הרעיון הגדול

‫הרעיון הגדול‬
‫יצירת ערך משותף‬
Michael E. Porter & Mark R. Kramer
Harvard Business Review
”‫תרגום “אדמתי אסטרטגיות‬
Porter,
Michael E., Kramer, Mark R. "The Big Idea: Creating Shared Value". Harvard Business Review. December, 2010.
1
‫ יצירת ערך משותף‬- ‫הרעיון הגדול‬
‫על המחברים‬
‫מייקל א' פורטר הוא פרופסור באוניברסיטת הרווארד‪.‬‬
‫כותב לעתים קרובות במגזין ‪Harvard Business‬‬
‫‪ Review‬וזכה שש פעמים ב‪Mckinsey Award-‬‬
‫מארק ר' קריימר ייסד במשותף עם פרופסור מייקל א'‬
‫פורטר של חברת ‪ ,FSG‬חברת ייעוץ גלובלית להשפעה‬
‫חברתית ומשמש בה מנכ"ל‪ .‬כמו כן עמית בכיר ביוזמה‬
‫לאחריות חברתית תאגידית בבית הספר לממשל‬
‫באוניברסיטת הרווארד‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪2‬‬
‫תמצית‬
‫לקונספט של ערך משותף – המתמקד בקשרים שבין התקדמות‬
‫חברתית ובין התקדמות כלכלית – יש את הכוח לשחרר לעולם את הגל‬
‫הבא של צמיחה גלובלית‬
‫מספר הולך וגדל של חברות‪ ,‬הידועות בגישתן הנוקשה והפרקטית לעסקים‪ ,‬כגון ‪Google,‬‬
‫‪ IBM, Intel, Johnson & Johnson, Nestlé, Unilever‬ו‪ ,Wal-Mart-‬החלו בנקיטת יוזמות‬
‫חשובות של ערך משותף‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הבנתנו את הפוטנציאל של ערך משותף רק‬
‫מתחילה‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪3‬‬
‫תמצית‬
‫קיימות שלוש דרכי מפתח שבהן יכולות חברות ליצור‬
‫הזדמנויות המבוססות על ערך משותף‪:‬‬
‫• להרהר מחדש בנוגע למוצרים ושווקים ולתפוס אותם בצורה שונה;‬
‫• להגדיר מחדש פרודוקטיביות בשרשרת הערך;‬
‫• ולבנות קהילות מקומיות התומכות בתעשייה במקומות שבהן החברה פועלת‬
‫כדאי לכל חברה להתבונן על הזדמנויות וקבלת החלטות דרך עדשות הערך‬
‫המשותף‪ .‬הדבר יוביל לגישות חדשות שיצרו חדשנות וצמיחה גדולים יותר‬
‫בעבור חברות – וגם יטיבו במידה גדולה יותר עם החברה האנושית כולה‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪4‬‬
‫מהו ערך משותף?‬
‫את המושג ערך משותף אפשר להגדיר נוהלי מדיניויות ותפעול המגבירים את התחרותיות‬
‫של חברה ואשר בו בזמן משפרים את המצב הכלכלי והחברתי בקהילות שבה היא פועלת‬
‫יצירה של ערך משותף מתמקדת בזיהוי הקשרים שבין ההתקדמות‬
‫החברתית ובין ההתקדמות הכלכלית והרחבתם‬
‫המושג “ערך משותף” נשען על הנחת היסוד כי יש להתמודד עם ההתקדמות הכלכלית‬
‫והחברתית כאילו היו אחד‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪5‬‬
‫“ערך” מוגדר תועלות ביחס לעלויות ולא תועלות בלבד‬
‫מוּכר בעסקים‪ ,‬אולם לעתים נדירות בלבד ניגשו עסקים לסוגיות‬
‫יצירת ערך היא רעיון ָ‬
‫חברתיות מנקודת ההשקפה של “ערך‪ ”,‬ובדרך כלל טיפלו ומטפלים בהן בתור סוגיות‬
‫משניות‪ ,‬פריפריאליות‪ .‬והדבר טשטש את הקשרים שבין דאגות כלכליות ובין דאגות‬
‫חברתיות‬
‫חשיבה במונחים של “ערך” אף שכיחה פחות בסקטור החברתי‪ .‬ארגונים‬
‫חברתיים וישויות ממשלתיות מסתכלים פעמים רבות על הצלחה במונחים‬
‫של התועלות שהושגו או הכסף שבוזבז‪ .‬כאשר ממשלות וארגונים לא‬
‫ממשלתיים יתחילו לחשוב יותר במונחים של “ערך‪ “,‬יהיה זה בלתי נמנע‬
‫שעניינם בשיתוף פעולה עם עסקים יגדל‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪6‬‬
‫לנוע אל מעבר לתפיסה של עסקים וחברה‬
‫כחלופות מנוגדות‬
‫במשך זמן רב מדי התחרו העסקים והחברה זה בזה‪ ,‬בחלקו עקב הלגיטימציה שנתנו‬
‫כלכלנים לרעיון שבכדי לספק צרכים חברתיים‪ ,‬על חברות לחבל בהצלחתן הכלכלית‬
‫כמו כן נאלצו חברות להתמודד עם השפעות חיצוניות‪ ,‬המתרחשות כאשר חברות יוצרות‬
‫עלויות חברתיות שבהן אינן מחויבות לשאת‪ ,‬כגון זיהום‪ .‬עקב כך על החברה להטיל מסים‪,‬‬
‫רגולציות וקנסות‪ ,‬כדי שחברות יהפכו השפעות חיצוניות אלה לענייניהן הפנימיים –‬
‫אמונה המשפיעה על מדיניויות ממשלתיות רבות‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪7‬‬
‫לנוע אל מעבר לתפיסה של עסקים וחברה‬
‫כחלופות מנוגדות‬
‫נקודת השקפה זו עיצבה את האסטרטגיות שבהן נוקטות חברות‪ ,‬שלכשעצמן הוציאו‬
‫התחשבות בסוגיות חברתיות וסביבתיות מהחשיבה הכלכלית שלהן‪ .‬כך נהיה הפיתרון‬
‫של בעיות חברתיות בבעלותן של ממשלות וארגונים לא ממשלתיים‬
‫תכניות של אחריות חברתית תאגידית – תגובה ללחץ חיצוני – צמחו בעיקר כדי‬
‫לשפר את המוניטין של החברות‪ ,‬ואלה רואות בהן הוצאה הכרחית‪ ,‬כאשר כל דבר‬
‫נוסף נראה בעבור חברות רבות שימוש בלתי אחראי בכספי בעלי המניות‬
‫הממשלות‪ ,‬מצדן‪ ,‬יצרו לעתים קרובות רגולציות בדרך המקשה על השגת ערך משותף‪.‬‬
‫באופן סמוי‪ ,‬כל צד הניח כי הצד האחר מהווה מכשול להשגת מטרותיו ופעל בהתאם‬
‫לכך‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪8‬‬
‫לנוע אל מעבר לתפיסה של עסקים וחברה‬
‫כחלופות מנוגדות‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬הקונספט של ערך משותף מכיר בכך שלא רק צרכים כלכליים‪ ,‬אלא גם‬
‫צרכים חברתיים‪ ,‬מגדירים שווקים‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬כי חולשות חברתיות או פגימה בצרכים‬
‫החברתיים יוצרים לעתים תכופות עלויות פנימיות אצל חברות – כגון בזבוז אנרגיה על‬
‫חומרי גלם‪ ,‬תאונות העולות ביוקר והצורך בהכשרה כדי לפצות על חינוך לקוי‬
‫ערך משותף אפוא אינו נוגע לערך אישי‪ .‬ואינו עוסק גם ב”שיתוף” של הערך‬
‫שכבר נוצר על‪-‬ידי החברות – גישה של חלוקה מחדש ‪ -‬אלא עוסק בהרחבה‬
‫של המאגר הכולל של ערכים כלכליים וחברתיים‬
‫דוגמה טובה לשתי השקפות אלה היא תנועת הסחר ההוגן (‪ .)Fair Trade‬מטרת הסחר‬
‫ההוגן להגדיל את ההכנסות של חקלאים עניים באמצעות תשלום גבוה יותר בעבור‬
‫אותם יבולים חקלאיים‪ .‬אף כי ייתכן שמדובר במקרה זה במעשה אצילי‪ ,‬סחר הוגן עוסק‬
‫ברובו בחלוקה מחדש מאשר בהגדלת סך כל הערך שנוצר‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪9‬‬
‫לנוע אל מעבר לתפיסה של עסקים וחברה‬
‫כחלופות מנוגדות‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מנקודת השקפה של ערך משותף יש להתמקד בשיפור טכניקות הגידול‬
‫של יבולים חקלאיים וחיזוק התמיכה בספקים ומוסדות מקומיים‪ ,‬כדי להגדיל את יעילות‬
‫עבודת החקלאים‪ ,‬כמות ואיכות היבולים והקיימות של המערכת כולה‬
‫התנהלות זו מובילה להגדלה של הכנסות ורווחים המיטיבים הן עם החקלאים והן עם‬
‫החברות הקונות מהם‪ .‬מחקרים מוקדמים בנוגע למגדלי קקאו בחוף השנהב‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הראו כי בשעה שסחר הוגן יכול להגדיל את הכנסות החקלאים בעשרה עד עשרים‬
‫אחוזים‪ ,‬השקעות בערך משותף יכולות להעלות את הכנסותיהם ביותר מ‪300%-‬‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪10‬‬
‫שורשי הערך המשותף‬
‫היכולת התחרותית של חברה עסקית ובריאות הקהילות סביבה שלובות זו בזו‪ .‬לעסק‬
‫דרושה קהילה מצליחה‪ ,‬לא רק כדי ליצור ביקוש למוצריו‪ ,‬אלא גם כדי לספק נכסים‬
‫ציבוריים חשובים ביותר וסביבה תומכת‪ .‬וקהילה צריכה עסקים מצליחים שיספקו‬
‫לאזרחיה הזדמנויות למקומות עבודה ויצירה של עושר‬
‫ארגונים לא ממשלתיים וממשלות‬
‫אינם מייחסים פעמים רבות ערך לקשר זה‬
‫בעבר נטו החברות הטובות ביותר לקחת על עצמן תפקידים רבים כדי לענות על צורכי‬
‫העובדים‪ ,‬הקהילות וכדי לתמוך בעסקים‪ .‬אולם כאשר נכנסו לתמונה מוסדות חברתיים‬
‫אחרים‪ ,‬חדלו החברות מלבצעם או שהעבירו את האחריות עליהם למוסדות החדשים‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪11‬‬
‫שורשי הערך המשותף‬
‫אופק ההשקעה של המשקיע נהיה קצר יותר והחל‬
‫להצר את חשיבתו בנוגע להשקעות ראויות‪ .‬ובשעה‬
‫שהאינטגרציה המאונכת של חברות עסקיות פינתה את‬
‫מקומה לטובת הסתמכות גדולה יותר על ספקים חיצוניים‪,‬‬
‫מיקור חוץ והעברה של פעילות למקומות אחרים‪ ,‬נחלש‬
‫הקשר בין החברות העסקיות ובין קהילותיהן‬
‫תאוריית האסטרטגיה גורסת כי בכדי להצליח‬
‫על חברה ליצור הצעת ערך ייחודית ומובחנת העונה על רצונות‬
‫קבוצה נבחרת של לקוחות‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪12‬‬
‫שורשי הערך המשותף‬
‫במשך עשורים למדו אנשי עסקים כיצד למצב מוצרים ומותגים ואת הדרכים הטובות‬
‫ביותר לעצב פעילויות ולשלב ביניהם‪ .‬אולם החברות העסקיות התעלמו מהזדמנויות‬
‫לענות על צרכים חברתיים ולא השכילו להבין כיצד ִמפגעים וחולשות חברתיים משפיעים‬
‫על שרשרת הערך‬
‫שדה החזון שלנו פשוט נהיה צר יותר מדי‪ ,‬וחברות עסקיות נכשלו לתפוס את חשיבותה‬
‫של הסביבה העסקית הרחבה יותר המקיפה את פעולותיהן המרכזיות‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪13‬‬
‫כיצד נוצר ערך משותף‬
‫חברות עסקיות יכולות ליצור ערך כלכלי באמצעות יצירה של ערך חברתי‬
‫קיימות שלוש דרכים מובחנות לעשות זאת‪:‬‬
‫• להרהר מחדש בנוגע למוצרים ושווקים ולתפוס אותם בצורה שונה;‬
‫• להגדיר מחדש פרודוקטיביות בשרשרת הערך;‬
‫• ולבנות קהילות מקומיות התומכות בתעשייה במקומות שבהן החברה פועלת‬
‫כל אחת מדרכים אלה היא חלק ממעגל קסמים חיובי של ערך משותף; שיפור הערך‬
‫בתחום אחד מעורר הזדמנויות בתחומים האחרים‬
‫את היכולת ליצור ערך משותף אפשר ליישם בכלכלות מתקדמות ובמדינות מתפתחות‪,‬‬
‫כאשר ההזדמנויות המסוימות יהיו שונות בכל סביבה וסביבה‪ .‬ההזדמנויות יהיו שונות‬
‫במידה ניכרת גם על פני תעשיות וחברות עסקיות שונות – אולם לכל חברה עסקית‬
‫קיימות הזדמנויות מסוג זה‪ ,‬והיקפן וגבולותיהן רחבים הרבה יותר ממה שחשבנו עד‬
‫עתה‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪14‬‬
‫להרהר מחדש במוצרים ושווקים‬
‫צורכי החברה עצומים – בריאות‪ ,‬דיור טוב יותר‪ ,‬תזונה משופרת‪ ,‬סיוע למזדקנים‪ ,‬ביטחון‬
‫כלכלי גדול יותר‪ ,‬פגיעה סביבתית מופחתת‪ .‬אפשר לטעון כי אלה הם הצרכים הבלתי‬
‫ממומשים הגדולים ביותר בכלכלה הגלובלית‪ .‬עסקים למדו במשך עשורים לנתח כל‬
‫צורך וצורך ולייצר דרישה בעבורם‪ ,‬ובה בעת החמיצו את הצורך הגדול מכל‪ .‬יותר‬
‫מדי חברות עסקיות איבדו את היכולת לשאול עצמם את השאלה הבסיסית ביותר‪:‬‬
‫האם המוצר שלנו טוב ללקוחות שלנו? או טוב ללקוחות‬
‫של הלקוחות שלנו?‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪15‬‬
‫להרהר מחדש במוצרים ושווקים‬
‫חברות ‪ Intel‬ו‪ IBM-‬ממציאות שתיהן דרכים‬
‫כדי לסייע לשירותים הציבוריים לרתום‬
‫לטובתם את האינטליגנציה הדיגיטלית כדי‬
‫לחסוך בשימוש באנרגיה‬
‫חברת ‪ Wells Fargo‬פיתחה קו של כלים‬
‫ומוצרים המסייעים ללקוחות לתכנן את‬
‫תקציבם‪ ,‬לנהל את האשראי שלהם‬
‫ולשלם חובות‬
‫אינטל ‪ -‬טכנולוגיה אקולוגית חכמה ‪http://www.intel.com/technology/ecotech/index.htm -‬‬
‫אי‪.‬בי‪.‬אם ‪/http://www.ibm.com/ibm/green/ecojam -‬‬
‫בלוג אקולוגי ‪http://blog.wellsfargo.com/environment/ Wells Fargo‬‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪16‬‬
‫להרהר מחדש במוצרים ושווקים‬
‫המכירות של מוצרי *‪ Ecomagination‬של חברת ‪ GE‬הגיעו‬
‫ל‪ 18-‬מיליארד דולרים בשנת ‪ – 2009‬הגודל של חברת ‪Fortune‬‬
‫‪ .150‬היום צופה ‪ GE‬כי ההכנסות ממוצרי ‪Ecomagination‬‬
‫יצמחו במהירות גבוהה פי שניים מקצב צמיחת סך כל‬
‫ההכנסות של החברה במהלך חמש השנים הבאות‬
‫הזדמנויות שוות בגדלן או גדולות יותר צומחות משירות קהילות מעוטות‬
‫יכולת או מדינות מתפתחות‪ ,‬שווקים המציעים לחברות העסקיות סיכוי להגיע‬
‫למיליארדי לקוחות חדשים בתחתית הפירמידה‬
‫* מוצרים ידידותיים לסביבה להפקת אנרגיה‪www.ecomagination.com .‬‬
‫* ‪http://www.youtube.com/ecomagination‬‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪17‬‬
‫להרהר מחדש במוצרים ושווקים‬
‫הזדמנויות דומות ממתינות בקהילות לא‬
‫מסורתיות במדינות מתקדמות‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫טלפונים ניידים במחיר נמוך המספקים שירותי‬
‫בנקאות מסייעים לעניים לחסוך כסף באופן‬
‫בטוח ומשנים לטובה את יכולתם של חקלאים‬
‫קטנים להפיק ולשווק את יבוליהם‬
‫בקניה התחברו לשירות הבנקאות הסלולרי‪,‬‬
‫‪ ,M-PESA‬של חברת ‪ ,Vodafone‬עשרה מיליון‬
‫לקוחות בתוך שלוש שנים; כמות הכסף המנוהל‬
‫בשירות מהווה היום ‪ 11%‬מהתוצר המקומי הגולמי במדינה‪.‬‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪18‬‬
‫להרהר מחדש במוצרים ושווקים‬
‫בהודו פיתחה ‪ Thomson Reuters‬שירות‬
‫חודשי לחקלאים המרוויחים ‪ 2,000‬דולרים‬
‫בממוצע בשנה‪ .‬בעבור תשלום של חמישה‬
‫דולרים בכל רבעון‪ ,‬מספק השירות לחקלאים מידע על מזג‬
‫האוויר ועל מחיר היבולים כמו גם ייעוץ חקלאי‪ .‬בשירות‬
‫משתמשים כשני מיליון חקלאים‪ ,‬ומחקר ראשוני מצביע‬
‫על כך כי השירות סייע להכפיל את הכנסותיהם של יותר‬
‫מ‪ 60%-‬מהם – ובמקרים מסוימים אף שילש אותן‬
‫בעת שהקפיטליזם מתחיל לפעול בקהילות עניות יותר‪ ,‬גדלות במידה‬
‫ניכרת ההזדמנויות להתפתחות כלכלית וחברתית‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪19‬‬
‫הגדרה מחדש של פרודוקטיביות בשרשרת הערך‬
‫שרשרת הערך של חברה עסקית משפיעה בסופו של דבר – ומושפעת – על‪-‬‬
‫ידי מספר רב של סוגיות חברתיות‪ ,‬כגון שימוש במשאבי טבע ומים‪ ,‬בריאות ובטיחות‪,‬‬
‫תנאי עבודה ויחס שווה במקום העבודה‬
‫הזדמנויות ליצור ערך משותף צומחות מכיוון שבעיות חברתיות יכולות ליצור‬
‫עלויות כלכליות בשרשרת הערך של הארגון‪ .‬גורמים חיצוניים רבים גורמים למעשה‬
‫לעלויות פנימיות בארגון‪ ,‬גם בהיעדר רגולציות או מסים‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪20‬‬
‫הגדרה מחדש של פרודוקטיביות בשרשרת הערך‬
‫‪ ,Wal-Mart‬למשל‪ ,‬הצליחה להתמודד עם שתי‬
‫הסוגיות של אריזה ופליטת גזי חממה‪ ,‬כאשר בשנת‬
‫‪ 2009‬הפחיתה את כמות האריזות ושינתה את מסלולי הנסיעה‬
‫של משאיות החברה כדי לצמצם את מרחק הנסיעה שלהן ב‪100-‬‬
‫מיליון מיילים‪ ,‬וחסכה כך ‪ 200‬מיליון דולרים‪ ,‬אף על פי שהפיצה‬
‫יותר מוצרים‬
‫מאמצים להקטנת זיהום נחשבו בעבר כמי שבאופן בלתי נמנע‬
‫מגדילים את עלויות העסק – ומיושמים רק עקב רגולציות ומסים‪.‬‬
‫היום קיימת הסכמה כללית גדלה והולכת כי לעתים קרובות אפשר‬
‫להשיג שיפורים גדולים בביצועים סביבתיים באמצעות שימוש‬
‫בטכנולוגיה טובה יותר או בעלות שולית נומינלית‪ ,‬וכי לעתים‬
‫קרובות יכול הדבר להניב חיסכון בעלויות באמצעות ניהול יעיל‬
‫של משאבים‪ ,‬יעילות של תהליכים ואיכות‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪21‬‬
‫טשטוש הגבול בין רווח‪/‬ללא רווח‬
‫הקונספט של ערך משותף מטשטש את הקו שבין ארגונים‬
‫למטרת רווח ובין ארגונים ללא כוונת רווח‪ .‬היום מופיעים סוגי‬
‫מיזמים מסוג חדש‪ .‬לדוגמה‪,WaterHealth International ,‬‬
‫חברה למטרת רווח הצומחת במהירות‪ ,‬משתמשת בטכניקות‬
‫חדשניות לטיהור מים כדי להפיץ מים נקיים בעלויות מינימליות ליותר‬
‫ממיליון בני‪-‬אדם באזורים כפריים בהודו‪ ,‬גאנה והפיליפינים‪ .‬המשקיעים‬
‫בחברה אינם רק קרנות המתמקדות בפיתרון בעיות חברתיות‪ ,‬כגון‬
‫‪ Acumen Fund‬וה‪ International Finance Corporation-‬של הבנק‬
‫העולמי‪ ,‬אלא גם קרן ההון סיכון ‪Dow Chemical’s‬‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪22‬‬
‫טשטוש הגבול בין רווח‪/‬ללא רווח‬
‫‪ ,Revolution Foods‬חברה הקיימת ארבע שנים ונתמכת‬
‫על‪-‬ידי קרנות הון‪ ,‬מספקת ‪ 60,000‬ארוחות טריות‪,‬‬
‫בריאות ומזינות לסטודנטים מדי יום ביומו – ועושה זאת‬
‫ברווח גולמי גדול יותר בהשוואה למתחרים מסורתיים‬
‫‪ ,West Concern‬יוזמה המשלבת רווח‪/‬ללא רווח‪ ,‬שהחלה את דרכה בבנגלדש לפני‬
‫חמש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬בנתה את היכולת להמיר ‪ 700‬טונות של אשפה‪ ,‬הנאספים מדי יום‬
‫ביומו משכונות עוני במדינה‪ ,‬לדשן אורגני‪ ,‬ובכך להגדיל את תנובת היבולים והפחתת‬
‫פליטות הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ .‬באמצעות הון מ‪ Lions Club-‬ותכנית הפיתוח של האו”ם‪,‬‬
‫משפרת החברה את תנאי הבריאות של אנשים ובה בעת מרוויחה באמצעות מכירה של‬
‫חומר לדישון‬
‫טשטוש הגבול שבין יוזמות למטרת רווח‪/‬לא למטרת רווח‬
‫מצליחות הוא אחד הסימנים המובהקים והחזקים לכך שיצירה‬
‫של ערך משותף אפשרית‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪23‬‬
‫הקשר בין יתרון תחרותי ובין סוגיות חברתיות‬
‫קיימות דרכים רבות שבהן התמודדות עם דאגות חברתיות יכולה‬
‫להוליד תועלות של פרודוקטיביות לחברה עסקית; למשל‪,‬‬
‫כאשר חברה עסקית משקיעה בתכניות בריאות‬
‫כאשר חברה עסקית משקיעה בתכניות בריאות הקהילה‬
‫מרוויחה‪ ,‬מכיוון שהעובדים ובני משפחותיהם נהיים בריאים‬
‫יותר והחברה מקטינה את כמות היעדרות העובדים ואובדן‬
‫של פרודוקטיביות‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪24‬‬
‫הקשר בין יתרון תחרותי ובין סוגיות חברתיות‬
‫התרשים להלן מתאר מספר תחומים שבהם הקשרים הם החזקים ביותר‪:‬‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪25‬‬
‫לאפשר את התפתחותן של קבוצות מקומיות‬
‫אין חברה עסקית שאינה יכולה להסתדר ללא אחרים‪ .‬על ההצלחה של כל חברה עסקית‬
‫משפיעות החברות העסקיות התומכות והתשתיות סביבה‪ .‬על פרודוקטיביות וחדשנות‬
‫משפיעות במידה רבה “קבוצות” – ריכוז גאורגרפי של חברות עסקיות‪ ,‬עסקים הקשורים‬
‫אליהן‪ ,‬ספקים‪ ,‬ספקי שירותים‪ ,‬ותשתיות לוגיסטיות בתחום מסוים‬
‫קבוצות כוללות לא רק עסקים אלא גם מוסדות‪ ,‬כגון תכניות אקדמיות‪ ,‬איגודי מסחר‬
‫וארגונים קובעי תקנים‪ .‬קבוצות גם נשענות על נכסים ציבוריים רחבים בקהילה המקיפה‬
‫אותן‪ ,‬כגון בתי‪-‬ספר ואוניברסיטאות‪ ,‬מים נקיים‪ ,‬חוקים המאפשרים תחרות הוגנת‪ ,‬תקני‬
‫איכות ושקיפות של השוק‬
‫ללא קבוצה תומכת‪ ,‬הפרודוקטיביות נמוכה יותר‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪26‬‬
‫לאפשר את התפתחותן של קבוצות מקומיות‬
‫ליקויים בתנאי המסגרת המקיפים את הקבוצה יוצרים גם עלויות פנימיות בעסקים‪ .‬חינוך‬
‫ציבורי לקוי כופה על עסקים עלויות של הכשרה לשם השגת פרודוקטיביות‪ .‬תשתיות‬
‫תחבורה לקויות מעלות את עלויות הלוגיסטיקה‪ .‬אפליה מגדרית וגזעית מפחיתה את‬
‫מאגר העובדים‪ .‬עוני מגביל את הדרישה למוצרים ומוביל להתדרדרות סביבתית‪ ,‬עובדים‬
‫שאינם בריאים ועלויות אבטחה גבוהות‬
‫ככל שחברות נהיו מנותקות יותר ויותר מהקהילות שלהן‪,‬‬
‫התמעטה יכולת השפעתן על פיתרון בעיות אלה‪,‬‬
‫גם כאשר גדלו העלויות שלהן‬
‫חברות עסקיות יוצרות ערך משותף בכך שהן בונות קבוצות במטרה לשפר את‬
‫פרודוקטיביות העסק ובה בעת מתמודדות עם הפערים או הכישלונות בתנאי המסגרת‬
‫המקיפים את הקבוצה‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪27‬‬
‫לאפשר את התפתחותן של קבוצות מקומיות‬
‫כאשר חברה עסקית בונה קבוצות במקומות המפתח שלה‪ ,‬היא גם מגבירה את‬
‫הקשר בין הצלחתה ובין הצלחת הקהילות‪ .‬לצמיחה של חברה עסקית של מספר‬
‫רב של השפעות – יצירה של עבודות חדשות בתעשיות תומכות‪ ,‬הקמה של חברות‬
‫עסקיות חדשות ועולה הדרישה לשירותים משלימים‬
‫מאמצי החברה העסקית לשפר את תנאי המסגרת בעבור הקבוצה חורגים מעבר‬
‫לקבוצה ומגיעים לשותפים נוספים בכלכלה המקומית‪ .‬יוזמות לפיתוח כוח עבודה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬מגבירות את מלאי העובדים המיומנים בעבור חברות עסקיות אחרות‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪28‬‬
‫לאפשר את התפתחותן של קבוצות מקומיות‬
‫במקרה של ‪ Nespresso‬פעלה ‪ Nestlé‬כדי לבנות קבוצות‪,‬‬
‫דבר שייעל במידה רבה את נוהלי ויכולות הרכישה שלה‪.‬‬
‫מטרת החברה הייתה לבנות חברות ויכולות חקלאיות‪ ,‬טכניות‪,‬‬
‫כלכליות ולוגיסטיות חדשות בכל אזור גידול קפה‪ ,‬בכדי לתמוך‬
‫טוב יותר ביעילות ובאיכות הגבוהה של הייצור המקומי‬
‫‪http://www.ecolaboration.com/#/aaa/en/coffee‬‬
‫‪ Nestlé‬הובילה מאמצים להגדיל את הגישה למרכיבים חקלאיים חיוניים‪,‬‬
‫כגון מלאי צמחים‪ ,‬חומרי דישון וציוד השקיה; לחזק את התאגידים החקלאיים‬
‫המקומיים באמצעות סיוע במימון הקמת מפעלים להפרדת פולי הקפה‬
‫באופן “רטוב‪ “,‬המפיקים פולי קפה באיכות גבוהה יותר‪ ,‬ותמיכה בהרחבת‬
‫תוכניות ייעוץ הנוגעות לטכניקות גידול לכל החקלאים‪ .‬החברה גם עבדה‬
‫במשותף עם ארגון ‪ ,Rainforest Alliance‬ארגון לא ממשלתי בין‪-‬לאומי‪,‬‬
‫כדי ללמד את החקלאים נהלים המאפשרים שמירה טובה יותר על הסביבה‪ ,‬דבר המביא‬
‫לאספקה עקבית יותר של כמויות גדולות ונדרשות של יבול‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪29‬‬
‫לאפשר את התפתחותן של קבוצות מקומיות‬
‫בתהליך שיפרה ‪ Nestlé‬את הפרודוקטיביות שלה‬
‫לעתים מצריכים המאמצים להגברת יעילות התשתיות והמוסדות באזור מסוים‬
‫פעולה משותפת‪ .‬על חברות עסקיות לנסות ולגייס שותפים כדי לחלוק בעלויות‪ ,‬לזכות‬
‫בתמיכה ולהרכיב את המיומנויות הנכונות הנדרשות‬
‫תכניות פיתוח הקבוצות המוצלחות ביותר הן אלה שמעורב בהן‬
‫שיתוף פעולה בין גורמים בסקטור הפרטי‪ ,‬כמו גם בין איגודי‬
‫מסחר‪ ,‬סוכנויות ממשלתיות וארגונים לא ממשלתיים‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪30‬‬
‫התפקיד של יזמות חברתית‬
‫עסקים אינם השחקנים היחידים במציאה של פיתרונות רווחיים לבעיות חברתיות‪.‬‬
‫דור שלם של יזמים חברתיים סולל את הדרך לקונספטים חדשים של מוצרים המספקים‬
‫את צורכי החברה באמצעות שימוש במודלים עסקיים בני‪-‬קיימא‪ .‬מכיוון שיזמים חברתיים‬
‫אינם “נעולים” בחשיבה עסקית מסורתית וצרה‪ ,‬לעתים קרובות הם מקדימים ובהרבה‬
‫תאגידים מבוססים בגילוי הזדמנויות אלה‪ .‬יוזמות חברתיות היוצרות ערך משותף יכולות‬
‫לגדול במהירות רבה יותר מאשר תוכניות שהן אך ורק חברתיות‪ ,‬הסובלות לעתים‬
‫קרובות מחוסר יכולת לצמוח ולקיים את עצמן‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪31‬‬
‫יצירת ערך משותף‪ :‬משמעות לממשלה ולחברה האזרחית‬
‫העקרונות של ערך משותף אינם נחלתם הבלעדית של עסקים‬
‫וחברות אלא ניתנים ליישום באותה מידה אצל ממשלות‪ ,‬ארגונים‬
‫לא ממשלתיים וארגונים ללא כוונת רווח‪ .‬ממשלות‪ ,‬ארגונים לא‬
‫ממשלתיים ואלכ”רים יהיו יעילים יותר עם יחשבו במונחים של ערך –‬
‫תועלות ביחס לעלויות – ויתמקדו בתוצאות שהושגו במקום בכספים‬
‫ומאמצים שהושקעו‬
‫פעילים חברתיים נוטים לגשת לשיפור חברתי מנקודות השקפה אידיאולוגית או‬
‫אבסולוטית‪ ,‬לפיהן יש לנסות ולהשיג תועלות חברתיות בכל מחיר‪ .‬ממשלות‪ ,‬ארגונים לא‬
‫ממשלתיים ואלכ”רים מניחים לעתים קרובות כי בלתי נמנע לבחור בין תועלות כלכליות‬
‫ובין תועלות חברתיות‪ ,‬ומקבעות בהתנהלותן מצב זה של בחירה בין שתי החלופות‪,‬‬
‫ומחריפים מצב של בחירה בהתנהלותם‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪32‬‬
‫יצירת ערך משותף‪ :‬משמעות לממשלה ולחברה האזרחית‬
‫לדוגמה‪ ,‬רגולציות סביבתיות רבות עדיין מיושמות בצורה של פיקוד ושליטה ופעולות‬
‫אכיפה המתוכננות להביך חברות עסקיות ולהענישן‪ .‬רגולציות ישיגו הרבה יותר בכך‬
‫שיתמקדו באותו הזמן במדידת הביצועים הסביבתיים והנהגת תקנים‪ ,‬קביעת שלבים על‬
‫פני זמן ותמיכה בטכנולוגיות שיקדמו חדשנות‪ ,‬ישפרו את הסביבה ויגבירו את התחרות‬
‫העיקרון של יצירת ערך משותף מגשר על הפער המסורתי שבין אחריויות של עסקים‬
‫ובין אחריויות של הממשלה או החברה האזרחית‪ .‬מנקודת ההשקפה של החברה‬
‫האזרחית אין זה משנה אילו סוגי ארגונים יוצרים את הערך; מה שמשנה הוא שהתועלות‬
‫המסופקות מארגונים אלה (עסקיים‪ ,‬ממשלתיים או ארגונים לא ממשלתיים) – או‬
‫משילוב שלהם – מתאימות באופן הטוב ביותר להשיג את ההשפעה הרבה ביותר‬
‫בעלות הנמוכה ביותר‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪33‬‬
‫יצירת ערך משותף‪ :‬משמעות לממשלה ולחברה האזרחית‬
‫מציאת דרכים להגביר פרודוקטיביות היא בעלת ערך שווה בשירות של מטרות מסחריות‬
‫או חברתיות‪ .‬בקצרה‪ ,‬על העיקרון של יצירת ערך להנחות את השימוש במשאבים על‬
‫פני כל תחומי הדאגות החברתיות‬
‫למרבה המזל‪ ,‬צמח סוג חדש של ארגונים לא ממשלתיים המבינים‬
‫את החשיבות של פרודוקטיביות ויצירת ערך‪ .‬לארגונים מסוג זה‬
‫יש לעתים קרובות השפעה בלתי רגילה‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪34‬‬
‫יצירת ערך משותף‪ :‬משמעות לממשלה ולחברה האזרחית‬
‫דוגמה אחת לכך היא ‪ ,TechnoServe‬שיצרה שותפות עם תאגידים‬
‫אזוריים וגלובליים כדי לקדם את הפיתוח של חקלאות תחרותית‬
‫בקהילות ביותר מ‪ 30-‬מדינות‬
‫דוגמה נוספת היא ‪ Root Capital‬המממשת‬
‫מטרות דומות בכך שהיא מספקת מימון‬
‫לחקלאים ועסקים הגדולים מדי למיקרו‪-‬מימון‬
‫אולם קטנים מדי למימון בנקאי רגיל‪ .‬מאז שנת‬
‫‪ 2000‬הלוותה ‪ Root Capital‬יותר מ‪ 200-‬מיליון דולרים ל‪ 282-‬עסקים‪ ,‬ובכך הגיעה‬
‫ל‪ 400,000-‬חקלאים ויצרנים קטנים ומתמחים‪ .‬החברה מימנה את עיבודם של ‪1.4‬‬
‫מיליון אקרים של חקלאות אורגנית באמריקה הלטינית ואפריקה‪.‬‬
‫‪ Root Capital‬פועלת באופן קבוע עם תאגידים‪ ,‬משתמשת בהזמנות קניות עתידיות‬
‫בתור ערבויות להלוואותיה לחקלאים ומסייעת לחזק שרשרות אספקה תאגידיות‬
‫ולשפר את האיכות של מוצרים וכלים המסייעים לייצור טוב יותר‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪35‬‬
‫יצירת ערך משותף‪ :‬משמעות לממשלה ולחברה האזרחית‬
‫קרנות מימון מסוימות החלו לראות את הכוח הגלום בעבודה משותפת עם עסקים בכדי‬
‫ליצור ערך משותף‪ Bill & Melinda Gates Foundation .‬יצרה שותפויות עם תאגידים‬
‫עולמיים מובילים כדי לטפח קהילות חקלאיות בארצות מתפתחות‪.‬‬
‫הקרן מתמקדת באזורים ומקומות שבהם תנאי האקלים והקרקע מעניקים למוצרים‬
‫המופקים מהם יתרון תחרותי אמתי‬
‫השותפויות מביאות ארגונים לא ממשלתיים‪ ,‬כגון ‪ TechnoServe‬ו‪ ,Root Capital-‬כמו‬
‫גם פקידי ממשל‪ ,‬לעבוד על סוגיות תחרותיות בכדי לשפר את הקהילה ולשדרג את‬
‫שרשרת הערך בעבור כל המשתתפים‪ .‬גישה זו מכירה בכך שסיוע לחקלאים קטנים‪,‬‬
‫המגדיל את כמות היבולים שלהם‪ ,‬לא ייצור תועלות לאורך זמן אלא אם כן קיימים‬
‫קונים ליבולים‪ ,‬מיזמים אחרים היכולים לעבד את היבולים לאחר שנקצרו או נאספו‪,‬‬
‫וקהילה מקומית הכוללת מערכת לוגיסטית יעילה‪ ,‬זמינות של מוצרים ושירותים וכד’‪.‬‬
‫הפעילות המשותפת של תאגידים חיונית להנעת אלמנטים אלה‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪36‬‬
‫יצירת ערך משותף‪ :‬משמעות לממשלה ולחברה האזרחית‬
‫כאשר חושבים על כך הלאה יכולות קרנות מימון לשמש מתווכים הוגנים ומשככי‬
‫פחדים בכך שיאזנו את מאזן הכוחות שבין מיזמים מקומיים קטנים‪ ,‬ארגונים לא‬
‫ממשלתיים‪ ,‬ממשלות וחברות עסקיות‬
‫מאמצים כגון אלה יצריכו הנחה חדשה לפיה ערך משותף‬
‫מושג רק עקב שיתוף פעולה יעיל בין כל הצדדים‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪37‬‬
‫רגולציות ממשלתיות וערך משותף‬
‫סוג הרגולציות הממשלתיות הנכון יכול לעודד חברות לנסות ולהשיג ערך משותף;‬
‫הסוג הלא נכון עובד נגד רעיון הערך המשותף ואף גורם לכך כי המצב של בחירה‬
‫בין מטרות כלכליות ובין מטרות חברתיות יהיה בלתי נמנע‬
‫הדרכים שבהן מעוצבות ומיושמות רגולציות קובעות האם הן מועילות לחברה האזרחית‬
‫או פועלות נגדה‪ .‬רגולציות אשר מגבירות ערך משותף מציבות מטרות ומעודדות‬
‫חדשנות‪ .‬הן מדגישות את המטרה החברתית ויוצרות שדה משחק ובו לכל אחד סיכוי‬
‫שווה‪ ,‬דבר המעודד חברות להשקיע בערך משותף במקום למקסם רווחים לזמן קצר‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪38‬‬
‫לרגולציות מסוג זה מספר מאפיינים‪:‬‬
‫• קובעות מטרות חברתיות ברורות ובנות מדידה‪ ,‬בין אם מעורב בהן שימוש‬
‫באנרגיה‪ ,‬סוגיות בריאות או סוגיות של בטיחות‪ .‬כאשר הן מעוצבות ומיושמות‬
‫כהלכה‪ ,‬הן קובעות מחירים למשאבים (כמו מים) המשקפים עלויות אמתיות‬
‫• קובעות סטנדרטים של ביצועים אולם לא את השיטות והדרכים להשיג אותם –‬
‫אלה נשארים בשליטתם של העסקים‬
‫• מגדירות שלבים לאורך זמן לעמידה בסטנדרטים‪ ,‬דבר המשקף את ההשקעה‬
‫או את המחזור של מוצר חדש בתעשייה‪ .‬שלבים לאורך זמן מעניקים לחברות‬
‫את הזמן לפתח ולהשיק מוצרים ותהליכים חדשים בדרך העולה בקנה אחד‬
‫עם יכולותיהן הכלכליות‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪39‬‬
‫לרגולציות מסוג זה מספר מאפיינים‪:‬‬
‫• מציבות מערכות מדידה ומערכות דיווח ביצועים אוניברסאליות‪ ,‬כאשר‬
‫הממשלה משקיעה בתשתית לאיסוף נתונים השוואתיים (כגון ליקויים תזונתיים‬
‫בכל קהילה)‪ .‬הדבר מניע ומאפשר שיפור מתמיד מעבר למטרות‬
‫הנוכחיות של המיזם‬
‫• מצריכות דיווח תוצאות יעיל ובזמן‪ ,‬שאותו יכולה הממשלה לבקר כנדרש‪,‬‬
‫במקום לכפות תהליכים נוקשים‪ ,‬יקרים ופרטניים על כולם‬
‫רגולציות אשר מרתיעות מהחיפוש אחר ערך משותף נראות שונה לגמרי‪ .‬הן מכריחות‬
‫כניעה וציות לנהלים מסוימים במקום להתמקד בשיפור חברתי בר‪-‬מדידה‪ .‬הן‬
‫מכתיבות גישה אחת מסוימת לעמידה בתקנים – וחוסמות בכך חדשנות וכמעט‬
‫תמיד מטילות את העלויות על החברות‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪40‬‬
‫כיצד שונה ערך משותף מאחריות חברתית תאגידית‬
‫על יצירה של ערך משותף (‪ )creating shared value; CSV‬לבוא במקומה של אחריות‬
‫חברתית תאגידית (‪ )corporate social responsibility; CSR‬בתור התפיסה המנחה‬
‫להשקעות של חברות בקהילותיהן‬
‫תכניות של אחריות חברתית תאגידית מתמקדות בעיקר במוניטין‬
‫ובעלות קשר מוגבל ביותר לעסקים‪ ,‬מה שעושה אותן קשות‬
‫להצדקה ושימור לאורך זמן‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬יצירה של ערך משותף‬
‫היא חלק בלתי נפרד מרווחיות החברה העסקית ומהיתרון‬
‫התחרותי שלה‪ .‬יצירה של ערך משותף ממנפת את המשאבים‬
‫ותחומי ההתמחות הייחודיים של הארגון העסקי בכדי ליצור ערך‬
‫כלכלי באמצעות ערך חברתי‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪41‬‬
‫בשני המקרים קיימת ההנחה כי יש לציית לחוקים‪ ,‬לקיים התנהגות אתית ולהפחית‬
‫מפגעים שיכול ליצור התאגיד‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪42‬‬
‫יצירת ערך משותף הלכה למעשה‬
‫יצירה של ערך משותף מניחה בבסיסה ציות לחוק ולסטנדרטים אתיים‪ ,‬כמו גם טיפול‬
‫של החברה העסקית בכל מפגע שגרמה‪ ,‬אולם היא מרחיקה לכת אף יותר מכך‪.‬‬
‫ההזדמנות ליצור ערך כלכלי באמצעות יצירה של ערך חברתי יהיה אחד מהגורמים‬
‫החזקים ביותר שיניעו צמיחה בכלכלה העולמית‬
‫חשיבה מסוג זה מבטאת דרך חדשה להבין לקוחות‪ ,‬פרודוקטיביות ואת ההשפעות‬
‫החיצוניות המשפיעות על הצלחה של תאגיד‪ .‬היא מדגישה את הצרכים האנושיים‬
‫הכבירים‪ ,‬את השווקים הגדולים החדשים שאותם יש לשרת ואת העלויות הפנימיות שהן‬
‫תוצאה של ליקויים חברתיים וקהילתיים – כמו גם את היתרונות התחרותיים היכולים‬
‫לנבוע מהתמודדות עמם‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪43‬‬
‫יצירת ערך משותף הלכה למעשה‬
‫יצירה של ערך משותף תהיה יעילה ובת‪-‬קיימא הרבה יותר מאשר רוב המאמצים‬
‫הארגוניים בתחום החברתי‪ .‬חברות ישיגו צעדים משמעותיים בנוגע לשמירה על‬
‫הסביבה כאשר יטפלו בה בתור מניע לפרודוקטיביות מאשר תגובה לשם יצירה של‬
‫הרגשה טובה עקב לחצים חיצוניים‬
‫גישה של ערך משותף הובילה חברות שירותים פיננסיים ליצור‬
‫מוצרים שהגדילו את הנגישות לבעלות על בית פרטי‪ .‬חברת הבנייה‬
‫המקסיקנית‪ ,Urbi ,‬השיקה תכנית “‪ ”rent to own‬למימון משכנתה‬
‫בשותפות עם קרנות מימון ובנקים מקסיקנים‪ ,‬המאפשרת גם לבעלי‬
‫הכנסה נמוכה במדינה לקנות בית‪ .‬בניגוד לכך קידמו בנקים אמריקנים גדולים כלי‬
‫מימון שהתבררו הרי‪-‬אסון מבחינה כלכלית וחברתית‪ ,‬וטענו להגנתם כי הפגינו אחריות‬
‫חברתית מכיוון שהנהיגו תכניות של תרומות לצדקה‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪44‬‬
‫יצירת ערך משותף הלכה למעשה‬
‫ערך משותף מגדיר מערכת חדשה של תהליכים ושיטות עבודה‬
‫מומלצים שעל כל החברות לאמץ‪ .‬מערכת זו תהיה גם לחלק‬
‫אינטגרלי מאסטרטגיית החברה‬
‫המהות של אסטרטגיה היא לבחור מיצוב ייחודי ושרשרת ערך מיוחדת ושונה‬
‫שבאמצעותם יסופקו התוצאות הרצויות‪ .‬ערך משותף פותח צרכים רבים שיש למלא‪,‬‬
‫מוצרים חדשים שיש להציע‪ ,‬לקוחות חדשים שיש ואפשר לשרת ודרכים חדשות לעצב‬
‫את שרשרת הערך‪ .‬והיתרון התחרותי הצומח מיצירת ערך משותף יהיה בר‪-‬קיימא יותר‬
‫בהשוואה לשיפורים בעלויות ובאיכות‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪45‬‬
‫אפשר ליישם את ההתבוננות דרך עדשת הערך המשותף‬
‫לכל החלטה חשובה של החברה העסקית‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האם עיצוב המוצר שלנו יכול לכלול תועלות חברתיות גדולות יותר?‬
‫האם אנו משרתים את כל הקהילות שיפיקו תועלת מהמוצר שלנו?‬
‫האם התהליכים והגישה הלוגיסטיים ממקסמים את היעילות בשימוש‬
‫באנרגיה ומים?‬
‫האם אפשר לבנות את המפעל החדש שלנו בדרך שתיצור השפעה גדולה יותר‬
‫על הקהילה?‬
‫כיצד פערים בקבוצה שלנו מעקבים יעילות ומהירות של חדשנות?‬
‫כיצד ביכולתנו להעצים את הקהילה שלנו בתור מיקום עסקי?‬
‫אם שני אתרים עסקיים שווים מבחינה כלכלית‪ ,‬באיזה מהם תרוויח במידה‬
‫הרבה ביותר הקהילה המקומית?‬
‫אם חברה יכולה לשפר את מצבה החברתי‪ ,‬ברוב המקרים היא‬
‫תשפר את מצבה העסקי וכך תניע מעגל של משוב חיובי‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪46‬‬
‫ההתפתחות הבאה של הקפיטליזם‬
‫ערך משותף אוחז במפתח לגל הבא של חדשנות וצמיחה עסקית‪.‬‬
‫הוא גם יחבר מחדש בין הצלחת החברה העסקית ובין הקהילה‬
‫בדרכים שאבדו בעידן של גישות ניהול צרות‪ ,‬חשיבה לטווח‬
‫קצר והעמקת הפערים בין מוסדות החברה האזרחית‬
‫ערך משותף ממקד חברות בסוג הרווחים הנכון – רווחים‬
‫היוצרים תועלות חברתיות ולא כאלה המפחיתים אותן‬
‫הגיע הרגע להשקפה רחבה על יצירת ערך‪ .‬גורמים רבים‪ ,‬כגון העלייה במודעות‬
‫חברתית של עובדים ואזרחים והגידול בנדירות של משאבים טבעיים‪ ,‬יניעו הזדמנויות‬
‫חסרות‪-‬תקדים ליצירה של ערך משותף‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪47‬‬
‫ההתפתחות הבאה של הקפיטליזם‬
‫יש לנו צורך בצורה מתוחכמת יותר של קפיטליזם‪ ,‬כזו הספוגה במטרה חברתית‪ .‬אולם‬
‫על מטרה זו לצמוח לא מתוך צדקה אלא מהבנה עמוקה יותר של תחרות ויצירה של‬
‫ערך כלכלי‬
‫ההתפתחות הבאה הזו של המודל הקפיטליסטי מכירה בדרכים החדשות והטובות יותר‬
‫לפתח מוצרים‪ ,‬לשרת שווקים ולבנות מיזמים פרודוקטיביים‬
‫לו ירדפו כל אחת מהחברות העסקיות אחר ערך משותף הקשור לעיסוקם המסוים‪,‬‬
‫יסופקו סך כל האינטרסים של החברה האזרחית כולה; וחברות יזכו בלגיטימציה‬
‫בעיני הקהילות שבתוכן הן פועלות‪ ,‬וכך יתאפשר לדמוקרטיה לעבוד‪ ,‬שעה שמשלות‬
‫יקבעו מדיניויות המטפחות עסקים ותומכות בהם‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪48‬‬
‫ההתפתחות הבאה של הקפיטליזם‬
‫הישרדות החזקים ביותר (‪ )survival of the fittest‬תימשך‪ ,‬אולם התחרות בשוק תועיל‬
‫לחברה בדרכים רבות שאבדו‬
‫יצירה של ערך משותף מייצגת גישה חדשה לניהול‪ ,‬כזו‬
‫החוצה דיסציפלינות‬
‫עקב החלוקה המסורתית בין דאגות כלכליות ובין דאגות חברתיות‪ ,‬בחרו אנשים‬
‫בסקטורים הציבוריים והפרטיים בנתיבי השכלה וקריירה שונים ביותר‪ .‬התוצאה היא‬
‫שלמעט מנהלים ישנה ההבנה בנוגע לסוגיות חברתיות וסביבתיות הנדרשת כדי לנוע‬
‫אל מעבר לגישות האחריות החברתית התאגידית‪ ,‬ולמעט מנהיגים בסקטור החברתי‬
‫ישנה ההכשרה הניהולית וההלך הרוח היזמי הנדרשים כדי לתכנן וליישם מודלים של‬
‫ערך משותף‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪49‬‬
‫ההתפתחות הבאה של הקפיטליזם‬
‫רוב בתי‪-‬הספר לעסקים מלמדים ומן הסתם ימשיכו ללמד השקפה צרה על הקפיטליזם‪,‬‬
‫אף על פי שיותר ויותר מבוגריהם משתוקקים לתחושת מטרה גדולה יותר ומספר הולך‬
‫וגדל מהם נמשך ליזמות החברתית‬
‫התוצאה היא הזדמנויות מוחמצות וציניות של הציבור‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪50‬‬
‫בתי הספר לעסקים צריכים להרחיב את תכנית הלימודים‬
‫שלהם במספר תחומים‪:‬‬
‫• שימוש וניצול יעילים של כל המשאבים יגדיר את הדור הבא של חשיבה על‬
‫שרשרות ערך‬
‫• קורסים בהתנהגות צרכנים ובשיווק ייאלצו לנוע אל מעבר לשכנוע וליצירת‬
‫ביקוש ולעסוק בלמידה של צרכים אנושיים עמוקים וכיצד לשרת קבוצות‬
‫צרכנים לא מסורתיות‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪51‬‬
‫בתי הספר לעסקים צריכים להרחיב את תכנית הלימודים‬
‫שלהם במספר תחומים‪:‬‬
‫• קבוצות‪ ,‬וההשפעות הרחבות יותר של המקום על פרודוקטיביות וחדשנות‬
‫החברה‪ ,‬יִ צרו דיסציפלינות ליבה חדשות; התפתחות כלכלית לא תילמד יותר אך‬
‫ורק במחלקות הכלכלה והמדיניות החברתית‬
‫• קורסים בעסקים ובממשל יִ ְבחנו את ההשפעה הכלכלית של גורמים חברתיים‬
‫על מיזמים‪ ,‬וינועו אל מעבר ללמידת ההשפעות של רגולציות ולמידה של‬
‫מקרו‪-‬כלכלה‬
‫• ובלימודי הכלכלה יהיה צורך לחשוב מחדש כיצד יכולים שוקי ההון לתמוך‬
‫ביצירת ערך אמתית של חברות – מטרתן הבסיסית – ולא רק להועיל‬
‫למשתתפים בשווקים הפיננסיים‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪52‬‬
‫אין דבר רך בקונספט של ערך משותף‪ .‬שינויים מוצעים אלה לתכניות הלימוד בבתי‬
‫הספר לעסקים אינן איכותניות ואינן סוטות מהיצירה של ערך כלכלי‪ .‬במקום זאת‪ ,‬הן‬
‫מייצגות את השלב הבא בהבנתנו את השווקים‪ ,‬התחרות ואת ניהול העסקים‬
‫לא כל הבעיות החברתיות ייפתרו באמצעות פיתרונות של ערך משותף‪.‬‬
‫אולם ערך משותף פותח לפני תאגידים את הדלת לניצול המיומנויות‪,‬‬
‫המשאבים ויכולות הניהול שלהם‪ ,‬כדי להוביל התקדמות חברתית‬
‫בדרכים שאליהן גם הממשלות והארגונים החברתיים בעלי הכוונות‬
‫הטובות ביותר לעולם לא יצליחו להשתוות‪ .‬ותוך כדי התהליך יכולים‬
‫העסקים להרוויח מחדש את כבודם מהחברההאנושית‬
‫על יזמות חברתית אמתית להימדד לפי יכולתה ליצור ערך משותף‬
‫ולא רק תועלת חברתית‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪53‬‬
‫תודה‬
‫הרעיון הגדול ‪ -‬יצירת ערך משותף‬
‫‪54‬‬