול הנגר והניקוז מהווה‪ ,‬מבחינת השקעות‪ ,‬האסטרטגיה החמישית‬
‫בחשיבותה שמוקדשים לה ‪ 1,000‬מלש"ח לשנים ‪ 2014–2010‬ו‪ 1.390-‬מלש"ח בשנים ‪ 2015-19‬כל‬
‫השיטות שנזכרו לעיל מגדילות את היצע המים הזמינים ומשפרות את איכותו‪.‬‬
‫השיטות לניהול נגר עילי ברובן אינן "רכות" משום שהן כוללות טיפול הנדסי ותשתיתי שיש לו עלויות ויתכן‬
‫שבחלקן הן אף "‪ "Low Regret‬לדוגמה‪ :‬בניית מאגרים בקנה מידה בינוני וגדול עשויה להיות אסטרטגיה של‬
‫‪ Low-High Regret‬בתנאים של שונות במשקעים‪ .‬שינויים הנדסיים בתשתית הניקוז של ערים גם היא‬
‫יקרה‪ .‬תכנון רגיש למים הנעשה כחלק בלתי נפרד של תהליך התכנון המרחבי )‪ (mainstreaming‬וחיזוקו‬
‫במערכת תקינה ואכיפה היא השיטה העדיפה ביותר מבין השיטות לניהול נגר ואימוצה בישראל נתקל‬
‫בקשיים‪.‬‬
‫בניהול נגר עילי נפוצות אסטרטגיות השומרות על שולי בטיחות )‪ .(safety margins‬מדובר באסטרטגיות‬
‫המפחיתות את הפגיעות המערכתית בעלות אפסית או נמוכה מאוד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בדנמרק‪ ,‬קופנהגן‪ ,‬נלקחה‬
‫בחשבון בעת התכנון כמות נגר עילי הגדולה ב‪ 70%-‬מכמות הנגר הנוכחי וזאת כדי להתמודד עם גידול‬
‫האוכלוסייה מחד ועם הגידול במשקעים מאידך‪ .‬גישה דומה מאומצת גם בבניית חומות הגנה מפני עליית פני‬
‫הים )‪(http:www.foresight.gov.uk; Hallegatte, 2009‬‬
‫בפשטות‪ ,‬חישוב שוליים בטוחים בעת בניית תשתית ניקוז מבטיח שמשום שבניית תשתית ניקוז אינה גמישה‬
‫והפיכה‪ ,‬נקיטת שיטה עם שולי בטיחות מונעת את העלות הגבוהה של תיקון והתאמה ובנייה מחדש של‬
‫תשתיות כאלה‪ .‬גם לאיסוף מי גשמים מגגות וממשטחים יש אופי של שולי בטיחות‪.‬‬
‫אסטרטגיות נוספות בתחום ניהול נגר שיש להן שולי בטיחות הן אגירה והחדרה של מי נגר עילי‪ ,‬שיפור‬
‫ההגנה על תשתיות‪ ,‬בארות ומתקני מים מפני שיטפונות ובניית מאגרים בצורה מבוקרת ומידתית‪.‬‬
‫סוגיית התכנון והתקנות שילובם ואכיפתם היא קשה ובעייתית בכל הקשור לנגר עילי‪ .‬אמנם תמ"א ‪ 34‬וחוק‬
‫הניקוז וההגנה מפני שיטפונות ותכניות ניקוז הנעשות באגני היקוות בראייה אגנית )משרד החקלאות(‬
‫אמורים לכסות את כל הנחוץ לניהול נכון‪ ,‬אבל במציאות הממשק בין התכניות השונות לקוי– חוסר שילוב עם‬
‫חוקי עזר וחסמים בירוקרטיים מקשים מאוד על יישומה של אסטרטגיה זאת‪.‬‬
‫תועלת‪-‬עלות‬
‫תפיסת מי גשם והחדרתם לאקוויפר היא בעלת פוטנציאל )תוספת( של ‪ 3‬מ"ק לנפש‪ .‬רוזנטל וארז )‪(2010‬‬
‫מניחים תפיסת מי גשמים של ‪ 100%‬במבנים חדשים ו‪ 10%-‬במבנים קיימים שיכולה להוסיף למשק המים‬
‫‪ 1.2‬מ"ק לנפש‪ .‬מקדם השקעה במתקני ייצור מים לניצול שיטפונות הוא ‪ 1.5‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק מים מיוצרים‬
‫)דרורי‪ (2009 ,‬וב‪ ,2030-‬העלות תהיה ‪ 0.30‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק מים )רוזנטל וארז‪ .(2010 ,‬מכאן שהתועלת של‬
‫תפיסת מי גשמים היא גבוהה מהעלות לייצורם‪.‬‬
‫חסמים‪ ,‬בעיות‪ ,‬פערי ידע‬
‫עיקר החסמים‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬נמצאו בתקנות ותכניות סטטוטוריות קיימות‪ ,‬חשש של הרשויות המקומיות‬
‫מתביעות משפטיות בגין שיטפונות ועל כן מערכת הניקוז נותרת על כנה‪ ,‬חוסר בידע‪ ,‬מומחים ובעלי מקצוע‬
‫‪144‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫ייעודיים שיוכלו לפקח על יישום הוראות רשות מקומית לניהול נגר ברמת התב"ע )נתניהו‪ ,‬אסף וטל‪.(2008 ,‬‬
‫גם אימוץ ראיה אגנית על ידי רשויות הניקוז הוא איטי מאוד‪.‬‬
‫פערי ידע וצורך במחקר נוסף נמצאו בתחומים של מעקב אחרי כמויות ואיכויות של מי נגר מוחדרים‪ ,‬ניטור‬
‫נגר עילי באזורים עירוניים‪ ,‬וסחרור נגר עילי בסמוך למוצא נחלים לים‪.‬‬
‫ניתן לתמצת את המצב בכל הקשור לניהול נגר עילי כדלקמן‪" :‬תחום הנגר והניקוז סובל מכשלים מנהליים‬
‫ומכשלים מקצועיים אשר כתוצאה מהם נגרמו למשק ולחברה נזקים‪ ,‬הפסדי מים באיכות טובה והפסדי‬
‫תועלות משמעותיות אחרות‪ .‬מבחינה מנהלית‪ ,‬תחום זה "נפל בין הכסאות" של משרדים ממשלתיים אחדים‪,‬‬
‫רשויות ניקוז ורשויות מקומיות" )תכנית אב למשק המים‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.(35‬‬
‫ה( המלצות לאסטרטגיות מועדפות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫האצת בניית מאגרים קטנים ואזורי אגירה והחדרה במעלה אגני היקוות‪.‬‬
‫איסוף מי גשמים והחדרתם לקרקע מכל מבני הציבור‪.‬‬
‫תמריצים לרשויות מקומיות המיישמות תר"מ‪.‬‬
‫מחקר וניטור שיטפונות‪.‬‬
‫‪ VI‬מכשירים כלכליים‬
‫מכשירים כלכליים כגון תעריפים לסוגי מים‪ ,‬תמריצים‪ ,‬וסובסידיות משפיעים על כל אחת מהאסטרטגיות‬
‫השונות הנקוטות בתחום המים‪ .‬עיקרון העלות‪-‬תועלת הוא העיקרון המנחה ומקובל שעל כל צרכן לשאת‬
‫במחיר "האמיתי" )מחיר העלות של ייצור מים( של מים‪ .‬אמצעים מבוססי שוק מוגדרים כאסטרטגיה של‬
‫מניעה רכה‪ .‬חלק ניכר מהאמצעים הכלכליים מבוססים על אסטרטגיה של ‪– Share loss‬‬
‫השתתפות‪/‬התחלקות בהפסדים או אובדנים‪ .‬ביטוח מכל סוג הינו דוגמה לעקרון ה‪ .Share Loss-‬אמצעים‬
‫ומכשירים כלכליים הם אסטרטגיות בעדיפות שנייה‪ ,‬הממוקמות לצידן של אסטרטגיות ‪ No Regret‬מובהקות‬
‫)מחקר ואיסוף מידע‪ ,‬חיסכון‪ ,‬טיפול בשפכים וכו'(‪.‬‬
‫בדוח מחקרי זה מוקדש פרק שלם לתחום הכלכלה‪ .‬במסגרת הדיון וההמלצות על סוג של מדיניות עדיפה‬
‫בכל תחום‪ ,‬נידונו גם אמצעים כלכליים שונים ועל כן הם לא יידונו בהרחבה כאן‪.‬‬
‫כאן תינתן אך ורק סקירה קצרה על סוגי מכשירים כלכליים‪.‬‬
‫א( אסטרטגיות מוצעות‬
‫‪ .1‬מכשירים כלכליים – מחירים‪ ,‬סובסידיות ותמריצים – תמריצים לחיסכון מחד‪ ,‬וקנסות למבזבזים מאידך‪.‬‬
‫תשעה מהדוחות שנסקרו דנים בכך‪ .‬רשות המים מקיימת דיון בנושאים של כיסוי עלויות הפקה‪ ,‬עלויות‬
‫חיצוניות‪ ,‬עידוד חיסכון‪ ,‬תעריף מדורג וסבסוד אמצעים חסכוניים‪ ,‬שכולם נידונים באסטרטגיה לטווח ארוך‬
‫)רשות המים‪ .(2011 ,‬רוזנטל וארז )‪ (2010‬דנים בסוגיות זהות‪ ,‬אך לראייתם יש לנקוט באסטרטגיה זו בטווח‬
‫הבינוני‪ ,‬עד להשלמת עלות התפעול ולא בטווח קצר )למנוע נטל כלכלי על האזרחים(‪ .‬גם אנגרט ואילסר‬
‫)‪ (2007‬מביעים חשש בנוגע לתמחיר המים והנשיאה בנטל בין האזרחים )ראה גם גולן‪-‬אנגלקו ובר אור‪,‬‬
‫‪ ,2008‬הדנים בשיקולי הוגנות ‪ .(Equity‬ההיבטים של מכשירים כלכליים למיניהם מוזכרים בהקשרים מגוונים‬
‫של משק המים‪ ,‬בהתאם לתחומי העיסוק של הדוחות שנסקרו‪ :‬ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו )‪ (2010‬דנים בנקיטת‬
‫סנקציות חריפות כלפי מבזבזי המים ומתן תמריצים לחוסכים במים‪ .‬כתמריץ ליזמים המקדמים מערכות‬
‫להגברת החלחול‪ ,‬ניתן להעניק תוספת אחוזי בניה‪ .‬שיטה זו של תמרוץ באמצעות הוספת אחוזי בניה קיימת‬
‫לגבי נושאים אחרים כגון שימור מבנים‪ ,‬בניה לפי תקנים לשמירה בפני רעידות אדמה‪ ,‬בניית ממ"דים וכו'‪.‬‬
‫בעבודה של נתניהו‪ ,‬אסף וטל )‪ ,(2008‬כל הדוח דן בכדאיות כלכלית‪ .‬ההצעות בדוח כוללות סבסוד יוזמות‬
‫של יזמים הבונים שכונות בהן אמצעים לשימור מי נגר )כדאיות של ערך נדל"ני(‪ .‬בסיס של תכנון רגיש למים‬
‫וניקוז נכון עשויים להעלות את ערך הנכסים העירוני ב‪) 0.4-2.5%-‬נתניהו‪ ,‬אסף וטל‪ .(2008 ,‬תמריץ מחיר‬
‫מי הגינון העולה‪ ,‬אגרת מי נגר על בעל קרקע שאינו מטפל במי נגר‪ ,‬עבור הרשות היכולה לעודד באמצעים‬
‫‪145‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫של פטור ממס‪ .‬גישה דומה מזכירים לסטר‪ ,‬אלמוג‪ ,‬קסלר ושות' )‪ :(2011‬לאפשר תמריצים כלכליים לבנייה‬
‫של ‪ Low Impact Development‬ברמת הבית‪ ,‬אנשי הביצוע‪ ,‬ורשויות סטטוטוריות‪ .‬פטור מאגרת ניקוז‪,‬‬
‫אחוזי בנייה מוגדלים בעבור בנייה משמרת נגר )הרשות המקומית לא תצטרך להשקיע בתשתית(‪ ,‬סובסידיות‬
‫לקציר נגר וגגות ירוקים‪ ,‬ועוד‪ .‬בתכנית לחיסכון במים של נציבות המים )‪ (2006‬מוזכר "מיחזור מים‬
‫במקוואות – מתן מענק של ‪ 25%‬לכל מקווה שיתקין מערכת למיחזור מים – בתנאי שיותקנו גם אביזרים‬
‫חוסכי מים‪" ".‬מיחזור מים במרכזי ספורט – מענק של ‪ 25%‬למבצעים מערכות מיחזור והתקנת אביזרים‬
‫חוסכי מים במהלך השנתיים הקרובות‪ ".‬וכן מכרז לחיסכון במים במגזר הפרטי ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫‪ .2‬ביטוח כנגד שיטפונות – כלי כלכלי לשיפוי מפני אובדן‪ .‬ארבעה מתוך הדוחות שנסקרו דנים בסוגיה זו‪.‬‬
‫היבט הביטוח לא מוזכר באופן ישיר ביחס לשינויי אקלים ברוב הדוחות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אנגרט ואילסר )‪(2007‬‬
‫דנים בסוגיה באופן כללי‪ ,‬שראוי שתשרת את האוכלוסייה והמדינה לאור סכנות שינויי האקלים הצפויים‪.‬‬
‫בהיבט של משק המים קיימת בעיה‪ .‬גולדמן )‪ (1996‬מציין כי קיים חוסר בהירות בנושאי הצפות – למי יכולות‬
‫חברות הביטוח להגיש תביעה ומי אמון על נושאים אלה בישראל )ראה גם נתניהו‪ ,‬אסף וטל‪ .(2008 ,‬באותו‬
‫עניין‪ ,‬סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות' )‪ (2011‬מזכירים כי רשויות הניקוז חייבות במעטפת ביטוחית‪ .‬זאת ניתנת‬
‫על‪-‬ידי חברת ענבל הממשלתית‪ ,‬קנ"ט וחברות מסחריות אחרות‪ .‬מתקיים דיון ענף בהגדלת סל התקציבים‬
‫למימון נזקי ההצפות‪ .‬נתניהו‪ ,‬אסף וטל )‪ (2008‬דנים בכך שמניעת נזקי הצפה ברמת הבית עשויה להפחית‬
‫את פרמיית הביטוח‪.‬‬
‫ביטוח מפני בצורת – לא נידון באופן פרטני בדוחות שנסקרו‪.‬‬
‫ב( תכניות היערכות מהעולם‬
‫חמש מחמש עשרה תכניות ההיערכות שנסקרו מתייחסות במפורש לתקציבים‪ ,‬מכשירי ביטוח השקעות‬
‫במחירים ותמריצים במשק המים‪ (2007) UNDP .‬סבור שתמחור הינו המכשיר היעיל ביותר להפחית בזבוז‬
‫וניהול נכון של של הצריכה‪ .‬ביטוח מוזכר ספציפית בדנמרק‪ ,‬צרפת‪ ,‬ספרד )בחקלאות( אוסטרליה‪ .‬תמריצים‬
‫להגנה מנזקי שיטפונות ניתנים בדנמרק ובריטניה‪ ,‬באוסטרליה מפותחים שווקי מים‪.‬‬
‫ג( דעת מומחים‬
‫מומחי מים שאינם כלכלנים מתייחסים למכשירים כלכליים בשני נושאים עיקריים‪ :‬מחירי המים לחקלאות‬
‫ומחיר המים המותפלים‪ .‬ארלוזורוב מציין שמשק המים בישראל מבוסס על השקעות כבדות בהתפלה וטיפול‬
‫בשפכים ועלות שולית גבוהה של מקורות מים אלה‪ .‬בן שבת וארלוזורוב )‪ (2006‬מתנגדים לסבסוד המים‬
‫לחקלאות‪ .‬חיסכון היה מרחיק את ההקמה של מתקני התפלה )ארלוזורוב‪ ,(2009 ,‬התפלה כרוכה בשריפת‬
‫דלקים ואינה בת קיימא )מזור‪ .(2009 ,‬טל חושש שמתקני התפלה יושבתו דבר שיעלה כסף רב‪ ,‬ובן שבת‬
‫סבור שהאוצר צדק בזמנו כאשר עצר את ההתפלה )‪.(2009‬‬
‫אמצעים מבוססי שוק )מחיר וסבסוד( – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שבעה מומחים דרגו אסטרטגיה זו‬
‫בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬שישה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושלושה ברמה נמוכה )‪] .(7-5‬שניים לא השיבו[‪ .‬תשעה‬
‫מומחים השיבו כי האסטרטגיה צריכה להיות מיושמת בצפון‪ ,‬במרכז ובדרום הארץ‪ ,‬ללא הבדל‪ .‬שניים עשר‬
‫סברו שהדבר צריך להתבצע ברמה הממשלתית‪-‬ארצית‪ ,‬שישה ברמה המקומית ואחד ברמה הביתית‪ .‬בטווח‬
‫השנים ‪ ,2050-2020‬שמונה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬חמישה ברמה בינונית ושלושה‬
‫ברמה נמוכה‪] .‬שניים לא השיבו[‪ .‬גם כאן לא נראה שיש העדפה רבה לאסטרטגיה זו בקרב המשיבים‪.‬‬
‫ביטוח – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬ארבעה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬חמישה‬
‫ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושלושה ברמה נמוכה )‪] .(7-5‬שישה לא השיבו[‪ .‬שמונה מומחים השיבו כי הנושא צריך‬
‫להתבצע בצפון‪ ,‬במרכז ובדרום הארץ‪ ,‬ללא הבדל‪ .‬שמונה סברו שהדבר צריך להתבצע בדרג הממשלתי‪-‬‬
‫ארצי‪ ,‬שישה בדרג המקומי‪ ,‬ושלושה בדרג הביתי‪ .‬בטווח השנים ‪ ,2050-2020‬שלושה מומחים דרגו‬
‫‪146‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬שישה ברמה בינונית ושלושה ברמה נמוכה‪] .‬שישה לא השיבו[‪ .‬נושא זה‬
‫נראה כזניח בקרב המשיבים‪.‬‬
‫‪ VII‬ניהול הצריכה והביקוש‪ ,‬ותכניות לשעת חירום‬
‫א( אסטרטגיות מוצעות‬
‫‪ .1‬צריכה עירונית‬
‫ניהול צריכה מחייב קביעת יעד לכמות הצריכה השנתית לנפש‪ ,‬חיסכון ושימוש יעיל במים‪ .‬ניהול הצריכה‬
‫העירונית בעת של מחסור במים‪ ,‬בצורת ותקלה משמעותית וארוכה יעשה באמצעים מנהליים )הקצבות‪,‬‬
‫תקנים וצווים( ותוך קביעת תעריפים גבוהים לצריכה חריגה )תכנית אב למשק המים‪ (2011 ,‬בתכנית האב‬
‫לחיסכון )‪ (2006‬נקבע כיעד רמת צריכה של ‪ 110‬מ"ק לנפש ב‪ 2010-‬ו‪ 115-‬מ"ק לנפש בשנת ‪ 2020‬לעומת‬
‫‪ 120‬מ"ק לנפש ו‪ 130-‬מ"ק לנפש בהתאמה‪ ,‬עפ"י תכנית האב מעבר‪.‬‬
‫תכנית האב למשק המים מניחה שהצריכה הממוצעת לנפש תרד ל‪ 95-‬מ"ק‪/‬נפש שנה בשנת ‪) 2050‬שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .(117‬המגזר הביתי הינו הצרכן הגדול ביותר של מים שפירים‪ .‬לכל אדם יש זכות למים של ‪ 50‬ליטר ליום‪.‬‬
‫בכל שנה עולה הביקוש במגזר הביתי ב‪ 40–30-‬מלמ"ק וזה בעיקר כתוצאה של הגידול באוכלוסייה‪ .‬הגידול‬
‫בביקוש למים לנפש היה קטן מ‪) 1%-‬דרורי ‪ .(2009‬מצב משק המים כיום מכתיב ניהול להגבלת צריכה עד‬
‫לשנת ‪ 2013‬כאשר כמות המים המותפלים תכסה כ‪ 2/3-‬מהצריכה הביתית עירונית )על חיסכון ופחת‬
‫בסקטור זה ראה לעיל(‪.‬‬
‫ב( תכניות היערכות מהעולם‬
‫היבטים של ניהול צריכה מופיעים בתכניות היערכות בעולם ב‪ 2-‬הקשרים‪ :‬חיסכון ופחת‪ ,‬ואמצעים תכניות‬
‫ורגולציה להקצאות מים בעת חירום‪ .‬גם תכניות לבטיחות מים ניתן לכלול בתכניות ההיערכות כהיבט בניהול‬
‫הצריכה‪ .‬נושא זה נידון בסעיף הדן באיכות מים ואילו תכניות ורגולציה למצבי חירום נידונה בסעיפים הבאים‪.‬‬
‫ג( דעת מומחים‬
‫בתחומי ניהול צריכה נמצאה התייחסות מומחים לנושאים מסוימים של ניהול צריכה כגון חקלאות והקצאת‬
‫מים לטבע ואלו נידונים בסעיפים הבאים‪.‬‬
‫‪ .2‬צריכת מים בחקלאות‬
‫מחצית מצריכת המים בחקלאות הם מים שוליים – שיטפונות‪ ,‬מים מליחים ובעיקר מים מושבים‪ .‬צריכת‬
‫המים השפירים בחקלאות לא תעלה על ‪ 450‬מלמ"ש ואף ‪ 400‬מלמ"ש בתרחיש של אמינות של ‪90%‬‬
‫)תכנית אב למשק המים‪ (2011 ,‬וזאת בשנים ‪ 2030‬ו‪.2050-‬‬
‫שימור החקלאות ופיתוחה הם יעד לאומי והממשלה קובעת את יעדי החקלאות ופרישתה ובנוסף לתוצרת‬
‫החקלאית היא מייצרת תועלות חיצוניות בכך שהיא קולטת רכיבי פסולת‪ ,‬קולחים‪ ,‬אשפה ובוצות‪ ,‬סופגת‬
‫‪ ,CO2‬נוף‪ ,‬תורמת לביטחון‪ ,‬שמירת קרקעות ועוד‪ .‬תרומה חיצונית זו נאמדת ב‪ 75-‬דולר לדונם )אילון‪ ,‬צבן‪,‬‬
‫אבנימלך וחובריהם‪ .(2004 ,‬סה"כ המים שצרכה החקלאות ב‪ 1.045 2010-‬מלמ"ש מזה ‪ 400‬מלמ"ש‬
‫קולחים‪ .‬ב‪ 2020-‬תצרוך החקלאות ‪ 1.121‬מלמ"ש מזה ‪ 528‬מלמ"ש קולחים )תכנית אב למשק המים(‪.‬‬
‫משום שערך אמינות האספקה של מי קולחים לחקלאות שווה ל‪ 2-‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק מים‪ ,‬כדאי לחקלאים‬
‫להשתמש בקולחים )לביא‪ ,(2008 ,‬זאת לעומת סכנה של קיצוץ במכסות המים המוקצות לה )ראה להלן(‪.‬‬
‫למרות שהספקת מים לחקלאות היא במכסות‪ ,‬בפועל לא השתמשו החקלאים במלוא מכסות המים עד‬
‫למשבר המים האחרון‪ .‬סבסוד המים לחקלאות ‪ 1.5‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק )‪ 2.85‬ש"ח לצרכן עירוני( ניתן לו על‬
‫שירותים סביבתיים‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫תהליך ההמרה של מים שפירים במים מושבים איטי משום פיגורים בהעמדת המקורות הכספיים להשקעות‬
‫בתשתיות הולכה ובמאגרים )רוזנטל‪ ,‬פרלמוטר ופפאי‪.(2010 ,‬‬
‫לביא מצא שמה שמבדיל בין קולחים למים שפירים היא אמינות אספקתם‪ .‬החקלאים מרוויחים מהמעבר‬
‫ממים שפירים‪ .‬ככל שחקלאים ישתמשו ביותר קולחים ממי שפירים‪ ,‬יקטן הצורך של המדינה במפעלי התפלה‬
‫)ראה דיון בקיצוץ מכסות בחקלאות(‪.‬‬
‫במסגרת ההתייחסות לשינויי האקלים הצפויים יש מקום לרוויזיה כוללת של הגידולים החקלאים ומעבר לסוגי‬
‫גידולים שיכולים להסתגל הן לתנאי האקלים הצפויים והן למנות מים קטנות יותר‪ .‬צפוי כי הדרישה למים‬
‫להשקייה תעלה ב‪ 22%-‬בעקבות שינויי האקלים הצפויים )התחממות(‪ .‬יהיה גם צורך לבחון את היצוא‬
‫החקלאי מבחינה כלכלית של יצוא מים וירטואליים‪.‬‬
‫ב( תכניות היערכות בעולם‬
‫בחלקים העוסקים במים בתכניות ההיערכות שנבדקו אין התייחסות ישירה לחקלאות והיא מוזכרת ב‪2-‬‬
‫הקשרים‪ :‬יעילות השקייה חקלאית והצורך בטיפוח גידולים חסכניים במים – שתיהן אסטרטגיות של ‪No‬‬
‫‪.Regret‬‬
‫ג( דעת מומחים‬
‫בוועדות החקירה למשק המים )ארלוזורוב‪ ;2009 ,‬ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪ (2010 ,‬צוטטו מומחים רבים שסברו‬
‫שמדיניות נציבי המים השונים שסברו שיש להעניק מים מסובסדים לחקלאות היא האחראית לגרעון הגדול‬
‫במאגרי המים בישראל‪ .‬מזור )‪ (2009‬מציין שיצוא חקלאי של מים מתאפשר רק בשל אספקת מים במחיר‬
‫מסובסד‪ .‬גם בן שבת ומזור מתנגדים לסבסוד זה‪ ,‬והרס המשאב )בן שבת‪ ;2005 ,‬מזור‪ .(2005 ,‬להיערכות‬
‫של החקלאות למחסור ולכמות מים מופחתות במחיר גבוה יותר התייחסו איסר ובר אור )ועדת היגוי‪,‬‬
‫‪.(11.1.2012‬‬
‫בסקר המומחים נדרשו המומחים להתייחס לשתי אסטרטגיות ספציפיות בתחום החקלאות ולדרגן‪.‬‬
‫מערכות השקיה יעילות בחקלאות – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬עשרה דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‬
‫)‪ ,(2-1‬חמישה דרגו זאת ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושלושה ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬ארבעה עשר הצביעו על עדיפות‬
‫לביצוע השיטה בצפון‪ ,‬שלושה עשר במרכז וארבעה עשר בדרום הארץ‪ .‬ארבעה עשר סברו שיש לקיים זאת‬
‫תחת דרג ממשלתי ארצי‪ ,‬תשעה תחת דרג מקומי ושישה באמצעים ביתיים‪ .‬בטווח השנים ‪,2050-2020‬‬
‫עשרה מומחים סימנו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬ארבעה בעדיפות בינונית‪ ,‬וארבעה בעדיפות נמוכה‪.‬‬
‫כמחצית המשיבים תמכו באסטרטגיה זו‪.‬‬
‫הכנסת גידולים חקלאיים חסכוניים במים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬תשעה מומחים דרגו אסטרטגיה זו‬
‫בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬שבעה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ואחד ברמה נמוכה )‪] .(7-5‬אחד לא השיב[‪ .‬ארבעה עשר‬
‫סברו שהשיטה הכרחית בדרום הארץ‪ ,‬שלושה עשר במרכזה‪ ,‬ואחד עשר בצפונה‪ .‬חמישה עשר סברו שעל‬
‫הדרג הממשלתי‪-‬ארצי קיימת אחריות ליישום השיטה‪ ,‬שלושה חשבו שעל הדרג המקומי ושבעה שעל הדרג‬
‫הביתי‪ .‬בטווח השנים ‪ 2050-2020‬תשעה מומחים דרגו את האסטרטגיה בעדיפות גבוהה‪ ,‬חמישה בעדיפות‬
‫בינונית ושלושה בעדיפות נמוכה‪ .‬רק מחצית המשיבים דרגו שיטה זו ברמה גבוהה‪.‬‬
‫‪ .3‬צריכה בתעשייה‬
‫התעשייה צורכת כ‪ 120-‬מלמ"ש ב‪ 2010-‬מהם ‪ 90‬מלמ"ש מים שפירים ו‪ 30-‬מלמ"ק מים מליחים‪.‬‬
‫גם בעתיד תמשיך התעשייה לצרוך כ‪ 7%–5%-‬מכלל הצריכה השנתית של מים והיא עושה זאת ביעילות‬
‫ואף ממחזרת מים‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫‪ .4‬טבע ונחלים‬
‫משק המים וחוק המים וכן החלטות ממשלה מזהים את הטבע כצרכן מים מן המנין אבל במציאות הנחלים‪,‬‬
‫המעיינות‪ ,‬בתי גידול לחים ושלוליות חורף נפגעים משאיבת מים ומזיהום נחלים )ביין וחובריו‪ ;2010 ,‬רוזנטל‪,‬‬
‫פרלמוטר פפאי‪ .(2010 ,‬ב‪ 2000-‬החליטה הממשלה לראשונה על הקצאת ‪ 50‬מלמ"ש לנחלים וחוק המים‬
‫קבע ששמירה על ערכי טבע ונוף הוא אחד הייעודים למים‪ .‬בפועל הקצאת המים וטבע נותרה מצומצמת – כ‪-‬‬
‫‪ 10–7‬מלמ"ש בשנה )ביין וחובריו‪ ;2010 ,‬תכנית אב למשק המים ‪ .(2011‬הארגונים הירוקים דורשים להשיב‬
‫לנחלים מי מקור בלבד ואילו תכנית האב מקצה את המים לטבע בקצב איטי יחסי – ‪ 50‬מלמ"ק יושבו לנחלים‬
‫רק ב‪ 2050-‬וזאת למרות שרשות המים מכירה בחשיבותו‪ .‬זיהום הנחלים בשנת ‪ 2008‬בלבד נאמד ב‪90-‬‬
‫מיליון דולר וזאת בעקבות הזרמת ‪ 180‬מיליון מ"ק שפכים וקולחים לים‪ ,‬זאת בהנחה שהעלות הממוצעת של‬
‫מים בישראל היא ‪ 1/2‬דולר ל‪ 1-‬מ"ק )רוזנטל וארז‪.(2010 ,‬‬
‫ב( דעת מומחים‬
‫השבת מים לנחלים ושימור מערכות אקולוגיות לאורך נחלים מוזכרות על ידי גב )‪ (2011‬סקולטסקי‬
‫ופרלמוטר סבורים שיש לשחרר את כל המעיינות התפוסים לזרימה חופשית בבתי הגידול הטבעיים תוך מתן‬
‫פתרונות חלופיים לצרכנים‪ .‬יש להחזיק מפלסים גבוהים באקוויפרים ולהימנע ממדיניות "הליכה על הסף"‬
‫בשאיבת מים )סקוטלסקי ופרלמוטר‪ (2011 ,‬גם קשת רוצה בהעשרת האקוויפרים כדי שתהיה בהם קליחה‬
‫טבעית והדחת מלחים )קשת‪ ,‬ועדת היגוי ‪ (11.1.2012‬שוורץ )‪ (2005‬מציין את חשיבות החזרת פכפוך‬
‫המים לנחלים וזיידה קורא להשהות מים בנחלים )זיידה‪.(2005 ,‬‬
‫‪ VIII‬ניהול צריכה וביקוש בשעת חירום‬
‫א( אסטרטגיות מוצעות‬
‫תכניות לשעת חירום הן חלק בלתי נפרד מהיערכות במשק המים גם מסיבות של שינוי אקלים וגם מסיבות‬
‫אנושיות כגון תקלות במתקנים ובמערכות‪ ,‬ושיבושים העשויים לחול בעיתות מלחמה ופעולות טרור‪ ,‬והן חלק‬
‫חשוב בתכניות ההיערכות של ארצות אחרות‪ .‬בישראל בא הדבר לידי ביטוי בתכניות ורגולציה לטיפול במצבי‬
‫חירום‪ ,‬בהקצאת מכסות והפחתה בהן בשעת חירום וכן בהעברות מים בשעת חירום כולל יבוא מים‪.‬‬
‫‪ .1‬תכניות ורגולציה לטיפול במצבי חירום – מתן סמכויות לגופים שונים בנושאי בריאות‪ ,‬ביטחון‪ ,‬סביבה‬
‫וכו'‪ .‬שבעה מהדוחות שנסקרו דנים בסוגיה זו‪ .‬בתכנית האב של רשות המים )‪ (2011‬מוזכר כי קיימת תכנית‬
‫חירום שיצאה לאור ב‪] .2010-‬בידי המחברים לא הייתה גישה לתכנית זו[‪ .‬תכנית האב מציינת גם כי ביטחון‬
‫המים נתון ליישום אמצעים מנהליים – הקצבות‪ ,‬תקנות‪ ,‬וצווים‪ ,‬בשיתוף צה"ל ומקורות‪ .‬תכנית האב גם‬
‫מזכירה את נושא אמצעי הקיצון וההיערכות להם‪ .‬גישה מעניינת להיבטים של חירום מוצעת על‪-‬ידי רוזנטל‬
‫וארז )‪ .(2010‬לדידם יש לשמור על קיומם של מאגרים טבעיים ולטפל בביוב באמצעים פיזיים‬
‫ואדמיניסטרטיביים‪ .‬זה יבטיח מים זמינים בחירום‪ .‬הגישה המעניינת היא בכך שרוזנטל וארז מקנים לתמחיר‬
‫החדש של המים תכונות המסייעות לשמירה על מקורות המים לעת חירום )גם התקציב המוגדל מתמחיר‬
‫המים אמור לסייע בעת חירום(‪ .‬היבטים אחרים הקשורים לנושא חירום הם פיתוח מקורות חלופיים‪,‬‬
‫אסטרטגיית תיאום בין‪-‬ממשלתית ותכנית מגירה )שכבר קיימת( ברשות המים )ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪.(2010 ,‬‬
‫לאלה ניתן להוסיף את המונח של "גמישות משק המים" כאמצעי להתמודדות עם מצבי חירום )גולן‪-‬אנגלקו‪,‬‬
‫בר אור‪ .(2008 ,‬כמו כן‪ ,‬כל פעילות מניעתית בשגרת ניהול משק המים מסייעת להתמודדות עם מצבי חירום‬
‫)נתניהו‪ ,‬אסף‪ ,‬טל‪ .(2008 ,‬בהיבט של שיטפונות‪ ,‬סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות' )‪ (2011‬דנים בחשיבות של‬
‫הקצאת שטחים פתוחים הניתנים להצפה בחירום‪ .‬חוק הניקוז מקנה לשר החקלאות סמכויות חירום בנושא‬
‫של סחף קרקע ושיטפונות‪ .‬בהיבט של מחסור מים‪ ,‬חוק המים הכללי מאפשר לנציב המים סמכויות בכדי‬
‫להבטיח הספקת מים בעת חירום )גולדמן‪.(1996 ,‬‬
‫‪149‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫‪ .2‬מגבלות על שימוש במים ומכסות – פעילות של מדיניות והקצאה‪ .‬שבעה מהדוחות שנסקרו דנים בסוגיה‬
‫זו‪ .‬רשות המים )‪ (2011‬מצביעה על כך שניוד של מכסות קיים בחקלאות‪ ,‬באופן בו ישנה הגבלה על צריכה‬
‫של מים טבעיים ושיפור השימוש במים מלאכותיים‪ .‬גם רוזנטל וארז )‪ (2010‬מזכירים את נושא הקצאת המים‬
‫לחקלאות והמגבלות החלות עליה‪ .‬לראייתם‪ ,‬יש לבדוק הקצאה על סמך אחוזים ולא מכסות קבועות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הם טוענים כי בעת חירום יש להגביל גם את האזרח בשימוש הצריכה הביתית‪ .‬זו גישה חדשנית‪ ,‬מכיוון‬
‫שהצרכן הביתי נחשב כצרכן "קשיח"‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬מדובר על עוד גישה חדשנית – גם ערכי טבע‬
‫וסביבה זקוקים למכסות מים )על פי חוק( וגם הטבע הופך להיות צרכן לגיטימי )סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות'‪,‬‬
‫‪ ,(2011‬של ‪ 50‬מלמ"ק לשנה )ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪ .(2010 ,‬יחד עם זאת‪ ,‬רוב הדיון מתמקד בצרכן החקלאי‪,‬‬
‫התעשייתי והביתי‪ .‬ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו )‪ (2010‬דנים בהרחבה בנושאים הכמותיים‪ ,‬הכלכליים והחוקיים‪ .‬הם‬
‫מזכירים כי ישנו מס – תשלום על חריגה בשימוש במים מעל המכסות בסקטור החקלאי ובזה התעשייתי‪ .‬מס‬
‫זה הוא בסמכות רשות המים‪ .‬נושא מעניין אחר הוא שהחקלאים במושבים יכולים להעביר מכסות מים ממשק‬
‫למשק‪ .‬לעומתם‪ ,‬חקלאים פרטיים כבולים איש למכסה שהוקצבה לו‪ ,‬ואין בידם את הגמישות הקיימת‬
‫במושבים‪ .‬בהיבט זה חשוב לציין שחוק ההתיישבות אוסר על העברה של מכסות מים חקלאיות מצד אחד‬
‫לאחר‪ ,‬כולל את ההקצאה הפנימית בישוב החקלאי עצמו )גולדמן‪ .(1996 ,‬בעבר‪ ,‬לפי חוק המים‪ ,‬המגזר‬
‫העירוני לא היה מוגבל במכסות‪ .‬כיום‪ ,‬בתקופת חירום‪ ,‬גם המגזר העירוני מוגבל בהשקיית גינות )חוק המים‬
‫מגן על המגזר העירוני למעט בעת חירום(‪.‬‬
‫שימוש בסקטור החקלאי כמספק מים בשעת חירום )‪ (Buffer‬נידונה ב‪ 5-‬דוחות שנסקרו בעבודה זו‪ .‬לעתים‬
‫שימוש בפעולה זו נכלל בתכנית חירום אד הוק )רשות המים‪ (2011 ,‬גולדמן מציין שבעת חירום לנציב המים‬
‫הסמכות להפחית הפקה של מים ואף לצמצמה באופן מהותי )גולדמן‪ (1996 ,‬נושא זה יושם בכל הקשור‬
‫לנושא הגינון ברשויות המקומיות כאשר ניתנו הנחיות מומלצות להשקייה בגינון הציבורי )נציבות המים‪,‬‬
‫‪.(2006‬‬
‫עוד היבט הקשור להקצאות מים הוא נושא הפקת המים – בידי רשות המים הסמכות לתת רשיונות להקצאת‬
‫הפקה והיטלי הפקה – בהתאם לערך נדירות המים במקורותיהם )ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו‪ .(2010 ,‬אי לכך‪,‬‬
‫לרשות המים תפקיד חשוב הן בנושא ניהול הביקוש – על ידי מתן היטלים‪ ,‬והן על ידי ניהול ההיצע – הצורך‬
‫במתן רשיונות והיטלי הפקה‪ .‬בשוליים‪ ,‬גם משרד הבריאות יכול להגביל הרשאות של החדרת מים בקידוחים‬
‫קיימים )נתניהו‪ ,‬אסף וטל‪ .(2008 ,‬לנושאי המכסות ערך חשוב בחיסכון במים – נציבות המים )‪ (2006‬דנה‬
‫ביעדים בהם רמת הצריכה לנפש תהיה ‪ 110‬מ"ק שנתי ב‪ 2010-‬ו‪ 115-‬מ"ק שנתי לנפש ב‪ .2020-‬יעדים‬
‫אלה יאפשרו חיסכון של ‪ 260‬מלש"ח שנתי ב‪ 2010-‬ו‪ 460-‬מלש"ח ב‪ .2020-‬לשם כך יש להנהיג מגבלות על‬
‫רחיצת רכב‪ ,‬מכסות לחקלאות וכו'‪.‬‬
‫‪ .3‬העברת מים בעת חירום ויבוא מים – שינוע של מים ממקורות של "שפע" ליעדי מחסור‪ .‬ארבעה מתוך‬
‫הדוחות שנסקרו דנים בנושא זה‪ .‬רשות המים )‪ (2011‬דנה בהיבט זה כדבר הכרוך בהפרש ההיצע לביקוש‬
‫אשר נידון בהרחבה בתכנית החירום‪ .‬ההיקף תלוי‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בהתקדמות הקמת מפעלי ההתפלה והתכנון הוא‬
‫קצר‪-‬ארוך טווח‪ .‬באופן כללי‪ ,‬נציב המים יכול לנקוט באמצעים מגוונים בעת חירום‪ ,‬הכוללים גם יבוא )גולדמן‪,‬‬
‫‪ .(1996‬רוזנטל וארז )‪ (2010‬דנים ביישומיות ובטכנולוגיות הקיימות ליבוא מים‪ ,‬כולל טיפול במים במתקני‬
‫הקצה‪ .‬לפי חישוביהם מדובר בעשרות מיליוני דולר למאה מלמ"ק מיובא‪ ,‬כאשר המחיר הסביבתי נמוך יותר‪,‬‬
‫אבל המחיר הביטחוני גבוה יותר – כלומר תלות בגורמים אחרים‪ .‬הטכנולוגיות המקובלות הן בהובלה ימית‪,‬‬
‫ואף בצינורות גמישים העוברים דרך הים‪ .‬מדובר באסטרטגיה של טווח זמן בינוני‪-‬ארוך‪ ,‬עם חשש מתנודות‬
‫מחירים ושינוי בעלויות )הובלה ימית אל מול צינורות גמישים(‪ .‬ביין‪ ,‬אבנימלך וכסלו )‪ (2010‬אף דנים בבנק‬
‫מים אזורי של המזה"ת‪ .‬כאן מדובר במדיניות חוץ‪ ,‬יציבות של הספקת מים‪ ,‬עלויות של הולכת )הזרמת(‬
‫המים ומערכות החיבור למערכת ההובלה הארצית‪ .‬גם הם מציינים טכנולוגיות כדוברות וצינורות גמישים‬
‫‪150‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫כדרכים אותן יש לבחון‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם מציעים לבדוק את המקור הטורקי להספקת מים )מדיניות חוץ(‪ ,‬היבטים‬
‫של עלויות וכן זיהום הכרוך בהובלה‪/‬ייבוא של מים )למשל‪ ,‬מתקני קצה לטיפול במים(‪.‬‬
‫ב( תכניות היערכות מהעולם‬
‫תכניות היערכות שונות כוללות אמצעים ושיטות שונות להיערכות לשעת חירום‪ .‬הראשון שבהם הן תכנית‬
‫ורגולציה לטיפול במצבי חירום וקיצון‪ .‬ב‪ 13-‬מ‪ 15-‬התכניות שנסקרו יש תכניות שעת חירום לאירועי קיצון של‬
‫בצורת ושיטפונות‪ .‬תכניות אלו קובעות גם אמצעים נוספים כקביעת מכסות והפחתה בהקצאות מים‪ ,‬העברות‬
‫מים מאזור לאזור ויבוא מים‪.‬‬
‫ג( דעת מומחים‬
‫שני מיטיב לנסח את מדיניות רשות המים‪" :‬יש לנו הקצאות לכמויות )מים( שניקח מתוך כל אוגר וכמויות‬
‫שנקצה לחקלאות‪ .‬בזמן בצורת אנו יכולים להוריד את המפלס באקוויפרים ולהוריד את מכסת המים‬
‫לחקלאות‪ .‬זה מה שנתן את הבסיס לתכנון של משק המים‪ .‬כל עוד שלא עשו התפלה ולא העלו את מחיר‬
‫המים לחקלאות המשיכו לשאוב שאיבת יתר מהאקוויפר" )שני‪.(2009 ,‬‬
‫בסקר המומחים נתבקשו המומחים לדרג ‪ 3‬שיטות מדיניות לניהול סיכונים‪ ,‬והפחתה בהקצאות מים‪ ,‬ויבוא‬
‫מים‪.‬‬
‫מדיניות לניהול סיכונים – שעת חירום – מתחיל מטווח השנים ‪) 2050-2020‬סוגיות טכניות(‪ .‬שבעה‬
‫מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬שבעה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושלושה ברמה נמוכה )‪.(7-5‬‬
‫]אחד לא השיב[‪ .‬ארבעה עשר סברו שיש לנקוט בשיטה זו בצפון‪ ,‬מרכז ובדרום הארץ‪ .‬שבעה עשר שמו דגש‬
‫על יישום ברמה ממשלתית‪-‬ארצית‪ ,‬אחד עשר – רמה מקומית‪ ,‬שנים – רמה ביתית‪ .‬אין עדיפות בולטת‬
‫לשיטה זו‪.‬‬
‫הפחתה בהקצאות מים ומכסות – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬שני מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות‬
‫גבוהה )‪ ,(2-1‬שמונה ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושבעה ברמה נמוכה )‪] .(7-5‬אחד לא השיב[‪ .‬שנים עשר מומחים‬
‫סימנו את צפונה‪ ,‬מרכזה ודרומה של ישראל כמתאימים ליישום הנושא‪ .‬חמישה עשר סימנו את הדרג‬
‫הממשלתי‪-‬ארצי ליישום הנושא‪ ,‬ארבעה את הדרג המקומי‪ ,‬ואחד את הביתי‪ .‬בטווח השנים ‪,2050-2020‬‬
‫מומחה אחד סימן אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה‪ ,‬חמישה בעדיפות בינונית‪ ,‬ותשעה בעדיפות נמוכה‪] .‬שניים‬
‫לא השיבו[‪ .‬אסטרטגיה זו נחשבת כאמצעי בעל עדיפות נמוכה במיוחד‪.‬‬
‫ייבוא מים – בטווח השנים ‪ 2019-2011‬חמישה מומחים דרגו אסטרטגיה זו בעדיפות גבוהה )‪ ,(2-1‬אין‬
‫מומחים שדרגו זאת ברמה בינונית )‪ (4-3‬ושלושה עשר ברמה נמוכה )‪ .(7-5‬ארבעה סברו שיש לייבא מים‬
‫לצפון ומרכז ישראל‪ ,‬וחמישה לדרומה‪ .‬שנים עשר מומחים סברו שיש לטפל בכך ברמה הממשלתית‪-‬ארצית‪,‬‬
‫אחד ברמה המקומית ו‪ 0-‬ברמה הביתית‪ .‬בטווח השנים ‪ ,2050-2020‬התוצאות זהות לטווח השנים ‪2019-‬‬
‫‪ .2011‬עדיפות השיטה נמוכה במיוחד‪.‬‬
‫ד( המלצות ודרכי פעולה‪ ,‬סדרי עדיפויות‪ ,‬כלים כלכליים חוקיים ותכנוניים‬
‫ניהול הצריכה מצוי בסעיפי תקציב שונים של תכנית האב למים ובמיוחד בתכנית ההשקעות לאספקת מים‬
‫ופיתוח המערכת הארצית )‪ 4.335‬מלש"ח ל‪ 6.660 ,2014–2010-‬מלש"ח לשנים ‪) (2019–2015‬תכנית אב‬
‫למשק המים ‪ (2011‬גם סעיפים תקציביים כחיסכון שייכים לניהול הצריכה‪.‬‬
‫ניהול צריכה עצמו אינו מוגדר כאסטרטגיה לניהול משק המים אבל אסטרטגיות שונות במסגרת ניהול‬
‫הצריכה מספקות אמצעים לתיעדוף שיטות שונות‪ .‬תכניות לשעת חירום וניהול סיכונים מוגדרות כאסטרטגיה‬
‫‪151‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫רכה של מניעת השפעות שליליות על משק המים‪ .‬לתכניות לשעת חירום יש יתרון שהן הפיכות‬
‫)‪ (Reversible‬וזה נכון גם לאסטרטגיות מסוימות לניהול סיכוני בצורת ושיטפונות‪ .‬לאחרונות יש גם שולי‬
‫בטיחות )‪ (safety margins‬כאשר בתוספת עלות לא גבוהה ניתן לצמצם את ההשפעות השליליות של‬
‫סיכונים אלה‪ .‬גם הקצאת מכסות ומגבלות על שימוש במים הן אסטרטגיות הפיכות‪ .‬העברות מים בעת חירום‬
‫גם הן אסטרטגיות הפיכות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יבוא מים עשוי להיות אסטרטגיה של ‪ Low Regret‬ואף ‪High‬‬
‫‪ Regret‬גם משום עלות כלכלית ואי‪-‬ודאות פוליטית )‪.(Hallegatte, 2009; Fernandez, 2011‬‬
‫חסמים‪ ,‬בעיות ופערי ידע‬
‫חסמים ופערי ידע נידונו בסעיף הנפרד שהוקדש לצמצום פחת והגברת החיסכון במיגזר הביתי‪.‬‬
‫בתחום החקלאות יש צורך בהגברת המחקר על התאדות וצמצומה וכן צמצום פחת במים‪ .‬הגברת השימוש‬
‫במים מושבים‪ ,‬והמרתם במים שפירים כבר הוזכרה כמדיניות מועדפת ונזכרו חסמים למדיניות זו‪ .‬שמירת‬
‫מפלסים גבוהים כדי להשיב מים לנחלים גם היא צריכה לקבל תיעדוף יותר גבוה במדיניות‪.‬‬
‫ה( המלצות על אסטרטגיות מועדפות‬
‫‪ .1‬צמצום "מנת הברזל" של מים שפירים לחקלאות והגדלת המים המושבים ברמת תקן ועדת ענבר ואף‬
‫למעלה מכך כדי להגביר את אמינות אספקת המים לחקלאות )‪ 250–200‬מלמ"ק מים שפירים והיתר‬
‫מושבים(‪.‬‬
‫‪ .2‬השבת מים טבעיים לנחלים ע"י החזרת נביעה טבעית בקצב של ‪ 50–30‬מלמ"ק לחומש‪.‬‬
‫‪ IX‬סיכום ומסקנות‬
‫כל מאמץ להיערך לשינויים במשק המים בין שהם מיוחסים לאקלים או לגורמים אנתרופוגנים נמצא בסכנה‬
‫של הערכת‪-‬חסר או הערכת יתר הצורכת משאבים מתחומים אחרים בהם הם נחוצים יותר‪ .‬מכאן הצורך‬
‫לערב את כל הסקטורים בחברה ואת כל הרשויות כדי לקבל את התשומה המירבית והמאוזנת לקבלת‬
‫החלטות‪ .‬היערכות צריכה להיעשות גם באופן אנכי )‪ (Top Down‬ואופקית‪ ,‬ובגלל גורמי אי‪-‬הוודאות יש‬
‫לקבוע מנגנונים קבועים לעריכת רביזיה בתכניות ולכוונן מחדש )‪.(calibration‬‬
‫עוד רצוי לאמץ שיטות ואסטרטגיות שונות לניהול משק המים במוסדות‪ ,‬במדיניות קיימת ותחיקה קיימת‬
‫)‪ (mainstreaming‬המבטיחה סיכוי רב יותר למימושן‪.‬‬
‫בישראל חלו שינויים רבים במדיניות ההיערכות וההתמודדות עם המחסור במים בשני העשורים האחרונים‪.‬‬
‫מדגש בלעדי על אספקת היצע מים )בכל מחיר( לשינוי מדיניות בתחום הביקוש והצריכה וניסיון לטפח‬
‫מדיניות של חיסכון במים‪ ,‬אבל הנהגת מדיניות זו אינה שיטתית ואינה מיושמת לאורך זמן‪.‬‬
‫שינוי פרדיגמטי חל בכל הקשור לניהול נגר עילי – מתפישתו כמקור לנזק שיש לסלקו במהירות מפני השטח‪,‬‬
‫לראייתו כמשאב שיש לנצלו‪ .‬גם באימוץ שיטה זו חסרה מדיניות עקבית ויציבה‪ ,‬קצב אימוץ האסטרטגיות‬
‫השונות איטי ונתקל במחסומים ביורוקרטים‪.‬‬
‫השיטה שקיבלו תיעדוף בדוח זה הן כולן שיטות המאופיינות ב‪ ,No Regret-‬כלומר שכדאי לאמצן בכל מקרה‬
‫משום שהתועלות שלהן למשק גדולות גם אם לא חלים שינויי אקלים‪ ,‬כגון כל מכשירי המחקר‪ ,‬ההסברה‬
‫והעלאת מודעות שאינם מקבלים מקום מרכזי בתכניות ההיערכות בהווה‪.‬‬
‫חיסכון על מגוון שיטותיו מוזכר בתכניות ההיערכות של ישראל אבל אין לו עדיפות גבוהה בתיקצוב‪.‬‬
‫משום שזוהי הדרך הזולה ביותר לייצור מים חדשים‪ ,‬משק המים מפסיד כמויות ניכרות של מים כל שנה ע"י‬
‫אי‪-‬מתן קדימות לחיסכון וצמצום דלף‪.‬‬
‫הטיפול בשפכים מקבל עדיפות בתכניות ההיערכות של ישראל עם ליקויים הקשורים לסינרגיה של הטיפול‬
‫בשפכים עם מיטיגציה‪ .‬יש לתקן היבט זה של מדיניות‪ .‬מניעת זיהום מים וטיוב בארות‪ ,‬למרות עלותו הגבוהה‬
‫צריך לקבל תיעדוף גבוה יותר במדיניות הקיימת משום התועלות שלו של שיפור איכות המים באקוויפר החוף‬
‫‪152‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫והגדלת כושר הספקת המים הארצית‪ .‬אקוויפר החוף הוא האוגר הגדול ביותר בישראל והינו "מחסן מים"‬
‫לשעת חירום שיש לשמרו‪ ,‬כמעט בכל מחיר‪.‬‬
‫התועלות מאימוץ תר"מ‪ ,‬איסוף מי גשמים מפני השטח מוזכרות בתכניות ההיערכות של ישראל אבל אינן‬
‫מקבלות עדיפות ואין לחץ לממשן בעיקר משום שכל השיטות האחרונות מייצרות מים בכמויות קטנות יחסית‬
‫וזאת לעומת השיטה המקבלת עדיפות בישראל שהיא התפלת מי ים‪ ,‬שיטה שהיא ‪ High Regret‬ובעלת‬
‫עלויות גבוהות וגם סביבתיות‪ .‬הרשויות בישראל נותנות תיעדוף להתפלה והשבת קולחים בעיקר תודות‬
‫לאמינות אספקתם והכמות הגדולה המיוצרת ואין התחשבות מספקת בעלויות הגבוהות של אסטרטגיות אלה‬
‫שחלקן אינו מוכנס למחיר הסופי של המים המיוצרים‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬ההמלצות בנושא התפלת מי ים בתחום המים מנוגדות להמלצות של תחום הגיאו‪-‬אסטרטגיה בדו"ח‬
‫זה הקוראות להגברת ההתפלה משום ההתייחסות למחסור במים כאל איום אסטרטגי‪ .‬הדגש בהמלצות‬
‫המועדפות של תחום המים מקנה חשיבות רבה יותר להשוואת אסטרטגית התפלת מי ים אל מול‬
‫אסטרטגיות אחרות שתועלתן עולה על עלותן והן מצויות במסגרת החלטות הממשלה על מדיניות בת קיימא‬
‫בניצול משאבי המדינה‪ .‬יסוד "החרטה הגבוהה" )‪ (High Regret‬עולה בחשיבותו ככל שכמות המים‬
‫המותפלת גדולה יותר ולכן החשיבות היחסית של אסטרטגיות חלופיות עולה גם היא‪.‬‬
‫האסטרטגיות המומלצות כאן ברובן מייצרות כמויות יחסית מצומצמות של מים חדשים אבל עלותן והקיימות‬
‫שלהן הופכת אותן לסבירה ורציונלית ואימוץ של כולן או רובן יכולה לייצר למשק כמות של כ‪600–500-‬‬
‫מלמ"ק מים חדשים עד ‪ ,2020‬כמות החוסכת בהקמת מתקני התפלת מי ים )זהו אומדן שמרני הלוקח‬
‫בחשבון את האיטיות במימוש אסטרטגיות אלה(‪.‬‬
‫בהתאמה לסדר השיטות בעלות התיעדוף הגבוה‪ ,‬כמויות המים שניתן לייצר מ‪ 2013-‬עד ‪ 2020‬הן‪:‬‬
‫‪ (1‬חינוך‪ ,‬הסברה והעלאת מודעות‪:‬‬
‫עלות‪ 30 :‬אגורות ל‪ 1-‬מ"ק;‬
‫תועלת‪ 13 :‬מ"ק לנפש;‬
‫סה"כ‪ 150-100 :‬מלמ"ק‪.‬‬
‫‪ (2‬שימוש באמצעים חסכוניים במים‪:‬‬
‫עלות‪ 1.9 :‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק;‬
‫תועלת‪ :‬חיסכון של ‪;20-30%‬‬
‫סה"כ‪ 150-100 :‬מלמ"ק‪.‬‬
‫‪ (3‬ניהול דלף והחלפת צנרת‪:‬‬
‫עלות‪ 1.9 :‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק;‬
‫תועלת‪ 5 :‬מ"ק מים לנפש;‬
‫סה"כ‪ 100 :‬מלמ"ק‬
‫‪ (4‬טיפול בשפכים‪:‬‬
‫עלות‪ 2.7 :‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק‬
‫תועלת‪ :‬אין הערכה כספית‬
‫סה"כ‪ 100 :‬מלמ"ק‪.‬‬
‫‪ (5‬תר"מ‪ ,‬הגנה על תשתיות‪:‬‬
‫עלות‪ :‬משתנה;‬
‫תועלת‪ :‬הגבלת היצע ב‪ 90-‬מלמ"ק;‬
‫סה"כ‪ 90 :‬מלמ"ק‪.‬‬
‫‪ (6‬איסוף מי גשמים מפני השטח ואגני הקוות קטנים‪:‬‬
‫עלות‪ :‬זהה לעלות ניקוז;‬
‫תועלת‪ 1.2 :‬מ"ק מים לנפש;‬
‫סה"כ‪ 150-100 :‬מלמ"ק‪.‬‬
‫סה"כ ייצור מים ‪ 690-540 – 2020-2013‬מלמ"ק‬
‫‪153‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫לוח ‪ 1‬מסכם את כל האסטרטגיות לפי סדר עדיפותן‪:‬‬
‫‪154‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫‪155‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫‪156‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫‪157‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫נספח א‪ :2.‬שאלון לבעלי עניין‬
‫השאלון הבא נועד לבדוק את האסטרטגיות הרצויות של הסתגלות משק המים בישראל‪.‬‬
‫השאלון מופנה לבעלי עניין במשק המים מהקהילה המדעית באוניברסיטאות ומכללות‪ ,‬מהמגזר הציבורי‬
‫והממשלתי‪ ,‬מ‪ N.G.Os-‬וממגזר היועצים הפרטיים‪.‬‬
‫השאלון מבקש לבחון את התאמת האסטרטגיות השונות לפרקי זמן שונים בעתיד‪:‬‬
‫העתיד הקרוב )עד ‪ ,(2019‬עתיד בינוני )‪.(2050–2020‬‬
‫סולמות הדירוג נעים בין ‪ 1‬ל‪7.-‬‬
‫‪ – 1‬זוהי האסטרטגיה הרצויה ביותר ו‪ – 7-‬הפחות רצויה‪.‬‬
‫נתוני השאלון אנונימיים‪ .‬יש לבחור רק באסטרטגיות המתאימות לישראל‪ ,‬בטווחי זמן שונים‪.‬‬
‫סיכומי השאלונים יוצגו בפני המשרד להגנת הסביבה כמסמך מומלץ לאימוץ במשק המים בישראל‪.‬‬
‫נודה לך מאוד על שיתוף הפעולה‪.‬‬
‫איור ‪ 1‬מדגים את האסטרטגיות השונות לניהול משק המים עפ"י פרמטרים שונים‪ ,‬בעמ' ‪ 2‬מופיע הסבר‬
‫והגדרות לאיור ‪ ,1‬ואחר כך מופיעים השאלונים לתקופות עתיד שונות‪.‬‬
‫נ‪ .‬קליאוט‬
‫ראש תחום מים‬
‫מרכז ידע לשינויי אקלים בישראל‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫‪158‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫אסטרטגיות עיקריות להתמודדות והיערכות של משק המים‬
‫לשינויים )אקלימיים ואנתרופוגניים( בישראל‬
‫איור ‪ 1‬מציג אסטרטגיות ושיטות להתמודדות עם לחצים על משאבי המים בישראל שהינם תוצאה משולבת‬
‫של גורמים אנושיים כגון גידול באוכלוסין ובצריכה וכן שינויי אקלים‪.‬‬
‫בטור הראשון מופיעות אסטרטגיות שנועדו לסלק ולהמעיט גורמי יסוד של אי‪-‬ודאות במשק המים‪ ,‬הקרויות‬
‫אסטרטגיות של "אין חרטה" )"‪) ("No Regret‬ציר ג'(‪ .‬מדובר באסטרטגיות שיש להן יתרונות למשק המים‬
‫גם בהיעדר השפעות של תמורות אקלימיות‪ .‬ציר א' מצביע על כך שהתועלות מאסטרטגיות אלו הן‬
‫מכסימליות‪ ,‬הן מצמצמות מאוד ואף )ציר ב'( מסלקות פגיעות לשינויים במשאבי המים ע"י אימוץ‬
‫אסטרטגיות המבטיחות שימור משאבי מים )‪.(Burton, 1996; Fernandez, 2011‬‬
‫אסטרטגיות מסוימות המסומנות בחץ המופנה לטור השני‪ ,‬של בניית יכולות‪ ,‬עשויות להיכלל גם בקטגוריה‬
‫זו של אסטרטגיות‪.‬‬
‫הטור השני מציג בניית יכולות להתמודדות עם שינויים במשק המים‪ .‬מדובר בשיטות המחזקות יכולות‬
‫להתמודדות עם שינויים במשק המים הנוטות לציר של "אין חרטה"‪ .‬הן מצמצמות פגיעות והתועלות מהן‬
‫גבוהות למדי‪ .‬השיטות כוללות חינוך‪ ,‬חקיקה ותקנות‪ ,‬מערכות מוסדיות מיוחדות להסתגלות במשק המים‪,‬‬
‫ומערכות התראה לאירוע מזג האוויר‪ .‬אלה נחשבות כפעולות מניעה "רכות" )‪.(Soft‬‬
‫הטור השלישי מתייחס לאסטרטגיות יותר אגרסיביות כלפי שינויים החלים במשאבי מים‪.‬‬
‫האסטרטגיות הן אסטרטגיות רגישות לאי‪-‬ודאות והן נעות על ציר אי‪-‬הוודאות בין חרטה נמוכה וגבוהה‬
‫וזאת משום העלות הכרוכה באימוצן ואי‪-‬ודאות לגבי התועלות הנובעות מאימוצו‪.‬‬
‫יחד עם זאת מדובר באסטרטגיות שכיחות של מניעת השפעות שליליות במשק המים כתוצאה משילוב‬
‫גורמים )‪ .(Prevent-effects‬רוב האסטרטגיות הן מהסוג של הסתגלות "קשה" )‪ (Hard‬המבוצעות‬
‫בתשתיות ובעזרת טכנולוגיה והשקעות כספיות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬התאמת מערכות ניקוז‪ ,‬הגנת חופים מפני‬
‫שיטפונות‪ ,‬העברות מים מאזור לאזור ויבוא מים‪ .‬שימוש במים אפורים ושימוש במי‪-‬קולחין וכן התקנת‬
‫מערכות השקיה יעילות בחקלאות‪ .‬שילוב של פעולות מיתון והסתגלות מבוצע ברוב תכניות ההסתגלות‬
‫בעולם ויש תועלת רבה וחרטה נמוכה יחסית משום שהוא מאפשר צמצום בפליטה גזי חממה ביחד עם‬
‫הסתגלות לשינויים הצפויים במשק המים‪ .‬אצירה‪ ,‬אגירה והחדרה של מי שיטפונות גם היא צורת הסתגלות‬
‫הנוטה לצד הנמוך יותר בציר החרטה משום שהתועלות שלה גבוהות יחסית‪.‬‬
‫בטור הרביעי ממוקמות שיטות הסתגלות ומניעה שהן "קשות" מבחינת מניעתן‪ .‬הן מוגדרות כאסטרטגיות‬
‫של "‪ "High Regret‬בגלל רגישותן הגבוהה לאי‪-‬ודאות‪ ,‬משום שהן מופעלות כאשר הפגיעות של מקורות‬
‫המים גבוהה והתועלות שלהן עשויות להשתנות לאור שינויי אקלים ושינויים אנתרופוגנים‪ .‬נכללות בקבוצה‬
‫זו בניית מפעלי התפלה‪ ,‬בניית מאגרים וסכרים‪ ,‬הסגה והגנה של תשתיות‪ ,‬ואף מפעלים הידרו‪-‬אלקטריים‬
‫הנשענים על כמויות גדולות של מים )ישים בעולם יותר מאשר בישראל(‪.‬‬
‫ב‪ 2-‬הטורים האחרונים יש צורך להתייחס למימוש האסטרטגיות באזורים שונים בארץ ובדרגי השלטון‬
‫השונים‪.‬‬
‫מיון אסטרטגיות של הסתגלות על פי הפרמטרים המוזכרים לעיל מאפשר לשקול ולהשוות אסטרטגיות‬
‫שונות ולהסתייע בהן כדי לעשות רביזיה תקופתית בשיטות ההתמודדות המאומצות ואף לשנותן‬
‫)‪ (Reversible/Flexible‬עם השתנות תנאי אי‪-‬הוודאות לגבי זמינות משאבי המים ואיכותם‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫אסטרטגיות עיקריות להתמודדות והיערכות של משק המים לשינויים‬
‫‪I‬‬
‫סלק גורמי יסוד לאי‪-‬ודאות‬
‫לגבי משאבי מים‬
‫‪II‬‬
‫בנה יכולות להתמודדות‬
‫עם שינויים במשק המים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫ניקוי בארות ומי תהום מזיהום ומהמלחה‬
‫הפחתת דלף מצנרת מים שפירים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מדיניות לניהול סיכונים לשע"ח‬
‫חקיקה ותקנות‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫הפחתת דלף מצנרת שפכים וקולחים‬
‫הכנסת גידולים חקלאים חסכוניים במים‬
‫←‬
‫ניטור ואיסוף מידע ותחזיות‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫תקציבים והשקעות‬
‫אמצעים מבוססי שוק‬
‫הפצת מידע לציבור‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫חסכון ויעילות בשימוש במים‬
‫טיפול בשפכים‬
‫בטיחות מערכות מים‬
‫תכנון שימושי קרקע רגיש למים‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫ביטוח‬
‫חינוך‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫→‬
‫→‬
‫←‬
‫→‬
‫"אין חרטה"‬
‫"‪"No regret‬‬
‫‪III‬‬
‫ניהול סיכונים אקלימיים‬
‫ואחרים במשק המים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫התאמת מערכות ניקוז‬
‫אצירה אגירה והחדרת‬
‫שיטפונות‬
‫הפחתה בהקצאות מים ומכסות‬
‫העברות מים שפירים וקולחים‬
‫חיפוש ושימוש במקורות מים‬
‫חלופיים כולל אקוויפרים שוליים‬
‫יבוא מים‬
‫שימוש במים אפורים‬
‫טיהור ושימוש במי קולחים‬
‫התפלת מים מליחים‬
‫איסוף מי גשמים מגגות‬
‫מערכות השקיה יעילות בחקלאות‬
‫זריעת עננים‬
‫‪.1‬‬
‫מי ‪.2‬‬
‫מפעלי התפלה של מי ים‪.‬‬
‫בניית מאגרים וסכרים כולל‬
‫חיפוי להקטנת התאיידות‬
‫"חרטה נמוכה"‬
‫"‪"Low regret‬‬
‫אין כל רגישות לאי‪-‬ודאות‬
‫ציר ג'‬
‫ציר רגישות לאי‪-‬ודאות לגבי הצע מקורות המים‬
‫פגיעות נמוכה של משאבי מים‬
‫ציר ב'‬
‫‪100‬‬
‫תועלות גבוהות‬
‫ציר א'‬
‫‪IV‬‬
‫התמודדות עם השפעות‬
‫שינויי אקלים‬
‫ציר רמות פגיעות והשפעות אקלימיות ואחרות‬
‫על משאבי מים‬
‫" חרטה גבוהה"‬
‫"‪"High regret‬‬
‫רגישות גבוהה לאי‪-‬ודאות‬
‫פגיעות גבוהה של מקורות מים‬
‫תועלות במקרה שלא יהיו שינויי אקלים או תהיינה השפעות שונות לשינויי אקלים‬
‫איור ‪ 1‬מסגרת מושגית להסתגלות משק המים למחסור במים מסיבות אנתרופוגניות ושינויי אקלים על פי ‪(1996) Burton ,(2011) Fernandez‬‬
‫‪160‬‬
‫‪0‬‬
‫תועלות אפסיות‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫רקע ספרותי לשאלון‬
‫אסטרטגיות הסתגלות של משק המים – טווח קצר ‪2019–2011‬‬
‫*‬
‫מגמות יסוד עפ"י המידע הקיים‬
‫זהו חומר רקע לשאלון לכל מי שמבקש מידע על טווח הזמן שלגביו נשאלות השאלות‪.‬‬
‫טמפרטורה‬
‫עליה בהתחממות בכל העונות‪ :‬התרבות אירועים בהם עולה עומס החום לערכים אבסולוטיים גבוהים‪,‬‬
‫עליה ממוצעת של טמפרטורת קיץ בשיעור ‪ 0.4°C‬לעשור ועליה בטמפרטורה ממוצעת בחורף של‬
‫‪ 0.3°C‬בעשור‪.‬‬
‫התאדות‬
‫מינימום ‪ 2.44‬מ"מ ליום; התאדות ממאגרים וגופי מים גדולים‪ .‬בין ‪ 35%‬ל‪ 50%-‬מאובדן המים נגרם‬
‫מהתאדות‪.‬‬
‫משקעים‬
‫ירידה של ‪ 7‬מ"מ במשקעים לכל עשור‪ ,‬צפויה בכל אגן הים התיכון‪ .‬המגמה הנוכחית מצביעה על‬
‫ירידה שנתית ממוצעת בכמויות המשקעים ברוב אזורי הארץ של ‪ 5%–2%‬ובאזורים ההרריים זה עשוי‬
‫להגיע ל‪ 10-‬אחוז‪.‬‬
‫בצפון הארץ ירידה בעובי המשקעים באגן ההיקוות של הכנרת‪ .‬במרכז הארץ אין כרגע מגמה מובהקת‬
‫)או יתכן וקיימת עליה מזערית( ואלו בדרום הארץ ירידה מובהקת במשקעים של ‪ 3.7%‬לכל עשור‪.‬‬
‫סביר להניח שירידה של ‪ 1.1-3.7%‬בכמות המשקעים לכל עשור תימשך‪ .‬צפויה עליה באי‪-‬הוודאות‬
‫לגבי משקעים ועלייה בשכיחותם של אירועים קיצוניים וצפויה התארכות בפרקי היובש‪ .‬צפויה ירידה‬
‫במילוי החוזר של האקוויפרים וירידה בחידור של מים באקוויפר החוף בגלל בינוי‪ ,‬עוצמת משקעים‬
‫ועליית המפלס של הים התיכון‪ .‬לגבי חופים עליה של ‪ 10‬מ"מ במפלס הים נרשמה בין ‪2003–1992‬‬
‫הגורמת להמלחת אקוויפר החוף ולהתרחבות שטח ההצפה במישור החוף‪ .‬צפוי המשך העלייה מ‪-‬‬
‫‪ 1.0-0.5‬מ"מ לשנה‪.‬‬
‫מאזן מים‪ :‬ההיצע של מים שפירים לעשור בין ‪ 1.100-1.000‬מלמ"ש‪ .‬סה"כ הצע ‪ 2.131‬מלמ"ש כולל‬
‫התפלה‪ ,‬שיטפונות‪ ,‬מליחים‪ ,‬קולחין‪ .‬כמות חסרה במאגרים בין ‪ 1.0‬מיליארד מ"ק‪/‬שנה ל‪ 800-‬מלמ"ש ב‪-‬‬
‫‪.2019‬‬
‫גודל אוכלוסייה‪ 9.1 :‬מיליון בסוף העשור‪.‬‬
‫צריכה לנפש‪ 110–95 :‬מ"ק מים שנה )כל שנה עולה הביקוש במגזר הביתי ב‪ 30-40-‬מיליון מ"ק(‪.‬‬
‫כמות מותפלת מתוכננת‪ 750 :‬מלמ"ש )עד ‪.(2030‬‬
‫כמות קולחים‪ :‬מתוך סה"כ צריכת המים במגזר הביתי כ‪ 900-‬מלמ"ש ב‪ 0.6 ,2019-‬מכל ‪ 1‬מ"ק מים‬
‫הם קולחים‪ .‬בתעשיה ‪ 0.2‬מהשפכים הם קולחים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אנרגיה‪ 6-7% :‬מסך כל האנרגיה נצרך ע"י משק המים‪ .‬פליטת גזי חממה כ‪ 5-‬מיליון ‪ CO‬לשנת ‪.2020‬‬
‫חיסכון‪ :‬עלות כל ‪ 1‬מ"ק של מים נחסכים ‪ 20–10‬סנט ל‪ 1-‬מ"ק‪.‬‬
‫נגר עילי‪ :‬אובדן של כ‪ 90-‬מלמ"ק לשנה‪.‬‬
‫* המקורות‪ :‬ח' קותיאל )‪ (2011‬מצב הידע הקיים בנושא שינויי אקלים‪ ,‬מרכז המידע לחקר שינויי אקלים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה; רשות‬
‫המים )‪ (2011‬תכנית אב למשק המים ‪ 2011‬רשות המים‪ .‬נ' קליאוט )‪ (2011‬מצב משק המים – ידע קיים מרכז מידע לחקר שינויי אקלים‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה; גבעתי ורוזנפלד )‪ (2011‬השפעת שינויי אקלים על מקורות המים בישראל‪ ,‬כנס איגוד המים‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫אסטרטגיות הסתגלות של משק המים – טווח בינוני ‪2050–2020‬‬
‫*‬
‫מגמות יסוד עפ"י ל‪2050–2020-‬‬
‫טמפרטורה‬
‫התגברות המגמות הנוכחיות של עליה בטמפרטורות‪.‬‬
‫בין ‪ 2050–2020‬צפויה עליה בטמפרטורה בין ‪.1.5°C-0.9°C‬‬
‫הטמפרטורה הממוצעת בקיץ תעלה בין‪.2.34°C-1.2°C‬‬
‫הטמפרטורה הממוצעת בחורף תעלה בכ‪.0.9°C-‬‬
‫התאדות‬
‫תעלה מעבר ל‪ 2.44-‬מ"מ ליום ועשויה להגיע ל‪ 2.50-‬מ"מ ליום‪.‬‬
‫משקעים‬
‫עד אמצע המאה ה‪ 21-‬צפויים למזרח הים התיכון הפחתות במשקעים הנעות בין ‪ 5%‬ל‪ 20%-‬וצפויה‬
‫עלייה במשקעי קיץ וסתיו וירידה במשקעי חורף ואביב‪ .‬ירידה בכמות הגשם השנתית לשלושים השנה‬
‫עשויה לנוע בישראל בין ‪ 3.3%‬ל‪ .11.1%-‬צפויים יותר אירועי קיצון‪ ,‬צפויה עלייה באי‪-‬הוודאות‬
‫והתארכות פרקי היובש בעונה הגשומה‪.‬‬
‫מאזן מים‪ :‬נלקחה בחשבון ירידה הדרגתית של כ‪ 15%-‬עד לשנת ‪ 2050‬בהשוואה ל‪.2000–1993-‬‬
‫סה"כ ההיצע ב‪ ,3.571 2050-‬מים שפירים ‪ ,1.020‬מליחים ‪ 130‬מלמ"ש‪ ,‬השלמה דרושה ‪671‬‬
‫מלמ"ש )פער בין היצע לביקוש(‪.‬‬
‫לפי רשות המים יש להגביר את ההתפלה עד להיקף כולל של כ‪ 1600-‬מלמ"ש ב‪.2050-‬‬
‫גודל אוכלוסייה‪ 15.6 :‬מיליון נפש‪.‬‬
‫צריכה לנפש‪ 95 :‬מ"ק נפש ב‪ 2050-‬ובסך הכל ‪ 1.482‬מלמ"ש במגזר הביתי‪.‬‬
‫כמות מותפלת‪ 70 :‬מלמ"ש מים מליחים מותפלים‪ 750 ,‬מלמ"ש מים מותפלים‪.‬‬
‫כמות קולחים‪ 930 :‬מלמ"ש ל‪.2050-‬‬
‫אנרגיה‪ :‬כ‪ 8%–7%-‬מסך האנרגיה הארצית ייצרך על ידי משק המים‪.‬‬
‫פליטת גזי חממה – ‪ 6‬מיליון טון שווה ערך פחמן דו חמצני‪ .‬ב‪ 8 – 2045-‬מיליון טון שוו"ע פד"ח‪.‬‬
‫מחיר חיסכון‪ :‬לא ידוע אבל יהיה זול יותר ממים מותפלים‪.‬‬
‫נגר עילי‪ :‬לא ידוע‪.‬‬
‫* המקורות‪ :‬ח' קותיאל )‪ (2011‬מצב הידע הקיים בנושא שינויי אקלים‪ ,‬מרכז המידע לחקר שינויי אקלים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה; רשות‬
‫המים )‪ (2011‬תכנית אב למשק המים ‪ 2011‬רשות המים‪ .‬נ' קליאוט )‪ (2011‬מצב משק המים – ידע קיים מרכז מידע לחקר שינויי אקלים‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה; גבעתי ורוזנפלד )‪ (2011‬השפעת שינויי אקלים על מקורות המים בישראל‪ ,‬כנס איגוד המים‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫*‬
‫שאלון‪ :‬שיטות עדיפות לטיפול במשאבי מים בישראל‬
‫דירוג‬
‫שנים ‪2019–2011‬‬
‫סמן √‬
‫שיטה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫דירוג‬
‫שנים ‪2050–2020‬‬
‫סמן √‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫יישום באזורים‬
‫השונים‬
‫סמן √‬
‫‪7‬‬
‫צפון‬
‫מרכ‬
‫ז‬
‫דרום‬
‫יישום השיטה בדרגים‬
‫שונים‬
‫סמן √‬
‫דרג‬
‫ממשלתי‬
‫ארצי‬
‫דרג‬
‫שלטון‬
‫מקומי‬
‫דרג‬
‫משקי‬
‫בית‬
‫ניקוי בארות מים ומי תהום מזיהום‬
‫ומהמלחה‬
‫הפחתת דלף מצנרת מים שפירים‬
‫הפחתת דלף מצנרת שפכים וקולחים‬
‫הכנסת גידולים חקלאיים חסכוניים‬
‫במים‬
‫ניטור איסוף מידע ותחזיות‬
‫חסכון ויעילות בשימוש במים‬
‫טיפול בשפכים‬
‫בטיחות מערכות מים‬
‫תכנון שימושי קרקע ידידותיים למים‬
‫מדיניות לניהול סיכונים – שעת‬
‫חירום‬
‫חקיקה ותקנות‬
‫תקציבים והשקעות‬
‫אמצעים מבוססי שוק )מחיר‪ ,‬סחר(‬
‫הפצת מידע לציבור‬
‫ביטוח‬
‫חיסכון ויעילות‬
‫חינוך‬
‫התאמת מערכות ניקוז‬
‫אצירה‪ ,‬אגירה והחדרת מי שיטפונות‬
‫הפחתה בהקצאות מים ומכסות‬
‫העברות מים שפירים וקולחים‬
‫חיפוש ושימוש במקורות חלופיים‬
‫כולל אקוויפרים שוליים‬
‫יבוא מים‬
‫שימוש במים אפורים‬
‫טיהור ושימוש במי קולחים‬
‫התפלת מים מליחים‬
‫איסוף מי גשמים מגגות‬
‫* הגדרה‪ :‬חרטה נמוכה )‪ (No Regret‬אסטרטגיה שנועדה לסלק ולהמעיט גורמי יסוד של אי‪-‬ודאות במשק המים‪ .‬יש לאסטרטגיות אלה יתרונות‬
‫למשק המים גם בהיעדר תמורות אקלימיות‪.‬‬
‫חרטה נמוכה )‪ (Low Regret‬שיטות המחזקות את יכולת ההתמודדות עם שינויים במשק המים הן מצמצמות פגיעות והתועלות מהן גבוהות למדי‪.‬‬
‫חרטה גבוהה )‪ (High Regret‬אסטרטגיות רגישות לאי‪-‬ודאות משום אי‪-‬הוצאות לגבי התועלות הנובעות מאימוצן ומשום העלות הכרוכה באימוצן‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫מערכות השקיה יעילות בחקלאות‬
‫זריעת עננים‬
‫התפלה של מי ים‬
‫בניית מאגרים וסכרים כולל חיפוי‬
‫להקטנת התאדות‬
‫שיטה אחרת‪ ,‬איזה?‬
‫שיטה אחרת‪ ,‬איזה?‬
‫‪164‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫נספח ‪ -II‬התפלת מי ים ומים מליחים‬
‫ייעודי ההתפלה הם גישור על הפער השוטף בין היצע טבעי וביקוש למים שפירים בעיקר במגזר הביתי שלאמינות האספקה של מים‬
‫עבורו מוקנית חשיבות רבה‪ .‬מים מותפלים גם יאפשרו את שיקום האוגר הטבעי )תכנית אב למשק המים‪ .(2011 ,‬היקף ההתפלה‬
‫מושפע מהכרעות אסטרטגיות הנוגעות להיקף הצריכה הרצוי לחקלאות למגזר הביתי לתעשייה ולטבע‪ .‬מהיותה של ההתפלה עתירת‬
‫הון יש להתחשב במשאבים הכלכליים ובצורך למצוא איזון ראוי בין קריטריונים של אמינות לבין קריטריונים של עלות כלכלית וסביבתית‪.‬‬
‫היקף ההתפלה אמור להיות ‪ 600‬מלמ"ש ב‪ 750 ,2013-‬מלמ"ש ב‪ 2020-‬ו‪ 1750-‬מלמ"ש ב‪) 2050-‬תכנית אב למשק המים ‪(2011‬‬
‫הארגונים הירוקים גורסים שיש לצמצם את היקף ההתפלה משום נזקיה הסביבתיים ללא יותר מ‪ 658-‬מלמ"ש ב‪) 2030-‬רוזנטל‪,‬‬
‫פרלמוטר ופפאי(‪ .‬מתקני ההתפלה הנוכחיים תופסים שטחים יקרים בחופים ואילו המתקנים הבאים מתוכננים למרחק של יותר מ‪2-‬‬
‫מק"מ מהחוף )טנא‪ ,‬תקשורת אישית ‪ (5.8.2011‬עלות ההתפלה נעה בין ‪ 2.533‬ש"ח ל‪ 3.224-‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק מים‪ .‬אם יוכנסו גם‬
‫גורמים סביבתיים )קרקע‪ ,‬אנרגיה וזיהום סביבתי הן תוספנה ‪ 25.1‬סנט ל‪ 1-‬מ"ק מים‪ .‬מתקן התפלה טיפוסי עולה ‪ 1.0‬מיליארד שקל ל‪-‬‬
‫‪ 100‬מיליון מלמ"ש‪ .‬לפי רוזנטל וארז )‪ (2010‬עלויות ההתפלה יגיעו ל‪ 3.60-‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק ב‪.2030-‬‬
‫סקר ספרות – המתקת מים לצרכי השקיה‪ ,‬שתייה‪ ,‬התפלה מוזכרת על ידי חמישה מהדוחות שנסקרו‪ .‬רשות המים )‪ (2011‬מייחסת‬
‫לטכנולוגית ההתפלה חשיבות גבוהה והיא מוזכרת כאסטרטגיה עיקריות בתכנית האב לתכנון משק המים בישראל‪ ,‬מתכנון קצר טווח‬
‫ועד ארוך טווח )שנת ‪ .(2050‬דוחות של גופי הסביבה נוטים לבקר את הטכנולוגיה בשל עלויותיה הסביבתיות‪ ,‬ומתעדפים אותה‬
‫כאחרונה בסולם העדיפויות‪ ,‬וכפעולה שיש לצמצמה באופן מהותי )רוזנטל וארז‪ ;2010 ,‬אנגרט ואילסר‪ .(2007 ,‬הממסד נוטה לתמוך‬
‫בפעולה אשר מעוגנת בתמ"א ‪) 34‬סדן‪ ,‬לובנטל‪ ,‬קסלר ושות'‪ .(2011 ,‬יחד עם זאת‪ ,‬בוועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים‬
‫בישראל הטיפול בסוגיה מאוזן יותר – ישנה ביקורת על יישום התכנית וחוסר עקביות של החלטות לגבי הכמות הצפויה והיישום‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנה ביקורת על נושא היעדר של ניהול הצריכה כאמצעי לחיסכון אשר עשוי להפחית את כמות המים המותפלת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬דוח‬
‫הוועדה מזכיר היבטים של עלויות סביבתיות‪ ,‬כאשר אין ערך מוסף להתפלה מלבד כמות המים‪ .‬היבטים של שימושי קרקע‪ ,‬ולחצים‬
‫משכנותיה של ישראל לוותר על מים שפירים לטובת מים מותפלים עולים גם הם בדוח הוועדה‪ .‬הוועדה מציעה פתרון ביניים בו מצד‬
‫אחד יש להתגבר על חסמים בירוקרטים המעכבים התפלה‪ ,‬ומצד שני להרחיב את ההתפלה בעיקר במתקנים קיימים )בטרם מקימים‬
‫מתקן חדש(‪ .‬התפלת מים מליחים )לא מי ים( מאפשרת ערך מוסף של טיהור הקרקע‪ .‬הדוח מציין יעד רצוי בו עד שנת ‪ 2012‬יזורזו‬
‫השלמות מפעלי ההתפלה הנמצאים בתהליכי מכרז והקמה‪ ,‬ויובטחו יעדים להפקת מים מותפלים בהיקף של ‪ 525‬מלמ"ש )ביין‪,‬‬
‫אבנימלך וכסלו‪.(2010 ,‬‬
‫תכנית היערכות בעולם‬
‫התפלת מי ים נחשבת כאסטרטגיה של ‪ High Regret‬בגלל עלותה הגבוהה‪ ,‬פליטת גזי חממה והשפעות סביבתיות שליליות אחרות‪.‬‬
‫התפלה כשיטה להתמודדות עם שינויי אקלים מופיעה בתכניות היערכות של ‪ 6‬מדינות‪.‬‬
‫דעת מומחים‬
‫נושא ההתפלה זוכה להתייחסות רבה אצל מומחים המתייחסים הן לעצם השיטה‪ ,‬דרכי הפעלתה ומחירה הכלכלי והסביבתי‪ .‬המצדדים‬
‫בה רואים בה מכשיר עיקרי "גדול" לפתרון בעיות מחסור במים ישראל )בגירצמן‪ ,‬זס"ק ועדת היגוי למים ‪ .(11.1.2012‬אחרים סבורים‬
‫שיש להקים מפעל התפלה להפעלה גמישה )גולדפרב וכסלו ‪ (2009‬ואילו טל חושש מהשבתות חלקיות של מפעלי התפלה )טל‪(2005 ,‬‬
‫איסר מסתייג מההישענות על דלק פוסילי ודוגל בשימו במקורות אנרגיה שאינם פוליטיים גזי חממה )אנרגיה גרעינית‪ ,‬אנרגית השמש‪,‬‬
‫אנרגיה גאותרמית( )איסר‪ .(2009 ,‬אימוץ שיטות אחרות לייצור מים הייתה דוחה את הצורך בהקמת מפעלי התפלה יקרים )ארלוזורוב‪,‬‬
‫‪ (2009‬היא פתרון בלתי סביבתי )מזור‪ (2009,‬ואחרים תומכים בחיזוק שיטות אחרות לייצור מים )שוורץ‪ ;2009 ,‬סמיט‪ ;2009 ,‬זיידה‪,‬‬
‫‪ (2005‬בר אור מציין את בעיות סילוק הרכז מההתפלה ואיתור שטחים למפעלי התפלה )בר אור‪ ,‬ועדת היגוי ‪.(11.1.2012‬‬
‫עלות תועלת של התפלת מים מליחים‬
‫‪ 5‬ש"ח עולה להתפיל ‪ 1‬מ"ק של מים מליחים ורשות המים מתכננת להתפיל ‪ 125‬מלמ"ק מים מליחים נוספים במי אקוויפר החוף‬
‫בעשור זה )תכנית אב למשק המים ‪.(2011‬‬
‫התחייבות המדינה לרכישת מים מליחים מותפלים היא ‪ 2‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק‪ .‬לפי רוזנטל וארז עלות התפלת מים מליחים ל‪ 2030-‬תגיע ל‪-‬‬
‫‪ 1.50‬ש"ח ל‪ 1-‬מ"ק‪.‬‬
‫לפי דרורי התפלת מליחים היא ‪ 2.0‬ש"ח למ"ק ויש כאן סתירה לנתוני רשות המים – מים מליחים מותפלים מסופקים כרגע רק ע"י‬
‫מקורות ויש להרחיבה גם למגזר הפרטי‪.‬‬
‫עדיפויות‬
‫התפלת מי ים ביחד עם התפלת מים מליחים היא שלישית בסדרי העדיפות של תכנית האב למשק המים לפי תקצובה‪ 3.310 .‬מלש"ח‬
‫מוקדשים לכך בשנים ‪ 2014–2010‬ו‪ 2.430-‬מלש"ח בשנים ‪ .2019–2015‬זאת למרות היותה אסטרטגיה של ‪) High Regret‬לגבי מי‬
‫ים( ו‪ Low Regret-‬לגבי מים מליחים‪ .‬למרות הכמויות הקטנות יותר של מים מליחים‪ ,‬התפלתם צריכה לקבל עדיפות במיוחד‬
‫בפרויקטים שנועדו לסלק מליחות מבארות באקוויפר החוף‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫נספח א ‪-‬מים‬
‫לוח ‪ – 1‬שיטות עדיפות לניהול משק המים‬
‫חלופה‬
‫מומלצת‬
‫לפי סדר‬
‫עדיפות‬
‫‪ .1‬מחקר‬
‫שיפור מידע‬
‫תחזיות‬
‫ניטור‬
‫‪No /‬‬
‫‪High‬‬
‫‪Regret‬‬
‫מאפייני השיטה‬
‫תועלת‬
‫עלות‬
‫חסמים‬
‫‪No‬‬
‫‪Regret‬‬
‫התאמה יזומה‬
‫מקדימה ) ‪Pro‬‬
‫‪ (Active‬בניית‬
‫יכולות‪.‬‬
‫צמצום אי‬
‫הוודאות‬
‫‪ .2‬חינוך‬
‫והסברה‬
‫‪No‬‬
‫‪Regret‬‬
‫‪ .3‬העלאת‬
‫מודעות‬
‫בקרב בעלי‬
‫עניין‬
‫‪ .4‬שימוש‬
‫באמצעים‬
‫חסכוניים‬
‫במים‬
‫‪No‬‬
‫‪Regret‬‬
‫התאמה יזומה‬
‫מקדימה )אולי‬
‫מניעה( בניית‬
‫יכולות‪.‬‬
‫התאמה יזומה‬
‫מקדימה;‬
‫בניית יכולות‪.‬‬
‫חיסכון של ‪13‬‬
‫מ"ק לנפש )‪(1‬‬
‫‪ 470‬מיליון ש"ח‬
‫לשנים ‪2010-14‬‬
‫)רשות המים(‬
‫‪ 2%‬מתקציב‬
‫שנתי‬
‫חינוך לחיסכון ‪30‬‬
‫אגורות ל‪ 1-‬מ"ק‬
‫מים )‪(8‬‬
‫מידע אינו‬
‫עומד לרשות‬
‫הציבור‬
‫והחוקרים‪.‬‬
‫תקצוב חסר‪.‬‬
‫חוסר‬
‫בתקציב‪.‬‬
‫חוסר עניין ‪.‬‬
‫חיסכון של ‪13‬‬
‫מ"ק לנפש )‪(1‬‬
‫דומה לעלות‬
‫לחינוך לחיסכון‬
‫‪No‬‬
‫‪Regret‬‬
‫פעולת מניעה;‬
‫התאמה‬
‫מקדימה;‬
‫בניית יכולות‪.‬‬
‫‪ .5‬ניהול‬
‫דלף‪,‬‬
‫החלפת‬
‫צנרת‪,‬‬
‫צמצום פחת‪.‬‬
‫‪No‬‬
‫‪Regret‬‬
‫פעולת מניעה;‬
‫התאמה‬
‫מקדימה;‬
‫בניית יכולות‪.‬‬
‫‪ .6‬טיפול‬
‫בשפכים‬
‫‪No‬‬
‫‪Regret‬‬
‫מניעה‬
‫–‬
‫התאמה יזומה‬
‫מקדימה‬
‫ברת קיימא‪.‬‬
‫הגדלת היצע‬
‫המים ב‪150-‬‬
‫מלמ"ש‪ .‬חיסכון‬
‫בין ‪ 9%‬ל‪.25%-‬‬
‫ברזים וחסכמים‬
‫חיסכון של ‪30%‬‬
‫)‪(9‬‬
‫הגדלת היצע‬
‫המים‪.‬‬
‫ברת קיימא‪,‬‬
‫חיסכון של ‪5‬‬
‫מ"ק לנפש ב‪-‬‬
‫‪ 35%‬שנה )‪(1‬‬
‫ברת קיימא;‬
‫מניעת סכנות‬
‫תברואתיות‪.‬‬
‫ שימוש מחדש‬‫ הגדלת היצע‬‫המים‪.‬‬
‫עלות ממוצעת ל‪-‬‬
‫‪ 1‬מ"ק נחסך ‪1.9‬‬
‫ש"ח או ‪20 – 10‬‬
‫סנט )‪(8‬‬
‫אין מנגנון‬
‫תיאום‪ .‬אין‬
‫אסטרטגיה‬
‫ברורה‪.‬‬
‫חוסר‬
‫בתקצוב‪,‬‬
‫ומתן‬
‫תמריצים‬
‫לחיסכון‬
‫‪ .7‬מניעת‬
‫זיהום מים‬
‫טיוב בארות‬
‫איכות מי‬
‫שתייה‬
‫‪No‬‬
‫‪Regret‬‬
‫מניעה;‬
‫התאמה יזומה‬
‫מקדימה;‬
‫אסטרטגיה של‬
‫שולי בטיחות‪.‬‬
‫‪ .8‬תר"מ‪,‬‬
‫תכנון‬
‫שימושי‬
‫קרקע‪ ,‬הגנה‬
‫על תשתיות‬
‫‪No‬‬
‫‪Regret‬‬
‫‪ .9‬איסוף מי‬
‫גשמים מפני‬
‫השטח ואגני‬
‫הקוות‬
‫קטנים‬
‫‪No /‬‬
‫‪Low‬‬
‫‪Regret‬‬
‫מניעה‬
‫)שיטפונות(‬
‫‪Safety‬‬
‫‪ Margins‬שינויי‬
‫מיקום‪ ,‬התאמה‬
‫מתוכננת‪.‬‬
‫התאמה‬
‫מקדימה‬
‫)התאמה קשה(‬
‫מניעה התאמה‬
‫מתוכננת;‬
‫התאמה יזומה‪,‬‬
‫מקדימה‪,‬‬
‫)התאמה קשה(‬
‫‪ .10‬שימוש‬
‫במים‬
‫אפורים‬
‫‪No‬‬
‫‪Regret‬‬
‫תוספת שולית‬
‫זולה‪,‬‬
‫‪ 5‬מ"ק למשק‬
‫בית חיסכון‪,‬‬
‫התאמה קשה‪,‬‬
‫שיטה הפיכה‪.‬‬
‫צמצום אי‪-‬ודאות;‬
‫שיפור איכות‬
‫המים באקוויפר‬
‫החוף והגדלת‬
‫כושר הספקת‬
‫המים למערכת‬
‫הארצית‬
‫הגדלת היצע ב‪-‬‬
‫‪ 90‬מלמ"ש‪,‬‬
‫מניעת זיהום;‬
‫מניעת נזקי‬
‫שיטפונות;‬
‫תועלת‬
‫סביבתית;‬
‫ברת‪-‬קיימא‪.‬‬
‫חיסכון במים ‪1.2‬‬
‫מ"ק נפש‪,‬‬
‫הגדלת היצע‪,‬‬
‫מניעת נזקים‪,‬‬
‫לרכוש‪ ,‬בר‬
‫קיימא‬
‫חיסכון באנרגיה‪,‬‬
‫בתשתיות‪,‬‬
‫חיסכון בצריכה‬
‫ביתית‪ ,‬ברת‪-‬‬
‫קיימא‪.‬‬
‫תשתיות‬
‫מט"ש ‪ 10‬ש"ח‬
‫ל‪ 1-‬מ"ק;‬
‫מ‪ .‬הולכה‬
‫‪ 17‬ש"ח ל‪1-‬‬
‫מ"ק )‪(2‬‬
‫השקעה לתושב‬
‫בשירותי ביוב‬
‫‪ 1200‬ש"ח‬
‫לנפש )‪(2‬‬
‫עלות גבוהה‬
‫מהתפלה ‪ 5‬ש"ח‬
‫ל‪ 1-‬מ"ק )‪(2‬‬
‫ניהול נגר‬
‫‪ 1,000‬מלש"ח‬
‫)‪(2‬‬
‫‪2014-2010‬‬
‫רשות המים‬
‫עלות זהה לעלות‬
‫ניקוז )‪(10‬‬
‫‪ 1.34‬סנט לקוב ‪+‬‬
‫‪ 20-30‬סנט‬
‫עלויות סביבתיות‬
‫)‪(1‬‬
‫‪166‬‬
‫טווח יישום‬
‫‪2015-19‬‬
‫‪2020-50‬‬
‫אזורים‬
‫ליישום‬
‫הערות‬
‫עדיפות ל‪-‬‬
‫‪2011-19‬‬
‫בכל‬
‫ישראל‬
‫ארצי‪,‬‬
‫ומקומי‪.‬‬
‫בכל טווחי‬
‫היישום‪.‬‬
‫בכל הארץ‬
‫תקצוב נוסף‬
‫למחקרי מים‪:‬‬
‫מ‪ .‬החקלאות‬
‫קרנות‬
‫לאומיות‪.‬‬
‫בעיקר‬
‫בתחום‬
‫החיסכון‪.‬‬
‫ארצי‪,‬‬
‫ומקומי‪.‬‬
‫בכל טווחי‬
‫היישום‪.‬‬
‫בכל‬
‫ישראל‬
‫ארצי‪,‬‬
‫מקומי‪.‬‬
‫בכל טווחי‬
‫היישום‪.‬‬
‫בכל‬
‫ישראל‬
‫פערי ידע‬
‫לגבי פחת;‬
‫תקצוב‪.‬‬
‫ארצי‪,‬‬
‫מקומי‪,‬‬
‫ביתי‬
‫בכל טווחי‬
‫היישום‪.‬‬
‫בכל‬
‫ישראל‬
‫חסמים‬
‫כלכליים‪,‬‬
‫הנדסיים‪,‬‬
‫חוסר שימוש‬
‫בביו גז ודשן‬
‫מבוצה‪.‬‬
‫ארצי‪,‬‬
‫מקומי‪.‬‬
‫עדיפות‬
‫‪2011-19‬‬
‫אבל חייב‬
‫להתבצע‬
‫כל הזמן‬
‫בכל הארץ‬
‫ושיפור‬
‫באזורים‬
‫כפריים‬
‫ליקויים‬
‫בניטור;‬
‫ליקויים‬
‫באכיפה‪.‬‬
‫ארצי‬
‫)מקורות(‪,‬‬
‫מקומי‬
‫פרטי‪.‬‬
‫בעיקר‬
‫בטווח‬
‫הזמן‬
‫הקרוב‬
‫מישור‬
‫החוף‬
‫ממשק לקוי‬
‫בין תכניות‬
‫שונות וחוקים‬
‫שונים‪,‬‬
‫מחסור‬
‫בבעלי‬
‫מקצוע‪,‬‬
‫חסמים‬
‫ביורוקרטים‬
‫מחסור‬
‫בשטחים‬
‫לאגירה‪,‬‬
‫בעיות מיהול‪.‬‬
‫ארצי‪,‬‬
‫מקומי‪.‬‬
‫בעיקר עד‬
‫‪ 2020‬אבל‬
‫יש‬
‫להמשיכו‬
‫באזורים‬
‫העירוניים‬
‫ארצי‪,‬‬
‫מקומי‪.‬‬
‫בעיקר עד‬
‫‪ 2020‬אבל‬
‫יש‬
‫להמשיכו‬
‫באזורים‬
‫כפריים‪,‬‬
‫באגני‬
‫הקוות‬
‫ביתי‬
‫בעיקר‬
‫לטווח ארוך‬
‫בכל הארץ‬
‫מגבלות‬
‫תברואתיות‪,‬‬
‫חשש‬
‫מהקטנת‬
‫היצע‬
‫קולחים‪,‬‬
‫חסמים‬
‫בירוקרטים‬
‫דרג מבצע‬
‫ארצי‪,‬‬
‫מקומי‪,‬‬
‫ביתי‬
‫ארצי‬
‫חיסכון הינו‬
‫ייצור מים‬
‫בעלות הזולה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫חשיבות‬
‫לשילוב‬
‫במדיניות‬
‫קיימת‪.‬‬
‫חשיבות‬
‫לשילוב‬
‫במדיניות‬
‫קיימת‬
‫ובמוסדות‬
‫קיימים‪.‬‬
‫סינרגיה עם‬
‫מיטיגציה‬
‫עלות טיפול‬
‫בשפכים ‪1.9‬‬
‫ש"ח )‪(4‬‬
‫שילוב‬
‫במוסדות‬
‫תכנון תאגידי‬
‫מים וביוב‬
‫שילוב‬
‫בתאגידי מים‬
‫וביוב‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫נספח ב ‪ -‬ההשפעות הבריאותיות של שינוי האקלים‪ -‬סיכום‬
‫טבלה ‪ : 1‬ההשפעות הבריאותיות של שינוי האקלים‬
‫התופעה‬
‫המשפיעה‬
‫גלי חום‬
‫האקלימית‬
‫התופעה‬
‫הבריאותית‬
‫הנצפית‬
‫פירוט‬
‫גלי חום‬
‫באירופה‪,‬‬
‫בארה"ב ובסין‬
‫יתכנו השפעות‬
‫בישראל שלא‬
‫דווחו‬
‫ייתכן גל חום דומה‬
‫לאירופה‪ ,‬עם‬
‫היפגעות של קבוצות‬
‫אוכלוסייה רחבות‬
‫יותר‬
‫מחלות קרדיו‪-‬‬
‫וסקולריות‬
‫עלייה בשיעורי‬
‫התמותה‬
‫ממחלות לב‬
‫בעולם‬
‫ייתכן שקיימת‬
‫עלייה בשיעורי‬
‫התמותה‬
‫ממחלות לב‬
‫בישראל שאינה‬
‫מדווחת‬
‫תתכן השפעה על‬
‫מחלות לב נוספות‬
‫מעבר להתקפי לב‬
‫מחלות נשימתיות‬
‫עלייה בשיעורי‬
‫התחלואה‬
‫במחלות‬
‫נשימתיות‬
‫בישראל‪ ,‬שאינה‬
‫בהכרח קשורה‬
‫לשינוי האקלים‬
‫יתכן שהעלייה‬
‫הנראית בשיעורי‬
‫התחלואה‬
‫במחלות‬
‫נשימתיות נובעת‬
‫משינוי האקלים‬
‫תתכן עלייה נוספת‬
‫בשיעורי התחלואה‬
‫במחלות נשימתיות‬
‫גלי קור‬
‫בארה"ב‪,‬‬
‫שיטפונות‬
‫בתאילנד‪,‬‬
‫תמותת ואשפוז‬
‫תינוקות מדי‬
‫שנה בישראל‬
‫בעקבות חשיפה‬
‫לקור‬
‫יתכנו השפעות‬
‫רחבות יותר‬
‫בישראל שלא‬
‫דווחו‬
‫ייתכן גל קור‪ ,‬או‬
‫שיטפונות כתוצאה‬
‫מגשמים עזים‬
‫עונתיות מחלות‬
‫לב עם שיא‬
‫בעונת החורף‬
‫בישראל‬
‫יתכן שקיימת‬
‫עלייה נקודתית‬
‫חדה יותר‬
‫בהיארעות‬
‫התקפי לב בגלי‬
‫קור‬
‫תתכן השפעה על‬
‫מחלות לב נוספות‬
‫מעבר להתקפי לב‬
‫עודף‬
‫תמותה‬
‫ותחלואה‬
‫מחלות‬
‫כרונית‬
‫גלי קור‬
‫השפעות שנראו‬
‫בעבר‬
‫השפעות שיתכן‬
‫שהתרחשו אך‬
‫לא דווחו‬
‫השפעות העלולות‬
‫להתרחש בעתיד‬
‫עודף‬
‫תמותה‬
‫ותחלואה‬
‫מחלות‬
‫כרוניות‬
‫מחלות קרדיו‪-‬‬
‫וסקולריות‬
‫‪167‬‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫התופעה‬
‫הבריאותית‬
‫הנצפית‬
‫פירוט‬
‫השפעות שנראו‬
‫בעבר‬
‫השפעות שיתכן‬
‫שהתרחשו אך‬
‫לא דווחו‬
‫השפעות העלולות‬
‫להתרחש בעתיד‬
‫התופעה‬
‫המשפיעה‬
‫האקלימית‬
‫גלי קור‬
‫מחלות‬
‫זיהומיות‬
‫מחלות המועברות‬
‫מאדם לאדם‬
‫התפרצות‬
‫מגיפות של‬
‫מחלות‬
‫המועברות‬
‫מאדם לאדם‬
‫ברחבי העולם‬
‫‪(SARS,‬‬
‫‪Influenza‬‬
‫‪(H1N1 2009‬‬
‫שאינן בהכרח‬
‫קשורות לשינוי‬
‫האקלים‬
‫יתכן שהתפרצות‬
‫המחלות נובעת‬
‫משינוי האקלים‬
‫יתכנו שינויים‬
‫בעונתיות של מחלות‬
‫המועברות מאדם‬
‫לאדם‬
‫שינויים אקלימיים‬
‫הדרגתיים והפחתה‬
‫בשיעורי האוזון‬
‫בסטרטוספרה‬
‫מחלות‬
‫כרוניות‬
‫סרטן וקטראקט‬
‫עלייה בשיעורי‬
‫סרטן העור‬
‫בארה"ב‬
‫ייתכן שקיימת‬
‫עלייה בשיעורי‬
‫התחלואה בסרטן‬
‫עור בישראל אשר‬
‫איננה מדווחת‬
‫תתכן פגיעה ביכולת‬
‫החיסונית של‬
‫הפרטים באוכלוסייה‬
‫בעקבות החשיפה‬
‫המוגברת לקרינה‬
‫אולטרא‪-‬סגולה‬
‫אסטמה ואלרגיות‬
‫עלייה‬
‫בהיארעות‬
‫ובחומרת מקרי‬
‫האסטמה‬
‫ברחבי העולם‬
‫ייתכן שקיימת‬
‫עלייה בהיארעות‬
‫ובחומרת‬
‫האסטמה‬
‫בישראל אשר‬
‫איננה מדווחת‬
‫תתכן פגיעה באיכות‬
‫החיים של הפרטים‬
‫באוכלוסייה בעקבות‬
‫עליית השכיחות‬
‫והחומרה של מקרי‬
‫האסטמה‬
‫מחלות המעוברות‬
‫על ידי מים ומזון‬
‫תמותה רבה‬
‫ממחלות‬
‫שלשולים‬
‫המועברות במים‬
‫ומזון בעולם‪,‬‬
‫התפרצות‬
‫– ‪Vibrio‬‬
‫‪Vulnificus‬‬
‫בישראל שאינה‬
‫בהכרח קשורה‬
‫לשינוי האקלים‬
‫ייתכן שהיו‬
‫התפרצויות‬
‫נוספות של‬
‫מחלות‬
‫המועברות במים‬
‫ומזון בישראל‬
‫אשר לא דווחו‬
‫תתכן התפשטות‬
‫פתוגנים המועברים‬
‫במזון ובמים ברחבי‬
‫העולם‬
‫מחלות המעוברות‬
‫על ידי וקטורים‬
‫עלייה בשיעורי‬
‫התחלואה‬
‫בקדחת מערב‬
‫הנילוס ברחבי‬
‫העולם ובישראל‬
‫יתכן שהיו‬
‫התפרצות נוספות‬
‫של מחלות‬
‫המועברות על ידי‬
‫וקטורים בישראל‬
‫אשר לא דווחו עד‬
‫כה‪ ,‬כגון דנגי‬
‫וצ'יקונגוניה‬
‫יתכנו שינויים בפיזור‬
‫הגיאוגרפי ובדפוס‬
‫העונתיות של מחלות‬
‫המועברות על ידי‬
‫וקטורים‪ .‬תתכן‬
‫התפתחות של‬
‫וקטורים עמידים‬
‫לשינויי טמפרטורה‬
‫והתפרצות תחלואה‬
‫בעונות אחרות מאלו‬
‫השכיחות היום‪.‬‬
‫מחלות‬
‫זיהומיות‬
‫‪168‬‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫התופעה‬
‫הבריאותית‬
‫הנצפית‬
‫פירוט‬
‫השפעות שנראו‬
‫בעבר‬
‫השפעות שיתכן‬
‫שהתרחשו אך‬
‫לא דווחו‬
‫השפעות העלולות‬
‫להתרחש בעתיד‬
‫התופעה‬
‫המשפיעה‬
‫האקלימית‬
‫שינויים אקלימיים‬
‫הדרגתיים והפחתה‬
‫בשיעורי האוזון‬
‫בסטרטוספרה‬
‫מחלות‬
‫זיהומיות‬
‫מחלות המועברות‬
‫מאדם לאדם‬
‫התפרצות‬
‫מגיפות של‬
‫מחלות‬
‫המועברות‬
‫מאדם לאדם‬
‫ברחבי העולם‬
‫‪(SARS,‬‬
‫‪Influenza‬‬
‫‪(H1N1 2009‬‬
‫שאינן בהכרח‬
‫קשורות לשינוי‬
‫האקלים‬
‫יתכן שהתפרצות‬
‫המחלות נובעת‬
‫משינוי האקלים‬
‫יתכנו שינויים‬
‫בעונתיות של מחלות‬
‫המועברות מאדם‬
‫לאדם‬
‫אסונות טבע בעלי הקשר‬
‫אקלימי‬
‫עודף‬
‫תמותה‬
‫ותחלואה‬
‫עלייה בשכיחות‬
‫אסונות טבע‬
‫בעלי הקשר‬
‫אקלימי אשר‬
‫מעלים את‬
‫הסיכון‬
‫להיפגעות‬
‫האוכלוסייה‬
‫ייתכן שההחמרה‬
‫במצב הבצורת‬
‫בישראל היא‬
‫תוצאה של שינוי‬
‫האקלים‬
‫ייתכנו עלייה‬
‫במליחות מי השתייה‬
‫בישראל‪ ,‬ירידה‬
‫באיכות המזון ועלייה‬
‫בסכנת השריפות‬
‫בעקבות החמרת‬
‫הבצורת‬
‫‪169‬‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫המלצות מדיניות לאדפטציה לשינוי האקלים ‪ -‬ניטור‬
‫טבלה ‪ :2‬המלצות לניטור לצורך אדפטציה להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוני‪ -‬חום‬
‫התחום‬
‫המנוטר‬
‫פירוט‬
‫עיתוי‬
‫מקור הנתונים‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי‬
‫על הביצוע‬
‫והבקרה‬
‫ניטור‬
‫תחלואה‬
‫ניטור תחלואה‬
‫מתסמונות‬
‫רציף‬
‫קופות חולים‪ ,‬לשכות‬
‫הבריאות‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫חיל הרפואה‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫ניטור תחלואה לפי‬
‫סיבה‬
‫זמן אמת‬
‫קופות חולים‪ ,‬לשכות‬
‫הבריאות‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫חיל הרפואה‬
‫ניטור תחלואה ממחלות‬
‫כרוניות‬
‫זמן אמת‬
‫קופות חולים‪ ,‬לשכות‬
‫הבריאות‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫חיל הרפואה‬
‫ניטור תחלואה ממחלות‬
‫זיהומיות המועברות על‬
‫ידי מזון‬
‫רציף‬
‫קופות חולים‪ ,‬לשכות‬
‫הבריאות‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫חיל הרפואה‬
‫ניטור‬
‫תמותה‬
‫ניטור תמותה‬
‫מתסמונות‬
‫רציף‬
‫בתי חולים‪ ,‬לשכות‬
‫הבריאות‬
‫ניטור‬
‫תמותה‬
‫ניטור תמותה לפי סיבה‬
‫זמן אמת‬
‫בתי חולים‪ ,‬לשכות‬
‫הבריאות‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫קידוד ע"י אנשי מקצוע בכל‬
‫בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫קידוד ע"י אנשי מקצוע בכל‬
‫בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫שינוי אופן רישום סיבת‬
‫המוות לצורך הבדלה בין‬
‫סיבת המוות הראשונית‬
‫והמשנית‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫‪170‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫פירוט‬
‫עיתוי‬
‫מקור הנתונים‬
‫התחום‬
‫המנוטר‬
‫ניטור תמותה ממחלות‬
‫כרוניות‬
‫זמן אמת‬
‫בתי חולים‪ ,‬לשכות‬
‫הבריאות‬
‫ניטור מזג‬
‫אוויר‬
‫התראה של ‪ 48‬שעות‬
‫מראש להתארגנות לגל‬
‫חום‬
‫זמן אמת‬
‫השירות המטאורולוגי‬
‫ניטור‬
‫כתובות‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי‬
‫על הביצוע‬
‫והבקרה‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫שינוי אופן רישום סיבת‬
‫המוות לצורך הבדלה בין‬
‫סיבת המוות הראשונית‬
‫והמשנית‬
‫משרד הבריאות‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫תחנות ניטור מטאורולוגיות‬
‫בפרישה ארצית בעלות‬
‫יכולת ניבוי‬
‫השירות‬
‫המטאורולוגי‬
‫תקשורת ישירה בין השירות‬
‫המטאורולוגי לבתי החולים‬
‫תקשורת ישירה בין השירות‬
‫המטאורולוגי לאמצעי‬
‫התקשורת‬
‫רישום כתובות של‬
‫אוכלוסיות קשישים‬
‫רציף‬
‫משרד הפנים‬
‫איסוף נתונים רציף‬
‫הפנים ומשרד‬
‫הרווחה‬
‫רישום כתובות של‬
‫אוכלוסיות מוגבלים‬
‫רציף‬
‫משרד הפנים‬
‫איסוף נתונים רציף‬
‫משרד הפנים‬
‫ומשרד הרווחה‬
‫מעקב באמצעות ביקורי‬
‫בית אחרי אוכלוסיות‬
‫קשישים‬
‫באירועי‬
‫עומס חום‬
‫משרד הפנים‬
‫עובדים סוציאליים ומתנדבים‬
‫משרד הרווחה‬
‫‪171‬‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫טבלה ‪ :3‬המלצות לניטור לצורך אדפטציה להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוני‪ -‬קור‬
‫התחום המנוטר‬
‫פירוט‬
‫עיתוי‬
‫מקור‬
‫הנתונים‬
‫דרישות‬
‫האחראי‬
‫המשרד‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫ניטור תחלואה‬
‫ניטור תחלואה‬
‫מתסמונות‬
‫רציף‬
‫קופות‬
‫חולים‪,‬‬
‫לשכות‬
‫הבריאות‪,‬‬
‫בתי חולים‪,‬‬
‫חיל הרפואה‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫ניטור תחלואה‬
‫לפי סיבה‬
‫זמן אמת‬
‫קופות‬
‫חולים‪,‬‬
‫לשכות‬
‫הבריאות‪,‬‬
‫בתי חולים‪,‬‬
‫חיל הרפואה‬
‫ניטור תחלואה‬
‫ממחלות‬
‫כרוניות‬
‫זמן אמת‬
‫קופות‬
‫חולים‪,‬‬
‫לשכות‬
‫הבריאות‪,‬‬
‫בתי חולים‪,‬‬
‫חיל הרפואה‬
‫ניטור תמותה‬
‫מתסמונות‬
‫רציף‬
‫בתי חולים‪,‬‬
‫לשכות‬
‫הבריאות‬
‫ניטור תמותה‬
‫לפי סיבה‬
‫זמן אמת‬
‫בתי חולים‪,‬‬
‫לשכות‬
‫הבריאות‬
‫התראה של ‪48‬‬
‫שעות מראש‬
‫להתארגנות‬
‫לגל קור‬
‫זמן אמת‬
‫השירות‬
‫המטאורולוגי‬
‫ניטור תמותה‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫שינוי אופן רישום סיבת‬
‫המוות לצורך הבדלה בין‬
‫סיבת המוות הראשונית‬
‫והמשנית‬
‫משרד הבריאות‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫ניטור מזג אוויר‬
‫תחנות ניטור מטאורולוגיות‬
‫בפרישה ארצית בעלות‬
‫יכולת ניבוי‬
‫תקשורת ישירה בין‬
‫השירות המטאורולוגי לבתי‬
‫החולים‬
‫‪172‬‬
‫השירות המטאורולוגי‬
‫על‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫התחום המנוטר‬
‫פירוט‬
‫עיתוי‬
‫מקור‬
‫הנתונים‬
‫דרישות‬
‫האחראי‬
‫המשרד‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫תקשורת ישירה בין‬
‫השירות המטאורולוגי‬
‫לאמצעי התקשורת‬
‫ניטור כתובות‬
‫רישום כתובות‬
‫של אוכלוסיות‬
‫קשישים‬
‫רציף‬
‫משרד‬
‫הפנים‬
‫איסוף נתונים רציף‬
‫משרד הפנים ומשרד‬
‫הרווחה‬
‫ניטור כתובות‬
‫רישום כתובות‬
‫של אוכלוסיות‬
‫מוגבלים‬
‫רציף‬
‫משרד‬
‫הפנים‬
‫איסוף נתונים רציף‬
‫משרד הפנים ומשרד‬
‫הרווחה‬
‫מעקב‬
‫באמצעות‬
‫ביקורי בית‬
‫אחרי‬
‫אוכלוסיות‬
‫קשישים‬
‫באירועי‬
‫עומס קור‬
‫משרד‬
‫הפנים‬
‫עובדים סוציאליים‬
‫ומתנדבים‬
‫משרד הרווחה‬
‫‪173‬‬
‫על‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫טבלה ‪ :4‬המלצות לניטור לצורך אדפטציה להשפעות הבריאותיות של השינויים האקלימיים ההדרגתיים‬
‫התחום המנוטר‬
‫פירוט‬
‫עיתוי‬
‫מקור הנתונים‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי על‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫ניטור תחלואה‬
‫ניטור תחלואה‬
‫כתוצאה‬
‫ממחלות‬
‫המועברות על‬
‫ידי וקטורים‬
‫רציף‬
‫קופות חולים‪,‬‬
‫לשכות הבריאות‪,‬‬
‫בתי חולים‪ ,‬חיל‬
‫הרפואה‬
‫קידוד ע"י אנשי מקצוע בכל‬
‫בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫ניטור תחלואה‬
‫ממחלות‬
‫זיהומיות‬
‫המועברות על‬
‫ידי מזון‬
‫רציף‬
‫קופות חולים‪,‬‬
‫לשכות הבריאות‪,‬‬
‫קופות חולים‪ ,‬חיל‬
‫הרפואה‬
‫ניטור תחלואה‬
‫ממחלות כרוניות‬
‫רציף‬
‫קופות חולים‪,‬‬
‫לשכות הבריאות‪,‬‬
‫בתי חולים‬
‫ניטור תמותה‬
‫כתוצאה‬
‫ממחלות‬
‫המועברות על‬
‫ידי וקטורים‬
‫זמן אמת‬
‫בתי חולים‪ ,‬לשכות‬
‫הבריאות‬
‫ניטור בזמן אמת‬
‫של תמותה‬
‫ממחלות‬
‫זיהומיות‬
‫המועברות‬
‫מאדם לאדם‬
‫זמן אמת‬
‫בתי חולים‪ ,‬לשכות‬
‫הבריאות‬
‫זחלי יתושים‬
‫רציף‬
‫רשויות מקומיות‪,‬‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫קידוד ע"י אנשי מקצוע בכל‬
‫בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫קידוד ע"י אנשי מקצוע בכל‬
‫בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫ניטור תמותה‬
‫שינוי אופן רישום סיבת‬
‫המוות לצורך הבדלה בין‬
‫סיבת המוות הראשונית‬
‫והמשנית‬
‫משרד הבריאות‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫שינוי אופן רישום סיבת‬
‫המוות לצורך הבדלה בין‬
‫סיבת המוות הראשונית‬
‫והמשנית‬
‫משרד הבריאות‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי‬
‫מקצוע בכל בית חולים‬
‫מערכת מחשוב לקליטה‬
‫והעברת נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון‬
‫לאפידמיולוגיה‬
‫ניטור מזיקים –‬
‫‪174‬‬
‫הכנסת הנתונים בזמן אמת‬
‫המשרד להגנת‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫התחום המנוטר‬
‫פירוט‬
‫עיתוי‬
‫מקור הנתונים‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי על‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫וקטורים‪ ,‬בעלי‬
‫חיים ופתוגנים‬
‫המועברים על‬
‫ידם‬
‫יתושים בוגרים‬
‫ונגיפים‬
‫המועברים על‬
‫ידם‬
‫ובזמן‬
‫אמת‬
‫במקרי‬
‫התפרצות‬
‫המשרד להגנת‬
‫הסביבה‬
‫למערכת ממוחשבת ייעודית‬
‫הסביבה‪ ,‬משרד‬
‫הבריאות‬
‫ניתוח הנתונים על ידי‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫ומשרד הבריאות‬
‫זבובי חול‬
‫ולישמניה‬
‫ונגיפים‬
‫המועברים על‬
‫ידם‬
‫קרציות‪ ,‬בורלה‪,‬‬
‫ריקציה ונגיפים‬
‫המועברים על‬
‫ידם‬
‫ניטור בעלי חיים‬
‫פונדקאים‬
‫רציף‬
‫השירות הווטרינרי‪,‬‬
‫רשות הטבע והגנים‬
‫הכנסת הנתונים בזמן אמת‬
‫למערכת ממוחשבת ייעודית‬
‫ניתוח הנתונים על ידי‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫משרד הבריאות ורשות‬
‫הטבע והגנים‬
‫משרד הבריאות‪,‬‬
‫המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬רשות הטבע‬
‫והגנים‬
‫טבלה ‪ :5‬המלצות לניטור לצורך אדפטציה לעלייה בהארעות אסונות טבע בעלי הקשר אקלימי‬
‫התחום המנוטר‬
‫פירוט‬
‫עיתוי‬
‫מקור‬
‫הנתונים‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫ניטור תחלואה‬
‫ניטור תחלואה‬
‫ממחלות‬
‫זיהומיות‬
‫המועברות על‬
‫ידי מים‬
‫זמן‬
‫אמת‬
‫בתי חולים‪,‬‬
‫לשכות‬
‫הבריאות‪,‬‬
‫חיל‬
‫הרפואה‬
‫קידוד בזמן אמת ע"י אנשי מקצוע בכל‬
‫בית חולים‬
‫משרד הבריאות‬
‫ניטור כתובות‬
‫ניטור סיכונים‬
‫מערכת מחשוב לקליטה והעברת‬
‫נתונים‬
‫ניתוח הנתונים במכון לאפידמיולוגיה‬
‫רישום כתובות‬
‫של אוכלוסיות‬
‫קשישים‬
‫רציף‬
‫משרד‬
‫הפנים‬
‫איסוף נתונים רציף‬
‫משרד הפנים ומשרד‬
‫הרווחה‬
‫רישום כתובות‬
‫של אוכלוסיות‬
‫מוגבלים‬
‫רציף‬
‫משרד‬
‫הפנים‬
‫איסוף נתונים רציף‬
‫משרד הפנים ומשרד‬
‫הרווחה‬
‫הערכת סיכונים‬
‫לבריאות‬
‫הציבור במקרה‬
‫של אסון טבע‬
‫רציף‬
‫משרד‬
‫הבריאות‬
‫איסוף נתונים לגבי תחלואות הקשורות‬
‫לאסונות טבע בעלי הקשר אקלימי‬
‫)מתוך ניטור התחלואה(‬
‫משרד הבריאות‬
‫הערכות מערכת הבריאות להתמודדות‬
‫מניעת התחלואות‬
‫‪175‬‬
‫על‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫המלצות מדיניות לאדפטציה לשינוי האקלים – חינוך והסברה‬
‫טבלה ‪ :6‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוני‪ -‬חום לציבור‬
‫הרחב‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫האחראי‬
‫המשרד‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫פרסום מידע לציבור בנוגע‬
‫למניעת חשיפה לחום‪ ,‬זיהוי‬
‫תחלואת חום והטיפול בה‬
‫תליית פוסטרים וחלוקת‬
‫עלונים במוסדות ציבוריים‪-‬‬
‫קופות חולים‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫טיפות חלב‪ ,‬מוסדות חינוך‪,‬‬
‫מתנסים וכדומה‬
‫קיום קמפיין תקשורתי‬
‫ברדיו בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי משרד‬
‫הבריאות באופן מזמין ומעניין במגוון‬
‫שפות‬
‫משרד הבריאות‬
‫ידוע הציבור בנוגע לאופן‬
‫השימור הנכון של מזון‬
‫למניעת מחלות‬
‫תליית פוסטרים וחלוקת‬
‫עלונים במרכולים וסופר‬
‫מרקטים‬
‫קיום קמפיין תקשורתי‬
‫ברדיו בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫פרסום הנחיות לציבור‬
‫החולים הכרוניים בנוגע‬
‫להתנהגות נכונה בימי מזג‬
‫אוויר קיצוני‪ /‬זיהום אוויר‬
‫גבוה וכו'‬
‫תליית פוסטרים וחלוקת‬
‫עלונים במוסדות ציבוריים‪-‬‬
‫קופות חולים‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫מוסדות חינוך‪ ,‬מתנסים‬
‫וכדומה‬
‫קיום קמפיין תקשורתי‬
‫ברדיו בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫פרסום מידע לציבור הרחב‬
‫בנוגע לסיכונים הבריאותיים‬
‫לאוכלוסיות בסיכון )נשים‬
‫הרות‪ ,‬קשישים ועוד(‬
‫בעקבות שינוי האקלים‬
‫תליית פוסטרים וחלוקת‬
‫עלונים במוסדות ציבוריים‪-‬‬
‫קופות חולים‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫טיפות חלב‪ ,‬מוסדות חינוך‪,‬‬
‫מתנסים וכדומה‬
‫קיום קמפיין תקשורתי‬
‫ברדיו בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫חינוך הציבור לבטיחות אש‬
‫בשטחים פתוחים‬
‫קיום קמפיין תקשורתי‬
‫ברדיו בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫ידוע הציבור בנוגע למזג‬
‫האוויר הצפוי וההנחיות‬
‫להתמודדות נכונה‬
‫פרסום קבוע באמצעי‬
‫התקשורת‪ -‬רדיו עיתונים‬
‫טלוויזיה ואינטרנט‬
‫על‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫הכנת חומר הסברה והדפסתו באופן‬
‫מזמין ומעניין‬
‫משרד הבריאות‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי משרד‬
‫הבריאות באופן מזמין ומעניין במגוון‬
‫שפות‬
‫משרד הבריאות והשירות‬
‫המטאורולוגי‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי משרד‬
‫הבריאות באופן מזמין ומעניין במגוון‬
‫שפות‬
‫משרד הבריאות‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫המשרד להגנת סביבה‬
‫השירות המטאורולוגי‬
‫‪176‬‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫טבלה ‪ :7‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוני‪ -‬חום לעובדי‬
‫רפואה‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫האחראי‬
‫המשרד‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫פרסום נהלי עבודה מסודרים‬
‫במקרים של חשד לתחלואה‬
‫הקשורה לעומס חום כבד‬
‫במוסדות רפואיים ומוסדות‬
‫לקשישים‬
‫תליית פוסטרים‪,‬‬
‫קיום הדרכות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי משרד‬
‫הבריאות באופן מזמין ומעניין במגוון שפות‬
‫משרד הבריאות ומשרד‬
‫הרווחה‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫כוח אדם מקצועי בכל בתי החולים‬
‫להעברת סדנאות והכשרות‬
‫ידוע הצוותים הרפואיים בנוגע‬
‫לסיכונים המוגברים הקיימים‬
‫לחולים כרוניים כתוצאה משינוי‬
‫האקלים והאופן הנכון לטיפול‬
‫בהם‪.‬‬
‫קיום הדרכות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫כוח אדם מקצועי בכל בתי החולים‬
‫להעברת סדנאות והכשרות‬
‫משרד הבריאות‬
‫פרסום ורענון נהלי הטיפול‬
‫בקבוצות אוכלוסייה בסיכון‬
‫במקרה של היפגעות ממזג‬
‫אוויר קיצוני בקרב הצוותים‬
‫הרפואיים בבתי החולים‬
‫והרופאים בקהילה‬
‫תליית פוסטרים‪,‬‬
‫קיום הדרכות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי משרד‬
‫הבריאות באופן מזמין ומעניין במגוון שפות‬
‫משרד הבריאות‬
‫בניית והטמעת תכנית פעולה‬
‫לצוותים הרפואיים במקרה של‬
‫גל חום‬
‫בניית תכנית‬
‫פעולה‪ ,‬הטמעתה‬
‫ותרגולה בקרב‬
‫הצוותים הרפואיים‬
‫בבתי החולים‬
‫ובקופות‬
‫הכנסת הידע בנוגע לקשר בין‬
‫מחלות כרוניות לשינוי אקלים‬
‫לתכנית הלימודים של אנשי‬
‫מקצועות הבריאות‬
‫קביעת תכנית‬
‫לימודים‬
‫לסטודנטים‬
‫בתחומי הרפואה‪,‬‬
‫הבריאות‪ ,‬הסיעוד‬
‫והמקצועות הפרא‪-‬‬
‫רפואיים‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫כוח אדם מקצועי בכל בתי החולים‬
‫להעברת סדנאות והכשרות‬
‫בניית תכנית פעולה כוללנית ומפורטת‬
‫לגבי התמודדות הצוותים הרפואיים בזמן‬
‫גל חום‬
‫משרד הבריאות‬
‫כוח אדם מקצועי בכל בתי החולים וקופות‬
‫החולים לצורך העברת סדנאות‪ ,‬הכשרות‬
‫ותרגולים במיוחד לקראת עונת הקיץ‬
‫משרד החינוך‬
‫‪177‬‬
‫על‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫טבלה ‪ :8‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוני‪ -‬חום לעובדי‬
‫ציבור כללים‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫ידוע עובדי ציבור )מורים‬
‫וכדומה( לגבי מניעת חשיפה‬
‫לחום‪ ,‬סימפטומים של‬
‫תחלואה הקשורה לחום‬
‫והתמודדות איתה‪.‬‬
‫תליית פוסטרים‪,‬‬
‫קיום הדרכות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי משרד‬
‫הבריאות באופן מזמין ומעניין במגוון שפות‬
‫משרד הבריאות אחראי‬
‫לתוכן הפרסומים‪ ,‬כל‬
‫משרד אחראי ליידוע‬
‫עובדיו‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫על‬
‫כוח אדם מקצועי להעברת סדנאות והכשרות‬
‫הסברה לעובדים בתעשיית‬
‫המזון לגבי הסכנות בטיפול‬
‫לא נכון במזון‬
‫קיום הדרכות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫כוח אדם מקצועי להעברת סדנאות והכשרות‬
‫משרד הבריאות אחראי‬
‫לתוכן ההסברה‪ ,‬משרד‬
‫התמ"ת אחראי להעברתה‬
‫הסברה לציבור המטפלים‬
‫באוכלוסיות בסיכון בנוגע‬
‫לסיכונים הקיימים‬
‫לאוכלוסיות אלה בעקבות‬
‫שינוי האקלים‬
‫קיום הדרכות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫כוח אדם מקצועי להעברת סדנאות והכשרות‬
‫משרד הבריאות אחראי‬
‫לתוכן ההסברה‪ ,‬כל משרד‬
‫אחראי להעבירה לעובדיו‬
‫פרסום ורענון ההנחיות‬
‫להגבלות אימונים צבאיים‬
‫בהתאם לתנאי מזג האוויר‬
‫בימים חמים במיוחד‬
‫בניית תכנית אימונים‬
‫צבאית אשר‬
‫מאפשרת דילוג על‬
‫ימי אימונים במקרה‬
‫של מזג אוויר חם‬
‫במיוחד‬
‫מימון לצורך שינוי אופי תקופת האימונים‬
‫הצבאיים במקרה הצורך‬
‫משרד הביטחון‬
‫‪178‬‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫טבלה ‪ :9‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוני‪ -‬קור לציבור‬
‫הרחב‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי על‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫פרסום מידע לציבור בנוגע‬
‫למניעת חשיפה לקור‪ ,‬זיהוי‬
‫תחלואת קור והטיפול בה‬
‫תליית פוסטרים וחלוקת‬
‫עלונים במוסדות ציבוריים‪-‬‬
‫קופות חולים‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫טיפות חלב‪ ,‬מוסדות חינוך‪,‬‬
‫מתנסים וכדומה‬
‫קיום קמפיין תקשורתי‬
‫ברדיו בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי‬
‫משרד הבריאות באופן מזמין‬
‫ומעניין במגוון שפות‬
‫משרד הבריאות‬
‫פרסום הנחיות לציבור החולים‬
‫הכרוניים בנוגע להתנהגות‬
‫נכונה בימי מזג אוויר קיצוני‪/‬‬
‫זיהום אוויר גבוה וכו'‬
‫תליית פוסטרים וחלוקת‬
‫עלונים במוסדות ציבוריים‪-‬‬
‫קופות חולים‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫מוסדות חינוך‪ ,‬מתנסים‬
‫וכדומה‬
‫קיום קמפיין תקשורתי‬
‫ברדיו בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי‬
‫משרד הבריאות באופן מזמין‬
‫ומעניין במגוון שפות‬
‫פרסום מידע לציבור הרחב‬
‫בנוגע לסיכונים הבריאותיים‬
‫לאוכלוסיות בסיכון בעקבות‬
‫שינוי האקלים‬
‫תליית פוסטרים וחלוקת‬
‫עלונים במוסדות ציבוריים‪-‬‬
‫קופות חולים‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫טיפות חלב‪ ,‬מוסדות חינוך‪,‬‬
‫מתנסים וכדומה‬
‫קיום קמפיין תקשורתי‬
‫ברדיו בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי‬
‫משרד הבריאות באופן מזמין‬
‫ומעניין במגוון שפות‬
‫מתן הסבר במחלקות יולדות‬
‫להורים צעירים בנוגע להגנת‬
‫הילודים מפני חשיפה למזג‬
‫אוויר קיצוני‬
‫תליית פוסטרים וחלוקת‬
‫עלונים וחוברות וקיום‬
‫סדנאות פרונטאליות‬
‫במחלקות היולדות‬
‫חינוך הציבור לבטיחות אש‬
‫בחימום הבתים‬
‫קיום קמפיין תקשורתי‬
‫ברדיו בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫ידוע הציבור בנוגע למזג האוויר‬
‫הצפוי וההנחיות להתמודדות‬
‫נכונה‬
‫פרסום קבוע באמצעי‬
‫התקשורת‪ -‬רדיו עיתונים‬
‫טלוויזיה ואינטרנט‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫משרד הבריאות והשירות‬
‫המטאורולוגי‬
‫משרד הבריאות‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי‬
‫משרד הבריאות באופן מזמין‬
‫ומעניין במגוון שפות‬
‫משרד הבריאות‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫כוח אדם מקצועי בכל בתי החולים‬
‫להעברת סדנאות באופן יומיומי‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫משרד הבריאות‬
‫השירות המטאורולוגי‬
‫‪179‬‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫טבלה ‪ :10‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוני‪ -‬קור לעובדי‬
‫הרפואה‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫פרסום נהלי עבודה מסודרים במקרים‬
‫של חשד לתחלואה הקשורה לקור‬
‫במוסדות רפואיים ומוסדות לקשישים‬
‫ולילדים‬
‫תליית פוסטרים‪ ,‬קיום הדרכות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫הדפסת החומר הקיים‬
‫בחוזרי משרד הבריאות‬
‫באופן מזמין ומעניין במגוון‬
‫שפות‬
‫משרד הבריאות‬
‫פרסום ורענון נהלי הטיפול בקבוצות‬
‫אוכלוסייה בסיכון במקרה של‬
‫היפגעות ממזג אוויר קיצוני בקרב‬
‫הצוותים הרפואיים בבתי החולים‬
‫והרופאים בקהילה‬
‫תליית פוסטרים‪ ,‬קיום הדרכות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫בניית והטמעת תכנית פעולה לצוותים‬
‫הרפואיים במקרה של גל קר‬
‫בניית תכנית פעולה‪ ,‬הטמעתה‬
‫ותרגולה בקרב הצוותים‬
‫הרפואיים בבתי החולים‬
‫ובקופות‬
‫הכנסת הידע בנוגע לקשר בין מחלות‬
‫כרוניות לשינוי אקלים לתכנית‬
‫הלימודים של אנשי מקצועות‬
‫הבריאות‬
‫קביעת תכנית לימודים‬
‫לסטודנטים בתחומי הרפואה‪,‬‬
‫הבריאות‪ ,‬הסיעוד והמקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫כוח אדם מקצועי להעברת‬
‫סדנאות והכשרות‬
‫הדפסת החומר הקיים‬
‫בחוזרי משרד הבריאות‬
‫באופן מזמין ומעניין במגוון‬
‫שפות‬
‫משרד הבריאות‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫כוח אדם מקצועי בכל בתי‬
‫החולים להעברת סדנאות‬
‫והכשרות‬
‫בניית תכנית פעולה‬
‫כוללנית ומפורטת לגבי‬
‫התמודדות הצוותים‬
‫הרפואיים בזמן גל חום‬
‫משרד הבריאות‬
‫כוח אדם מקצועי בכל בתי‬
‫החולים וקופות החולים‬
‫לצורך העברת סדנאות‪,‬‬
‫הכשרות ותרגולים במיוחד‬
‫לקראת עונת החורף‬
‫‪180‬‬
‫משרד החינוך‬
‫על‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫טבלה ‪ :11‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוני‪ -‬קור‬
‫לעובדי הציבור‬
‫המשרד האחראי על הביצוע‬
‫והבקרה‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫הסברה לציבור המטפלים‬
‫באוכלוסיות בסיכון בנוגע לסיכונים‬
‫הקיימים לאוכלוסיות אלה בעקבות‬
‫שינוי האקלים‬
‫קיום הדרכות והכשרות‬
‫מקצועיות‬
‫כוח אדם מקצועי להעברת‬
‫סדנאות והכשרות‬
‫משרד הבריאות אחראי לתוכן‬
‫ההסברה‪ ,‬כל משרד אחראי‬
‫להעבירה לעובדיו‬
‫ידוע עובדי ציבור )מורים‪ ,‬גננות‬
‫וכדומה( לגבי מניעת חשיפה לקור‪,‬‬
‫סימפטומים של תחלואה הקשורה‬
‫לקור והתמודדות איתה‪.‬‬
‫תליית פוסטרים‪ ,‬קיום‬
‫הדרכות והכשרות‬
‫מקצועיות‬
‫הדפסת החומר הקיים בחוזרי‬
‫משרד הבריאות באופן מזמין‬
‫ומעניין במגוון שפות‬
‫משרד הבריאות אחראי לתוכן‬
‫הפרסומים‪ ,‬כל משרד אחראי‬
‫ליידוע עובדיו‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫כוח אדם מקצועי להעברת‬
‫סדנאות והכשרות‬
‫טבלה ‪ :12‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה להשפעות הבריאותיות של השינויים האקלימיים‬
‫ההדרגתיים לציבור הרחב‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד‬
‫והבקרה‬
‫ידוע מהיר של הציבור במקרים‬
‫של התפרצות מחלות המועברות‬
‫על ידי וקטורים‬
‫דיווח באמצעי‬
‫התקשורת‪ -‬טלוויזיה‪,‬‬
‫רדיו‪ ,‬אינטרנט‬
‫הודעה ברחבי העיר‪-‬‬
‫מגאפונים‪ ,‬תלית‬
‫מודעות‬
‫הכנת חומר מראש למקרה‬
‫הצורך‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬משרד הפנים‪-‬‬
‫רשויות מקומיות‪ ,‬המשרד להגנת‬
‫הסביבה‬
‫יידוע הציבור בנוגע לאמצעי‬
‫התגוננות מפני מחלות המועברות‬
‫על ידי וקטורים )לבוש וכו'(‬
‫תליית פוסטרים‬
‫וחלוקת עלונים‬
‫במוסדות ציבוריים‪-‬‬
‫קופות חולים‪ ,‬בתי‬
‫חולים‪ ,‬טיפות חלב‪,‬‬
‫מוסדות חינוך‪,‬‬
‫מתנסים וכדומה‬
‫קיום קמפיין‬
‫תקשורתי ברדיו‬
‫בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫ידוע הציבור בנוגע לאופן השימור‬
‫הנכון של מזון למניעת מחלות‬
‫תליית פוסטרים‬
‫וחלוקת עלונים‬
‫במרכולים וסופר‬
‫מרקטים‬
‫קיום קמפיין‬
‫תקשורתי ברדיו‬
‫בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫היערכות להדפסה מהירה‬
‫האחראי‬
‫על‬
‫הביצוע‬
‫תשתית ציוד עירונית‬
‫הדפסת החומר הקיים‬
‫בחוזרי משרד הבריאות‬
‫באופן מזמין ומעניין במגוון‬
‫שפות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬רשויות מקומיות‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫הכנת חומר הסברה‬
‫והדפסתו באופן מזמין‬
‫ומעניין‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫במגוון שפות‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫‪181‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫האחראי‬
‫על‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד‬
‫והבקרה‬
‫פרסום הנחיות לציבור החולים‬
‫הכרוניים בנוגע להתנהגות נכונה‬
‫בימי מזג אוויר קיצוני‪ /‬זיהום אוויר‬
‫חריג וכו'‬
‫תליית פוסטרים‬
‫וחלוקת עלונים‬
‫במוסדות ציבוריים‪-‬‬
‫קופות חולים‪ ,‬בתי‬
‫חולים‪ ,‬מוסדות חינוך‪,‬‬
‫מתנסים וכדומה‬
‫קיום קמפיין‬
‫תקשורתי ברדיו‬
‫בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫הדפסת החומר הקיים‬
‫בחוזרי משרד הבריאות‬
‫באופן מזמין ומעניין במגוון‬
‫שפות‬
‫משרד הבריאות והשירות‬
‫המטאורולוגי‬
‫הביצוע‬
‫הכנת קמפיין תקשורתי‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫טבלה ‪ :13‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה להשפעות הבריאותיות של השינויים האקלימיים‬
‫ההדרגתיים לעובדי רפואה‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי על הביצוע‬
‫והבקרה‬
‫ידוע הצוותים הרפואיים בנוגע‬
‫לסיכונים המוגברים הקיימים‬
‫לחולים כרוניים כתוצאה משינוי‬
‫האקלים והאופן הנכון לטיפול בהם‪.‬‬
‫קיום הדרכות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫כוח אדם מקצועי בכל בתי‬
‫החולים להעברת סדנאות‬
‫והכשרות‬
‫משרד הבריאות‬
‫הכנסת הידע בנוגע לקשר בין‬
‫מחלות כרוניות לשינוי אקלים‬
‫לתכנית הלימודים של אנשי‬
‫מקצועות הבריאות‬
‫קביעת תכנית לימודים‬
‫לסטודנטים בתחומי‬
‫הרפואה‪ ,‬הבריאות‪,‬‬
‫הסיעוד והמקצועות‬
‫הפרא‪-‬רפואיים‬
‫משרד החינוך‬
‫טבלה ‪ :14‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה להשפעות הבריאותיות של השינויים האקלימיים‬
‫ההדרגתיים לעובדי ציבור כלליים‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי על הביצוע‬
‫והבקרה‬
‫כוח אדם מקצועי להעברת‬
‫סדנאות והכשרות‬
‫משרד הבריאות אחראי לתוכן‬
‫ההסברה‪ ,‬כל משרד אחראי‬
‫להעבירה לעובדיו‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫הסברה לציבור המטפלים‬
‫באוכלוסיות בסיכון בנוגע לסיכונים‬
‫הקיימים לאוכלוסיות אלה בעקבות‬
‫שינוי האקלים‬
‫קיום הדרכות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫‪182‬‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫טבלה ‪ :15‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה לעלייה בהארעות אסונות טבע בעלי הקשר אקלימי‬
‫לציבור הרחב‬
‫האחראי‬
‫על‬
‫הביצוע‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד‬
‫והבקרה‬
‫ידוע הציבור בנוגע לאופן ההתמודדות‬
‫במקרים של שיטפונות )עליה למפלס גבוה‪,‬‬
‫התפנות מאזורי חוף וכו'( ושריפות‪.‬‬
‫קיום קמפיין תקשורתי ברדיו‬
‫בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫הכנת‬
‫קמפיין‬
‫תקשורתי‬
‫משרד הביטחון‪ -‬פיקוד העורף‪,‬‬
‫רח"ל‬
‫הסבר ועידוד האוכלוסייה לחיסכון במים‬
‫קיום קמפיין תקשורתי ברדיו‬
‫בעיתונים בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫הכנת‬
‫קמפיין‬
‫תקשורתי‬
‫משרד התשתיות‬
‫טבלה ‪ :16‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה לעלייה בהארעות אסונות טבע בעלי הקשר אקלימי‬
‫לעובדי רפואה‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי על‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫פרסום הנחיות לטיפול בנפגעי שריפות‬
‫ושיטפונות לצוותים הרפואיים בבתי החולים‬
‫תליית פוסטרים‪ ,‬קיום סדנאות‬
‫והכשרות מקצועיות‬
‫הדפסת החומר הקיים‬
‫בחוזרי משרד‬
‫הבריאות באופן מזמין‬
‫ומעניין במגוון שפות‬
‫משרד הבריאות‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫כוח אדם מקצועי‬
‫להעברת סדנאות‬
‫והכשרות‬
‫טבלה ‪ :17‬המלצות לחינוך והסברה לצורך אדפטציה לעלייה בהארעות אסונות טבע בעלי הקשר אקלימי‬
‫לעובדי ציבור כלליים‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫פיתוח ופרסום הנחיות להתנהגות נכונה‬
‫במקרי שיטפונות במוסדות ציבוריים‬
‫ומקומות עבודה )עליה למפלס גבוה‪,‬‬
‫התפנות מאזורי חוף וכו'(‬
‫פיתוח הנחיות לעובדי ציבור‬
‫בנוגע להתנהגות נכונה‬
‫במקרה של שיטפון‪ ,‬תליית‬
‫פוסטרים‬
‫פיתוח הנחיות לעובדי‬
‫ציבור להתנהגות‬
‫נכונה במקרה של‬
‫שיטפון‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬משרד‬
‫התעשייה המסחר‬
‫והתעסוקה‬
‫הדפסת החומר באופן‬
‫מזמין ומעניין במגוון‬
‫שפות‬
‫תחזוקה שוטפת‬
‫‪183‬‬
‫על‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫המלצות מדיניות לאדפטציה לשינוי אקלים – תשתיות וניהול סביבתי‬
‫טבלה ‪ :18‬המלצות לניהול סביבתי והקמת תשתיות לצורך אדפטציה להתגברות אירועי מזג אוויר‬
‫קיצוני‪ -‬חום‬
‫תחום‬
‫הטיפול‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי על‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫בנייה ודיור‬
‫דאגה לדיור הולם‬
‫לאוכלוסיות בסיכון‬
‫מיזוג במגורי קשישים‪,‬‬
‫מחוסרי יכולת כלכלית‪,‬‬
‫מוגבלים וחולים‪ ,‬מחסות‬
‫למחוסרי דיור ופליטים‬
‫וכדומה‬
‫תשתית‪ -‬מזגנים‪ ,‬מבנים‬
‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫שיפור נהלי הבניה של‬
‫שכונות מגורים למניעת איי‬
‫חום ושיפור הבידוד‬
‫הגדלת השטחים הירוקים‪,‬‬
‫שיפור הבידוד‬
‫מיזוג ראוי במוסדות ציבור‬
‫למגורים ופנאי )קירור(‬
‫מיזוג בתי אבות‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬
‫בתי מחסה למוגבלים‬
‫ונזקקים מוסדות חינוך‪,‬‬
‫מתנסים‪ ,‬קניונים‪ ,‬מפעלים‬
‫וכדומה‬
‫מוסדות ציבור‬
‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫תשתית‪ -‬מזגנים‬
‫כל משרד אחראי על‬
‫המוסדות השייכים לו‬
‫טבלה ‪ :19‬המלצות לניהול סביבתי והקמת תשתיות לצורך אדפטציה להתגברות אירועי מזג אוויר‬
‫קיצוני‪-‬קור‬
‫תחום הטיפול‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫בנייה ודיור‬
‫דאגה לדיור הולם‬
‫לאוכלוסיות בסיכון‬
‫מיזוג במגורי קשישים‪,‬‬
‫מחוסרי יכולת כלכלית‪,‬‬
‫מוגבלים וחולים‪,‬‬
‫מחסות למחוסרי דיור‬
‫ופליטים וכדומה‬
‫תשתית‪ -‬מזגנים‪ ,‬מבנים‬
‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫שיפור נהלי הבניה‬
‫של שכונות מגורים‬
‫לשיפור הבידוד‬
‫שיפור הבידוד‬
‫מיזוג ראוי במוסדות‬
‫ציבור למגורים ופנאי‬
‫)חימום(‬
‫מיזוג בתי אבות‪ ,‬בתי‬
‫חולים‪ ,‬בתי מחסה‬
‫למוגבלים ונזקקים‬
‫מוסדות חינוך‪ ,‬מתנסים‪,‬‬
‫קניונים‪ ,‬מפעלים‬
‫וכדומה‬
‫מוסדות ציבור‬
‫‪184‬‬
‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫תשתית‪ -‬מזגנים‬
‫כל משרד אחראי על‬
‫המוסדות השייכים לו‬
‫על‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫טבלה ‪ :20‬המלצות לניהול סביבתי והקמת תשתיות לצורך אדפטציה להשפעות הבריאותיות של‬
‫השינויים האקלימיים ההדרגתיים‬
‫תחום הטיפול‬
‫הפעולות הדרושות‬
‫מפעלים ומקומות בילוי‬
‫ניטור היגיינה ותנאי אכסון‬
‫בתהליכי ייצור ואספקת מזון‪-‬‬
‫הייצור‪ ,‬ההעברה והאחסון‬
‫בחנויות‪ ,‬מסעדות וכו'‪.‬‬
‫מפקחים מקצועיים‬
‫ניטור היגיינה במוסדות בילוי‬
‫)מסעדות(‪ ,‬חינוך ובריאות‬
‫מפקחים מקצועיים‬
‫משרד הבריאות‬
‫ניטור היגיינה של מקורות מים‬
‫לצריכה ומים עומדים‬
‫מנטרים מקצועיים‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫הדברה וטיפול‬
‫במקורות מים עומדים‬
‫איתור ומעקב אחר‬
‫ווקטורים ופונדקאים‬
‫אפשריים הנכנסים‬
‫לישראל‬
‫פירוט‬
‫חיזוק התקנות העירוניות‬
‫והמרכזיות להדברת מזיקים‬
‫וטיפול במקורות מים עומדים‪,‬‬
‫מניעת הצטברות שלוליות‬
‫הגברת הפיקוח‪,‬‬
‫קביעת הוראות‬
‫הדברה לשעת‬
‫חירום‬
‫הנחיית הציבור לקיום הדברה‬
‫של מזיקים בשטחים הפרטיים‬
‫ולדיווח מיידי לרשויות על מטרדי‬
‫עקיצות ומקומות דגירה‬
‫פוטנציאלים‬
‫קיום קמפיין‬
‫תקשורתי ברדיו‬
‫בעיתונים‬
‫בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‬
‫דרישות‬
‫המשרד האחראי‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫משרד הבריאות‬
‫על‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫משרד הפנים‪ -‬הרשויות‬
‫המקומיות‬
‫הכנת קמפיין‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫ניטור מקורות מים עומדים‬
‫העלולים לשמש כבתי גידול‬
‫לוקטורים מעבירי מחלות‬
‫מנטרים מקצועיים‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫פיקוח על הדברת הווקטורים‬
‫והפונדקאים השונים‬
‫מפקחי המשרד‬
‫להגנת הסביבה‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫קביעת ווקטורים ופונדקאים‬
‫העלולים להתפשט ולהגיע‬
‫לישראל עקב שינוי האקלים‬
‫עובדי מטה‬
‫מקצועיים של‬
‫המשרדים השונים‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬רשות‬
‫הטבע והגנים‬
‫איתור וניטור הגעת בעלי חיים‬
‫העוברים בגבולות ישראל‬
‫ויכולים לשמש כווקטורים או‬
‫פונדקאים לוירוסים ופתוגנים‬
‫מפקחים מקצועיים‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬משרד‬
‫החקלאות‪ ,‬רשות שמורות‬
‫הטבע‬
‫איתור וניטור ווקטורים‬
‫ופונדקאים במקומות מייצגים‬
‫לאורך זמן‬
‫מנטרים מקצועיים‬
‫הרשויות המקומיות‪,‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪185‬‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫טבלה ‪ :21‬המלצות לניהול סביבתי ובניית תשתיות לצורך אדפטציה לעלייה בהארעות אסונות טבע‬
‫בעלי הקשר אקלימי‬
‫תחום‬
‫הטיפול‬
‫הפעולות‬
‫הדרושות‬
‫מקורות מים‬
‫ניטור מקורות‬
‫המים הזמינים‬
‫ואיכותם‬
‫מקורות מזון‬
‫ניטור כמויות‬
‫התוצרת‬
‫החקלאית‪ ,‬סוגיה‬
‫ואיכותה לצורך‬
‫הזנת האוכלוסייה‬
‫פירוט‬
‫דרישות‬
‫האחראי‬
‫המשרד‬
‫הביצוע והבקרה‬
‫מנטרים מקצועיים‬
‫משרד הבריאות‬
‫מרכיבי המזון‬
‫הקיימים וכמותם‬
‫ביחס לגודל‬
‫האוכלוסייה‬
‫על‬
‫משרד החקלאות‬
‫המלצות למחקר בנוגע לאדפטציה לשינוי אקלים‬
‫טבלה ‪ : 22‬הצעות למחקר בנוגע להשפעות הבריאותיות של שינוי האקלים‬
‫התופעה האקלימית‬
‫ההשפעה הבריאותית‬
‫נושאים למחקר‬
‫גלי חום‬
‫עודף תמותה‬
‫האם קיים בישראל עודף תמותה בימי עומס חום כבד ובגלי‬
‫חום ובאילו אוכלוסיות?‬
‫האם קיים קשר בין תאונות דרכים וגלי חום?‬
‫מחלות כרוניות – קרדיו‪-‬וסקולריות‬
‫האם יש עלייה בשיעור המחלות הכרוניות הקרדיו‪-‬‬
‫וסקולריות בישראל בשנים האחרונות והאם היא קשורה‬
‫לשינוי האקלים?‬
‫מחלות כרוניות – נשימתיות‬
‫האם קיים קשר בין העלייה בשיעורי המחלות הכרוניות‬
‫הנשימתיות בישראל לבין שינוי האקלים?‬
‫עודף תמותה ותחלואה‬
‫האם קיים בישראל עודף תמותה בימי עומס קור כבד ובגלי‬
‫קור ובאילו אוכלוסיות?‬
‫מחלות זיהומית המועברות מאדם‬
‫לאדם‬
‫האם יש שינוי בשיעור המחלות הזיהומיות המועברות‬
‫מאדם לאדם בישראל בשנים האחרונות והאם היא קשורה‬
‫לשינוי אקלים?‬
‫מחלות כרוניות – קרדיו‪-‬וסקולריות‬
‫האם יש עלייה בשיעור המחלות הכרוניות הקרדיו‪-‬‬
‫וסקולריות בישראל בשנים האחרונות והאם היא קשורה‬
‫לשינוי האקלים?‬
‫שינויים אקלימיים הדרגתיים‬
‫)טמפרטורה ומשטר גשמים(‬
‫מחלות זיהומיות המועברות על ידי‬
‫מים ומזון‬
‫האם קיימת עלייה בשיעור מחלות זיהומיות אחרות‬
‫המועברות על ידי מים ומזון בישראל בשנים האחרונות‬
‫והאם היא קשורה לשינוי האקלים‬
‫שינויים אקלימיים הדרגתיים‬
‫)טמפרטורה ומשטר גשמים(‬
‫מחלות זיהומיות המועברות על ידי‬
‫וקטורים‬
‫האם קיימת עלייה בשיעור מחלות זיהומיות המועברות על‬
‫ידי וקטורים בשנים האחרונות בישראל והם היא קשורה‬
‫לשינוי האקלים?‬
‫גלי קור‬
‫האם וקטורים מעבירי מחלות )יתושים( עוברים אדפטציה‬
‫לשינויי אקלים?‬
‫‪186‬‬
‫נספח ב ‪-‬בריאות‬
‫התופעה האקלימית‬
‫נושאים למחקר‬
‫ההשפעה הבריאותית‬
‫האם כניסת וקטורים חדשים לישראל והתבססותם בה‬
‫)כגון א‪ .‬אלבופיקטוס ( קשורה לשינוי אקלים?‬
‫אסונות טבע בעלי הקשר אקלימי‬
‫מחלות זיהומיות המועברות מאדם‬
‫לאדם‬
‫האם יש שינוי בשיעור המחלות הזיהומיות המועברות‬
‫מאדם לאדם בישראל בשנים האחרונות והאם היא קשורה‬
‫לשינוי אקלים?‬
‫מחלות כרוניות – סרטן וקטראקט‬
‫האם יש עלייה בשיעורי הסרטן והקטראקט בישראל בשנים‬
‫האחרונות והאם היא קשורה לשינוי האקלים‬
‫מחלות כרוניות – אסטמה‬
‫ואלרגיות‬
‫האם יש עלייה בשיעורי האסטמה והאלרגיות בישראל‬
‫בשנים האחרונות והאם היא קשורה לשינוי האקלים‪.‬‬
‫עודף תמותה ותחלואה‬
‫האם התרחשו בישראל מקרי תמותה כתוצאה מבצורת או‬
‫שיטפונות‪ ,‬והאם שכיחות מקרים אלה עלתה בתקופה‬
‫האחרונה?‬
‫‪187‬‬
‫נספח ג ‪ -‬סקר מומחים בתחום המגוון ביולוגי‬
‫אנו מודים לכל המומחים ששיתפו אותנו בהערכותיהם לגבי השפעות שינויי האקלים על המגוון הביולוגי‬
‫באמצעות שיחות בטלפון או פנים אל פנים‪ ,‬מתן הערות בכתב‪ ,‬או מילוי השאלון‪.‬‬
‫פרופ’ אבלסון אביגדור‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫אדליסט דור‪ ,‬בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ד"ר אדלמן‪-‬פורסטנברג יעל‪ ,‬המכון הגיאולוגי‬
‫אוזן אבי‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫פרופ’ איזיקוביץ דיני‪ ,‬המחלקה למדעי הצמח‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרופ’ אילן מיכה‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ד"ר אנג'ל דרור‪ ,‬בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ד"ר ארנון שי‪ ,‬מכון צוקרברג לחקר המים‪ ,‬אונבירסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫ד"ר בן‪-‬שלמה רחל‪ ,‬החוג לביולוגיה וסביבה‪ ,‬מכללת אורנים‬
‫בן‪-‬ימי מנחם‪ ,‬יועץ דייג עצמאי‬
‫פרופ’ בניהו יהודה‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ד"ר בר‪-‬אור ישעיהו‪ ,‬סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫ד"ר בר‪-‬דוד שירלי‪ ,‬המחלקה לאקולוגיה מדברית‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫ד"ר גורן מנחם‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרופ’ גזית אביטל‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ד"ר גלזר ענת‪ ,‬המעבדה הימית‪ ,‬חברת החשמל‬
‫ד"ר דימנטמן חנן‪ ,‬המחלקה לאבולוציה‪ ,‬סיסטמיטקה ואקולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫הדרי מירב‪Seambiotic ,‬‬
‫פרופ’ הלר יוסי‪ ,‬המחלקה לאבולוציה‪ ,‬סיסטמיטקה ואקולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ד"ר הר ניר‪ ,‬קרן קימת לישראל‬
‫פרופ’ זהבי אמוץ‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ד"ר זוהרי תמר‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫פרופ’ חיים אברהם‪ ,‬החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פרופ’ יובל בועז‪ ,‬המחלקה לאנטומולוגיה‪ ,‬הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫פרופ’ יום‪-‬טוב יורם‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ד"ר ישראל אלורו‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫ד"ר כרם דני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פרופ’ כרמל יוחאי‪ ,‬הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪ ,‬הטכניון‬
‫פרופ’ לב‪-‬ידון שמחה‪ ,‬החוג לביולוגיה וסביבה‪ ,‬מכללת אורנים‬
‫פרופ’ לויה יוסי‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ד"ר לוין נועם‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ד"ר מאירי שי‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ד"ר מילשטיין דנה‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫ד"ר מליחי יריב‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫ד"ר מלקינסון דן‪ ,‬החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ד"ר מנדליק יעל‪ ,‬המחלקה לאנטומולוגיה‪ ,‬הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫פרופ’ נאמן גידי‪ ,‬החוג לביולוגיה וסביבה‪ ,‬מכללת אורנים‬
‫סבח עמוס‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫ד"ר סבר נאווה‪ ,‬יועצת אקולוגית עצמאית‬
‫‪188‬‬
‫סוארי יאיר‪ ,‬המרכז האקדמי רופין‬
‫ד"ר סטמבלר נגה‪ ,‬יועצת אקולוגית עצמאית‬
‫ד"ר סקוטלסקי אורית‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫ד"ר פאר גיא‪Dept Conservation Biology, Helmholtz Centre for Environmental Research - UFZ ,‬‬
‫פרופ’ פרבולוצקי אבי‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‬
‫פרופ’ קדמון רונן‪ ,‬המחלקה לאבולוציה‪ ,‬סיסטמיטקה ואקולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫קונסטנטינובסקי אדם‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫קופליק צפריר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פרופ’ קיגל חיים‪ ,‬המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות‪ ,‬הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית‬
‫ד"ר קפלן דידי‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫רוטשילד אלון‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫רותם דותן‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫ד"ר ריזמן‪-‬ברמן אורנע‪ ,‬המחלקה לחקלאות באזורים צחיחים‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫ד"ר רילוב גיל‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫ד"ר רינקביץ' בוקי‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫פרופ’ שחק משה‪ ,‬המחלקה לאקולוגיה מדברית‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬והמארג‬
‫פרופ’ שטרנברג מרסלו‪ ,‬המחלקה למדעי הצמח‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ד"ר שילר גבי‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‬
‫ד"ר שקדי יהושע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫שאלון לדוגמא‪ -‬סקר מומחים מערכות מים מתוקים‬
‫ידע קיים ופערי ידע‬
‫‪ (1‬בהתייחס אל המערכת אותה את‪/‬ה מכיר‪/‬עוסק‪ ,‬מה תהיה לדעתך עצמת ההשפעה של השינויים‬
‫הסביבתיים הבאים על המגוון הביולוגי במערכות מים מתוקים?‬
‫דרג‪/‬י מ‪ 1-‬עד ‪ 5‬את עצמת ההשפעה של השינוי הצפוי )‪ -1‬השפעה חלשה של השינוי על המגוון הביולוגי‪-5 ,‬‬
‫השפעה משמעותית(‪ .‬סמן ? אם אינך יודע או אין לך דעה בנושא‪.‬‬
‫הערות‬
‫עצמת‬
‫ההשפעה‬
‫‪ .1‬עליה בטמפרטורות‬
‫‪ .2‬התאחרות גשמי החורף וקיצור עונת‬
‫הגשמים‬
‫בשכיחות שטפונות‬
‫‪ .3‬עלייה‬
‫‪ .4‬צמצום גודלם של בתי הגידול הלחים‬
‫‪ .5‬המלחה‬
‫‪ .6‬ירידת ריכוז חמצן‬
‫‪ .7‬אאוטרופיקציה‬
‫‪ .8‬שילוב של כל הנ"ל‬
‫אחר‪___________________________________________________________________ :‬‬
‫‪(2‬‬
‫מה יהיו לדעתך ההשפעות המשמעותיות של שינוי האקלים על המגוון הביולוגי במערכות המערכת‬
‫אותה את‪/‬ה חוקר‪/‬ת‪ ,‬עוסק‪/‬מכיר? דרג‪/‬י מ‪ 1-‬עד ‪ 5‬את עצמת ההשפעה על המגוון הביולוגי של‬
‫‪189‬‬
‫השינויים שיתרחשו בעקבות שינויי האקלים )‪ -1‬השפעה חלשה על המגוון‪ -5 ,‬השפעה משמעותית‪-? ,‬‬
‫לא יודע(‬
‫עצמת‬
‫הערות‬
‫ההשפעה‬
‫‪ .1‬צמצום שטח המחיה של מינים בגלל השתנות תנאי הסביבה‬
‫‪ .2‬השתנות אינטראקציות בין‪-‬מיניות והשתלטות של מינים‬
‫דומיננטיים )למשל פטל וקנה על גדות נחלים(‬
‫‪ .3‬תחרות עם מינים פולשים בעלי כושר תחרות גבוה‬
‫‪ .4‬הפרעה לאינטראקציות בין‪-‬מיניות בגלל שיבוש ההתאמה‬
‫בתזמון בין מינים )למשל קשרים בין פרחים למאביקים ובין‬
‫מינים אוכלי פירות למועד הבשלת הפירות(‬
‫‪ .5‬התפרצויות של מינים מזיקים וטפילים ושל מחלות‬
‫אחר‪_____________________________________________________________________:‬‬
‫‪(3‬‬
‫‪(4‬‬
‫האם לפי דעתך יש מערכות מים מתוקים ספציפיות בעלות רגישות מיוחדת לשינויי אקלים? )למשל‪,‬‬
‫באזור גיאוגרפי מסוים או בעלות תכונות מסוימות(‬
‫_____________________________________________________________________‬
‫רשום בסדר יורד על פי רמת הרגישות‪ ,‬את הקבוצות )מינים‪/‬סוגים‪/‬סדרות וכו'( הכי רגישות לדעתך‬
‫לשינויים הצפויים בעקבות שינויי האקלים‪:‬‬
‫‪___________________________________________________________ .1‬‬
‫‪___________________________________________________________ .2‬‬
‫‪___________________________________________________________ .3‬‬
‫‪(5‬‬
‫רשום בסדר יורד על פי מידת החשיבות את המדדים המתאימים ביותר לדעתך לניטור השלכות של‬
‫שינויים אקלימיים על התפקוד של מערכות אקולוגיות של מים מתוקים‪:‬‬
‫‪______________________________________________________ .1‬‬
‫‪_____________________________________________________ .2‬‬
‫‪_____________________________________________________ .3‬‬
‫‪(6‬‬
‫כיצד לדעתך ישפיע שינוי האקלים על שירותי מערכות מים מתוקים ? )‪ (-3‬ירידה ניכרת בשירותי‬
‫המערכת‪ (-2) ,‬ירידה בינונית‪ (-1) ,‬ירידה מתונה‪ -0 ,‬ללא שינוי‪ (+1) ,‬עליה מתונה‪ (+2) ,‬עליה בינונית‪,‬‬
‫)‪ (+3‬עליה ניכרת‪ (?) ,‬לא יודע‪ .‬אנא ציין בסעיף "הערות" אם לדעתך תהיה השפעה משמעותית על‬
‫• ככלי עזר בסוף המסמך )עמוד ‪ (7‬מופיעים הסברים לשירותי המערכת‬
‫מערכת אחרת‪.‬‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪190‬‬
‫שינוי‬
‫המערכת‬
‫שרותי אספקה‪:‬‬
‫‪Provisioning‬‬
‫‪Services‬‬
‫שרותי בקרה‪:‬‬
‫‪Regulating‬‬
‫‪Services‬‬
‫בשירותי הערות‬
‫אספקת מים מתוקים‬
‫דגה‬
‫)גנים‬
‫משאבים גנטיים‬
‫המשמשים להשבחה של‬
‫ולביו‪-‬‬
‫וצמחים‬
‫בע"ח‬
‫טכנולוגיה(‬
‫עצירת סחף קרקע‬
‫בקרת שיטפונות‬
‫איכות אויר‬
‫טיהור ובקרת איכות מים‬
‫בקרת אקלים‬
‫בקרת מינים פולשים‬
‫שרותי תרבות‪:‬‬
‫‪Cultural Services‬‬
‫שרותי תמיכה‪:‬‬
‫‪Supporting‬‬
‫‪Services‬‬
‫‪(7‬‬
‫בקרת מזיקים )למשל‬
‫פריחת אצות‪ ,‬פתוגנים(‬
‫האבקה‬
‫נופש בחיק הטבע‬
‫השראה ואסתטיקה‬
‫חינוך‬
‫מדע ומחקר‬
‫ייצור ראשוני‬
‫מיחזור יסודות‬
‫מיחזור המים‬
‫מהם התחומים בנושא השפעות שינוי אקלים בהם חסר לדעתך ידע מחקרי?‬
‫_____________________________________________________________________‬
‫היערכות לשינוי אקלים‬
‫‪ (8‬בהנחה ששינוי האקלים הם ארוכי טווח וחד‪-‬כיווניים‪ ,‬האם יש הצדקה להתערב כאשר המגוון הביולוגי‬
‫ב( לא‬
‫א( כן‬
‫בסכנה?‬
‫אנא הסבר את עמדתך‬
‫___________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________‬
‫‪191‬‬
‫‪ (9‬להלן מוצעים אמצעים שונים לצמצום הפגיעה הצפויה במגוון הביולוגי לנוכח שינויי האקלים הצפויים‪.‬‬
‫הערך‪/‬י את מידת היעילות של האמצעים הבאים במערכות מים מתוקים )‪ -1‬יעילות חלשה‪ -5 ,‬מאוד‬
‫יעיל‪ -? ,‬לא יודע(‪.‬‬
‫‪ .1‬מדיניות לאומית של חיסכון במים‪ ,‬על מנת להקטין שאיבות‬
‫מאקוויפרים מקומיים ומנחלים וכן מהכנרת‬
‫‪ .2‬התפלת מים ובעקבותיה הגדלת הקצאות המים לטבע‬
‫‪ .3‬הפניית נגר נקי מהסביבה אל בריכות חורף‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫מידת‬
‫היעילות‬
‫לא יודע‪/‬אין דעה‪ /‬הערות‬
‫הסדרת נחלים בדרך שתשמר את תפקודם הטבעי‬
‫נטיעות בגדות הנחלים להגברת הצל‬
‫מדיניות ניהול מים עיליים וקליטת מי שיטפונות‬
‫יצירת מערך של מסדרונות אקולוגיים בהתאם לשינויים‬
‫הצפויים באקלים‪ ,‬שיאפשרו מעבר מינים לאזורים מתאימים‬
‫יותר‬
‫שימור מינים בבנק זרעים ובגנים בוטניים או זואולוגיים‬
‫‪ .9‬העתקות של מינים‬
‫‪ .10‬פיקוח על פלישת מינים זרים‬
‫‪ .11‬הגברת אכיפה של חוקים המגבילים פגיעה בשטחים‬
‫פתוחים וערכי טבע )למשל הגבלת ריסוס בשטחים‬
‫חקלאיים‪ ,‬הגבלות על בניה ופיתוח(‬
‫‪ .12‬קביעת מדיניות לאומית ואסטרטגיה‬
‫‪ .13‬הקמת גוף ייעודי להתמודדות עם שינויי האקלים‬
‫אחר‪_____________________________________________________________________:‬‬
‫‪ (10‬מהם המכשולים העיקריים העומדים בפני היערכות לשינויים? הערך‪/‬י את חשיבותם של המכשולים‬
‫הבאים )‪-1‬מכשול לא משמעותי‪ -5 ,‬מכשול משמעותי(‬
‫מכשול משמעותי‬
‫‪ .1‬חוסר מודעות הציבור‬
‫‪ .2‬חוסר במשאבים‬
‫‪ .3‬חוסר שיתוף פעולה בין הגורמים השונים‬
‫‪ .4‬חוסר ידע לגבי מהות השינויים האקלימיים‬
‫‪192‬‬
‫הערות‬
‫‪(11‬‬
‫מהו טווח הזמנים הדרוש לתכנית פעולה שתאפשר להיערך לשמירה על המגוון הביולוגי לנוכח שינויי‬
‫האקלים?‬
‫‪ 10-20 .3‬שנים‬
‫‪ .1‬מיידי ועד ל‪5-‬‬
‫שנים‬
‫‪ .4‬מעל ‪ 20‬שנה‬
‫‪ 5-10 .2‬שנים‬
‫שרותי המערכת – הגדרות מתוך‪:‬‬
‫‪A Guide for Decision Makers. World - Ranganathan et al. 2008. Ecosystem Services‬‬
‫‪Resources Institute. http://pdf.wri.org/ecosystem_services_guide_for_decisionmakers.pdf‬‬
‫תרגום לעברית‪ :‬איילת אפרת‪ ,‬בתוך "שירותי המערכת האקולוגית‪ ,‬מדריך עבור מקבלי החלטות" בהוצאת‬
‫קמפוס טבע‬
‫שירותי המערכת האקולוגית הם סוגי התועלת שהאדם מפיק מן הטבע‪ .‬מקובל לחלק אותם לארבע קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬שרותי אספקה )‪ -(Provisioning Services‬הטובין או המוצרים המופקים מן המערכות האקולוגיות‬
‫‪ .2‬שרותי ויסות )‪ -(Regulating Services‬התועלת שניתן להפיק מתהליכי הוויסות של המערכות‬
‫האקולוגיות‬
‫‪ .3‬שירותים תרבותיים )‪ -(Cultural Services‬התועלת הלא חומרית המופקת משירותי המערכת‬
‫האקולוגית‬
‫‪ .4‬שרותי תמיכה )‪ -(Supporting Services‬תהליכי היסוד שהם הבסיס להיווצרות כל שאר שירותי‬
‫המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫להלן הסברים לשרותי המערכת המופיעים בשאלה ‪:6‬‬
‫גופי מים ביבשה‪ ,‬מי תהום‪ ,‬מי גשם ומים בקרקע‬
‫אספקת מים מתוקים‬
‫דיג באמצעות רשתות או שיטות לא‪-‬חקלאיות אחרות‬
‫דגה‬
‫גנים ומידע גנטי המשמשים להשבחה של בעלי חיים וצמחים‪ ,‬לשיפור איכות הצמח‬
‫משאבים גנטיים‬
‫ולביו‪-‬טכנולוגיה‬
‫התפקיד שממלאת הצמחייה בחיפוי הקרקע‬
‫עצירת סחף קרקע‬
‫השפעת המערכות האקולוגיות על איכות האוויר על ידי פליטת כימיקלים לאויר‬
‫איכות אויר‬
‫)כלומר משמשות כ"משאבים"( או ספיגת כימיקלים מן האטמוספרה )כלומר‬
‫משמשות כ"בורות ספיגה"(‬
‫טיהור וויסות איכות ההשפעה שיש למערכות האקולוגיות על זרימת המים )זמן וכמות(‪ ,‬על השיטפונות‬
‫ועל חידוש המאגר של מי התהום‪ ,‬בעיקר מן ההיבט של היכולת של המערכת‬
‫מים‬
‫האקולוגית לאגור מים‬
‫אקלים‬
‫• ההשפעה שיש למערכות האקולוגיות על האקלים העולמי על ידי פליטה של גזי‬
‫חממה או אירוסולים לאטמוספרה או על ידי ספיגת גזי החממה והאירוסולים מן‬
‫האטמוספרה‪.‬‬
‫• השפעת המערכות האקולוגיות על הטמפרטורה המקומית או האזורית‪ ,‬על‬
‫המשקעים ועל שאר גורמי האקלים‬
‫ההשפעה שיש למערכות האקולוגיות על שכיחותם של מזיקים ומחלות בגידולים‬
‫מזיקים‬
‫ובמקנה‬
‫העברת אבקה מצמח לצמח על ידי בעלי החיים ‪.‬ללא האבקה זו צמחים רבים אינם‬
‫האבקה‬
‫יכולים להתרבות‬
‫ההנאה שניתן להפיק מקיומן של המערכות האקולוגיות‬
‫נופש בחיק הטבע‬
‫‪193‬‬
‫השראה ואסתטיקה‬
‫יצרנות ראשונית‬
‫מיחזור חומרים‬
‫מיחזור המים‬
‫•‬
‫ערכים רוחניים‪ ,‬אתיים או הערך העצמי של המערכות האקולוגיות – כל ערך שבני‬
‫האדם מעניקים למערכות האקולוגיות ‪,‬לנוף ולמינים של המערכת האקולוגית‬
‫יצירת חומר ביולוגי באמצעות הטמעתם או צבירתם של אנרגיה ושל חומרים על ידי‬
‫אורגניזמים שונים‬
‫התהליך שבו חומרים – כמו זרחן ‪,‬גופרית או חנקן – מופרדים מן המקורות‬
‫המינרליים ‪,‬הימיים או האטמוספריים שלהם‪,‬‬
‫או ממוחזרים וחוזרים לבסוף לאטמוספרה ‪,‬למים או לקרקע‬
‫מעבר של מים במערכות האקולוגיות בצורת מוצק ‪,‬נוזל או גז‬
‫המגוון הביולוגי מעורב בכל השירותים‪ ,‬אך חשוב במיוחד בשרותי התמיכה שהם הבסיס לקיום‬
‫כל שאר שירותי המערכת‪.‬‬
‫‪194‬‬