‫מיזם ממשלה‪-‬חברה אזרחית‬ ‫סיור לימודי לאנגליה‬ ‫פברואר ‪2015‬‬ ‫סיכום ועריכה‪:‬‬ ‫אורי גיל‪ ,‬הדר לביא וטליה קולודני‪,‬‬ ‫מכון אלכא למנהיגות וממשל‪,‬‬ ‫ג'וינט ישראל‬ ‫יהונתן אלמוג‪,‬‬ ‫מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‬ ‫מרץ ‪2015‬‬ ‫מכון אלכא למנהיגות וממשל פועל‬ ‫בסיועם הנדיב של ארגון הפדרציות‬ ‫היהודיות בצפון אמריקה‪ ,‬קרן ראסל‬ ‫ברי‪ ,‬הפדרציה היהודית של ניו יורק‪,‬‬ ‫הפדרציה היהודית של בולטימור‪ ,‬פני‬ ‫וסטיבן ויינברג וקרן וואהל‪.‬‬ ‫מבוא ומטרות המסמך‬ ‫מצגת זו משקפת בתמצות תובנות מרכזיות מנסיעה לימודית‬ ‫לאנגליה שהתקיימה בפברואר ‪ 2015‬ומטרתה לימוד על דפוסי‬ ‫הממשקים בין הממשל לארגוני החברה האזרחית‪.‬‬ ‫המצגת מספקת "טעימה" בלבד‪ .‬להמשך העמקה ובירור הסוגיות‪,‬‬ ‫ניתן לפנות לצוות המכון למנהיגות וממשל‪.‬‬ ‫המצגת בנויה מתמצית התובנות (שקפים ‪ )9-20‬ומנספחים‪ ,‬בהם‬ ‫ניתן למצוא פירוט נוסף‪.‬‬ ‫זוהי מצגת לימודית וניתן‪ ,‬ואף רצוי‪ ,‬להפיצה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫על המשלחת ‪4..............................................................................................‬‬ ‫תמות הלמידה שנבחרו ‪7................................................................................‬‬ ‫מה למדנו? תמצית התובנות המרכזיות ‪9.........................................................‬‬ ‫‪ .1‬מיקור חוץ של שירותים לאזרח ‪11 .........................................................‬‬ ‫‪ .2‬שאלת אחריות הממשלה ‪12 ..................................................................‬‬ ‫‪ .3‬יצירה ופיתוח של שוק הון חברתי ‪13 ......................................................‬‬ ‫‪ .4‬שאלת הזהות של החברה האזרחית כמגזר‪14...........................................‬‬ ‫‪ .5‬מנהיגות משרתת ‪ -‬בממשל ובחברה האזרחית‪15......................................‬‬ ‫‪ .6‬דיאלוג ושותפות בין‪-‬מגזרית‪ :‬אתגרים והזדמנויות‪16...............................‬‬ ‫‪ .7‬עידוד חדשנות בתוך הממשלה ומחוצה לה‪17...........................................‬‬ ‫‪ .8‬לא על האמנה הבין‪-‬מגזרית לבדה‪18.......................................................‬‬ ‫‪ .9‬מערכת היחסים בין שלטון מרכזי ומקומי ‪19...........................................‬‬ ‫‪ .10‬ממשלה פתוחה ושקופה ‪20 ...................................................................‬‬ ‫שאלות וכיוונים להמשך לבירור "בתוך הבית"‪21...........................................‬‬ ‫כיוונים נוספים שסומנו כאתגר לעתיד‪22......................................................‬‬ ‫נספחים‬ ‫‪ ‬רשימת משתתפים ‪24 .....................................................................‬‬ ‫‪ ‬רשימת פגישות ‪25..........................................................................‬‬ ‫‪ ‬פירוט על מספר גופים מארחים ‪26....................................................‬‬ ‫‪35...............................................‬‬ ‫‪ ‬רקע היסטורי על התהליך באנגליה‬ ‫‪3‬‬ ‫על המשלחת‬ ‫בכירים מ‪ 6-‬משרדי ממשלה ומהשלטון המקומי יצאו ב‪ 1.2.2015-‬לסיור‬ ‫לימודי בן ‪ 5‬ימים באנגליה במסגרת מיזם ממשלה‪-‬חברה אזרחית‬ ‫שמטרתו טיוב ממשק היחסים בין החברה האזרחית והממשל בישראל‪.‬‬ ‫מטרות הסיור‬ ‫למידה‪ ,‬מיפוי והעמקת ההיכרות עם מודלים שונים של ממשקים בין‪-‬מגזריים‬ ‫הכרות עם תפיסות העולם השונות בבסיס השיח הבין מגזרי באנגליה‬ ‫למידה בלתי אמצעית של הצלחות וכישלונות‪ ,‬היכרות עם כלים יישומיים‬ ‫וסוגיות יישום קונקרטיות‬ ‫התבוננות על עצמנו מרחוק‪ :‬מה מתוך הסיור יכול ללמד על הנעשה בישראל‬ ‫‪4‬‬ ‫מדוע אנגליה נבחרה כיעד?‬ ‫• אנגליה הינה בעלת נסיון רב וארוך שנים בנושא שיפור הממשק‬ ‫בין הממשלה לבין החברה האזרחית‪:‬‬ ‫‪ 15 ‬שנה של יוזמות שונות בנושא ממשקי עבודה בין מגזריים‪,‬‬ ‫הצלחות וגם כישלונות‪ ,‬שמהווים כר פורה ללמידה‪.‬‬ ‫‪ ‬המדינה הראשונה בעולם בה נוסחה אמנה בין מגזרית‪.‬‬ ‫‪ ‬חילופי שלטון ושינויי מדיניות שהובילו לשינויים‬ ‫משמעותיים בממשקים הבין מגזריים ומאפשרים ללמוד‬ ‫מנסיונם המגוון‪.‬‬ ‫לרקע נוסף על התהליך באנגליה‬ ‫‪5‬‬ ‫הרכב המשלחת‬ ‫• נציגים בכירים ממשרדי הממשלה השותפים במיזם‪,‬‬ ‫בכירים בשלטון המקומי ובמרכז לשלטון מקומי‬ ‫• צוות המיזם ומומחים נוספים כמלווים‬ ‫לרשימה המלאה של חברי המשלחת‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 4‬תמות הלמידה שנבחרו‬ ‫גישות חדשות למימון‪,‬‬ ‫רכישה ואספקה של‬ ‫שירותים בשדה‬ ‫החברתי‬ ‫מנגנונים ומודלים‬ ‫לפיתוח ושיפור ממשק‬ ‫היחסים בין הממשלה‬ ‫והחברה האזרחית‬ ‫אסטרטגיות לקידום‬ ‫יזמות וחדשנות חברתית‬ ‫אסטרטגיות לשיפור‬ ‫ולחיזוק האפקטיביות‬ ‫של החברה האזרחית‬ ‫‪7‬‬ ‫הסיור נבנה בהתאם לתמות המרכזיות‪:‬‬ ‫אסטרטגיות‬ ‫לקידום יזמות‬ ‫וחדשנות‬ ‫חברתית‬ ‫• ארגון החדשנות‬ ‫‪Nesta‬‬ ‫• ‪Government‬‬ ‫‪Digital Service‬‬ ‫• ‪Open‬‬ ‫‪Knowledge‬‬ ‫‪Foundation‬‬ ‫אסטרטגיות‬ ‫לשיפור ולחיזוק‬ ‫האפקטיביות של‬ ‫החברה‬ ‫האזרחית‬ ‫• ‪ -NCVO‬ארגון‬ ‫הגג הגדול‬ ‫בבריטניה‬ ‫לעמותות‬ ‫• ארגונים לחיזוק‬ ‫מנהיגות בחברה‬ ‫האזרחית‬ ‫• ארגונים המלווים‬ ‫מדידה‬ ‫גישות חדשות‬ ‫למימון‪ ,‬רכישה‬ ‫ואספקה של‬ ‫שירותים‬ ‫• ‪Big Society‬‬ ‫‪Capital Bank‬‬ ‫• ראש תחום ה‪-‬‬ ‫‪ Mutuals‬במשרד‬ ‫ראש הממשלה‬ ‫• בכירים העוסקים‬ ‫באג"ח חברתי‬ ‫הרשימה לעיל מכילה חלק מהארגונים שפגשנו‬ ‫לרשימת הארגונים והאישים המלאה‬ ‫מנגנונים לשיפור‬ ‫ממשק היחסים‬ ‫• היחידה ליזמות‬ ‫ולחברה‬ ‫האזרחית במשרד‬ ‫רה"מ‬ ‫• השר לענייני‬ ‫קהילות ושלטון‬ ‫מקומי‬ ‫• ארגון ‪Compact‬‬ ‫‪Voice‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מה למדנו?‬ ‫מבט מסכם על תמצית התובנות המרכזיות‬ ‫בתמונה‪ :‬השר לקהילות ושלטון מקומי‪ ,‬אריק פיקלס‪ ,‬מארח את חברי‬ ‫המשלחת ואת סגן שגריר ישראל בבניין הפרלמנט הבריטי‬ ‫‪9‬‬ ‫התובנות מוצגות בחלוקה לעשרה נושאים‬ ‫(כל סוגייה מהווה קישור לשקף התואם)‬ ‫מיקור חוץ של‬ ‫שירותים לאזרח‬ ‫מנהיגות‬ ‫משרתת‬ ‫שאלת אחריות‬ ‫הממשלה‬ ‫שאלת הזהות‬ ‫של החברה‬ ‫האזרחית‬ ‫כמגזר‬ ‫יצירה ופיתוח‬ ‫של שוק הון‬ ‫חברתי‬ ‫דיאלוג ושותפות‬ ‫בין מגזרית‪:‬‬ ‫אתגרים‬ ‫והזדמנויות‬ ‫עידוד חדשנות‬ ‫בממשלה‬ ‫ומחוצה לה‬ ‫ממשלה פתוחה‬ ‫ושקופה‬ ‫לא על האמנה‬ ‫הבין‪-‬מגזרית‬ ‫לבדה‬ ‫מערכת היחסים‬ ‫בין שלטון מרכזי‬ ‫ומקומי‬ ‫‪10‬‬ ‫מיקור חוץ של שירותים לאזרח‬ ‫מנגנון התייעלות כלכלי עבור הממשלה או כלי ערכי לחיזוק החברה האזרחית?‬ ‫‪ ‬בעקבות קיצוץ חד בהוצאות הממשלה בתקופת ממשל קמרון‪ ,‬קיים כיום דגש‬ ‫רב על צמצום השירותים הציבוריים ונסיון לייעל את השירותים על‪-‬ידי מיקור‬ ‫חוץ (כולל בשרותים שאינם מבוצעים במיקור חוץ בארץ כגון קצין מבחן)‪.‬‬ ‫‪ ‬הקיצוץ במימון הציבורי מלווה באסטרטגיות של העצמת החברה האזרחית‬ ‫כמי שיכולה לקחת על עצמה תפקידים שעשה הממשל בעבר‪ .‬מבקרי הממשל‬ ‫הנוכחי טוענים כי האמירה לעיל אינה מדויקת ומשמשת ככסות לקיצוצים‪.‬‬ ‫‪ ‬הממשל מפעיל מגוון כלים ומנגנונים לטובת תהליכי מיקור חוץ*‪:‬‬ ‫‪Mutuals‬‬ ‫• הוצאת יחידות שלמות מתוך הממשלה‬ ‫אל המגזר השלישי או הפרטי‪ ,‬תוך‬ ‫העברת הבעלות לעובדים והתמודדות‬ ‫שלהם במכרזים בתנאי שוק‪ .‬מחקרים‬ ‫מצביעים על פריון גבוה וקשר חזק עם‬ ‫הלקוחות בארגונים אלה‪ ,‬במקביל‬ ‫לסיכון של בריחת כח אדם איכותי מתוך‬ ‫השירות הציבורי‪.‬‬ ‫אג"ח חברתי‬ ‫‪Social Impact Bonds‬‬ ‫• מנגנון פיננסי המבוסס על התחייבות‬ ‫הממשלה לשלם תמורת שיפור תוצאות‬ ‫חברתיות המביאות לחיסכון במגזר‬ ‫הציבורי‪ ,‬תוך העברת הסיכון למשקיעים‬ ‫מהשוק הפרטי‪.‬‬ ‫פיתוח שוק הון חברתי‬ ‫לתמיכה בהשקעות‬ ‫חברתיות‬ ‫• פירוט בשקף נפרד‬ ‫‪11‬‬ ‫*לרבים מכלים אלה חסרה עדיין פרספקטיבת הזמן המספקת לטובת הערכת האפקטיביות שלהם‬ ‫שאלת אחריות הממשלה‬ ‫‪ ‬שאלת אחריות הממשלה ניצבה ברקע לכל המפגשים במהלך הסיור‪:‬‬ ‫• מהי אחריות הממשלה כאשר היא מפריטה את שירותיה לאזרח?‬ ‫• האם ישנם תחומים בהם לממשלה אחריות בלעדית?‬ ‫עלו מספר שיקולים מנחים ולא תשובות מוחלטות‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הכרה במשאבים המוגבלים של המדינה‬ ‫אחריותיות המדינה כלפי האזרח‬ ‫האפשרות של המדינה להתוות מדיניות באופן אפקטיבי‬ ‫האפשרות להבטיח את איכות השירות‬ ‫‪ ‬נדונו גם הדרכים האפשריות של המדינה למימוש אחריותה‪ :‬התווית‬ ‫מדיניות‪ ,‬מימון‪ ,‬אספקה‪ ,‬פיקוח ובקרה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫יצירה ופיתוח של שוק הון חברתי‬ ‫‪ ‬הקיצוץ בהוצאה הציבורית מלווה בניסיון להרחיב את היצע הפתרונות‬ ‫המימוניים העומדים לרשות ארגוני המגזר השלישי‪.‬‬ ‫‪ ‬כלל נציגי המגזרים העידו כי פיתוח שוק הון חברתי הינו בעיניהם כלי‬ ‫משלים מרכזי לסיוע לארגוני מגזר שלישי‪.‬‬ ‫‪ ‬המענים מתייחסים לשלושה היבטים‪:‬‬ ‫צד ההיצע‬ ‫צד הביקוש‬ ‫• "בנק החברה הגדולה"‬ ‫להשקעות חברתיות‬ ‫מכספים ציבוריים‬ ‫ופילנתרופיים‪ ,‬עידוד מודל‬ ‫אג"ח חברתי‬ ‫• בניית יכולות לצריכת‬ ‫שירותים פיננסיים‪ ,‬חיזוק‬ ‫ארגונים מתווכים וארגוני‬ ‫תשתית‪ ,‬קידום חממות‬ ‫לסטרטאפים‬ ‫האקו‪-‬סיסטם‬ ‫• שינוי הסדרי המס‪ ,‬שינוי‬ ‫תקנות וחקיקה‪.‬‬ ‫ארגוני תשתית שבהם משקיע "בנק החברה הגדולה"‬ ‫על מנת לעודד שוק הון חברתי‬ ‫‪13‬‬ ‫שאלת הזהות של החברה האזרחית כמגזר‬ ‫‪ ‬המעבר למודל של רכישת שירותים והתמקצעות המגזר השלישי הביא‬ ‫לשינוי באתוס של המגזר ‪ -‬מאתוס התנדבותי לאתוס בדגש מקצועי‬ ‫הכולל גם נורמות ניהול מהמגזר העסקי‪.‬‬ ‫‪ ‬שינוי האתוס טומן בחובו יתרונות וחסרונות‪ .‬היו שטענו כי יש "להחזיר‬ ‫מעט המטוטלת" לכיוון אתוס התנדבותי במקומות המתאימים‪.‬‬ ‫‪ ‬במהלך הסיור עלתה פעמים רבות השאלה לגבי הערך המוסף הייחודי‬ ‫של ארגוני החברה האזרחית לעומת ארגונים עסקיים באספקת שרותים‪.‬‬ ‫עלו במפגשים עמדות מגוונות‪ .‬להלן מספר ערכים ייחודים שהוזכרו‪:‬‬ ‫מחויבות ערכית‬ ‫ולגיטימיות גבוהה‬ ‫יותר מצד הציבור‬ ‫חיבור לשטח‬ ‫ולקהילה‪ ,‬יכולת‬ ‫להציף צרכים ולייצג‬ ‫מוחלשים‬ ‫מינוף המימון‬ ‫באמצעות תרומות‬ ‫פילנתרופיות‬ ‫גיוס והנעת‬ ‫מתנדבים‬ ‫‪14‬‬ ‫מנהיגות משרתת – בממשל ובחברה האזרחית‬ ‫‪ ‬פיתוח וחיזוק המנהיגות בחברה האזרחית‪ :‬ממשלת אנגליה רואה עצמה‬ ‫אחראית לבניית היכולות וחיזוק המנהיגות בחברה האזרחית לצורך‬ ‫שיפור האפקטיביות של השירותים לאזרח‪ .‬במסגרת זו הממשלה תומכת‬ ‫בהשקעה בתשתיות הארגוניות של הארגונים והמנהיגים של המגזר‪.‬‬ ‫‪ ‬נכונות לקחת סיכונים‪ :‬נציגי הממשל האנגלי הדגישו שוב ושוב את‬ ‫חשיבות ההתנסות‪ ,‬עידוד החדשנות ולקיחת סיכונים במסגרת הממשק‬ ‫הבין‪-‬מגזרי‪ ,‬לצד נכונות לשאת באחריות על כשלונות‪.‬‬ ‫‪ ‬אומץ להיכנס לתהליכים ארוכים ומתמשכים‪ :‬כל הגורמים עמם נפגשנו‬ ‫הסכימו שאין תשובות מוחלטות‪ .‬מדובר בתהליך מתמשך של מציאת‬ ‫האיזון הנכון במציאות משתנה‪ .‬גם בהיבטי תוצאות‪ ,‬יש לזכור ששינויים‬ ‫מערכתיים קשה למדוד ויש לבחון אותם לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫דיאלוג ושותפות בין מגזרית‪ :‬אתגרים והזדמנויות‬ ‫• הכשרות משותפות‪ :‬ישנם פערי ידע ומיומנויות המשותפים למנהיגים‬ ‫בחברה האזרחית ובמגזר והציבורי (למשל כישורי ניהול‪ ,‬אוריינות‬ ‫דיגיטלית ועוד) ולכן ניתן ואף רצוי לקיים הכשרות משותפות אשר גם‬ ‫יחזקו את השיח והקשר בין המגזרים‪.‬‬ ‫• מוביליות בין מגזרית‪ :‬רצוי לקדם מסלולי מעבר בין המגזרים ולהרחיב‬ ‫את היקף המנהיגים שעוברים ממגזר למגזר ("‪.)"Boundary hoppers‬‬ ‫• מודל משולב לעידוד וטיפוח חדשנות‪ :‬בסיור הכרנו מודל משולב‬ ‫המאפשר ליהנות מהיתרונות של פיתוח חדשני מחוץ לממשלה כגון‬ ‫גמישות‪ ,‬יכולת לקחת סיכונים ומיעוט קשיים פוליטיים ומבניים‪ ,‬תוך‬ ‫היעזרות ביתרונות הממשלה מבחינת חיבור לסדר העדיפויות‬ ‫הממשלתי וקלות רבה יותר בהפצה רחבה של מערכת חדשה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫עידוד חדשנות בתוך הממשלה ומחוצה לה‬ ‫‪ ‬מאמץ משותף‪ :‬ניכר מהסיור שהממשלה והחברה האזרחית‬ ‫מממנים ויוזמים חממות חדשנות ו"סטארטאפים" חברתיים תוך‬ ‫יצירה של סביבה גמישה המעודדת ניסויים ומאפשרת טעייה‪.‬‬ ‫‪ ‬תמיכה מגוונת‪ :‬התמיכה בחדשנות היא לא רק בכסף‪ ,‬אלא גם‬ ‫בהכשרה‪ ,‬בניית יכולות‪ ,‬גיבוי מתודולוגי ויצירת סביבה מאפשרת‪.‬‬ ‫‪ ‬מתודולוגיה ושיטתיות‪ :‬נעשה שימוש במודל מובנה של זיהוי‬ ‫צרכים מהשטח‪ ,‬בדיקת היתכנות‪ ,‬מדידה והערכה וניתוח של "מה‬ ‫עובד" תוך הנגשת המידע בחזרה לשטח‪.‬‬ ‫‪ ‬עובדים מלמטה למעלה ומלמטה למעלה‪ :‬החיבור של היזמים‬ ‫לשטח ולקובעי המדיניות הוא חשוב להצלחה‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫לא על האמנה הבין‪-‬מגזרית לבדה‪...‬‬ ‫‪ ‬מצאנו הסכמה בין מרבית אנשי החברה האזרחית ואנשי הממשל כי יש ערך‬ ‫לתהליך גיבוש האמנה ולשינויים שהתרחשו בעקבותיה (כמו הסדרי מס ששונו)‪.‬‬ ‫‪ ‬מצאנו הסכמה גם על כך שהאמנה אינה חזות הכל ואם לא מתרחשים בעקבותיה‬ ‫שינויים קונקרטיים בפרקטיקה היומיומית‪ ,‬אזי התועלת שלה היא מוגבלת‬ ‫(הודגש כי האמנות אפקטיביות יותר כיום ברמה המקומית)‪.‬‬ ‫‪ ‬בממשלה שמים דגש על כך שהאמנה לא תשמש ככלי ניגוח (ריבוי תלונות על הפרת‬ ‫האמנה)‪ ,‬אלא ככלי מנחה לבעלי הנכונות תוך הדדיות ביחסים‪ .‬בחברה האזרחית‬ ‫מדגישים לעומת זאת את הערך של מסמך מחייב שמשרדי הממשלה השונים‬ ‫מחוייבים להיענות לו‪.‬‬ ‫‪ ‬כחלק מתהליך האמנה הוקם ארגון המייצג את החברה האזרחית (קומפקט ווייס)‪.‬‬ ‫הממשלה רואה בכך ערך‪ ,‬לא משום שהוא מייצג את כולם (הוא לא!) אך משום‬ ‫שהוא שותף שמחובר יותר לשטח‪ ,‬נתפס כעצמאי וניתן לבנות עימו אמון ושיתוף‬ ‫פעולה – גם כמי שמביא קולות מהחברה האזרחית לממשלה וגם בכיוון ההפוך‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מערכת היחסים בין שלטון מרכזי ומקומי‬ ‫‪ ‬כאמור‪ ,‬הקיצוץ במימון הציבורי מלווה בין היתר באסטרטגיה של‬ ‫העצמת השלטון המקומי והקהילות‪ .‬הממשל מצהיר כי הוא רואה‬ ‫בכך הזדמנות לחיזוק ההשפעה שלו (ה"עברה של כוח אינה בהכרח‬ ‫העברה של עוצמה – אם זה נעשה נכון היא תביא להשפעה רחבה‬ ‫יותר של השלטון המרכזי")‪ .‬אך יש הטוענים כי מדובר באילוץ ואולי‬ ‫אפילו באסטרטגיה של הסרת אחריות‪.‬‬ ‫‪ ‬ישנה הסכמה כי השלטון המקומי יכול לשמש כגשר בין השלטון‬ ‫המרכזי לחברה האזרחית וכי עדות לכך היא האמנות הבין מגזריות‬ ‫ברמה המקומית שהצליחו יותר מהאמנה הלאומית‪.‬‬ ‫‪ ‬הודגש על‪-‬ידי כל הצדדים כי יחסי אמון הם קריטיים וכי‬ ‫כשמעבירים סמכות וכוח יש לאפשר מרווח טעות ולא לקחת אותם‬ ‫חזרה עם סימן ראשון לבעיה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ממשלה פתוחה ושקופה‬ ‫‪ :GOV.UK ‬הממשלה באנגליה פועלת לבניית שער כניסה אחד לשירותי‬ ‫הממשלה ולקידום שירותים דיגיטליים‪ .‬לא מדובר רק בשינוי קוסמטי אלא‬ ‫בשינוי הדרך שבה הממשלה פועלת‪ :‬מהפכה ולא אבולוציה‪ .‬מדובר במעבר‬ ‫ממיקוד בצרכי הממשלה למיקוד בצרכי האזרח ובחוויית הלקוח‪.‬‬ ‫‪ ‬השינוי בא לידי ביטוי למשל במעבר מפרגמנטציה לאינטגרציה של השירות‪,‬‬ ‫בהתבססות על משוב של המשתמש בעיצוב השירות ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬בפיתוח השירותים הדיגיטליים פועלים על פי עקרונות מנחים ברורים כגון‪:‬‬ ‫‪ ‬הממשלה כפלטפורמה דיגיטלית אינטגרטיבית‪ :‬יצירת אבני בניין גנריות‬ ‫(דוא"ל‪ ,‬תשלומים‪ ,‬התייעצות ועוד) שאפשר לחבר ביניהן לפי הצורך‪.‬‬ ‫‪ ‬יעילות בהקצאת משאבים‪ :‬היכן שיש משהו שעובד ‪ -‬מתחברים אליו‪ .‬היכן שיש‬ ‫יכולות ‪ -‬מספקים את הפלטפורמה‪ .‬היכן שאין כלום ‪ -‬עושים בעצמנו‪.‬‬ ‫‪ ‬עיצוב השירות לפי עקרונות יסוד כמו‪ :‬פשטות (פחות זה יותר)‪ ,‬התבססות על‬ ‫נוחות ללקוח‪ ,‬שיפור מתמיד‪ ,‬עקביות ולא אחידות‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שאלות וכיוונים להמשך בירור "בתוך הבית"‬ ‫ערך ייחודי של הממשל ושל החברה האזרחית‬ ‫• מהם הערכים הייחודים של כל מגזר וכיצד ממנפים אותם בצורה מיטבית‬ ‫בעבודה משולבת?‬ ‫אחריות הממשלה‬ ‫• מה תפקידה של הממשלה בחיזוק החברה האזרחית (מימון‪ ,‬פישוט‬ ‫תהליכים‪ ,‬תמיכה בחיזוק תשתיות)? עד כמה הממשלה מרשה לעצמה לנסות‬ ‫מודלים חדשים?‬ ‫מנגנונים ליצירת שותפות ודיאלוג בין המגזרים‬ ‫• כיצד נכון לנהל תהליכים בין‪-‬מגזריים מבחינת פורמט ההיוועצות‪ ,‬פורומים‬ ‫של קבלת החלטות ועיצוב מדיניות? כיצד בונים זהות מגזרית במקביל‬ ‫להידברות בין מגזרית?‬ ‫זהות החברה האזרחית‬ ‫• כיצד ארגוני חברה אזרחית אשר מספקים שרות מקצועי לממשלה יכולים‬ ‫לשמר את האתוס הערכי וההתנדבותי‪ ,‬כמו גם את יכולת הסינגור‬ ‫והביקורת? כיצד ניתן ליצור "קול מגזרי" משולב?‬ ‫‪21‬‬ ‫כיוונים נוספים שסומנו כאתגר לעתיד‬ ‫חיזוק החברה האזרחית‬ ‫באחריות משותפת‬ ‫(ממשלה וארגונים חברתיים)‬ ‫עידוד חדשנות ויזמות‬ ‫ממשלתית ובין מגזרית‬ ‫תשתיות מדידה‪ ,‬אפקטיביות‬ ‫ומקצועיות‪ ,‬לצד עידוד התנדבות‪,‬‬ ‫קהילתיות ומעורבות‬ ‫חיזוק מקומו של השלטון‬ ‫המקומי בתווך הבין מגזרי‬ ‫מדידה והערכה של‬ ‫תהליכים חברתיים‬ ‫איך מודדים אפקטיביות?‬ ‫‪22‬‬ ‫נספחים‬ ‫‪23‬‬ ‫חברי וחברות המשלחת‬ ‫שם‬ ‫אהוד פראוור‬ ‫בעז לב‬ ‫ד"ר ורד עזרא‬ ‫אמי פלמור‬ ‫אלון בכר‬ ‫אורנה שמחון‬ ‫אריאלה טוקר‬ ‫נילי דרור‬ ‫איריס פלורנטין‬ ‫בוני גולדברג‬ ‫אסא בן‪-‬יוסף‬ ‫רות דיין מדר‬ ‫רונית עובדיה‬ ‫שירה גרינברג‬ ‫סיגל שלח‬ ‫רני דודאי‬ ‫אורי גיל‬ ‫יוני אלמוג‬ ‫ירון קידר‬ ‫תפקיד‬ ‫סמנכ"ל ממשל וחברה‬ ‫משנה למנכ"ל‬ ‫ראש מינהל רפואה‬ ‫מנכ"ל המשרד‬ ‫ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע‬ ‫מנהלת מחוז הצפון‬ ‫חשבת בכירה‬ ‫מנהלת אגף משאבי קהילה‬ ‫סמנכ"לית בכירה ‪ ,‬ראש האגף לשירותים אישיים וחברתיים‬ ‫מנהלת מינהל שרותי קהילה ואגף רווחה ‪,‬עיריית ירושלים‬ ‫מנהלת תחום הרווחה ‪,‬מרכז השלטון המקומי‬ ‫מנהלת תחום חברה ‪,‬מרכז השלטון המקומי‬ ‫מנכ"ל אשכול בית הכרם‬ ‫רכזת חינוך‪ ,‬אגף תקציבים‬ ‫משנה למנכ"ל‬ ‫מנכ"ל מכון אלכ"א למנהיגות וממשל‬ ‫מנהל תחום חברה אזרחית‪ ,‬מכון אלכ"א למנהיגות וממשל‬ ‫ראש תחום מדידה והשפעה מערכתית‬ ‫עו"ד‪ ,‬יועץ ליחסי ממשל חברה אזרחית‬ ‫משרד‬ ‫רה"מ‬ ‫בריאות‬ ‫בריאות‬ ‫משפטים‬ ‫משפטים‬ ‫חינוך‬ ‫חינוך‬ ‫רווחה‬ ‫רווחה‬ ‫שלטון מקומי‬ ‫שלטון מקומי‬ ‫שלטון מקומי‬ ‫שלטון מקומי‬ ‫אוצר‬ ‫ג'וינט ישראל‬ ‫ג'וינט ישראל‬ ‫ג'וינט ישראל‬ ‫מכון ברוקדייל‬ ‫‪24‬חזרה‬ ‫רשימת פגישות ואישים לפי התמות‬ What are the mechanisms and models used to organize the collaboration between government and social society? • Minister for civil society, team • Secretary of State for Communities and Local Government, The Rt Hon Eric Pickles MP • Cabinet office representatives • Compact Voice • London Assembly – PM Andrew Dismore How to strengthen and improve the effectiveness of civil society? • Dame Marry Marsh Leading Social Clore Duffield Centre for Social Leadership • NCVO CEO, Sir Stuart Etherington ‫חזרה‬25 New approaches for contracts and provision of services • The London Homelessness Social Impact Bond • Mutuals – Tim Decamp. Cabinet Office • ACEVO CEO, Sir Stephen Bub Social Entrepreneurship • Nesta CEO, Geoff Mulgan • Big Society Capital Bank CEO, Nick O’Donohoe Other Themes • H.E. Eitan Na'eh, Deputy Israeli Ambassador in England • Jewish Care • Government Digital Service (Gov.uk) • Open Knowledge foundation • JW3 ‫פירוט על הארגונים עמם נפגשנו‪:‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪Nesta‬‬ ‫על הארגון‪ :‬פועל לקידום החדשנות באנגליה‪ ,‬באמצעות מעבדות חדשנות‪ ,‬מחקר על מה עובד‪,‬‬ ‫בניית יכולות והכשרה בתחום החדשנות והשקעה בפיילוטים‪.‬‬ ‫מימון‪ :‬עד ‪ 2012‬יחידה ממשלתית‪ .‬עברה למגזר השלישי וממומנת מקרן מכספי הלוטו‬ ‫(‪ ,)endowment‬פילנתרופיה ומכירת שירותים בבריטניה וברכבי העולם‪.‬‬ ‫נקודות‬ ‫עיקריות‪:‬‬ ‫• צריך גורם גמיש שיהיה זרז לחדשנות ויהיה מחובר גם לשטח וגם למקבלי ההחלטות‪.‬‬ ‫• קריטי ליצור סביבה המאפשרת ניסוי‪-‬וטעיה ונותנת לגיטימציה גם לכישלון‪.‬‬ ‫• רישות וקבוצות חדשנות בין‪-‬מגזריות הם חשובים‪ .‬לאף מגזר אין מונופול על החדשנות ולכל‬ ‫מגזר תרומה ייחודית‪.‬‬ ‫• התמיכה בחדשנות היא לא רק בכסף‪ ,‬אלא גם בהכשרה‪ ,‬בניית יכולות‪ ,‬גיבוי מתודולוגי ויצירת‬ ‫סביבה מאפשרת‪.‬‬ ‫• דגש רב על מדידה והערכה בכל שלב‪.‬‬ ‫• חשוב להשקיע בהנגשה של המידע על‬ ‫מה עובד לשטח ולאנשי המקצוע‪.‬‬ ‫להרחבה‪http://www.nesta.org.uk :‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪Big Society Capital Bank‬‬ ‫על הארגון‪ :‬ארגון מגזר שלישי הפועל לחיזוק שוק ההשקעות החברתיות באנגליה‪ ,‬באמצעות‬ ‫השקעה בארגונים מתווכים ואדבוקציה מול הממשלה‪.‬‬ ‫מימון‪ 600 :‬מיליון פאונד מכספי חשבונות רדומים שהוקצו ביוזמת הממשלה‪ 50 ,‬מיליון פאונד‬ ‫מכספי כל אחד מ‪ 4-‬הבנקים הגדולים‪ .‬החלו לפעול ב‪.2012-‬‬ ‫נקודות‬ ‫עיקריות‪:‬‬ ‫• מחייב הון ראשוני גדול‪ ,‬אחרת הוצאות התקורה לא מצדיקות את היקף ההשקעה‪.‬‬ ‫• אסטרטגיה של השקעה בארגונים מתווכים (‪ )Social Investment Finance Intermediaries‬כמו‬ ‫ארגוני תשתית ולא השקעה ישירה בארגוני הקצה‪.‬‬ ‫• הרוב המכריע של האשראי נותר בנקאי‪ ,‬אך המומחיות‬ ‫וההתאמה לצרכי העמותות במקרים מסוימים היא בעלת ערך‪.‬‬ ‫בניגוד לאמונה הרווחת הסיכון בתחום החברתי הוא נמוך יחסית‪.‬‬ ‫• שיקולים בבחירת ההשקעה‪ :‬מה האימפקט החברתי‪ ,‬האם כסף‬ ‫בר השבה (הסיכון) ומה התרומה לפיתוח שוק ההון החברתי‪.‬‬ ‫• צריך ציפיות נכונות‪ -‬זה כלי משלים ולא כלי שמחליף את‬ ‫הפילנתרופיה או משנה סדרי עולם‪.‬‬ ‫להרחבה‪http://www.bigsocietycapital.com/ :‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪Government Digital Service‬‬ ‫על הארגון‪ :‬יחידה ממשלתית במשרד הקבינט שאחראית מ‪ 2011 -‬על יצירת שער כניסה‬ ‫אלקטרוני אחד לממשלה ולפיתוח שירותים ממשלתיים דיגיטליים‪.‬‬ ‫מימון‪ 60 :‬מיליון פאונד‪ 400 ,‬עובדים‪ .‬טוענים לחיסכון ממשלתי של מיליארדים בעקבות שבירת‬ ‫מחיצות‪ ,‬ייעול ויצירת אסטרטגיה ברורה ופשוטה‪.‬‬ ‫נקודות‬ ‫עיקריות‪:‬‬ ‫• לא משנים אתרים ושירותים ממשלתיים אלא את הדרך שזה הממשלה פועלת‪ :‬מהפכה ולא‬ ‫אבולוציה‪.‬‬ ‫• ממיקוד בצרכי הממשלה למיקוד בצרכי האזרח ובחוויית הלקוח‪.‬‬ ‫• העבירו את כל אתרי הממשלה לשער אחד‪ .‬אך מעבר לזה‪ -‬צמצמו ופישטו מאוד את המידע‬ ‫ואפשרו גישה לפי תחומי עניין של הצרכן ולא רק לפי משרדים‪.‬‬ ‫• מתמקדים בהתחלה ב‪ 25 -‬השירותים המרכזיים‪-‬‬ ‫העדפת מיקוד על פני פיזור‪.‬‬ ‫• מתחילים לספק את השירות הדיגיטלי‪ ,‬רואים מה‬ ‫עובד ומה לא ומתקנים (‪)delivery before strategy‬‬ ‫להרחבה‪ https://www.gov.uk/ :‬ו‪https://gds.blog.gov.uk/ -‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪Government Digital Service‬‬ ‫(המשך)‬ ‫נקודות עיקריות (המשך)‪:‬‬ ‫• פועלים לפי עקרונות ברורים כגון‪ :‬פשטות (פחות זה יותר)‪ ,‬עיצוב בהתבסס על מידע אמפירי‪,‬‬ ‫שיפור מתמיד‪ ,‬בניית שירותים ולא אתרים‪ ,‬עקביות ולא אחידות‪.‬‬ ‫• הממשלה כפלטפורמה‪ -‬חלוקה לאבני בניין גנריות שאפשר לחבר בניהן לפי הצורך‪.‬‬ ‫• היכן שיש משהו שעובד‪ -‬מתחברים אליו‪ .‬היכן שצריך ליצור שוק‪ -‬מספקים את הפלטפורמה‪.‬‬ ‫היכן שאין כלום‪ -‬עושים בעצמנו‪.‬‬ ‫• מוטו‪.It's not complicated it’s hard -‬‬ ‫להרחבה‪ https://www.gov.uk/ :‬ו‪https://gds.blog.gov.uk/ -‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪The Clore Social Leadership Programme‬‬ ‫על הארגון‪ :‬ארגון לפיתוח מנהיגות ולהכשרת מנהיגים בחברה האזרחית‪.‬‬ ‫נקודות‬ ‫עיקריות‪:‬‬ ‫• מתבססים על דוח מקיף על הצרכים והצעדים הרצויים לפיתוח מנהיגות החברה האזרחית‬ ‫שנכתב ביוזמת הממשלה‪)http://leadingsocial.org.uk/( Leading Social :‬‬ ‫• יש פערים משותפים למגזר השלישי והציבורי (כישורי ניהול‪ ,‬אוריינות דיגיטלית‪ ,‬שימוש במידע‬ ‫ועוד) ולכן ניתן לאף רצוי לקיים הכשרות משותפות ולקדם מסלולי מעבר‬ ‫בין המגזרים (‪.)Boundary hoppers‬‬ ‫• בליבת ההכשרה נמצאת ההיכרות של המנהיג את עצמו והדאגה לשלומו‬ ‫• אומץ הוא גם מרכיב מרכזי בהכשרה‪ -‬מנהיגות אמיצה‪ ,‬לקיחת‬ ‫סיכונים ולמידה מכישלונות‪.‬‬ ‫• למידה בקונטקסט של עבודה ולא למידה כללית וגנרית בלבד‪.‬‬ ‫• דגש על הגדרת תוצאות‪ ,‬מדידה והערכה‪.‬‬ ‫להרחבה‪:‬‬ ‫‪31 http://www.cloresocialleadership.org.uk/home.aspx‬‬ ‫‪Office for Civil Society‬‬ ‫על הארגון‪ :‬משרד ממשלתי לקידום החברה האזרחית‪ .‬המשרד הוא חלק מה‪Government -‬‬ ‫‪ Innovation Group‬במשרד הקבינט ובראשו עומד שר (שאינו חבר קבינט)‪.‬‬ ‫מימון‪ 250 :‬מיליון פאונד (לכל ה‪.(Government Innovation Group -‬‬ ‫נקודות עיקריות‪:‬‬ ‫• המשרד אחראי על חיזוק וקידום החברה האזרחית ועל שיפור הממשק עם הממשלה‪ .‬אחראי על‬ ‫קידום האמנה הבין מגזרית (הקומפקט)‪.‬‬ ‫• רואים ערך באמנה כבסיס לשיח‪ .‬אך בעבר שימשה יותר מדי‬ ‫לניגוח וכיום הדגש הוא על הדדיות ושימוש כקו מנחה ליחסים‬ ‫בריאים‪ .‬ההטמעה טובה יותר בחלק מהמשרדים ובחלק פחות‪.‬‬ ‫• בשנתיים האחרונות שינוי בנראטיב‪ -‬לא הסרת אחריות של‬ ‫הממשלה והחלפת שירותי הממשלה על‪-‬ידי החברה האזרחית‬ ‫אלא דרך חדשה לספק שירותים ציבוריים‪.‬‬ ‫• הגישה למיקור חוץ והפרטה אינה אידיאולוגית אלא פרגמטית‪-‬‬ ‫היכן זה אפקטיבי יותר‪ .‬אך אין הרבה מידע ומחקר באנגליה על‬ ‫מה יעיל ואפקטיבי יותר ומתי‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪Office for Civil Society‬‬ ‫(המשך)‬ ‫נקודות עיקריות‬ ‫(המשך)‪:‬‬ ‫• דגש רב על עידוד התנדבות אפקטיבית ועל מעורבות חברתית של האזרחים‪ .‬כיום מתנדבים ‪50%‬‬ ‫מהמבוגרים‪ 13% .‬מתנדבים "כבדים"‪ impact volunteering .‬עוזר להשלים ולחזק שירותים‬ ‫חברתיים ולקדם מטרות ציבוריות‪.‬‬ ‫• דגש גם על עידוד וחיזוק שוק השקעות חברתיות‪.‬‬ ‫מטפלים ב‪ 3-‬היבטים‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫צד ההיצע‪ -‬בנק החברה הגדולה‪ ,‬אג"ח חברתי‬ ‫‪o‬‬ ‫צד הביקוש‪ -‬בניית יכולות לצריכת שירותים פיננסיים‪ ,‬חיזוק‬ ‫ארגונים מתווכים וארגוני תשתית‪ ,‬קידום חממות לסטארטאפים‬ ‫‪o‬‬ ‫האקו‪-‬סיסטם‪ -‬שינוי הסדר המס על השקעה חברתית‪ ,‬שינוי‬ ‫תקנות וחקיקה‪.‬‬ ‫• תומכים מאוד גם בבניית יכולות בחברה האזרחית‪,‬‬ ‫במסגרת ה‪ .sector support team -‬הצוות פועל‬ ‫גם לפישוט הביורוקרטיה הממשלתית ולהסרת‬ ‫חסמים‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪NCVO‬‬ ‫על הארגון‪ :‬ארגון הגג הגדול ביותר (‪ 10,000‬עמותות)‪ .‬הקים את ‪ ,Compact Voice‬הארגון הרשמי‬ ‫המייצג את החברה האזרחית מול הממשלה במסגרת הקומפקט‪.‬‬ ‫מימון‪ :‬בעבר תמיכה ממשלתית (‪ 40%‬מהתקציב)‪ ,‬אך בעידן הקיצוצים מעבר להתבססות על דמי‬ ‫חבר ומכירת שירותים‪.‬‬ ‫נקודות עיקריות‬ ‫• התחרות של עמותות עם המגזר הפרטי במכרזים על אספקת שירותים ציבוריים גדולה‪ .‬המכרזים‬ ‫נותנים לעסקים יתרון פעמים רבות (יש להם יתרון לגודל)‪ .‬אך היום יש מגמת שינוי‪.‬‬ ‫• ארגון גג גדול מאפשר מספר דברים‪ :‬כוח מכנס ומארגן; יחסים בוגרים עם הממשלה; מנהיגות‬ ‫מגזרית (ייזום מהלכים שאף ארגון בפני עצמו לא היה יוזם); יזום מחקר ומתן מידע‪.‬‬ ‫• שינויים בהטבות המס לתרומות‬ ‫העלו את היקף התרומה אך לא‬ ‫את היקף התורמים‪.‬‬ ‫• תהליך האמנה נחלש כיום‪ ,‬אך‬ ‫יש הישגים מבניים שנותרו ויש‬ ‫תרומה מתמשכת לחוסן של‬ ‫החברה האזרחית‪.‬‬ ‫להרחבה‪ https://www.ncvo.org.uk/ :‬ו‪http://www.compactvoice.org.uk/ -‬‬ ‫‪34‬‬ ‫רקע היסטורי – התהליך באנגליה‬ ‫"התמודדות עם אתגר השינוי – עשייה וולונטרית למאה ה‪"21-‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫תום מלחמת העולם השנייה‬ ‫תהליכים שהתחוללו מאז תום‬ ‫מלחמת העולם השנייה הביאו‬ ‫לגידול ניכר בפעילותם של הארגונים‬ ‫שנות ה‪80-‬‬ ‫האזרחיים בבריטניה והשפעה על‬ ‫הממשלה השמרנית (ת'אצר)‬ ‫החברה והכלכלה הייתה רבה עד‬ ‫מתחילה בתהליכי הפרטה‪ ,‬אשר‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫עודדו את צמיחתם של ארגוני‬ ‫החברה האזרחית כספקי‬ ‫שירותים‪ .‬במקביל‪ ,‬נוצרת עוינות‬ ‫ומתיחות בין הארגונים לבין‬ ‫הממשלה סביב השפעות מדיניות‬ ‫התקציבים (מעבר מתמיכות‬ ‫ומענקים לחוזים ומכרזים‬ ‫תחרותיים; קיצוצים בתקציב‬ ‫ההוצאה הממשלתית)‪.‬‬ ‫דוח ועדת דיקין מתפרסם‬ ‫תחת השם "התמודדות עם‬ ‫אתגר השינוי – עשייה‬ ‫וולונטרית למאה ה‪."21-‬‬ ‫עיקר המלצותיו‪ :‬השקעה‬ ‫במחקר ופיתוח בתחום החברה‬ ‫האזרחית באנגליה‪ ,‬והכנת‬ ‫הסכם בין הממשלה לחברה‬ ‫האזרחית‪.‬‬ ‫תחילת שנות ה‪90-‬‬ ‫המדיניות השמרנית מביאה למשבר ולתחושת אובדן‬ ‫הדרך בקרב החברה האזרחית‪ .‬ארגון הגג המרכזי‬ ‫באנגליה ("המועצה הלאומית לארגונים‬ ‫וולונטריים" ‪ )NCVO -‬מקימה ועדה בראשות פרופ'‬ ‫ניקולאס דיקין לבחינת עתיד המגזר‪.‬‬ ‫‪ -1997‬שנת המפנה‬ ‫"בניית העתיד יחדיו"‬ ‫מאי ‪1997‬‬ ‫מפלגת הניו‪-‬לייבור‪ ,‬בראשות טוני‬ ‫בלייר‪ ,‬זוכה בבחירות‪ .‬כותב הדוח‬ ‫"בניית העתיד יחדיו"‪ ,‬אלון מייקל‪,‬‬ ‫ממונה כאחראי על יחידת השירותים‬ ‫הוולונטריים במשרד הפנים‪.‬‬ ‫מרץ ‪1997‬‬ ‫כשנה לאחר פרסום דוח ועדת דיקין‪ ,‬מפרסמת מפלגת‬ ‫הלייבור (היושבת באופוזיציה) את הדוח "בניית העתיד‬ ‫יחדיו" בכתיבת אלון מייקל‪ .‬הדוח קרא לכריתת הסכם בין‬ ‫הממשלה לבין המגזר ההתנדבותי‪ ,‬במונחים דומים מאוד‬ ‫לדוח דיקין‪ ,‬אך עושה שימוש במונח אחר – "‪."Compact‬‬ ‫אוקטובר ‪ 1997‬עד‬ ‫נובמבר ‪1998‬‬ ‫סדרת התייעצויות‬ ‫ודיונים בין שתי הקבוצות‬ ‫ובתוך הקבוצות‪,‬‬ ‫שמטרתה סיום עבודת‬ ‫ההכנה לקראת החתימה‬ ‫על האמנה‪.‬‬ ‫אוקטובר ‪1997‬‬ ‫תחילתן של שיחות רשמיות ושיתוף‬ ‫פעולה בין קבוצת מנהיגים מהמגזר‬ ‫ההתנדבותי (אותה כונן ארגון הגג‬ ‫‪ NCVO‬כהמשך לדוח דיקין)‪ ,‬לבין‬ ‫נציגי ממשלה (ממשרד רה"מ‬ ‫וממשרדים אחרים)‪.‬‬ ‫‪ – 1998‬חתימת האמנה‬ ‫חתימת‬ ‫האמנה‬ ‫• נחתמה בנובמבר ‪ 1998‬על ידי ראש הממשלה דאז‪ ,‬טוני בלייר; שר הפנים דאז‪ ,‬ג'ק סטרו;‬ ‫ויו"ר קבוצת העבודה של המגזר הוולונטרי והקהילתי ליחסים עם הממשלה דאז‪ ,‬קנת' סטו‬ ‫• האמנה מכוננת כאמנה וולונטרית‪ ,‬ואיננה מחייבת מבחינה חוקית‪ .‬הסמכות שנובעת‬ ‫מהאמנת נגזרת אך ורק מההסכמה בין הצדדים ומתמיכתם בה‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫האמנה‬ ‫• היוזמה מאחורי האמנה ביקשה לרענן את היחסים המתוחים שהיו בין הממשלה לארגוני‬ ‫החברה האזרית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביקשה לעצב מדיניות ציבורית חדשה בעלת היבט חברתי‪,‬‬ ‫ולהשתית גישה חדשה לשותפות בין מגזרים‪ ,‬המבוססת על ערכים משותפים וכבוד הדדי‪.‬‬ ‫• האמנה נועדה לשמש כנקודת מוצא לתחילתה של דרך חדשה – בסיס לשיח מתמשך בין‬ ‫הממשלה לארגוני החברה האזרחית באנגליה‪ .‬בנוסף‪ ,‬האמנה נועדה להוות דוגמה לאמנות‬ ‫שיחתמו בין ארגוני החברה האזרחית לבין רשויות מקומיות‬ ‫השינוי‬ ‫שבבסיסה‬ ‫• האמנה מציגה שינוי תפיסה‪ ,‬הממצב מחדש את ארגוני המגזר ההתנדבותי והקהילתי‬ ‫כשחקנים בהליך עיצוב וקביעת המדיניות הציבורית‬ ‫• שינוי התפיסה מתבטא גם בשינוי המונח המתייחס לארגונים מ"מגזר התנדבותי וקהילתי"‬ ‫ל"חברה אזרחית"‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך הבנה שהארגונים אינם רק ספקי שירותים‪.‬‬ ‫המשך הדרך – שינוי פרדיגמה ממשלתית?‬ ‫?‬ ‫‪:2010‬עליית הממשלה השמרנית לשלטון ‪ -‬יישום מדיניות "החברה הגדולה"‬ ‫‪ ‬מדיניות המצהירה על חיזוק חברה אזרחית‪ ,‬שלטון מקומי וקהילות מקומיות‬ ‫‪ ‬סגירת נציבות האמנה‬ ‫‪ ‬היעדר מנגנוני מעקב אפקטיביים‪ ,‬בדגש על אחריותיות הממשלה ודרכי היישום של‬ ‫חלקה בהתחייבויות האמנה‬ ‫‪ ‬שינוי במיקוד מ"שותפות" ל"אספקת שירותים"‪:‬‬ ‫‪ ‬עמעום הדגש על השותפות הבין‪-‬מגזרית וצמצום תחומי היחסים המוסדרים‬ ‫‪ ‬ביקורת בשטח על שינוי ביחס לארגוני החברה האזרחית‪ :‬הדגשת היחסים החוזיים‬ ‫בין הממשלה לבינם‪ ,‬והתייחסות אליהם כספקי שירותים בלבד‬ ‫‪ ‬האמנות המקומיות מציגות הצלחה גדולה יותר בהשוואה לרמה הלאומית‬ ‫‪ :The Compact‬עיקרי האמנה‬ ‫‪ ‬כינון עקרונות משותפים‪ :‬הכרה בחשיבות המגזר הוולונטרי והחשיבות בכיבוד‬ ‫עצמאותו; הכרה בערך המוסף של עבודה משותפת לקראת יעדים משותפים‬ ‫‪ ‬שרטוט "קודים של התנהלות נאותה"‪:‬‬ ‫• "קוד התייעצות והערכת מדיניות"‪ :‬הנחיות להתייעצויות ממשלתיות עם החברה האזרחית‬ ‫• "קוד מימון ורכישה"‪ :‬מחייב את הממשלה למימון רב שנתי ולכיסוי הוצאות ארגוניות‬ ‫מרכזיות‪ ,‬במטרה לסייע לבניית יכולת במגזר ההתנדבותי‪.‬‬ ‫• קודים של עשייה ראויה בתחומי המימון; ייעוץ ופיתוח מדיניות; סוגיות הנוגעות‬ ‫למיעוטים שחורים ואתניים; התנדבות; קבוצות קהילתיות‪.‬‬ ‫‪ ‬הגדרת הדרך הראויה לפתרון מחלוקות בנושאי האמנה ויישומה‪ ,‬לרבות חיפוש נקודת‬ ‫מבט של מגשר בעת הצורך‬ ‫‪ ‬קביעת קיומו של מפגש שנתי בין הממשלה לנציגים מהחברה האזרחית‪ ,‬שמטרתו‬ ‫לבחון את תפקוד האמנה ואת ההתקדמות ביישום הנושאים שסוכמו בה‪.‬‬ ‫‪ ‬בניית מערך מעקב והערכה משותף ליישום האמנה‪:‬‬ ‫• קבוצת עבודה משותפת לנציגי הממשלה‪ ,‬קבוצת העבודה של החברה האזרחית‪ ,‬ונציגי‬ ‫הממשל המקומי‬ ‫• ביצוע סקר שנתי בחברה האזרחית העוסק ביחסים הבין‪-‬מגזריים בקהילות שבהן קיימות‬ ‫אמנות מקומיות‪.‬‬ ‫שינויים בעקבות האמנה‬ ‫התפתחותן של אמנות מקומיות‬ ‫ביצוע הערכות‬ ‫בעידוד הממשלה ובהמשך לאמנה הארצית‪,‬‬ ‫התפתחו במרוצת הזמן אמנות מקומיות ברמת‬ ‫המחוזות והערים באנגליה‪ ,‬אשר התרכזו‬ ‫בעיקר בשירותים חברתיים‪.‬‬ ‫במהלך השנים בוצעה סדרת הערכות לאמנה‪,‬‬ ‫ובהם הערכה על ידי משרד הפנים (‪)2005‬‬ ‫אשר קבעה שהאמנה הפכה לחלק בלתי נפרד‬ ‫מהמדיניות שנקבעה וסייעה לפתח הבנה טובה‬ ‫יותר בין הצדדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמצא כי לעתים‬ ‫האמנה והקודים הנלווים לה ארוכים מדי וקשים‬ ‫להבנה וליישום‪ ,‬וכי חסר מנגנון אכיפה למפרי‬ ‫האמנה‬ ‫מיסוד צד החברה האזרחית בהסכם‬ ‫קבוצת העבודה של החברה האזרחית‬ ‫משנה שמה ומתמסדת כארגון בשם‬ ‫‪ .Compact Voice‬הארגון נועד לייצג את‬ ‫המגזר‪ ,‬לספק לו תמיכה וסיוע בהיבטים‬ ‫של יישום האמנה בשטח‪ ,‬ולפקח על‬ ‫ביצועה לצד הממשלה‬ ‫ייסוד מוסדות תמיכה להסכם‬ ‫הקמת משרד ממשלתי לענייני המגזר‬ ‫השלישי; הקמת נציבות עבור האמנה‬ ‫(מוסד תמיכה וסיוע לא‪-‬ממשלתי)‬ ‫שמטרתו חיזוק האמנה ומעקב אחר‬ ‫ישומה; במקביל‪ ,‬הקמת יחידה ייעודית‬ ‫ליישום האמנה‪.‬‬ ‫תוצאות האמנה‬ ‫א‪ -‬חברה אזרחית חזקה ובעלת אמונה ביכולותיה‪:‬‬ ‫‪ ‬הידברות עם השלטון הארצי והמקומי קירבה את ארגוני החברה‬ ‫האזרחית לגורמים אלה ולהכרה טובה יותר של דרכי פעולתם‬ ‫‪ ‬מהניסיון שנצבר מאז חתימת האמנה הראשונה התגברה יכולתם ליישם‬ ‫תכניות ולהציע שירותים איכותיים יותר לציבור‬ ‫‪ ‬הקשר שנוצר ברמה המקומית‪ ,‬הן מבחינת הקשרים המוסדיים והן‬ ‫מבחינת ביצוע הפעילות בפועל‪ ,‬חיזק את תדמיתם של הארגונים‬ ‫ב‪ -‬ממשלה ושלטון מקומי אפקטיביים יותר‪:‬‬ ‫‪ ‬עקרונות ההסכם משמשים את משרדי הממשלה כמדריך לעבודה עם‬ ‫החברה האזרחית‪ ,‬מייעלים ומפרים את שיתוף הפעולה‬ ‫‪ ‬החברה האזרחית נתפשת כשותפה הכרחית לביצוע רפורמות מתוכננות‬ ‫ובעלת ערך מוסף במגוון רחב של נושאים (כך‪ ,‬היא יכולה להעניק‬ ‫לממשלה פרספקטיבה באשר לתמיכה באוכלוסיות קשות להשגה)‬ ‫חזרה‬