‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫לחוד וביחד‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ליבת אבישי‬ ‫נווה אילן‪24.10.13 ,‬‬ ‫התפתחות היסטורית‬ ‫מהגמוניה דתית להגמוניה של העסקים ולעתיד ?‬ ‫עסקים‬ ‫ממשל‬ ‫כנסייה‬ ‫]ממלך לממשלה[‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪1‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫החברה האזרחית‬ ‫‪Civil society - the ‘big idea’ of the 21st century‬‬ ‫)‪(Michael Edwards‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫מיהם חברה אזרחית וארגוניה‬ ‫ חברה אזרחית )‪ (civil society‬במובן של תרבותיות )‪(civility‬‬ ‫ מרחב בין האזרח לממשל‬ ‫ פעילות אזרחית אקטיבית לשינוי חברתי‬ ‫ פעילות ממוסדת – ארגונים )המגזר השלישי(‬ ‫‪3‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪2‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫מדוע חברה אזרחית‬ ‫ חברה אזרחית היא המפתח להבנת התהליכים מאז המחצית‬ ‫השנייה של המאה ה‪.20-‬‬ ‫ דמוקרטיה יכולה להתקיים רק כאשר האזרחים חופשיים ועצמאיים‪,‬‬ ‫יכולים לפעול‪ ,‬להתאגד‪ ,‬להשמיע קולם ולהשפיע‪.‬‬ ‫ היווצרותם של פערים חברתיים‪-‬כלכליים‪ ,‬בלימת הניעות החברתית‬ ‫ותחושת מחנק של הפרט אותות שהמטוטלת מתקרבת לשיאה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫הבניית תהליך‬ ‫תנאים מוקדמים‬ ‫תנאים מוקדמים‬ ‫נכונות‬ ‫נכונות‬ ‫הערכות‬ ‫הערכות‬ ‫התהליך חייב להיות הדדי‪ ,‬לא חד‪ -‬צדדי !‬ ‫גורם אחד אינו יכול להכתיב לאחר‬ ‫‪5‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪3‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫ממשלה במאה ה‪21-‬‬ ‫ תפישות הניהול הציבורי החדשות משנות את המינהל הציבורי‪.‬‬ ‫ פחות ביצוע יותר והעברת ביצוע לגורמי מחוץ יותר רגולציה‪.‬‬ ‫ הרגולציה הפנימית המסורתית )‪,(Command & Control - CAC‬‬ ‫מוחלפת ברגולציה הסכמית – מתוך הסכמה על סטנדרטים או‬ ‫באופן חוזי‪.‬‬ ‫ המינהל הציבורי נידרש למיומנויות חדשות‪ ,‬לרבות יכולות ליצירת‬ ‫מערכת יחסים חדשה עם גורמים פרטיים למטרת רווח וללא‪-‬כוונת‪-‬‬ ‫רווח‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ביחד ולחוד ‪ -‬מדינות שנסקרו בדוח‬ ‫אנגליה קנדה אוסטרליה ארה"ב הונגריה אסטוניה דנמרק שבדיה‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫)‪(--‬‬ ‫)‪(--‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫ד‪society‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪4‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫‪Bottom‬‬ ‫‪Up‬‬ ‫ הסכמה ברמה הלאומית‪/‬פדראלית‬ ‫תוך הכוונת רשויות מקומיות‬ ‫וקהילות להצטרף לתהליך‬ ‫‪National \ Federal‬‬ ‫‪Local Community‬‬ ‫ הסכמה ברמה המקומית )הקהילה‪,‬‬ ‫הרשות המקומית‪ /‬המדינה(‪ ,‬ותוך‬ ‫השלכה לממשלה הלאומית‪/‬הפדרלית‬ ‫‪State \ Community‬‬ ‫‪National Goverment‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫מודלים‬ ‫ חתימת האמנה על ידי שני הצדדים‬ ‫ הצהרה חד צדדית של הממשלה‬ ‫ פעולה משותפת בלא חתימה או הצהרה‬ ‫‪9‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪5‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫שיתוף דו‪-‬מגזרי או תלת‪-‬מגזרי‬ ‫ השותפות הבין‪-‬מגזרית מתייחסת לשלושה‬ ‫מגזרים‪ :‬הממשלתי‪ ,‬העסקי והאזרחי‬ ‫ השותפות הבין‪-‬מגזרית מתייחסת לשני‬ ‫מגזרים‪ :‬הממשלתי והאזרחי‬ ‫למעט אירלנד וישראל‪ ,‬כל השותפויות היו שיתוף‬ ‫דו‪-‬מגזרי‪ ,‬בין הממשלה לבין הארגונים האזרחיים‬ ‫‪10‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫חלון הזדמנויות עם מבט לאופק‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הצלחת תהליכי שיתוף בין‪-‬מגזרי מחייבת קיומו של חלון‬ ‫הזדמנויות‪.‬‬ ‫על חלון זה להיות מפגש של המערכת הפוליטית‪ ,‬המינהל‬ ‫הציבורי‪ ,‬תנאי רקע כלכליים‪ ,‬מצד אחד; ונכונות הארגונים‬ ‫האזרחיים להצטרף למהלך‪.‬‬ ‫המערכת הפוליטית‬ ‫המינהל הציבורי‬ ‫הרקע הכלכלי‬ ‫החברה האזרחית‬ ‫‪11‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪6‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫ארגוני החברה האזרחית‬ ‫ ארגוני החברה האזרחית מוקמים על ידי אזרחים המבקשים לקדם‬ ‫עניין מסוים – ‪.Private action for Public benefit‬‬ ‫ בשונה מהמערכת הממשלתית‪ ,‬הבנויה על פי כללי חלוקת סמכויות‬ ‫ותפקידים עם הירארכיה מוגדרת הכפופה לכללי המינהל הציבורי‬ ‫ולמערכת הפוליטית‪ ,‬לארגוני החברה האזרחית אין מבנה דומה‪.‬‬ ‫ לממשלה ולארגונים מטרות שונות‪ ,‬תרבות ארגונית שונה ודרכי‬ ‫פעולה נפרדות‪.‬‬ ‫ לנוכח ההבדלים בין המגזרים‪ ,‬המפגש‬ ‫ביניהם מורכב ומעלה קשיים רבים‪.‬‬ ‫ מציאת מענה למורכבות זאת מצויה‬ ‫בבסיסה של פעולה משותפת מוצלחת‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫דילמות ביחס לארגוני החברה האזרחית‬ ‫‪ .1‬מי מייצג את ארגוני החברה האזרחית?‬ ‫‪ .2‬פעילות עם המשרד פעילות לעומתית למשרד‬ ‫‪ .3‬התקשרות עם ארגון בעל תפישת עולם משלו‬ ‫‪ .4‬דיווח ושקיפות – ‪warning signals‬‬ ‫‪ .5‬סיוע – איך? עד כמה? מהו האינטרס העליון?‬ ‫‪ .6‬ריבוי רגולטורים – הרשם הסטטוטורי‪ ,‬רשויות‬ ‫המס‪ ,‬החשב הכללי‪ ,‬המשרד המקצועי‬ ‫‪ .7‬פיקוח ורגולציה עצמית‬ ‫‪13‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪7‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫המדינות שנסקרו‬ ‫סקירת המדינות‬ ‫‪14‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫אנגליה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שנות ה‪ ,90-‬משברים פוליטיים‪ ,‬מדיניות ממשלתית‬ ‫מצמצמת מענקים‪ ,‬מעבר לשיטת החוזים‪ ,‬הארגונים מצויים בשפל‪.‬‬ ‫‪ – 1996‬המגזר ממנה את ועדת דייקין )‪.(Deakin‬‬ ‫‪ – 1997‬חילופי שלטון – בלייר )עבודה(‪ ,‬מקיים דיונים עם הארגונים‪.‬‬ ‫‪ – 1998‬חתימת האמנה )‪ – (Compact‬האמנה וולונטרית‬ ‫האמנה מכירה בכך שלממשלה ולארגונים פונקציות משלימות‬ ‫וערכים משותפים; חיוניות פעילות הארגונים לקיום הדמוקרטיה;‬ ‫קידמה פיתוח קודים לתהליך; תקצוב ומימון לארגונים; שקיפות‪.‬‬ ‫‪ – 2007‬מינוי נציב ממשלתי לאמנה; הקמת גוף ציבורי ה‪-‬‬ ‫‪ ,Commission for the Compact‬וה‪.Compact Voice -‬‬ ‫‪ – 2010‬חילופי ממשלות‪ .‬עדכון וחידוש של האמנה‬ ‫)‪ ,(Refreshed and Renewed Compacts‬לרבות הקודים‬ ‫הנלווים‪ .‬מעבר מ‪ partnership -‬ל‪ relations -‬בין המגזרים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪8‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫קנדה‬ ‫• שנות ה‪ ,90-‬משברים פוליטיים‪ ,‬מדיניות ממשלתית‬ ‫מצמצמת מענקים‪ ,‬מעבר לשיטת החוזים‪.‬‬ ‫• יחסי מדינה‪-‬חברה אזרחית במתח ובשפל‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ – 1995‬הקמת שולחן עגול של הארגונים הוולונטריים בקנדה‪.‬‬ ‫‪ – 1997‬הקמת ועדת ברודבנט )במימון קן פרטית(‪.‬‬ ‫‪ – 2000‬בחירות‪ ,‬הקמת גוף משותף לממשלה ולארגונים‬ ‫‪ – 2001‬חתימה על האמנה הקנדית )פדראלית(‪ ,‬ל‪ 5-‬שנים‪.‬‬ ‫להאמנה נלוו קודים )תהליכי התייעצות‪ ,‬מימון וכו'(‪ ,‬תקציב )‪ 95‬מיל'‬ ‫דולר( למימון הפעולה‪ ,‬בניית תשתיות למגזר‪ ,‬מחקר ומידע‪.‬‬ ‫‪ – 2003-4‬פרסום שורה של מסמכים לקידום התהליך‪.‬‬ ‫‪ – 2006‬חילופי ממשלות‪ .‬התהליך נבלם‪ .‬תחושה של אי השגת היעד‪.‬‬ ‫במדינות‪/‬פרובינציות יש המשך עם הצלחות מקומיות‪.‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫אוסטרליה‬ ‫ משנת ‪ ,2001‬נמצא תהליכי שיח בין מגזרי וחתימת אמנות בין‬ ‫ממשלות במדינות‪/‬טריטוריות לבין ארגוני החברה האזרחית‪.‬‬ ‫ ברמה הפדרלית החלה יוזמה באיחור )‪ ,(2007‬משום‪ :‬הבדלי גישות‬ ‫בין הממשלות המקומיות לממשלה הפדרלית; ענייני חברה הם‬ ‫נושאים של המדינות‪/‬טריטוריות‪.‬‬ ‫ ‪ 2009-2007‬שיח בין מגזרי; ‪ 2010‬חתימת האמנה‬ ‫הפדרלית – ‪ .Working Together‬הקמת משרד‬ ‫ממשלתי לענייני המגזר ההתנדבותי‪.‬‬ ‫ האמנה האוסטרלית מאפשרת לארגונים להצטרף להאמנה‬ ‫בחתימה אינדיבידואלית של הארגון‪.‬‬ ‫ בכל המדינות התהליך היה משותף מתוך צורך ורצון לקדם נושאים‬ ‫חברתיים‬ ‫‪17‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪9‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫ לא התקיים תהליך של האמנה פדראלית‪.‬‬ ‫ לאורך השנים הארגונים צמחו מלמטה ופועלים באופן עצמאי‪ .‬אין גם‬ ‫גורם ממשלתי אחד שיכול לקדם שיח בין‪-‬מגזרי‪.‬‬ ‫ בשלהי המאה ה‪ ,20-‬הפרטה ומִ יסחּור ‪ -‬חוזים לאספקת שירותים‪.‬‬ ‫ להשתתפות האזרחית ולפילנתרופיה תפקיד חשוב במערכת היחסים‬ ‫הבין‪-‬מגזרית‪.‬‬ ‫ אובמה במסגרת מדיניות "המשל הפתוח"‪ ,‬יזם את הקמת ה"משרד‬ ‫לשיתוף הציבור" )‪ .(Office of Public Engagement‬גם גופים אחרים‬ ‫מקדמים שיח ופעילות לחיזוק השותפות בעשייה בנושאי חברה‪.‬‬ ‫ פעילויות ברמה המקומית ‪ -‬בניו יורק לדוגמה‪ ,‬הושקה )‪ ,(2009‬ה‪-‬‬ ‫‪ ,Nonprofit Initiative‬להפעלת מיזמים חברתיים‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫הונגריה‬ ‫ ‪ - 2002‬מסמך ממשלתי‪" :‬אסטרטגיה ממשלתית של ממשלת‬ ‫הונגריה לחברה האזרחית" ‪.‬‬ ‫ אי הצלחה להגיע להסכמה עם ארגוני החברה האזרחית על אופן‬ ‫ייצוגם של הארגונים מנע חתימת האמנה‪.‬‬ ‫ התוצאה מסמך מדיניות של הממשלה )‪ (2003‬הכולל ניתוק‬ ‫הארגונים מהמערכת הפוליטית‪ ,‬הבטחת מימון‪ ,‬עידוד התנדבות‬ ‫ותרומות‪ ,‬הטבות מס לתורמים ]ב‪ 1997-‬חוק ה‪ ,[1%-‬מרכז סיוע‬ ‫לארגונים‪ ,‬תמיכה התשתיות ובמחקר‪.‬‬ ‫ בלא האמנה הפעילה הממשלה באופן חד‪-‬צדדי שתי תכנית )‪2006‬‬ ‫ו‪ (2007-‬שמטרתן הייתה לבסס את מערכת היחסים עם ארגוני‬ ‫החברה האזרחית ולקדם שיתופי פעולה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪10‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫אסטוניה‬ ‫ ‪ - 2002‬הפרלמנט מאשר את ה‪ :EKAK-‬פיתוח‬ ‫החברה האזרחית‪ ,‬עם שלושה עקרונות יסוד‪:‬‬ ‫‪ (1‬פעולת אזרחים בלתי נפרד מחברה דמוקרטית ויש לפתח‬ ‫עבורה סביבה מעודדת ותומכת‪.‬‬ ‫‪ (2‬הארגונים הם ערוצים לייצוג ערכים ואינטרסים דמוקרטיים‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫על אזרחים לקבל מידע‪ ,‬להביע דעתם ולהשפיע‪.‬‬ ‫‪ (3‬הארגונים עצמאיים וחופשיים בקביעת יעדיהם‪ ,‬החלטותיהם‬ ‫ופעילותם‪ .‬על הממשל לסייע ולהימנע מהצבת מגבלות‪.‬‬ ‫ בפיתוח וביישום של ה‪ EKAK -‬מילאו תפקיד מפתח שני ארגוני גג‪.‬‬ ‫ ‪ - 2003‬הוקמה ועדת יישום משותפת לתוכניות של ‪ 2003‬ו‪.2007-‬‬ ‫ כיום מקודם ה‪ EKAK-‬בהצלחה במסגרת תכנית ‪.2014-2011‬‬ ‫ שתוף הפעולה יצר קודים להתנהלות‪ ,‬קוד אתי‪ ,‬ניהול נאות‪,‬‬ ‫קבוצות דיון ויישום משותפות לקידום מיזמים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫דנמרק‬ ‫ ‪ – 1983‬הסדרת עידוד התנדבות וסיוע לארגוני מתנדבים‪.‬‬ ‫ ‪" – 2001‬הצ'רטר לאינטראקציה" האמנה בין הממשלה למגזר‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫ הצ'רטר הצהרתי‪ ,‬מכיר בתפקיד הארגונים לקידום הדמוקרטיה;‬ ‫מקדם שיח על ערכים‪ ,‬יחסי גומלין ופעילות משותפת; אינו כולל את‬ ‫דרכי הביצוע‪.‬‬ ‫ דגש על עידוד פעולות הסיוע הבינלאומי של הארגונים הוולונטריים‪.‬‬ ‫ ‪ – 2007‬רפורמה בשלטון המקומי והיווצרותם של צ'רטרים מקומיים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬ל‪ 75%-‬מהרשויות המקומיות היו צ'רטרים‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪11‬‬ ‫לחוד וביחד ‪24.10.13 -‬‬ ‫שבדיה‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ - 2008‬ביוזמת הממשלה‪ ,‬במטרה לשלב את נציגי‬ ‫הארגונים בקביעת מדיניות ציבורית‪ ,‬התקיים דיון‬ ‫עם נציגי הארגונים )ארגוני הגג הגדולים( והרשויות המקומיות‪.‬‬ ‫ובסופו גובש מסמך הסכמה )האמנה( שהובא לאישור הממשלה‬ ‫ולקביעת דרכי פעולה מוסכמים ותקציב לשנים ‪.2011-2009‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ייחודיות האמנה השבדית‪:‬‬ ‫‪ (1‬מוגדרת לפעילות בזירה הסוציאלית‪-‬חברתית בלבד‪..‬‬ ‫‪ (2‬שלושה גורמים‪ :‬ממשלה‪ ,‬רשויות וארגונים‪.‬‬ ‫‪ (3‬האמנה פתוחה להצטרפות לכל ארגון המעוניין בכך‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫האמנה מתייחסת להכרה בעצמאות כל צד; שיח משותף; המשכיות;‬ ‫שונות; איכות; שקיפות; והערכה‪ .‬כל עניין נכתב ומוסבר‪ ,‬ולצדו‬ ‫פעילויות המובילות ליישומו וכן תפקידו ואחריותו של כל שותף‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫‪12‬‬