לביקורת המלאה - ההוצאה לאור
גרשון ברין ,רעואל וחבריו ב י ק ו ר ת ספרי ם גרשון ברין ,רעואל וחבריו — פרשנים יהודיים מביזנטיון מסביבות המאה העשירית לספירה הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל–אביב תשע"ב — ,2012 509עמודים יהונתן יעקבס ידיעותינו על תולדות הקהילה היהודית באימפריה הביזנטית בימי הביניים מועטות למדיי ,ואף פחות ידוע על הספרות התורנית שנוצרה בקרב יהודי ביזנטיון בתקופה זו .במשך שנים רבות הגדירו את המידע על יהדות זו וספרותה ‘חור שחור' ,והסברה המקובלת היא שרוב היצירה מאזור ביזנטיון בימי הביניים הקדומים לא הגיעה לידינו .בין הספרים הבולטים שהגיעו לידינו מביזנטיון במאות ט'-י"ב ניתן למנות חיבורים היסטוריים כגון ספר יוסיפון האנונימי ו'מגילת אחימעץ' לרבי אחימעץ בירבי פלטיאל; חיבורים תלמודיים כגון ספר הלכות קצובות וספר הערוך לר' נתן בר' יחיאל מרומי; פירושים למדרשים כגון ‘פירוש קדום' לבראשית רבה ולויקרא רבה (מהד' לרנר) ופירוש ר' הלל לספרא ולספרי; ספרי אפוקליפטיקה אנונימיים כגון חזון דניאל ושיעור קומה .יוזכר גם ספר חכמוני לר' שבתי דונולו הכולל פירוש לברייתא דשמואל ופירוש לספר יצירה .רשימה חלקית זו מלמדת על תסיסה תרבותית ויצירה תורנית אינטנסיבית שנכתבה לפחות חלקה מתוך חיי רווחה ועיסוק מקיף בכל חלקי התורה. על פרשנות המקרא נודעו לנו מחברים ביזנטים שחיבוריהם מתפרסמים מהמאה הי"א והלאה .השמות הבולטים הם ר' טוביה בן אליעזר ,מחבר ‘לקח טוב' לתורה ולמגילות (חי במפנה המאות י"א-י"ב ,להלן ר' טוביה) ,ר' שמואל רושיינא ,מחבר ספר רושיינא (מאה י"ב) ,ר' מנחם בן שלמה ,מחבר שכל טוב על התורה (מאה י"ב) ,ר' מיוחס בר' אליהו (ככל הנראה מאה י"ב) ור' ישעיה 1 דטראני (מאות י"ב-י"ג). 1 האחרון הושפע במידה מכרעת מבית המדרש האשכנזי של ר' שמחה משפיירא ,ויש לדון [ ] 167 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 167 יהונתן יעקבס והנה בשנים האחרונות נתמלא מעט ה'חור השחור' ,ולא מחולייתו .בשנת 1996פרסם ניקולס דה–לאנג' קובץ טקסטים מהגניזה הקהירית שמוצאם 2 בארצות דוברות יוונית ,וביניהם גלוסרים ופירושים לכמה מספרי המקרא. המכלול הפרשני המוצג בקובץ מכיל חיבורים מהמאות ט'-י"א מאחת מהארצות המשתייכות לביזנטיון — דרום איטליה ,צפון יוון ,אסיה הקטנה או מחוז ביזנטי אחר .כמה מהפירושים כתבו יהודים קראים ,אך את רובם כתבו יהודים רבניים, ואלו הם פירושי המקרא הקדומים ביותר שהגיעו אלינו מארצות אירופה. מדובר בפירוש רבני על כמה עשרות פסוקים מספרי בראשית ושמות; פירוש על בראשית ויהושע העשוי להיות קראי; פירוש קראי על מלכים-א (אולי של ר' טוביה בן משה); פירוש רבני על חלקים מיחזקאל ותחילת תרי–עשר; 3גלוסרים על כמה מספרי המקרא (מלכים ,איוב ,תרי עשר) ותרגום יווני לקהלת. הפירושים זכו למחקר של כמה חוקרים חשובים .ריצ'ארד שטיינר 4וישראל משה תא–שמע 5בחנו את הצדדים הלשוניים של החיבורים ואת ייחוס החיבורים למחברים קראיים ורבניים ודנו בהרחבה בפירושים המכילים ‘ביקורת מקרא' קדומה בחיבורים אלו .סיריל אסלנוב ויוהנס ניהוף עסקו ביוונית המשתקפת בקובץ 6.בעשר השנים האחרונות פרסם גרשון ברין מאוניברסיטת תל אביב סדרת מחקרים חשובה הנוגעת לפירושי ביזנטיון 7.פרופ' ברין עסק בעבר בפרשנותם של ר' יוסף קרא ,ר' אברהם אבן עזרא ור' יוסף החסיד ,וידיו רב לו בחקר פרשנות המקרא בימי הביניים .מאמריו על אודות הפרשנות הביזנטית היוו יסוד לספר המונח עתה לפנינו ועוסק כולו בפרשנות המקראית הביזנטית. ספר זה הוא המחקר השיטתי הראשון על אודות פרשנות המקרא הביזנטית 2 3 4 5 6 7 בשאלה אם נכון לשייכו לאסכולת הפרשנים הביזנטים. דה–לאנג' ,טקסטים מהגניזה .לפרסום זה קדמו פרסומים של כמה מהממצאים :על הגלוסר לתרי עשר ואיוב ראו :דה–לאנג' ,טקסטים חדשים; על התרגום לקהלת והגלוסר למלכים ראו :דה–לאנג' ,שני קטעי גניזה; דה–לאנג' ,קטעי גניזה .לממצאים שפורסמו בקובץ נוספו עם השנים ממצאים נוספים .בשנת 2002פרסם דה לאנג' כתב יד עברי קדום של המקרא ,ובו יותר ממאה גלוסות לע"ז יווניות ,כתובות באותיות עבריות בשולי כתב היד. ראו :דה–לאנג' ,גלוסות יווניות .בפרסומים נוספים משנת 2007נזכרים גלוסרים על ספרי שמות ,ישעיה וירמיה .ראו :צ'רנסקה ,גלוסרים קדומים; דה–לאנג' ,גלוסרים קדומים. בסוף הפירוש ליחזקאל מופיע מעין קולופון' :חזק רעואל עבד יה' ,והוא שנתן לספר הנוכחי את שמו. שטיינר ,בחינות לשון; הנ"ל ,הערות; הנ"ל ,עריכה; הנ"ל ,רבניים וקראים; שטיינר' ,למה'. תא–שמע ,פרשנות עברית; הנ"ל ,פרשנות ביזנטית (נוסח מעודכן של המאמר הראשון). אסלנוב ,גלוסות יהודיות; ניהוף ,מרחב חיים ביזנטי. ברין ,הסדרן והמסדר; הנ"ל ,הערות לעברית; הנ"ל ,קווים לפירוש; ברין ,עיונים נבחרים; ברין ,עריכת כתובים. [ ] 168 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 168 גרשון ברין ,רעואל וחבריו הקדומה .הספר מכיל מבוא כללי ,שלושים ושניים פרקים המחולקים לחמישה חלקים ,ביבליוגרפיה מקיפה ומפתחות .בכל פרק מוצעים דיונים בפרשנות הביזנטית ,וברוב הפרקים נערכת השוואה שיטתית בין דברי הפרשנים הביזנטים לדברי חז"ל ולפרשנות ימי הביניים הקשורה לדיון .בעיקר השווה ברין בין הפירושים הביזנטיים הנכללים בקובץ לפרשנים הביזנטים שנזכרו לעיל (לקח טוב ,רושיינא ,ר' מיוחס ,רי"ד) ,לפרשנות קראית כגון כתבי אהרן בן יוסף, לפרשני צפון צרפת כגון רש"י ,ר' יוסף קרא ,רשב"ם ,ר"א בלגנצי וחזקוני, ולפרשנים בולטים אחרים ,בהם ראב"ע ,רד"ק ורמב"ן 8.ניכר שהושקע מאמץ רב להגיע לכל המקבילות והנושאים החשובים בכל סוגיה .לכמה מהפרקים נוסף 9 נספח ובו דוגמאות נוספות המוצגות בקצרה וללא השוואה לפרשנות מקבילה. כאמור ,הספר נחלק לחמישה חלקים .כותרת החלק הראשון היא‘ :עיונים בקובץ הפרשנות הביזנטית' .כותרת החלק השני היא‘ :דרכים בפרשנות הקובץ' .כותרת החלק השלישי היא‘ :סוגיות נוספות בקובץ הביזנטי' .החלק הרביעי עוסק בהשוואה בין הפרשנים שכתבו את המרכיבים בקובץ .הפרק החמישי עוסק בהשוואה בין פרשני הקובץ הביזנטי לפרשנים מאוחרים מהם הן בביזנטיון והן מחוצה לה .קצרה היריעה מלסקור את כל פרקי הספר ,ולהלן יובא רק חלק ממכלול החומר החשוב בו. הספר נפתח במבוא המציג קווים לאפיונה של הפרשנות הביזנטית ,קביעת זמנה ומקומה. החלק הראשון הוא החשוב בספר הן מצד תוכנו והן מצד היקפו .בחלק זה מיין המחבר את רוב הפירושים שבמהדורת דה–לאנג' וסיווג אותם לכמה סוגים, 8 9 השיטה היא להביא את הפרשנים המוסבים לשאלות שהתעוררו בקובץ ולהשוות את פתרונותיהם לפתרונו .לעתים מראה ברין את מקורותיו של הפרשן בחז"ל ובפרשנות הקראית ,ולעתים את ממשיכי דרכו של הפרשן בפרשנות ביזנטיון ובפרשנות מערב אירופה בימי הביניים .לעתים רחוקות מזכיר המחבר פירושיהם של פרשנים מאוחרים יותר ,כגון הכתב והקבלה (עמ' ,)57העמק דבר (עמ' ,)78 ,58אור החיים וכלי יקר (עמ' ,65 ,)273 ,202מלבי"ם (עמ' .)82-81יש שהפרשנים המאוחרים הם היחידים המסבירים כמו הפרשן הביזנטי ,לדוגמה אזכור הכתב והקבלה והעמק דבר (עמ' .)258במקומות אחרים לא ברורה הסיבה לאזכור פרשנים אלו ,שבוודאי אינם קשורים כלל לפרשנות הביזנטית. לעתים מביע ברין את דעתו בעד הפרשנים הביזנטים או נגדם .לדוגמה ,בעמ' 156 הוא כותב" :מבחינה ספרותית הדין עם הפרשן לסכוליון ...נראית לי יותר דעת הפרשן לסכוליון מן הדעות האחרות" .ובעמ' 168הוא כותב" :פתרונו הוא מלאכותי" .בעניין זה יש מקום לצטט את דברי ר' אברהם בקראט בספר זיכרון על פירוש רש"י לדברים ז :4 "אבל אנו אין עסקנו אלא להבין כוונת הרב לא לדקדק עליו ולא להכריע דבריו ,כי לא באנו לכך" (בקראט ,ספר זכרון ,עמ' ריג) .וראו את הערתו העקרונית של טויטו ,הפשטות המתחדשים ,עמ' 150הערה .82 [ ] 169 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 169 יהונתן יעקבס כגון עיסוק במבנה הפרשיות ,השוואה בין טקסטים חוזרים ,ענייני אמונות ודעות ,שיבוץ מילים כפירוש ,ענייני סגנון ,לשון נקייה ,ענייני לשון ותחביר, אליפטיות והשלמת פערים ,ענייני ריאליה ועוד. בפרק הראשון הוצגו מקרים שבהם מפרשים הפרשנים שלא לפי סדר הפסוקים. ארבע דוגמאות עוסקות בסטייה מסדר הפסוקים ,שתי דוגמאות נוספות עוסקות בתופעה דומה אך לא זהה — פירוש תוך כדי דילוג על פסוקים .בסוף הפרק (עמ' 28הערה )12מציין המחבר בעקבות מחקרו של מ' סבתו שתופעה כזאת ניכרת גם בפירוש רמב"ן לתורה .יש להוסיף לדבריו שתופעה זו מתגלה גם אצל פרשנים אחרים ,כגון רש"י ,רשב"ם ,ר"י בכור שור וריב"א 10.קיום תופעה זו בפירושים הביזנטיים מלמד שכבר הפרשנים הקדומים ביותר לא ראו מחויבות לפרש לפי סדר הפסוקים והרשו לעצמם לסטות מסדר זה מסיבות שונות. בפרק השני הראה המחבר שפרשני ביזנטיון נותנים דעתם למבנה החטיבות ולסדר המרכיבים של פרשיות במקרא .שתי הדוגמאות הראשונות הראו את העיסוק בשרשור המצוות בשמות כא ובשמות לד .הדוגמה השלישית עוסקת במלכים-א ט ולא בסדר הרכיבים אלא במבנה הפרשה. הפרק השלישי הוא לטעמי מהמעניינים והחשובים בספר .אחד הנושאים המרתקים שריכזו את תשומת לבם של החוקרים היה בדיקת התפיסות הביקורתיות המופיעות בפירושי הקובץ וציון דמויות של עורכים (‘סדרנים') ששִ כתבו את הטקסט המקראי ,שינו אותו והוסיפו לו גלוסות עריכה .בפרק מוצגות כמה דוגמאות יפות לעניין זה .נושא זה ישוב ויופיע גם אצל פרשנים מאוחרים יותר בצפון צרפת ,באשכנז ועוד ,וייתכן שהמקור לגישה הביקורתית 11 הוא הפרשנות הביזנטית ,כפי שיוזכר גם להלן. גם הפרק הרביעי הוא מהחשובים בספר ,ובו נסקרים הכללים שניסחו מחברי הפירושים הביזנטיים בלשון המלמדת על חזרתם במקומות אחרים במקרא, כגון" :כי הרבה תמצא כמוהו" או "וכן כל ."...קיום הכללים מלמד על ראייה מקפת מצד הפרשנים לטקסט העומד לפניהם ,ולא רק פרשני הפסוק הבודד. הפרק השישי והפרק השביעי עוסקים ב'פרשנות פנים מקראית' דהיינו קשר בין כתובים שלהם זיקה זה לזה אך אינם סמוכים ,ובזיקה בין כתובים מקבילים, 10על רש"י ראו :טויטו ,הפשטות המתחדשים ,עמ' ;84-82על רשב"ם ראו :טויטו ,שם ,עמ' ;92-85על ריב"א ראו :טויטו ,מנחת יהודה ,עמ' .39-28מצאתי עשרות מקומות שבהם ניתן לראות את התופעה בפירוש ר"י בכור שור לתורה ,ובדעתי לפרסמם בקרוב. 1 1בהערה 22בפרק זה הזכיר המחבר את ההגהה בפירוש ריב"ש על בראשית יט 37והציע שהיא של רשב"ם או של ר' אליעזר בלגנצי ,אך קשה לדעת על מה מבוססת הצעה זו .על הגלוסות בפירוש ריב"ש ראו :ברוכי ,ההגהות .ברוכי לא הזכיר את ההגהה המדוברת. [ ] 170 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 170 גרשון ברין ,רעואל וחבריו בעיקר בין ספרי המקרא לספר דברי הימים .המסקנה היא שהפרשנים הביזנטים רואים בכתובים המקבילים טקסטים הבאים לבאר זה את זה ולהשלים פרטים חסרים. בפרק השמיני רוכזו ענייני אמונות ודעות המופיעים בקבצים הביזנטיים ,בין השאר עוסק הפרק בנושאים מדוע מעניש האל את הנביא אם הוא שם בפיו את נבואת השקר ,תורת הגמול וצידוק האל ,וקדושת ארץ ישראל .יצוין שדוגמאות שיובאו להלן בפרק ארבעה–עשר העוסק במטאפורה וניבים מתאימות גם לפרק זה. בפרק אחד–עשר נדונה דרך הפרשנות של שיבוץ מילים כפירוש .הפרשנות המוכרת היא פרשנות "דיבור המתחיל" ,דהיינו ציטוט פסוק או ביטוי מהמקרא ולאחר מכן ביאורו .מתברר שבמקרים רבים הפרשנים הביזנטים משבצים מילה או מילים מספר בין מילות הכתוב וכך מפרשים אותו. פרקים נוספים בחלק זה עוסקים בלשון נקייה ובדיבור של כבוד בטקסט המקראי (פרק חמישה–עשר); נושאי לשון ותחביר (פרק שישה–עשר); אליפטיות והשלמת פערים (פרק שבעה–עשר) וענייני ריאליה (פרק שמונה–עשר) .הפרק האחרון בחלק הראשון עוסק באזכור פירושי דרש ,ולהלן יידון עניין זה שוב. החלק השני של הספר עוסק בעניינים טכניים יותר מבענייני התוכן ,כגון עיסוק במערכת המונחים הפרשניים שבהם משתמשים הפרשנים ,במרכיבי הפירוש ובדרכי השימוש בחומרי הפרשנות של פרשנים קודמים להם .בפרק עשרים מודגמת הצגת שאלות כחלק אינטגרלי של מלאכת הפירוש .בפרק עשרים ואחד מודגמת השיטה הקבועה לציטוט כתובים המובאים לחזק את הפירוש .בפרק עשרים ושניים מוצגים מונחי הפירוש כגון "אמר"" ,כלומר", "ביאור"" ,פתרון"" ,מענהו"" ,והקרוב"" ,מלמד ש"" ,טעמו" ועוד .אחד הנתונים החשובים והמעניינים הוא שהמילה "פשוטו" מופיעה לאורך הקובץ כולו פעם אחת בלבד ,ואין שום שימוש במונח המקביל "מדרשו" (עמ' .)379 הדבר מלמד שמונחים אלו עדיין לא שימשו את פרשני הקובץ כמבדילים בין דרכי פרשנות שונות .בפרק עשרים וחמישה מוצגים ‘פירושים כפולים' על אותו הפסוק ,דהיינו הצעה של יותר מפירוש אחד ,בדרך כלל בלשון "יש אומרים". מכאן יש להסיק מסקנה חשובה על אפשרות של פרשנות קדומה נוספת המונחת לפני פרשני ביזנטיון ושאליה הם מכוונים (עמ' .)405האם היו אלו פירושים בעל–פה? או שמא כמה מהפירושים האלו נסמכים על דברי חז"ל? אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. בחלק השלישי של הספר רוכזו שלושה פרקים נוספים העוסקים בסוגיות כלליות .שני פרקים קצרים מאוד — נוסח המקרא המונח לנגד עיני הפרשנים [ ] 171 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 171 יהונתן יעקבס הביזנטים וסקירה כללית של דרכי השימוש בשמות האל בקובץ זה .עוד פרק עוסק במאפייני הסגנון של השפה העברית המשתקפת בקובץ .שלושת הפרקים האלו לא הגיעו לדרגת הגיבוש שבפרקים הקודמים ,ועל פי עדות המחבר המסקנות המוצגות בהן חלקיות ובלתי מחייבות ,ואם כן אולי היה מקום להשמיט פרקים אלו מהספר או להציגם הצגה מלאה ושיטתית יותר. כאמור ,שני החלקים האחרונים של הספר עוסקים בהשוואות בין פרשני הקובץ לבין עצמם ובין פרשני הקובץ לפרשנים מאוחרים מהם .בפרקים אלו מרוכזים נתונים שהוצגו הצגה מפוזרת בחלקים הקודמים .בפרק עשרים ותשעה מוצג היחס בין פרשני הקובץ השונים ,ועניין זה יידון להלן .בפרק שלושים מוצע לראות בפרשנות הקובץ בׂשורה לתחילתה של ‘אסכולת פרשנות ביזנטית' שתכלול מלבד פרשני הקובץ גם את ר' טוביה ,ר' מיוחס ואולי גם רי"ד ור' שמואל מרושיינא .נקודות הדמיון בין הפרשנים הן החשבת דרך הפשט ,שימוש בכללים ,לשון ‘בתימה' ,שימוש מקיף בכלל ‘אין מוקדם ומאוחר במקרא' ,שימוש בראיות מן העיון הלשוני ,שימוש במטבעות לשון משותפות ופירושים רבים משותפים .ההצבעה על אסכולת פרשנות ביזנטית נראית לי בעלת חשיבות מרובה להבנת התפתחות פרשנות המקרא בביזנטיון בפרט ולהבנת השפעתה על אסכולות פרשנות נוספות בכלל 12.משכנע במיוחד הוא הקשר שהוצג בין פרשני הקובץ ובין ר' טוביה .יצוין שבמקומות נוספים במהלך 13 הספר ציין המחבר נקודות דמיון בין הקובץ ובין פרשנותו של ר' טוביה, ולדעתי היה מקום לייחד פרק נפרד ליחס שבין ר' טוביה לפרשני הקובץ .כמו כן יש מקום להוסיף לרשימת הפרשנים המשתייכים לאסכולה הביזנטית גם את 14 ר' מנחם בן שלמה ,מחבר הקובץ ‘שכל טוב'. בפרק שלושים ואחד מתואר הדמיון המפתיע בין פירושים בקובץ הביזנטי לפירושי רד"ק .ברין מתקשה לבאר את התופעה ,והצעותיו שלידי רד"ק הגיעו מקצת מפירושי הביזנטים ,או שפירושים מסוימים הגיעו לאוזניו דרך מתווכים לא ידועים אינן משכנעות .הדעת נותנת שבבדיקת היקף גדול של חומר ניתן 12דומני ששטיינר (הערות ,עמ' ,)156הוא הראשון שציין 'אסכולת פרשנות מקרא ביזנטית' והציע שהיא הקישור החסר בין הפרשנות הארץ–ישראלית ובין פרשנות ימי הביניים של איטליה ,אשכנז וצרפת. 13לדוגמה :פרק שלושה–עשר מכיל אזכורים רבים ליחס שבין פרשני הקובץ ובין לקח טוב, וראה דוגמאות משכנעות גם בעמ' 426 ,262הערה 462 ,461 ,29ועוד. 1 4ר' מנחם נזכר בקצרה בלבד בעמ' 453הערה .17על דרכי הפרשנות של ר' מנחם ראו: אלבוים ,שכל טוב .יצוין ששטיינר (עריכה ,עמ' 134הערה ,)26אינו משוכנע שהמחבר הוא ביזנטי. [ ] 172 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 172 גרשון ברין ,רעואל וחבריו למצוא פה ושם פירושים דומים גם ללא זיקה ישירה בין פרשנים 15.בפרק שלושים ושניים מוצגות כמה דוגמאות להשוואה בין החומרים הביזנטיים ובין פירושי חזקוני ,וגם כאן לא השתכנעתי שיש יסוד כלשהו לזיקה בין חזקוני לפרשני הקובץ .הספר מסתיים בסיכום המציג את עקרונות הפרשנות של הקובץ הביזנטי. *** בצד החומרים הרבים והחשובים המובאים במחקר זה אבקש לציין שתי נקודות שהיו עשויות להוסיף לערכו של הספר .כזכור ,הקובץ הביזנטי מכיל כמה חיבורים נפרדים שכתבו ככל הנראה מחברים שונים .ניתן להבין את החלטתו של ברין לכלול בדיוניו לקובץ כולו ולא לדון בנפרד בכל מחבר .בפרק עשרים ותשעה הוא הראה את הנקודות המשותפות לפרשני הסכוליון ולרעואל (מחבר הפירוש ליחזקאל-תרי עשר) דוגמת שיבוץ גלוסות יווניות בתעתיק עברי לצורך ביאור ,פרשנות פשט ,עיסוק בשאלות ביקורת גבוהה (כגון עריכה ועיצוב מאוחרים של הטקסט המקראי ,דרך חיבור המקרא ,זמן חיבורו ,דרכי עריכתו) ,מערכת קרובה של דרכי כתיבה וחשיבה וניסוח כללים פרשניים (עמ' .)441-439עם זאת בהמשך הפרק מוצגים הבדלים בין הפרשנים השונים, דוגמת היחס לחז"ל ולדבריהם (עמ' )442וייחודיות של הפרשן למלכים ,בעיקר בענייני סגנון (עמ' .)444-443הבדלים בין המחברים נזכרו גם במקומות אחרים לאורך הספר 16.אני מסכים עם הגישה שיש מקום להתבונן במחברי הקובץ כ'אסכולה' בעלת מאפיינים משותפים עקב המקום והזמן המשותפים ודרכי הפרשנות הדומות .עם זאת ייתכן שהיה מקום לחדד עוד את הייחוד של כל אחד מהמחברים ולייחד לכל אחד מהם דיון נפרד ,בייחוד על רקע ההנחה המקובלת 17 שמקצתם משתייכים לפרשנות הקראית ,ואחרים לציבור הרבניים. עוד נקודה חשובה היא יחסם של הפרשנים הביזנטים לחז"ל .דיונים הנוגעים לשאלה זו מפוזרים לאורך כל הספר :פרק תשיעי עוסק בסוגיות משפטיות ובחוק המקראי .פרק תשעה–עשר עוסק במדרשים שבחלק הסיפורי של התורה. בפרק עשרים וארבעה יש עוד כמה דוגמאות ליחס לחז"ל וכן הלאה .מתברר 15בעבר הצעתי שנים–עשר קריטריונים לאישוש זיקה בין פרשני מקרא ,ראו :יעקבס ,רשב"ם ורמב"ן ,עמ' .89-86הזיקה בין הפרשנים הביזנטים לרד"ק אינה עונה על רוב הקריטריונים שנזכרים שם. 1 6ראו לדוגמה :עמ' ,377עמ' 386הערה ,32עמ' 407הערה ,12עמ' 428הערה ,36עמ' .433 17ראו :בעיקר שטיינר ,רבניים וקראים .דומה שבניסיון לתת כינויים למחברים השונים ניסה ברין להתמודד בצורה חלקית עם הבעיה .ראו :במבוא ,עמ' .9-8 [ ] 173 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 173 יהונתן יעקבס שהיה הבדל בין המפרשים בעניין זה .ייתכן שהיה מקום לרכז את כל הדוגמאות בעניין חשוב זה לפרק אחד ,להציג את כל הנתונים ולהרחיב את הדיון וכך לשפוך אור על הסוגיה החשובה של יחסם של הפרשנים הביזנטים למקורות קדומים להם. אעיר עוד שייתכן שיד עריכתית קפדנית יותר הייתה עשויה לשפר את איכות הספר .רוב פרקי הספר פותחים במבוא המציג את המטרות ומסתיימים בסיכום החוזר על הצגת תוכן הפרק .יש מקרים שבהם הסיכום מוסיף פן חשוב ,אך במקרים אחרים חשתי שהסיכום אך חוזר על מה שכבר נאמר ,ואולי היה מקום לצמצם מעט בכמות המבואות והסיכומים 18.כמו כן לדעתי היה אפשר לאחד כמה פרקים לפרק אחד 19.לא תמיד הובן ההיגיון במיון הפנימי של המקורות המוצגים בכל פרק ובסדר הפנימי של הפרקים (בעיקר בחלק הראשון) 20,ואולי היה מקום לשתף את הקוראים בשיקולים שהביאו לסידור זה. גם מפתח העניינים מצומצם מאוד עבור ספר המכיל חומרים כה רבים וחשובים. *** ואסיים בהרהורים על המחקר שעדיין נדרש בתחום הפרשנות הביזנטית הקדומה ,הן לגבי מקורותיה והן לגבי השפעתה .ברין הראה בצורה משכנעת שהפרשנים הביזנטים ייסדו ענף צעיר וחדשני של לימוד המקרא ופירושו ,שלא היה כמותו לפניהם .הוא הציג את המונחים הנחשוניים שבהם הם משתמשים (לדוגמה עמ' )410-409ומשנה סדורה למדיי של אמצעים וטכניקות לעיסוק הפרשני (בעיקר בחלק השני של הספר) .השאלה שיש להעלות עתה היא מה הביא פרשנים אלו דווקא בתקופה זו ובמקום זה להתעורר לדרך פרשנות חדשה למקרא שלא הייתה כמותה לפניהם .האם יש כאן התפתחות פנים–יהודית או השפעה חיצונית — תגובה כלשהי לפרשנות הנוצרית או הקראית? האם הפרשנות ששרדה היא אכן פורצת דרך ,או שמא קדמו לה שלבים בוסריים שלא שרדו בידינו? האם קיימת זיקה בין הפרשנות הביזנטית ובין התרגום היווני? האם יש קשר לפרשנות רס"ג למקרא? האם פרשנות רס"ג עמדה בכלל לנגד עיני הפרשנים הביזנטים? ברין לא עסק בשאלות אלו אלא השאיר מקום לחוקרים נוספים לפתח את היסודות שהניח. נקודה חשובה נוספת היא שאלת היחס שבין פרשנות הפשט הביזנטית ובין 1 8לדוגמה ,הסיכומים בעמ' 472 ,340זכו לכותרת זהה ,ואף בתוכנם הם דומים מאוד. 19לדוגמה ,לא ברור מדוע הדיון בפירושים אלטרנטיביים חולק לשני פרקים שונים — פרק חמישה ופרק עשרים וחמישה. 2 0לדוגמה ,לא ברור מיקומו של הפרק העשירי ,שהוא הפרק היחיד העוסק בקטע רצוף — הפירוש לספר יונה. [ ] 174 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 174 גרשון ברין ,רעואל וחבריו פרשנות הפשט המאוחרת לה בצפון צרפת — בית המדרש של רש"י ותלמידיו. מתברר שדרכי פרשנות הפשטית שנוקטים חכמי הפשט בימי הביניים ניכרות כבר בפירושים הביזנטיים ,כגון העיסוק בדקדוק ובלשון ,ענייני ריאליה וניסוח כללים .ברין דן בכמה מקומות בשאלה זו במישור העקרוני (מלבד דוגמאות רבות שבהן הראה קשר בין פירושים דומים) והתנסח בזהירות רבה בדבר מערכת הקשרים האפשרית בין ביזנטיון לצרפת ואשכנז: אף ששיטות הפרשנות והפתרונות שהצבעתי עליהם בכלל פרקי הדיונים לגבי פרשני ימי הביניים המפורסמים דומות פעמים רבות לאלה של פרשני הקובץ ,לא נתגלה קשר ישיר בין שתי קבוצות הפרשנים הללו. לשון אחר ,אין לנו ידיעות על מגע או על קשר לא אישי ולא על דברי היצירה שהועברו בין האגפים השונים של הקהילות הללו (עמ' .)472 בדיון חשוב ביותר (המובא לצערי רק בהערת שוליים!) 21דן ברין בשאלת ההשפעה של הפרשנות הביזנטית על רש"י ותלמידיו .הוא מציג את דעתו של תא–שמע ,שפרשנות ביזנטיון הייתה מוכרת לרש"י ותלמידיו ,וכותב" :אין דעתי נוחה משרטוט זה של התפתחות הפרשנות של ימי הביניים ...אין לדבר על התפתחות הפרשנות בכללה על סמך המצע והתשתית של הפרשנים הנידונים". דעתי היא שברין מתנסח בזהירות יתֵרה ,וכאן אבקש להזכיר את דברי אלבוים" :דברי פירוש למקראות ...הליכתם קלה הייתה .הם ליוו הולכי דרכים בנדודיהם ,וקל וחומר בעולם שהאורליות משמשת בו כלי ביטוי לא פחות מכתיבה ,ואולי אף יותר" 22.תא–שמע הקדיש כמה מאמרים לבדיקת מערכת הקשרים בין המרכז הביזנטי למרכז האשכנזי בין המאה האחת–עשרה למאה הארבע–עשרה והסיק שהקשרים היו מסועפים ,והמרחק הגיאוגרפי הגדול לא מנע העברת מסורות וספרים בין המרכזים 23.דומני שתפוצת פירושי פשט למקרא בביזנטיון כבר במאה העשירית מאפשרת לשמועות או לציטוטים עקיפים על אודות פירושים אלו להגיע לאוזניו של רש"י ושל תלמידיו .ברין עצמו הזכיר את הצעתו של שטיינר ,שר' שמעיה ,תלמידו של רש"י ,שידע יוונית והכיר את מנהגי בני רומי ואת ערכי המטבעות בביזנטיון ,הוא החוליה 2 1עמ' 12הערה .12לדעתי ,היה מקום לשלב הערה חשובה זו בגוף הספר. 2 2אלבוים ,שכל טוב ,עמ' .81 23תא–שמע ,פירוש אשכנזי–צרפתי; הנ"ל ,הקשרים התרבותיים; הנ"ל ,לתולדות הספרות. מעניין לציין שבמפנה המאות הי"ב-הי"ג נפתח ערוץ ייחודי בין ביזנטיון לאשכנז ,ודרכו עברו ספרים כגון הירושלמי המעובד ,פסיקתא רבתי ,פסיקתא חדתא ומדרש ויכולו .ראו: גאולה ,מדרשי אגדה ,עמ' .320-318 [ ] 175 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 175 יהונתן יעקבס המקשרת בין חכמי ביזנטיון לרש"י 24.יש להניח אפוא שלידיעתם של רש"י ושל תלמידיו הגיעו שמועות או ציטוטים עקיפים על אודות פירושים מילוליים למקרא המתהלכים בביזנטיון ,והם היו מן הגורמים החשובים שהשפיעו על 25 דרכי פרשנותם. ואולם אין בהערות הנזכרות כדי להפחית מחשיבותו של הספר .זהו מחקר שיטתי ראשון ופורץ דרך על אודות פרשנות המקרא הביזנטית הקדומה .תוכנו העשיר מעיד על עיון מעמיק ועבודת מחקר מקיפה וקפדנית .ברין ניתח את הפירושים הביזנטיים לפרטי פרטיהם ובדק בדיקה מדוקדקת כל סוגיה וסוגיה. הספר כתוב בשפה בהירה ,צורתו החיצונית נאה ומכובדת ,ויש לברך על כך את הוצאת אוניברסיטת תל אביב .ניתן בהחלט לקבוע שבספר זה קידם פרופ' ברין צעדים רבים קדימה את חקר תולדות פרשנות המקרא בביזנטיון בפרט ואת חקר תולדות הפרשנות למקרא בכלל. 24שטיינר ,עריכה ,עמ' ;146-145הנ"ל' ,למה' ,עמ' .379-377על מוצאו האפשרי של ר' שמעיה מביזנטיון ראו :גרוסמן ,חכמי צרפת ,עמ' .352-350כאן המקום להעיר שבכמה מקומות הזכיר ברין שיש לתקן את נוסחו של רשב"ם בבראשית לו ,11ולפי התיקון מצטט רשב"ם את לקח טוב בפירושו לפסוק זה (ראה עמ' 12הערה ,12עמ' .)70ברין התבסס על תיקון זה לציון נקודת מפגש נוספת אפשרית בין ביזנטיון לצפון צרפת (עמ' .)473-472 ברם אי אפשר לקבל את הצעת התיקון .ראו :יעקבס ,רשב"ם ולקח טוב ,עמ' .482-481 25לשאלת הזיקה בין הפרשנות הביזנטית ובין פרשנות צפון צרפת ראו גם :יעקבס ,לקח טוב על שיר השירים. [ ] 176 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 176 גרשון ברין ,רעואל וחבריו ביבליוגרפיה אלבוים ,שכל טוב י' אלבוים" ,ילקוט 'שכל טוב' :דרש ,פשט וסוגיית ה'סדרן'", בתוך :דבר דבור על אופניו — מחקרים בפרשנות המקרא והקוראן בימי הביניים מוגשים לחגי בן שמאי ,ירושלים תשס"ז ,עמ' 96-71 C. Aslanoff, “Les gloses judéo-helléniques du אסלנוב ,גלוסות Commentaire de Re’uel sur Ezéchiel découvert á la יהודיות Geniza du Caire”, REJ 157 (1998), pp. 7-45 בקראט ,ספר זכרון א' בקראט ,ספר זכרון על פירוש רש"י לחומש (מהדורת מ' פיליפ) ,פתח תקווה תשמ"ה ש' ברוכי" ,ההגהות בפירוש ר' יוסף בכור שור לתורה", ברוכי ,ההגהות מגדים מ (תשס"ד) ,עמ' 113-75 ג' ברין" ,הסדרן והמסדר" ,לשוננו סו (תשס"ד) ,עמ' -291 ברין ,הסדרן 295 והמסדר ג' ברין" ,הערות לעברית של הפרשנים הביזנטיים וקצת ברין ,הערות ממונחי הפרשנות שלהם" ,בית מקרא נב (תשס"ז) ,עמ' לעברית 129-112 ג' ברין" ,עיונים נבחרים בפירוש הקדום למקרא מביזנטיון", ברין ,עיונים עיוני מקרא ופרשנות ט — מנחות ידידות והוקרה למשה נבחרים גרסיאל ,ירושלים תשס"ט ,עמ' 507-493 ג' ברין" ,לשאלת עריכת כתובים מקראיים ועוד שאלות ברין ,עריכת גובלות בתפיסתם של פרשני הקובץ הביזנטי" ,בית מקרא כתובים נד (תשס"ט) ,עמ' 120-108 ג' ברין" ,קווים לפירוש החדש למקרא מביזנטיון" ,ש"י ברין ,קווים לשרה יפת ,מחקרים במקרא ,בפרשנותו ובלשונו ,ירושלים לפירוש תשס"ח ,עמ' 171-157 ברין ,רעואל ג' ברין ,רעואל וחבריו — פרשנים יהודיים מביזנטיון מסביבות המאה העשירית לספירה ,תל אביב תשע"ב ע' גאולה ,מדרשי אגדה אבודים הידועים מאשכנז בלבד: גאולה ,מדרשי אבכיר ,אספה ודברים זוטא ,עבודת דוקטור ,האוניברסיטה אגדה העברית ,ירושלים תשס"ז א' גרוסמן ,חכמי צרפת הראשונים ,ירושלים תשנ"ה גרוסמן ,חכמי צרפת [ ] 177 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 177 יהונתן יעקבס N. de Lange, “The Greek Glosses of the Fitzwilliam Museum Bible”, Zutot 2 (2002), pp. 140-147 N. de Lange, “An early Hebrew-Greek Bible glossary from the Cairo Genizah and its significance for the study of Jewish Bible translations into Greek”, Studies in Hebrew Literature and Jewish Culture, Durdrecht 2007, pp. 31-39 N. de Lange, “Some new fragments of Aquila on Malachi and Job?”, VT 30 (1980), pp. 291-294 N. de Lange, Greek Jewish Texts from the Cairo Genizah, Tübingen 1996 N. de Lange, “Hebrew-Greek Genizah fragments and their bearing on the culture of Byzantine Jewry”, World Congress of Jewish Studies 9,B, vol.1 (1985), pp. 39-46 N. de Lange, “Two Genizah Fragments in Hebrew and Greek”, Interpreting the Hebrew Bible: Essays in Honor of E. I. J. Rosenthal, Cambridge 1982, pp. 61-83 גלוסות,'דה–לאנג יווניות ,'דה–לאנג גלוסרים קדומים ,'דה–לאנג טקסטים חדשים ,'דה–לאנג טקסטים מהגניזה קטעי,'דה–לאנג גניזה שני,'דה–לאנג קטעי גניזה הפשטות,טויטו הפשטות המתחדשים בכל יום — עיונים בפירושו,א' טויטו המתחדשים רמת גן תשס"ג,של רשב"ם לתורה מנחת,טויטו כרך,מנחת יהודה — פירוש לתורה לרבי יהודה בן אלעזר יהודה ירושלים תשע"ב,)א — בראשית (מהדורת ח' טויטו יחסו לפירוש: "פירוש 'לקח טוב' על שיר השירים, לקח טוב י' יעקבס,יעקבס שנתון,"על שיר השירים רש"י למגילה ומקומו בתולדות פרשנות המקרא )לחקר המקרא והמזרח הקדום כג (בדפוס "לבירור היקף היכרותו של רשב"ם עם מדרש,י' יעקבס רשב"ם,יעקבס מחקרים במדעי היהדות לזכרו של: תא שמע,"לקח טוב ולקח טוב 499-475 ' עמ, אלון שבות תשע"ב,ישראל מ' תא–שמע ,"? "האם הכיר רמב"ן את פירוש רשב"ם לתורה,י' יעקבס רשב"ם,יעקבס 108-85 ' עמ,) (תשס"ט46 מדעי היהדות ורמב"ן J. Niehoff-Panagiotidis, “Byzantinische Lebenswelt מרחב חיים,ניהוף und rabbinische Hermrneutik: Die Grieshischen ביזנטי Juden in der Kairoer Genizah”, Byzantion 74 (2004), pp. 51-109 ] 178 [ BM 58/1 Book.indd 178 8/4/13 5:25 PM גרשון ברין ,רעואל וחבריו צ'רנסקה ,גלוסרים N. Tchernetska, J. Olszowy-Schlanger, N. de Lange, “An early Hebrew-Greek biblical glossary from the קדומים Cairo Genizah”, REJ 166 (2007), pp. 91-128 שטיינר ,בחינות לשון ר"ש שטיינר" ,בחינות לשון בפירוש ליחזקאל ולתרי–עשר שבמגילות העבריות מביזנטיון" ,לשוננו נט (תשנ"ו) ,עמ' 56-39 שטיינר ,הערות R.C. Steiner, “Textual and Exegetical Notes to Nicholas de Lange, Greek Jewish Texts from the Cairo Genizah”, JQR 89 (1998), pp. 155-169 R.C. Steiner, “The ‘Lemma Complement’ in Hebrew Commentaries from Byzantium and its Diffusion to Northern France and Germany”, JSQ 18 (2011), pp. 367-379 R.C. Steiner, “A Jewish Theory of Biblical Reduction from Byzantium: its Rabbinic Roots, its Diffusion and its Encounter with the Muslim Doctrine of falsification”, JSIJ 2 (2003), pp. 123-167 R.C. Steiner, “The Byzantine Biblical Commentaries from the Genizah: Rabbanite vs. Karaite”, Shai LeSara Japhet, Studies in the Bible, its Exegesis and its Language, Jerusalem 2007, pp. 243-262 שטיינר' ,למה' שטיינר ,עריכה שטיינר ,רבניים וקראים תא–שמע ,הקשרים י"מ תא–שמע" ,הקשרים התרבותיים בין יהודי ביזנטיון לאשכנז" ,כנסת מחקרים — עיונים בספרות הרבנית בימי התרבותיים הביניים ,כרך ג איטליה וביזנטיון ,ירושלים תשס"ו ,עמ' 187-177 תא–שמע ,לתולדות י"מ תא–שמע" ,לתולדות הספרות הרבנית ביוון במאה הי"ד" ,כנסת מחקרים — עיונים בספרות הרבנית בימי הספרות הביניים ,כרך ג איטליה וביזנטיון ,ירושלים תשס"ו ,עמ' 217-202 תא–שמע ,פירוש י"מ תא–שמע" ,פירוש אשכנזי–צרפתי קדום בכתב יד אשכנזי–צרפתי למדרשי בראשית רבה ,ויקרא רבה ,מכילתא וספרי" ,כנסת מחקרים — עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ,כרך א אשכנז ,ירושלים תשס"ד ,עמ' 114-96 [ ] 179 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 179 יהונתן יעקבס תא–שמע ,פרשנות י"מ תא–שמע" ,פרשנות מקרא ביזנטית ממפנה המאות הי'-הי"א" ,כנסת מחקרים — עיונים בספרות הרבנית בימי ביזנטית הביניים ,כרך ג איטליה וביזנטיון ,ירושלים תשס"ו ,עמ' 258-241 תא שמע ,פרשנות י"מ תא–שמע" ,פרשנות מקרא עברית–ביזנטית קדומה סביב שנת 1000מן הגניזה" ,כנסת מחקרים — עיונים עברית בספרות הרבנית בימי הביניים ,כרך א אשכנז ,ירושלים תשס"ד ,עמ' 313-302 [ ] 180 8/4/13 5:25 PM BM 58/1 Book.indd 180
© Copyright 2024