אינטרסים וסכסוכים בניהול המרחב

‫מגישה‪:‬‬
‫יעל אפרים‬
‫עבור‪:‬‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫"שטחים ציבוריים פתוחים ונגישים בעיר מציעים לנו שימושים מגוונים של פנאי ונופש‪,‬‬
‫מאפשרים לנו להימלט אל עבר מרחב עירוני פתוח ומספקים לנו מעט שקט ושלוה בתוך הכרך‬
‫הסואן‪ .‬ה'טבע העירוני' אינו בבחינת חלום‪ .‬הוא מצוי מרחק נגיעת יד מאזורי התעשייה‪ ,‬אזורי‬
‫המסחר‪ ,‬גורדי השחקים והכבישים הסואנים‪ .‬המאבק על דמותו הוא מאבק על בריאותנו‬
‫הנפשית והפיזית כאחת" (ברכה‪.)7002 ,‬‬
‫הקדמה‬
‫פארק הזהב הינו השטח הציבורי הפתוח הגדול והמרכזי ביותר בעיר קריית שמונה והוא משתרע‬
‫על שטח של כ‪ 110-‬דונם‪ .‬הפארק נמצא בחלקה המזרחי של העיר ולמרגלות גבעת השחומית‪.‬‬
‫בחלקו הצפוני הוא מהווה גן ציבורי רחב מאוד‪ ,‬המכיל עצים מצלים‪ ,‬מדשאות‪ ,‬שבילים‪ ,‬מקומות‬
‫לפיקניק‪ ,‬פינה למשחקי שחמט‪ ,‬מתקני משחקים לילדים ואמפיתיאטרון לאירועים מקומיים‪.‬‬
‫בחלקו המרכזי והדרומי של הפארק ישנם שטחי טבע עם שבילים‪ ,‬מקומות ישיבה ואזור פיקניק‪.‬‬
‫עבור תושבי העיר הפארק מהווה סמל ונכס במורשת הטבעית‪ ,‬ההיסטורית והתרבותית שלהם‬
‫ואף מעניק להם תחושת סולידאריות עם עירם‪.‬‬
‫פארק הזהב הינו פארק מיוחד במינו בזכות אוצרות הטבע הייחודיים הטמונים בו‪ .‬זורמים בו שני‬
‫נחלים‪ ,‬נחל עין זהב ‪ ,‬המשתרע לכל אורכה של העיר ויוצר במרכז הפארק אזור טבעי של נביעות‬
‫ופלגים נוספים ונחל הטחנות‪ ,‬הנובע ממרכז העיר ומתחבר לנחל עין זהב בחלקו המרכזי של‬
‫הפארק‪ .‬נחל עין זהב היה מוקד החיים בראשית ימיה של העיר קריית שמונה בשנת ‪ .1949‬המקום‬
‫היה שופע מים והיווה מקום מפגש לתושבים‪ .‬נשים נהגו לכבס ולבשל במימיו ואחרים אף‬
‫התרחצו בו‪ .‬באזור הטבעי‪ ,‬הנקרא בפי ותיקי העיר "הג'ונגל"‪ ,‬משום אופיו הסבוך והפראי‪ ,‬מצוי‬
‫יער גדות טבעי ואקולוגי‪ ,‬העשיר במיני צמחים ובעלי חיים‪ ,‬המצויים בסכנת הכחדה והם למעשה‬
‫השריד האחרון של בתי גידול לחים‪ ,‬הזקוקים למים כדי להמשיך ולהתקיים‪.‬‬
‫מאחר והפארק‪ ,‬שטחי הטבע‪ ,‬הנחלים והפלגים שבתוכו‪ ,‬אינם שמורת טבע מוכרזת ולאור ערכם‬
‫הרב והפוטנציאל לשימורם‪ ,‬פועלת "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה‪ ,‬עליה‬
‫ארחיב בהמשך‪ ,‬על מנת לשמרם כאתר טבע עירוני‪.‬‬
‫הצגת המקרה‬
‫בשנת ‪ 2005‬יזם מנהל מקרקעי ישראל פרויקט תכנוני להתחדשות עירונית‪ .‬במסגרת הפרויקט היו‬
‫אמורים להיבנות בשטח הפארק ובסמיכות לנחל עין זהב כ‪ 70-‬יחידות דיור‪ ,‬תוספות בנייה‬
‫בבניינים סמוכים וכן שבילים ומתחמי תיירות‪ ,‬תוך מתן כלי סטאטוטורי להגדרת שטחי הפארק‪.‬‬
‫התוכנית‪ ,‬אשר אושרה על ידי עיריית קריית שמונה‪ ,‬לא הובאה לידיעת הציבור‪ ,‬עד להתערבותה‬
‫של "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה‪ ,‬אשר יזמה מאבק ציבורי ועוררה את דעת‬
‫הקהל בעיר כנגד הבניה‪ .‬בהקשר זה טוענות בן גל ושמואלי (‪ ,)2004‬כי "נושא השקיפות‪ ,‬הפתיחות‬
‫והמעורבות הציבורית בתהליך הם אלמנט חשוב בתפיסת התהליך‪ ,‬אשר לכאורה שותפים לו כל‬
‫הגורמים המעורבים‪ ,‬אולם כל צד תופס אחרת את מהותה של מעורבות זו"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הצגת הקונפליקט וצדדיו‬
‫הקונפליקט המרחבי במקרה שלפנינו‪ ,‬דן בסוגיית השארתו של פארק הזהב כפארק ציבורי על ידי‬
‫הרשויות‪ ,‬אשר מסב תועלת לציבור ואין לו ערך נכסי כנגד ניצול חלק משטחו לצורכי פיתוח נדל"ן‬
‫והפיכתו לשכונת מגורים‪ .‬שטחים פתוחים נתפסים פעמים רבות כ"בזבוז" במונחים של פיתוח‬
‫ותרומה לכלכלה והדיון סביבם הוא לרוב רגשני ולא ממוקד‪ .‬הבעייתיות בחישוב ערכם הכלכלי‬
‫מורידה את ערכם התפיסתי בעיני בעליהם ומהוה שיקול משמעותי באינטרס הנמוך של שימורם‬
‫כשטח פתוח‪ .‬כך לפי ברכה (‪" )2007‬האינטרס הכלכלי הינו אינטרס ארוך טווח המכיר בערך‬
‫הכלכלי שמניב השטח הציבורי הפתוח‪ ,‬גם אם בטווח הקרוב הוא מוקם על חשבון אחוזי בנייה‬
‫אשר היו מניבים רווחים קצרי מועד"‪.‬‬
‫התנגדות גדולה מצד תושבי העיר‪ ,‬אשר חתמו על עצומה נגד הבנייה ויצאו להפגנות‪ ,‬הביאה‬
‫לצמצום מספר היחידות ל‪ 24-‬על שטח של כ‪ 3.5-‬דונם‪ .‬הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה‬
‫זאת‪ ,‬אולם "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה‪ ,‬אליה הצטרפו ארגון "מגמה‬
‫ירוקה" (מכללת תל חי)‪" ,‬איילים"‪ ,‬הוועדה העירונית לאיכות הסביבה ובשלב מאוחר יותר גם‬
‫עיריית קריית שמונה‪ ,‬המשיכו בהבעת התנגדות גם להצעה זו‪.‬‬
‫התושבים טענו‪ ,‬כי פארק הזהב הוא הפארק הפתוח היחידי בעיר‪ ,‬המשמש אותם לפעילות נופש‪,‬‬
‫לימוד ומורשת ובנייה בשטחו לא תותיר שטחים פתוחים ירוקים עבור הדורות הבאים ואף תהווה‬
‫תקדים להפיכת שטחים נוספים בפארק לאתרי בנייה‪ .‬על פי תכתובות בפורומים‪ ,‬שעוסקים‬
‫בנושאי שמירת טבע‪ ,‬תושב העיר באחת ההתנגדויות טען‪" :‬בתים אפשר לבנות בכל מקום אבל‬
‫פארק כזה עם מעיין‪ ,‬שזורם בתוכו‪ ,‬אי אפשר להמציא מחדש" (‪ ,salvation‬תפוז אנשים‪,‬‬
‫‪.)17/01/2007‬‬
‫"העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה‪ ,‬אשר בראשה עומדת הגב' יוהנה נזרי‪,‬‬
‫אדריכלית נוף במקצועה‪ ,‬הוקמה בשנת ‪ 1990‬בעידוד הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו במטרה‬
‫לסייע בפיתוח ערכי נוף וטבע‪ ,‬אשר מצויים בתחום הפארק וכן לקדם מודעות ועשייה בתחום‬
‫איכות הסביבה בעיר תוך יצירת שיתוף פעולה עם התושבים בתהליך תכנון והקמת הפארק‪,‬‬
‫שהתבצע בין היתר מתרומות הקהילה‪ ,‬כשהקו המנחה את העמותה הוא‪ ,‬היותו של הפארק נכס‬
‫נופי ואסטרטגי עבור תושבי העיר‪ .‬בראיון שערכתי עם הגב' נזרי טוענת היא‪ ,‬כי נימוקי העמותה‬
‫נגד הפקעת חלק משטח הפארק לצורכי בנייה היו נימוקים ערכיים‪ ,‬שהתייחסו לחשיבות הירוק‬
‫שמשרה הרגשה טובה לנשמה כמו גם הצורך במקום נופש בלב העיר‪ ,‬אבל לא כאלה שניתן למדוד‬
‫אותם בכסף כמו‪ ,‬מה ניתן להרוויח ממכירת דירות או מגביית ארנונה נוספת‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬במסגרת מחקר‪ ,‬שערכו שתי סטודנטיות מהחוג לכלכלה במכללת תל חי‪ ,‬אליזרוב‬
‫ומשה בנושא ניתוח עלות תועלת הפארק (ראה נספח א') ובו הן בדקו מה הערך הכלכלי של‬
‫הפארק עבור תושבי קריית שמונה‪ ,‬מסתבר‪ ,‬שניתן לתת ערכים כספיים לטבע ולנוף‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫ניתן להעריך‪ ,‬כי דירה הפונה אל הנוף הירוק של הפארק תהיה בעלת ערך רב יותר מדירה‬
‫מקבילה‪ ,‬שהמראה הנשקף מימנה הוא של בניין סמוך וגם מי שלא גר מול הפארק יוכל ליהנות‬
‫‪2‬‬
‫מקסמיו והדבר ישפיע על ערך ביתו‪ ,‬רק בשל העובדה שהוא יוכל לצאת לריצה או סתם לשבת עם‬
‫ילדיו בשטח פתוח וירוק‪ .‬בדומה לכך טוען ברכה (‪ )2007‬כי "בשל תרומתו הנכבדה לאיכות החיים‪,‬‬
‫לשטח הציבורי הפתוח ערך כלכלי רב המתבטא בהעלאת ערך יחידות דיור‪ ,‬בסיווגן של שכונות‬
‫הצמודות לשטח הציבורי הפתוח כשכונות יוקרה וביצירת תדמית יוקרתית לעיר כולה"‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בשאלונים שחילקו הסטודנטיות לתושבים‪ ,‬בהם נשאלו כמה הם מוכנים להוסיף לתשלום‬
‫הארנונה כדי להבטיח את עתיד הפארק‪ ,‬באופן שימנע בניית שכונת מגורים בשטחו‪ ,‬התברר כי הם‬
‫מוכנים להוסיף כ‪ 1.5-‬מליון שקל בשנה לעומת סכום קטן מזה‪ ,‬שאמורה הייתה להניב שכונת‬
‫מגורים בשטח הפארק‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬עמדה הרשות המקומית‪ ,‬שעל פי דבריה של הגב' נזרי‪ ,‬כל מטרתה הייתה‪ ,‬בשיתוף עם מנהל‬
‫מקרקעי ישראל‪ ,‬להוציא לפועל את תוכניות הבנייה ולשלשל לקופתה רווחים כספיים‪ ,‬אשר‬
‫יופרשו מתשלומי הארנונה במידה ותמומשנה וזאת במסווה של בניית שכונת מגורים יוקרתית‪,‬‬
‫שלמעשה תמשוך אליה פלח אוכלוסיה מבוסס מחוץ לעיר‪ ,‬מבלי להתחשב בנזקים שיגרמו‬
‫לפארק‪ .‬חמור מכך‪ ,‬השמועה אומרת‪ ,‬כי מדיוני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה עולה‪ ,‬כי חלק‬
‫מחברי הוועדה ובראשם מתכנן המחוז‪ ,‬לא היו כלל בשטח הפארק והחלטותיהם נתקבלו מבלי‬
‫לראות את המקום‪ ,‬בו הם הולכים לפגוע (‪ ,salvation‬תפוז אנשים‪.)17/01/2007 ,‬‬
‫המקרה שלפנינו דומה לתופעה כללית יותר‪ ,‬הנוגעת בשאלת הפשרת הקרקע‪ ,‬כפי שטוענים‬
‫בורוכוב וורצברגר (‪ )2002‬כי "הקבלנים‪ ,‬היזמים ומפשירי הקרקעות רואים לפניהם את הרווחים‬
‫שהם יכולים להפיק מיוזמות הבנייה שלהם‪ ,‬מבלי להביא בחשבון את הנזקים הסביבתיים שהם‬
‫יגרמו" בעוד ש"רשות מקומית אשר מפתחת ומתחזקת כראוי גנים ופארקים בתחומה‪ ,‬תורמת‬
‫בסופו של דבר להעלאת איכות החיים של תושביה‪ ,‬מחזקת את הקשר של התושבים למקום‬
‫ומחזקת את דימויה של העיר"‪ ,‬כך לפי ברכה (‪ ,)2007‬כשנקודת המוצא של בן גל ושמואלי (‪)2004‬‬
‫היא‪ ,‬כי "ההבדלים בדרך ראיית הדברים ‪ -‬באופן בו כל צד מנסח אותם‪ ,‬מקשים על קבלת החלטה‬
‫המתאימה לכולם"‪.‬‬
‫מהלך הקונפליקט ואופן ההכרעה‬
‫המאבק בין התושבים והעמותות‪/‬ארגונים כנגד הרשות המקומית והוועדה המחוזית לתכנון‬
‫ולבנייה‪ ,‬כלל החתמה על עצומה‪ ,‬הפגנה‪ ,‬כתבות באמצעות כלי התקשורת ואף הגשת התנגדויות‬
‫לתוכנית‪ .‬לדברי הגב' נזרי‪ ,‬המלווים בהתרגשות רבה‪ ,‬לאור ההתגייסות העצומה של התושבים‬
‫וההד הציבורי הרחב שקיבל המאבק‪ ,‬העירייה השתכנעה לאחר מספר חודשים‪ ,‬כי זו טעות לבנות‬
‫על שטח הפארק ובמאמר מוסגר מוסיפה‪ ,‬כי נראה שהבינה‪ ,‬כי היא מאבדת את כוחה בקרב‬
‫בוחריה ומאותו הרגע שיתפה פעולה עם תושביה בשילוב כוחות צמוד ואף הייתה שותפה להגשת‬
‫ההתנגדויות‪.‬‬
‫בראיון שערכתי עם מר צביאל דוידי‪ ,‬מזכיר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקריית שמונה‪,‬‬
‫מהנדס בניין במקצועו‪ ,‬טען הלה‪ ,‬כי הוא וחבריו לוועדה לא ידעו בתחילה‪ ,‬שמדובר בבנייה בשטח‬
‫הפארק‪ ,‬אלא חשבו‪ ,‬כי מדובר בבנייה בסמוך לפארק ורק משהגב' נזרי העלתה לסדר היום את‬
‫‪3‬‬
‫מיקום הבנייה המדויק‪ ,‬הגובל בשטח נחל עין זהב ובתוך "ריאה ירוקה"‪ ,‬כך לדבריו‪ ,‬חזרו בהם‬
‫מתמיכתם בתוכנית‪ .‬בהקשר זה נשאלת השאלה‪ :‬כיצד יתכן הדבר שחברי הוועדה ובראשם‬
‫המזכיר‪ ,‬שהינו מהנדס בהכשרתו‪ ,‬אישרו תוכנית מבלי לדעת היכן יבנו הבתים? כמו כן‪ ,‬בדומה‬
‫לגב' נזרי‪ ,‬טען מר דוידי‪ ,‬כי להתנגדות העצומה של התושבים לבנייה היה משקל מכריע בשינוי‬
‫החלטת הוועדה‪.‬‬
‫לאחר מאבק של קרוב לשנתיים הוכרעה ההתנגדות לבנייה בהצלחה‪ .‬במסגרת ערר‪ ,‬שהגישה‬
‫עיריית קריית שמונה על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאשר תוכניות בנייה בתחומי‬
‫הפארק‪ ,‬הבינה האחרונה כי ערך השימור גובר על ערך הפיתוח וביטלה את כל תוכניותיה לגבי‬
‫הפארק‪ .‬חברי הוועדה נמצאו למדים‪ ,‬כי הערך המכריע בעניין הוא אינטרס השימור ובהקשר זה‬
‫ציינו‪ ,‬כי "במקרה דנן‪ ,‬באיזון שבין אינטרס השימור לאינטרס הפיתוח יד הראשון על‬
‫העליונה ‪...‬על חשיבותו הרבה של הפארק כשטח ירוק בסביבה עירונית למדנו גם מתוך העצומה‬
‫בת ‪ 4858‬החתימות אשר צורפה לערר" (ראה נספח ב')‪.‬‬
‫סבורה אני‪ ,‬כי ההחלטה שנתקבלה בסופו של דבר התבססה על התובנה‪ ,‬כי שטחים פתוחים‬
‫תורמים לשימור הסביבה הטבעית‪ ,‬מהווים ייחודיות נופית וחשיבות מרכזית בעבור התושבים‪ .‬יש‬
‫לשער‪ ,‬כי במידה ואישור התוכנית היה מתקבל‪ ,‬ההשלכות היו חמורות מאוד‪ ,‬שכן הדבר היה יוצר‬
‫תקדים מסוכן להפשרת שטחים ציבוריים נוספים‪ ,‬שממילא הם משאב במחסור‪ ,‬לטובת בנייה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫בורוכוב‪ ,‬א‪ .‬וורצברגר‪ ,‬א‪ .)2002( .‬הבעלות הציבורית על הקרקע ‪ -‬כלי חיוני להשגת מטרות‬
‫חברתיות וכלכליות‪ .‬בתוך ע‪ .‬ניב וב‪ .‬מושקין (עורכים)‪ ,‬קרקע‪ ,‬סוגיות במדיניות קרקעית‪ ,‬תל‬
‫אביב‪ :‬כתר‪.45-35 ,‬‬
‫בן גל‪ ,‬מ‪ .‬ושמואלי‪ ,‬ד‪ .)2004( .‬תפיסת התהליך כנושא לדיון בסכסוכים על תכנון ואיכות הסביבה‬
‫בישראל‪ .‬עיונים בניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬ב(‪.54-42 ,)2‬‬
‫ברכה‪ ,‬ע‪ .)2007( .‬הזכות הסביבתית והחברתית לשטח עירוני פתוח‪ .‬מקרקעין‪ ,‬ו(‪.37-26 ,)4‬‬
‫מצגת בנושא ערכם הכלכלי של שטחים פתוחים‪ .‬אריאלי‪ ,‬ת‪ .‬המכללה האקדמית תל חי‪.‬‬
‫ראיון עם הגב' יוהנה נזרי ‪ -‬רכזת "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה‪.‬‬
‫ראיון עם מר צביאל דוידי ‪ -‬מזכיר הועדה המקומית לתכנון ובנייה בקריית שמונה‪.‬‬
‫‪/aspx 21.12.11‬תיאור‪+‬הפארק‪http://tevanof.org.il.‬‬
‫‪/aspx 21.12.11‬בנית‪+‬מגורים‪+‬בפארק‪+‬הזהב‪http://tevanof.org.il.‬‬
‫‪.aspx 26.12.11‬על‪%20‬העמותה‪http://tevanof.org.il/‬‬
‫‪http://www.alhanahal.co.il/?q=node/54 21.12.11‬‬
‫‪http://sf.tapuz.co.il/shirshur-718-92529994.htm 21.12.11‬‬