‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫פרויקט גמר‪:‬‬
‫דחייה חברתית בגיל הצעיר‬
‫(גיל הגן והכיתות הנמוכות של בית‪-‬הספר היסודי)‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫מהן הדרכים להתמודדות עם דחייה חברתית של ילדים בגיל‬
‫הצעיר?‬
‫מבוא‬
‫דחייה הינה תגובה אנושית המוצאת את ביטויה בכל מערכות היחסים בין בני‪-‬אדם‪ ,‬בכל הגילים‪ ,‬ואינה‬
‫יוצאת‪-‬דופן גם בגילאים הצעירים‪ .‬אין כמעט ילד שלא חווה דחייה חברתית ברמה כזו או אחרת‪ ,‬בשנותיו‬
‫הראשונות במסגרת החינוכית‪ .‬ההבדל הוא בעוצמת הדחייה‪ ,‬משך הזמן שלה והיכולת שלו להתמודד איתה‪.‬‬
‫קיימת הבחנה בין ילדים תקינים חברתית‪ ,‬הנקלעים מעת לעת למצבים של דחייה חברתית קצרת מועד‪ ,‬ולרוב‬
‫יוצאים ממנה ללא משקעים או טראומות נפשיות ‪ -‬לבין ילדים דחויים כרונית‪ ,‬שעלולים לשלם על כך מחיר‬
‫כבד בטווח המיידי (נשירה מבית‪-‬הספר)‪ ,‬הבינוני (הידרדרות לעבריינות‪ ,‬לשוטטות‪ ,‬הסתפחות לחבורות רחוב)‬
‫‪1‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫והארוך (תחושת ייאוש‪ ,‬פגיעה בדימוי העצמי‪ ,‬בדידות‪ ,‬הפרעות רגשיות קשות‪ ,‬קשיים ביצירת קשרים‬
‫חברתיים ועוד)‪.‬‬
‫גילויים של דחייה חברתית המתרחשים בין כותלי המוסד החינוכי חייבים להיות מטופלים ללא דיחוי על‪-‬ידי‬
‫הגורם המוסמך (גננת‪ ,‬מורה)‪ .‬זאת‪ ,‬משום שבמקרים רבים ילד החווה דחייה חברתית ‪ -‬בעיקר קולקטיבית ‪-‬‬
‫אינו מסוגל להתמודד איתה בכוחות עצמו‪.‬‬
‫שאלת המחקר דנה בדרכים להתמודדות עם דחייה חברתית של ילדים בגיל הצעיר‪ .‬מערכת החינוך מודעת‬
‫להיקף התופעה ולהשלכותיה‪ ,‬אם לא תטופל בעודה באיבה‪ ,‬ולכן מציידת את המורים בכלים להתמודדות עם‬
‫חרם כיתתי‪ ,‬הן ברמה הפרטנית והן ברמה הכיתתית‪.‬‬
‫בעבודה זו אסקור את דרכי ההתמודדות עם התופעה החברתית הקשה‪ ,‬על היבטיה השונים ודרגות העוצמה‬
‫שלה‪ .‬קיימות מספר רמות טיפול‪ ,‬והראשונה בהן היא הקניית ידע כללי לתלמידים על ההשלכות השליליות של‬
‫דחייה וחרם חברתי‪ .‬במסגרת זו יש חשיבות רבה לנושא אקלים הכיתה‪.‬‬
‫הרמה השנייה מיועדת לטיפול ב'קבוצות סיכון'‪ ,‬כגון עולים חדשים‪ ,‬ילדים להורים גרושים‪ ,‬ילדים הסובלים‬
‫מלקות למידה‪ ,‬נכים וכדומה ‪ -‬כולם מועמדים 'טבעיים' לדחייה חברתית‪.‬‬
‫ברמה השלישית נמצאים אותם ילדים דחויים כרונית‪ ,‬שמה שלא יעשו ‪ -‬לא יצליחו לבטל את החרם החברתי‬
‫שהוטל עליהם‪.‬‬
‫ילד דחוי חברתית נושא עימו את המטען הרגשי הכבד גם אחרי שעות הלימודים‪ .‬בהקשר זה אבחן את‬
‫ההתמודדות ההורית עם הדחייה החברתית אותה חווה ילדם ‪ -‬ומדובר בנושא סבוך ומורכב‪ ,‬ששורשיו באיכות‬
‫ההתקשרות הראשונית ביניהם בגיל הרך‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫מהן הדרכים להתמודדות עם דחייה חברתית של ילדים בגיל הצעיר?‬
‫פרק סקירת ספרות‬
‫דחייה חברתית בבית‪-‬הספר יכולה להתבטא בדרכים שונות‪ :‬הבנים לא משתפים את אחד הילדים במשחק‬
‫הכדורגל; הבנות מסרבות לשתף את אחת הילדות במשחקיהן בהפסקה; תלמידים עושים מסיבה או קובעים‬
‫בילוי משותף‪ ,‬אבל נמנעים מלהזמין ילד אחד; ילד או ילדה שסומנו כ'דחויים'‪ ,‬מהווים יעד קבוע לרכילויות‬
‫ולכינויי גנאי‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי בכל כיתה יש בממוצע ‪ %01‬תלמידים דחויים כרונית‪ ,‬אלה המורחקים מהמעגל החברתי‬
‫לאורך זמן‪ .‬אבל על‪-‬פי בינשטוק (‪ ,)3112‬תופעת הדחייה החברתית אינה פוסחת גם על מי שמוגדרים כ"ילדים‬
‫תקינים חברתית"‪ .‬מחקרים מראים שקרוב למחציתם נופלים מעת לעת קורבן לחרמות‪ ,‬הצקות‪ ,‬התעלמות‪,‬‬
‫נידוי‪ ,‬השפלה ואף אלימות פיזית‪ .‬המחצית השנייה נחלקת בין אלה הנוטלים חלק פעיל בהחרמה‪ ,‬בנידוי‬
‫ובהצקה‪ ,‬לבין אלה הצופים מן הצד באירועים אלה ‪ -‬אך מושפעים מהם‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬כל אוכלוסיית התלמידים מעורבת באירועי דחייה המתרחשים בין כותלי המוסד החינוכי‬
‫שלהם‪ ,‬חלקם כקורבנות‪ ,‬חלקם כצד הפוגע‪ ,‬חלקם מעורבים בפועל‪ ,‬חלקם משתתפים פאסיביים & ‪(Asher‬‬
‫)‪.Coie, 1990‬‬
‫לפי בינשטוק (שם)‪ ,‬מחקרים בהשלכות הדחייה על ההתפתחות המאוחרת‪ ,‬מצביעים על כך שתלמידים דחויים‬
‫כרונית לאורך שנים עלולים לשלם מחיר כבד ‪ -‬החל מנשירה מבית‪-‬הספר‪ ,‬הידרדרות לפשע‪ ,‬הסתפחות‬
‫לחבורות‪-‬רחוב המספקות להם תחושת שייכות וביטחון עצמי‪ ,‬ועד לפגיעה קשה בדימוי העצמי‪ ,‬לקשיים‬
‫התנהגותיים‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬היפראקטיביות ועוד שלל התנהגויות חברתיות שליליות & ‪(Ladd, 1990; Parker‬‬
‫)‪.Asher 1987, 1993‬‬
‫לעומת זאת נמצא‪ ,‬כי ילדים תקינים חברתית ההופכים קורבן לדחייה קצרת‪-‬טווח‪ ,‬גם כשמדובר בדחייה קשה‬
‫יחסית (כמו חרם חברתי)‪ ,‬מסוגלים להתמודד איתה‪ .‬לפי בינשטוק (שם)‪ ,‬ילדים אלה מצליחים לפתח‬
‫‪3‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אסטרטגיות התמודדות יעילות‪ ,‬המאפשרות להם לפרוץ בתוך זמן קצר את טבעת הדחייה והחרם ולהתחבר‬
‫מחדש לפעילות החברתית‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הם משתמשים בידע שצברו במהלך חוויית הדחייה‪ ,‬לצורך‬
‫התנהלותם החברתית לטווח הארוך‪.‬‬
‫ציונית‪ ,‬שמחי וזיס (‪ )3102‬גורסים כי חרם חברתי הוא ביטוי של אלימות לכל דבר‪ ,‬ויש לטפל בו בהתאם‪.‬‬
‫לדבריהם‪ ,‬חרם על ילד או ילדה ‪ -‬המרחיק אותם מהמעגל החברתי‪ ,‬משפיל ומזבה אותם ופוגע בדימוי העצמי‬
‫שלהם ‪ -‬הוא בגדר אלימות עקיפה‪ ,‬שהשלכותיה חמורות לא פחות מאלימות ישירה‪ .‬הם קוראים למורים‬
‫לגלות ערנות‪ ,‬וכשהם מזהים מ צב שבו אחד התלמידים סובל מדחייה חברתית ממושכת‪ ,‬עליהם לפעול ללא‬
‫דיחוי לפני שהמצב יידרדר לחרם חברתי‪.‬‬
‫ההתמודדות עם חרם חברתי בכיתה אינה דבר של מה‪-‬בכך‪ ,‬ומי שאינו מצויד בידע המקצועי המתאים עלול‬
‫אף להחריף את המצב (צ'ונה‪ .)3102 ,‬זאת‪ ,‬משום שבשלב הראשון אין ליוזם החרם עילה לגיטימית להצדקת‬
‫המהלך שנקט‪ .‬אך התערבות ברמה של 'הטפת מוסר' מצד גורם סמכותי (המורה)‪ ,‬מספקת למחרים את העילה‬
‫הדרושה‪ .‬הכיתה כולה מתלכדת סביבו‪ ,‬ומעניקה לו ניצחון מנהיגותי על בעל הסמכות‪.‬‬
‫מהם ההסברים להיווצרות הדחייה החברתית ולהתרחשותה? חוקרים שהתעמקו בסוגייה זו פיתחו מודלים‬
‫תיאורטיים‪ ,‬המאפשרים לעקוב אחר התהליכים החברתיים‪-‬קוגניטיביים אצל ילדים בגיל הצעיר‪ .‬המודל של‬
‫‪ ,) 0991(Dodge & Feldman‬לדוגמה‪ ,‬מתייחס לתהליכי עיבוד מידע של דעות קדומות או חסכים‪ ,‬המוליכים‬
‫לדחייה חברתית‪ .‬לפי דודג' ופלדמן‪ ,‬ילדים המתקשים להתמודד עם מצבים ספציפיים מסוימים‪ ,‬מּועדים יותר‬
‫מאחרים לסבול מדחייה חברתית‪.‬‬
‫‪( Coie‬בתוך ‪ )0991 ,Asher & Coie‬הציע מודל בן ארבעה שלבים המייצגים את התפתחות ההפרעה הנוגעת‬
‫לדחייה החברתית בילדות‪:‬‬
‫‪ .0‬שלב מקדים ‪ -‬שבו מתעצבים בין היתר דפוסי התנהגות‪ ,‬עמדות‪ ,‬ציפיות חברתיות‪ ,‬וכישורים הקשורים‬
‫לסטאטוס החברתי בין בני הגיל‬
‫‪ .3‬שלב התהוות הסטאטוס ‪ -‬שבו האינטראקציות של הילד עם בני גילו מביאות לדחייתו על‪-‬ידי חלקם‬
‫‪ .2‬שלב השימור ‪ -‬שבו הדחייה מתקבעת והופכת להיות 'כרונית'‬
‫‪ .4‬שלב התוצאות ‪ -‬שבו ניתן לזהות את 'טביעת האצבע' של ההפרעות‬
‫‪4‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫בינשטוק (‪ ) 3100‬מציגה מודל המבוסס על התבוננות בהתרחשות ובדינמיקות סביב אירועי הדחייה‪ .‬מודל זה‬
‫מתייחס לארבעה היבטים בו‪-‬זמנית‪:‬‬
‫‪ . 0‬זירת הדחייה‪ :‬בהנחה כי לכל אחד מקבוצת הגיל הנצפית יש חלק באירועי הדחייה ובחוויות הנלוות אליה‪,‬‬
‫ניתן לדמות את מקום ההתרחשות לזירת התגוששות‪ ,‬שבה ארבע קבוצות‪ :‬במרכז הזירה התלמידים הדחויים‬
‫ויוזמי הדחייה‪ ,‬ביציע יושבים התלמידים הפאסיביים (הצופים מן הצד) ומחוץ למתחם ‪ -‬המורים וההורים‪.‬‬
‫‪ .3‬סביבות אקולוגיות שונות‪ ,‬שבתוכן מתרחש מהלך החיים החברתי של הילד‬
‫‪ .2‬שלבים במהלך החיים והניעות החברתית‪ ,‬כאשר מיקום הילד ב'זירת ההתגוששות' משתנה בהתאם‬
‫לנסיבות מהלך החיים‪.‬‬
‫‪ .4‬תוצרי ההתמודדות עם הדחייה‬
‫בהתייחס לשלבים שעובר הילד במהלך החיים‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬מתברר שדחייה חברתית אינה מתרחשת יש‬
‫מאין‪ ,‬אלא במקרים רבים ניתן למצוא את שורשיה בשנות החיים הראשונות של הילד‪ ,‬עוד בטרם נשלח‬
‫למסגרת החינוכית הראשונה שלו‪ .‬מדובר באיכות ההתקשרות הראשונית בין הילד להוריו‪ ,‬כגורם משפיע על‬
‫הסטאטוס החברתי שלו בהמשך (אברהם‪.)3103 ,‬‬
‫במודל של "התקשרות בטוחה"‪ ,‬שבה הורה מגלה רגישות לצורכי הילד‪ ,‬הוא מחזק את אמונתו העצמית כאדם‬
‫בעל ערך וראוי לאהבה‪ .‬ילד שחווה התקשרות בטוחה יוצא אל העולם עם ציפייה בסיסית שהאחרים יגלו‬
‫רגישות כלפיו וייענו לצרכיו‪ ,‬ועם כללי התנהגות המאפשרים לו למשוך תשומת‪-‬לב חיובית (‪.)Bowlby, 1988‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ילד שהחל את חייו בהתקשרות בסיסית שאינה בטוחה עם הוריו ‪ -‬אדישה לצרכיו או מתנכרת ‪-‬‬
‫יוצא אל העולם החברתי עם ציפייה בסיסית שהאחרים ידחו אותו‪ ,‬יתעלמו ממנו או יתייחסו אליו באופן‬
‫בלתי‪-‬צפוי‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ההתנהגות שלו גורמת לסביבתו הקרובה להגיב באופן דומה לזה שהגיבו כלפיו הוריו‬
‫(‪.)Bretherton, 1992‬‬
‫‪5‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫מעקב אחר הורים לילדים דחויים מצביע על מגוון גורמים לקושי‪ ,‬שיש להם בהתקשרות הראשונית עם ילדם‪:‬‬
‫אכזבה ממין היילוד‪ ,‬קושי ראשוני בהנקה‪ ,‬קושי בהתמודדות עם ילד ראשון‪ ,‬פגם פיזי בילד ועוד‪ .‬במקרים‬
‫רבים‪ ,‬הקושי הראשוני אינו נעלם ומלווה את מערכת היחסים הורה‪-‬ילד גם בשלבים התפתחותיים מתקדמים‬
‫יותר (אברהם‪.)3103 ,‬‬
‫הורות לילד דחוי חברתית היא חוויה לא קלה‪ ,‬הטעונה בתחושות אשמה‪ ,‬פחד‪ ,‬חמלה‪ ,‬בושה‪ ,‬חוסר אונים‬
‫ועוד‪ .‬ההורה רואה את ילדו יושב בבית מצוברח‪ ,‬הטלפון לא מצלצל ואף אחד מחבריו לספסל הלימודים לא‬
‫מזמין אותו למשחק או לבילוי‪ .‬ההורה גם יודע מה עובר על ילדו בבית‪-‬הספר‪ :‬התעלמות של שאר הילדים‬
‫במקרה הטוב‪ ,‬כינויי גנאי‪ ,‬התעללות ולעיתים חרם במקרה הרע (שם)‪.‬‬
‫ההורה רוצה בכל מאודו לסייע לילדו הדחוי או המוחרם‪ ,‬לשוב ולהשתלב בחברה‪ ,‬אך חש חסר אונים‪.‬‬
‫האפשרויות העומדות בפניו רבות‪ ,‬אך הוא אינו יודע באיזו מהן לבחור‪ .‬בצר לו‪ ,‬הוא מאשים את המערכת‬
‫החינוכית בדחייה החברתית ובחוסר יכולת להתמודד עם מצוקתו של הילד‪.‬‬
‫מה יכולים הורים לעשות על מנת לשנות את המצב? ‪)0999( Sandstorm and Coie‬‬
‫בחנו מהן הנסיבות המאפשרות לחלק מן הילדים הדחויים להפוך למקובלים יותר חברתית‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬את‬
‫הגורמים המקבעים את הדחייה לאורך שנים‪ .‬אחת המסקנות המרכזיות אליה הגיעו החוקרים‪ :‬להורים‬
‫תפקיד משמעותי בשינוי סטאטוס הדחייה של ילדם ולחילופין‪ ,‬להישארות בו‪.‬‬
‫בהקשר זה מציינת אברהם (‪ )3103‬חמישה משתנים שעשויים לסייע ליציאה של הילד מסטאטוס הדחייה‪:‬‬
‫עמדות חיוביות של ההורים ביחס לערך החברּות‪ ,‬השגחה הורית הכוללת מודעות לחברויות של הילד‬
‫ולאיכותן‪ ,‬עידוד הילד לפגוש חברים וזימון פגישות כאלה עבורו‪ ,‬מתן דוגמה אישי‪ ,‬ועידוד ההשתתפות‬
‫בפעילויות אחרי שעות הלימודים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬