מדעי הצמח

‫מבוא למדעי הצמח ‪ -‬הרצאות‬
‫‪194‬‬
‫‪30.05.2010‬‬
‫שיעור ‪ :18‬ביוטכנולוגיה‬
‫אנחנו מכירים הרבה תחומים של ביוטכנולוגיה שעוסקים בצמחים‪:‬‬
‫•‬
‫שימוש בשמרים להתססת שעורה לייצור אלכוהול‪.‬‬
‫•‬
‫שימוש בג'יברלין כדי להגביר נביטה ולפרק עמילן בזרעים‪.‬‬
‫•‬
‫גבינות שמשתמשות במיקרואורגניזמים שונים‪ ,‬חיידקים או פטריות‪.‬‬
‫•‬
‫לחם‪ ,‬שתפיחתו תלויה בשמרים‪.‬‬
‫•‬
‫יין שההתססה שלו תלויה בשמרים‪.‬‬
‫שימוש בהשבחה הגנטית הקלאסית‬
‫משפחת החרדלים‬
‫אנחנו מכירים גם שימוש בביוטכנולוגיה קלאסית – דוגמת אחת היא משפחתו המורחבת של החרדל‪ ,‬שגם‬
‫הארבידופסיס שלנו נמנה עליה‪ .‬הכרוב הוא תוצאה של הגדלת המריסטמה הקודקודית‪ ,‬שהביאה‬
‫להתפתחות עלים גדולים יותר; כרוב הניצנים הוא הגדלה של ניצנים חיקיים; כרוב העלים )‪ (kale‬מכיל‬
‫מוטציה שגורמת לעלים לגדול יותר;‬
‫קולרבי הוא התרחבות של הגבעול;‬
‫ברוקולי הוא התעבות של גבעול‬
‫התפרחת‬
‫והתפרחות;‬
‫)‪(Cauliflower‬‬
‫הכרובית‬
‫הופכת‬
‫פרחים‬
‫לתפרחות שבה פגוע הגן ‪.Ap1‬‬
‫במשך השנים זוהו מוטציות נוספת‪,‬‬
‫שגורמות לעלים לגדול יותר וכן‬
‫הלאה‪ .‬כל הדברים האלה התפתחו על‬
‫ידי סלקציה טבעית של מוטציות‬
‫שקרו באוכלוסיות טבעיות ונוצלו‬
‫על ידי האדם לצרכיו‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬ביוטכנולוגיה‬
‫‪195‬‬
‫העגבניות‬
‫דוגמה שנייה היא העגבניה – הפירות‬
‫הקטנים‬
‫והירוקים‬
‫מימין‬
‫הם‬
‫ליקופרסיקון פנלי )ליקופרסיקון הוא‬
‫השם המדעי של העגבניה( שהם‬
‫העגבניה המקורית שנתגלתה בפרו‪.‬‬
‫הפירות שלה אינם אכילים‪.‬‬
‫ניתן לראות כיצד במשך השנים‬
‫הפירות השתנו – מוטציות שגרמו להם לגדול‪ ,‬מוטציות שהפכו אותם לאדומים‪ .‬על ידי השבחה קלאסית‬
‫האדם הגיע לעגבניה כפי שאנו מכירים אותה‪ .‬המעבר מהפרי המקורי לפרי הקיים כיום הוא תוצר של‬
‫מוטציות בכמה גנים‪ ,‬לא רבים‪ ,‬הגורמים לייצור מוגבר של קראטנואידים‪ ,‬מגדילים את הפרי‪ ,‬את רמת‬
‫הסוכרים בפרי וכדומה‪ .‬בסך הכל אלו לא מוטציות רבות‪ 4-5 ,‬ואולי פחות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬המשביחים שהלכו על תכונות מסויימות – חיי מדף‪ ,‬גודל‪ ,‬מתיקות – גרמו לאובדן של‬
‫עמידות למחלות‪ .‬הפנלי עמיד יותר למחלות מסויימות מאשר האסקולנטום‪ ,‬שהוא מין העגבניה המבוייתת‪.‬‬
‫יש היום מגמה של ניסיון לשימוש בזנים טבעיים על מנת להשביח ולהכניס תכונות רצויות נוספות לקווים‬
‫השמישים בתעשייה‪ .‬השיטה הזו של השבחה בגנטיקה קלאסית עדיין נמצאת בשימוש אבל יש לה מגבלות‬
‫שנראה בהמשך – והראשונה בהן היא אובדן תכונות ואולי גם גרירת תכונות שאנחנו לא מעוניינים בהן‪.‬‬
‫התירס‬
‫הדוגמה השלישית שלנו היא התירס – למעלה רואים‬
‫את האב הקדום‪ ,‬שקשה לזהות את קרבתו לתירס‬
‫המוכר כיום‪.‬‬
‫שלוש מוטציות שהביאו להתפתחות של התירס כמו‬
‫שאנו מכירים אותו היום – גדילה של הגרגרים‪ ,‬יישור הצמח )הצמחים של הטריפסקום מאוד מסועפים‬
‫והפגיעה של המוטנט הביאה לענף תפרחת מרכזי( והגדלת התפרחת‪ ,‬כל זאת על ידי השבחה שנעשתה‬
‫מידי שבטי אינדיאנים במרכז אמריקה – אשר הביאו להשבחה של התירס‪.‬‬
‫מהי ביוטכנולוגיה‬
‫שימוש או מניפולציה של אורגניזמים חיים או תרכובות אורגניות המופקות מאותם אורגניזמים‪ ,‬על‬
‫מנת ליצור מוצרים לשימוש האדם‪ .‬ראינו דוגמאות ליין‪ ,‬בירה וגבינות ונראה דוגמאות נוספות – כולל‬
‫חלבונים שניתן להפיק כתרופות או חומרי מזון שונים וכיוצא באלו‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫מבוא למדעי הצמח ‪ -‬הרצאות‬
‫‪196‬‬
‫אנחנו נלמד כיצד הביוטכנולוגיה המודרנית שונה מההשבחה הנוקטת בשיטות הגנטיקה הקלאסית ונראה‬
‫כיצד הביוטכנולוגיה משפיעה או יכולה להשפיע על החקלאות‪ ,‬כולל הבעיתיות שנובעת מהשימוש‬
‫במניפולציה גנטית‪ ,‬שמעוררת גם התנגדות במקומות מסויימים )דוגמת אירופה(‪.‬‬
‫נראה דוגמה אחת לשימוש בחלבונים מצמחים בתוך תאי יונקים ובני אדם‪ ,‬ומה אפשר לעשות עם הדברים‬
‫האלו‪ .‬זה ייקשור גם דוגמה שנתנו כבר בהרצאות במעין סגירת מעגל לאותו נושא‪.‬‬
‫השבחה קלאסית‬
‫ההשבחה הקלאסית נוקטת בשיטת הגנטיקה‬
‫הקלאסית‪ .‬אם נמשיל את האינפורמציה של גנום‬
‫החיטה לספרים‪ ,‬נקבל ‪ 1700‬ספרים עם ‪1000‬‬
‫עמודים בכל ספר )‪ 1.7‬מיליון עמודים(‪ .‬אם היינו‬
‫עורמים את כל הספרים האלו אחד על השני היינו‬
‫מקבלים מגדל שגובנו שווה למגדל בן ‪ 20‬קומות‪.‬‬
‫האבולוציה של חיטת הלחם – טריטיקום אסטיבום – כפי‬
‫שנערכה עד היום‪ .‬חיטת הלחם מכילה ‪ 3‬סטים של כרומוזומים‪:‬‬
‫‪ B ,A‬ו‪ .D-‬מכל סט כרומוזומים יש שני הומולוגים ‪,‬כלומר‬
‫חיטת הלחם היא הקסאפלואידית – בעלת שישה סטים של‬
‫כרומוזומים‪.‬‬
‫הדרך להגיע לכך הייתה הכלאה של שני זנים שיש להם שני‬
‫סטים שונים של כרומוזומים – אחד הוא ‪ AA‬והשני הוא ‪.BB‬‬
‫הם יצרו הטרוזיגוט ‪ AB‬שהייתה לו בעיה בחלוקה‪ ,‬ולכן הוא‬
‫הכפיל כל סט ויצר ‪ .AA BB‬זוהי אם החיטה כפי שאנו מכירים‬
‫אותה היום‪ .‬בזני הבר השיבוליות מתנתקות מהשיבולת ומפיצות‬
‫את הזרעים; באם החיטה הייתה מוטציה שמנעה את ההתנתקות‬
‫ואז האיכרים יכלו לקצור את השיבולים כשכל הגרגרים‬
‫נשארים עליהם‪ ,‬וכך התחיל למעשה ביות החיטה‪.‬‬
‫כל תהליך יצירת אם החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה שישראל היא חלק ממנו‪ .‬בהמשך הדרך‪ ,‬בשדה‬
‫באירופה‪ ,‬הזן שמכיל את סט הכרומוזומים ‪ DD‬עבר היברידיזציה עם אם החיטה‪ ,‬וכך התקבלה חיטת‬
‫הלחם ההקסאפלואידית שהגיעה למזרח התיכון רק בתחילת המאה ה‪ 20-‬עם הטמפלרים הגרמנים – עד אז‬
‫לא הייתה פה חיטת לחם‪ .‬חיטת הלחם עשירה בגלוטן המעניק ללחם את גמישותו‪.‬‬
‫הסיבה שבמזרח התיכון אוכלים פיתות היא שהבצק שיצרו מהחיטה המקומית לפני חיטת הלחם )חיטת‬
‫דורום( לא היה טוב להתפחה‪ .‬מאותה סיבה גם באיטליה היו מייצרים פסטה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬ביוטכנולוגיה‬
‫‪197‬‬
‫מבחינה גנטית‪ ,‬זה כאילו שיש לנו שתי‬
‫אנציקלופדיות שונות בנות ‪ 1,700‬כרכים כל אחת‪.‬‬
‫כאשר הגנומים מתערבבים מקבלים תערובת גדולה‬
‫של גנים – של תכונות‪ .‬אם בסופו של דבר אנו‬
‫מעוניינים להגיע למצב שבו עמוד‪ ,‬או חצי עמוד‪,‬‬
‫מכל האינפורמציה הענקית הזו‪ ,‬יישתנה – זהו‬
‫עקרון הביוטכנולוגיה‪.‬‬
‫בשיטות ההשבחה הקלאסית המשביחים עושים‬
‫אינטרוגרסיה )‪ – (intergression‬מכניסים את‬
‫הגנום הלבן לגנום האדום‪ ,‬עד שמבודדים איזור קטן‬
‫יחסית )בן כ‪ 100-200-‬דפים( כך שמקבלים את‬
‫הגנום האדום עם פיסה קטנה של הגנום הלבן‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אם רוצים לבודד תכונה מסויימת צריך‬
‫לעבור הרבה מאוד דורות של השבחה כדי להגיע‬
‫למצב המבוקש‪.‬‬
‫דוגמה להשבחה כזו היא ההשבחה שעשה נורמן בורלארד‪ ,‬שהביא ליצירת הזנים הנמוכים של החיטה‬
‫שהיום יודעים שקשורים למוטציות בג'יברלינים‪ .‬הזנים שהוא מצא לא בהכרח היו זנים שאוכלים אותם והיה‬
‫צריך הרבה השבחה כדי להגיע למשהו כזה‪.‬‬
‫התכונה שאנו רוצים ניתן להשוותה לחצי עמוד‪ ,‬אבל אנחנו גוררים איתה עוד ‪ 200‬עמודים – אלו תכונות‬
‫נוספות שגם אם אינן מזיקות הן לאו דווקא מועילות ואנו לא דווקא מעוניינים בהן‪.‬‬
‫אחת הבעיות אם כן היא בעיה של גרירה‪.‬‬
‫הבעיה‬
‫השנייה‬
‫היא‬
‫בעיית‬
‫גידול‬
‫האוכלוסין‪ ,‬המוצגת בגרף הבא‪ :‬עד‬
‫תחילת‬
‫המאה‬
‫ההיסטוריה‬
‫ה‪19-‬‬
‫מאז‬
‫האנושית‪,‬‬
‫תחילת‬
‫האוכלוסיה‬
‫האנושית הגיעה למיליארד‪ .‬בתוך מעט‬
‫יותר מ‪ 30-‬שנה האוכלוסיה הכפילה את‬
‫עצמה; בתוך ‪ 45‬שנה היא הכפילה עצמה‬
‫שוב; עד שנות ה‪ 40-‬של המאה הנוכחית‬
‫צופים שהאוכלוסיה תגיע ל‪ 9-‬מיליארד‪.‬‬
‫האוכלוסיה גדלה בעיקר באיזורי דרום‬
‫אמריקה‪ ,‬מזרח ודרום אסיה – אוכלוסיות שאוכלות מזון לא מגוון כמו אורז‪ ,‬תירס ותפוחי אדמה –‬
‫והשבחה בשיטות הקלאסיות אינה מספיקה ואינה מהירה דיה‪ .‬ההשבחה הגנטית המודרנית‪ ,‬בעזרת הנדסה‬
‫גנטית‪ ,‬יכולה לפתור חלק מבעיות הכנסת התכונות הרצויות שיביאו לעלייה בתפוקה של זני צמחים‪ ,‬תוך‬
‫קיצור הזמן הנדרש לשם כך‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫מבוא למדעי הצמח ‪ -‬הרצאות‬
‫‪198‬‬
‫הנדסה גנטית מודרנית – הכלים‬
‫אנחנו‬
‫צריכים‬
‫להיות‬
‫מסוגלים‬
‫לקחת‬
‫אינפורמציה של חצי עמוד ולהכניס אותה‬
‫לגנום החיטה הגדול בלי לעבור את תהליך‬
‫ההכלאה הקלאסית – הכלאות חוזרות ונישנות‬
‫שיכניסו את התכונה בסופו של דבר‪.‬‬
‫אנחנו צריכים להיות מסוגלים לקחת חתיכה‬
‫של גן הארוזה בתוך ה‪ DNA-‬ומקודדת ל‪mRNA-‬‬
‫שמסונטז לחלבון שנותן לנו תכונה מבוקשת‪ .‬על מנת‬
‫ליצור חלבון מסויים‪ ,‬היינו לקחת חתיכה ספציפית‬
‫של ‪ DNA‬או ‪ RNA‬ולהכניס אותה לצמחים‪ ,‬מוכרות‬
‫שתי שיטות מרכזיות‪:‬‬
‫•‬
‫ביטוי זמני )‪– (Transient Expression‬‬
‫שיטה המבוססת על וירוסים צמחיים‪ ,‬שיטה‬
‫מהירה מאוד שיכולה להביא לרמות ביטוי מאוד‬
‫גבוהות של חלבון מסויים‪ .‬החיסרון המרכזי הוא‬
‫שכל פעם צריך לעשות הדבקה בחדש בוירוסים‬
‫על מנת לקבל אוכלוסיה של צמחים שמבטאת את‬
‫החלבון שאנחנו רוצים לבטא‪.‬‬
‫•‬
‫ביטוי קבוע )‪ – (Stable Expression‬השיטה‬
‫המקובלת יותר עליה נרחיב‪ .‬יוצרים צמחים טרנסגניים שהתכונה שמכניסים בהם עוברת מדור לדור‬
‫– עושים מניפולציה של ה‪ ,DNA-‬מחדירים את הגן המבוקש ל‪ DNA-‬של הצמח‪ ,‬והגן הזה מורש‬
‫מאוחר יותר לדורות הבאים של הקו הצמחי‪ .‬השיטה המקובלת‬
‫לשם‬
‫כך‬
‫נעשית‬
‫בעזרת‬
‫חיידקי‬
‫אגרובקטריום‬
‫)‪ (Agrobacterium tumefaciens‬שיש להם חתיכת ‪DNA‬‬
‫המכונה ‪ T-DNA‬שהם מעבירים לצמחים באופן טבעי‪ .‬כאשר‬
‫הם מדביקים את הצמחים הם מעבירים את אותה חתיכת‬
‫לצמחים ויודעים לגרום לחתיכה הזו להתשלט על הגנום של‬
‫הצמח‪.‬‬
‫כשמדענים חקרו את התהליך הם הבינו מה קורה‪ ,‬מה האלמנטים הנחוצים לקבלת טרנספורמציה של‬
‫הצמח וההשתלבות של המקטע הגנום הצמחי‪ .‬לאחר מכן נעשתה מניפולציה של אגרובקטריום והיום‬
‫משתמשים בהם ככלי מרכזי ליצירת צמחים טרנסגנים‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬ביוטכנולוגיה‬
‫‪199‬‬
‫האגרובקטריום‬
‫האגרובקטריום הוא פתוגן שגורם למחלה בצמחים דו‪-‬פסיגיים‬
‫המכונה "עפץ הכתר" )‪ .(Crown Goal Disease‬העפצים הם‬
‫גושי הרקמה שניתן לראות באיור‪.‬‬
‫האגרובקטריום גורם לרקמות להתחלק וליצור את הגושים –‬
‫אלו רקמות צמחיות לא ממויינות‪ ,‬ממש כמו סרטן – והאגרובקטריום גורם לצמח ליצור כמויות גדולות‬
‫של אוקסין וציטוקינין שבביטוי בלתי מבוקר הם יוצרים את הגושים‪ .‬הגושים מהווים בית גידול לחיידק‪.‬‬
‫בתהליך ההדבקה יש כמה שלבים‪:‬‬
‫•‬
‫הכרה של צמח המטרה של אגרובקטריום‪.‬‬
‫•‬
‫הדבקה‪.‬‬
‫•‬
‫טרנספורמציה – העברה של ‪ T-DNA‬מהאגרובקטריום לתאי הצמח וההשתלבות שלו בגנום הצמחי‪.‬‬
‫•‬
‫היצירה של העפצים‪ .‬יש לזכור כי האגרובקטריום אינו חודר לתא הצמחי אלא הוא מעביר חתיכת‬
‫‪ DNA‬לתא‪ .‬אותה חתיכת ‪ DNA‬מכינה את העפץ שמשמש בית גידול של החיידק בשלב מאוחר‬
‫יותר‪.‬‬
‫ההכרה‬
‫אגרובקטריום מדביק צמחים בעיקר באיזורי פציעה‪ :‬שורש מתחכך‬
‫בקרקע ונוצר פצע; בצמחים מסויימים הצמח מפריש אצטוסירינגון‬
‫)‪ ,Acetosyringone‬בתמונה משמאל( לאיזור הפצוע‪ ,‬המשמש‬
‫כחומר הגנה בפני פתוגנים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אגרובקטריום דווקא יודע‬
‫לנצל אותו – יש לו קולטנים שמכירים את החומר הזה וכשהוא‬
‫קולט אותו הוא מדביק את הצמח‪.‬‬
‫אילוסטרציית העברת האגרובקטריום לתאי הצמחים‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫מבוא למדעי הצמח ‪ -‬הרצאות‬
‫‪200‬‬
‫יש לנו צמח שנמצא בקרקע‪ ,‬החיידקים מסומנים בעיגולים קטנים וכתומים‪ .‬עקב פציעה החיידק מזהה את‬
‫הפרשת האצטוסירינגון והחיידקים מדביקים את הצמח‪.‬‬
‫בתוך החיידק‪ ,‬ה‪ DNA-‬ארוז בשתי צורות‪ :‬כרומוזום של התא המכיל את מרבית הגנים‪ ,‬ועוד סט של גנים‬
‫על מבנה קטן יותר המכונה פלסמיד שיודע להשתכפל באופן עצמאי מהכרומוזום‪ .‬בעולם החיידקי ישנם‬
‫פלסמידים רבים ומגוונים; האגרובקטריום מכיל את הפלסמיד ‪.Ti Plasmid‬‬
‫טי‪-‬פלסמיד מכיל את ה‪ .T-DNA-‬ברגע שהאצטוסירינגון שמופרש מהצמח נקלט על ידי האגרובקטריום‬
‫הוא מפריש פנימה את ה‪ T-DNA-‬שנקלט בגנום של הצמח‪ .‬הגנים של ‪ T-DNA‬יוצרים את העפץ‪ .‬זה לא‬
‫הורג את הצמח כי הגידולים אינם יכולים לנדוד בגוף הצמח )שלא כמו הגרורות הנוצרות בסרטנים‬
‫אנימליים(‪.‬‬
‫בנוסף לגנים שיוצרים את העפץ‪ ,‬ה‪ T-DNA-‬מכיל גנים נוספים שגורמים לייצור של קבוצת חומרים‬
‫המכונים אופינים )‪ .(opins‬האופינים הם תרכובות סוכר וחנקן שמרבית היקרואורגניזמים אינם יודעים‬
‫לפרק; גם האגרובקטריום לא ממש יודע‪ ,‬אבל בתוך ‪ T-DNA‬יש גם גנים שמפרקים את האופינים‪ .‬בצורה‬
‫זו האגרובקטריום הופך את העפץ לבית גידול‪ :‬הוא גם גורם לייצור אופינים וגם ייצור אלמנטים‬
‫שמפרקים אופינים; חומרי הפירוק מתפזרים בקרקע וחיידקי אגרובקטריום אחרים יכולים להתרבות‬
‫ולגדול‪ ,‬גם אם אינם נמצאים בתוך העפץ‪.‬‬
‫יש לזכור כי מה שבסופו של דבר עובר לצמח הוא ‪ T-DNA‬ומה שהמדענים למדו לעשות הוא להפוך את‬
‫האגרובקטריום ללא‪-‬פתוגני וגם לעשות מניפולציה של ה‪ tDNA-‬כך שניתן יהיה להכניס לתוכו גנים‬
‫שאנחנו מעוניינים לבטא בצמח‪.‬‬
‫פלסמיד ‪Ti‬‬
‫הפלסמיד מורכב מ‪ORF (origin of -‬‬
‫)‪ replication‬שמאפשר לו להשתכפל; כמו‬
‫כן הוא מכיל את ה‪ T-DNA-‬שהוא החלק‬
‫שמועבר לצמח‪.‬‬
‫ה‪ T-DNA-‬מכיל גנים שאחראים ליצירת‬
‫העפץ – משרים ביטוי מוגבר של אוקסין‬
‫וציטוקינין – וכן גנים שתפקידם ליצור‬
‫אופינים ואנזימים שמפרקים אופינים‪ .‬זה מה‬
‫שנמצא ב‪ T-DNA -‬עצמו‪ .‬יש גם רצפים‬
‫נוספים שתוחמים אותו ומגדירים את המקטע שישוחרר מה‪ Ti plasmid-‬וישתלב בגנום הצמחי‪ ,‬והם‬
‫מאוד חשובים לצורך ההנדסה הגנטית‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪.‬‬
‫מעבר לכך יש עוד קבוצה של גנים‪ ,T-DNA transfer functions ,‬שתפקידם לשחרר את ‪ T-DNA‬אל‬
‫התא הצמחי ולגרום למקטע הגנומי השתלב בתוכו‪ .‬במיקרואורגניזמים‪ ,‬גנים בעלי פונקציה משותפת לרוב‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬ביוטכנולוגיה‬
‫‪201‬‬
‫מסודרים במקבץ יחד על גבי אופרון‪ .19‬יש כאן למעשה אופרון של ה‪ .Transfer Functions-‬יש עוד‬
‫קבוצה של גנים שתפקידם לקודד לאנזימים העוסקים בפירוק האופינים‪ .20‬הטבלה הבאה מציגה את הגנים‬
‫הנמצאים בפלסמיד והפונקציה המקושרת אליהם‪.‬‬
‫המעבר לצמח‬
‫התא הצמחי מוכר עקב הפרשת אצטוסירינגון‪ ,‬המזוהה על ידי האגרובקטריום; יש תהליך של העברת‬
‫אותות שגורם לשחרור ה‪ ,T-DNA-‬הוצאתו וכניסתו לצמח‪.‬‬
‫ב‪ T-DNA-‬יש סינטזה של גנים הגורמים לביטוי ביתר של אוקסינים וציטוקינינים‪ ,‬וישנם גם גנים‬
‫שאחראים לייצור האופינים שמנוצלים כחומרי מזון‪ .‬בקצוות של ה‪ T-DNA-‬יש רצפים שחוזרים על‬
‫עצמם המכונים ‪ Left/ Right Repeat‬או ‪ .Left/ Right Border‬מסתבר שכדי שה‪ T-DNA-‬יעבור‬
‫שכפול וייכנס לתא הצמחי נחוצים שני הרצפים האלה‪.‬‬
‫השימוש לביוטכנולוגיה – יצירת טרנסגנים‬
‫החוקרים שעלו על רעיון השימוש באגרובקטריום הציעו להיפטר מהגנים שיוצרים את העפץ‪ ,‬ובין‬
‫הגבולות השמאלי והימני להכניס גנים שונים‪ ,‬שעל ידי המנגנון הקיים באגרובקטריום )אולם ללא הגנים‬
‫הפתוגניים שלו( יישתלבו בגנום הצמחי על מנת לקבל ביטוי של כל גן אפשרי‪ .‬הרעיון הזה עובד ואכן‬
‫נמצא בשימוש‪ .‬היישום של התהליך מסורטט באילוסטרציה הבאה‪.‬‬
‫‪ 19‬למדנו שבאאוקריוטים‪ ,‬גנים משועתקים ל‪ mRNA-‬שמתורגם לחלבון; בפרוקריוטים לעיתים קרובות‪ ,‬גנים המשולבים יחד‬
‫במסלול ביוכימי או בעלי פוקנציות קשורות נשועתקים לגדיל ‪ RNA‬אחד שיש לו כמה נקודות התחלה )‪ (AUG‬וקודוני סטופ‪,‬‬
‫וכך אותו גדיל ‪ mRNA‬מקודד למספר גנים‪ .‬זהו למעשה ה‪ mRNA-‬הפולי‪-‬ציסטרוני )לעומת האאוקריוטי שהוא מונו‪-‬‬
‫ציסטרוני(‪ .‬גדיל פולי‪-‬ציסטרוני שכזה מכונה אופרון‪.‬‬
‫‪ 20‬באיור מופיע השם ‪ ,nopaline‬זוהי מולקולה מסויימת ממשפחת האופינים‪ .‬באותה מידה גם ה‪ octopine-‬שמופיע בטבלה‬
‫הבאה היא עוד תרכובת ממשפחת האופינים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪202‬‬
‫מבוא למדעי הצמח ‪ -‬הרצאות‬
‫שימו לב‪ :‬כאשר אנו מכניסים גנים זרים אנחנו לא יוצרים עפצים כי הוצאנו את הגנים האלה וגם לא את‬
‫הגנים שיוצרים אופינים ולא יוצרים בית גידול‪ .‬כן נדרשים שאר חלקי ה‪ Ti Plasmid-‬שמכילים את‬
‫הגנים של ה‪ ,Transfer Functions-‬המאפשרים הכנסה של ה‪ T-DNA-‬לתוך הצמח‪.‬‬
‫הגנים שאנחנו מכניסים בין הגבול השמאלי והימני הם ה‪ ,Gene of interest-‬הם מוכנסים לגנום‬
‫ועוברים ביטוי‪ .‬בצורה כזו אנחנו מבצעים הנדסה מולקולארית בצמחים‪.‬‬
‫שימו לב שהמקטע לא חייב להיות באורך המקורי של ה‪ :T-DNA-‬אנחנו רואים באיור דוגמה להכנסה של‬
‫מספר גנים במנגנון זה – למשל הגן שמעוניינים לבטא‪ ,‬גן מדווח כמו הצבע הכחול‪ ,‬מרקר סלקציה‬
‫‪21‬‬
‫שיזהה את הצמחים שעברו טרנספורמציה – כל אלו מוכנסים בין הגבול הימני )‪ (RB‬והשמאלי )‪.(LB‬‬
‫‪ 21‬דוגמה לגנים לעמידות הם גנים לעמידות לאנטיביוטיקה של קאלאמיצין‪ ,‬כי היא מעכבת סינטזה של חלבונים במערכות‬
‫פרוקריוטיות )פגיעה בריבוזומים פרוקריוטיים(‪ ,‬כמו המערכת הפעילה בכלורופלאסט‪ .‬שימו לב שהמיטוכונדריה פחות‬
‫עצמאית מכלורופלאסט ולכן פחות נפגעת מהקאלאמיצין‪ .‬אפשר גם להשתמש בגנים של עמידות לקוטלי עשבים‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬ביוטכנולוגיה‬
‫‪203‬‬
‫בניית הצמח הטרנסגני‬
‫אנחנו עושים הנדסה גנטית ומכניסים גנים מבוקשים לפלסמיד של האגרובקטריום‪ .‬החיידק מכניס את‬
‫הגנים לצמח‪ ,‬לתאים צמחיים בתרבית‪ .‬בעזרת טכנולוגיות אנחנו מפתחים מהתאים הבודדים צמח שלם‬
‫וכך אנחנו יוצרים צמח שכל התאים שלו מכילים את המקטע הגנטי שהוכנס על ידי האגרובקטריום‪ .‬כעת‬
‫התכונה תמשיך ותעבור הלאה בתורשה‪.‬‬
‫באיור משמאל רואים תרבית של ארבידופסיס שהוכנסה להם עמידות‬
‫לקאלאמיצין‪ ,‬אנחנו יכולים לזהות בקלות את הצמחים שיש להם את העמידות‬
‫ויודעים שהוכנסו להם גם הגנים המבוקשים ולכן יכולים להרבות אותם ולייצר‬
‫מהם את קו הצמחים המבוקש‪.‬‬
‫הטיעונים כנגד הטכנולוגיה‬
‫ישנה טענה שיש סיכונים והם גדולים מהיתרונות – ישנה סכנה ליצירת צמחים "סופר עמידים"‬
‫שיישתלטו על אוכלוסיות‪ .‬ישנה גם טענה שהצמחים המהונדסים הם מסוכנים‪ ,‬הם יכולים להזיק לסביבה‬
‫– למשל על ידי הכנסת רעלנים שמיוצרים על ידי בעלי חיים ארסיים שיכולים להרעיל אנשים‪ .‬טענה‬
‫אחרת היא שיש קבוצות בעולם שטוענות שלא צריך "לשחק באלוהים" ולשנות את הטבע – ביניהם‬
‫אפילו הנסיך הבריטי‪ ,‬צ'ארלס‪.‬‬
‫התשובה‬
‫ברור שאנחנו צריכים מגבלות וברור שאנחנו לא צריכים להכניס רעלנים בצמחים ולמכור אותם לאנשים‪.‬‬
‫צריך להיזהר שלא לזהם את הסביבה ויש שיטות לא רעות לעשות את זה – למרות שהועלו טענות שונות‬
‫שאומרות שזנים טרנסגנים של תירס זיהמו אוכלוסיות טבעיות של תירס במקסיקו‪ ,‬התברר אח"כ‬
‫שהממצאים לא נכונים; נטען כי עמידויות לחרקים גורמות למוות של מין מסויים של פרפרים בארה"ב‬
‫וגם זה הסתבר כלא נכון; ולמרות שטיעונים רבים מופרכים במישור המדעי‪ ,‬בהחלט צריך ליצור חוקים‬
‫ולדאוג שלא מזהמים את הסביבה ועושים את הדברים כמו שצריך‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪204‬‬
‫מבוא למדעי הצמח ‪ -‬הרצאות‬
‫הצמחים שאנו משתמשים בהם היום עמידים לכל מיני דברים ועדיין הטבע מתקיים – צמח טרנסגני אפילו‬
‫יכול לפתור בעיות אחרות כמו ריסוס שיכול להרוס הרבה מרקמת החיים בסביבת השדה‪ .‬אנחנו צריכים‬
‫לדאוג שצמחים מהונדסים גנטית יגיעו לאלו שצריכים אותם הכי הרבה – אוכלוסיות במזרח הרחוק למשל‬
‫שצורכות בעיקר אורז‪.‬‬
‫הפתרונות שהמדע והביוטכנולוגיה מציעים‬
‫הדוגמה הבולטת לשימוש בביוטכנולוגיה היא האורז הזהוב‪.‬‬
‫קיימת בעיה של מחסור בויטמין ‪ A‬באוכלוסיות במזרח הרחוק‪ ,‬כאשר מחסור זה גורם לעיוורון ולרבע‬
‫ממקרי המוות באותן אוכלוסיות; הסיבה למחסור היא שאותן אוכלוסיות צורכות מזון שאינו עשיר‬
‫בויטמין ‪ – A‬אורז לבן‪ .‬טענת תזונאים מומחים היא שאם ניתן ויטמין ‪ A‬ניתן להוריד את התמותה ב‪-‬‬
‫‪.23%‬‬
‫האורז הלבן אינו מכיל ויטמין ‪ A‬כי הויטמין הוא חומר שמיוצר במקור מבטא‪-‬קארוטן‪ .‬החומר הנצרך‬
‫באורז הוא האנדוספרם‪ ,‬בעוד שהקרוטנואידים נמצאים בכלורופלאסטים ומגנים מנזקי קרינה‪ .‬גרגירי‬
‫האורז אינם מכילים את הכלורופלאסטים ולכן אינם מכילים קראטנואידים‪ ,‬ועל כן הגוף של הניזונים ממנו‬
‫לא יכול לסנטז ויטמין ‪.A‬‬
‫קבוצה של חוקרים שווייצרים הצליחה לסנטז מסלול סינטזה של בטא‪-‬קארוטן בתוך האנדוספרם של‬
‫האורז – וזוהי הדוגמה הראשונה והבולטת למה שניתן לעשות בעזרת ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית‬
‫מודרנית‪ ,‬משהו שלא ניתן לעולם לעשות בהנדסה קלאסית כי באנדוספרם של האורז אין כלל‬
‫כלורופלאסטים‪ ,‬והביוטכנולוגיה מכניסה למעשה את הביטוי של הבטא‪-‬קראטנואידים לתוך האנדוספרם‪.‬‬
‫הגנים שזוהו לייצור בטא קארוטן זוהו על ידי יוסי הירשברג מהאוניברסיטה העברית וגם ד"ר דני‬
‫חיימוביץ'‪.‬‬
‫ההכנסה של הגנים הייתה בעזרת מקטע מסויים‬
‫כמופיע באיור‪ .‬כאשר משווים את המשפחות אנחנו‬
‫רואים שיש משפחות שונות של אורז זהוב‪ ,‬ואפשר‬
‫לראות שהכניסו אותם גם לזני מאכל שמשתמשים‬
‫בהם באוכלוסיות היעד )תמונות נוספות בעמוד הבא(‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬ביוטכנולוגיה‬
‫‪205‬‬
‫עקב מגבלות שונות מצד המתנגדים להנדסה גנטית בצמחים‪ ,‬הזנים האלה עוכבו מאוד בהבאתם לגידול –‬
‫החוקרים היו צריכים לעבור ביורוקרטיה רבה כדי להביא את הצמחים לגידול‪ .‬ועדיין האורז הזהוב הוא‬
‫הדוגמה המבוהקת ביותר לשימוש בטכנולוגיה המודרנית על מנת לעשות משהו שלא ניתן היה לעשות‬
‫בשום שיטה אחרת‪.‬‬
‫דלקים ביולוגיים‬
‫מחירי הדלק בעולם‪ ,‬כפי שניתן לראות‬
‫בגרף‪ ,‬משתנים בהתאם למלחמות‬
‫באיזור המזרח התיכון ואיראן‪/‬עיראק‪.‬‬
‫מחירי הנפט אינם יציבים ומקורות‬
‫האנרגיה אינם נמצאים במכרות שנוח‬
‫להשיג אותו מהם‪ .‬הצפי הוא גם‬
‫שהמאגרים הולכים ונגמרים; אומנם יש מאגרי פחם שאמורים להספיק לעוד ‪ 200‬שנה‪ ,‬אולם שריפת‬
‫הדלקים המאובנים מגביר את אפקט החממה ואנו עדים בחיינו להתחממות של כדור הארץ‪.‬‬
‫לפיכך אנו באים לנסות בעזרת הביוטכנולוגיה למצוא גם מקור חלופי לאנרגיה וגם מקור שייצור פחות גזי‬
‫חממה‪ .‬הרעיון הוא שאם נייצר דלק ביולוגי מצמחים‪ ,‬אנחנו שורפים את הפחמן הדו‪-‬חמצני שהצמחים‬
‫קיבעו בעת גדילתם ולכן יישמר האיזון בין מה שנקלט למה שנפלט ולא יוספו גזי חממה‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫מבוא למדעי הצמח ‪ -‬הרצאות‬
‫‪206‬‬
‫הצפי קובע שימוש ב‪ 25-‬טרה‪-‬וואט עד‬
‫‪2050‬‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫בטכנולוגיה‬
‫אם‬
‫לשימוש‬
‫מדובר‬
‫באנרגיה‬
‫גרעינית‪ ,‬צריך יהיה להשתמש במפעל‬
‫חדש מדי יומיים; רוח יכולה לייצר ‪4‬‬
‫טרה‪-‬וואט בשנה‪ ,‬בכל העולם; מקורות‬
‫אחרים גם הם יכולים לספק‪ ,‬אבל לא‬
‫מספיק‪ .‬הגרף הבא מראה כמה טרה‪-‬‬
‫וואט ניתן לקבל ממקורות שונים‪ .‬ברור‬
‫שאנרגיית השמש היא המקור הזמין‬
‫והגדול ביותר כרגע‪.‬‬
‫ניצול אנרגיית השמש יכול להיעשות על ידי קולטי‬
‫שמש; בשוקפית הבאה ניתן לראות את הניצולת של‬
‫קולטי השמש בטכנולוגיות עכשוויות‪ :‬בארה"ב יש ‪70‬‬
‫מיליון בתים‪ ,‬ששטח הגג הממוצע שלהם הוא ‪ 200‬רגל רבוע‪ ,‬כלומר כ‪ 180-‬מ"ר לבית‪ .‬הווה אומר‪ ,‬שטח‬
‫כלל הגגות בארה"ב הוא ‪ 1.2*1010‬מ"ר‪ .‬שטח כזה יכול לספק ‪ 0.25‬טרה‪-‬וואט סך הכל בטכנולוגיה‬
‫הנוכחית‪ ,‬שזה כ‪ 7%-‬מהתצרוכת הנוכחית של ארה"ב כיום‪.‬‬
‫המקור המרכזי של אנרגיה בצמחים הוא הדפנות של התאים – הסוכרים שמרכיבים אותם‪ .‬ישנם מקומות‬
‫שמשתמשים בקני סוכר כמקור דלק כהלי‪ ,‬אבל בגידלם נדרשים הרבה מים והקנים נצרכים גם כמקור‬
‫מזון‪ .‬כנ"ל עם תירס‪ ,‬דבר שהיה נחמד אבל גרם לעלייה במחירי התירס‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מרכיבי הדופן – צלולוז והמי‪-‬‬
‫צלולוז – הם פוליסוכרים שניתן לפרק‬
‫לסוכרים המייצרים מהם כהל‪ ,‬וכך הם‬
‫יכולים לשמש כמקור דלק‪.‬‬
‫נעשו מחקרים למציאת דרכים להגדיל הפקת‬
‫צלולוז ולפרק אותו באופן יעיל כך שניתן‬
‫לייצר דלק אלכוהולי באופן יעיל‪ .‬היום‬
‫האנרגיה שצריך להשקיע בתהליך גדולה‬
‫ממה שמפיקים‪.‬‬
‫זה שטח מאוד מורכב שמערב כלכלנים‪ ,‬המחשבים איפה לשים את התחנות שיקצצו את הגזעים‪ ,‬איך‬
‫להוביל את הדלק – אתאנול למשל הוא דלק לא יציב‪ ,‬אז צריך למצוא איזה דלק לעשות‪ .‬ביולוגים מנסים‬
‫להוריד רמת הליגנין כדי לשחרר את הצלולוז יותר בקלות‪ ,‬מנסים להשתמש בשיטות ביולוגיות לפירוק‬
‫הפולימר היציב של הצלולוז וכדומה‪ .‬כמובן גם למצוא זנים של צמחים שמתאימים לתהליך‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬ביוטכנולוגיה‬
‫‪207‬‬
‫התמונה מראה שני מיני צמחים שמדברים עליהם כמקור‬
‫לאנרגיה – ‪ Switch Grass‬ו‪ .Miscanthus-‬אלו מינים עמידים‬
‫מאוד ליובש‪ ,‬ניתן לגדל אותם באיזורים רבים‪ ,‬והם חד שנתיים‬
‫– כך שאפשר להנדס אותם ולקצור אותם לפני שהם פורחים‬
‫ולזרוע מחדש את השדה בשנה הבאה‪ ,‬ועל ידי כך להקטין את‬
‫הסיכוי לזיהום הסביבה בצמחים מהונדסים כפי שארגונים‬
‫סביבתיים טוענים‪.‬‬
‫כמו כן אנחנו צריכים להתגבר על מגבלות הגידול – איזורים‬
‫מסויימים הם קרים מדי )כחול(‪ ,‬אחרים יבשים מדי )אדום( או‬
‫שאין בהם אור מספיק )כמו איזור הג'ונגלים באו בצפון אירופה‪,‬‬
‫שחור(‪ .‬אחת המטרות של אנשי הצמחים הוא ליצור גם זנים‬
‫שניתן לגדל בכל מיני איזורים שונים‪.‬‬
‫התמונה הבאה מראה צמח קנולה עמיד לקור – צמח שגדל במינוס ‪ 6‬מעלות והושג בביוטכנולוגיה‪.‬‬
‫בתמונה אחרי זה מופיעים תירס וסויה עמידים ליובש‪ ,‬ואחרי זה צמחים שהעלו בהם את רמת הציטוקינין‬
‫כך שהם נעשו יותר עמידים ליובש‪ .‬כל אלו דוגמאות שהושגו בשימוש בהנדסה גנטית‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪208‬‬
‫מבוא למדעי הצמח ‪ -‬הרצאות‬
‫גם עמידות למזיקים חשובה להנדסה הגנטית‪.‬‬
‫היבט אחר הוא שיפור בהבשלה של הפרי – כמו עיכוב הייצור של האתילן על מנת למנוע הבשלה של‬
‫הפרי‪ ,‬כך שרק פירות מרוססים מגיעים להבשלה וכך מאריכים את חיי המדף של הפירות‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬ביוטכנולוגיה‬
‫‪209‬‬
‫לסיכום נדבר על דוגמה של שימוש במערכת שהתגלתה‬
‫בצמחים והשימוש בה בתאים אנימליים‪ .‬המערכת היא‬
‫מערכ הפוטוכרום – יש פוטוכרום שקשור לכרומופור שלו‪,‬‬
‫ובמצב זה הוא רגיש להארה באור אדום ואור אדום רחוק‪.‬‬
‫כאשר מאירים פיטוכרום באור אדום הוא קושר ‪PIF3‬‬
‫וכאשר הוא מואר באור אדום רחוק הוא משחרר אותו‪.‬‬
‫לקחו את הפיטוכרום וקשרו אותו במניפולציות הנדסה‬
‫גנטית לשייר שמאפשר לראות את הזריחה שלו והוא גם‬
‫קשור לממברנה‪ ,‬ואת ‪ PIF-3‬קשור לשייר אחר שגם רואים‬
‫את הזריחה שלו‪.‬‬
‫הפיטוכרום כל הזמן קשור לממברנה אבל ה‪ PIF-3-‬שקשור לסמן שזוהר בצהוב יהיה בממברנה רק‬
‫כאשר יאירו את התאים באור אדום‪ .‬כאשר האירו באור אדום רחוק הפיטוכרום שיחרר את ‪ .PIF-3‬את‬
‫המערכת הזו הכניסו לתאים אנימליים‪.‬‬
‫כאשר מאירים באור אדום אנחנו רואים הזריחה היא בעיקר בממברנה‪ .‬באור אדום רחוק הזריחה היא‬
‫בכל התא ולא בממברנה‪ ,‬כי ‪ PIF-3‬חוזר לציטופלזמה‪ .‬אם עכשיו רוצים לטפל בגידול סרטני ומכניסים‬
‫טוקסין‪ ,‬ולטוקסין יש רצפטור‪ ,‬ורוצים שרק הגידול הסרטני ייפגע‪ ,‬אנחנו יכולים לעשות את זה בעזרת‬
‫ואז להאיר בסיב אופטי תאים עם אור אדום ולתת טיפול‪ ,‬לעורר תגובה‪ ,‬ואז באור אדום רחוק להפסיק את‬
‫התגובה כאוות נפשנו‪.‬‬
‫בצורה זו אפשר גם לגרום לתאים לגדול בצורה מסויימת – בתמונה הבאה גרמו לתאים במערכת קצת‬
‫אחרת לעורר גדילה על ידי אור אדום ועצרו אותה באור אדום רחוק‪ .‬זה יכול לשמש ביצירה של אקסונים‬
‫ורשתות של תאי עצב‪ .‬זה הרבה יותר נוח בתאים אנימליים מצמחיים‪ ,‬כי לצמחים יש פיטוכרומים רבים‬
‫אחרים ובאנימליים הם לא קיימים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬