בענין כשרות מיני סכך שונים ואם יש איסור בקשירת סכך לתקרה סכך לנצח
יצחק מרדכי הכהן רובין רב ומו"צ בהר נוף עיה"ק ירושלים ודיין בבד"צ בראשות הגר"נ קרליץ שבת שובה תשנ"ז בעני כשרות מיני סכ שוני וא יש איסור בקשירת סכ לתקרה מצויי בשוק מיני סכ שוני ע הכשרי שוני ורבתה המבוכה איזה מ הסככי הוא כשר למהדרי ומה הריעותות במיני הסכ השוני .דא שבדר"כ אד משתדל להיות מ המהדרי מ"מ פעמי שאד מתארח אצל קרובי וכדומה ולה יש סכ מסויי ואינו יודע א יכול לאכול בסוכה זו ,וא הסכ פסול או שאינו בגדר מהודר. ג ראינו בהרבה סוכות שמשתמשי בסכ מהודר א כדי שלא תעיפנו הרוח קושרי אותו ופעמי שיצא שכר בהפסד שהחוט הוא ממי שפסול לסכ בו .ויש שדנו לפסול את הסכ א א הוא קשור בחוט ממי שכשר לסיכו ,והיות ויש לדו בדברי וראינו לנכו לברר ולסדר את צדדי השאלות ,וכבר דנו בהרבה מ הנושאי גדולי הפוסקי שליט"א ונציע את הדברי כפי הנלענ"ד. ובעיקר יש לדו במיני הסכ הנ"ל בכמה נידוני א[ .בחוט המחבר את חלקי הסכ זה לזה א יש בו משו מעמיד בדבר הפסול לסכ .ב[ .א יש בזה משו גזירת תקרה ,וכל סכ וסכ יש בו פרטי שוני ונידוני שוני ,ונבאר בעז"ה לגבי כל סכ מה הנידוני שבו. סכ לנצח סכ זה המכונה "סכ לנצח" עשוי מחתיכות ע צרות ודקות ]דיקטי[ שרחוב כשתי ס"מ המחוברות ע"י חוט כותנה ]ויש מהיצרני שהשתמשו בחוט כותנה שלא נגמרה שזירתו[ .ראה ציור א' .ויש לדו בזה מכמה צדדי: איסור סיכו במחצלת א .עי' שו"ע סי' תרכ"ט סעי ו' ובנו"כ ש פרטי הדיני אימתי מחצלת כשרה לסיכו ואימתי פסולה, ועכ"פ בנידו שלפנינו הסכ נעשה בצורה שאי שו רגילות לעשות כה"ג מחצלאות לשכיבה ,וכל כוונת של העושי היא להדיא א ורק לש סיכו ,כ שלכו"ע אי לפסול בזה מדי מחצלת] .ורק במקו שבנ"א עושי את אותה מחצלת לשכיבה אז לא מהני לדעת הרא"ש לכוו בפירוש לש סכ ,היינו מדרבנ גזירה מפני הרואי שלא ידעו שנעשה לש סיכו ויבואו לסכ בכל מחצלת, הלא"ה אי מקו לגזור בזה[. מנהג שלא לסכ בנסרי ב .הנה סכ זה לא גרע לכאו' מסיכו בעצי דקי המכוני "בלפוני" ,ועיי בשו"ע סי' תרכ"ט סעי י"ח וז"ל וכ אסרו לסכ בנסרי שרחב ד' אפילו הפכ על ציד שאי בה ד' ,וא אי ברחב ד' כשרי אפילו משופי שדומי לכלי ונהגו שלא לסכ בה כלל ,עכ"ל. ומבואר בשו"ע שמדינא שרי לסכ בנסר שרוחבו פחות מד' מ"מ נהגו שלא לסכ בה כלל. ונחלקו הפוסקי בטע המנהג: א[ .דעת הסמ"ק – שהוא מחשש שמא יבוא לסכ באופ שהמטר לא יוכל להכנס לסוכה ,וז"ל הסמ"ק ]מובא בב"י סי' תרכ"ט[ נסרי פחותי מד' מותר לסכ בה ,א מ"מ צרי לעשות הסכ בעני עראי שיוכלו הגשמי לרדת בסוכה, וכדמפרש בתוספתא בפ"ק וע"כ נהגו העול לכסות הסוכה בערבה או בגמי או בכיוצא בה ולא בנסרי כלל ואפילו פחותי מד' דליכא משו גזירת תקרה משו דילמא אתו למטעי לסכ בעני קביעות שלא ירדו גשמי ,עכ"ל. ב[ .ובדרכי משה אות ט' – הביא בש הגמ"י דא סיכ אפילו בנסרי פחותי מג' פסולה דהוי כבית ממש הואיל ובזמ הזה כול מסככי בתיה בנסרי שאי בה ג'. וכתב המשנ"ב ש ס"ק מ"ט דעכשיו בזמנינו אע"פ שלא מסככי הבתי בנסרי אפילו פחות מג' ,מ"מ יש לחוש לטעמו של הסמ"ק ולנהוג שלא לסכ בנסרי אפילו צרי .ג החזו"א הקפיד שלא להשתמש בבלפוני ]עי' בספר סוכה כהלכתה עמ' 178בש הגר"ח קניבסקי שליט"א ,שדעת החזו"א לא היתה נוחה מסכ זה ,ואת סוכתו סיכ בענפי ע [. והנה המנהג בעיה"ק ירושלי מזה שני לסכ בבלפוני וג הרבה מגדולי ההוראה נהגו כ .ובביאור המנהג י"ל דהואיל ובזמנינו אי רגילות לסכ הבתי בנסרי כלל ,א"כ א באנו לחוש בזה הרי שיש לנו לחוש לטעמו של הסמ"ק דס"ל דיש -1- בסיכו בעצי הנ"ל חשש שמא יסכ באופ שאי גשמי יורדי ,והנה שיטה זו בנויה על דעת ר"ת הסובר שסוכה שאי גשמי יורדי לתוכה פסולה ,והנה ר"ת גופיה התיר לסכ בנסרי שאי רחב ד' א לא תוקע במסמרי וכמבואר בהגהות מיימוניות פ"ה מסוכה ה"ט ,ג מסברא צ"ע מהכ"ת לחדש מנהג שהוא דלא כדינא דגמ' שהתירה להדיא לסכ בנסר שאינו רחב ד"ט ולא חששו בגמ' שמא יבואו לסכ באופ שאי גשמי נכנסי ,ג עצ דינו של ר"ת לא ברור א נפסק להלכה שהרי השו"ע ורמ"א לא הזכירו דינו להלכה ,ועי' בברכ"י ובמאמר מרדכי מש"כ בזה ,וא שגדולי האחרוני העתיקו להלכה את חומרת ר"ת מ"מ שמא אי לגזור גזירה חדשה לסכ בעצי דקי שמא יסכ באופ שאי המטר יורד .ומכל הלי טעמי נראה שסמכו גדולי ירושלי לסכ בבלפוני א לכתחלה. והנה לפי הסוברי שאי לסכ בבלפוני אפשר שג סכ לנצח הנ"ל בכלל זה וממנהגא אי לסכ בו ,א לסוברי שבבלפוני שרינ א לכתחלה ,א"כ ה"ה בזה. החוטי המחברי את העצי א יש בה משו מעמיד בדבר הפסול לסכ בו ג] .א[ .קיימ"ל שאי לסכ את הסוכה אלא בפסולת גור ויקב ולא במיני אחרי ,כמו כ אי לסכ את הסוכה בדבר המקבל טומאה ,ונחלקו הראשוני לעני הלכה הא דבר הפסול לסכ בו כשר להיות מעמיד של הסכ או שפסול ג מלהיות מעמיד .וכתבו המג"א והגר"ז ועוד אחרוני והובא ג במשנ"ב סי' תר"ל ס"ק נ"ט דלכתחילה יש להחמיר שלא להעמיד את הסכ בדבר הפסול לסיכו ]והוא לחוש לכתחילה לדעת הראשוני שפסקו ש"מעמיד" פסול[ ,ומשמע מדבריה שבשעת צור או דחק יש לנקוט לעיקר ד"מעמיד" כשר .ודעת החזו"א דלהפוסלי "מעמיד" הוא הדי ג "מעמיד דמעמיד" ויבואר אי"ה בהמש. ]ב[ .דעת הרמב" הובאה להלכה בשו"ע סי' תרכ"ט ס"ה שאסור לסכ בחבלי של פשת דאע"פ שגידול מ האר מ"מ הואיל ונשתנו בצורת ולא ניכר שה גידולי קרקע יש כא גזירה דרבנ שלא לסכ בה .והנה לפי זה לדעות דכל דבר שפסול לסכ בו פסול מלהיות מעמיד א"כ בכל מיני הסכ שהעצי מחוברי ע"י חוטי יש לפסול אות לכתחלה מטע זה .אלא שבשו"ע סי' תר"ל סי"ג פסק השו"ע בפשטות דהסומ סוכתו על כרעי המטה והכרעיי ה מחיצות א יש בה גובה י' טפחי מ המטה לסכ כשרה .ועיי"ש במשנ"ב ס"ק כ"ט דהשו"ע ס"ל דמעמיד אע"פ שמקבל טומאה מ"מ כשר ,ומ"מ לכתחלה נכו להזהר בזה כי יש פוסקי שמחמירי בזה. הא יש לחוש למעמיד בדבר שפסולו לסיכו הוא רק מדרבנ ד .אלא שמצינו לכאו' סתירה בדברי המשנ"ב בדי זה אי שרי להעמיד את הסכ בדבר הפסול לסכ בו מדרבנ, דבסי' תרכ"ט ס"ק כ"ה וס"ק ח' וי"א מבואר שאפילו דבר שמקבל טומאה רק מדרבנ מ"מ פסול להיות מעמיד ,ולכ מרא וחצינא וכו' פסולי להיות מעמיד. ואילו בבה"ל סי' תר"ל ס"א ד"ה כל הביא בש הגר"א דא לחוששי שלא להעמיד את הסכ בדבר הפסול לסכ בו ,מ"מ באות שפסולי לסכ מה מדרבנ לא גזרו להעמיד בה. ומקורו של הגר"א הוא מדברי הריטב"א בד יא :ד"ה וכול כשרי לדפנות וכ מדבריו ד כב :בסוגיא דמסכ על כרעי המטה. ]ובטע המחלוקת א שרי להעמיד הסכ בדבר הפסול לסיכו מדרבנ ,יש שדנו דהדבר תלוי בגדר האיסור להעמיד הסכ בדבר הפסול לסיכו א ענינו הוא גזירה בעלמא שמא יבוא לסכ בסכ כזה ,או דילמא מעמיד פסול עושה שהסכ עצמו פסול – עי' בספר מקראי קודש חלק א' עמ' צ"ד בהגה ומה שרצו ש לתלות מחלוקת מג"א והגר"א דלעיל יעו"ש[. ולפ"ז יש שרצו להורות למעשה דכיו שחוטי הכותנה פסול לסכ הוא מדרבנ ומצינו בבה"ל סי' תר"ל שנקט להקל להעמיד הסכ בדבר הפסול רק מדרבנ וא שבסי' תרכ"ט ס"ק אוסר מ"מ הואיל וכל דינא דמעמיד במחלוקת היא שנויה ,לכ יש מקו גדול להקל בזה .ועי' לקמ בסמו מה שיש לדו בהיתר זה. אפשרות לתירו הסתירה בדברי המשנ"ב ה .אמנ עדיי יש לדו א אפשר לסמו להקל להעמיד הסכ בדבר הפסול לסיכו מדרבנ ע"פ דברי הבה"ל והגר"א ריש סי' תר"ל .דהנה מקור דברי הגר"א ה כאמור בדברי הריטב"א והמעיי בלשו הריטב"א ד כא :ד"ה וחד ,יראה דאפשר שיש כוונה אחרת בדבריו דז"ל וחד אמר לפי שמעמיד בדבר המקבל טומאה פירוש שהוא פסול לסכ ,גזירה שמא יבוא לסכ בו .והא דתנ וכול כשרות לדפנות בשאי הסכ עומד סמו בה ,אי נמי דכל שאי איסורו לסכ אלא מגזירה דרבנ כגו חבילי לא גזרו בו סמיכה ,וגזירה לגזירה היא כנ"ל. וחזינ דהריטב"א לא כתב בסתמא דכל שפסולו מדרבנ לא גזרו בו אלא הדגיש דדבר שאסור מטע "גזירה" בזה התירו דלא גזרו בו סמיכה .וא שג גזירה היא איסור דרבנ מ"מ מצינו בכמה מקומות דגזירה קילא טפי משאר איסור דרבנ. ויש כמה דוגמאות לזה בראשוני: א[ .עי' בחידושי הרא"ה ד יד .ובריטב"א ש על המשנה מסככי בנסרי דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר ,שכתב באה"ד וטעמא דר"מ דאוסר לאו משו פסול שבגופ דאינהו ודאי כשרי לסכ וכדאמינא אלא משו גזירת תקרה כדאיתא בגמ' והיינו טעמא נמי דנקט אוסר ולא נקט פוסל ,דהא אינ אינ פסולי בגופ אלא מגזרה וכו' יעו"ש. ב[ .עי' בחידושי הרא"ה ש יד :ובריטב"א ש .ד"ה תניא כוותיה דרב ,שכתב על הא דבשעת הסכנה מסככי בנסרי של ארז וז"ל והא ודאי משו הכי דחקו עצמ בסוכת נסרי בשעת הסכנה ,מפני שאינ פסולי בגופ אבל לעול בדבר שהוא פוסל בגופו אפילו בשעת הסכנה לא מהני להו כלל. ג[ .עי' ברי" בביצה בסוגיא דרחיצה ביו"ט שכתב להדיא דגזירה קילא משבות ,וד ש הרי" לגבי רחיצת כל גופו בחמי שהוחמו בערב יו"ט וכתב דלאו דבר שחייבי עליו משו שבות -2- ולא משו רשות ולא משו מצוה וכי גזרו בשבת אבל לא ביו"ט. הרי ל להדיא שגזירה קילא משבות .וא כני הדברי יתכ שבאמת אי סתירה בי פסקי המשנ"ב דמש"כ בבה"ל ריש סי' תר"ל דמותר להעמיד הסכ בדבר הפסול מדרבנ אי הכונה בכל פסול דרבנ אלא דוקא דבר האסור מטע גזירה ]שהרי מקור הדברי ה בריטב"א וכנ"ל[ ,ומש"כ המשנ"ב סי' תרכ"ט ס"ק ח' י"א וכ"ה שאסור להעמיד הסכ בדבר הפסול מדרבנ ש איירי בדבר שהוא פסולו בגופו והיינו דבר המקבל טומאה מדרבנ ועל זה באמת אי לנו מקור בדברי הריטב"א להקל. וא כ כשדני על מעמיד בחוט כותנה שבזה פסולו בגופו מדרבנ כיו שנשתנה ,אי הדבר ברור להיתר] .ועי' ביכורי יעקב סי' תרכ"ט ס"ק ג' ומשנ"ב ס"ק י'[. ]אלא שאכתי יש לדו דכיו שחוט הכותנה הוא טווי, ועיי רש"י שבת ד סג] .הובא בשעה"צ סי' תרכ"ט ס"ק כ'[ דחוטי שנטוו ואח"כ קולעי אות הוא בכלל אריג עיי"ש ומ התורה אי מסככי בה[. והנה הזכרנו לעיל שישנ יצרני שמשתמשי בחוטי כותנה שלא נגמרה שזירת ,ועושי זאת כדי להרויח קצת דלא חשיב נשתנה ולדעת הרמב" אפשר שאינו פסול, והנה א שג דבר זה לא ברור מ"מ לדעת רש"י אי עצה זו מעלה ארוכה. ושמעתי ממו"ר מר הגר"ש ואזנר שליט"א שלפני כמה שני נת הכשר על סכ לנצח שעיקר טעמו להקל בחוטי כותנה אלו ,כיו שהחתיכות הע יכולות לעמוד ברוח מצויה ג מבלי החוטי והחוטי ה לתוספת בעלמא ולכ אי לחוש בזה למעמיד וסיפר לי שניסה את הדבר בסוכתו למש כמה ימי והעצי עמדו היטב. והנה לפ"ז א יעמוד סכ זה במקו שבו אינו יכול לעמוד ברוח מצויה רק ע"י החוטי שוב הדר דינא שיש לחוש בזה משו מעמיד בדבר הפסול לסכ בו מדרבנ. ]ג יל"ע במציאות שא עומדי העצי לבד ה יציבי יותר מאשר ע"י כשה במצב שמחוברי ע"י החוט[. גזירת תקרה ו .והנה מר הגרי"ש אלישיב שליט"א ד לומר שאי לסכ ב"סכ לנצח" זה מטע אחר וז"ל בתשובה הנדפסת בספר אז נדברו ח"ב סי' ס"ו "הנה גופא דעובדא הכי הוה הביאו לפני מחצלת עשוי מעצי "דיקט" דקי וארוגי בחוטי ואמרתי לשואל כי יש לדו עפימ"ש הרשב"א הו"ד בב"י סי' תרכ"ט דכיו שהנסרי תקועי במסמרי הרי כל הנסרי כנסר אחד רחב ויש בה משו גזירת תקרה ]הדיו בתשובת הרשב"א היה כשיש מרחק בי נסר למשנהו ולכ כתב דיש שחולק ע"ז אבל כשהנסרי מונחי אחד ע"י השני קבועי במסמרי לכו"ע הוה כנסר רחב אחד וכמ"ש המג"א סי' תרכ"ו ס"ק ו' ובסי' תרל"ב ס"ק א'[ .והנה "דיקט" מי ע הוא המתקל לחתיכות דקי ולא מצינו בנסרי חילוק בי ע עבה למי ע דק, ג בנסר ד' א יש בו נקבי נראה שלא יצא מכל נסר, ומכיו שה דבוקי ע"י אריגה הרי נעשה משו זה כנסר רחב ד' ויש לדו משו פסול נסר ד' ג במקו שאי מנהג אנשי המקו לשכיבה. ]זאת ועוד ,איכא לבירורי מה טיב של החוטי המחברי את החתיכות ,א הוי ממי שמסככי בו דאל"כ יש בו ג משו מעמיד בדבר שאי מסככי בו[ ,עכ"ד דברי מר הגרי"ש אלישיב שליט"א. והנה היה מקו לדו בדברי ולחלק שדוקא שהנסרי מחוברי באופ שהוא חתיכה אחת יש בזה משו נסר ד' אבל במחצלת הנ"ל שמתקפלת אינו דומה כלל לנסר ד' ]והצעתי את הדברי לפני מר הגריש"א שליט"א ואמר לי שאה"נ שומע הוא את החילוק אבל מ"מ עדיי אי דעתו נוחה לית לזה הכשר לכתחלה[ וכעת ראיתי בסו ספר "הסוכה" פסקי בש דו"ז מר הגרש"ז אויערבא זצ"ל שדעתו שאי בסכ לנצח משו גזירת תקרה כיו שהעצי דקי ורכי מאד ודינ ככל מחצלת העשויה לסיכו. ג ממו"ר מר הגר"ש ואזנר שליט"א שמעתי שדעתו שאי לחוש בזה משו גזירת תקרה ומטעמי הנ"ל ,וא בזמנו נת הכשר ליצר מסויי. עוד היה מקו לדו בדברי דממתי נחשיב עצי מחוברי כנסר אחד דפשטות ריהטת דברי הרשב"א בתשובה ח"א סי' רי"ג מורה דנקט לעיקר שסכ שמחובר במסמרי ]כפי המתואר ש בתשובה[ אי בו משו גזירת תקרה ,ויל"ע עד איזה שיעור ריוח בי העצי עדיי נגדיר את הדברי שאי כא נסר אחד רחב ,ועי' בשו"ת אבנ"ז סי' תע"ג שנוטה לומר דכל שגש יכול לירד בי העצי תו לא הוי בכלל נסר רחב ד' יעו"ש .וא"כ בהני סכ לנצח יש ריוח בי העצי ובודאי שהגש יורד דרכו וא"כ אימא יסבור דבכה"ג אי דינו כנסר ד' ,וצ"ע .וראה לקמ אות י"ב(ט"ו. גזירת חבילה ז .והנה חכ אחד שליט"א יצא לדו לפסול את הסככי הנ"ל משו גזירת חבילה דאיתא במשנה סוכה ד יב .חבילי קש וחבילי עצי אי מסככי בה וכול שהתיר כשרות .וביארו בגמ' דהטע משו גזירת אוצר דפעמי אד בא מ השדה וחבילתו על כתיפו ומניחה ע"ג הסוכה ליבשה ועיי"ש ברש"י שמניחה ע"ג הסוכה שלא לש צל ופסולה ,ואח"כ קוד החג נמל עליה שיהיה לש סכ והוי תולמ"ה ,והלכ גזרו חכמי שאי לסכ בחבילה א כשכוונתו לסיכו גזירה אטו הא. וכמה היא חבילה עי' בתוס' ש ד יב .בש הירושלמי דאי חבילה פחותה מעשרי וחמשה קני .ועיי בפוסקי שגזירת חבילה חמירא טפי ואפילו בדיעבד הסוכה פסולה. וטע אותו חכ דה"נ בהני סכ לנצח שהנסרי קשורי זה לזה ויש בכל חבילה יותר מכ"ה נסרי דיהיה אסור לסכ בה עד שיתיר. אמנ לכאו' הדברי צע"ג ונראה שאי לחוש בזה כלל דהנה יש להקשות בכל מחצלת נאסור משו חבילה והרי קיימ"ל להלכה דמחצלת שאינה עומדת לשכיבה ]וכפי שנתבאר בסי' תרכ"ט ס"ו[ כשרה לסיכו לכתחילה והטע מבואר -3- בריא"ז ]ד ז .מדפי הרי"[ דגזירת חבילה היא דוקא באוגר עצי כדי לטלטל ממקו למקו משא"כ א העצי קשורי לצור תשמיש אי בזה משו גזירת חבילה .ועיי"ש שלמד מדי מחצלת לנידו אחר .ועוד י"ל דגיזרת חבילה היא דוקא כשהעצי קשורי מבחו כחבילה בזה יש לחוש שמא יבוא מ השדה וישכח וכו' משא"כ א החיבור בי העצי נעשה ביניה אינו דומה כלל לצורת חבילה .שו"ר בגליו צהר ח"ג עמ' נ"ט תשובת מר הגריש"א שליט"א שכתב שאי בזה כל שו פקפוק וב"ה שזכינו לכוי לטעמי שכתב ש. חשש קבלת טומאה בסכ זה ח .והנה חכ אחד יצא לפסול את כל הסככי הנ"ל ואמר שה פסולי מדינא וא למ"ד מעמיד כשר ,מ"מ הכא שה מחוברי בחוטי גרע טפי ,וחיליה דידיה משו"ת אג"מ ח"א סי' קע"ז שד גבי תריסי מע המחוברי באריג דכיו שהאריג מקבל טומאה ומחבר את העצי יחדיו הרי שכל העצי כול נידוני כדבר המק"ט ופסולי מדינא לסכ בה .והנה לכאו' בפשטות יש לחלק דשאני בנידו האג"מ שאריג מחבר בי העצי ,משא"כ הכא דהוא חוט בעלמא ,ולכ אי לחוש בזה כלל. קשירת הסכ ט .ולעני לקשור את הסכ לתקרת המרפסת ע"י חוט הכשר לסיכו נראה דאי לאסור בזה ,ואי לחוש בזה משו סכ הקבוע לתקרה וכפי שיבואר להל באור אות ט"ז אלא שיש להזהר שלא לקשור בדבר הפסול לסכ דאז יש בזה משו מעמיד. סכ לנצח מעצי במבוק י .לאחר שני יצא לשוק סכ לנצח הדומה ממש לסכ לנצח המתואר לעיל אלא שבמקו נסרי מע עשו היצרני חלקי קני במבוק .והנה הריוח בסכ זה הוא שאי לדו בו משו גזירת תקרה דאי רגילי לסכ כלל תקרות באופ זה ,וכל מה שיש לדו בו הוא מצד המעמיד בחוט הכותנה וכפי שהארכנו לעיל. סכ לנצח – המכונה קיינעס – וכדו'. יא .בסכ זה דאגו היצרני שבמקו חתיכות הע ישתמשו ע קני העשוי מע טבעי .וכ החוט המחבר הוא חבל טבעי מצמח הגווה שלא עושי בו שו שינוי אלא מקלפי אותו מקליפתו ומקבלי חבלי טבעיי ללא עשיית שו פעולה. ולכאו' בזה אי חשש כלל דאי בזה משו גזירת תקרה ,ואי בזה חשש מעמיד כלל] ,והנה שמעתי שיש מורי הוראה בעיה"ק ב"ב שלא רצו לתת הכשר לסכ זה וחששו משו גזירת "מעמיד" מחמת החבלי הנ"ל ודימו זאת לדברי השו"ע סי' תרכ"ט סעי ה' שכתב דבחבלי של פשת פסולה ,דכיו שנשתנה צורת פסולה וה"נ נשתנתה הצורה ,אמנ נראה דאי בזה כל חשש דבהמש הסעי מבואר דבשל גמי ושל סיב כשרה ,וההבדל בי ב' הדיני הוא דבשל פשת כיו שצריכי לשרותו ולנפצו ולסורקו חשיב נשתנה ופסול ,משא"כ של גמי ושל סיב דה חבלי טבעיי שגדלי כ סביב האיל אי לפסול ,וה"נ לכאו' בצמח הגווה ,וכ הורה מר הגרי"ש אלישיב שליט"א. סיכו ברשת ע העומדת מעל מרפסת לצור צל וזה מעשה הרשת פסי דקי של ע המחוברי זה לזה ,רוחב הפס הוא בי שתיי לשלשה ס"מ, והריוח שבי פס לחברו משתנה בי יצר ליצר ,העצי מחוברי זה לזה ע"י מסמרי .כאשר צורת החיבור הוא כעשרה פסי בצורת שתי ועליה עשרה פסי בצורת ערב ומניחי אותה מעל מרפסת ]המכונה פרגולה[ למטרת צל וקובעי אותה לכלונסאות המרפסת במסמרי למע תעמוד ימי רבי ]ראה ציור ב'[ .וישנ רשתות מעי אלו אלא שקבועות בתו מסגרות ואת המסגרות קובעי לפרגלות הנ"ל] .ראה ציור ג'[ ויש לדו ברשתות האלה הא ה כשרי בעצמ לסכ ,וא לאו הא כשרי לכה"פ להיות מעמיד לסכ כשר. וראינו לבאר בזה את כל הצדדי בשאלה זו דפעמי הנפק"מ לעני דיעבד כגו במתארח אצל חברו וכדו' א יש צדדי להקל בזה .והנה בנידו סכ זה יש לברר כמה נושאי ]א[ .א יש בחיבור העצי לזה לזה משו גזירת תקרה] .ב[ .א יש לפסול משו סכ הקבוע במסמרי] .ג[ .משו סכ הקבוע כל השנה ולא נעשה לש סוכה. ]ד[ .סוכה ישנה ]ה[ .מעמיד בדבר המקבל טומאה. -4- חשש גזירת תקרה בחיבור העצי זה לזה יב .הנה בנידו זה עלינו להביא את דברי הרשב"א בתשובה סי' רי"ג ומה שדנו הפוסקי בביאור דבריו .וז"ל השאלה ,סכ העשוי מנסרי שאי ברחב אלא טפח וה תקועי במסמרות של ברזל וה משולבי בשליבת הסול ואי בפתח השליבה שלשה טפחי ובחג מכסי אות בהדס ובערבה ,א פוסלי את הסכ מחמת המסמרות לפי ששמעתי בש אחד גדול שנתאכס בבית אחד מבני עירנו וצוה להסיר המסמרות מ הסכ ,הודיענו טעמו אי משו שמקבלי טומאה ואי משו כ מאי שנא משיפודי של ברזל שא יש ריוח ביניה כמות כשרה. תשובה – אותו חכ אסר לא מאותו טע שאמרת אסר שאות המסמרות אי פוסלי את הסכ המרובה מה ואולי אסר מפני מה שאסר אחד מרבותי ז"ל דכיו שהנסרי תקועי במסמרות הרי כל הנסרי כנסר אחד רחב ארבעה ויש בו משו גזירת תקרה ויש שנחלקו עליו ואתה הנח לה כיו שנהגו אע"פ שאינ נביאי בני נביאי ה ,עכ"ד. והנה פשטות ריהטת הרשב"א שלדינא לא ס"ל כאותו חכ דסו"ס דהניח לאות אנשי לנהוג כמנהג ,אלא שניסה בדר אפשר לבאר מה טעמו של אותו חכ .וכתב דכיו שהנסרי תקועי במסמרות א"כ יש לדו את כל הנסרי כנסר רחב ד' שפסול מגזירת תקרה .ובפשטות נראה שהסיבה לפסול בזה דחשיב כה"ג כסכ פסול ונמצא שהאד היושב בסוכה יושב תחת סכ פסול ואע"פ שהיו מכסי את הנסרי הנ"ל בסכ כשר מ"מ יש לדו זאת כנסר רחב ד' שהניחו עליו סכ כשר .והרשב"א לא זכר בדבריו כלל שיש לדו בזה משו מעמיד בדבר הפסול לסכ בו ]והיינו שיש כא סכ שעומד ע"ג דבר הפסול מחמת גזירת תקרה[ וכ לא הזכיר בדבריו לפסול מטע לבוד ,אלא כל עיקר טעמו לבאר את דעת החכ הנ"ל דחיבור נסרי ע"י מסמרי יש לדו בו דחשיב נסר אחד. והנה הרשב"א לא פירש אמאי לא נקט להלכה כדעת אותו חכ ,ולכאו' היה נראה בכונתו דגזירת חז"ל שלא ישבו בסוכה תחת נסר רחב ד' טפחי שמא יבוא לשבת תחת תקרת ביתו ,כל זה הוא דוקא בנסר רחב ד"ט כשהוא כולו עשוי מע דאז שפיר י"ל דיש לחוש שמא יבוא לישב תחת תקרת הבית ,משא"כ כיש ריוח בי העצי אי סברא כלל לדמות זאת לנסר ,וכיו דעסקינ בגזירה דרבנ אי לנו אלא מה שגזרו ומנל לחדש בזה ,ולפ"ז א א העומד מרובה על הפרו מ"מ אי צורתו כנסר ויהיה שרי .עוד י"ל דלפ"ז היה מקו לומר דלדעת הרשב"א א יהיה נסר רחב ד' שניקבו אותו בהרבה חורי א שהעומד מרובה על הפרו מ"מ כיו שאי צורתו כנסר ולא יבואו לטעות בו לא גזרו בזה חכמי. ]וזכר לדבר דנחלקו עי' סי' בנסרי רחבי ד' המונחי על גבי תקרה ונטל אחת מבנתיי או פקפק הא כשרי ה לסכ דיש שיטות בראשוני הסוברות דכיו שעשה מעשה בגו הסכ תו לא יבוא לטעות ולשבת תחת תקרת הבית ועיי"ש שיש החולקי בזה .ולפ"ז היה אפשר לומר דבסכ כזה שלעול א"א לטעות בו ולישב תחת תקרת הבית דהרי הוא מנוקב וגשמי יורדי דרכו ואינו דומה כלל לתקרת הבית לא גזרו בזה חכמי[. יג .ויש לדו להרשב"א מה יהיה הדי במי שיקח נסרי ויצרפ אחד לשני בסמו ע"י מסמרי או יניח בתו מסגרת אחת .בצורה מהודקת בלי מסמרי ]ראה ציור ד'[ .ובסברא נראה לומר דכל שחיברו כמה עצי לנסר ד' הרי הוא בכלל הגזירה וא שיש קצת אוירי דקי ביניה כדר שיש כשמחברי עצי ,מ"מ נראה הדבר כנסר אחד רחב ד' ופסול ]וכ הוא משמעות המג"א סי' תרל"ב ס"ק א'[ .וצ"ע דברי האבנ"ז בתשובה סי' תע"ג שד בנידו כזה ]וז"ל בדבר הסכ שנהגו לעשות טבלאות מרובעות ארכ ורחב כאמה וכאמתי ובאמצע כולו חלל ורק הסובב הוא ע כעובי אצבע ויותר מעט והחלל מכוסה בקני ,היינו שיש חרי בהסובב בצד הפונה להחלל ומניחי קני שקצותיה נסמכי על החרי שבסובב ויש שמדבקי הקני בדבק בתו החרי שבהסובב ובכול שפת גובה החרי לעומת עובי הקני ויותר מעט[ .וכתב לדו מסברא שטעמו של הרשב"א שלא אסר הוא מחמת שהגשמי נכנסי בי הנסרי וה"נ דכוותיה וד להביא ראיה ממחצלת ,ואח"כ כתב לחלק דשמא שאני מחצלת שאי הקני דבוקי בדבק משא"כ הכא ולכ מסיק דלכתחלה אי לסכ בדבוקי אבל א נהגו לסכ בה אפשר אי למחות ביד. ומבואר מדבריו דא אינ דבוקי אי לאסור לדינא] ,ובגו ראייתו ממחצלת יש לחלק דשאני מחצלת שהיא רכה ואינה דומה כלל לנסר רחב ד' משא"כ בלוח ע שיש בתוכו קני דדומה טפי[. אבל ג על עצ סברתו של האבנ"ז יש לדו ולומר דכל שחיבר קני זה לזה בצורה צפופה הרי שדינו כנסר אחד ,וכ ריהטת דברי מג"א לאיסור א להרשב"א .וא דהמג"א איירי בקבע במסמרי ,נראה דא הקני מהודקי היטב אזי ג בלי מסמרי דינ כנסר אחד דאי המסמרי סיבה אלא סימ דחשיב נסר אחד .ולעיל אות ו' הזכרנו את דבריו מר הגריש"א שליט"א שד בכל סכ לנצח המחובר ע"י חוטי שיאסר מטע נסר ד' א להרשב"א ,אמנ כתבנו דיש מקו לחלק ולומר דכיו שהוא ר ונכפ ודומה טפי למחצלת אי בו את חשש הגזירה ,והבאנו את דעות גדולי ההוראה בזה ומש תקחנו. יד .ועי' ב"ח סי' תרכ"ו שמשמע מדבריו דטע הפוסלי הוא משו דאמרינ בכה"ג לבוד להחמיר והרשב"א שחלק עליה ס"ל דלא אמרינ לבוד להחמיר ,ובמג"א ס"ק ו' הקשה על הב"ח דלא משמע ברשב"א כלל שיאסר מטע לבוד. ובביכורי יעקב ס"ק ח' כתב לדינא לאסור א חיבר עצי ועשא כסול וכדברי השואל ברשב"א וכתב וז"ל באה"ד כתב הרשב"א שדעת קצת ראושני להחמיר משו גזירת תקרה והוא הסכי עימה במקו שנהגו ומשמע ש אפילו יש יותר מג"ט ביניה ולכ ראוי לצאת ידי הפוסקי הללו שלא לחבר אות השליבות במסמרות קוד שיעל ,וכו' – והנה מבואר מדברי הביכור"י שכל שיש עצי המחוברי זה לזה במסמרי אפילו יש ריוח ניכר ביניה יש להחמיר בזה. והנה מה שלמד ביכור"י דהרשב"א ס"ל לאסור במקו שנהגו, לכאו' אי דבריו מוכרחי דסגנו הרשב"א מורה טפי שנקט להקל רק התבטא בלשונו "הנח לה במקו שנהגו" ,אבל אי הכרח כלל -5- שהרשב"א יסבור לדינא לאסור .ועי' ברעק"א בהגהותיו על הביכור"י נדפס בתוספת ביכורי ,שד לומר שכל מה שאסר אותו חכ המובא ברשב"א זה רק כנגד הנסרי אבל לא כנגד האויר שבינה דאי האויר נעשה כנסר לפסול ישיבה תחתיו ,והביכור"י ד לדחות דבריו דפשטות דברי הרשב"א שכל החתיכה נעשית כנסר אחד רחב ד' ואי לישב תחתיו. ועי' בחיי אד כלל קמ"ו די ל"א וז"ל אות שעושי סריגות מעצי דקי ומחוברי יחד וה רחב ד' ,יש להסתפק דאפשר דדינ כנסר שיש בו רוחב ד"ט דפסול, ואע"פ שנות עליו סכ כשר ,אפשר שיש לאסור ,מ"מ אי למחות בנוהגי היתר ,כיו שנות עליו סכ כשר ל"ש גזרת תקרה ,וציי למג"א סי' תרכ"ו ס"ק ו' .ומבואר מדברי הח"א שנסתפק בדבר א מחבר כמה עצי יחדיו והיינו דלא ברירא ליה א בכה"ג ג הרשב"א יאסור ,ומ"מ לעני דיעבד א נת עליו סכ כשר ל"ש בזה גזירת תקרה] .יל"ע למה לא שיי בזה גזירת תקרה הרי אי הסכ ביניה אלא עליה ובשלמא א הסכ הכשר הוא בי הנסרי הרי הוא מפריד וחוצ ביניה וי"ל דאי בזה גזירת תקרה ,אבל כשמונח מעליה אמאי מבטל הוא את הגזירה ,ואולי כיו שניכר לכל שהניח סכ כשר תו לא חישינ שמא יבוא לישב תחת תקרת ביתו ,וצ"ע .ועדיי יש לברר מקור דברי הח"א שא יש סכ כשר ביניה הרי זה כשר לדעת הרשב"א[. טו .ועי' בשו"ת אמרי יושר ח"א סי' מ"ג שד בנידו מי שהכניס נסרי לתו מסגרת ותקע מסמר בקצה כדי שלא יצאו הנסרי ,וסיכ בה את הסוכה ,וד לפסול בזה מחמת דברי הרשב"א בתשובה .ובתו הדברי הקשה אמאי ד הרשב"א לפסול את הסכ והרי בציורו של הרשב"א הניחו ע"ג הנסרי סכ כשר ובאופ שהסכ הכשר רבה על הנסרי וא"כ מהכ"ת לפסול את הסכ, ומכח קושיא זו הכריח האמרי יושר שהרשב"א פסל את הסכ מדי "מעמיד" דהיות והמעמיד פסול לסכ משו גזירת תקרה א"כ הסכ שעליו ג פסול .והקשה מדברי הרשב"א על הפמ"ג בא"א סי' תרכ"ט ס"ק י"א שד א לפסול מעמיד בנסר רחב ד' דשמא הוי גזירה לגזירה. והנה המעיי בגו דברי האמרי יושר יראה דס"ל :א[. דבציור המובא בתשובת הרשב"א הדיו לפסול מטע מעמיד ,דהואיל ומניח סכ כשר על הנסרי תו אי טע לפסול משו נסר ד'. ב[ .א לא יניח עצי בינתיי ,לסברת מורו של הרשב"א יש לפסול ולרשב"א כשר ,אמנ אי זה לכתחילה .ג[ .א מניח קני בתו מסגרת ע ,אזי א מחבר את הקני בקצה ע"י מסמר פסול מדינא דהיינו א הרשב"א פסול דהוי נסר ד' ,אבל א לא תקע מסמר ומסיר את הקני ביד מתו המסגרת אי בזה חשש רק מחמת מעמיד] .ויל"ע א הציור שעליו קאי האמרי יושר שיכול להסיר ביד מיירי שהקני מחוזקי היטב או שה רופפי[. אלא שלכאו' אי זכר בדברי הרשב"א שפסל מטע מעמיד. ובפשטות כוונת הרשב"א בש מורו דכיו שה מחוברי יחדיו הרי שה נידוני כנסר אחד רחב ולא יועיל כלל להניח בינה סכ כשר ,וכהבנת הביכור"י שהובא לעיל אות י"ד וביותר דנתבאר לעיל אות ה' בש ריטב"א ורא"ה דדברי שנאסרו משו גזירה לא פסלינ להו להיות מעמיד דהוי גזירה לגזירה .וא"כ מנל לאפושי מחלוקת ולומר שהרשב"א חולק בזה וס"ל דג בכה"ג אסרינ משו מעמיד ,ודו"ק .ואכתי צ"ע בפשט דברי הרשב"א מכח קושית רעק"א דאי לנו מקור לאסור ישיבה מתחת האויר שבי הנסרי וא"כ אפשר להניח סכ כשר במקו האויר ואמאי יפסל, וצ"ע. סכ הקבוע לתקרה במסמרי וקשירת הסכ לתקרה ע"י חוטי טז .והנה בהרבה מהסוכות הנסרי הנ"ל מחוברי כל השנה במסמרי לפרגולה ויש לדו דא א נידו שאי בנסרי הנ"ל משו חשש נסר רחב ד' ,או עכ"פ לעני דיעבד וכמו שנבאר לעיל ]אות יב(טו[ מ"מ אפשר דיש לחוש בזה כיו שהסכ מחובר לתקרה במסמרי ,ושאלה זו נוגעת ג לכל סכ לנצח וסכ קייענס דשמעתי שיש מגדולי המורי פעה"ק שאסרו על המשווקי למכור חוטי טבעיי כדי לחבר את הסכ לכלונסאות כדי שלא יעו ברוח וטעמ דע"י החיבור נעשה הסכ קבוע ויש בו פסול, שו"ר שהדברי נדפסו בשו"ת אב ישראל ח"ח סי' מ"ד לגאו רבי ישראל יעקב פישר שליט"א ראב"ד העדה החרדית ,ולכאו' נראה לענ"ד דאי בזה חשש כלל בי בחיבור במסמרי וכ"ש בחיבור ע"י חוט טבעי וכפי שיבואר לקמ. עי' תוס' סוכה ד ב' .ד"ה כי שנתקשו אמאי אמרינ שגשמי בחג סימ קללה ה והרי יכול לקבוע את הסכ במסמרי באופ שלא ירדו גשמי לסוכה ,דכמו שמצינו גבי דפנות דאפילו א ה קבועות מ"מ כשרות כיו שראויות לעשות עראי ה"נ נימא בסכ, ותירצו וז"ל בסככה שעיקר הסוכה על ש הסכ לא מתכשרה עד דעביד ליה עראי ,עכ"ל ומתבאר מדברי התוס' הנ"ל שאי לקבוע את הסכ לתקרה במסמרי דבעינ סכ עראי ,וכ העתיק בשעה"צ סי' תרל"ג ס"ק ו' בש תוס' ור" דהסכ אינו כשר מהתורה עד דעביד ליה עראי ,דהיינו שלא יקבע את הנסרי במסמרי. ולכאו' יש להקשות בזה ,דבסוגיא ד טו .גבי תקרה שאי עליה מעזיבה מבואר להדיא דסגי בנוטל אחת מבנתיי ועי"ז נתכשרו שאר הנסרי לסכ א שלא פקפק אות כלל וה מחוברי במסמרי] ,ועיי"ש בראשוני שדנו א ורק משו גזירת תקרה ,עיי בר" וברמב"[ ,ולא חששו כלל לזה שהנסרי קבועי במסמרי .וכ פסק השו"ע סי' תרכ"ו ס"ג גבי הסרת הרעפי והכשרת הלאטיש וכ מבואר בתרה"ד סי' פ"ט להדיא. ונראה מזה שלא אמרו תוס' ור" דסכ הקבוע במסמרי פסול אלא בגוונא שעושה אותו כתקרה גמורה שאי הגשמי יכולי להכנס לתוכה ,וזהו קבע שנאסר בסכ ,אבל כל שיש ריוח בי נסר לנסר תו אי קפידא בזה שה מחוברי לגג במסמרי .וכ"כ בספר חמד משה סי' תרל"א אות ד' ,והוכיח כ מדברי הגמ"י הלכות סוכה פ"ה ה"ט שהביא את שיטת ר"ת שכתב שאי לסכ בסכ -6- מעובה דאל"ה אמאי גשמי סימ קללה בחג ]היינו ראיית תוס' דלעיל[ וכתב מעשה שהר' שמעו גיסו של ר"ת קבע הסכ במסמרי ופסלה ר"ת משו דמצלת מ הגשמי, הרי דעיקר הקפידא משו דמצלת מ הגשמי ובלא"ה לא קפדינ במסמרי. ונראה שזוהי ג כוונת האגודה המובא במג"א סי' תרכ"ז ס"ק ב' ,וא"כ ברשת זו שהגשמי יורדי בתוכה בשופי ,וכ במיני הסכ לנצח שג בה יורדי גשמי בשופי אי לכאורה לאסור לסכ בה מטע שקבועה במסמרי או מטע שהסכ קשור לכלונסאות] .שוב הראוני שמו"ר מר הגר"ש ואזנר שליט"א כתב בזה להיתרא ותשובתו מודפסת בגליו זה[. סכ הקבוע כל השנה ולא נעשה לש סוכה יז .עוד יש לדו ברשת זו דכיו שהיא קבועה כל השנה ולא נעשתה לש סוכה כלל ,שמא דינה כדי סוכת היוצרי שמבואר בגמ' סוכה ד ח :שהפנימית פסולה כיו שדר בה בקבע .אכ נראה דאי לחוש בזה דעיי"ש ברש"י ד"ה פנימית ,וז"ל דכל ימות השנה דייר הת ורוב תשמישו וסעודתו ושינתו ש ,והנה רשת זו שאנו דני עליה נעשתה למטרת צל בלבד ואינה ראויה למגורי והוי ממש כסוכת גנב". סוכה ישנה יח .אכ כיו שרשת זו נמצאת כל השנה מעל המרפסת נמצא שיש לסוכה זו די סוכה ישנה ובעינ לחדש בה דבר .וישנ ב' אופני לחדש בה דבר :א[ .א חמתה מרובה מצילתה ( ,הרי בזה שיוסי עליה סכ כבר חידש בה דבר ]ויש למדוד היטב את שטח הנסרי שברשת ,דפעמי צילתה מרובה מחמתה[ .ב[ .א יסיר רשת אחת ושוב יניחה מחדש לש צל הרי שחידש בה דבר. מעמיד בדבר הפסול לסכ יט .עוד יש לדו א העצי שברשת יכולי לעמוד ג מבלי המסמרי ,דא אינ יכולי לעמוד בפני עצמ רק בסיוע המסמרי ,א"כ יש לחוש בזה משו מעמיד בדבר הפסול לסכ. ולכ יש לדו בזה בכל מקרה לגופו. כ .העולה מהנ"ל: מסגרת שיש בתוכה נסרי הסמוכי זה לזה רשת ע המונחת מעל מפרסת ה[ .ולעני מסגרת שיש בתוכה נסרי הסמוכי זה לזה באופ שאי ריוח בינה כלל ומניחי אותה על הסוכה לסכ ,אזי א הנסרי קבועי ע"י מסמר וכדו' לכאו' יש לאסור בזה משו נסר רחב ד' וכמשמעות מג"א סי' תרל"ב ס"ק א' ]ודלא כשו"ת אבנ"ז סי' תע"ג עי' לעיל אות י"ג[ וא אי מחוברי במסמרי אלא שקבועי בחוזק ג"כ יש לאסור דלכאו' הוי כנסר אחד רחב ד' .וא ה רפויי ולא מחוברי כלל בזה לכו"ע מסתבר דשרי. א[ .יש לדו א יש בזה משו גזירת תקרה ומסברא היה מקו לומר דבכה"ג הרשב"א היה מיקל וכ על לאבני נזר ,אבל כיו שאי הדבר מבואר להדיא ומצינו לכמה מגדולי האחרוני שנקטו דפסול או שעכ"פ אינו לכתחלה ,א"כ אי להשתמש בזה לכתחלה ,ויל"ע א יניח עליה סכ כשר א מהני ,וצ"ע .ג לעני דיעבד צ"ע א יש מקו לסמו על דעת האבנ"ז. ב[ .א הרשת הנ"ל עומדת במרפסת כל השנה דינה כסוכה ישנה וצרי לחדש בה דבר. ו[ .וא הנסרי אינ מהודקי זה לזה אלא שהכניסו אות לתו נקבי מפולשי בתו מסגרת באופ שאי ה מחוברי כלל אלא אפשר להוציא ולהכניס בקלות ממש ,ואת המסגרת הזו מניחי על הפרגולה באופ שכעת לא יוכלו לצאת ממקומ ,ראה ציור ה' ,יש לדו דאפשר דכה"ג אי שו חשש דמצד גזירת תקרה הרי אי הנסרי מחוברי כלל ,ומה שאח"כ שמי אות במתו מסגרת הרי זה לא גרע מנסרי שמניחי אות על הגג זה ליד זה ,אמנ א יקבעו את הנסרי הנ"ל בתו המסגרת באופ שאינ יוצאי בקל שוב הדר דינא למה שהובא לעיל ס"ק א' ,וצ"ע. ג[ .יש לעיי במציאות בכל רשת א יש לחוש משו מעמיד הנסרי זה לזה ע"י המסמרי. ד[ .אי לחוש לזה שכל הנסר מחובר למרפסת במסמרי דכיו שהגש נכנס בשופי תו לא הוי תקרה קבועה. -7- מחצלאות כא .לפני כמה שני שווק סכ העשוי כמחצלת ממש והיה לו הכשר מכמה רבני שליט"א ובערב סוכות פורס ע"י אחד מנותני ההכשר שאי הוא מכשיר את הסכ הנ"ל ובהודעה נכתב דכיו שנתברר שאי קוצי אלא בצד אחד ,לכ הוסר ההכשר .והעול תמה דבפוסקי לא נזכר שו רמז א יש קוצי בצד אחד של המחצלת או בשני צדדי ,וביררנו את פשר הדבר ,והוסבר לנו דהרב הנ"ל לא אחז בנתינת "הכשר" על המחצלת אלא בנתינת "פסק" שמחצלת זו כשרה לסכ וכיו שאמרו לו שיש קוצי במחצלת ותו אינה ראויה לשכיבה ,ממילא לכו"ע כשרה היא לסיכו ,אבל לאחר שנתברר לרב הנ"ל דרק מצד אחד יש לה קוצי א"כ אי לנו ראיה ברורה שהמחצלת כשרה דסו"ס ראויה היא לשכיבה וצריכי אנו להכנס בשאלה הא מחצלת זו עומד לשכיבה או לסיכו וא האומ שעשאה לצל או לשכיבה .וכיו שמציאות זו לא נתבררה על ידו לכ הסיר את ההכשר. והנה בגו די מחצלת מבואר הדבר בפוסקי סי' תרכ"ט ס"ו ובנו"כ ,ועיי"ש במשנ"ב ס"ק י"ח בש מג"א שכתב וז"ל "ודע דבמקומות הללו כל מחצלת עשויה לשכיבה וא"כ אפילו עשאה לסיכו ג אי מסככי בה" ,וטעמו ע"פ סברת הרא"ש דבמקומות שעשויי לשכיבה א"כ איכא מראית עי ואסורי אפילו כיו לש סכ. וצרי לברר בכל עת וזמ מה המציאות ,ומסתבר שהדבר תלוי במקו שבו רוצי לסכ ולא במקו שמייצרי את הסכ. קשירת הסכ כדי שלא יעו! ברוח במקומות רבי רוח קלה ביכולתה להעי את הסכ ,והנה הסכ צרי שיהיה ראוי לעמוד ברוח מצויה וא לאו פסול. ופעמי שיושבי בסוכה ג כשיש רוח שאינה מצויה ,והנה יל"ע באיזה אופ אפשר להדק את הסכ כדי שלא יעו ברוח, ושורש השאלה דלדינא אנו מחמירי לכתחלה לחוש לפוסקי הסוברי דאי להעמיד את הסכ בדבר הפסול לסכ בו, ]א שבדיעבד מבואר בפוסקי שלא חוששי להנ פוסקי אלא נקטינ לעיקר כסברת הראשוני דשרי להעמיד את הסכ ג בדבר המקבל טומאה וג בדבר הפסול לסכ בו[ .ולדעת החזו"א יש להחמיר לכתחלה ג על מעמיד דמעמיד. כב .והנה כיו שאנו חוששי לכתחלה לא לחבר את הסכ כשמהעמיד פסול לסכ א"א לקשור את הסכ בחבלי המצויי בשוק דרוב ככול עשויי מפשת או פלסטיק ובשו"ע סי' תרכ"ט מבואר דאי לסכ בחבלי של פשת וכמבואר הטע בפוסקי משו דנשתנה נפסל מדרבנ לסכ ,וכ חוטי פלסטיק אי לסכ בה כיו שפלסטיק הוא מי הפסול לסכ וכל הפסול לסכ נפסל להיות מעמיד לכתחלה. ועי' לעיל אות ה' מש"כ בארוכה דלכאו' אי להכשיר בזה א לדעת הבה"ל סי' תר"ל ,דיש לחלק בי סכ הפסול מדרבנ לסכ הפסול מגזירה ,יעו"ש. והעצה לזה לקשור את הסכ ע"י חוטי טבעיי והיינו עלי לולב ]באופ שאי בזה משו מוקצה למצוותו[ או בחוטי "גווה" טבעיי וכדומה. אמנ א"א לקשור ע"י הפשת הנמכר ע האתרוג דכיו שהוא פשת מנופ פסול הוא לסכ וממילא אי להשתמש בו כמעמיד. כג .ואפשר ג להניח קרשי עבי פחות מרוחב ד"ט בכמה מקומות מעל הסכ ,ואפשר להניח ג קרשי העשוי מע סנדווי ]שיש ביניה דבק[ ולא אמרינ דבכה"ג הוי מעמיד ע"י הדבק או מעמיד דמעמיד כיו שהדבק אינו מי שרגילי לסכ בו] .שמעתי ממו"ר הגר"ש גלבר שליט"א והסכי לזה הגר"נ קרלי שליט"א[. כד .ויל"ע א שרי להניח קרש על גבי הסכ ולקושרו בצידו לקרש .אחר ]עי' ציור ו'[ דלכאו' בכה"ג הוי מעמיד דמעמיד ולהפוסקי דמעמיד דמעמיד כשר א"כ ה"נ לא שנא, דהקרשי ה מעמיד אחד והחוטי ה מעמיד נוס. אלא שהעירוני דמדברי החזו"א סי' קמ"ג ס"ק ב' מבואר דכה"ג הוי מעמיד אחד ,דהיות והקרשי העליוני כשרי לסכ א"כ תו הוי חלק מהסכ וכמו שבגו הסכ עצמו לא אמרינ שהסכ התחתו הוא מעמיד לסכ העליו אלא הכל חשיב סכ אחד ,ה"נ הכל חשיב סכ אחד, שעומד ע"י חוטי .אלא שיש לדחות דשאני הכא שניכר הדבר שהעצי העליוני הונחו שלא לש סיכו אלא לש העמדת הסכ ואינ בטלי אליו ג ברוב הפעמי ה נחשבי כסכ פסול דלא הונחו לש צל, וא"כ י"ל דבכה"ג נחשבי ה כעצי בפני עצמ וממילא החוטי הקושרי אות חשיבי מעמיד דמעמיד וצ"ע. והנה א הסכ עומד בפני עצמו ורק ש את הקרשי הנוספי לתוספת חיזוק אזי אי בזה חשש כלל כמבואר בחזו"א ש .ורק בגוונא שאי הסכ יכול לעמוד ברוח חזקה אזי יש לשער כל מקרה לגופו דיתכ פעמי שכל סמיכת הסכ הוא רק ע"י המעמידי ופסול. העמדת הסכ על גבי דפנות רחבות ד' טפחי כה .עי' פמ"ג סי' תרכ"ט בא"א ס"ק י"א שד אי שרי להעמיד הסכ על גבי דפנות רחבות ד"ט דהואיל ופסולות לסכ מגזירת תקרה אפשר שפסולות למעמיד אלא שסיי דאפשר דהוי גזירה לגזירה .והנה למה שנתבאר לעיל אות ה' דכל דבר שנאסר מגזירה לא גזרינ בו משו מעמיד בודאי שיש להכשיר וכמדומה שכ המנהג. והנה חכ אחד שליט"א רצה לדו ולאסור להניח הסכ ע"ג כלנסאות דכיו שהכלונסאות לא הונחו לצל תו הוי סכ פסול וא"כ פסול למעמיד ,ושוב נסתפק דאפשר דא העמיד למטרת העמדת סכ לש צל סגי ,ומסיק שראוי להחמיר שיתכוי בשעה שמניח את הכלונסאות שיהיו לש צל ,והנה לכאו' היה מקו לומר דאי בזה חשש כלל דכיו שכל הפסול בכה"ג הוא משו מעמיד והחשש במעמיד שמא יבוא לסכ בו ,ובכה"ג א יבוא לסכ בו תו הוי כבר לש צל בודאי ,ודו"ק. -8-
© Copyright 2024