מגישה: יעל אפרים עבור: ד"ר תמר אריאלי "שטחים ציבוריים פתוחים ונגישים בעיר מציעים לנו שימושים מגוונים של פנאי ונופש, מאפשרים לנו להימלט אל עבר מרחב עירוני פתוח ומספקים לנו מעט שקט ושלוה בתוך הכרך הסואן .ה'טבע העירוני' אינו בבחינת חלום .הוא מצוי מרחק נגיעת יד מאזורי התעשייה ,אזורי המסחר ,גורדי השחקים והכבישים הסואנים .המאבק על דמותו הוא מאבק על בריאותנו הנפשית והפיזית כאחת" (ברכה.)7002 , הקדמה פארק הזהב הינו השטח הציבורי הפתוח הגדול והמרכזי ביותר בעיר קריית שמונה והוא משתרע על שטח של כ 110-דונם .הפארק נמצא בחלקה המזרחי של העיר ולמרגלות גבעת השחומית. בחלקו הצפוני הוא מהווה גן ציבורי רחב מאוד ,המכיל עצים מצלים ,מדשאות ,שבילים ,מקומות לפיקניק ,פינה למשחקי שחמט ,מתקני משחקים לילדים ואמפיתיאטרון לאירועים מקומיים. בחלקו המרכזי והדרומי של הפארק ישנם שטחי טבע עם שבילים ,מקומות ישיבה ואזור פיקניק. עבור תושבי העיר הפארק מהווה סמל ונכס במורשת הטבעית ,ההיסטורית והתרבותית שלהם ואף מעניק להם תחושת סולידאריות עם עירם. פארק הזהב הינו פארק מיוחד במינו בזכות אוצרות הטבע הייחודיים הטמונים בו .זורמים בו שני נחלים ,נחל עין זהב ,המשתרע לכל אורכה של העיר ויוצר במרכז הפארק אזור טבעי של נביעות ופלגים נוספים ונחל הטחנות ,הנובע ממרכז העיר ומתחבר לנחל עין זהב בחלקו המרכזי של הפארק .נחל עין זהב היה מוקד החיים בראשית ימיה של העיר קריית שמונה בשנת .1949המקום היה שופע מים והיווה מקום מפגש לתושבים .נשים נהגו לכבס ולבשל במימיו ואחרים אף התרחצו בו .באזור הטבעי ,הנקרא בפי ותיקי העיר "הג'ונגל" ,משום אופיו הסבוך והפראי ,מצוי יער גדות טבעי ואקולוגי ,העשיר במיני צמחים ובעלי חיים ,המצויים בסכנת הכחדה והם למעשה השריד האחרון של בתי גידול לחים ,הזקוקים למים כדי להמשיך ולהתקיים. מאחר והפארק ,שטחי הטבע ,הנחלים והפלגים שבתוכו ,אינם שמורת טבע מוכרזת ולאור ערכם הרב והפוטנציאל לשימורם ,פועלת "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה ,עליה ארחיב בהמשך ,על מנת לשמרם כאתר טבע עירוני. הצגת המקרה בשנת 2005יזם מנהל מקרקעי ישראל פרויקט תכנוני להתחדשות עירונית .במסגרת הפרויקט היו אמורים להיבנות בשטח הפארק ובסמיכות לנחל עין זהב כ 70-יחידות דיור ,תוספות בנייה בבניינים סמוכים וכן שבילים ומתחמי תיירות ,תוך מתן כלי סטאטוטורי להגדרת שטחי הפארק. התוכנית ,אשר אושרה על ידי עיריית קריית שמונה ,לא הובאה לידיעת הציבור ,עד להתערבותה של "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה ,אשר יזמה מאבק ציבורי ועוררה את דעת הקהל בעיר כנגד הבניה .בהקשר זה טוענות בן גל ושמואלי ( ,)2004כי "נושא השקיפות ,הפתיחות והמעורבות הציבורית בתהליך הם אלמנט חשוב בתפיסת התהליך ,אשר לכאורה שותפים לו כל הגורמים המעורבים ,אולם כל צד תופס אחרת את מהותה של מעורבות זו". 1 הצגת הקונפליקט וצדדיו הקונפליקט המרחבי במקרה שלפנינו ,דן בסוגיית השארתו של פארק הזהב כפארק ציבורי על ידי הרשויות ,אשר מסב תועלת לציבור ואין לו ערך נכסי כנגד ניצול חלק משטחו לצורכי פיתוח נדל"ן והפיכתו לשכונת מגורים .שטחים פתוחים נתפסים פעמים רבות כ"בזבוז" במונחים של פיתוח ותרומה לכלכלה והדיון סביבם הוא לרוב רגשני ולא ממוקד .הבעייתיות בחישוב ערכם הכלכלי מורידה את ערכם התפיסתי בעיני בעליהם ומהוה שיקול משמעותי באינטרס הנמוך של שימורם כשטח פתוח .כך לפי ברכה (" )2007האינטרס הכלכלי הינו אינטרס ארוך טווח המכיר בערך הכלכלי שמניב השטח הציבורי הפתוח ,גם אם בטווח הקרוב הוא מוקם על חשבון אחוזי בנייה אשר היו מניבים רווחים קצרי מועד". התנגדות גדולה מצד תושבי העיר ,אשר חתמו על עצומה נגד הבנייה ויצאו להפגנות ,הביאה לצמצום מספר היחידות ל 24-על שטח של כ 3.5-דונם .הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה זאת ,אולם "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה ,אליה הצטרפו ארגון "מגמה ירוקה" (מכללת תל חי)" ,איילים" ,הוועדה העירונית לאיכות הסביבה ובשלב מאוחר יותר גם עיריית קריית שמונה ,המשיכו בהבעת התנגדות גם להצעה זו. התושבים טענו ,כי פארק הזהב הוא הפארק הפתוח היחידי בעיר ,המשמש אותם לפעילות נופש, לימוד ומורשת ובנייה בשטחו לא תותיר שטחים פתוחים ירוקים עבור הדורות הבאים ואף תהווה תקדים להפיכת שטחים נוספים בפארק לאתרי בנייה .על פי תכתובות בפורומים ,שעוסקים בנושאי שמירת טבע ,תושב העיר באחת ההתנגדויות טען" :בתים אפשר לבנות בכל מקום אבל פארק כזה עם מעיין ,שזורם בתוכו ,אי אפשר להמציא מחדש" ( ,salvationתפוז אנשים, .)17/01/2007 "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה ,אשר בראשה עומדת הגב' יוהנה נזרי, אדריכלית נוף במקצועה ,הוקמה בשנת 1990בעידוד הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו במטרה לסייע בפיתוח ערכי נוף וטבע ,אשר מצויים בתחום הפארק וכן לקדם מודעות ועשייה בתחום איכות הסביבה בעיר תוך יצירת שיתוף פעולה עם התושבים בתהליך תכנון והקמת הפארק, שהתבצע בין היתר מתרומות הקהילה ,כשהקו המנחה את העמותה הוא ,היותו של הפארק נכס נופי ואסטרטגי עבור תושבי העיר .בראיון שערכתי עם הגב' נזרי טוענת היא ,כי נימוקי העמותה נגד הפקעת חלק משטח הפארק לצורכי בנייה היו נימוקים ערכיים ,שהתייחסו לחשיבות הירוק שמשרה הרגשה טובה לנשמה כמו גם הצורך במקום נופש בלב העיר ,אבל לא כאלה שניתן למדוד אותם בכסף כמו ,מה ניתן להרוויח ממכירת דירות או מגביית ארנונה נוספת. יחד עם זאת ,במסגרת מחקר ,שערכו שתי סטודנטיות מהחוג לכלכלה במכללת תל חי ,אליזרוב ומשה בנושא ניתוח עלות תועלת הפארק (ראה נספח א') ובו הן בדקו מה הערך הכלכלי של הפארק עבור תושבי קריית שמונה ,מסתבר ,שניתן לתת ערכים כספיים לטבע ולנוף .כך למשל, ניתן להעריך ,כי דירה הפונה אל הנוף הירוק של הפארק תהיה בעלת ערך רב יותר מדירה מקבילה ,שהמראה הנשקף מימנה הוא של בניין סמוך וגם מי שלא גר מול הפארק יוכל ליהנות 2 מקסמיו והדבר ישפיע על ערך ביתו ,רק בשל העובדה שהוא יוכל לצאת לריצה או סתם לשבת עם ילדיו בשטח פתוח וירוק .בדומה לכך טוען ברכה ( )2007כי "בשל תרומתו הנכבדה לאיכות החיים, לשטח הציבורי הפתוח ערך כלכלי רב המתבטא בהעלאת ערך יחידות דיור ,בסיווגן של שכונות הצמודות לשטח הציבורי הפתוח כשכונות יוקרה וביצירת תדמית יוקרתית לעיר כולה" .כמו כן, בשאלונים שחילקו הסטודנטיות לתושבים ,בהם נשאלו כמה הם מוכנים להוסיף לתשלום הארנונה כדי להבטיח את עתיד הפארק ,באופן שימנע בניית שכונת מגורים בשטחו ,התברר כי הם מוכנים להוסיף כ 1.5-מליון שקל בשנה לעומת סכום קטן מזה ,שאמורה הייתה להניב שכונת מגורים בשטח הפארק. מנגד ,עמדה הרשות המקומית ,שעל פי דבריה של הגב' נזרי ,כל מטרתה הייתה ,בשיתוף עם מנהל מקרקעי ישראל ,להוציא לפועל את תוכניות הבנייה ולשלשל לקופתה רווחים כספיים ,אשר יופרשו מתשלומי הארנונה במידה ותמומשנה וזאת במסווה של בניית שכונת מגורים יוקרתית, שלמעשה תמשוך אליה פלח אוכלוסיה מבוסס מחוץ לעיר ,מבלי להתחשב בנזקים שיגרמו לפארק .חמור מכך ,השמועה אומרת ,כי מדיוני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה עולה ,כי חלק מחברי הוועדה ובראשם מתכנן המחוז ,לא היו כלל בשטח הפארק והחלטותיהם נתקבלו מבלי לראות את המקום ,בו הם הולכים לפגוע ( ,salvationתפוז אנשים.)17/01/2007 , המקרה שלפנינו דומה לתופעה כללית יותר ,הנוגעת בשאלת הפשרת הקרקע ,כפי שטוענים בורוכוב וורצברגר ( )2002כי "הקבלנים ,היזמים ומפשירי הקרקעות רואים לפניהם את הרווחים שהם יכולים להפיק מיוזמות הבנייה שלהם ,מבלי להביא בחשבון את הנזקים הסביבתיים שהם יגרמו" בעוד ש"רשות מקומית אשר מפתחת ומתחזקת כראוי גנים ופארקים בתחומה ,תורמת בסופו של דבר להעלאת איכות החיים של תושביה ,מחזקת את הקשר של התושבים למקום ומחזקת את דימויה של העיר" ,כך לפי ברכה ( ,)2007כשנקודת המוצא של בן גל ושמואלי ()2004 היא ,כי "ההבדלים בדרך ראיית הדברים -באופן בו כל צד מנסח אותם ,מקשים על קבלת החלטה המתאימה לכולם". מהלך הקונפליקט ואופן ההכרעה המאבק בין התושבים והעמותות/ארגונים כנגד הרשות המקומית והוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ,כלל החתמה על עצומה ,הפגנה ,כתבות באמצעות כלי התקשורת ואף הגשת התנגדויות לתוכנית .לדברי הגב' נזרי ,המלווים בהתרגשות רבה ,לאור ההתגייסות העצומה של התושבים וההד הציבורי הרחב שקיבל המאבק ,העירייה השתכנעה לאחר מספר חודשים ,כי זו טעות לבנות על שטח הפארק ובמאמר מוסגר מוסיפה ,כי נראה שהבינה ,כי היא מאבדת את כוחה בקרב בוחריה ומאותו הרגע שיתפה פעולה עם תושביה בשילוב כוחות צמוד ואף הייתה שותפה להגשת ההתנגדויות. בראיון שערכתי עם מר צביאל דוידי ,מזכיר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקריית שמונה, מהנדס בניין במקצועו ,טען הלה ,כי הוא וחבריו לוועדה לא ידעו בתחילה ,שמדובר בבנייה בשטח הפארק ,אלא חשבו ,כי מדובר בבנייה בסמוך לפארק ורק משהגב' נזרי העלתה לסדר היום את 3 מיקום הבנייה המדויק ,הגובל בשטח נחל עין זהב ובתוך "ריאה ירוקה" ,כך לדבריו ,חזרו בהם מתמיכתם בתוכנית .בהקשר זה נשאלת השאלה :כיצד יתכן הדבר שחברי הוועדה ובראשם המזכיר ,שהינו מהנדס בהכשרתו ,אישרו תוכנית מבלי לדעת היכן יבנו הבתים? כמו כן ,בדומה לגב' נזרי ,טען מר דוידי ,כי להתנגדות העצומה של התושבים לבנייה היה משקל מכריע בשינוי החלטת הוועדה. לאחר מאבק של קרוב לשנתיים הוכרעה ההתנגדות לבנייה בהצלחה .במסגרת ערר ,שהגישה עיריית קריית שמונה על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאשר תוכניות בנייה בתחומי הפארק ,הבינה האחרונה כי ערך השימור גובר על ערך הפיתוח וביטלה את כל תוכניותיה לגבי הפארק .חברי הוועדה נמצאו למדים ,כי הערך המכריע בעניין הוא אינטרס השימור ובהקשר זה ציינו ,כי "במקרה דנן ,באיזון שבין אינטרס השימור לאינטרס הפיתוח יד הראשון על העליונה ...על חשיבותו הרבה של הפארק כשטח ירוק בסביבה עירונית למדנו גם מתוך העצומה בת 4858החתימות אשר צורפה לערר" (ראה נספח ב'). סבורה אני ,כי ההחלטה שנתקבלה בסופו של דבר התבססה על התובנה ,כי שטחים פתוחים תורמים לשימור הסביבה הטבעית ,מהווים ייחודיות נופית וחשיבות מרכזית בעבור התושבים .יש לשער ,כי במידה ואישור התוכנית היה מתקבל ,ההשלכות היו חמורות מאוד ,שכן הדבר היה יוצר תקדים מסוכן להפשרת שטחים ציבוריים נוספים ,שממילא הם משאב במחסור ,לטובת בנייה. 4 רשימת מקורות בורוכוב ,א .וורצברגר ,א .)2002( .הבעלות הציבורית על הקרקע -כלי חיוני להשגת מטרות חברתיות וכלכליות .בתוך ע .ניב וב .מושקין (עורכים) ,קרקע ,סוגיות במדיניות קרקעית ,תל אביב :כתר.45-35 , בן גל ,מ .ושמואלי ,ד .)2004( .תפיסת התהליך כנושא לדיון בסכסוכים על תכנון ואיכות הסביבה בישראל .עיונים בניהול משאבי טבע וסביבה ,ב(.54-42 ,)2 ברכה ,ע .)2007( .הזכות הסביבתית והחברתית לשטח עירוני פתוח .מקרקעין ,ו(.37-26 ,)4 מצגת בנושא ערכם הכלכלי של שטחים פתוחים .אריאלי ,ת .המכללה האקדמית תל חי. ראיון עם הגב' יוהנה נזרי -רכזת "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה. ראיון עם מר צביאל דוידי -מזכיר הועדה המקומית לתכנון ובנייה בקריית שמונה. /aspx 21.12.11תיאור+הפארקhttp://tevanof.org.il. /aspx 21.12.11בנית+מגורים+בפארק+הזהבhttp://tevanof.org.il. .aspx 26.12.11על%20העמותהhttp://tevanof.org.il/ http://www.alhanahal.co.il/?q=node/54 21.12.11 http://sf.tapuz.co.il/shirshur-718-92529994.htm 21.12.11
© Copyright 2024