‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫יום שלישי‪ ,‬אור לו' בסיוון‪ 7 ,‬ביוני‪,‬‬ ‫החל מהשעה ‪23:00‬‬ ‫קובץ מקורות‬ ‫לימוד בית מדרש‬ ‫מנחי הלימוד ועורכי הקובץ‪:‬‬ ‫הדס ילניק ועינט קרמר‪ ,‬עמותת טבע עברי‬ ‫עריכה והפקת ליל שבועות‪:‬‬ ‫תמר ברלינר‪ ,‬רכזת תחום תרבות ויצירה‪ ,‬בית אבי חי‬ ‫דוד פרוינד‪ ,‬רכז תוכן‪ ,‬בית אבי חי‬ ‫עריכת חוברת המקורות‪:‬‬ ‫עינט קרמר‪ ,‬מייסדת ומנהלת עמותת טבע עברי‬ ‫הדס ילניק‪ ,‬ממקימי טבע עברי‪ ,‬מנחת בתי מדרש בנושאי יהדות וסביבה‬ ‫הפקה‪ :‬שרון גיני‪ ,‬עורכת פרסומים‪ ,‬בית אבי חי | עיצוב החוברת‪ :‬סטודיו דוב אברמסון‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪4‬‬ ‫אורחים יקרים‬ ‫זו השנה החמישית שבה אנו חוברים לגופים ירושלמיים נוספים ומקיימים את אירוע ליל‬ ‫שבועות בבית אבי חי‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬נראה שהתופעה הולכת ומתרחבת במקומות רבים בארץ‪.‬‬ ‫השנה יעסוק הלימוד בבית אבי חי בקשר המורכב שבין האדמה לאדם‪ .‬צוות הבית השקיע‬ ‫תשומת לב רבה בבחירת התכנים והמרצים ובארגון האירוע‪ ,‬ואנו מקווים שתמצאו עניין‬ ‫בהרצאות המגוונות‪ ,‬בפעילות בית המדרש ובפעילויות הנוספות‪.‬‬ ‫אנו מאמינים ששלל זוויות ההתבוננות ודרכי הלימוד המוצעות בלילה זה יזמנו חוויה מיוחדת‬ ‫במינה שתיגע בכל אחד ואחת מאתנו‪.‬‬ ‫אנו מצפים שקהל גדול יפקוד את בית אבי חי‪ ,‬כבשנים עברו‪ ,‬ונעשה כל מאמץ לאפשר לרוב‬ ‫הפונים להיכנס לאירועים המועדפים עליהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאור הביקוש הרב לא נוכל להבטיח‬ ‫זאת‪ ,‬ואנו מתנצלים מראש בפני מי שלא יימצא לו מקום באירוע שבחר‪.‬‬ ‫אנו מזמינים אתכם לעיין בתכניית בית אבי חי ובחומרים האחרים המוצעים‪ ,‬לבקר את הבית‬ ‫גם בעתיד ולהשתתף בפעילויות הרבות והמגוונות המתקיימות אצלנו‪.‬‬ ‫נשמח מאוד אם תבחרו להצטרף לעשרות אלפי הגולשים דרך קבע באתר האינטרנט של‬ ‫בית אבי חי שכתובתו ‪ .www.bac.org.il‬באתר אפשר ללמוד על אירועי בית אבי חי‪,‬‬ ‫לרכוש‬ ‫כרטיסים וליהנות גם מערוץ התוכן הייחודי "ערך מוסף"‪ ,‬המציע תכנים עשירים המתמקדים‬ ‫בזהות ובתרבות היהודית‪-‬הישראלית‪.‬‬ ‫אני מבקש לנצל הזדמנות זו כדי להודות לסוכנות היהודית ולעמותת "רוח חדשה" על הסיוע‬ ‫בארגון האירוע‪.‬‬ ‫חג שמח‪,‬‬ ‫דני דניאלי‬ ‫מנהל בית אבי חי‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪5‬‬ ‫והיי לי אם ואחות‪ :‬שיח אדם ואדמה‬ ‫האדמה קשורה לחיי האדם קשר בל יינתק‪ .‬עליה הוא חי‪ ,‬ממנה הוא חוצב משאבים‪ ,‬את‬ ‫יבולה הוא אוכל וממימיה הוא שותה‪ .‬החיבור לאדמה הוא לא רק פיזי‪ ,‬ויעיד על כך המצלול‬ ‫המשותף‪ :‬דם‪ ,‬אדם‪ ,‬אדמה‪ .‬סיפורי המקרא משרטטים בפנינו קשר מורכב ומיוסר בין האל‪,‬‬ ‫האדם והאדמה ("מעפר באת ואל עפר תשוב"‪" ,‬ארורה האדמה בעבורך" ועוד)‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫הוא מומר בקשר דומה בין האל‪ ,‬העם וארץ ישראל‪ .‬גם תרבויות אחרות מתארות קשר מורכב‬ ‫אל האדמה‪ :‬לעתים היא נתפסת כאם חובקת ומשפיעה‪ ,‬ולעתים כאהובה שעל שעריה אנו‬ ‫מידפקים‪.‬‬ ‫ואף על פי כן‪ ,‬בדורות האחרונים אנחנו חווים ניתוק מן האדמה‪ :‬יותר ממחצית האנושות‬ ‫מתגוררת בערים‪ ,‬רבים מאתנו חיים במרחב וירטואלי‪ ,‬ואחרים רואים באדמה משאב לניצול‬ ‫או מקום נופש‪.‬‬ ‫מפגש זה יעסוק בשלל פניו של השיח בין האדם לאדמה‪ .‬במפגש נלמד על יחסי אדם ואדמה‬ ‫מימי המקרא ועד היום‪ ,‬נבחן את יחסנו שלנו אל האדמה שעליה אנו חיים‪ ,‬ונחשוב על דרכים‬ ‫לעובדה ולשומרה במאה ה‪.21-‬‬ ‫לימוד פורה‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪6‬‬ ‫אלוהים‪ ,‬אדם ואדמה‪:‬‬ ‫תמימות ראשונית ושבר גדול‬ ‫בראשית א‪ ,‬א‪-‬לא‬ ‫ל‪-‬פנֵ י‬ ‫אשית ָ ּב ָרא ֱאל ִֹהים ֵאת ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ [ב] וְ ָה ָא ֶרץ ָהיְ ָתה תֹה ּו וָ בֹה ּו וְ ח ׁ ֶֹש ְך ַע ּ ְ‬ ‫[א] ְ ּב ֵר ׁ ִ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹהים יְ ִהי‪-‬אוֹ ר וַ יְ ִהי‪-‬אוֹ ר [ד] וַ ַי ְרא ֱאל ִֹהים‬ ‫ְתהוֹ ם וְ רו ַּח ֱאל ִֹהים ְמ ַר ֶח ֶפת ַע ּ ְ‬ ‫ל‪-‬פנֵ י ַה ָּמיִ ם [ג] וַ י ֶ‬ ‫ת‪-‬האוֹ ר ִּכי‪-‬טוֹ ב וַ ַ ּי ְב ֵדּ ל ֱאל ִֹהים ֵ ּבין ָהאוֹ ר ו ֵּבין ַהח ׁ ֶֹש ְך [ה] וַ ִ ּי ְק ָרא ֱאל ִֹהים ָלאוֹ ר יוֹ ם וְ ַלח ׁ ֶֹש ְך ָק ָרא‬ ‫ֶא ָ‬ ‫י‪-‬ע ֶרב וַ יְ ִהי‪-‬ב ֶֹקר יוֹ ם ֶא ָחד‪.‬‬ ‫ָליְ ָלה וַ יְ ִה ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫דּ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫תוֹ‬ ‫ב‬ ‫יע‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ים‬ ‫ֹה‬ ‫ל‬ ‫ת‪-‬ה ָר ִק ַיע‬ ‫ֹאמר ֱא ִ יְ ִ ָ ִ ַ ְ‬ ‫[ו] וַ ּי ֶ‬ ‫ַ ָ יִ ם וִ ִיהי ַמ ְב ִ יל ֵבין ַמיִ ם ָל ָמיִ ם [ז] וַ ַי ַעשׂ ֱאל ִֹהים ֶא ָ‬ ‫וַ ַ ּי ְב ֵדּ ל ֵ ּבין ַה ַּמיִ ם ֲא ׁ ֶשר ִמ ַּת ַחת ָל ָר ִק ַיע ו ֵּבין ַה ַּמיִ ם ֲא ׁ ֶשר ֵמ ַעל ָל ָר ִק ַיע וַ יְ ִהי‪-‬כֵ ן [ח] וַ ִ ּי ְק ָרא ֱאל ִֹהים‬ ‫י‪-‬ע ֶרב וַ יְ ִהי‪-‬ב ֶֹקר יוֹ ם ׁ ֵשנִ י‪.‬‬ ‫ָל ָר ִק ַיע ׁ ָש ָמיִ ם וַ יְ ִה ֶ‬ ‫ל‪-‬מקוֹ ם ֶא ָחד וְ ֵת ָר ֶאה ַה ַ ּי ָ ּב ׁ ָשה וַ יְ ִהי‪-‬כֵ ן [י] וַ ִ ּי ְק ָרא‬ ‫[ט] וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹהים יִ ָ ּקו ּו ַה ַּמיִ ם ִמ ַּת ַחת ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ֶא ָ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹהים ַּת ְד ׁ ֵשא‬ ‫ֱאל ִֹהים ַל ַ ּי ָ ּב ׁ ָשה ֶא ֶרץ ּולְ ִמ ְקוֵ ה ַה ַּמיִ ם ָק ָרא יַ ִּמים וַ ַ ּי ְרא ֱאל ִֹהים ִּכי‪-‬טוֹ ב [יא] וַ ּי ֶ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ וַ יְ ִהי‪-‬כֵ ן [יב]‬ ‫ָה ָא ֶרץ ֶדּ ׁ ֶשא ֵעשֶׂ ב ַמזְ ִר ַיע זֶ ַרע ֵעץ ּ ְפ ִרי ע ׁ ֶֹשה ּ ְפ ִרי לְ ִמינוֹ ֲא ׁ ֶשר זַ ְרעוֹ ‪-‬בוֹ ַע ָ‬ ‫ה‪-‬פ ִרי ֲא ׁ ֶשר זַ ְרעוֹ ‪-‬בוֹ לְ ִמינֵ ה ּו וַ ַ ּי ְרא ֱאל ִֹהים‬ ‫וַ ּתוֹ ֵצא ָה ָא ֶרץ ֶדּ ׁ ֶשא ֵעשֶׂ ב ַמזְ ִר ַיע זֶ ַרע לְ ִמינֵ ה ּו וְ ֵעץ ע ׁ ֶֹש ּ ְ‬ ‫ישי‪.‬‬ ‫י‪-‬ע ֶרב וַ יְ ִהי‪-‬ב ֶֹקר יוֹ ם ׁ ְשלִ ׁ ִ‬ ‫ִּכי‪-‬טוֹ ב [יג] וַ יְ ִה ֶ‬ ‫[‪]...‬‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹהים ּתוֹ ֵצא ָה ָא ֶרץ נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה לְ ִמינָ ּה ְ ּב ֵה ָמה וָ ֶר ֶמשׂ‬ ‫[כד] וַ ּי ֶ‬ ‫א ֶרץ לְ ִמינָ ּה וַ יְ ִהי‪-‬כֵ ן [כה]‬‫וְ ַחיְ תוֹ ֶ‬ ‫ל‪-‬ר ֶמ ׁש ָה ֲא ָד ָמה לְ ִמינֵ ה ּו וַ ַ ּי ְרא‬ ‫ת‪-‬ה ְ ּב ֵה ָמה לְ ִמינָ ּה וְ ֵאת ָּכ ֶ‬ ‫ת‪-‬ח ַ ּית ָה ָא ֶרץ לְ ִמינָ ּה וְ ֶא ַ‬ ‫וַ ַ ּי ַעשׂ ֱאל ִֹהים ֶא ַ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹהים נַ ֲעשֶׂ ה ָא ָדם ְ ּב ַצלְ ֵמנ ּו ִּכ ְדמו ֵּתנ ּו וְ יִ ְרדּ ּו ִב ְדגַ ת ַה ָ ּים ו ְּבעוֹ ף ַה ּׁ ָש ַמיִ ם‬ ‫ֱאל ִֹהים ִּכי‪-‬טוֹ ב [כו] וַ ּי ֶ‬ ‫ּ‬ ‫ת‪-‬ה ָא ָדם ְ ּב ַצלְ מוֹ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ [כז] וַ ִי ְב ָרא ֱאל ִֹהים ֶא ָ‬ ‫ל‪-‬ה ֶר ֶמ ׁש ָהר ֵֹמ ׁש ַע ָ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ ו ְּבכָ ָ‬ ‫ו ַּב ְ ּב ֵה ָמה ו ְּבכָ ָ‬ ‫ֹאמר ָל ֶהם ֱאל ִֹהים ּ ְפר ּו‬ ‫ְ ּב ֶצ ֶלם ֱאל ִֹהים ָ ּב ָרא אֹתוֹ זָ כָ ר ּונְ ֵק ָבה ָ ּב ָרא א ָֹתם [כח] וַ יְ ָב ֶר ְך א ָֹתם ֱאל ִֹהים וַ ּי ֶ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ‬ ‫ל‪-‬ח ָ ּיה ָהר ֶֹמשֶׂ ת ַע ָ‬ ‫ת‪-‬ה ָא ֶרץ וְ כִ ְב ׁ ֻש ָה ו ְּרד ּו ִ ּב ְדגַ ת ַה ָ ּים ו ְּבעוֹ ף ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ו ְּבכָ ַ‬ ‫ו ְּרב ּו ו ִּמלְ א ּו ֶא ָ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ת‪-‬כל‪-‬‬ ‫[כט] וַ ּי ֶ‬ ‫ת‪-‬כ ֵ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹהים ִה ֵנה נָ ַת ִתי ָלכֶ ם ֶא ָ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ וְ ֶא ָ‬ ‫ל‪-‬פנֵ י כָ ָ‬ ‫ל‪-‬עשֶׂ ב ז ֵֹר ַע זֶ ַרע ֲא ׁ ֶשר ַע ְ‬ ‫ָה ֵעץ ֲא ׁ ֶש ּ‬ ‫ל‪-‬ח ַ ּית ָה ָא ֶרץ ּולְ כָ ל‪-‬עוֹ ף ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ּולְ כֹל‬ ‫י‪-‬עץ ז ֵֹר ַע זָ ַרע ָלכֶ ם יִ ְהיֶ ה לְ ָאכְ ָלה [ל] ּולְ כָ ַ‬ ‫ר‪-‬בוֹ ְפ ִר ֵ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶש ּ‬ ‫ר‪-‬בוֹ נֶ ֶפ ׁש ַח ָיה ֶא ָּ‬ ‫ת‪-‬כל‪-‬יֶ ֶרק ֵע ׁ ֶשב לְ ָאכְ ָלה וַ יְ ִהי‪-‬כֵ ן [לא] וַ ַי ְרא ֱאל ִֹהים ֶאת‪-‬‬ ‫רוֹ ֵמשׂ ַע ָ‬ ‫י‪-‬ע ֶרב וַ יְ ִהי‪-‬ב ֶֹקר יוֹ ם ַה ּׁ ִש ּׁ ִשי‪.‬‬ ‫ל‪-‬א ׁ ֶשר ָעשָׂ ה וְ ִה ֵ ּנה‪-‬טוֹ ב ְמאֹד וַ יְ ִה ֶ‬ ‫ָּכ ֲ‬ ‫בראשית ב‪ ,‬ד‪-‬טו‬ ‫יח‬ ‫[ד] ֵא ֶ ּלה תוֹ לְ דוֹ ת ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וְ ָה ָא ֶרץ ְ ּב ִה ָ ּב ְר ָאם ְ ּביוֹ ם ֲעשׂ וֹ ת ה' ֱאל ִֹהים ֶא ֶרץ וְ ׁ ָש ָמיִ ם [ה] וְ כֹל שִׂ ַ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ וְ ָא ָדם‬ ‫ל‪-‬ע ׁ ֶשב ַה ׁ ּ ָש ֶדה ֶט ֶרם יִ ְצ ָמח ִּכי ל ֹא ִה ְמ ִטיר ה' ֱאל ִֹהים ַע ָ‬ ‫ַה ׁ ּ ָש ֶדה ֶט ֶרם יִ ְהיֶ ה ָב ָא ֶרץ וְ כָ ֵ‬ ‫ן‪-‬ה ָא ֶרץ וְ ִה ׁ ְש ָקה ֶא ָּ‬ ‫יצר ה' ֱאל ִֹהים‬ ‫ל‪-‬פנֵ י ָה ֲא ָד ָמה [ז] וַ ִ ּי ֶ‬ ‫ת‪-‬כ ּ ְ‬ ‫ת‪-‬ה ֲא ָד ָמה [ו] וְ ֵאד יַ ֲע ֶלה ִמ ָ‬ ‫ַאיִ ן ַל ֲעבֹד ֶא ָ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ן‪-‬ה ֲא ָד ָמה וַ ִי ַפח ְב ַא ָפיו נִ ׁ ְש ַמת ַח ִיים וַ יְ ִהי ָה ָא ָדם לְ נֶ ֶפ ׁש ַח ָיה [ח] וַ ִי ַּטע ה' ֱאל ִֹהים‬ ‫ת‪-‬ה ָא ָדם ָע ָפר ִמ ָ‬ ‫ֶא ָ‬ ‫ַ ּג ְ ּ‬ ‫ל‪-‬עץ נֶ ְח ָמד‬ ‫ן‪-‬ה ֲא ָד ָמה ָּכ ֵ‬ ‫ת‪-‬ה ָא ָדם ֲא ׁ ֶשר יָ ָצר [ט] וַ ַ ּי ְצ ַמח ה' ֱאל ִֹהים ִמ ָ‬ ‫ן‪-‬ב ֵע ֶדן ִמ ֶ ּק ֶדם וַ ָ ּישֶׂ ם ׁ ָשם ֶא ָ‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪7‬‬ ‫לְ ַמ ְר ֶאה וְ טוֹ ב לְ ַמ ֲאכָ ל וְ ֵעץ ַה ַח ִ ּיים ְ ּבתוֹ ְך ַה ָ ּגן וְ ֵעץ ַה ַדּ ַעת טוֹ ב וָ ָרע‪.‬‬ ‫[‪]...‬‬ ‫ן‪-‬ע ֶדן לְ ָע ְב ָד ּה וּלְ ׁ ָש ְמ ָר ּה‪.‬‬ ‫ת‪-‬ה ָא ָדם וַ ַ ּי ִ ּנ ֵחה ּו ְבגַ ֵ‬ ‫[טו] וַ ִ ּי ַ ּקח ה' ֱאל ִֹהים ֶא ָ‬ ‫בראשית ג‪ ,‬טז‪-‬כא‬ ‫יש ְך ְּת ׁשו ָּק ֵת ְך וְ הוּא‬ ‫[טז] ֶא ָ‬ ‫ל‪-‬א ׁ ֵ‬ ‫ל‪-‬ה ִא ּׁ ָשה ָא ַמר ַה ְר ָ ּבה ַא ְר ֶ ּבה ִע ְ ּצבוֹ נֵ ְך וְ ֵהרֹנֵ ְך ְ ּב ֶע ֶצב ֵּתלְ ִדי ָבנִ ים וְ ֶא ִ‬ ‫ָ‬ ‫ית ָ‬ ‫יִ ְמ ׁ ָש ָ ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ׁ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ׁ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫קוֹ‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ׁ‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫ע‬ ‫ן‪-‬ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫יך ֵלאמֹר לֹא‬ ‫[יז]‬ ‫ל‪-‬ב ְך‬ ‫לְ ָ ָ ָ ַ ִ ָ ַ ְ ָ לְ‬ ‫ִ ְ ֶ וַ ֹאכַ ִ ָ ֵ ֲ ֶ ִ ִ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫יח ָלךְ‬ ‫תֹאכַ ל ִמ ֶּמ ּנ ּו ֲארו ָּרה ָה ֲא ָד ָמה ַ ּב ֲעבו ֶּרך ְ ּב ִע ָ ּצבוֹ ן ּתֹאכֲ ֶל ָ ּנה ּכֹל יְ ֵמי ַח ֶ ּייך [יח] וְ קוֹ ץ וְ ַד ְרדַּ ר ַּת ְצ ִמ ַ‬ ‫ת‪-‬עשֶׂ ב ַה ׁ ּ ָש ֶדה [יט] ְ ּבזֵ ַעת ַא ּ ֶפ ָ‬ ‫ל‪-‬ה ֲא ָד ָמה ִּכי ִמ ֶּמ ָ ּנה לֻ ָ ּק ְח ָּת ִּכי‪-‬‬ ‫יך ּתֹאכַ ל ֶל ֶחם ַעד ׁשו ְּב ָך ֶא ָ‬ ‫וְ ָאכַ לְ ָּת ֶא ֵ‬ ‫ל‪-‬חי [כא] וַ ַ ּי ַעשׂ‬ ‫ל‪-‬ע ָפר ָּת ׁשוּב [כ] וַ ִ ּי ְק ָרא ָה ָא ָדם ׁ ֵשם ִא ׁ ְש ּתוֹ ַח ָ ּוה ִּכי ִהוא ָהיְ ָתה ֵאם ָּכ ָ‬ ‫ָע ָפר ַא ָּתה וְ ֶא ָ‬ ‫ה' ֱאל ִֹהים לְ ָא ָדם ּולְ ִא ׁ ְש ּתוֹ ָּכ ְתנוֹ ת עוֹ ר וַ ַ ּילְ ִ ּב ׁ ֵשם‪.‬‬ ‫בראשית ד‪ ,‬א‪-‬יב‬ ‫יתי ִא ׁיש ֶאת‪-‬ה' [ב] וַ ּת ֶֹסף ָל ֶל ֶדת‬ ‫[א] וְ ָה ָא ָדם יָ ַדע ֶא ַ‬ ‫ֹאמר ָקנִ ִ‬ ‫ת‪-‬קיִ ן וַ ּת ֶ‬ ‫ת‪-‬ח ָ ּוה ִא ׁ ְש ּתוֹ וַ ַּת ַהר וַ ֵּת ֶלד ֶא ַ‬ ‫י‪-‬ה ֶבל ר ֵֹעה צֹאן וְ ַקיִ ן ָהיָ ה ע ֵֹבד ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫ת‪-‬ה ֶבל וַ יְ ִה ֶ‬ ‫ת‪-‬א ִחיו ֶא ָ‬ ‫ֶא ָ‬ ‫[‪]...‬‬ ‫ל‪-‬קיִ ן ֵאי ֶה ֶבל ָא ִח ָ‬ ‫ית‬ ‫יך וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר ה' ֶא ַ‬ ‫[ט] וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר ֶמה ָעשִׂ ָ‬ ‫ֹאמר לֹא יָ ַד ְע ִּתי ֲה ׁש ֵֹמר ָא ִחי ָאנֹכִ י [י] וַ ּי ֶ‬ ‫ָ‬ ‫יה‬ ‫ת‪-‬פ ָ‬ ‫ן‪-‬ה ֲא ָד ָמה ֲא ׁ ֶשר ּ ָפ ְצ ָתה ֶא ּ ִ‬ ‫ן‪-‬ה ֲא ָד ָמה [יא] וְ ַע ָּתה ָארוּר ָא ָּתה ִמ ָ‬ ‫קוֹ ל ְדּ ֵמי ָא ִחיך צ ֲֹע ִקים ֵא ַלי ִמ ָ‬ ‫ָל ַק ַחת ֶאת‪-‬דְּ ֵמי ָא ִח ָ‬ ‫ת‪-‬ה ֲא ָד ָמה ל ֹא‪-‬ת ֵֹסף ֵּת ּ‬ ‫ת‪-‬כ ָֹח ּה ָל ְך נָ ע וָ נָ ד ִּת ְהיֶ ה ָב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫יך ִמ ָ ּי ֶד ָך [יב] ִּכי ַת ֲעבֹד ֶא ָ‬ ‫בראשית ה‪ ,‬כח‪-‬כט‬ ‫ת‪-‬שמוֹ נ ַֹח ֵלאמֹר זֶ ה‬ ‫[כח] וַ יְ ִח ֶ‬ ‫י‪-‬ל ֶמ ְך ׁ ְש ַּתיִ ם ו ׁ ְּשמֹנִ ים ׁ ָשנָ ה ו ְּמ ַאת ׁ ָשנָ ה וַ ּיוֹ ֶלד ֵ ּבן [כט] וַ ִ ּי ְק ָרא ֶא ׁ ְ‬ ‫ּ‬ ‫ן‪-‬ה ֲא ָד ָמה ֲא ׁ ֶשר ֵא ֲר ָר ּה ה'‪.‬‬ ‫יְ נַ ֲח ֵמנ ּו ִמ ַּמ ֲעשֵׂ נ ּו ו ֵּמ ִע ְצבוֹ ן יָ ֵדינ ּו ִמ ָ‬ ‫בראשית ו‪ ,‬ה‪-‬ח‬ ‫ל‪-‬ה ּיוֹ ם [ו] וַ ִ ּי ָ ּנ ֶחם ה' ִּכי‪-‬‬ ‫[ה] וַ ַ ּי ְרא ה' ִּכי ַר ָ ּבה ָר ַעת ָה ָא ָדם ָ ּב ָא ֶרץ וְ כָ ל‪-‬יֵ ֶצר ַמ ְח ׁ ְשבֹת לִ ּבוֹ ַרק ַרע ָּכ ַ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫אתי ֵמ ַעל ְפנֵ י‬ ‫ר‪-‬ב ָר ִ‬ ‫ת‪-‬ה ָא ָדם ֲא ׁ ֶש ָ‬ ‫ֹאמר ה' ֶא ְמ ֶחה ֶא ָ‬ ‫ת‪-‬ה ָא ָדם ָ ּב ָא ֶרץ וַ ִ ּי ְת ַע ֵ ּצב ֶאל‪-‬לִ ּבוֹ [ז] וַ ּי ֶ‬ ‫ָעשָׂ ה ֶא ָ‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה ֵמ ָא ָדם ַע ְ ּ‬ ‫יתם [ח] וְ נ ַֹח ָמ ָצא ֵחן‬ ‫ד‪-‬ר ֶמשׂ וְ ַעד‪-‬עוֹ ף ַה ׁ ּ ָש ָמיִ ם ִּכי נִ ַח ְמ ִּתי ִּכי ֲע ׁ ִש ִ‬ ‫ד‪-‬ב ֵה ָמה ַע ֶ‬ ‫ְ ּב ֵעינֵ י ה'‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪8‬‬ ‫בראשית ח‪ ,‬טו‪-‬כב‬ ‫י‪-‬בנֶ ָ‬ ‫ן‪-‬ה ֵּת ָבה ַא ָּתה וְ ִא ׁ ְש ְּת ָך ו ָּבנֶ ָ‬ ‫יך ִא ָּת ְך [יז] ָּכל‪-‬‬ ‫[טו] וַ יְ ַד ֵ ּבר ֱאל ִֹהים ֶאל‪-‬נ ַֹח ֵלאמֹר [טז] ֵצא ִמ ַ‬ ‫יך ּונְ ׁ ֵש ָ‬ ‫ר‪-‬א ְּת ָך ִמ ָּכ ָ ּ‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ׁ‬ ‫ֹמ‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ׁ‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ל‪-‬ה‬ ‫ּב‬ ‫ו‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ ַהיְ ֵצא ִא ָּת ְך וְ ׁ ָש ְרצ ּו‬ ‫ַה ַח ָ ּיה ֲא ׁ ֶש ִ‬ ‫ל‪-‬בשָׂ ר ָ ּבעוֹ ף ו ַּב ְ ּב ֵה ָמה ְ כָ ָ ֶ ֶ ָ ֵ ַ ָ‬ ‫ל‪-‬ה ֶר ֶמשׂ‬ ‫ל‪-‬ה ַח ָ ּיה ָּכ ָ‬ ‫י‪-‬בנָ יו ִא ּתוֹ [יט] ָּכ ַ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ [יח] וַ ֵ ּי ֵצא‪-‬נ ַֹח ו ָּבנָ יו וְ ִא ׁ ְש ּתוֹ ּונְ ׁ ֵש ָ‬ ‫ָב ָא ֶרץ ו ָּפר ּו וְ ָרב ּו ַע ָ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ן‪-‬ה ֵּת ָבה [כ] וַ ִי ֶבן נ ַֹח ִמזְ ֵ ּב ַח ַליהֹוָ ה וַ ִי ַקח‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ לְ ִמ ׁ ְש ְפח ֵֹת ֶיהם יָ ְצא ּו ִמ ַ‬ ‫ל‪-‬העוֹ ף כּ ֹל רוֹ ֵמ ׁש ַע ָ‬ ‫וְ כָ ָ‬ ‫ֹאמר‬ ‫יח ַה ִ ּניח ַֹח וַ ּי ֶ‬ ‫ת‪-‬ר ַ‬ ‫ִמכּ ֹל ַה ְ ּב ֵה ָמה ַה ְּטה ָֹרה ו ִּמכּ ֹל ָהעוֹ ף ַה ָּטהוֹ ר וַ ַ ּי ַעל ֹעלֹת ַ ּב ִּמזְ ֵ ּב ַח [כא] וַ ָ ּי ַרח ה' ֶא ֵ‬ ‫ת‪-‬ה ֲא ָד ָמה ַ ּב ֲעבוּר ָה ָא ָדם ִּכי יֵ ֶצר ֵלב ָה ָא ָדם ַרע ִמ ְ ּנ ֻע ָריו וְ ל ֹא‪-‬א ִֹסף‬ ‫ה' ֶאל‪-‬לִ ּבוֹ ל ֹא א ִֹסף לְ ַק ֵ ּלל עוֹ ד ֶא ָ‬ ‫עוֹ ד לְ ַה ּכוֹ ת ֶא ָּ‬ ‫יתי [כב] עֹד ָּכל‪-‬יְ ֵמי ָה ָא ֶרץ זֶ ַרע וְ ָק ִציר וְ קֹר וָ חֹם וְ ַקיִ ץ וָ ח ֶֹרף‬ ‫ל‪-‬חי ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָעשִׂ ִ‬ ‫ת‪-‬כ ַ‬ ‫וְ יוֹ ם וָ ַליְ ָלה ל ֹא יִ ׁ ְש ּבֹתוּ‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪9‬‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬אלוהי ישראל‪ ,‬עם ישראל‪:‬‬ ‫הזדמנות שנייה לאהבה‬ ‫דברים יא‪ ,‬י‪-‬כא ‬ ‫אתם ִמ ּׁ ָשם ֲא ׁ ֶשר ִּתזְ ַרע‬ ‫[י] ִּכי ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ָּתה ָב ׁ ָ‬ ‫א‪-‬ש ָּמה לְ ִר ׁ ְש ָּת ּה לֹא כְ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם ִהוא ֲא ׁ ֶשר יְ ָצ ֶ‬ ‫ית ְב ַרגְ לְ ָך ְּכגַ ן ַה ָ ּי ָרק [יא] וְ ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ֶּתם ע ְֹב ִרים ׁ ָש ָּמה לְ ִר ׁ ְש ָּת ּה ֶא ֶרץ ָה ִרים‬ ‫ֶאת‪-‬זַ ְר ֲע ָך וְ ִה ׁ ְש ִק ָ‬ ‫ה‪-‬מיִ ם [יב] ֶא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר‪-‬ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫יך דּ ֵֹר ׁש א ָֹת ּה ָּת ִמיד ֵעינֵ י ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫יך‬ ‫ו ְּב ָקעֹת לִ ְמ ַטר ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ִּת ׁ ְש ֶּת ָּ‬ ‫ָ ּב ּה ֵמ ֵר ׁ ִשית ַה ּׁ ָשנָ ה וְ ַעד ַא ֲח ִרית ׁ ָשנָ ה‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫ל‪-‬מ ְצוֹ ַתי ֲא ׁ ֶשר ָאנֹכִ י ְמ ַצ ֶ ּוה ֶא ְתכֶ ם ַהיוֹ ם לְ ַא ֲה ָבה ֶאת‪-‬ה' ֱאל ֵֹהיכֶ ם‬ ‫[יג] וְ ָהיָ ה ִא ׁ ָ‬ ‫ם‪-‬שמ ַֹע ִּת ׁ ְש ְמע ּו ֶא ִ‬ ‫ר‪-‬א ְר ְצכֶ ם ְ ּב ִע ּתוֹ יוֹ ֶרה ו ַּמלְ קוֹ ׁש וְ ָא ַס ְפ ָּת ְדגָ נֶ ָך‬ ‫ּולְ ָע ְבדוֹ ְ ּבכָ ל‪-‬לְ ַב ְבכֶ ם ו ְּבכָ ל‪-‬נַ ְפ ׁ ְשכֶ ם [יד] וְ נָ ַת ִּתי ְמ ַט ַ‬ ‫וְ ִתיר ׁ ְֹש ָך וְ יִ ְצ ָה ֶר ָך [טו] וְ נָ ַת ִּתי ֵעשֶׂ ב ְ ּב ׁ ָש ְד ָך לִ ְב ֶה ְמ ֶּת ָך וְ ָאכַ לְ ָּת וְ ׁ ָש ָב ְע ָּת [טז] ִה ּׁ ָש ְמר ּו ָלכֶ ם ּ ֶפן‪-‬יִ ְפ ֶּתה‬ ‫יתם ָל ֶהם [יז] וְ ָח ָרה ַאף‪-‬ה' ָ ּבכֶ ם וְ ָע ַצר ֶאת‪-‬‬ ‫לְ ַב ְבכֶ ם וְ ַס ְר ֶּתם וַ ֲע ַב ְד ֶּתם ֱאל ִֹהים ֲא ֵח ִרים וְ ִה ׁ ְש ַּת ֲחוִ ֶ‬ ‫ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וְ לֹא‪-‬יִ ְהיֶ ה ָמ ָטר וְ ָה ֲא ָד ָמה לֹא ִת ֵּתן ֶאת‪-‬יְ בו ָּל ּה וַ ֲא ַב ְד ֶּתם ְמ ֵה ָרה ֵמ ַעל ָה ָא ֶרץ ַה ּט ָֹבה ֲא ׁ ֶשר ה'‬ ‫ת‪-‬דּ ָב ַרי ֵא ֶ ּלה ַעל‪-‬לְ ַב ְבכֶ ם וְ ַעל‪-‬נַ ְפ ׁ ְשכֶ ם ו ְּק ׁ ַש ְר ֶּתם א ָֹתם לְ אוֹ ת ַעל‪-‬יֶ ְדכֶ ם‬ ‫נ ֵֹתן ָלכֶ ם [יח] וְ שַׂ ְמ ֶּתם ֶא ְ‬ ‫וְ ָהי ּו לְ טוֹ ָטפֹת ֵ ּבין ֵעינֵ יכֶ ם [יט] וְ לִ ַּמ ְד ֶּתם א ָֹתם ֶא ְ ּ‬ ‫ית ָך ו ְּב ֶלכְ ְּת ָך ַב ֶדּ ֶר ְך‬ ‫ת‪-‬בנֵ יכֶ ם לְ ַד ֵ ּבר ָ ּבם ְ ּב ׁ ִש ְב ְּת ָך ְ ּב ֵב ֶ‬ ‫ית ָך ו ִּב ׁ ְש ָע ֶר ָ‬ ‫ימי ְבנֵ יכֶ ם ַעל‬ ‫יך [כא] לְ ַמ ַען יִ ְר ּב ּו יְ ֵמיכֶ ם וִ ֵ‬ ‫ל‪-‬מזוּזוֹ ת ֵ ּב ֶ‬ ‫ו ְּב ׁ ָשכְ ְ ּב ָך ו ְּבקו ֶּמ ָך [כ] ּוכְ ַת ְב ָּתם ַע ְ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ימי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ַע ָ‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַ ּבע ה' ַל ֲאב ֵֹתיכֶ ם ָל ֵתת ָל ֶהם ִּכ ֵ‬ ‫דברים ח‪ ,‬ז‪-‬י‬ ‫[ז] ִּכי ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ל‪-‬א ֶרץ טוֹ ָבה ֶא ֶרץ נַ ֲח ֵלי ָמיִ ם ֲעיָ נֹת ו ְּת ֹהמֹת י ְֹצ ִאים ַ ּב ִ ּב ְק ָעה ו ָּב ָהר‬ ‫יא ָך ֶא ֶ‬ ‫יך ְמ ִב ֲ‬ ‫ֶא ֶרץ ִח ָּטה ּושְׂ ע ָֹרה וְ גֶ ֶפן ו ְּת ֵאנָ ה וְ ִר ּמוֹ ן ֶא ֶרץ‪-‬זֵ ית ׁ ֶש ֶמן ו ְּד ָב ׁש [ט] ֶא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר לֹא ְב ִמ ְס ֵּכנֻ ת ּתֹאכַ ָ ּ‬ ‫ל‪-‬ב ּה‬ ‫ֹא‪-‬ת ְח ַסר כּ ֹל ָ ּב ּה ֶא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ֲא ָבנֶ ָיה ַב ְרזֶ ל ו ֵּמ ֲה ָר ֶר ָיה ַּת ְחצֹב נְ ח ׁ ֶֹשת [י] וְ ָאכַ לְ ָּת וְ שָׂ ָב ְע ָּת ו ֵּב ַרכְ ָּת‬ ‫ֶל ֶחם ל ֶ‬ ‫ן‪-‬לך‪ְ.‬‬ ‫ָ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ ַה ּט ָֹבה ֲא ׁ ֶשר נָ ַת ָ‬ ‫ֶאת‪-‬ה' ֱאל ֶֹהיך ַע ָ‬ ‫[ח]‬ ‫ישעיהו א‪ ,‬ב‪-‬ט‬ ‫[ב] ׁ ִש ְמע ּו ׁ ָש ַמיִ ם וְ ַה ֲאזִ ינִ י ֶא ֶרץ ִּכי יְ הוָ ה ִדּ ֵ ּבר ָ ּבנִ ים ִ ּג ַדּ לְ ִּתי וְ רוֹ ַמ ְמ ִּתי וְ ֵהם ּ ָפ ׁ ְשע ּו ִבי [ג] יָ ַדע ׁשוֹ ר‬ ‫קֹנֵ ה ּו וַ ֲחמוֹ ר ֵאבוּס ְ ּב ָע ָליו יִ שְׂ ָר ֵאל לֹא יָ ַדע ַע ִּמי לֹא ִה ְת ּבוֹ נָ ן [ד] הוֹ י ּגוֹ י ח ֵֹטא ַעם ֶּכ ֶבד ָעוֹ ן זֶ ַרע‬ ‫ת‪-‬קדוֹ ׁש יִ שְׂ ָר ֵאל נָ זֹר ּו ָאחוֹ ר [ה] ַעל ֶמה ֻתכּ ּו עוֹ ד‬ ‫יתים ָעזְ ב ּו ֶאת‪-‬יְ הוָ ה נִ ֲאצ ּו ֶא ְ‬ ‫ְמ ֵר ִעים ָ ּבנִ ים ַמ ׁ ְש ִח ִ‬ ‫ֹאש ֵא ּ‬ ‫ּתוֹ ִסיפ ּו ָס ָרה ָּכל‪-‬ר ׁ‬ ‫ין‪-‬בוֹ ְמתֹם ּ ֶפ ַצע וְ ַח ּבו ָּרה‬ ‫ף‪-‬רגֶ ל וְ ַעד‪-‬ר ׁ‬ ‫ֹאש ָל ֳחלִ י וְ כָ ֵ‬ ‫ל‪-‬ל ָבב ַדּ ָ ּוי [ו] ִמ ַּכ ֶ‬ ‫ו ַּמ ָּכה ְט ִר ָ ּיה לֹא‪-‬זֹר ּו וְ לֹא ֻח ָ ּב ׁש ּו וְ לֹא ֻר ְּככָ ה ַ ּב ּׁ ָש ֶמן [ז] ַא ְר ְצכֶ ם ׁ ְש ָמ ָמה ָע ֵריכֶ ם שְׂ ֻרפוֹ ת ֵא ׁש ַא ְד ַמ ְתכֶ ם‬ ‫ת‪-‬צ ּיוֹ ן ְּכ ֻס ָּכה ְבכָ ֶרם ִּכ ְמל ּונָ ה‬ ‫לְ נֶ גְ ְדּ כֶ ם זָ ִרים אֹכְ לִ ים א ָֹת ּה ו ׁ ְּש ָמ ָמה ְּכ ַמ ְה ּ ֵפכַ ת זָ ִרים [ח] וְ נוֹ ְת ָרה ַב ִ‬ ‫ְב ִמ ְק ׁ ָשה ְּכ ִעיר נְ צו ָּרה [ט] לו ֵּלי יְ הוָ ה ְצ ָבאוֹ ת הוֹ ִתיר ָלנ ּו שָׂ ִריד ִּכ ְמ ָעט ִּכ ְסדֹם ָהיִ ינ ּו ַל ֲעמ ָֹרה ָדּ ִמינוּ‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪10‬‬ ‫יואל ב‪ ,‬כא‪-‬כז‬ ‫ל‪-‬ת ְירא ּו ַ ּב ֲהמוֹ ת שָׂ ַדי ִּכי‬ ‫ל‪-‬ת ְיר ִאי ֲא ָד ָמה ִ ּגילִ י ּושְׂ ָמ ִחי ִּכ ִ‬ ‫[כא] ַא ִּ‬ ‫י‪-‬הגְ ִדּ יל יְ הוָ ה ַל ֲע ׁשוֹ ת [כב] ַא ִּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫י‪-‬עץ נָ ׁ ָשא ִפ ְריוֹ ְּת ֵאנָ ה וָ גֶ ֶפן נָ ְתנ ּו ֵח ָילם [כג] ו ְּבנֵ י ִצ ּיוֹ ן ִ ּגיל ּו וְ שִׂ ְמח ּו ַ ּביהוָ ה‬ ‫ָד ׁ ְשא ּו נְ אוֹ ִ ְ ָ ִ ֵ‬ ‫אשוֹ ן [כד] ו ָּמלְ א ּו‬ ‫ת‪-‬ה ּמוֹ ֶרה לִ ְצ ָד ָקה וַ ּיוֹ ֶרד ָלכֶ ם ֶ ּג ׁ ֶשם מוֹ ֶרה ו ַּמלְ קוֹ ׁש ָ ּב ִר ׁ‬ ‫ֱאל ֵֹהיכֶ ם ִּכי‪-‬נָ ַתן ָלכֶ ם ֶא ַ‬ ‫ּ‬ ‫ת‪-‬ה ּׁ ָשנִ ים ֲא ׁ ֶשר ָאכַ ל ָה ַא ְר ֶ ּבה‬ ‫ַה ֳ ּג ָרנוֹ ת ָ ּבר וְ ֵה ׁ ִשיק ּו ַהיְ ָק ִבים ִּתירוֹ ׁש וְ יִ ְצ ָהר [כה] וְ ׁ ִש ַל ְמ ִּתי ָלכֶ ם ֶא ַ‬ ‫ת‪-‬שם‬ ‫ַה ֶ ּי ֶלק וְ ֶה ָח ִסיל וְ ַה ָ ּגזָ ם ֵחילִ י ַה ָ ּגדוֹ ל ֲא ׁ ֶשר ׁ ִש ַ ּל ְח ִּתי ָ ּבכֶ ם [כו] וַ ֲאכַ לְ ֶּתם ָאכוֹ ל וְ שָׂ בוֹ ַע וְ ִה ַ ּללְ ֶּתם ֶא ׁ ֵ‬ ‫ר‪-‬ע ׁ ָשה ִע ָּמכֶ ם לְ ַה ְפלִ יא וְ לֹא‪-‬יֵ ב ֹׁש ּו ַע ִּמי לְ עוֹ ָלם [כז] וִ ַיד ְע ֶּתם ִּכי ְב ֶק ֶרב יִ שְׂ ָר ֵאל‬ ‫יְ הוָ ה ֱאל ֵֹהיכֶ ם ֲא ׁ ֶש ָ‬ ‫ָאנִ י וַ ֲאנִ י יְ הוָ ה ֱאל ֵֹהיכֶ ם וְ ֵאין עוֹ ד וְ לֹא‪-‬יֵ ב ֹׁש ּו ַע ִּמי לְ עוֹ ָלם‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪11‬‬ ‫ֶח ׁ ְשבּ וֹ ן עוֹ ֵבר ‪ /‬חיים גורי‬ ‫וְ ׁשוּב‪ְּ ,‬כמוֹ ָּת ִמיד ְ ּב ֶא ֶרץ יִ שְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ָה ֲא ָבנִ ים רוֹ ְתחוֹ ת‪,‬‬ ‫וְ ָה ֲא ָד ָמה ֵאינֶ ָ ּנ ּה ְמכַ ָּסה‪.‬‬ ‫וְ ׁשוּב קוֹ ְר ִאים ַא ַחי ִמן ַה ֵּמ ַצר‪.‬‬ ‫וְ ׁשוּב‪ְּ ,‬כמוֹ ָּת ִמיד ְ ּב ֶא ֶרץ יִ שְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ַה ְדּ ָרכִ ים כּ וֹ ֲאבוֹ ת ֵמ ִע ְקבוֹ ת עוֹ ֵלי ֶרגֶ ל‪,‬‬ ‫וֶ ֱאל ִֹהים ַמ ְר ִ ּג ׁיש ְּכמוֹ ַ ּב ַ ּביִ ת‪,‬‬ ‫וְ ַא ַחי עוֹ ָדם קוֹ ְר ִאים ִמן ַה ֵּמ ַצר‪.‬‬ ‫ְּכ ָל ִבים ְקצו ֵּצי ָאזְ נַ יִ ם צוֹ ֲע ִקים ַ ּב ַ ּליְ ָלה‬ ‫ֶאל ַה ָ ּנכְ ִרי ַה ָ ּנע‪,‬‬ ‫וַ ֲא ֵח ֶיהם עוֹ נִ ים לְ ֻע ָּמ ָתם‪.‬‬ ‫וְ כ ַֹח ֵא ׁש‬ ‫וְ כ ַֹח ַליְ ָלה‬ ‫ו ַּמ ַחט לֹא ַּת ֲעבֹר‬ ‫וְ נוֹ ָצה ֶ ּב ָה ִרים‪.‬‬ ‫וְ ׁשוּב‪ְּ ,‬כמוֹ ָּת ִמיד ְ ּב ֶא ֶרץ יִ שְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ַא ְבנֵ י ַה ְּמ ַר ֲא ׁשות ְמ ֻס ָּכנוֹ ת‪.‬‬ ‫ַר ִ ּבים ִמן ַה ָ ּנ ִמים רוֹ ִאים ֻס ָ ּלם‪.‬‬ ‫ַה ְּל ָבנָ ה ְ ּגדוֹ ָלה יוֹ ֵתר ו ְּמנִ ָיעה‬ ‫ְ ּגמוּלוֹ ת ְמ ׁשוֹ ְררוֹ ת וְ עוֹ ד ַס ֲהרו ִּרים‪,‬‬ ‫וְ ָהאוֹ ְר ִבים נָ ִמים ַעל ֵאם ַה ֶדּ ֶר ְך‪ְּ ,‬כ ֵמ ָאז‪.‬‬ ‫וְ ׁשוּב‪ְּ ,‬כמוֹ ָּת ִמיד ְ ּב ֶא ֶרץ יִ שְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ָה ֲא ָבנִ ים זוֹ כְ רוֹ ת‪.‬‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה ֵאינֶ ָ ּנ ּה ְמכַ ָּסה‪.‬‬ ‫ַה ִדּ ין נוֹ ֵקב ֶאת ֶה ָה ִרים‪.‬‬ ‫וְ ׁשוּב‪ְּ ,‬כמוֹ ָּת ִמיד ְ ּב ֶא ֶרץ יִ שְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ׁ ַש ַער ָה ַר ֲח ִמים נָ עוּל ֲע ַדיִ ן‬ ‫וְ ַא ְבנֵ י ְק ָב ִרים ְ ּב ֵצל חוֹ ָמה‪.‬‬ ‫וְ ׁ ֶש ֶמ ׁש ֱאל ּולִ ית וְ ֶה ָה ִרים נוֹ ְט ִפים ָע ִסיס‬ ‫וְ ַה ְ ּג ָבעוֹ ת ִּת ְתמוֹ גַ גְ נָ ה ו ְּד ַב ׁש נִ ָ ּגר‪.‬‬ ‫וְ ׁשוּב‪ְּ ,‬כמוֹ ָּת ִמיד ְ ּב ֶא ֶרץ יִ שְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ֵעינַ יִ ם ְמ ִציצוֹ ת ִמ ַּכ ּפוֹ ת ַה ַּמ ָ ּזל‪,‬‬ ‫יח שְׂ ֵרפוֹ ת ְרחוֹ קוֹ ת‪,‬‬ ‫וְ ׁשו ֵּלי ָה ֲא ָבנִ ים ּ ִפ ַ‬ ‫ּ‬ ‫וְ ֶט ֶרם ׁ ַש ַחר ָמלְ ָאה ַה ִב ְק ָעה ֲע ָר ֶפל‪,‬‬ ‫יחים סוֹ ֵער ַה ָ ּים‪.‬‬ ‫ו ְּבעוֹ נַ ת ָה ֲא ַב ִּט ִ‬ ‫חיים גורי (‪ - )1923‬משורר‪ ,‬סופר‪ ,‬פזמונאי‪ ,‬עיתונאי ויוצר קולנוע; חתן פרס סוקולוב לעיתונאים‬ ‫לשנת ‪ ,1962‬חתן פרס ביאליק לספרות לשנת ‪ ,1974‬חתן פרס ישראל לשירה לשנת ‪.1988‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫עבודתנו מעתה ‪ /‬א"ד גורדון‬ ‫חיים אנחנו מבקשים‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪ ,‬חיים שלנו ממקור חיינו‪ ,‬מטבע ארצנו‪ ,‬פרנסת הגוף‬ ‫ופרנסת הרוח‪ .‬כוח חיוני ושפע עליון מן המקור החי‪ ,‬הזה‪ .‬באים אנחנו אל ארצנו להיקלט‬ ‫בקרקענו הטבעי‪ ,‬שנעקרנו מתוכו‪ .‬לינוק בשרשינו מן המזון אשר באדמה ולשאוף בעלינו‬ ‫מן המזון אשר ברוח ומכוח היצירה אשר בקרני האור‪ .‬אולם אם העמים האחרים‪ ,‬החיים על‬ ‫אדמתם‪ ,‬יכולים לחיות איך שהוא‪ – ,‬אנחנו‪ ,‬שנעקרנו משרשנו‪ ,‬מוכרחים להכיר את הקרקע‬ ‫ולהכשיר את הקרקע‪ ,‬שאנחנו באים להיקלט בו‪ ,‬לדעת ולהבין את תנאי האקלים‪ ,‬שאנחנו‬ ‫באים לצמוח ולפרוח בו‪ ,‬ולעשות פרי‪ .‬אנחנו‪ ,‬הקרועים מהטבע‪ ,‬אנחנו‪ ,‬ששכחנו כבר את‬ ‫טעמם של חיים טבעיים‪ – ,‬אנחנו מוכרחים‪ ,‬אם חפצי חיים אנחנו‪ ,‬לבקש יחס חדש אל הטבע‪,‬‬ ‫להתחיל חשבון חדש עמו‪ .‬אנחנו‪ ,‬שהיינו הראשונים שאמרנו‪" :‬כי כל העמים ילכו איש בשם‬ ‫אלהיו"‪" ,‬לא ישא גוי אל גוי חרב" וחדלנו מהיות עם‪ – ,‬אנחנו בבואנו לקבוע מחדש את‬ ‫מסלולנו בגלגל החיים של העמים החיים‪ ,‬מחויבים לדעת למצוא את מסלולנו הנכון‪ ,‬מחויבים‬ ‫לברוא עם חדש‪ ,‬עם‪-‬אדם‪ ,‬שיש לו יחס אנושי אחוותי אל יתר העמים‪ ,‬שיש לו יחס עליון‪,‬‬ ‫יחס של חיים ויצירה‪ ,‬אל הטבע ואשר בו‪ .‬כל כוח היסטוריתנו‪ ,‬כל הצער שנתגבש בנשמתנו‬ ‫הלאומית‪ ,‬כאילו דוחף אותנו לצד זה‪ ,‬כל החלל התהומי הריק‪ ,‬שנתהווה בנשמתנו להיותה‬ ‫קרועה ומרוחקה מהטבע‪ ,‬כאילו תובע את זה‪ .‬ואת הדחיפה האחרונה‪ ,‬המכרעת‪ ,‬כאילו נותן‬ ‫לנו הרגע החי‪ ,‬שאתה מרגיש בו העקת שאול של שעבוד נעלם ופרפורים כבירים של חירות‬ ‫אנושית מקשה להיוולד‪ ,‬מרגיש שמתרחש דבר‪-‬מה חדש בעולם הגדול וגם בעולמנו אנו‪,‬‬ ‫הבאים כביכול להיוולד מחדש‪ ,‬והרי הוא כאילו אומר‪ :‬אתם צריכים להיות הראשונים‪.‬‬ ‫אהרן דוד גורדון (‪ - )1922-1856‬נחשב "הצדיק החילוני" של התנועה הציונית; פועל חקלאי‪ ,‬הוגה‬ ‫ומורה דרך לחלוצי העלייה השנייה ולתנועת הפועל הצעיר בארץ ישראל; מייסד תורת מוסר שכונתה‬ ‫לאחר מותו "דת העבודה"‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪13‬‬ ‫האדמה ואנחנו ‪ -‬אחים בקהילת הברואים‬ ‫תהילים קד‬ ‫א ָ ּב ְרכִ י נַ ְפ ׁ ִשי ֶאת‪-‬ה' ה' ֱאל ַֹהי ָ ּג ַדלְ ָּת ְּמאֹד; הוֹ ד וְ ָה ָדר ָל ָב ׁ ְש ָּת‪.‬‬ ‫ב ע ֶֹטה‪-‬אוֹ ר ַּכ ּ ַׂשלְ ָמה; נוֹ ֶטה ׁ ָש ַמיִ ם ַּכיְ ִר ָיעה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ם‪-‬ע ִבים ְרכוּבוֹ ; ַה ְמ ַה ֵ ּלך ַע ַּ‬ ‫ל‪-‬כנְ ֵפי‪-‬רו ַּח‪.‬‬ ‫ג ַה ְמ ָק ֶרה ַב ַּמיִ ם ֲעלִ ּיוֹ ָתיו ַה ּ ָׂש ָ‬ ‫ד עֹשֶׂ ה ַמלְ ָאכָ יו רוּחוֹ ת; ְמ ׁ ָש ְר ָתיו ֵא ׁש ל ֵֹהט‪.‬‬ ‫ל‪-‬ת ּמוֹ ט עוֹ ָלם וָ ֶעד‪.‬‬ ‫ד‪-‬א ֶרץ ַע ְ‬ ‫ה יָ ַס ֶ‬ ‫ל‪-‬מכוֹ נֶ ָיה; ַ ּב ִּ‬ ‫ל‪-‬ה ִרים יַ ַע ְמד ּו ָמיִ ם‪.‬‬ ‫ו ְּתהוֹ ם ַּכ ְּלבו ּׁש ִּכ ִּסיתוֹ ; ַע ָ‬ ‫ז ִמ ַ ּ‬ ‫ן‪-‬ג ֲע ָר ְת ָך יְ נוּסוּן; ִמן‪-‬קוֹ ל ַר ַע ְמ ָך יֵ ָח ֵפזוּן‪.‬‬ ‫ל‪-‬מקוֹ ם זֶ ה יָ ַס ְד ָּת ָל ֶהם‪.‬‬ ‫ח יַ ֲעל ּו ָה ִרים יֵ ְרד ּו ְב ָקעוֹ ת ֶא ְ‬ ‫ט ְ ּגב ּול‪-‬שַׂ ְמ ָּת ַ ּבל‪-‬יַ ֲעבֹרוּן; ַ ּבל‪-‬יְ ׁ ֻשבוּן לְ כַ ּסוֹ ת ָה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫י ַה ְמ ׁ ַש ֵ ּל ַח ַמ ְעיָ נִ ים ַ ּב ְ ּנ ָחלִ ים; ֵ ּבין ָה ִרים יְ ַה ֵ ּלכוּן‪.‬‬ ‫ל‪-‬חיְ תוֹ שָׂ ָדי; יִ ׁ ְש ְ ּבר ּו ְפ ָר ִאים ְצ ָמ ָאם‪.‬‬ ‫יאיַ ׁ ְשק ּו ָּכ ַ‬ ‫ף‪-‬ה ּׁ ָש ַמיִ ם יִ ׁ ְשכּ וֹ ן; ִמ ֵ ּבין ֳע ָפאיִ ם יִ ְּתנוּ‪-‬קוֹ ל‪.‬‬ ‫יב ֲע ֵל ֶיהם עוֹ ַ‬ ‫יג ַמ ׁ ְש ֶקה ָה ִרים ֵמ ֲעלִ ּיוֹ ָתיו; ִמ ּ ְפ ִרי ַמ ֲעשֶׂ ָ‬ ‫יך ִּתשְׂ ַ ּבע ָה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ן‪-‬ה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫יח ָח ִציר ַל ְ ּב ֵה ָמה וְ ֵעשֶׂ ב ַל ֲעב ַֹדת ָה ָא ָדם; לְ הוֹ ִציא ֶל ֶחם ִמ ָ‬ ‫יד ַמ ְצ ִמ ַ‬ ‫ב‪-‬אנוֹ ׁש יִ ְס ָעד‪.‬‬ ‫ב‪-‬אנוֹ ׁש לְ ַה ְצ ִהיל ּ ָפנִ ים ִמ ּׁ ָש ֶמן; וְ ֶל ֶחם לְ ַב ֱ‬ ‫טווְ יַ יִ ן יְ שַׂ ַּמח לְ ַב ֱ‬ ‫טזיִ שְׂ ְ ּבע ּו ֲע ֵצי ה'; ַא ְרזֵ י לְ ָבנוֹ ן ֲא ׁ ֶשר נָ ָטע‪.‬‬ ‫ית ּה‪.‬‬ ‫ר‪-‬שם ִצ ּ ֳפ ִרים יְ ַק ֵ ּננוּ; ֲח ִס ָידה ְ ּברוֹ ׁ ִשים ֵ ּב ָ‬ ‫יז ֲא ׁ ֶש ׁ ָ‬ ‫יח ָה ִרים ַה ְ ּגב ִֹהים ַל ְ ּי ֵעלִ ים; ְס ָל ִעים ַמ ְח ֶסה ַל ׁ ְש ַפ ִ ּנים‪.‬‬ ‫עשָׂ ה יָ ֵר ַח לְ מוֹ ֲע ִדים; ׁ ֶש ֶמ ׁש יָ ַדע ְמבוֹ אוֹ ‪.‬‬ ‫יט ָ‬ ‫ל‪-‬חיְ תוֹ ‪-‬יָ ַער‪.‬‬ ‫ת ְרמֹשׂ ָּכ ַ‬‫כ ָּת ׁ ֶשת‪-‬ח ׁ ֶֹש ְך וִ ִיהי ָליְ ָלה; ּבוֹ ִ‬ ‫כא‬ ‫ַה ְּכ ִפ ִירים ׁש ֲֹאגִ ים ַל ָּט ֶרף; ּולְ ַב ֵ ּק ׁש ֵמ ֵאל ָאכְ ָלם‪.‬‬ ‫ל‪-‬מעוֹ נ ָֹתם יִ ְר ָ ּבצוּן‪.‬‬ ‫תזְ ַרח ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש יֵ ָא ֵספוּן; וְ ֶא ְ‬ ‫כב ִּ‬ ‫י‪-‬ע ֶרב‪.‬‬ ‫כג יֵ ֵצא ָא ָדם לְ ָפ ֳעלוֹ ; וְ ַל ֲעב ָֹדתוֹ ֲע ֵד ָ‬ ‫ה‪-‬ר ּב ּו ַמ ֲעשֶׂ ָ‬ ‫ית; ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ִקנְ יָ נֶ ָך‪.‬‬ ‫מ ַ‬ ‫כד ָ‬ ‫יך ה' ֻּכ ָ ּלם ְ ּב ָחכְ ָמה ָעשִׂ ָ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ם‪-‬ר ֶמשׂ וְ ֵאין ִמ ְס ּ ָפר; ַחיוֹ ת ְק ַט ּנוֹ ת ִע ְ ּ‬ ‫ם‪-‬גדֹלוֹ ת‪.‬‬ ‫כה‬ ‫זֶ ה ַה ָים ָ ּגדוֹ ל ו ְּר ַחב יָ ָדיִ ם ׁ ָש ֶ‬ ‫כו ׁ ָשם ֳאנִ ּיוֹ ת יְ ַה ֵ ּלכוּן; לִ וְ יָ ָתן זֶ ה‪-‬יָ ַצ ְר ָּת לְ שַׂ ֶח ּ‬ ‫ק‪-‬בוֹ ‪.‬‬ ‫כז ֻּכ ָ ּלם ֵא ֶל ָ‬ ‫יך יְ שַׂ ֵ ּברוּן ָל ֵתת ָאכְ ָלם ְ ּב ִע ּתוֹ ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫כח‬ ‫ִּת ֵּתן ָל ֶהם יִ לְ קֹטוּן; ִּת ְפ ַּתח יָ ְדך יִ שְׂ ְ ּבעוּן טוֹ ב‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫כט‬ ‫ל‪-‬ע ָפ ָרם יְ ׁשוּבוּן‪.‬‬ ‫ַּת ְס ִּתיר ּ ָפנֶ יך יִ ָ ּב ֵהלוּן ּת ֵֹסף רו ָּחם יִ גְ וָ עוּן; וְ ֶא ֲ‬ ‫ל ְּת ׁ ַש ַ ּלח רו ֲּח ָך יִ ָ ּב ֵראוּן; ו ְּת ַח ֵדּ ׁש ּ ְפנֵ י ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫יְ ִהי כְ בוֹ ד ה' לְ עוֹ ָלם; יִ שְׂ ַמח ה' ְ ּב ַמ ֲעשָׂ יו‪.‬‬ ‫לא‬ ‫לב ַה ַּמ ִ ּביט ָל ָא ֶרץ וַ ִּת ְר ָעד; יִ ַ ּגע ֶ ּב ָה ִרים וְ יֶ ֱע ׁ ָשנוּ‪.‬‬ ‫א ׁ ִש ָירה ַלה' ְ ּב ַח ָ ּיי; ֲאזַ ְּמ ָרה ֵלאל ַֹהי ְ ּבעוֹ ִדי‪.‬‬ ‫לג ָ‬ ‫יחי; ָאנֹכִ י ֶאשְׂ ַמח ַ ּבה'‪.‬‬ ‫לדיֶ ֱע ַרב ָע ָליו שִׂ ִ‬ ‫לה‬ ‫ן‪-‬ה ָא ֶרץ ו ְּר ׁ ָש ִעים עוֹ ד ֵאינָ ם; ָ ּב ְרכִ י נַ ְפ ׁ ִשי ֶאת‪-‬ה' ַהלְ ל ּו‪-‬יָ ּה‪.‬‬ ‫יִ ַּת ּמ ּו ַח ָּט ִאים ִמ ָ‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪14‬‬ ‫תורת מוסר האדמה ‪ /‬אלדו ליאופולד‬ ‫כל תורות המוסר התפתחו עד כה על בסיס הנחה אחת‪ :‬היחיד חבר בקהילה של פרטים‬ ‫בעלי תלות הדדית‪ .‬האינסטינקטים שלו דחפו אותו להתחרות על מקומו בקהילה‪ ,‬אך ערכיו‬ ‫המוסריים דחפו אותו לשתף פעולה (ייתכן שלשם יצירת מקום לתחרות חברתית)‪ .‬תורת‬ ‫מוסר האדמה פשוט מגדילה את גבולותיה של הקהילה כך שיכללו גם קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬צמחים‬ ‫ובעלי חיים‪ ,‬או במילה אחת‪ :‬את האדמה‪.‬‬ ‫הרעיון נשמע פשוט‪ :‬האם איננו שרים עוד על אהבתנו ועל מחויבותנו לאדמתם של החופשיים‬ ‫ולביתם של האמיצים? [‪ – The land of the free and the home of the brave‬ציטוט מההמנון‬ ‫האמריקאי]‪ .‬כן‪ ,‬אך מה בדיוק אנו אוהבים? בוודאי לא את הקרקע שאנו שולחים בחיפזון‬ ‫ובבלבול במורד נהרות‪ ,‬ובוודאי לא את המים שהם חסרי כל תכלית מלבד הנעת טורבינות‪,‬‬ ‫הצפת ספינות ונשיאת ביוב‪ .‬בוודאי לא את הצמחים שאנו משמידים אוכלוסיות שלמות‬ ‫שלהם ללא הינד עפעף‪ .‬בוודאי לא את בעלי החיים שכמה מהמינים היפים והגדולים ביותר‬ ‫שלהם הוכחדו על ידינו‪ .‬תורת מוסר האדמה אינה יכולה למנוע את השינויים‪ ,‬את ניהולם ואת‬ ‫השימוש ב"משאבים" אלה‪ ,‬אך היא מאשרת את זכותם להמשך‪ ,‬לקיום‪ ,‬ולפחות במקומות‬ ‫מסוימים גם את זכותם להמשך קיומם במצבם הטבעי‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬תורת מוסר האדמה משנה את תפקידו של ההומו‪-‬סאפיינס מכובש קהילת האדמה‬ ‫לחבר ולאזרח מן השורה בתוכה‪ .‬מכך נובע גם כבוד ליתר חברי הקהילה‪ ,‬וכן כבוד לקהילה‬ ‫ככזו‪.‬‬ ‫אלדו ליאופולד (‪ - )Aldo Leopold) (1948-1887‬יערן אמריקאי שעסק בענייני שמירת טבע;‬ ‫פרופסור באוניברסיטת ויסקונסין; כותב הספר הידוע ‪ ;A Sand Country Almanac‬נחשב אבי‬ ‫התפיסה האקוצנטרית‪ ,‬הרואה באדם ובאדמה שני חלקים של מערכת אחת שלמה‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪15‬‬ ‫במה מאמינים הפגאנים? ‪ /‬כרמית מזרחי‬ ‫המאפיינים הנפוצים ביותר של הדתות הפגאניות הם‪ :‬פוליתאיזם – האמונה באלים מרובים;‬ ‫אמונה בקיומה של אלוהות נשית; ראיית האלוהות כאימננטית ולא כטרנסצנדנטית; ראיית‬ ‫הטבע כמקור הרוחניות וכהתגלמות האלוהות; אמונה באחריות ובאוטונומיה של היחיד‬ ‫בקהילה; אמונה בקשרי גומלין רוחניים בין כל הדברים בטבע ומתן דגש על אחריות קהילתית‬ ‫וחברתית כפועל יוצא מכך; אורח החיים של הפגאנים החדשים כולל אחריות סביבתית‪,‬‬ ‫מעורבות חברתית‪ ,‬אחריות אישית‪ ,‬שוויון מגדרי והתפתחות רוחנית‪.‬‬ ‫עבור הפגאני החדש‪ ,‬האלוהות היא כוח החיים המצוי והמתגלה בכל צורה שהיא בטבע‪:‬‬ ‫באדמה‪ ,‬בבני אדם‪ ,‬בים‪ ,‬בנחלים‪ ,‬במדבר‪ ,‬בשמים‪ .‬אמונה זו שונה לחלוטין מן הראייה היודאו־‬ ‫נוצרית‪ ,‬המפרידה קטגורית בין רוח ושכל לבין הטבע‪ .‬באמונות הפגאניות‪ ,‬האלוהות הנמצאת‬ ‫בכל מקום ובכל דבר – היא "אלוהות פנימית"‪ .‬האלוהים אינו ישות חיצונית‪ ,‬נפרדת מהכל‪,‬‬ ‫טרנסצנדנטלית‪ ,‬כמו בנצרות‪ ,‬באסלאם וביהדות‪ ,‬אלא הוא נמצא בכל אבן‪ ,‬בכל צמח‪ ,‬בכל חיה‪,‬‬ ‫בכל אדם ובכל רעיון מופשט‪ .‬בכל דבר קיים משהו אלוהי וקדוש‪ .‬כיוון שהפגאנים מאמינים‬ ‫כי כל הדברים קשורים בקשרי גומלין רוחניים‪ ,‬הרי שהאל הוא אותו כוח חיים מקודש המצוי‬ ‫בכל הדברים ומחבר אותם יחדיו‪.‬‬ ‫כרמית מזרחי (‪ - )1977‬מתרגמת‪ ,‬עיתונאית‪ ,‬עורכת תוכן לאינטרנט; בעלת תואר ביחסים‬ ‫בינלאומיים ובמדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫האדמה היא אחותנו ‪ /‬הרב אברהם יהושע השל‬ ‫בפגאניות האלוהות היתה חלק מן הטבע‪ ,‬והאדם ואלוהיו שניהם היו אובייקטים של הטבע‪.‬‬ ‫אמונת הייחוד [המונותיאיזם]‪ ,‬בלמדה שאלוהים הוא הבורא‪ ,‬שהטבע והאדם הם שניהם‬ ‫חברים‪-‬נבראים של האל‪ ,‬גאלה את האדם מנאמנות בלעדית לטבע [‪ ]...‬השרת הקדושה מן‬ ‫הטבע לא הביאה כלל לניכור של הטבע‪ ,‬אלא קירבה את האדם לכל חי בתוך אחוות הלל‬ ‫ושבח‪ .‬האדמה היא אחותנו‪ ,‬לא אמנו‪.‬‬ ‫אברהם יהושע השל (‪ - )1972-1907‬מההוגים החשובים של המחשבה היהודית הדתית של יהדות‬ ‫ארצות הברית במאה העשרים; תיאולוג‪ ,‬חוקר מחשבת ישראל‪ ,‬משורר ופילוסוף; כתב ספרי הגות‬ ‫ושירה רבים‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪16‬‬ ‫לכבוד השוני ‪ /‬הרב ד"ר לורד יונתן זקס‬ ‫הידיעה שכדור הארץ אינו שייך לנו‪ ,‬שאנחנו דיירים זמניים בו‪ ,‬יורשיהם של אלו שבאו‬ ‫לפנינו ושומריהם של אלו שתורם יבוא אחרינו‪ ,‬מנווטת אותנו הרחק מדחף ההרסנות –‬ ‫הדחף למלחמה‪ ,‬להתערבות גנטית בלתי מחושבת או לניצול מופרז של משאבים [‪ ]...‬יתכן‬ ‫שקהילות דתיות הן אחת הסביבות המעטות שעדיין מחזיקות ערכים כאלו‪ .‬זו כשלעצמה‬ ‫עשויה להיות סיבה לכך שבחלקים גדולים של העולם מתחוללת תחיה של הדת [‪]...‬‬ ‫האדם הראשון מוצב בגן עדן "לעובדה ולשומרה"‪ .‬שני הפעלים הללו רבי משמעות‪" .‬לעובדה"‬ ‫– כלומר לשרת אותה‪ .‬האדם הוא אדון הטבע אבל גם משרתו‪ .‬ואילו הפועל "שמר" משמש‬ ‫בהמשך התורה‪ ,‬בפרשת משפטים‪ ,‬לתאר את אחריותו של מי שמפקידים בהשגחתו רכוש‬ ‫שאינו שייך לו‪ .‬עליו להקפיד על ערנות ומוטלת עליו האחריות לנזקים שאירעו בשל רשלנותו‪.‬‬ ‫צמד המילים "לעובדה ולשומרה" הוא אולי ההגדרה הקולעת ביותר לאחריותו של האדם‬ ‫כלפי הטבע לפי תפיסתה של התורה‪ .‬אנחנו איננו הבעלים של הטבע "לה' הארץ ומלואה"‬ ‫אנחנו רק נאמניו – בשמו של אלוהים שיצר אותו ושהוא בעליו‪ ,‬ולמען דורות העתיד‪.‬‬ ‫(מתוך‪ :‬לכבוד השוני‪ ,‬הוצאת טובי‪ ,2008 ,‬עמ' ‪ 71‬ו‪.)142-‬‬ ‫יונתן יעקב צבי זקס (‪ - )1948‬רבה הראשי של אנגליה משנת ‪ ;1991‬פרסם עשרות ספרים ומאמרים;‬ ‫הוגה דעות שנחשב אחד המנהיגים הרוחניים הגדולים בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪17‬‬ ‫אדמה אהובתי‬ ‫ַעל ַמ ֲע ֻר ַּמיִ ְך חוֹ גֵ ג יוֹ ם לָ ָבן ‪ /‬אסתר ראב‬ ‫ַעל ַמ ֲע ֻר ַּמיִ ְך חוֹ גֵ ג יוֹ ם ָל ָבן‪,‬‬ ‫ַא ְּת ַה ַדּ ָ ּלה וְ ָה ֲע ׁ ִש ָירה כּ ֹה‪,‬‬ ‫נֵ ד ָה ִרים ָק ָפא‪,‬‬ ‫ׁ ָשקוּף ַּכ ֲחזוֹ ן ַּת ְע ּתו ִּעים‪,‬‬ ‫ֶאל ָהא ֶֹפק ָדּ ֵבק‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ָצ ֳה ַריִ ם‪ֶ .‬מ ְר ֲח ֵבי שְׂ דוֹ ַתיִ ך ִמ ׁ ְש ַּתלְ ֲה ִבים‬ ‫ּולְ ׁ ַש ֵדּ ְך ָּכלִ יל ִמ ְת ַל ְה ֵל ַּה וְ עוֹ ֶלה‬ ‫מוּל ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ַה ְּל ָבנִ ים‪,‬‬ ‫ְּכ ָמ ָס ְך לֹא יִ ּ ָפ ֵסק‬ ‫נִ ְמ ׁ ָש ְך וְ רוֹ ֵעד‪.‬‬ ‫ְ ּבתוֹ ְך ַה ִּמ ׁישוֹ ר‬ ‫ִ ּג ְב ָעה ֵּתרוֹ ם ְּכ ׁ ָשד ָעגֹל‬ ‫ֹאש ּה ֶק ֶבר ָל ָבן חוֹ ֵפף;‬ ‫ּולְ ר ׁ ָ‬ ‫ו ַּב ֲעזו ַּבת שָׂ דוֹ ת ְקצו ִּרים‬ ‫ָא ָטד ָ ּב ָדד רוֹ ֵבץ‪.‬‬ ‫וְ ָהיָ ה ִּכי ִּת ַיעף ָה ַעיִ ן‬ ‫ִמ ִ ּז ְר ֵמי ַּת ְע ּתו ֵּעי‪-‬אוֹ ר‬ ‫וְ ָט ְב ָלה ְ ּביֶ ֶרק ָה ָא ָטד ַה ַּמכְ ִחיל‪,‬‬ ‫ִּכ ְבתוֹ ְך ְ ּב ֵרכַ ת ַמיִ ם צוֹ נְ נִ ים‪.‬‬ ‫ימים‬ ‫ַא ְּת ַה ַדּ ָ ּלה כּ ֹה ַעל ֲח ִר ַיציִ ְך ַה ַּמ ֲא ִד ִ‬ ‫ּתוֹ ְך זְ ַהב ַה ֶּמ ְר ַח ִ ּקים‬ ‫ִעם ַק ְר ְק ֵעי נְ ָח ַליִ ְך ַה ֲח ֵר ִבים‪ַ ,‬ה ְּל ָבנִ ים –‬ ‫ַמה ָ ּי ִפית!‬ ‫אסתר ראב (‪ - )1981-1894‬המשוררת והסופרת הבולטת הראשונה מבין ילידי הארץ; שירתה‬ ‫מושפעת מאוד מהנוף הארצישראלי‪ ,‬ולכן היא כונתה "המשוררת הצברית הראשונה"‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪18‬‬ ‫רו ַּח ֶ ּב ָה ִרים ‪ /‬לאה גולדברג‬ ‫ּ ֶפ ֶרא‪ֶ ּ ,‬פ ֶרא‪ָ ּ ,‬פרו ַּע‪,‬‬ ‫ַר ְע ָמה ַא ִדּ ָירה‪,‬‬ ‫ַל ּׁ ְש ָמ ָמה ׁ ָשר ָהרו ַּח‬ ‫ַעל ֲע ִדי ַדּ ְר ָדּ ָר ּה‪.‬‬ ‫ֲעזו ָּבה וְ ִע ֶ ּו ֶרת‬ ‫ֲא ָד ָמה ֲע ָק ָרה‬ ‫ַה ּׁ ְש ִק ָיעה ְּכמוֹ וֶ ֶרד‬ ‫ַּת ֲע ֶלה ַעל ִק ְב ָר ּה‪.‬‬ ‫ ַמה ָ ּי ִפית ִ ּב ְט ָר ׁ ַשיִ ְך‪,‬‬‫ִ ּב ְס ָל ִעים נְ קו ִּדים‪.‬‬ ‫ַעל ׁ ָש ִמיר וְ ַעל ׁ ַשיִ ת‬ ‫ָלנ ּו ֶע ֶרשׂ דּ וֹ ִדים‪.‬‬ ‫ַה ּׁ ְש ִק ָיעה ַה ּנוֹ ֶב ֶלת‬ ‫ַא ֲחרוֹ נָ ה‪ַ ,‬א ֲחרוֹ נָ ה‪,‬‬ ‫ֵ ּבין ַה ּׁ ְשחֹר וְ ַה ְּתכֵ ֶלת‬ ‫ְ ּב ִק ְר ֵעי ֲענָ נָ ה‪.‬‬ ‫ׁשוּרוּ‪ׁ ,‬שוּרוּ‪ֵ ,‬איזֶ ה ל ֶֹבן ַ ּב ָּמרוֹ ם‪,‬‬ ‫ׁשוּרוּ‪ׁ ,‬שוּרוּ‪ֵ ,‬א ְ‬ ‫יך ָהרו ַּח‬ ‫ִמ ְת ָח ֶרה ִ ּב ְמעוֹ ף ָה ַעיִ ט‬ ‫ַ ּב ָּמרוֹ ם!‬ ‫ׁשוּרוּ‪ׁ ,‬שוּרוּ‪ֵ ,‬איזֶ ה ַליְ ָלה ֶ ּב ָה ִרים‪,‬‬ ‫ׁשוּרוּ‪ׁ ,‬שוּרוּ‪ֵ ,‬א ְ‬ ‫יך ָהרו ַּח‪,‬‬ ‫ֵא ְ‬ ‫יך ָהרו ַּח ַה ּ ָפרו ַּע‬ ‫יְ ַב ֶּכה ֶאת מוֹ ת ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש ֶ ּב ָה ִרים‪.‬‬ ‫ ְ ּג ֵאיוֹ נִ ית ו ְּמכ ֶֹע ֶרת‪,‬‬‫נוֹ ָר ָאה ַעד יִ ְפ ָעה‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ּׁ ְשזָ ַפ ְתנִ י ַה ּׁ ָש ֶמ ׁש‬ ‫ׁ ֶש ִּל ְּט ַפ ְתנִ י סו ָּפה‪,‬‬ ‫ּבוֹ א ֲע ֵלה נָ א‪ֲ ,‬ע ֵלה נָ א‪,‬‬ ‫ַעל ַ ּג ְרדּ וֹ ם א ֲֹה ִבים‪.‬‬ ‫ֲא ָבנִ ים ֶּת ֱחזֶ ינָ ה‬ ‫ֶאת ָד ִמי ֶ ּב ָע ִבים‪.‬‬ ‫ׁשוּרוּ‪ׁ ,‬שוּר ּו ֵאיזֶ ה ֶק ַרע ֶ ּב ָענָ ן‪,‬‬ ‫ׁשוּרוּ‪ׁ ,‬שוּר ּו ֵא ְ‬ ‫יך ָהרו ַּח ַה ּ ָפרו ַּע‬ ‫ֶאת ּ ָפנָ יו ָּכ ַב ׁש ְ ּבא ֶֹדם ֶה ָענָ ן‪.‬‬ ‫לאה גולדברג (‪ - )1970-1911‬מגדולות המשוררים העבריים בעת החדשה; סופרת מבוגרים וילדים‪,‬‬ ‫מתרגמת‪ ,‬מבקרת וחוקרת ספרות; כלת פרס ישראל לספרות לשנת ‪.1970‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪19‬‬ ‫ׁ ִשיר בּ ֶֹקר ‪ /‬נתן אלתרמן‬ ‫ֶ ּב ָה ִרים ְּכ ָבר ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש ְמ ַל ֶה ֶטת‪,‬‬ ‫ו ָּב ֵע ֶמק עוֹ ד נוֹ ֵצץ ַה ַּטל‪,‬‬ ‫ָאנ ּו אוֹ ֲה ִבים אוֹ ָת ְך‪ ,‬מוֹ ֶל ֶדת‪,‬‬ ‫ְ ּבשִׂ ְמ ָחה‪ּ ְ ,‬ב ׁ ִשיר ו ְּב ָע ָמל‪.‬‬ ‫ִמ ּמוֹ ְרדוֹ ת ַה ְּל ָבנוֹ ן ַעד יָ ם ַה ֶּמ ַלח‬ ‫נַ ֲעבֹר אוֹ ָת ְך ְ ּב ַמ ְח ֵר ׁשוֹ ת‪,‬‬ ‫ָאנ ּו עוֹ ד נִ ַּטע ָל ְך וְ נִ ְבנֶ ה ָלך‪ְ,‬‬ ‫ָאנ ּו נְ יַ ּ ֶפה אוֹ ָת ְך ְמאוֹ ד‪.‬‬ ‫יש ְך שַׂ לְ ַמת ֶ ּבטוֹ ן וָ ֶמ ֶלט‬ ‫נַ לְ ִ ּב ׁ ֵ‬ ‫וְ נִ ְפרֹשׂ ָל ְך ַמ ְר ַב ֵדּ י ַ ּג ִ ּנים‪,‬‬ ‫ַעל ַא ְד ַמת שְׂ דוֹ ַתיִ ְך ַה ִ ּנגְ ֶא ֶלת‬ ‫ַה ָדּ גָ ן יַ ְרנִ ין ּ ַפ ֲעמוֹ נִ ים‪.‬‬ ‫ַה ִּמ ְד ָ ּבר – ָאנ ּו ֶדּ ֶר ְך ּבוֹ נַ ְחצ ָֹבה‪,‬‬ ‫ַה ִ ּבצּ וֹ ת – ֲאנַ ְחנ ּו נְ יַ ְ ּב ׁ ֵשן‪.‬‬ ‫ַמה ִ ּנ ֵּתן ָל ְך עוֹ ד לְ הוֹ ד וָ שׂ ַֹבע‪,‬‬ ‫ָמה עוֹ ד לֹא נָ ַת ּנ ּו וְ נִ ֵּתן‪.‬‬ ‫ֶ ּב ָה ִרים‪ּ ֶ ,‬ב ָה ִרים זָ ַרח אוֹ ֵרנוּ‪,‬‬ ‫ָאנ ּו נַ ְע ּ ִפ ָילה ֶאל ָה ָהר‪.‬‬ ‫ָה ֶא ְתמוֹ ל נִ ׁ ְש ַאר ֵמ ֲאחוֹ ֵרינוּ‪,‬‬ ‫ַא ְך ַר ָ ּבה ַה ֶדּ ֶר ְך ַל ָּמ ָחר‪.‬‬ ‫ִאם ָק ׁ ָשה ִהיא ַה ֶדּ ֶר ְך וּבוֹ גֶ ֶדת‪,‬‬ ‫ִאם ַ ּגם לֹא ֶא ָחד יִ ּפֹל ָח ָלל‪,‬‬ ‫ֹאהב אוֹ ָת ְך‪ ,‬מוֹ ֶל ֶדת‪,‬‬ ‫ַעד עוֹ ָלם נ ַ‬ ‫ָאנ ּו ָל ְך ַ ּב ְ ּק ָרב ו ֶּב ָע ָמל!‬ ‫נתן אלתרמן (‪ - )1970-1910‬משורר‪ ,‬מחזאי‪ ,‬סופר‪ ,‬מתרגם ומסאי; אחד ממתווי הדרך‬ ‫של השירה העברית החדשה; חתן פרס ישראל לספרות לשנת ‪.1968‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪20‬‬ ‫ֲא ָד ָמה לִ ְפנֵ י ֲא ָד ָמה ַא ֲח ֵרי ‪ /‬אתי אנקרי‬ ‫את וְ נָ גַ ְע ָּת‪ ,‬‬ ‫ִהיא ָהיְ ָתה ּ ִפ ְר ִאית‪ּ ָ ,‬ב ָ‬ ‫ַ ּב ֵ ּלילוֹ ת ׁ ַש ְר ָּת ָל ּה ׁ ִש ִירים‪ .‬‬ ‫אקי‪ ,‬‬ ‫את ָח ִ‬ ‫ִהיא ּ ָפ ׁ ְש ָטה חוֹ לוֹ ת וְ יָ ם ְּכ ׁ ֶש ֵה ֵב ָ‬ ‫ית ְמקוֹ מוֹ ת ָק ׁ ִשים‪ .‬‬ ‫ִה ְפ ֵר ָ‬ ‫ִהיא ִּת ּׁ ָש ֵאר ּפֹה ַ ּגם ִאם ֵּת ֵל ְך‪ ,‬‬ ‫ִהיא זוֹ נָ ה ִעם ָע ָבר ְמ ֻפ ָּטם‪ ,‬‬ ‫ִמ ׁ ְש ַּת ַּט ַחת לְ ַרגְ ֵלי ָּכל עוֹ ֵמד – ‬ ‫ִאם הוּא ַמ ׁ ְש ֶקה אוֹ ָת ּה ָדּ ם‪ .‬‬ ‫ִח ַ ּב ְק ָּת אוֹ ָת ּה ֲאנו ּׁשוֹ ת – ‬ ‫ִהיא חוֹ ֶמ ֶקת ִמ ַּת ַחת ַל ְ ּזרוֹ ע‪,‬‬ ‫נָ ַט ְע ָּת ָ ּב ּה ִּת ְקווֹ ת – ‬ ‫לֹא נָ ַת ָּת ָל ּה ַמיִ ם לִ גְ מ ַֹע‪,‬‬ ‫ִהיא לֹא יוֹ ַד ַעת ָע ַלי וְ ָע ֶל ָ‬ ‫יך ‬ ‫ֲא ִפ ּל ּו ׁ ֶש ּקוֹ לְ ָך נָ ַדם‪ ,‬‬ ‫ֲא ָד ָמה לִ ְפנֵ י‪ֲ ,‬א ָד ָמה ַא ֲח ֵרי ‬ ‫ׁ ֶש ָ ּנ ַת ָּת ָל ּה ְּתכוּנוֹ ת ָא ָדם‪.‬‬ ‫ֵמ ָע ֶל ָיה ַע ִּמים נוֹ ְפלִ ים – ‬ ‫ֵאין ָל ּה ָאזְ נַ יִ ם לִ ׁ ְשמ ַֹע‪ ,‬‬ ‫ִהיא טוֹ ֶמנֶ ת יְ ָל ִדים ‬ ‫ְּכ ׁ ֶש ֵאין ָל ּה ַמיִ ם לִ גְ מ ַֹע‪ .‬‬ ‫ִח ַ ּב ְק ָּת אוֹ ָת ּה ֲאנו ּׁשוֹ ת‪...‬‬ ‫ִהיא ָהיְ ָתה ַה ְדּ ַב ׁש‪ַ ,‬א ָּתה זָ ַבת ָח ָלב‪ ,‬‬ ‫ִה ְפ ַק ְד ָּת ׁשוֹ ְמ ִרים ַעל חוֹ מוֹ ֶת ָיה‪ ,‬‬ ‫ישים ׁ ֶש ָּס ַללְ ָּת ַא ֲח ֵרי ַה ִּמ ְד ָ ּבר – ‬ ‫ְּכ ִב ׁ ִ‬ ‫נֶ ֶא ְספ ּו לִ ְק ָמ ִטים ְ ּב ָפנֶ ָיה‪ .‬‬ ‫ית ַא ֶח ֶרת‪ ,‬‬ ‫ַא ַחר ָּכ ְך ָר ִצ ָ‬ ‫ַא ַחת ִעם ּ ָפנִ ים ׁ ֶשל ז'ו ְּרנָ ל‪ ,‬‬ ‫זֹאת ׁ ֶש ַ ּב ַ ּביִ ת ְּתמ ּונָ ה ְדּ ה ּויָ ה – ‬ ‫אקי ׁ ָשחוּק ו ְּמ ֻס ְר ָ ּבל‪ .‬‬ ‫ָח ִ‬ ‫ִח ַ ּב ְק ָּת אוֹ ָת ּה ֲאנו ּׁשוֹ ת‪...‬‬ ‫אתי אנקרי (‪ - )1963‬זמרת‪-‬יוצרת‪ ,‬מלחינה‪ ,‬כותבת ושחקנית‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪21‬‬ ‫אימא אדמה‬ ‫פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬פרק י‬ ‫התחיל מקבץ עפרו של אדם הראשון מארבע פנות העולם אלא אמ' הב"ה שאם יבא אדם מן‬ ‫המזרח למערב או מן המערב למזרח ויגיע קצו להפטר מן העולם שלא תאמר הארץ אין עפר‬ ‫גופך משלי חזור למקום שנבראת אלא ללמדך שבכל מקום ומקום שאדם הולך ובא והגיע‬ ‫קצו להפטר מן העולם משם הוא עפר גופו לשם הוא חוזר לעפר שנאמר‪ :‬כי עפר אתה ואל‬ ‫עפר תשוב‪.‬‬ ‫פרקי דרבי אליעזר הוא חיבור מדרשי המיוחס על פי רוב לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס‪ .‬על פי‬ ‫המחקר‪ ,‬זמן חיבורו הוא לאחר עליית האסלאם (שבמדרש מצויה התייחסות אליו)‪ ,‬ככל הנראה‬ ‫ּ‬ ‫באותה התקופה‪ .‬על מקום‬ ‫במאה השמינית‪ ,‬על רקע עליית בית עבאס והתנועות המשיחיות שפעלו‬ ‫חיבורו ידוע רק שהיה באחת מארצות האסלאם‪ ,‬ויש רמזים שנכתב במקום שהיה תחת השפעת‬ ‫המנהג הארצישראלי‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪22‬‬ ‫בן אדמה ‪ /‬רבי יהודה הלוי‬ ‫ֶ ּבן ֲא ָד ָמה יִ זְ כּ ֹר ְ ּבמוֹ ַל ְד ּתוֹ‬ ‫ִּכי לְ ֵעת ֵקץ יָ ׁשוּב לְ יוֹ ַל ְד ּתוֹ‬ ‫קוּם וְ ַה ְצ ַלח ִא ְמר ּו לְ ֶבן ָח ֵמ ׁש‬ ‫ֵ ּבין ׁ ְש ֵדי ֵאם יִ ׁ ְש ַּכב וְ ַאל יָ ֵמ ׁש‬ ‫ַמ ֲעלוֹ ָתיו עוֹ לִ ים ֲעלוֹ ת ׁ ֶש ֶמ ׁש‬ ‫ארי ָאב יִ ַ ּקח לְ ֶמ ְר ַּכ ְב ּתוֹ‬ ‫ַצ ְ ּו ֵ‬ ‫ַמה ְּת ִאיצוּן מו ָּסר לְ ֶבן ֶעשֶׂ ר‬ ‫ַדּ ְ ּבר ּו לוֹ ֵחן ֵחן וְ יִ ְת ַ ּב ּ ֵׂשר‬ ‫עוֹ ד ְמ ַעט ָקט יִ גְ ַדּ ל וְ יִ ָ ּו ֵסר‬ ‫ׁ ַש ֲע ׁשו ָּעיו יוֹ לְ ָדיו ו ִּמ ׁ ְש ּ ַפ ְח ּתוֹ‬ ‫ימים יָ ִמים לְ ֶבן ֶעשְׂ ִרים‬ ‫ַמה ְ ּנ ִע ִ‬ ‫ָ ּבז לְ מו ָּסר לוֹ ֵעג לְ קוֹ ל מוֹ ִרים‬ ‫ַקל ְּכע ֶֹפר דּ וֹ ֵלג ֲע ֵלי ָה ִרים‬ ‫יַ ֲע ַלת ֵחן ַח ְבלוֹ ו ַּמלְ ֻּכ ְד ּתוֹ‬ ‫ֶ ּבן ׁ ְשלוֹ ׁ ִשים נָ ַפל ְ ּביַ ד ֵא ׁ ֶשת‬ ‫ִא ְּלצוּה ּו ָס ִביב ְ ּבנֵ י ֶק ׁ ֶשת‬ ‫ָקם וְ ִה ִ ּביט ִה ּנוֹ ְבתוֹ ְך ֶר ׁ ֶשת‬ ‫ִמ ׁ ְש ֲאלוֹ ת ֵלב ָ ּבנָ יו וְ ֵלב ִא ׁ ְש ּתוֹ‬ ‫נָ ע וְ נִ כְ נָ ע ַמ ּ ִׂשיג לְ ַא ְר ָ ּב ִעים‬ ‫ָרץ לְ ַד ְרכּ וֹ וַ ַ ּי ֲעזֹב ֵר ִעים‬ ‫שָׂ שׂ ְ ּב ֶחלְ קוֹ ִאם ַרע וְ ִאם נָ ִעים‬ ‫ַעל ֲע ָמלוֹ יַ ְעמֹד ְ ּב ִמ ׁ ְש ַמ ְר ּתוֹ‬ ‫ֶ ּבן ֲח ִמ ּׁ ִשים יִ זְ כּ ֹר יְ ֵמי ֶה ֶבל‬ ‫ָ ּבז ְ ּב ֵעינָ יו ֶאת ָּכל יְ ָקר ֵּת ֵבל‬ ‫יֶ ֱא ַבל ִּכי ָק ְרב ּו יְ ֵמי ֵא ֶבל‬ ‫ִּכי יְ ַפ ֵחד ּ ֶפן ָק ְר ָבה ִע ּתוֹ‬ ‫ׁ ַש ֲאל ּו ֶמה ָהיָ ה לְ ֶבן ׁ ִש ּׁ ִשים‬ ‫ִּכי שְׂ ִר ָידיו ַדּ ִּלים וְ נֶ ְח ָל ׁ ִשים‬ ‫ֵאין ְ ּב ֵע ָציו ַ ּב ִדּ ים וְ ׁ ָש ָר ׁ ִשים‬ ‫לֹא יְ קוּמוּן ִא ּתוֹ ְב ִמלְ ַח ְמ ּתוֹ‬ ‫ִאם ׁ ְשנוֹ ָתיו נָ גְ ע ּו ֱא ֵלי ׁ ִש ְב ִעים‬ ‫ַרק לְ ַמ ּ ָׂשא יִ ְהיֶ ה ֲע ֵלי ֵר ִעים‬ ‫ֵאין ְדּ ָב ָריו נִ ְר ִאים וְ נִ ׁ ְש ָמ ִעים‬ ‫ַמ ֲע ָמס ַעל נַ ְפ ׁשוֹ ו ִּמ ׁ ְש ַענְ ּתוֹ‬ ‫ֶ ּבן ׁ ְשמוֹ נִ ים ט ַֹרח ֲע ֵלי ָבנָ יו‬ ‫בוּז וְ ַל ַעג לִ ְבנוֹ וְ לִ ׁ ְשכֵ נָ יו‬ ‫ֵאין לְ ָבבוֹ ִע ּמוֹ וְ לֹא ֵעינָ יו‬ ‫רוֹ ש ְ ּבכוֹ סוֹ גַ ם ַל ֲענָ ה ִפ ּתוֹ‬ ‫ַא ֲח ֵרי זֶ ה ַּכ ֵּמת יְ ִהי נֶ ְח ׁ ָשב‬ ‫ֵאין ְ ּבלִ ּבוֹ ַר ְעיוֹ ן וְ לֹא ַמ ְח ׁ ָשב‬ ‫ַא ׁ ְש ֵרי ִא ׁיש נֶ ְח ׁ ָשב ְּכגֵ ר ּתוֹ ׁ ָשב‬ ‫ַרק ְ ּב ַא ְח ִרית נַ ְפ ׁשוֹ ו ַּמשְׂ ֻּכ ְר ּתוֹ‬ ‫רבי יהודה הלוי (‪ - )1141-1075‬גדול המשוררים העבריים בימי הביניים‪ .‬כיום מצויים בידינו ‪750‬‬ ‫שירים פרי עטו‪ ,‬ובהם שירי קודש (פיוטים לשבת ולחגים) בצד שירי חול רבים‪ :‬שירי חתונה ויין‪ ,‬שירי‬ ‫שבח וידידות‪ ,‬שירי ציון ועוד‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪23‬‬ ‫ֲא ָד ָמה ‪ /‬אהוד מנור‬ ‫ֲא ָד ָמה – ֲאנִ י ָק ׁשוּב לְ קוֹ ֵל ְך‬ ‫ֲא ָד ָמה – ָה ִא ִירי ּ ָפנַ יִ ְך לִ ְבנֵ ְך‬ ‫ִא ָּמא ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫אתי ִמ ֵּמך ִמ ּתוֹ כֵ ך – ֲא ָד ָמה‬ ‫ֵהן ָ ּב ִ‬ ‫וְ ַא ְּת ָע ִת ָידה לְ ׁ ַש ֵּכ ְך – ֲא ָד ָמה‬ ‫ֶאת ָּכל ְּכ ֵא ַבי‬ ‫ֶאת יָ ַמי‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫עוֹ ָלם ו ְּמלוֹ אוֹ ָלך מוֹ ֶדה – ֲא ָד ָמה‬ ‫וְ ָאנ ּו ֲע ֵצי ַה ּ ָׂש ֶדה – ֲא ָד ָמה‬ ‫ִמ ֵּמ ְך וְ ֵא ַליִ ְך ַעד ְ ּבלִ י ַדּ י –‬ ‫ַא ְּמ ִצינִ י‪.‬‬ ‫אהוד מנור (‪ - )2005-1941‬חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת ‪ ;1998‬מגדולי המלחינים‬ ‫וכותבי השירים העבריים‪ ,‬עסק גם בתרגום וכתיבה לתיאטרון ולמופעי בידור‪.‬‬ ‫‬ ‫אימא אדמה ‪ /‬יעקב (יענקלה) רוטבליט‬ ‫‬ ‫ִהיא ַּת ִ ּביט ֵא ַלי טוֹ ָבה וַ ֲחכָ ָמה‬ ‫ְ‬ ‫‬ ‫ְּכמוֹ ְ ּב ֵבן ַה ּׁ ָשב ַה ַ ּביְ ָתה ִמן ַה ֶדּ ֶרך‪,‬‬ ‫‬ ‫ימה ַח ָּמה‪,‬‬ ‫ְּת ַח ֵ ּבק אוֹ ִתי ֵא ֶל ָיה ִ ּבנְ ׁ ִש ָ‬ ‫ִא ָּמא ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫"א ָּתה ָעיֵ ף ִמן ַה ַּמ ָּסע‪,‬‬ ‫ִהיא ַּת ִ ּגיד – ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַאל ִּת ְפ ַחד ֲאנִ י חוֹ ֶב ׁ ֶשת ֶאת ּ ְפ ָצ ֶעיך"‪.‬‬ ‫ִהיא ִּת ַ ּקח אוֹ ִתי ֵא ֶל ָיה ְּכ ׁ ֶש ֶא ְק ָרא ִ ּב ׁ ְש ָמ ּה‪,‬‬ ‫‬ ‫ִא ָּמא ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫ִהיא ַּת ִ ּביט ֵא ַלי טוֹ ָבה וַ ֲחכָ ָמה‪,‬‬ ‫ִהיא ׁ ְש ֵק ָטה ָּכל ָּכ ְך ּוכְ מוֹ ָּת ִמיד סוֹ ַל ַחת‪,‬‬ ‫ימה ַח ָּמה‪,‬‬ ‫ְּת ַח ֵ ּבק אוֹ ִתי ֵא ֶל ָיה ִ ּבנְ ׁ ִש ָ‬ ‫ִא ָּמא ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫יעקב רוטבליט (‪ - )1945‬פזמונאי ועיתונאי ישראל; זוכה פרס אקו"ם למפעל חיים‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪24‬‬ ‫יַ לְ ֵדי ָה ֲא ָד ָמה ‪ /‬יורם טהרלב‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה ַה ּטוֹ ָבה ַה ַח ָּמה‬ ‫ַה ּ ְפ ׁשו ָּטה ַה ַּת ָּמה‬ ‫ַהחוֹ זֶ ֶרת ַעל ַע ְצ ָמ ּה‬ ‫לִ ְחיוֹ ת וְ ָלמוּת ֵ ּבין ִמ ׁ ְשעוֹ ֶל ָיה‬ ‫ָל ֶלכֶ ת ִא ָּת ּה‪ָ ,‬ל ֶלכֶ ת ֵא ֶל ָיה‪,‬‬ ‫ָל ׁשוּב ַה ַ ּביְ ָתה‪ָ ,‬ל ׁשוּב ֶאל ַה ַה ְת ָח ָלה‪.‬‬ ‫יורם טהרלב (‪ - )1938‬פזמונאי ומשורר ישראלי; רבים מפזמוניו הולחנו והיו לנכסי צאן ברזל של‬ ‫התרבות העברית‪.‬‬ ‫אישה וטבע ‪ /‬סוזן גריפין‬ ‫אני אוהבת את הציפור הזאת‪ ,‬כשאני רואה את קשת מעופה‪ ,‬אני עפה עמה‪ ,‬נכנסת לראשה‪,‬‬ ‫עוזבת עצמי‪ ,‬מתה לרגע‪ ,‬חיה בגוף זה של ציפור שללא הוא איני יכולה להתקיים עוד‪ ,‬כחלק‬ ‫מגופה של הציפור‪ ,‬אכנס לגופה של בתי‪ ,‬משום שיודעת אני שעשויה אני מאדמה זו‪ ,‬כפי‬ ‫שידי אמי עשויות היו מאדמה זו‪ ...‬כל שיודעת אני דובר אליי דרך האדמה הזאת‪ ,‬ואני כמהה‬ ‫לספר לך‪ ,‬את העשויה גם כן מאדמה‪ ,‬ולהקשיב לנו מדברות זו אל זו מה שיודעות אנו‪ :‬האור‬ ‫בתוכנו הוא‪.‬‬ ‫סוזן גריפין (‪ - )Susan Griffin) (1943‬ממובילות תנועת האקו‪-‬פמיניזם בארצות הברית; ספרה אישה‬ ‫וטבע שוטח את עיקרי הגישה‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪25‬‬ ‫שיחה עם אבן ‪ /‬ויסלבה שימבורסקה (תרגום‪ :‬רפי וייכרט)‬ ‫ֲאנִ י ִמ ְת ַדּ ּ ֶפ ֶקת ַעל ַדּ לְ ָּת ּה ׁ ֶשל ָה ֶא ֶבן‪ .‬‬ ‫יסינִ י‪ .‬‬ ‫– זוֹ ֲאנִ י‪ַ ,‬הכְ נִ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ְרצוֹ נִ י לְ ִה ָּכנֵ ס ֶאל ּתוֹ כֵ ך‪ ,‬‬ ‫לְ ִה ְת ּבוֹ נֵ ן ָס ִביב‪ ,‬‬ ‫ימה‪ .‬‬ ‫לִ ׁ ְשאֹף אוֹ ָת ְך ֶאל ִק ְר ִ ּבי ִּכנְ ׁ ִש ָ‬ ‫– לְ כִ י ִמ ָּכאן – אוֹ ֶמ ֶרת ָה ֶא ֶבן –‬ ‫ֲאנִ י ֲאטו ָּמה לְ גַ ְמ ֵרי‪ .‬‬ ‫יסים‪ ,‬‬ ‫ַאף ִ ּב ְהיוֹ ֵתנ ּו ְמ ֻר ָּסקוֹ ת לִ ְר ִס ִ‬ ‫ַאף ְ ּב ִה ׁ ַש ְח ֵקנ ּו לְ חוֹ ל‪ ,‬‬ ‫לֹא נַ כְ נִ יס ִא ׁיש‪ .‬‬ ‫ֲאנִ י ִמ ְת ַדּ ּ ֶפ ֶקת ַעל ַדּ לְ ָּת ּה ׁ ֶשל ָה ֶא ֶבן‪ .‬‬ ‫יסינִ י‪ .‬‬ ‫– זוֹ ֲאנִ י‪ַ ,‬הכְ נִ ִ‬ ‫ֲאנִ י ָ ּב ָאה ִמ ַּס ְק ָרנוּת לִ ׁ ְש ָמ ּה‪ ,‬‬ ‫ַה ַח ִ ּיים ִ ּב ׁ ְש ִב ָיל ּה ֵהם ִהזְ ַדּ ְּמנוּת יְ ִח ָידה‪ .‬‬ ‫ִמ ְת ַּכ ֶ ּונֶ ת ֲאנִ י לְ ַט ֵ ּיל ְ ּב ַר ֲח ֵבי ַא ְרמוֹ נֵ ְך ‬ ‫וְ ַא ַחר ָּכ ְך לְ ַב ֵ ּקר ְ ּב ָע ֶלה ו ְּב ִט ּ ַפת ַמיִ ם‪ .‬‬ ‫ֵאין לִ י ֵדּ י זְ ַמן לְ כָ ְך‪ .‬‬ ‫ְ‬ ‫ְּתמו ָּת ִתי ְצ ִריכָ ה לְ ַר ֵ ּג ׁש אוֹ ָתך‪ .‬‬ ‫– ֲאנִ י ֲעשׂ ּויָ ה ֶא ֶבן – אוֹ ֶמ ֶרת ָה ֶא ֶבן –‬ ‫ֹאש‪ .‬‬ ‫ִמ ּתוֹ ְך כּ ַֹרח ָע ַלי לִ ׁ ְשמֹר ַעל כּ ֶֹבד ר ׁ‬ ‫לְ כִ י ִמ ּפֹה‪ .‬‬ ‫ֵאין לִ י ׁ ְש ִר ֵירי ְצחוֹ ק‪ .‬‬ ‫ֲאנִ י ִמ ְת ַדּ ּ ֶפ ֶקת ַעל ַדּ לְ ָּת ּה ׁ ֶשל ָה ֶא ֶבן‪ .‬‬ ‫יסינִ י‪.‬‬ ‫– זוֹ ֲאנִ י‪ַ ,‬הכְ נִ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ׁ ָש ַמ ְע ִּתי ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ָ ּבך או ַּל ּמוֹ ת ְ ּגדוֹ לִ ים ֵר ִיקים‪ ,‬‬ ‫הפ ִ ּיים ָל ִריק‪ ,‬‬ ‫ׁ ֶש ַעיִ ן ֶט ֶרם ׁ ְשזָ ָפ ַתם‪ ,‬יְ ֵפ ִ‬ ‫דּ וֹ ְמ ִמים לְ לֹא ֵה ֵדי ְצ ָע ִדים‪ .‬‬ ‫ְ‬ ‫ּתוֹ ִדי ׁ ֶש ַ ּגם ַא ְּת יוֹ ַד ַעת ַעל ָּכך ְמ ַעט ְמאוֹ ד‪ .‬‬ ‫– או ַּל ּמוֹ ת ְ ּגדוֹ לִ ים וְ ֵר ִיקים – אוֹ ֶמ ֶרת ָה ֶא ֶבן – ‬ ‫ַא ְך ֵאין ָ ּב ֶהם ֵדּ י ָמקוֹ ם‪ .‬‬ ‫הפ ִ ּיים‪ ,‬יִ ָּתכֵ ן‪ַ ,‬א ְך ֵמ ֵע ֶבר לְ ַט ַעם חו ׁ ַּשיִ ְך ַה ַדּ ִּלים‪ .‬‬ ‫יְ ֵפ ִ‬ ‫ְ‬ ‫יְ כוֹ ָלה ַא ְּת לְ ַה ִּכ ֵירנִ י ַאך לְ עוֹ ָלם לֹא ֵּת ְד ִעינִ י‪ .‬‬ ‫ֲאנִ י ּפוֹ נָ ה ֵא ַליִ ְך ְ ּבכָ ל ִמ ׁ ְש ַטח ּ ָפנַ י‪ ,‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪26‬‬ ‫ו ְּבכָ ל ּתוֹ כִ י נִ ְפנֵ ית ֵמ ָע ַליִ ְך‪ .‬‬ ‫ֲאנִ י ִמ ְת ַדּ ּ ֶפ ֶקת ַעל ַדּ לְ ָּת ּה ׁ ֶשל ָה ֶא ֶבן‪ .‬‬ ‫יסינִ י‪ .‬‬ ‫– זוֹ ֲאנִ י‪ַ ,‬הכְ נִ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫ה‪-‬עד‪ .‬‬ ‫ֵאינֶ ִ ּני ְמ ַח ּ ֶפשֶׂ ת ָבך ַמ ְח ֵס ַ‬ ‫ֵאינֶ ִ ּני ֻא ְמ ָל ָלה‪ .‬‬ ‫ֵאינֶ ִ ּני ַח ְס ַרת ַ ּביִ ת‪ .‬‬ ‫יש ָיבה‪ .‬‬ ‫עוֹ ָל ִמי ָראוּי לִ ׁ ִ‬ ‫ֶא ָּכנֵ ס וְ ֵא ֵצא ְ ּביָ ַדיִ ם ֵריקוֹ ת‪ .‬‬ ‫יתי ָּכאן‪ ,‬‬ ‫ּוכְ ֵעדוּת ׁ ֶש ֶ ּב ֱא ֶמת ָהיִ ִ‬ ‫לֹא ַא ִ ּציג ָדּ ָבר זו ַּלת ִמ ִּלים‪ ,‬‬ ‫ׁ ֶש ִא ׁיש לֹא יִ ֵּתן ָ ּבן ֵאמוּן‪ .‬‬ ‫– לֹא ִּת ָּכנְ ִסי – אוֹ ֶמ ֶרת ָה ֶא ֶבן – ‬ ‫ָח ֵסר ָל ְך חו ּׁש ַה ִה ׁ ְש ַּת ְּתפוּת‪ .‬‬ ‫ׁשוּם חו ּׁש לֹא יַ ֲחלִ יף ָל ְך ֶאת חו ּׁש ַה ִה ׁ ְש ַּת ְּתפוּת‪ .‬‬ ‫ֲא ִפ ּל ּו ַמ ָ ּבט ְמ ֻח ָדּ ד ְּכ ֵדי ְר ִא ַ ּית כּ ֹל ‬ ‫לֹא יוֹ ִעיל ָל ְך ְּכ ָלל לְ לֹא חו ּׁש ַה ִה ׁ ְש ַּת ְּתפוּת‪ .‬‬ ‫לֹא ִּת ָּכנְ ִסי‪ּ ְ ,‬בק ׁ ִֹשי יֵ ׁש ָל ְך ֻמ ּ ָׂשג ַעל חו ּׁש זֶ ה‪ ,‬‬ ‫ְ ּבק ׁ ִֹשי ַה ֶ ּנ ֶבט ׁ ֶש ּלוֹ ‪ַ ,‬ה ִדּ ְמיוֹ ן‪ .‬‬ ‫ֲאנִ י ִמ ְת ַדּ ּ ֶפ ֶקת ַעל ַדּ לְ ָּת ּה ׁ ֶשל ָה ֶא ֶבן‪.‬‬ ‫יסינִ י‪ .‬‬ ‫– זוֹ ֲאנִ י‪ַ ,‬הכְ נִ ִ‬ ‫ֵאינֶ ִ ּני יְ כוֹ ָלה לְ ַה ְמ ִּתין ַאלְ ּ ַפיִ ם ֵמאוֹ ת ‬ ‫ְּכ ֵדי לְ ִה ָּכנֵ ס ֶאל ִמ ַּת ַחת לְ קוֹ ָר ֵת ְך‪ .‬‬ ‫– ִאם ֵאינֵ ְך ַמ ֲא ִמינָ ה לִ י – אוֹ ֶמ ֶרת ָה ֶא ֶבן – ‬ ‫ֹאמר ָל ְך ֶאת ׁ ֶש ָא ַמ ְר ִּתי ֲאנִ י‪ .‬‬ ‫ּ ְפנִ י ֶאל ֶה ָע ֶלה‪ ,‬הוּא י ַ‬ ‫ּ‬ ‫ֹאמר ֶאת ׁ ֶש ָא ַמר ֶה ָע ֶלה‪ .‬‬ ‫ת‬ ‫יא‬ ‫ּ ְפנִ י ֶאל ִט ּ ַפת ַה ַּמיִ ם‪ִ ,‬ה‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֹאשך‪ .‬‬ ‫לְ ַב ּסוֹ ף ִּת ׁ ְש ֲאלִ י שַׂ ֲע ָרה ִמ ּ ְׂש ָערוֹ ת ר ׁ ֵ‬ ‫ְצחוֹ ק ְמ ַב ֵ ּק ַע אוֹ ִתי‪ְ ,‬צחוֹ ק‪ְ ,‬צחוֹ ק ַא ִדּ יר‪ ,‬‬ ‫ׁ ֶש ֵאינֶ ִ ּני יוֹ ַד ַעת לְ ָצ ְחקוֹ ‪ .‬‬ ‫ֲאנִ י ִמ ְת ַדּ ּ ֶפ ֶקת ַעל ַדּ לְ ָּת ּה ׁ ֶשל ָה ֶא ֶבן‪ .‬‬ ‫יסינִ י‪.‬‬ ‫– זוֹ ֲאנִ י‪ַ ,‬הכְ נִ ִ‬ ‫– ֵאין לִ י ֶדּ ֶלת – אוֹ ֶמ ֶרת ָה ֶא ֶבן‪.‬‬ ‫ויסלבה שימבורסקה (‪ - )1923‬משוררת פולנייה‪ ,‬מסאית ומתרגמת ספרות צרפתית;‬ ‫כלת פרס נובל לספרות לשנת ‪.1996‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪27‬‬ ‫האדם הוא האדמה‬ ‫"העמק דבר" על בראשית ב‪ ,‬ז‪" :‬וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה" ‪/‬‬ ‫הנצי"ב מוולוז'ין‬ ‫קיבץ מכל חלקי האדמה עפר‪ ,‬מזה המקום מעט‪ ,‬ומזה המקום מעט‪ ,‬ולא ככל בהמה וחיה‪,‬‬ ‫וכדיאתא בסנהדרין דל"ח א' אדם הראשון מכל העולם כולו הוצבר עפרו‪ ,‬וטעמו של דבר‪,‬‬ ‫משום שמשונה טבע האדם מכל בהמה וחיה שאינם יכולים לחיות אלא באקלים של כל בריה‬ ‫לפי טבעו‪ ,‬וע"פ האקלים שנוצר שמה‪ .‬מה שאין כן האדם נוצר באופן שיהא יכול לחיות בכל‬ ‫העולם‪ ,‬בין במקום היותר קר בין במקום שיותר חם וניזונים בכל אופן שהמקום גורס‪ ,‬על כן‬ ‫קיבץ הקב"ה עפר מכל חלקי האדמה‪ .‬וכן יש הפרש במדות הנפש‪ ,‬דכל בריה יש לה כח הנפש‬ ‫המיוחד עז או חלש‪ ,‬החזק או הרפה‪ ,‬והאדם שנוצר ממנה וגדל בה מגדלת אותו הכח‪ ,‬מה שאין‬ ‫כן האדם יש בו כל המדות כמו שנאמר להלן מקרא יח והלאה‪ ,‬על כן כלל בו כל מיני אדמה‪.‬‬ ‫נפתלי צבי יהודה ברלין (‪ - )1893-1816‬ידוע בכינויו הנצי"ב מוולוז'ין‪ ,‬היה ראש ישיבת‬ ‫וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה‪ ;19-‬חיבר את פירוש "העמק דבר" ו"הרחב דבר" על‬ ‫התורה ושיר השירים וחיבורים תורניים נוספים‪.‬‬ ‫ִמ ּתוֹ ְך לִ ּמוּד ּ ְפנֵ י ַה ַ ּק ְר ַקע לָ ַמ ְדנ ּו לָ ַד ַעת ֶאת ּגו ֵּפנ ּו ׁ ֶש ָּלנ ּו ‪ /‬רבקה מרים‬ ‫ִמ ּתוֹ ְך לִ ּמוּד ּ ְפנֵ י ַה ַ ּק ְר ַקע ָל ַמ ְדנ ּו ָל ַד ַעת ֶאת ּגו ֵּפנ ּו ׁ ֶש ָ ּלנוּ‪.‬‬ ‫ֶ ּב ֶטן ׁ ֶשל ְס ָרק‪ּ ֶ .‬ב ֶטן ׁ ֶשל ּ ְפ ִרי‪.‬‬ ‫ַה ּנוֹ ף‪ְּ ,‬כמוֹ ּגו ֵּפנוּ‪ ,‬חוֹ ֶלה ו ָּב ִריא‪.‬‬ ‫ַה ּנוֹ ף‪ְּ ,‬כמוֹ ּגו ֵּפנוּ‪ ,‬נִ זְ ָקק לִ ׁ ְש ֵאר‪ ,‬לְ עוֹ נָ ה‪.‬‬ ‫ּגו ֵּפנ ּו ׁ ֶש ַעל ַה ַ ּק ְר ַקע ׁ ָשכוּב‪ְ ׁ ,‬ש ֵא ָלה ׁשוֹ ֵאל‬ ‫ו ִּמ ָ ּיד ָה ָא ֶרץ עוֹ נָ ה‪.‬‬ ‫עוֹ ד ְ ּב ֶט ֶרם ּ ִפינ ּו נַ ְס ּ ִפיק ִ ּב ׁ ְש ֵא ָלה לִ ְפ ּת ַֹח‬ ‫ִמ ּתוֹ ְך ַט ּבו ֵּרנ ּו ְּכ ָבר עוֹ ָלה ְּת ֵאנָ ה‪.‬‬ ‫רבקה מרים (‪ - )1952‬משוררת‪ ,‬סופרת וציירת ישראלית; ספרה הראשון התפרסם כשהייתה בת ‪;14‬‬ ‫ממייסדי בית המדרש "אלול"; זכתה פעמיים בפרס ראש הממשלה ליצירה‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪28‬‬ ‫מזבח אדמה ‪ /‬המהר"ל מפראג‬ ‫ואמר הכתוב מזבח אדמה תעשה לי‪ ,‬פירוש כי יש לך לעשות מזבח אדמה דווקא‪ ,‬מפני‬ ‫שהאדמה מסולקת מן החיצונית השייך לע"א‪ .‬כי הע"א היא החיצונית‪ ,‬כמו שהתבאר למעלה‬ ‫אצל דיבור לא יהיה לך‪ ,‬שהאדמה באמצע העולם‪ ,‬שאינה נוטה לשום צד חיצון‪ ,‬כי המקום‬ ‫צריך שיהיה מוכן אל העבודה‪ ,‬ואין דבר מוכן אל העבודה רק מזבח אדמה‪.‬‬ ‫יבמות ס"ג ע"א‪" :‬ואמר רבי אלעזר עתידין כל בעלי אומניות שיעמדו על  הקרקע‪ ,‬שנאמר‬ ‫וירדו מאניותיהם וכל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים על הארץ יעמדו"‪ .‬לעתיד לבוא‪,‬‬ ‫כל בעלי האומנויות שהתנתקו מעל האדמה‪ ,‬עתידים לשוב ולעבוד אותה‪ ,‬כפי שמבאר רש"י‬ ‫(שם)‪" :‬שיעמדו על הקרקע – יניחו אומנותם לעסוק בחריש ובקציר"‪.‬‬ ‫יהודה ליווא בן בצלאל (‪ 1609-1520‬לערך) ‪ -‬ידוע בכינויו המהר"ל מפראג; רב‪ ,‬פוסק הלכה‪,‬‬ ‫מקובל והוגה דעות; מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪29‬‬ ‫סוגי אדמות בארץ ישראל‬ ‫האדמה בארץ ישראל משתנה ממקום למקום לפי סלע המוצא שלה ולפי התנאים האקלימיים‬ ‫השוררים באזור‪ .‬אלה הם סוגי האדמות העיקריים המצויים בארץ‪:‬‬ ‫אדמת לס – מאפיינת את שוליהם של מדבריות רבים בעולם‪ ,‬ומצויה בבקעת באר שבע‬ ‫שבנגב הצפוני‪ .‬אזור שקיעת הלס רחוק מהמקום שבו הוא נוצר‪ ,‬משום שגרגרי הלס קטנים‬ ‫וקלים ונישאים ברוח למרחק רב‪ .‬בדרך כלל אדמת לס היא אדמה פורייה‪ .‬חסרונה הוא שעם‬ ‫הגשם תופחים גרגרי הלס העליונים‪ ,‬מתלכדים ויוצרים קרום קשה ואטום שמתפורר בקיץ‪,‬‬ ‫כך שהלס הופך שוב לאבק ולגרגרים קטנים הנישאים ברוח‪.‬‬ ‫אדמה אדומה ים תיכונית (טרה רוסה) – אופיינית לאזורי הרריים של אקלים ים תיכוני‪.‬‬ ‫קרקע זו רדודה וגרגירית‪ ,‬וסלעים רבים בולטים ממנה על פני השטח‪ .‬צבעה האדום האופייני‬ ‫נובע מתכולה גבוהה של תחמוצות ברזל וחומר אורגני‪ .‬קרקע זו פורייה אך קשה לעיבוד‬ ‫בעבר שמשה בעיקר למרעה‪ ,‬ובאזורים בהם עומק הקרקע היה מספק גודלו לעתים עצי פרי‪.‬‬ ‫אדמה אפורה (רנדזינה) – מתהווה בכל האזורים שבהם הסלע הוא גיר רך או קירטון‪ .‬אדמה‬ ‫זו עשירה בסידן‪ ,‬ובאקלים שחון גם בנתרן ואשלגן‪ .‬טובה לגידולים רבים‪ ,‬ובייחוד לגפנים‪.‬‬ ‫אדמת חול (חמרה) – מצויה בחלקים גדולים של מישור החוף‪ ,‬צבעה אדום או כתום‪ ,‬והיא‬ ‫מורכבת מגרגירי חול‪ .‬אדמת חמרה מכילה גם תרכובות ברזל‪ ,‬והן שמקנות לה את צבעה‬ ‫האדום‪ .‬זוהי אדמה מאווררת‪ ,‬ובזכות המינרלים שסופחים גרגיריה היא גם עשירה ופורייה‪.‬‬ ‫אדמת ביצה – נוצרת במשך אלפי שנים כששיירי צמחים ובעלי חיים שוקעים במים‬ ‫רדודים‪ .‬אדמות עשירות כאלה מצויות באזורים שבהם יובשו ביצות‪ ,‬בעיקר מישור החוף‬ ‫ועמק יזרעאל‪ .‬בעמק החולה מצויה אדמת כבול‪ ,‬שנוצרת מפירוק אטי במיוחד של החומרים‬ ‫האורגניים‪ .‬העושר האורגני הוא שמקנה לאדמת הביצה את צבעה הכהה‪.‬‬ ‫אדמת חבר הלשון – מצויה לאורך בקעת הירדן מטירת צבי עד אזור ים המלח‪ .‬מקורה‬ ‫בסלע החבר שנותר עם התייבשות ימת שקע הירדן‪ ,‬וצבעה בהיר (לבן‪-‬צהוב מעורב באפור)‪.‬‬ ‫בחלקים הדרומיים של הארץ היא מעורבת במלח ואינה ראויה לעיבוד‪.‬‬ ‫אדמת מלחה – מתהווה כשיש בקרקע עודף לחות למרות האקלים הצחיח‪ .‬בגלל החום‬ ‫והיובש המים מתנדפים ברובם‪ ,‬ועל הקרקע נותר מעטה של מלח‪ .‬בארץ יש שני מיני מלחות‪:‬‬ ‫מלחות בהירות‪ ,‬המכילות בעיקר מלח ונפוצות בערבה‪ ,‬ומלחות כהות‪ ,‬שבהן המלח מעורב‬ ‫בתרכובות של גופרית‪ ,‬והן נפוצות באזור ים המלח‪.‬‬ ‫חול ים– מצוי לאורך חוף הים התיכון‪ .‬גונו זהוב‪ ,‬וגרגיריו בינוניים בגודלם ושווים זה לזה‪.‬‬ ‫החול עשוי כמעט כולו מתחמוצת צורן נקייה‪.‬‬ ‫אדמת העמקים – אדמה חומה כהה שנוצרת בהרים ונסחפת לעמקים‪ .‬אופיינית לעמק יזרעאל‬ ‫ולחלק הצפוני של בקעת הירדן‪ .‬תהליכי הסחף נמשכים גם היום‪ ,‬ולכן תהליך ההיווצרות של‬ ‫אדמה זו עודנו נמשך‪ .‬הצמחים הגדלים בה מעשירים אותה‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪30‬‬ ‫ַה ֶ ּבן ָא ָדם ֵאינוֹ ֶא ָּלא ‪ /‬מאיר אריאל‬ ‫ַה ֶ ּבן ָא ָדם ֵאינוֹ ֶא ָ ּלא‬ ‫ֲח ִתיכַ ת ּבֹץ ְמ ֻת ְח ָּכם‪.‬‬ ‫ֵּכ ַיצד‪ַ ,‬מה ּו ּבֹץ?‬ ‫– ָע ָפר ָספוּג ְר ִטיבוּת‪.‬‬ ‫ן‪-‬א ָדם‪:‬‬ ‫ָּכ ְך ַ ּגם ַה ֶ ּב ָ‬ ‫ֲע ַפר ָה ָא ֶרץ‪,‬‬ ‫ׁ ֶש ֶ ּנ ֱא ַמר‪ִּ ,‬כי ָע ָפר ַא ָּתה ו ֵּמ ָע ָפר לֻ ָ ּק ְח ָּת –‬ ‫ָספוּג ָּכל ִמינֵ י נוֹ זְ לִ ים לְ ִמינֵ ֶיהם‪.‬‬ ‫ַרק ָמה‪ְ ,‬מ ֻת ְח ָּכם‪...‬‬ ‫ָּתחוּם ו ְּמ ֻת ָחם‬ ‫ְ ּבד ֶֹפן שָׂ ִעיר וְ ָח ָלק לְ ֶמ ֱח ָצה‬ ‫ָאטוּם וְ ָח ִדיר לְ ֵסר ּוגִ ין‬ ‫וְ יֵ ׁש לוֹ ְדּ מוּת ְמ ֻס ֶ ּי ֶמת‬ ‫וְ צו ָּרה ֻמ ׁ ְש ֶל ֶמת‪ ,‬וְ זֶ ה‬ ‫ְמ ֻת ְח ָּכם‪ּ ִ ...‬ב ׁ ְש ִביל ּבֹץ‬ ‫זֶ ה ְמ ֻת ְח ָּכם‪ֶ ׁ ,‬ש ֵּכן‬ ‫ְס ָתם ּבֹץ‪ֵּ ,‬כן‪ְ ,‬ס ָתם ּבֹץ –‬ ‫צו ָּרה לוֹ ‪.‬‬ ‫ּבֹץ ׁ ֶש ִּמ ְתיַ ֵ ּב ׁש‪ִ ,‬מ ְת ּפוֹ ֵרר –‬ ‫ׁ ֶשל ֲא ָדמוֹ ת ַק ּלוֹ ת ֵמ ַע ְצמוֹ ‪.‬‬ ‫ׁ ֶשל ֲא ָדמוֹ ת ְּכ ֵבדוֹ ת –‬ ‫יֵ ׁש ּגו ׁ ִּשים ׁ ֶש ּלֹא ְּתפוֹ ֵרר‬ ‫ִעם ּ ַפ ִּט ׁיש ׁ ֶשל ֲח ִמ ּׁ ָשה ִקילוֹ ‪.‬‬ ‫ֲא ָבל ַאף ּגו ּׁש ָּכזֶ ה לֹא יִ ַ ּקח ֶאת ַע ְצמוֹ‬ ‫ַל ִּמ ְס ָ ּב ָאה ַה ְ ּקרוֹ ָבה וְ יַ זְ ִמין‬ ‫יח‬ ‫כּ וֹ ס ַמיִ ם ָק ִרים לְ ַה ְד ִ ּביק‪ ,‬נַ ִ ּנ ַ‬ ‫יח‪.‬‬ ‫וְ ֻק ְפ ַסת ֶק ַמח ׁ ִש ּפוֹ ן לְ ָה ִר ַ‬ ‫ֵאיפֹה‪ַ ...‬רק ַּת ֲעבֹר ָע ָליו‬ ‫י‪-‬דּ יו ִּטי‬ ‫יסקוּס ַה ִה ְיד ָרא ּולִ ּ ְ‬ ‫ִעם ַה ִדּ ְ‬ ‫י‪-‬פנֵ אוֹ ָמ ִטי ֵה ִב ְ‬ ‫ׁ ֶשל ׁ ִשינִ ְיצ ִקי‪ ,‬וְ ַא ָּתה עוֹ שֶׂ ה ִמ ֶּמ ּנ ּו‬ ‫ַמ ַ ּצע זְ ָר ִעים‪ָ .‬מה יֵ ׁש לְ ַד ֵ ּבר‪:‬‬ ‫ּבֹץ ׁ ֶש ִּמ ְתיַ ֵ ּב ׁש – ִמ ְת ּפוֹ ֵרר‪.‬‬ ‫וְ גַ ם ֶ ּבן ָא ָדם ׁ ֶש ִּמ ְתיַ ֵ ּב ׁש ִמ ְת ּפוֹ ֵרר –‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪31‬‬ ‫ַרק ָמה‪ְ ,‬מ ֻת ְח ָּכם‪...‬‬ ‫ְ‬ ‫ָעטוּף ו ְּמ ֻע ָּטף‪ ,‬אוֹ ָּתחוּם ו ְּמ ֻת ָחם ְ ּבתוֹ ך ָארוֹ ן‪,‬‬ ‫וְ נוֹ ֵתן ֶאת ַע ְצמוֹ ַל ֲהמוֹ ן‬ ‫ֲח ִתיכוֹ ּ‬ ‫ת‪-‬בֹץ ְק ַט ּנוֹ ת ו ְּמ ֻת ְח ָּכמוֹ ת ַ ּגם ֵהן‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫(א ְמנָ ם ַה ְר ֵבה ָפחוֹ ת‪ֲ ,‬א ָבל ְבכָ ל‪-‬זֹאת) –‬ ‫ָ‬ ‫וְ עוֹ זֵ ב ׁ ֶש ֶלד לִ ְצחֹק ַא ֲחרוֹ ן‬ ‫ׁ ֶש ֶ ּנ ֱא ַמר‪ ,‬צוֹ ֵחק ִמי ׁ ֶשצּ וֹ ֵחק ַא ֲחרוֹ ן‬ ‫וְ ַא ֲחרוֹ ן צוֹ ֵחק ַרק ׁ ֶש ֶלד‪.‬‬ ‫צוֹ ֵחק ִמי ׁ ֶשצּ וֹ ֵחק‪ָ ,‬א ַמר ַה ֶ ּי ֶלד‪.‬‬ ‫וְ יֵ ׁש לוֹ ַמ ֵ ּצ ָבה‪ּ ,‬וכְ ת ֶֹבת‪,‬‬ ‫וְ זֶ ה – ְמ ֻת ְח ָּכם‪...‬‬ ‫ׁ ֶש ֵּכן‬ ‫ְס ָתם ּבֹץ – ֵאיזֶ ה ַמ ֵ ּצ ָבה יֵ ׁש לוֹ ‪,‬‬ ‫ֵאיזֶ ה ְּכת ֶֹבת?‬ ‫ִאם ֵּכן‪ָ ,‬א ַמ ְרנוּ‪:‬‬ ‫ַה ֶ ּבן ָא ָדם ֵאינוֹ ֶא ָ ּלא‬ ‫ֲח ִתיכַ ת ּבֹץ‬ ‫ְמ ֻת ְח ָּכם‪.‬‬ ‫מאיר אריאל (‪ - )1999-1942‬משורר‪ ,‬פזמונאי‪ ,‬מלחין וזמר בעל סגנון ייחודי; שיריו בוצעו על ידי‬ ‫אמנים רבים‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪32‬‬ ‫שניים חלב‪ ,‬אחד אדמה‬ ‫ויקרא כה‪ ,‬כג‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫וְ ָה ָא ֶרץ לֹא ִת ָּמכֵ ר לִ ְצ ִמ ֻתת ִכי‪-‬לִ י ָה ָא ֶרץ ִכי‪-‬גֵ ִרים וְ תוֹ ׁ ָש ִבים ַא ֶתם ִע ָּמ ִדי‪.‬‬ ‫נאומו של בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני החמישי (‪)1901‬‬ ‫העם יהיה לא רק המייסד‪ ,‬אלא גם בעליו של הרכוש התכליתי הזה [הקרקע] לצמיתות‪ .‬על‬ ‫ידי זה אי אפשר יהיה ליחידים להשתמש בו ברצון עצמם‪ ,‬באופן שאינו מתאים עם כוונותיו‬ ‫של המייסד‪ .‬עלינו לדאוג גם להבא כי יהיה הרכוש הזה נשמר באמונה הכי גדולה‪ ,‬וכי יתנהגו‬ ‫בו בצמצום‪ ,‬בפחד‪ ,‬יותר מאשר בעוז‪.‬‬ ‫בנימין זאב תיאודור הרצל (‪ - )1904-1860‬עיתונאי‪ ,‬משפטן‪ ,‬סופר‪ ,‬מחזאי ופוליטיקאי יהודי יליד‬ ‫בודפשט; חוזה המדינה‪ ,‬מייסד הציונות כתנועה לאומית מדינית‪.‬‬ ‫מכתבו של צ'יף סיאטל ‪ /‬מכתב המיוחס לצ'יף האינדיאני של סיאטל‪ ,‬כתגובה‬ ‫לבקשת נשיא ארצות הברית לרכוש את אדמות השבט בשנת ‪1855‬‬ ‫איך תוכלו לקנות או למכור את השמים? את חמימות האדמה? הרעיון זר לנו‪ .‬איננו בעליהם‬ ‫של רעננות האוויר או נצנוץ המים; איך תוכלו לקנותם מעמנו? אנו נחליט בזמננו‪ .‬כל חלק‬ ‫מאדמה זו קדוש לבני עמי‪ .‬כל מחט אורן בוהקת‪ ,‬כל חוף חולי‪ ,‬כל הערפילים בעובי היער‪ ,‬כל‬ ‫קרחת יער‪ ,‬כל זמזום חרק קדוש בזיכרונם של בני עמי‪.‬‬ ‫אנו יודעים כי האדם הלבן אינו מבין את דרכינו‪ .‬כל חלקת אדמה זהה עבורו לאחרת‪ ,‬שכן הוא‬ ‫זר הבא בלילה ולוקח מן האדמה את שהוא צריך‪ .‬הארץ אינה אחותו‪ ,‬אלא אויבתו‪ ,‬ומשכבש‬ ‫אותה‪ ,‬הוא נע הלאה‪ .‬הוא עוזב את קברות אבותיו‪ ,‬ונשימת ילדיו נשכחת‪ .‬מראה עריכם‬ ‫מכאיב לעיני האדם האדום‪ .‬אך ייתכן שהאדם האדום הוא פרא‪ ,‬ולכן אינו מבין‪.‬‬ ‫אין מקום שקט בערי האדם הלבן‪ .‬אין מקום להאזין לעלי האביב או למשק כנפי חרק‪ .‬אך‬ ‫אני פרא ולכן איני מבין – הטרטור רק נראה כי הוא מכאיב לאוזן‪ .‬מהו טעם החיים אם אין‬ ‫אדם יכול לשמוע את המיית התור או את ויכוחי הצפרדעים סביב האגם בליל? האדם האדום‬ ‫מעדיף את הצליל הרך של הרוח שהצטללה מגשם בצהרי יום‪ ,‬או שבושמה במחטי אורן;‬ ‫האוויר יקר לאדם האדום‪ ,‬שכן הכול חולקים נשימה אחת‪ :‬החיות‪ ,‬העצים ובני האדם‪ .‬נראה כי‬ ‫האדם הלבן אינו מבחין באוויר שהוא נושם; כגוסס ימים רבים – הוא אדיש לצחנה‪.‬‬ ‫כל הדברים קשורים זה בזה‪ .‬מה שקורה לארץ קורה לבני הארץ‪...‬‬ ‫כשייעלם מן האדמה אחרון אדומי העור‪ ,‬וזיכרונו יהי לצל ענן החולף מעל למישור‪ ,‬חופים‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪33‬‬ ‫ויערות‪ ,‬אלו עוד יחזיקו את רוחם של בני עמי‪ ,‬שכן הם אהבו את האדמה כשם שתינוק אוהב‬ ‫את פעימת הלב של אמו‪ .‬אם נמכור את אדמתנו‪ ,‬אהבו אותה כשם שאנו אהבנו‪ .‬דאגו לה‬ ‫כשם שאנו דאגנו‪ .‬החזיקוה בזיכרונכם כשם שהיא כשקיבלתם אותה מעמנו‪ .‬ועם כל כוחכם‪,‬‬ ‫אונכם ולבכם – שימרו אותה לילדיכם ואהבו אותה כשם שהאל אוהב את כולנו‪ .‬דבר אחד אנו‬ ‫יודעים‪ :‬אלוהינו הוא אחד‪ .‬אדמה זו יקרה לו‪ .‬אפילו האדם הלבן אינו יכול להימלט מהגורל‬ ‫המשותף לכול‪.‬‬ ‫היסודות לאי‪-‬השוויון  בין בני האדם ‪ /‬ז'אן ז'אק רוסו‬ ‫הראשון שגידר לו חלקת אדמה‪ ,‬והעלה בדעתו לומר "זאת לי היא"‪ ,‬ואף מצא סביבו אנשים‬ ‫תמימים דיים להאמין לו‪ ,‬היה מייסדה האמיתי של החברה האזרחית‪ .‬כמה פשעים‪ ,‬כמה‬ ‫מלחמות‪ ,‬כמה רציחות‪ ,‬כמה אומללויות וכמה זוועות היה חוסך מן המין האנושי מי שהיה‬ ‫עוקר את יתדות הסימון ‪,‬או ממלא בעפר את התעלה‪ ,‬וקורא אל אחיו‪ :‬הישמרו לכם מהטות‬ ‫אוזן למתחזה‪ .‬אבוד תאבדו אם תשכחו כי הפירות לכולנו הם‪ ,‬וכי האדמה אינה קניין איש‪.‬‬ ‫ז'אן ז'אק רוסו (‪ - )1778-1712‬פילוסוף‪ ,‬סופר‪ ,‬תיאורטיקן פוליטי ומלחין שוויצרי‪-‬צרפתי; נחשב‬ ‫הפילוסוף החשוב של עידן הנאורות; רעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית‪ ,‬על התפתחות‬ ‫התיאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות; עסק גם בפילוסופיה של החינוך‪ ,‬ונחשב ההוגה‬ ‫הראשון שהציג מתווה לחינוך ילדים בגישה טבעית‪.‬‬ ‫ספר הקניון ‪ /‬ד"ר דניאל שליט‬ ‫הקניון הוא עולם סגור בפני עצמו‪ .‬מלמטה הוא חתום ותחום בבטון – בקומות על גבי קומות‬ ‫של מרתפים וחניונים‪ ,‬ומלמעלה הוא סגור במעטה פלסטי מוצק‪ .‬ובין זה לזה‪ :‬עולם של‬ ‫מעשה ידי אדם‪ .‬עולם מתוכנן‪ ,‬עולם נשלט‪ ,‬עולם מבריק‪ ,‬עולם מצליח‪ .‬ולכן הקניון הוא‬ ‫סמל ומשל לכל עולמו של האדם כיום‪ .‬סגור מן הטבע שמתחתיו – האדמה‪ ,‬הנחלים‪ ,‬הימים‪,‬‬ ‫הצומח והחי‪ ,‬איתם נפגש האדם רק כמשאבים לניצול – או בסרטי טבע‪ ,‬או בגני חיות‪ .‬וכן‬ ‫הוא סגור מכל מציאות שמעליו‪ ,‬מכל מציאות שמעבר לו‪ ,‬ובוודאי מן המציאות הרוחנית‪,‬‬ ‫הבוראת‪ ,‬האלוהית‪ ,‬שאותה אין הוא יודע כלל‪.‬‬ ‫דניאל שליט (‪ - )1940‬מוזיקולוג‪ ,‬מלחין ומרצה לפילוסופיה; לשעבר מנצח בתזמורת הקאמרית‬ ‫הישראלית; יצירותיו המוזיקליות מנוגנות בארץ ובעולם; עוסק בכתביו בקשת רחבה של נושאי הגות‪,‬‬ ‫ובעיקר במפגש בין התרבות היהודית לתרבות העולם‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪34‬‬ ‫הוֹ ָרה נַ ְדלָ נִ ים ‪ /‬קובי אוז‬ ‫עוֹ ד נִ ְד ַהר ַעל ַה ְּכ ָר ִמים ‬ ‫ִעם ְט ַר ְקטוֹ רוֹ ן ‬ ‫וְ נִ גְ ַדּ ע ֶאת ַה ְ ּג ָפנִ ים ‬ ‫נָ שִׂ ים ֵ ּבטוֹ ן ‬ ‫הוֹ ָרה הוֹ ָרה נַ ְד ָלנִ ים ‬ ‫הוֹ ָרה נַ ְצ ָלנִ ים ‬ ‫הוֹ ָרה ַח ְמ ָדנִ ים ‬ ‫עוֹ ד נָ רו ָּצה ֶאל שָׂ דוֹ ת ‬ ‫ׁ ֶשל ְּתעו ָּפה ‬ ‫עוֹ ד נָ ׁשוּב ֶאל ַה ּמוֹ ׁ ָשב ‬ ‫יסה ‬ ‫לְ עוֹ ד ִט ָ‬ ‫הוֹ ָרה הוֹ ָרה נַ ְת ָ ּבגִ ים ‬ ‫הוֹ ָרה גֵ ְ'ט ֵלגִ ים ‬ ‫הוֹ ָרה ֲע ָס ִקים ‬ ‫וְ ִאי ֶא ְפ ׁ ָשר ַל ֲחזֹר ֲאחוֹ ָרה ‬ ‫או ּו הוֹ ָרה ‬ ‫יטי ַל ֶ ּנ ַצח ‬ ‫ּ ְפרוֹ ְס ּ ֵפ ִר ִ‬ ‫ְ‬ ‫וְ זֶ ה ַה ֵ ּלב ׁ ֶש ִּמ ְתרוֹ ֵצץ ְ ּבתוֹ ך ַקנְ יוֹ ן ‬ ‫וְ זֶ ה ָהר ׁ‬ ‫ֹאש ׁ ֶש ִּמ ְת ּפוֹ ֵצץ ְ ּבתוֹ ְך ׁ ָשעוֹ ן ‬ ‫ִה ְת ַק ְרנְ ָפה לִ י ְּכ ָבר ָּכל ַה ִח ַ ּבת ִצ ּיוֹ ן ‬ ‫וְ ֵאין ַאנְ דּ ּו וְ ֵאין ַאנְ דּ ּו ַל ֲחזֹר ֲאחוֹ ָרה ‬ ‫אוו ּו הוֹ ָרה ‬ ‫ְּכמוֹ ָּת ִמיד לְ ַה ְפ ִריט ֶאת ַה ּ ְפ ָר ִטים ‬ ‫ְּכמוֹ ָּת ִמיד לְ ַה ְפ ִריס ֶאת ַה ּ ְפ ָר ִסים ‬ ‫הוֹ ָרה הוֹ ָרה זַ כְ יָ נִ ים ‬ ‫הוֹ ָרה ַע ְס ָקנִ ים ‬ ‫הוֹ ָרה ַ ּבכְ יָ נִ ים ‬ ‫ָּכל ּ ַפ ְר ֵדּ ס‪ֻ ,‬ח ְר ׁ ָשה ‬ ‫ֵהם ַ ּגן ׁ ֶשל ֵארו ִּעים ‬ ‫קוֹ ל ִדּ י ֵ ּג'יי וְ קוֹ ל ָח ָתן ‬ ‫ַעל ַהחוֹ ִפים ‬ ‫הוֹ ָרה הוֹ ָרה וְ ֵע ִדים ‬ ‫הוֹ ָרה זִ יקו ִּקים ‬ ‫ָּכל ׁ ֶש ּנוֹ ַתר ַל ִ ּנזְ ָק ִקים ‬ ‫לְ ָת ִמיד ‬ ‫לְ ָת ִמיד לִ ְחיוֹ ת ַ ּב ּג'וֹ ָרה ‬ ‫אוו ּו הוֹ ָרה ‬ ‫יטי ַל ֶ ּנ ַצח‪ ...‬‬ ‫ּ ְפרוֹ ְס ּ ֵפ ִר ִ‬ ‫וְ ִאי ֶא ְפ ׁ ָשר וְ ִאי ֶא ְפ ׁ ָשר ַל ֲחזֹר ֲאחוֹ ָרה ‬ ‫או ּו הוֹ ָרה‪.‬‬ ‫קובי אוז (‪ - )1969‬מוזיקאי‪ ,‬סופר‪ ,‬מפיק וסולן להקת טיפקס; ידוע במעורבות חברתית גבוהה‪.‬‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪35‬‬ ‫מחזירים לאדמה‪ :‬קומפוסט‬ ‫האדמה מזינה אותנו ומעניקה לנו מרחב חיים ומזון‪ .‬הקומפוסט הוא הדרך הפשוטה ביותר‬ ‫לטייב את האדמה בדשן אורגני עשיר ובריא‪ ,‬להחזיר למחזור הטבע את החומרים שלקחנו‬ ‫ממנו ולהפחית את כמויות האשפה הביתית בכמחצית‪ .‬זה קל‪ ,‬זה סביבתי וזה פועל‪.‬‬ ‫מהו קומפוסט?‬ ‫קומפוסט הוא דשן אורגני עשיר ונטול כימיקלים שנוצר כשחרקים‪ ,‬תולעים וחיידקים‬ ‫מפרקים את הפסולת האורגנית שלנו‪ ,‬שאחרת תמצא את דרכה לפח האשפה ולהטמנה‪.‬‬ ‫איך עושים קומפוסט?‬ ‫· הפרד ומשול – יש להפריד במטבח בין האשפה האורגנית (שאריות מזון) לבלתי אורגנית‬ ‫(בעיקר אריזות)‪ .‬הדרך הפשוטה ביותר היא להניח ליד הכיור פח קטן או קערה‪ ,‬שבהם‬ ‫שומרים את שאריות המזון‪.‬‬ ‫· קומפוסטר‪ ,‬בור או ערמה – את הקומפוסט מכינים בתוך קומפוסטר‪ ,‬מכשיר דמוי פח‬ ‫זבל גדול שאפשר לרכוש ממגוון חברות באינטרנט‪ ,‬ובמחיר מוזל מהרשויות המקומיות‪.‬‬ ‫בעלי חצר יכולים לוותר על הקומפוסטר ולהסתפק בחפירת בור גדול‪ ,‬או פשוט לייצר את‬ ‫הקומפוסט בערמה‪ .‬את הקומפוסטר‪ ,‬הבור או הערמה יש למקם במקום מוצל ונוח לגישה‪.‬‬ ‫· המן הגורן או מן היקב – את הקומפוסט אפשר להזין בחומרים רבים‪:‬‬ ‫מהגינה‪ :‬עלי שלכת‪ ,‬דשא קצור‪ ,‬נסורת‪ ,‬אפר מדורות‪ ,‬כל גזם‬ ‫מהמטבח‪ :‬קליפות של פירות‪ ,‬ירקות וביצים‪ ,‬שאריות מזון מהצומח‬ ‫אין להכניס‪ :‬פסולת שאינה אורגנית (זכוכית‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬חיתולים‪ ,‬סוללות וכן הלאה)‪ ,‬שאריות‬ ‫מזון מן החי (בשר וחלב)‪ ,‬כימיקלים מכל סוג‬ ‫טיפים‬ ‫· מומלץ לחתוך או לתלוש את חומרי הגלם לפיסות קטנות ככל האפשר‪.‬‬ ‫· מומלץ לפטם את הקומפוסט בכמויות שוות של חומר יבש (גזם‪ ,‬נסורת‪ ,‬עלים וכו')‪.‬‬ ‫ורטוב (שאריות מזון) לסירוגין‪.‬‬ ‫· כדאי למלא את תחתית הקומפוסט בחומר גס (גזם עץ או שק) שיתפרק לאט ויאפשר‬ ‫ניקוז טוב ואוורור הערמה מלמטה‪.‬‬ ‫· כדי להרחיק בעלי חיים רצוי לטמון את שאריות המזון במרכז המכל ולכסות אותו במכסה‬ ‫(או בשק יוטה במקרה של בור וערמה)‪.‬‬ ‫בהצלחה‬ ‫ליל שבועות בבית אבי חי‬ ‫עמוד ‪36‬‬