‫שפת ‪C‬‬ ‫נתנאל גרינברגר‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫משתנים ‪3 .................................. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫פעולות חשבוניות ולוגיות ‪4 ............ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫קלט‪ /‬פלט ‪6 ................................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫מבנה בסיסי ‪7 ............................. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫תווים ‪8 ...................................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫בקרת זרימה ‪9 ............................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫לולאות ‪11 .................................. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫פונקציות ‪14 ................................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫מערכים ‪16 ................................. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫מחרוזות ‪18 ................................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫מצביעים‪20 ................... ................................ ................................ ................................ pointer -‬‬ ‫חוברת זו אינה מיועדת ללימוד אלא לצורך חזרה והעמקה‪.‬‬ ‫יצירת קשר‪[email protected] :‬‬ ‫כל הזכויות שמורות ©‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪2‬‬ ‫משתנים‬ ‫בזכרון הנדיף ישנם בתים שבהם נשמרים נתונים במהלך התוכנית‪.‬‬ ‫משתנה הוא בית או מספר בתים בזכרון שבהם נשמרים הנתונים‪.‬‬ ‫ישנם מספר טיפוסי משתנים‪ ,‬כל טיפוס משתמש במספר בתים בזכרון‪.‬‬ ‫טיפוס משתנה‬ ‫‪int‬‬ ‫מטרה‬ ‫מספר שלם‬ ‫‪ short‬מספר שלם קטן‬ ‫‪ long‬מספר שלם גדול‬ ‫גודל בזכרון (מספר הבתים בד"כ)‬ ‫‪4‬‬ ‫‪float‬‬ ‫‪double‬‬ ‫מספר ממשי‬ ‫מספר ממשי גדול‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪char‬‬ ‫תו‬ ‫‪1‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫לא ניתן לתת שם למשתנה )או פונקציה וכדומה( המכילים‪:‬‬ ‫א‪ .‬התחלה בספרה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המכילים את התווים‪– ! # :‬‬ ‫ג‪ .‬מילה שמורה )כגון ‪.(if , while‬‬ ‫רצוי לתת שם בעל משמעות )גם לפונקציה(‪.‬‬ ‫יש הבדל בין אות גדולה לאות קטנה‪ .‬נהוג לרשום רק באותיות קטנות‪.‬‬ ‫ניתן לאתחל את ערך המשתנה‪ ,‬כאשר מצהירים עליו‪.‬‬ ‫נתונים שידוע שלא ישתנו במהלך התוכנית‪ ,‬ניתן לשמור אותם בתור קבועים‪:‬‬ ‫;‪const int age = 65‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪3‬‬ ‫פעולות חשבוניות ולוגיות‬ ‫‪‬‬ ‫סדר הפעולות‪ ,‬כמו במתמטיקה )סוגרים ‪ ‬כפל‪/‬חילוק ‪ ‬חיבור‪/‬חיסור(‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪567‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪‬‬ ‫;‪num= 70-7*9‬‬ ‫;‪num= (70-7)*9‬‬ ‫;‪num= (70-7)-5*9+1‬‬ ‫ככל שהמספר יהיה מדיוק יותר‪ ,‬כך התוצאה תהיה באותו דיוק‪.‬‬ ‫‪7+2=9‬‬ ‫‪7+2.0=9.0‬‬ ‫‪7*2=14‬‬ ‫‪7*2.0=14.0‬‬ ‫הפעולות‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫סוגרים‪( ) :‬‬ ‫השמה‪= :‬‬ ‫חיבור‪+ :‬‬ ‫חיסור‪- :‬‬ ‫כפל‪* :‬‬ ‫חילוק‪/ :‬‬ ‫חילוק שארית)מודלו(‪% :‬‬ ‫קיצורים‬ ‫‪ .1‬הורדה‪ /‬הוספה‪:‬‬ ‫א‪ .‬שימוש במשתנה ‪ ‬והפעולה עליו‪n++ :‬‬ ‫ב‪ .‬פעולה עליו ‪ ‬ושימוש במשתנה‪++n :‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שורת קוד‬ ‫;‪x=8‬‬ ‫; ‪y = x++‬‬ ‫;‪x=8‬‬ ‫; ‪y = ++x‬‬ ‫‪ .2‬יתבצעו על הפעולות החשבוניות‪) :‬לדוגמא(‬ ‫;‪a=a+2;  a+=2‬‬ ‫;‪a=a*2;  a*=2‬‬ ‫;‪a=a%2;  a%=2‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪4‬‬ ‫ביטויים לוגים‬ ‫ישנם מספר פעולות הנמצאות בין שני ביטויים המביעות טענה מסוימת‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪5<3‬‬ ‫‪5>3‬‬ ‫הטענה יכולה להיות אמת‪.TRUE -‬‬ ‫או שקר‪.FALSE -‬‬ ‫הפעולות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קטן מ‬ ‫גדול מ‬ ‫שווה ל‬ ‫קטן או שווה ל‬ ‫גדול או שוווה ל‬ ‫שונה מ‬ ‫>‬ ‫<‬ ‫==‬ ‫=>‬ ‫=<‬ ‫=!‬ ‫לאחר שהגענו לטענות מסוימות‪ ,‬ניתן לבדוק את היחס בין הטענות האלו‪.‬‬ ‫לשם כך ישנם שלושה פעולות לוגיות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫וגם‪ -‬בודקת שטענת אמת מתקיימת בכל‪.‬‬ ‫או‪ -‬בודקת שטענת אמת מתקיימת לפחות באחד‪.‬‬ ‫שלילה )היפוך(‪ -‬הופכת טענת אמת לשקר‪ /‬וטענת שקר לאמת‪.‬‬ ‫הפעולות‪:‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫‪!a‬‬ ‫היפוך‬ ‫‪a||b‬‬ ‫או‬ ‫‪a&&b‬‬ ‫וגם‬ ‫‪b‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עמוד ‪5‬‬ ‫קלט‪ /‬פלט‬ ‫ישנם שני פונקציות הנמצאות בספריה >‪ ,<stdio.h‬תפקידם הוא לקלוט ולהדפיס נתונים לתוכנית ומהתכונית‪.‬‬ ‫כל פונקציה מקבלת‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פורמט הדפסה‪ /‬קליטה‪.‬‬ ‫הערך עצמו‪.‬‬ ‫קלט‬ ‫;)‪Scanf("%d",&num‬‬ ‫פונקצית הקלט מקבלת שני ערכים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פורמט קליטה‪ -‬כלומר באיזה צורה הנתונים יקלטו לתוך המשתנה‪.‬‬ ‫המצביע למשתנה‪.‬‬ ‫פלט‬ ‫;)‪Printf("%d",num‬‬ ‫פונקצית הפלט מקבלת שני ערכים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫פורמט הדפסה‪ -‬כלומר באיזה צורה הנתונים יודפסו על המסך‪.‬‬ ‫הנתונים יודפסו בצורה של תווים‬ ‫הנתונים יודפסו בצורה של מספרים‪ ,‬כלומר מספר אסקיי של התו‬ ‫ב‪.‬‬ ‫;‪char tav‬‬ ‫;)‪scanf("%c",&tav‬‬ ‫;)‪printf("%c\n",tav‬‬ ‫;)‪printf("%d\n",tav‬‬ ‫המשתנה‪.‬‬ ‫פורמט הדפסה‪ /‬קליטה‬ ‫מייצג‬ ‫פורמט‬ ‫הערות‬ ‫‪ %d‬מספר שלם )‪(int‬‬ ‫‪ %c‬תו‬ ‫‪%f‬‬ ‫‪%e‬‬ ‫‪%g‬‬ ‫‪%lf‬‬ ‫מספר ממשי )‪(double/float‬‬ ‫מספר ממשי )‪(double/float‬‬ ‫מספר ממשי )‪(double/float‬‬ ‫מספר ממשי )‪(double/float‬‬ ‫הצגה עשרונית‬ ‫הצגה עם מעריך‬ ‫הצגה יותר ברורה‬ ‫נועד לקליטה ב ‪double‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫ניתן להדפיס ולקלוט מספר משתנים בפונקציה אחת‪.‬‬ ‫בהדפסה ניתן לבצע את החישוב בתוך הקריאה לפונקציה‪.‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪6‬‬ ‫מבנה בסיסי‬ #include <stdio.h> int main() { int num; Scanf("%d",&num); Printf("%d",num); { #define - ‫השימוש ב‬ .‫ הערך יקבע בתחילת התוכנית‬.‫ שתייצג ערך מסוים‬,‫במהלך התוכנית ניתן לרשום מילה קבועה‬ :‫למשל‬ #define TRUE #define FALSE 7 ‫עמוד‬ 1 0 Netanel Greenberger © ‫תווים‬ ‫קלט‪ /‬פלט‬ ‫‪‬‬ ‫ישנם שני פונקציות המבצעות קלט ופלט של תו בודד‪.‬‬ ‫קליטת תו לתוך משתנה‬ ‫הדפסת תו למסך‬ ‫;)(‪chgetchar‬‬ ‫;)‪putchar(ch‬‬ ‫תווים מיוחדים‬ ‫ירידת שורה‬ ‫מעבר טאב‬ ‫קפיצת תווים בשורה באורך המספר המצוין‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫ ‪\n‬‬‫‪\t‬‬‫‪%5d-‬‬ ‫עמוד ‪8‬‬ ‫בקרת זרימה‬ ‫בד"כ תוכנית מבצעת את ההוראות‪ ,‬שורה אחר שורה‪.‬‬ ‫לפעמים נרצה להתנות שורה‪/‬שורות מסוימות בתנאי‪ ,‬אם התנאי מתקיים התוכנית תבצע את השורה‪ ,‬אם לא‬ ‫היא תמשיך לשורה הבאה‪.‬‬ ‫משפט ‪if-else‬‬ ‫התנאי יופיע בתוך סוגרים‪ ,‬לדוגמא‪(x>y) :‬‬ ‫רגיל‬ ‫)‪if (x>y‬‬ ‫התנאי מתקיים ‪//‬‬ ‫{‬ ‫הוראה ‪//‬‬ ‫}‬ ‫‪else‬‬ ‫התנאי לא מתקיים ‪//‬‬ ‫{‬ ‫הוראה ‪//‬‬ ‫}‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר יש יותר מהוראה אחת‪ ,‬יש להכניס את ההוראות בסוגרים { }‪.‬‬ ‫מקונן‬ ‫)‪if (x>y‬‬ ‫התנאי מתקיים ‪//‬‬ ‫{‬ ‫)‪if (a<b‬‬ ‫הוראה ‪//‬‬ ‫‪else‬‬ ‫הוראה ‪//‬‬ ‫הוראה ‪if (c==d) //‬‬ ‫התנאי לא מתקיים ‪//‬‬ ‫}‬ ‫‪else‬‬ ‫{‬ ‫הוראה ‪//‬‬ ‫}‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר מופיע ‪ ,else‬הוא מתייחס אל ה ‪ if‬האחרון‪ ,‬אלא אם כן הוא מופיע בתוך סוגרים מסולסלים‬ ‫)כמו בדוגמא האחרונה(‪.‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪9‬‬ ‫משפט תנאי מקוצר‬ ‫ניתן לכתוב משפט תנאי מקוצר‪ ,‬המקביל למשפט ‪.if-else‬‬ ‫תחביר‬ ‫> במקרה ששקר< ‪> :‬במקרה שאמת< ? >תנאי<‬ ‫‪‬‬ ‫;)'‪(num>0)? printf("%c\n",'g'):printf("%c\n",'b‬‬ ‫> במקרה ששקר< ‪> :‬במקרה שאמת< ? >תנאי והשמה <‬ ‫‪‬‬ ‫;'‪ch=(num>0)? 'g':'b‬‬ ‫משפט ‪switch‬‬ ‫ישנם תוכניות המכילות משפטי תנאי רבים‪ ,‬והתוכנית נראת מסובכת וקשה לקריאה‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים ניתן להמיר את משפטי התנאי למשפט ‪.switch‬‬ ‫משפט ‪ switch‬בודק את ערכו של משתנה מסויים ומבצע את ההוראה בהתאם לערכו‪.‬‬ ‫דוגמא‬ ‫)‪switch (ch‬‬ ‫{‬ ‫‪case 'a':‬‬ ‫;‪re++‬‬ ‫;‪break‬‬ ‫‪case 'b':‬‬ ‫;‪re--‬‬ ‫;‪break‬‬ ‫‪default:‬‬ ‫;‪re=0‬‬ ‫}‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫משפט ‪ switch‬יכול לבדוק את ערכו של משתנה שלם‪ /‬תו בלבד‪.‬‬ ‫כאשר נמצא ערכו של המשתנה‪ ,‬הוראות ה ‪ switch‬יובצעו מהמקום והלאה‪ ,‬כדי למנוע זאת יש‬ ‫להשתמש בהוראת ‪ ,break‬היוצאת מה ‪ ,switch‬לאחר ביצוע ההוראה המבוקשת‪.‬‬ ‫אם לא נמצא התאמה ניתן להגדיר ערך ברירת מחדל שיובצע‪.defult -‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪01‬‬ ‫לולאות‬ ‫לפעמים נרצה לחזור על הוראה מסוימת מספר פעמים‪.‬‬ ‫פעמים שנדע את מספר הפעמים שנרצה לחזור‪ ,‬ופעמים שלא נדע ונצטרך להשתמש בתנאי‪.‬‬ ‫לשם כך ישנם שלושה סוגי לולאות‪.do while ,while ,for :‬‬ ‫משותף לכל הלולאות‪ ,‬שבכל סוג נצטרך לבצע פעולה שתביא אותנו לסיום הלולאה )אחרת היא תהיה לולאה‬ ‫אינסופית(‪ .‬ברוב המקרים נצטרך לאתחל את אינדקס הלולאה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם גוף הלולאה הוא הוראה אחת‪ ,‬אין צריך להכניסו לסוגריים { }‪.‬‬ ‫ניתן לבצע לולאות מקוננות‪.‬‬ ‫לולאת ‪while‬‬ ‫כאשר נרצה לחזור על ביצוע הוראות מסוימות מספר פעמים לא ידוע‪ ,‬נשתמש בלולאת ‪.while‬‬ ‫סד"פ לולאה‬ ‫דוגמא‬ ‫)‪while (re>90‬‬ ‫{‬ ‫;)‪printf("%d\n",re‬‬ ‫;‪re-=10‬‬ ‫}‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪00‬‬ ‫לולאת ‪do while‬‬ ‫כמו לולאת ‪ ,while‬אלא שתנאי הלולאה נמצא לאחר גוף הלולאה‪ .‬כלומר‪ -‬גוף הלולאה יבוצע לפחות פעם‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫‪do‬‬ ‫{‬ ‫;)‪printf("%d\n",re‬‬ ‫;‪re-=10‬‬ ‫}‬ ‫;)‪while (re>90‬‬ ‫לולאת ‪for‬‬ ‫כאשר ידוע מראש מספר הפעמים שבו אנו רוצים לחזור על הוראות מסוימות ניתן להשתמש בלולאת ‪.for‬‬ ‫מבנה‬ ‫)קידום אינדקס ; תנאי ; אתחול אינדקס( ‪for‬‬ ‫סד"פ לולאה‬ ‫דוגמא‬ ‫)‪for (i=0; i<10; i++‬‬ ‫{‬ ‫;)‪printf("%d",i‬‬ ‫}‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לבצע מספר פקודות אתחול‪ ,‬תנאי‪ ,‬ועדכון‪.‬‬ ‫)‪for (i=0 , j=20 ; i<10 , j>10 ; i++ , j--‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪02‬‬ ‫‪break & continue‬‬ ‫לפעמים נרצה להפסיק‪ /‬לקדם לולאה באמצע פעולתה‪ ,‬בעקבות נתונים מסוימים שהגענו אליהם‪.‬‬ ‫‪break‬‬ ‫גורמת יציאה מתוך הלולאה הפנימית ביותר‪.‬‬ ‫)‪while (re>90‬‬ ‫{‬ ‫;)‪printf("%d\n",re‬‬ ‫;‪if (re %9==0) break‬‬ ‫;‪re-=2‬‬ ‫}‬ ‫‪‬‬ ‫פקודה זו עובדת גם במשפט ‪.switch‬‬ ‫‪continue‬‬ ‫מסיימת את הפעולה הנוכחית‪ ,‬לאחר מכן בודקת את התנאי‪.‬‬ ‫)‪while (re>90‬‬ ‫{‬ ‫;)‪printf("%d\n",re‬‬ ‫)‪if (re %9==0‬‬ ‫{‬ ‫;‪re-=8‬‬ ‫;‪continue‬‬ ‫}‬ ‫;‪re-=2‬‬ ‫}‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪03‬‬ ‫פונקציות‬ ‫תוכנית מורכבת מהוראות )= קוד( רבות‪ ,‬ככל שההוראות רבות יותר נרצה לייעל את התוכנית‪:‬‬ ‫‪ .1‬כדי שלא לחזור על הוראות דומות‪.‬‬ ‫‪ .2‬כדי להבין מה הולך בתוכנית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אם נרצה להדפיס למסך‪ ,‬אנו נצטרך לרשום שורות קוד רבות‪ -‬דבר זה הופך את התוכנית‬ ‫למסורבלת‪ ,‬במיוחד אם נרצה להדפיס מספר שורות‪ .‬כדי למנוע את הבלגן הזה אנו נשתמש בפונקציה‪.‬‬ ‫פונקציה‪ -‬קטע קוד‪ :‬המקבל ערכים‪ ,‬עושה חישובים‪ ,‬ומחזיר תוצאות‪.‬‬ ‫כלומר במקום לרשום שורות קוד רבות‪ ,‬נוכל לקרוא בשם של הפונקציה‪ ,‬והיא תבצע את החישובים ותחזיר‬ ‫תוצאות‪ ,‬וכל זה בשורות קוד מעטות‪.‬‬ ‫מבנה‬ ‫>פרמטרים<>שם<>טיפוס משתנה שיחזור לתוכנית הקוראת<‬ ‫;)‪double power(int x,int y‬‬ ‫פרמטרים‬ ‫‪ .1‬הפרמטרים המעוברים לפונקציה‪ ,‬מוכרים אך ורק לאותה פונקציה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אפשר שלא להעביר פרמטרים לפונקציה‪ ,‬אך יש לרשום ) (‪.‬‬ ‫טיפוס משתנה‬ ‫‪‬‬ ‫אם הפונקציה לא מחזירה ערך‪ ,‬רושמים ‪ void‬במקום טיפוס המשתנה‪.‬‬ ‫קריאה והחזרה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חייבים להעביר לפונקציה את כל הפרמטרים בהתאמה‪.‬‬ ‫הקריאה יכולה להתבצע מהפונקציה הראשית ומכל פונקציה אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר הפונקציה מחזירה ערך‪ ,‬זה נעשה ע"י שימוש ב ‪.return‬‬ ‫כאשר מגיעים ל ‪ return‬הפונקציה סיימה את תפקידה‪ ,‬למרות שיש עדין שורות קוד באותה פונקציה‪.‬‬ ‫;)‪power(num1,num2‬‬ ‫;‪return x/y‬‬ ‫משתנים‬ ‫סוגי משתנים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקומיים‪ -‬משתנים המוגדרים בפונקציה‪ ,‬מוכרים רק באותה פונקציה‪.‬‬ ‫גלובליים‪ -‬משתנים המוגדרים בתחילת הקובץ‪ ,‬מוכרים בכל הפונקציות‪{ .‬לא מומלץ! עלול לעשות‬ ‫בעיות}‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪04‬‬ ‫העברת ערכים‬ ‫‪‬‬ ‫אל הפונקציה עובר הערך של המשתנה‪ -‬העתק שלו‪ ,‬לא המשתנה עצמו‪ .‬כלומר אין שינוי למשתנה‬ ‫בפונקציה הקוראת‪.‬‬ ‫הכרזה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל פונקציה תרשם לפני הפונקציה הקוראת לה‪.‬‬ ‫ניתן לרשום רק את כותר הפונקציה ואת מימוש הפונקציה לרשום בסוף הקובץ‪.‬‬ ‫כותר הפונקציה‪//‬‬ ‫;) ‪double power(int ,int‬‬ ‫מימוש הפונקציה‪//‬‬ ‫)‪double power(int x,int y‬‬ ‫{‬ ‫;‪return x/y‬‬ ‫}‬ ‫אם התוכנית מורכבת ממספר קבצים‪ ,‬המימוש יופיע בקובץ אחד‪ ,‬וההכרזה בכל קובץ הקורא‬ ‫לפונקציה‪.‬‬ ‫שימוש בספריה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ישנם ספריות רבות בשפת ‪ ,C‬כל ספריה מכילה מספר פונקציות‪.‬‬ ‫הספריה הבסיסית ביותר שאנחנו מכירים היא >‪.<stdio.h‬‬ ‫הכרזה על שימוש בספריה תעשה בתחילת התוכנית‪:‬‬ ‫>שם הספריה< ‪#include‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪05‬‬ ‫מערכים‬ ‫כאשר יש לנו מספר משתנים שיש בהם מכנה משותף )בד"כ(‪ ,‬נתייחס אליהם בתור משתנה אחד המחולק‬ ‫לתאים‪ ,‬וכל תא מכיל ערך מסוים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬ציון מבחן של ‪ 10‬סטודנטים‪ ,‬ניתן להגדיר ‪ 10‬משתנים‪ ,‬אבל לא כדאי‪ -‬זה יכול להיות ארוך מאוד‪.‬‬ ‫נגדיר מערך המחולק ל ‪ 10‬תאים ובכל תא נכניס את ציינו של סטודנט אחר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכל מערך יש שם וגודל וכמובן סוג טיפוס‪.‬‬ ‫כל תא הוא משתנה ללא יוצא מן הכלל‪.‬‬ ‫גישה לאיבר במערך היא באמצעות אינדקס‪.‬‬ ‫המערך הוא רצף של תאים צמודים בזכרון‪.‬‬ ‫מבנה‬ ‫>גודל< >שם< >סוג טיפוס<‬ ‫הגדרה‬ ‫;]‪int arr[3‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא חייבים לציין את מספר אברי המערך‪ ,‬במקרה שרושמים את איבריו ב { }‪.‬‬ ‫;}‪int arr[]={1,2,3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫גודל המערך חייב להיות מספר קבוע‪ ,‬ולא משתנה‪.‬‬ ‫בשורת ההגדרה מגדירים את גודל המערך‪ .‬במהלך התוכנית המספור של התאים מתחיל מתא ‪.0‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מיקום התא האחרון = גודל המערך ‪1 -‬‬ ‫אתחול‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לאתחל בצורה של { } רק בשורת ההגדרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסת האיברים למערך תתבצע בהתאמה מהאיבר הראשון‪.‬‬ ‫עם האתחול לא מכסה את שאר המערך‪ ,‬בשאר האיברים יוצב ‪.0‬‬ ‫;}‪int arr[3]={1,2,3‬‬ ‫;}‪int arr[10]={1,2,3‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪06‬‬ ‫גישה‬ ‫‪‬‬ ‫במהלך התוכנית‪ ,‬גישה למערך תעשה לגבי כל תא בנפרד‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫‪ o‬אסור לבצע השוואה‪ ,‬קלט‪ ,‬פלט‪ ,‬איפוס של מערך שלם‪ -‬בבת אחת‪ ,‬כגון ‪.arr = 0‬‬ ‫‪ o‬אלא‪ ,‬גישה תהיה בד"כ ע"י לולאה‪ ,‬ואינדקס הלולאה ישמש כאינדקס המערך‪.‬‬ ‫;]‪int arr[10‬‬ ‫;‪for (i=0 ; i<10; i++) arr[i]=0‬‬ ‫‪‬‬ ‫אסור לחרוג מגבולות המערך‪.‬‬ ‫העברת מערך לפונקציה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מועברת לפונקציה כתובת המערך‪ ,‬כלומר בשינוי ערכו של המערך בפונקציה ישתנה המערך המקורי‪.‬‬ ‫כדאי להעביר לפונקציה גם את גודל המערך‪.‬‬ ‫;)‪void ini_array(int a[],int size‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין צורך לרשום את גודל המערך בכותר הפונקציה‪.‬‬ ‫מערך קבוע‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן בכותר לקבוע שהמערך המועבר לפונקציה יהיה קבוע‪ ,‬ובכך להבטיח שהמערך לא ישתנה‪.‬‬ ‫לא ניתן להעביר מערך שהוגדר כקבוע‪ ,‬לפונקציה שבה הוא לא קבוע‪.‬‬ ‫;)‪void print_array(const int a[],int size‬‬ ‫מערכים רב‪ -‬מימדים‬ ‫מייצגים מטריצות )טבלאות(‪ ,‬או מימדים גבוהים יותר‪.‬‬ ‫מיוצגים ע"י שני אינדקסים )או יותר(‪.‬‬ ‫ההגדרה‪ ,‬האיתחול והגישה אליו נשארים אותו דבר‪ -‬רק עם שינוי קטן של הוספת אינדקס נוסף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫במערך דו‪-‬מימדי‪ ,‬האינדקס הראשון מייצג שורה‪ ,‬והאינדקס השני מייצג עמודה‪.‬‬ ‫בהעברת מערך רב מימדי לפונקציה צריך לציין את גודל המימד השני והלאה‪.‬‬ ‫;)‪void print_array(int a[][20],int size‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪07‬‬ ‫מחרוזות‬ ‫מחרוזת היא מערך של תווים‪.‬‬ ‫ישנם פקודות ופונקציות בשפת ‪ C‬שעוזרות לנו לעבוד עם מחרוזות בצורה פשוטה יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל סוף מחרוזת‪ ,‬יופיע תו סיום מחרוזת‪.'\0' -‬‬ ‫אתחול‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לאתחל מערך תווים בהגדרה עם גרשיים כפולים " "‪ ,‬סימון סוף מחרוזת יוכנס אוטומטית‪.‬‬ ‫;"‪char str[]="Hellow‬‬ ‫קלט‪ /‬פלט‬ ‫קלט‬ ‫ניתן לקלוט בדרך הרגילה‪ ,‬הכנסת איברים למערך ע"י ‪ scanf‬או ע"י )(‪.getchar‬‬ ‫במקום ניתן לקלוט כך‪:‬‬ ‫;)‪scanf("%s",str‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקלט יהיה עד רווח או ירידת שורה‪.‬‬ ‫סימון סוף מחרוזת יוכנס אוטומטית‪.‬‬ ‫אם נרצה להגביל את מספר התווים שיכולים להקלט נכתוב כך‪:‬‬ ‫;)‪scanf("%15s",str‬‬ ‫‪ ‬ישנה עוד פקודת קלט‪ , gets (str); -‬הקולטת מחרוזת שלמה‪ .‬חסרון‪ :‬לא ניתן להגביל את מספר‬ ‫התווים שיקלטו‪.‬‬ ‫פלט‬ ‫כמו בקלט ישנו קיצור‪ ,‬וניתן לכתוב כך‪:‬‬ ‫;)‪printf ("%s",str‬‬ ‫‪ ‬ההדפסה עצמה תתבצע עד להגעה לתו סיום מחרוזת‪.‬‬ ‫‪ ‬ישנה עוד פקודת פלט‪ , puts (str); -‬המדפיסה עד לתו סיום מחרוזת‪ ,‬ויורדת שורה‪.‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪08‬‬ ‫שימוש במחרוזות‬ ‫כמו שבמערכים לא ניתן לבצע פעולות על מערך שלם בבת אחת‪ ,‬כך גם במחרוזות‪.‬‬ ‫לשם כך נבנתה ספריה >‪<string.h‬‬ ‫המכילה פונקציות לעבודה עם מחרוזות‪.‬‬ ‫פונקציות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪ -Strlen‬מקבלת מחרוזת‪ ,‬מחזירה את אורך המחרוזת‪.‬‬ ‫‪ -Strcmp‬מקבלת שני מחרוזות‪ ,‬מחזירה ‪ 0‬כאשר הם זהות לחלוטין‪ ,‬מספר חיובי כאשר הראשונה‬ ‫גדולה יותר )ע"פ סדר הא"ב(‪ ,‬מספר שלילי כאשר השנייה גדולה יותר‪.‬‬ ‫‪ -Strcpy‬מקבלת מחרוזת מקור‪ ,‬ומחרוזת יעד‪ ,‬מעתיקה את המחרוזת מקור ליעד‪.‬‬ ‫‪ -Strcat‬מקבלת שני מחרוזות‪ ,‬משרשרת את השנייה לסוף של הראשונה‪.‬‬ ‫‪ -Strchr‬מקבלת תו ומחרוזת‪ ,‬מחזירה את מיקמו הראשון של התו במחרוזת‪.‬‬ ‫‪ -Strstr‬מקבלת שני מחרוזות‪ ,‬מחפשת את ההופעה )הראשונה( של המחרוזת השנייה בראשונה‪.‬‬ ‫ישנה עוד ספריה <‪ >ctype.h‬העובדת על תווים בודדים‪.‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪09‬‬ ‫מצביעים‪pointer -‬‬ ‫לכל כתובת‪/‬משתנה בזכרון יש כתובת וערך‪.‬‬ ‫בשפת ‪ C‬ניתן לתת שם נורמאלי לאותם כתובות בפונקציה מסוימת‪ ,‬ולהכניס בהם ערכים‪ ,‬לדוגמא‪x=4; :‬‬ ‫עד עכשיו עבדנו כך‪ ,‬עכשיו נראה שאפשר לגשת גם לכתובות ולערכים ישר‪.‬‬ ‫גישה לכתובת‬ ‫אל הכתובת ניגשים ע"י הסימן & לפני שם המשתנה‪.‬‬ ‫‪ ‬לא ניתן לשנות כתובת של משתנה!‬ ‫‪ ‬לא קיים כתובת לקבועים וביטויים‪.‬‬ ‫גישה לערך‬ ‫כאשר נתונה לנו כתובת בזכרון ניתן להכניס לתוכה ערך‪ ,‬ע"י הסימן *‪.‬‬ ‫‪ ‬מסוכן לשנות את ערכו של כתובת בזכרון‪ ,‬כאשר הוא אינו מוכר לנו‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫;‪*(37693)= 700‬‬ ‫משתנה מסוג מצביע‬ ‫למשתנה מסוג רגיל שהכרנו עד עכשיו‪ ,‬יש שני פרמטרים‪ -‬סוג וערך‪.‬‬ ‫למשתנה מסוג מצביע‪ ,‬יש שני פרמטרים‪ -‬סוג וערך של כתובת‪.‬‬ ‫הצהרה‬ ‫;‪int *num‬‬ ‫שימוש במשתנה‬ ‫קבלת כתובת‪-‬‬ ‫;‪num=&i‬‬ ‫שימוש בכתובת‪-‬‬ ‫;‪*num=5‬‬ ‫כאשר משתנה‪-‬מצביע‪ ,‬לא מצביע לשום מקום‪ ,‬נגדיר שהוא מצביע לריק‪.‬‬ ‫;‪int *num=NULL‬‬ ‫קידוד הדפסה של כתובת בזכרון הוא באמצעות ‪%p‬‬ ‫;)‪printf("%p",&i‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪21‬‬ ‫מצביעים ופונקציות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פונקציה יכולה להחזיר ערך מסוג מצביע‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬אין להחזיר מצביע של משתנה מקומי בתוך הפונקציה‪ ,‬כי בסיום הפונקציה הוא נמחק‪.‬‬ ‫מצביעים ומערכים‬ ‫מערך בזכרון מורכב מתאים הצמודים זה לזה‪.‬‬ ‫שם המערך הוא בעצם המצביע לאיבר הראשון במערך‪.‬‬ ‫מצביע למערך הוא בעצם הכתובות לתא הראשון במערך‪) .‬דוגמאות שוקלות(‬ ‫;‪arr_p= arr‬‬ ‫;]‪arr_p= &arr[0‬‬ ‫גישה לאיברי המערך‬ ‫;)]‪1. printf("%d",arr[i‬‬ ‫;))‪2. printf("%d",*(arr+i‬‬ ‫‪ ‬תזכורת‪ :‬שמעבירים מערך לפונקציה‪ ,‬מה שמעובר זה כתובת התא הראשון במערך‪.‬‬ ‫כותר פונקציה‪ ,‬שמועבר אילה מערך‪:‬‬ ‫;)‪void ini_arr(int *a‬‬ ‫© ‪Netanel Greenberger‬‬ ‫עמוד ‪20‬‬