07 תחומיים - החוג ללימודים רב ) חוגי - חוגי ודו

‫‪07‬‬
‫החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‬
‫לימודים לתואר‪( B.A.‬חד‪-‬חוגי ודו‪-‬חוגי)‬
‫שנה"ל תשע"ה‬
‫ראש החוג‪ :‬ד"ר מוסטפא עבאסי‬
‫חברי הסגל האקדמי‪:‬‬
‫פרופ' מן המניין‪:‬‬
‫פרופ' חיים גורן‪.‬‬
‫פרופ' חבר‪:‬‬
‫פרופ' יגאל שפי‪ ,‬פרופ' ציונה גרוסמרק‬
‫מרצה בכיר‪:‬‬
‫ד"ר שרה ארנון‪ ,‬ד"ר אמיר גולדשטיין‪ ,‬ד"ר תמר הגר‪ ,‬ד"ר יאיר זלטנרייך‪ ,‬ד"ר נורית כרמי‪ ,‬ד"ר‬
‫אביגיל מור‪ ,‬ד"ר מוסטפא עבאסי‪ ,‬ד"ר אביהו רונן‪ ,‬ד"ר איילת שביט‪ ,‬ד''ר גונן שרון‪ .‬ד"ר זאב‬
‫גרינברג‬
‫מרצה‪:‬‬
‫ד''ר תמר אריאלי‪ ,‬ד''ר יוסף ג'בארין‪ , ,‬ד"ר גרי טריגר‪ ,‬ד''ר ענת רביב‪,‬‬
‫ד"ר דלית שמחאי‪ ,‬ד"ר חגי שמש‪ ,‬ד''ר אלון גולדברג‬
‫מורה‪:‬‬
‫ד"ר הילה נבו‪ ,‬ד''ר רוני שריג‪.‬‬
‫מרצים מן החוץ‪:‬‬
‫מר צביקה אופיר‪ ,‬ד"ר משה משי אורי‪ ,‬ד"ר שמשון ביכלר‪ , ,‬עו"ד תמר גוטגולד כהן‪ ,‬ד"ר שגיא‬
‫גונן‪,‬ד"ר אורלי דהן‪ ,‬ד"ר אביב וינשטיין‪ ,‬ד''ר נחום טורצקי‪ ,‬ד''ר יונה עזרא‪ ,‬ד''ר טל ישראלי‪ ,‬פרופ'‬
‫אורי לאור‪ ,‬מר אורי לוזון‪ ,‬ד"ר נמרוד מרום‪ ,‬מר אוהד מרכוס‪ ,‬גב' רוזה סרוחנוב‪ ,‬ד''ר זאנה פיאדין‪,‬‬
‫עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט‪ ,‬ד''ר נטע רבהון‪-‬דמתי‪ ,‬גב' רחל רבינוביץ‪ ,‬גב' זהר רובינשטיין‪ ,‬ד''ר יעל‬
‫רייזמן‪-‬קדר‪ ,‬גב' מעין קציר‪ ,‬ד"ר מירי רוזמרין ‪ ,‬ד"ר אורן רייכמן‪ ,‬ד''ר דפנה שגיב‪-‬רייס‪ ,‬מר ירון‬
‫שוורץ‪ ,‬מר אמיל שיינפלד‪,‬גב' מורן שמיר ד"ר צביה שפירא‪.‬‬
‫מתרגלים‪:‬‬
‫גב' יעל אבוקרט‪ ,‬גב' יסמין ברזילי שחם גב' אורנה גרוסמרק‪ ,‬גב' הודיה חיוט‪ ,‬מר יהונתן יעקובי‬
‫תוכן הקובץ‬
‫‪3-4‬‬
‫מטרת הלימודים‬
‫תכנית חד‪-‬חוגית‬
‫החטיבה למדעי ההתנהגות‬
‫החטיבה לקיימות‪ :‬חברה‪ ,‬סביבה ומחשבה‬
‫החטיבה למדעי הרוח‬
‫שילוב אקדמי – המכון לאומנויות והחוג ללימודים רב תחומיים‬
‫מקבץ חינוך בחוג ללימודים רב תחומיים‬
‫מקבץ כלכלה בחוג ללימודים רב תחומיים‬
‫‪5-7‬‬
‫‪8-9‬‬
‫‪01-00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪03‬‬
‫‪04‬‬
‫תכנית דו‪-‬חוגית‬
‫החטיבה למדעי ההתנהגות‬
‫‪05-09‬‬
‫מקבץ פסיכולוגיה‬
‫מקבץ לימודי מגדר‬
‫מקבץ סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪01-07‬‬
‫‪07-08‬‬
‫‪08-09‬‬
‫החטיבה לקיימות‪ :‬חברה‪ ,‬סביבה ומחשבה‬
‫מקבץ ניהול ויישוב סכסוכים‬
‫מקבץ סביבה וחברה‬
‫מקבץ פילוסופיה‬
‫‪11-11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10-11‬‬
‫החטיבה למדעי הרוח‬
‫מקבץ אמנות‬
‫מקבץ לימודי ארץ‪-‬ישראל בהיבט אזורי‬
‫מקבץ היסטוריה‬
‫‪13-11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15-11‬‬
‫תקצירי הקורסים‬
‫‪17-51‬‬
‫‪2‬‬
‫מטרת הלימודים‬
‫החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים מאפשר לסטודנטים לרכוש השכלה אקדמית רחבה‪ ,‬המשלבת מגוון של נושאים מתחומי מדעי‬
‫הרוח והחברה (רב‪-‬תחומי)‪ ,‬ביחד עם האפשרות להרחיב בתחומי עניין לפי בחירת הסטודנט‪.‬‬
‫החוג מציע שני מסלולי לימוד‪ :‬חד‪-‬חוגי (‪ 011‬נ"ז) ודו‪-‬חוגי (‪ 11‬נ"ז)‪.‬‬
‫‪ .1‬המסלול החד‪-‬חוגי מיועד לסטודנטים המעוניינים בהשכלה איכותית רחבה ובתואר ב‪.‬א‪ .‬בלימודים רב‪-‬תחומיים‪.‬‬
‫המסלול הדו‪-‬חוגי נועד גם הוא לסטודנטים המעוניינים בהשכלה איכותית אולם בו זמנית הם מעוניינים להשלים את‬
‫השכלתם הכללית או לפתח התמחות נוספת בחוג אחר ‪.‬‬
‫‪ .2‬בשני המסלולים‪ ,‬החד‪-‬חוגי והדו‪-‬חוגי‪ ,‬בנויה תכנית הלימודים כך שתהווה בסיס אקדמי מצוין ללימודי המשך לתואר‬
‫שני או ללימודי תעודה בכלל ותעודת הוראה בפרט‪.‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים מושתת על מבנה של שלוש חטיבות‪ ,‬כשכל חטיבה מכילה שלושה מקבצים בתחום מוגדר‬
‫והומוגני במידה רבה‪:‬‬
‫החטיבה למדעי ההתנהגות ‪ -‬כוללת את המקבצים בפסיכולוגיה‪ ,‬בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובלימודי מגדר‪.‬‬
‫החטיבה לקיימות ‪ -‬כוללת את המקבצים בניהול ויישוב סכסוכים‪ ,‬בחברה וסביבה ובפילוסופיה‪.‬‬
‫החטיבה למדעי הרוח‪ -‬כוללת את המקבצים באמנות‪ ,‬בלימודי ארץ‪-‬ישראל ובהיסטוריה‪.‬‬
‫במסלול החד‪-‬חוגי על כל סטודנט לבחור חטיבה אחת המכילה ‪ 3‬מקבצים‪ ,‬כשסך נקודות הזכות הנצבר הוא ‪ 011‬נ"ז‪.‬‬
‫במסלול הדו‪-‬חוגי על כל סטודנט לבחור חטיבה אחת ומתוכה ‪ 1‬מקבצים בהיקף של ‪ 11‬נ"ז כל אחד‪ .‬בנוסף קיים מקבץ‬
‫כללי של ‪ 11‬נ"ז‪ ,‬כשסך נקודות הזכות הנצבר הוא ‪ 11‬נ"ז‪ .‬שאר ‪ 11‬נקודות הזכות יילקחו במסגרת החוג השני שבו לומד‬
‫הסטודנט (חינוך‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬שירותי אנוש‪ ,‬כלכלה וניהול‪ ,‬לימודי מזרח אסיה או מדעי המחשב)‪.‬‬
‫כחלק מלימודי התואר מחויב הסטודנט ללמוד קורסי מיומנויות‪ .‬במסלול החד‪-‬חוגי ‪ -‬קורסים אלה נכללים בתכנית‬
‫הלימודים החטיבתית‪ .‬במסלול הדו‪-‬חוגי קורסים אלה יילקחו ברובם במסגרת החוג השני‪ ,‬ועל הסטודנט להשלים את‬
‫נקודות הזכות במקבץ הכללי באמצעות בחירה מכלל הקורסים המוצעים‪.‬‬
‫תנאי הקבלה לחוג‬
‫הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה של המכללה ברמה הנדרשת על ידי החוג‪.‬‬
‫דרישות המעבר משנה לשנה‬
‫המעבר לשנה ב' מותנה בממוצע ציונים של ‪ 15‬לפחות בשנה א' בכלל הקורסים בחוג‪ ,‬ובסיום קורסי המיומנויות הכוללים‪:‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‪ ,‬מיומנויות במחשבים‪ ,‬סטטיסטיקה למדעי החברה א' וסטטיסטיקה למדעי החברה ב'‪.‬‬
‫המעבר לשנה ג' מותנה בסיום קורסי המיומנויות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫ציון עובר בקורס הינו ‪.51‬‬
‫אנגלית‬
‫קורסי האנגלית הנם קורסי חובה לתואר‪ ,‬סטודנט שסוו ג לאחת מרמות האנגלית‪" :‬טרום בסיסי א'"‪" ,‬טרום בסיסי ב'" או‬
‫"בסיסי" נדרש ללמוד את קורסי האנגלית החל מהסמסטר הראשון ללימודיו‪ ,‬מי שסווג לרמת אנגלית "מתקדמים א' " או‬
‫"מתקדמים ב'" יכול ללמוד את קורס‪/‬י האנגלית החל מסמסטר ב' של השנה הראשונה ללימודיו‪ ,‬כך שכל הסטודנטים‬
‫נדרשים להתחיל בלימודי האנגלית בשנה הראשונה ללימודיהם‪ .‬סטודנט שלא יגיע לרמת פטור במועד המחייב לא‬
‫יירשם לסמינריון ו‪/‬או לעבודות הגמר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הגשת עבודות סמינריוניות‬
‫‪ .0‬במסלול החד‪-‬חוגי חייב הסטודנט להגיש שתי עבודות סמינריוניות‪ ,‬בשני מקבצים שונים‪ .‬במסלול הדו‪-‬חוגי חייב‬
‫הסטודנט להגיש עבודה סמינריונית אחת בכל חוג‪ .‬במסגרת החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים עליו לבחור סמינריון באחד‬
‫מהמקבצים שבהם הוא לומד‪.‬‬
‫טרם הרישום לסמינריונים‪ ,‬נדרש כל סטודנט‪:‬‬
‫א‪ .‬להגיע לרמת פטור באנגלית‪ ,‬ללא קשר לרמת האנגלית אליה סווג בעת קבלתו ללימודים‪ ,‬למעט מי שהתקבל ברמת‬
‫פטור‪ .‬סטודנט לא יורשה להירשם לסמינריון ללא רמת פטור באנגלית‪ .‬ככלל‪ ,‬הרישום לקורסי האנגלית מתבצע ע"י‬
‫הסטודנט ובאחריותו במסגרת ימי השיבוץ החוגיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לסיים את הקורס "מיומנויות אקדמיות" בציון של ‪ 11‬לפחות‪ .‬הקורס "מיומנויות אקדמיות" הוא קורס חובה לכל‬
‫הסטודנטים בחוג‪.‬‬
‫ג‪ .‬ציון "עובר" בסמינר הינו ציון ‪.11‬‬
‫סיורים‬
‫תכנית הלימודים כוללת חובת ההשתתפות בסיורים ועל פי תקנון שכר הלימוד‪ ,‬השתתפות בסיור מחייבת תשלום‪.‬‬
‫חובת קורס במדעי הרוח‬
‫כל סטודנט חייב ללמוד קורס אחד בהיקף של ‪ 1‬נ"ז במדעי הרוח במהלך שלוש שנות לימודיו לתואר‪ .‬הדבר נועד לחשוף את‬
‫תלמידי המכללה לתחומי ידע ומחקר‪ ,‬גם אם הם רחוקים מתחומי התמחותם‪ ,‬על מנת להעשיר את עולמם הרוחני ולהרחיב‬
‫את אופקיהם‪.‬‬
‫חזרה על קורסי חובה‬
‫בחוג ללימודים רב תחומיים לא ניתן ללמוד יותר מפעמיים את הקורסים הבאים‪ :‬מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א'‪+‬‬
‫ב' ומיומנויות אקדמיות‪ .‬כישלון חוזר בקורסים אלה יגרום להפסקת לימודים‪.‬‬
‫מעבר בין חטיבות ‪ /‬מקבצים‬
‫שינוי חטיבה או החלפת מקבץ תתאפשר עד תום שנת הלימודים הראשונה של הסטודנט בחוג‪.‬‬
‫סיום תואר‬
‫במסלול החד‪-‬חוגי קבלת התואר מותנית בציון ממוצע ‪ 65‬ומעלה בגמר הלימודים‪.‬‬
‫במסלול הדו‪-‬חוגי קבלת התואר מותנית בממוצע ציונים כולל של שני החוגים‪ ,‬בציון הנדרש בחוג המוביל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫החטיבה למדעי ההתנהגות‬
‫תכנית חד‪-‬חוגית‬
‫בוגרי החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים בחטיבת מדעי ההתנהגות יוצאים בתום הלימודים כשהם מצוידים בראייה מתוחכמת‬
‫וגמישה של בני אדם ושל המוסדות החברתיים בה הם פועלים‪ ,‬בהכרת המניעים להתנהגותם ובידיעת דרכי התמודדות‬
‫והתערבות שונות‪ .‬תכנון נכון משלב מוקדם יאפשר לבוגרים להשלים די נקודות זכות כדי להיות זכאים להירשם ללימודי‬
‫המשך וללימודי מ"א בתחומים שונים של מדעי ההתנהגות‪.‬‬
‫חטיבת מדעי ההתנהגות מספקת לתלמידיה השכלה רחבה ומעמיקה כאחד במגוון התחומים הנמנים כיום על מדעי‬
‫החברה‪ :‬החל מהמיקוד בפרט‪ ,‬כולל הבנה של תהליכים פיסיולוגיים‪ ,‬רגשיים‪ ,‬או התפתחותיים‪ ,‬וכלה באספקטים חברתיים‬
‫וארגוניים של ההתנהגות‪ .‬החטיבה מספקת מבט על התנהגות הפרט‪ ,‬סוגיות נבחרות בהתנהגות פרטים בקבוצות וקטגוריות‬
‫חברתיות ובהבנה של דינמיות של קבוצות חברתיות גדולות עד רמת תרבות‪ .‬הקורסים שואבים משלוש דיסציפלינות‬
‫מבוססות במדעי ההתנהגות‪ :‬פסיכולוגיה‪ ,‬מגדר‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪.‬‬
‫מקבץ פסיכולוגיה‪ :‬מציע קורס י בסיס (חובה) המעניקים ידע בסיסי נדרש בהבנת אבני היסוד של ההתנהגות האנושית כפי‬
‫שהיא מובנת לנו בעזרת הכלים המדעיים‪-‬הפסיכולוגיים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬הבסיס הפיסיולוגי של התנהגות‪.‬‬
‫בנוסף מציע המקבץ קורסים מתקדמים וסמינר מחקרי המאפשרים לבחור ולהתמקד בתחומי דעת ועניין שונים בתוך‬
‫התחום הרחב של הפסיכולוגיה‪ .‬לדוגמה‪ :‬פסיכולוגיה של הרגשות‪ ,‬פסיכולוגיה רפואית ועוד‪.‬‬
‫מקבץ לימודי מגדר‪ :‬יאפשר היכרות עם והבנה של ההתנהגות האנושית דרך הפריזמה החשובה והבסיסית כל כך של מגדר‪:‬‬
‫נשיות‪-‬גבריות ומה שביניהם‪ .‬הדגש העיקרי מושם על האופן שבו האישיות וההוויה הפסיכולוגית של שני המינים מושפעות‬
‫ומעוצבות ביד כוחות תרבותיים‪-‬חברתיים‪ ,‬ומוצגות תיאוריות עדכניות וחדשניות המקנות כלי חשיבה וניתוח אלטרנטיביים‬
‫ושוויוניים מבחינה מגדרית‪.‬‬
‫מגוון הקורסים מציע נושאים מרתקים כגון התפתחות הזהות המגדרית‪ ,‬פסיכולוגיה של נשים‪ ,‬גבריות בעידן המודרני‪,‬‬
‫אלימות כלפי נשים‪ ,‬ועוד‪ .‬המקבץ מציע מדי שנה גם סמינר מחקרי המאפשר "להתמחות" ולחקור לעומק שאלה מגדרית‬
‫המעניינת את הסטודנטים ‪.‬‬
‫מקבץ סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ :‬הסוציולוגיה היא תחום ידע מרכזי במדעי החברה‪ .‬הסוציולוגיה מתבוננת במצבים‬
‫חברתיים ומפתחת מחשבה ביקורתית ויכולת יישום של מושגים ותיאוריות להבנה וניתוח שלהם‪ .‬המקבץ לסוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה יקנה מושגי יסוד ותיאוריות מרכזיות להבנה וניתוח של קבוצות‪ ,‬חברות‪ ,‬מוסדות ותהליכים בחברה‬
‫האנושית‪ .‬יילמדו נושאים כמו אנתרופולוגיה‪ ,‬חברה ותרבות בעבר ובחברה המודרנית‪ ,‬ערכים ונורמות‪ ,‬מוסד המשפחה‪,‬‬
‫חברות‪ ,‬סטייה וקונפורמיות חברתית‪ ,‬תהליכים חברתיים בקבוצה הקטנה‪ ,‬מיעוטים ו"אחרים"‪ ,‬דת וקבוצות דת‪ ,‬ארגונים‬
‫כלכליים וחברתיים‪ ,‬התנהגות קולקטיבית‪ ,‬תקשורת המונים‪ ,‬לימודי עיר וקהילה‪ ,‬ריבוד ואי‪-‬שוויון חברתי‪ ,‬תהליכים‬
‫דמוגרפיים‪ ,‬תהליכים עולמיים ועוד‪ .‬מקום מיוחד יוקדש לניתוח תהליכים בחברה הישראלית תוך התמקדות בנושאים של‬
‫רב‪-‬תרבותיות‪ ,‬מגדר‪ ,‬מיעוטים שונים והערבים אזרחי מדינת ישראל ‪ -‬בדגש אזורי של צפון הארץ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תכנית הלימודים בחלוקה לפי שנים‪:‬‬
‫שנה א'‬
‫חובה ‪ /‬בחירה‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫אלימות כלפי נשים‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לאנתרופולוגיה חברתית (שיעור ‪ +‬תרגיל)‬
‫‪5‬‬
‫מבוא ללימודי מגדר‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א' (שיעור ‪ +‬תרגיל)‬
‫קורסי חובה שנה‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב' (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫‪3‬‬
‫א'‬
‫מבוא לפסיכולוגיה (שיעור‪ +‬תרגיל)‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית‬
‫‪2‬‬
‫מוח והתנהגות‬
‫‪2‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫‪0‬‬
‫סה"כ שנה א'‬
‫‪37‬‬
‫בנוסף כל סטודנט נדרש ללמוד קורס אחד בהיקף של ‪ 2‬נ"ז במדעי הרוח במהלך שלוש שנות לימודיו לתואר‬
‫שנה ב'‬
‫חובה ‪ /‬בחירה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫‪2‬‬
‫אקטיביזם מגדרי‪-‬התאוריה והפרקטיקה‬
‫סטטיסטיקה א' ‪ +‬ב'‬
‫‪+‬שיטות מחקר כמותיות‬
‫‪+‬מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪+‬מוח והתנהגות או‬
‫התנסות מחקרית‬
‫קורסי חובה שנה ב'‬
‫מבנה חברתי של מדינת ישראל‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה ‪+‬‬
‫מוח והתנהגות או‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית‬
‫פסיכולוגיה חברתית‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה ‪ +‬מוח‬
‫והתנהגות או פסיכולוגיה‬
‫התפתחותית‬
‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫פסיכולוגיה של נשים‬
‫שיטות מחקר איכותיות (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫שיטות מחקר כמותיות‬
‫‪3‬‬
‫שיטות מחקר כמותיות (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫סטטיסטיקה א' ‪ +‬ב'‬
‫‪3‬‬
‫תיאוריה ומחקר בסוציולוגיה‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫‪4‬‬
‫תיאוריות אישיות‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪2‬‬
‫בחירה מחטיבת מדעי ההתנהגות‬
‫קורסי בחירה‬
‫בחירה מכלל קורסי הבחירה המוצעים בחוג‬
‫סה"כ שנה ב'‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪40‬‬
‫‪6‬‬
‫שנה ג'‬
‫שם הקורס‬
‫פסיכופתולוגיה‬
‫חובה ‪ /‬בחירה‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫קורס חובה שנה ג'‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪2‬‬
‫חובת בחירה‬
‫פטור באנגלית וכל קורסי‬
‫שנה ג'‬
‫המיומנויות‬
‫סמינריון‪ -‬יש לבחור שני סמינריונים מתוך שלושה‬
‫בחירה מחטיבת מדעי ההתנהגות‬
‫קורסי בחירה‬
‫בחירה מכלל קורסי הבחירה המוצעים בחוג‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫סה"כ שנה ג'‬
‫‪7‬‬
‫החטיבה לקיימות‪ :‬חברה‪ ,‬סביבה ומחשבה‬
‫תכנית חד‪-‬חוגית‬
‫קיימות היא ראייה ארוכת טווח של צרכי החברה והסביבה‪ ,‬תוך ניהול ושימוש אחראי‪ ,‬צודק ובר‪-‬קיימא של משאבים‪.‬‬
‫חטיבת הקיימות במכללה האקדמית תל חי תעניק כלים להבנת וחקר תחום הקיימות ותעודד אקטיביזם חברתי‪-‬סביבתי‬
‫באזורי פריפריה‪ .‬לימודי קיימות התפתחו בשנים האחרונות הן בארץ והן בעולם עקב מרכזיותם בקידום פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות של צדק חברתי‪ ,‬מתן שירותים אקולוגיים וחיוניות כלכלית‪ .‬לאור ההידרדרות ביציבות החברתית‪ ,‬במשאבי‬
‫הסביבה‪ ,‬ובביטחון הקיומי‪ ,‬לימודי קיימות מהווים מענה לאתגר של שילוב הפיתוח והקידמה עם שמירה על הטבע ועל‬
‫עקרונות הצדק לקראת עתיד בטוח ויציב יותר‪ .‬במדינת ישראל‪ ,‬בה המציאות הגיאופוליטית סבוכה ומאתגרת‪ ,‬קידום‬
‫הקיימות בתיאוריה ובמעשה היא בעלת חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה‪ .‬חטיבת הקיימות מורכבת משלושה תחומים‬
‫מרכזיים‪ :‬מקבץ ניהול וישוב סכסוכים יעניק כלים לניתוח וניהול מושכל של קונפליקטים חברתיים‪-‬כלכליים‪-‬סביבתיים‪,‬‬
‫מקבץ סביבה וחברה יתמקד בהבנת ההידרדרות הנמשכת והדרמטית של משאבי הטבע סביבנו ומקבץ פילוסופיה יעניק ידע‬
‫וכלים לחשיבה מדויקת‪ ,‬ביקורתית ומוסרית‪.‬‬
‫מקבץ ניהול ויישוב סכסוכים‪ :‬תופעת הסכסוך (קונפליקט) היא בו‪-‬בזמן מטרידה ומרתקת‪ ,‬והיא נוכחת בכל אינטראקציה‬
‫אנושית‪ .‬הסכסוך הוא התנגשות בין אינטרסים וערכים של בני אדם ברמה הבין‪-‬אישית‪ ,‬הבין‪-‬קבוצתית והבין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫התמודדות עם סכסוך כוללת הן חיפוש דרכים ליישובו והן מאמץ לניהולו באופן המאפשר חיים תקינים ככל האפשר לכל‬
‫המעורבים בו‪.‬‬
‫גורם מרכזי בהתנהלותם של סכסוכים ובהערכת האפשרויות לסיומם הוא איכות התקשורת‪ .‬תקשורת לקויה נשענת על‬
‫נתיבי תקשורת עמוסים ורועשים‪ ,‬חוסר הקשבה‪ ,‬עיוותי תפיסה וחוסר סובלנות ועוינות בין צדדים‪ .‬תקשורת בונה מקפידה‬
‫על נתיבי תקשורת קולחים ופנויים‪ ,‬היענות ושקיפות ושיתוף פעולה‪ .‬תקשורת לקויה מוליכה להתפרצות סכסוכים‬
‫ולהתמשכותם‪ ,‬בעוד תקשורת בונה מסייעת בניהולם ואף בפתרונם‪.‬‬
‫המקבץ מתמקד בגישות תיאורטיות ויישומיות להבנת סכסוכים וניהולם כדינמיקות של תקשורת‪ .‬כיוון שקונפליקט הוא‬
‫תופעה גנרית ורבת פנים‪ ,‬הוא מאשר לימוד ומחקר רב‪-‬גוניים ומגוונים‪ .‬סכסוך מתרחש בכל רובדי החיים וניתן לזהות‬
‫מאפיינים משותפים בזירה המשפחתית‪ ,‬במקום העבודה‪ ,‬בין קבוצות חברתיות ופוליטיות‪ ,‬בין אומות ובין תרבויות ודתות‪.‬‬
‫מגוון הקורסים המוצעים משקף את הססגוניות הזאת במצאי הסכסוכים ובדרכים להתמודדות עמם‪.‬‬
‫מקבץ סביבה וחברה‪ :‬קצב הריבוי הטבעי של המין האנושי במאה האחרונה‪ ,‬ובעשורים האחרונים בפרט‪ ,‬הוא הגבוה ביותר‬
‫בתולדותיו‪ .‬לאוכלוסיית האדם הגדלה בממדים עצומים מתלווה גם התפתחות טכנולוגית המחוללת שינויים מרחיקי לכת‬
‫בסביבה‪ :‬זיהום האטמוספירה‪ ,‬הקרקע והמים‪ ,‬התחממות האקלים ודלדול משאבי טבע הנחוצים לקיום חיים על פני כדור‬
‫הארץ‪ ,‬כמו מים‪ ,‬קרקע‪ ,‬יערות‪ ,‬ועוד‪ .‬נושאי איכות סביבה עולים כיום יותר ויותר על סדר היום הציבורי‪ ,‬מאחר‬
‫שהשלכותיהם הכלכליות‪ ,‬החברתיות‪ ,‬הפוליטיות והבריאותיות עלולות לסכן את הקיום האנושי‪ .‬ההתמודדות עם סכנות‬
‫אלה מחייבת שינויים פוליטיים‪ ,‬חברתיים ואישיים‪ ,‬הדורשים מודעות והבנה של מגוון גדול של תחומים‪ .‬במקבץ לימודי‬
‫סביבה וחברה יושם דגש על שילוב רב‪-‬תחומי ממדעי החברה והסביבה‪ ,‬המאפשר קבלת תמונה מלאה ככל האפשר של‬
‫בעיות סביבתיות והדרכים לפתרונן‪ .‬הנושאים השונים שילובנו במסגרות אקדמיות מקובלות (שיעור‪ ,‬תרגיל‪ ,‬סיורי שדה‬
‫וסמינריון) יכללו אקולוגיה‪ ,‬נושאים נבחרים במדעי הטבע‪ ,‬מודעות סביבתית‪ ,‬יזמות סביבתית‪ ,‬ארגונים ירוקים והשפעתם‪,‬‬
‫הכרת החי והצומח‪ ,‬התנהגות בעלי החיים‪ ,‬יחסי בעלי חיים‪-‬צמחים‪ ,‬ממשק שמורות טבע‪ ,‬תכנון וניהול סביבתי‪ ,‬השפעת‬
‫החברה על הסביבה באופן גלובלי ואזורי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מקבץ פילוסופיה‪' :‬פילוסופיה' משמעותה אהבת החוכמה (ביוונית‪' :‬פילו'‪ -‬אהבה‪' ,‬סופיה'‪ -‬חכמה)‪ ,‬וכשמה כן היא‪ ,‬מכירה‬
‫לנו אוצרות יסוד במחשבה האנושית ומהווה עד היום את אבן הפינה של מדעי הטבע‪ ,‬הרוח והחברה‪ .‬העיסוק הפילוסופי‬
‫משפר את חדות החשיבה‪ ,‬יכולת הניסוח ותשומת הלב לאחר‪ .‬תכנית המקבץ מתמקדת בלימודי הלוגיקה (תורת ההיגיון)‪,‬‬
‫אתיקה (תורת המוסר)‪ ,‬אתיקה סביבתית‪ ,‬פילוסופיה פוליטית‪ ,‬ופילוסופיה של המדע‪ ,‬המסייעים לביקורת ועשייה מושכלת‬
‫בתחום הקיימות‪ .‬קורסי המקבץ מספקים לסטודנטים ידע וכלים רבי ערך להתפתחות אישית‪ ,‬הרחבת אופקים ושיפור‬
‫ההישגים במגוון תחומי ידע אחרים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תכנית הלימודים בחלוקה לפי שנים‪:‬‬
‫שנה א'‬
‫חובה ‪ /‬בחירה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫אתיקה‬
‫‪4‬‬
‫לוגיקה (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לאקולוגיה‬
‫‪4‬‬
‫מבוא למדעי הטבע‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה של החברה הישראלית‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א' (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב' (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫קורסי חובה‬
‫מבוא לפילוסופיה יוונית (שיעור ‪ +‬תרגיל)‬
‫שנה א'‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫‪0‬‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‪ :‬מתיאוריה למעשה – חלק א'‬
‫‪3‬‬
‫תיאוריות וגישות פסיכו‪-‬חברתיות ליישוב סכסוכים‬
‫‪2‬‬
‫קיימות מהי?‬
‫‪2‬‬
‫סה"כ שנה א'‬
‫‪41‬‬
‫שנה ב'‬
‫חובה ‪ /‬בחירה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫‪2‬‬
‫אדם‪ ,‬חברה וסביבה‬
‫אתיקה‬
‫אתיקה סביבתית‬
‫גישור‪ -‬פתרון קונפליקטים בדרך אחרת‬
‫מבוא לפילוסופיה בעת החדשה‬
‫קורסי חובה שנה‬
‫ב'‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‪ :‬מתאוריה למעשה‪ -‬חלק ב'‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לפילוסופיה יוונית‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‪:‬‬
‫חלק א'‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫ניהול ויישוב קונפליקטים סביבתיים‬
‫סטטיסטיקה א' ‪ +‬ב'‬
‫שיטות מחקר כמותיות או שיטות מחקר איכותיות‬
‫בחירה מחטיבת קיימות‬
‫‪10‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫בחירה מכלל קורסי הבחירה המוצעים בחוג‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫סה"כ שנה ב'‬
‫‪40‬‬
‫שנה ג'‬
‫שם הקורס‬
‫יש לבחור שני סמינריונים מתוך שלושה‬
‫בחירה מחטיבת קיימות‬
‫חובה ‪ /‬בחירה‬
‫דרישות קדם‬
‫חובת בחירה‬
‫פטור באנגלית וכל קורסי‬
‫שנה ג'‬
‫המיומנויות‬
‫קורסי בחירה‬
‫נ"ז‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫בחירה מכלל קורסי הבחירה המוצעים בחוג‬
‫‪10‬‬
‫סה"כ שנה ג'‬
‫‪37‬‬
‫בנוסף כל סטודנט חייב ללמוד קורס אחד בהיקף של ‪ 1‬נ"ז במדעי הרוח במהלך שלוש שנות לימודיו לתואר‬
‫‪9‬‬
‫החטיבה למדעי הרוח‬
‫תכנית חד‪-‬חוגית‬
‫החטיבה למדעי הרוח מורכבת משלושה מקבצים המקיפים חלק מרכזי מעולם הידע ההומניסטי‪ :‬אמנות‪ ,‬היסטוריה‬
‫ולימודי ארץ ישראל‪ .‬בחטיבה מקבץ ללימודי אמנות העוסק בתולדות האומנות משחר ההיסטוריה ועד האמנות המודרנית‪.‬‬
‫המקבץ מציע אפשרויות נרחבות לשילוב עם תחומי האמנות המעשיים הנלמדים במכון לאומנויות בתל חי וכן סדנאות‬
‫ועבודת שטח לצד הלימודים האקדמאיים המעמיקים‪ .‬במקבץ להיסטוריה מלמדים מיטב החוקרים מגוון של תקופות‬
‫היסטוריות מהיבטים רבים ומגוונים‪ .‬המקבץ מקנה ידע בתולדות העולם בכלל המזרח התיכון וארץ ישראל בפרט ומתמקד‬
‫בהיסטוריה של העת החדשה‪ .‬המקבץ ללימודי ארץ ישראל עוסק בכול תחומי חקר הארץ ותרבותה‪ .‬המקבץ מקנה כלים‬
‫להבנת הגיאוגרפיה‪ ,‬הגיאולוגיה‪ ,‬הארכיאולוגיה‪ ,‬התרבויות והקהילות בארץ ישראל ומתמקד בעיקר בגליל‪.‬‬
‫עם סיום לימודיהם‪ ,‬הסטודנטים בחטיבת מדעי הרוח יוכלו להתקבל ללימודי תואר שני בחוגים למדעי הרוח (היסטוריה‪,‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬לימודי א"י ועוד)‪ .‬לימודים בחטיבת מדעי הרוח רוח מכוונים להקנות רקע אקדמאי ונתוני הרשמה לקבלה‬
‫ללימודי תואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל חי (החוג נפתח בשנת תשע"ד)‪ .‬במוסדות אקדמאיים שונים‪ ,‬לעבוד‬
‫במגוון מקצועות בהם דרושים אנשים בעלי השכלה רחבה‪ ,‬כגון הוראה‪ ,‬תחקירנים‪ ,‬ספרנים‪ ,‬עיתונאים ואחרים‪ .‬בעידן של‬
‫שינויים טכנולוגיים תכופים ונהייה אחר אלילי הממון והכבוד‪ ,‬החברה זקוקה במיוחד לאנשי רוח שיצביעו על הכיוון הראוי‬
‫ולא רק המצוי‪.‬‬
‫מקבץ לימודי אמנות‪ :‬המקבץ באמנות נועד להקנות לסטודנט ידע בסיסי בתולדות האמנות של תרבות המערב‪ .‬בכל‬
‫הקורסים העיוניים יושם דגש על הקשר בין ההתפתחויות הרוחניות שעיצבו את תרבות המערב בכלל‪ ,‬לבין ביטוין האמנותי‪.‬‬
‫למרות שהדגש יושם על ההיסטוריה של האמנויות הפלסטיות‪ ,‬יוצגו ההתפתחויות במחשבת המערב כבסיס להיווצרותן של‬
‫אמנויות טקסטואליות ואחרות‪ ,‬ותיערך השוואה תקופתית מתמדת בין מאפייני האמנות בתחומים השונים‪ .‬המטרה היא‬
‫להקנות לסטודנטים שילמדו את המקבץ מושג כולל על התפתחות התודעה האמנותית בעולם המערבי‪ ,‬כביטוי להתפתחות‬
‫התרבות‪ .‬בנוסף לכך תינתן לסטודנט האפשרות להתנסות מעשית בתהליך היצירה האמנותית‪ ,‬התנסות שיש לה חשיבות‬
‫מכרעת בתהליך ההפנמה והתרגום הרוחני של המסר העיוני במקצוע כתולדות האמנות‪.‬‬
‫מקבץ לימודי ארץ‪-‬ישראל בהיבט אזורי‪ :‬הגליל הוא חבל ארץ ייחודי המכיל בתוכו מספר רב של יחידות נוף שונות‪ ,‬ומגוון‬
‫גדול של אזורי מחיה יחד עם פסיפס מגוון של תרבויות ואתרים‪ .‬המקבץ ללימודי ארץ‪-‬ישראל עוסק בשכבות השונות‬
‫המרכיבות את הפסיפס הארץ ישראלי בכלל ומתמקד בגליל בפרט‪ .‬מוצעים קורסים במגוון של נושאים מגיאולוגיה‬
‫ופרהיסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה פיזית ויישובית וההיסטוריה של העת החדשה והעת העתיקה‪ .‬ניתן דגש מיוחד לפסיפס המיוחד‬
‫של הנוף האנושי בגליל‪ ,‬דתות‪ ,‬תרבויות‪ ,‬עמים‪ ,‬מיעוטים‪ ,‬צורות יישוב ונרטיבים היסטוריים‪ .‬המקבץ בנוי בחתכי אורך‬
‫ורוחב של לימודים בהיבט רב‪-‬תחומי של הגליל‪ .‬המקבץ הוא רב‪-‬תחומי באופיו בקורסי החובה ובקורסי הבחירה ומלמדים‬
‫בו מיטב המרצים והמומחים לחקר הגליל בעבר ובהווה על היבטיו השונים‪.‬‬
‫מקבץ היסטוריה‪" :‬היסטוריה" פירושה חקר העבר‪ ,‬ובשפות מסוימות "סיפור העבר"‪ .‬עניינה של ההיסטוריה הוא בכל‬
‫אירוע שהיה בעבר והועלה על הכתב‪ .‬תחילת התגבשותה כגוף ידע היא בתקופתם של הרודוטוס ותוקידידס ביוון העתיקה‪,‬‬
‫הנחשבים כראשוני ההיסטוריונים‪ ,‬והיא ממשיכה להתפתח גם כיום בחקר אירועי העבר הקרוב‪ .‬ההיסטוריה ביסודה היא‬
‫תחום מחקר בינתחומי‪ ,‬הנמצא בזיקה לדיסציפלינות רבות כמו הסוציולוגיה‪ ,‬הפסיכולוגיה‪ ,‬הפילוסופיה‪ ,‬הספרות ועוד‪.‬‬
‫בהתאמה גם נפתחות התמחויות שונות של ההיסטוריונים‪ ,‬המתפלגות לפי אזורי המחקר (היסטוריה מערבית‪ ,‬היסטוריה‬
‫של המזרח התיכון‪ ,‬היסטוריה של האימפריות השונות‪ ,‬היסטוריה של עם ישראל וכו')‪ ,‬או לפי תקופות‪ ,‬או לפי שיטות‬
‫המחקר (היסטוריה חברתית‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬היסטוריה של רעיונות‪ ,‬היסטוריה של האמנות ועוד)‪ .‬במסגרת לימודי‬
‫המקבץ בהיסטוריה‪ ,‬יושם הדגש על יצירת יסודות רחבים וכלליים‪ ,‬הן מבחינה נושאית והן מבחינה מתודית‪ ,‬שיאפשרו‬
‫לסטודנטים להמשיך ולהתפתח בלימודי המשך‪ .‬בשנה הראשונה יינתנו קורסי מבוא המתייחסים לשלוש התקופות‬
‫המרכזיות (העת העתיקה‪ ,‬ימי הביניים‪ ,‬העת החדשה)‪ .‬בשנים הבאות יוצגו לסטודנטים מגוון של שיעורי בחירה הממוקדים‬
‫אמנם בהיסטוריה מערבית בעת החדשה ובתקופה המודרנית‪ ,‬אך מתפרשים גם להיסטוריה של המרחב הקרוב לנו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תכנית הלימודים בחלוקה לפי שנים‪:‬‬
‫שנה א'‬
‫חובה ‪ /‬בחירה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫האבולוציה התרבותית של האדם‬
‫‪2‬‬
‫קורס מתודולוגי בלימוד היסטורית‬
‫‪4‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‬
‫‪2‬‬
‫המנדט הבריטי בארץ ישראל‪ ,‬מנהל וחברה‬
‫‪4‬‬
‫יוון ורומא בעת העתיקה‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לאמנות המערב‪ -‬א'‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לאמנות המערב‪ -‬ב'‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לתרבות ימי הביניים‬
‫‪2‬‬
‫היסטוריה כלכלית‪-‬פוליטית‪ :‬פלסטינה‪-‬א"י‪ ,‬ישראלוירדן‬
‫‪2‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫‪0‬‬
‫השואה והחברה הארצישראלית ‪0345-0933‬‬
‫‪2‬‬
‫שלטון העות'מאניים‪ :‬מבוא לתולדות הארץ במאות ה‪09—01-‬‬
‫‪2‬‬
‫שפת האמנות‬
‫‪3‬‬
‫תולדות התנועה הציונית בעת החדשה‬
‫‪2‬‬
‫סה"כ שנה א'‬
‫‪38‬‬
‫שנה ב'‬
‫חובה ‪ /‬בחירה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫‪2‬‬
‫גרמניה ונאציזם‬
‫אסתטיקה ותרבות במאה ה‪11-‬‬
‫‪3‬‬
‫קורסי חובה‬
‫תולדות התנועה הלאומית הפלסטינית‬
‫‪4‬‬
‫שנה ב'‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לאמנות המאה העשרים‬
‫בחירה מחטיבה למדעי הרוח‬
‫‪04‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫בחירה מכלל קורסי הבחירה המוצעים בחוג‬
‫‪14‬‬
‫סה"כ שנה ב'‬
‫‪40‬‬
‫שנה ג'‬
‫שם הקורס‬
‫סמינריון ‪ -‬יש לבחור שני סמינריונים מתוך שלושה‬
‫בחירה מחטיבה למדעי הרוח‬
‫חובה ‪ /‬בחירה‬
‫דרישות קדם‬
‫חובת בחירה‬
‫פטור באנגלית וכל קורסי‬
‫שנה ג'‬
‫המיומנויות‬
‫קורסי בחירה‬
‫בחירה מכלל קורסי הבחירה המוצעים בחוג‬
‫סה"כ שנה ג'‬
‫נ"ז‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪40‬‬
‫‪11‬‬
‫תכנית שילוב אקדמי ‪ -‬המכון לאומנויות והחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‬
‫תכנית חד חוגית‬
‫‪1‬‬
‫הלימודים במסלול זה יתפרסו על פני ארבע שנים‪ ,‬במהלכן יידרש הסטודנט לצבור כ‪ 11-11-‬נ"ז אקדמיות מדי שנה‪ ,‬על פי‬
‫הפירוט בהמשך‪.‬‬
‫תכנית השילוב האקדמי תכלול את המקבצים הבאים‪:‬‬
‫מקבץ כללי‬
‫‪ 31‬נ"ז‬
‫מקבץ לימודי אמנות‬
‫‪ 31‬נ"ז‬
‫מקבץ קורסים מהחטיבה למדעי הרוח‬
‫‪ 31‬נ"ז‬
‫הכרות על סמך לימודים במכון לאומנויות‬
‫עד ‪ 31‬נ"ז‬
‫המקבץ הכללי כולל מיומנויות אקדמיות שונות (לוגיקה‪ ,‬מיומנויות מחשב ומיומנויות אקדמיות) וקורסי בחירה מכלל‬
‫החוג‪ .‬מקבץ מקורסי החטיבה למדעי הרוח כולל קורסים מתחום ההיסטוריה וארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫סה"כ נדרש הסטודנט במסלול המשולב לצבור לפחות ‪ 91‬נ"ז בקורסים אקדמיים‪ ,‬נוסף להכרות על סמך לימודים במכון‬
‫לאמנויות‪ .‬ההכרות הן אישיות ויינתנו על סמך טבלת הקורסים שהוכרו על ידי החוג ועל סמך ציוניו של הסטודנט‪ .‬ניתן‬
‫לצבור עד ‪ 07‬נ"ז של הכרות בלימודים קודמים במכון לאומנויות‪ .‬אם הסטודנט אינו זכאי להכרה במלוא ‪ 07‬נ"ז‪ ,‬הוא‬
‫ישלים את הנקודות החסרות בקורסי בחירה מן החטיבה למדעי הרוח‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .0‬סטודנט של המכון לאומנויות הבוחר מסלול אקדמי שונה‪ ,‬אינו נחשב לתלמיד השילוב האקדמי והחוג ללימודים רב‪-‬‬
‫תחומיים אינו יכול לערוב לכך שישלים את לימודיו לתואר אקדמי בתוך ‪ 4‬שנים‪ ,‬בשל אילוצי המערכת‪.‬‬
‫‪ .1‬על מנת לאפשר לימודי המשך ‪ -‬יוכלו הסטודנטים בשילוב האקדמי ללמוד במסגרת החוגים לחינוך וללימודים רב ‪-‬‬
‫תחומיים את ארבעת הקורסים הנדרשים‪ *,‬נכון להיום‪ ,‬לקבלה ללימודי תרפיה כקורסי בחירה במקבץ הכללי‪ 2.‬הקורסים‬
‫הם‪:‬‬
‫א‪ .‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ 5 -‬נ"ז‬
‫ב‪ .‬פסיכופתולוגיה ‪ 1 -‬נ"ז‬
‫ג‪ .‬פסיכולוגיה התפתחותית – ‪ 4‬נ"ז‬
‫ד‪ .‬תיאוריות אישיות ‪ 4 -‬נ"ז‬
‫‪ .3‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי שומרת לעצמה את הזכות לשנות את מבנה הקורסים מעת לעת‪.‬‬
‫תנאי הקבלה לתכנית‬
‫תנאי הקבלה לתכנית הם תנאי הקבלה לחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‪.‬‬
‫‪ 1‬למען הסר ספק‪ ,‬התכנית המפורטת להלן מתייחסת למערכת הלימוד בחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‪ ,‬ולא לתכנית הלימודים במכון‬
‫לאמנות‪.‬‬
‫‪ 2‬מאחר שתכניות הלימודים במוסדות העוסקים בלימודי התרפיה עשויות להשתנות‪ ,‬באחריותו של הסטודנט לברר מה הם הקורסים‬
‫הנדרשים לצורך לימודי ההמשך‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מקבץ חינוך בחוג ללימודים רב תחומיים‬
‫תכנית חד חוגית‬
‫המקבץ מיועד לסטודנטים המעוניינים ללמוד בחוג לחינוך‪ ,‬אך אינם עומדים בתנאי הקבלה לחוג זה‪.‬‬
‫מקבץ זה מיועד להעניק אפשרות נוספת לקבלה לחוג לחינוך‪ ,‬על סמך ההישגים בתכנית‪.‬‬
‫בתום שנה א' ישנן שלוש אופציות‪:‬‬
‫א‪ .‬להתקבל לחוג לחינוך בתכנית חד חוגית‪.‬‬
‫ב‪ .‬להתקבל לחוג לחינוך בתכנית דו חוגית‪.‬‬
‫* מודגש בזה שקבלה למוקדים חינוך מיוחד או לקויות למידה‪ ,‬משמעותה לימוד שלוש שנים נוספות בחוג לחינוך‬
‫בנוסף לשנה שנלמדה בחוג ללימודים רב תחומיים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סטודנט שלא יעמוד בדרישות למעבר לחוג לחינוך יוכל להמשיך ללמוד בחוג ללימודים רב תחומיים‪ ,‬בחטיבה בה החל‬
‫את התכנית‪.‬‬
‫תנאי המעבר לחוג לחינוך הם‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫הציון הנדרש‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪5‬‬
‫ציון מינימום של ‪81‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א'‬
‫‪3‬‬
‫ציון מינימום של ‪71‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב'‬
‫‪3‬‬
‫ציון מינימום של ‪71‬‬
‫היסטוריה של החינוך‬
‫‪1‬‬
‫ציון מינימום של ‪81‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫‪5‬‬
‫ציון מינימום של ‪71‬‬
‫מבוא לפילוסופיה של החינוך‬
‫‪4‬‬
‫ציון מינימום של ‪81‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫ציון עובר ‪11‬‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫‪1‬‬
‫עובר‬
‫מבוא לאנתרופולוגיה‬
‫‪5‬‬
‫ציון עובר ‪51‬‬
‫פסיכולוגיה חברתית‬
‫‪1‬‬
‫ציון עובר ‪51‬‬
‫אלימות כלפי נשים‬
‫‪1‬‬
‫ציון עובר ‪51‬‬
‫מבוא ללימודי מגדר‬
‫‪4‬‬
‫ציון עובר ‪51‬‬
‫קורס רוח כלל מכללתי‬
‫‪1‬‬
‫ציון עובר ‪51‬‬
‫סה"כ‬
‫‪40‬‬
‫בנוסף לאמור לעיל יש להשיג ממוצע כולל של ‪ 07‬לפחות בכל קורסי שנה א'‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫‪ .0‬סטודנטים בתכנית זו חייבים לצבור לפחות ‪ 38‬נ"ז‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מקבץ כלכלה וניהול בחוג ללימודים רב תחומיים‬
‫תכנית חד חוגית‬
‫התכנית מיועדת לסטודנטים המעוניינים ללמוד בחוג לכלכלה וניהול אך חסרים את תנאי הקבלה הנדרשים‪.‬‬
‫בתום שנה א' ניתן להתקבל לשנה ב' בחוג לכלכלה וניהול לאחר עמידה בתנאים הבאים‪:‬‬
‫מבוא לכלכלה א'‬
‫ציון ‪ 11‬לפחות‬
‫מבוא לכלכלה ב'‬
‫ציון ‪ 11‬לפחות‬
‫חדו"א א'‬
‫ציון ‪ 51‬לפחות‬
‫חדו"א ב'‬
‫ציון ‪ 51‬לפחות‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫ציון ‪ 51‬לפחות‬
‫סטטיסטיקה ב'‬
‫ציון ‪ 51‬לפחות‬
‫בנוסף לאמור לעיל יש להשיג ממוצע כולל של ‪ 07‬לפחות בכל קורסי שנה א'‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫א‪ .‬מערכת השעות מורכבת מקורסים של מקבץ כלכלה וניהול בחוג ללימודים רב תחומיים וקורסים מהמסלול‬
‫לאנשים עובדים בחוג לכלכלה וניהול‪ .‬הלימודים במסלול לאנשים עובדים מתקיימים בימים חמישי ושישי‪ ,‬בימי‬
‫חמישי בין השעות ‪ 04:05-09:45‬ובימי שישי בין השעות ‪ .18:31-03:45‬יתכן ויתקיימו לימודים במהלך חופשת‬
‫סמסטר‪ ,‬כיוון ששני המסלולים לא חופפים מבחינת לוחות הזמנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לסטודנטים שלא יצליחו לעמוד בקריטריונים המעבר‪ ,‬תינתן האפשרות להירשם לקורסי הקיץ לנכשלים בחוג‬
‫לכלכלה וניהול (במידה ויתקיימו)‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תכנית דו‪-‬חוגית‬
‫בתכנית הדו‪-‬חוגית על כל סטודנט לבחור חטיבה אחת ומתוכה לבחור שני מקבצים אשר יילמדו בהיקף של ‪ 11‬נ"ז כל אחד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נלמד מקבץ כללי‪ ,‬הכולל את קורסי המיומנויות (חובה) וקורסי בחירה מכלל החוג בהיקף של ‪ 11‬נ"ז‪.‬‬
‫ללומדים בתכנית דו חוגית עם החוגים חינוך או פסיכולוגיה אין חובות במקבץ הכללי והם יכולים לקחת קורסי בחירה‬
‫מכלל החוג בהיקף של ‪ 11‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי החובה במקבץ הכללי ללומדים בתכנית דו חוגית עם החוג לשירותי אנוש‪:‬‬
‫שם קורס‬
‫שנה‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א'‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫‪1‬‬
‫א'‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב'‬
‫‪3‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫קורס רוח כלל‪ -‬מכללתי‬
‫הערות‬
‫כל השנים‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫‪1‬‬
‫קורסי החובה במקבץ הכללי ללומדים בתכנית דו חוגית עם החוג לכלכלה‪:‬‬
‫שם קורס‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫שיטות מחקר כמותיות‬
‫שנה‬
‫א'‬
‫ב'‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫הערות‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫וסטטיסטיקה ב'‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫קורסי החובה במקבץ הכללי ללומדים בתכנית דו חוגית עם החוג למדעי המחשב או לימודי מזרח אסיה‪:‬‬
‫שם קורס‬
‫שנה‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א'‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫הערות‬
‫‪1‬‬
‫א'‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב'‬
‫‪3‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫שיטות מחקר כמותיות‬
‫ב'‬
‫קורס רוח כלל‪ -‬מכללתי‬
‫כל השנים‬
‫‪3‬‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫וסטטיסטיקה ב'‬
‫‪1‬‬
‫‪15‬‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫החטיבה למדעי ההתנהגות‬
‫תכנית דו‪-‬חוגית‬
‫מקבץ פסיכולוגיה‬
‫הפסיכולוגיה עוסקת בחקר ההתנהגות האנושית על היבטיה השונים‪ .‬בין השאר ניתן לחלק את תחומי הפסיכולוגיה‬
‫המגוונים לשניים‪ :‬תחומים בעלי אוריינטציה מחקרית ותחומים בעלי אוריינטציה יישומית‪ .‬התחומים בעלי האוריינטציה‬
‫המדעית כוללים‪ :‬תהליכים קוגניטיביים (למידה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬חשיבה‪ ,‬שפה וכו')‪ ,‬התפתחות וגדילה‪ ,‬חישה‪ ,‬תפיסה‪ ,‬רגשות‪,‬‬
‫תיאוריות אישיות‪ ,‬פסיכופתולוגיה‪ ,‬נוירו‪-‬פסיכולוגיה ועוד‪ .‬נושאים אלה משמשים כר נרחב למחקרים מדעיים מגוונים‪.‬‬
‫התחומי ם בעלי אוריינטציה יישומית כוללים‪ :‬פסיכולוגיה קלינית‪ ,‬פסיכותרפיה‪ ,‬מבחנים פסיכולוגים‪ ,‬פסיכולוגיה ייעוצית‪-‬‬
‫חינוכית‪ ,‬פסיכולוגיה ארגונית‪ ,‬פסיכולוגיה תעשייתית ועוד‪ .‬אולם חלוקה זו רחוקה מלהיות חדה וברורה‪ ,‬שכן קיימת‬
‫השפעה הדדית נרחבת בין התחומים המדעיים והיישומיים‪ .‬המקבץ בפסיכולוגיה משקף את המגוון העשיר של תכנים אלה‪.‬‬
‫התכנית בנויה במטרה לאפשר לסטודנטים לקבל תמונה רחבה של הפסיכולוגיה דרך היכרות עם התחומים הבולטים בה‬
‫והבנת מערכות הקשרים ביניהם‪.‬‬
‫תנאי הלימוד במקבץ בפסיכולוגיה‬
‫‪ ‬בתכנית דו חוגית עם החוגים חינוך ופסיכולוגיה – לא ניתן לבחור במקבץ פסיכולוגיה‪.‬‬
‫‪ ‬המעבר משנה א' לשנה ב' מותנה בציון ממוצע של ‪ 75‬בקורסי החובה הניתנים בשנה א' ובהשלמת קורסי מיומנויות‬
‫היסוד של שנה א'‪.‬‬
‫‪ ‬הרשמה לקורס חובה של שנה נתונה מותנית בהשלמת כל קורסי החובה של השנים הקודמות‪ ,‬כולל מיומנויות יסוד‪.‬‬
‫‪ ‬סטודנט במסלול דו‪-‬חוגי הלוקח כחלק מלימודיו בחוג האחר קורס הכלול בתכנית המקבץ‪ ,‬ישלים את מספר הנקודות‬
‫הנדרשות במקבץ מתוך קורסי הבחירה שבו‪.‬‬
‫‪ ‬בתכנית דו חוגית לא ניתן ללמוד סמינריון במקבץ פסיכולוגיה‪ .‬לימוד סמינריון במקבץ זה‪ ,‬יתאפשר במסגרת המקבץ‬
‫הכללי (במקום קורסי בחירה כלל חוגיים)‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫מבוא לפסיכולוגיה (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫דרישות קדם‬
‫‪5‬‬
‫א'‬
‫מוח והתנהגות‬
‫התנסות מחקרית‬
‫ב'‬
‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‬
‫תיאוריות אישיות‬
‫ג'‬
‫פסיכופתולוגיה‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד קורסי בחירה מהמקבץ בהיקף של ‪ 4‬נ"ז‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫נ"ז‬
‫‪2‬‬
‫סטטיסטיקה א'‪+‬ב'‪,‬‬
‫שיטות מחקר כמותיות‬
‫וקורסי חובה שנה א'‬
‫‪2‬‬
‫קורסי החובה‬
‫של שנה א'‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪2‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬מבוא‬
‫לפסיכולוגיה התפתחותית‬
‫ומוח והתנהגות‬
‫למידה וזיכרון‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית‬
‫כל השנים‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬מבוא‬
‫לפסיכולוגיה‬
‫התפתחותית‪/‬מוח‬
‫והתנהגות‬
‫פסיכולוגיה חברתית‬
‫‪2‬‬
‫פסיכולוגיה של הבריאות‬
‫‪2‬‬
‫פסיכולוגיה של רגשות‬
‫‪2‬‬
‫סוגיות בפסיכולוגיה ארגונית‬
‫‪3‬‬
‫קורסי החובה של שנים‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ פסיכולוגיה *‬
‫א' ‪ +‬ב'‬
‫‪6‬‬
‫פטור מאנגלית‬
‫כל קורסי המיומנויות‬
‫* בתכנית דו חוגית לא ניתן ללמוד סמינריון במקבץ פסיכולוגיה‪ .‬לימוד סמינריון במקבץ זה‪ ,‬יתאפשר במסגרת המקבץ‬
‫הכללי (במקום קורסי בחירה כלל חוגיים)‪.‬‬
‫מקבץ לימודי מגדר‬
‫מטרתם של לימודי המגדר היא להפגיש את הלומדים‪/‬ות עם מאגרי ידע חדשניים ושוויוניים מבחינה מגדרית שנוספו בעת‬
‫האחרונה למדעי ההתנהגות השונים‪ .‬תכנים אלה נועדו להשלים ולהעשיר את שלל תחומי הדעת הקיימים תוך נתינת ביטוי‬
‫לקול הנשי שמקומו נפקד ממרביתם עד לאחרונה‪ .‬בתכנית הלימודים יושם דגש על הקניית כלי חשיבה וניתוח‬
‫אלטרנטיביים ושוויוניים על מנת לפתח אצל הסטודנט‪/‬ית את היכולת לחקור ולארגן ידע אקדמי מנקודת מבט מאוזנת זו‪.‬‬
‫במסגרת תכנית הלימודים מוצעים מגוון קורסים בתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה המגדריים‪ .‬קורסי הפסיכולוגיה‬
‫מפגישים את הלומדים‪/‬ות עם תיאוריות פסיכולוגיות חדשניות בנושא ההתפתחות וההוויה הפסיכולוגית הנשית‪,‬‬
‫הפסיכולוגיה הגברית במבט מגדרי‪ ,‬וניתוח מגדרי שוויוני של תיאוריות פסיכולוגיות מובילות‪ .‬כך יוכלו תלמידי המקבץ‬
‫לפסיכולוגיה והחוג לפסיכולוגיה להרחיב ולהעמיק את הידע הפסיכולוגי שלהם מנקודת מבט ייחודית וחסרת פניות זו‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫אלימות כלפי נשים‬
‫א'‬
‫מבוא ללימודי מגדר‬
‫אקטיביזם מגדרי‪ -‬התיאוריה והפרקטיקה‬
‫ב'‬
‫פסיכולוגיה של נשים‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד‪:‬‬
‫סמינריון במקבץ מגדר (‪ 1‬נ"ז) או קורסי בחירה בהיקף‪ 1‬נ"ז‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫אתיקה‪ ,‬דאגה ומגדר‬
‫‪2‬‬
‫גבריות בעידן המודרני ‪ -‬תיאוריות‪ ,‬פרקטיקות ואוטופיות‬
‫‪4‬‬
‫האישי הוא הפוליטי‬
‫מודלים לחיקוי בחינוך ‪ -‬פרקטיקות פדגוגיות של מגדר‬
‫‪2‬‬
‫כל השנים‬
‫‪2‬‬
‫מבט מגדרי על הממסד הרפואי‬
‫‪2‬‬
‫מיניות האישה לגווניה‬
‫‪4‬‬
‫מגדר ומשפט‬
‫‪2‬‬
‫קיימות וקונפליקט בראייה מגדרית‬
‫‪2‬‬
‫מבוא ללימודי מגדר‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ לימודי מגדר‬
‫פסיכולוגיה של נשים‬
‫‪1‬‬
‫פטור באנגלית‬
‫כל קורסי המיומנויות‬
‫מקבץ סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫הסוציולוגיה היא תחום ידע מרכזי במדעי החברה‪ .‬הסוציולוגיה מתבוננת במצבים חברתיים ומפתחת מחשבה ביקורתית‬
‫ויכולת יישום של מושגים ותיאוריות להבנה וניתוח שלהם‪ .‬המקבץ לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה יקנה מושגי יסוד‬
‫ותיאוריות מרכזיות להבנה וניתוח של קבוצות‪ ,‬חברות‪ ,‬מוסדות ותהליכים בחברה האנושית‪ .‬יילמדו נושאים כמו‬
‫אנתרופולוגיה‪ ,‬חברה ותרבות בעבר ובחברה המודרנית‪ ,‬ערכים ונורמות‪ ,‬מוסד המשפחה‪ ,‬חברות‪ ,‬סטייה וקונפורמיות‬
‫חברתית‪ ,‬תהליכים חברתיים בקבוצה הקטנה‪ ,‬מיעוטים ו"אחרים"‪ ,‬דת וקבוצות דת‪ ,‬ארגונים כלכליים וחברתיים‪,‬‬
‫התנהגות קולקטיבית‪ ,‬תקשורת המונים‪ ,‬לימודי עיר וקהילה‪ ,‬ריבוד ואי‪-‬שוויון חברתי‪ ,‬תהליכים דמוגרפיים‪ ,‬תהליכים‬
‫עולמיים ועוד‪ .‬מקום מיוחד יוקדש לניתוח תהליכים בחברה הישראלית תוך התמקדות בנושאים של רב‪-‬תרבותיות‪ ,‬מגדר‪,‬‬
‫מיעוטים וערבים בישראל ‪ -‬בדגש אזורי של צפון הארץ‪.‬‬
‫תנאי הלימוד במקבץ סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪‬‬
‫נקודות הזכות של קורסי הבחירה יילקחו כולן מתוך רשימת קורסי הבחירה של המקבץ‪ .‬לימוד של קורסי בחירה מחוץ‬
‫למקבץ יתאפשר באישור מיוחד של ראש המקבץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשך הלימודים במקבץ לסוציולוגיה לסטודנטים הלומדים סמינריון מותנה בציון של ‪ 75‬לפחות בקורס מבוא‬
‫לסוציולוגיה‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫מבוא לסוציולוגיה (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫דרישות קדם‬
‫‪5‬‬
‫א'‬
‫מבוא לאנתרופולוגיה חברתית (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫מבנה חברתי של מדינת ישראל או תיאוריה ומחקר בסוציולוגיה‬
‫ב'‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד סמינריון במקבץ בסוציולוגיה (‪ 1‬נ"ז) או קורסי בחירה בהיקף ‪ 1‬נ"ז‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫אדם חברה וסביבה‬
‫‪2‬‬
‫אנתרופולוגיה של הדת‬
‫‪2‬‬
‫החברה בישראל לאורה של התרבות הפופולארית‬
‫‪2‬‬
‫כל השנים‬
‫מבנה חברתי של מדינת ישראל‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫‪4‬‬
‫סוציולוגיה של הקיבוץ‬
‫‪2‬‬
‫תיאוריות מנהיגות‬
‫‪2‬‬
‫קשר משפחתי מבט עכשווי על משפחות בישראל‬
‫‪2‬‬
‫קורסי החובה של שנים‬
‫א' ‪ +‬ב'‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ סוציולוגיה‬
‫כל קורסי המיומנויות‬
‫ציון ‪ 75‬במבוא‬
‫לסוציולוגיה‬
‫פטור באנגלית‬
‫‪19‬‬
‫‪6‬‬
‫החטיבה לקיימות‪ :‬חברה‪ ,‬סביבה ומחשבה‬
‫תכנית דו‪-‬חוגית‬
‫מקבץ בניהול ויישוב סכסוכים‬
‫תופעת הסכסוך (קונפליקט) היא בו‪-‬בזמן מטרידה ומרתקת‪ ,‬והיא נוכחת בכל אינטראקציה אנושית‪ .‬הסכסוך הוא‬
‫התנגשות בין אינטרסים וערכים של בני אדם ברמה הבין‪-‬אישית‪ ,‬הבין‪-‬קבוצתית והבין‪-‬לאומית‪ .‬התמודדות עם סכסוך‬
‫כוללת הן חיפוש דרכים ליישובו והן מאמץ לניהולו באופן המאפשר חיים תקינים לכל המעורבים בו‪.‬‬
‫גורם מרכזי בהתנהלותם של סכסוכים ובהערכת האפשרויות לסיומם הוא איכות התקשורת‪ .‬תקשורת לקויה נשענת על‬
‫נתיבי תקשורת עמוסים ורועשים‪ ,‬חוסר הקשבה‪ ,‬עיוותי תפיסה וחוסר סובלנות ועוינות בין צדדים‪ .‬תקשורת בונה מקפידה‬
‫על נתיבי תקשורת קולחים ופנויים‪ ,‬היענות ושקיפות ושיתוף פעולה‪ .‬תקשורת לקויה מוליכה להתפרצות סכסוכים‬
‫ולהתמשכותם‪ ,‬בעוד תקשורת בונה מסייעת בניהולם ואף בפתרונם‪.‬‬
‫המקבץ מתמקד בגישות תיאורטיות ויישומיות להבנת סכסוכים וניהולם כדינמיקות של תקשורת‪ .‬כיוון שקונפליקט הוא‬
‫תופעה גנרית ורבת פנים‪ ,‬הוא מאשר לימוד ומחקר רב‪-‬גוניים ומגוונים‪ .‬סכסוך מתרחש בכל רובדי החיים וניתן לזהות‬
‫מאפיינים משותפים בזירה המשפחתית‪ ,‬במקום העבודה‪ ,‬בין קבוצות חברתיות ופוליטיות‪ ,‬בין אומות ובין תרבויות‪ .‬מגוון‬
‫הקורסים המוצעים משקף את הססגוניות הזאת במצאי הסכסוכים ובדרכים להתמודדות עמם‪.‬‬
‫תנאי הלימודים במקבץ בניהול ויישוב סכסוכים‬
‫• המעבר משנה א' לשנה ב' מותנה בציון ממוצע של ‪ 75‬לפחות בקורסי החובה של שנה א'‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫קיימות מהי?‬
‫דרישות קדם‬
‫‪2‬‬
‫א'‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים ‪ -‬חלק א'‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים – חלק ב'‬
‫נ"ז‬
‫‪3‬‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‬
‫חלק א'‬
‫ב'‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫גישור – פתרון קונפליקטים בדרך אחרת‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד‪:‬‬
‫סמינריון במקבץ ניהול ויישוב סכסוכים (‪ 1‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף ‪ 3‬נ"ז או קורסי בחירה בהיקף ‪ 9‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫היבטים של סכסוך פלילי‬
‫‪2‬‬
‫רב תרבותיות אקולוגית‬
‫‪4‬‬
‫גבולות ואזורי גבול‬
‫‪2‬‬
‫החברה הערבית במדינת ישראל‬
‫‪4‬‬
‫משא ומתן במבט חברתי ופסיכולוגי‬
‫‪2‬‬
‫קיימות וקונפליקט בראייה מגדרית‬
‫‪2‬‬
‫סוגיות בשסע היהודי ערבי ישראלי‬
‫‪2‬‬
‫תיאוריות וגישות פסיכו‪-‬חברתיות ליישוב סכסוכים*‬
‫‪2‬‬
‫תקשורת אפקטיבית ובונה אמון‬
‫‪2‬‬
‫כל קורסי המיומנויות‪,‬‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ ניהול ויישוב סכסוכים‬
‫‪20‬‬
‫פטור באנגלית‬
‫‪1‬‬
‫מקבץ סביבה וחברה‬
‫קצב הריבוי הטבעי של המין האנושי במאה האחרונה‪ ,‬ובעשורים האחרונים בפרט‪ ,‬הוא הגבוה ביותר בתולדותיו‪.‬‬
‫לאוכלוסיית האדם הגדלה בממדים עצומים מתלווה גם התפתחות טכנולוגית המחוללת שינויים מרחיקי לכת בסביבה‪:‬‬
‫זיהום האטמוספירה‪ ,‬הקרקע והמים‪ ,‬התחממות האקלים ודלדול משאבי טבע הנחוצים לקיום חיים על פני כדור הארץ‪,‬‬
‫כמו מים‪ ,‬קרקע‪ ,‬יערות‪ ,‬ועוד‪ .‬נושאי איכות סביבה עולים יותר ויותר כיום על סדר היום הציבורי‪ ,‬מאחר שהשלכותיהם‬
‫הכלכליות‪ ,‬החברתיות‪ ,‬הפוליטיות והבריאותיות עלולות לסכן את הקיום האנושי‪ .‬ההתמודדות עם סכנות אלה מחייבת‬
‫שינויים פוליטיים‪ ,‬חברתיים ואישיים‪ ,‬הדורשים מודעות והבנה של מגוון גדול של תחומים‪ .‬במקבץ לימודי סביבה וחברה‬
‫יושם דגש על שילוב רב‪-‬תחומי ממדעי החברה והסביבה‪ ,‬המאפשר קבלת תמונה מלאה ככל האפשר של בעיות סביבתיות‬
‫והדרכים לפתרונן‪ .‬הנושאים השונים שילובנו במסגרות אקדמיות מקובלות (שיעור‪ ,‬תרגיל‪ ,‬סיורי שדה וסמינריון) יכללו‬
‫אקולוגיה‪ ,‬נושאים נבחרים במדעי הטבע‪ ,‬מודעות סביבתית‪ ,‬יזמות סביבתית‪ ,‬ארגונים ירוקים והשפעתם‪ ,‬הכרת החי‬
‫והצומח‪ ,‬התנהגות בעלי החיים‪ ,‬יחסי בעלי חיים‪-‬צמחים‪ ,‬ממשק שמורות טבע‪ ,‬תכנון וניהול סביבתי‪ ,‬השפעת החברה על‬
‫הסביבה באופן גלובלי ואזורי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫מבוא לאקולוגיה‬
‫דרישות קדם‬
‫‪4‬‬
‫א'‬
‫מבוא למדעי הטבע‬
‫נ"ז‬
‫‪3‬‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד‪:‬‬
‫סמינריון במקבץ סביבה וחברה (‪ 1‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף ‪ 7‬נ"ז או קורסי בחירה בהיקף ‪ 13‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫אדם חברה וסביבה‬
‫‪2‬‬
‫אתנובוטניקה‬
‫‪2‬‬
‫התנהגות בעלי חיים‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫כל השנים‬
‫יישוב וניהול קונפליקטים סביבתיים‬
‫מציידים לקטים לחקלאים ורועים ‪ -‬אדם וסביבה בעבר‬
‫‪2‬‬
‫חינוך לקיימות‬
‫‪2‬‬
‫סוגיות אקולוגיות בגליל‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ סביבה וחברה‬
‫קורסי הבחירה המוצעים מהחוג למדעי הסביבה הם‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫אנרגיה וסביבה‬
‫ממשק שמורות טבע ונוף‬
‫עקרונות בניה אקלימית‬
‫כל‬
‫השנים‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫‪1‬‬
‫אין‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לאקולוגיה‬
‫‪1‬‬
‫אין‬
‫‪21‬‬
‫מבוא לאקולוגיה‬
‫‪2‬‬
‫פטור באנגלית‬
‫‪6‬‬
‫מקבץ פילוסופיה‬
‫'פילוסופיה' משמעותה אהבת החוכמה (ביוונית‪' :‬פילו'‪ -‬אהבה‪' ,‬סופיה' – חכמה)‪ ,‬וכשמה כן היא‪ ,‬מכירה לנו אוצרות יסוד‬
‫במחשבה האנושית ומהווה עד היום את אבן הפינה של מדעי הטבע‪ ,‬הרוח והחברה‪ .‬העיסוק הפילוסופי משפר את חדות‬
‫החשיבה‪ ,‬יכולת הניסוח ותשומת הלב לאחר‪ .‬תכנית המקבץ מתמקדת בלימודי הלוגיקה (תורת ההיגיון)‪ ,‬אתיקה (תורת‬
‫המוסר)‪ ,‬אתיקה סביבתית‪ ,‬פילוסופיה פוליטית‪ ,‬ופילוסופיה של המדע‪ ,‬המסייעים לביקורת ועשייה מושכלת בתחום‬
‫הקיימות‪ .‬קורסי המקבץ מספקים לסטודנטים ידע וכלים רבי ערך להתפתחות אישית‪ ,‬הרחבת אופקים ושיפור ההישגים‬
‫במגוון תחומי ידע אחרים‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫שנה‬
‫נ"ז‬
‫לוגיקה (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫א'‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לפילוסופיה יוונית (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫ב'‬
‫‪5‬‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד‪:‬‬
‫סמינריון במקבץ פילוסופיה (‪ 1‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף ‪ 4‬נ"ז‪ ,‬או קורסי בחירה בהיקף ‪ 01‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫אקזיסטנציאליזם ומחשבת האדם‬
‫‪2‬‬
‫אתיקה‬
‫‪4‬‬
‫אתיקה סביבתית‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפילוסופיה יוונית‬
‫מבוא לפילוסופיה בעת החדשה‬
‫מבוא למטאפיסיקה‬
‫‪2‬‬
‫כל השנים‬
‫מדע בדיוני כפילוסופיה‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫מדע וערכים‬
‫‪2‬‬
‫פילוסופיה של הנפש‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפילוסופיה של המדע‬
‫‪3‬‬
‫רטוריקה ודיבייט‬
‫‪2‬‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ פילוסופיה‬
‫‪22‬‬
‫פטור באנגלית‬
‫כל קורסי המיומנויות‬
‫‪1‬‬
‫החטיבה למדעי הרוח‬
‫תכנית דו‪-‬חוגית‬
‫מקבץ אמנות‬
‫המקבץ באמנות נועד להקנות לסטודנט ידע בסיסי בתולדות האמנות‪ .‬בכל הקורסים העיוניים יושם דגש על הקשר בין‬
‫ההתפתחויות הרוחניות שעיצבו את תרבות המערב בכלל‪ ,‬לבין ביטוין האמנותי‪ .‬למרות שהדגש יושם על ההיסטוריה של‬
‫האמנויות הפלסטיות‪ ,‬יוצגו ההתפתחויות במחשבת המערב כבסיס להיווצרותן של אמנויות נוספות‪ ,‬ותיערך השוואה‬
‫תקופתית מתמדת בין מאפייני האמנות בתחומים השונים‪ .‬הרעיון הכללי הוא להקנות לסטודנטים שילמדו את המקבץ‬
‫מושג כולל על התפתחות התודעה האמנותית בעולם המערבי‪ ,‬כביטוי להתפתחות התרבות‪ .‬בנוסף לכך תינתן לסטודנט‬
‫האפשרות להתנסות מעשית בתהליך היצירה האמנותית‪ ,‬התנסות שיש לה חשיבות מכרעת בתהליך ההפנמה והתרגום‬
‫הרוחני של המסר העיוני במקצוע כתולדות האמנות‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫שנה‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לאמנות המערב א'‬
‫א'‬
‫מבוא לאמנות‬
‫המערב א'‬
‫מבוא לאמנות המערב ב'‬
‫אסתטיקה ותרבות במאה ה‪11-‬‬
‫‪3‬‬
‫ב'‬
‫שפת האמנות‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד‪:‬‬
‫סמינריון במקבץ אמנות (‪ 1‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף של ‪ 1‬נ"ז או קורסי בחירה בהיקף ‪ 7‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫שנה‬
‫נ"ז‬
‫אוריינות חזותית‬
‫‪2‬‬
‫אמנות ותרבות בסין הקלאסית‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫כל השנים‬
‫מרחב התבוננות‬
‫מבוא לאמנות המאה העשרים‬
‫‪3‬‬
‫דמות האישה באמנות המערב‪ -‬היבטים חברתיים והיסטוריים‬
‫‪2‬‬
‫סדנאות באמנות לפי רשימה שתתפרסם *‬
‫ב'‬
‫סמינר במקבץ אמנות‬
‫ג'‬
‫‪4‬‬
‫קורסי החובה של שנים‬
‫א ‪ +‬ב'‬
‫פטור מאנגלית‬
‫‪1‬‬
‫כל קורסי המיומנויות‬
‫* סטודנט במסלול דו‪-‬חוגי רשאי ללמוד סדנה אחת בלבד במכון לאומנויות‪ .‬סדנה זו תיחשב כקורס בחירה במקבץ אומנות‪.‬‬
‫לימוד סדנאות יאושר רק משנה ב' ללימודים‪ .‬להרשמה יש לפנות למזכירות החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬מי שקיבל הכרה בלימודים קודמים שאינם אקדמיים אינו רשאי להשתתף בסדנאות כחלק מלימודיו במקבץ‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מקבץ לימודי ארץ‪-‬ישראל בהיבט אזורי‬
‫הגליל הוא חבל ארץ ייחודי המכיל בתוכו מספר רב של יחידות נוף שונות‪ ,‬ומגוון גדול של אזורי מחיה‪ ,‬חי וצומח יחד עם‬
‫פסיפס מגוון של תרבויות ואתרים‪ .‬המקבץ ללימודי ארץ‪-‬ישראל עוסק בכל השכבות השונות המרכיבות את הפסיפס הארץ‪-‬‬
‫ישראלי בכלל ומתמקד בחקר הגליל בפרט‪ .‬מוצעים קורסים במגוון של נושאים ‪ -‬מגיאולוגיה ופרהיסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה‬
‫פיזית ויישובית וההיסטוריה של העת החדשה והעת העתיקה‪ .‬מושם דגש מיוחד על פסיפס המיוחד של הנוף האנושי בגליל ‪-‬‬
‫דתות‪ ,‬תרבויות‪ ,‬צורות יישוב ונרטיבים היסטוריים‪ .‬המקבץ בנוי בחתכי אורך ורוחב של לימודים בהיבט רגיונלי‬
‫ואינטרדיסציפלינרי של הגליל‪ .‬הסטודנטים במקבץ לומדים מגוון רחב של קורסים בתחומי הגיאוגרפיה‪ ,‬הארכיאולוגיה‪,‬‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬האנתרופולוגיה והסוציולוגיה‪ ,‬ובנקודות השקה בין התחומים השונים‪ .‬המקבץ הוא רב‪-‬תחומי באופיו בקורסי‬
‫החובה ובקורסי הבחירה‪ ,‬ומלמדים בו מיטב המרצים והמומחים לחקר הגליל בעבר ובהווה‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫שנה‬
‫נ"ז‬
‫‪2‬‬
‫תולדות התנועה הציונית בעת החדשה‬
‫‪2‬‬
‫א'‬
‫האבולוציה התרבותית של האדם‬
‫‪4‬‬
‫המנדט הבריטי בארץ‪-‬ישראל‪ :‬מנהל וחברה‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד‪:‬‬
‫סמינריון במקבץ ארץ‪-‬ישראל (‪ 1‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף ‪ 1‬נ"ז‪ ,‬או קורסי בחירה בהיקף ‪ 01‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫החי והצומח בגליל‬
‫‪2‬‬
‫גאוגרפיה של הגליל‬
‫‪2‬‬
‫חפירה ארכיאולוגית לימודית‬
‫‪2‬‬
‫יוון ורומא בעת העתיקה‬
‫‪2‬‬
‫מנחם בגין והימין במדינת ישראל – מהאצ"ל ל"מהפך"‬
‫‪2‬‬
‫מבית לאומי לאומי למדינה‪ :‬דרכה של הציונות למדינת ישראל‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לתרבות ימי הביניים‬
‫‪2‬‬
‫ההיסטוריה של לוחמה כימית וביולוגית‬
‫‪2‬‬
‫מציידים לקטים לחקלאים ורועים‬
‫‪2‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‬
‫שלטון העות'מאניים‪ :‬מבוא לתולדות הארץ במאות ה‪09—01-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תולדות התנועה הלאומית פלסטינית‬
‫‪4‬‬
‫ראה המשך הטבלה בעמוד הבא‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫היסטוריה כללית‪-‬פוליטית‪ :‬פלסטינה‪-‬א"י‪ ,‬ישראל וירדן‬
‫‪2‬‬
‫גרמניה ונאציזם‬
‫‪4‬‬
‫סוגיות בשסע היהודי ערבי‬
‫‪2‬‬
‫התרבות החומרית בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית‬
‫‪2‬‬
‫החברה הערבית במדינת ישראל‬
‫‪4‬‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ א"י‬
‫קורסי החובה‬
‫במקבץ‬
‫קורסי המיומנויות‬
‫‪1‬‬
‫פטור באנגלית‬
‫מקבץ היסטוריה‬
‫"היסטוריה" פירושה חקר העבר‪ ,‬ובשפות מסוימות "סיפור העבר"‪ .‬עניינה של ההיסטוריה הוא בכל אירוע שהיה בעבר‬
‫והועלה על הכתב‪ .‬תחילת התגבשותה כגוף ידע‪ ,‬היא בתקופתם של הרודוטוס ותוקידידס ביוון העתיקה‪ ,‬הנחשבים כראשוני‬
‫ההיסטוריונים‪ ,‬והיא ממשיכה להתפתח גם כיום בחקר אירועי העבר הקרוב‪ .‬ההיסטוריה ביסודה היא תחום מחקר‬
‫בינתחומי‪ ,‬הנמצא בזיקה לדיסציפלינות רבות כמו הסוציולוגיה‪ ,‬הפסיכולוגיה‪ ,‬הפילוסופיה‪ ,‬הספרות ועוד‪ .‬בהתאמה גם‬
‫נפתחות התמחויות שונות של ההיסטוריונים‪ ,‬המתפלגות לפי אזורי המחקר (היסטוריה מערבית‪ ,‬היסטוריה של המזרח‬
‫הקרוב וכו')‪ ,‬או לפי תקופות‪ ,‬או לפי שיטות המחקר (היסטוריה חברתית‪ ,‬היסטוריה של רעיונות‪ ,‬היסטוריה של האמנות‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫במסגרת לימודי המקבץ בהיסטוריה‪ ,‬יושם הדגש על יצירת יסודות רחבים וכלליים‪ ,‬הן מבחינה נושאית והן מבחינה‬
‫מתודית‪ ,‬שיאפשרו לסטודנטים להמשיך ולהתפתח בלימודי המשך‪ .‬בשנה הראשונה יינתנו קורסי מבוא המתייחסים‬
‫לשלוש התקופות המרכזיות (העת העתיקה‪ ,‬ימי הביניים‪ ,‬העת החדשה)‪ .‬בשנים הבאות יוצגו לסטודנטים מגוון שיעורי‬
‫בחירה‪ ,‬הממוקדים אמנם בהיסטוריה מערבית בעת החדשה ובתקופה המודרנית‪ ,‬אך מתפרשים גם להיסטוריה של המרחב‬
‫הקרוב לנו‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫יוון ורומא בעת העתיקה‬
‫דרישות קדם‬
‫‪2‬‬
‫א'‬
‫קורס מתודולוגי בלימוד היסטוריה‬
‫גרמניה והנאציזם‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ב'‬
‫מבוא לתרבות ימי הביניים‬
‫נ"ז‬
‫‪2‬‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד‪:‬‬
‫סמינריון במקבץ היסטוריה (‪ 1‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף ‪ 1‬נ"ז‪ ,‬או קורסי בחירה בהיקף ‪ 8‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫האבולוציה התרבותית של האדם‬
‫‪2‬‬
‫גיאוגרפיה של הגליל‬
‫‪2‬‬
‫התרבות החומרית בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית‬
‫‪2‬‬
‫חפירה ארכיאולוגית לימודית‬
‫‪2‬‬
‫‪25‬‬
‫השואה והחברה הארצישראלית‬
‫‪2‬‬
‫היסטוריה כללית‪-‬פוליטית‪ :‬פלסטינה‪-‬א"י‪ ,‬ישראל וירדן‬
‫‪2‬‬
‫מבית לאומי למדינה‪ :‬דרכה של הציונות למדינת ישראל‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‬
‫‪2‬‬
‫שלטון העות'מאניים‪ :‬מבוא לתולדות הארץ במאות ה‪09—01-‬‬
‫‪2‬‬
‫ההיסטוריה של לוחמה כימית וביולוגית‬
‫‪2‬‬
‫מנחם בגין והימין במדינת ישראל ‪ -‬מהאצ"ל ל'מהפך'‬
‫תולדות התנועה הלאומית פלסטינית‬
‫‪4‬‬
‫תולדות התנועה הציונית בעת החדשה‬
‫‪2‬‬
‫החברה הערבית במדינת ישראל‬
‫‪4‬‬
‫קורסי החובה‬
‫במקבץ‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ היסטוריה‬
‫כל קורסי‬
‫המיומנויות‬
‫פטור באנגלית‬
‫‪26‬‬
‫‪1‬‬
‫תקצירי הקורסים‬
‫אדם חברה וסביבה‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫‪ 3 ,0732077‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בי חסים המורכבים בין החברה האנושית לסביבתה הטבעית‪ .‬מתוך גישה מולטי‪-‬דיסציפלינרית יידונו מושגים ותיאוריות‬
‫של יחסי חברה‪ -‬סביבה מהיבטים שונים של אקולוגיה וסוציולוגיה‪ ,‬אסונות ומשברים אקולוגיים‪ ,‬היסטוריה ופילוסופיה‪ ,‬אומנות‬
‫ומשפט‪ ,‬צמיחה כלכלית ותיעוש‪ ,‬ניהול מדיניות ס ביבתית ותהליכי גלובליזציה‪ ,‬מודעות וערכים אקולוגיים‪ ,‬תרבות ירוקה ותנועות‬
‫חברתיות ירוקות בארץ ובעולם‪ .‬בקורס ישולבו הרצאות אורח‪.‬‬
‫אוריינות חזותית‬
‫ד"ר ענת רביב‬
‫‪ 3 ,0707727‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫עיצוב תקשורת חזותית הוא תחום לימוד אשר משלב עיצוב ופיתוח מידע אשר מתייחס לדרך שבה המדיות השונות כגון דפוס‪ ,‬אומנות‬
‫ופרזנטציה מתקשרים עם אנשים‪.‬‬
‫אנו חיים בתרבות שופעת דימויים ומושפעת מהם‪ .‬תרבות בעלת סטנדרטים חזותיים גבוהים המייצרת מידע חזותי המתקשר עם הפרט‬
‫ויוצר חלק חשוב בעיצוב תפיסת המציאות‪ .‬מידע חזותי מועבר במדיה לסוגיה‪ :‬החל בדפוס דרך הטלוויזיה‪ ,‬הווידאו‪ ,‬מסך המחשב‬
‫והטלפון הנייד‪ .‬הקורס יעסוק בפיתוח רגישות חזותית למסרים המועברים דרך המדיות השונות‪.‬‬
‫פיתוח חשיבה יצירת ית וביקורתית ברמה אקדמית לצורך אבחון וניתוח מסרים שונים ככלי ליצירת השפעה על אוכלוסיות שונות‬
‫אלימות כלפי נשים‬
‫ד"ר אביגיל מור‬
‫‪ 2 ,0777477‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בתופעת האלימות כלפי נשים ונערות מנקודת מבט סוציו‪-‬פסיכולוגית‪ .‬ייבחן הק שר שבין חוסר השוויון ופערי הכוחות בין‬
‫המינים לבין אלימות זו‪ ,‬הכוללת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תקיפה מינית ואונס‪ ,‬התעללות פיזית והטרדה מינית‪ .‬ננתח את ההקשר החברתי‬
‫וההיסטורי של תוקפנות זו לצד הבנת המניעים להתרחשותה‪ ,‬וכן נסקור את השפעותיה הפסיכולוגיות‪ ,‬הקצרות וארוכות הטווח‪ ,‬על‬
‫אוכלוסיית הנשים והבנות ככלל ועל נפגעות האלימות בפרט‪ .‬ברמה החברתית יוצעו דרכים הולמות לעקירת התופעה משורש‪ ,‬וברמה‬
‫הפרטנית יוצעו דרכים לשיקום נפשי של הנפגעות‪.‬‬
‫אמנות ותרבות בסין הקלאסית‬
‫ד"ר רוני שריג‬
‫‪ 3 ,0732023‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫סין – "הממלכה המרכזית" ‪ -‬הייתה הציוויליזציה הגדולה והמפותחת של אסיה של העולם העתיק‪ .‬מתוך אומה עשירת תרבות זו‬
‫התפתחו הדתות והתורות הגדולות של הקונפוציאניזם‪ ,‬הדאואיזם‪ ,‬והבודהיזם הסיני; נכתבה השירה הסינית; נוצרו אמנויות‬
‫מרהיבות ונבנו יצירות ארכיטקטוניות כחומה הסינית הגדולה והעיר האסורה‪ .‬לאומה זו היסטוריה מרתקת גם מבחינה פוליטית‪ :‬בסין‬
‫קמו‪ ,‬שלטו ונפלו שושלות קיסריות רבות‪ ,‬והיא נשלטה גם על ידי עמים זרים‪.‬‬
‫הקורס סוקר את תרבותה של סין בעת המסורתית‪ ,‬תוך שימת דגש על התפתחות אמנותית בתקופות השונות‪ ,‬ויוצר הבנה של הרקע‬
‫לתרבות זו כיום‪.‬‬
‫אנתרופולוגיה של הדת‬
‫ד"ר טל ישראלי‬
‫‪ 3 ,0733777‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בדת כמתאפ יינת בצורות מסוימות של הכרה‪ ,‬אמונה וחוויה אנושית‪ ,‬הבאות לידי ביטוי במערכות של סמלים וטקסים‪.‬‬
‫יוצגו וינותחו תופעות דתיות מתרבויות שונות בעולם תוך שימת דגש על הבנת התהליך הטקסי המאפיין אותן‪ .‬במסגרת זאת יושם דגש‬
‫על הקשר המצוי בדתות השונות בין תפיסת האדם‪ ,‬מקומו בעולם‪ ,‬יחסו עם הכוחות שמעבר לו והמאפיינים הנצפים של ההתנהגות‬
‫הטקסית‪ .‬יוצגו וינותחו טקסים הקשורים בפולחן הדתי לגווניו‪ ,‬כגון תפילה‪ ,‬חגיגה‪ ,‬מאגיה‪ ,‬איחוז‪ ,‬שמאניזם ועוד‪ ,‬במטרה להבין את‬
‫התהליך הסמלי המתפתח בהם כתהליך חברתי ונפשי של המאמינים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫אקזיסטנציאליזם ומחשבת האדם‬
‫ד"ר מירי רוזמרין‬
‫‪ 3 ,0777423‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מטרת הקורס הוא היא היכרות עם עקרונות המחשב ה האקזיסטנציליסטית שהציבו פילוסופים ידועים כמו ניטשה‪ ,‬סארטר וקאמי‪.‬‬
‫נכיר את עקרונות האקזיסטנציאלים ונבחן אותם כחלק מהדיון הפילוסופי אודות מהות האדם וחירותו‪ .‬למרות שהאקזיסטנצילזם‬
‫כגישה נעלם מהזירה הפילוסופית לקראת שנות ה‪ 11‬של המאה ה‪ 11‬נחפש את מורשתו ועקבותיו אצל כמה מהתאוריות המאוחרות‬
‫יותר במחשבה הקונטיננטלית ‪.‬‬
‫אקטיביזם מגדרי‬
‫ד"ר מירי רוזמרין‬
‫‪ 3 ,0732077‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מטרת הקורס היא היכרות עם הסברים שונים לאי השוויון המגדרי והדרכים ליצור עולם שוויוני יותר‪ .‬נכיר תיאוריות שונות המסבירות‬
‫את המציאות המגדרית והמ חירים האישיים והחברתיים שכולנו משלמים על אי השוויון הזה‪ ,‬נראה איך כל הסבר מוליד צורות פעולה‬
‫וסדר יום חברתי שונה ונדון בתהליכי השינוי החברתי והאישי הנובעים מכל תפיסה ביקורתית ‪.‬הדיון ישלב היכרות עם תיאוריות יחד‬
‫עם דוגמאות של פעילות אקטיביסטית בארץ ובעולם‪.‬‬
‫אקטיביזם מגדרי ‪ -‬התיאוריה והפרקטיקה‬
‫ד"ר תמר הגר‬
‫‪ 3 ,0732077‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה נועד להציג לסטודנטים מגוון של תיאוריות המזהות ומנתחות מגמות חברתיות של דיכוי‪ ,‬נישול והדרה של נשים בהקשרים‬
‫ש ונים (משפחה‪ ,‬עבודה‪ ,‬משפט‪ ,‬אקדמיה ועוד) ובמקביל מציגות פתרונות המאפשרים שינוי של יחסי כוח אלה‪ .‬במהלך הקורס נלמד‬
‫תיאוריות של חוקרות ואקטיביסטיות פמיניסטיות למשל בל הוקס‪ ,‬מדלן ארנוט‪ ,‬שרון דוהרטי‪ ,‬גטארי צ'קרווטי ספיבק‪ ,‬צ'נדרה‬
‫מוהנטי‪ ,‬סנדרה ברדקי ואחרות ונעקוב אחרי התנסויותיהן בסוגי אקטיביזם שונים – תנועות מחאה חברתיות‪ ,‬יוזמות חינוכיות‪,‬‬
‫סדנאות‪ ,‬פרויקטים‪ ,‬עשייה מחקרית ועוד ‪ -‬שמטרתם לשנות את המציאות המגדרית‪-‬חברתית‪ .‬יחד ננתח כמה מקרי מבחן של‬
‫אקטיביזם חברתי‪-‬מגדרי‪.‬‬
‫אתיקה‬
‫ד"ר משי משה אורי‬
‫‪ 2 ,0732070‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫קורס בסיסי בפילוסופיה של המוסר‪ .‬הדיון המוסרי נסוב סביב השאלה מה הוא המעשה הראוי? האתיקה נותנת מסגרת של כללים לפיה‬
‫אפשר לנסות ולענות על השאלה המוסרית‪ .‬בקורס זה נעסוק במסגרות אתיות שונות שהוצעו לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה‬
‫ובראשן הגישה החוזית‪ ,‬גישת המידות הטובות‪ ,‬הגישה התועלתנית וגישת הציוויי ם המוחלטים‪ ,‬ונבדוק מה היא התשובה של כל אחת‬
‫מהן לשאלה המוסרית באופן כללי ובמקרים פרטניים‪ .‬הקורס יתמקד באתיקה יישומית ולא יישאר רק ברמה התיאורטית‪ .‬נבדוק מקרי‬
‫דוגמה שונים שאליהם התייחסו הפילוסופים הגדולים של העבר ובראשם אפלטון‪ ,‬אריסטו‪ ,‬הובס‪ ,‬קאנט ניטשה ועוד‪ ,‬ונחשוב על חיינו‬
‫אנו ועל המשמעויות המוסריות‪ ,‬האתיות והמעשיות שיש לכל גישה על חיינו והחלטותינו‪.‬‬
‫אתיקה סביבתית‬
‫ד"ר משי משה אורי‬
‫‪ 3 ,0707720‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫כולם מדברים על הסביבה‪ .‬חלק אפילו עושים משהו בנידו ן‪ .‬אבל למה? מדוע הסביבה חשובה? האם מגיעה לסביבה התחשבות מוסרית‬
‫בגלל הסביבה‪ ,‬או כדי שיהיה לנו יותר טוב? בקורס זה ניישם את הכלים האתיים שלמדנו בקורס "אתיקה" בכדי להבין את‬
‫המשמעויות המוסריות של היחס שלנו לסביבה‪ .‬נתרכז בקריאה מעמיקה של כמה מאמרי מפתח בתחום האתיקה הסביבתית‪ ,‬תוך כדי‬
‫לימוד כלים חדשים המשמעותיים לתחום‪ :‬חישובי עלות תועלת‪ ,‬שימוש בתורת המשחקים‪ ,‬הבנת המושג "ערך" ועוד‪ ...‬לקראת סוף‬
‫הקורס נתמקד במסקנות אישיות‪ :‬כאשר הגענו באופן אישי וביקורתי לתובנות מוסריות בקשר לסביבה‪ ,‬מה כל אחד מאיתנו יכול‪ ,‬צריך‬
‫ואולי אפילו חייב‪ ,‬לעשות?‬
‫‪28‬‬
‫אתיקה‪ ,‬דאגה ומגדר‬
‫ד"ר נחום טורצקי‬
‫‪ 3 ,0720737‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫האתיקה דנה בשאלה איך עלי לנהוג כלפי עצמי וכלפי אחרים‪ .‬כשעוסקים בפתרון בעיות אתיות‪ ,‬הגישה הרווחת כיום מקדמת את‬
‫השימוש בהיגיון והוגנו ת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אתיקת הדאגה‪ ,‬תוצר החשיבה הפמיניסטית‪ ,‬טוענת שהיכולת להכיר במצוקת האחר ולהגיב‬
‫בהתאמה קודמת להיגיון ולהוגנות‪ .‬על ידי בחינת ני סיון חיים‪ ,‬דפוסי התנהגות והערכים המגדריים‪ ,‬נגלה אפשרויות חשובות לגבי‬
‫המשמעות של אתיקת הדאגה בחיי המשפחה‪ ,‬בציבור‪ ,‬ובמקום העבודה‪.‬‬
‫אתנובוטניקה‬
‫ד"ר צביה שפירא‬
‫‪ 3‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בתחום המדע המכונה אתנובוטניקה – שימוש בצמחים על ידי קבוצות אתניות שונות לצורך מאכל‪ ,‬מרפא‪ ,‬תבלין‪ ,‬בושם‪,‬‬
‫בניין‪ ,‬צבעים וכד'‪ .‬במסגרת הקורס נכיר את שיטות המחקר הנמצאות בשימוש בחקר האתנו‪-‬בוטניקה באזור גיאוגרפי מסוים‪,‬‬
‫המבוססות בעיקר על סקרים אתנו‪-‬בוטניים‪ :‬דוגמאות לסקרים אתנו‪-‬בוטניים שנעשו ברחבי העולם כולל סקר שנעשה בקרב הבדואים‬
‫בנגב בקרב אינדיאנים ביערות הגשם של אקוודור‪ ,‬בכלל זה נכיר את השיטות סטטיסטיות לעיבוד נתונים המתקבלים מסקרים כאלו‪.‬‬
‫במהלך הקורס נדון בכללים והתקנות שנחקקו בכנסים האקולוגיים הבינלאומיים החל משנות ה‪ 91-‬המאוחרות וכלה בימינו‪ ,‬שעסקו‬
‫בתחום זכויות הקניין הרוח ני של הילידים‪ ,‬ונדון בשאלת השותפות ההוגנת בין החוקרים המדענים לילידים בני המקום הנחקר‪ .‬יחסי‬
‫גומלין בין האדם לצמחים שבסביבתו קשור גם ליחסי הגומלין בין הצמחים לאורגניזמים אחרים בבית גידולם הטבעי ולכן נעסוק גם‬
‫בהשפעת תהליכים כמו הכחדת מיני צמחים הנמצאים בשי מוש נרחב על ידי האדם‪ ,‬פגיעה כוללנית באקוסיסטמה באזור הנחקר ובעיות‬
‫דומות‪ ,‬על האדם‪ .‬כמוכן נעסוק בשיטות ביות צמחים מן הבר לצרכי שימוש האדם‪.‬‬
‫גבולות ואיזורי גבול‪ :‬מקונפליקט לשלום‬
‫ד"ר אריאלי תמר‬
‫‪3 ,0722077‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫לגבולות תפקודים ומשמעויות שונים ואף סותרים‪ .‬אל אף מיקומו בפריפריה הלאומית‪ ,‬הגבול נמצא במוקד התייחסות מערכות שלטון‬
‫לצרכי ביטחון והגירה ובמקביל הוא מהווה סביבת חיים ושגרה עבור אוכלוסייה מקומית בשני צידיו‪ .‬חקר גבולות עוסק במשמעויות‬
‫והשלכות שונות של תפקוד גבולות בתחומי דעת שונים – יחסים בין לאומיים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חברה ותרבות‪.‬‬
‫הקורס יעסוק בהתפתחויות תיאורטיות ופרקטיות בהתייחסות לגבולות בראייה ביטחונית ואזרחית‪ .‬נכיר את האתגרים העכשוויים‬
‫בגיבוש מדיניות ניהול של גבולות בתחומי ההגירה‪ ,‬הסביבה‪ ,‬הכלכלה והחברה‪ .‬ננתח את השלכות הגלובליזציה והטכנולוגיה על‬
‫מעמדם ותפקודם של גבולות תוך הכרת אופן התפתחותו של האיחוד האירופי‪ .‬נבחן כיצד מגיב אזור גבול להסכם שלום וכיצד מתפקד‬
‫גבול של שלום בסביבה של עוינות לאור הניסיון של ישראל ושכנותיה‪.‬‬
‫גבריות בעידן המודרני – תיאוריות‪ ,‬פרקטיקות ואוטופיות‬
‫מר ירון שוורץ‬
‫‪ 2 ,0702024‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫במהלך המאה העשרים‪ ,‬במקביל להתפתחות ולריבוי האסכולות הפמיניסטיות‪ ,‬החלו גם גברים להתבונן בעצמם ובגבריות כתופעה‪.‬‬
‫מספר הוגים מרכזיים ומורים רוחניים מהמערב ומהמזרח עסקו במהות הגבריות וניסו לבחון האם אפשר להציע תחליף לדומיננטיות‬
‫הגברית‪ ,‬למשיכה לאלימות‪ ,‬לתחרותיות וכד'‪ .‬הקורס יעסוק בנושאים הבאים‪ :‬היכרות עם תחום לימודי הגבריות‪ ,‬דור ראשון ודור שני‬
‫(תיאוריה)‪ ,‬סימבוליות גברית‪ ,‬טקסי חניכה‪ ,‬מיסטיקה גברית ואקולוגיה גברית‪ ,‬בריאות נפש ומיניות הגבר‪ ,‬גבריות משוחררת ותפקידי‬
‫נשים מול תפקידי גברים בעידן המודרני‪.‬‬
‫גאוגרפיה של הגליל‬
‫ד"ר נמרוד מרום‬
‫‪ 3 ,0707770‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בחלקו הראשון של הקורס נעסוק בהגדרת הגליל כאזור גאוגרפי‪ .‬נגדיר את גבולות הגליל על פי הגדרותיו השונות‪ ,‬במהלך הקורס נערוך‬
‫היכרות עם תת האזורים של הגליל מאפייני התנאים הפיזיים‪ ,‬התפתחות החי והצומח באזורי הגליל השונים‪ .‬נבחן תהליכי התפתחות‬
‫הנוף ובדגש השפעת האקלים בגליל על התפתחות הנוף בו‪ .‬בחלקו השני של הקורס ייבחנו תופעות אנושיות של התיישבות‪ ,‬התפתחות‬
‫דרכים והתפתחות הנוף האנושי של הגליל‪ .‬נבחן את הקשר שבין התנאים הפיזיים של הגליל להתפתחות הנוף האנושי בו תוך ניתוח‬
‫תופעות התיישבות שונות‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫גישור ‪ -‬פתרון קונפליקטים בדרך אחרת‬
‫עו"ד ענבל פלג קוריאט‬
‫‪ 3.7 ,0703700‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫הגישור‪ ,‬בבסיסו‪ ,‬הוא מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬הוכרו יתרונותיו של ההליך תוך הכרה בכך שהוא מהווה‬
‫השקפת עולם ותרבות חיים המבוססת על דו‪-‬שיח משתף‪ .‬מטרת הקורס הינה להעניק לסטודנטים הבנה רחבה של הפן התיאורטי והפן‬
‫המעשי של הליך הגישור ולהקנות להם מיומנויות‪ ,‬ידע וכלים לניהול הליכי גישור‪ .‬במהלך הקורס הסטודנטים יכירו באופן מעמיק את‬
‫כל אחד מהשלבים בהליך הגישור ויתרגלו את המיומנויות הנדרשות מהמגשר‪ .‬הסטודנטים יישמו את הטכניקות השונות בדרך של‬
‫תרגילים‪ ,‬סימולציות וניתוח מקרים‪.‬‬
‫גרמניה והנאציזם‬
‫ד"ר אביהו רונן‬
‫‪ 2 ,0777434‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫קורס בהיסטוריה גרמנית חדשה‪ .‬במרכז הקורס תעמוד שאלת היחס בין ההיסטוריה המודרנית של גרמניה לבין תופעת הנאציזם‪ .‬האם‬
‫הנאציזם היה בבחינת רצף או נתק במהלך ההיסטוריה הגרמנית? פרקי הקורס יעסקו באיחוד גרמניה וגרמניה האימפריאלית (‪– 0870‬‬
‫‪ ;)0908‬גרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר (‪ ;)0933 – 0908‬גרמניה הנאצית (‪.)0945 – 0933‬‬
‫דמות האישה באמנות המערב‬
‫ד"ר זהר רובינשטיין‬
‫‪ 3 ,0377773‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫עניינו של שיעור זה בבחינת התיאורים השונים של דמויות נשיות באמנות‪ ,‬והסקת מסקנות מאלה על מעמדן ומצבן של נשים בתקופות‬
‫ובתרבויות השונות‪ .‬נדבר בדמויות מיתיות ואלגוריות ובתיאורי חייהן של נשים; נבחן סוגיות של פילגשים‪ ,‬זונות‪ ,‬מכשפות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫האבולוציה התרבותית של האדם‬
‫ד"ר גונן שרון‬
‫‪ 3 ,0777770‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס הינו מבוא כללי לפרהיסטוריה של האדם מהופעתם של הכלים הראשונים באפריקה לפני ‪ 1.5‬מיליון שנים ועד הופעת האדם‬
‫המודרני‪ .‬נסקור את האבולוציה הביולוגית של המין הומו וקודמיו האוסטרלופיתקים‪ ,‬נבחן את הכלים שייצר האדם מכלי האבן‬
‫הראשונים ועד להופעתם של הכלים החקלאיים הראשונים‪ .‬נפרט את השיטות שבהן מתוארכים השכבות והממצאים ואת המתודה‬
‫הארכיאולוגית ש בעזרתה נחשפים האתרים; נחקור את סביבתו של האדם הקדמון לאורך ציר הזמן ואת דרכי ההתנהגות שאפשרו לו‬
‫לשרוד בתנאי הסביבה המשתנים‪ .‬הקורס סוקר את תזונתו של האדם ואת תרבותו החומרית‪ ,‬ומתאר ממצאים עדכניים מחפירות‬
‫ארכיאולוגיות בעולם ובמיוחד מבקע הירדן הצפוני ועמק החולה‪.‬‬
‫האישי הוא הפוליטי‪ -‬כתיבה ואקטיביזם‬
‫ד"ר תמר הגר‬
‫‪ 3 ,0732073‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הפמיניזם הכיר בכך שיש ערך רב ללמידה מהתנסויות של נשים פרטיות המשתייכות לקבוצות אתניות‪ ,‬פוליטיות ומעמדיות שונות‪.‬‬
‫הלמידה הזאת‪ ,‬כך עולה‪ ,‬מרחיבה את הידע על ח ייהן של נשים‪ ,‬אבל גם מאפשרת לנתח ולהבין מנגנונים המונעים צדק חברתי‪-‬מגדרי‬
‫ובעקבות כך לשנות את הנרטיב האישי שלנו ואף את הנרטיב של החברה כולה‪ .‬קורס זה נועד ללמוד את כוחו של הז'אנר האוטוביוגרפי‬
‫באמצעות הי כרות עם השימוש שעשה בו הפמיניזם‪ .‬הכוונה להקנות כלים לכתיבה אוטוביוגרפית חברתית‪-‬פוליטית (אוטו אתנוגרפית)‬
‫ה מאפשרת התבוננות חברתית ביקורתית על התנסות היחיד במציאות החברתית‪ .‬במהלך הקורס ילמדו הסטודנטים תיאוריות שונות על‬
‫כתיבה כזו ויתנסו בכתיבה אוטוביוגרפית‪-‬חברתית תוך בחינת תרומתה האפשרית של כתיבתם לאקטיביזם מגדרי‬
‫‪30‬‬
‫ההיסטוריה של לוחמה כימית וביולוגית‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫‪ 3 ,0777743‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫חומרים כימיים ורכיבים ביולוגיים פותחו במאה ה‪ 11-‬למערכות נשק מתועשות‪ ,‬שהופעלו בשדות קרב ואף כנגד מטרות אזרחיות‪.‬‬
‫הקהילה הבינלאומית פעלה בתחילה להגביל את השימוש בנשק הביולוגי והכימי (נב"כ)‪ ,‬ומאוחר יותר לבער אותו כליל‪ ,‬באמצעות‬
‫הסכמות‪ ,‬אמנות וחוקי הדין הבינלאומי‪ .‬המאמץ למניעת השימוש וההפצה של נב"כ ניזון פחות מהשפעתו המעשית ויותר מנורמות‬
‫חברתיות‪ ,‬מתהודה ציבורית ומרתיעה אינהרנטית שמעוררים "הטאבו המוסרי" והדימוי המאיים שנילווה לנשק הזה‪ ,‬וראייתו כנשק‬
‫להשמדה המונית וכמרכיב ב"מלחמה הטוטאלית"‪.‬‬
‫על רקע זה‪ ,‬הקורס בנוי משלושה רבדים‪ ,‬שזורים זה בזה‪:‬‬
‫‪ ) 0‬ההיסטוריה של השימוש בנב"כ בלוחמה (גלויה וחשאית) ושל ההתגוננות מפניו‪.‬‬
‫‪ )1‬דימויו החברתי‪-‬מוסרי של הנב"כ‪.‬‬
‫‪ )3‬הפעילות הבינלאומית והציבורית להגביל או לאסור כליל את השימוש בנב"כ קבע‪.‬‬
‫החברה בישראל לאורה של התרבות הפופולארית‬
‫ד"ר דלית שמחאי‬
‫‪ 3 ,0733770‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫תרבות פופולארית היתה תמיד חלק מהחברה האנושית ושחקה תפקיד בתהליכים חברתיים‪ .‬כיום התרבות הפופולארית מתקיימת‬
‫בעיקר בעזרת ערוצי תקשורת אלקטרוניים‪ ,‬ומשום כך היא בעלת השפעה רבה עוד יותר משהיתה בעבר‪ .‬התרבות הפופולארית מעצבת‬
‫ומשקפת תהליכים חברתיים‪ ,‬היא ערוץ לביטוי אישית וחברתי כמו גם כלי לדיכוי והשגרה של מבני כוח‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬התרבות‬
‫הפופו לארית משמשת נקודת מבט מרתקת לבחינת תהליכים חברתיים‪ .‬במסגרת קורס זה נבחן את תפקידה של התרבות הפופולארית‬
‫בחברה בישראל‪ .‬סוגיות הקשורות בבינוי זהות קולקטיבית הגמונית ואלטרנטיבית‪ ,‬בלאומיות‪ ,‬עדתיות‪ ,‬ומגדר יבחנו בעזרת ניתוח של‬
‫סרטים‪ ,‬פסטיבלים‪ ,‬תכניות טלוויזיה‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬סגנונות דיבור‪ ,‬פרסומות וכדומה‬
‫החברה הערבית במדינת ישראל‬
‫ד"ר שמשון ביכלר‬
‫‪ 2 ,0732000‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫הקורס ידון בהיבטים השונים של האוכלוסייה הערבית מדינת ישראל‪ ,‬במעמדם האזרחי החברתי והפוליטי‪ .‬ובמערכת היחסים שלהם‬
‫עם החברה והממסד ובתמורות שעברו עליה מאז קום המדינה ועד היום‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הקורס אמור לדון במבנה העדתי של שלשת העדות‬
‫הערביות בארץ (דרוזים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים) ועל התמורות שעברו על מבנה זה ‪.‬‬
‫החי והצומח בגליל‬
‫ד"ר נמרוד מרום‬
‫‪ 3 ,0777437‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בקורס נלמד על קבוצות החי והצומח המרכזיות בגליל‪ ,‬ונכיר את השינויים שחלו בהן במרוצת הדורות בהשפעת האדם והסביבה‪.‬‬
‫מטרות הקורס הן הקניית ידע זואולוגי ובוטאני בסיסי על החבל הים‪-‬תיכוני בארץ‪-‬ישראל תוך חשיפה למושגי יסוד בחשיבה‬
‫אבולוציונית ואקולוגית‪ .‬כמו כן‪ ,‬תודגש היכרות עם ההיסטוריה של החי והצומח בגליל בזיקה לפעילות האדם‪.‬‬
‫היבטים של סכסוך פלילי‬
‫עו"ד ענבל פלג קוריאט‬
‫‪ 3 ,0777733‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בסוגיות שנויות במחלוקת במשפט בפלילי‪ .‬במהלך הקורס נדון‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשאלות כגון‪ :‬האם נכון לפגוע בזכויות אדם‬
‫למען חקר האמת? מה הן מטרו תיו של המשפט הפלילי? האם ניתן להשיג מטרות אלו בדרכים אחרות? הודאה והבעת חרטה‪ :‬מדוע הן‬
‫חשובות? מהו מעמדו של הקורבן במשפט הפלילי?‬
‫בנוסף‪ ,‬במהלך הקורס נבחן את היסודות של העבירות הפליליות לסוגיהן‪ .‬נדון במגוון הכללים הראייתיים הנהוגים בישראל וננתח‬
‫סוגיות עכשוויות כגון לקיחת דגימת ‪DNA‬‬
‫וראיות שהושגו בדרך פסולה‪ .‬במהלך הדיון בנושאי הקורס‪ ,‬תשולבנה דוגמאות מרכזיות‬
‫של מקרים העומדים על סדר היום בארץ ובעולם‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫היסטוריה כלכלית‪-‬פוליטית‪ :‬פלסטינה‪-‬א"י‪ ,‬ישראל וירדן‬
‫ד"ר שמשון ביכלר‬
‫‪ 3 ,0777770‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫יעודכן בהמשך‬
‫המנדט הבריטי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מנהל וחברה‬
‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬
‫‪ 2 ,0777704‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫הקורס ידון בתקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ‪-‬ישראל בין השנים ‪ ,0948 -0908‬על כל צדדיה המנהליים‪ ,‬הפוליטיים והחברתיים‪ .‬כן‬
‫ידון הקורס במוסדות ובארגונים של שתי האוכלוסיות ‪ -‬הערבית הפלסטינית והיהודית בארץ באותה תקופה‪ ,‬וכן במערכת היחסים בין‬
‫שלושת הצדדים ‪ -‬הבריטי‪ ,‬הערבי והציני‪ ,‬ובמכלול המאורעות שהתרחשו בארץ בתקופה מכרעת זו‪ ,‬שעד לפרוץ מלחמת העצמאות בשנת‬
‫‪.0948‬‬
‫השואה והחברה הארצישראלית ‪3777-3700‬‬
‫ד"ר רונן אביהו‬
‫‪3 ,0704707‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יתמקד בקשר שבין השואה לבין החברה המתגבשת בארץ ישראל‪ ,‬בשנים של שליטת הנאצים באירופה והשמדת היהודים‪.‬‬
‫במסגרת השיעורים ייסקרו במקביל האירועים ההיסטוריים באירופה (עליית הנאציזם‪ ,‬החיים תחת המשטר הנאצי‪ ,‬הגטאות‪,‬‬
‫הגירושים ו ההשמדה); לצד התגובה‪ ,‬ההתייחסות והפעילות בארץ ישראל באותה תקופה (קליטת הפליטים מגרמניה‪ ,‬עליית הנוער‪,‬‬
‫העלייה הבלתי לגאלית‪ ,‬התגובה לידיעות על ההשמדה‪ ,‬ניסיונות ההצלה ועוד)‪ .‬לאור סקירה זו‪ ,‬תבחן השפעת השואה על אופייה של‬
‫החברה הישראלית המתהווה‪.‬‬
‫התנהגות בעלי החיים‬
‫ד"ר נורית כרמי‬
‫‪ 2 ,0722023‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫עקרונות הדרוויניזם‪ ,‬ברירת הגן לעומת ברירה קבוצתית‪ ,‬רעיון הגן האנוכי וביטויו בהיבטים שונים של החיים בטבע; הבסיס הגנטי‪-‬‬
‫פיזיולוגי‪ -‬ביוכימי של ההתנהגות‪ ,‬המרכיב הנרכש לעומת המורש בהתנהגות‪ ,‬תקשורת ותפקידה ביחסי הגומלין בין בעלי חיים‪,‬‬
‫התנהגויות הקשורות לחיפוש מזון‪ ,‬התגוננות מטורפים‪ ,‬התנהגויות הקשורות להתרבות; חיפוש בן זוג‪ ,‬דגמים שונים של מערכות רביה‬
‫כמונוגמיה‪ ,‬פולי גמיה ופוליאנדריה‪ ,‬התנהגות הורית‪ ,‬חיפוש מקום מחיה‪ ,‬נדידה‪ ,‬טריטוריאליות‪ ,‬האבולוציה של החברתיות‪ ,‬על אנוכיות‬
‫ועל אלטרואיזם‪ ,‬דילמת האסיר‪ ,‬התפתחות שיתוף הפעולה‪ ,‬התפתחות מבנים חברתיים והמנגנונים המעצבים אותם‪ .‬ניתוח דוגמאות‬
‫ממבנים חברתיים בחרקים‪ ,‬עופות יונקים ואדם ‪ .‬האדם כחיה; ניתוח תופעות התנהגותיות ותרבותיות שונות בראי הדרוויניזם‪.‬‬
‫התנסות מחקרית‬
‫מר אוהד מרכוס‬
‫‪ 3 ,0777042‬ש”ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסטטיסטיקה א'‪+‬ב‪ ,‬שיטות מחקר כמותניות‪ ,‬מוח והתנהגות ומבוא לפסיכולוגיה התפתחותית‪.‬‬
‫קורס זה מיועד להכשיר את הסטודנטים בתכנון מחקר‪ ,‬עריכתו וכתיבת דו"ח המסכם אותו בסגנון האקדמי המקובל‪ .‬על בסיס הידע‬
‫העיוני שנרכש בקורסי המבוא‪ ,‬בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר‪ ,‬נתכנן ונערוך מחקר כיתתי שהסטודנטים יסכמו בדו"ח אישי‪ .‬במהלך‬
‫הסמסטר יערכו מפגשים קבוצתיים ואישיים לליווי התהליך‪.‬‬
‫התרבות החומרית בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית‬
‫ד"ר גרוסמרק ציונה‬
‫‪ 3 ,0777437‬ש”ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בקורס זה ננסה להתוות את חיי היום יום בארץ בתקופות הנ זכרות תוך השענות על מקורות כתובים ועל ממצאים ארכיאולוגיים‪ .‬בין‬
‫הנושאים שילמדו‪ :‬העיר ומוסדותיה‪ ,‬בית המגורים‪ ,‬המטבח וכליו והסעודה‪ .‬הכפר הארץ ישראלי‪ ,‬בית המגורים הכפרי‪ ,‬חקלאות‪.‬‬
‫פרקים אחדים יוקדשו למלאכות השונות (קדרות‪ ,‬מתכת‪ ,‬זכוכית‪ ,‬אריגה וטוויה)‪ .‬פרק נפרד יוקדש ללבוש האדם‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫חדו"א ‪3‬‬
‫ד"ר זאנה פיאדין‬
‫ד"ר זאנה פיאדין‬
‫‪ 3.7 ,0720740‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 3 ,0720747‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫פ ונקציה‪ ,‬גבול של פונקציה‪ ,‬קירוב ליניארי‪ ,‬הנגזרת‪ .‬תרגול כללי גזירה בסיסיים‪ .‬נקודות קיצוניות‪ ,‬תיאור גרפי ‪ -‬קמירות וקעירות של‬
‫פונקציות‪ .‬הקניית מושגים‪ :‬המשוואה הדיפרנציאלית‪ ,‬האינטגרל המסוים והפונקציה הקדומה‪ .‬שיטות אינטגרציה בסיסיות‪ ,‬שיטות‬
‫נומריות לחישוב אינטגרליים‪ ,‬פתרונות מקורבים למשוואות לא‪-‬לינאריות‪.‬‬
‫חדו"א ‪2‬‬
‫ד"ר זאנה פיאדין‬
‫ד"ר זאנה פיאדין‬
‫‪ 3.7 ,0720747‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז ש'‬
‫‪ .3 ,0720707‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫ידע בסיסי בנושאים הבאים‪ :‬פונקציות גידול וייצור‪ ,‬פונקציות אקספוננציאליות‪ ,‬לוגיסטיות לוגריתמיות‪ .‬פונקציות טריגונומטריות‪.‬‬
‫פתרון משוואות דיפרנציאליות פשוטות‪ ,‬אינטגרציה בחלקים‪ ,‬אינטגרציה בהצבה‪.‬‬
‫חינוך לקיימות‬
‫ד"ר שגיא גונן‬
‫‪ 3 ,0707777‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מהיכן באנו ולאן מועדות פני המין האנושי? איך הפכנו בזמן שיא מאורגניזם ממוצע לגורם המשפיע ביותר על כדור הארץ כיום? ועכשיו‬
‫משאנו מתיימרים "לשלוט בעולמנו" כיצד עלינו לנהוג ולחנך את עצמנו על מנת לשרוד ולשגשג?‬
‫מה היא קיימות? מה הקשר בין סביבה‪ ,‬קהילה וכלכלה‪ .‬ומה הגורמים המשפיעים על חינוך לקיימות בבתי ספר בישראל?‬
‫כיצד נוכל לאפיין את הצלחתם של בתי ספר מסוימים במשימה חינוכית זו?‬
‫חפירה ארכיאולוגית לימודית‬
‫ד"ר גונן שרון‬
‫‪ 3 ,0732077‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫השתתפות מעשית בחפירה ארכיאולוגית ללימוד המתודולוגיה הארכיאולוגית והתנסות בעבודת שטח מחקרית‪.‬‬
‫מידי קיץ מקיימת המכללה האקדמית תל חי חפירה באתר הפרהיסטורי במוצא נחל מחניים לירדן‪ .‬האתר ממוקם על גדתו המזרחית‬
‫של היר דן מצפון לגשר בנות יעקב וגילו הוא כשישים אלף שנים לפני זמננו‪ .‬האתר הוא חניה של ציידים לחופו של אגם החולה הקדום‬
‫שעסקו בעיקר בציד של פרות ענק וביתורן בעזרת כלי צור‪.‬‬
‫הקורס כולל השתתפות בחפירה במסגרת קורס אקדמאי בהיקף של שתי נקודות זכות‪ .‬הקורס יכלול שעורי הכנה בהם ילמדו הרקע‬
‫המדעי ארכיאולוגי ושיטות החפירה ועיקרו השתתפות בשבועיים (אינטנסיביים) של חפירה במהלך הקיץ‬
‫כחלק מהמשלחת‬
‫הבינלאומית החופרת באתר‪ .‬הקורס מציע התנסות בעבודה מדעית בשטח‪ ,‬כחלק מצוות של סטודנטים מכול רחבי העולם‪ ,‬חשיפת‬
‫אורחות חייו‪ ,‬מזונו וסביבתו של האדם לחופו של אגם החולה הקדום לפני עשרות אלפי שנים‪ .‬במקרה שהסטודנטים יאלצו להחמיץ‬
‫מועדי בחינות תהיה החפירה מוכרת לצורכי מועד מיוחד‪.‬‬
‫יוון ורומא בעת העתיקה‬
‫ד"ר ציונה גרוסמרק‬
‫‪ 3 ,0707737‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יוון ורומא בעת העתיקה הוא קורס מבוא כללי הסוקר ממעוף הציפור שתים מן התרבויות החשובות שהיו לערש תרבות המערב‪.‬‬
‫הקורס יתווה בקווים כללים את ההיסטוריה של שתי התקופות תוך שימת דגש על היבטים תרבותיים‪-‬חברתיים‪ .‬הסטודנטים ידרשו‬
‫לקריאת חומר נלווה והכנתו לדיון בכיתה ולמבחן מסכם בסוף הקורס‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫יישוב וניהול קונפליקטים סביבתיים‬
‫ד"ר עזרא יונה‬
‫‪ 3.7 ,0707727‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫קונפליקטים קיימים בכל סביבה בה קיימים אינטרסים ומתקבלות החלטות בנדון‪ .‬ישוב קונפליקטים עוסק ב תהליכי הידברות ובנית‬
‫קונצנזוס ומקיף תחומים רבים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬יחסים בינלאומיים‪ ,‬יחסים בין עובדים ומעסיקים ויחסים בין אזרחים בתחום המשפחה‪,‬‬
‫בתי ספר והקהילה‪.‬‬
‫בקורס זה נעסוק בעיקר בקונפליקטים בתחום תכנון ופיתוח מרחבי ואיכות הסביבה‪ .‬נגלה שקונפליקטים שונים מאופיינים מבנית‬
‫באופן דומה בשלבי ההתפתחות וביישובם‪ .‬הניסיון המצטבר ביישוב קונפליקטים מראה שבניהול נכון ניתן להגיע לפתרונות טובים‬
‫יותר ובעלות קטנה יותר לחברה ולסביבה‪ .‬מאפיין ייחודי לתחום הסביבתי הנו ריבוי משתתפים ומורכבות הסוגיות מבחינה מדעית‪,‬‬
‫בטיחותית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬אסתטית‪ ,‬קהילתית ולעיתים אף ביטחונית‪ .‬מאפיין חשוב נוסף של קונפליקטים סביבתיים הנו הגעה להחלטות‬
‫וישימותן של החלטות הנוגעות להם‪ .‬הדבר נובע מהמבוך המנהלי אליו קשורות החלטות אילו ומהעובדה שעקב חוסר איזון יכולים‬
‫צדדים "פגועים" לגרום לעיכוב‪ ,‬הפרעה ולעיתים מניעה של יישום החלטות‪ .‬לעיתים קונפליקטים מוחמרים בשל האופן בו הם נידונים‬
‫ומידת המעורבות האמתית והנתפסת של המעורבים‪ .‬עוד שחילוקי דעות הנם בלתי נמנעים‪ ,‬רבים מהחיכוכים הנובעים מתהליך‬
‫היישוב וההשלכות השליליות הם ברי מניעה‪.‬‬
‫לוגיקה‪ -‬מבוא לחשיבה הגיונית‬
‫‪ 2 ,0732033‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫ד"ר אביהו רונן‬
‫‪ 3 ,0732032‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫גב' אורלי דהן‬
‫קורס בסיסי בתורת ההיגיון (לוגיקה)‪ .‬מיועד להקניית כלי חשיבה ובסיס מתודי עבור תלמידי מדעי הרוח‪ .‬הקורס מדגיש את חשיבותה‬
‫של הלוגיקה כשפה סימבולית שבאמצעותה ניתן לבחון טיעונים בשפת היום יום‪ ,‬בפילוסופיה ובחשיבה מדעית בכלל‪ .‬במהלך הקורס‬
‫יילמדו ותורגלו היסודות העיקריים של הלוגיקה‪ ,‬תוך התייחסות לשאלות פילוסופיות ומתודולוגיות הכרוכות בלוגיקה‪.‬‬
‫למידה וזיכרון‬
‫מר אוהד מרכוס‬
‫‪ 3 ,0707777‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בחקר ובעקרונות הלמידה אשר אחראים על דפוסי ההתנהגות של בני אדם ובעלי חיים‪ .‬הקורס יכלול לימוד של למידה‬
‫לא מודעת‪ ,‬סנסטיזציה והביטואציה‪ ,‬התניה קלאסית‪ ,‬התניה אופרנטית‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬חיזוק מלא וחלקי‪ ,‬חיזוק שלילי וענישה‪ ,‬זיכרון‬
‫וקוגניציה מורכבת (שעון פנימי‪ ,‬רכישת שפה ועוד)‪ .‬במסגרת הקורס נעסוק בלמידה הן ברמה הסנסו‪-‬מוטורית‪ ,‬הן ברמה ההתנהגותית‬
‫והן ברמה הסביבתית‪.‬‬
‫מבוא לאמנות המאה העשרים‬
‫גב' זהר רובינשטיין‬
‫‪ 3.7 ,0732774‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫ההתפתחויות והתמורות הרבות שעברה האמנות‪ ,‬משנות ה‪ 81-‬של המאה ה‪ 09-‬דרך המאה ה‪ .11-‬ייבחנו הקשרים שבין השינויים‬
‫החברתיים‪ ,‬הפוליטיים והטכנולוגיים לביטויים השונים באמנות‪.‬‬
‫מבוא לאמנות המערב א'‬
‫ד"ר ציונה גרוסמרק‬
‫‪ 2 ,0733773‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫הקניית ידע בסיסי על התפתחות אמנות המערב עד לעליית הרנסאנס במאה ה‪ . 04-‬נסקור את התרבויות העתיקות של אגן הים התיכון‪,‬‬
‫את התפתחות אמנות אירופה ‪ -‬מיוון ורומא אל ימי הביניים ועד לאיטליה במאה ה‪ . 03-‬יושם דגש על לימודי נצרות וחשיבותה כגורם‬
‫מעצב באמנות המערב‪ .‬יצירות האמנות יוצגו בהקשרים היסטוריים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מבוא לאמנות המערב ב'‬
‫גב' זהר רובינשטיין‬
‫‪ 3.7 ,0732770‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לאמנות המערב א'‬
‫קורס המשך למבוא לאמנות המערב א'‪ .‬עליית הרנסאנס באיטליה‪ :‬יצירת המאה ה‪ 05-‬באיטליה ובארצות השפלה‪ ,‬השפעות‬
‫הרפורמציה על האמנות‪ .‬כיצד מושפעת היצירה מחלוקת אירופה לגושים קתולי ופרוטסטנטי‪ .‬המאה ה‪ ,07-‬אמנות הבארוק באיטליה‪,‬‬
‫ספרד‪ ,‬הולנד‪ .‬יצירת האמנות כמשקפת היבטים היסטוריים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים‪.‬‬
‫מבוא לאנתרופולוגיה חברתית‬
‫ד"ר טל ישראלי‬
‫גב' אורנה גרוסמרק‬
‫‪ 2 ,0722777‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 3 ,0722772‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס בוחן את תפיסת הסביבה בתרבויות שונות תוך הגדרת המושג "תרבות" והשפעתה על המציאות של קבוצות שונות‪ ,‬וכן ביטויה‬
‫בסמלים ייחודיים‪ ,‬טקסים‪ ,‬לשון ותקשורת‪ ,‬דפוסי מחיה‪ ,‬מין וקשרי נישואין‪ ,‬משפחה וקבוצות פוליטיות‪ .‬הקורס יקנה מושגי יסוד‬
‫באנתרופולוגיה ושיטות מחקר אנתרופולוגיות‪ ,‬והיכרות עם מחקרים אנתרופולוגיים חשובים‪.‬‬
‫אסתטיקה ותרבות במאה ה‪27-‬‬
‫ד"ר‬
‫יעל רייזמן קדר‬
‫‪ 3.7 ,0732003‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יתמקד במחשבה האסתטית של המאה ה‪ 11 -‬ובקשרים שבין היסטוריה (בדגש על מלחמות העולם והשואה)‪ ,‬אידיאולוגיה‬
‫ואסתטיקה‪ .‬התייחסות מיוחדת תינתן לתגובות הפילוסופיות והאמנותיות להתפתחות הטכנולוגיה ולעליית הקפיטליזם‪ ,‬וכן לאמנויות‬
‫החדשות שעלו במאה ה‪ 11-‬כגון‪ ,‬הצילום‪ ,‬הקולנוע‪ ,‬הווידאו‪-‬ארט וכו'‪.‬‬
‫בין הנושאים שיידונו בקורס זה יהיו‪ :‬מודרניזם והחיפוש אחר הצורה הטהורה באמנות המופשטת‪ ,‬מושג "חרושת התרבות" ואסכולת‬
‫פרנקפורט‪ ,‬ולטר בנימין ועידן השעתוק הטכני‪ ,‬אקספרסיוניזם באמנות ובקולנוע‪ ,‬סטרוקטורליזם‪ ,‬דה‪-‬קונסטרוקציה‪ ,‬ז'ורז' בטאי‬
‫והסוריאליסטים‪ ,‬מרלו‪-‬פונטי והחיפוש אחרי אונטולוגיה חדשה של ראיה‪ ,‬קץ ההיסטוריה‪.‬‬
‫מבוא לאקולוגיה‬
‫ד"ר נורית כרמי‬
‫‪ 2 ,0732077‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫תחום העיסוק של אקולוגיה‪ ,‬על אקולוגיה ואבולוציה‪ ,‬מה"סביבה" ליצורים חיים‪ ,‬תכונות הסביבה ומשמעותן לאורגניזמים‪ ,‬השפעת‬
‫גורמי הסביבה השונים על אוכלוסיות של אורגניזמים‪ ,‬סוגי אינטראקציות כגון תחרות‪ ,‬טריפה‪ ,‬טפילות או סימביוזה בין אורגניזמים‪,‬‬
‫והשפעותיהן על אוכלוסיות האורגניזמים‪ .‬מאפייני חברות אקולוגיות כגון מבנה החברה‪ ,‬מגוון מינים‪ ,‬סוגים של יחסי גומלין בין מינים‬
‫בחברות במצב של שיווי משקל לעומת מצבים של הפרעה‪ ,‬שטפי האנרגיה והחומרים בחברה‪ .‬המערכת האקולוגית; מחזורי מינרלים‬
‫ותהליכים אקולוגים טבעיים ומופרעים‪ ,‬השפעת האדם על הסביבה והפרות האיזון במערכת האקולוגית; כגון אפקט החממה‬
‫והש פעותיו‪ ,‬החור באוזון‪ ,‬הגשם החומצי‪ ,‬זיהום האטמוספרה‪ ,‬הקרקע והמים‪ ,‬בעיות בממשק משאבי טבע‪ ,‬שמירת טבע ומגוון מינים‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬בקורס יוצגו בעיות וסוגיות עדכניות מהארץ והעולם‪ .‬הקורס כולל שני ימי סיור‪.‬‬
‫מבוא לכלכלה א'‬
‫ד"ר הילה נבו‬
‫גב' רוזה סרוחנוב‬
‫‪ 3.7 ,0720740‬ש"ש‪ 7,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 3 ,0720747‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס דן במונחי היסוד בכלכלה‪ :‬מחסור‪ ,‬תפוקה שולית‪ ,‬ביקוש והיצע וקביעת המחירים בתנאי שוק שונים‪ ,‬התערבות ממשלה בשוק ‪-‬‬
‫מדיניות מחירים‪ ,‬מסים וסובסידיות‪ .‬תפקיד ותפקוד משקיים של משקי בית ופירמות‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מבוא לכלכלה ב *‬
‫ד"ר הילה נבו‬
‫גב' רוזה סרוחנוב‬
‫‪ 3.7 ,0720747‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 3 ,0720744‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫קורס זה מתמקד בתחום המאקרו‪ -‬כלכלי של המשק‪ .‬הנושאים שיילמדו בקורס הם חשבונאות לאומית‪ ,‬תצרוכת‪ ,‬חיסכון והשקעה‪,‬‬
‫ב יקוש מצרפי והכנסה לאומית במשק סגור ופתוח‪ ,‬כסף ובנקאות‪ ,‬מדיניות פיסיקלית ומוניטרית במשק סגור ופתוח‪ ,‬מסחר בינלאומי‬
‫ריאלי ומוניטרי ותיאוריות הביקוש וההיצע המצרפיים כפונקציה של המחירים (מודל ‪.)AD-AS‬‬
‫* לא ניתן לחזור על הקורס בפעם שלישית וכישלון כפול יגרור הפסקת לימודים‪.‬‬
‫מבוא ללימודי מגדר‬
‫ד"ר דלית שמחאי‬
‫‪ 2 ,0722372‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫נתוודע ללימודי המגדר בתחומי דעת רבים ומגוונים ונערוך היכרות ראשונית עם הפרספקטיבות החדשות והשוויוניות שלימודים אלה‬
‫מחדירים לתחומים השונים‪ .‬נלמד מושגי יסוד בתחום לימודים דינמי זה‪ ,‬המאירים באור חדש את ההתפתחות המגדרית בחברה‬
‫בתחומי הסוציולוגיה‪ ,‬הפסיכולוגיה‪ ,‬הפילוסופיה‪ ,‬ההיסטוריה‪ ,‬הספרות‪ ,‬האומנות ועוד‪ .‬כן נדון באפיון של חברות פטריארכליות עד‬
‫ימינו‪ ,‬ונתמקד בסוגיות נבחרות כגון אי‪ -‬שוויון בין המינים בחיי התעסוקה‪ ,‬בתפקידים במשפחה‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בניהול‪ ,‬בפוליטיקה ובעצם‬
‫ברוב תחומי החיים‪ .‬בנוסף נלמד על מודלים מדעים חדשניים המהווים אלטרנטיבה למודל המדעי הקלאסי ועל גישות‬
‫מחקריות לפעילות חברתית‪ .‬לבסוף נדון בשאלה האם יש לנשים אפיון מהותי וקול פנימי וחברתי מעבר למציאות הפטריארכלית‪.‬‬
‫מבוא למדעי הטבע‬
‫פרופ' אורי לאור‬
‫‪ 3.7 ,0707770‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫הקורס הוא מבוא שווה לכל נפש לפיסיקה בסיסית‪ ,‬מעט כימיה וביולוגיה הדרושים להבנת התהליכים השונים הקורים סביבנו ובעיות‬
‫סביבתיות כגון התחממות כדור הארץ‪ ,‬החור באוזון וזיהום הסביבה‪ .‬יתוארו בקצרה התפתחות היקום וכדור הארץ והיווצרות החיים;‬
‫היווצרות האטומים והחומרים הבסיסיים; מעט גנטיקה; תופעות גיאולוגיות (הרי געש‪ ,‬רעידות אדמה וצונאמי); תופעות אקלימיות‬
‫(רוחות קבועות‪ ,‬סּופות) והשפעת האקלים על אזורים גיאוגרפיים שונים (מדבריות‪ ,‬יערות גשם ועוד)‪.‬‬
‫מבוא למטאפיסיקה‬
‫ד"ר יעל קידר‬
‫‪3 ,0720727‬ש"ש‪2 ,‬נ"ז‬
‫מטאפיסיקה או ה"פילוסופיה הראשונית" היא הענף המרכזי והחשוב ביותר בפילוסופיה‪ .‬בקורס זה נעסוק בשאלות מטאפיסיות כגון‬
‫מדוע יש משהו ולא כלום? מהי המשמעות של להיות קיים? מהו הזמן האם הוא זורם והאם יש לו קיום ממשי? האם יש לנו זהות‬
‫אישית רציפה בזמן ומה מלמד אותנו הזיכרון שלנו? מה הבסיס להכרחיות של חוקי הטבע? והאם למרות קיומם של חוקים אלה‪ ,‬אנו‬
‫נהנים מחופש הרצון? במהלך הקורס נדון בתשובות שניתנו לשאלות אלה על ידי פילוסופים בני זמננו‪.‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫גב' אורנה גרוסמרק‬
‫‪ 2 ,0733772‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 3 ,0733770‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס עוסק בהקניית מושגי יסוד ותיאוריות מרכזיות להבנת התנהגות חברתית‪ ,‬תהליכים חברתיים ומוסדות חברתיים‪ .‬הקורס‬
‫יעסוק בהמחשה וביישום של המושגים‪ ,‬התיאוריות והמחקרים הסוציולוגיים לניתוח והבנה של סוגיות חברתיות ממשיות‪ .‬בין‬
‫הנושאים שיידונו‪ :‬סוציולוגיה כמדע‪ ,‬האספקט התרבותי של החברה‪ ,‬חברות וחינוך‪ ,‬משפחה‪ ,‬קבוצות וארגונים‪ ,‬קונפורמיות וסטייה‬
‫חברתית‪" ,‬אחרות" בחברה‪ ,‬ריבוד וניעות חברתית‪ ,‬התנהגות קולקטיבית ותנועות חברתיות‪ ,‬תהליכים דמוגרפיים‪ ,‬קהילות ועיור‪,‬‬
‫תהליכי גלובליזציה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה של החברה הישראלית‬
‫גב' אורנה גרוסמרק‬
‫‪ 3.7 ,0707727‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫הקורס עוסק בהקניית מושגי יסוד ותיאוריות סוציולוגיות מרכזיות להבנת התנהגות חברתית‪ ,‬תהליכים חברתיים ומוסדות חברתיים‪.‬‬
‫הקורס יעסוק בהמחשה ויישום של המושגים‪ ,‬התיאוריות והמחקר הסוציולוגי‪ ,‬במטרה להבין לעומק ולנתח סוגיות חברתיות ממשיות‬
‫וליצור דיון ביקורתי בהן‪ .‬בין הנושאים הרלוונטיים – הסוציולוגיה כמדע‪ ,‬משפחה‪ ,‬מגדר‪ ,‬קבוצות‪ ,‬חיברות‪ ,‬קונפורמיות וסטייה‪ ,‬ריבוד‬
‫חברתי ועוד‪.‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א'‬
‫מר אורן רייכמן‬
‫מר אורי לוזון‪ ,‬מר יעקובי יהונתן‬
‫‪ 3 ,0730370‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 7.7 ,0730377‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס על שני חלקיו מקנה מושגי יסוד וידע‪ ,‬שיאפשרו לסטודנטים להיות "צרכנים" ו"יצרנים" נבונים של מאמרים ומחקרים מדעיים‪.‬‬
‫הקורס בסטטיסטיקה א' יקנה ידע בשיטות של עיבוד‪ ,‬תיאור והצגה של נתונים כמותיים במחקר המדעי בתחום הסטטיסטיקה‬
‫התיאורית‪ :‬מקום הסטטיסטיקה במחקר המדעי‪ ,‬משתנים‪ ,‬סולמות מדידה‪ ,‬התפלגות שכיחויות‪ ,‬קריאה ובנייה של טבלאות נתונים‪,‬‬
‫תיאורים גרפיים‪ ,‬מדדי מרכז ופיזור‪ ,‬מדדי מיקום יחסי‪ ,‬מתאמים ורגרסיה‪ .‬עיבוד הנתונים ייעשה במחשב באמצעות חבילת התוכנות‬
‫‪.SPSS‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה ב'‬
‫מר אורן רייכמן‪ ,‬מר אמיל שיינפלד‬
‫מר אורי לוזון‪ ,‬מר אורן רייכמן‪ ,‬מר יעקובי יהונתן‬
‫‪ 3 ,0730377‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 7.7 ,0730373‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א'‪.‬‬
‫הקורס יקנה ידע בעריכת מבחנים סטטיסטיים ובעיבודים סטטיסטיים מתקדמים בתחום הסטטיסטיקה הסקתית‪ :‬רווח סמך לממוצע‪,‬‬
‫עקרונות המבחן הסטטיסטי‪ ,‬מבחני ‪ ,T‬ניתוח שונות חד‪-‬כיווני‪ ,‬מבחן חי בריבוע‪ ,‬מבחנים למתאמים‪ ,‬רגרסיה‪ .‬כן יילמדו דרכים שונות‬
‫לבחינת השפעתו של משתנה מתערב‪ .‬עיבוד הנתונים ייעשה במחשב באמצעות חבילת התוכנות ‪.SPSS‬‬
‫מבוא לפילוסופיה בעת החדשה‬
‫ד"ר יעל רייזמן קדר‬
‫‪ 2 0732774‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפילוסופיה יוונית‪.‬‬
‫נקרא מבחר מכתביהם של דמויות מרכזיות בהיסטוריה ש ל הפילוסופיה‪ ,‬אנשים כמו דקרט‪ ,‬פסקל‪ ,‬שפינוזה‪ ,‬לייבניץ‪ ,‬לוק‪ ,‬ברקלי‪ ,‬יום‬
‫וקאנט‪ .‬נדון ברעיונות המהפכניים שהם העלו‪ ,‬כגון מהו האני? מהו הקשר בין גוף לנפש? האם אני חופשי? מה צריך להנחות את‬
‫התנהגותי כיצור מוסרי? כמו כן‪ ,‬נבחן את ההשלכות של עמדות ההוגים הנ"ל על חיינו כיום ועל הפילוסופיה בת‪-‬זמננו‪.‬‬
‫מבוא לפילוסופיה יוונית‬
‫ד"ר איילת שביט‬
‫‪ 0 ,0732037‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫גב' יעל אבוקרט‬
‫‪ 3 ,0732027‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫ערש המחשבה המערבית קמה בפוליס היוונית של המאה השישית והחמישית לפני הספירה‪ .‬הקורס יכיר לסטודנטים כמה מן הרעיונות‬
‫והשאלות שעד היום מעצבות את חיינו‪ ,‬כגון מה הוא היסוד למציאות שבה אנו חיים? מה הוא היסוד לידיעה שלנו על אותה מציאות?‬
‫מה הוא הטוב ואיך לחיות חיים טובים? במקביל‪ ,‬נעסוק בחברה ובאנשים שעיצבו את אותן שאלות יסוד‪ :‬תלס‪ ,‬פיתגורס‪ ,‬זנון‪,‬‬
‫סוקרטס‪ ,‬אפלטון‪ ,‬אריסטו והפילוסופים ההלניסטים‪ .‬מטרת הקורס להכיר לסטודנטים כלי חדש‪-‬ישן לשיפור חייהם‪ :‬החשיבה‬
‫הביקורתית והדיאלוג הפילוסופי‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מבוא לפילוסופיה של המדע‬
‫ד"ר איילת שביט‬
‫‪ 3.7 ,0707720‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫בחברה בה אנו חיים‪ ,‬העדות ליתרונות (לצד הכשלים) של צורת החשיבה המדעית‪-‬טכנולוגית גלויה לעיני כל‪ ,‬אך הדיון על אודות מושגי‬
‫היסוד המדעיים יחסית מצומצם‪ .‬מהי חשיבה מדעית? מה מבדיל בין מדע ללא‪-‬מדע? ומה עומד מאחורי מושגים כגון ‪ -‬הוכחה‪ ,‬ניבוי‪,‬‬
‫הפרכה‪ ,‬הסבר וסיבה – שאנו פוגשים כמעט בכל מאמר מדעי? הסטודנטים בקורס יבררו את המשמעויות ואופן השימוש במושגים אלו‪,‬‬
‫ויישמו את זווית המבט הרפלקטיבית‪-‬ביקורתית על הפרקטיקה הנוהגת בתחום לימודיהם‪.‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫גב' מעיין קציר‬
‫‪ 2 ,0732072‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 3 ,0732070‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫גב' הודיה חיוט‬
‫כל היום אנחנו בין אנשים‪ .‬משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬עבודה‪ ,‬רחוב‪ .‬בכל מקום אנשים‪ ,‬אנשים ועוד אנשים‪ .‬כיצד נבין מדוע זה שאתמול היה הכי‬
‫נחמד אלינו‪ ,‬פתאום מתנהג אחרת‪ .‬מדוע הילד קם עצוב כשהוא אמור להיות שמח לדעתנו?‬
‫קורס מבוא לפסיכולוגיה יעניק לנו ארגז כלים להבנת הנושא‪ .‬מדע הפסיכולוגיה מעניק לעוסקים בו כלים להבנת התנהגות האדם‬
‫והמניעים להתנהגותו‪ .‬הקורס מאפשר הכרות עם הזרמים השונים בפסיכולוגיה‪ ,‬השפעתם על החברה‪ ,‬מאפייני הפסיכולוגיה‬
‫ההתפתחותית‪ ,‬החינוכית והחברתית והקניית מיומנויות להתמודדות עם שינויים נורמטיביים בחברה‬
‫מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית‬
‫ד"ר נטע רבהון‪-‬דמתי‬
‫‪ 3 ,0347777‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בקורס זה נפגשים התלמידים עם הרקע הפסיכולוגי להתפתחות הפרט‪ .‬מוצגים מושגי יסוד מודלים ותיאוריות קלסיים הנוגעים‬
‫בהתפתחות פיסיולוגית‪ ,‬קוגניטיבית‪ ,‬רגשית וחברתית‪ .‬נעסוק בהשתקפות מודלים אלה בשלבי חיים שונים‪ .‬נעסוק בהתפתחות‬
‫נורמטיבית מול פתולוגית ובהמשך ייבחר נושא שבו נתמקד ביתר שאת ונעסוק בדיון מפורט בו‪.‬‬
‫מבוא לתרבות ימי הביניים‬
‫ד"ר יעל רייזמן קידר‬
‫‪ 3 ,0707733‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בקורס זה נבחן את התקופה בת ‪ 0111‬השנים המכונה ימי ה ביניים מהיבטים שונים ותוך דגש על הרעיונות שתקופה זו הורישה לנו‪.‬‬
‫הקורס משלב היסטוריה‪ ,‬חברה‪ ,‬מדע‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬ספרות‪ ,‬אמנות ופולקלור‪ .‬נדון בהיסטוריה של הכנסייה הקתולית‪ ,‬המסדרים‬
‫השונים‪ ,‬מסעי הצלב ותנועות מינות וכפירה; נכיר את אדריכלות ימי הביניים‪ ,‬את הספרות והשירה; ננתח את הכלכלה הפאודלית‪ ,‬את‬
‫התפשטות המגפות ומצב הרפואה; נתאר התפתחויות במערכת השלטון וצמיחת המדינות ואת המאבקים בין המלכים לכנסייה‪ ,‬יצירתה‬
‫של המגנא כרטא וסיפורה של ז'אן ד'ארק; נשוחח על צמיחתן של האוניברסיטאות‪ ,‬העתקת כתבי היד‪ ,‬והתפתחויות המדע והפילוסופיה‬
‫של התקופה‪.‬‬
‫מבט מגדרי על הממסד הרפואי‬
‫ד"ר דפנה שגיב‪-‬רייס‬
‫‪ 3 , 0732077‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מאז המאה ה‪ 09 -‬תחומים רבים בחיי היומיום חשופים לאבחנות ר פואיות‪ ,‬מעקב‪ ,‬השגחה וטיפולים רפואיים‪ .‬במפגש של עולם‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬התרבות‪ ,‬הרפואה‪ ,‬מגדר‪ ,‬קפיטליזם גלובלי ושינויים חברתיים מהירים‪ ,‬מתפתחת התייחסות חברתית‪-‬רפואית להתנהלות‬
‫חיים טבעית‪ .‬מתפתחת הבניית הגדרות ל"נורמליות" ו"תקינות" תפקודית בתחומים כגון פריון‪ ,‬היריון‪ ,‬גידול ילדים‪ ,‬מנופאוזה‪ ,‬תפקוד‬
‫מיני ותהליכי הזדקנות‪ .‬התייחסות זו בולטת בהתייחסותה לגופן של נשים ומיניותה של האישה בפרט‪ .‬הקורס ישלב הרצאות‪ ,‬ניתוחי‬
‫מקרה‪ ,‬סרטים והתנסויות אישיות‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫מבית לאומי למדינה‪ :‬דרכה של הציונות למדינת ישראל‬
‫ד"ר אמיר גולדשטיין‬
‫‪ 3 7055508‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫שלושים שנות המנדט הבריטי בארץ ישראל יצרו תנאים חדשים להתפתחות התנועה הציונית‪ .‬הקורס יבחן את התפתחות היישוב‬
‫היהודי כ'מדינה בדרך' לאורך תקופה זו‪.‬‬
‫נבחן את האתגרים שניצבו בפני התנועה הציונית במהלך ניסיונה לבנות בית לאומי בארץ ישראל‪ ,‬את מערכת היחסים שלה עם שתי‬
‫הצלעות הארות של המשולש הארצישראלי בתקופה זו‪ :‬הבריטים והפלסטינים‪ .‬נבחן את שורשיהם של תהליכים היסטוריים המשפיעים‬
‫על המציאות האקטואלית בארץ‪ .‬נלווה את ההתפתחות הפוליטית‪ ,‬הכלכלית והתרבותית של היישוב היהודי ואת המחלוקות ששיסעו‬
‫אותו‪.‬‬
‫הקורס ינסה לתרום להתבוננות חדשה על התנועה הציונית ועל הדרכים בהם הצליחה לממש את חזונה עד פרוץ מלחמת העצמאות ב‪-‬‬
‫‪0948‬‬
‫מבנה חברתי של מדינת ישראל‬
‫ד"ר שמחאי דלית‬
‫‪ 2 ,0732773‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסוציולוגיה‬
‫הקורס יציג מושגי יסוד ויבחן מאפיינים‪ ,‬תהליכים‪ ,‬שינויים וקונפליקטים מרכזיים במבנה ובזהות של החברה הישראלית‪ .‬הקורס‬
‫יעסוק בשלושה תחומים‪ :‬א‪ .‬מקורות החברה הישראלית וכיווני צמיחתה‪ :‬אירועים היסטוריים‪ ,‬מוסדיים וחברתיים מרכזיים החל‬
‫מתקופת היישוב ועד לימינו‪ .‬ב‪ .‬תחומים מוסדיים מרכזיים בחברה הישראלית‪ :‬המוסד הפוליטי‪ ,‬המוסד הריבודי והכלכלי‪ ,‬המוסד‬
‫הצבאי והתרבותי ‪ -‬הקשרים ההדדיים ביניהם והשינויים שחלו בהם‪ .‬ג‪ .‬דילמות נוכחיות בחברה הישראלית וביחסים בין קבוצות‬
‫חברתיות שונות בתוכה‪ :‬אשכנזים ומזרחיים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬חילוניים ודתיים‪ ,‬וותיקים ועולים‪.‬‬
‫מגדר ומשפט‬
‫עו"ד גוטגולד כהן תמר‬
‫‪ 3 ,0777477‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫המשפט ממלא תפקיד משמעותי במאבק לשוויון מגדרי בהיותו כלי מרכזי לשינוי‪ .‬בקורס זה נכיר את התפתחותו של המאבק‬
‫הפמיניסטי המשפטי בארה"ב ובישראל (פמיניזם ליברלי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬רדיקלי‪ ,‬פוסט מודרני וכו')‪ .‬נבחן את החקיקה והפסיקה בישראל‬
‫לאורן של תיאוריות פמיניסטיות‪ ,‬ונדון בסוגיות ספציפיות במאבק הפמיניסטי המשפטי וביניהן‪ :‬שוויון נשים בעבודה; הריון‪ ,‬לידה‬
‫והורות; אלימות כנג ד נשים; זנות וסחר בנשים; מניעת הטרדה מינית; נשים בצה"ל; נשים במגזר החרדי‪.‬‬
‫מדע בדיוני כפילוסופיה‬
‫ד"ר אורי משי משה‬
‫‪ 3 ,0777420‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מדע בדיוני כפילוסופיה הינו קורס מבוא לפילוסופיה המציג את בעיות הפילוסופיה הקלאסיות‪ ,‬כגון בעיית הגוף והנפש‪ ,‬בעיית הזהות‬
‫האישית‪ ,‬בעיית הספקנות‪ ,‬בעיית חופש הרצון‪ ,‬בעיית הרוע ועוד‪ ...‬דרך סרטי מדע בדיוני‪ .‬אנו נראה סרט או פרק בסדרה‪ ,‬בבית או‬
‫בכיתה‪ ,‬ואחר כך נדבר על הבעיות הפילוסופיות העולות ממנו תוך כדי התייחסות לטקסטים פילוסופיים קלאסיים‪ .‬בסיום הקורס‬
‫יידרשו התלמידים לעבור מבחן ה כולל צפייה בסרט מדע בדיוני קצר‪ ,‬או פרק בסדרה‪ ,‬וניתוחם הפילוסופי‪.‬‬
‫מדע וערכים‬
‫ד"ר יעל קידר‬
‫‪ 3 ,0707737‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫המדע והטכנולוגיה מעצבים כיום חלק ניכר משגרת חיינו‪ .‬לידת המדע האמפירי‪ ,‬מעמדו המרכזי והמאבק של ציבורים מסוימים כנגדו‪,‬‬
‫כולם נטועים בהקשרים חברתיי ם וערכיים מורכבים ומרתקים שאת חלקם ננסה לברר במהלך הקורס‪ .‬חלקו הראשון של הקורס‬
‫יעסוק ברקע ההיסטורי לפרקטיקה המדעית‪ ,‬מחצר האפיפיור במאה ה ‪ 07‬ועד לתפקיד המדינה והתאגידים הפרטיים במאה ה ‪ .10‬חלקו‬
‫השני של הקורס יתמקד בדיון פילוסופי על אודות ההישגים והבעיות של המדע המודרני‪ ,‬כפי שמתקיים בשלושים השנים האחרונות‪.‬‬
‫לאורך כל הקורס נעסוק בשאלות כגון‪ :‬מהי אובייקטיביות מדעית? מהי אמת מדעית? האם קיים מתח בין 'אובייקטיביות' ל'אמת'?‬
‫אלו ערכים‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬מכוננים את הפרקטיקה המדעית? ואיך – אם אומנם מדע אינו מנותק מערכים – להבחין בין מדע "טוב" ו"רע"?‬
‫‪39‬‬
‫מודלים לחיקוי בחינוך ‪ -‬פרקטיקות פדגוגיות של מגדר‬
‫ד"ר ירון שוורץ‬
‫‪ 3 ,0777427‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בשנים האחרונות פיתחו אנשי חינוך וחוקרים גישה פדגוגיות חדשה בשם 'חינוך מגיב למגדר' (‪– Gender Responsive Pedagogy‬‬
‫‪) GRP‬‬
‫שנועדה ליצור התחייבות בית ספרית לפיה משתנים התנאים המנהלתיים והפדגוגיים כך שישקפו בכל צורה נאמנות לשוויון מגדרי‪.‬‬
‫בנוסף התפתחו טכניקות הוראה שמתמקדות בהפיכת המורה ל‪'-‬מודל חיובי לחיקוי' (‪ ,)PRM – Positive Role Model‬לפיהן עליו להציג‬
‫בפני תלמידיו‪ ,‬את השינויים הדרמטיים בתפיסות המגדריות‪ ,‬שהפכו ללגיטימיים בשנים האחרונות‪ ,‬כגון‪ :‬זיהוי ההיררכיה בחלוקת‬
‫התפקידים בין הגבר לאישה‪ ,‬אישור לחשיפה רגשית‪ ,‬ריבוי זהויות גבריות‪ ,‬ועיסוק חד‪-‬משמעי וערכי באלימות ומיניות‪.‬‬
‫בקורס זה ילמדו שני המודלים ‪ ,GRP‬ו‪ , PRM-‬לפי מאמרים‪ ,‬דוחות עבודה של ארגוני חינוך וסרטי וידאו המתעדים התערבויות חינוכיות‬
‫מגדריות במקומות שונים בעולם‪ .‬כאשר עיקר הדגש יופנה לחקירת השאלה‪ :‬מהן הפרקטיקות הפדגוגיות אשר מאפשרות למורה לעורר‬
‫רצון בקרב תלמידיו להירתם לעיסוק במגדר ולתמוך בשוויון בין המינים?‬
‫מוח והתנהגות‬
‫מר אוהד מרכוס‬
‫‪ 3 ,0770777‬ש”ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה מהווה בסיס ליסודות הפסיכופיזיולוגיה‪ .‬נלמד כיצד בנויה מערכת העצבים‪ ,‬איך היא פועלת‪ ,‬מה הקשר בין אופן פעולתה לבין‬
‫מה שאנחנו חשים‪ ,‬עושים וחושבים‪ .‬נכיר מערכת זו מרמת תא העצב ועד לרמת המנגנונים המתואמים של המח ומערכת העצבים‬
‫ההיקפית‪ .‬נתוודע אל המנגנונים החושיים‪ ,‬המוטוריים והרגשיים הבסיסיים‪ .‬נלמד על פעולתם של חומרים פסיכו‪-‬אקטיביים ועל‬
‫אסטרטגיות שונות לחקר המפגש בין הרובד הפיזי לרובד ההתנהגותי של קיומנו‪.‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫ד"ר משי משה אורי‪ ,‬ד"ר גרי טריגר‬
‫ד"ר נחום טורצקי‪ ,‬ד"ר נמרוד מרום וד"ר ענת רביב‬
‫‪ 2 ,0707773‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫ציון עובר‪47 :‬‬
‫מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם העקרונות והדרכים של הכתיבה האקדמית‪ .‬הקורס עוסק בהקניית כלים ומיומנויות של‬
‫כתיבה מדעית‪ ,‬קרי אה ביקורתית וניתוח מאמר מדעי תוך התייחסות הן לצדדים המתודולוגים והן לצדדים הטכניים שבכתיבת החלק‬
‫העיוני בעבודה‪ .‬חלקו הראשון של הקורס יעסוק בקריאה ביקורתית וניתוח של מאמר מדעי‪ ,‬וחלקו השני יעסוק בעקרונות הכתיבה‬
‫האקדמית של חלקה העיוני של עבודת חקר‪ ,‬תוך התנסות ותרגול בכיתה‪.‬‬
‫מיומנויות מחשב למדעי הרוח והחברה‬
‫מר צביקה אופיר וגב' זהבה שמואל‬
‫‪ 3 ,7777772‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫הקורס מתמקד בהקניית מיומנויות מחשב הנדרשות לעבודה אקדמית‪ ,‬ומאפשר שליטה במערכת חלונות – ‪ ,Windows‬ותוכנות אופיס‬
‫שימושיות‪ :‬מעבד תמלילים – ‪ ,Word‬גליון אלקטרוני – ‪ Excel‬ו‪ -‬תוכנת מצגות – ‪.Power Point‬‬
‫מיניות האישה לגווניה‬
‫ד"ר דפנה שגיב‪-‬רייס‬
‫‪ 2 ,0723734‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק במיניות האישה כפי שהוצגה ונחקרה על ידי גדולי התיאורטיקנים והפסיכולוגים‪ ,‬תוך קריאה חתרנית וביקורתית‪ .‬נעקוב‬
‫אחר ההיסטוריה של המיניות והתפתחות המיניות לאורך תקופות החיים של האדם מן הינקות‪ ,‬הילדות‪ ,‬גיל ההתבגרות‪ ,‬בגרות ועד לגיל‬
‫המתקדם‪ .‬נבחן את תקופת ההיריון‪ ,‬כדוגמה לתקופת שינויים במעגל החיים‪ ,‬הדורשת הסתגלות מחודשת ובהשלכותיה על החוויה‬
‫המינית והזוגית‪.‬‬
‫נעקוב אחר השפעות "מומחים" כגון פסיכולוגים‪ ,‬רופאים‪ ,‬סקסולוגים וחברות תרופות על ההבניה והכינון של הגדרות כגון "מיניות‬
‫נורמלית" ו"דחף מיני תקין" ‪ .‬נדון בפטריארכליות והמדיקליזציה של גוף האישה ומיניותה‪ ,‬ונעסוק בהתייחסויות חדשות לאברי‬
‫הרבייה ולמעגל התגובה המיני‪ .‬כן נסקור פרדיגמות מוטות תרבות ומגדר להגדרה ולדיון בבעיות תפקוד מיני של נשים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫‪ 3 ,0777747‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שהשנה מציינים ‪ 011‬שנים לפריצתה‪ ,‬שינתה לחלוטין את המפה הגיאו‪-‬פוליטית במזרח התיכון (כמו גם‬
‫באירופה) ותוצאותיה הכתיבו ומכתיבות את דמותו של המרחב עד היום‪ .‬הקורס עוסק בהתרחשותה של המלחמה באזורנו ודן בין‬
‫השאר במארג הבינלאומי והאימפריאלי ערב המלחמה‪ ,‬בחזיתות השונות (מצרים‪-‬א"י‪ ,‬מסופוטמיה‪ ,‬גליפולי‪ ,‬סלוניקה‪ ,‬קווקז‪ ,‬חצי‪-‬האי‬
‫ערב)‪ ,‬בהקשר שבין הזירות העיקריות באירופה לזירת המזרח התיכון ובהשפעה שהייתה לשיקולים קואליציוניים‪ ,‬אימפריאליים‬
‫ולאסטרטגיה הגבוהה על שהתרחש באזור‪ .‬דגש מושם על מקומה של ארץ‪-‬ישראל במלחמה מנקודות המבט של הצדדים הלוחמים ושל‬
‫האוכלוסייה המקומית‪ .‬השיעורים ילוו בהקרנת סרטונים דוקומנטריים‪.‬‬
‫מלימודים לקריירה‪ -‬הדבר הבא‬
‫גב' מורן שמיר‬
‫‪ 3 ,0707744‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫יעודכן בהמשך‬
‫מנחם בגין והימין במדינת ישראל – מהאצ"ל "למהפך"‬
‫ד"ר אמיר גולדשטיין‬
‫‪ 3 ,7034534‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס ידון בתהליך התגבשות הימין תחת הנהגתו של מנחם בגין‪ .‬תיבחן דרכו הארוכה של בגין מהפיקוד על הארגון‪-‬הצבאי‪-‬הלאומי‬
‫(האצ"ל)‪ ,‬דרך ספסלי האופוזיציה של כנסת ישראל ועד היבחרו כראש ממשלת ישראל‪ ,‬עם 'המהפך הפוליטי' ב‪ .0977-‬הקורס יעסוק הן‬
‫בהיבטים האידיאולוגים והן בהיבטים הפוליטיים של מנהיגותו של בגין בדרך להקמת 'הליכוד'‪.‬‬
‫מציידים לקטים לחקלאים ורועים‬
‫ד"ר גונן שרון‬
‫‪ 3 ,0732077‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫סקירה של ההיסטוריה של יחסי אדם סובב לאור הממצאים הארכיאולוגיים והאנתרופולוגיים ופרשנותם‪ .‬מעקב אחרי דרכו של המין‬
‫האנושי מכלי האבן הראשונים ועד הקמת הערים הראשונות והערכת תפקידה של האבולוציה התרבותית והטכנולוגית בקביעת בסיס‬
‫קיומו של האדם ממשתמש למייצר מקורות המזון בסביבה שבה הוא חי‪.‬‬
‫הקורס מתחלק לשלושה חלקים‪ ) 0 :‬פרקי מבוא במחקר הארכיאולוגיה‪ ,‬האנתרופולוגיה והסביבה הקדומה; ב) האדם כצייד לקט‬
‫בסביבה הקדומה החל מלפני מיליון וחצי שנה; ג) האדם כמעצב הסביבה בה הוא חי ‪ -‬יישובי קבע‪ ,‬חקלאות‪ ,‬מכרות וערים (מלפני כ‪-‬‬
‫‪ 01,111‬שנה)‪ .‬דוגמאות קונקרטיות יובאו מאתרים וממצאים מעמק החול‬
‫מרחב התבוננות‬
‫גב' רבינוביץ רחל‬
‫‪ 3 ,0720770‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יתמקד בתחום המיצב‪ ,‬הרווח באמנות העכשווית‪ .‬המיצב שובר את מערכת היחסים המסורתית המקובלת שבין הצופה לבין‬
‫היצירה ‪ .‬המיצב מעודד את הצופה להתקרב אליו‪ ,‬להסתובב בתוכו ולהיות חלק ממנו ‪ .‬המיצב מקיף את הצופה ומאפשר חוויה‬
‫טוטאלית‪ .‬לעיתים משלב האמן טכניקות שונות במיצב ובכך נותן ביטוי למגוון יכולותיו ‪.‬‬
‫הלמידה בקורס תחשוף את הסטודנט לכמה אמנים‪/‬יות מרתקים ‪ ,‬שאת עבודותיהם נבדוק הן כפרגמנטים והן כמכלול ‪ .‬הקורס‬
‫במהותו הוא סדנה רעיונית ‪,‬המזמינה את הלומד להיות שותף בדיון ‪ .‬החלל ‪ ,‬ההקשר ואופן הצגת האמנות כיום ‪ ,‬הינם דינאמיים ‪,‬‬
‫מאתגרים ודורשים פענוח מושכל‪.‬‬
‫במהלך הקורס ישכלל הסטודנט את יכולותיו התיאורטיות‬
‫ויפתח חלון א ל עבר יצירות המתפקדות כ "מרחב התבוננות"‪ .‬החלל‬
‫כהרפתקה ויזואלית יתפענח באמצעות הבנת שיקולי האוצרות במיצב‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫משא ומתן במבט חברתי ופסיכולוגי‬
‫ד"ר ענבל פלג קוריאט‬
‫‪ 3 ,0777402‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בהיבטים הגלויים והסמויים של ניהול ויישוב קונפליקטים ומשא ומתן‪ .‬משא ומתן הוא כלי חשוב בחיי כולנו‪ ,‬בין אם‬
‫בחיינו הפרטיים ובין אם בחיינו המקצועיים‪ .‬מנקודת מבט רציונאלית אנו אמורים לקבל רק החלטות שמתיישבות עם האינטרסים‬
‫שלנו‪ .‬בפועל‪ ,‬נושאים ונותנים הם לא תמיד רציונאליים והגיוניים‪ ,‬התנהגותם במהלך משא ומתן מושפעת מנורמות חברתיות‪ ,‬מרגשות‪,‬‬
‫מהטיות בחשיבה ומהיבטים סמויים אחרים‪.‬‬
‫במהלך הקורס הסטודנטים יחשפו למודלים עדכניים בתחום ויתנסו בניתוחם מנקודת מבט פסיכולוגית‪-‬חברתית‪ ,‬ובהתייחסות‬
‫לגורמים כמו רגשות‪ ,‬סטריאוטיפיים‪ ,‬כשלים קוגניטיביים‪ ,‬כוח‪ ,‬טקטיקות ואסטרטגיות‪ .‬המודלים והטקטיקות אשר ילמדו בקורס יקנו‬
‫לסטודנטים כלים פרקטיים ותיאורטיים אשר יסייעו להם להתמודד באופן מושכל יעיל ובונה עם מצבי סכסוך‪ ,‬קבלת החלטות ומשא‬
‫ומתן‪.‬‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‪ :‬מתיאוריה למעשה – חלק א'‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫‪ 3.7 ,0722074‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫הסכסוך הוא מרכזי לחוויה האנושית במישור האישי‪ ,‬הפוליטי‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬הסביבתי והתרבותי‪ .‬במהלך הקורס נציג מגוון גישות למניעה‪,‬‬
‫הגבלה ופתרון סכסוכים בין אנשים וקבוצות‪ .‬הקורס יקנה כלים לניתוח הגורמים לסכסוכים להבחנה בין סוגי סכסוך‪ ,‬לפתרון בעיות‬
‫וחלוקת מ שאבים‪ ,‬לניהול משא ומתן ולתפקוד צד ג' בעת סכסוך‪ .‬הקורס יתמקד במעבר מהגישות התיאורטיות לאופן היישום על ידי‬
‫ניתוח של מגוון סכסוכים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וסביבתיים‪.‬‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‪ :‬מתיאוריה למעשה – חלק ב'‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫‪ 3.7 ,0722070‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫בקורס המשך זה‪ ,‬נבחן תיאוריות הנוגעות בהיבטים פסיכולוגיים‪ ,‬תרבותיים וחברתיים של תופעת הקונפליקט‪ .‬נשים דגש על גישות‬
‫המבקשות ליצור בסיס למגע‪ ,‬קשר‪ ,‬ושיתוף בין יריבים‪ ,‬ליישב סכסוכים בעזרת תקשורת‪ .‬נכיר את תופעת הקונפליקט העיקש ונשאל‬
‫האם יש סיכוי לסליחה הדדית ואף לחולל פיוס וטרנספורמציה ביחסים בין יריבים לשעבר‪.‬‬
‫סוגיות אקולוגיות בגליל‬
‫חגי שמש‬
‫‪ 3 ,0777773-77‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לאקולוגיה‪.‬‬
‫מטרות הקורס הכרת המערכות האקולוגיו ת השונות שקיימות בגליל‪ .‬הקורס בנוי סביב קבוצה של מיני מפתח כאשר בכל שיעור נכיר‬
‫מין חדש ונדון במאפייניו ובתהליכים האקולוגיים להם הוא שותף‪ .‬מתוך ההכרות עם מינים ספציפיים יחשפו הסטודנטים לעקרונות‬
‫כללים באקולוגיה מתוך שימת דגש על חשיבותם בגליל‪.‬‬
‫סוגיות בפסיכולוגיה ארגונית‬
‫ד"ר גרי טריגר‬
‫‪ 3.7 ,0722070‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫הקורס עוסק בחקר יכולתו של האדם להגיע להצלחה ואושר‪ .‬כל אדם‪ ,‬בעולם המודרני‪ ,‬עובר כל יום בין מספר ארגונים שונים‪ :‬מקום‬
‫עבודה‪ ,‬משפחה‪ ,‬מכללה‪ ,‬בנק ועוד‪ .‬האדם כפרט אינו יכול להצליח ללא התנהלות נכונה בתוך הארגונים‪ .‬האדם כפרט חייב‪ ,‬לצורך‬
‫הישרדותו‪ ,‬להתנהל בתוך הארגונים; ואלה‪ ,‬מחד גיסא מזמינים הזדמנויות בלתי רגילות‪ ,‬ומאידך גיסא שוחקים‪ .‬בקורס ננתח היבטים‬
‫אלה מנקודת מבטו של היחיד ומנקודת מבטו של הארגון‪ .‬השיעור יבחן היבטים אלה על פי תיאוריות פסיכולוגיות רלוונטיות לניהול‪,‬‬
‫דוגמת היבטים הקשורים בהצלחה (כסף‪ ,‬קריירה‪ ,‬ניהול‪ ,‬מוטיבציה ועוד) מול היבטים הקשורים באושר (הגשמה עצמית‪ ,‬התקדמות‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫סוגיות בשסע היהודי ערבי בישראל‬
‫ד"ר יוסף ג'אברין‬
‫‪ 3 ,0732000‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס בוחן באופן ביקורתי את מעמדה החברתי‪ ,‬הפוליטי והמשפטי של החברה הערבית בישראל‪ ,‬תוך התמקדות במוקדי המתח‬
‫המאפיינים מעמד זה‪ .‬לצורך כך נסקור וננתח סוגיות מרכזיות ביחסי הגומלין בין החברה הערבית למדינה בפרט‪ ,‬ובענייני שוויון בין‬
‫יהודים וערבים בישראל בכלל‪ .‬ניתוח זה יעשה תוך התייחסות להיבטים תיאורטיים של יחסי מיעוט‪-‬רוב במדינות דמוקרטיות שסועות‪,‬‬
‫וליישומם הספציפי של היבטים אלה בסוגיות הנדונות‪.‬‬
‫מעמדה של השפה בערבית בישראל‪ ,‬ייצוג הולם במוסדות ציבוריים‪ ,‬חלוקת משאבים חומר יים ומשאבים סמליים‪ ,‬העדפה מתקנת‪,‬‬
‫זהות לאומית ואזרחית‪ ,‬חינוך ורב‪-‬תרבותיות – אלו אחדים מן הנושאים בהם נעסוק בהרחבה‪ .‬דגש מיוחד יושם בקורס על ההבחנה בין‬
‫שתי תפיסות של זכויות אדם ושוויון‪ :‬תפיסת השוויון הליברלי‪-‬אינדיווידואלי‪ ,‬לעומת השוויון הטרנספורמטיבי‪-‬קבוצתי‪.‬‬
‫סוציולוגיה של הקיבוץ‬
‫ד"ר זאביק גרינברג‬
‫‪ 3 ,0722070‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בסקירת האפיונים הייחודיים של החברה הקיבוצית בישראל‪ .‬בחלקו הראשון של הקורס נכיר את השורשים הרעיוניים‬
‫שהביאו להקמת הקיבוצים והאידיאולוגיה המובילה את החשיבה השיתופית‪.‬‬
‫בחלקו השני של הקורס יבחנו התפקידים החברתיים של הקיבוץ בשנים שלפני הקמת המדינה ומיד לאחריה‪ ,‬נבחן את השפעת הקליטה‬
‫ההמונית שהתרחשה בקיבוצים בשנות השבעים‪ ,‬נכיר את יחסי הקיבוצים עם עיירות הפיתוח ומיקום הקיבוצים בפריפריה הגיאוגרפית‬
‫של ישראל‪ .‬נבחן את התפתחות המשבר הכלכלי‪ -‬חברתי והשבר האידיאולוגי אליהם נקלעו הקיבוצים בשנות השמונים‪ .‬נבדוק את‬
‫המשמעות של תהליכי השינוי המתרחשים בקיבוצים תוך ניסיון להתאמת הקיבוץ למציאות הכלכלית הגלובאלית‪.‬‬
‫סמינר במקבץ אמנות – בין ונוס מקנידוס למריה דמות האישה ודימוי האישה בין יוון הקלאסית לעידן הנצרות‪.‬‬
‫ד"ר ציונה גרוסמרק‬
‫‪ 2 ,0747772‬ש"ש‪ 4 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫דמות האישה באמנות העולם העתי ק בין יוון הקלאסית הפגנית לעולם הנוצרי‪ .‬במהלך הסמינריון נעמוד על דרכי עיצובו של הדימוי‬
‫התרבותי‪ -‬חברתי של נשים באמנות בתקופה ההיא‪ .‬תוך התבוננות ביצירות וקריאת טקסטים מן הספרות הקלאסית‪ ,‬ננסה לעמוד על‬
‫מעמדן ומצבן של נשים ביוון‪ ,‬ברומא ובחברה הנוצרית הקדומה‪.‬‬
‫בת קופה הנ"ל‪ .‬בנושא זה‪ ,‬על כל השלכותיו‪ ,‬יכתבו גם העבודות הסמינריוניות‪ .‬הסמסטר הראשון יוקדש להרצאות ולהדרכה בבניית‬
‫העבודה‪ .‬הסמסטר השני יוקדש בעיקרו למפגשים אישיים‪ ,‬ובסופו יציגו הסטודנטים רפרטים של עבודתם‪.‬‬
‫סמינר במקבץ ארץ ישראל‪ -‬מתקופת האבן – הפרהיסטוריה של ארץ ישראל‬
‫ד"ר שרון גונן‬
‫‪ 2 ,0732072‬ש"ש‪ 4 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫הסמינר יעסוק בלימוד עומק של סוגיות שונות בחקר הפרהיסטוריה הקדומה של ארץ ישראל והסביבה‪ .‬הפרהיסטוריה היא ענף של‬
‫הארכיאולוגיה העוסק בחקר האדם‪ ,‬תרבותו‪ ,‬האבול וציה שלו ויחסיו עם הסובב בעבר הרחוק שלפני המצאת הכתב‪ .‬נעסוק במגוון רחב‬
‫של נושאים העוסקים בתרבותו החומרית של האדם ובעיקר בכלים ובטכנולוגיה ששימשה אותו להישרדות‪ ,‬יחסי אדם וסביבה בעבר‬
‫והשפעת האדם על החי והצומח‪ ,‬תזונתו של האדם הקדמון ואסטרטגיות הקיום שלו בעבר ועוד‪ .‬נושאי עבודות הסמינר ייבחרו מתוך‬
‫היצע רחב של נושאים‪ .‬הסטודנטים יכתבו עבודה מחקרית ויוכלו להתנסות גם בעבודה מעשית (לימוד פריטים ארכיאולוגיים‪ ,‬אוספים‬
‫במוזיאון האדם הקדמון‪ ,‬עבודה במעבדה ועוד) על פי בחירתם‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫יושם דגש על לימוד שיטות לחיפוש מידע וניתוחו‪ .‬חיפ וש מקורות בספריה‪ ,‬מאגרי מידע וברשת האינטרנט‪ ,‬הערכת המידע שנמצא‬
‫והבנתו‪ ,‬העבודות ייכתבו בפורמט מדעי וילמדו כללי הציטוט והכתיבה הנכונה‪ .‬השאיפה היא להפיק עבודות מחקריות ברמה גבוהה‬
‫שיהוו תרומה למחקר הפרהיסטוריה‪.‬‬
‫סמינר במקבץ מגדר‪ -‬תרבות ההחפצה והשלכותיה הנפשיות‬
‫ד"ר אביגיל מור‬
‫‪ 2 ,0777070‬ש”ש‪ 4 ,‬נ"ז‬
‫תאוריות מגדריות מציגות ביקורת על המציאות החברתית וכחלק מהביקורת מציגות אפשרויות לעולם טוב יותר‪ .‬בקורס נכיר תפיסות‬
‫שונות בתחום המוסר והתיאוריה החברתית המנסות להציג אלטרנטיבה לערכים המקובלים ותפיסות הצדק המקובלות‪ .‬נלמד מהי‬
‫ביקורת מגדרית בנושא מוסר ונשאל האם לנשים יש מוסר אחר? ערכים שונים? האם המציאות המגדרית מביאה לתובנות חדשות לגבי‬
‫האדם והיחסים שלה‪/‬ו עם אחרים? האם האימהות יכולה להיות מקור למוסר ולמה היא לא כזו היום? הקורס ישלב היכרות עם‬
‫תיאוריות מגדריות שונות‪ ,‬יחד עם דיון בסוגיות מוסריות עכשוויות‪.‬‬
‫סמינר במקבץ מגדר‪ -‬ליצור עולם אחר‪-‬נשים מוסר ושינוי‬
‫ד"ר מירי רוזמרין‬
‫‪ 2 ,0777070‬ש”ש‪ 4 ,‬נ"ז‬
‫תאוריות מגדריות מציגות ביקורת על המציאות החברתית וכחלק מהביקורת מציגות תפיסות של עולם טוב יותר‪ .‬בקורס נכיר תפיסות‬
‫שונות בתחום ה מוסר והתיאוריה החברתית המנסות להציג אלטרנטיבה לערכים המקובלים ותפיסות הצדק המקובלות‪ .‬נלמד מהי‬
‫ביקורת מגדרית בנושא מוסר ונשאל האם לנשים יש מוסר אחר? ערכים שונים? האם המציאות המגדרית מביאה לתובנות חדשות לגבי‬
‫האדם והיחסים שלו עם אחרים? הקורס ישלב הכירות עם ת יאוריות מגדריות שונות‪ ,‬יחד עם דיון בסוגיות מוסריות עכשווית‪.‬‬
‫סמינר במקבץ ניהול ויישוב סכסוכים ‪ -‬קונפליקט מקומי‪ ,‬קונפליקט גלובאלי‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫‪ 2 ,0777727‬ש"ש‪ 4 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫הקונפליקט הוא תופעה טבעית באינטרא קציה בין בני אדם ברמה האישית והקבוצתית‪ .‬האופן שבו אנו מתמודדים עם קונפליקט הוא‬
‫בעל השלכות עצומות על החיים והרווחה ברמה המקומית וברמה הגלובאלית‪ .‬קונפליקט מסוגל למחוק עשורים של מאמצי פיתוח‪,‬‬
‫לגרום לעלויות כלכליות ולהעיב על יחסי החברה למשך זמן רב מאוד‪ .‬הקונפליקט מאתגר את המחקר להעמיק את ההתייחסות לאופן‬
‫חלוקת משאבים ומקורות מחייה וכן למגוון הצרכים האנושיים הדורשים מענה‪.‬‬
‫הסמינר יעסוק בתופעת הקונפליקט כ אמצעי אנושי מרכזי לחולל שינוי ולקדם צדק חברתי וזכויות אדם במישור הפוליטי‪ ,‬הכלכלי‪,‬‬
‫הסביבתי והחברתי‪ .‬מטרת הסמינר היא להקנות כלי חשיבה וניתוח ביחס לתופעת הקונפליקט בחיינו‪ .‬נעסוק במגוון ההיבטים של‬
‫הקונפליקט תוך התייחסות לא רק למלחמות אלא גם לאינטרסים וכוח‪ ,‬צדק חלוקתי וזכויות‪ ,‬מחאות ומהפכות‪ ,‬דיפלומטיה ותקשורת‪,‬‬
‫הידברות ופיוס‪.‬‬
‫סמינר במקבץ סביבה וחברה ‪ -‬אוריינות סביבתית‬
‫ד"ר נורית כרמי‬
‫‪ 2 ,0703037‬ש"ש‪ 4 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לאקולוגיה‪ ,‬מיומנויות אקדמיות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫אוריינות סביבתית הוגדרה על ידי ארגון אונסק"ו כ"כלל המיומנויות הבסיסיות המאפשרות לאדם לדעת‪ ,‬להבין ולהעריך את מצב‬
‫איכות הסביבה והידרדרותה‪ ,‬לרצות לפעול למען שיפורה ולהתנהג בהתאם"‪ .‬רכישת אוריינות סביבתית היא הכרחית לצורך התמודדות‬
‫עם המשבר הסביבתי‪ ,‬והיא המטרה העיקרית והחשובה ביותר של החינוך הסביבתי‪ .‬אנו נלמד ונחקור מה משפיע על אדם להתנהג‬
‫בצורה שהינה מיטיבה או מזיקה לסביבה‪ ,‬תוך שימוש בגישות מתחום החינוך‪ ,‬הפסיכולוגיה‪ ,‬הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה‪,‬‬
‫הפילוסופיה‪ ,‬הכלכלה והמדע‪ .‬אופיו הבין‪-‬תחומי של הקורס מאפשר ראיה רחבה של קשרי הגומלין שבין האדם לסביבתו‪ .‬הקורס‬
‫‪44‬‬
‫יתקיים במתכונת של הרצאות‪ ,‬דיונים ותרגילים‪ .‬לבוחרים בקורס כסמינר יתאפשר להרחיב באחד הנושאים שנדון בהם ולבצע מחקר‬
‫מודרך‪.‬‬
‫סמינר במקבץ סוציולוגיה ‪ -‬קהילות‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫‪ 2 ,0700737‬ש"ש‪ 4 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות‪ ,‬קורסי החובה של המקבץ‪ ,‬וציון ‪ 07‬בקורס מבוא לסוציולוגיה‪.‬‬
‫הסמינריון יעסוק בתיאוריות ובמחקרים אוד ות קהילות לסוגיהן השונים‪ :‬קהילות מסורתיות ומודרניות‪ ,‬קהילות כפריות ועירוניות‪,‬‬
‫קהילות מקומיות‪ ,‬גלובליות ווירטואליות‪ ,‬קהילות במרכז ובפריפריה‪ ,‬קהילות אתניות וקהילות של מהגרים‪ .‬הסמינריון יעסוק‬
‫במאפיינים ובתהליכים שונים בקהילה‪ :‬יחסים חברתיים ומבנה מוסדי‪ ,‬מצבים של לכידות ושל קונפליקט‪ ,‬מבני כוח ושליטה בקהילה‪,‬‬
‫תחושות של קשר ושל זהות קהילתית‪ ,‬תהליכים של שינוי‪ ,‬צמיחה ודעיכה בקהילה‪ ,‬מצבי משבר ואסון ותהליכים של העצמה קהילתית‪.‬‬
‫במסגרת העבודה הסמינריונית יחקרו הסטודנטים קהילות שונות בחברה הישראלית‪ ,‬בפרט באזור הצפון‪.‬‬
‫סמינר במקבץ פילוסופיה‪ -‬מלחמה ושלום‪ -‬היבטים פילוסופיים‬
‫ד"ר אביהו רונן‬
‫‪ 2 ,0732022‬ש"ש‪ 4 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫הסמינר יעסוק בשאלות מתקדמות של פילוסופיה פוליטית וחברתית‪ ,‬מתוך התמקדות בשאלת המלחמה והשלום‪ .‬במסגרת חלקו‬
‫הראשון של הסמינר יידונו (באמצעות הגשת רפרטים) טכסטים קלאסיים של אפלטון‪ ,‬מורוס‪ ,‬קאנט‪ ,‬הגל‪ ,‬תורו‪ ,‬גאנדי‪ ,‬ראסל‪ ,‬וולצר‪,‬‬
‫ואחרים העוסקים בשאלת המלחמה והשלום‪ .‬בחלקו השני של הסמינר‪ ,‬יתמקדו הסטודנטים במחקר וכתיבת עבודותיהם על יסוד‬
‫הנושאים שבחרו‪.‬‬
‫פילוסופיה של הנפש‬
‫גב' אורלי דאהן‬
‫‪ 3 ,0777477‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה הינו קורס מבוא לפילוסופיה של הנפש‪ .‬בעיית הגוף והנפש היא אחת הבעיות המרכזיות בפילוסופיה מאז ומעולם‪ .‬במונחים‬
‫מודרניים‪ ,‬מתייחסים אליה גם כבעיה הפסיכו‪-‬פיזית‪ ,‬או בעיית המוח‪-‬תודעה‪ ,‬מאחר שהבעיה עוסקת בקשר שבין מצבים מנטאליים‬
‫למצבים פיזיקאליים‪ ,‬או בין מצבים מוחיים למצבי התודעה‪ .‬הבעיה מורכבת משתי שאלות‪ :‬השאלה הראשונה היא האם קיימת נפש‬
‫בעולם‪ ,‬והשאלה השניי ה היא מה טבע היחסים בין הנפש לבין העולם הפיזיקאלי‪.‬‬
‫בקורס נעמוד על מושגים מרכזיים (קוואליה‪ ,‬אינטנציונאליות ועוד)‪ ,‬ונדון בתזות המרכזיות בתחום (פיזיקליזם‪ ,‬דואליזם‪ ,‬תורת‬
‫הזהות‪ ,‬פונקציונליזם ועוד)‪ .‬מבנה השיעור יכלול קריאה בטקסטים המקוריים של הפילוסופים הבולטים בתחום‪ ,‬הסבר התיאוריות‪,‬‬
‫ודיון בהן‪.‬‬
‫פסיכולוגיה חברתית‬
‫מר אוהד מרכוס‬
‫‪ 3 ,0777072‬ש”ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית‪ /‬מוח והתנהגות‪.‬‬
‫חיינו מתנהלים במערכת סבוכה ומורכבת של יחסי גומלין בינינו לבין הסובבים אותנו‪ .‬במסגרת הקורס נלמד לזהות ולהמשיג חלק מן‬
‫ההתנהגויות החברתיות של היחיד‪ ,‬את הכוחות החברתיים שבתוכם הוא פועל ואת השפעותיהם עליו‪.‬‬
‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‬
‫ד"ר גרי טריגר‬
‫‪ 3.7 ,0770723‬ש”ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית‪ /‬מוח והתנהגות‪.‬‬
‫מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית תוך הקניית ידע הקיים ובעיות המחקר עמן מתמודדים החוקרים‬
‫בחפשם פתרון לשאלות שטרם נפ תרו‪ .‬במהלך הקורס ינותח הקשר שבין קוגניציה להתנהגות תוך דגש על תהליכי זיכרון‪ ,‬תפיסה וקשב‪.‬‬
‫למרות החלוקה המלאכותית לשלוש חטיבות מוקד‪ ,‬אין מדובר בתהליכים מבודדים אלא במערכת אחת של תהליכים שיש בתוכה קשרי‬
‫גומלין‪ .‬הגישה המרכזית שתוצג בקורס הינה גישת "עיבוד המידע" ‪ ,‬אם זאת אין בכך לרמז על דחייה של גישות אחרות או פסילתן‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫הקורס הינו קורס בסיסי וראשוני ומי שיבחר להעמיק את עולם הידע שלו בתחום צעיר ותוסס בעולם המדעי יעשה זאת בהמשך‬
‫לימודיו לתואר ראשון או בתארים מתקדמים‪.‬‬
‫פסיכולוגיה של הבריאות‬
‫ד"ר אלון גולדברג‬
‫‪ 3 ,0732027‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס דן בבריאות ובחולי במסגרות תיאורטיות‪-‬פסיכולוגיות‪ ,‬כדוגמת תיאוריית ההתקשרות והפסיכולוגיה של מתן טיפול ועזרה‪.‬‬
‫יידונו השאלות‪ :‬מי היא האישיות הטיפולית והתומכת בבריאות? מה הן המוטיבציות שלה?‬
‫הקורס מציג את התפיסות המסורתיות לנושא הבריאות והחולי‪ ,‬וכן תפיסות אלטרנטיביות להתמודדות עם הסוגיה‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫למשאבי התמודדות חיוביים ומקדמים‪.‬‬
‫הקורס מעניק כלים להבנה טובה יותר של מושג הבריאות והחול י מנקודת מבט פסיכולוגית ולתפקידם של האדם החולה ושל המערכות‬
‫התומכות בו‪.‬‬
‫פסיכולוגיה של נשים‬
‫ד"ר אביגיל מור‬
‫‪ 2 ,0723032‬ש"ש ‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫בעשורים האח רונים נהגו תיאוריות פסיכולוגיות חדשניות בתחום הפסיכולוגיה של האישה המתארות את ההתנסות הפסיכולוגית‬
‫הנשית האותנטית בצורה חדשה ומאוזנת שלא הייתה כדוגמתה קודם לכן‪ .‬משוחררות מכבלי הפרספקטיבות של הזרם המרכזי‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬שלרוב לא התבססו על חוותיהן הממשיות של נשי ם‪ ,‬פורשות בפנינו התיאוריות החדשות זוויות ראייה חדשות לגמרי בכל‬
‫הקשור להוויה הפסיכולוגית הנשית‪ .‬בקורס זה נתוודע לפסיכולוגיה של האישה מנקודת מבט אלטרנטיבית זו‪ .‬נדון בתיאוריות‬
‫החדשניות המתארות את ההתפתחות וההוויה הפסיכולוגית של נשים לאורך מעגל החיים‪ ,‬נבחן את ההשפעות התרבותיות‪-‬חברתיות על‬
‫תהליכים אלה ונתעמק בסוגיות שונות הקשורות לבריאותן הנפשית של נשים‪ .‬המטרה המרכזית היא לפתח הבנה עמוקה של מכלול‬
‫הגורמים המעצבים את הפסיכולוגיה של האישה על כל מורכבותה‪.‬‬
‫חלק א' יתמקד בתיאוריות חדשניות בתחום ההתפתחות והאישיות‪ ,‬בדגש על השפעת התרבות והחברה על תהליכי ההתפתחות‬
‫והתעצבות האישיות‪ .‬חלק ב' יתמקד בסוגיות בבריאות הנפש של האישה‪ ,‬בדגש על הפרעות שבהן יש לנשים ייצוג רב במיוחד‪ ,‬כדוגמת‬
‫הפרעות אכילה ודימוי גוף‪ ,‬דיכאון וכדומה‪.‬‬
‫פסיכולוגיה של רגשות‬
‫ד"ר אלון גולדברג‬
‫‪ 3 ,07220732‬ש”ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס עוסק בהיבטים שונים של רגשות האדם מנקודת מבט התפתחותית‪ .‬יידונו מקורות הרגש‪ ,‬הדרכים שבהן הרגשות מווסתים‬
‫וכיצד הרגשות משפיעים על התנהלות האדם‪ .‬במהלך הקורס תיבחנה מסגרות תיאורטיות שונות‪ ,‬כגון‪ ,‬תיאוריית ההתקשרות בהקשר‬
‫של המערכת הרגשית‪ .‬הקורס מעניק הבנה רחבה של רגשות האדם בחיי שגרה וכן במצבי לחץ ודחק‪ ,‬וכן מפתח ליכולת לרפלקציה‬
‫אישית של הסטודנט‪.‬‬
‫פסיכופתולוגיה‬
‫ד"ר אביב ויינשטיין‬
‫‪ 3 ,0747077‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪.‬‬
‫הקורס נועד להקנות מושגי יסוד בתחום הפרעות הנפש והיכרות עם הפרעות הנפש הבולטות‪ .‬במסגרת הקורס נלמד את החלוקה‬
‫המקובלת של ההפרעות השונות והסימפטומים העיקריים המאפיינים כל אחת מהן‪ ,‬עפ"י ה‪( DSM-IV-‬ספר הדיאגנוזות הפסיכיאטרי)‪.‬‬
‫ההפרעות תוצגנה תוך התייחסות לסימפטומים האופייניים ולמחקרים העוסקים בגורמים השונים להפרעה‪ :‬ביולוגי‪ ,‬פסיכו‪-‬חברתי‬
‫וסביבתי‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬מבוא להפרעות נפשיות; מצבי לחץ; הפרעות הסתגלות; הפרעה פוסט‪-‬טראומתית; הפרעות חרדה; הפרעות‬
‫אישיות; הפרעות מצב רוח; סכיזופרניה ופרנויה; הפרעות בתפקוד מיני וסטיות מיניות; סמים והתמכרויות; הפרעות אופייניות לילדים‬
‫ומתבגרים; הפרעות אורגניות‪.‬‬
‫קורס מתודולוגי בלימוד היסטוריה‬
‫ד"ר אמיר גולדשטין‬
‫‪46‬‬
‫‪ 2 ,0777430‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה יחשוף את התלמידים לקסמה של ההיסטוריה ולעולמה של ההיסטוריוגרפיה‪ .‬הקורס יציג את שיטות המחקר ההיסטורי‪ ,‬את‬
‫הכלים והט כניקות בהם משתמשים היסטוריונים על מנת ללמוד על העבר‪ .‬הוא יכיר את תהליך המחקר המודרני של ההיסטוריה‪ ,‬את‬
‫המקורות המגוונים עליהם מתבססים ההיסטוריונים בעבודתם‪ .‬במהלך הקורס יוצגו זרמים שונים בקרב ההיסטוריונים בארץ ובעולם‪,‬‬
‫כתבי עת מרכזיים בתחום‪ ,‬ארכיונים המדגימים את דרך ההתחקות אחר המקורות ואתרים מתוקשבים המאפשרים להיסטוריון‬
‫לשוטט במרחבי העבר ממחשבו הפרטי‪ .‬הקורס יעסוק גם בקריאה אקדמית ובכתיבה אקדמית והסטודנטים יתנסו במהלכו במספר‬
‫משימות עצמאיות‪.‬‬
‫קיימות וקונפליקט בראייה מגדרית‬
‫ד"ר שגיב רייס דפנה‬
‫‪ 3 ,0777473‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק ביחסי הגומלין שבין האדם לבין הסביבה והשפעותיה‪ .‬נבחן האם קיימת השפעה מגדרית על יחסי גומלין אלו‪.‬‬
‫"המשבר הסביבתי הינו ביטוי חיצוני של משבר בחשיבה וברוח האדם‪ .‬אין טעות גדולה מזו של הבנת המושג כעוסק רק בסכנת הכחדת‬
‫חיות הבר‪ ,‬כיעור מעשה ידי אדם וזיהום‪ .‬הם חלק מהמושג‪ ,‬אך חשוב מכך‪ ,‬המשבר עוסק בסוג האנשים שאנחנו ומה אנו חייבים להפוך‬
‫בכדי לשרוד" (‪.)Lynton K. Caldwell, 2002‬‬
‫קיימות מהי?‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫‪ 3 ,0707727‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫אנו עדים להתגברות עצומה בהתייחסות למונח 'קיימות' אך לרעיון הקיימות יש ריבוי גדול של משמעויות והשלכות‪ .‬בהגדרה רחבה‪,‬‬
‫קיימות היא תפיסה שיש לשלב את ההתייחסות למגוון ענייני סביבה בראייה של צרכי החברה והכלכלה בהווה ובעתיד‪ ,‬תוך ניהול‬
‫ושימוש אחראי‪ ,‬צודק ובר‪-‬קיימא של משאבים‪.‬‬
‫מטרת הקורס להעמיק את הבנתנו במשמעויות המעשיות והמחשבתיות של תפיסת הקיימות תוך זיהוי מרכיבי ההדדיות של החברה‬
‫והסביבה ברמה המקומית‪ ,‬האזורית‪ ,‬הלאומית והגלובאלית‪ .‬נעסוק בהיבטים של הוגנות‪ ,‬דמוקרטיה וזכויות אדם בתכנון תשתיות‬
‫ובני צול משאבים תוך הכרת הפוטנציאל לקונפליקט ברמה המקומית והגלובאלית בהתנהלות שאיננה בת‪-‬קיימא‪ .‬במהלך הקורס נזהה‬
‫יוזמות ותהליכי שינוי במערכות החברה והסביבה תוך הערכת הן הפוטנציאל והן המגבלות של מדיניות ציבורית ואקטיביזם חברתי‪-‬‬
‫סביבתי לקדם את הקיימות במציאות חיינו‪.‬‬
‫קריאה מודרכת בפילוסופיה‬
‫ד"ר משי אורי‬
‫‪ 3 ,0732077‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫קריאה מודרכת בפילוסופיה הינו קורס תובעני בפילוסופיה למתקדמים‪.‬‬
‫בקורס נקרא קריאת עומ ק מאמר אחד‪ ,‬ואם יהיה צורך אז גם קטעים ממאמרים וספרים קשורים‪ ,‬לאורך סמסטר שלם‪ .‬נתעמק בבעיה‬
‫הפילוסופית המוצגת במאמר ובפתרון המוצע לה ונדון בהם בקבוצה קטנה‪ ,‬תוך כדי הבנת המאמר והצעת בקורות וחלופות לרעיונות‬
‫המוצגים בו‪ .‬במהלך הקריאה נלמד יותר על איך קוראים מאמר בפילוסופיה ואיך מחפשים מקורות קשורים למאמר‪ ,‬למען הבנה‬
‫עמוקה יותר שלו‪.‬‬
‫לקורס לא יינתן ציון מספרי אלא "השלים" או "עובר" וזאת על סמך הקריאה בבית‪ ,‬ההשתתפות בדיון בקריאה המודרכת בכתה והצגת‬
‫יכולת הבנה וביקורת פילוסופיים‪.‬‬
‫תידרש מחויבות רבה לקורס‪ ,‬הגעה לקריאה המודרכת בכתה וקריאה רבה באנגלית‪.‬‬
‫עקב מהותו המיוחדת של הקורס תידרש הסכמת המרצה ורקע בפילוסופיה‬
‫קשר משפחתי מבט עכשווי על משפחות בישראל‬
‫ד"ר דלית שמחאי‬
‫‪ 3 ,0777732‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסוציולוגיה או מבוא ללימודי מגדר במדעי ההתנהגות‬
‫מוסד המשפחה עובר בעשורים האחרונים שינויים משמעותיים‪ .‬בישראל‪ ,‬חברה משפחתית מאוד בהשוואה למערב‪ ,‬סוגיה זו מעסיקה‬
‫גורמים שונים – פרטיים ומדינתיים גם יחד‪ .‬במסגרת הקורס ייבחן מוסד המשפחה במערב ובישראל בעזרת פרספקטיבה סוציולוגית‬
‫ביקורתית‪ ,‬תוך התייחסות לתהליכים היסטוריים‪ ,‬למעורבותה של החברה והמדינה במשפחתיות‪ ,‬לסוגיות מוסריות ולהקשרים מגוונים‬
‫נוספים‪ .‬הנושאים העיקריים שיועלו במסגרת הקורס הם זוגיות ונישואים‪ ,‬פריון והורות‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫רב תרבותיות אקולוגית‬
‫ד"ר שגיא גונן‬
‫‪ 3 ,0777777‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫על פי הערכות מומחים‪ ,‬ישראל וסביבתה הכפילו את מספר התושבים פעמיים בשישים השנים האחרונות‪ .‬יש טוענים כי תופעה זו‬
‫יחודית בסדר הגודל לאזור זה של העולם‪ ,‬וברור לכל כי יש לה השלחות על הלחץ שאנו מפעילים כלפי המערכות תומכות החיים‪ ,‬כמו גם‬
‫על איכות האויר‪ ,‬המים והמחסור באדמות באזורנו‪ .‬ישנם משאבים רבים שנמצאים במחסור במזרח התיכון‪ ,‬אך יתכן והמשאב החשוב‬
‫ביותר והחסר ביותר (להבטחת שלומם של כל הנוכחים) הוא דווקא יצירת יחסי אמון‪.‬‬
‫הקורס יציב את התרבות ואת היחס בין תרבויות‪ ,‬כגורם מכריע בעיצוב מערכות חברתיות‪-‬ואקולוגיות‪ .‬ואת ריבוי התרבויות‬
‫המתקיימות בכפיפה אחת‪ ,‬כגורם סביבתי ראשון במעלה‪.‬‬
‫בקורס נעבור תהליך שבמרכזו ניסיון להתפתח‪ ,‬להבין יותר טוב את עצמנו ולפתח כישורי אזרחות רלוונטים לאתגרי הסביבה והתרבות‬
‫שלנו‪ .‬באמצעות לימוד חווייתי ועל ידי היחשפות לדוגמאות מהמציאות הקרובה לנו ולדוגמאות מהעולם‪ ,‬נדון בחשיבות המגוון האנושי‬
‫לחוסן מערכות חברתיות‪ -‬אקולוגיות ונתנסה בכלים להתדברות‪ ,‬הקשבה‪ ,‬גישור‪ ,‬התחברות עם האחר וכינון שותפות סביבתית רב‪-‬‬
‫תרבותית‪.‬‬
‫רטוריקה ודיבייט‬
‫ד"ר יעל קידר‬
‫‪ 3 ,0777470‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫רטוריקה היא אמנות הנאום והשכנוע‪ .‬בקורס זה נלמד ונתרגל שיטות שונות שיאפשרו לנו להפוך לדוברים מיומנים ומשכנעים יותר‪.‬‬
‫נערוך היכרות עם נואמים מפורסמים מן ההיסטוריה‪ ,‬החל בקיקרו דרך נאומי המלחמה של צ'רצ'יל‪ ,‬נאומי השלום של מנדלה ועד‬
‫לאמנ ות הדיבור הישיר של אובמה‪ .‬מכל נאום נלמד טכניקה רטורית‪ :‬שאלות רטוריות‪ ,‬טכניקת האבסורד‪ ,‬אנאפורות‪ ,‬מטאפורות‬
‫ואנלוגיות‪ ,‬הירוססטיקה‪ ,‬השוואות‪ ,‬מילים מאגיות ועוד‪ .‬נשים דגש מיוחד על הלוגיקה והתפתחות הטיעון ונבין מהי דמגוגיה‪ .‬בכל‬
‫שיעור נערוך תרגיל ב"דיבייטינג"‪ ,‬שהו א ספורט אינטלקטואלי בעל חוקים ברורים‪ ,‬המאתגר קבוצות יריבות לשכנע קהל לתמוך או‬
‫להתנגד לדעה מסויימת‪ .‬לכל נואם בדיבייט ניתן פרק זמן קצוב לנאום‪ ,‬במסגרתו עליו לשכנע את הקהל והשופטים‪ .‬על מנת להשתפר‬
‫בספורט הדיבייט‪ ,‬נלמד ונתרגל סוגי טיעונים והטעיות נפוצות‪ ,‬נבין כ יצד יש לכתוב נאום ונאום סתירה‪ ,‬נעבוד על שפת הגוף‪ ,‬על שימוש‬
‫בהומור ובציטוטים‪ ,‬על יצירת קשר עם הקהל ועוד‪.‬‬
‫הקורס יכלול מספר סיורים בהם נצפה באימוני מועדוני דיבייט באוניברסיטאות אחרות ובתחרויות דיבייט ארציות‪.‬‬
‫שיטות מחקר איכותניות‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫גב' אורנה גרוסמרק‬
‫‪ 3 ,0722777‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 7.7 ,0722737‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫בעשורים האחרונים תופס המחקר האיכותני מקום הולך וגדל במדעי החברה‪ .‬המחקר האיכותני עוסק בחקר תופעות מתוך מגמה‬
‫להבין אותן ואת משמעויותיהן עבור האנשים שהתנסו בהן‪ .‬החוק ר מנסה להתקרב לעולמם של הנחקרים באמצעות איסוף נתונים ישיר‬
‫בכלי מחקר שונים‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא הכרת שיטות המחקר האיכותיות על יתרונותיהן‪ ,‬מגבלותיהן‪ ,‬והדילמות האתיות והפרקטיות שהן מעלות‪ .‬במהלך‬
‫הקורס נדון בהיבטים הפילוסופיים‪ ,‬התיאורטיים והיישומיים של שיטות מחקר אלה ונכיר כלי מחקר שונים ובעיקר ראיון עומק‪,‬‬
‫תצפית משתתפת וניתוח טקסטים‪ .‬הקורס ישלב למידה תיאורטית עם התנסות מעשית (במסגרת התרגילים)‪.‬‬
‫בעבודת הגמר יתבקשו הסטודנטים להגיש הצעה למחקר איכותני על כל מרכיביו‪ ,‬ליישם אותו באופן חלקי בתוך שדה ואוכלוסיית‬
‫מחקר ספציפיים והתנסות בניתוח ובכתיבה פרשניים‪.‬‬
‫שיטות מחקר כמותיות‬
‫‪ 3 ,0722770‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫גב' אורנה גרוסמרק‬
‫‪ 7.7 ,0722777‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס ידון במחקר המדעי הכמותי בתחום מדעי החברה והחינוך – עקרונות‪ ,‬שלבים‪ ,‬סוגים ומאפיינים שונים‪ .‬יוצגו מערכי מחקר‪,‬‬
‫שיטות מחקר וכלי מחקר שונים‪ .‬ביו הנושאים שיילמדו‪ :‬מחקר ניסויי ומתאמי‪ ,‬סקר‪ ,‬תצפית‪ ,‬ניתוח מסמכים‪ ,‬שאלון‪ ,‬ראיון‪ ,‬ניתוח‬
‫תוכן‪ ,‬מדדים להערכת איכות המחקר ‪ -‬מהי מנות ותוקף‪ ,‬מחקרי אורך ורוחב‪ ,‬שלבי המחקר ומבנה הדו"ח המחקרי‪ ,‬אתיקה במחקר‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫שלטון העות'מאנים‪ :‬מבוא לתולדות הארץ במאות ה‪34-37-‬‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫‪ 3 , 0777707‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫קורס מבוא גיאוגרפי‪-‬היסטורי שמטרתו לפרוס לפני הסטודנט את תולדות ארץ‪-‬ישראל והארצות שסביבה במהלך ארבע מאות השנים‬
‫של השלטון העות'מאני‪ ,‬מראשית המאה ה‪ 01-‬ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ .‬השיעור יתמקד בתהליכים השונים ובהשפעתם על‬
‫תולדות הארץ במגוון תחומים‪ ,‬ובניסיון להבין את הרקע והסיבות להתפתחות האזור במאה ה‪ .09-‬ההרצאות הראשונות יוקדשו‬
‫לאימפריה העות'מאנית‪ .‬בהמשך יתמקד הדיון בתולדות הארץ תוך בחינת תהליכים כלכליים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים בקרב הקבוצות‬
‫השונות היושבות בה‪.‬‬
‫שפת האמנות‬
‫גב' זהר רובינשטיין‬
‫‪ 3.7 ,0723732‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫מטרת השיע ור לסייע לסטודנטים שאינם בקיאים באמנות להבין נושאים בסיסיים כגון קומפוזיציה או פרספקטיבה; כיצד לקרוא את‬
‫שפת התמונה ולנתחה; מה אומרים לנו הקו והצבע‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫תולדות התנועה הלאומית הפלסטינית‬
‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬
‫‪ 2 ,0702772‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫הקורס אמור לדון בהיבטים הש ונים של תולדות התנועה הלאומית הפלסטינית מאז סוף מלחמת העצמאות בשנת ‪ 0948‬ועד פרוץ‬
‫האינתיפאדה השנייה בשנת ‪. 1111‬‬
‫הקורס ידון בין השאר בשלב שקדם להקמת אש"ף בשנת ‪ ,0914‬ובשלבים שלאחריו‪ .‬כן ידון במוסדות ובארגונים הפלסטינים השונים‪,‬‬
‫במדיניותם ויחסם לסכסוך עם מדינת ישראל‪ ,‬זאת בנוסף ללמידת המבנה הדמוגרפי‪ ,‬החברתי והכלכלי של כל הפלסטינים בגדה‬
‫וברצועת עזה‪ ,‬ושל הקהילות והריכוזים בפזורה בסוריה‪ ,‬בלבנון‪ ,‬בירדן ועוד‪.‬‬
‫תולדות התנועה הציונית עד מלחמת העולם הראשונה‬
‫ד"ר אמיר גולדשטיין‬
‫‪ 3 0777432‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫התנועה הציונית היא דוגמא מאלפת לתופעה להצלחת תנועה לאומית להביא‪ ,‬באמצעות רעיונות ואמונות לצד תבונה פוליטית‪ ,‬לשינוי‬
‫יסודי בחיים היהודיים בתקופתנו‪ .‬הקורס יפגיש את הסטודנטים עם הרקע הרעיוני והחברתי לצמיתה של התנועה הציונית ויציג את‬
‫הזרמים השונים שהתרוצצו בה‪ .‬הציונות תיבחן על רקע צמיחת תנועות לאומיות מקבילות באירופה‪ .‬השיעורים ילוו את הדרך בה‬
‫התמודדו מנהיגיה והוגיה של התנועה הציונית‪ ,‬בסוף המאה ה‪ 09-‬ובמחצית הראשונה של המאה ה‪ ,11-‬עם האתגרים המורכבים שפקדו‬
‫את המציאות היהודית‪ .‬כמו כן‪ ,‬ייבחן המפגש בין הציונות לבין התנועה הלאומית הערבית בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫תיאוריה ומחקר בסוציולוגיה‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫‪ 3 ,0733777‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסוציולוגיה‬
‫הקורס עוסק ביסודות המחשבה המדעית‪ ,‬תוך התמקדות במדעי החברה‪ .‬הוא מיועד ליצירת בסיס תיאורטי ומתודולוגי להבנה וליישום‬
‫של מחקר מדעי‪ .‬בקורס יידונו שאלות יסוד בתחומים אלה‪ ,‬הלקוחות מהפילוסופיה וההיסטוריה של הסוציולוגיה‪ .‬חלקו הראשון של‬
‫הקורס יתמקד בתיאוריות הסוציולוגיות הקלסיות וחלקו השני יעסוק בתיאוריות סוציולוגיות בנות זמננו‪.‬‬
‫תיאוריות וגישות פסיכו‪-‬חברתיות ליישוב סכסוכים‬
‫ד"ר דפנה שגיב‪-‬רייס‬
‫‪ 3 ,0720770‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בתיאוריות וג ישות פסיכולוגיות וחברתיות לקונפליקטים ביחסים בין קבוצתיים ויישוב סכסוכים‪ .‬המנגנונים והתהליכים‬
‫קשרים והגורמים הם ספציפיים לכל סכסוך וסכסוך‪ .‬על כן נדון ביסודות‬
‫הפסיכולוגיים הם אוניברסליים‪ ,‬ורק התכנים‪ ,‬ההֶ ֵ‬
‫בהמשגות כלליות המהוות מסגרת לניתוחם של‬
‫ָׂ‬
‫הפסיכולוגיים הרוֹוחים בחברה הישראלית ובדינמיקה של יסו דות אלה‪ ,‬תוך שימוש‬
‫מרכיבים אלה‪ .‬הקורס יציג את תיאורית הזהות החברתית‪ ,‬תיאורית ההגינות‪ ,‬הקונפליקט הממשי ואף תיאוריות לא‪-‬קונבנציונליות‬
‫לטיפול בסכסוכים‪ .‬נבחן תופעות כגון לחץ חברתי‪ ,‬חוסר תקשורת‪ ,‬שתיקה והשתקות פוליטיות‪-‬חברתיות‪ ,‬תוקפנות והתנהגות פרו‪-‬‬
‫חברתית‪ .‬הקורס ישלב הרצאות‪ ,‬ניתוחי מקרה והתנסויות אישיות בהתאם לאמרה "אתה עצמך חייב להיות השינוי שאתה רוצה לראות‬
‫בעולם"‪( .‬מהטמה גאנדי)‬
‫תיאוריות מנהיגות‬
‫ד"ר אביהו רונן‬
‫‪ 3 ,0732007‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫קורס במחשבה חברתית ומדינית‪ ,‬המתמקד בתיאוריות מנהיגות‪ .‬מיועד לתלמידי סוציולוגיה אך פתוח לתלמידי פילוסופיה ומקבצים‬
‫אחרים‪ .‬במהלך הקורס יילמדו תורות מדיניות שונות המתייחסות למנהיגות‪ :‬תפיסת המדינה של אפלטון‪ ,‬תפיסות מדיאבליות‪ ,‬תפיסות‬
‫מנהיגות בראשית תפיסת המדינה החדשה (מקיאבלי‪ ,‬הובס)‪ ,‬התייחסותן של תורות מדיניות וחברתיות מודרניות לשאלת המנהיגות‬
‫(הגל‪ ,‬קארלייל‪ ,‬מרקס)‪ ,‬וכן תורות סוציולוגיות וארגוניות בנות זמננו‪.‬‬
‫תקשורת אפקטיבית ובונה אמון‬
‫ד"ר ענת רביב‬
‫‪ 3 ,0720703‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יתמקד ב ‪ 3‬נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫תקשורת וסוגי תקשורת‪ -‬ערוץ תקשורת הוא הכלי באמצעותו עובר המסר‪ .‬ערוצי התקשורת הקיימים‪ :‬תקשורת ישירה‪ ,‬תקשורת‬
‫חוצצת ותקשורת עקיפה‪ .‬לכל אחד מערוצי תקשורת אלו יתרונות וחסרונות‪ ,‬אותם עלינו לזהות ולהתאים למסר‪ ,‬לאוכלוסיית היעד‪,‬‬
‫לאופן התגובה המצופה ועוד‪.‬‬
‫תקשורת בינאישית ‪ -‬תקשורת בינאישית מהווה חלק מהותי מחיי היומיום שלנו‪ .‬היא מאפשרת לנו להעביר מידע ולקבל מידע‪ ,‬תורמת‬
‫לגיבוש העצמי‪ ,‬משפיעה ומושפעת‪ .‬זוהי אינטראקציה אנושית המתבצעת בחברה‪ ,‬בין אנשים‪ ,‬ובנויה על שפה מילולית ובלתי מילולית‪.‬‬
‫תקשורת בינאישית יוצרת קשר‪ ,‬אך עלולה גם ליצור קצר במערכת יחסים‪.‬‬
‫פתרון קונפליקטים‪ -‬פתרון קונפליקטים הינו חלק מתהליך תקשורת בוגרת המחפשת פתרונות הולמים לבעיה בין הצדדים שתיתן מענה‬
‫ותחושת סיפוק והצלחה לשני הצדדים‪.‬‬
‫משוב פורה ומעצים ככלי להעברת מסרים אפקטיביים‪ -‬הינו כלי להעברת מסרים בדרך חיובית כדי להעצים את מקבל המסר ולכוונו‬
‫לטיוב מעשיו‪/‬עבודתו‪.‬‬
‫‪50‬‬