מסמך יסוד לחברה האזרחית ולמגזר השלישי
מסמך יסוד לחברה האזרחית ולמגזר השלישי דוח ביניים 06/14 02/15 דנה בר רכזת התהליך ועדת ההיגוי את התהליך לגיבוש מסמך היסוד מלווה ומנחה ועדת היגוי ,המורכבת מנציג התארגנות המנכ"לים – אוריאל לדרברג (מנכ"ל פעמונים) ,מנכ"ל שיתופים – שלמה דושי ,סמנכ"ל שתיל– קרלוס שטיגליץ ,מנכ"ל המכון למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל – רני דודאי ,יו"ר מנהיגות אזרחית – עו"ד אופיר כץ ,מנכ"ל מנהיגות אזרחית (היוצא) -אריה רוגל ,נציגי מנהיגות מתנדבת– אלה אלקלעי ושוקי ארליך וד"ר גלי סמבירא – יועצת לתהליך. מנהיגות אזרחית ארגון מנהיגות אזרחית נבחר על ידי ועדת ההיגוי לשמש כארגון שיוביל ויוציא לפועל את התהליך לגיבוש מסמך היסוד .הצוות המוביל את התהליך מטעם מנהיגות אזרחית :מנכ"ל הארגון (היוצא) -אריה רוגל ,ד"ר גלי סמבירא (יועצת לתהליך) ודנה בר (רכזת התהליך). מיזם ממשלה-חברה אזרחית התהליך לגיבוש מסמך יסוד לחברה האזרחית ולמגזר השלישי ממומן על ידי מיזם ממשלה - חברה אזרחית :שותפות של משרדי החינוך ,בריאות ,רווחה ,אוצר ,רה"מ משפטים וקליטה ומכון אלכא למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל. הקדמה בחודש יוני 2014יצא לדרך תהליך לגיבוש מסמך יסוד ,אשר ישרטט את קווי וערכי היסוד של המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל .מטרת התהליך היא להניח תשתית רעיונית משותפת להרחבת ההשפעה של המגזר השלישי והחברה האזרחית ,כאבן יסוד בחברה דמוקרטית .אנו פועלים מתוך אמונה שלחברה האזרחית בישראל יש זהות ומרחב פעולה משותפים ,המתקיימים למרות ובמקביל לחילוקי הדעות ותפיסות העולם השונות. בשנים האחרונות נכתבו לפחות שלושה מסמכים שהתייחסו אל המגזר השלישי וליחסים הבין מגזריים בישראל ,ביניהם :דוח ועדת גלנור ,דוח ועדת ארידור ומסמך המדיניות הממשלתי משנת .2008ייחודו של התהליך הנוכחי ,בכוונתו לייצר שיח פנימי בחברה האזרחית ובמגזר השלישי ,על כל גווניה ,בניסיון לגבש אמירה ערכית משותפת; קול משותף. אנו שואפים להכיל ולשתף בתהליך מגוון רחב של קהילות ,ארגונים ומנהיגות המגזר השלישי והחברה האזרחית. תוכן העניינים תקציר מנהלים 4 הנחות יסוד 6 מתווה עבודה 7 ליווי מחקרי 9 מחקר הערכה 9 מפגשי היוועצות 10 מפת הסוגיות המשותפות 12 סקר מקוון למנכ"לים 13 ועידת מנהיגות אזרחית 18 סיכום והמשך התהליך 19 נספחים 20 תקציר מנהלים רקע בחודש יוני 2014יצא לדרך תהליך לגיבוש מסמך יסוד ,אשר ישרטט את קווי וערכי היסוד של המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל .מטרת התהליך היא להניח תשתית רעיונית משותפת להרחבת ההשפעה של המגזר השלישי והחברה האזרחית ,כאבן יסוד בחברה דמוקרטית .אנו פועלים מתוך אמונה שלחברה האזרחית בישראל יש זהות ומרחב פעולה משותפים ,המתקיימים למרות ובמקביל לחילוקי הדעות ותפיסות העולם השונות .ייחודו של התהליך הנוכחי ,בכוונתו לייצר שיח פנימי בחברה האזרחית ובמגזר השלישי ,על כל גווניה ,ולגבש סדר יום מגזרי כבסיס לפעולה משותפת. את התהליך מוביל ארגון "מנהיגות אזרחית" לצד שותפים מהתארגנות המנכ"לים ,שתיל ,שיתופים, המכון למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל ונציגי מנהיגות מתנדבת והוא ממומן על ידי "מיזם ממשלה- חברה אזרחית". הנחות יסוד ומתווה עבודה אנו מקפידים לבסס את התהליך לכל אורכו על עבודה משותפת עם מגוון רחב של ארגונים ,קהילות ובעלי עניין נוספים הפועלים בחברה האזרחית ,במטרה לעצב תהליך ותוצרים אשר יהיו רלוונטים ויתייחסו לצרכים של מגוון הארגונים וההתארגנויות הפועלים במרחב זה. עד כה נערכו 9מפגשי היוועצות קבוצתיים בהשתתפות 82נציגי ארגונים והתארגנויות ,מנהלי קרנות ונציגי מנהיגות מתנדבת 36 ,מפגשי היוועצות אישיים עם מנכ"לי ארגונים ואנשי אקדמיה ועוד 148 מנכ"לים השתתפו בסקר מקוון שערכנו .סה"כ לקחו חלק בתהליך 266משתתפים. מפגשי ההיוועצות במפגשי ההיוועצות שערכנו ברחבי הארץ עלו נקודות המבט השונות של בעלי העניין הפועלים בחברה האזרחית .בנוסף ,התחדד הפער בתפיסה העצמית ובצרכים של ארגונים הפועלים בפריפריה מול אלה הפועלים במרכז הארץ .יחד עם זאת ,ניתן היה לזכך מספר נקודות מרכזיות שחזרו על עצמן: • יש צורך בשיח בתוך החברה האזרחית – תהליך רוחב ועומק שדורש יותר זמן. • הצורך הדחוף יותר וחשוב לארגונים ,בעיקר בפריפריה ,הוא ליצור רשת תמיכה אזורית /נושאית שמחברת בין הארגונים. • שיפור הדימוי של המגזר השלישי באמצעות אפשרות להובלת קמפיין. • לנסח עקרונות/ערכים היחודיים לחברה האזרחית בקונטקסט הישראלי. מפת הסוגיות המשותפות התובנות המרכזיות שעלו במפגשי ההיוועצות הצביעו על כך שמסמך היסוד אינו מטרת העל בתהליך ,אלא אמצעי לקיום שיח פנים מגזרי אשר יניע לפעולה משותפת ,סביב אתגרים ואינטרסים משותפים .בהמשך לתובנות אלו ותוך למידה מתהליכים דומים בעולם ,הבנו שעל מסמך היסוד להיות 4 מבוסס על מיפוי סוגיות משותפות; מסמך שיכלול חלק הצהרתי שישקף את תפיסתם של ארגוני החברה האזרחית את עצמם ,את המשימה שלהם ואת ערכי היסוד שעומדים בבסיס פעילותם ,ולצד ההצהרה ,מיפוי הסוגיות המשותפות לארגונים החברתיים או לחלקים רחבים בהם ,כל זאת במטרה לגבש סדר יום מגזרי כבסיס לפעולה משותפת. לפי תפיסה זו ,ניסוח מסמך היסוד אינו סיום התהליך ,אלא תחילתה של דרך משותפת. סקר מקוון למנכ"לים בחודש דצמבר 2014הפצנו סקר מקוון למנכ"לי ארגונים במטרה לזהות ולמפות את הסוגיות המבניות המשותפות לארגונים החברתיים או לקבוצות רחבות בתוכם .בסקר הוצגו 18סוגיות שעלו במפגשי ההיוועצות ,המשיבים התבקשו להתייחס למידה בה כל סוגייה מעסיקה את הארגון שלהם .בנוסף, אפשרנו הוספת סוגיות והתייחסויות נוספות .עד כה השיבו לסקר 148מנכ"לים. המסקנות ממפגשי ההיוועצות שערכנו ,יחד עם תוצאות הסקר המקוון ,מצביעות באופן ברור כי יש לא מעט סוגיות משותפות לארגונים השונים ובנוסף ,יש רצון לתת הזדמנות לקידום סוגיות אלה יחד, כמגזר .להלן הסוגיות שזוהו כמרכזיות: • זיהוי ופיתוח מקורות הכנסה משותפים שיסייעו לקיימותם של הארגונים (קרן עזרה הדדית, קידום מודלים של עסקים חברתיים). • ביסוס דיאלוג פתוח ושיתופי יותר עם תורמים. • שיפור מנגנוני הייצוג ,התקשורת ויחסי העבודה של הארגונים מול הרשויות ומשרדי הממשלה. • ביסוס דיאלוג עם המגזר העסקי בנושאים בעלי חשיבות מקומית/לאומית. • קמפיין לשיפור תדמית הארגונים החברתיים בציבור. • הקמת פורומים ורשתות אזוריות/נושאיות לשיתוף ידע ופעולה בין ארגונים. • גיבוש קוד אתי-ערכי להתנהלות הארגונים/פיתוח אתיקה ניהולית בארגונים. סיכום והמשך התהליך אנו מאמינים שהשיח הפנים מגזרי שהחל ,הוא בעל ערך משלו ויש להפכו לשגרה בקרב בעלי העניין השונים הפועלים בחברה האזרחית .מטרתו ,לבסס שיח ,סולידריות ,לגבש זהות ותודעה מגזרית, שיעצימו את החברה האזרחית כמגזר משפיע ומשמעותי בחברה בישראל. בהמשך לקולות שעלו במפגשי ההיוועצות שקיימנו בפריפריה ,ברצוננו להדגיש את הצורך בהקמת רשתות אזוריות/נושאיות של ארגונים ,כדי להיות קשובים וקרובים לצרכים רחבים ומגוונים .לצד אלה, ייתכן שיש מקום למיסוד נוסף של רשתות בתחומי תוכן ,ארגוני גג סקטוריאלים וקואליציות שיסייעו בריכוז והנגשת קולות שונים למנהיגות אזרחית. בועידת מנהיגות אזרחית תתקבל החלטה על הסוגיות וכיווני הפעולה הנבחרים לשנים .2016-2015 על בסיס החלטות הועידה ,מנהיגות אזרחית תפתח תכניות עבודה בהתאם ליכולות ולתקציב .לקראת סוף השנה תוצג ההתקדמות להתייחסות .השאיפה של מנהיגות אזרחית היא לכנס את הועידה אחת לשנה ,לעדכונים וחשיבה מחודשת .בין המפגשים ייערכו דיונים בפלטפורמה האינטרנטית של המיזם. 5 הנחות היסוד הנחת היסוד שמובילה אותנו בהתווית התהליך לגיבוש מסמך היסוד לחברה האזרחית ,היא לעצב תהליך ותוצרים אשר יהיו רלוונטים ויתייחסו לצרכים של מגוון הארגונים וההתארגנויות הפועלים במרחב זה .לשם כך ,אנו מקפידים לבסס את התהליך על עבודה משותפת עם הארגונים המיוצגים החל משלב החשיבה הראשוני ,דרך איתור הצרכים והבעיות המרכזיות המעסיקות אותם ,גיבוש מסמך היסוד ועד יצירת סדר יום מגזרי כבסיס לפעולה משותפת. בנוסף ,אנו שמים דגש מיוחד על שיתוף והכלה של מגוון רחב של קהילות ,ארגונים ומנהיגות המגזר השלישי והחברה האזרחית ,תוך מתן יתרון לקואליציות ,ארגוני גג ושותפויות ,והבאת נציגות של ארגונים מתחומי עשייה וממגזרים שונים .כמו כן ,שמנו לעצמנו למטרה להקפיד על ייצוגים הולמים בתהליך של קבוצות מוחלשות כגון :נשים ,ערבים ,חרדים ,יוצאי אתיופיה ,יוצאי חבר העמים ואנשים עם מוגבלויות. 6 מתווה עבודה מתווה העבודה לתהליך 1גובש בהתאם להנחות היסוד המוצגות מעלה והוא משקף מעורבות של "השטח" בכמה אופנים :מפגשי היוועצות מצומצמים עם סקטורים שונים בתוך החברה האזרחית, הקמת פלטפורמה אינטרנטית שתאפשר השתתפות ציבור רחבה יותר והקמת פורום רחב של שותפים לתהליך שנקרא "ועידת מנהיגות אזרחית" ,המתוכנן להתכנס ולדון במבנה ותוכן מסמך היסוד ולהכריע על אופיו הסופי .ועדת ההיגוי מלווה ומנווטת את התהליך לכל אורכו ,בהתאם ותוך הקשבה לצרכים ולקולות העולים מהשטח. מתווה העבודה ועדת היגוי ]מנהיגות אזרחית ,התארגנות המנכ"לים ,מנהיגות מתנדבת, שתיל ,המכון למנהיגות וממשל ,שיתופים[ פלטפורמה אינטרנטית לשיתוף ציבור + סקר מקוון למנכ"לי ארגונים ועידת מנהיגות אזרחית נציגי מגזר שלישי/חברה אזרחית ,מומחים ,ארגוני גג, פילנתרופים מפגשי היוועצות עם "השטח" ]יולי -14 פברואר [15 מפגש - 1הצגת התהליך, תוצרים ומשימות להמשך החלטה על סוגיותמובילות לשנת 2015- 2016 מפגש - 2הצגת תוצרי ביניים ]אוקטובר [2015 ]מרץ [2015 יוני יולי-אוגוסט התחלת עבודה ספטמבר אוקטובר *מפגשי היוועצות *מפגשי היוועצות *מפגשי היוועצות *הדהוד התהליך במדיות השונות )יתקיים לאורך הפרוייקט( *השקת פלטפורמה אינטרנטית *מחקר הערכה )ברוקדייל( * ליווי מחקרי )ד"ר מיכל אלמוג בר( נובמבר דצמבר ינואר 2015 מרץ יוני אוקטובר *מפגשי היוועצות *מפגשי היוועצות *מפגשי היוועצות *טיוטה 1 * סקר מקוון למנכ"לים *טיוטה 2 אסיפת מנהיגות אזרחית – 1 טיוטה סופית אסיפת מנהיגות אזרחית – 2 *דוח ביניים השקת המסמך השלב הראשוני בתהליך תוכנן כיציאה משמעותית ל"שטח" ,במטרה להיוועץ עם קבוצות שונות הפועלות במרחב החברה האזרחית ,ביניהן ארגוני אספקת שירותים ,ארגונים והתארגנויות לשינוי חברתי ,נציגי מנהיגות מתנדבת ,מנהלי קרנות ואנשי אקדמיה . 2מטרתו של שלב זה היא לשמוע את הקולות ,הצרכים והבעיות המעסיקות את בעלי העניין השונים ,להבין את איך הם רואים את התהליך לגיבוש מסמך היסוד ואת התוצר הסופי ,האם יש להם השגות על הרעיון בכלל ועל ההצעה למימושו בפרט ועוד .שלב זה אמור לבסס את התהליך ואת אופן התפתחותו. /1המתווה המוצג הוא מתווה העבודה המעודכן לתהליך .ראה מתווה ישן בנספח 1 /2ראה נספח – 2דוגמה להזמנה למפגשי היוועצות 7 במקביל לשלב ההיוועצות ,השתמשנו בשני כלים אינטרנטים להרחבת קהלי היעד המשתתפים בתהליך :הקמנו פלטפורמה אינטרנטית לשיתוף ציבור , 3באמצעותה יכולים קהלים רחבים יותר לקחת חלק בתהליך ברמות מעורבות שונות וכן להתעדכן על התקדמותו ,לשמוע את הקולות שעולים בדרך וכן להגיב ולהעיר .בנוסף ,במהלך חודש דצמבר 2014הפצנו סקר מקוון למנכ"לי ארגונים ,במטרה לזהות ולמפות את הסוגיות המבניות המשותפות לארגונים החברתיים או לקבוצות רחבות בתוכם, במטרה לגבש סדר יום "מגזרי" כבסיס לפעולה משותפת. בהמשך לכל זאת ,במרץ 2015מתוכננת להתקיים "ועידת מנהיגות אזרחית" ,במסגרתה יתכנס פורום אשר יפעל לצד מנהיגות אזרחית ויכלול נציגות משמעותית של "השטח" ,מומחים ,ארגוני גג ופילנתרופים .פורום זה אמור להיות זה שיכריע לגבי אופי ונוסח המסמך הסופי ועל גיבוש סדר היום המגזרי ,תוך התבססות על הקולות והמסקנות שעלו בשלב ההיוועצות. נכון לכתיבת דוח זה ,נערכו 9מפגשי היוועצות קבוצתיים בהשתתפות 82נציגי ארגונים והתארגנויות, 36מפגשי היוועצות אישיים 4ועוד 148מנכ"לים השתתפו בסקר המקוון .סה"כ לקחו חלק בתהליך 266משתתפים. משתתפים בתהליך /נכון למרץ 2015 מוזמנים מפגשים ארגוני שטח משתתפים צפון 129 33 דרום 64 9 מרכז 72 18 60 7 ברית ארגוני התשתית מנהלי קרנות 8 5 מנהיגות מתנדבת 36 10 36 מפגשי היווצעות אישיים סקר מקוון למנכ"לים למעלה מ1000- סה"כ www.civilsocietyroundtable.co.il /3 /4ראה נספח - 3רשימה מפורטת של שמות המשתתפים במפגשי ההיוועצות 148 266 8 ליווי מחקרי התהליך לגיבוש מסמך היסוד הוא הזדמנות יוצאת דופן לשים זרקור על עמדות ,סוגיות ותהליכים משמעותיים המעסיקים את ארגוני החברה האזרחית בישראל בימים אלה .לאור זאת ,ועדת ההיגוי מצאה לנכון לרתום את ד"ר מיכל אלמוג בר ,מנהלת המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל ,באוניברסיטה העברית ,לבצע ליווי מחקרי לתהליך . 5אנו מקווים שהמחקר ייתן ערך מוסף לתהליך ויסייע בגיבוש תובנות ,מסקנות והצעות לכיווני פעולה חדשים שיקדמו את ארגוני החברה האזרחית בישראל. הידע שנאסף בתהליך ,תורם להבנה מקיפה יותר של הארגונים עצמם ,של פילנתרופים ושל הממשלה את פעילות ארגוני החברה האזרחית ואת ערכי היסוד המנחים אותה ובכך לתרום לקידום שיח בין ארגוני החברה האזרחית ובינם לבין הממשלה ,כמו גם לפיתוח מערכי עבודה משותפים המבוססים על הבנה מעמיקה יותר של החברה האזרחית. מחקר הערכה לתהליך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל נבחר לבצע מחקר הערכה למיזם "ממשלה חברה אזרחית" ובמסגרת זו מתבצע תהליך הערכה גם לתהליך לגיבוש מסמך היסוד .6במסגרת המחקר ייבדקו הנושאים הבאים: .1בחינה של דרכי יישום התהליך וראיית המשתתפים אותם. .2ראיית המשתתפים את תרומות התהליך. .3ראיית המשתתפים את טיב התוצר של התהליך – מסמך היסוד. .4ראיית המשתתפים את התוצאות העתידיות של התהליך ואת האפשרויות להשיגן. /5ראה נספח - 4הצעה לליווי מחקרי (ד"ר מיכל אלמוג בר ,האונ' העברית) /6ראה נספח – 5הצעה למחקר הערכה (מכון ברוקדייל) 9 מפגשי ההיוועצות מפגשי ההיוועצות מהווים את התשתית הרעיונית-תוכנית של מסמך היסוד .מטרתם ,להוות במה לשיח פנים מגזרי ,בו יעלו הדעות ,הקולות ,הצרכים ,הבעיות והנושאים הרלוונטים לארגונים ולבעלי העניין השונים הפועלים במרחב החברה האזרחית ובהמשך לאלה ,העלאת רעיונות ומחשבות לגבי המטרות ,תוכן ומבנה מסמך היסוד. 7 על פי מתווה העבודה הראשוני ,תוכננו מפגשי היוועצות לסקטורים שונים הפועלים בחברה האזרחית – ארגוני אספקת שרותים ,ארגונים לשינוי חברתי ,התארגנויות לשינוי חברתי ,מנהיגות מתנדבת וקרנות .במבחן המציאות נוכחנו כי נכון יותר לקיים מפגשים אזוריים לארגונים הפועלים בצפון, במרכז ובדרום ,ללא קשר לתחום הפעילות/לסקטור אליו הם משתייכים. עיקרי דברים שעלו במפגשי היוועצות במפגשים השונים שערכנו ,עלו קולות ,צרכים והצעות לכיווני פעולה מגוונים ,המשקפים את נקודות המבט השונות של בעלי העניין הפועלים במרחב החברה האזרחית .בנוסף ,התחדד הפער בתפיסה העצמית ובצרכים של ארגונים הפועלים בפריפריה מול אלה הפועלים במרכז הארץ .יחד עם זאת, ניתן היה לזכך מספר נקודות מרכזיות שחזרו על עצמן במפגשים באופן כזה או אחר: • "שיפור דימוי" של המגזר השלישי באמצעות המסמך; הוצע לחשוב גם על תוצר שהוא קמפיין אחת הסוגיות שחזרה על עצמה בכל המפגשים שקיימנו היתה שיפור תדמית הארגונים החברתיים בקרב הציבור בישראל .עלו מחשבות כיצד נוכל לנתב את התהליך לגיבוש מסמך היסוד ,כך שיוכל לסייע גם בהעברת מסר מדוייק וחיובי יותר מצד הארגונים ,באופן שישקף את העשייה החשובה המתקיימת בחברה האזרחית למען הציבור והחברה בישראל .עלו גם הצעות לחשוב על אמצעי שאינו מסמך יסוד ,אלא על קמפיין כולל לשיפור התדמית של הארגונים ,במסגרתו אפשר לייצר גם מסמך. • יש צורך בשיח בתוך החברה האזרחית – תהליך רוחב ועומק שדורש יותר זמן מפגשי ההיוועצות שיקפו לנו בבירור את הצורך לקיים ,אולי לראשונה ,שיח פנימי ,פתוח וכנה בין הארגונים השונים ,במטרה ליצור חיבורים ושותפויות ,ללבן את הסוגיות הפרטיות והמשותפות המעסיקות את הארגונים ,לחשוב על כיווני פעולה משותפים; לייצר "תודעה מגזרית" .הובהר לנו מהשטח ,שמהלך של כתיבת מסמך יסוד לחברה האזרחית שאינו מתבסס על שיח רציני וארוך טווח, לא יוכל להחזיק מים. /7ראה נספח – 6מצגת הפרוייקט שהוצגה במפגשי ההיוועצות. 10 • הצורך הדחוף יותר וחשוב לארגונים הוא ליצור רשת תמיכה אזורית /נושאית שמחברת בין הארגונים במפגשים שהתקיימו בבאר שבע ,בחיפה ובנהריה נכחנו שהשיח על גיבוש מסמך יסוד "מגזרי" מקדים את זמנו וכי הצורך הבסיסי והדחוף יותר של הארגונים הוא הקמת רשתות אזוריות ו/או נושאיות שיחברו בשלב הראשון בין ארגונים הפועלים באותו מרחב גיאוגאפי ו/או תוכני ,במטרה לייצר רשתות תמיכה וסולידריות ,לייצג ולקדם מטרות משותפות בתוך החברה האזרחית ,מול ארגוני הגג ומול הממשלה .בהמשך ,רשתות אלו יוכלו להביא קול יותר ברור ומובחן בתהליכי מקרו ,כגון גיבוש מסמך יסוד לחברה האזרחית. • לנסח עקרונות /הערכים הייחודיים לחברה האזרחית בקונטקסט הישראלי במפגשי ההיוועצות קיימנו דיון על מבנה ותוכן מסמך היסוד ,תוך התיחסות למסמכים דומים מהעולם .8חלק ממסמכים אלה מהווים השראה ראוייה למסמך יסוד "ישראלי" ,אך עלה הצורך לייחד מסמך שכזה למאפיינים ולבעיות היחודיים לחברה האזרחית בישראל .למשל ,הדגשת הנושא ה"דמוקרטי"" ,היהודי" ,האזורי ,להתייחס לשני העמים המתקיימים כאן במקביל ועוד. /8ראה נספח מס' 13 11 מפת הסוגיות המשותפות התובנות המרכזיות שעלו במפגשי ההיוועצות הצביעו על כך שמסמך היסוד אינו מטרת העל בתהליך, אלא אמצעי לקיום שיח פנים מגזרי אשר יניע לפעולה משותפת ,סביב אתגרים ואינטרסים משותפים. בהמשך לתובנות אלו ותוך למידה מתהליכים דומים בעולם (ראה הרחבה מטה) ,הבנו שעל מסמך היסוד להיות מבוסס על "סוגיות משותפות"; מסמך שיכלול חלק הצהרתי שישקף את תפיסתם של ארגוני החברה האזרחית את עצמם ,את המשימה שלהם ואת ערכי היסוד שעומדים בבסיס פעילותם, אך עיקרו הוא מיפוי הסוגיות המשותפות לארגונים החברתיים או לחלקים רחבים בהם ,במטרה לגבש סדר יום "מגזרי" כבסיס לפעולה משותפת. לפי תפיסה זו ,ניסוח מסמך היסוד אינו מהווה את סוף התהליך ,אלא תחילתה של דרך משותפת. תהליכים דומים בעולם בשני העשורים האחרונים התקיימו מספר תהליכים דומים לתהליך הישראלי לגיבוש מסמך היסוד לחברה האזרחית .במסגרת תהליכים אלה ,ארגוני החברה האזרחית במדינות כמו קנדה ואוסטרליה, קידמו תהליכי שיח פנים מגזרי לבירור זהות ,סוגיות ומטרות משותפות ,כחלק מהיערכות לקראת הבניית מסגרת שותפות מוסדרת בין המגזר הציבורי לבין המגזר האזרחי. 9 תוצרי הביניים בתהליכים אלה היו מסמכים/דוחות אשר עיקרם פירוט הסוגיות והמטרות המשותפות של ארגוני החברה האזרחית בכל מדינה ,כפי שהתגבשו במהלך שיח פנים מגזרי שנערך בקרב הארגונים: דו"ח ועדת ברודבנט – קנדה ()1999 • דו"ח מקיף אשר כלל ניתוח מצבו של המגזר האזרחי בקנדה ,את יחסיו עם הממשלה ,את צרכיו וחשיבותו • כלל מעל 40המלצות מדיניות לשינוי ולשיפור מצבו • באמצעות הדוח המגזר צייד את עצמו בתשתית בסיסית של זהות ומודעות עצמית ,הבנה ,אמירה מגובשת של אג'נדה סדורה ומושכלת ,לצד קריאה לפעולה יזומה לקידום סדר היום שהותווה דוח סיכום סבבי היוועצות בחברה האזרחית– אוסטרליה ()2008 • כלל פירוט של התובנות ,ההצעות והרעיונות שעלו בכנסים ובמשובים • הורכבה רשימת התחייבויות של המגזר האזרחי כלפי מהלך האמנה הבין מגזרית • זוהו נושאים בעלי עדיפות גבוהה שהוצעו על ידי נציגי הארגונים כנושאים בהם אמנת השותפות תעסוק /9מתוך מחקר של ד"ר ניסן לימור וליבת אבישי ,הגשר האזרחי :היערכות המגזר האזרחי להבניה מחדש של היחסים עם המגזר הציבורי (פורום ון ליר.)2014 , 12 סקר מקוון למנכ"לים בהמשך להבנה כי על מסמך היסוד להציג את הסוגיות המשותפות לארגונים החברתיים או לחלקים רחבים בהם וכשלב להרחבת ההיוועצות עם "השטח" ,הפצנו בחודש דצמבר 2014סקר למנכ"לי ארגונים .מטרת הסקר ,לזהות ולמפות את הסוגיות המבניות המשותפות לארגונים החברתיים או לקבוצות רחבות בתוכם ,במטרה לגבש סדר יום "מגזרי" כבסיס לפעולה משותפת .בסקר הוצגו 18סוגיות שעלו במפגשי ההיוועצות השונים שערכנו עם כ 100-מנכ"לים .ביקשנו מהמשיבים לסקר להתייחס למידה בה כל סוגייה מעסיקה את הארגון שלהם .בנוסף ,אפשרנו הוספת סוגיות והתייחסויות נוספות .הסקר הופץ באופן מקוון כמסמך גוגל ,ללמעלה מ 1000-נמענים .נכון ל1.03.15- השיבו לסקר 148מנכ"לים. ניתוח תוצאות הסקר נתונים דמוגרפיים על המשיבים לסקר: נתוני רקע -ממלאי השאלון נשים 80 54% גברים 68 46% נשים גברים 80 64 48 32 16 0 סוג הארגון 80 54% סינגור 22 15% אספקת שירותים 61 41% ארגון תשתית 12 8% ארגון גג 9 6% קרן 7 5% התארגנות 4 3% ארגון חברים 14 9% אחר 37 25% שינוי חברתי שינוי חברתי סינגור אספקת שירותים ארגון תשתית ארגון גג קרן התארגנות ארגון חברים אחר 95 76 57 38 19 0 13 המשך נתונים דמוגרפיים על המשיבים לסקר: אזור פעילות צפון 22 15% צפון מרכז 21 14% מרכז ירושלים 17 11% ירושלים דרום 21 14% דרום ארצי 91 61% ארצי 108 90 72 36 54 0 18 גודל הארגון -תקציב שנתי עד מיליון ש"ח 34 23% 1-5מיליון ש"ח 61 41% 5-10מיליון ש"ח 19 13% 10מיליון ש"ח ומעלה 32 22% 5-10 מיליון ש"ח ()19 10מיליון ש"ח ()32 1-5מיליון ש"ח ()61 עד מיליון ש"ח ()34 גודל הארגון -מספק עובדים 1-5 24 16% 6-10 28 19% 11-20 21 14% 21-30 12 8% מעל 30 62 42% מעל 30 ()62 21-30 ()12 1-5 ()24 11-20 ()21 6-10 ()28 14 תוצאות הסקר -סוגיות מרכזיות בקרב ארגוני החברה האזרחי ת (מהסוגייה שמעסיקה במידה הרבה ביותר ומטה) סוגיות בכלל לא מעסיק ה במידה מסויימת במידה רבה לא מעסיקה את הארגון אך חשובה זיהוי ופיתוח מקורות הכנסה משותפים שיסייעו לקיימותם של הארגונים 3% 14% 75% 13% ביסוס דיאלוג פתוח ושיתופי יותר עם תורמים 1% 34% 54% 11% שיפור מנגנוני הייצוג ,התקשורת ויחסי העבודה של הארגונים מול הרשויות ומשרדי הממשלה 4% 26% 46% 24% הקמת צוותי חשיבה/עבודה משותפים לארגונים חברתיים ולמשרדי ממשלה בנושאים שונים 4% 28% 45% 23% ביסוס דיאלוג עם המגזר העסקי בנושאים בעלי חשיבות מקומית/לאומית 9% 27% 43% 22% קידום מודלים של עסקים חברתיים 11% 24% 38% 28% קמפיין לשיפור תדמית הארגונים החברתיים בציבור 14% 24% 28% 34% גיבוש תכנית פעולה מגזרית לקידום סוגיות משותפות 5% 40% 26% 29% הקמת פורומים ורשתות אזוריות/נושאיות לשיתוף ידע ופעולה בין ארגונים 5% 41% 26% 27% גיבוש קוד אתי להתנהלות הארגונים החברתיים/ פיתוח אתיקה ניהולית בארגונים 8% 20% 25% 47% הרחבת הרלוונטיות ,הדומיננטיות והייצוגיות של ארגון הגג 21% 23% 22% 34% קידום התנהלות הוגנת ואתית בין ארגונים המתחרים על משאבים/קהלי יעד מקבילים 12% 30% 20% 38% מיסוד מנגנוני תקשורת בין ארגוני גג ותשתית לבין ארגונים הפועלים בפריפריה 14% 28% 19% 39% קיום שיח פנים מגזרי סדור וארוך טווח לצורך היכרות ,בניית אמון וסולידריות ,העלאה וליבון סוגיות משותפות 8% 37% 19% 36% הקמת תשתיות ארגוניות וניהוליות משותפות (למספר ארגונים) 18% 34% 16% 32% גיבוש מסמך ערכים שישמש בסיס ליצירת שפה אזרחית מוסכמת ומשותפת לכלל הארגונים 14% 22% 17% 47% פיתוח פלטפורמות משותפות להכשרות מקצועיות 11% 41% 17% 30% ייצוג על ידי ארגון גג נושאי"/סקטוריאלי" (בתחום התוכן של הארגון) 27% 28% 14% 31% 15 ריכוז תוצאות הסקר תוצאות הסקר מצביעות על כך שהנושא שמעסיק במידה הרבה ביותר את הארגונים שהשיבו לסקר, הוא זיהוי ופיתוח מקורות הכנסה משותפים שיסייעו לקיימותם של הארגונים 75% .מהארגונים ציינו שהנושא מעסיק אותם במידה רבה ואילו רק 2%מהארגונים (שלושה בלבד) ציינו שהנושא אינו מעסיק אותם. הנושא הבא בחשיבותו לארגונים שהשיבו לסקר גם הוא קשור למקורות הכנסה -ביסוס דיאלוג פתוח ושיתופי יותר עם תורמים 54% .מהארגונים ציינו שהנושא מעסיק אותם במידה רבה ורק ארגון אחד צין שהנושא אינו מעסיק אותו. שלושת הנושאים הנוספים שמעסיקים במידה רבה את הארגונים (בין 50%-40%מהארגונים ציינו שהסוגיות מעסיקות אותם במידה רבה) ,הם הקשר עם המגזר הממשלתי והמגזר העסקי .עם הממשלה ,הדגש הוא על שיפור יחסי העבודה ומנגנוני הייצוג ,ומול המגזר העסקי – ביסוס דיאלוג בנושאים בעלי חשיבות לאומית/מקומית. גם הסוגייה של קידום מודלים של עסקים חברתיים מעסיקה למעלה מ 60%-מהארגונים ( 38%מהם במידה רבה ,ו 24%-במידה מסויימת) .את 28%מהארגונים הסוגייה לא מעסיקה ,אך הם סבורים שמדובר בסוגייה חשובה .סוגייה זו מצביעה על הצורך של הארגונים בבניית מקורות מימון נוספים/ אלטרנטיביים ,שיאפשרו את קיימותם. הסוגייה השביעית בחשיבותה כפי שעלתה בסקר ,היא קמפיין לשיפור תדמית הארגונים החברתיים בציבור 28% .מהארגונים ציינו שהסוגייה מעסיקה אותם במידה רבה ועוד 34%ציינו שהסוגייה חשובה ,למרות שאינה מעסיקה אותם. הרעיון של גיבוש תכנית פעולה מגזרית לקידום סוגיות משותפות וכן היוזמה לקיום שיח פנים מגזרי סדור וארוך טווח לצורך היכרות ,בניית אמון וסולידריות ,העלאה וליבון סוגיות משותפות ,קיבלו התייחסות דומה מצד המשיבים לסקר :כ 60%-מהמשיבים ציינו שהסוגייה מעסיקה אותם (במידה מסויימת או רבה) וכ 30%-סבורים שמדובר בסוגייה חשובה ,למרות שאינה מעסיקה אותם היום. מדובר בשתי סוגיות הקשורות זו בזו – חלק בלתי נפרד מתהליך לגיבוש תכנית פעולה משותפת ,הוא קיום שיח פנים מגזרי במסגרתו יכולה להיווצר תחושת שייכות ל"מגזר" וכן צפויים לעלות נושאים בעלי עניין משותף. לגבי הסוגייה העוסקת בהקמת פורומים ורשתות אזוריות/נושאיות לשיתוף ידע ופעולה בין ארגונים, רק 8ארגונים ציינו שהנושא כלל לא מעסיק אותם 41% ,ציינו שהנושא מעסיק אותם במידה מסויימת ועוד 26%במידה רבה 27% .ציינו שהסוגייה חשובה למרות שאינה מעסיקה אותם. הסוגיות שעוסקות בנושאים הקשורים לייצוג הארגונים ,אם במסגרת הרחבת הרלוונטיות של ארגון הגג ואם במסגרת הקמת ארגוני גג סקטוריאליים/נושאיים ,זכו להתייחסות דומה :כ 25%-מהארגונים השיבו כי הסוגיות כלל אינן מעסיקות אותן .את היתר ,הנושא מעסיק במידה מועטה עד רבה (במידה שווה) .כ 35%-מהארגונים השיבו כי הנושא חשוב ,למרות שאינו מעסיק אותם. 16 לגבי נושאים הקשורים להקמת פלטפורמות משותפות למספר ארגונים – אם בנושא הכשרות מקצועיות ואם בנושא תשתיות ניהוליות ,כ 35%-מהארגונים הנושא מעסיק במידה מסויימת וכ- 30%נוספים ציינו שהסוגייה חשובה למרות שאינה מעסיקה אותם. שלוש סוגיות בלטו ככאלה שהארגונים סבורים שהן חשובות ויש לקדמן ,אך מרביתם לא עוסקים בהן כיום 47% :מהארגונים ציינו שהנושא של גיבוש קוד אתי להתנהלות הארגונים החברתיים /פיתוח אתיקה ניהולית בארגונים הוא חשוב ,למרות שהארגונים ככל הנראה לא מוצאים את המשאבים והזמן לעסוק בו .לזה מתחברת סוגייה דומה -קידום התנהלות הוגנת ואתית בין ארגונים המתחרים על משאבים/קהלי יעד מקבילים ,שלפי תוצאות הסקר מעסיקה כ 50%-מהארגונים (במידה מסויימת או רבה) ועוד כ 38%-נוספים ציינו שלמרות שהסוגייה אינה מעסיקה אותם ,מדובר בנושא חשוב .נושא נוסף שצויין כחשוב הוא גיבוש מסמך ערכים שישמש בסיס ליצירת שפה אזרחית מוסכמת .כ50%- מהארגונים המשיבים לסקר ציינו שלמרות שאינה מעסיקה אותם ,מדובר בסוגייה חשובה. על בסיס תוצאות הסקר ניתן להניח ,שכל עוד מרבית ארגוני החברה האזרחית והמגזר השלישי טרודים במידה הרבה ביותר בנושאים הקשורים "ללחם ולמים"; לקיימותם והישרדותם של הארגונים ,הם לא ימצאו את הפניות והמשאבים לעסוק בנושאים שזוהו על ידם כחשובים ,אך אינם בגדר "קייומיים". סיכום בשלב הראשוני בתהליך לגיבוש מסמך היסוד חברה האזרחית ולמגזר השלישי ,שמנו לעצמנו למטרה לצאת ל"שטח" -באופן פיזי ווירטואלי -בכדי להיוועץ עם סקטורים ,קהלים ובעלי עניין שונים הפועלים במרחב זה .הרציונל שהנחה אותנו היה לשמוע כמה שיותר קולות מגוונים ,צרכים ואתגרים המעסיקים את ארגוני החברה האזרחית ,במטרה לברר האם ישנם נושאים וסוגיות משותפים שיכולים להוות תשתית לגיבוש סדר יום משותף והאם יש נכונות לפעול יחד כ"מגזר" לקידום הסוגיות הללו. המסקנות ממפגשי ההיוועצות שערכנו ,יחד עם תוצאות הסקר המקוון ,מצביעות באופן ברור כי יש לא מעט סוגיות משותפות לארגונים השונים ובנוסף ,יש רצון לתת הזדמנות לקידום סוגיות אלה יחד, כמגזר. 17 ועידת מנהיגות אזרחית בחודש מרץ 2015מתוכננת להתקיים ועידת מנהיגות אזרחית הראשונה ,אשר מהווה את השלב הבא בתהליך לגיבוש מסמך היסוד -מפת הסוגיות המשותפות לחברה האזרחית ולמגזר השלישי בישראל .במסגרת הועידה יתכנס פורום אשר יפעל לצד מנהיגות אזרחית ויכלול נציגות ונציגים ממגוון ארגונים ,קואליציות והתארגנויות ומתחומי תוכן שונים ,הפועלים בחברה האזרחית .פורום זה ידון ויקבל החלטות על המשך התהליך ,במטרה לגבש סדר יום משותף כבסיס לפעולה משותפת ,תוך התבססות על הקולות והמסקנות שעלו בשלב ההיוועצות המקדים. סדר יום • התכנסות • הצגת התהליך ,תוצרים ומשימות להמשך • דיון והחלטה על כיווני פעולה לשנת 2015-2016 • עבודה בצוותים על סוגיות מרכזיות • הפצת טיוטת מסמך היסוד -בקשה להתייחסויות במעגל שיח • סיכום 18 סיכום והמשך התהליך אנו מאמינים שהשיח הפנים מגזרי שהחל להתקיים במסגרת התהליך לגיבוש מסמך היסוד ,הינו תהליך חשוב בעל ערך משלו ושיש להפכו למסורת בקרב בעלי העניין השונים הפועלים בחברה האזרחית .מטרתו ,לבסס שיח ,סולידריות ,לגבש זהות ותודעה מגזרית ,שיעצימו את החברה האזרחית כמגזר משפיע ומשמעותי בחברה בישראל. בהמשך לקולות שעלו במפגשי ההיוועצות שקיימנו בפריפריה ,ברצוננו להדגיש את הצורך בהקמת רשתות אזוריות /נושאיות של ארגונים ומול נציגיהם להוביל את המהלך הלאה ,למינוף מסמך היסוד וסדר היום המגזרי שיגובש ובמטרה להיות קשובים וקרובים לצרכים שעולים שם .לצד אלה ,ייתכן שיש מקום למיסוד נוסף של רשתות בתחומי תוכן ,ארגוני גג סקטוריאלים וקואליציות שיסייעו בריכוז והנגשת קולות שונים למנהיגות אזרחית. בועידת מנהיגות אזרחית יתכנס פורום מגוון של נציגי ארגונים מתחומי תוכן שונים ,קואליציות והתארגנויות הפועלים בחברה האזרחית .מטרת המפגש היא לדון ולקבל החלטות על המשך התהליך ולגבש סדר יום משותף .בהמשך לסוגיות שפורום ועידת מנהיגות אזרחית יבחר כסוגיות אותן ירצה לקדם בשנת ,2015-2016מנהיגות אזרחית תבנה תכנית עבודה לכל סוגייה ,בהתאם ליכולות ולתקציב. לקראת סוף השנה יוצגו תוכניות העבודה לפורום הועידה להתייחסות .השאיפה של מנהיגות אזרחית היא לכנס את פורום הועידה פעם בשנה ,לעדכונים וחשיבה מחודשת. 19 נספחים .1מתווה עבודה ישן 21 .2הזמנה למפגשי היוועצות 22 .3רשימת משתתפים במפגשי היוועצות 23 .4מצגת מלווה למפגשי היוועצות 26 .5הצעה למחקר הערכה (מכון ברוקדייל) 29 .6הצעה לליווי מחקרי (ד"ר מיכל אלמוג בר ,האונ' העברית) 36 .7דוגמאות להצהרות המגזר השלישי מהעולם 38 .8סוגיות שעלו באופן חופשי במסגרת הסקר המקוון למנכ"לים 43 .1מתווה עבודה ישן ועדת היגוי ]מנהיגות אזרחית ,התארגנות המנכ"לים ,מנהיגות מתנדבת, שתיל ,המכון למנהיגות וממשל ,שיתופים[ פלטפורמה אינטרנטית לשיתוף ציבור + סקר מקוון למנכ"לי ארגונים אסיפת מנהיגות אזרחית מורחבת* *נציגי מגזר שלישי/חברה אזרחית ,מומחים ,ארגוני גג, פילנתרופים מפגשי היוועצות עם "השטח" ]יולי-דצמ' [2014 מפגש - 1הצגת הרציונל וקווי מתאר למסמך היסוד מפגש - 2הצגת תוצרי ביניים ]מרץ [2015 ]ינואר [2015 יוני יולי-אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ינואר 2015 מרץ מאי יוני התחלת עבודה *מפגשי היוועצות *מפגשי היוועצות *מפגשי היוועצות *מפגשי היוועצות *מפגשי היוועצות *אסיפת מנהיגות אזרחית – 1 אסיפת מנהיגות אזרחית – 2 טיוטה סופית השקת המסמך *טיוטה 2 *טיוטה 3 *הדהוד התהליך במדיות השונות )יתקיים לאורך הפרוייקט( *מחקר הערכה )ברוקדייל( *השקת פלטפורמה אינטרנטית לדיון - * -ליווימצע מחקרי )ד"ר *טיוטה 1 מיכל אלמוג בר( * סקר מקוון למנכ"לים *דוח ביניים 2014 מאי יוני יולי ספטמבר אוגוסט התחלת עבודה 2015 אוקטובר נובמבר דצמבר ינואר מרץ פברואר אפריל מאי יוני מפגשי היוועצות הדהוד התהליך במדיות השונות השקת פלטפורמה אינטרנטית לשיתוף ציבור סקר מקוון למנכ"לים הצגת דוח טיוטה 1 ביניים אסיפת מנהיגות אזרחית מורחבת -מפגש 1 אסיפת מנהיגות אזרחית מורחבת - מפגש 2 טיוטה 2 טיוטה 3 טיוטה סופית השקה מחקר הערכה -ברוקדייל ליווי מחקרי -ד"ר מיכל אלמוג בר ,האונ' העברית נספחים .1 /מתווה עבודה ישן 21 .2הזמנה למפגשי היוועצות הזמנה להשפיע! מסמך יסוד למגזר השלישי ולחברה האזרחית שלום רב, בימים אלה יצאנו לדרך של כתיבת מסמך יסוד ,אשר ישרטט את קווי וערכי היסוד של המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל* .המטרה שלנו היא להניח תשתית רעיונית משותפת להרחבת ההשפעה של המגזר השלישי והחברה האזרחית ,כאבן יסוד בחברה דמוקרטית. בשנים האחרונות נכתבו לפחות שלושה מסמכים שהתייחסו אל המגזר השלישי וליחסים הבין מגזריים בישראל ,ביניהם :דוח ועדת גלנור ,דוח ועדת ארידור ומסמך המדיניות הממשלתי משנת .8002ייחודו של התהליך הנוכחי ,בכוונתו לייצר שיח פנימי בחברה האזרחית ובמגזר השלישי בניסיון לגבש אמירה ערכית משותפת; קול משותף. את התהליך מוביל ארגון "מנהיגות אזרחית" ואנו שואפים להכיל ולשתף בתהליך מגוון רחב של קהילות ,ארגונים ומנהיגות המגזר השלישי והחברה האזרחית. האם יש בסיס ערכי משותף ,חזון או מטרות משותפות של המגזר השלישי ושל החברה האזרחית ,שניהם ביחד וכל אחד לחוד? אילו צרכים יכול לשרת מסמך יסוד של המגזר השלישי והחברה האזרחית? מה חשוב שמסמך יסוד שכזה יכיל בתוכו? איך מסמך היסוד צריך להיות בנוי בכדי שיתן מענה לצרכים של המגזר השלישי והחברה האזרחית? מי קהל היעד של מסמך היסוד? אנו מזמינים אותך לקחת חלק בתהליך ולהצטרף לצוות חשיבה מקדים של מנהלי/ות ארגונים והתארגנויות לשינוי חברתי. ניפגש ביום שלישי ,ה ,01.12.1.-בין 12:22-10:22ב"האב" [דרך בגין ,55תל אביב]. אנא אשר/י הגעתך מול דנה בר [email protected] - נשמח לראותך, אריה רוגל דנה בר מנכ"ל מנהיגות אזרחית רכזת הפרוייקט *הפרויקט ממומן על ידי "מיזם ממשלה-חברה אזרחית" ומנוהל על ידי מנהיגות אזרחית ,בהנחיית ועדת היגוי בהשתתפות: התארגנות המנכ"לים ,שיתופים ,שתיל ,המכון למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל ,נציגי מנהיגות מתנדבת. נספחים .2 /הזמנה למפגשי היוועצות 22 .3רשימת משתתפים במפגשי היוועצות (נכון ל)21/12/14- שם יורם כהן )יו"ר( יהודה מרמורשטיין אברמי טורם עו"ד הדס סננס יעל שפירא מיכל אברה סמואל אוריאל לדרברג ד"ר גלית דשא אפשרת שפרוט עמית קטינקה איציק קריספל בתיה רודד אדי ז'נסקר נועה אביראל-אבני הרב מאוריסיו באטלר ניתאי שרייבר מאג'ד אבל בלאל אנה קנטור מחמוד אל אמור גלית יחיא כרמית הולצמן עידו שלם שרונה שנהר עמוס מדזיני ח'אולה ריחאני פידא טבעוני אבו-דבאי רושית כהן מרדכי אייזלר שני אלוני נביל ניר פפאי ג'וני קליין פז כהן נאור ירושלמי עו"ד רויטל לן כהן עו"ד רעות מיכאלי שלמה ברילנט אסתי הלפרין ד"ר רונית עמית יעל שלגי ציון גבאי ברק לוזון אורי לוונטר-רוברטס טליה חורב אבי נאור ד"ר מייק נפתלי אבי זאבי ארגון מפגש היוועצות ארגוני שטח 30/7/14 אנוש עלה )עזר לילד המיוחד( בית הגלגלים אחת מתשע אחת מתשע פידל פעמונים שדולת הנשים עלם התארגנות המנכ"לים מפגש היוועצות באר שבע 30/10/14 אחוזת נגב קבוצת הקשת בערד מורשתנו קבוצת הקשת במצפה רמון אשל אברהם גוונים צעד קדימה עולים לקליטה מוצלחת ריאן שתיל באר שבע מפגש היוועצות חיפה 2/10/14 לב ח"ש גשר לעתיד איל"ן חיפה בית רות חיפה העמותה להעצמה כלכלית לנשים מהפך פעמונים חיפה מגדל אור מרכז לנפגעי תקיפה מינית בחיפה ג'ביינה מפגש היוועצות תל אביב 21/10/14 החברה להגנת הטבע יוניסף ישראל אנו חיים וסביבה קואליצית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים; המוקד לפליטים ומהגרים; איגוד מנהלי הישיבות מרחבים מפגש היוועצות קרנות 22/9/14 קרן גנדיר קרן יד הנדיב הקרן לידידות פדרציית סן פרנסיסקו פדרציית ניו יורק מת"ן מפגש היוועצות מנהיגות מתנדבת 29/9/14 קרן אור טופז וברית עולם צ.ב.ע נספחים .3 /רשימת משתתפים במפגשי היוועצות 23 יורם כהן אירית פנט ד"ר פנינה שוורץ שור עמוד ספיר עופר נאמן שוקי ארליך בן ציון חן אופיר כץ וופא שאהין נאילה עואד ראשד רותי גור אמין רינאווי רותם אוחנה דנה וינשטיין תיקי פז שלומי יוכי דוברצקי איתן לבני שמואל כספי מיכל קולן בלהה גלזברג עמוס גלעדי מרקוס ליון גדי שטרן מיקי גולדווסר יוסי שמואלי איתמר דוד אלי נדיב סילביה הוימן יעקב שטרית ירדנה קרויצוורט מויש בן ארי רוני דיקר מזל לוי אנוש והצל ליבו של ילד אחת מתשע בית הגלגלים עולים ביחד בטרם יכולים נותנים ,IVN ,צ.ב.ע אגודת החרשים מנהיגות אזרחית מפגש היוועצות ארגונים מהחברה הערבית -נצרת 10/12/14 אלזהררא נשים נגד אלימות נצרת העמותה להעצמה כלכלית לנשים פורום מנהלי מחלקות רווחה בקרב האוכלוסיה הערבית מפגש היוועצות – שולחן עגול נהריה 25/2/15 מרכז צעירים מרכז צעירים תכנית + 60 של"מ של"מ אנוש עמותת ידידי מרכז רפואי לגליל יד שרה רוטרי עמיתים קהילת אמת ושלום רוטרי נהריה ניצן הקצה פרויקטים שולחן עגול אי"ל ויצו אגודה למען החייל חוף גליל חוף גליל חוף גליל נר ליצחק מפגשי היוועצות אישיים מנכ"ל שיתופים לית בית ההשקעות"סמנכ IBI אונ' עברית שלמה דושי אלה אלקלעי ד"ר מיכל אלמוג בר פרופ' בני גדרון ד"ר ניסן לימור ד"ר רינת בן נון שלמה ברילנט מוטי פלדשטיין אברהם יוסטמן חגי אלעד שרון אברהם וייס סיכוי דפנה ליפשיץ אלישבע מזי"א איגוד מנהלי הישיבות מנכ"ל קרן קמח סמנכ"ל קרן קמח בצלם אגודה לזכויות האזרח רון גרליץ תפוח רוח חדשה טלי לבנון עינט קרמר ירון בראון הקואליציה הישראלית לטראומה טבע עברי ילדים בסיכוי נספחים .3 /רשימת משתתפים במפגשי היוועצות 24 אינג'אז הפורום להסכמה אזרחית גבעת חביבה מיחא עולים ביחד ידידים איזי שפירא האגודה לקידום החינוך בירושלים מרכזי סיוע לתקיפה מינית מכון הרטמן "מען"-הפורום לארגוני נשים ערביות בנגב גידאא רינאוי זועבי אודי כהן מחמד דראוושה בעז הרמן סיגל קנוטופסקי שמעון סיאני נעמי סטוצינר איתן מורן אורית סוציליאנו חנה גילת ספא שחאדה נבילה אספניולי ארגון מעונות נצרת -מרכז אלטופולה עבאס עבאס וליד מולא עמוס רון נפתלי דרעי איתמר גורביץ מריק שטרן אלמנארה -אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית דורוב עמותה לצמיחה חברתית ארגון הגג של ארגוני הנכים מועצת תנועות הנוער פורום מוסדות תרבות דור 1.5 נספחים .3 /רשימת משתתפים במפגשי היוועצות 25 .4מצגת מלווה למפגשי היוועצות 1 -מצע לדיון - דרכים רבות ,קול אחד תפיסת עולם ,הצהרת כוונות, יעדים מרכזיים ומבט לעתיד 2 לראשונה" ,מנהיגות אזרחית" מובילה תהליך לגיבוש מסמך יסוד ,אשר ישרטט את קווי וערכי היסוד של המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל. מסמך יסוד למגזר השלישי ולחברה האזרחית תפיסת עולם ,הצהרת כוונות ,יעדים מרכזיים ומבט לעתיד זהו ניסיון להציג אמירה ערכית משותפת; קול משותף. אוקטובר 2014 המשימה -מצע לדיון - המטרה 3 להניח תשתית רעיונית משותפת להרחבת ההשפעה כתיבת מסמך יסוד שיכיל: תפיסת עולם הצהרת כוונות יעדים מרכזיים 4 של המגזר השלישי והחברה האזרחית ,כאבן יסוד בחברה דמוקרטית. מבט לעתיד -מצע לדיון - -מצע לדיון - הצהרות של המגזר השלישי בעולם הקשרים 6 5 בשנים האחרונות נכתבו לפחות שלושה מסמכים שהתייחסו אל המגזר השלישי וליחסים הבין מגזריים בישראל ,ביניהם: דוח ועדת גלנור ()2003 דוח ועדת ארידור ()2006 מסמך המדיניות הממשלתי ()2008 התהליך הנוכחי מכוון לייצר שיח פנימי בחברה האזרחית ובמגזר השלישי ,בניסיון לגבש תפיסת עולם ו/או מטרות משותפות. -מצע לדיון - נספחים .4 /מצגת מלווה למפגשי היוועצות -מצע לדיון - 26 מתווה עבודה מצע לדיון -ועדת היגוי גיוון משתתפים בתהליך – הנחות יסוד -מצע לדיון - [מנהיגות אזרחית ,התארגנות המנכ"לים ,מנהיגות מתנדבת, שתיל ,המכון למנהיגות וממשל ,שיתופים] 8 פלטפורמה אינטרנטית לשיתוף ארגונים לשינוי חברתי ארגוני שטח מפגשי היוועצות עם "השטח" [יולי-אוק' ] 2014 אסיפת מנהיגות אזרחית מורחבת* *נציגי מגזר שלישי/חברה אזרחית ,מומחים ,ארגוני גג, פילנתרופים התארגנויות ופעילים לשינוי חברתי מפגש - 1הצגת הרציונל וקווי מתאר למסמך היסוד מנהיגות מתנדבת [נובמבר ] 2014 מפגש - 2הצגת תוצרי ביניים [דצמבר ]2014 יוני יולי-אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ינואר 2015 התחלת עבודה *מפגשי היוועצות *מפגשי היוועצות *הדהוד התהליך במדיות השונות *מפגשי היוועצות *השקת פלטפורמה לדיון* - אינטרנטיתמצע לתהליך טיוטה 1 *מפגש – 1אסיפת מנהיגות אזרחית מורחבת מפגש – 2אסיפת מנהיגות אזרחית מורחבת כנס והצגת תוצרי ביניים *טיוטה 2 בכלל התהליך תהיה הקפדה לשתף ולהכיל מגוון רחב של קהילות ,ארגונים ומנהיגות המגזר השלישי והחברה האזרחית. נציגות שטח משמעותית. יתרון לקואליציות ,ארגוני גג ושותפויות. חלוקת הארגונים לפי תחומי פעילות – בהתאם לגיידסטאר. 7 ייצוגים (מינימום) 40% :נשים 20% ,ערבים 20% ,חרדים, יוצאי אתיופיה ,יוצאי חבר העמים ,אנשים עם מוגבלויות. -מצע לדיון - הובלת התהליך מפגשי היוועצות – תל אביב ,באר שבע ,חיפה 10 9 מנהיגות אזרחית מובילה את תהליך לגיבוש מסמך היסוד* .לצידה תפעל אסיפה מורחבת שתכלול נציגות משמעותית מ"השטח" ,מומחים ,ארגוני גג ופילנתרופים. *הפרויקט ממומן על ידי " מיזם ממשלה חברה אזרחית" ,במסגרת המכון למנהיגות וממשל ,ג'וינט ישראל. -מצע לדיון - -מצע לדיון - הצעות ומסקנות ראשוניות מפגשי היוועצות 11 ארגוני שטח פורום ברית הארגונים אנשי אקדמיה ומומחים – ד"ר מיכל אלמוג בר; גבי ניימן ,פרופ' בני גידרון; ד"ר ניסן לימור; ד"ר רינת בן-נון ,פרופ' יורם מרגליות ,עו"ד גליה פיט. מנכ"לי ארגונים מהמגזר החרדי (מוטי פלדנשטיין -קרן קמח; שלמה ברילנט -יו"ר ארגון מנהלי הישיבות) חברי ועדת היגוי מנהלי קרנות נציגי מנהיגות מתנדבת נציגי ארגונים והתארגנוית בדרום ארגונים והתארגנויות לשינוי חברתי בצפון ובמרכז הארץ נציגי ארגונים והתארגנויתלדיון - -מצע נספחים .4 /מצגת מלווה למפגשי היוועצות 12 מסמך היסוד חייב להיות "פרואקטיבי" – לא רק הצהרתי. הצעות שעלו: לציין במסמך פערים שיש לשאוף לצמצומם. לנסח יחד " "Best Practicesבנושאים הרלוונטים לארגוני המגזר השלישי והחברה האזרחית (העסקה הוגנת ,לובי ,תרומות ,איכות סביבה וכד'). אסור שהמסמך יהיה "פרווה" מדי ומנגד "אידיאולוגי" מדי ,בכדי שקבוצות שונות יוכלו להזדהות איתו. לא מסמך "הסכמות" אלא "נקודות משיקות""/מכנה משותף". -מצע לדיון - 27 מטרת המפגש 14 מפגש היוועצות היוועצות ראשונית על מסמך היסוד: 13 T מטרה מבנה תוכן -מצע לדיון - -מצע לדיון - תוכן מסמך היסוד למידה מאמנות בינלאומיות 15 מה הייתם לוקחים מהאמנה? 16 מה לא הייתם לוקחים? שני דברים שחייבים להופיע במסמך באיזה אופן מסמך היסוד יכול לשרת אתכם? דיון :מהם העקרונות המבניים של המסמך? -מצע לדיון - -מצע לדיון - לפרטים ויצירת קשר 17 www.migzar3.org.il 08-6522323 -מצע לדיון - נספחים .4 /מצגת מלווה למפגשי היוועצות 28 .5הצעה למחקר הערכה (מכון ברוקדייל) תהליך גיבוש מסמך יסוד לחברה האזרחית הצעה למחקר הערכה יהונתן אלמוג ז'ניה גורבצביץ' ליאור קדיש 14ספטמבר 4114 נספחים .5 /הצעה למחקר הערכה (מכון ברוקדייל) 29 תוכן עניינים .1מבוא4 ................................................................................................................. . .4מטרות המחקר3 .................................................................................................... .3נושאי המחקר 3 ..................................................................................................... .4מערך המחקר 4 ...................................................................................................... 1.4תכנית הליבה של המחקר 1 .................................................................................................... 1.4מודולה אופציונאלית :הרחבה לתרומה לעיצוב התהליך 5 ......................................................... 4.3תנאים לביצוע תכנית המחקר לפי התכנון 6 .............................................................................. רשימת לוחות לוח :1אבני דרך ולוח זמנים לפעילות3 .......................................................................... לוח :4תכנית הליבה -סיכום מערך המחקר 5 ................................................................ לוח :3תכנית הליבה -תוצרים 5 ................................................................................... לוח :4מודולה אופציונאלית -סיכום מערך המחקר 6 ..................................................... נספחים .5 /הצעה למחקר הערכה (מכון ברוקדייל) 30 .1מבוא מיזם ממשלה-חברה אזרחית הושק בשלהי 4114-במטרה לחזק את הממשק בין הממשלה והחברה האזרחית ובכך לתרום לטיוב המדיניות ,לשיפור השירותים ולחיזוק היכולת להתמודד עם אתגרים לאומיים. המיזם פועל במתווה רב שנתי ( )4112-4113וניתן לזהות בו שני שלבים מרכזיים. בשלב הראשון של המיזם ,מתקיימת פעילות במקביל במספר רמות :תהליכים פנים- ממשלתיים בתוך משרדי הממשלה וביניהם ,תהליך פנימי בתוך החברה האזרחית ותהליך בין מגזרי ממשלה -חברה אזרחית. בשלב השני המיזם יפעל לביסוס והטמעה של התוצרים הקבוצתיים (מסמכי יסוד ,מדיניות ואמנות) בכל רמת פעילות ולפיתוח ויישום של יוזמות חדשות. התהליך הפנימי המרכזי בתוך החברה האזרחית ,שמתבצע במסגרת השלב הראשון של המיזם ,מכוון לגיבוש מסמך יסוד ,אשר ישרטט את קווי וערכי היסוד של החברה האזרחית בישראל .מסמך זה יניח תשתית רעיונית משותפת להרחבת ההשפעה של החברה האזרחית, כאבן יסוד בחברה דמוקרטית. להלן המטרות המרכזיות של תהליך זה: .1גיבוש מסמך יסוד המשרטט את קווי וערכי היסוד של החברה האזרחית בישראל ומהווה תשתית להרחבת ההשפעה של החברה האזרחית ולחיזוק וטיוב השיח הבין- מגזרי; .4חיזוק המוטיבציה והמחוייבות של ארגוני ופעילי/ות החברה האזרחית ליצירת זהות מגזרית ולהנחת תשתית רעיונית משותפת; .3חיזוק שפה משותפת ,תפיסות משותפות והבנה משותפת של תשתית זו. ארגון מנהיגות אזרחית מוביל את התהליך ,אשר כולל שלושה מעגלי פעילות: ועדת היגוי להובלת התהליך ,בה חברים נציגים ממנהיגות אזרחית ,התארגנות המנכ"לים ,מנהיגות מתנדבת ,שתיל ,מכון אלכא למנהיגות וממשל – ג'וינט ישראל ושיתופים. אסיפת מנהיגות אזרחית מורחבת בה משתתפים ארגונים ופעילים/ות מרכזיים המעורבים בתהליך לגיבוש ואישור מסמך היסוד. מפגשים אישיים וקבוצתיים עם דמויות מובילות ,ארגוני שטח ,ארגוני שינוי חברתי ומנהלי/ות קרנות ,לשם היוועצות. נספחים .5 /הצעה למחקר הערכה (מכון ברוקדייל) 4 31 לוח :1אבני דרך ולוח זמנים לפעילות מועד יוני 4114 אבן דרך תחילת עבודה אוגוסט 4114 מפגש היוועצות ראשון ספטמבר 4114 מפגש עם מנהלי/ות קרנות; מפגש עם נציגי/ות מנהיגות מתנדבת מפגש היוועצות שני (באר שבע); טיוטה ראשונה של מסמך היסוד אוקטובר 4114 מפגש היוועצות שלישי (חיפה); מפגש היוועצות רביעי (תל אביב) נובמבר 4114 התכנסות אסיפת מנהיגות אזרחית מורחבת; טיוטה שנייה של מסמך היסוד דצמבר 4114 מפגש שני של אסיפת מנהיגות אזרחית מורחבת פברואר 4115 אישור מסמך היסוד מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל התבקש על-ידי ועדת ההיגוי של מיזם ממשלה-חברה אזרחית לבצע מחקר הערכה אשר ילווה את השלב הראשון של המיזם הכולל .במסגרת המחקר הכולל ,מצורפת הצעת המחקר הנוכחית אשר מתמקדת בתהליך גיבוש מסמך היסוד של החברה האזרחית. .2מטרות המחקר המטרות המרכזיות של המחקר הן לבחון את המידה שבה הושגו המטרות בתהליך המתבצע בחברה האזרחית בשלב הראשון של המיזם כפי שהוגדרו לעיל ,ולתרום לעיצוב השלב השני של המיזם. מטרות המחקר יושגו באמצעות: .1בחינה של אופן יישום הפעילויות. .4בחינה של תפיסת המשתתפים בתהליך 1את המידה שבה הושגו המטרות ואת התוצאות שניתן לצפות להן בהמשך. .3נושאי המחקר במסגרת המחקר ייבדקו הנושאים הבאים: .1בחינה של דרכי יישום התהליך וראיית המשתתפים אותם :מודל ותהליך העבודה, התיאום בין מעגלי הפעילות השונים בתהליך ,התיאום והסנכרון עם תהליכים אחרים במיזם ,הליווי של התהליך על-ידי הצוות המקצועי וארגון מנהיגות אזרחית ,תכנון מול ביצוע ועוד. 1הכוונה היא למשתתפים באסיפה המורחבת של מנהיגות אזרחית ,תוך דגש מיוחד לחברי ועדת ההיגוי (ראו עוד בפירוט מקורות המידע ושיטות איסוף המידע). נספחים .5 /הצעה למחקר הערכה (מכון ברוקדייל) 3 32 .4ראיית המשתתפים את תרומות התהליך בשתי רמות: א .רמה פרטנית של המשתתפים :הבנה חדשה של תפקידי החברה האזרחית ,הבנה חדשה של החשיבות של קול מגזרי וכו'. ב .רמת האינטראקציה הקבוצתית :פיתוח שפה משותפת ,גיבוש הבנה משותפת של הסוגיות והדילמות המרכזיות וכו'. .3ראיית המשתתפים את טיב התוצר של התהליך – מסמך היסוד :איפיון סוג התוצר (חזון כללי ,דרכי פעולה קונקרטיות) ,מענה לצרכים הקיימים ,חוזקות וחולשות, שביעות רצון. .4ראיית המשתתפים את התוצאות העתידיות של התהליך ואת האפשרויות להשיגן: פוטנציאל ההטמעה והיישום של מסמך היסוד ,אתגרים ומכשולים הצפויים בהטמעה וביישום שלו ,דרכי הטמעה רצויות ,יישום השלבים הבאים במיזם ,סוג היוזמות שיש לצפות להן בעקבות המסמך ותהליכים מוצעים לפיתוח ולקידום יוזמות חדשות. .4מערך המחקר מערך המחקר המוצע כולל תכנית ליבה ומודולה אופציונאלית שמוצע לשקול .להלן נציג בנפרד את תכנית הליבה ואת המודולה האופציונאלית. 4.1תכנית הליבה של המחקר המחקר יתייחס לפעילויות העוסקות בפיתוח תשתית רעיונית משותפת לחברה האזרחית ב- 3מעגלי פעולה :ועדת היגוי; מפגשי היוועצות; אסיפת מנהיגות אזרחית מורחבת. המחקר יתבסס על שיטות מגוונות לאיסוף המידע ועל מספר מקורות מידע [ראו לוח 1 לסיכום המערך]: .1איסוף מסמכים מנהליים -לאורך המחקר יתבצע איסוף וניתוח של מסמכים מנהליים :פרוטוקולים של מפגשים ,מסמכים המתעדים את תהליך קבלת ההחלטות ותוצרי המפגשים. .4תצפיות במעגלי הפעילות השונים -יתבצעו 4תצפיות במפגשי היוועצות ,לפחות תצפית אחת במפגש אסיפת המנהיגות האזרחית המורחבת ולפחות תצפית אחת בוועדת ההיגוי. .3ראיונות עומק עם חברי/ות ועדת ההיגוי ומובילי/ות התהליך -ראיונות חצי מובנים ייערכו עם כ 11-חברי/ות ועדת ההיגוי ומובילי/ות התהליך בסמוך למועד גיבוש התוצר הסופי של האסיפה -מסמך היסוד. .4שאל ונים למילוי עצמי בקרב חברי/ות אסיפת המנהיגות האזרחית המורחבת - שאלון יועבר בקרב כ 35-משתתפים באסיפת המנהיגות האזרחית המורחבת .השאלון יועבר בסמוך למועד גיבוש התוצר הסופי של האסיפה -מסמך היסוד. נספחים .5 /הצעה למחקר הערכה (מכון ברוקדייל) 4 33 לוח :2תכנית הליבה -סיכום מערך המחקר שיטת איסוף המידע - - 4.4114-4.4115 .4מפגשים במעגלי הפעילות השונים תצפיות 4תצפיות 4.4114-4.4115 מקור מידע .1איסוף מסמכים מנהליים גודל האוכלוסייה תזמון .3חברי/ות ועדת ההיגוי ומובילי/ות התהליך ראיונות עומק חצי מובנים כ11- אנשים* **4.4115 .4חברי/ות האסיפה המורחבת שאלונים למילוי עצמי כ35- אנשים* **4.4115 * מספר משוער .המחקר יתייחס לכל חברי/ות ועדת ההיגוי והאסיפה המורחבת בפועל. ** בכפוף לשינויים ובהתאם להתקדמות התהליך ,אך לא יאוחר מפברואר .4115 השילוב בין כלל מקורות המידע יאפשר בחינה של נושאי המחקר מזוויות שונות לשם ראייה הוליסטית של התהליך. לוח :3תכנית הליבה -תוצרים תוצר דוח מסכם מועד הגשה 6.4115 4.2מודולה אופציונאלית :הרחבה לתרומה לעיצוב התהליך כתוספת לתכנית הליבה ניתן לכלול במחקר שלב ביניים ,בנוסף על בחינת התהליך בעת שגובש כבר המסמך הסופי .שלב זה יתרום לעיצוב התהליך בעת התהוותו. שלב הביניים יכול לכלול שני נתיבים אפשריים: .1נתיב א' :בחינה של ראיית חברי/ות ועדת ההיגוי ומובילי/ות התהליך את התהליך לאחר גיבוש הטיוטה השנייה ,והמלצותיהם לשינויים במתווה הפעולה בהמשך .נתיב זה יכול להתבצע באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים או שאלונים למילוי עצמי. בחירה בנתיב זה תחייב חשיבה נוספת על שלב המחקר הסופי ,שכולל אף הוא ראיונות עם קבוצה זו ,על מנת למנוע חזרתיות ולהפיק מכל שלב את המרב. .4נתיב ב' :שיתוף מעגל רחב יותר של ארגוני ופעילי/ות חברה אזרחית בתהליך גיבוש המסמך ,באמצעות שאלון מקוון למילוי עצמי .נתיב זה יסייע בהרחבת והעמקת תהליך ההיוועצות ,יאפשר לשלב נתונים כמותיים בתהליך קבלת ההחלטות ויסייע בחיזוק המודעות לתהליך .הפנייה לארגונים תיעשה על פי רשימת תפוצה שתועבר לצוות המחקר על-ידי ועדת ההיגוי ומכון אלכא למנהיגות וממשל. נספחים .5 /הצעה למחקר הערכה (מכון ברוקדייל) 5 34 לוח :4מודולה אופציונאלית -סיכום מערך המחקר נתיבים נתיב א' מקור מידע חברי/ות ועדת ההיגוי ומובילי/ות התהליך נתיב ב' נציגי/ות ארגונים ופעילי/ות חברה אזרחית שיטת איסוף המידע גודל האוכלוסייה תזמון* 11.4114 כ 11-אנשים** ראיונות עומק חצי מובנים /שאלונים למילוי עצמי שאלונים מקוונים למילוי עצמי ? 11/14.4114 * כפוף לשינויים בהתאם להתקדמות התהליך. ** מספר משוער .המחקר יתייחס לכל חברי/ות ועדת ההיגוי בפועל. בכדי לעמוד בלוחות הזמנים יש לקבל החלטה לגבי יישום הנתיבים במודולה האופציונאלית עד תחילת אוקטובר .4114יישום כל אחד מהנתיבים במודולה הינו בעל השלכות תקציביות נוספות. 4.3תנאים לביצוע תכנית המחקר לפי התכנון חשוב לציין כי לשם עמידה בתכנון ובלוחות הזמנים ולקידום הצלחת המחקר יש צורך בשיתוף פעולה והתגייסות של כלל השותפים בתהליך: העברת מידע שוטף ועדכני לגבי שלבי ביצוע והתקדמות התהליך בכל מעגלי הפעילות. העברה שוטפת של פרוטוקולים כתובים של המפגשים המתקיימים במסגרת התהליך. עדכון מיידי לגבי שינויים בתכנון התהליך (שיטת עבודה ,שותפים ,תוצרים צפויים וכו'). העברת פרטי המשתתפים בתהליך לצורך ריאיון או העברת שאלונים (שמות ,כתובות אי-מייל ומספרי הטלפון). סיוע בתיאום וקבלת מענה בקביעות הראיונות האישיים ובתאום הפצת השאלונים. הקצאת הזמן הדרוש לאיסוף נתונים בתכנון הפעילויות בתהליך. גיוס ורתימה של השותפים הנוספים לתהליך בכל הקשור להבנת חשיבות המחקר ותרומתו לתהליך ,לנכונות להשתתף במחקר וצורך בהקצאת הזמן הדרוש וכד'. נספחים .5 /הצעה למחקר הערכה (מכון ברוקדייל) 6 35 .6הצעה לליווי מחקרי (ד"ר מיכל אלמוג בר ,האונ' העברית) הצעה לליווי מחקרי של תהליך ניסוח מסמך יסוד למגזר השלישי ולחברה האזרחית בישראל ד"ר מיכל אלמוג -בר ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ,האוניברסיטה העברית בירושלים המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל רציונל: המגזר השלישי בישראל הוא מהגדולים בעולם .בשני העשורים האחרונים חלה התפתחות דרמטית במספר הארגונים וההתארגנויות הפועלים בחברה האזרחית בישראל ,התרחבה מאד פעילותם והם הפכו לגורם מרכזי בחברה ,בכלכלה ,ובקביעת מדיניות ציבורית .עם זאת ,המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל לא הציג ו מעולם אמירה ערכית משותפת .העדרה של אמירה כזו בלט בתהליכי דיון ושינוי מדיניות שהתרחשו בישראל בעשור האחרון דוגמת החלטת הממשלה משנת 8002אשר הובילה להקמת השולחנות העגולים הממשקיים ותהליכים נוספים שהתרחשו במשרדי ממשלה וברשויות מקומיות ביחס למגזר השלישי .על רקע זה ארגון הגג "מנהיגות אזרחית" מוביל תהליך לגיבוש מסמך יסוד ,אשר ישרטט את קווי וערכי היסוד של המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל .מטרת התהליך היא להניח תשתית רעיונית משותפת להרחבת ההשפעה של המגזר השלישי והחברה האזרחית ,כאבן יסוד בחברה דמוקרטית .חשוב לציין שתהליכים דומים התרחשו במדינות אחרות בעשור האחרון. הליווי המחקרי המוצע לתהליך יתמקד בשני היבטים .ראשית ,יינתן רקע מדעי ומחקרי אודות רעיון החברה האזרחית וההשפעות שהיא מייצרת ואודות אתגרים שונים בפעילותה בארץ ובעולם .כמו כן יינתן רקע על תהליכים דומים שהתרחשו בארצות אחרות בשנים האחרונות. המידע שיינתן מיועד לסייע בחשיבה ובבחינה של ההתרחשויות בתהליך ולעזור בקבלת החלטות לצורך עריכת שינויים בו "תוך כדי תנועה". שנית ,החוקרת תתחקה אחר תהליך גיבוש מסמך היסוד למגזר השלישי ולחברה האזרחית ,תוך התבוננות בהיבטים שונים כגון :העמדות של ארגוני החברה האזרחית ביחס לפעילותם ,להיבטים ומאפיינים ארגוניים ותקציביים ,ליחסים בין ארגונים והתארגנויות בחברה האזרחית ,וליחסיהם עם גורמים בממשל המרכזי והמקומי .באמצעות התבוננות בדיונים שייערכו בין הארגונים וההתארגנויות י זוהו הדרכים השונות שבהם יוגדרו וימוסגרו הערכים ,הבעיות והאינטרסים המשותפים ,כמו גם הסוגיות שיעמדו במחלוקת ודרכי ההתמודדות עימן .ייבחנו גם סוגיות גיוון המשתתפים בתהליך וצורות השתתפותם השונות תוצאות ותוצרי התהליך ,וההשפעות של סוגיות אלו על התהליך והמשתתפ ים .זאת בהשוואה לתהליכים דומים שהתרחשו במדינות אחרות בעולם. חשוב לציין שהליווי המחקרי המוצע אינו מחקר הערכה במובנו המקובל .החוקרת שואפת להבין את תהליך ניסוח מסמך היסוד לחברה האזרחית על מרכיביו השונים ,תוך למידת הפעילות בו בהקשר הרחב והייחודי שבו הוא מתרחש .הקשר זה כולל את מבנה ומאפייני החברה האזרחית בישראל ( כולל התפתחותו ההיסטורית הייחודית) מחד ,ואת מאפייני הממשלה ויחסיה בר ,האונ' העברית) נספחים .6 /הצעה לליווי מחקרי (ד"ר מיכל אלמוג 1 36 עם החברה האזרחית מאידך .לפיכך ,הדגש של החוקרת אינו רק על תוצאות התהליך ,אלא גם על התפתחותו ,מרכיביו ,האינטראקציות בין השחקנים השונים ,כמו גם על הערכים ,הרעיונות, הבעיות ,הפתרונות והאינטרסים שייחשפו בו .עם סיום הליווי המחקרי ייכתב דוח שיסכם וינתח את התהליך על היבטיו ומשמעויותיו השונים ,ויציע תובנות מרכזיות למשתתפים בו. הליווי המחקרי יאפשר לימוד מעמיק של עמדות ותפיסות ארגוני החברה האזרחית בישראל אודות פעילותם והערכים המנחים אותם ,ויסייע בהבנה מקיפה יותר של פעילות החברה האזרחית בישראל .הידע שייחשף יוכל לתרום להבנה מקיפה יותר של הארגונים עצמם ,של פילנתרופים ושל הממשלה את פעילות ארגוני החברה האזרחית ואת ערכי היסוד המנחים אותה ובכך לתרום לקידום שיח בין ארגוני החברה האזרחית ובינם לבין הממשלה ,כמו גם לפיתוח מערכי עבודה משותפים המבוססים על הבנה מעמיקה יותר של החברה האזרחית. שיטת העבודה : הליווי המחקרי יתבצע ע"י ד"ר מיכל אלמוג -בר ,מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ,מנהלת המרכז לחקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית בישראל באוניברסיטה העברית . לד"ר אלמוג -בר ניסיון רב בעריכת מחקרים אודות החברה האזרחית בישראל ,מחקרים השוואתיים על מגזרים -שלישיים במקומות שונים בעולם ,מחקרי ליווי של תהליכי דיון ושינוי במגזר השלישי ,ומחקרים אודות ניסיונות לשינוי מדיניות ביחס למגזר השלישי .הליווי המחקרי יתבצע תוך היוועצות ועבודה משותפת עם מנחות הפרויקט ד"ר גלי סמבירא וגב' דנה בר ,עם מנכ"ל ויו"ר ארגון "מנהיגות אזרחית" ועם ועדת ההיגוי של הפרויקט. החוקרת תערוך מפגשים עם מנחות הפרויקט ועם צוות ההיגוי שלו ,לפי צורך .בנוסף ,היא תנתח את תמלולי המפגשים והישיבות שיערכו במסגרת הפרויקט ,כולל ישיבות ועדת ההיגוי ומפגשי הארגונים .כמו כן ,יערכו מספר ראיונות עומק עם נושאי תפקידים ונציגי ארגונים שיזוהו כשחקנים בולטים ומרכזיים בתהליך .הראיונות ית מקדו בניתוח התהליך ותוצאותיו .החומר המתו עד והראיונות ינותחו בצורה איכותנית תוך זיהוי תמות מרכזיות בתהליך. לוחות זמנים : הגשת הדו"ח המס כם צפויה כחצי שנה מסיום התהליך ,בקיץ -סתיו .8002 בר ,האונ' העברית) נספחים .6 /הצעה לליווי מחקרי (ד"ר מיכל אלמוג 2 37 n e דוגמאות להצהרות המגזר השלישי מהעולם.7 Third Sector Declaration on Climate Change W Third Sector Declaration on Climate Change e believe that the negative impacts of climate change are a central challenge for our generation. We also acknowledge that injustice and poverty, exclusion and disadvantage contribute significantly to the inability of our nations, communities, families and individuals to respond positively to that challenge. We recognise the crucial role of third sector organisations – not-for-profit organisations, community groups, social enterprises, non-governmental, charitable and voluntary organisations – in confronting this challenge and promoting sustainable development. We acknowledge that there is overwhelming evidence that the worst impacts of climate change constitute one of the greatest social, environmental and economic threats to society. Issues such as health, housing, transport, waste, food production and equality are completely linked with environmental conditions. Taking action to reduce the worst impacts of climate change and addressing both environmental and social justice create benefits for society as a whole, specifically people at the margins of society. Third sector organisations are uniquely placed to reach the most disadvantaged and to empower them to play their part in creating sustainable communities. To achieve these benefits, we commit our organisation, group or project to a sustained, comprehensive and accountable response to the challenge of climate change. We recognise that we need to work in partnership with others across all sectors to communicate in inspiring and effective ways, and to help create or support progressive national policies. We accept that the need for action on climate change is inextricably bound to our work on environmental and social justice and as such we commit to taking positive steps to reduce the negative impact we may have on climate change, whilst encouraging similar action within the third sector and with those we work with. W e believe that the negative impacts of climate change are a central challenge for our generation. We also acknowledge that injustice and poverty, exclusion and disadvantage contribute significantly to the inability of our nations, communities, families and individuals to respond positively to that challenge. We recognise the crucial role of third sector organisations – not-for-profit organisations, community groups, social enterprises, non-governmental, charitable and voluntary organisations – in confronting this challenge and promoting sustainable development. We acknowledge that there is overwhelming evidence that the worst impacts of climate change constitute one of the greatest social, environmental and economic threats to society. Issues such as health, housing, transport, waste, food production and equality are completely linked with environmental conditions. Taking action to reduce the worst impacts of climate change and addressing both environmental and social justice create benefits for society as a whole, specifically people at the margins of society. Third sector organisations are uniquely placed to reach the most disadvantaged and to empower them to play their part in creating sustainable communities. To achieve these benefits, we commit our organisation, group or project to a sustained, comprehensive and accountable response to the challenge of climate change. We recognise that we need to work in partnership with others across all sectors to communicate in inspiring and effective ways, and to help create or support progressive national policies. We accept that the need for action on climate change is inextricably bound to our work on environmental and social justice and as such we commit to taking positive steps to reduce the negative impact we may have on climate change, whilst encouraging similar action within the third sector and with those we work with. 38 Third Sector Declaration on Climate Change / דוגמאות להצהרות המגזר השלישי מהעולם.7 / נספחים Third Sector Declaration on Climate Change m this date……………to on to deliver behaviour es to reduce our carbon sport, recycling, buying t climate change al justice. We will make will ensure that they d in a way that is clearly our members, service ate change, to reduce ant initiatives and to ognise the wide range hat may be required to unities. se gas emissions mes to be used in ell as support others to advocate for, mental and social justice ional target to reduce ups, members or e inform, inspire and that can make a real ________________ To learn more and to publically show your commitment visit: www.everyactioncounts.org.uk/declaration Declaration Version 1.0, June 2007 We therefore commit [the organisation] from this date……………to l Publicly affirm the importance of urgent action to deliver behaviour change at all levels to combat climate change. l Adopt public plans and appropriate strategies to reduce our carbon dioxide emissions (especially in energy use, transport, recycling, buying and in caring for our community) and to support climate change initiatives that facilitate social and environmental justice. We will make these plans public within a year. In addition we will ensure that they are monitored and that our progress is evaluated in a way that is clearly understood and easily accessible. l Act as a leader in encouraging and enabling our members, service users and clients to adapt to the impact of climate change, to reduce their carbon dioxide emissions, take other relevant initiatives and to make public our commitment to action. We recognise the wide range of resources, skills, knowledge and experience, that may be required to make the changes in their lives and their communities. l Support national legal targets for green house gas emissions and advocate for revenue from green tax schemes to be used in programmes that reduce carbon emissions as well as support environmental and social justice. l Work with central and local government and others to advocate for, and support policies and initiatives for, environmental and social justice that will assist the UK to reach or exceed the national target to reduce carbon dioxide emissions by 60% by 2050. l Ensure that by acting with our partners, groups, members or communities and the third sector as a whole, we inform, inspire and encourage action as part of a wider movement that can make a real difference on climate change. Signed by _______________________________________________ Director/Founder/Trustee/Project Leader 39 Third Sector Declaration on Climate Change To learn more and to publically sho www.everyaction / דוגמאות להצהרות המגזר השלישי מהעולם.7 / נספחים Declarat Toronto Declaration of NGO Core Values TORONTO DECLARATION OF NGO CORE VALUES I. Service beyond self NGOs, on the whole, are founded to serve others. While responsibly maintaining itself, an NGO integrates self-development and individual concerns with public concerns, focusing on higher, broader, and more public levels of service. An NGO should conduct its activities for the sake of others, whether the public at large or a particular segment of the public. NGO practitioners are to be exemplars of genuine giving out of concern for the welfare of others without the primary goal of their own enhancement or profit. II. Respect for human rights An NGO should not violate any person’s fundamental human rights, with which each person is endowed, as recognized for example in the Universal Declaration of Human Rights. An NGO should recognize that all people are born free and equal in dignity and rights (Article 1), and should be sensitive to the moral values, religion, customs, traditions, and cultures of the communities they serve. Recognizing that the family is a fundamental natural group unit of society promoting human rights and human dignity (Article 16), an NGO should respect the integrity of families. An NGO should respect each individual’s right of freedom of thought, conscience, and religion (Article 18). III. Maintain a vision NGO practitioners should be visionaries, not only seeing the reality of the world as it is, but also envisioning the world as it should be. NGOs should maintain their founding spirit and passion, keeping their tangible dreams while learning from their victories and failures. IV. Responsibility NGOs, entrusted with a responsibility to the public, should take ownership of the task at hand, taking the initiative and proactively pulling together resources of all types in order to find and implement feasible solutions. NGO practitioners are to demonstrate ownership of their NGO, be accountable for the execution and outcomes of their NGO’s stated and expected goals, and strive for excellence in their work. V. Cooperation beyond borders NGOs have a shared responsibility to address the serious challenges confronting humanity. Significant progress toward world peace and global well-being can be fostered through interreligious, intercultural, and interracial work, and across artificial barriers of politics, race, and ethnicity that tend to separate people and their institutions. NGOs should maintain ethical, cooperative relationships with other NGOs, and should partner where possible and appropriate for the sake of the greater public good. An NGO should be willing to work beyond these borders, within the limits of its organizing documents and with organizations and individuals that share common values and objectives. VI. Public mindedness An NGO should have a spirit of public mindedness. Public money must not be misused for selfish purposes and all public assets are to be treated with utmost seriousness, as a sacred 40 Toronto Declaration of NGO Core Values / דוגמאות להצהרות המגזר השלישי מהעולם.7 / נספחים Toronto Declaration of NGO Core Values public trust. An NGO should exhibit a responsible and caring attitude toward the environment in all of its activities. An NGO should recognize that its conduct and activities impact on the public’s perception of NGOs and that it shares responsibility for the public’s trust of NGOs. VII. Accountability An NGO should be accountable for its actions and decisions, primarily to the community it serves, and also to its funding agencies, the government, staff and volunteers, members, partner organizations, and the public at large. VIII. Truthfulness An NGO should be truthful in its dealings with its donors, project beneficiaries, staff, members, partner organizations, government, and the general public. Any information given out should be accurate, whether regarding itself and its projects, or regarding any individual, organization, project, or legislation it opposes or is discussing. An NGO must be strongly opposed to, and not a willing partner to, corruption, bribery, and other financial improprieties or illegalities. IX. Transparency An NGO should be transparent in its dealings with the government, the public, donors, partners, beneficiaries, and other interested parties, except for personal matters and proprietary information. Except as needed to protect human rights, an NGO’s basic financial information, governance structure, activities, and listing of officers and partnerships shall be open and accessible to public scrutiny and the NGO is to make effort to inform the public about its work and the origin and use of its resources. X. Nonprofit Integrity To maintain its integrity as an NGO, the organization is to be organized and operated as a notfor-profit organization, with any surplus generated through its operations to be utilized solely to help the organization fulfill its mission and objectives. The organization is not to be operated for the primary purpose of carrying on a trade or business, unrelated to the mission and stated objectives. XI. Comprehensive viewpoint An NGO should seek to understand, without prejudice, the needs and circumstances of all sides in any conflict situation. XII. Voluntarism Rather than required to exist by law, NGOs are formed by private initiative, resulting from the voluntary actions of individuals who have chosen to pursue a shared interest of concern. The retaining of voluntary values and principles shall remain a primary force in the way of working of the NGO. The Toronto Declaration of NGO Core Values was drafted, and affirmed on November 11, 2007 by the participants of the World Congress of NGOs, held in Toronto, Canada, November 8-11, 2007. 41 Toronto Declaration of NGO Core Values / דוגמאות להצהרות המגזר השלישי מהעולם.7 / נספחים America Nonprofit Constitution nonprofit congress many missions, one voice The Nonprofit Constitution We the nonprofits of America, in order to ensure a more equitable society, enrich lives, protect natural resources, educate and empower people, and promote healthy and sustainable communities, do hereby affirm and pledge to adhere to the values as established by our sector. These values apply to all nonprofits and their activities, including the decisions we make, policies we promote, and behaviors we exhibit. • A dedication to the betterment of the communities we serve - Weaving the social fabric by connecting individuals, groups, and communities. Leveraging our knowledge, expertise, and resources to build a more sustainable society. • A commitment to serve others – Building our work from a base of trust and selflessness and improving the lives of individuals and families. Working with others with compassion and understanding. • A vow to operate with ethics and integrity - Adhering to highest standards of operation, transparency, and accountability. Protecting and strengthening the public’s trust in our work through results oriented actions. • A pledge to act as a catalyst for change and innovation - Identifying and implementing new and creative solutions to systemic problems. Serving community needs by raising awareness and inspiring others to take action on critical issues. In signing this affirmation I hereby pledge to adhere to and operate my nonprofit in alignment with the above-stated values. ________________________________ ______________________________________ Signature Organization ________________________________ ______________________________________ Name (Please print clearly) Job Title ________________________________ ______________________________________ E-mail Address City, State Would you like to receive updates from the Nonprofit Congress? � Yes � No � Already Receiving Please sign and return to Nonprofit Congress · 1101 Vermont Ave, NW · Suite 1002 · Washington, DC 20005 fax to 202.962.0321 or sign online at www.nonprofitcongress.org/constitution In signing this document, I hereby consent to listing of my name, organization, city, and state as a signatory of the Nonprofit Constitution. NCNA does not sell or rent e-mail addresses to anyone outside the organization. Your e-mail address will only be used if you indicate an interest in receiving further communications from NCNA and the Nonprofit Congress. You may always opt out if you do not wish to receive future messages. 42 America Nonprofit Constitution / דוגמאות להצהרות המגזר השלישי מהעולם.7 / נספחים .8 למנכ"לים בסקרהמקוון חופשיהסקר במסגרת שעלו :באופן לים המקוון למנכ" חופשיבאופן סוגיות שעלו סוגיות נספח הנושאים שעלו באופן חופשי על-ידי המשיבים לסקר ,ברובם חזרו על הסוגיות שכבר מופו כמשותפות לארגונים והוצגו בסקר .סוגיות חדשות שעלו ,עסקו ברובן בנושאי תוכן הרלוונטים לארגונים ספציפיים )לדוגמה ,יחסי יהודים ערבים ,קיימות וכיו"ב( ,סוגיות הקשורות לפיתוח הארגונים וכן שיתוף ידע )בעיקר ידע "טכני"/בירוקרטי( בין ארגונים. נושא מספר התייחסויות פיתוח הארגון שיתוף ידע )מתוך 127משיבים לסדר( 11 יחסים עם הממשלה )מימון ושת"פ( 5 בניית סולידריות/כוח מגזרי 4 הקמת רשתות אזוריות/נושאיות לשיתוף פעולה וידע מימון וגיוס משאבים הערכה ומדידה עסקים חברתיים יחסים עם תורמים ייצוג הכשרות מקצועיות נושאי תוכן שונים 3 3 3 3 3 3 1 11 פירוט הסוגיות כפי שעלו על ידי המשיבים לסקר פיתוח הארגון ושיתוף ידע כרגע להתפתח כארגון מה קרה כאן? הרחבת המנגנון הביצועי )כ"א( ותקצובו מעבר כ"א בין מגזרים גיוס זיהוי הזדמנויות שגרירים וידידים לעמותה )קשרים וממון( שיתוף ידע מנטורים של מנכלים ותיקים למנכלים חדשים מורה נבוכים להשגת תקציבי ממשלה מרכז מקור ומידע לייעוץ לעמותות בנושאי שכר ,התנהלות חשבונאית ,ייעוץ משפטי נגישות של ידע בנושאי רגולציה ,דיני עבודה וכדו' חשובים מאד לפעילות נכונה ,אך לא מספיק זמינים יחסים עם הממשלה )מימון ושת"פ( התמודדות עם דרישת רשם העמותות, קושי אדיר בהתהלות מול משרדי ממשלה...מצד אחד מדובר בשותפות מכרעת בחיי הארגון ומצד שני -זוהי שותפות שקשה לסמוך עליה הרבה פעמים. תמיכה כספית של הממשלה בפעילות העמותה תמיכה ממשלתית מועטת וזמן הגעת התקציב במהלך השנה שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה בניית סולידריות/כוח מגזרי ניהול קמפיין למיסוי הוגן על עמותות שותפות רב ארגונית לשינוי ברמה לאומית תוך המשך קיום עצמאי של כל ארגון, יצירת מקומיות -לוקלאיות יצרנית .קהילתיות .ומצד שני סולידריות בין ארגונית ותאום עם מערכות חברתיות בינלאומיות לשינוי בניית רשתות של הפצת ידע בינארגוני להגברת סולידריות .הגברת כוח של ביחד ויצירת אופק של תקווה לישראל. הקמת רשתות אזוריות/נושאיות לשיתוף פעולה וידע פעולה עם עמותות המשרתות אנשים שעשויים להיות בקבוצת סיכון שיתוף בניית מודל לשת"פ אסטרטגי בין פורום רב ארגוני לבין משרד ממשלתי. בניית פלטפורמות לשיתופי פעולה משמעותיים לארגונים המבקשים לקדם מטרות דומות. מימון סוגיות שעלו באופן חופשי במסגרת הסקר המקוון למנכ"לים נספחים .8 / 43 משאבים. גיוס המלצות על אמצעי גיוס כספים מעסקים התמודדות במציאות של חוסר ביטחון תקציבי מה שמקשה על בניית תוכניות ארוכות טווח. הערכה ומדידה יצירת מקומיות -לוקלאיות יצרנית .קהילתיות .ומצד שני סולידריות בין ארגונית ותאום עם מערכות חברתיות בינלאומיות לשינוי בניית רשתות של הפצת ידע בינארגוני להגברת סולידריות .הגברת כוח של ביחד ויצירת אופק של תקווה לישראל. הקמת רשתות אזוריות/נושאיות לשיתוף פעולה וידע פעולה עם עמותות המשרתות אנשים שעשויים להיות בקבוצת סיכון שיתוף בניית מודל לשת"פ אסטרטגי בין פורום רב ארגוני לבין משרד ממשלתי. בניית פלטפורמות לשיתופי פעולה משמעותיים לארגונים המבקשים לקדם מטרות דומות. מימון גיוס משאבים. המלצות על אמצעי גיוס כספים מעסקים התמודדות במציאות של חוסר ביטחון תקציבי מה שמקשה על בניית תוכניות ארוכות טווח. הערכה ומדידה מחסור במשאבים להובלת תהליכי הערכה ומדידה. הערכה ומדידה נושא המדידה וההערכה :בעידן בו מצופה מהתפוקות להיות מדידות ו"כלכליות" שווה לחשוב על תהליך משותף במסגרתו יגובשו קריטריונים "בסיסיים" משותפים +כל ארגון לייחוד שלו .אולי גם התקשרות עם גוף מדידה בעלות מוזלת. עסקים חברתיים פיתוח מקורות הכנסה לארגון ע"י הקמת עסקים חברתיים פיתוח שירותים נוספים גיוון מקורות הכנסה ומכירת שירותים יחסים עם תורמים הגדרת משאבי הפילנתרופיה אל מול משאבי המדינה, התמודדות עם דיווחים רבים הנדרשים מהתורמים. ייצוג הקמת כתובת רלוונטית לתלונות בעלת יכולת וסמכות כלפי גורמים ממשלתיים. ככלל החשיבות הרבה של ביצוג המגזר השלישי מול המדינה ,כפי שהוצג בהצלחה רבה במפגש האחרון ,חשוב מאוד לדעתי .היכולת לזהות את הצרכים של המגזר השלישי ,לייצגו מול המדינה ולפעול לשיפור תנאיו. הכשרות מקצועיות נושא ההכשרה והעשרת הידע לצוות הניהולי ברמות השונות בארגוני המגזר השלישי. נושאי תוכן שונים אורבאניות מתחדשת וקיימות מקומית. באופן טיבעי מעסיק אותנו מקומה של התרבות בחברה ,ההקצאה הממשלתית המגוחכת לתרבות ,חוסר השויון בהקצאה גם של המעט שניתן ,רגולציה לא מידתית ובלי שום פרופורציה לתקציב .כחזון אנו היינו רוצים לעסוק בהשפעה של התרבות על שינוי חברתי ,בטווח הקצר ובטווח הארוך. שכונה שטוב לחיות בה .1 :חיזוק הזהות ותחושת השייכות; .2סחר הוגן וכלכלה מקיימת; .3תושבים מעורבים; .4שוויון הזדמנויות שינוי תודעתי ושינוי אורח חיים .בניית מנגנונים וכלים לשינוי -שינוי מדיניות ,יצירת פלטפורמות חברתיות כלכליות . קיימות ניהול שותפות פילנתרופית. עמותות קטנות -התחייסות ספציפית לצרכי עמותות קטנות. פיתוח מנהיגות לשינוי חברתי טרנספורמטיבי. דגש על פעילות למען השלום והקמת מדינה פלשתינאית -שתי מדינות לשני עמים ופעילות לדו קיום בין ערבים ויהודים אזרחי מדינת ישראל דרכי עבודה עם חברות תרופות ורופאים לקידום מגוון נושאים לטובת החולים כמו למשל :שותפות בפיתוח מחקרים קלינים ועוד התיחסות לעמותות של מתנדבים בלבד. נספחים .8 /סוגיות שעלו באופן חופשי במסגרת הסקר המקוון למנכ"לים 44 מנהיגות אזרחית www.migzar3.org.il 08-6522323 :'טל office@ migzar3.org.il
© Copyright 2024