‫מוניציפלי‬ ‫גיליון מס' ‪ - 28‬אפריל ‪ -‬מאי ‪2014‬‬ ‫‪ 37‬ש"ח כולל מע"מ‬ ‫עיתון מקצועי לתפעול מערך השלטון המקומי‬ ‫בהוצאת מירב‪-‬דסקלו הפקות בע״מ‬ ‫מה בגיליון‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פארקים תעשייתיים בנגב‬ ‫•אזורי תעשייה‪ ,‬תעסוקה‬ ‫ומסחר משולבים‬ ‫•פארקי תעשייה ועסקים‬ ‫כמנוף צמיחה עירוני ואזורי‬ ‫•ייעול השימוש בשטחי ציבור‪:‬‬ ‫בית ספר ורטיקאלי משולב‬ ‫•עמידות בתי ספר לרעידות אדמה‬ ‫•עידן הגז הטבעי‬ ‫•תכנון תחבורתי‬ ‫נושא מרכזי בגיליון‪:‬‬ ‫פארקי תעשייה ועסקים‬ DS CONSTRUCTIONS LTD. «¯·¢¨µ¡® ‫תכנון מושכל של פארקים תעשייתיים‬ ‫ברחבי הארץ מוקמים פארקים תעשייתיים שונים בהיקפם‪ ,‬בצורתם החזותית‬ ‫ובקהלי היעד אליהם הם פונים‪ ,‬אם כחלק מהצורך בהתחדשות אזורית ואם‬ ‫על מנת להיענות לצרכי החברות התעשייתיות‪ ,‬הנדרשות בהגברת יעילות‬ ‫ויכולת תחרותית‪.‬‬ ‫פארק תעשייה הוא פרויקט מורכב‪ ,‬הן מהבחינה התכנונית והן מהבחינה‬ ‫הביצועית‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬הקמתו דורשת שימוש במשאבים ציבוריים ושיתוף פעולה מצד שחקנים‬ ‫רבים‪ ,‬ממשלתיים ופרטיים‪ .‬במהותו‪ ,‬פארק תעשייה מהווה נכס מניב וככזה‪ ,‬קודם להחלטה על הקמתו‬ ‫נדרשת פרוגראמה וניתוח כדאיות כלכלית משתי נקודות מבט עיקריות‪ :‬בחינת ההשלכות האזוריות‬ ‫שמעניינת (או אמורה לעניין) את וועדות התכנון והרשויות‪ ,‬ומקסום התשואה העתידית שמעניינת את‬ ‫היזם‪ .‬הקמת פארק תעשייה חדש עלולה לגרור התנגדויות‪ ,‬ולכן לעיתים קרובות נבחנת הכדאיות‬ ‫הכלכלית גם מנקודה זו‪ .‬אחד הפתרונות הוא יצירת צביון ייחודי לפארק החדש‪ ,‬כך שלא יפנה לאותה‬ ‫אוכלוסייה ולא יפגע בביקושים הקיימים‪.‬‬ ‫בגיליון הנוכחי התמקדנו בנושא פארקי תעשייה ותעסוקה המשמשים כמנוע צמיחה לרשות‪ .‬כל אחת‬ ‫מהכתבות מפנה זרקור על פעילות מיוחדת של פארק תעשייה זה או אחר‪ :‬פארק אקו תעשייתי בנגב‬ ‫שמרכז בשטחו תעשיות מהמובילות בארץ בתחום הכימיה‪ ,‬הפרמצבטיקה ואיכות סביבה‪ ,‬פארק היי‪-‬‬ ‫טק‪ ,‬פארק המיועד לתעשיות ביו טכנולוגיות‪ ,‬וכן אזור תעסוקה עירוני המשלב תעשייה‪ ,‬מסחר ופנאי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הבאנו כתבות מתחומים אחרים שעוסקות בייעול השימוש בשטחי ציבור‪ ,‬במוכנות בתי הספר‬ ‫לרעידות אדמה‪ ,‬מעבר לגז טבעי בתעשייה וזווית על תכנון תחבורה ציבורית משולבת‪.‬‬ ‫חג אביב שמח וקריאה מהנה‪,‬‬ ‫לביאה ברומברג‬ ‫עורך אחראי‪/‬מנכ"ל‪ :‬ישראל דסקלו‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬לביאה ברומברג‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬שרית בלונדר‬ ‫עיצוב והכנה לדפוס‪ :‬סטודיו גבזה‬ ‫לוחות הדפסה וכריכה‪ :‬אופסט עימנואל‬ ‫אחראית מדיה והפקה‪:‬‬ ‫אירית ענבר טל'‪,03-9007909 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יועצי שיווק ומכירות‪ :‬אילנה מצא‬ ‫מנויים והפצה‪ :‬נורית שרון‪ ,‬דורית פתאי‬ ‫טל'‪03-9007900 :‬‬ ‫הנהלה‪ :‬ישראל דסקלו‪ ,‬אהרון פלמון‪ ,‬הגר פלמון‪,‬‬ ‫מנחם בלונדר‬ ‫מו"ל‪ :‬מירב דסקלו הפקות בע"מ‪ ,‬רח' העבודה ‪11‬‬ ‫ראש העין מיקוד ‪48017‬‬ ‫טל' מערכת‪ ,03-9007900 :‬פקס‪03-9007902 :‬‬ ‫כתובת לדואר אלקטרוני‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪ISSN 1565-821X‬‬ ‫‪MUNICIPAL‬‬ ‫תמונת השער‬ ‫‪Bi-Monthly Magazine for the municipal sector‬‬ ‫‪Merav Dascalu Publishing Ltd‬‬ ‫‪11 Ha'avoda St. Rosh Ha'ayn 48017, Israel‬‬ ‫‪Tel: 972-3-9007900 Fax: 972-3-9007902‬‬ ‫כל הזכויות שמורות למירב דסקלו הפקות בע"מ‬ ‫אין להעתיק חומר כלשהו בלי אישור המו"ל‪.‬‬ ‫חומר פרסומי המופיע בעיתון הינו על אחריות החברות‬ ‫המפרסמות בלבד‪.‬‬ ‫פארק גב‪-‬ים נגב לתעשיות עתירות‬ ‫ידע בבאר שבע‪ .‬הדמיה‬ ‫לכבוד‬ ‫מירב דסקלו הפקות בע"מ‬ ‫מוניציפלי‬ ‫עיתון מקצועי לתפעול מערך השלטון המקומי‬ ‫רחוב העבודה ‪ 11‬ראש העין ‪ ,48017‬טל‪ ,03-9007900 :‬פקס‪ ,03-9007902 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫ברצוני לקבל חינם את עיתון מוניציפלי כגיליון דיגיטלי‪.‬‬ ‫שם החברה‪:‬‬ ‫‬ ‫שם משפחה‪:‬‬ ‫‬ ‫טלפון‪:‬‬ ‫‬ ‫שם פרטי‪:‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫כתובת למשלוח דואר‪:‬‬ ‫נא לשלוח לפקס ‪03-9007902‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪4‬‬ ‫תפקיד‪:‬‬ ‫תלוש מנוי‬ ‫מוניציפלי‬ ‫עיתון מקצועי לתפעול מערך השלטון המקומי‬ ‫נושא מרכזי בגיליון‪ :‬פארקי תעשייה ועסקים‬ ‫גיליון מס' ‪ - 28‬אפריל ‪ -‬מאי ‪2014‬‬ ‫כתבות‬ ‫‪0 0‬פארקי תעשייה ומסחר בערי ישראל‬ ‫לביאה ברומברג‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0 0‬פיתוח והקמת פארקי תעשייה ותעסוקה בנגב‬ ‫לביאה ברומברג‬ ‫‪14‬‬ ‫‪0 0‬עידן הגז הטבעי בתעשייה‬ ‫דניאל רוזנברג‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0 0‬פארקי תעשייה ועסקים כמנוף צמיחה עירוני ואזורי‬ ‫תמיר בן שחר ומירב איינשטיין סיאנו‬ ‫‪22‬‬ ‫‪0 0‬כיצד ניתן לייצר "יש מאין" בניצול קרקעות ציבוריות‬ ‫ליואי דבוריינסקי אדריכלים‬ ‫‪24‬‬ ‫‪0 0‬עמידות בתי ספר לרעידות אדמה‬ ‫רן משען‬ ‫‪26‬‬ ‫‪0 0‬ועידת הנגב השישית‪ :‬מרחב הכלכלה של ישראל‬ ‫עמית נבו‬ ‫‪28‬‬ ‫‪0 0‬תחבורה ציבורית משולבת‪ .‬האומנם?‬ ‫אינג' רענן חסידוף‬ ‫‪32‬‬ ‫מדורים‬ ‫‪0 0‬מערכות מידע‬ ‫אפליקציות מובייל מוניציפאליות‬ ‫עמית בר‪-‬און ואתי אלפנדרי‬ ‫‪34‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫פארקי תעשייה ומסחר‬ ‫בערי ישראל‬ ‫לביאה ברומברג‬ ‫פ‬ ‫ארקי תעשייה‪ ,‬מרכזי תעסוקה ומסחר משולבים‬ ‫המתוכננים בצורה מיטבית וממוקמים בסמוך‬ ‫לצירי תחבורה ראשיים‪ ,‬הופכים לאבן שואבת‬ ‫למפעלים‪ ,‬עסקים‪ ,‬יזמים ואוכלוסיות המתגוררות‬ ‫בעיר ומחוצה לה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם מאיצים את פיתוח‬ ‫העיר שבה הם מוקמים ומביאים לפיתוחן של שכונות‬ ‫חדשות בסמוך אליהן‬ ‫הדמיית מתחם גילעם‪-‬בקריית אתא‬ ‫קריית‪-‬אתא – שער הכניסה למטרופולין הצפוני‬ ‫מגה קניון קריית‬ ‫אתא הממוקם‬ ‫באזור התעשייה‬ ‫של העיר צפוי‬ ‫להעניק תנופת‬ ‫פיתוח אדירה‬ ‫לאזור כולו‬ ‫קריית‪-‬אתא שינתה את פניה במהלך העשור האחרון‪ .‬מיקומה‬ ‫הגיאוגרפי ותנופת הבנייה והפיתוח האדירה הופכים את העיר‬ ‫לאטרקטיבית למשקיעים ויזמים מובילים במשק הישראלי אשר‬ ‫מגלים את הפוטנציאל הגלום בה‪ .‬במקביל להקמת פארקים‬ ‫ומתחמי תעשייה‪ ,‬תעסוקה ומסחר‪ ,‬פועלת עיריית קריית‪-‬אתא‬ ‫לשדרוג מערך התשתיות העירוניות מתוך התפיסה כי התפתחות‬ ‫התשתיות בעיר תשפר את איכות החיים לא רק של תושבי‬ ‫העיר‪ ,‬אלא גם של תושבי מדינת ישראל כולה‪.‬‬ ‫בעתיד הקרוב צפויים לקום משרדי ממשלה‪ ,‬מרכזי תעסוקה‪,‬‬ ‫מרכז חינוכי‪ ,‬מוזיאון אומנות‪ ,‬מרכז רפואי ועוד‪ .‬תפיסת העבודה‬ ‫העירונית שהטווה ראש העיר היא כי פיתוח צירי תחבורה‬ ‫עורקיים ראשיים יביאו לפיתוח העיר והאזור כולו ולכן פעל‬ ‫מול ועדות התכנון‪ .‬מטרת פעילותו לקדם פרויקטים ולפתח‬ ‫את צירי התנועה העירוניים אשר יתחברו לצירים הבינעירוניים‬ ‫העתידיים ויהפכו את העיר לשער הכניסה למטרופולין הצפוני‬ ‫של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫דרך ‪ 772‬שנמצאת בעיצומי בנייה לקראת חיבורה עם צומת‬ ‫יגור‪ ,‬ושטח המיועד לפארק תעשייה הנשען על החיבור העתידי‬ ‫עם רחוב הירדן היוצר קשר ישיר לצומת וולקן‪ .‬אזור תעשייה‬ ‫ראשי זה קיבל שדרוג משמעותי ועבר מהפך בתקופה קצרה‪.‬‬ ‫יריית הפתיחה הייתה עם פתיחת כביש ‪22-‬עוקף קריות‪ ,‬שיצר‬ ‫נגישות מיידית מדרך מהירה זו אל אזור התעשייה‪ .‬פתיחתה של‬ ‫איקאה בתחום אזור תעשייה‪-‬תעסוקה זה איששה את התחזיות‬ ‫לגבי נגישות מיידית‪ .‬עם שדרוג אזור התעשייה חודשו הרחובות‬ ‫המרכזיים באזור ושופרו ללא הכר‪ :‬דרך חיפה‪ ,‬המהווה את הדרך‬ ‫הראשית והכניסה לאזור התעשייה נמצאת בעיצומי הבנייה‪,‬‬ ‫חידושה כולל שדרוג תשתיות ויצירת דרכי שירות משני צדיה;‬ ‫כמו כן שודרגו והורחבו רחוב התעשייה‪ ,‬רחוב הירדן החדש‬ ‫וכביש ‪ 772‬א'‪ ,‬שיצר חיבור נוסף לשטחי הדפו של המטרונית;‬ ‫רחוב קרן היסוד בחידושו‪ ,‬יצר כניסה משופצת והפך מרחוב‬ ‫אחורי לרחוב כניסה ראשי למתחם שעתיד להיפתח במהלך‬ ‫החודשים הקרובים‪ .‬גם התחנה העתידית של הרכבת הקלה‬ ‫מתוכננת להיות ממוקמת בהשקה לעוקף קריות ולכניסה‬ ‫הראשית לאזור התעשייה‪ .‬עסקים רבים נמצאים בשלבי תכנון‬ ‫מתקדם להתאמתם לאזור התעשייה בתצורתו המתחדשת‪.‬‬ ‫מתחם המסחר כולל מגה קניון ומתחם קניות‪ ,‬שבו ממוקמת‬ ‫החנות השלישית של איקאה בארץ‪ .‬אחת הסיבות לפתיחת‬ ‫סניף איקאה דווקא בקריית‪-‬אתא קשורה להתפתחות האדירה‬ ‫של העיר בשנים האחרונות ובעיקר מהתפתחות צירי הגישה‬ ‫וזמינותם לתוך האזור‪.‬‬ ‫"איקאה תביא לפיתוח מואץ של אזור התעשייה בקריית‪-‬אתא"‪,‬‬ ‫אומר יעקב פרץ‪ ,‬ראש עיריית קריית‪-‬אתא‪" ,‬כמות המבקרים‬ ‫הצפויה להיכנס למתחם בקריית‪-‬אתא היא בממוצע כ‪10,000-‬‬ ‫אזרחים מדי יום‪ ,‬ואליהם יתווספו רבים אשר יגיעו למתחם‬ ‫הקניות הענק‪ .‬מדובר במנוף כלכלי רב‪-‬חשיבות אשר יתרום‬ ‫רבות לחיי המסחר ולפיתוחם של בתי עסק רבים נוספים‬ ‫לרווחת תושבי העיר"‪.‬‬ ‫מתחם המסחר החדש כולל מגה קניון עם שטחי חנויות ומסחר‬ ‫ושטחי חנייה לנוחיות מבקרי המתחם‪ .‬הקניון יפעל כמרכז קניות‬ ‫ענק וייבנה בסטנדרטים של בנייה ירוקה‪ .‬מדובר במתחם הצפוי‬ ‫להעניק תנופת פיתוח אדירה לאזור כולו‪ .‬שטחו של המרכז‬ ‫המסחרי הוא כ‪ 100-‬דונם‪ ,‬כאשר היקף ההשקעה עומד על‬ ‫כ‪ 600-‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪ .2‬מתחם גילעם – משולש גילעם מהווה חטיבת קרקע של‬ ‫כ‪ 2000-‬דונם התחומים בין כביש ‪ 79‬במערב‪ ,‬כביש ‪ 6‬במזרח‬ ‫בקריית‪-‬אתא קיימים שלושה אזורי מפתח‬ ‫לתעסוקה‪ ,‬מסחר ותעשייה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מגה קניון‪ ,‬מתחם מסחר – המתחם ממוקם באזור התעשייה‬ ‫של העיר‪ .‬אזור התעשייה הקיים מתחבר לאזור התעשייה של‬ ‫מפרץ חיפה והוא כולל בתוכו שלושה אזורים עיקריים‪ :‬אזור‬ ‫התעשייה עיר גנים הקיים‪ ,‬אזור התעשייה דשנים הנשען על‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪6‬‬ ‫השכונה החדשה גבעת אלונים בסמיכות למתחם גילעם‬ ‫המתוכנן בקריית‪-‬אתא‬ ‫מגה קניון‪ ,‬מתחם ומסחר בקריית‪ -‬אתא‬ ‫וכביש ‪ 781‬בצפון‪ .‬בקדקודי המשולש נמצאים שלושה מחלפים‬ ‫גדולים ומרכזיים‪ :‬מחלף סומך בדרום‪ ,‬מחלף גילעם במערב‬ ‫ומחלף עבליים במזרח‪ ,‬כאשר לאורך כביש ‪ 79‬מבוצע פרויקט‬ ‫הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת‪ .‬מחלף אלוני טל ומחלף סומך‬ ‫מהווים את הכניסה הראשית למתחם מכביש ‪ ,6‬ומחלף גילעם‬ ‫מאפשר לתושבי האזור להגיע למתחם מהקריות הסמוכות‬ ‫בתוך דקות ספורות בלבד‪ .‬בסמיכות למתחם קיימת השכונה‬ ‫החדשה גבעת אלונים‪ ,‬שנמצאת בעיצומה של הבנייה והיא‬ ‫כוללת כ‪ 2,000-‬יחידות דיור בסטנדרט גבוה‪ .‬בעתיד ייפתחו‬ ‫באזור שני גני ילדים שישרתו את תושבי השכונה‪.‬‬ ‫מיקומו האסטרטגי של מתחם גילעם‪ ,‬נגישותו המעולה‬ ‫והשתלבותו עם מערך התחבורה המתפתח‪ ,‬הובילו לאישורו‬ ‫בתוכנית המתאר המחוזית כמוקד משולב המיועד לרכז‬ ‫שטחים למוסדות ציבור אזוריים – בראש ובראשונה בית חולים‬ ‫אזורי‪ ,‬אוניברסיטה ומרכז ספורט – וכן שטחי תעסוקה ומסחר‬ ‫ושירותים המשתלבים בצביון הכולל של האזור‪ ,‬כגון תעשיות‬ ‫עתירות ידע‪ ,‬מחקר ופיתוח ועוד‪ .‬המתחם צפוי לשמש כמוקד‬ ‫מרכזי אשר ישרת את כל תושבי האזור‪ ,‬כולל יישובי הגליל‪,‬‬ ‫ויאפשר פתרונות תעסוקה לעשרות אלפי תושבים‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫משרד התעשייה והמסחר יזם לאחרונה קידום מועדף של אזורי‬ ‫תעשייה של יישובי מיעוטים‪ ,‬ובכללם העיר שפרעם הגובלת‬ ‫עם מתחם גילעם‪.‬‬ ‫המתחם תוכנן על פי מתחמים ייעודיים שונים והוא יעוצב בסגנון‬ ‫חדשני ומודרני אשר ישתלב עם הסביבה‪ .‬בתכנון יישמרו גבולות‬ ‫המתחם‪ ,‬ובהם שטח מיוער ואתר ארכיאולוגי‪ .‬במשולש גילעם‬ ‫ייבנו כמה וכמה מתחמים‪ :‬מתחם תעסוקה ובו אזור תעשייה‬ ‫נקייה‪ ,‬משרדים‪ ,‬קריית ממשלה ומרכזים מסחריים; מתחם‬ ‫חינוך וספורט ובו אוניברסיטה ללימודים גבוהים ומרכז ספורט‬ ‫חדשני; מרכז תחבורה מתקדם הכולל תחבורה ציבורית נגישה‬ ‫ונוחה; ומתחם בתי חולים שישרת את תושבי מטרופולין חיפה‪.‬‬ ‫מתחם זה מתוכנן לאור החלטת משרד הבריאות להעביר‬ ‫מוסדות רפואיים הקיימים ברקמות הצפופות של העיר‪ ,‬על‬ ‫מנת לשפר את תנאי סביבתם‪ ,‬רמת השירות ואיכות חייהם‬ ‫של תושבי האזור כולו‪ .‬תוכנית המתאר המחוזית הצביעה‬ ‫על צורך ממשי וברור בהקמת בית חולים שישרת את תושבי‬ ‫העיר ואת החלק המזרחי של גלעין המטרופולין ויישובי העורף‬ ‫המזרחי הסמוכים לגלעין‪ .‬מתחם בתי החולים יכלול כ‪2500-‬‬ ‫מיטות של בית חולים כללי ומוסדות רפואיים נוספים אשר‬ ‫יתנו מענה קרוב ונגיש לתושבי האזור כולו (כך למשל‪ ,‬הודות‬ ‫לנגישות התחבורתית‪ ,‬יהיה אפשר להגיע מהקריון לבית החולים‬ ‫בפחות מחמש דקות)‪ .‬נוסף על כך יכלול מתחם גילעם אזורי‬ ‫חנייה מסודרים לנוחיות המבקרים‪ ,‬ושבילים ייעודיים שיקשרו‬ ‫בין המתחמים השונים‪ ,‬לנוחיות הולכי הרגל‪.‬‬ ‫התוכנית המהפכנית מנצלת הלכה למעשה את גבולותיה‬ ‫המזרחיים של העיר ומממשת את הפוטנציאל האדיר הגלום‬ ‫בה‪ .‬מעבר להיותו של המתחם מרכז משולב ומתקדם‪ ,‬הוא‬ ‫ישמש כשער מטרופוליני ראשי ויקרב את יישובי הגליל אל‬ ‫הקריות ובכך יאפשר נגישות תחבורתית שלא נראתה כמותה‬ ‫בכל האזור‪.‬‬ ‫‪ .3‬מרכז תחבורה – מרכז התחבורה מתחבר למרכז העיר‬ ‫וכולל שטחי משרדים ואמצעי תחבורה‪ .‬כבר בשלב ראשון‬ ‫הוקמה המטרונית העוברת בדרך רבין מול האצטדיון הקיים‬ ‫ובתי הספר‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כביש עוקף ביאליק‪ ,‬הנמצא בשלבי‬ ‫בנייה‪ ,‬עובר אף הוא דרך מרכז התחבורה ויאפשר לווסת את‬ ‫עומסי התנועה‪ .‬מרכז התחבורה יאפשר נגישות תחבורתית‬ ‫לעיר ומחוצה לה‪ .‬גם בניין המשרדים שהוקם בצומת העצמאות‬ ‫ביאליק‪ ,‬נחשב כחלק מאזור מרכז התחבורה וישמש את‬ ‫התושבים במתחם‪.‬‬ ‫תוכנית מתאר‬ ‫בחודשים האחרונים החל תהליך תכנון לעריכת תוכנית מתאר‬ ‫חדשה לקריית‪-‬אתא‪ ,‬אשר עתידה לגדול לכ‪ 130,000-‬תושבים‬ ‫עד שנת ‪ .2035‬תוכנית המתאר נערכת על ידי צוות תכנון‬ ‫רב‪-‬תחומי בראשותו של הארכיטקט קלאודיו מילול‪ ,‬והיא‬ ‫מונחית על ידי ועדת עבודה וועדת היגוי ברשות ראש העיר‬ ‫יעקב פרץ‪ .‬התוכנית מבטאת את חזון העיר ואת עקרונות‬ ‫הפיתוח הפיזי בתחומים שונים‪ .‬תוכנית מתאר היא מסמך תכנוני‬ ‫מחייב הקובע את עקרונות הפיתוח הפיזי של העיר בתחומים‬ ‫חשובים כמו מיקום אזורי פיתוח ושכונות חדשות‪ ,‬אופיים של‬ ‫אזורי מגורים‪ ,‬אזורים להתחדשות עירונית‪ ,‬התפתחות מרכז‬ ‫העיר ואזורי מסחר ותעסוקה‪ ,‬אזורים למבני חינוך‪ ,‬תרבות‬ ‫ושירותי ציבור כלל עירוניים‪ ,‬הקמת פארקים‪ ,‬גנים וטיילות‪.‬‬ ‫כמו כן אמורה התוכנית להסדיר את מערכות התשתית השונות‬ ‫בהתאם לשימושי הקרקע העירוניים ולהשתלבות במערכות‬ ‫האזוריות‪ .‬תוכנית המתאר של קריית‪-‬אתא נערכת על בסיס‬ ‫הוראות תוכנית המתאר המחוזית למחוז חיפה תמ"מ‪ ,6/‬אשר‬ ‫אושרה לאחרונה ואשר העניקה לעיר תפקיד מרכזי בגיבוש‬ ‫המרחבי של כל אזור הקריות‪.‬‬ ‫מ י ק ו מ ו‬ ‫האסטרטגי של‬ ‫מתחם גילעם‪,‬‬ ‫נגישותו המעולה‬ ‫והשתלבותו עם‬ ‫מערך התחבורה‬ ‫הובילו לאישורו‬ ‫בתוכנית‬ ‫ה מ ת א ר‬ ‫המחוזית כמוקד‬ ‫משולב המיועד‬ ‫לרכז שטחים‬ ‫למוסדות ציבור‬ ‫אזוריים‪ ,‬שטחי‬ ‫תעסוקה ומסחר‪,‬‬ ‫תעשיות עתירות‬ ‫ידע ועוד‬ ‫פרויקט פארק תעשייה ידידותי לסביבה – בית‬ ‫הספר רוגוזין‬ ‫חנוכת מחלף אלונים‬ ‫בפרויקט שנתי המופעל על ידי בית הספר רוגוזין בשיתוף‬ ‫עיריית קריית‪-‬אתא‪ ,‬משתתפים כ‪ 2000-‬תלמידים מהחטיבה‬ ‫ומוריהם‪ .‬המיזם‪ ,‬שנהיה למסורת בת ‪ 13‬שנים בבית הספר‪,‬‬ ‫הוקם בשיתוף עם עיריית קריית‪-‬אתא‪ ,‬התאחדות התעשיינים‬ ‫והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬במטרה לאפשר לתלמידים למידה‬ ‫מאתגרת‪ ,‬מעשירה וחווייתית‪ ,‬והטמעת ערכים של שמירה על‬ ‫‪7‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫מתחם פארק‬ ‫ה ו ר ו ב י ץ‬ ‫ברחובות‬ ‫המשתרע על‬ ‫שטח של ‪573‬‬ ‫דונם הוא אחד‬ ‫הפארקים‬ ‫הגדולים בארץ‬ ‫הנמצאים‬ ‫בהקמה בימים‬ ‫אלה‪ ....‬בפארק‬ ‫קיים תכנון‬ ‫להרחבת שטחי‬ ‫המסחר והפיכת‬ ‫קומות הקרקע‬ ‫לחנויות מכר‬ ‫גדולות‬ ‫פרויקט פארק תעשייה ידידותי‪ ,‬בית הספר רוגוזין קריית‪-‬אתא‬ ‫הסביבה‪ ,‬עבודת צוות‪ ,‬אחריות ומעורבות בחיי הקהילה‪.‬‬ ‫פרויקט פארק תעשייה קרוי על שמו של יוסי הומל ז"ל‪ ,‬תושב‬ ‫קריית‪-‬אתא ותעשיין מקומי שהיה חבר באיגוד התעשיינים וקידם‬ ‫פרויקט זה בחייו‪ .‬במהלך הפרויקט‪ ,‬התלמידים נחשפים למדיניות‬ ‫התכנון של האזור על ידי אדריכלית העיר‪ ,‬חגית חרותקה קובי‪,‬‬ ‫הם נפגשים עם תעשיינים מקומיים אשר מלווים את הפרויקט‬ ‫ומנחים אותם‪ ,‬ואף עורכים סיורים ומחקרים בנושא זה‪ .‬פרויקט‬ ‫ייחודי זה כולל פעילות חינוכית בממשק שבין מדע‪ ,‬טכנולוגיה‪,‬‬ ‫איכות סביבה והתעשייה הישראלית‪ .‬התלמידים לומדים את‬ ‫הנושאים הקשורים לתעשייה בישראל‪ ,‬שיקולי מיקום‪ ,‬שימוש‬ ‫קרקע‪ ,‬תחבורה ועוד‪ .‬גם השנה הוחלט להתמקד בבנייה ירוקה‪,‬‬ ‫והתלמידים ייחשפו להרצאות בתחום תכנון סביבתי‪ ,‬ניטור‬ ‫ואיכות האוויר‪ ,‬מפגעים סביבתיים‪ ,‬הטיפול בהם ועוד‪ .‬כמו כן‬ ‫הם לומדים את המאפיינים של פארק תעשייה ומקבלים הנחיה‬ ‫לפרויקט הגמר – תכנון פארק תעשייתי בקריית‪-‬אתא ובמפרץ‬ ‫חיפה‪ ,‬פארק ידידותי לסביבה‪ ,‬שישרת את תושבי העיר‪ .‬בית‬ ‫הספר רוגוזין הוא חלוץ מבין חטיבות הביניים במערכת החינוך‬ ‫ביישום תפיסת החינוך לקיימות ולערכי הסביבה‪ ,‬בבניית תוכנית‬ ‫לימודים ייחודית ובמיזם זה‪ .‬על פעילותו זו‪ ,‬הוכרז "רוגוזין"‬ ‫כבית ספר ירוק ואף קיבל פרס הצטיינות משר החינוך והשר‬ ‫להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫מתחם פארק הורביץ במערב העיר רחובות‬ ‫מתחם פארק הורוביץ ממוקם במערב העיר רחובות והוא‬ ‫אחד הפארקים הגדולים בארץ הנמצאים בהקמה בימים אלה‪.‬‬ ‫הפארק משתרע על שטח של ‪ 573‬דונם‪ ,‬והוא מיועד לשימושי‬ ‫מסחר‪ ,‬תעסוקה ובילויים‪ ,‬שטחי ספורט תרבות ונופש שכבר‬ ‫קיימים במקום‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬אזור לתחנת רכבת יזמית‪ ,‬תחנת‬ ‫דלק ושטחים ירוקים‪.‬‬ ‫ראש עיריית רחובות‪ ,‬רחמים מלול‪ ,‬פועל לפיתוח אזור‬ ‫התעסוקה כמנוף להפיכת מערב העיר למקום מרכזי ונגיש‪.‬‬ ‫בהתאם לחזונו‪ ,‬בשנים האחרונות קודמו והחלו להיבנות מאות‬ ‫פאואר סנטר המתוכנן בפארק הורוביץ ברחובות‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪8‬‬ ‫יחידות דיור חדשות במערב העיר‪ ,‬ביניהן בסמוך לשכונת כפר‬ ‫גבירול (אביסרור) וקריית משה (רחובות הצעירה ורחובות על‬ ‫הפארק)‪ ,‬במטרה להביא אוכלוסייה צעירה ומשכילה שתחזק‬ ‫את השכונות הוותיקות‪ .‬עוד הצליח מלול להעתיק לאזור את‬ ‫פעילות מכללת פרס‪ .‬במקביל קודמו תוכניות תחבורה‪ ,‬בוצע‬ ‫מחלף כפר גבירול‪ ,‬המחבר בין מערב רחובות למרכז הארץ‪,‬‬ ‫וכעת מבוצע כביש חדש (‪ )411‬המחבר בין מערב רחובות‬ ‫לדרום (כביש ‪ ,)40‬וזאת נוסף להפרדה מפלסית שהחלה‬ ‫בנייתה כבר בשנת ‪ 2013‬בדרך גד פינשטיין פינת דרך הים‬ ‫ודרך ששת הימים‪ .‬הגישה לצפון העיר‪ ,‬דרך בשיסט‪ ,‬בוצעה‬ ‫והיא מתחברת למחלף הצפוני שחלקו כבר נפתח לתנועה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2014‬יהיו הרוב המכריע של דרכי הגישה למקום‬ ‫פתוחים לתנועה‪ ,‬מרווחים‪ ,‬נגישים ובעלי צביון נופי דוגמת‬ ‫ערי המדע האירופאיות‪ .‬נוסף לפארק זה‪ ,‬עומדת תוכנית‬ ‫פארק ת‪.‬מ‪.‬ר ב' בצפון העיר (פארק המדע) לפני אישור‬ ‫(לפני הפקדה)‪ ,‬והיא תכפיל את שטחי המסחר בצפון העיר‪.‬‬ ‫כיום נמצא פארק המדע ב‪ 90-‬אחוזי תפוסה ופועלות בו מיטב‬ ‫חברות ההיי‪-‬טק והטכנולוגיה‪.‬‬ ‫בית עופר‪ ,‬מתחם פארק הורוביץ רחובות‬ ‫בפארק הורביץ קיים תכנון להרחבת שטחי המסחר והפיכת‬ ‫קומות הקרקע לחנויות מכר גדולות‪ .‬יש לציין כי גודל שטח‬ ‫חלקה ממוצעת הוא כשלושה דונמים‪ .‬התוכנית לבניית הפארק‬ ‫אושרה כבר לפני עשר שנים ובמהלך ארבע השנים האחרונות‬ ‫החלה בנייה במקום אלא שלאחרונה חל שינוי מהותי ואושר‬ ‫שינוי תב"ע‪ ,‬לפיו המסחר הותר בכל קומת הקרקע של הבניין‪.‬‬ ‫מהנדסת העיר‪ ,‬האדריכלית דלית הראל‪ ,‬מסבירה כי‬ ‫בעבר התוכנית התירה בקומות הקרקע חנויות מסחריות‬ ‫אך במגבלות רבות‪ ,‬ועומקן של החנויות אושר בעומק מרבי‬ ‫של ‪ 12‬מ"ר‪ .‬התכנון‪ ,‬כפי שצוין‪ ,‬ייצר מתחם חלש המורכב‬ ‫מחנויות מקומיות‪ ,‬ריבוי בעלים‪ ,‬ריבוי גווני מסחר‪ ,‬תכנון שאינו‬ ‫מתאים לאזור תעשייה גדול ומודרני אלא לרחוב עירוני מגוון‪.‬‬ ‫בימים אלה אושרה תוכנית שיזם ראש העיר באמצעות מנהל‬ ‫ההנדסה‪ ,‬וזו הופכת את הפארק למרכז ארצי לחנויות מכר‬ ‫ענק‪ ,‬בילויים ועסקים‪ .‬שינוי זה התאפשר לאחר שהתוכנית‬ ‫שינתה את הוראות הבינוי ובוטלה ההוראה המגבילה את‬ ‫עומק החזית המסחרית‪ .‬שינוי זה מאפשר מסחר בכל קומת‬ ‫הקרקע של בנייני העסקים והוא ימצב את המקום כמוקד‬ ‫מסחר משמעותי לרווחת כל תושבי העיר‪.‬‬ ‫מבנים בנויים‪ :‬מפעל "רב מגן" הכולל חזית מסחרית‪ ,‬מפעל‬ ‫ומשרדים; מכללת פרס – מוסד להשכלה גבוהה‪ ,‬שבמסגרתו‬ ‫לומדים כ‪ 3000-‬סטודנטים לתארים ראשונים ושניים; בית‬ ‫עופר‪ ,‬מבנה תעשייה המשמש כמה חברות‪ .‬במקביל הוגשו‬ ‫בקשות להיתרי בנייה של‪ :‬תחנת תדלוק‪ ,‬מבנה מסחרי ומשרדים‪,‬‬ ‫מתחם חונים קונים הכולל חנויות‪ ,‬משרדים בסמוך לתחנת‬ ‫רכבת ובית דדש – מבנה אחסנה ולוגיסטיקה‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪10‬‬ ‫פלג‬ ‫גל‬ ‫מנכ"ל החברה‬ ‫הכלכלית‬ ‫לחיפה‪ " :‬זהו‬ ‫פארק ייעודי‬ ‫לתחום מדעי‬ ‫החיים‪ ,‬הנמצא‬ ‫בשלבי בנייה‬ ‫מתקדמים‪..‬‬ ‫פעילות המו"פ‬ ‫של חברות‬ ‫ביומד‪ ,‬מכשור‬ ‫רפואי וגופי‬ ‫מחקר מקומיים‬ ‫מושכים עניין‬ ‫רב בקרב קרנות‬ ‫הון ומשקיעים‬ ‫בינלאומיים‪"..‬‬ ‫המשך מעמוד ‪8‬‬ ‫העירייה‪ ,‬באמצעות החברה הכלכלית לרחובות‪ ,‬הלר‪ ,‬ביצעה‬ ‫עבודות פיתוח ותשתיות במתחם בעלות כוללת של עשרות‬ ‫מיליוני שקלים‪ ,‬וזאת על מנת לייצר את התשתית הראויה‬ ‫להמשך פיתוח במתחם‪ .‬בוצע תכנון של שטח ציבורי פתוח‬ ‫בלב המתחם‪ ,‬ובכללו תכנון גינון המותאם לאזור תעסוקה‪.‬‬ ‫בגבול הדרומי של מתחם התוכנית עוברת מסילת הרכבת‪,‬‬ ‫ואף נקבע מיקום לתחנת רכבת להעלאה והורדה של נוסעים‪,‬‬ ‫אשר מייצרת נגישות מעולה למתחם הפארק‪.‬‬ ‫פארק מדעי החיים חיפה‬ ‫כ‪ 1,000-‬מדענים‪ ,‬חוקרים ויזמים השתתפו בכנס השנתי השני‬ ‫בתחום הנדסה ביו‪-‬רפואית שנערך לאחרונה במרכז הקונגרסים‬ ‫בחיפה‪ .‬רבים מבין המשתתפים גילו עניין רב בפארק מדעי‬ ‫החיים חיפה‪ ,‬שמקימה החברה הכלכלית לחיפה מול פארק‬ ‫ההיי‪-‬טק מת"ם‪ .‬מדובר בפארק הייעודי הראשון הנבנה בארץ‬ ‫כחלק מאסטרטגיה שמובילות עיריית חיפה והחברה הכלכלית‬ ‫להמשך פיתוח תעשיות עתירות ידע בכניסה הדרומית לעיר‪.‬‬ ‫הפארק נבנה על שטח של ‪ 31‬דונם‪ ,‬והתכניות כוללות חמישה‬ ‫בניינים בהיקף כולל של ‪ 85‬אלף מ"ר‪.‬‬ ‫פארק מדעי החיים מוקם על קרקע עירונית שיועדה מראש‬ ‫בתב"ע לשמש לתעשייה ומסחר‪ .‬לכן‪ ,‬תרומתו של הפארק‬ ‫נבחנה בקונספט האזורי‪ ,‬כחלק מהאסטרטגיה של העירייה‬ ‫להמשך פיתוח המבואות הדרומיים בכניסה לעיר‪.‬‬ ‫הפארק מוקם בסמוך לאצטדיון הכדורגל החדש סמי עופר‪,‬‬ ‫מתוך חשיבה להפוך את האזור כולו למרכז ספורט‪ ,‬בידור‪,‬‬ ‫מסחר ותעשיות עתירות ידע‪ .‬בנוסף‪ ,‬הושקה תוכנית להקמת‬ ‫‪ 3000‬יחידות דיור למגורים באזור ושלב א' כבר נמצא‬ ‫בתהליכי בנייה ושיווק‪.‬‬ ‫פארק מדעי החיים‪ ,‬חיפה‪ .‬הדמיה‬ ‫גל פלג‪ ,‬מנכ"ל החברה הכלכלית לחיפה הציג בפני באי‬ ‫הכנס את יתרונותיו של הפארק החדש‪" :‬זהו פארק ייעודי‬ ‫לתחום מדעי החיים‪ ,‬הנמצא בשלבי בנייה מתקדמים וניתן‬ ‫לראות בשטח את עבודות הקמת הבניין הראשון בשטח כולל‬ ‫של ‪ 17,000‬מ"ר‪ ,‬ועלות הקמתו כ‪ 100-‬מיליון שקל‪ ,‬ממומנים‬ ‫על ידי החברה הכלכלית לחיפה וחברת מבני תעשיה"‪.‬‬ ‫במסגרת חתימה על שיתוף פעולה רב‪-‬שנתי‪ ,‬ולקראת פתיחתו‬ ‫של פארק מדעי החיים בשנת ‪ MassChallenge ,2015‬ועיריית‬ ‫חיפה יתכננו שיתוף פעולה על מנת לאתר ולקדם חברות‬ ‫סטארט‪-‬אפ ויזמים בתחומי הביו‪-‬טק ומדעי החיים הפועלים‬ ‫מחיפה‪ ,‬והם ימוקמו בפארק מדעי החיים‪.‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪10‬‬ ‫הקמת הבניין הראשון בפארק מדעי החיים‪ ,‬חיפה‬ ‫פלג‪" :‬פעילות המו"פ של חברות ביומד‪ ,‬מכשור רפואי וגופי‬ ‫מחקר מקומיים מושכים עניין רב בקרב קרנות הון ומשקיעים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬ובתקופה זו העמיקה החברה הכלכלית לחיפה‬ ‫את פעילותה ומעורבותה בבניית פלטפורמה לשיתופי פעולה‬ ‫אסטרטגיים‪ ,‬כמו זה שנחתם עם ‪ MassChallenge‬לטובת‬ ‫קידום הפארק ומשיכת יזמים‪ ,‬משקיעים וחברות"‪.‬‬ ‫ראש העיר חיפה‪ ,‬יונה יהב‪ ,‬המשמש כיו"ר מועצת המנהלים‬ ‫של החברה הכלכלית אמר כי "חתימת הסכם לשת"פ אסטרטגי‬ ‫רב‪-‬שנתי עם ‪ MassChallenge‬מעידה על העניין הרב שמרכז‬ ‫פארק מדעי החיים וקובעת סטנדרטים חדשים של מצוינות"‪.‬‬ ‫בשלב הראשון‪ MassChallenge ,‬ועיריית חיפה ישתפו‬ ‫פעולה על מנת לעודד חברות הזנק מחיפה להגיש מועמדות‬ ‫להשתתפות בתוכנית של ‪ MassChallenge‬בבוסטון‪ ,‬ועל מנת‬ ‫לבסס את פארק מדעי החיים ההולך ונבנה בחיפה כ"מרכז‬ ‫מצוינות" של ‪ MassChallenge‬בישראל‪ ,‬בתחום מדעי החיים‪.‬‬ ‫חברות שיצליחו לעמוד בקריטריונים של התוכנית ויגיעו לשלב‬ ‫הסופי במיונים‪ ,‬יקבלו הזדמנות ליהנות מיתרונות התוכנית‬ ‫הכוללים בין היתר‪ :‬ליווי אינטנסיבי במשך ארבעה חודשים‬ ‫בבוסטון‪ ,‬פגישות והרצאות עם מנטורים מהטובים בעולם‪ ,‬סיוע‬ ‫בשיווק וגיוס של משקיעים ושותפים אסטרטגיים‪.‬‬ ‫עוד אמר יהב כי‪" :‬פארק מדעי החיים יביא ליצירת מקומות‬ ‫עבודה חדשים בהיקפים שלא הכרנו‪ .‬בפארק ייקלטו ויתבססו‬ ‫חברות מובילות שימקמו את חיפה בחזית הטכנולוגית של‬ ‫תעשיית הביו‪-‬טק בשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים‬ ‫מובילים ועם מוסדות האקדמיה‪ ,‬המחקר ובתי החולים בעיר"‪.‬‬ ‫כמו כן ציין יהב את הקשר האמיץ בין העיר חיפה לעיר בוסטון‪,‬‬ ‫אשר אחד מפירותיו הוא ההסכם עם ‪.MassChallenge‬‬ ‫‪ MassChallenge‬היא תוכנית ההאצה לסטארט‪-‬אפים‬ ‫(אקסלרטור) הגדולה בעולם‪ .‬היא פועלת משנת ‪2010‬‬ ‫והראשונה שמקדמת יזמים בעלי פוטנציאל גבוה לצמיחה‪,‬‬ ‫הנמצאים בשלבים ראשונים של ההתפתחות העסקית שלהם‪.‬‬ ‫‪ MassChallenge‬פועלת כארגון ללא מטרות רווח‪ ,‬והשתתפות‬ ‫חברות ההזנק אינה כרוכה בתשלום או באחזקות‪.‬‬ ‫‪ 489‬חברות הסטארט‪-‬אפ שהשתתפו עד כה בארבעת‬ ‫המחזורים של ‪ ,MassChallenge‬דיווחו על כ‪ 194-‬מיליון דולר‬ ‫בהכנסות‪ ,‬גייסו למעלה מ‪ 472-‬מיליון דולר וסיפקו כ‪4000-‬‬ ‫מקומות עבודה חדשים‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ 2013‬הושקה ‪ MassChallenge‬ישראל‬ ‫בתמיכתם של נותני החסות המובילים ‪ EMC‬וקבוצת ‪.Kraft‬‬ ‫בהמשך השנה הצטרפה גם קבוצת שטראוס לרשימת‬ ‫השותפים‪ .‬יוזמי הפעילות בישראל הם ג'ון הארת'ורן‪ ,‬מייסד‬ ‫‪ ,MassChallenge‬ואמיר אלדד‪ ,‬ממייסדי ‪ ,Aternity‬יו"ר‬ ‫‪ New England Israel Business Council‬ומוביל פעילות‬ ‫ההתרחבות הבינלאומית של ‪.MassChallenge‬‬ ‫המשך בעמוד ‪12‬‬ ‫כל סככות הספיידר מבית היוצר של קאבריט‪,‬‬ ‫הן היחידות שעמדו כצוק איתן בסערה האחרונה!‬ ‫ספיידר מגן דוד‬ ‫הפארק האוסטרלי‪ ,‬ב"ש‬ ‫במקום לחכות לסערה הבאה ולהגיד 'לנו זה לא יקרה'‪,‬‬ ‫הכירו את סדרת הספיידר האיכותית שלנו מקרוב‬ ‫והסירו כל דאגה‬ ‫פתרונות הצללה בטכנולוגיה מתקדמת לכל צורך מסדרת הספיידר‬ ‫חדש ובלעדי בישראל‬ ‫מגה ספיידר‬ ‫בי"ס כצנלסון‪ ,‬גבעתיים‬ ‫מולטי ספיידר‬ ‫בי"ס בגין‪ ,‬רחובות‬ ‫קיבוץ בית ניר‪ ,‬ד‪.‬נ שדה גת ‪ 79560‬טל‪077-757202 .‬‬ ‫‪www.coverit.co.il | [email protected]‬‬ ‫אזור התעשייה‬ ‫על שם ספיר‬ ‫בנתניה כולל‬ ‫מתחמי בילוי‬ ‫וקניות‪ ,‬עסקים‬ ‫ותעשיות‬ ‫עתירות ידע‬ ‫המשך מעמוד ‪10‬‬ ‫פארק העסקים והטכנולוגיות בנתניה‬ ‫בשנים האחרונות הפך אזור התעשייה על שם ספיר בנתניה‬ ‫למוקד בילוי וקניות המושך מבקרים ומבלים מרחבי הארץ‪.‬‬ ‫באזור התעשייה מצויים פאבים‪ ,‬בתי קפה ומסעדות לצד‬ ‫מתחמי בילוי ומסחר נוספים‪ :‬מתחם אלכסנדרה סנטר‪,‬‬ ‫המהווה את עוגן הבילוי של אזור השרון (קומפלקס של ‪13‬‬ ‫בתי קולנוע‪ ,‬חנויות‪ ,‬מסעדות‪ ,‬בתי קפה ופאבים)‪ ,‬ומרכז‬ ‫ביג‪ ,‬השוכן בצמוד לאיקאה‪ .‬מדובר במתחם קניות פתוח‬ ‫המשתרע על פני כ‪ 27,000-‬מ"ר ובו ממוקמות רשתות ארציות‬ ‫ובינלאומיות מובילות לצד חנויות המתמחות בתחומים שונים‪.‬‬ ‫לצד מרכזים אלה‪ ,‬מפתחת העיר נתניה את פארק העסקים‬ ‫והטכנולוגיה פולג – ספיר וקריית המדע בנתניה –‬ ‫שהם אחד ממתחמי העסקים ותעשיות עתירות הידע‬ ‫המתפתחים והמתקדמים בישראל‪ .‬חברות כדוגמת‪ :‬סיסקו‬ ‫ישראל‪ ,‬אלביט מערכות‪ ,‬סלקום‪ ,‬ג'נגו‪ ,‬פינג'ן‪ ,‬אורביט תקשורת‪,‬‬ ‫‪ ,HP‬סייפן‪ ,‬אינפיניון טכנולוגיות‪ ,‬נטאתוורק‪ ,‬קומטאצ' ועוד‪,‬‬ ‫קבעו את משכנן באזור התעשייה ונהנות מסביבת עבודה‬ ‫נעימה ומשירותים נלווים‪ ,‬מתקדמים ואיכותיים‪.‬‬ ‫חלק מפארק העסקים והטכנולוגיות ע"ש ספיר (פולג) בנתניה‪ ,‬מבט מבניין אלביט‬ ‫רותי הורוביץ‪.." :‬‬ ‫כמתכננת ערים‪,‬‬ ‫המלצתי‪ ,‬ברוב‬ ‫המקרים‪ ,‬לא‬ ‫לעשות הפרדה‬ ‫דיכוטומית‬ ‫מוחלטת בין‬ ‫אזורי המגורים‬ ‫לתעסוקה‬ ‫ו ה מ ס ח ר‬ ‫אלא לייצר‬ ‫ממשק במידת‬ ‫האפשר‪"..‬‬ ‫קריית המדע – מוקמת ומתהווה בימים אלה במרחב הצפוני‬ ‫של פארק העסקים פולג‪ ,‬מהווה מוקד משיכה ופעילות של‬ ‫חברות מובילות נוספות במשק‪.‬‬ ‫מינהל התעשיות של החברה לפיתוח נתניה עוסק במלאכת‬ ‫התיווך שבין היזמים ובעלי הקרקעות ובין חברות מענף התעשיות‬ ‫עתירות הידע‪ .‬הקשר אשר נוצר בשלבים המוקדמים בין היזם‬ ‫לחברות‪ ,‬מאפשר לחברות להשפיע ולהיות מעורבות בהקמת‬ ‫מיזם הבנייה‪ ,‬כך שיתוכנן וייבנה על פי צורכי החברה עצמה‪.‬‬ ‫אזורי מסחר ובילוי – בתוך אזורי התעשייה הוקמו כמה‬ ‫מתחמים עיקריים למסחר ובילוי‪ ,‬בהם מתחם פדרמן רוגובין –‬ ‫קומפלקס של מסחר ומשרדים המשתרע על פני ‪ 50‬אלף‬ ‫מ"ר‪ ,‬מתחם ישפרו לתעשייה קלה – נבנה בשנות השישים‬ ‫ואליו נוספו בשנת ‪ 96‬ו‪ 2007-‬שני בנייני משרדים המשתרעים‬ ‫על פני ‪ 72‬אלף מ"ר‪ .‬מתחם יכין חק"ל (אלכסנדרה) –‬ ‫פרויקט הבנוי על פני שטח של ‪ 33,000‬מ"ר‪ ,‬משלב בתוכו‬ ‫אזורי מסחר ובילוי‪.‬‬ ‫פארק העסקים והטכנולוגיות על שם ספיר משלב שלל‬ ‫אפשרויות של פנאי ותעסוקה לצד חוויית צפייה ספורטיבית‬ ‫בינלאומית באצטדיון נתניה החדש שהוקם במקום‪.‬‬ ‫נגישות – פארקי התעשייה בנתניה שוכנים על כבישים ראשיים‬ ‫והם נהנים מיתרונות נגישות ברכב מכל אזורי הארץ‪ :‬מכביש‬ ‫תחנת רכבת ספיר המתוכננת בלב אזור התעשייה בנתניה‪.‬‬ ‫הדמיה‪ .‬תכנון‪ :‬אמר קוריאל אדריכלים‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪12‬‬ ‫אצטדיון נתניה בפארק העסקים והטכנולוגיות ספיר‬ ‫החוף (‪ – )2‬מחלף פולג ומחלף השלום‪ ,‬מכביש ‪ – 4‬דרך‬ ‫צומת בני דרור‪ ,‬כביש ‪ 553‬ומחלף פולג‪ ,‬מכביש ‪ – 6‬דרך‬ ‫כביש ‪ 57‬וצומת בית ליד‪.‬‬ ‫בעתיד מתוכננות כניסות נוספות מתל אביב ואל תל אביב‬ ‫באמצעות גשר האחדות לאזורי התעסוקה במזרח נתניה‬ ‫וכן הקמה של תחנת רכבת ספיר בלב אזור התעשייה‪,‬‬ ‫שתוכננה בשילוב עם קו ‪ B.R.T‬המתוכנן כחלק ממערך‬ ‫התחבורה העירונית בעיר‪.‬‬ ‫תכנון ראוי ושימושים מעורבים‬ ‫רותי הרשקוביץ‪ ,‬אדריכלית ומתכננת ערים ממשרד בר‪-‬‬ ‫הרשקוביץ אדריכלים‪" :‬ההיסטוריה הנדל"נית בישראל ובעולם‬ ‫מלמדת שללא פארקים להיי‪-‬טק‪ ,‬אזורי מסחר ולוגיסטיקה‬ ‫מתוכננים וראויים‪ ,‬קשה היה לערים למשוך אליהן אוכלוסיות חזקות‪.‬‬ ‫"אזורים כאלה מייצרים תמריץ חשוב מאוד לאוכלוסייה הקיימת‬ ‫להמשיך ולהתגורר בהן‪ ,‬בשל היוממות הקצרות מאוד מהבית‬ ‫לעבודה והעדר צורך להיטלטל בדרכים ובפקקים לערים אחרות‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬אזורים אלה מייצרים שימושים מעורבים של מגורים‪,‬‬ ‫מסחר ותעסוקה מגוונת‪ ,‬ובדרך זו משפרים מאוד את איכות‬ ‫החיים באותה העיר‪ ,‬ומעניקים אפשרות לגור‪ ,‬לעבוד‪ ,‬לקנות‬ ‫ולבלות בטווח נסיעה קצרצר ולעתים אף בטווח הליכה מהבית‪.‬‬ ‫"זאת ועוד‪ ,‬מתחמים אלה מספקים ארנונה משמעותית מאוד‬ ‫לעירייה‪ ,‬דבר שמאפשר התנהלות כלכלית טובה‪ ,‬ובתמורה‬ ‫השקעות של העירייה בהשבחת התשתיות‪ ,‬תחבורה‪ ,‬גינון‪,‬‬ ‫שצפ"ים ועוד‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬המתחמים ממתגים את אותה עיר‬ ‫גבוה יותר‪ ,‬משביחים את מחירי הנדל"ן בה ומייצרים כל העת‬ ‫תמריץ למשקיעים הן מבחוץ והן למשפרי דיור להגיע לאותה עיר‪.‬‬ ‫"בישראל ישנן כמה דוגמאות טובות לכך‪ :‬ערים דוגמת רחובות‬ ‫או פתח תקווה שנהנות מאזורי היי‪-‬טק‪ ,‬מסחר ותעסוקה גדולים‬ ‫ואטרקטיביים‪ ,‬ובפריפריה יוקנעם שכיום‪ ,‬תודות לאזור ההיי‪-‬טק‬ ‫הגדול הממוקם בתחומה‪ ,‬הופכת לאחת הערים האטרקטיביות‬ ‫בממשק קרוב הן לצפון הארץ והן למרכזה‪ .‬גם רמת גן נהנית‬ ‫כמובן ממתחם הבורסה הגדול שבתחומה‪ ,‬וכן בני ברק‪ ,‬שבה‬ ‫מוקם מתחם הבי‪.‬בי‪ .‬סי‪.".‬‬ ‫"כמתכננת ערים"‪ ,‬אומרת הרשקוביץ‪" ,‬אציין במיוחד את החשיבות‬ ‫הרבה שיש לשימושים מעורבים באותה עיר‪ ,‬הן מגורים‪ ,‬הן עסקים‪,‬‬ ‫הן מסחר והן בילוי‪ .‬המלצתי‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬לא לעשות הפרדה‬ ‫דיכוטומית מוחלטת בין אזורי המגורים לתעסוקה והמסחר‪ ,‬אלא‬ ‫לייצר ממשק במידת האפשר‪ ,‬זאת על מנת שלא ייווצר מצב‬ ‫שאזורי תעסוקה ומסחר יהפכו בלילה למשמימים ובד בבד‬ ‫אזורי המגורים יהפכו לסטריליים ונעדרי כל פעילות אחרת‪,‬‬ ‫בבחינת פרברי שינה טיפוסיים‪ .‬בעולם הגדול ניתן להביא זו‬ ‫מול זו את ניו יורק וברזיליה‪ .‬ניו יורק‪ ,‬ובמיוחד מנהטן‪ ,‬תוכננה‬ ‫כך שיהיו בה שימושים מעורבים‪ ,‬מגורים‪ ,‬תעסוקה ומסחר‪ ,‬ואכן‬ ‫היא נחשבת‪ ,‬ובצדק‪ ,‬בעיני רבים כעיר המוצלחת ביותר בעולם‪.‬‬ ‫ברזיליה – בירת ברזיל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬תוכננה בשנות החמישים‬ ‫של המאה שעברה עם הפרדה מוחלטת בין אזורי המגורים‬ ‫למסחר והתעסוקה‪ ,‬מה שהפך אותה לעיר סטרילית ואנמית‬ ‫מאוד‪ ,‬עם העדר ממשק נכון בין אזורי המגורים לתעסוקה‪.‬‬ ‫לשמחתי רבות מערי ישראל למדו מניסיון העבר וכיום המגמה‬ ‫היא לנסות ולייצר שימושים מעורבים עד כמה שניתן"‪ˆ .‬‬ ‫אריחי בטון אדריכלי בשילוב אריחים מוטבעים דגם “מוסיקה”‬ ‫פרגולה מבטון בשילוב תאורה | פארק המוסיקה‪ ,‬ראשון לציון‪.‬‬ ‫מנעד – תכנון נוף בע”מ‬ ‫‪1-700-500-959‬‬ ‫‪www.ackerstein.co.il‬‬ ‫עיצוב נוף ‪ -‬אריחי בטון אדריכלי‬ ‫פיתוח והקמת פארקי‬ ‫תעשייה ותעסוקה בנגב‬ ‫לביאה ברומברג‬ ‫ת‬ ‫נופת התחדשות ופיתוח פארקי תעשייה בנגב‬ ‫הם חלק ממהפכה של ממש שמתרחשת בחבל‬ ‫ארץ זה – מעבר של צהל דרומה‪ ,‬קליטת מתיישבים‪,‬‬ ‫שדרוג תשתיות ודרכים ויצירה וחיזוק של מקורות‬ ‫תעסוקה‪ ,‬פנאי‪ ,‬חינוך ותרבות‪ .‬מבט מקרוב לעשייה‬ ‫המתרחשת בכמה מפארקי התעשייה בדרום‬ ‫הבניין הראשון בכניסה למתחם פארק גב‪-‬ים נגב בבאר שבע‪ .‬הבניין מאוכלס על ידי חברות‬ ‫טכנולוגיה מהמובילות בארץ ובעולם‬ ‫הקמת פארק‬ ‫גב‪-‬ים נגב‬ ‫מ ב ו ס ס ת‬ ‫על שיתוף‬ ‫פעולה הדוק‬ ‫בין האקדמיה‬ ‫והתעשייה והוא‬ ‫נבנה כך שיעודד‬ ‫עבודה משותפת‬ ‫וזרימה חופשית‬ ‫של רעיונות‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪14‬‬ ‫פארק ההיי‪-‬טק בבאר שבע‬ ‫סטודנטים ובוגרים חוברים עם חברות יזמות מהמעניינות‬ ‫בעולם כדי לפתח וליישם טכנולוגיות מבוססות‪-‬ידע בתחומים‬ ‫כמו אחסון נתונים‪ ,‬אבטחת סייבר‪ ,‬טלקומוניקציה ותרופות‬ ‫פורצות דרך‪ .‬לחברות הדיירות בפארק מוצעות הטבות רבות‬ ‫כגון מענקים ממשלתיים (מו"פ‪ ,‬תעסוקה והשקעה) ושיעורי‬ ‫מיסוי וארנונה מופחתים‪ .‬העיר באר שבע מייצרת את כמות‬ ‫המהנדסים השנתית הגדולה בארץ (אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫ומכללת סמי שמעון)‪.‬‬ ‫הבניין הראשון‪ ,‬אשר שווק ברובו‪ ,‬הוקם ב"שער הכניסה"‬ ‫של הפארק בצמוד לתחנת הרכבת "באר‪-‬שבע צפון"‬ ‫ובצמוד לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון (שבה לומדים כ‪20,000-‬‬ ‫סטודנטים)‪ .‬בבניין כ‪ 7,500-‬מ"ר עילי וכ‪ 3,000-‬מ"ר חניון‪.‬‬ ‫הבניין הראשון הוא בן חמש קומות עם ארבע קומות משרדים‬ ‫מעל קומת הקרקע‪ .‬קומת הקרקע בעלת חזית מסחרית‬ ‫ושטחי ישיבה חיצוניים מוצלים‪ .‬בין הדיירים בבניין‪,EMC :‬‬ ‫‪ ,NESS ,Deutsche Telecom Labs‬חממת אינקוביט בבעלות‬ ‫חברת אלביט‪ ,‬וחממת הסייבר של ‪ ,Oracle ,JVP‬חברת‬ ‫‪ DALET‬הצרפתית‪B.G.N Technologies ,DB MOTION ,‬‬ ‫(חברת היישום המסחרי של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון) ועוד‪.‬‬ ‫עבודות ההקמה של הבניין השני (כ‪ 12,000-‬מ"ר) החלו‪,‬‬ ‫ואכלוסו צפוי בדצמבר ‪ .2014‬כ‪ 200,000-‬מ"ר משרדים‬ ‫ומעבדות סך הכול מתוכננים להיבנות בפארק‪ ,‬בתקן‬ ‫האמריקאי לבנייה ירוקה ‪ .LEED SILVER‬כמו כן‪ ,‬הוקם‬ ‫בפארק מרכז אנרגיה אשר ישרת את כלל הבניינים בפארק‬ ‫ויספק את האנרגיה הנדרשת למערכות המיזוג‪ .‬בכך הוא‬ ‫יתרום להיותו של פארק ההיי‪-‬טק "ירוק" ובו בזמן יחסוך‬ ‫משמעותית בעלויות המיזוג‪.‬‬ ‫בסוף התהליך יושקעו בפארק כמיליארד שקלים‪ .‬חברת‬ ‫גב‪-‬ים מקימה ומנהלת את הפארק והחברה הכלכלית באר‬ ‫שבע ביצעה בפארק את עבודות הפיתוח והתשתיות הנאמדות‬ ‫בכ‪ 16-‬מיליון שקלים‪.‬‬ ‫בצמוד לפארק‪ ,‬החל צה"ל בעבודות הקמת קמפוס התקשוב‬ ‫החדש שצפוי לאכלס כ‪ 5,000-‬חיילים ואנשי קבע מיחידות‬ ‫במיקום אסטרטגי בבירת הנגב‪ ,‬מוקם בימים אלה פארק‬ ‫גב‪-‬ים נגב‪ .‬פארק זה הוא פרי שיתוף פעולה בין גורמי‬ ‫אקדמיה‪ ,‬מו"פ‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬עסקים ותעשייה‪ :‬חברת‬ ‫גב‪-‬ים מקבוצת נכסים ובניין ‪ ,IDB‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫בנגב‪ ,‬עיריית באר שבע‪ ,‬חברת הפיתוח הבינלאומית ‪KUD‬‬ ‫ובעידוד ממשלת ישראל‪.‬‬ ‫הפארק משתרע על פני כ‪ 400-‬דונם בשכונת‬ ‫רמות‪ ,‬בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון והוא כולל‬ ‫שני חלקים – אזרחי וצבאי‪ .‬חלקו האזרחי של‬ ‫הפארק מתוכנן להיבנות על פני שטח של כ‪-‬‬ ‫‪ 200‬דונם‪ ,‬מתוכם כ‪ 93-‬דונם מיועדים להקמת‬ ‫‪ 23‬בניינים בשטח של כ‪ 200,000-‬מ"ר בנוי עילי‬ ‫נוסף לשטחי חניה‪ .‬בפארק מתוכננת גם הקמת‬ ‫שדירה מסחרית שתכלול עסקי הסעדה ושירותים‬ ‫לדיירי הפארק‪ .‬הפארק ממוקם מרחק הליכה‬ ‫מתחנת הרכבת‪ ,‬מאוניברסיטת בן גוריון ומבית‬ ‫החולים סורוקה‪ .‬הקמת הפארק מבוססת על‬ ‫שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה והתעשייה‬ ‫והוא נבנה כך שיעודד עבודה משותפת וזרימה‬ ‫הדמיית פארק גב‪-‬ים נגב לתעשיות עתירות ידע בבאר שבע‪ .‬מבט עילי‬ ‫חופשית של רעיונות‪ .‬חוקרי האוניברסיטה‪,‬‬ ‫פארק גב‪-‬ים נגב לתעשיות עתירות ידע בבאר שבע‪.‬‬ ‫הדמיית המבנה השני מכיוון הכיכר המרכזית‬ ‫טכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬דוגמת ממר"ם‪ ,‬לוטם‪ ,‬חושן ועוד‪.‬‬ ‫נוסף לאלה‪ ,‬מקדמת העירייה הקמת בית מלון ומרכז כנסים‬ ‫חדשני‪ ,‬בצמוד לבניין הראשון‪.‬‬ ‫הפארק גובל עם שכונת רמות האיכותית‪ .‬בסמוך לפארק‬ ‫ממוקם מחלף חטיבת הנגב‪ ,‬המחבר את כביש ‪( 40‬עוקף‬ ‫באר שבע) ואת כביש ‪ 6‬אל העיר באר שבע ואל היישובים‬ ‫עומר‪ ,‬מיתר ולהב‪.‬‬ ‫העובדה שהפארק ממוקם בתוך העיר‪ ,‬מנגישה אותו גם‬ ‫לאוכלוסייה המתגוררת בשכונות הסמוכות‪ ,‬לעשרות אלפי‬ ‫הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה ולאלפי החיילים שישרתו‬ ‫בעתיד בקמפוס התקשוב‪ .‬תמהיל העסקים והשירותים המתוכנן‬ ‫יהפוך אותו למוקד תעסוקה‪ ,‬וגם לציר בילוי ופנאי‪.‬‬ ‫פארק ההיי‪-‬טק החדש בנגב עתיד לייצר למעלה מ‪10,000-‬‬ ‫מקומות תעסוקה‪.‬‬ ‫מטל‪-‬טק‪ ,‬לוכסמבורג‪ ,‬דור אקולוגיה‪ ,‬רינקם קומפני‪ ,STS ,‬גז‬ ‫טכנולוגיות‪ ,‬גז‪-‬גל דרום‪ ,‬כל‪-‬בו גז‪ .‬נוסף על אלה מאכלס‬ ‫פארק התעשייה מתקני אחסון‪ ,‬תשתיות ושירותים מתקדמים‬ ‫ומגוונים לתעשייה‪ .‬רבים ממפעלי התעשייה בפארק נמצאים‬ ‫בתנופת פיתוח והתרחבות לצד מגמה הולכת וגוברת של‬ ‫חיבור מפעלי התעשייה לגז הטבעי כמקור אנרגיה ירוקה‪.‬‬ ‫מימוש החזון לפיתוח הנגב ‪ -‬המועצה המקומית תעשייתית‬ ‫נאות חובב מובילה את תנופת ההתחדשות והפיתוח בפארק‬ ‫האקו‪-‬תעשייתי נאות חובב‪ .‬אנדריי אוזן‪ ,‬ראש מועצת נאות‬ ‫חובב‪ ,‬איש מעשה שאינו שוקט על השמרים‪ ,‬אומר כי אימוץ‬ ‫עקרונות האקו‪-‬תעשייה וההכרזה על השם נאות חובב הם‬ ‫חלק מיישום תוכנית אסטרטגית סדורה ומקיפה שהמועצה‬ ‫גיבשה‪ .‬תוכנית זו מהווה מתווה להמשך תנופת הפיתוח‬ ‫בפארק התעשייה – בתשתיות‪ ,‬בפיתוח האזור ובהבאת‬ ‫מפעלים חדשים אך גם ביציקת תוכן אמיתי בקשר עם‬ ‫הקהילה הסובבת – התושבים ביישובים השכנים‪ ,‬האקדמיה‬ ‫בנגב ובמדינות השכנות‪ ,‬מערכת החינוך והארגונים השונים‬ ‫הפועלים במרחב‪ ,‬ובקיצור – יצירת כימיה עם הסביבה‪.‬‬ ‫נאות חובב‬ ‫ ההשקעה‬‫הכוללת בפיתוח‬ ‫ושיפור תשתיות‬ ‫עומדת על ‪200‬‬ ‫מיליון שקל‬ ‫נאות חובב – הפארק האקו‪-‬תעשייתי הראשון‬ ‫בישראל‬ ‫הפארק האקו‪-‬תעשייתי נאות חובב הוא עוגן כלכלי מרכזי‬ ‫בנגב ומודל ייחודי לתעשייה בת קיימא וצמיחה ירוקה בישראל‬ ‫ובעולם‪ .‬הפארק מתפרש על פני כ‪ 25,000-‬דונם והוא מספק‬ ‫פרנסה לכ‪ 10,000-‬משפחות בנגב‪ .‬היקף הייצוא של כלל‬ ‫המפעלים בפארק נאמד בכ‪ 4-‬מיליארד דולר בשנה‪ .‬המועצה‬ ‫המקומית תעשייתית נאות חובב (שמוכרת בשמה הקודם‬ ‫– רמת חובב) הוקמה בשנת ‪ ,1989‬כ‪ 14-‬שנה לאחר תחילת‬ ‫פעילותו של הפארק‪ .‬מאז שנת ‪ 2006‬השקיעו התעשיות‬ ‫בפארק‪ ,‬המועצה ומשרדי הממשלה למעלה מ‪ 1.5-‬מיליארד ‪₪‬‬ ‫בשיפור ההגנה על הסביבה ובטיפול במפגעי העבר‪ .‬בימים‬ ‫אלה מתקיימים בפארק במקביל עשרות פרויקטים לפיתוח‬ ‫הפארק‪ ,‬הקמת מפעלים חדשים‪ ,‬שדרוג תשתיות והקמת‬ ‫מתקני אנרגיה חלופית בהיקף של יותר ממיליארד ‪ .₪‬במהלך‬ ‫חמש השנים הקרובות צפויים לקום עוד כ‪ 20-‬מפעלים בשטח‬ ‫הפארק נוסף ל‪ 24-‬המפעלים הקיימים‪.‬‬ ‫כימיה‪ ,‬מיחזור ואיכות סביבה ‪ -‬התעשייה בנאות חובב פועלת‬ ‫בשישה תחומים עיקריים‪ :‬כימיה ואגרוכימיה‪ ,‬פארמצבטיקה‪,‬‬ ‫טיפול בפסולת‪ ,‬מיחזור‪ ,‬גזים ותשתיות שינוע והובלה‪ .‬בפארק‬ ‫פועלים כיום ‪ 24‬מפעלים חשובים ומובילים בתחומם בארץ‬ ‫ובעולם‪ :‬טבע‪-‬טק‪ ,‬תרכובות ברום‪ ,‬מכתשים‪ ,‬כימאגיס‪ ,‬קופולק‪,‬‬ ‫מאפי פארמה‪ ,‬החברה לשירותי איכות הסביבה‪ ,‬אקוסול‪ ,‬אביב‪,‬‬ ‫ראש המועצה‪ ,‬אנדריי אוזן‪ ,‬עם השר ארדן בסיור בנאות חובב‬ ‫הפארק האקו‪-‬תעשייתי נאות חובב ‪ -‬ציר הכניסה הראשי ולאורכו שביל האופניים ע"ש שניאור חשין‬ ‫אוזן מציג כמה דוגמאות מפעילות הפיתוח המואצת המתבצעת‬ ‫בפארק‪" :‬ההתנהלות היומיומית של המועצה התעשייתית‬ ‫דומה להתנהלות של כל מועצה אחרת והיא כוללת את כל‬ ‫הוועדות הקיימות‪ ,‬דבר שמאפשר לנו להתנהל בצורה מיטבית‬ ‫לטובת המפעלים הקיימים והעתידיים‪ ,‬ולראיה הפארק הפך‬ ‫למרכז התעשייה הכימית והמיחזור של מדינת ישראל והוא‬ ‫כולל גם פרויקטים סביבתיים"‪.‬‬ ‫שיקום ושיפור תשתיות בפארק והקמת מחלף בכניסה‬ ‫למתחם ‪ -‬ההשקעה הכוללת בפיתוח ובשיפור התשתיות‬ ‫במתחם עומדת על ‪ 200‬מיליון שקל‪ .‬בימים אלה הושלם‬ ‫שלב א' של העבודות עם סיום הרחבת ציר התנועה המרכזי‬ ‫מחלף נאות‬ ‫חובב הוקם‬ ‫בעלות של‬ ‫‪ 35‬מיליון ש"ח‬ ‫ובזמן שיא של‬ ‫שנה אחת‬ ‫הרחבה ושדרוג ציר התנועה המרכזי בנאות חובב‬ ‫‪15‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫ה פ ע ל ת‬ ‫בריכות האידוי‬ ‫המפעליות‬ ‫בנאות חובב‬ ‫מ א פ ש ר‬ ‫טיפול טוב‬ ‫יותר בשפכים‬ ‫ובקרה יעילה‪.‬‬ ‫פרויקט סביבתי‬ ‫בעלות של‬ ‫‪ 400‬מיליון ש"ח‬ ‫– כביש מס' ‪ ,1‬סלילת שביל אופניים לאורכו‪ ,‬והתקנת מדרכה‬ ‫להולכי רגל‪ .‬במקביל נמשכות העבודות בצירי התנועה‬ ‫הרוחביים וכן הפיתוח הנופי בצדי הדרך ושיקום תוואי הנחל‬ ‫שעובר בסמוך לציר המרכזי‪ .‬כמו כן מתבצעת סלילת כביש‬ ‫במתחם המפעלים החדשים‪.‬‬ ‫אוזן‪" :‬בעקבות הגעת צהל דרומה הוחלט להקים כביש‬ ‫דו‪-‬מסלולי ודו‪-‬נתיבי‪ .‬מאחר שהיציאה מנאות חובב ארכה‬ ‫כ‪ 40-30-‬דקות‪ ,‬דחפתי להקמת מחלף במקום הרמזורים‬ ‫המתוכננים‪ .‬אף על פי שלא הייתה תוכנית סטטוטורית וגם‬ ‫לא תקציב שאושר‪ ,‬קיבלנו בסופו של דבר אור ירוק לתכנן את‬ ‫המחלף‪ .‬את תקציב התכנון עשינו על חשבוננו ובתום שישה‬ ‫חודשים‪ ,‬זמן שיא (במקום ארבע שנים)‪ ,‬הגשנו באמצעות‬ ‫צוות התכנון והיועצים תוכנית לתכנון סטטוטורי ותכנון מפורט‬ ‫של הגשר‪ .‬היום יש במקום מחלף ששינה את סדרי התנועה‪,‬‬ ‫הבטיחות‪ ,‬הביטחון ואת פני המועצה‪ .‬מדובר בפרויקט של‬ ‫‪ 35‬מיליון שקל‪ ,‬מתוכם השתתפה המועצה ב‪ 9-‬מיליון שקל‬ ‫והשאר מומן על ידי משרד התחבורה‪.‬‬ ‫בריכות אידוי מפעליות ‪ -‬בעקבות ירידת צה"ל דרומה‬ ‫היה ברור שלא ניתן יהיה להקים ולאכלס את עיר הבה"דים‬ ‫ללא טיפול בבריכות האידוי הישנות שהתפרסו על שטח של‬ ‫‪ 1200‬דונם וקלטו את השפכים מכלל המפעלים במשותף‪,‬‬ ‫וגרמו למטרדי ריח ומפגעים סביבתיים‪ .‬בשנת ‪ 2013‬החלה‬ ‫טיפול בשפכים ובקרה יעילה ‪ -‬הפעלת בריכות האידוי המפעליות בנאות חובב‬ ‫פרויקט הבוסתן‬ ‫המקיים ‪ -‬מיזם‬ ‫משותף למועצה‬ ‫המקומית‬ ‫תעשייתית נאות‬ ‫חובב והמועצה‬ ‫המקומית שגב‬ ‫שלום‪ ,‬כולל‬ ‫נטיעת אלפי‬ ‫עצי פרי במרחב‬ ‫נאות חובב‬ ‫ההפעלה הראשונה של בריכות האידוי המפעליות החדשות‪.‬‬ ‫הבריכות הוקמו בהתאם להסכם הגישור שנחתם בשנת‬ ‫‪ 2006‬ולהתחייבויות שלקחו על עצמם המפעלים בנאות‬ ‫חובב לשיפור הנושא הסביבתי והקמת בריכות נפרדות לכל‬ ‫מפעל‪ .‬הבריכות החדשות הוקמו בטכנולוגיה החדשה ביותר‬ ‫מבחינת חומרי הבידוד והולכת השפכים‪.‬‬ ‫אוזן‪" :‬פרויקט זה‪ ,‬שעלותו הכוללת נאמדת בכ‪ 400-‬מיליון ‪,₪‬‬ ‫מאפשר טיפול טוב יותר בשפכי המפעלים‪ ,‬ניטור ובקרה יעילה‬ ‫על התהליך שתסייע במאמץ למזעור המפגעים הסביבתיים‪.‬‬ ‫בכך יתאפשר ליישם את עקרונות השמירה על הסביבה‬ ‫ולטפל בשפכים לפי הדרישות המחמירות ביותר כפי שקבעה‬ ‫המועצה בהתאם להמלצות המקצועיות"‪.‬‬ ‫במקביל להפעלת בריכות האידוי המפעליות מתקיימות‬ ‫העבודות לשיקום בריכות האידוי הישנות של המועצה‬ ‫הקמת המיזם הסולארי הגדול בישראל בנאות חובב‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪16‬‬ ‫מפעל טבע‪-‬טק‪ ,‬המפעל הגדול בפארק‬ ‫לשימושים חוזרים ומגוונים אם לטובת המפעלים‪ ,‬אם לטובת‬ ‫פרויקטים סביבתיים ואפילו להקמת מפעלים חדשים‪.‬‬ ‫המיזם הסולארי הגדול בישראל ‪ -‬חברת אנרג'יקס נאות‬ ‫חובב מקימה את המיזם הגדול לייצור חשמל באמצעות‬ ‫מתקנים פוטו וולטאיים‪ .‬המיזם מוקם על שטח של כ‪485-‬‬ ‫דונם אשר שימש את בריכות אידוי השפכים המשוקמות של‬ ‫המועצה‪ ,‬ובעלות של כ‪ 400-‬מיליון ‪ .₪‬המיזם צפוי לייצר‬ ‫חשמל בהספק של כ‪ 37.5-‬מגה ואט והוא יתחבר לרשת‬ ‫ההולכה הארצית של חברת החשמל‪ .‬סך ההכנסות הצפויות‬ ‫מהשכרת השטח עומדות על ‪ 35‬מיליון שקל ל‪ 21-‬שנים‪ ,‬והן‬ ‫יופנו לשיקום עוד בריכות אידוי שפכים‪.‬‬ ‫חיבור המפעלים לרשת הגז טבעי ‪ -‬כבר כיום מחוברים‬ ‫המפעלים הגדולים לרשת הגז הטבעי בלחץ גבוה‪ ,‬ואילו‬ ‫המפעלים הקטנים יחוברו בלחץ נמוך‪ .‬הקו שמגיע עד לפארק‪,‬‬ ‫מקורו בקידוח תמר ובעתיד יגיע גם הגז מקידוח לוויתן‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫קיימות יוזמות להקים מפעלים תוצרי גז שישתמשו בשירותי‬ ‫מסוף רכבת המשא המתוכננת במקום ובאמצעותה ישונעו‬ ‫החומרים לנמלי אשדוד וחיפה‪.‬‬ ‫שביל אופניים ע"ש שניאור חשין ‪ -‬בשנת ‪ 2013‬נחנך‬ ‫הקטע הראשון באורך של כ‪ 10-‬ק"מ בשביל אופניים ע"ש‬ ‫שניאור חשין – השביל הסלול הארוך בישראל – מפארק נחל‬ ‫באר שבע דרך נאות חובב‪ ,‬צומת הנגב ועד לפארק גולדה‬ ‫ברמת הנגב‪ .‬השביל צפוי לתת מענה לבאי פארק נחל באר‬ ‫שבע‪ ,‬לעובדי נאות חובב‪ ,‬תושבי הפזורה הבדואית בתוואי‬ ‫ולפיתוחה של תיירות רכיבת האופניים בנגב‪.‬‬ ‫הבוסתן המקיים ‪ -‬פרויקט הבוסתן המקיים הנו מיזם סביבתי‬ ‫כלכלי‪-‬חברתי בשיתוף המועצה המקומית שגב שלום‪.‬‬ ‫הפרויקט כולל נטיעה של כ‪ 10,000-‬עצי פרי ובהם עצי זית‪,‬‬ ‫לימון‪ ,‬רימונים ודקלים‪ .‬פירות העצים ישמשו להפקת שמנים‪,‬‬ ‫רכז ולמאכל‪ ,‬והם הוכחה נוספת למהפך הסביבתי המתקיים‬ ‫במקום‪ .‬הטיפול בעצים‪ ,‬בפרי ובתוצרים ייעשה בשיתוף פעיל‬ ‫של צעירים וצעירות בסיכון מהאוכלוסייה הבדואית ובהנחיה‬ ‫מקצועית של אנשי מקצוע וחוקרים מהתחום‪ .‬ההכנסות‬ ‫מהמיזם יופנו במלואן לטובת המשך פיתוח המיזם וכדמי‬ ‫שכר לצעירים שיועסקו בו‪.‬‬ ‫שומרים על קשר ויוצרים כימיה עם הסביבה ‪ -‬כפארק‬ ‫אקו‪-‬תעשייתי‪ ,‬פארק נאות חובב מטמיע מודל של סימביוזה‬ ‫לטובת הפחתת טביעת הרגל הסביבתית של האזור‪ .‬מפעלי‬ ‫התעשייה בנאות חובב מקיימים קשרים רבים בתהליכי הייצור‬ ‫והטיפול בשפכים ובפסולת‪ ,‬בין היתר גם באמצעות מערכת‬ ‫ענפה של גשרי צנרת המותקנים ברחבי הפארק‪ .‬במסגרת‬ ‫יישום התוכנית האסטרטגית יפותחו תשתיות נוספות בתחום‬ ‫הפארק לעידוד קשרים אלה‪.‬‬ ‫מרכז קשרים ‪ -‬אחת מגולות הכותרת של הפרויקטים‬ ‫שיוזמת המועצה היא הקמת מרכז קשרים‪ ,‬וזאת מתוך הכרה‬ ‫בחשיבות המחקר והפיתוח בתחום הכימיה והסביבה‪ ,‬מעצם‬ ‫המשך בעמוד ‪18‬‬ ‫המשך מעמוד ‪16‬‬ ‫נאות חובב‪ ,‬הדמיית החלל המרכזי במרכז המבקרים‪.‬‬ ‫באדיבות אורפן‬ ‫הקמת מפעל סודה סטרים‪ ,‬פארק "עידן נגב"‬ ‫עבודות הפיתוח‬ ‫בפארק "עידן‬ ‫נגב" המשותף‬ ‫לעיריית רהט‪,‬‬ ‫מועצה אזורית‬ ‫בני שמעון‬ ‫ומועצה מקומית‬ ‫להבים‪ ,‬נמצאות‬ ‫בשלבי פיתוח‬ ‫מתקדמים‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪18‬‬ ‫הדבר שהמפעלים המובילים בתחומים אלה מצויים בפארק‬ ‫עצמו‪ ,‬ומתוך רצון לשמש מקור להנחלת ידע לאוכלוסיות‬ ‫נוספות כמו ילדי בתי ספר‪ ,‬חיילים‪ ,‬אנשי עיר הבה"דים ועוד‪.‬‬ ‫המרכז ישמש כמשכן למוזיאון הכימיה הראשון בישראל ויהיה‬ ‫למרכז מצוינות אזורי בין‪-‬לאומי לקידום הכימיה‪ .‬המרכז יחבר‬ ‫בין יהודים לערבים‪ ,‬ישראלים‪ ,‬ירדנים ופלשתינאים תושבי‬ ‫האזור למען מדע החיים – הכימיה‪ .‬את מבנה המרכז ובית‬ ‫המועצה הסמוך לו תיכננה האדריכלית כלת פרס ישראל‬ ‫עדה כרמי‪-‬מלמד‪ .‬המבנה הייחודי והמרהיב יוקם במסגרת‬ ‫תוכנית מתחם המבואה שישלב בתוכו אזור לתעשייה‬ ‫ומלאכה קלה‪ ,‬בית ספר להכשרה מקצועית‪ ,‬אזור מסחרי‬ ‫ומרכז חירום והצלה משולב אזורי"‪.‬‬ ‫פארק תעסוקה משותף – "עידן נגב"‬ ‫מכרז מרשות מקרקעי ישראל למגרש המסחרי בגודל של‬ ‫כ‪ 67-‬דונם באזור התעשייה יסתיים בסוף מרץ‪.‬‬ ‫באזור התעשייה כיום ישנם שני מפעלי עוגן‪ :‬סודה סטרים‬ ‫וקרגל‪ .‬כבר במחצית שנת ‪ 2014‬ייחלו קווי הייצור הראשונים‬ ‫של חברת סודה סטרים לפעול‪ .‬הערכה היא כי עד סוף שנת‬ ‫‪ 2014‬יחלו את בנייתם כשבעה מפעלים נוספים‪.‬‬ ‫בפארק מתוכננים אזורים רבים של שצ"פים (שטח ציבורי‬ ‫פתוח) באזור התעשייה‪ ,‬ורובם יופנו לפיתוח נופי ורווחת‬ ‫העובדים‪ .‬לצד זאת‪ ,‬מושם דגש רב בנושא איכות הסביבה‪.‬‬ ‫בעתיד יוחל שוק שבת בשטח אזור התעשייה ושירותים נוספים‪.‬‬ ‫"עידן הנגב" נכלל במפת אזורי עדיפות לאומית ומסווג כאזור‬ ‫פיתוח א' לתעשייה‪ ,‬המעניק למפעלים בפארק הטבות מרביות‬ ‫בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון; המדינה‪ ‬מסבסדת את‬ ‫מחירי הקרקע ואת עלויות הפיתוח‪ ,‬ובאזור נהוגים תעריפי‬ ‫ארנונה ודמי ניהול מהנמוכים בישראל‪.‬‬ ‫"עידן הנגב" הוא פארק תעסוקה‬ ‫משותף של הרשויות‪ :‬עיריית רהט‬ ‫בעלת ‪ 44‬אחוז ממניות החברה‪,‬‬ ‫מועצה אזורית בני שמעון בעלת‬ ‫‪ 39‬אחוז ממניות החברה ומועצה‬ ‫מקומית להבים בעלת ‪ 17‬אחוז‬ ‫ממניות החברה‪.‬‬ ‫הפארק משתרע על שטח גדול‬ ‫מ‪ 4500-‬דונם‪ ,‬והוא כולל שטחים‬ ‫לתעשייה נקייה‪ ,‬למסחר‪ ,‬למכללה‬ ‫רב‪-‬תרבותית‪ ,‬לבית חולים ולמבני‬ ‫ציבור‪.‬‬ ‫עבודות הפיתוח על כ‪ 800-‬הדונמים‬ ‫הראשונים נמצאות בשלבי פיתוח‬ ‫תוכנית הפארק ‪" -‬עידן נגב"‬ ‫מתקדמים‪ ,‬כ‪ 40-‬מפעלים גדולים‪,‬‬ ‫קטנים ובינוניים מצויים בשלבים שונים בהליכי הקצאת קרקע הפארק נהנה ממיקום אטרקטיבי‪ ,‬על צומת דרכים אסטרטגית‪:‬‬ ‫בפטור ממכרז ובשלבי תכנון מפורט ותשלומים‪.‬‬ ‫מרחק של כשעה מירושלים ותל אביב‪ ,‬כ‪ 40-‬דקות מנתב"ג‬ ‫האונה הצפונית של אזור התעשייה שווקה במלואה‪ ,‬ושיווק ואשדוד‪ ,‬כ‪ 15-‬דקת מבאר שבע‪ ,‬בסמיכות לכביש ‪ ,6‬ובצמידות‬ ‫האונה הדרומית יחל לאחר התאמת התב"ע לצרכים המשתנים‪ .‬לתחנת הרכבת להבים‪-‬רהט‪.‬‬ ‫הפארק ייהנה מהיצע עובדים מגוון ונרחב‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬נהנה‬ ‫"עידן נגב" מקרבה לאוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬המכללה האקדמית‬ ‫להנדסה בנגב ולמכללת ספיר‪.‬‬ ‫הפארק מנוהל על ידי חברה שהוקמה מיסודן של הרשויות‬ ‫המקומיות רהט‪ ,‬בני שמעון ולהבים; חברת עידן הנגב – ִהנה‬ ‫חברה עירונית פרטית בע"מ‪.‬‬ ‫חלק מאתגרי חברת הניהול‪ :‬קידום נושא הגעת הגז הטבעי‬ ‫למפעלים באזור התעשייה;‬ ‫הקמת מאגר מים לתמיכה בצורכי כיבוי האש של המפעלים‬ ‫הן בספיקה והן בלחץ;‬ ‫הפעלת מערך תחבורה ציבורית מתחנת רכבת להבים‪-‬רהט‬ ‫לאזור התעשייה – ככל שיתפתחו הצרכים של המפעלים‬ ‫לנושא זה‪.‬‬ ‫בפארק יושקעו עד סוף השנה כ‪ 100-‬מיליון ‪ ₪‬בתשתיות‬ ‫עבודות הפיתוח בפארק "עידן נגב" המשותף‬ ‫שצפויות להסתיים עד סוף השנה‪ˆ .‬‬ ‫סככות אוטובוסים‬ ‫מכוון “‪”City Speed‬‬ ‫פרגולות “סוליי”‬ ‫אי‪.‬אם‪.‬שגב מרהטת לך את הסביבה‪...‬‬ ‫• ספסלים • אשפתונים • פרגולות • מתקני אופניים • עמודי מחסום‬ ‫• מיכלי מחזור • תחנות אוטובוסים • שילוט • ריהוט משרדי ומוסדי• מבחר פרוייקטים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ll aro u‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪. Se‬‬ ‫‪I .M‬‬ ‫עידן הגז הטבעי בתעשייה‬ ‫דניאל רוזנברג‪,‬‬ ‫סמנכ"ל‬ ‫‪AVIV AMCG‬‬ ‫תשתיות וסביבה‬ ‫בשלוש השנים‬ ‫הקרובות צפויים‬ ‫לתכנן עוד כ‪700-‬‬ ‫קילומטר של‬ ‫קווי חלוקה אשר‬ ‫יספקו גז לכל‬ ‫מפעל שיבקש‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪20‬‬ ‫פ‬ ‫ורום מנהלי תשתיות של חברת ‪AVIV AMCG‬‬ ‫שנערך ב‪ 11-‬במרץ ‪ 14‬בקיבוץ דליה עסק בנושא‬ ‫הסבת מפעלים לגז טבעי‪ .‬לאחרונה פורסם כי המענקים‬ ‫למפעלים שיעברו לשימוש בגז טבעי הועלו ל‪750-‬‬ ‫אלף ‪ ,₪‬וצרכנים מרוחקים יקבלו מענקים מוגדלים‬ ‫שיוכלו להגיע למיליוני שקלים‪ .‬בכך‪ ,‬השימוש בגז טבעי‬ ‫בתעשייה הופל להיות אופציה משתלמת עוד יותר‬ ‫מערכת ההולכה הארצית של הגז כוללת צנרת יבשתית‬ ‫וימית‪ ,‬מסדום בדרום (הצינור היבשתי הנמוך בעולם) ועד‬ ‫חיפה ואלון התבור בצפון‪ ,‬כאשר כל הצינורות טמונים‬ ‫באדמה‪ .‬ישנן תחנות קבלה באשדוד ובאשקלון‪ ,‬ומתקן ימי‬ ‫(‪ .)Buoy‬ישנן גם תחנות ‪ – PRMS‬הפחתת לחץ ומדידה –‬ ‫‪.Pressure Reproduction and Metering System‬‬ ‫מערכת ההולכה בנויה כך שכל עשרה קילומטרים קיימת תחנת‬ ‫הגפה המשמשת לתפעול ובקרת המערכת ולבידוד מקטעים‬ ‫בעת חירום‪ .‬בחיפה מקימים תחנת ‪ PRMS‬גדולה של שמונים‬ ‫אלף קו"ב בשעה‪ ,‬שצפויה להזין את כל האזור הצפון‪-‬מערבי‬ ‫של מדינת ישראל‪ .‬באזור חדרה קיימת תחנת ‪ ,PRMS‬ובאזור‬ ‫אלון‪-‬תבור ושדה אילן מוקמות תחנות ‪ PRMS‬אשר ישרתו‬ ‫את צפון‪-‬מזרח המדינה‪ .‬עד כה הוקמו כ‪ 435-‬קילומטר של‬ ‫צנרת להולכת גז טבעי‪ 25 ,‬מתקני ‪ ,PRMS‬שתי תחנות קבלה‬ ‫יבשתיות ואחת ימית‪.‬‬ ‫נוסף למערכת ההולכה‪ ,‬מקודמת מערכת חלוקת הגז הטבעי‬ ‫שתעביר את הגז לצרכני קצה כגון‪ :‬מפעלים‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬מאפיות‬ ‫וכדומה‪ .‬כיום מקודמים כ‪ 200-‬קילומטר של קווי חלוקת גז‬ ‫טבעי בצפון הארץ‪ ,‬והצפי הוא כי שלב התכנון של קווי החלוקה‬ ‫יסתיים לקראת סוף ‪ .2014‬בשלוש השנים הקרובות צפויים‬ ‫לתכנן עוד כ‪ 700-‬קילומטר של קווי חלוקה אשר יספקו גז‬ ‫לכל מפעל שיבקש‪.‬‬ ‫בחודשים הקרובים יחובר מפעל פניציה שבאזור התעשייה ציפורי‬ ‫לרשת הגז הטבעי‪ ,‬כמו מפעלים רבים בצפון אשר יוסבו לגז‬ ‫טבעי ויוזנו מרשת החלוקה‪ .‬למפעל עם צריכת אנרגיה בינונית‪,‬‬ ‫המעבר לשימוש בגז טבעי צפוי ליצור חיסכון של בין ‪ 500‬ל‪700-‬‬ ‫אלף ש"ח לשנה‪ .‬החזר ההשקעה על הסבת המפעל לגז נע‬ ‫בין שנתיים לשלוש שנים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬כעשרים מפעלים באזור הצפון נמצאים בתהליך של הסבה‬ ‫לגז טבעי‪ ,‬ואני צופה כי בשנים הקרובות עוד כ‪ 150-‬מפעלים‬ ‫יבחרו להשתמש בגז טבעי‪ .‬לאחרונה פורסם כי המענקים‬ ‫למפעלים שיעברו לשימוש בגז טבעי הועלו ל‪ 750-‬אלף ‪,₪‬‬ ‫וצרכנים מרוחקים יקבלו מענקים מוגדלים שיוכלו להגיע למיליוני‬ ‫שקלים‪ .‬בכך‪ ,‬השימוש בגז טבעי בתעשייה הופך להיות אופציה‬ ‫משתלמת עוד יותר‪.‬‬ ‫אני מעריך כי בשנים הקרובות יהיו ספקים נוספים‪ ,‬יהיה עודף‬ ‫קיבולת והתחרות בענף תגבר‪ .‬מבחינת הצרכן‪ ,‬מי שלא "עולה‬ ‫על העגלה" עכשיו ומתחבר לרשת החלוקה – יעשה זאת עוד‬ ‫כמה שנים ויפסיד‪ .‬זמן ההסבה הוא ארוך‪ ,‬תכנון רשת החלוקה‬ ‫מורכב וזו פשוט טעות להתמהמה בעניין זה‪.‬‬ ‫בשלושים השנים הבאות השימוש בגז טבעי בישראל צפוי‬ ‫לגדול פי ארבעה‪ .‬משק האנרגיה צפוי להתבסס על ייצור של‬ ‫כ‪ 70%-‬עד ‪ 75%‬מן האנרגיה (משק החשמל) באמצעות גז‬ ‫טבעי‪ ,‬ויש להיערך לכך‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬מונתה ‪ AMCG‬למנהלת פרויקט התכנון והרישוי‬ ‫של הקמה והפעלה של רשת חלוקת גז טבעי באזור חדרה‬ ‫והעמקים‪ ,‬באורך כולל של כ‪ 100-‬קילומטר‪ .‬התכנון הכללי‪,‬‬ ‫התיאומים והרישוי מהווים את השלב הראשון בהקמת רשת קווי‬ ‫החלוקה‪ ,‬שעלותה מוערכת ב‪ .₪ 1,500,000-‬עלות הקמת קווי‬ ‫החלוקה תעמוד על כ‪ 218-‬מיליון ש"ח סך הכול‪ ,‬ואלה יושקעו‬ ‫בתוך חמש שנים באזור חדרה והעמקים‪ .‬פרויקט זה מתווסף‬ ‫לניהול ותכנון של רשת חלוקת גז טבעי באזור‪ ‬חיפה‪ ,‬נהריה‪,‬‬ ‫צפת‪ ,‬כרמיאל והקריות‪ ,‬שמבצעת ‪ AVIV AMCG‬בעבור חברת‬ ‫מרימון גז טבעי‪.‬‬ ‫ג'יי אפשטיין‪ ,‬מנהל פיתוח עסקי‪ ,‬נתיבי גז לישראל‪" :‬המצוף‬ ‫הימי לקליטת גז טבעי (‪ – )Buoy‬הוא טכנולוגיה ייחודית בעולם‪.‬‬ ‫אל המצוף מתחברת אונייה מגזזת שתפקידה להפוך את הגז‬ ‫שיגיע אליה במצב של גז טבעי נוזלי (‪ ,)LNG‬לגז נדיף‪ .‬משם‪,‬‬ ‫הוא יועבר למערכת הולכת הגז הארצית של ישראל‪.‬‬ ‫"אמנם גז טבעי מעבירים בדרך כלל בצינורות‪ ,‬ואולם בישראל‬ ‫בחרו בפתרון ייחודי – להקים את הנמל הזה על מצוף כעשרה‬ ‫קילומטרים מערבית לחופי חדרה‪ .‬לשם כך הוקמה תשתית בים‪,‬‬ ‫המחברת את המצוף לרשת ההולכה‪ .‬צעד זה מאפשר להשלים‬ ‫את פערי הביקושים הקיימים‪ ,‬ולהתכונן לאלה הצפויים בשנים‬ ‫הקרובות גם לאחר הגעת הגז מתמר‪ ,‬בתקופות צריכת שיא בקיץ‬ ‫ובחורף‪ .‬המצוף משמש כמאגר אסטרטגי והוא תורם לאמינות‬ ‫ושרידות מערכת הגז‪ ,‬בעיקר בעת תקלות אצל ספקי הגז‪.‬‬ ‫"אנו נערכים להגברת הביקושים כבר עכשיו עם הקמת קווים‬ ‫רבים נוספים‪ ,‬כמו הקו המזרחי שמוקם באזור תוואי כביש ‪,6‬‬ ‫ויהווה גיבוי לקו הימי‪ .‬בתוכנית הפיתוח לשנים ‪,2015-2012‬‬ ‫מושקעים כשני מיליארד דולרים בהקמת המקטעים‪ ,‬שאורכם‬ ‫יגיע ל‪ 206-‬קילומטר"‪.‬‬ ‫רועי שחורי‪ ,‬סמנכ"ל הנדסה בחברת "פניציה"‪" :‬כאחת‬ ‫החברות האחרונות בעולם שעדיין מתבססות על מזוט כמקור‬ ‫האנרגיה‪ ,‬אנו נאלצים לשאת בעלויות גבוהות מאוד של אנרגיה‪:‬‬ ‫כ‪ 40%-‬מסך עלות המוצר‪ .‬אנו משלימים כעת את ההסבה‬ ‫לשימוש בגז‪ ,‬ובכך מתכננים להעביר את המפעל למצב של רווח‬ ‫ולהבטיח את המשך פעילותו – עם השלמת החיבור לצינור הגז‬ ‫הטבעי אנו צופים חיסכון של יותר ממיליון דולר לחודש‪.‬‬ ‫לשמחתי‪ ,‬לפני שבועיים קיבלנו אישור הזרמה‪ .‬אני מקווה‬ ‫שבמהרה תושלם הקמת התשתיות החיצוניות שבהן אנו תלויים‪,‬‬ ‫כך שנוכל להשלים את המעבר לשימוש בגז טבעי‪ ,‬ולהרוויח"‪.‬‬ ‫קונסטנטין בלוז‪ ,‬סגן לתכנון כלכלי ואסטרטגי ברשות‬ ‫הגז‪" :‬אני מעריך שבשבועות הקרובים תינתן חזקה למאגר‬ ‫לווייתן – דבר אשר יסלול את הדרך לכניסת הגז מלווייתן למשק‬ ‫הישראלי‪ ,‬שאנו צופים שיקרה בתחילת ‪."2018‬‬ ‫הדברים נאמרו במסגרת פורום מנהלי תשתיות של‬ ‫חברת ‪ AVIV AMCG‬בנושא הסבת מפעלים לגז טבעי‪.‬‬ ‫פארקי תעשייה ועסקים‬ ‫כמנוף צמיחה עירוני ואזורי‬ ‫תמיר בן שחר‬ ‫ומירב איינשטיין‬ ‫סיאנו‬ ‫מ‬ ‫שרד הפנים הכריז על ‪ 24‬רשויות מקומיות‬ ‫כ"רשויות איתנות"‪ ,‬והן יקבלו הקלות בתלותן‬ ‫בשלטון המרכזי‪ .‬המאמר מציג הגדרה של "עיר‬ ‫מע(א)ושרת" ומסביר את הגורמים להתעשרותה‬ ‫(במרבית המקרים בגלל זיהוי‪ ,‬תכנון מיטבי ומימוש‬ ‫של מיקום אסטרטגי להקמה ו‪/‬או שדרוג של אזורי‬ ‫תעשייה)‪ .‬במציאות שבה לא כל עיר נולדה עם "באר‬ ‫נפט"‪ ,‬ובמצב שבו התחרות על כל מ"ר מתעצמת‪,‬‬ ‫כל עיר נדרשת לאסטרטגיה כלכלית ברורה‬ ‫שתעריך‪ ,‬תזהה ותמקסם את יתרונותיה התחרותיים‬ ‫ ‪-‬בבת ים‪ ,‬מנגד‪ ,‬קיים אזור תעסוקה אשר מאפייני מיקומו‬‫ה"רחוקים" אינו מושך ולא צפוי למשוך עסקים ברמה‬ ‫הארצית ואף לא ברמה האזורית‪ .‬לפיכך העיר מצויה‬ ‫בגירעון שנתי שוטף של כ‪ 100-‬מיליון ‪;₪‬‬ ‫בישראל בונים מדי שנה ‪ 10-8‬מיליון מ"ר של שטחי רצפות‪.‬‬ ‫מתוכם‪ ,‬הנדל"ן המניב מהווה ‪ 25%-20%‬בלבד‪ ,‬משמע‬ ‫כדי שהרשויות תתאזנה ברמה הארצית כל שנה חסרים‬ ‫שטחים והתחרות נהיית קשה יותר‪ .‬ברור כי ערים נלחמות‬ ‫במלחמת הישרדות שמרביתן תפסדנה בה;‬ ‫כשהארנונה למגורים הממוצעת נעה בין ‪ ₪ 60-40‬למ"ר‬ ‫לשנה ואילו הארנונה לעסקים יכולה להגיע לּפי שניים‪ ,‬פי‬ ‫שלושה ואף לפי ארבעה‪ ,‬ברור שכל עיר וכל יישוב מבקשים‬ ‫היום לפתח כמה שיותר תעסוקה‪.‬‬ ‫גמר בנייה של שטחי נדל"ן מניב ביחס לשטחי‬ ‫מגורים בשנים ‪1995-2013‬‬ ‫מתחם העסקים החדש ‪ BBC‬בני ברק‬ ‫מהי עיר מע(א)ושרת?‬ ‫תמיר בן שחר‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫עיר מע(א)ושרת – מייצרת תושבים מאושרים (נגזרת גם‬ ‫מרמת ההשקעה לתושב שמוציאה העיר מדי שנה) באמצעות‬ ‫הכנסותיה מאזורי נדל"ן מניב (נמדד בגודל ההכנסה מארנונה‬ ‫שלא למגורים ביחס לארנונה למגורים)‪.‬‬ ‫התרשים שלהלן מציג את היחס בין חיוב ארנונה שלא‬ ‫למגורים לחיוב ארנונה למגורים בממוצע בשלוש השנים‬ ‫האחרונות ברשויות שהוגדרו כאיתנות ובכאלה שלא הוגדרו‬ ‫כך‪:‬‬ ‫מירב אינשטיין סיאנו‪,‬‬ ‫סמנכ"לית‬ ‫חברת צ'מנסקי בן שחר‬ ‫ושות'‪ ,‬חברת ייעוץ כלכלי‪,‬‬ ‫שיווקי ותכנוני המתמחה‬ ‫בתכנון אסטרטגי עירוני ואזורי‪,‬‬ ‫בייעוץ לכל סוגי מוצרי הנדל"ן‬ ‫ובמסחר‪ ,‬שיווק וקמעונאות‬ ‫הערים האיתנות נהנות מיחס גבוה של שטחים שלא למגורים‪.‬‬ ‫היחס הנדרש כדי שעיר תהיה "מע(א)ושרת" הוא ‪70%-60%‬‬ ‫שטחי נדל"ן מניב מכלל השטחים (מותנה בין השאר גם ב‪:‬‬ ‫גודל משק בית ומאפייניו הכלכליים‪-‬חברתיים‪ ,‬גודל דירה‬ ‫ממוצעת‪ ,‬גובה תשלומי הארנונה למ"ר של השווקים השונים‪,‬‬ ‫גובה היטלי הפיתוח השונים ועוד);‬ ‫ ‪-‬בתל אביב‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שיעור חיוב ארנונה לשטחים שלא‬‫למגורים גבוה פי שלושה מחיוב לארנונה למגורים;‬ ‫התוצאה – "מלחמת גוג ומגוג"!‬ ‫בישראל יש יותר מ‪ 100-‬אזורי תעשייה בכ‪ 150-‬אלף דונם‪.‬‬ ‫חלקם גדולים‪ ,‬חלקם קטנים בישובים כפריים‪ ,‬חלקם ממותגים‪,‬‬ ‫חלקם מנוהלים באופן פרטי ומרביתם לא תוכננו נכון‬ ‫ובהכרח גם אינם מנוהלים!;‬ ‫בהיעדר תכנון מרחבי אמיתי של שווקי נדל"ן שונים‪ ,‬ומעצם‬ ‫העובדה כי המספרים שבתוכניות המתאר לסוגיהן אינם‬ ‫מבוקרים‪ ,‬בעשור האחרון מתכננים עודף של שטחים מניבים‬ ‫ומרביתם במיקומים נחותים שלא יתממשו לעולם – והגורם‬ ‫העיקרי הוא לחץ הערים לייצר להן מקורות הכנסה;‬ ‫גורמים להצלחתם של אזורי תעשייה ופארקי‬ ‫תעשייה לסוגיהם‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪22‬‬ ‫הבנת המציאות – לפני שמתכננים וצובעים את אזורי‬ ‫התעסוקה בשימושים השונים‪ ,‬נדרש לעצור ולבחון את רמת‬ ‫התחרותיות של האזור אל מול המתחרים‪ ,‬להעריך את היקפי‬ ‫הביקושים עליהם מתחרים‪ ,‬לקבוע היכן ניתן לנצח ולהחליט גם‬ ‫מה לא מפתחים – יצירה של קונספט ותמהיל מנצח לאזור;‬ ‫זיהוי המיקום האסטרטגי הנוכחי והבא – בצמתים ו"על"‬ ‫כבישי אורך ורוחב ארציים‪" ,‬על" תחנות רכבת ובקרבת‬ ‫מחוללי ביקוש גדולים;‬ ‫לדוגמא‪ ,‬במטרופולין תל אביב קיים סדר מרחבי שנוצר‬ ‫כתוצאה מצורכי המיקום והמקום של חברות וממאפייני‬ ‫הפריסה שלהם בפועל = כוחות השוק!‬ ‫אזורי התעשייה במטרופולין תל אביב‬ ‫במרכז המטרופולין – שימושים מעורבים הכוללים גם שטחי מסחר‪.‬‬ ‫המשרדים העסקיים‪-‬פיננסיים מתרכזים בגלעין המטרופולין‪.‬‬ ‫אחרים יוצאים ויצאו אל פתח תקווה‪ ,‬כפר סבא ודומיהן;‬ ‫בצפון המטרופולין – "קרוב" לתל אביב מצוי שיעור גדול‬ ‫יותר של שטחי חברות היי‪-‬טק ומשרדים עסקיים‪-‬פיננסיים;‬ ‫בדרום המטרופולין – שונה בתמהילו לחלוטין מהמצוי בצפון‬ ‫המטרופולין‪ ,‬מתמחה בעיקר בתעשייה מסורתית ולוגיסטיקה‬ ‫(למעט פארקי המדע שברחובות ובנס ציונה בסמיכות למכון ויצמן);‬ ‫במזרח המטרופולין – בעיקר חברות לוגיסטיקה‪ ,‬משרדי‬ ‫חברות‪-‬אם שמתמקמות עם המרכזים הלוגיסטיים שלהן‬ ‫ֵ‬ ‫וחברות היי‪-‬טק בינלאומיות – לדוגמא‪ :‬חברתנו יצרה לפני‬ ‫כשבע שנים‪ ,‬לאחר בדיקה מעמיקה‪ ,‬תכנון מחודש לשני‬ ‫אזורי התעשייה של מודיעין (עינב והפארק הטכנולוגי) ובאופן‬ ‫זה‪ ,‬מעיר שלא פגשה קודם לכן ביקושים מתאימים‪ ,‬יצרנו‬ ‫קונספט של לוגיסטיקה ותעשייה זעירה ותמהיל שחולל שיווק‬ ‫מובנה ומותאם לשניהם‪.‬‬ ‫התמחות – כמו במסחר ובמשרדים‪ ,‬מקומות יהיו ממותגים‬ ‫עם קונספט ברור ותמהיל מתמחה הנגזר מיתרונות תחרותיים‬ ‫ברורים – נגמרה עונת "גם וגם וגם‪"...‬‬ ‫להלן דוגמאות‪:‬‬ ‫ ‪-‬תעשייה עתירת ידע – יוזמה עסקית באזור שיש בו‬‫אוניברסיטה ואיכות חיים גבוהה‪ ,‬המושכות עובדים ברמה‬ ‫גבוהה‪ .‬הפארק מעוצב בצפיפות נמוכה ובתנאים סביבתיים‬ ‫מעולים;‬ ‫היום – פארק המדע ברחובות ובנס ציונה‪ ,‬עתידים בתל‬ ‫אביב‪ ,‬פארק החוצבים בירושלים‪ ,‬מת"ם בחיפה ואזורים‬ ‫בפתח תקווה;‬ ‫מחר – גם בפארק היי‪-‬טק בר‪-‬לב שבגליל‪ ,‬שסלילת‬ ‫כביש מספר ‪ 6‬תגיע עד אליו והוא נכלל באזור עדיפות‬ ‫לאומית א'‪ ,‬בד בבד עם עבודה כלכלית מפורטת של‬ ‫חברתנו‪ ,‬שסקרה את הביקושים לחברות היי‪-‬טק בצפון‪,‬‬ ‫הביאו לתכנון מפורט של פארק היי‪-‬טק שמשווק בימים‬ ‫אלה כ"יקנעם הבא";‬ ‫ ‪-‬פארקי עסקים ממותגים ומנוהלים – בעבר היו אזורי‬‫תעשייה ומיקומם האסטרטגי משך אליהם הנהלות של‬ ‫חברות‪-‬אם וחברות עסקיות פיננסיות גדולות‪ .‬עם הזמן‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫מרבית התעשייה הקלה יצאה ופינתה מקום למשרדים‪,‬‬ ‫לשירותים ולשטחי מסחר;‬ ‫היום – הרצלייה פיתוח‪ ,‬רמת החייל‪ ,‬בני ברק;‬ ‫מחר – צומת קריית אתא‪ .‬חברת צ'מנסקי בן שחר ושות'‬ ‫פיתחה תוכנית אסטרטגית כלכלית לעיר‪ ,‬שהיא חלוצה‬ ‫בעשייה זו בארץ‪ ,‬וקבעה פרוגראמות כלכליות‪-‬תכנוניות‬ ‫מיטביות לכל אזורי התעשייה בעיר וכן שיתמחו בתחומים‬ ‫שונים;‬ ‫ ‪-‬פארקי לוגיסטיקה – אחסון הקצאה ושילוח של מוצרים‬‫בשלבי גימור שונים‪ .‬לרוב הפארק (לא "אוסף" של שטחי‬ ‫אחסנה של "פעם") מחולק ליחידות שטח של דונמים‬ ‫ספורים עד עשרות דונמים וכל יחידת שטח משמשת‬ ‫חברה אחת‪.‬‬ ‫היום – פארק קיסריה‪ ,‬חבל מודיעין‪ ,‬היי‪-‬טק פארק במודיעין;‬ ‫פארק תעשיות קיסריה‬ ‫מחר – קסם בראש העין‪ ,‬שוהם‪ ,‬יקנעם‪ ,‬קריית אתא ומילואות;‬ ‫ ‪"-‬מבולגנים" – תעסוקה ולא תעשייה‪ ,‬מסורתית לצד‬‫מודרנית‪ ,‬משרדים לצד מסחר‪ ,‬בצורה של "כל הבא‬ ‫ברוך הבא"‪ .‬הם אינם ממותגים ואינם מנוהלים‪ .‬מרבית‬ ‫הפארקים בישראל הם כאלה והם הולכים לאיבוד וילכו‬ ‫לאיבוד אם לא יעשו מעשה;‬ ‫דוגמאות ‪ -‬צ'ק פוסט בחיפה (יפסיד בתחרות לצומת‬ ‫קריית אתא שבה התמקמה "המפלצת הכחולה"‪,‬‬ ‫איקאה)‪ ,‬קריית אליעזר בנתניה (מפסידה בתחרות לאזור‬ ‫העסקים פולג שהתפתח גם הוא בסמיכות לאיקאה)‪,‬‬ ‫קריית אריה בפתח תקווה (היום התחילו לשדרגו);‬ ‫גורמים נוספים‬ ‫ ‪-‬ניהול מיטבי – יקנה ערך מוסף עם יצירת מיתוג ומוניטין‬‫כפארק;‬ ‫ ‪-‬שיתופי פעולה – בין מספר יישובים לצורך הקמת אזור‬‫תעשייה אחד וביטול התחרות;‬ ‫לסיכום – הצעות אופרטיביות‪:‬‬ ‫למתכננים הלאומיים ‪ -‬משאב הקרקע בישראל במחסור‪.‬‬ ‫ ‪-‬לייצר תכניות ענפיות ברמה הלאומית ולתכנן ולאשר אזורי‬‫תעשייה במיקומים מנצחים ונדרשים בלבד;‬ ‫ ‪-‬ליצור אזורי תעשייה גדולים‪ ,‬במיקומים מנצחים ומתאימים‬‫שישרתו מספר ערים ויישובים (למניעת תחרות) ואת‬ ‫השטחים העודפים להכשיר למגורים או להשאירם ירוקים‬ ‫לדורות הבאים;‬ ‫לעיריות‬ ‫ ‪-‬לייצר את הפרופיל התחרותי ולמפות את ההזדמנויות כמו‬‫גם את האיומים מצד מתחרותיה;‬ ‫ ‪-‬לתכנן ולייצר לעצמן אסטרטגיה כלכלית ושיווקית אשר‬‫תמקסם את הפוטנציאל ותחליט גם על מה לוותר;‬ ‫ ‪-‬לנהל את אזורי ופארקי התעשייה לסוגיהם כמו שמקובל‬‫בפארקים סגורים;‬ ‫ליזמים ‪ -‬לזהות היום את המיקומים המצליחים הבאים‪.‬‬ ‫השינויים במפת הנדל"ן מושפעים מתהליכים ארוכי טווח‬ ‫ברורים ‪ -‬רוצו‪ ,‬זהו אותם היום ורכשו לפני "כולם"; ˆ‬ ‫"הבסיס והדרך‬ ‫ליצירת פארק‬ ‫מדע או פארק‬ ‫עסקי מנצח‬ ‫הם‪ :‬קביעת‬ ‫קונספט ותמהיל‬ ‫מותאם במיקומו‪,‬‬ ‫יצירת יתרונות‬ ‫תחרותיים‪ ,‬מיתוגו‬ ‫וניהולו המקצועי"‬ ‫‪23‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫כיצד ניתן לייצר "יש מאין"‬ ‫בניצול קרקעות ציבוריות‬ ‫י‬ ‫יעול השימוש בשטחי ציבור הוא אחד האתגרים ציבוריים‪ .‬ב‪ 2013-‬יצא "תדריך תכנון לשילוב מבני ציבור‪,‬‬ ‫ליואי דבוריינסקי‬ ‫החשובים והחמים המעסיקים היום את גופי התכנון מסחר תעסוקה ומגורים" ששותפים בו משרדי החינוך‪,‬‬ ‫אדריכלים‬ ‫ואת מקבלי ההחלטות העירוניים והממשלתיים‪ .‬הפנים והאוצר‪.‬‬ ‫ליואי דבוריינסקי אדריכלים מציגים את בית הספר התדריך מרחיק לכת עוד יותר ודוחף לעירוב שימושים לרבות‬ ‫הורטיקאלי המשולב הראשון להתמודדות עם פונקציות מסחריות‪ ,‬תעסוקה ומגורים בשטחים החומים‪ .‬כיוון‬ ‫הציפוף האורבאני‪ ,‬פרויקט שנחשף בכנס התאגידים זה פותח עולם שלם של אפשרויות לעיריות ולחברות כלכליות‬ ‫העירוניים שעסק בחדשנות‬ ‫לנצל את השטחים החומים לפיתוח עירוני באמצעות ייזום‬ ‫ובניית פרויקטים לרווחת התושבים תוך כדי‬ ‫יצירת מוקדי רווח המסייעים למימון‪ ,‬הקמה‬ ‫ואחזקה של אותם פרויקטים בהמשך‪.‬‬ ‫בית הספר הורטיקאלי המשולב הראשון ‪ -‬הפעלה גמישה של מבנה שמשלב פרוגראמות ושימושים שונים‬ ‫כנס התאגידים העירוניים שהתקיים באמצע‬ ‫פברואר באילת‪ ,‬בחר לדון בנושא זה בהרחבה‬ ‫בהרצאתם של האדריכלים אבי ליואי ויואל‬ ‫דבוריינסקי‪ .‬כותרת הנושא הייתה הופכים‬ ‫חום לירוק – חזון חדש לתכנון שטחי‬ ‫ציבור במציאות אורבאנית מצטופפת‪,‬‬ ‫ובפאנל שנערך בשם זה השתתפו כלכלנים‪,‬‬ ‫מנכ"לים של חברות כלכליות וראשי ערים‪.‬‬ ‫המצוקה בשטחים חומים באזורים‬ ‫מצטופפים דורשת חשיבה תכנונית‬ ‫אחרת‪:‬‬ ‫"כדי לתקוף‬ ‫ביעילות את‬ ‫הנושא צריך‬ ‫להתחיל ולטפל‬ ‫בזללני השטח‬ ‫החום העיקריים‬ ‫ בתי הספר‬‫שנבנים לפי‬ ‫מפתחות של‬ ‫חצי דונם ויותר‬ ‫לכיתה"‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪24‬‬ ‫‪1.1‬בנייה ציבורית לגובה‪ ,‬פיצוי על‬ ‫המרחק מהקרקע ושמירה על איכות‬ ‫סביבה ופונקציונאליות‪.‬‬ ‫‪2.2‬שילוב בין פרוגראמות של מבני חינוך‬ ‫וקהילה שונים במבנה אחד ליצירת רצף‬ ‫פעילות בכל שעות היום וניצול טוב בהרבה‬ ‫של המשאב‪ .‬נוסף על כך גם שילוב שימושים שיכולים‬ ‫לממן את הקמת הפונקציות הקהילתיות ולתפעל אותן‪.‬‬ ‫‪3.3‬שימוש בגגות כאזורי פעילות‪ ,‬מגרשי ספורט וגינות משחק‪.‬‬ ‫‪4.4‬שימוש במרתפים בעיקר לחניונים כדי לאפשר תמ"א‬ ‫‪ 38‬בסביבתם‪.‬‬ ‫ייעול השימוש בשטחי ציבור (השטחים החומים) הוא אחד‬ ‫האתגרים החשובים והחמים המעסיקים היום את גופי התכנון‬ ‫ואת מקבלי ההחלטות העירוניים והממשלתיים עקב הציפוף‬ ‫האורבאני ההולך וגדל במרכזי הערים בעקבות תמ"א ‪.38‬‬ ‫נציגים של משרדי הממשלה – משרד החינוך‪ ,‬הפנים‪ ,‬הבינוי‬ ‫והשיכון ומשרד האוצר –‬ ‫הכירו כבר בשנת ‪2005‬‬ ‫בכך ש"מרחב ציבורי‬ ‫הוא מרחב מאוים‬ ‫שנשחק בלחצים‬ ‫הכלכליים שגוברים עם‬ ‫גידול הצפיפות ומחירי‬ ‫הקרקע בדיוק היכן‬ ‫שהציבור חפץ ונדרש‬ ‫להם ביותר"‪ .‬המשפט‬ ‫הזה נכתב באותה שנה‬ ‫שבה נכנס לתוקף‬ ‫תמ"א ‪ 38‬והאיץ את‬ ‫תהליך הציפוף והחמיר‬ ‫חצרות המשמשות את בית הספר ביום ואחר הצהריים את הקהילה‬ ‫את המחסור בשטחים‬ ‫‪5.5‬מציאת דרכים לשימוש בשטחי החצרות של המוסדות‬ ‫הנ"ל בכל שעות היום‪.‬‬ ‫הנ"ל סוכם יפה במשפט אחד מתוך תדריך תכנון ‪:2013‬‬ ‫"אין מבנים חוזרים אלא חשיבה יצירתית לכל אתר לפי‬ ‫הפרוגראמה המתאימה לו"‪.‬‬ ‫לדברי האדריכל יואל דבוריינסקי‪ ,‬כדי לתקוף ביעילות את‬ ‫הנושא צריך להתחיל ולטפל בזללני השטח החום העיקריים –‬ ‫בתי הספר שנבנים לפי מפתחות של חצי דונם ויותר לכיתה‪.‬‬ ‫כך שבית ספר ממוצע של ‪ 18‬כיתות צורך תשעה דונמים‬ ‫קרקע‪ ,‬שבמרכזים עירוניים מצופפים לא ניתן לספק אותם‪.‬‬ ‫אנחנו לומדים את זה מתוך הפרויקטים שמגיעים לשולחננו‪.‬‬ ‫ייעול השימוש בשטחים ציבוריים הוא ערך ומעשה ירוק‬ ‫מהמדרגה הראשונה‪.‬‬ ‫משרד החינוך נתן את דעתו למצוקה זו וערך מחקר בנושא‬ ‫כבר ב‪ 2007-‬תחת השם "בתי ספר אנכיים"‪ ,‬ובחן דוגמאות‬ ‫מהעולם‪ .‬מסקנות הדוח היו מרחיקות לכת‪:‬‬ ‫‪1.1‬ניתן לצמצם את תכסית המבנה ל‪ 1/3-‬מהמגרש ולחסוך‬ ‫בין ‪ 60%‬ל‪ 70%-‬משטח המגרש יחסית למקובל היום‪.‬‬ ‫איכויות אדריכליות‬ ‫הפרויקט מציע חצרות שביום משמשות את בית הספר‬ ‫ואחר הצהריים את הקהילה‪ ,‬וכן חצרות איכותיות וזמינות‬ ‫בגובה כתחליף לחצר בית הספר שהופכת לפחות זמינה‬ ‫עקב הבנייה לגובה‪.‬‬ ‫מספרים‪ :‬מניתוח שערכנו‬ ‫בהשוואת בית הספר‬ ‫הורטיקאלי לבית ספר דו‪-‬‬ ‫קומתי רגיל‪ ,‬אנו למדים‬ ‫שבית הספר הורטיקאלי‬ ‫צורך כ‪ 30%-‬יותר שטח‬ ‫בנוי אך חוסך כ‪ 50%-‬שטח‬ ‫מגרש‪ ,‬ובשקלול מחירים‬ ‫כללי של בינוי ופיתוח עולה‬ ‫כ‪ 30%-‬יותר מבית ספר‬ ‫רגיל ומשולבות בו פונקציות‬ ‫שמשרתות את הקהילה‬ ‫אחר הצהריים ובניתוק מלא‬ ‫ממרחבי כיתות הלימוד‪.‬‬ ‫חצרות איכותיות וזמינות בגובה כתחליף לחצר בית הספר‬ ‫האדריכל אבי ליואי מציין‬ ‫‪2.2‬כדי לפצות על הקטנת החצרות והנגישות אליהן‪ ,‬יש שכבר היום משרד ליואי דבוריינסקי אדריכלים מממש את‬ ‫להגדיל את שטח הברוטו של המבנה ל‪ ,200%-‬במקום החזון בסדרה של פרויקטים‪ ,‬ובתוכם‪:‬‬ ‫‪ 160%‬המתוקצבים כיום לבית ספר רגיל על ידי משרד מבנה משולב של מרכז קהילתי ‪ +‬תשעה גנים בתשע קומות‬ ‫החינוך‪.‬‬ ‫בגבעתיים‪ ,‬ותכנון ומבנה משולב של בית ספר "ישגב" ברמת‬ ‫לדבריהם‪ ,‬אותו בית ספר של ‪ 18‬כיתות יכול להיבנות בצורה החייל‪ ,‬שמעליו אולם ספורט שנמצא בביצוע מתקדם‪ˆ .‬‬ ‫אנכית על שטח של שני דונמים במקום תשעה‪.‬‬ ‫מימוש החזון של משרד ליואי דבוריינסקי אדריכלים‪:‬‬ ‫אמנם הבעיה הוגדרה וגם העקרונות לפתרון ברורים‪,‬‬ ‫ואם כך‪ ,‬מדוע נעשה כה מעט עד היום?‬ ‫שאלה זו הובילה אותנו לקחת את הנחיות התדריכים והמחקרים‬ ‫שדיברנו עליהם‪ ,‬ובהתבסס על ניסיוננו הרב בתחום ליזום‬ ‫פיתוח של פרויקט קונספט שממחיש כיצד אפשר כמטרה‬ ‫להציב חזון שייתן השראה ויעודד את הרשויות לפעול בכיוון זה‪.‬‬ ‫קראנו לפרויקט‪ :‬בית הספר הורטיקאלי המשולב הראשון‪.‬‬ ‫הפרויקט המשולב כולל בית ספר בן שש קומות‪ ,‬משולב‬ ‫עם מרכז קהילתי‪ ,‬מרכז ספורט‪ ,‬גני ילדים ומרכז מסחרי‬ ‫פרויקט ראשון ‪ -‬בית ספר ישגב‪ ,‬רמת החייל‬ ‫שיוצרים רציפות תפקודית גם במבנה וגם בחצרות‪ ,‬ניצול‬ ‫שטחי גגות ומרתפים‪ ,‬והעיקר חיסכון של יותר מ‪50%-‬‬ ‫בשטח החום‪ ,‬שבערים הצפופות נמצא במחסור משווע‪.‬‬ ‫בשטח שנחסך או נותר‪ ,‬ניתן לבנות שימושים מניבים ולממן‬ ‫הקמה ותפעול של המבנה‪.‬‬ ‫הפרויקט מציג בפעם הראשונה מנגנון שמאפשר הפעלה‬ ‫גמישה של מבנים שמשלבים פרוגראמות ושימושים שונים‪,‬‬ ‫וזאת עם ניצול גגות לספורט‪ ,‬מרתפים לחניונים וכניסה‬ ‫למתחם דרך שצ"פ מזמין שהופך את בית הספר לחלק‬ ‫פרויקט שני ‪ -‬מבנה משולב של מרכז קהילתי וגנים בקומות בגבעתיים‬ ‫מהרקמה העירונית ולא מתחם מסוגר בגדרות מוסדיות‪.‬‬ ‫פ ר ו י ק ט‬ ‫הקונספט מציג‬ ‫בפעם הראשונה‬ ‫מנגנון שמאפשר‬ ‫הפעלה גמישה‬ ‫של מבנים‬ ‫שמשלבים‬ ‫פרוגראמות‬ ‫ושימושים שונים‪,‬‬ ‫וזאת עם ניצול‬ ‫גגות לספורט‪,‬‬ ‫מ ר ת פ י ם‬ ‫לחניונים וכניסה‬ ‫למתחם דרך‬ ‫שפ"צ מזמין‬ ‫שהופך את בית‬ ‫הספר לחלק‬ ‫מ ה ר ק מ ה‬ ‫העירונית‬ ‫‪25‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫עמידות בתי ספר‬ ‫לרעידות אדמה‬ ‫ב‬ ‫רן משען‪,‬‬ ‫רימקס יועצים‬ ‫ומהנדסים*‬ ‫ישראל יש כיום כ‪ 1400-‬בתי ספר הממתינים‬ ‫לבדיקה של עמידותם לרעידות אדמה‪.‬‬ ‫הפרויקט מתוכנן ל‪ 20-‬השנים הקרובות‪ ,‬וכבר‬ ‫עתה כ‪ 150-‬בתי ספר נמצאים בשלבי בדיקה‬ ‫ותכנון כש‪ 30-‬הראשונים מתוכם יֵ צאו לביצוע בקיץ‬ ‫הקרוב‪ .‬על השיקולים‪ ,‬התקנים‪ ,‬סדרת הבדיקות‬ ‫להבנת תרחישי הכשל והאתגרים ההנדסיים בתכנון‬ ‫שדרוג של בתי ספר לרעידות אדמה‬ ‫תכנון שדרוג בית ספר גלילות עיריית נשר‪ .‬רימקס יועצים ומהנדסים‬ ‫"‪...‬העבודה‬ ‫והתכנון על כל‬ ‫בית ספר הם‬ ‫סיזיפיים וארוכי‬ ‫טווח ותהליך אישור‬ ‫התכנון אינו פשוט‬ ‫מבחינה הנדסית‬ ‫וכלכלית‪"..‬‬ ‫*המשרד מתמחה בתכנון‬ ‫וייעוץ קונסטרוקטיבי ומתן‬ ‫שירות לרשויות בנושא‬ ‫מבנים חדשים ומבנים קיימים‬ ‫ושדרוגם‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪26‬‬ ‫ב‪ 4-‬בפברואר התקיים במשרד החינוך סמינריון בהשתתפות‬ ‫מהנדסים מובילים ומשרד החינוך‪ .‬נושא הכנס היה נוהל‬ ‫בדיקות בתי ספר לעמידות ברעידות אדמה‪ .‬בכנס הרצה‬ ‫פרופ' מיכאל קאלוי מאיטליה ואינג' ירון אופיר מחיפה‪.‬‬ ‫בישראל יש כיום כ‪ 1400-‬בתי ספר הממתינים לבדיקה‬ ‫של עמידותם לרעידות אדמה‪ .‬הפרויקט החשוב והגדול הזה‬ ‫מתוכנן לעשרים השנים הקרובות‪ ,‬וכבר עתה כ‪ 150-‬בתי‬ ‫ספר נמצאים בשלבי בדיקה ותכנון כששלושים הראשונים‬ ‫מתוכם יצאו לביצוע עוד בקיץ הקרוב‪.‬‬ ‫זה שנתיים שמשרדנו עוסק בנושא הנ"ל עבור כמה רשויות‬ ‫שונות‪ .‬תחילה בוצעו הבדיקות על פי תקן ישראלי ‪ ,2413‬ואולם‬ ‫מהר מאוד נתקלו המתכננים במבוי סתום בתכנון ולכן בהנחיית‬ ‫אינג' ירון אופיר אומץ התקן האמריקאי ‪ .ASCE 4106‬עיקרי‬ ‫התקן האמריקאי‪ ,‬בניגוד לתקן ‪ 2413‬הישראלי‪ ,‬מתייחסים‬ ‫אל המבנה בצורה מאוד פרטנית מבחינת רכיבי השלד‪.‬‬ ‫משרד החינוך והרפרנט דורשים סקר אתר עם ספקטרום‬ ‫תאוצות ברור והבנה מעמיקה היכן "נמצא" המבנה הנבדק‬ ‫על הגרף‪.‬‬ ‫המבנים מתוכננים לרמת ‪ ,LIFE SAFTY-L.S‬שמירה על חיי‬ ‫אדם‪ .‬נזנח מקדם ההקטנה (‪ )K‬מהתקן הישראלי ואומצו מקדמי‬ ‫הקטנה פרטניים עבור כל רכיב ורכיב‪ ,‬עמוד‪ ,‬קורה‪ ,‬קיר‪ ,‬גזירה‪.‬‬ ‫עיקר הדרישה של משרד החינוך ומערך הליווי בבדיקות הוא‬ ‫להבין את תרחישי הכשל‪ .‬לכל מבנה אופי משלו וניתן לזהות‬ ‫ליקויים מרכזיים בעמידות המבנה בעזרת לימוד מעמיק‬ ‫של תרחישי כשל המבנה‪ ,‬תגובותיו‪ ,‬תצורת הדפורמציה‬ ‫שלו וכך ניתן לחזק את המבנה רק בנקודות הקריטיות‬ ‫הדרושות‪.‬‬ ‫לאחר שמתבצעת כל האנליזה ונמצאת גם נקודת התורפה‪,‬‬ ‫יש להפעיל מעבדות בדיקה אשר נותנות השלמה לנתונים‬ ‫ולהנחות הבסיסיות שנלקחו על ידי המתכנן – סוג הבטון‪,‬‬ ‫הברזל וכדומה‪.‬‬ ‫המבנים המטופלים תוכננו ונבנו לאורך כשמונים שנה ולכן‬ ‫ההתייחסות פרטנית על פי צורת הבנייה שהייתה נהוגה‬ ‫בכל תקופה‪.‬‬ ‫מניסיון במבנים בני ארבעים שנה ומעלה‪ ,‬כמות ה"הפתעות"‬ ‫היא בלתי מבוטלת ויש להתייחס בזהירות לכל הנחת בסיס‬ ‫הנלקחת וכן לבודקה בהמשך‪.‬‬ ‫ציבור המהנדסים באופן כללי מביע הסתייגויות שונות משימוש‬ ‫בתקן האמריקאי ושיטת התכנון הנ"ל‪ .‬לא אכנס למהות‬ ‫הטענות ותוכנן‪ ,‬אולם הדבר די צפוי בכל שיטה חדשה‬ ‫שנכנסת ובכל תקן שמאומץ‪ .‬כמהנדס שתיכנן את השדרוג‬ ‫לאותם בתי ספר‪ ,‬הן על פי התקן האמריקאי והן על פי התקן‬ ‫הישראלי‪ ,‬אני חייב לציין כי התקן האמריקאי מתייחס לנקודות‬ ‫חשובות רבות הנוגעות למבנים קיימים‪ ,‬והתקן הישראלי אינו‬ ‫מכיר בהבדל בין קיים לחדש‪ ,‬מה שיקשה מאוד על שימוש‬ ‫בו לצורך הנ"ל‪.‬‬ ‫למרות כל הנאמר לעיל חשוב להדגיש ולציין עניין אחד –‬ ‫הנדסה נכונה וניתוחים כלכליים נכונים לא תמיד עולים בקנה‬ ‫אחד עם נראּות ציבורית וצורך חינוכי‪.‬‬ ‫חלק מבתי הספר נמצאים במצב מוזנח וישן ומלכתחילה‬ ‫מדובר ביסוד רעוע לשדרוג‪ .‬במקומות מעין אלה דרוש אומץ‬ ‫ציבורי וקול הנמצא בידי המהנדס לומר לא!! "הבסיס הזה‬ ‫רעוע מדי לכדי שדרוג‪ "....‬גם במחיר שעות עבודה שלא‬ ‫ישולמו לו ומתן הסבר פרונטאלי למקבלי החלטות‪.‬‬ ‫גם התוצאה הוויזואלית הסופית של בית ספר שישודרג באופן‬ ‫מאסיבי (מרסנים‪ ,‬אלכסוני פלדה וכיוצא באלה)‪ ,‬אינה מראה‬ ‫מלבב ואף עלולה להיראות מאיימת במיוחד לתלמידים צעירים‪.‬‬ ‫בעניין זה‪ ,‬משרד החינוך והוועדה המלווה חייבים להקים מנגנון‬ ‫"חריגים" אשר יאפשר בדומה לתמ"א ‪ 38‬להרוס בית ספר‬ ‫רעוע ולא לשדרגו‪ ,‬ולהחליף ישן בחדש‪.‬‬ ‫דוגמה – תכנון שדרוג בית ספר בעיר נשר‬ ‫ברצוננו להציג כמה אתגרים שעמדו בפני המשרד‪ ,‬בתכנון‬ ‫שדרוג בית הספר גלילות‪ ,‬עיריית נשר‪ ,‬הסמוך לשבר יגור‪.‬‬ ‫בית הספר מחולק לשני אגפים ואלה מיועדים לשדרוג‪.‬‬ ‫האגפים מחוברים ביניהם בתפר‪ .‬המבנה בנוי על מדרון –‬ ‫אגף אחד ממוקם במקביל לקווי המדרון והאגף האחר בניצב‬ ‫לקווי המדרון‪ .‬האגף החדש נבנה בתחילת שנות ה‪ 80-‬והאגף‬ ‫הישן נבנה בתחילת שנות ה‪.60-‬‬ ‫נקודת המוצא בתכנון היא כי קיים שוני רב בין האגפים‪,‬‬ ‫והתפר הצר אינו מאפשר לחבר ביניהם‪ .‬כהנחיה תכנונית‬ ‫רצוי להקטין את ההסטות באזור התפר ובכלל‪.‬‬ ‫האתגרים‬ ‫האתגר העיקרי הוא כמובן האתגר ההנדסי‪ ,‬אולם הוא חוסה‬ ‫בצל הכלכליות שלו‪ ,‬שכן בניגוד לפרויקטים אחרים – המרווח‬ ‫בין שדרוג יקר לשדרוג נחוץ‪ ,‬עדין מאוד‪.‬‬ ‫‪1.1‬בחירת מיקום קירות ההקשחה‪ :‬במיקום המאפשר ביסוס‬ ‫נוח לאותם קירות חדשים‪ .‬מיקום מתוך פגיעה מינימאלית‬ ‫ברכיבים לא נושאים‪ .‬מיקום המתחבר לאזור של מפגש‬ ‫מסגרות‪ .‬הימנעות ממיקום קיר בתוך המבנה‪ .‬מיקום‬ ‫שיקרב את מרכז הקשיחות למרכז המסה‪.‬‬ ‫‪2.2‬אופי תפרים תרמיים והשפעתם על המבנה‪.‬‬ ‫‪3.3‬מדרונות והבנת מערכת הביסוס כולל קומת המסד‪.‬‬ ‫‪4.4‬הבנת השפעת רכיבים לא נושאים (חזית הצללה‪ ,‬הנמכות‬ ‫מקשיות‪ ,‬מדרגות‪ ,‬שוני מפלסי על מערכת ההקשחה‪,‬‬ ‫לובי פתוח)‪.‬‬ ‫פתרונות‬ ‫‪1.1‬ניסוי וטעייה במודל הממוחשב מאפשרים הבנת מיקום‬ ‫אופטימאלי‪ .‬יצירת "ח" בטון בתוך מסדרון‪ ,‬מרתף או מחסן‪,‬‬ ‫המאפשר התחברות קיר חוץ לרכיב שבפנים הבניין‪ .‬חיבור‬ ‫בסיס הקיר החדש למערכת הביסוס באמצעות יציקות‬ ‫מתחת לקורות המסד בטפסה מתה‪ .‬שימוש ב"חצרות‬ ‫אנגליות" ומפלסי פיתוח נוף כבסיס ליסוד החדש‪.‬‬ ‫הרצת מודל בית ספר גלילות‪ .‬רימקס יועצים ומהנדסים‬ ‫‪2.2‬הגדרה בתחילת העבודה כי את התפר מחברים והמשך‬ ‫ההנחות לפתרון הבעיה מסתמך על היות התפר מחובר‬ ‫וביצוע פתרונות מתאימים‪.‬‬ ‫‪3.3‬סקר אתר וצוות בדיקה להבנת מערכת הביסוס והמסד‬ ‫כשלב שיש להשקיע בו משאבים‪ .‬משאבים אלה יחסכו‬ ‫זמן וכסף וחיסכון בעלויות של תכנון מחמיר מדי‪.‬‬ ‫‪4.4‬מידול של האלמנט הלא נושא בתוך פתרון המודל המבני‪.‬‬ ‫או אי‪-‬שימוש בו והנחה כי אזור זה יתוכנן מתוך רמת‬ ‫אי‪-‬ודאות גבוהה מאוד‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ראשי הערים ומהנדסי הערים נחשפים בזמן האחרון‬ ‫לאפשרות של שדרוג בתי הספר שבתחומם לרעידות אדמה‪.‬‬ ‫העבודה והתכנון על כל בית ספר הם סיזיפיים וארוכי‪-‬טווח‬ ‫ותהליך אישור התכנון אינו פשוט מבחינה הנדסית וכלכלית‪.‬‬ ‫עלויות נוספות יידרשו מצד הרשות לצורך שדרוג קוסמטי‬ ‫והנדסי אמיתי‪.‬‬ ‫אם נצליח בשנים הבאות לשדרג אחוזים נכבדים מבתי הספר‪,‬‬ ‫תעלה משמעותית מוכנות מערכת החינוך לרעידות אדמה‪ˆ .‬‬ ‫" מניסיון‬ ‫במבנים בני‬ ‫ארבעים שנה‬ ‫ומעלה‪ ,‬כמות‬ ‫'ההפתעות' היא‬ ‫בלתי מבוטלת‬ ‫ויש להתייחס‬ ‫בזהירות לכל‬ ‫הנחת בסיס‬ ‫ה נ ל ק ח ת‬ ‫וכן לבודקה‬ ‫בהמשך"‬ ‫הטכנולוגיות הבינלאומיות‬ ‫לאיכות הסביבה‬ ‫‪ 9 - 5‬במאי ‪ | 2014‬מינכן‪ ,‬גרמניה‬ ‫התערוכה הבינלאומית המובילה בעולם‬ ‫לענפי איכות הסביבה‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫מים‪ :‬טיהור‪ ,‬השבחה‪ ,‬התפלה‬ ‫ביוב‪ :‬טיהור‪ ,‬פינוי ומיחזור שפכים‬ ‫אשפה‪ :‬איסוף‪ ,‬מיחזור‪ ,‬הפקת אנרגיה‬ ‫מיחזור‪ :‬ציוד‪ ,‬תהליכים וטכנולוגיות‬ ‫ניקוי רחובות | שימור בניינים‬ ‫טיהור קרקעות‬ ‫בתערוכה ייערכו פורומים וכנסים ובמסגרתם‬ ‫הרצאות מפי מומחים בינלאומיים בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫מיחזור מים וטיהור שפכים • מגה ערים • שינויי מזג‬ ‫אוויר והשפעתם • ניהול מצבי חרום • פסולת ביולוגית‬ ‫• אורבניזציה חכמה‬ ‫הרשמו עכשיו אונליין‬ ‫חסכו עד ‪ 30%‬מעלות הכרטיסים‬ ‫וזמן המתנה בכניסה לתערוכה‬ ‫‪www.ifat.de/tickets/en‬‬ ‫יוני הפקות פרסומיות בע"מ | ‪[email protected] | 03-6492050‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫ועידת הנגב השישית‪ :‬מרחב‬ ‫הכלכלה של ישראל‬ ‫ו‬ ‫עמית נבו‬ ‫עידת הנגב נערכת זו השנה השישית‪ ,‬ביוזמת‬ ‫המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬תחת הכותרת‬ ‫"מרחב הכלכלה של ישראל"‪ .‬הוועידה התמקדה‬ ‫בפיתוח הכלכלי של הנגב ונדונו בה הנושאים‬ ‫הבוערים שעומדים על סדר יומם של תושבי הנגב‪,‬‬ ‫בהם‪ :‬הנגב כמנוע הצמיחה של ישראל‪ ,‬הפיתוח‬ ‫הכלכלי בעקבות מעבר בסיסי צה"ל דרומה שיושלם‬ ‫בסוף השנה‪ ,‬הקמתם של מפעלים וחברות היי‪-‬טק‬ ‫בנגב וצמיחתם של פארקי תעשייה חדשים‬ ‫פאנל ראשי רשויות‪ ,‬ועידת הנגב ‪" . 2014‬רד צילום"‬ ‫השר סילבן‬ ‫שלום‪" :‬בחמש‬ ‫השנים האחרונות‬ ‫עשינו דברים‬ ‫רבים‪ ,‬שכולם‬ ‫מגיעים מתוך‬ ‫מטרת‪-‬על של‬ ‫הבאת ‪ 300‬אלף‬ ‫איש לנגב בעשור‬ ‫הקרוב"‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪28‬‬ ‫ועידת הנגב השישית נערכה ב‪ 18-‬במרץ ‪ 2014‬בעיר שדרות‬ ‫בראשות השר לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬סילבן שלום‪ .‬להלן‬ ‫עיקרי הדברים מתוך הכנס‪:‬‬ ‫ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ :‬אחת המטרות המרכזיות‬ ‫שהצבנו הייתה לפתח את‬ ‫הנגב והגליל ולקרב אותן‬ ‫למרכז‪ .‬השקענו יותר‬ ‫מעשרה מיליארד ש״ח‬ ‫בתשתיות תחבורה‪ ,‬בשדרות‬ ‫הקמנו תחנת רכבת‪ ,‬באר‬ ‫שבע הופכת למרכז סייבר‬ ‫עולמי‪ ,‬בלמנו את ההסתננות‪,‬‬ ‫אחרי מבצע עמוד ענן שורר‬ ‫פה שקט שלא היה כמותו‬ ‫"רד צילום"‬ ‫עשור‪ .‬לא יהיו טפטופי‬ ‫רקטות‪ ,‬ועל כל ירי תגיע תגובה מיידית וחריפה‪.‬‬ ‫סילבן שלום‪ ,‬השר לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬שר התשתיות‬ ‫הלאומיות האנרגיה והמים‪ ,‬והשר לשיתוף פעולה אזורי‪:‬‬ ‫"בחמש השנים האחרונות עשינו דברים רבים‪ ,‬שכולם מגיעים‬ ‫מתוך מטרת‪-‬על של הבאת ‪ 300‬אלף איש לנגב בעשור‬ ‫הקרוב‪ .‬בתחום הדיור העברנו החלטות משמעותיות במסגרת‬ ‫קבינט הדיור‪ :‬יישום מודל‬ ‫בתי אגודה אשר החל‬ ‫לפעול בנחל עוז‪ ,‬ובמסגרתו‬ ‫תשלום שכר הדירה מקוזז‬ ‫ממחירה; סבסוד שכר‬ ‫הדירה בגובה של ‪1200-‬‬ ‫‪ ₪ 800‬לחודש לרוכשי דירה‬ ‫ראשונה ביישובים עירוניים‬ ‫בפריפריה; איתרנו מבנים‬ ‫נטושים‪ ,‬בעיקר ציבוריים‪,‬‬ ‫"רד צילום"‬ ‫שנכשיר אותם למגורים‪,‬‬ ‫המרכזי שבהם הוא מרכז הקליטה בערד שהוסב ל‪112-‬‬ ‫יחידות דיור לצעירים‪ .‬כמו כן‪ ,‬רשויות עירוניות בנגב ובגליל‬ ‫אשר ירצו לבנות דיור להשכרה‪ ,‬יזכו לסיוע תקציבי בעלויות‬ ‫הבנייה‪ .‬כל זאת במטרה לייצר פתרונות דיור זמניים וזולים‬ ‫להשכרה‪ .‬התחלנו את הסיוע במצפה רמון וירוחם‪.‬‬ ‫"אנחנו צפויים להגיע ליותר מ‪ 40-‬אלף מקומות תעסוקה‬ ‫חדשים בפארקי התעשייה החדשים והמרחבים בעשור הקרוב‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬יהיו למעלה מ‪ 45-‬אלף מקומות תעסוקה‬ ‫עקיפים נוספים בתחומי השירותים השונים‪ ,‬שיידרשו לפארקים‬ ‫ולמעבר צה"ל‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬למעלה מ‪ 6-‬מיליארד ‪₪‬‬ ‫יושקעו בעשור הקרוב בפרויקטים של תחבורה‪ .‬את כל‬ ‫אלה ועוד אנחנו עושים מתוך רצון להקנות כלים זהים לנגב‪,‬‬ ‫כפי שזוכים להם אלה המתגוררים במרכז"‪.‬‬ ‫השר להגנת הסביבה‪ ,‬עמיר פרץ‪" :‬אם לא יהיה מאמץ‬ ‫מרוכז בנגב ובגליל‪ ,‬העדיפות של זוגות צעירים להגיע‬ ‫לכאן ולבנות את חייהם תפחת אל מול העדפת היישובים‬ ‫ביהודה ושומרון"‪.‬‬ ‫אלון דוידי‪ ,‬ראש העיר שדרות‪" :‬לשדרות יש כל מה שנדרש‬ ‫להיות עיר מחוז של הנגב הצפוני‪ .‬במקום להצטופף במדינת‬ ‫תל אביב‪ ,‬הגיע הזמן לפרוץ לנגב כי הנגב הוא העתיד של‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬שדרות כבר לא תהיה עיר של קסאמים‪.‬‬ ‫לשדרות נמאס לשרוד‪ ,‬שדרות רוצה להתפתח ולהפוך‬ ‫לפנינת הנגב‪ .‬זה החזון שלנו ואנחנו מחפשים שותפים לדרך"‪.‬‬ ‫שר הבינוי והשיכון‪ ,‬אורי אריאל‪" :‬לפני חצי שנה אמרתי‬ ‫שב‪ 2014-‬המחירים ייבלמו וב‪ 2015-‬המחירים ירדו‪ .‬בנתיבות‬ ‫יש ‪ 1000‬יחידות דיור לשיווק‪ ,‬באופקים מעל ‪ ,600‬ובבאר‬ ‫שבע ‪ 3000‬יחידות דיור‪ .‬כדי להשפיע על השוק צריך לפחות‬ ‫‪ 10,000‬יחידות דיור‪ .‬זה אומר שגם זוגות צעירים וגם משפרי‬ ‫דיור ייכנסו לתוכנית‪ 15,000 .‬בתי אב ייהנו מהתוכנית‪ .‬זה‬ ‫ישפיע על שוק הדיור כולו‪ ,‬ובכלל זה דירות יד שנייה והשכירות‪.‬‬ ‫אנו מגיעים בתוכנית שהיא מעשית‪ .‬אמנם היא הוצאה גדולה‬ ‫מבחינת מדינת ישראל‪ ,‬אבל למטרה ראויה‪ .‬אנחנו נשקיע‬ ‫בכל מקום‪ ,‬לא יהיו הבדלים‪ .‬לא נחרים לא את החרדים‪ ,‬לא‬ ‫את הערבים‪ ,‬לא את הבדואים‪ .‬כל מי שיעמוד בכללים יזכה‬ ‫‪‬‬ ‫ועידת הנגב ‪" .2014‬רד צילום"‬ ‫‪‬‬ ‫ח"כ זאב אלקין‪:‬‬ ‫"אם מדינת‬ ‫ישראל הולכת‬ ‫להשקיע ‪2‬‬ ‫מיליארד שקלים‬ ‫בפתרון הדיור‪,‬‬ ‫אסור שזה יעבור‬ ‫בלי עדיפות לנגב‬ ‫ולגליל"‬ ‫ראש העיר‬ ‫רוביק דנילוביץ'‪:‬‬ ‫"אם הנגב יזכה‬ ‫למסה התקציבית‬ ‫שזכו האחים‬ ‫שלנו מעבר לקו‬ ‫הירוק‪ ,‬הנגב יהיה‬ ‫בתנופת שגשוג‬ ‫מכל ההיבטים"‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪30‬‬ ‫להטבה זו וסוף סוף נזכה לירידה במחירי הדיור‪.‬‬ ‫"בשנים הקרובות אני צופה שתהיה עלייה גדולה‪ .‬אנחנו נערכים‬ ‫לכך‪ ,‬אני רואה את הנגב מכפיל את עצמו בעשור הקרוב"‪.‬‬ ‫יו"ר האופוזיציה‪ ,‬יצחק (בוז'י) הרצוג‪" :‬הסיפור של הנגב‬ ‫לא סופר דיו‪ .‬באין חזון בנגב ייפרע עם‪ .‬אנחנו יכולים לדבר‬ ‫הרבה מאוד על פיתוח הנגב אבל בואו ננפה את האתגרים‪.‬‬ ‫יש חבלי ארץ שונים בנגב‪ .‬מה שקרה כאן בשנה האחרונה‬ ‫זו בריחה מהתמודדות עם הסוגיה הבדואית‪ .‬הנגב מייצר‬ ‫אתגר עצום עם ההתיישבות הבדואית‪ .‬היה נכון שיתפתח‬ ‫דיאלוג אמיתי וכן עם הבדואים‪ ,‬לקדם תכנון ולא לשתק אותו‬ ‫בסבכים ביורוקראטיים‪.‬‬ ‫"אני רוצה להתריע על סוגיה נוספת‪ .‬אני צופה בדאגה אחר‬ ‫תהליכים של פיטורי עובדים בכל רחבי הנגב בגלל קשיי‬ ‫צמיחה וקשיי פיתוח תעשייתיים‪ .‬היצואנים נמצאים בקושי‬ ‫עצום בגלל שער הדולר‪ .‬אנחנו מודעים לסכסוכי העבודה‬ ‫בכי"ל‪ ,‬לסגירת מפעלים בכל רחבי הנגב‪ ,‬לקשיים של עסקים‬ ‫בינוניים‪ .‬מכאן צריכה לצאת קריאה לממשלה להתמקד‬ ‫בבניית רשת ביטחון תעסוקתית כדי שלא נימצא בפני‬ ‫שוקת שבורה‪ ,‬כשאנחנו מדברים על קליטת משפחות‬ ‫אבל אין להן איפה לעבוד‪ .‬אם תהיה קריסה של מפעלים‬ ‫בנגב‪ ,‬הראשונים שישלמו את המחיר הם תושבי הנגב‪ .‬גם‬ ‫המצב בכי"ל מחייב התייחסות מיוחדת‪.‬‬ ‫"עיר הבה"דים היא פרויקט לאומי מרהיב‪ .‬אבל איזה‬ ‫מענה אנחנו נותנים למשפחה שתרד לנגב? מפרנס‬ ‫אחד בעיר הבה"דים‪ ,‬ומה קורה למפרנס השני? מדובר‬ ‫בסדרי עדיפויות‪ .‬יש כוונות טובות‪ ,‬אבל להוציא אותן מהכוח‬ ‫אל הפועל בין הרשויות למשרדי הממשלה לא יהיה חזון‬ ‫שימומש בנגב"‪.‬‬ ‫השר לנושאי אסטרטגיים‪ ,‬ענייני מודיעין ויחסים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬ד"ר יובל שטייניץ‪" :‬עתיד ישראל הוא בפריפריה‪,‬‬ ‫הוא לא רק במדינת תל אביב‪ .‬נקטנו שלושה מאמצים מרכזיים‬ ‫בחמש השנים האחרונות לטובת הגליל והנגב‪ ,‬ולשמחתי גם‬ ‫הממשלה הנוכחית ממשיכה בהם‪ :‬ענייני תחבורה‪ .‬ההשקעה‬ ‫בכבישים‪ ,‬רכבות‪ ,‬מחלפים‪ ,‬הרחבת כבישים בגליל והנגב‪.‬‬ ‫תושבי דימונה וערד כבר מרגישים בזה‪.‬‬ ‫"קידום פרויקטים של עוגן – ההחלטה להעביר את צה"ל‬ ‫לנגב‪ .‬החלטה זו קיימת כבר ‪ 15‬שנה אבל עד לפני ארבע‬ ‫שנים לא היה תקציב לפרויקט‪ .‬לפני שלוש שנים אישרתי‬ ‫‪ 19‬מיליארד שקלים להעברת צה"ל לנגב‪.‬‬ ‫"חוק עידוד השקעות הון שחוקקנו בסוף ‪ ,2010‬הוא חוק שנותן‬ ‫עדיפות עצומה להשקעות בהיי‪-‬טק בגליל ובנגב‪ .‬המטרה‬ ‫הייתה לגרום לכך שמדינת ההיי‪-‬טק שבין רחובות לחיפה‬ ‫תשלח זרועות גם לבאר שבע ודימונה‪ .‬אנחנו מתחילים לראות‬ ‫את הפירות של מתן העדיפות למפעלי היי‪-‬טק בגליל ובנגב‬ ‫הודות להורדת מס החברות‪.‬‬ ‫"אינטל השקיעה שתי השקעות ענק בשנים האחרונות‪ .‬אחת‬ ‫הייתה באירלנד‪ .‬ממשלת אירלנד נתנה מיליארד דולר‪.‬‬ ‫ההרחבה השנייה ב‪ 4-3-‬מיליארד דולרים הייתה בקריית‬ ‫גת‪ .‬אנחנו חייבים לתת הטבות‪ ,‬גם אם זה לא פופולארי ויש‬ ‫ביקורת בעיתונות‪ .‬יש קרב עולמי על השאלה היכן ישקיעו‬ ‫מפעלי ההיי‪-‬טק‪ .‬אנחנו חייבים לנצח בקרב הזה ולהיות יותר‬ ‫אטרקטיביים‪ .‬אני רוצה את אינטל בנגב ובבית שאן‪ .‬לא‬ ‫להיכנע לפופוליזם שאומר מה פתאום נותנים הטבות‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים שמפעלי העוגן האלה ימשיכו לפתוח מפעלים‬ ‫בישראל‪ .‬אנחנו לא היחידים שנותנים הטבות במיליארדים‪ .‬הנגב‬ ‫חייב להיות יותר אטרקטיבי גם לאירופה וגם למרכז הארץ"‪.‬‬ ‫סגן שר החוץ‪ ,‬ח"כ זאב אלקין‪" :‬דנו לאחרונה בממשלה‬ ‫בסוגיה של אזורי עדיפות‪ .‬לצערי‪ ,‬בהחלטה שהתקבלה יש‬ ‫אזורים בנגב שנשארו מחוץ לתחום‪ .‬התברר שאנחנו מרבים‬ ‫לדבר על חשיבות ההתיישבות אבל עד לאחרונה‪ ,‬תורם שתרם‬ ‫כסף להתיישבות לא קיבל פטור ממס‪ .‬מהבוקר אנחנו נמצאים‬ ‫בדיון אינטנסיבי מה צריך כדי לעזור לזוג צעיר לקנות דירה‪.‬‬ ‫דבר אחד לא שמעתי בדיון הזה‪ ,‬מה צריך לעשות כדי לגרום‬ ‫לאותם זוגות לעבור לגור בנגב ובגליל‪ .‬אני חושש שהנוסחה‬ ‫שמוצעת כרגע היא נוסחה כוללנית מדי‪ .‬אני חושב שיש עוד‬ ‫דרך ארוכה לפנינו כדי שההחלטות שהמדינה מקבלת יהיו‬ ‫לטובת הנגב והגליל‪ .‬אם מדינת ישראל הולכת להשקיע ‪2‬‬ ‫מיליארד שקלים בפתרון הדיור‪ ,‬אסור שזה יעבור בלי עדיפות‬ ‫לנגב והגליל‪.‬‬ ‫"עסקנו לאחרונה בחוק הגיוס‪ .‬בקדנציה הקודמת‪ ,‬כשדיברנו‬ ‫על חוק הגיוס‪ ,‬נדון רעיון שכל חייל משוחרר יקבל מגרש‬ ‫בנגב או בגליל‪ .‬משם עברנו לשאלה מי יכה יותר בחרדים‪.‬‬ ‫אם היינו עוסקים יותר ב'איך'‪ ,‬היינו מתגמלים חיילים במקום‬ ‫המאבק התקשורתי מי מכה את מי יותר חזק‪ ,‬והיינו מביאים‬ ‫צעירים לנגב והגליל"‪.‬‬ ‫ראשי רשויות בנגב מתנגדים לתוכנית הדיור‬ ‫של השר לפיד‬ ‫"מה שקרה הוא בגדר אסון עבורנו‪ ,‬גם בהטבות מפלים‬ ‫אותנו"‪ ,‬התייחס בני ביטון‪ ,‬ראש עיריית דימונה‪ ,‬לתוכנית‬ ‫שר האוצר להטבות בדיור בפאנל מיוחד בהנחייתה של קרן‬ ‫מרציאנו‪ .‬גם ראש עיריית באר שבע‪ ,‬רוביק דנילוביץ'‪,‬‬ ‫וראש עיריית רהט‪ ,‬טלאל אלקרינאוי‪ ,‬תקפו את תוכנית‬ ‫שמר ָעה עם הנגב‪" ,‬אנחנו נצא במחאה שרק הנגב‬ ‫ֵ‬ ‫האוצר‬ ‫והגליל יקבלו את ההטבות"‪.‬‬ ‫טלאל אלקרינאוי‪" :‬גוש דן מיצה את עצמו‪ .‬המדינה חייבת‬ ‫להשקיע בנגב‪ .‬כל השקעה בנגב היא ברכה לכולם"‪.‬‬ ‫רוביק דנילוביץ'‪" :‬אם הנגב יזכה למסה התקציבית שזכו‬ ‫האחים שלנו מעבר לקו הירוק‪ ,‬הנגב יהיה בתנופת שגשוג‬ ‫מכל ההיבטים‪ .‬השקיעו בעבר עשרות מיליארדי שקלים‬ ‫בהתנחלויות‪ ,‬הגיע הזמן שישקיעו גם בנגב‪ .‬מדינת ישראל‬ ‫צריכה להסתכל מה יקרה פה עוד עשרים שנה‪ .‬צעירים של‬ ‫היום לא מתפשרים‪ .‬אם לא נספק להם את האיכות הגבוהה‬ ‫בכל הפרמטרים הם לא יגורו כאן‪ .‬מה שעושה מדינת ישראל‬ ‫כרגע זה לעקוף את הבעיה ולתת לאותם אנשים שנמצאים‬ ‫בגוש דן את האמירה שלה הם מחכים‪ .‬ברגע שנותנים הטבות‬ ‫לכולם‪ ,‬לא נותנים לאף אחד‪ .‬המדינה יכולה להחריג את‬ ‫הנגב והגליל והגיע הזמן לעשות את זה"‪ˆ .‬‬ ‫אחרי‪...‬‬ ‫אחרי‪...‬‬ ‫תחבורה ציבורית‬ ‫משולבת‪ .‬האומנם?‬ ‫אינג' רענן‬ ‫חסידוף‪ ,‬מהנדס‬ ‫תחבורה*‬ ‫מ‬ ‫תכנני התחבורה ברשות המקומית חייבים לתת‬ ‫את הדעת בנושא שיפור השילוביות בתחבורה‬ ‫הציבורית כדי לעודד משתמשי רכב פרטי לעבור‬ ‫לתחבורה ציבורית ולהקטין את הגודש במרכזי‬ ‫הערים‪ .‬בתכנון אין קיצורי דרך‪ :‬יש לשאוף לשיתוף‬ ‫פעולה של הרשות המקומית עם מפעילי התחבורה‬ ‫הציבורית לסוגיה השונים ועם הרגולטור – משרד‬ ‫התחבורה – שאחראי לאישור השיפורים‬ ‫אחר‪ .‬אפשר לבחון את בעיות הת"צ באמצעות שלוש נקודות‬ ‫מבט‪ :‬המשתמש (הגדלת מספר הנוסעים)‪ ,‬הממשלה (פיתוח‬ ‫עתידי‪ ,‬מסופים‪ ,‬מדרחוב) והמפעילים (מערכת יעילה‪ ,‬עלות‬ ‫מינימאלית)‪.‬‬ ‫משתמשי מערכות התחבורה בארץ מאבדים כיום זמן רב‬ ‫במעבר שבין אמצעי תחבורה אחד למשנהו‪ .‬אין ספק שהציבור‬ ‫מחפש שירותי תחבורה מדלת‪-‬אל‪-‬דלת בעלי נוחות מרבית‪,‬‬ ‫זמן המתנה קצר ושירות אמין‪ .‬כמתכנני תחבורה‪ ,‬מוטלת עלינו‬ ‫החובה לפתח תוכנית אינטגרטיבית שתתמקד בשילוב בין‬ ‫אמצעי התחבורה הציבורית היבשתיים ותמצא את הדרכים‬ ‫הטובות ביותר מבחינה ארגונית‪ ,‬ניהולית‪ ,‬פונקציונאלית‬ ‫ותפעולית‪ .‬דרכים אלה יכללו מעברים נוחים ומתוזמנים‬ ‫במסופים מתואמים‪ .‬לצורך כך‪ ,‬נוסף על הנחיות לתכנון‬ ‫גיאומטרי של מרכזי תחבורה משולבים‪ ,‬יש ליצור ספר הנחיות‬ ‫שיהיה כלי עבודה למעצבי מדיניות‪ ,‬מתכנני מערכות תחבורה‬ ‫ציבורית בישראל ומפעליהן‪.‬‬ ‫שיפור השילוביות במערכת‬ ‫הקמת מערכת המטרונית ‪ BRT‬עם מסלולים ייעודיים לשיפור התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬צבי רוגר‪/‬עיריית חיפה‬ ‫דוגמא מוצלחת‬ ‫לשירות תחבורה‬ ‫משלים נמצא‬ ‫בתאגיד המוניות‬ ‫"שי‪-‬לי" המספק‬ ‫שירות מוניות‬ ‫במהלך כל שעות‬ ‫פעילות הרכבת‬ ‫בתחנת בית‬ ‫יהושע‬ ‫מבוא‬ ‫מטרת המאמר להציג בפני מקבלי החלטות בשלטון המקומי‬ ‫את נושא השילוביות בין מרכבי מערכת התחבורה הציבורית‬ ‫ברשות המקומית‪ .‬המאמר מתמקד באפשרויות הקיימות בפני‬ ‫המגיעים לתחנות הרכבת להמשיך למחוז חפצם באמצעות‬ ‫תחבורה ציבורית‪ .‬נסקור את הדרכים לשילוב בין כל מפעלי‬ ‫התחבורה הציבורית במקום המפגש החשוב בין מפעילים‪,‬‬ ‫קרי תחנות הרכבת‪ .‬נבחן את פעילות התחבורה המשלימה‬ ‫למערך תחנות הרכבת – איך להגיע לתחנה בזמן המתאים‬ ‫באמצעי הסעה אחר ולוותר על הרכב הפרטי‪ .‬יש לציין כי‬ ‫שירות זה חייב להיות בעל זמינות ואמינות גבוהות‪ ,‬כך שהנוסע‬ ‫יהיה בטוח שבכל נקודת זמן שיגיע באמצעות הרכבת – יעמדו‬ ‫לרשותו אמצעי הסעה לביתו וכמובן שירות מתוזמן לתחנת‬ ‫הרכבת בהתאם ללו"ז הרכבת‪ .‬רק כך ניתן ליצור מערך‬ ‫תחבורתי "מדלת לדלת" ולוותר על הרכב הפרטי‪.‬‬ ‫שילוב במערכות התחבורה הציבורית‬ ‫*הכותב הוא מהנדס‬ ‫תחבורה ויועץ לרשויות‬ ‫מקומיות‪.‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪32‬‬ ‫צפיפות תנועה גדלה והולכת‪ ,‬הצורך לשמר את הסביבה‬ ‫ובעיות הבטיחות בדרכים‪ ,‬הם הסיבות העיקריות לשדרוג‬ ‫מערכות התחבורה הציבורית (ת"צ)‪ .‬מערכות התחבורה בארץ‬ ‫נבנו לענות לצרכים מסוימים‪ ,‬בכל פעם מהיבט תחבורתי‬ ‫כאשר חושבים על קווי תחבורה ציבורית‪ ,‬מתייחסים בדרך‬ ‫כלל למערך קווי האוטובוסים‪ .‬ניסיון לשילוב תפעולי של‬ ‫מערכות התחבורה הציבורית ניתן למצוא לדוגמא בתחנה‬ ‫המרכזית בחוף הכרמל בחיפה‪ ,‬הסמוכה לתחנת הרכבת אך‬ ‫ללא מעבר ישיר בין התחנות‪ .‬אמנם נעשים ניסיונות לתזמן‬ ‫את לוחות הזמנים של קווי אגד הסדירים כדי לתת שירות‬ ‫מתאים לנוסעים‪ ,‬אך לא תמיד השירות עומד בציפיות‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫אין תיאום בין לוח הזמנים של הרכבת לזה של אגד לנוסעים‬ ‫לטכניון ולאוניברסיטה‪ .‬אגד טוען שהם מתזמנים את הנסיעות‬ ‫לפי דרישות הטכניון והאוניברסיטה‪ ,‬ומי המפסיד? הסטודנט‬ ‫שממתין זמן ארוך לאוטובוס עקב איחור הרכבת בכמה דקות‪.‬‬ ‫דוגמא מוצלחת לשירות תחבורה משלים נמצא בתאגיד‬ ‫המוניות "שי‪-‬לי"‪ ,‬המספק שירות מוניות במהלך כל שעות‬ ‫פעילות הרכבת בתחנת בית יהושע‪ .‬דוגמא זו מציגה את‬ ‫היכולת של מונית השירות להפעיל קווי הזנה מוסדרים לתחנות‬ ‫הרכבת‪ ,‬במיוחד באזורים שבהם הביקוש נמוך יחסית‪ .‬דוגמא‬ ‫מוצלחת זו הניעה עוד תאגידי מוניות שרות ברחבי הארץ‬ ‫לפעול על מנת לקבל רישיונות הפעלה מתאימים ממשרד‬ ‫התחבורה‪ ,‬בתיאום עם רכבת ישראל‪ ,‬ובעתיד גם באמצעות‬ ‫כרטיס משותף שיקל על המשתמש‪.‬‬ ‫גם מוניות לנסיעות מיוחדות המוצבות בסמוך ליציאה מאולם‬ ‫הנוסעים בתחנת הרכבת‪ ,‬הן חלק ממערך התחבורה הציבורית‪,‬‬ ‫כחלק מהמאמץ להעביר את המשתמשים מהרכב הפרטי‬ ‫לתחבורה הציבורית‪ .‬ברור שעלות הנסיעה גבוהה יחסית‪,‬‬ ‫אבל אפשרות של הסדר נסיעה במונית באמצעות כרטיס‬ ‫המשך במחיר מוזל המונפק עם כרטיס הנסיעה ברכבת‬ ‫(כפי שנהוג בהולנד)‪ ,‬יעודד נוסעים בעלי רכב פרטי ליהנות‬ ‫משירות מיוחד ובמחיר סביר‪ .‬על פי בדיקה שערכנו‪ ,‬נמצא‬ ‫כי בתחנות רכבת רבות אין הסדר לתחנת מוניות מיוחדות‬ ‫ולפיכך קיימת תופעת "החאפר" המכוער – נהג מונית שידרוש‬ ‫לפעמים מחיר מופרז או אף יסרב לאסוף נוסע ליעד קרוב‪.‬‬ ‫לכן דרושה התערבות רכבת ישראל ומשרד התחבורה‬ ‫להסדרת תחנת מוניות‪.‬‬ ‫סקר שערכה חברת "יפה נוף" במטרופולין חיפה לאחר מעבר‬ ‫לאזורי תעריף (התשלום תקף למשך ‪ 90‬דקות) – הראה עלייה‬ ‫במכירות כרטיס יחיד עד ‪ 25%‬בשנה הראשונה שלאחר‬ ‫תחילת הרפורמה (‪ ;)2008‬עלייה במספר הנסיעות ליום‬ ‫מ‪ 155-‬אלף בשנת ‪ 2005‬ל‪ 183-‬אלף בשנת ‪ ,2008‬עלייה‬ ‫של כ‪ 7.7%-‬במספר הנסיעות‪ .‬גם מספר המעברים ליום‬ ‫עלה מ‪ 213-‬אלף בשנת ‪ 2005‬ל‪ 253-‬אלף בשנת ‪,2008‬‬ ‫עלייה של ‪ 18.6%‬במעבר לנסיעה‪.‬‬ ‫מסקנות המחקר שערך הטכניון בהתבסס על נתוני‬ ‫הסקר מלמדות כי הרפורמה העבירה נסיעות ממוניות ורכבים‬ ‫פרטיים לאוטובוסים‪ ,‬יצרה מסלולים חדשים‪ ,‬יותר הזדמנויות‬ ‫לקחת חלק גם בפעילויות פנאי מרוחקות‪ ,‬ואפשרויות לנוסעים‬ ‫לבחור לעצמם מסלולים מתאימים יותר‪.‬‬ ‫כדי להעביר נוסעים נוספים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית‪,‬‬ ‫הוקמה מערכת המטרונית‪ ,BRT ,‬שתאפשר שיפור מערך‬ ‫התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה‪ :‬הגברת התדירות‪,‬‬ ‫פעילות ביעילות רבה יותר‪ ,‬מערכת כרטוס חכמה‪ ,‬מידע‬ ‫מפורט לנוסעים וצגי מידע בזמן אמת בתחנות המטרונית‪.‬‬ ‫מאחר שהמערכת נמצאת אחרי שלב ההרצה ובשלבים‬ ‫ראשוניים‪ ,‬לא ניתן עדיין להסיק מסקנות על הצלחת השינוי‬ ‫לגבי הפעלה בערים אחרות‪.‬‬ ‫אין צורך להכביר במילים בנוגע לתועלות בהקטנת השימוש‬ ‫ברכב פרטי במיוחד בתוך העיר‪ :‬הקטנת הגודש‪ ,‬הפחתת‬ ‫תאונות הדרכים‪ ,‬שיפור איכות חיים וסביבה‪ ,‬שמירת מרכזיות‬ ‫העיר והמרקם העירוני‪ .‬כדי להקטין את השימוש ברכב פרטי‪,‬‬ ‫יש לשפר את הנגישות למערכת המסילתית כחלק מתוכנית‬ ‫כוללת בהתאם לתוכנית המתאר של כל יישוב‪.‬‬ ‫לאור השימוש הגובר ברכבת כפתרון לנסיעות בינעירוניות‪,‬‬ ‫מחסור חמור בשטחי חניה לרכב פרטי ובקשות חוזרות של‬ ‫התושבים להימנע מנסיעה לתחנה ברכבם‪ ,‬נמליץ על שיפור‬ ‫השילוביות בין השכונות בעיר לתחנת הרכבת באמצעות קווי‬ ‫אוטובוס‪/‬מונית‪ .‬כל רשות מקומית יכולה לקדם שיתוף פעולה‬ ‫עם איגוד ערים לאיכות הסביבה כדי לפעול גם לחינוך הנוער‬ ‫לשימוש בתחבורה ציבורית‪.‬‬ ‫התחבורה הציבורית והרשות המקומית‬ ‫תהליך העבודה של יועץ תחבורה כולל פגישות עבודה עם‬ ‫הצוות בעירייה‪ ,‬לצורך איסוף נתונים ומסמכים כבסיס להכנת‬ ‫הצעות מתאימות‪ ,‬בדיקת צורכי התושבים המגיעים לתחנת‬ ‫הרכבת בהתאם להרגלי הנסיעה הקיימים (בהתאם לסקר‬ ‫הרגלי נסיעה)‪ ,‬פגישות עבודה עם מינהלת תחבורה ציבורית‪,‬‬ ‫שהיא הזרוע הביצועית של משרד התחבורה‪ ,‬עם נציגי מפעילי‬ ‫התחבורה הציבורית בעיר ובאזור‪ ,‬עם נציגי משרד התחבורה‬ ‫באגף תחבורה ציבורית ועם המפקח על התעבורה‪ .‬כל אלה‬ ‫אמורים לאשר את היישום‪.‬‬ ‫יש להכין הצעה לקווי הזנה מתוזמנים לתחנת הרכבת‪,‬‬ ‫מסלולים ותדירות ההפעלה‪ .‬לקראת ההפעלה יש להתקין‬ ‫מידע סטטי בכל תחנה ושלטי מידע אלקטרוני בזמן אמת‬ ‫לפי רשימת תחנות נבחרות‪.‬‬ ‫יש להכין בקשה למשרד התחבורה לצורך קביעת תעריפי‬ ‫נסיעה מוזלים ברשות המקומית ובאזור הקרוב על בסיס‬ ‫חופשי יומי‪/‬שבועי‪/‬חודשי‪ ,‬במסגרת חוזה על כרטיס רב‪-‬קו‬ ‫שיתאים לכל המפעילים‪ ,‬ובכללם רכבת ישראל‪ ,‬במסגרת‬ ‫כרטיס משותף עם שאר המפעילים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬יש לבדוק‬ ‫את היעדים העיקריים של הנוסעים‪ ,‬כדי לאפשר כרטיס‬ ‫משולב גם בנסיעות אצל כל המפעילים ביעד‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם‬ ‫רוב הנוסעים היומיים יוצאים למרכז הארץ‪ ,‬יש לשלב זאת‬ ‫עם כרטיס מקומי בגוש דן‪ .‬ההצעות יועברו לקבלת אישור‬ ‫הגורמים המתאימים בעירייה‪ .‬לאחר תיקון והערות תעביר‬ ‫העירייה את ההצעות לביצוע‪ ,‬עם תיאום ומעקב של המתכנן‪,‬‬ ‫על מנת לקבל את האישורים הנדרשים במשרד התחבורה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש לבדוק אפשרות לשידרוג מערך המוניות בעיר‬ ‫בכפוף להנחיות משרד התחבורה וחוק הפעלת מוניות שירות‪.‬‬ ‫המלצות לשיפור‬ ‫מאחר שבמערכת פועלים כמה וכמה מפעילי תחבורה ציבורית‪,‬‬ ‫על הרשות המקומית לפעול יחד עם המפעילים לצורך תכנון‬ ‫קווי הזנה לתחנות הרכבת בשטחה‪ .‬בסיור שאירגן המהנדס‬ ‫רענן חסידוף למתכנני תחבורה ברשויות מקומיות‪ ,‬הוא סיפר‬ ‫על תכנון קו הזנה מהעיר כרמיאל לתחנת רכבת בעכו‪ ,‬שעל‬ ‫תכנונו ורישוי היה אחראי‪ .‬ואכן לאור נחיצות הקו‪ ,‬הוא צורף‬ ‫במהלך הרפורמה לקווי השירות והתקבל בעבורו רישיון מתאים‪.‬‬ ‫הקו פועל כראוי באמצעות מוניות מסוג טרנזיט לטובת תושבי‬ ‫כרמיאל משך כל שעות פעילות התחנה‪ .‬בעקבות הצלחת‬ ‫הקו‪ ,‬גם "אגד" החלה להפעיל קו אוטובוס חדש במקביל‬ ‫למוניות השירות! וציבור נוסעי הרכבת מרוויחים שירות טוב‬ ‫גם בתחבורה משלימה וחוסכים מקומות בחניון התחנה‪.‬‬ ‫מ א ח ר‬ ‫שבמערכת‬ ‫פועלים כמה‬ ‫וכמה מפעילי‬ ‫ת ח ב ו ר ה‬ ‫ציבורית‪,‬‬ ‫על הרשות‬ ‫המקומית‬ ‫לפעול יחד‬ ‫עם המפעילים‬ ‫לצורך תכנון קווי‬ ‫הזנה לתחנות‬ ‫הרכבת בשטחה‬ ‫סיכום – החזון‬ ‫האינטרס הכלכלי והאזרחי חוברים יחד לטובת מיזם לבניית‬ ‫שיתוף פעולה בין הרכבת‪ ,‬חברות האוטובוסים ‪ ,‬המוניות‪,‬‬ ‫הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה‪ ,‬במטרה להפחית את‬ ‫מספר משתמשי הרכב הפרטי‪ .‬יש לפעול בהתאם להנחיות‬ ‫הרגולטור‪ ,‬וגם הרשות המקומית חייבת באישור הממונה על‬ ‫תחבורה ציבורית במחוז‪ .‬כל ניסיון לשיפור לא יהיה פשוט‪ ,‬אך‬ ‫הוכחנו‪ ,‬באמצעות הכלים שהצגנו במאמר‪ ,‬שניתן להתגבר‬ ‫על הקשיים ועל הביורוקרטיה שבדרך‪ .‬סיפרנו על מורכבות‬ ‫המערכות המשרתות את תושבי מטרופולין חיפה‪ ,‬והצגנו פתרון‬ ‫לרווחת כולם‪ :‬תכנון להסדרת קווי ההזנה לתחנות באמצעות‬ ‫מפעילי אוטובוסים‪ ,‬תאגידי מוניות וגם תחנות למוניות מיוחדות‬ ‫שיאפשרו להגיע לתחנת רכבת ולחזור ממנה בצורה נוחה‬ ‫ואמינה (כל נוסע יבחר את הפתרון המתאים לו)‪.‬‬ ‫שיתוף הציבור ומעורבותו יעודדו למצוא פתרון הולם בעבורו‪,‬‬ ‫בשיתוף פעולה של כל הגורמים‪.‬‬ ‫אנו קוראים לרשויות המקומיות להרים את הכפפה ולשפר‬ ‫את השירות לתחנות הרכבת לטובת התושבים‪ˆ .‬‬ ‫‪33‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫מערכות מידע‬ ‫ת‬ ‫עמית בר‪-‬און‬ ‫ואתי אלפנדרי‬ ‫רוב הרשויות‪,‬‬ ‫מטרתן להנגיש‬ ‫ש י ר ו ת י ם‬ ‫ולקדם עדכונים‬ ‫בנושאים‬ ‫המכוונים‬ ‫לתושבים‪ ,‬וכן‬ ‫שיפור הקשר בין‬ ‫התושב לרשות‬ ‫עמית בר‪-‬און‪,CSA ,CEO ,‬‬ ‫‪ - CIO‬מנכ"ל קבוצת מניב‬ ‫הכנסות בע"מ במסגרתה‬ ‫פועלת מניב טכנולוגית מידע‪.‬‬ ‫אתי אלפנדרי‪.CIO ,‬‬ ‫מוניציפלי‬ ‫אפליקציות מובייל‬ ‫מוניציפאליות‬ ‫‪34‬‬ ‫חום האפליקציות המוניציפאליות נהיה‬ ‫לאחרונה לתחום חם‪ .‬רשויות מקומיות רבות‬ ‫מתעניינות בנושא וכמה מהן אף מתחילות להפעיל‬ ‫את האפליקציות ולקשרן למערכות המידע ובסיסי‬ ‫הנתונים של הרשות‪ .‬התחרות בשוק גוברת‪ ,‬תחום‬ ‫הפתרונות מתפתח בהתמדה‪ ,‬והאזרח הוא שמרוויח‬ ‫ומקבל שירות זמין יותר ישירות לכף ידו‪ .‬סקירת מצב‬ ‫בעידן המידע‪ ,‬הזמינות והמיידיות הן בעלות ערך רב‪ .‬כאשר‬ ‫הגלישה נעשית ברוב שעות היום מה‪ Smart Phones-‬ומכל‬ ‫מקום‪ ,‬קיים צורך שהמידע הרשותי יהיה זמין יותר לתושבים‬ ‫בעזרת אפליקציה רשותית‪ .‬אמנם אתרי האינטרנט הרשותיים‬ ‫כוללים מידע על הרשות‪ ,‬והאפליקציה אינה בבחינת תחליף‪,‬‬ ‫אך אין ספק שהאפליקציה תפסה תאוצה הודות לאפשרות‬ ‫לקבל מידע בזמן אמת באמצעות הודעות ‪ PUSH‬לתושבים‪,‬‬ ‫ובאמצעות מתן אפשרות לתושבים לתקשר עם הרשות באופן‬ ‫מיידי וקל‪ .‬רשויות רבות ותאגידי מים וביוב התקשרו כבר‬ ‫להפעלת אפליקציה סלולארית ובהם‪ :‬רעננה‪ ,‬הרצליה‪ ,‬אשדוד‪,‬‬ ‫חבל מודיעין‪ ,‬חוף אשקלון‪ ,‬מעלות תרשיחא‪ ,‬מגדל העמק‪ ,‬פתח‬ ‫תקווה‪ ,‬חולון‪ ,‬מעיינות העמקים‪ ,‬חיפה‪ ,‬שהם‪ ,‬בני שמעון‪ ,‬דרום‬ ‫השרון‪ ,‬לב השרון‪ ,‬מוא"ז גולן‪ ,‬גליל עליון‪ ,‬רמת נגב‪ ,‬שהם‪,‬‬ ‫ראש העין‪ ,‬יבנה‪ ,‬אילת‪ ,‬ירושלים‪ ,‬באר טוביה‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬קרית‬ ‫ביאליק‪ ,‬משגב ועוד‪.‬‬ ‫אפליקציית מ ַֹובּייל היא יישום מחשב‪ ‬המיועד לשימוש בטלפונים‬ ‫חכמים‪ ,Smart Phones ,‬או במחשבי לוח‪ ,Tablets ,‬ומכשירים‬ ‫ניידים מסוגים אחרים‪ .‬יישומים אלה ניתנים להורדה מ"חנויות"‬ ‫של‪ :‬אפל‪ ,‬גוגל‪ ,‬מיקרוסופט ובלקברי‪ .‬רובן ללא תשלום או‬ ‫בתשלום נמוך ביותר‪.‬‬ ‫רוב הרשויות‪ ,‬מטרתן להנגיש שירותים ולקדם עדכונים בנושאים‬ ‫המכֻ וונים לתושבים‪ ,‬וכן שיפור הקשר בין התושב לרשות‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫האפליקציות פותחו על ידי בתי תוכנה שונים‪ :‬מגע"ר‪ ,‬העיר שלי‪,‬‬ ‫‪ ,ctconnect‬אוטומציה‪ ,‬מטרופולינט ועוד‪ .‬כמה מהאפליקציות‬ ‫נמצאות עדיין בפיתוח וייתכן שאחדות טרם נחשפו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬עיריית תל אביב יפו כוללת את האפליקציה במסגרת‬ ‫"דיגיתל" – כרטיס תושב – ממכלול שירותים מקוונים לתושב‬ ‫ובכללם‪:‬‬ ‫•הנחות במוסדות התרבות‪ ,‬הספורט והפנאי העירוניים‪.‬‬ ‫•עדכונים כל מה שקורה בעיר בהתאם לתחומי העניין האישיים‪.‬‬ ‫•עדכונים שוטפים על כל מה שקורה בסביבת המגורים‬ ‫הקרובה (שיפוצים וחסימת רחובות‪ ,‬הודעה על הפסקות‬ ‫מים‪ ,‬אירועים קהילתיים‪ ,‬פארקים וגנים‪ ,‬תרגילי חירום‪ ,‬ועוד)‪ .‬‬ ‫•בחירה בין שלל מתנות הצטרפות למועדון (כרטיסים‬ ‫לתיאטרון‪ ,‬למוזיאון‪ ,‬לבריכות וקאנטרי‪ ,‬לאופרה‪ ,‬לסרט ועוד)‪.‬‬ ‫רשויות רבות אחרות כבר החליטו על יישום אפליקציות‬ ‫מוניציפאליות או שהן שוקלות לאמץ אפליקציות שכאלה‪ ,‬ליישמן‬ ‫ולקשרן למערכות המידע הממוחשבות הפועלות כבר ברשות‬ ‫המקומית‪ .‬מרכיב זה חשוב ומכריע בשיקולי קבלת ההחלטות‬ ‫בדבר האפליקציה המתאימה‪ .‬התושב מצפה לקבל מגוון‬ ‫שירותים אינטראקטיביים מהאפליקציה‪ ,‬כפי שהוא כבר מקבל‬ ‫מהבנק שלו או מכל ספק שירותים אחר‪ .‬לפיכך‪ ,‬בטרם קבלת‬ ‫החלטה מומלץ לבחון אם האפליקציה המוצעת מתממשקת‬ ‫בזמן אמת בממשק העברת נתונים אוטומטי דו‪-‬סטרי עם‪:‬‬ ‫ ‪-‬מערכת המוקד לקבלת פניות הציבור‬‫ ‪-‬מערכת הגבייה ותשלומי המסים המוניציפאליים‬‫ ‪-‬מערכת ה‪GIS-‬‬‫ ‪-‬וכל מערכת רלוונטית אחרת‪.‬‬‫כמו כן חיוני לוודא כי האפליקציה פועלת היטב על גבי מערכות‬ ‫ההפעלה הנפוצות‪ Android :‬של ‪ iSO ,Google‬של ‪,Apple‬‬ ‫‪ Windows Phone‬של ‪.Microsoft‬‬ ‫ועל גבי סוגי ציוד הקצה הנפוצים לרבות‪ :‬סמארטפונים‪,‬‬ ‫טאבלטים‪ ,‬מחשבים ניידים שעליהם מותקנות מערכות הפעלה‬ ‫‪.Chrome ,Os ,Windows‬‬ ‫לנוחות הקוראים רוכזו המאפיינים העיקריים של‬ ‫האפליקציות הנפוצות כיום‪:‬‬ ‫‪ .1‬ממשק העברת נתונים אוטומטי לתוכנת מוקד הקיימת ברשות‬ ‫המקומית או לחילופין הכללת תוכנת מוקד אינהרנטית בפתרון‪.‬‬ ‫משלוח הודעה לרבות תמונה ומיקום מאותר בעזרת ‪.GPS‬‬ ‫‪ .2‬ממשק העברת נתונים אוטומטי לאתר האינטרנט של‬ ‫הרשות המקומית והעברת הודעות אוטומטית מאתר האינטרנט‬ ‫לאפליקציה הסלולארית‪.‬‬ ‫‪ .3‬ביצוע תשלומי מסים ‪ /‬ארנונה ‪ /‬מים בהתאם לחיובים‬ ‫המונפקים באופן מאובטח באמצעות כרטיסי אשראי‪.‬‬ ‫‪ .4‬ביצוע חיוג ישיר מהאפליקציה למחלקות הרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ .5‬שליחת אימייל (דואר אלקטרוני) ישירות מהאפליקציה‬ ‫לפונקציות ברשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ .6‬איתור כתובת אוטומטית – שכבות מידע של ‪ – GIS‬אתרים‬ ‫ציבוריים ומקומיים‪.‬‬ ‫‪ .7‬משלוח דיווחים אנונימיים‪.‬‬ ‫‪ .8‬שליחת הודעות‪ Push‬מהאפליקציה בנושאים שונים לפי‬ ‫נושאי עניין‪ ,‬בשגרה ובחירום‪.‬‬ ‫‪ .9‬תיק תושב – מעקב אחרי דיווחים קודמים של התושב‬ ‫וסטאטוס הטיפול בפנייה‪.‬‬ ‫‪ .10‬רישום תלמידים לגני ילדים ולבתי ספר‪ ,‬לרבות ממשק‬ ‫לבסיס הנתונים של הרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ .11‬שיגור סטאטוס טיפול בתקלה מע ְֹובדים בשטח לדיווח על‬ ‫טיפול וסגירת פניות תושבים‪.‬‬ ‫‪ .12‬מפות היישוב ואיתור מקומך ביישוב‪.‬‬ ‫‪ .13‬הוראות התגוננות ב‪.Off Line-‬‬ ‫‪ .14‬עדכון פרטים אישיים באפליקציה‪.‬‬ ‫‪ .15‬ממשק נתונים מלא בזמן אמת לקריאת מצוקה‪.‬‬ ‫‪ .16‬סרטוני וידאו‪.‬‬ ‫‪ .17‬לחצן מצוקה באפליקציה לרבות איתור מיקום אוטומטי‬ ‫בעזרת ‪.GPS‬‬ ‫‪ .18‬יצירת דף המאחד את מגוון השירותים שבהם נעזרים תושבי‬ ‫היישוב – קישור לאפליקציות נוספות כגון ספרייה‪ ,‬תאגיד מים‪,‬‬ ‫מערכת מידע לתלמידים – משוב ודף הפייסבוק הרשותי‪ˆ .‬‬ ‫חד‬ ‫ש‬ ‫!‬ ‫‪O‬‬ ‫מ‬ ‫‪O‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ערכת אי‬ ‫‪H‬‬ ‫‪C‬‬ ‫נטרנטית‬ ‫תכנון‬ ‫תקציב‬ ‫חשבונות‬ ‫עובדת עם ת לניהול פ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫וכנת‬ ‫השרטוט‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪BricsCAD‬‬ ‫בקרת לוח זמנים‬ ‫אחזקה‬ ‫איכות‬ ‫‪SPC‬‬ ‫השליטה בידים שלך!‬ ‫מערכת אינטרנטית מקיפה לניהול פרוייקטים‬ ‫גדולים וקטנים‪ ,‬מתאימה במיוחד לרשות מוניציפאלית‬ ‫מערכת ‪ SPS‬היא כלי עבודה רב עוצמה עבורך עובד הנדסה ברשות‪,‬‬ ‫המערכת השלימה והמקיפה ביותר לניהול פרויקטים הנדסיים‪:‬‬ ‫ˆ נגישות בכל יום ובכל רגע מכל מחשב ˆ טבלט או סמארטפון‪ ,‬כל המידע מאוחסן בשרתי ענן ובשרתים שלך‬ ‫ˆ מעקב ובקרת ביצוע ותכנון ˆ מערכת ניהול אי התאמות‬ ‫ˆ מערכת דיווחים מקיפה ˆ דוחות וניתוחי מידע‬ ‫סטודיו אתי קלדרון‬ ‫‪P‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪Budget‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪Tim‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪www.bit10.co.il | www.SPC10.co.il | [email protected]‬‬ ‫‪alit‬‬ ‫בניה ואינטרנט בע“מ‪ ,‬רח' נחום ‪ 12‬תל אביב‪ ,‬טל'‪ ,03-6020602 :‬פקס'‪03-6025602 :‬‬ ‫‪Qu‬‬ ‫ניהול אחזקה של תשתיות‪ ,‬מבנים‪ ,‬מתקני ספורט ומשחקים‬ ‫לתיאום הדגמה ללא התחייבות התקשר עכשיו ‪03-6020602‬‬ ‫חדשות מהשטח‬ ‫קידום בריאות וקיימות‬ ‫לילדי הגן בחברה‬ ‫הערבית‬ ‫מאפשרות חינוך לאורח חיים מקיים ובריא עוד‬ ‫מגיל צעיר המסגל הרגלי חיים נכונים בגילאים‬ ‫הבוגרים יותר‪ .‬כל מחלקות העירייה רתומות‬ ‫למאמץ חשוב זה"‪.‬‬ ‫הקבלנים יכולים לבנות‬ ‫דירת ‪ 4‬חדרים בסך של‬ ‫‪₪ 700,000‬‬ ‫הקמת גינות מאכל בבאקה אל גרבייה‪.‬‬ ‫צלם‪ :‬מוחמד אל‪-‬מוח‬ ‫ילדים בחברה הערבית סובלים מעודף משקל‬ ‫בשיעורים גבוהים יותר מאלו של שאר ילדי ישראל‪.‬‬ ‫בעוד שבכיתה א' ‪ 23%‬מהתלמידים בחברה‬ ‫הערבית נמצאים במצב של עודף משקל או‬ ‫השמנת יתר‪ ,‬בכיתה ז' מדובר על ‪ .37.5%‬לאור‬ ‫תמונת מצב זו‪ ,‬פנתה עיריית באקה אל גרביה‬ ‫לג'וינט ישראל‪ ,‬אשר מקדם תכניות בריאות‬ ‫בגני ילדים ב‪ 7-‬רשויות מקומיות בשיתוף‬ ‫"א ְפ ׁ ָש ִר ָיּב ִריא"‪ .‬המיזם‬ ‫משרד הבריאות ותכנית ֶ‬ ‫משותף לעיריית באקה אל גרביה‪ ,‬חברת‬ ‫נטפים‪ ,‬הרשת הירוקה‪ ,‬מכללת אל קאסמי‬ ‫וג'וינט ישראל‪ .‬בעקבות הפנייה מצטרפים עתה‬ ‫לפרויקט ‪ 20‬גני ילדים חדשים בבאקה על‬ ‫גרביה‪ ,‬אשר בשטחם יוקמו גינות מאכל על פי‬ ‫עקרונות הקיימות‪ ,‬במטרה לשנות ולשפר את‬ ‫הרגלי התזונה של הילדים ולקדם חינוך לקיימות‬ ‫ולאורח חיים בריא בגן‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית‪ ,‬הצוותים החינוכיים יעברו‬ ‫הדרכות על ידי הרשת הירוקה‪ ,‬בתמיכת המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪ ,‬בהן יכשירו את הגננות בנושא‬ ‫חינוך לקיימות במסגרת תכנית חינוכית סביבתית‪.‬‬ ‫חברת נטפים‪ ,‬שרותמת את עצמה לעשייה‬ ‫חברתית וקהילתית‪ ,‬מסייעת בהתקנה ומימון של‬ ‫תשתיות מתקדמות של ציוד השקיה בטפטוף‬ ‫בגני הילדים‪ ,‬אשר יאפשרו הקמת גינות אשר‬ ‫יניבו תוצרת בריאה ואיכותית‪ ,‬ממנה יוכלו ליהנות‬ ‫הילדים בארוחות בריאות משותפות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הילדים ייהנו מפעילויות חינוכיות סביב נושא‬ ‫הגינה בפרט והבריאות והקיימות בכלל‪ ,‬בעוד‬ ‫שהוריהם יתודרכו כיצד ניתן לשנות את הרגלי‬ ‫התזונה והבריאות של התא המשפחתי הכולל‬ ‫ולקדם אורח חיים מקיים גם בבתים‪.‬‬ ‫לדברי ראש עיריית באקה אל גרבייה‪" :‬תוחלת‬ ‫החיים הממוצעת בבאקה אל גרביה הינה גיל ‪.66‬‬ ‫נתון מדאיג זה נובע בין היתר ממחלות כרוניות‬ ‫באחוזים גבוהים כמו סכרת‪ ,‬מחלות לב ושומנים‬ ‫בדם‪ .‬על כן החלטנו על קידום נושא הבריאות על‬ ‫ידי הצטרפות לרשת ערים בריאות‪ ,‬הקמת מחלקת‬ ‫בריאות הציבור‪ ,‬קידום תכנית אב בנושא ועוד‪.‬‬ ‫במסגרת מאמץ זה‪ ,‬גינות המאכל בגני ילדים‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪36‬‬ ‫ניסים בובליל נשיא‬ ‫התאחדות בוני הארץ‬ ‫בפתיחת ועידת ישראל‬ ‫לנדל"ן ‪ 2014‬של עיתון‬ ‫גלובס שנערכה בחודש מרץ‪:‬‬ ‫"אנחנו מוכנים להפסיד כסף‬ ‫על קרקעות כדי לפתור את‬ ‫משבר הדיור‪ ....‬עברה שנה‬ ‫מאז כינון הממשלה ויש פערים בין הבטחות‬ ‫למציאות‪ .‬אין ספק שכשהממשלה רוצה הממשלה‬ ‫יכולה‪ .‬מצוקת הדיור היא לא מכה משמיים ולא‬ ‫צונאמי‪ .‬אפשר לפתור אותה עם נחישות‪ .‬הזוגות‬ ‫הצעירים הגיעו לתקרת הזכוכית שלהם ויש מה‬ ‫לעשות‪ .‬תפסיקו לשקר לנו מחירי הדירות לא‬ ‫ירדו השנה"‪.‬‬ ‫"מחיר הדירה מורכב מ‪ 3 -‬עלויות מרכזיות ‪:‬‬ ‫עלות קרקע‪ ,‬בניה ‪ ,‬מיסוי ורגולציה אנו יכולים‬ ‫לבנות דירת ‪ 4‬חדרים בסך של ‪₪ 700,000‬‬ ‫כולל רווח לקבלני‪ .‬כל שאר רכיבי המחיר‬ ‫הינם בשליטת הממשלה‪ .‬וכשהמדינה רוצה‬ ‫היא יכולה להוריד את המחיר הראיה לכך היא‬ ‫שמחיר למשתכן העומד על ‪ 338‬אלף ‪ ₪‬לדירה‬ ‫וכ‪ 750 -‬ש"ח לצמוד קרקע‪ .‬ההערכה שתמ"א ‪35‬‬ ‫מביאה לגידול טבעי של ‪ 2%‬היא שגויה‪ .‬לטובת‬ ‫ריבוי טבעי יש צורך בבניה של ‪ 40‬אלף יחידות‬ ‫דיור‪ .‬ועל מנת לסגור את הפער שנוצר יש צורך‬ ‫בבניה של בין ‪ 60‬אלף – ‪ 80‬אלף יחידות דיור וגם‬ ‫במקרה הזה הממשלה יכולה לעשות הרבה יותר"‪.‬‬ ‫"בקבינט הדיור עברו הטובות ומועילות‪ ,‬אשר‬ ‫לצערנו לא מבוצעות בשטח‪ .‬עודף הרגולציה‬ ‫ועודף תקנים כמו‪ :‬הצעות חוק פרטיות מוגשות‬ ‫בעשרות כדוגמת חוק שכר טרחת עורך דין‬ ‫שבסיסו אולי מתקן עיוות חשוב אך בסופו של‬ ‫יום‪ ,‬יועמס על מחיר הדירה‪ .‬תקנים המגדילים את‬ ‫הרגולציה ועלויות החלות על הדירה כמו החלטת‬ ‫פורום ה‪ 15 -‬להחיל בניה ירוקה כחובה‪ .‬ומתקפת‬ ‫הרגולציה מורגשת כנגד כלל היצרנים במשק‬ ‫וגורמת לעליית מחירי הייצור ולעליית המחיר‬ ‫הסופי לצרכן"‪.‬‬ ‫"אני מברך את שר הפנים גדעון סער ואת יו"ר‬ ‫ועדת הפנים ח"כ מירי רגב על פועלם בנושא‬ ‫הרפורמה בתכנון‪ .‬הרפורמה עתידה ליצור שינוי‬ ‫חיובי כמו הגדלת בניית היחידות המתוכננות‬ ‫וכן קיצור ההליכים הבירוקרטים יחד עם זאת‬ ‫הרשויות המקומיות אינן מעוניינות בתושבים חדשים‬ ‫אלא בשטחי משרדים שיגדילו את הכנסות העיר‬ ‫מארנונה‪ .‬ניקח לדוגמא את תל אביב ואת העומד‬ ‫בראשה מר חולדאי‪ .‬בתכנית המתאר שהוגשה‬ ‫מכוונת לתוספת של כ‪ 30 -‬אלף יחידות דיור בלבד‬ ‫ל ‪ -10‬שנים הבאות‪ ,‬כאשר הגידול הטבעי של תל‬ ‫אביב משנת ‪ 2010‬הינו כ‪ 1.2% -‬בשנה משמע‬ ‫‪ 4,500‬אלף תושבים יותר בכל שנה‪ .‬ואלו נתונים‬ ‫ללא הגירה מערים אחרות וקניה של תושבי חוץ‪.‬‬ ‫התכנית מציעה צפיפות של ‪ 12‬יחידות לדונם‬ ‫באזור צפון העיר במקום לתכנן אלפי יחידות דיור‬ ‫נוספות לרווחת התושבים‪.‬‬ ‫התחלות הבניה בשלושת הרבעונים הראשונים‬ ‫של ‪ 2013‬עומדות על ‪ 32,291‬יחידות דיור‪.‬‬ ‫התחלות הבניה על קרקע פרטית עומדת על‬ ‫‪ 51%‬מהתחלות הבניה במדינה‪ .‬כלומר היוזמה‬ ‫הפרטית היא הכוח הדומיננטי בשוק הדיור ואילו‬ ‫המדינה שבידה מירב משאבי הקרקע אינה עושה‬ ‫מספיק‪ .‬משתמע מכך כי המדינה אינה רוצה‬ ‫לבנות יותר על אף שהיא בהחלט יכולה‪ .‬הטיפול‬ ‫הנדרש הוא טיפול שורש עם דגש על תכנון מואץ‬ ‫של הקרקעות‪ ,‬שיווק קרקעות במחירים נמוכים‪,‬‬ ‫הפחתת הרגולציה והתקנים‪ ,‬וידוא ביצוע של‬ ‫החלטות הממשלה וקבינט הדיור וכמובן כח אדם"‪.‬‬ ‫רשויות ירוקות ‪2014‬‬ ‫במסגרת תערוכת ‪CLEANTECH 2014‬‬ ‫הבינלאומית השנתית ה‪ ,18-‬שהתקיימה בחודש‬ ‫פברואר להלן רשימת הרשויות הזוכות בפרס‬ ‫"‪ 10‬הרשויות הירוקות ‪ :"2014‬בקטגוריית הערים‬ ‫הגדולות זכו אשדוד‪ ,‬חולון‪ ,‬כפר סבא וראשון‬ ‫לציון‪ ,‬בקטגוריית ערים קטנות ובינוניות זכו יבנה‬ ‫מודיעין‪ ,‬יוקנעם ושוהם ובקטגוריות מועצות‬ ‫אזוריות זכו עמק חפר וגוש עציון‪.‬‬ ‫חיים אלוש מנכ"ל קלינטק‪" :‬קב' משוב ביצעה‬ ‫בשנים האחרונות מספר סקרים בהן נשאלו‬ ‫התושבים בערים השונות ברחבי הארץ מהו‬ ‫הפרמטר החשוב להם בבחירת עיר מגורים‪.‬‬ ‫במקום הראשון נמצא פרמטר איכות הסביבה‬ ‫איכות חיים וגינון‪ .‬בשיחות שנעשו עם ראשי‬ ‫הערים מסתבר כי הזכייה בתחרות העיר הירוקה‬ ‫היא גורם מדרבן של אוכלוסייה חזקה לאזור"‬ ‫בחירת הרשויות הזוכות באות "‪ 10‬הרשויות‬ ‫הירוקות ‪ "2014‬כללה בחינה מדוקדקת בהתאם‬ ‫ל‪ 11-‬מדדים‪ ,‬ביניהם‪ :‬התייעלות אנרגטית והפחתת‬ ‫פליטות גזי חממה‪ ,‬מחזור והפרדת פסולת מים‬ ‫ושפכים‪ ,‬עידוד השימוש בתחבורה ציבורית‪ ,‬בניה‬ ‫ירוקה‪ ,‬גינון‪ ,‬חינוך סביבתי‪ ,‬חזות פני העיר‪ ,‬מסחר‬ ‫ותעשיה ירוקים‪ ,‬טיפוח שטחים ציבוריים וטבע‬ ‫עירוני וניהול עירוני בר קיימא‪ ,‬לצד שכלול נתונים‬ ‫אובייקטיבים‪ ,‬שנאספו מרשות המים והחשמל‪,‬‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה והלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה‪ ,‬בנוגע לצריכת חשמל‪ ,‬מים וייצור‬ ‫פסולת לנפש ברשויות‪.‬‬ OTOTO ‫חדשות מהשטח‬ ‫רהוט אורבני לנוף‬ ‫עירוני‬ ‫היחידה‪ ,‬תוך דבקות במטרה‪ ,‬עמידה ביעדים‬ ‫שמציבה הנהלת העירייה ומשטרת באר‪-‬שבע‪,‬‬ ‫לחיזוק מערך הבטחון והסד"צ‪ ,‬לרווחת וביטחון‬ ‫תושבי העיר ומבקריה‪.‬‬ ‫סיכום שנה ‪ -‬תכניות‬ ‫עיר ללא אלימות‬ ‫והשיטור העירוני‬ ‫ספסלי רחוב דגם עלמה‬ ‫בימים אלה השיקה חברת אי אם שגב תעשיות‬ ‫"משפחת" ספסלי רחוב בדגם עלמה‪ ,‬שכוללת‬ ‫ספסלים תלת מושביים‪ ,‬דו מושביים‪ ,‬חד מושבי‬ ‫וספסל קט לילדים‪ .‬הספסל בנוי משלד יציקת‬ ‫ברזל צבועה בעיצוב נאה‪ ,‬מושב וגב מעץ קרולינה‪.‬‬ ‫הספסלים מתאימים לתנאי חוץ ופנים וניתן לקבלם‬ ‫בצבעים שונים ועם פרגולות לסיכוך‪ ,‬אשפתונים‪,‬‬ ‫עמודי מחסום‪ ,‬מתקני אופניים ועוד‪.‬‬ ‫חברת אי‪ .‬אם‪ .‬שגב תעשיות מתכת חרתה‬ ‫על דגלה את הפיתוח והעיצוב של פרטי רהוט‬ ‫אורבניים‪ ,‬במרחבים עירוניים שונים‪ .‬מזה שנים‬ ‫שהחברה עוסקת בעיצוב‪ ,‬תכנון וייצור כחול לבן‬ ‫של רהוט אורבני בשיתוף אדריכלי ערים‪ ,‬ראשי‬ ‫ערים‪ ,‬אדריכלי נוף‪ ,‬מעצבים‪ ,‬מנהלי רכש וספקים‬ ‫באגפי העיריות‪.‬‬ ‫בין מוצריה‪ :‬רהוט רחוב‪ ,‬ספסלים‪ ,‬אשפתונים‪,‬‬ ‫לוחות מודעות‪ ,‬פרגולות‪ ,‬עמודי מחסום‪ ,‬גדרות‬ ‫ומוצרים נוספים; מתקני מחזור ‪ -‬ממרכזי‬ ‫מחזור ועד פינות מחזור בבתים כולל חיפויים‬ ‫דקורטיביים; רהוט לתעבורה‪ :‬תחנות אוטובוסים‪,‬‬ ‫עמודי שילוט אלקטרוניים; שילוט עירוני‬ ‫ובינעירוני ‪ -‬מכוונים‪ ,‬שלטי רחובות‪ ,‬בילבורדים‪,‬‬ ‫שילוט בתחנות רכבת ועוד‪.‬‬ ‫גאוות יחידה‬ ‫יחידת השיטור העירוני של באר‪-‬שבע‬ ‫המשותפת לאגף הפיקוח ולמשטרת ישראל‪,‬‬ ‫זכתה כיחידה מצטיינת לשנת ‪ 2013‬מטעם‬ ‫אגף שיטור וקהילה במשטרת ישראל ומשרד‬ ‫לבטחון פנים‪ .‬בכנס של השיטור העירוני‪,‬‬ ‫שהתקיים ב‪ 23.03.2014 -‬בעיר דימונה הוכרזה‬ ‫היחידה העירונית של באר‪-‬שבע כזוכה‪ ,‬וזאת על‬ ‫הישגים מרשימים‪ ,‬תוך מיקוד העשייה בהתאם‬ ‫לכל העבירות שבתחום טיפול היחידה‪ ,‬המקנה‬ ‫את הציון ‪ 100‬במדד המצוינות‪.‬‬ ‫מנהל אגף הפיקוח העירוני בני מגרלישוילי‪,‬‬ ‫שציין בסיפוק רב את הבחירה‪ ,‬אמר שגם בשנת‬ ‫הפעילות הנוכחית תמשך מגמת המצוינות של‬ ‫מוניציפלי‬ ‫‪38‬‬ ‫בסוף חודש ינואר התקיים כנס סיכום שנת‬ ‫עבודה ‪ 2013‬של תכניות עיר ללא אלימות‬ ‫והשיטור העירוני‪.‬‬ ‫השר אהרונוביץ'‪" :‬יש לנהוג באפס סובלנות‬ ‫כלפי עבירות אלימות‪ .‬אסור למשטרה לעבור‬ ‫לסדר היום‪ .‬אני קורא לבתי המשפט לגזור גזרי‬ ‫דין שהולמים את חומרת המעשים"‪ .‬לדברי השר‪,‬‬ ‫שעומד בראש ועדת השרים למאבק באלימות‪,‬‬ ‫משרדו קידם חקיקה ואכיפה נגד שתייה מופרזת‪,‬‬ ‫ושימוש בסמי פיצוציות‪ ,‬הרחיב את תכנית עיר ללא‬ ‫אלימות שמתגברת את כוחות האכיפה ברשויות‬ ‫המקומיות ומעסיקה מאות מדריכי נוער בבתי ספר‬ ‫ובמתנס"ים ל‪ 140-‬רשויות מקומיות‪ ,‬ובהסכמה עם‬ ‫ממשרד האוצר מרחיב את השיטור העירוני ל‪36-‬‬ ‫רשויות מקומיות חדשות בשנתיים הקרובות‪ ,‬בנוסף‬ ‫ל‪ 25-‬רשויות שבהן פועלת התכנית כבר כיום‪,‬‬ ‫כך שרוב אזרחי המדינה יחיו בערים שבהן מופעל‬ ‫שיטור עירוני‪" .‬השיטור העירוני מהווה מכפיל כוח‬ ‫למשטרת ישראל ברשויות המקומיות‪ .‬במקומות‬ ‫בהם מופעל השיטור העירוני ישנה ירידה חדה‬ ‫באלימות ובעבירות איכותם החיים"‪.‬‬ ‫מפכ"ל המשטרה‪ ,‬רנ"צ יוחנן דנינו‪" :‬האלכוהול‬ ‫ותרבות ה שתייה הם איום אסטרטגי על מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬לא פחות‪ ,‬ואם לא נטפל בנושא נשלם‬ ‫מחיר כבד"‪ .‬לדברי המפכ"ל‪ ,‬משטרת ישראל‬ ‫הציבה את הנוער בראש סדר העדיפויות בתכנית‬ ‫העבודה של הארגון לשנת ‪.2014‬‬ ‫מנהל התכניות עיר ללא אלימות והשיטור‬ ‫העירוני במשרד לביטחון הפנים‪ ,‬תא"ל (במיל')‬ ‫דני שחר‪ ,‬אמר כי בכל מקום שבו מופעלת‬ ‫התכנית‪ ,‬רואים ירידה משמעותית במספר אירועי‬ ‫האלימות‪" .‬מדובר בעבודה משולבת של משטרת‬ ‫ישראל‪ ,‬הרשויות המקומיות‪ ,‬אגף שפ"י במשרד‬ ‫החינוך‪ ,‬משרדי ממשלה וגופים נוספים כגון הרשות‬ ‫למלחמה בסמים ובאלכוהול‪ .‬לדברי שחר‪ ,‬התכנית‬ ‫ממקדת מאמצים רבים גם בחברה הערבית ורבות‬ ‫מהרשויות המשתתפות בתכנית הן ממגזר זה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בשנה האחרונה צורפו לתכנית ‪ 3‬רשויות‬ ‫חרדיות חדשות‪ :‬בית"ר עלית‪ ,‬אלעד ורכסים‪ ,‬שם‬ ‫מפעילה עיר ללא אלימות מודל ייחודי העונה‬ ‫לצרכי החברה החרדית‪.‬‬ ‫מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים‪ ,‬רותם פלג‪,‬‬ ‫אמר כי למרות אירועי האלימות שעלו לכותרות‪,‬‬ ‫הוא רואה גם נוער אחר שמתנדב ומשתתף‬ ‫בפעילויות ערכיות של מניעת אלימות במסגרת‬ ‫השר לביטחון הפנים‪ ,‬יצחק אהרונוביץ'‪ ,‬מפכ"ל‬ ‫המשטרה‪ ,‬רנ"צ יוחנן דנינו‪ ,‬ומנהל עיר ללא‬ ‫אלימות והשיטור העירוני במשרד לביטחון הפנים‪,‬‬ ‫דני שחר‪ .‬צילום יחצ‬ ‫תכנית עיר ללא אלימות ופעילויות אחרות של‬ ‫המשרד לביטחון הפנים בתחום המאמץ האזרחי‪.‬‬ ‫בכנס נערכו שני פאנלים‪ ,‬האחד עסק במניעת‬ ‫אלימות בתרבות בילוי רוויית אלכוהול‪ ,‬ופאנל‬ ‫שעסק באיזון שבין הזכות לביטחון אישי לבין‬ ‫הזכות לפרטיות לאור מצלמות האבטחה‬ ‫שמותקנות ברשויות המקומיות במסגרת‬ ‫התכנית וגם באופן עצמאי על ידי הרשויות‬ ‫המקומיות‪.‬‬ ‫הגנה על הסביבה‬ ‫השר להגנת הסביבה‪ ,‬עמיר פרץ‪ ,‬ביקר‬ ‫בסוף חודש מרץ בחברה הממשלתית לשירותי‬ ‫איכות הסביבה בנאות חובב‪ .‬השר נפגש עם‬ ‫הנהלת החברה ועובדיה‪ .‬בישיבה עם ההנהלה‬ ‫דן השר בקידום פרויקטים עתידיים של החברה‪,‬‬ ‫כולם למען ההגנה על הסביבה ולטובת הציבור‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫"אני שמח שהחברה לשירותי איכות הסביבה‬ ‫מתפרשת לתחומים נוספים שקשורים להגנה‬ ‫על הסביבה ועל איכותה"‪ ,‬אמר השר והוסיף "אני‬ ‫רואה באור מאוד חיובי את העובדה שהחברה‬ ‫מתאימה את עצמה לדרישות העתידיות בתחום‬ ‫איכות הסביבה"‪ .‬השר ציין כי "צדק חברתי הוא‬ ‫חלק בלתי נפרד מסביבה חברתית ושניהם הולכים‬ ‫ביחד עם שלום‪ .‬זו המטרה המרכזית שהצבתי‬ ‫לעצמי עם כניסתי לתפקיד"‪.‬‬ ‫יו"ר הנהלת החברה‪ ,‬יגאל ברוש‪ ,‬סיפר על‬ ‫חלק מתוכניות העתיד "לחברה יש תוכניות מוכנות‬ ‫לכמה פרויקטים‪ ,‬אחת מהתכניות המרכזיות‪,‬‬ ‫שתסייע מאוד למאבק החברתי ושתקדם בנייה של‬ ‫אלפי יחידות דיור למגורים‪ ,‬היא שיקום הקרקעות‬ ‫המזוהמות של מפעלי תע"ש באזור השרון והפניית‬ ‫הקרקע לבנייה מסיבית"‪.‬‬ ‫החברה לשירותי איכות הסביבה‪ ,‬מפעילה את‬ ‫המפעל הגדול והמתקדם ביותר בישראל‪ ,‬שמטפל‬ ‫ונותן פתרונות למגוון הרחב ביותר של פסולות‬ ‫מסוכנות‪ ,‬שיוצרת התעשייה בישראל‪ .‬החברה‬ ‫מיישמת במתקניה השונים טכנולוגיות מתקדמות‪,‬‬ ‫חלקן פרי פיתוחה‪ ,‬כל זאת תוך שמירה על‬ ‫אמות מידה סביבתיות מהגבוהות בעולם‪ .‬החברה‬ ‫מעסיקה מאות עובדים‪ ,‬בני כל הדתות‪ ,‬שמגיעים‬ ‫מיישובי הנגב השונים‪.‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫א‪.‬ר‪.‬י‬ ‫‪1990‬‬ ‫חדשנות טכנולוגית מובילה‬ ‫‪MAKING WHAT’S NEXT‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫פיתוח מתמיד‪ ,‬לשיפור היעילות‬ ‫ויכולת ההגנה על מערכות ההולכה‬ ‫‪ D-040 1986‬שסתום אויר מניילון משוריין‪ ,‬ראשון בעולם‬ ‫‪ D-020 1990‬שסתום אויר קוני לביוב‬ ‫‪ D-025 1999‬שסתום מניילון משוריין לביוב‬ ‫‪ RP-500 2000‬מז“ח מניילון משוריין ראשון בעולם‬ ‫‪ SB 2002‬סדרת שסתומי אויר תת קרקעיים‬ ‫‪ UFR 2004‬פתרון ייחודי לפחת מים‬ ‫‪ D-070 2005‬שסתום אויר מהפכני להקטנת נזקי ההלם‬ ‫‪ D-070-P 2008‬שסתום מניילון משוריין להקטנת נזקי הלם‬ ‫‪ D-43 2011‬ברק פרו ‪ -‬יותר פשוט‪ ,‬יותר חכם‬ ‫‪www.ari.co.il [email protected]‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2011‬‬