מיחזור מים אפורים הוא כדאי מאוד לכיס של האזרח הפשוט והמשק כולו. עבודה
1 ניתוח מאקרוכלכלי של התועלות בהקמת מערכות מחזור מי אפורי במבני חדשי בישראל פברואר 2012 חוות הדעת הכלכלית הוכנה על ידי: מר ליאור שמואלי – כלכל סביבתיEcoFinance , גב' יפעת בס – כלכלנית סביבתיתEcoFinance , על בסיס נתוני והכוונה מקצועית של: ד"ר מייק אדל – החטיבה לטיפול ומחזור מי אפורי ,איגוד לשכות המסחר פרופ' ער פרידלר – המחלקה להנדסת סביבה ,מי וחקלאות ,הפקולטה להנדסה אזרחית ,הטכניו 2 ניתוח מאקרוכלכלי של התועלות בהקמת מערכות מחזור מי אפורי במבני חדשי בישראל א. רקע כללי בעבודה זו נבקש לבצע ניתוח עלויות ותועלות של מחזור מי אפורי בבנייני חדשי בישראל ברמה כלל משקית .בשונה מהעבודה הקודמת שביצענו לחישוב עלות#תועלת להקמת מערכות מחזור מי אפורי )דצמבר ,(2011בה נלקחו בחשבו העלויות והתועלות הישירות המיוחסות למתקיני המערכות ולאלו המשתמשי בה ,בעבודה זו לקחנו בחשבו ג העלויות והתועלות העקיפות הנובעות ממחזור מי אפורי בהיקפי גדולי ברמה הארצית. התועלת המרכזית במחזור מי אפורי מתבטאת בחסכו בצריכת מי שפירי. ברמה הפרטית ,מתבטא חסכו זה בהקטנת ההוצאה הכספית על צריכת מי .ברמה המשקית, מתבטא החיסכו ג בצמצו העלויות הכוללות של הצעדי שתיאל& המדינה לנקוט על מנת להתמודד ע הגירעו ההול' וגדל הצפוי במשק המי בישראל בשני הקרובות. במסגרת הצעדי להתמודדות ע הגירעו הצפוי במשק המי מתכננת כרגע המדינה להגדיל בצורה משמעותית את היק( התפלת מי הי .צעד זה צפוי לגרור עלויות כספיות גבוהות במיוחד וביניה: השקעות בהקמת מתקני התפלה; עלויות גבוהות בשל צריכת החשמל הגבוהה של מתקני ההתפלה וכתוצאה מכ' ג עליה בפליטות גזי החממה המיוחסות לייצור חשמל; עלות צמצו היצע הקרקעות לאור' מישור החו( שיתפסו על ידי מתקני ההתפלה; עלות הקמת תשתיות נוספות להמש' הפקת והולכת מי שפירי ועוד. במידה ויעשה מחזור מי אפורי בהיקפי משמעותיי אשר יובילו להתמתנות קצב הגידול הצפוי בצריכת מי שפירי בשני הקרובות ,הרי שיחס' הצור' בהקמת לפחות חלק ממתקני ההתפלה המתוכנני ובכ' יחסכו לאוצר המדינה לפחות חלק מהעלויות הגבוהות הכרוכות בהתפלת מי י. בנוס( ,צמצו צריכת המי יאפשר שימוש בצנרת בעלת קוטר קט יותר ובתחנות שאיבה בעלות הספקי קטני יותר ובכ' נית יהיה לחסו' עלויות נוספות הקשורות בהשקעות תשתית. .1תחזית ביקושי למי20102050 , על מנת לחזות ולנתח את העלויות הצפויות במשק המי בשני הבאות בתחו התפלת מי י ,נבח את תחזית הביקושי למי בשני 2010#2050כפי שהוצגה על ידי רשות המי תו' חלוקה לשימושי שוני:1 1 נתונים בפרק זה לקוחים מתוך "תכנית אב ארצית ארוכת טווח למשק המים" ,רשות המים ,יולי ] ,2011צריכה אזורית כוללת אספקה לרשות הפלסטינאית ולממלכת ירדן[ 3 כפי שנית לראות בטבלה לעיל ,צריכת המי העירונית צפויה להכפיל עצמה עד לשנת 2050ולעמוד על כ 1,482#מיליו מ"ק לשנה )=מלמ"ש( .צריכת המי לשימושי אחרי ,כגו :תעשיה וחקלאות צפויה א( היא לעלות א' בשיעורי נמוכי יותר .הצריכה הכוללת של מי שפירי ומליחי בשנת 2050צפויה להיות גבוהה בכ 70%#לעומת .2010חשוב לציי ,כי נכו להיו ,צריכת המי העירונית היא צריכת מי ממקורות טבעיי או מותפלי בלבד ,זאת בניגוד לתעשיה ,חקלאות וטבע ,ש נעשה שימוש ג במי מליחי ובמי קולחי. נציי ,כי מאחר ומערכות מחזור מי אפורי אמורות להיות מותקנות בבנייני מגורי בעיקר ופחות במתקני תעשייה או חקלאות ,הרי שמחזור מי אפורי יתרו לצמצו הגידול בצריכת המי העירונית ולא בצריכת המי לשימושי אחרי .יתר על כ ,כפי שיוסבר בהמש' העבודה ,פוטנציאל המי לקולחי לא צפוי להיפגע כתוצאה ממחזור מי אפורי. 4 .2תחזית היצע מי20102050 , במסגרת תוכנית האב של רשות המי ,הוצגה תחזית מקורות המי בישראל בשני .2010#2050 הטבלה הבאה מתארת את תחזית מקורות המי בישראל: כפי שנית לראות בתחזית ההיצע ,היצע המי השפירי צפוי להמשי' ולרדת במהל' השני הבאות בכ .15% #על מנת להתמודד ע הפער ההול' וגדל בי הקיטו בהיצע המי ובי הגידול בביקושי למי ,מתוכננת הגדלת השימוש במי קולחי לחקלאות וכ בגידול ניכר של התפלת מי י לש מת מענה לחוסר במי שפירי. עוד עולה מהטבלה ,כי על מנת לספק את הביקושי למי שפירי בשנת ,2050תידרש השלמה של כ 1,500#מלמ"ש .המלצת רשות המי היא להעלות את היק( ההתפלה באופ מדורג עד לרמה של כ# 1,600מלמ"ש בשנת ,2050וזאת על מנת לעמוד בביקושי הצפויי ברמת אמינות אספקה גבוהה. התקנת מערכות מי אפורי יכולה לסייע למשק המי הלאומי להקטי את הפער בי הביקושי להיצע .היק( הקטנת הפער תלוי כמוב בהיק( השימוש שיעשה במערכות מחזור מי אפורי. על מנת להערי' נכונה את היק( החסכו הצפוי למשק בעקבות מחזור מי אפורי ,עלינו ראשית לאמוד את כמות המי המירבית שתחס' כתוצאה מהטלת חובה על התקנת מערכות מחזור מי 5 אפורי .כאמור לעיל ,נתייחס לחסכו בצריכת המי למגורי בלבד ,שכ במגזר זה צפוי השימוש המשמעותי במחזור מי אפורי. .3היק החסכו הצפוי בצריכת המי למגורי בעקבות מחזור מי אפורי כאמור ,מחזור מי אפורי בהיקפי משמעותיי צפוי להביא לחסכו משמעותי בצריכת מי שפירי .על מנת לחשב את היק( החסכו הצפוי בשני ,2010#2050הנחנו את הנחות העבודה הבאות: - מערכות מחזור מי אפורי יותקנו בבנייני מגורי ולא במתקני תעשייה או חקלאות; - מערכות מחזור מי אפורי יותקנו בבנייני חדשי בלבד ולא בבנייני קיימי; - קצב גידול האוכלוסייה הינו 1.8%לשנה .בדומה לקצב הגידול בשני האחרונות; - התוספת לאוכלוסיה בכל אחת מהשני 2010#2050תתגורר בבנייני חדשי בה יותקנו מערכות מחזור מי אפורי; - הצריכה הממוצעת למגורי לנפש לא תשתנה משמעותית בכל השני עבור בוצע החישוב .קרי, תעמוד על 50.3מ"ק לשנה מתוכ 35%ה מי אפורי אשר יועברו לטיפול ושימוש חוזר; - פחת המי ,כתוצאה מדליפות ,פיצוצי בצנרת וכיוצ"ב הוא .10%קרי ,בעבור כל 1מ"ק שנצר', נדרשת הפקה והולכה בפועל של 1.1מ"ק מי; על בסיס הנחות אלו ,חישבנו את היק( צריכת המי העירונית החזויה עבור שני תרחישי: א .תרחיש א' " #עסקי כרגיל" :מצב בו לא מבוצע מחזור מי אפורי והפער בי היצע המי והביקוש למי מסופק ע"י התפלת מי י. ב .תרחיש ב' #מחזור מי אפורי :מצב בו בכל הבנייני החדשי מותקנת מערכת מחזור מי אפורי ובכ' מצטמצ הביקוש למי שפירי. היק( החסכו הצפוי בצריכת מי בעקבות מחזור מי אפורי הוא ההפרש שבי צריכת המי למגורי בשני התרחישי הנ"ל .קרי ההפרש בי צריכת המי במצב "עסקי כרגיל" ובי מצב בו מתבצעת מחזור מי אפורי בכל הבנייני החדשי. 6 בטבלה להל מוצגי נתוני צריכת המי למגורי הצפויי בשני 2010#2050עבור שני התרחישי: שנה אוכולוסיה, )מיליוני( תרחיש א'" :עסקי כרגיל" צריכת מי למגורי ,מצטבר )מלמ"ק( תרחיש ב' :מחזור מי אפורי צריכת מי למגורי, מצטבר )מלמ"ק( חסכו מצטבר בצריכת מי )מלמ"ק( 2010 2015 2020 2025 2030 2035 2040 2045 2050 7.6 8.3 9.1 9.9 10.9 11.9 13.0 14.2 15.5 382.3 2,399.4 4,604.7 7,015.8 9,651.8 12,533.8 15,684.6 19,129.5 22,895.7 382.3 2,362.4 4,464.9 6,701.0 9,083.4 11,625.7 14,342.8 17,250.9 20,367.9 0.0 37.0 139.9 314.8 568.4 908.1 1,341.9 1,878.6 2,527.8 חסכו מצטבר בצריכת מי, באחוזי 0.0% 1.5% 3.0% 4.5% 5.9% 7.2% 8.6% 9.8% 11.0% הגר( הבא ממחיש את החסכו האפשרי בצריכת מי במידה ויבוצע מחזור מי אפורי בהיקפי משמעותיי: * תגיות המספר י מציינות את החסכו בצריכת מי עבור השנה המסומנת ולא במצטבר. כפי שנית לראות בטבלה ובגר( דלעיל ,על בסיס תרחיש א'=עסקי כרגיל ,היק( צריכת המי למגורי המצטברת עד 2050צפוי להיות כ 22,800מלמ"ק .לעומת זאת ,על בסיס תרחיש ב', במידה ותוטל חובת התקנת מערכות מחזור מי אפורי על מבני מגורי ,נוכל לצפות לצריכת מי למגורי מצטברת של כ 20,300מלמ"ק עד לשנת .2050צריכה זו נמוכה בכ 2,527 #מלמ"ק לעומת הצריכה בתרחיש א'. 7 כאמור ברשימת הנחות העבודה ,הנחנו קיומו של פחת מי בשיעור של .10%מכא נית לגזור כי חסכו של 2,527מלמ"ק מי לצריכה למגורי הוא למעשה חסכו של 2,780מלמ"ק מי המהווה חסכו של כ 12%בצריכת המי המצטברת עד לשנת 2050לעומת תרחיש עסקי כרגיל. בהתבסס על נתוני אלו ,נחשב את היק( החסכו הצפוי למשק ,במונחי כספיי ומונחי אחרי, כפי שיפורט להל: ב. חסכו בעלויות הקמת מתקני התפלת מי י היק( ההתפלה הקיי היו עומד על כ 295 #מלמ"ש )=מלמ"ק לשנה( אשר מופקי ב 3#מתקני התפלה עיקריי :אשקלו )כ 120#מלמ"ש( ,פלמחי )כ 45#מלמ"ש( וחדרה )כ 130#מלמ"ש(. מתקני אלו מופעלי וממומני ע"י יזמי פרטיי בשיטת ,BOTכאשר המדינה התחייבה לרכוש מה מי בהיק( מסוי למש' 25שנה וברמת מחירי קבועה של כ 2.5#ש"ח למ"ק מי )המחיר משתנה ממתק למתק אול הוא נע סביב רמת מחירי זו(. על פי הערכות רשות המי )כפי שפורסמו בתוכנית הארצית למשק המי( נאמדות ההשקעות הנדרשות בתחו התפלת מי י בטווח הקצר ,הטווח הבינוני והטווח הארו' ,בהתא לביקושי החזויי על הסכומי הבאי: טווח זמני טווח קצר )(20102014 טווח בינוני )(20152019 טווח ארו(20202050) - היק מי מותפלי עלות הקמת מתקני התפלה )מלמ"ש( )מלש"ח( 270+ 550 200+ 750 750+ 1,500 סה"כ 3,050 2,270 8,910 14,230 החישובי של רשות המי בוצעו על בסיס אומד לפיו עלות הקמת מתק התפלה סטנדרטי להתפלת 100מלמ"ש הינה כ 1 #מיליארד ש"ח ,בתוספת עלויות שונות .יש לציי כי העלויות המפורטות בטבלה כוללות את הקמת מתקני ההתפלה בלבד ללא עלויות תחזוקה שוטפת ,ללא עלויות הטיפול וללא עלויות הולכת המי אל הצרכני. חסכו מצטבר בצריכת המי כתוצאה ממחזור מי אפורי עד ,2050כפי שהוצג לעיל ,מבטא חסכו של 150מלמ"ש )=מלמ"ק לשנה( בשנת .2050 8 מכא ,נית להערי' כי הטלת חובה על התקנת מערכות מי אפורי בבנייני מגורי חדשי תביא לחסכו )=לדחייה במועד ההקמה( של בי 1#2מפעלי התפלה בעלות כוללת של כ 1.5#מיליארד ש"ח. נציי כי מתקני התפלה מופעלי בשיטת .BOTמשמע ,הקמת המתק ותחזוקתו השוטפת נעשית במימו יז פרטי כאשר המדינה מתחייבת לרכוש כמות מסוימת של מי ,במחיר מסוי לאור' תקופה ארוכה .כ' שלמעשה ,העלויות המוצגות בטבלה לא ימומנו מאוצר המדינה אלא באמצעות המגזר הפרטי. העלויות הנוגעות לאוצר המדינה ה עלויות רכישת המי המותפלי במהל' השני הבאות .על פי הערכות רשות המי מדובר על כ 52מיליארד ש"ח עד לשנת ,2050בחישוב של 2.5ש"ח למ"ק מי י מותפלי .מנתוני אלו נית לגזור כי היק( המי המותפלי שירכשו ע"י המדינה עד ,2050 מוער' על ידי רשות המי בס' של כ 20,800#מלמ"ק .נציי כי נתוני אלו כוללי ג התפלת מי מליחי בהיקפי קטני יחסית ובעלות של 2ש"ח למ"ק. א כ ,המשמעות התקציבית של חסכו בצריכת מי כתוצאה מהטלת חובת התקנת מערכות מחזור מי אפורי )תרחיש ב'( תתבטא בחסכו לאוצר המדינה בכ' שתמנע רכישת מי מותפלי באותו ההיק( שנחס'. מילי אחרות ,הטלת חובה על התקנת מערכות מי אפורי בבנייני מגורי תמנע רכישה של כ 2,780מלמ"ק עד לשנת 2050בעלות של 2.5ש"ח לכל מ"ק ,ובסה"כ תביא לחסכו מצטבר של כ 6.95מיליארד ש"ח עד לשנת .2050 נציי כי נתוני אלו נכוני עבור הנחות העבודה כפי שפורטו לעיל .יש לציי כי במקרה של מחזור מי אפורי בבנייני אחרי פרט לבנייני מגורי ,כגו בסיסי צה"ל ,בתי כלא ,בנייני משרדי, מרכזי מסחריי ,בתי מלו וכיוצ"ב ,צפוי היק( החסכו התקציבי והחסכו בצריכת מי להיות גבוה יותר. ג .חסכו בצריכת אנרגיה )חשמל( התפלת מי י ,הולכת מי ואיסו שפכי חסכו נוס( למשק כתוצאה מהטלת חובה על מחזור מי אפורי הינו חסכו באנרגיה )חשמל( שהייתה נדרשת לצור' התפלת מי .עיקר העלויות הגבוהות של התפלת מי י נובעות מצריכת האנרגיה הגבוהה הנדרשת להפעלת מתקני ההתפלה .בטבלה הבאה מרוכזות צריכות חשמל למטרות שונות בתהלי' הפקת והולכת המי ,הנתוני מבוססי על מידע שהתקבל מחברת "מקורות" כפי שה מופיעי בנייר עמדה מטע רשות המי:2 2 "תחזית צריכת אנרגיה ופליטות גזי חממה במשק המים -נייר עמדה" ,אגף תכנון ברשות המים .בעריכת אלון פרלמן, נובמבר .2009 9 קוט"ש למ"ק מטרה 1.2 הפקה והולכה מהכנרת הפקה והולכה מאקוויפר החו( 0.4#0.45 הפקה והולכה מאקוויפר ההר 0.8#1 הולכה במערכת הארצית 0.4 הולכה במגזר העירוני 0.2 איסו( ביוב עירוני וטיפול במט"ש הולכת קולחי/השבה 0.6#0.7 0.5 4 התפלת מי י )(3.8 )בהתבסס על שיפור טכנולוגי בעתיד( 2 התפלת מי מליחי )(1.9 )בהתבסס על שיפור טכנולוגי בעתיד( נית לראות ,כי התפלת מי י היא תהלי' עתיר אנרגיה )הגבוה ביותר מבי תהליכי ההפקה וההולכה השוני ,במיוחד אל מול הפקת והולכת מי ממקורות טבעיי )כנרת או אקוויפרי(( והוא צור' כ# 4קוט"ש למ"ק. בנוס( לכ' ,חסכו בצריכת מי כתוצאה ממחזור מי אפורי יחסו' לא רק אנרגיה הנדרשת להתפלת מי י באותו ההיק( ,אלא ג יחסו' את הובלת אותה כמות מי במערכת הארצית ובמערכת העירונית ואת איסו( הביוב והטיפול במט"ש .לש החישוב נניח כי 90%מכמות המי הביתית מגיעה לביוב )היתר משמשי לבישול ,שתיה והשקיה( .לפיכ' ,צריכת החשמל לאיסו( ביוב עירוני וטיפול במט"ש חושבה עבור 90%מכמות המי הנחסכת בפועל )ללא התחשבות בשיעור הפחת( .קרי ,עבור 2,275=90%*2,527מלמ"ק. היק( החיסכו הצפוי באנרגיה כתוצאה מהטלת חובה על מחזור מי אפורי )תרחיש ב' לעיל( ,יביא לחסכו של 2,780מלמ"ק מי ,מה שיביא לחסכו בצריכת אנרגיה בהיקפי הבאי: מטרה קוט"ש למ"ק מיליוני קוט"ש ל 2,780מלמ"ק התפלת מי י 3.8 10,566 הולכה במערכת הארצית 0.4 1,112 הולכה במגזר העירוני 0.2 556 0.6 ) 1,228עבור 2,275מלמ"ק( 5 13,462 )(1 ) ) ( 2,527עבור 2,527מ"ק( 4 10,935 איסו( ביוב עירוני וטיפול במט"ש סה"כ בניכוי :צריכת חשמל למערכת מחזור מי אפורי סה"כ חסכו בצריכת אנרגיה 10 לסיכו ,חסכו בצריכת מי כתוצאה ממחזור מי אפורי צפוי להביא לחסכו מצטבר של 10,935 מיליו קוט"ש עד לשנת .2050 נתו זה מבטא חסכו של כ 600#מיליו קוט"ש בשנת 2050לבדה ,המהווה שווה ער' לחסכו בתחנת כוח בהספק של כ) 70 MW #תחת הנחת עבודה סמויה של פעילות רציפה של התחנה= 8,760ש"ע לשנה(. חסכו בפליטות גזי חממה ד. חסכו בצריכת החשמל הנדרש להתפלת מי י והחיסכו בהולכת מי ואיסו( שפכי יביא לחסכו בפליטות גזי חממה המיוחסות לייצור חשמל .את היק( החסכו בפליטות גזי חממה נית לחשב על בסיס מקד הפליטה של חברת החשמל ,העומד נכו להיו על 0.000726 tCO2eעבור כל קוט"ש. ע זאת ,שיפורי טכנולוגיי ,שינויי בסל הדלקי של חברת החשמל והגדלת חלק האנרגיות המתחדשות צפויי להביא למקד פליטת גזי חממה נמו' יותר בטווח הארו' .לכ ,לש החישוב הנחנו כי החל ממחצית התקופה )שנת 2030ואיל'( מקד הפליטה יהיה 0.0006 tCO2eעבור כל קוט"ש. בהתא לאמור בסעי( הקוד ,החסכו הצפוי בצריכת חשמל כתוצאה ממחזור מי אפורי יהיה כ# 10,935מיליו קוט"ש .לפיכ' ,החסכו הצפוי בפליטות גזי חממה ינוע בי 6.58מיליו טו CO2eעד לשנת ה. .2050 שינויי בהיצע ואיכות מי הקולחי נכו להיו ,כל מי השפכי שנאספי למערכת ביוב מוזרמי אל מט"שי )מכו טיפול שפכי(. במט"ש עוברי מי השפכי תהליכי טיפול על מנת להכשיר לשימוש בחקלאות או להשבה אל הנחלי .תהלי' הטיפול כולל מספר שלבי בטכנולוגיות שונות :טיפול ראשוני ,שניוני ושלישוני, כאשר איכות מי הקולחי המופקי בתהלי' מוגדרת על ידי מספר שלבי הטיהור המיושמי. לדוגמא ,מי קולחי שעברו טיפול שלישוני מתאימי להשקיה חקלאית ללא הגבלה ,עבור כל הגידולי. ע"פ נתוני רשות המי ,כפי שה מופיעי לעיל ,משמשי מי הקולחי כ 40%#מס' צריכת המי לחקלאות נכו להיו .הערכת רשות המי היא ,כי נתו זה יעלה עד ל 65%#בשנת .2050 הקטנת צריכת המי כתוצאה ממחזור מי אפורי צפויה להקטי את קצב הגידול בכמות המי הנאספי לביוב ומועברי למט"שי ולהעלות את ריכוז המזהמי במי השפכי .יש הטועני שמצב זה יפגע באיכות הקולחי המופקי במט"ש עד כדי פגיעה ביכולת העבודה של המט"ש .שיפור טכנולוגי להתאמת המט"ש למי קולחי בריכוז גבוה יותר ידרוש השקעה כספית גבוהה. 11 כנגד זאת ,יש הטועני כי היה ויתבצע מחזור מי אפורי בהיקפי משמעותיי אשר יש בכוח לפגוע ביכולת העבודה של המט"ש ולחייב שינוי טכנולוגי ,הרי שהתהלי' לא יתבצע בבת אחת אלא באופ הדרגתי לאור' מספר שני .בתקופת הזמ הזו ,מט"שי חדשי שיוקמו יותאמו לריכוז מי שפכי גבוה יותר ,דבר אשר יוכל להתבצע ללא עלות גבוהה משמעותית מעלות הקמת מט"ש "רגיל" .במט"שי הקיימי נית יהיה לבצע שיפורי טכנולוגיי באופ הדרגתי ובהתא לצור' שיווצר. טענה נוספת המחייבת התייחסות היא הצמצו בהיצע מי הקולחי כתוצאה ממחזור מי אפורי. מכיוו שמחזור מי אפורי נועד להקטי את קצב הגידול בצריכת המי מלכתחילה ,הרי שהוא יביא בוודאות ג להקטנת קצב הגידול בכמות המי הנאספי בביוב ומוזרמי לטיפול במט"ש. כתוצאה מכ' ,תיקט כמות מי הקולחי המופקי במט"ש ומועברי להשקיה חקלאית ,את פערי הביקוש למי השקיה יאלצו למלא בעזרת מי שפירי או מותפלי. כנגד חשש זה נציי את הנקודות הבאות: א .בישראל מיוצרי כ 530#מלמ"ק מי שפכי בשנה .על פי נתוני רשת המי ,שיעור השבת המי לקולחי עומד נכו להיו על .75%קרי 25% ,מכמות מי השפכי ממילא אינה מנוצלת לצורכי השקיה חקלאית או צרכי אחרי .נתוני אלא מדגימי כי ישנ איזורי מסוימי בישראל, בה קיימי עודפי היצע לקולחי ביחס לביקוש לקולחי באותו האיזור. נציי כי עוד( ההיצע הגדול ביותר קיי כמוב בגוש ד ,אשר תושביו אחראי לייצור כ140# מלמ"ק מי שפכי מדי שנה .מי השפכי מועברי לטיפול בשפד" ומש מולכי בצינורות אל השדות החקלאיי בנגב .הולכת מי הקולחי למרחק נושאת עלות גבוהה. ב .בנוס( ,על פי הערכות רשות המי ,הצריכה העירונית צפויה להכפיל עצמה בעשורי הקרובי ולהגיע עד כ 1482#מלמ"ש בשנת 2050לעומת 764מלמ"ש בשנת .2010לעומת זאת ,צריכת המי לחקלאות )שפירי ,קולחי ומותפלי( צפויה לעלות ב 30%#בלבד עד לשנת ,2050אז תעמוד על כ 1,351#מלמ"ש .מנתוני אלו נית לגזור כי בעשורי הקרובי צפוי לגדול א( יותר הפער בי היצע הקולחי ובי הביקוש לקולחי כמי השקיה לחקלאות .לכ ,נית להניח שעד שמערכות מיחזור מי אפורי יחדרו באופ משמעותי למשק יתקיי עוד( קולחי וכתוצאה מכ' מיחזור מי אפורי לא יקטי את היצע הקולחי לחקלאות ,אלא יקטי את ההפרש בי עוד( ההיצע שיתפתח לבי הביקוש לחקלאות שיגדל באופ יותר מתו. מחזור מי אפורי ושימוש במי קולחי לחקלאות מהווי שניה פתרונות למחסור במי טבעיי בישראל .א' בעוד מי קולחי ה פתרו המשמש לאחר שהמי כבר נצרכו ,מחזור מי אפורי הוא פתרו שנועד להקטי את צריכת המי במקור .על פי נתוני צריכת המי בהתפלגות למטרות השונות בישראל ,נראה כי שני הפתרונות אינ פתרונות מתחרי אלא משלימי האחד את חברו. 12 השקעות בתשתיות מי ו. ס' ההשקעות הצפויות בכל התחומי הנוגעי למשק המי בישראל מפורטות בתוכנית האב הארצית למשק המי שפורסמה ע"י רשות המי בחודש יולי .2011התוכנית כוללת אומדני לתקציב הנדרש עבור סוגי פעילויות שוני ,בחלוקה לשלושה טווחי זמ :הטווח הקצר ),(2010#2014 הטווח הבינוני ) (2015#2019והטווח הארו' ).(2020#2050 ס' התקציב הנדרש להשקעות בתשתיות מי על פי תוכנית האב עומד על כ 206מיליארד ש"ח עד לשנת .2050המקורות התקציביי למימו ההשקעות הינ תקציב המדינה ,הרשויות המקומיות, חברת מקורות ויזמות פרטית. כבכל תחו תשתיות ,ג השקעות בתשתיות מי נובעות בחלק מהצור' להקי תשתיות חדשות וכ מהצור' לתחזק/לשפר תשתיות קיימות בעקבות בלאי טבעי .הקמת תשתיות מי חדשות כוללות בי היתר :התאמת צנרת המי והשפכי להספקי גבוהי יותר ,התאמת מט"שי לסטנדרט טיפול גבוה יותר ,הקמת מערכות מי באיזורי חדשי ועוד. תוכנית האב למשק המי מציגה את אומדני ההשקעות הצפויות במשק המי לשני הבאות ,לפי סוגי פעילויות ובחלוקה לטווחי זמ שוני: תחומי פעילות במשק המי 1 2 3 חסכו במי התפלת מי י התפלת מי מליחי 4 אספקת מי ופיתוח המערכת הארצית 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 תאגידי מי וביוב עירוניי פעילות בתחו השפכי ברשויות שאינ מחויבות בתיאגוד הקמה ושידרוג של מתקני טיפול בשפכי איגודי ערי לביוב )ת"א ,י# וחיפה( השבת קולחי איכות מי ניהול הנגר והניקוז הסדרת נחלי קידו תעשיית המי מחקר ופיתוח בצ"מ סה"כ אומד השקעות נדרשות בטווחי זמ שוני ,מלש"ח סה"כ 2020-2050 2015-2019 2010-2014 2,920 1,750 585 585 14,230 8,910 2,270 3,050 420 0 160 260 4,335 6,660 26,520 37,515 5,020 5,420 40,050 50,490 1,250 1,320 8,390 10,960 575 575 10,660 11,810 4,130 0 8,470 12,600 1,725 1,200 1,000 250 250 470 2,400 26,500 2,575 1,200 1,390 250 250 455 2,300 25,410 7,330 5,170 12,380 1,500 500 2,630 20,180 154,440 11,630 7,570 14,770 2,000 1,000 3,555 24,880 206,350 13 על פי הכתוב בתוכנית האב ,האומדני מבוססי על כללי מקובלי להערכות עלויות ועל הנהוג במשק המי עד כה ומותאמי לתחזית רשות המי לגבי גידול הביקושי למי ,כפי שזו הוצגה בסעי( א' לעיל. על בסיס אומדני ונתוני אלו ,נחשב את היק( החיסכו הכספי הצפוי בתחו ההשקעות כתוצאה מהטלת חובת מחזור מי אפורי .לש חישוב החיסכו הכספי נצטר' להבחי בי השקעות שהיקפ תלוי בהיק( צריכת המי לבי השקעות שהיקפ אינו תלוי בהיק( צריכת המי .לאחר ביצוע הבחנה זו ,נבח כיצד ישפיע החיסכו הצפוי בצריכת מי )חסכו של 2,780מלמ"ק( על גובה ההשקעות הנדרשות התלויות בהיק( צריכת המי עד לשנת .2050 כאמור ,חלק מסעיפי ההשקעה המפורטי בטבלה לעיל ה השקעות אשר אינ תלויות בהיק( צריכת המי .כ' למשל סעיפי ההשקעות הנוגעי לפעילויות שאינ "בשטח" ,כגו :מחקר ופיתוח ,קידו תעשיית המי וקידו חסכו במי .בנוס( ,ישנ סעיפי השקעה אשר ג א מושפעי מהיק( צריכת המי הרי שיש קושי לקבוע באיזו מידה ,כגו ניהול הנגר והניקוז ,הסדרת נחלי ,איכות המי והשבת קולחי. לפיכ' ,מכוח עקרו השמרנות ,נבח בעבודה זו רק את סעיפי ההשקעה אשר בה קיי קשר מובהק בי היק( צריכת המי לבי ההשקעה הנדרשת ,ובסעיפי אלה בלבד ננסה לאמוד את מידת ההשפעה של חסכו בצריכת המי על היק( ההשקעה הכספי. סעיפי אלו ה: #2 #4 #5 התפלת מי י אספקת מי ופיתוח המערכת הארצית תאגידי מי וביוב עירוניי סה"כ ,מלש"ח 14,230 37,515 50,490 כיצד יבוא לידי ביטוי הצמצו בגובה ההשקעות לגבי שלושת סעיפי אלו ? התפלת מי י #בתחו התפלת מי הי ,אשר כבר נסקר בסעי( ב' לעיל ,הצמצו בגובה ההשקעות נובע ישירות מאי#הקמת מתקני התפלה. אספקת המי ופיתוח המערכת הארצית ותאגידי המי והביוב העירוניי #צמצו בגובה ההשקעות בסעי( זה נובע מהקטנת הכמויות בצריכת המי כתוצאה מהתקנת מערכות מחזור מי אפורי מה שגורר הפחתת ההספק הנדרש ממערכות אספקת המי .הפחתת ההספק הנדרש כוללת הקטנת קוטרי צנרת המי וצנרת השפכי ,וכ הקטנת ההספק הנדרש של תחנות השאיבה. הקטנת קוטר הצנרת תביא לחסכו בעלויות ,כדלקמ: קוטר הצנרת משפיע על עלות הצנרת .במחקר שבוצע ע"י פרופסור ער פרידלר מהטכניו נמצא ,כי מחזור מי אפורי יביא להקטנה של כ 10%#מקוטר צנרת השפכי וכ 5%#מקוטר צנרת מי.3 3 Penn R., Schütze M., Friedler E., 2011. Effects of on-site greywater reuse on municipal sewer system. 12th Int. .(Conf. on Urban Drainage (ICUD). Organized by IAHR and IWA, Porto Alegre, Brazil, Sep. 2011 (8 p. on CD 14 על פי אותו מחקר ,הקטנת קוטר הצנרת יביא להפחתת היק( ההשקעה הנדרש בהקמת הצנרת לפי פונקציית העלות הבאה ) $למטר צנרת(: כאשר: b Cost [$/m] = a * D = Dקוטר הצנרת; = aמקד קבוע; = bמערי' החזקה. על פי ניתוח נתוני עלות כוללת של צנרת )ייצור ,הולכה ,הנחה וכיסוי( מהמשק שביצע פרופ' פרידלר במקרה של צנרת מי ושפכי מערי' החזקה בפונקציית העלות ) (bגדול מ 1#ושווה כ.4 1.15#1.44 # משמע ,הקטנה של קוטר הצנרת תפחית את העלות ביותר מאשר שיעור הפחתת הקוטר .במקרה הנוכחי ,הפחתה של 10%בהיק( הצנרת תביא להפחתה של 11.5%#12.8%מעלות הצנרת .הפחתה של 5%בהיק( הצנרת תביא להפחתה של 5.7%#6.4%מעלות הצנרת. על מנת לפשט את הדיו ,נניח כי צמצו עלויות הצנרת כתוצאה ממחזור מי אפורי ,ה עבור תחזוקת תשתיות קיימות וה עבור הקמת תשתיות חדשות ,יהיה בשיעור של ,5%#10%כתלות בהיק( מחזור המי האפורי במהל' השני ,עד לשנת .2050 נציג 3תרחישי ניתוח שוני: - תרחיש אופטימי – תרחיש לפי הפחתת העלויות היא בשיעור 10%מס' ההשקעות ,בשלושת טווחי הזמ );(2010#2050 - תרחיש שמרני – תרחיש לפיו הפחתת העלויות היא בשיעור 5%מס' ההשקעות ,בשלושת טווחי הזמ );(2010#2050 - תרחיש משולב – תרחיש לפיו הפחתת העלויות היא בשיעור של 5%מס' ההשקעות בטווח הקצר והבינוני ) (2010#2020ו#בשיעור של 10%מס' ההשקעות בטווח הארו' );(2020#2050 הטבלה הבאה תציג את היקפי החיסכו הכספי בהשקעות פיתוח המערכת הארצי לפי 3התרחישי השוני: 4 המקורות ששימשו את פרופ' פרידלר לחישוב הם (1) :מחירון נורמטיבי ל"חובת ההולכה" ולהתפלת מים מליחים – נציבות המים (2) ;2001מחירון נורמטיבי לעבודות במפעל קולחים – נציבות המים (3) ;2002דוחות שונים ביצוע של חברת מקורות ו (4) -דוחות ביצוע של מפעלי מים \ ביוב אחרים. 15 אומד השקעות נדרשות בטווחי זמ שוני ,מלש"ח תרחיש שמרני תרחיש אופטימי 20102014 20152019 20202050 )הפחתת עלויות בשיעור (5% )הפחתת עלויות בשיעור (10% תרחיש משולב )הפחתת עלויות בשיעור 5%בטווח קצר ובינוני; 10%בטווח ארו(- 4 אספקת מי ופיתוח המערכת הארצית 4,335 6,660 26,520 1,876 3,506 3201.75 5 תאגידי מי וביוב עירוניי 5,020 5,420 40,050 2,525 4,799 4527 סה"כ 4,400 8,305 7,729 תחומי פעילות במשק המי כפי שנית לראות בטבלה ,הטלת חובת מחזור מי אפורי ,יכולה לחסו -למשק השקעות בתשתיות מי בהיק של 4.4עד 8.3מיליארד ש"ח ,עד לשנת ) 2050וזאת לפי התרחישי השוני שהוצגו לעיל( .סכומי אלה משקפי חסכו של כ 24%מהיק ההשקעות הכולל הצפוי עד לשנת .2050 לסכו זה יש להוסי( כמוב את החיסכו בהשקעות הנובע מאי#הקמה )או דחייה במועד ההקמה( של מתקני התפלת מי י ,כפי שהוצגו בסעי( ב' לעיל והמוערכי על ידינו בכ 1.5#מיליארד 8 נוספי. ז. סיכו בטבלה הבאה מרוכזי נתוני מרכזיי ביחס להיקפי החסכו במונחי כספיי ומונחי אחרי, כתוצאה ממחזור מי אפורי בבנייני מגורי חדשי בישראל ,כפי שהוצגו בפרקי העבודה לעיל: תיאור הפריט היק החיסכו )עד (2050 חיסכו בצריכת מי 2,527מלמ"ק חיסכו בהפקת והולכת מי 2,780מלמ"ק חיסכו כספי בהקמת מתקני התפלה חיסכו כספי ברכישת מי מותפלי חסכו/דחייה בהקמת 1#2מתקני התפלה בהיק( 150מלמ"ש 6.95מיליארד 8 חיסכו בחשמל 10,935מיליוני קוט"ש חיסכו בפליטות גזי חממה 6.5#8מיליו טו .CO2e חיסכו בכספי השקעות בתשתיות מי 4.4#8.3מיליארד 8
© Copyright 2024