‫החוג לכלכלה וניהול‬ ‫עבודה סמינריונית‬ ‫ניתוח עלות תועלת – פארק הזהב‬ ‫עבודה מוגשת לפרופ' ניר בקר‬ ‫מגישות‪:‬‬ ‫יוליה אליזרוב ‪650105113‬‬ ‫עדי משה ‪069156953‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .1‬מבוא‪...........................................................................................‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .2‬הרציונל הכלכלי‪...........................................................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .3‬רקע‪-‬פארק הזהב‪..........................................................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .4‬מתודולוגיה‪................................................................................‬‬ ‫‪6-7‬‬ ‫‪ .5‬סקירת ספרות‪8-11 ............................................................................‬‬ ‫‪ .6‬שיטת המחקר‪12-13 ............................................................................‬‬ ‫‪ .7‬תוצאות ודיון‪14-20...............................................................................‬‬ ‫‪ .8‬סיכום‪21-22 ........................................................................................‬‬ ‫‪23..... ...............................................................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪24-28.....................................................................................‬‬ ‫נספח‬ ‫‪2‬‬ ‫נושא הסמינריון‪ :‬הערכה כלכלית של פארק הזהב לפי שיטת ‪CVM‬‬ ‫‪ .5‬מבוא‬ ‫משאבי טבע וסביבה מאופיינים בכשלי שוק‪ ,‬כיוון שהתנאי ההכרחי לשקילות בין שיווי משקל‬ ‫ליעילות כלכלית – זכויות קניין מוגדרות היטב‪ ,‬אינו מתקיים בהם‪.‬‬ ‫לכן כוחות השוק בלבד אינם יכולים להביא לתוצאה שהיא יעילה מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫משאבי טבע וסביבה מעלים דיונים רבים בנוגע למהות ערכם הכלכלי ולשיטת הערכה והתועלות‬ ‫הציבוריות הנובעות מהם‪ ,‬על כן מאפייניהם הייחודיים של משאבי טבע וסביבה והעדר שוק‬ ‫אמיתי‪ ,‬מכתיבים את הצורך לנקוט בשיטות אלטרנטיביות שפותחו להערכת הערך הכלכלי של‬ ‫משאבי טבע וסביבה שונים בנוסף לשיטות המקובלות‪ ( ,‬עלויות מניעה‪ ,‬שיטות ישירות ושיטות‬ ‫עקיפות עליהן נרחיב בהמשך)‪.‬‬ ‫קבוצת משאבי טבע זו כוללת שטחים לא מפותחים בהם נשמרים רוב המאפיינים הטבעיים‪:‬‬ ‫יערות‪ ,‬שטחים חקלאיים‪ ,‬שטחי מראה‪ ,‬פארקים‪ ,‬גנים ציבוריים וכו'‪.‬‬ ‫בישובים עירוניים קיים לחץ לבנות על שטחים ציבוריים שנמצאים בעיר וזאת עקב התפתחותה‬ ‫של האוכלוסייה‪ ,‬חידושים בענף הבניה‪ ,‬הרצון לפתח את העיר ולהרחיב אותה וכו'‪.‬‬ ‫בקרית שמונה קיים פארק ציבורי הקרוי "פארק הזהב" וישנם לחצים לבנות עליו מבנים אשר‬ ‫ישמשו למגורים‪ ,‬לעומת זאת ישנם אנשים החושבים שיש לו ערך סנטימנטאלי ‪ ,‬שהוא ממוקם‬ ‫במרכז העיר‪ ,‬הפארק הציבורי היחיד‪ ,‬מהווה אתר תיירותי ואף מקיימים בו את אירועיה‬ ‫המרכזיים של העיר‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‬ ‫ברצוננו לבדוק האם התועלת משימור פארק הזהב עולה על התועלת מהסבתו למתחם מגורים?‬ ‫נענה על שאלה זו בעזרת ביצוע מחקר על פי שיטת ה‪.c.v.m -‬‬ ‫השערת המחקר‬ ‫ההשערה המרכזית היא שערך הפארק הינו גבוה מספיק כדי לאפשר את שימורו ומניעת הפיכתו‬ ‫לשכונת מגורים‪.‬‬ ‫‪ .1‬הרציונל הכלכלי‬ ‫פארק הזהב המצוי במרכז העיר קריית שמונה הינו פארק ציבורי בעל שטחים פתוחים נרחבים‪,‬‬ ‫דבר המביא לקונפליקט לעירית קריית שמונה בדבר השארתו כפארק ציבורי שמסב תועלת‬ ‫לציבור ואין לו ערך נכסי לבין ניצול השטח לצורכי פיתוח נדל"ן והפיכתו לשכונת מגורים‪,‬‬ ‫קונפליקט זה מהווה כשל שוק‪ ,‬עתה נערוך סקירה של המושג‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ערך כלכלי מדיד של השטחים הפתוחים אינו משקף בהכרח נכונה את ערך השימוש בהם‬ ‫לפעילויות פנאי ונופש‪ ,‬או כשירותי נוף וטבע לתיירים‪.‬‬ ‫עובדות אלה מובילות להכרה ב"כשל שוק" ‪ ,‬המעלה את הצורך בהתערבות שלטונית ותכנונית‬ ‫לקביעת סייגים לתפקוד ושימוש נוכחי ועתידי בשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫כשלי שוק הם מצבים שבהם מגיעים לשיווי משקל לא יעיל‪ ,‬למרות שכל אחד פועל למקסום‬ ‫תועלתו האישית‪ ,‬לא מתקבל מצב יעיל‪.‬‬ ‫על מנת להגדיר את המושג כשל שוק נגדיר תחילה את המונחים‪ :‬מוצר ציבורי וזכות קניין‪.‬‬ ‫מוצר ציבורי הוא מוצר הנצרך במשותף ולא ניתן למנוע מאיש ליהנות ממנו‪ .‬מוצרים ציבוריים‬ ‫מסופקים על ידי החברה מרצון להשיג מטרות חברתיות‪ ,‬לאומיות‪ ,‬לתקן כשלי שוק ולהיענות‬ ‫ללחצים פוליטיים ואחרים‪.‬‬ ‫לא ניתן לחלק את כמות הצריכה בין כל הפרטים לכן אי אפשר לשאול אותם אם הם רוצים לצרוך‬ ‫וכמה הם רוצים ממוצרים אלה‪ ,‬לכן קיים קושי במכירתם באופן שייצג את עלויות הייצור שלהם‬ ‫ואת התועלת שהם מספקים‪ .‬לכן לעולם לא יהיה חיסכון בשימוש במוצרים אלה‪ ,‬אלא שימוש‬ ‫בלתי מוגבל‪.‬‬ ‫זכות קניין‪ ,‬בכלכלה המונח זכויות קניין מתייחס לאוסף של זכויות‪,‬חובות וכללי התנהגות‬ ‫הקשורים בשימוש במוצרים ומשאבים‪.‬‬ ‫זכויות קניין המוגדרות היטב‪ ,‬מבטיחות את יעילות פעילותו של השוק שבו נצרך ונמכר המוצר‪,‬‬ ‫שבו מדובר‪.‬‬ ‫נחזור עתה להגדרת המושג כשל שוק‪ ,‬התנאי לשיווי משקל הוא שוויון בין הביקוש להיצע ואילו‬ ‫התנאי ליעילות כלכלית‪ ,‬הוא שוויון בין התועלת לעלות השולית‪ .‬שקילות זו בין שיווי משקל‬ ‫ליעילות כלכלית‪ ,‬היא בעלת חשיבות עצומה בכלכלה‪ ,‬אולם שקילות זו מותנית בתנאי הכרחי‬ ‫שהוא שזכויות הקניין אכן יהיו מוגדרות היטב‪ ,‬אך כאשר תנאי זה איננו מתקיים נוצר מצב‬ ‫הנקרא כשל שוק‪ ,‬משאבי טבע וסביבה מאופיינים בכשלי שוק‪ ,‬לכן כוחות השוק בלבד אינם‬ ‫יכולים להביא לתוצאה שהיא יעילה מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫שלושת כשלי השוק המאפיינים ביותר בעיות סביבתיות הם‪ :‬השפעות חיצוניות‪ ,‬משאבים‬ ‫משותפים ומוצרים ציבוריים‪.‬‬ ‫בעבודתנו נתמקד בכשלי שוק בשטחים פתוחים‪ ,‬על מנת שנוכל להבין את הבעיה נסקור את‬ ‫הנושא‪ ,‬שטחים המוגדרים כשטחים פתוחים כוללים בהם שמורות טבע ונוף‪ ,‬פארקים ויערות‪,‬‬ ‫חופים‪ ,‬שטחים מעובדים‪ ,‬שטחי מרעה ושטחי בור‪.‬‬ ‫‪ .6‬רקע כללי – פארק הזהב‬ ‫"פארק הזהב" נמצא בלב העיר קריית שמונה‪ ,‬משתרע על פני כ‪ 60-‬דונם‪ ,‬ומשמש כשטח ציבורי‬ ‫פתוח גדול וייחודי ובעל חשיבות רבה לרבים מתושבי העיר‪.‬‬ ‫משמש עבורם כריאה ירוקה ומקום בילוי בשעות הפנאי‪.‬‬ ‫יש בו משטחי מדשאות פתוחים עם מתקני שעשועים‪ ,‬אמפיתיאטרון לאירועים‪ ,‬איזור של עצים‬ ‫סבוכים המכונה "הג'ונגל" ואזורים עם ערכי טבע ונוף נוספים‪.‬‬ ‫בשטחו עוברים שני נחלים‪ :‬נחל עין זהב שאורכו ‪ 2.5‬ק"מ ונחל טרומפלדור‪ ,‬כאשר פארק הזהב‬ ‫משמש כשטח הפתוח הגדול ביותר בתוך שרשרת של שטחים פתוחים לאורך הנחלים ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ליד הנחל ניצבת טחנת קמח מהתקופה העות'מאנית‪ ,‬ובצפון הפארק נראה מסגד בנוי בזלת וגיר‬ ‫כתשבץ שנותר מהכפר הערבי ובו נמצא המוזיאון לתולדות קריית שמונה‪ .‬במוזיאון יש תערוכת‬ ‫צילומים מימיה הראשונים ותצוגה אור קולית המתעדת את התפתחותה‪.‬‬ ‫בפארק סביבות חיים רבות ומגוונות‪ ,‬מגוון רב של סוגי צמחים וסוגים רבים של בעלי חיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתודולוגיה‬ ‫בהיעדר שוק פיזי‪ ,‬כמו במקרה של פארק ציבורי‪ ,‬יש צורך בהערכה כלכלית של הנכונות לשלם‬ ‫ולספק את הכמות הנדרשת במחיר נאמד‪.‬‬ ‫המחיר‪ ,‬הוא פעול יוצא של ערך התועלת שפרט כלשהו מפיק מהמוצר (תחת מגבלות וסדרי‬ ‫עדיפויות)‪.‬‬ ‫ערך זה מורכב מכמה ערכי משנה (פיטרסון‪ ,)1987,‬ניתן לחלק זאת דיכוטומית לערכי קיום וערכי‬ ‫שימוש‪.‬‬ ‫ערכי שימוש‪ -‬ערך השימוש נובע מההנאה האישית‪ ,‬הישירה של הפרט מהמוצר‪ .‬במקרה של‬ ‫פארק הרי שההנאה יכולה להיות מהשימוש הוויזואלי (מבט לנוף או למרחב הפתוח) או מכניסה‬ ‫אל תוך הפארק‪ ,‬וכמובן גם משניהם יחד‪.‬‬ ‫ערך קיום‪ -‬ערך התרומה לרווחת הפרט מעצם העובדה שהוא יודע שהמוצר קיים‪.‬‬ ‫בעזרת אמידת פונקציית הביקוש נוכל למדוד את הערך הכלכלי של מוצרים ללא שוק פיזי‪,‬‬ ‫באמידה זו קיימות שתי שיטות עיקריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬השיטה הישירה‪ -‬שיטת הערכה המותנית ‪C.V.M‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ R.K DAVIS‬היה ‪ ,‬כנראה הראשון או בין הראשונים שהציג שיטה זו בשנות ה‪60-‬‬ ‫המוקדמות‪ ,‬והשתמש בה לאמוד את התועלת שמפיקים הפרטים מנופש ביערות מיין‬ ‫שבארה"ב‪ ,‬מאז משמשת השיטה ככלי במחקרים רבים עד היום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השיטה הינה שיטה ישירה‪ ,‬שואלים אנשים בנוגע לתרחיש כלשהו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיטה המבוססת על שאלונים למדגם מייצג של אוכלוסייה אשר בה שואלים שאלות‬ ‫בנוגע לנכונות של הנדגמים לשלם בעבור שיפור סביבתי או לחילופים בעבור אי פגיעה‬ ‫בסביבה‪ ,‬לאחר שמקבלים תוצאה למדגם מכיילים אותה לאוכלוסייה הרלוונטית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השיטה הינה שיטה גמישה ביותר‪ ,‬ניתן לשאול כל דבר‪ ,‬גם על דברים היפותטיים‪,‬‬ ‫כמו כן ניתן לקבל גם ערכי אי שימוש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המגרעת העיקרית של השיטה היא ההיפותטיות שלה‪ ,‬השאלון בודק אפשרות‬ ‫היפותטית ולא מצב קיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השיטה העקיפה‪ -‬שיטת השווקים הסמוכים (שווקי ‪)PROXY‬‬ ‫שיטה זו המכונה גם שיטת העדפה הנגלית החלה לשמש במחקרים כלכליים סביבתיים‬ ‫בשנות ה‪.70 -‬‬ ‫השיטה מסתמכת על העובדה כי פרטים משלמים להשגת תועלות של מוצרים שאינם‬ ‫"סחירים" דרך מוצרים אחרים‪.‬‬ ‫ניקח לדוגמא את אמידת הערך הכלכלי של "פנאי" ‪ .‬לפנאי בעיני האדם יש ערך מסוים‪.‬‬ ‫אדם מוותר על הפנאי תמורת תשלום‪ ,‬במידה והאדם עובד שעות נוספות הוא מוכן בד"כ‬ ‫לעשות זאת רק תמורת תוספת מיוחדת לשכרו‪ .‬תוספת זו מבטאת את "מחיר הפנאי"‬ ‫שלו‪ ,‬כלומר ערך הפנאי נאמד דרך ה"שוק הסמוך" שהוא שוק העבודה‪.‬‬ ‫בנושא של שטחים פתוחים – בשטח פתוח מחוץ לעיר ההוצאות בשווקים הסמוכים הן‬ ‫הוצאות הנסיעה והוצאות השהייה (מלון‪ ,‬כניסות לאתרים וכו' ) באזור התיור והנופש‬ ‫הוצאות אלה מבטאות את גודל הוויתור שהפרט מוכן לבצע תמורת הנאה מהשטח‬ ‫הפתוח‪.‬‬ ‫שיטת עלות הביקור‬ ‫לפי שיטה זו‪ ,‬עלות הביקור לאתר(שטח מסוים) מהווה "מחיר הכניסה" אשר כולל את כל‬ ‫ההוצאות של הפרט הכרוכות בביקור זה (נסיעה לאתר‪ ,‬דמי כניסה הוצאות שונות בתוך‬ ‫האתר וכו')‪.‬‬ ‫זוהי פונקצית הביקוש בשטח זה מבוסס על מספר הביקורים באתר‪ ,‬כאשר לכל ביקור‬ ‫מיוחסת עלות שונה בהתאם לנקודות מוצא שונות‪.‬‬ ‫השיטה האובייקטיבית לעמידת התועלת השולית של מאפייני הנכסים הציבוריים השיטה‬ ‫ידועה כמודל של המחירים ההדוניים _)‪. )HPM‬‬ ‫הנחת היסוד של שיטה זו היא ששווי הנכס נגזר ממאפייניו השונים‪.‬‬ ‫בשיטה זו‪ ,‬הערכת שווים של השטחים הציבוריים הפתוחים כגון‪ :‬חוף‪ ,‬אגם‪ ,‬יער‪ ,‬פרדס‪,‬‬ ‫פארק עירוני וכו'‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נעשית ע"י זיהוי תרומתם לשווי המגורים המצויים בקרבתם‪.‬‬ ‫השיטה מבוססת על הרצת רגרסיה רב משתנית המכמתת את ערכיהם של התועלות‬ ‫הסביבתיות אשר לא באות לידי ביטוי בשוק החופשי אך משתקפים במחירי שוק הדיור‪.‬‬ ‫השיטה שבה בחרנו היא ‪ C.V.M‬מפני שזוהי שיטה ישירה שבאמצעותה ניתן לאמוד ערכו של‬ ‫מוצר כלשהו במקרה שלנו פארק ציבורי כפונקציה של תנאי "השוק ההיפותטי" כלומר ניתן‬ ‫לאמוד את ערך התועלות הציבוריות של הנכס על ידי תשאול ישיר של האוכלוסייה‪ ,‬במקרה זה‬ ‫מתבקש הציבור להעריך את החשיבות המיוחסת לתועלות אלו ולבטא את הסכום אותו הם‬ ‫מוכנים לשלם עבור שימורו‪.‬‬ ‫‪ .1‬סקירת ספרות‬ ‫מצאי השטחים הפתוחים במדינת ישראל‪ ,‬בעיקר במרכזה עובר תהליך מתמשך של דלדול מאז‬ ‫תחילת תהליך ההתיישבות‪.‬‬ ‫צמצום סך השטחים הפתוחים נובע משני גורמים עיקריים‪ ,‬הראשון גידול הביקושים למשאבי‬ ‫קרקע‪ ,‬זאת עקב הליכי גידול טבעיים‪ ,‬צמיחת המשק ופעילותם של כוחות השוק המובילים ללחצי‬ ‫פיתוח המכוונים להרחבת השטח הבנוי לצורכי מגורים‪ ,‬והשני תעסוקה ותשתיות על חשבון‬ ‫השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫ביקוש קיים לשטחים פתוחים והגדרה נוכחית של ערכיותם‪ ,‬אינם מספקים כדי להתוות את‬ ‫המדדים לשמירתם‪ ,‬שכן לא ניתן לחזות בוודאות את הצרכים‪ ,‬הדרישות והערכים שיוענקו להם‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫לאור לחצי הפיתוח יש לאפיין ולשמר את מירב השטחים הראויים לשימור כשטחים פתוחים לדור‬ ‫הנוכחי ולדורות הבאים‪ ,‬זאת בתוך מסגרת מוגדרת של כלי הערכה‪ ,‬תכנון וניהול שיתוו את‬ ‫הבסיס הרעיוני והמעשי לשמירה על שטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫ערכיות השטחים הפתוחים הינה מושג בעל מרכיבים אובייקטיבים וסובייקטיביים כאחד‪ ,‬בחינת‬ ‫שטחים פתוחים מנקודת מוצא אובייקטיבית תוביל לתיאורם באמצעות מדדים כגון גודל‪ ,‬כמות‬ ‫ועוד‪ .‬בחינה סובייקטיבית תוביל לתיאורם באמצעות מדדים כגון הנאה‪ ,‬יופי ועוד‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות בולטת הערכה סובייקטיבית של שטחים פתוחים‪ ,‬מתוך הטענה כי קיימת‬ ‫ערכיות רבת חשיבות שהינה סובייקטיבית במהותה ומשקפת תכונות שלא ניתן‪,‬או קשה לכמת‬ ‫במדדים סטנדרטיים ואשר מוערכת במדדים סובייקטיביים‪.‬‬ ‫כפי שכבר נאמר בעבר ( גדיליזון‪ ,)1987,‬שטחים פתוחים משמשים לא רק כאזורי מעבר ממרכז‬ ‫אחד למשנהו‪ ,‬אלא מהווים מרכזים לפעילויות מגוונות בשל ערכים ותכנים המצויים בהם‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫על מנת שיובחן שטח פתוח כראוי להגנה מציינים ( ‪(& )lucas1992‬פייטלסון‪ )1995 ,‬מספר‬ ‫איכויות אותן צריך השטח הפתוח להכיל‪:‬‬ ‫‪ .1‬ערכים של שימור טבע העולים הן מתהליכים אקולוגיים והן מכאלו שנגרמו על ידי‬ ‫פעילויות האדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערכים נופיים‪ ,‬כולל חקלאות היסטורית‪ ,‬דפוסי התיישבות ובנייה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ערכים תרבותיים‪ ,‬אורך חיים ומסורות חברתיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬יחסי אדם‪-‬סביבה המלווים באינטראקציה הרמונית‪.‬‬ ‫‪ .5‬מיקום במרחב‪ ,‬המאפשר מענה לשימושי פנאי ורווחה בקרבה למוקדי פעילות אנושית‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫להימצאות של שטחים פתוחים במרחבי ערים‪ ,‬יש תועלת נוספת והיא העלאת הערך של נכסים‬ ‫הנמצאים בקרבתם‪.‬‬ ‫כבר ב‪ 1919 -‬הצדיק פרדריק לאו אולמסטד (מעצב ה " סנטרל פארק" בניו‪ -‬יורק)‪ ,‬שטחים‬ ‫פתוחים במונחים כלכליים‪ ,‬בהסתמך על השבחת הערך של נכסים סמוכים‪.‬‬ ‫"פארק מקומי מגדיל את ערך המקרקעין בשכונות המגורים אותן הוא משרת‪ ,‬יותר מאשר השטח‬ ‫הנלקח כדי להקימו‪".‬‬ ‫זה היה אחד הטיעונים שלו בעד רכישת השטח עבור הסנטרל פארק‪ ,‬העלייה בערך הנכסים‬ ‫הסמוכים לפארק‪ ,‬תביא הכנסות ממיסים שיספיקו על מנת לממן את הפארק‪.‬‬ ‫ואומנם הפארק שהוקם ב ‪ 1856‬ועלה ‪ 14‬מיליון דולר‪ ,‬הניב עד ‪ 1873‬ש ‪ 14‬תוספת של ‪ 5‬מיליון‬ ‫דולר בהכנסות ממסים בכל שנה‪.‬‬ ‫נופים משפיעים מאוד של מחיר נדל"ן‪ ,‬וזאת ניתן ללמוד גם ממחקר שנעשה על ידי‪,‬‬ ‫)‪, )Hommer T.R, 2002‬מחקרים הראו שלפארקים ציבוריים יש השפעה חיובית על ערך קרקעות‬ ‫שנמצאות בסמוך להם‪ ,‬במאמר זה‪ ,‬החוקרים גילו שמי שגר בסמוך ל " פניפארק" בפילדלפיה‪,‬‬ ‫ערך הבית שבבעלותו גבוה יותר ממי שגר רחוק ממנו‪ ,‬גם שכירת מקום מגורים בקרבת פארק זה‬ ‫גבוהה יותר ככל המתקרבים לפארק‪.‬‬ ‫מחקרים אלו חשובים כיוון שזה תרם להערכה הכלכלית של כל פארק בנפרד‪ ,‬ככל שסביבת הדיוק‬ ‫בסמוך לפארק יקרה יותר‪ ,‬ערך הפארק גבוה יותר‪ .‬הפארקים מסבים לאנשים שחיים בסביבתם‬ ‫הנאה גם מבלי לבקר בהם‪ ,‬וזאת בשל הנוף‪ ,‬האוויר ובעלי החיים השונים כגון ציפורים‪.‬‬ ‫כיוון שערך הנכס מושפע מגורמים רבים‪ ,‬קשה להוכיח את זה אמפירית‪.‬‬ ‫בניסוי זה החוקרים צמצמו את המשתנים המתערבים על ידי דגימה בשכונות חדשות שבהם ערך‬ ‫הנכסים אמור להיות זהה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הערכת שטחים פתוחים נעשית לרוב על פי מצאי המשאבים הקיים בשטח המסוים‪ ,‬באמצעות‬ ‫שיטות הערכה שונות המובילות לקביעת הרגישות של השטח לשימושי קרקע שונים‪ ,‬דרך אחרת‬ ‫להסתכלות על השטחים הפתוחים היא על פי התפקודים אותם הם ממלאים או יכולים למלא‪.‬‬ ‫בין יתרונותיו הרבים של שטח פתוח‪ ,‬קשה במיוחד לאמוד את אלו הקשורים בהנאה האנושית‬ ‫ממשאבי נופש טבעיים‪ ,‬כדי לקבל מושג על מורכבות זו יש להבין שאנשים מעריכם לא רק את‬ ‫החוויה הלא צרכנית של שימוש בשטח (הנאה מהשקיעה לדוגמא )‪ ,‬שגם אותה קשה לאמוד‪ ,‬אלא‬ ‫גם ממגוון נושאים שאינם קשורים בשימוש‪ ,‬ביניהם ניתן למנות את הרצון לשמר משאב או מין‬ ‫בסכנת הכחדה‪ ,‬בו מרבית האנשים לעולם לא ישתמשו ישירות‪ ,‬או התועלת הקשורה בידיעה‬ ‫שאנשים אחרים בהווה או בעתיד‪ ,‬נהנים או יוכלו ליהנות ממנו‪.‬‬ ‫הבחנה בין ערכיות השימוש של השטח לערכיות התפקוד על פי )‪,)Boyle &bishop1990‬מעלה‬ ‫מגוון נוסף של ערכים‪ ,‬ביניהם ניתן למנות‪:‬‬ ‫ערכי שימוש צרכני‪ -‬כאשר הפרט עושה שימוש ממשי במשאבי הטבע‪.‬‬ ‫ערכי קיום‪ -‬כאשר הפרט נושא ערך קיומי ממשי משימוש שלו או של אחרים במשאב הטבע‪.‬‬ ‫ערכי שימוש לא צרכני‪ -‬כאשר הפרט עושה שימוש ערכי במשאבי הטבע‪.‬‬ ‫ערכים עקיפים‪ -‬הנאה ממשאבים קיימים דרך אמצעים שונים כספרים ואמצעי תקשורת‪.‬‬ ‫הערכים העקיפים והלא צרכניים של הטבע מהווים מרכיב חשוב בהצדקה לשמירת הטבע‪ ,‬בשל‬ ‫הרציונל האסתטי הטמון בטבע ומהווה צורך חיוני לחלק לא קטן מבני האדם‪.‬‬ ‫בפינלנד לדוגמא‪ ,‬היה קיים לחץ רב לבניית שכונת מגורים באזור בו קיים יער עירוני‪,‬‬ ‫)‪, ( Tyrvaien, L.2001‬התמקדו החוקרים בתיאוריה לפיה הערכה של שטחים ירוקים תלויה‬ ‫בכמותם‪ ,‬בסוגם‪ ,‬ובזמינות של אזורים נוספים תחליפים לבנייה‪.‬‬ ‫ברמה העירונית‪ ,‬ההתמקדות היא לא אם יש לבנות באופן כללי‪ ,‬כי התשובה לכך היא שיש צורך‬ ‫לבנות על מנת להתפתח‪ ,‬אלא היכן יש לבנות‪.‬‬ ‫בדרך כלל קיימות מספר אלטרנטיבות לבנייה‪ ,‬בבחירת השטח הטוב ביותר מבין האלטרנטיבות‪,‬‬ ‫יש להתחשב בשטחים הפתוחים מנקודת מבטה של החברה והתועלת אותה מפיקה החברה מאותו‬ ‫שטח נתון‪.‬‬ ‫הערכה כלכלית מספקת את הערך הכספי של אזורים של ניתן למדוד אותם כספית‪.‬‬ ‫ערך השוק של קרקעות המוסבות לשטחים מבונים גבוה באופן משמעותי מערך השוק שלהן‬ ‫כשטחים פתוחים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אולם‪ ,‬ערך השוק הקיים אינו מגלם בתוכו את מלוא התועלות החברתיות‪-‬פסיכולוגיות‬ ‫והתרבותיות הנלוות לשטחים הפתוחים ואינן בנות החלפה בשטח המבונה‪.‬‬ ‫שמירה על השטח הפתוח הינה בעלת ערך שלא יסולא בפז עבור הנופשים בתחומי השטח הפתוח‬ ‫או העוברים לצידו‪.‬‬ ‫השטחים הפתוחים‪ ,‬מעצבים את פניה של הארץ (קפלן‪ ,)1996 ,‬הם יוצרים מסגרת סביב המרקם‬ ‫הבנוי‪ ,‬מסגרת אשר מגדילה ונותנת דימוי וערך לכל עיר או קבוצת ערים‪ ,‬השטחים הפתוחים‬ ‫משמרים את המגוון הנופי וערכי המורשת של הארץ‪ .‬בהם משתקפת תרבותה ופניה של הארץ‬ ‫והמדינה‪ ,‬ובהם נשמרים נופיה הקדומים‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיטת המחקר‬ ‫השיטה בה בחרנו לבצע את העבודה הינה שיטת ה ‪ C.V.M‬וזאת מפני שזוהי שיטה ישירה אשר‬ ‫באמצעותה ניתן להעריך את ערכם הכלכלי של שטחים ציבוריים ובמקרה שלנו פארק ציבורי‪.‬‬ ‫שיטת ה‪ C.V.M -‬היא השיטה הנפוצה והפופולארית ביותר להערכת שווי של שטחים פתוחים‪,‬‬ ‫הערכה מתבצעת על ידי שאלונים בהם בודקים את הערכתם של אנשים את המקום עליו מדובר‪,‬‬ ‫השאלות מנוסחות בצורה היפותטית לפי מוכנות של אדם לשלם בעבור המטרה‪.‬‬ ‫בנינו את השאלון בצורה כזו‪:‬‬ ‫בחלק הראשון‪ ,‬ניתן מידע כללי על הפארק והוגדרה הבעיה‪ ,‬בנוסף הוצגו שאלות בדבר ידע מוקדם‬ ‫על הבעיה המתוארת או ביקור בפארק‪.‬‬ ‫בחלק השני‪ ,‬הוצגו שאלות סגורות שהתשובה עליהן היא כן או לא‪ ,‬בדבר מוכנותו של האדם‬ ‫לשלם סכום מוגדר כלשהו שיתווסף לתשלומי הארנונה שלו (סכום שנתי) לשלוש שנים‪.‬‬ ‫לחלק זה היו ‪ 4‬גרסאות שונות‪ ,‬השוני בניהם היה בסכומים שהוגדרו שנעו בין ‪₪ 400 -₪ 25‬‬ ‫בנוסף הוצג כרטיס תשלומים שהוא סוג נוסף של שאלות דיכוטומיות שמטרתו לגלות את הסכום‬ ‫המקסימאלי שאדם מוכן לשלם על מנת ליהנות מהתועלת של הפארק מהווה דרך נוספת לענות על‬ ‫השאלה מהי מוכנותו של האדם לשלם בעבור שימור הפארק‪.‬‬ ‫בחלק השלישי‪ ,‬הוצגו סיבות שונות לבחירתו של האדם את הסכום שציין בחלק הקודם ועליו היה‬ ‫לדרג כל סיבה מ‪ 1-5‬כאשר ‪ =1‬הכי פחות נכון ו‪ =5-‬הכי נכון ‪.‬‬ ‫הסיבות התחלקו לערכי שימוש וערכי אי שימוש‪.‬‬ ‫הסיבות המעידות על ערכי שימוש הן‪:‬‬ ‫חשוב לי לשמור על שלמותו של הפארק כיוון שייתכן שארצה לבקר בו בעתיד‪.‬‬‫הסיבות המעידות של ערכי אי שימוש הן‪:‬‬ ‫ ייתכן שאני לא אגיע לבקר במקום‪ ,‬אבל חשוב לי שילדיי והדורות הבאים יוכלו לבקר במקום‪.‬‬‫חשוב לי לשמור על הפארק בשל ערכו הסנטימנטאלי‪ ,‬ועצם היותו חלק ממורשת העיר קריית‬‫שמונה‪.‬‬ ‫ שימור החי והצומח מהווה ערך חשוב עבורי‪.‬‬‫סיבות שאינן נמנות עם ערכי שימוש או ערכי אי שימוש הן‪:‬‬ ‫שימור הפארק לא חשוב לי במידה כזאת שאוציא עליו כסף‪.‬‬‫‪11‬‬ ‫אין זה מתפקידי לשלם עבור שימור פארקים ציבוריים‪.‬‬‫אדם אשר בחר בסיבות הנ"ל למעשה מביע מחאה על התהליך עצמו וחושב שאין זה מתפקידו‬ ‫לממן פעולות לטובת הציבור מכיסו האישי‪ ,‬אך בחירה בנימוק זה אינה מעידה על יחסו לפארק‬ ‫ועל מידת החשיבות של שמירת הפארק בעיניו‪ ,‬לכן אדם שבחר באחת מהסיבות הנ"ל הוצא‬ ‫מהמדגם וזאת על מנת למנוע הטיה שגויה של ערך הפארק כלפי מטה‪.‬‬ ‫סיבה נוספת אשר אינה נמנית עם ערכי שימוש או אי שימוש היא‪:‬‬ ‫אין באפשרותי לתרום למטרה זו עקב מגבלות הכנסה‪.‬‬‫אדם אשר בחר בסיבה זו הושאר במדגם‪ ,‬כיוון שהסיבה לכך שאינו מוכן לשלם עבור שמירת‬ ‫הפארק אינה מעידה על יחסו לפארק ולשימורו אלא על מצבו הכלכלי‪.‬‬ ‫בחלק האחרון‪ ,‬הוצגו שאלות כלליות בנוגע למעמד הסוציו אקונומי (השכלה‪ ,‬גיל‪ ,‬מצב משפחתי‬ ‫וכו') ‪.‬‬ ‫חילקנו בסה"כ ‪ 180‬שאלונים‪ 45 ,‬מכל סוג‪.‬‬ ‫את השאלונים העברנו בפארק הזהב וברחבי העיר קירית שמונה‪ ,‬באופן אישי והצגנו בנוסף‬ ‫לשאלונים תמונות של הפארק‪.‬‬ ‫‪ .7‬תוצאות ודיון‬ ‫איסוף הנתונים שלנו התבצע על ידי חלוקת שאלוני ‪ , C.V.M‬נשאלו כ ‪ 180‬בתי אב לגבי שימורו‬ ‫של פארק הזהב ומניעת הפיכתו לאזור מגורים‪ ,‬במהלך שלב ניתוח הנתונים שהתקבלו ירדו ‪31‬‬ ‫נדגמים בשל בחירת סיבות המצביעות על הבעת מחאה ואי נכונות לשיתוף פעולה אמיתי במדגם‪.‬‬ ‫מספר הנדגמים בסקר זה הוא ‪ ,149‬מתוכם כ‪ 78 -‬ממין זכר (‪ )52%‬ו‪ 71 -‬ממין נקבה (‪.)48%‬‬ ‫‪ 80%‬מהנדגמים הם תושבי קירית שמונה ו‪ 20% -‬מהנדגמים אינם תושבי העיר‪.‬‬ ‫מתוך כלל הנדגמים ‪ 87%‬ביקרו בפארק ו‪ 13% -‬אינם ביקרו בפארק‪ .‬תוצאות עיקריות מתוארות‬ ‫בטבלה ‪.1‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬מאפייני הנדגמים‬ ‫הפרמטר‬ ‫ממוצע‬ ‫חציון‬ ‫מינימום‬ ‫ס"ת‬ ‫מקסימום‬ ‫גיל‬ ‫‪33.26‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪0.86‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪62‬‬ ‫מין‬ ‫‪0.48‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‪.‬משפחתי‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מס' ילדים‬ ‫‪1.25‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.126‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מ‪.‬מגורים‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.032‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫השכלה‬ ‫‪2.08‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.067‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הכנסה‬ ‫‪2.033‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.072‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חבר בארגון‬ ‫‪0.0604‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מודעות לבעיה‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.037‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫היכן שמעת?‬ ‫‪1.452‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.174‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫האם ביקרת?‬ ‫‪0.7824‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.027‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מטרת ביקור‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.103‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תדירות‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0.812‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪62.617‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪5.056‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪300‬‬ ‫סכום חד פעמי‬ ‫מנתונים שאספנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת ‪ ,2007‬קיבלנו שההכנסה‬ ‫הממוצעת למשק בית בקרית שמונה הינה ‪ 9,560‬ניתן לראות שהכנסה זו די קרובה לנתונים‬ ‫שקיבלנו במדגם‪.‬‬ ‫מבחינת מין זה מתחלק ל‪ 50% -‬זכר ונקבה ‪ ,‬גם בנתונים שקיבלנו המספרים די קרובים זכר‪52% -‬‬ ‫ונקבה ‪.48%‬‬ ‫הגיל הממוצע הינו ‪ ,37‬וגם בנתונים אותם קיבלנו במדגם המספרים די קרובים ‪33.26‬‬ ‫מנתונים אלו ניתן להסיק כי המדגם אותו ביצענו הינו מדגם מייצג לעיר קריית שמונה‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬רמת השכלה‬ ‫מס אחוז‬ ‫' אנשים‬ ‫רמת‬ ‫השכלה‬ ‫יסודית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.7%‬‬ ‫תיכונית‬ ‫‪41‬‬ ‫‪27.5%‬‬ ‫מקצועית‬ ‫‪53‬‬ ‫‪35.5%‬‬ ‫אקדמאית‬ ‫‪54‬‬ ‫‪36.3%‬‬ ‫איור ‪ :5‬רמת השכלה‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫יסודית‬ ‫‪36%‬‬ ‫תיכונית‬ ‫מקצועית‬ ‫אקדמאית‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪12‬‬ ‫טבלה ‪ :6‬רמת הכנסה‬ ‫מס אנשים‬ ‫אחוז‬ ‫רמת הכנסה‬ ‫הרבה מתחת לממוצע‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫מתחת לממוצע‬ ‫‪32‬‬ ‫‪21.5%‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪74‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫מעל הממוצע‬ ‫‪29‬‬ ‫‪19.5%‬‬ ‫הרבה מעל הממוצע‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫איור ‪ :1‬רמת הכנסה‬ ‫‪6% 3%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫הרבה מתחת לממוצע‬ ‫‪20%‬‬ ‫מתחת לממוצע‬ ‫ממוצע‬ ‫מעל הממוצע‬ ‫הרבה מעל הממוצע‬ ‫‪49%‬‬ ‫טבלה ‪ :4‬התפלגות הנכונות לשלם סכום כלשהו‬ ‫סכום‬ ‫מס אנשים‬ ‫סה"כ הנשאלים‬ ‫אחוז העונים בחיוב‬ ‫‪25‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪13‬‬ ‫איור ‪ :6‬הנכונות לשלם סכום כלשהו‬ ‫התפלגות מצטברת של הנכונות לשלם סכום כלשהו‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫אחוז העונים בחיוב‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬ ‫מנתונים אלו ניתן לראות כי ככל שהסכום לתשלום יורד‪ ,‬עולה הנכונות לשלם‪.‬‬ ‫איור ‪ :4‬ערכי שימוש ואי שימוש‬ ‫ערכי שימוש ואי שימוש‬ ‫‪29%‬‬ ‫שימוש‬ ‫אי שימוש‬ ‫‪71%‬‬ ‫ערכי האי שימוש שמתקבלים גבוהים משמעותית‪ ,‬דבר הנובע משני גורמים‪ ,‬האחד בשאלון מתוך‬ ‫חמשת הסיבות שהוצגו הייתה סיבת שימוש אחת ושלוש סיבות של אי שימוש‪ ,‬דבר זה יכול היה‬ ‫לגרום להטיה בתוצאות‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הגורם השני הוא שמבחינת הנשאלים לפארק יש ערך פנימי נמוך יותר מאשר ערכו העתידי‬ ‫בעיניהם‪ ,‬כלומר הנכונות לשלם נובעת מתכנון ביקור עתידי‪ ,‬ולא מסיבות הנובעות מהנאה אישית‬ ‫שמופקת מהפארק‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬משתנים מסבירים במודל הרגרסיה הליניארית במודל ה‪C.V.M -‬‬ ‫משתנה‬ ‫מקדם‬ ‫רמת מובהקות‬ ‫‪t-stat‬‬ ‫‪P-value‬‬ ‫קבוע הרגרסיה‬ ‫‪3.02‬‬ ‫‪0.92‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪X1‬‬ ‫מין‬ ‫‪-17.38‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪-1.96‬‬ ‫‪X2‬‬ ‫גיל‬ ‫‪-0.77‬‬ ‫‪0.43‬‬ ‫‪-0.77‬‬ ‫‪X3‬‬ ‫מ‪.‬משפחתי‬ ‫‪-2.02‬‬ ‫‪0.83‬‬ ‫‪-0.21‬‬ ‫‪X4‬‬ ‫מס' ילדים‬ ‫‪8.77‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪1.22‬‬ ‫‪X5‬‬ ‫ישוב מגורים‬ ‫‪10.74‬‬ ‫‪0.34‬‬ ‫‪0.95‬‬ ‫‪X6‬‬ ‫השכלה‬ ‫‪5.01‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.84‬‬ ‫‪X7‬‬ ‫הכנסה‬ ‫‪21.78‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪3.91‬‬ ‫‪X8‬‬ ‫חברות בארגון‬ ‫‪55.71‬‬ ‫‪0.0036‬‬ ‫‪2.95‬‬ ‫‪X9‬‬ ‫מודעות לבעיה‬ ‫‪25‬‬ ‫‪0.0124‬‬ ‫‪2.53‬‬ ‫משוואת הרגרסיה לניבוי נכונותו של האדם לשלם כפונקציה של המשתנים הסוציו‪-‬אקונומיים‬ ‫היא‪:‬‬ ‫‪WTP=3.02-17.38X1-0.77X2-2.02X3+8.77X4+10.74X5+5.01X6+21.78X7+55.71X8+25X9‬‬ ‫מתוצאות הרגרסיה הנ"ל ניתן לראות כי בין משתני מין‪,‬הכנסה‪,‬חברות בארגון ומודעות לבעיה‬ ‫לבין מוכנות האדם לשלם יש קשר מובהק‪ ,‬כלומר ככל שרמת הכנסתו‪ /‬מודעותו לבעיה‬ ‫גבוהה יותר כך עולה מוכנותו לשלם‪ ,‬כמו כן כאשר אדם חבר בארגון ירוק‪.‬‬ ‫מקדם ההסבר אותו קיבלנו ‪R² =0.31‬‬ ‫ניתן לראות כי על כל תוספת הכנסה מוכן האדם לשלם עוד כ‪ , ₪ 4 -‬כמו כן ניתן לראות כי‬ ‫מבחינת מין הנבדק‪ ,‬נשים (שהגדרתם הייתה הספרה ‪ )1‬פחות מוכנות לשלם‪.‬‬ ‫אדם שחבר בארגון מוכן לשלם עוד כ‪.₪ 3-‬‬ ‫אדם אשר מודע לבעיה המתוארת מוכן לשלם עוד כ‪.₪ 2.5-‬‬ ‫אדם אשר מתגורר בקרית שמונה מוכן לשלם עוד כ‪.₪ 1 -‬‬ ‫מנתוני איור ‪ ,2‬ניתן לראות כי מרבית הנשאלים הם בעלי השכלה אקדמאית או מקצועית‪ ,‬היינו‬ ‫מצפים שלרמת ההשכלה יהיה ביטוי בדבר נכונותו של האדם לשלם בעבור המטרה‪ ,‬שהיא‬ ‫שמירתו של פארק הזהב ומניעת הפיכתו לשכונת מגורים‪ ,‬כיוון שלפי ההשערה הרווחת אנשים‬ ‫‪15‬‬ ‫משכילים יותר היו מוכנים לשלם בעבור מטרה כזו‪ ,‬סכום גבוה יותר מאנשים בעלי רמת השכלה‬ ‫נמוכה יותר ואילו תוצאות הרגרסיה המוצגות כאן מראות שלמשתנה ההשכלה בעצם אין השפעה‬ ‫על נכונותו של האדם לשלם‪.‬‬ ‫כמו כן היינו מצפים שליישוב המגורים תהיה גם השפעה על מוכנותו של האדם לשלם‪ ,‬כיוון‬ ‫שלאדם המתגורר בקרית שמונה‪ ,‬בה נמצא הפארק יהיה אינטרס חזק יותר לשמר אותו‪ ,‬את חוסר‬ ‫ההשפעה של גורם זה אפשר לייחס לכך שערכי אי השימוש אותם קיבלנו גבוהים‪ ,‬דבר שמעיד על‬ ‫כך שהמוכנות של הנשאלים לשלם בעבור שימור הפארק אינה נובעת מהפקת הנאה אישית‬ ‫משימוש בפארק אלה מתוך רצון לשמר אותו לעתיד‪ ,‬דבר שחשוב גם לאנשים שלו מתגוררים‬ ‫בקרית שמונה‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬משתנים מסבירים במודל הרגרסיה המצומצם‬ ‫משתנה‬ ‫מקדם‬ ‫רמת מובהקות‬ ‫‪t-stat‬‬ ‫‪P-value‬‬ ‫קבוע הרגרסיה‬ ‫‪2.28‬‬ ‫‪0.85‬‬ ‫‪-0.18‬‬ ‫‪X1‬‬ ‫מין‬ ‫‪-18.25‬‬ ‫‪0.036‬‬ ‫‪-2.11‬‬ ‫‪X7‬‬ ‫הכנסה‬ ‫‪24.96‬‬ ‫‪1.33E-06‬‬ ‫‪5.046‬‬ ‫‪X8‬‬ ‫חברות בארגון‬ ‫‪56.04‬‬ ‫‪0.0027‬‬ ‫‪3.044‬‬ ‫‪X9‬‬ ‫מודעות לבעיה‬ ‫‪28.13‬‬ ‫‪0.003‬‬ ‫‪2.95‬‬ ‫לאחר שהרצנו רגרסיה נוספת הכוללת רק את הגורמים המשפיעים קיבלנו את משוואת הרגרסיה‬ ‫המצומצמת הבאה ‪:‬‬ ‫‪WTP=-2.28-18.25X1+24.96X7+56.04X8+28.13X9‬‬ ‫משוואה זו מתחשבת בעצם רק בגורמים שיש בינם לבין הנכונות לשלם קשר מובהק‪.‬‬ ‫מקדם ההסבר אותו קיבלנו הוא ‪ , R² =0.3‬כלומר ניתן להסביר ‪ 30%‬מהמקרים על ידי קשר‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי להכנסתו של אדם יש השפעה על נכונותו של האדם לשלם‪ ,‬כלומר על כל תוספת‬ ‫בהכנסתו של אדם הוא יהיה מוכן לשלם עוד כ‪.₪ 5 -‬‬ ‫אדם המשתייך לארגון ירוק יהיה מוכן לשלם עוד כ‪ ₪ 3 -‬עלן מנת לשמר את הפארק‪.‬‬ ‫אדם אשר מודע לבעיה המתוארת יהיה מוכן לשלם עוד כ‪.₪ 3 -‬‬ ‫ערכו הכלכלי של הפארק‪ :‬מניתוח הנתונים שנאספו ניתן לראות כי פרט מוכן לשלם בממוצע כ‪-‬‬ ‫‪ ₪ 63‬בעבור שימורו של הפארק‪ ,‬מספר תושבי העיר קריית שמונה עומד על כ‪ 24,000 -‬תושבים על‬ ‫מנת למצוא את ערכו הכלכלי של פארק הזהב יש להכפיל בין הנתונים‪ ,‬פעולה זו מניבה את‬ ‫התוצאה ‪.1,512,000‬‬ ‫‪16‬‬ ‫על מנת להבין אם הערך אותו קיבלנו הוא נמוך או גבוה עלינו למצוא גם את ערכה של שכונת‬ ‫המגורים המתוכננת להיבנות על שטחו של הפארק‪ ,‬הארנונה הממוצעת בקריית שמונה הינה‬ ‫‪ ,₪ 640‬את הסכום הזה עלינו להכפיל במספר היחידות אשר מתוכננות להיבנות על ‪ 3.5‬דונם‬ ‫משטח הפארק והן ‪ 24‬במספר‪.‬‬ ‫הסכום המתקבל הוא ‪ 15,360‬ובנוסף ניתן גם לחשב את שווי השטח עליו מוקמת השכונה שהוא‬ ‫‪ 3.5‬דונם אותם יש להכפיל ב כ‪ ₪ 250,000-‬שזהו מחירו של דונם בקריית שמונה‪ ,‬הסכום המתקבל‬ ‫הוא ‪.875,000‬‬ ‫מחיבור של הסכומים הנ"ל מקבלים את הסכום ‪ ,₪ 890,360‬סכום זה קטן משמעותית מהתועלת‬ ‫שקיבלנו קודם שהיא ‪ 1,512,000‬לכן ניתן להסיק שקיימת עדיפות כלכלית לשמירתו של הפארק‬ ‫ואי הפיכתו לשכונת מגורים כיוון שהתועלת אותה נפיק משמירתו של הפארק גבוהה מהתועלת‬ ‫שנפיק מהפיכתו לשכונת מגורים‪ .‬זו הייתה התייחסות לערך הכללי של הפארק‪ ,‬הכולל בתוכו גם‬ ‫את ערכי השימוש וגם את ערכי אי השימוש‪ ,‬כעת נתייחס לכל אחד מהם בנפרד על מנת לבדוק את‬ ‫השפעת כל אחד מהערכים הנ"ל על ההחלטה האם עדיפה כלכלית‪ ,‬שמירתו של הפארק או ביצוע‬ ‫הפרויקט המתוכנן להיבנות עליו שיטחו‪.‬‬ ‫אם נתייחס רק לערכי השימוש שמהווים כ – ‪ 0.33‬מסך מוכנותו של האדם לשלם שהוא כ‪,₪ 63-‬‬ ‫הסכום אותו נקבל הוא ‪ , ₪ 21‬את הסכום אותו קיבלנו יש להכפיל במספר תושבי העיר קריית‬ ‫שמונה שהוא ‪ 24,000‬התוצאה שנקבל מההכפלה היא ‪ 504,000‬מהשוואה של ערך זה לערך הנדל"ן‬ ‫והארנונה אותו חישבנו לעיל שעומד על ‪ ,890,360‬ניתן לראות שערך השימוש אותו קיבלנו נמוך‬ ‫מערך הנדל"ן‪ ,‬מכאן אם נחזור לנתונים שניתחנו קודם‪ ,‬בהם ראינו כי לפארק ערכי אי שימוש‬ ‫גבוהים מערכי שימוש‪ ,‬כלומר אנשים מוכנים לתרום על מנת לזכות ליהנות מהפארק בעתיד הם‬ ‫או ילדיהם ולא לשם שימוש עצמי‪ ,‬דבר זה יכול להסביר את העובדה כי ערכי השימוש אכן יצאו‬ ‫נמוכים מערכו של הפארק‪.‬‬ ‫עתה נתייחס רק לערכי אי השימוש‪,‬ערכי אי השימוש מהווים כ‪ 0.66-‬מסך מוכנותו של האדם‬ ‫לשלם הסכום אותו נקבל הוא ‪ ,₪ 42‬מהכפלה של סכום זה במספר תושבי העיר קריית שמונה‬ ‫נקבל ‪ ,997,920‬סכום זה כפי שניתן לראות‪ ,‬אכן גבוה יותר מערכו הכלכלי של הפארק אותו‬ ‫חישבנו קודם‪ ,‬ועומד על ‪ , ₪ 890,360‬דבר שבא לחזק את העובדה כי ערכי אי השימוש של‬ ‫הפארק גבוהים בעיני האדם כפי שציינו קודם‪ ,‬אנשים מוכנים לשלם לשם שימורו לעתיד ושימוש‬ ‫עתידי יותר מאשר לשם הפקת הנאה עצמית משימוש בפארק בהווה‪.‬‬ ‫‪ .8‬סיכום ומסקנות‬ ‫בעבודה זו נבחנה השאלה האם שימורו של פארק הזהב המצוי בליבה של העיר קריית שמונה‬ ‫ומהווה שטח ציבורי לפעילות פנאי ונופש בעיר‪ ,‬עדיף על הפיכתו לשכונת מגורים‪.‬‬ ‫אומדן התועלת מהשימוש בפארק נעשה על ידי שימוש בשיטת ה‪ C.V.M -‬שהיא השיטה הנפוצה‬ ‫ביותר לבדיקת הערכים הטמונים בשטחים הפתוחים ואת האופנים בהם אנשים מעריכים אותם‪,‬‬ ‫שיטה זו הינה שיטה היפותטית הכוללת חלוקת שאלונים בהם מוצגות שאלות הנוגעות בדבר‬ ‫מוכנותו של האדם לשלם בעבור המטרה המוצגת במקרה זה שימורו של הפארק‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ניתוח הנתונים כלל ‪ 180‬שאלונים מתוכם נדגמו ‪ 149‬נדגמים השאלונים חולקו בעיר קריית‬ ‫שמונה‪ ,‬וכללו שאלות סוציו‪-‬דמוגרפיות‪ ,‬שאלות היפותטיות בדבר מוכנותו של האדם לשלם‬ ‫ושאלות בדבר רמת מודעות לבעיה המתוארת‪.‬‬ ‫נמצא כי המשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפים אשר משפיעים על נכונותו של האדם לשלם בעבור המטרה‬ ‫וקיים ביניהם קשר מובהק הינם‪ :‬הכנסה‪ ,‬חברות בארגון ירוק‪ ,‬מין ‪ ,‬ומודעות לבעיה‪.‬‬ ‫נמצא שעלות הפארק עומדת על כ‪( ,₪ 890,360 -‬עלות זו כוללת את ערך הקרקע ואת תשלומי‬ ‫הארנונה)‪.‬‬ ‫התועלת הכללית (ערכי שימוש ואי שימוש) עומדת על כ‪.₪ 1,512,000 -‬‬ ‫נמצא שערכי אי השימוש גבוהים משמעותית מערכי השימוש‪ ,‬זאת ניתן לראות בבירור מחישוב‬ ‫ערכי השימוש של הפארק שהינם ‪, ₪ 504,000‬לעומת ערכי אי השימוש העומדים על כ‪₪ 997,920 -‬‬ ‫ההבדלים נובעים מכך שאנשים מעריכים לא רק את החוויה "הלא צרכנית" של שימוש בשטח‪,‬‬ ‫אלא גם מגוון נושאים שאינם קשורים בשימוש‪ ,‬ביניהם יש למנות את הרצון לשמר משאב בו לא‬ ‫ישתמשו ישירות‪ ,‬התועלת הקשורה בידיעה שאנשים אחרים בהווה או בעתיד‪ ,‬נהנים או יכולים‬ ‫ליהנות ממנו‪.‬‬ ‫חשיבותם של השטחים הציבוריים הפתוחים במרקם העירוני‪ ,‬זוכה כיום להכרה כוללת במדינות‬ ‫המערב‪ ,‬הכרה זו אף גברה בשנים האחרונות בשל מספר סיבות‪ ,‬כמו העלייה בשעות הפנאי והנופש‬ ‫של כלל האוכלוסייה‪ ,‬המודעות הגוברת לנושא איכות החיים‪ ,‬גידול באוכלוסייה המבוגרת שהיא‬ ‫משתמשת מובהקת בשטחי גנים ופארקים‪ ,‬ציפוף הערים וכו'‪.‬‬ ‫שני הגורמים העיקריים המשפיעים של שווי הנכס הם מחסור ותועלת‪ ,‬ככל שהתועלת עולה כך‬ ‫עולה שוויו של הנכס‪ ,‬התועלת נגזרת מיחסי גומלין בין ביקוש להיצע‪ ,‬ככל שהביקוש למשאב הולך‬ ‫וגובר וההיצע הולך ומצטמצם כך עולה הערך של תועלותיו‪ ,‬ככל שנדירותם של השטחים הלא‬ ‫מפותחים ואיכויותיהם גוברת‪ ,‬סביר כי ערך השטחים הללו יעלה עם הזמן ובכך יביא לערך נוכחי‬ ‫גבוה יותר‪.‬‬ ‫פעילות למען הגנה על הסביבה הינה פעילות למען איכות חיים נאותה‪ ,‬בעוד שאנו מטיבים לשמור‬ ‫באדיקות על המרחב הפרטי שלנו אנו מעדיפים להתעלם מהעובדה שחיי היומיום שלנו בעיר‬ ‫מתנהלים ברובם‪ ,‬דווקא במרחב הציבורי‪.‬‬ ‫רשות מקומית אשר מפתחת ומתחזקת כראוי גנים ופארקים בתחומה‪ ,‬תורמת בסופו של דבר‬ ‫להעלאת איכות החיים של תושביה‪ ,‬מחזקת את הקשר של התושבים למקום ומחזקת את דימוייה‬ ‫של העיר‪.‬‬ ‫נוכחנו לדעת כי לשטחים פתוחים ציבוריים יש ערך נוסף והוא העלאת ערכם של נכסים הנמצאים‬ ‫בקרבת פארקים ציבוריים ואזורים ירוקים‪ ,‬ערכי הנדל"ן בשכונות מגורים הממוקמות בקרבת‬ ‫פארקים ציבוריים גבוהים בהרבה מערכי נדל"ן דומים הממוקמים במקומות אשר מרוחקים‬ ‫מסביבה ירוקה‪.‬‬ ‫לאור התוצאות אותן קיבלנו אנו נמליץ לשמר את פארק הזהב כשטח ציבורי פתוח המסב הנאה‬ ‫לציבור וזאת בשל מספר סיבות‪:‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪‬‬ ‫התועלת אותה קיבלנו גם הכללית וגם התועלת מערכי אי השימוש גבוהה משמעותית‬ ‫מעלות הפארק‪ ,‬כלומר התועלת אותה נפיק משמירתו של הפארק גבוהה מהתועלת שנפיק‬ ‫מהפיכתו לשכונת מגורים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לשטחים הפתוחים למיניהם‪ ,‬יש ערך נוסף מעבר לערך הכלכלי הנוכחי‪ ,‬והוא נובע מכך‬ ‫שהביקוש למשאב זה בעתיד אינו ידוע‪ ,‬אך מכיוון שמדובר על שטחים פתוחים שהיקפם‬ ‫מצטמצם והולך במיוחד בארצות בהם משאב זה נמצא במחסור‪ ,‬כגון מדינת ישראל‪,‬‬ ‫ייתכן כי בטווח הארוך ערכם של השטחים הפתוחים יעלה פי כמה וכמה‪.‬‬ ‫תלות הערך בנדירות היא משמעותית ומשתמע ממנה‪ ,‬שהאוכלוסייה כיום כנראה אינה‬ ‫מסוגלת להעריך נכונה את גודל הרווח שהדורות הבאים יעניקו לאותם נכסים‪ ,‬אשר קרוב‬ ‫לוודאי יהפכו נדירים עם הזמן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השטחים הפתוחים‪ ,‬בעלי תרומה משמעותית לא רק לבריאות הנשפית שלנו אלא גם‬ ‫לבריאותינו הפיזית‪ ,‬גנים ופארקים עירוניים המכילים עצים נטועים רבים נודעים‬ ‫בתרומתם להפחתת הטמפרטורה‪ ,‬להצללה‪ ,‬ולספיחת ‪ . CO2‬מבחינה מדעית ברור כיום‬ ‫כי נטיעת עצים בשטחים פתוחים תורמת תרומה נכבדה להפחתת אפקט החממה‪ ,‬הגורם‬ ‫להתחממות הגלובלית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפארק יש ערך אקולוגי כיוון שהוא משמש כבית גידול טבעי של חי וצומח‪ ,‬ערך חברתי‬ ‫שמספק מגוון של תפקודים העונים על צרכים אנושיים כגון מפלט‪ ,‬מרגוע‪ ,‬נופש ופנאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נופים משפיעים מאוד על מחיר נדל"ן‪ ,‬והמרת הפארק בשכונת מגורים‪ ,‬תחייב השקעה‬ ‫כספית מוחשית‪ ,‬כדי להחליף את השירותים האקולוגיים שהפארק מספק‪.‬‬ ‫מחקר זה נעשה לצורך הכרה בחשיבות הצורך בקיום שטחים ירוקים ציבוריים במרחבי ערים‪,‬‬ ‫בשל מספר גורמים אותן הצגנו במהלך המחקר‪.‬‬ ‫דעתנו היא כי על גופים ציבוריים לקחת חלק בשימורם ותחזוקתם של שטחים ציבוריים במרחבי‬ ‫ערים וזאת לשם שמירה על הטבע והסביבה דבר המוביל לאיכות חיים גבוהה יותר‪ ,‬כמו כן הדבר‬ ‫מעלה את ערכי הנדל"ן בסביבה בה הם קיימים‪.‬‬ ‫על חשיבות השטח הפתוח בעיר ומחוצה לה‪ ,‬עמד זה מכבר בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫אנו תקווה כי ערך שמירתם של שטחים ציבוריים ירוקים יעוגן תחת חוק וזאת לשם הבטחת‬ ‫קיומה של מכסה ראויה של שטחים פתוחים ברחבי ערים מתוך הכרה במעמדה של הזכות‬ ‫לסביבה נאותה כזכות יסוד חוקתית‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ .‫ הזכות הסביבתית והחברתית לשטח עירוני פתוח‬.)2007( .‫עמית ב‬ .‫ שנתון סטטיסטי לישראל‬.)2005( ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ Tyrvainen, L. (2001), Economic valuation of urban forest benefits in Finland Journal of environmental management,62, 75-92 Cohen wendy & C.Y jim (2008), Cost benefit analysis of leisure value of urban Greening, in the new Chinese city of zhuhai, department of geography, University of hong kong Roundal, J. (2008) The costs and benefits of providing open space in cities, Department of spatial economics , Tinbergen institute discussion paper. Salazar, S & Menendas, L (2007), Estimating the non – market benefits of an urban Park: Does proximity matter? Land use policy 24, 296-305 Geoghegan, J (2002), The value of open spaces in residential land use, Land use policy 19, 91-98 21 ‫נספח‪ :‬שאלון הערכה כלכלית של פארק הזהב‬ ‫שלום‪,‬‬ ‫במסגרת מחקר שנערך במכללת תל חי במחלקה לכלכלה וניהול‪ ,‬שמטרתו לאמוד את הערך הכלכלי‬ ‫שלום שמי‬ ‫של פארק הזהב‪ ,‬נודה לך אם תהיה מוכן להקדיש לנו מספר דקות מזמנך להשתתף במחקר ולהשיב‬ ‫על כמה שאלות‪.‬‬ ‫שאלונים אלה נשמרים בסודיות ולא מועברים לאף גורם חיצוני‪.‬‬ ‫סקירה כללית של הבעיה‪:‬‬ ‫"פארק הזהב" נמצא בלב העיר קרית שמונה‪ ,‬משמש כריאה ירוקה בשטח עירוני בנוי ומקום בילוי‬ ‫בשעות הפנאי‪.‬‬ ‫בשטחו עוברים שני נחלים נחל עין זהב ונחל טרומפלדור ‪.‬‬ ‫בפארק סביבות חיים רבות ומגוונות‪ ,‬מגוון רב של סוגי צמחים‪ ,‬וסוגים רבים של בעלי חיים‪.‬‬ ‫מנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬בעל אדמות הפארק החליט להקים על ‪ 3.5‬דונם משטח הפארק ‪ 24‬יחידות‬ ‫דיור צמודות קרקע‪.‬‬ ‫מה שיגרום לנזק בלתי הפיך לפארק‪ ,‬בזמן שבקרית שמונה יש עתודות קרקע רבות אחרות‪ ,‬אשר‬ ‫ניתן לבנות עליהן‪.‬‬ ‫חלק ‪ :5‬שאלות כלליות‬ ‫‪ .1‬האם ידעת על הבעיה המתוארת בשאלון זה לפני שזו הוצגה בפניך כאן?‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫(אם ענית כן המשך לשאלה הבאה)‬ ‫‪ .2‬היכן שמעת על כך לראשונה‪:‬‬ ‫עיתונים מקומיים וכתבי עת‬ ‫מדיה אלקטרונית‬ ‫מוסד לימודים‬ ‫חברים‬ ‫כן ‪ /‬לא‬ ‫כן ‪ /‬לא‬ ‫כן ‪ /‬לא‬ ‫כן ‪ /‬לא‬ ‫כן ‪ /‬לא‬ ‫מקום עבודה‬ ‫אחר‬ ‫‪ .3‬האם ביקרת בפארק ?‬ ‫‪21‬‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫( אם ענית כן המשך לשאלה ‪ , 4‬אם ענית לא המשך לשאלה ‪) 6‬‬ ‫‪ .4‬מה מטרת ביקורך בפארק?‬ ‫אירועים עירוניים‬ ‫למטרת טיול‬ ‫למטרות הנאה‬ ‫אחר‬ ‫כן ‪ /‬לא‬ ‫כן ‪ /‬לא‬ ‫כן ‪ /‬לא‬ ‫‪ .5‬מהי תדירות ביקורך בו ? _____________‬ ‫‪ .6‬האם אתה חבר בארגון ירוק ? ( אם כן‪ ,‬ציין איזה)‪:‬‬ ‫חלק ‪ :1‬נכונות לשלם‬ ‫אם לשם שימורו של הפארק תוקם קרן סביבתית שכל הכספים אשר יאספו אליה יוקדשו‬ ‫לפעילות לשימור הפארק‪.‬‬ ‫‪ .1‬האם תהיה מוכן שיוסיפו לתשלומי הארנונה שלך סכום של ‪ ₪ 510‬כל‬ ‫שנה למשך ‪ 3‬השנים הבאות?‬ ‫ב‪ .‬לא‬ ‫א‪ .‬כן‬ ‫למשיבים כן – עברו לשאלה ‪ 2‬למשיבים לא עברו לשאלה ‪.3‬‬ ‫‪ .2‬האם תהיה מוכן שיוסיפו לתשלומי הארנונה שלך סכום של ‪ ₪ 600‬כל‬ ‫שנה למשך ‪ 3‬השנים הבאות?‬ ‫ב‪ .‬לא‬ ‫א‪ .‬כן‬ ‫‪.3‬האם תהיה מוכן שיוסיפו לתשלומי הארנונה שלך סכום של ‪ ₪ 71‬כל‬ ‫שנה למשך ‪ 3‬השנים הבאות?‬ ‫ב‪ .‬לא‬ ‫א‪ .‬כן‬ ‫עתה הינך מתבקש לענות על השאלה באופן שונה‪:‬‬ ‫כמה היית מוכן לשלם באופן קבוע כתשלום שנתי עבור שימור פארק הזהב?‬ ‫הקף את הסכום‪:‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪,225 ,211 ,195 ,181 ,165 ,151 ,135 ,121 ,115 ,91 ,75 ,61 ,45 ,31 ,15 , 1‬‬ ‫‪.415 ,391 ,375 ,361 ,345 ,331 ,315 ,311 ,285 ,271 ,255 ,241‬‬ ‫אחר_________‬ ‫חלק ‪ :6‬הסבר הנימוקים‬ ‫מבין האפשרויות הבאות בחרו רק את הנימוקים המסבירים בצורה הטובה ביותר את תשובתכם‬ ‫לגבי הסכום אותו אתם מוכנים לשלם ודרגו אותם לפי מידת הנכונות לשלם‪ -1 ( ,‬הכי פחות נכון‪,‬‬ ‫‪ -5‬הכי נכון)‪.‬‬ ‫א‪ .‬חשוב לי לשמור על שלמותו של הפארק כיוון שייתכן‬ ‫שארצה לבקר בו בעתיד‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב‪ .‬יתכן שאני לא אגיע לבקר במקום אבל חשוב לי שילדיי והדורות הבאים יוכלו לבקר‬ ‫במקום‪.‬‬ ‫‪5 4 3 2 1‬‬ ‫ג‪ .‬שימור הפארק לא חשוב לי במידה כזאת שאוציא עליו כסף‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ד‪ .‬חשוב לי לשמור על הפארק בשל ערכו הסנטימנטאלי ועצם היותו חלק ממורשת העיר‬ ‫קרית שמונה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‪ .‬אין באפשרותי לתרום למטרה זו עקב מגבלות הכנסה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ו‪ .‬שימור החי והצומח מהווה ערך חשוב עבורי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ז‪ .‬אין זה מתפקידי לשלם עבור שימור פארקים ציבוריים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חלק ‪ : 4‬שאלות אישיות‬ ‫‪ .1‬מין ‪ :‬ז ‪ /‬נ‬ ‫‪ .2‬גיל ‪:‬‬ ‫‪ .3‬מצב משפחתי‪ :‬א‪.‬רווק ב‪.‬נשוי ג‪ .‬אחר‬ ‫‪ .4‬מספר ילדים‪:‬‬ ‫‪ .5‬יישוב מגורים‪:‬‬ ‫‪ .6‬השכלה‪ :‬א‪ .‬יסודית ב‪ .‬תיכונית ג‪ .‬מקצועית ג‪ .‬אקדמאית‬ ‫‪ .7‬ההכנסה החודשית הממוצעת למשק בית בישראל הינה כ‪₪ 10,074 -‬‬ ‫סמנו את רמת ההכנסה של משק הבית שלכם‪:‬‬ ‫א‪ .‬הרבה מתחת לממוצע‬ ‫ב‪ .‬מתחת לממוצע‬ ‫ג‪ .‬ממוצעת‬ ‫ד‪ .‬מעל הממוצע‬ ‫ה‪ .‬הרבה מעל הממוצע‬ ‫תודה על שיתוף הפעולה!‬ ‫‪24‬‬