קבלת החלטות מסגור

‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫הגורמים המשפיעים על אופן מסגור האלטרנטיבות‬
‫העומדות בפני המורה בתהליך קבלת ההחלטות‬
‫תקציר‬
‫ידוע שאנשים נוטים להיות מושפעים ממסגורן של בעיות שונות בחייהם בבואם לקבל החלטות בנוגע לבעיות‬
‫הללו‪ .‬על רקע זה‪ ,‬עבודה זו בחנה את השפעת מסגור הסיטואציה – חיובי מול שלילי – על מידת קבלת ההחלטות‬
‫המסוכנות (לעומת החלטות וודאיות יותר מבחינה סטטיסטית) של מורים בבתי ספר בישראל‪ ,‬תוך בדיקת השפעת‬
‫הוותק וסגנון קבלת ההחלטות – רציונאלי מול אינטואיטיבי – על אופן אינטראקציה זו‪ .‬לשם כך‪ ,‬נדגמו ‪ 891‬מורים‬
‫ישראלים (‪ 81‬גברים ו‪ 811‬נשים) בגילאי ‪ 11‬עד ‪ .16‬הנדגמים חולקו לשתי קבוצות בגודל זהה‪ .‬קבוצה אחת קיבלה‬
‫תיאור סיטואציה היפותטית המנוסחת במסגור חיובי‪ ,‬כאשר לגביה הם התבקשו לבחור בין דרך פעולה בטוחה לדרך‬
‫פעולה מסוכנת; הקבוצה השנייה קיבלה תיאור סיטואציה זהה‪ ,‬עם אפשרויות החלטה זהות‪ ,‬אך המנוסחת במסגור‬
‫שלילי‪ .‬שתי הקבוצות מילאו שאלון זהה לגבי סגנון קבלת ההחלטות (רציונאלי מול אינטואיטיבי) וכן שאלון דמוגרפי‪.‬‬
‫נמצא שמסגור שלילי של הסיטואציה גרם לשיעור גבוה יותר‪ ,‬באופן מובהק‪ ,‬של קבלת החלטות מסוכנות בקרב המורים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לא נמצאה השפעה מובהקת לוותק המורה‪ ,‬לסגנון קבלת ההחלטות שלו (רציונאלי מול אינטואיטיבי) או‬
‫לאינטראקציה בין שני המשתנים הללו על הקשר שבין המסגור לבין נטילת הסיכונים בקבלת ההחלטות‪.‬‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫מקצוע ההוראה הוא אורח חיים‪ .‬התהליכים בהם המתמחים בהוראה מתנסים כמורים עצמאיים משפיעים על קביעת‬
‫עמדתם ביחס למקצוע‪ ,‬הם משפיעים על מידת התקשרותם למערכת עצמה ואף על רצונם להתמיד בהוראה‪ .‬לא אחת‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫ניצבים המורים בפני אתגרים שונים‪ .‬הן בפן האישי והן בהיבט המקצועי‪ .‬לכן‪ ,‬לא רק שעליהם לרכוש ידע ומיומנויות‬
‫הוראה בתחומם‪ ,‬עליהם גם לדעת לזהות באופן עצמאי את התרבות הארגונית של המוסד החינוכי בו הם עובדים ולדעת‬
‫להשתלב בו‪ .‬אחד ההיבטים להשתלבותו של המורה הוא היכולת לקחת את הידע אשר נלמד באקדמיה וליישם אותו‬
‫במובן היומיומי דרך ניהול הכיתה‪ ,‬ניהול הזמן‪ ,‬האינטראקציה עם התלמידים ועם הקולגות (שץ‪-‬אופנהיימר‪ ,‬משכית‬
‫וזילברשטרום‪.)3122 ,‬‬
‫כל אלה מהווים חלק מתהליך קבלת ההחלטות‪ ,‬לאמור‪ ,‬חלק מאותו מצב העובר כמעט על כל אדם בחיי‬
‫היומיום‪ ,‬הן בחייו הפרטיים והן בחייו המקצועיים‪ .‬התהליך מצריך ידע ביחס לאופציות השונות שהסיטואציות השונות‬
‫מציבות בפנינו‪ ,‬ואחד הדרכים להשיג את הידע הוא באמצעות ניסיון עבר רחב שעל בסיסו הפרט ינסה לקבל את‬
‫ההחלטה הנכונה‪ .‬בהיבט הבית‪-‬ספרי‪ ,‬קבלת ההחלטות של המורה באה לידי ביטוי ביחסי הגומלין שבינו לבין תלמידיו‬
‫בין השאר במקרים בהם התלמידים מבטאים התנהגויות של חוסר קשב ויתר התלהבות‪ ,‬כאשר על המורה לעורר בקרב‬
‫תלמידיו את רמת המוטיבציה שלהם‪ ,‬את מידת הערך העצמי שלהם וכו'‪ ,‬והאם להטמיע מדיניות בעלת אוריינטציה של‬
‫שליטה או שמא דווקא מדיניות המעודדת את האוטונומיה של התלמידים (‪.)Hoy & Spero, 2005‬‬
‫אחד הגורמים המשפיעים על אופן קבלת ההחלטות הוא מסגור האפשרויות השונות ובחירה באפשרות הנראית‬
‫כטובה ביותר עבור הפרט או מטרותיו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מידת הנטייה של הפרט להעדיף ולקיים בחירה כזו או אחרת תלויה‬
‫באופן מסגור האלטרנטיבה בניסוחים חיוביים או שליליים‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי גם במערכת החינוך ובאינטראקציה‬
‫היומיומית שבין המורים לתלמידים ובין המורים להנהלה ולקולגות‪ .‬לכן‪ ,‬ניסוחים שונים ומסגורים שונים של מגוון‬
‫האלטרנטיבות עלולים להביא בסופו של דבר לבחירות שונות מצד המורים‪ ,‬וליישום פרקטיקות שונות ( ‪Miller, Fagley‬‬
‫‪.)& Casella, 2009‬‬
‫מטרת מחקר זה הינה לבחון את מידת הקשר שבין אופן מסגור האלטרנטיביות השונות לסיטואציות ו‪/‬או‬
‫הבעיות עימם מתמודדים המורים במערכת הבית‪-‬ספרית‪ ,‬ובין קבלת ההחלטות שלהם‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬הפרט תחת‬
‫מסגור אפשרויות לא תמיד בוחר באפשרות בעלת התוחלת הגבוהה ביותר אלא לעיתים קרובות השיקולים נעשים ע"פ‬
‫‪2‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫רמת וודאות התוצאה‪ .‬את ההשפעה לכך אצל מורים ננסה למצוא על‪-‬ידי מענה על השאלה‪ :‬מהם הגורמים המשפיעים‬
‫על אופן מסגור האלטרנטיבות העומדות בפני המורה בתהליך קבלת ההחלטות?‬
‫ישנם גורמים שונים ע"פ הספרות המחקרית אשר מהווים את הבסיס למסגור האפשרויות ע"י הפרט‪ ,‬ובעבודת‬
‫מחקר זו נתמקד במשתנים ניסיון של הפרט (וותק המורה)‪ ,‬סגנון ההחלטה שלו (אינטואיטיבי לעומת רציונלי) ואף‬
‫יכולות אישיותיות כמשתנים המשפיעים על אופן מסגור האלטרנטיבות של המורה‪ .‬כפי שנראה במהלך הסקירה‪ ,‬ע"פ‬
‫הספרות התיאורטית גורמים אלו הינם משפיעים על הפרטים בכל תחום בחייהם המקצועיים והאישיים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לאחר הסקירה המקיפה‪ ,‬בכדי לענות על השאלה ולהגשים את מטרת המחקר נבצע מחקר כמותני‬
‫באמצעות העברת שני שאלונים אנונימיים בנושא קבלת החלטות‪ .‬האחד שאלון חיובי ואילו השני שאלון שלילי‪.‬‬
‫באמצעותם ננסה לבחון את אופן קבלת ההחלטות בקרב מורים ולבדוק את מידת תקפות ההשערות שהועלו במחקר‪.‬‬
‫‪ .4‬סקירת ספרות‬
‫‪ 4.5‬מסגור‬
‫מחקרים מלמדים כי בני אדם נוטים להיות מושפעים ממסוגרים שונים בעת קבלת ההחלטות שהם מבצעים‪ ,‬כאשר‬
‫עליהם לבחור בין מספר אלטרנטיבות ואופציות שונות‪ .‬אולם‪ ,‬אם מחקרים מוקדמים בנושא קבלת החלטות היו בעיקר‬
‫נורמטיביים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬בחנו כיצד בני‪-‬אדם מקיימים בחירות רציונאליות בהתחשב בעובדות הרלבנטיות או מידת‬
‫מוגבלותן‪ ,‬אי שמחקרים מאוחרים יותר בחנו את ההקשר ואת ההטיות העומדים מאחורי קבלת ההחלטות‪ .‬למשל‪ ,‬אחת‬
‫התובנות שמעלים כהנמן וטברסקי (‪ .)Kahneman & Tversky, 1984‬בניסיונם לספק תיאורית קבלת החלטות‬
‫ריאליסטית היא מה שמכונה "אפקט המסגור"‪ .‬על‪-‬פיו‪ ,‬הבחירה בין אופציות בתנאים של אי‪-‬וודאות מושפעת לא רק מן‬
‫‪3‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫התועלת הסופית שניתן להפיק מן האופציות השונות‪ ,‬אלא גם מן האופן שבו כל אופציה "סוטה" מנקודת התייחסות‬
‫מסוימת‪ .‬כאשר אופציה נתפסת כ"רווח" ביחס לנקודת ההתייחסות‪ ,‬אזי שהאדם ייתפס כאחד שיימנע מסיכון היות‬
‫והוא יעדיף לבחור דווקא בחלופה שתניב לו רווח וודאי על פני זאת שהבחירה בה כרוכה בסיכון ובהימור מסוים‪ ,‬וזאת‬
‫חרף העובדה שהתוחלת בכל האופציות הניתנות לבחירה זהה‪ .‬מנגד‪ ,‬כאשר אופציה תיתפס כ"הפסד" ביחס לנקודת‬
‫ההתייחסות‪ ,‬אזי שאותו אדם ייתפס כחובב סיכון במידה והוא יעדיף לבחור בחלופה שיש בה הימור במקום לבחור בזו‬
‫שתוצאתה לכאורה וודאית‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מחקרים אלו ואחרים הציגו מצב בו בקבלת החלטה האדם הממוצע נותן משקל‬
‫רב יותר לוודאות בתוצאה ‪" -‬בחירה וודאית"‪ ,‬על פני תועלת גבוהה אך בלתי וודאית ‪" -‬בחירה מסוכנת" ( & ‪Taversky‬‬
‫‪.)Kahneman, 1986‬‬
‫ההגדרה של "בחירה מסוכנת" מלמדת על הבחירה או הפעולה היכולה להוביל למספר תוצאות שונות כשאין‬
‫באמת וודאות איזו מבין של האפשרויות אכן תתרחש‪ .‬כלומר‪ ,‬הבחירה בעלת הסיכון או "ההימור"‪ ,‬לא מרמזת על‬
‫פעולה מסוכנת אלא על כך שתוצאת הבחירה איננה וודאית‪ .‬למשל‪ ,‬אם ברצוננו ליישם בתחום החינוך תוכנית חדשה‪,‬‬
‫שמעולם לא נבחנה או נוסתה‪ ,‬אזי שביצוע התוכנית והוצאתה אל הפועל יכולים להביא לאחת משלוש‪ :‬או שהתוצאות‬
‫תעלנה את ההישגים‪ ,‬לא תשנה בהרבה ותשמורנה אותם על אותה רמה כמו מקודם (סטטוס קוו)‪ ,‬או שהן עלולות אפילו‬
‫לגרום לתוצאות שליליות‪ .‬כלומר‪ ,‬הבחירה ליישם תוכנית כזו תיחשב כבחירה שיש בה סיכון‪ ,‬דהיינו "בחירה מסוכנת"‪.‬‬
‫בחירה באופציה כזו תהיה מנוגדת לבחירה באופציה שתוצאותיה הינן וודאיות‪ .‬בוודאות מלאה הכוונה לכך שישנה‬
‫אופציה אחת אפשרית ושהיתכנותה הינה וודאית במונחים של ‪ .%211‬עם זאת‪ ,‬גם ההתייחסות אל "בחירות מסוכנות"‬
‫הינה התייחסות כאל בחירות הסתברותיות‪ ,‬אולם מדובר בבחירות של העדפת סיכונים וכהימור (‪.)Miller et al., 2009‬‬
‫במובן הזה‪ ,‬קבלת ההחלטות של בני אדם דומה לשימוש בפרוזה‪ ,‬באותם כללי שפה‪ ,‬משום שאנו עושים זאת‬
‫ללא הרף בין אם מידיעה ובין אם שלא מתוך ידיעה‪ .‬קבלת ההחלטות מבחינה בין בחירה שיש בה סיכון לבין כזו שהיא‬
‫נעדרת את אותו הסיכון‪ .‬לכן‪ ,‬הבחירה בתנאי הסיכון כמו למשל‪ :‬אם כן לצאת מן הבית עם מטריה או לאו‪ ,‬או אם כן‬
‫לצאת למלחמה או להימנע מכך‪ ,‬כל אלה נעשים מבלי לדעת מראש ובאמת את תוצאות הבחירה‪ .‬התוצאות בהכרח‬
‫תלויות באירועים הלא‪-‬וודאיים כמו למשל‪ :‬מצב מזג האוויר‪ ,‬מידת נחישותו של היריב וכו'‪ .‬אפשר לפרש בחירה מן‬
‫הסוג הזה כלקיחת הימור משום הסיכוי שהתוצאות בסופו של יום תהיינה שונות (‪.)Kahneman & Tversky, 1984‬‬
‫‪4‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫לכן‪ ,‬המסגור מספק איזשהו יתרון והקשר‪ .‬מסגור הוא אופן ההצגה של הבעיה‪ ,‬במונחים חיוביים או במונחים שליליים‪,‬‬
‫כאשר ההחלטה המתקבלת תלויה באופן בו מציגים את הבעיה‪ .‬מסגור סיטואציה מסוימת כחיובית או שלילית מרמז על‬
‫נקודת התייחסות‪ ,‬ולכן האופן שבו סיטואציות תמוסגרנה עלול להשפיע על הסיכוי שהאינדיבידואל יבחר ב"בחירה‬
‫מסוכנת" במקום בבחירה ה"וודאית" (‪.)Miller et al., 2009‬‬
‫החשיפה למסוגרים ספציפיים בהחלט יכולה להשפיע על אופן ההתייחסות שלנו לסיטואציה או למציאות‬
‫מסוימת‪ ,‬כמו גם לאופן שבו נשקול תגובות ופעולות שונות בהקשר לאותן סיטואציות‪ .‬לכן‪ ,‬הם מהווים מעין עקרונות‬
‫קולקטיביים המשתרשים עם הזמן‪ ,‬כך שיש להם את הפוטנציאל לעצב‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬את המציאות החברתית בה אנו‬
‫חיים בצורה שתיתפס על ידנו כמובנת מאליה (‪ .)Reese, 2001‬לכן‪ ,‬ניתן להתייחס אל המסגור כתוצר של השפעות‬
‫פסיכולוגית סוציולוגיות‪ ,‬הגורמת לבני‪-‬האדם לייצר לעצמם תמונה מסוימת באשר לסיטואציה בה הם מצויים כמו גם‬
‫תרחישים אפשריים‪ .‬מדובר בשילוב קונסטרוקטיבי ואובייקטיבי של תפיסת המציאות‪ .‬המסגור משפיע על כמות‬
‫האינפורמציה שנעשה בה שימוש‪ ,‬על האופן שבו נפרש אותה‪ ,‬ועל האופן שבו נשלב אותה בתהליך קבלת ההחלטות עצמו‬
‫(‪.)Miller & Sardais, 2013‬‬
‫המסגור הוא אמנם תהליך אשר עוזר לנו לפשט את המצב ולבצע החלטות הנוטות לוודאיות‪ ,‬אך יש להבין כי‬
‫החלטות אלו יכולות להיות לא רציונליות‪ .‬לעיתים האדם יבחר באופציה על פניו נראית כ"בחירה וודאית"‪ ,‬אך תחת‬
‫הסתברויות אפשר לראות שבבחירה אשר נראית כ"בחירה מסוכנת" ובלתי וודאית התוחלת גבוהה יותר‪ .‬שיקול הדעת‬
‫הנ"ל‪ ,‬אשר כאמור נובע מהשפעות פסיכולוגיות וסוציולוגיות של מבצע ההחלטה‪ ,‬יכול בהיעדר ידע נרחב להיות שגוי‬
‫למרות הוודאות בבחירה‪.‬‬
‫בארגונים רבים‪ ,‬וביניהם גם מוסדות החינוך‪ ,‬בעלי התפקידים השונים (בין אם בתחום הניהולי ובין אם לאו)‬
‫נדרשים לקבל החלטות במסגרת תפקידם‪ .‬חלק מן ההחלטות המתקבלות הינן תכופות ומהותיות לשם המשך תפקודו‬
‫היעיל והפרודוקטיבי של הארגון (‪ .)Kyriacou & Coulthard, 2000‬עובדי ההוראה והמורים גם הם‪ ,‬כחלק ממקבלי‬
‫ההחלטות‪ ,‬פועלים ע"פ דפוסי ביצוע וקבלת החלטות בדומה לאמור לעיל‪ .‬בסביבות עבודה כגון אלו ישנם משתנים רבים‪,‬‬
‫ולעיתים בלתי צפויים‪ ,‬המשפיעים על ההחלטה הסופית‪ ,‬כגון יכולות קוגניטיביות‪ ,‬ידע כללי‪ ,‬השכלה ועוד ( & ‪Hedberg‬‬
‫‪5‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫‪ .)Larsson, 2004‬לפיכך המורה אמור לבחור את האפשרות הטובה ביותר‪ ,‬תחת שקלול כל הפרמטרים הללו‪ ,‬ותחת‬
‫תיאוריית המסגור לקטלג את האופציות באופן של חיובי ושלילי ועל סמך כך לבחור בבחירה הוודאית והטובה ביותר‬
‫לדעתו האישית‪ .‬בהחלט אפשר להניח כי האופן בו הבחירות ממוסגרות משפיע על בחירתו הסופית של המורה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬על סמך הנקודות הללו‪ ,‬השערת המחקר הראשונה היא שמסגור החלופות ישפיע על בחירת המורים‪ ,‬כשמסגור‬
‫שלילי יוביל למספר גבוה יותר של בחירות מסוכנות‪.‬‬
‫‪ 4.4‬סגנון קבלת ההחלטות‬
‫כאמור‪ ,‬קבלת ההחלטות הינה בחירה אחת מתוך מספר אופציות אלטרנטיביות‪ .‬התהליך עצמו כרוך בהתמודדות עם‬
‫סיטואציה מסוימת או בעיה מסוימת‪ ,‬תוך התחשבות במספר פקטורים כגון‪ :‬דעות‪ ,‬אירועים ושיקולים שונים‪ .‬לכן‪ ,‬יש‬
‫המציעים כי תהליך עיבוד המידע באופן מעמיק יכול להפחית במידה מסוימת את ההטיות או הדעות הקדומות העלולות‬
‫להשפיע על קבלת ההחלטה (‪ .)Simon, Fagley & Halleran, 2004‬כך למשל ניתן יהיה לצפות שבני אדם החושבים‬
‫באופן רציני ומעמיק ביחס לסיטואציות וסוגיות שונות‪ ,‬יהיו פחות תלויים ומושפעים ממה שנקרא "אפקט המסגור"‬
‫בכל הנוגע לתהליך קבלת ההחלטות שלהם (‪.)Miller et al., 2009‬‬
‫על‪-‬פי נתונים‪ ,‬נראה כי למעלה מ‪ %31-‬מן המורים בישראל נושאים תפקיד במערכת הבית ספרית‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫ישנם עוד רבים השואפים לקבל תפקיד בו הם יוכלו להפגין סמכות ולקבל אחריות כלפי הקולגות‪ ,‬לחוש תחושת‬
‫מסוגלות והעצמה‪ ,‬ולהקל על עצמם בכל הקשור לעומס העבודה הכרוך בהוראה‪ .‬זאת אומרת שהמרחב הבית ספרי‬
‫נתפס כמקום עבודה חשוב‪ ,‬והמעורבות והעצמאות בקבלת ההחלטות‪ ,‬לצד קבלת תפקידים נוספים‪ ,‬מגבירה את רמת‬
‫שביעות רצונם כמו גם את תחושת המסוגלות והמחויבות שלהם (אבידב‪-‬אונגר‪ ,‬פרידמן ואולשטיין‪.)3122 ,‬‬
‫אחד התחומים בו קבלת ההחלטות של המורים באה לידי ביטוי הינו תוכנית הלימודים‪ .‬זהו אחד המנגנונים‬
‫העיקריים לקבלת החלטות על האופנים‪ ,‬על התכנים‪ ,‬ועל הדרכים להשגת המטרות החינוכיות ברמה הלאומית והבית‪-‬‬
‫‪6‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫ספרית‪ .‬בארה"ב למשל‪ ,‬מתקיים שיח מתמשך כבר למעלה משני עשורים בדבר השינויים בתוכניות הלימודים‬
‫המסורתיות הנתפסות‪ ,‬לפי הקולות המתנגדים להן‪ ,‬כמבוססות על מושגים גזעיים ופטריארכליים‪ .‬השינויים‬
‫הטכנולוגיים והחדרת המחשב והשימוש האינטרנטי אל תוך תחומי בית‪-‬הספר מאפשרים לצבור מידע רחב ומגוון‪ ,‬אשר‬
‫לא פעם מערער טקסטים קיימים ומייצר שינויים בהיררכיות המקובלות של הידע (יוסיפון ושמידע‪.)3117 ,‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬כאשר עלינו לקבל החלטות בכל תחום או תפקיד‪ ,‬כל החלטה כזו היא למעשה תהליך המורכב‬
‫מזיהוי היעדים ו‪/‬או הבעיה‪ ,‬מאיסוף מידע על המטרה ו‪/‬או הבעיה הרלבנטית‪ ,‬זיהוי אלטרנטיבות ודרכי פעולה חלופיים‬
‫בעבור מימוש היעדים ופתרון הבעיה‪ ,‬ניסיון לנבא ולהעריך את מהן ההשלכות והתוצאות של כל אלטרנטיבה‪ ,‬ולבסוף‬
‫קבלת ההחלטה‪ .‬החלטה המבטאת לא רק את הבחירה מבין מספר אלטרנטיבות שונות אלא גם את הבחירה‬
‫באלטרנטיבה הנתפסת כמי שממקסמת את היעדים והמטרות (‪.)Stone, 2002‬‬
‫נראה כי כאשר אנשים מתמודדים עם קבלת החלטות‪ ,‬הם נוטים לבחור באחד משני מודלים לעיבוד המידע‬
‫שברשותם‪ :‬המודל הרציונאלי‪-‬אנליטי‪ ,‬והמודל האינטואיטיבי‪ .‬הראשון מתייחס להחלטות רציונאליות המסתמכות על‬
‫תכנון מוקדם וקבלת החלטות עקבית המסודרת לוגית‪ ,‬ואילו השני הוא חלק מתהליך סובייקטיבי רגשי המתאפיין‬
‫בהטיות ואי‪-‬דיוקים‪ ,‬כמו גם בקבלת מידעים שגויים ולא בהכרח רלבנטיים‪ .‬בשני המודלים בני האדם מוגבלים במידה‬
‫כזו או אחרת ביכולתם לעבד את המידע שברשותם‪ ,‬ובוודאי לצפות את העתיד (‪. )Miller et al., 2009‬‬
‫אם כן‪ ,‬על‪-‬פי המודל הרציונאלי‪-‬אנאליטי‪ ,‬מקבל ההחלטה מגדיר לעצמו את ערכיו‪ ,‬את המטרות ואת הרצונות‪.‬‬
‫לאחר מכן הוא עורך אותם בהתאם לסדר עדיפויות ברור‪ .‬הוא מגבש אותן ובוחן חלופות מתאימות להשגת הערכים‪,‬‬
‫המטרות והרצונות שהציב לעצמו‪ .‬מודל זה בנוי על מספר שלבים המסודרים באופן שיטתי‪ ,‬המאפשרים למקבל‬
‫ההחלטה לעבור משלב לשלב בד בבד לצד בחינת הנתונים ‪ ,‬הדעות‪ ,‬וכל התהליכים הקשורים לסיטואציה או הבעיה‬
‫(‪ .)Epstein, 1998‬מודל זה הינו איטי והוא מורכב ממספר שלבים הכרוכים בהתאמצות לשקול את כלל האפשרויות תוך‬
‫כדי שיקול היתרונות והחסרונות בכל אלטרנטיבה‪ .‬השלבים הם‪ :‬שלב איסוף המידע והניסיון להבהיר את המטרות‬
‫והערכים הקשורים לאותה המטרה‪ .‬שלב פיתוח וניסוח החלופות והאלטרנטיבות שיסייעו לקבל החלטה‪ .‬שלב הערכת‬
‫החלופות ובחינת היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן‪ .‬זאת לצד בחינת מידת היכולת שלהן לפתור את הבעיה‪ .‬שלב‬
‫‪7‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫הבחירה באלטרנטיבה האמורה לספק מענה לכל אותן מטרות שהפרט להשיג‪ .‬השלב האחרון הוא יישום האלטרנטיבה‬
‫המועדפת‪ .‬לאחר מכן יגיע שלב הבדיקה האם ההחלטה שהתקבלה אכן פתרה את הבעיה בהתאם לציפיות או לאו‬
‫(קניאל‪.)3121 ,‬‬
‫באשר למודל האינטואיטיבי‪ ,‬אזי שמקבל ההחלטה בוחר בפתרון מתוך מבחר מצומצם של אופציות לפתרון‬
‫הבעיה‪ ,‬והבחירה תיקבע בהתאם למידת הבנתו ותחושתו ביחס לפתרון הראוי לבעיה‪ .‬לאמור‪ ,‬מקבל ההחלטה ייעזר‬
‫באינסטינקטים שלו ובתגובותיו הרגשיות ובתת מודע‪ .‬מדובר בתהליך שהוא יותר ספונטאני הנחשב לפחות מאמץ‬
‫ותובעני לעומת המודל הרציונאלי‪ .‬כך‪ ,‬הפתרון שייבחר יהיה זה שייראה למקבל ההחלטה כפתרון הנכון על בסיס‬
‫תחושות הבטן‪ ,‬והוא ייבחר לאחר תהליך די מזורז‪ .‬באשר להבדלים בין שני המודלים אזי שהם באים לידי ביטוי ברמת‬
‫הפירוט‪ ,‬הדיוק‪ ,‬רמת המידע המסופקת למקבל ההחלטה‪ ,‬וגם במידת הקפדנות בה נבחנות האלטרנטיבות השונות‬
‫המוצעות (‪ .)Miller & Ireland, 2005‬כך‪ ,‬לצורך ההגדרה‪ ,‬האינטואיציה הינה תחושה הוליסטית המשפיעה על שיקול‬
‫הדעת והבחירות אותן אנו מקיימים‪ ,‬דרך סינתזה עם פיסות מידע המופקות מן הניסיון האישי המגוון שלנו‪ .‬במקרה‬
‫הזה‪ ,‬אותה תחושת בטן היא זו המתארת את שלב הבחירה הסופית (‪.)Humer, 2007‬‬
‫משני מודלים אלה ניתן ללמוד כי אנשים בעלי סגנון אנליטי רציונאלי לקבלת החלטות יהיו פחות רגישים ו‪/‬או‬
‫תלויים ב"אפקט המסגור" בתהליך הבחירה שלהם‪ .‬הסיבה לכך היא שהם יעבדו את המידע ויבחנו את האפשרויות‬
‫השונות בצורה מעמיקה יותר‪ .‬הנטייה שלהם לאמץ סגנון אנליטי מרמזת על כך שהם ישקלו שיקולים מערכתיים וינתחו‬
‫את המידע הקיים העומד ברשותם‪ .‬לכן‪ ,‬הם יבססו את החלטתם על מידת "האיכות האובייקטיבית" של האפשרויות‬
‫השונות שאינן תלויות או מושפעות‪ ,‬לשיטתם‪ ,‬מן המסגור (‪.)Miller et al., 2009‬‬
‫אם כן‪ ,‬השערת המחקר השנייה היא שסגנון קבלת החלטה אינטיאוטיבי ישפיע על הפגיעות למסגור‪ .‬קרי‪ ,‬ככל‬
‫שהמורים הם בעלי סגנון החלטה אינטיאוטיבי השפעת המסגור תהיה חזקה יותר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫‪ 4.3‬הקשר בין וותק וקבלת החלטות‬
‫תהליך קבלת ההחלטות של הפרט מוגדר כתהליך בחירה דרך הפעולה מתוך מגוון דרכים חלופיות‪ .‬התהליך מכיל את‬
‫המרכיב הרציונאלי המבוסס על מידע ונתונים‪ ,‬או לחילופין את המרכיב האינטואיטיבי שהוא בעיקרו סובייקטיבי משום‬
‫אלמנט ה"אינטרוספקציה" שבו‪ .‬דהיינו‪ ,‬אותה הסתכלות לתוך משהו‪ ,‬אל תוך הפנימיות שלנו למשל‪ ,‬בעת החוויה או‬
‫לאחריה והגעה למסקנות על בסיס הסתכלות זו (‪.)Slezak, 2002‬‬
‫בסביבות עבודה דינאמיות ולעיתים בלתי צפויות ומתוחות כמו תחום ההוראה‪ ,‬ישנם מספר משתנים‬
‫המשפיעים על איכות קבלת ההחלטה הסופית‪ .‬אלו יכולים להיות הנתונים האישיותיים של הפרט‪ ,‬הרקע המקצועי שלו‬
‫כגון השכלה וידע‪ ,‬וגם הוותק‪ .‬דהיינו‪ ,‬האם מדובר במומחה או שמא ב"טירון" (‪ .)Hedberg & Larsson, 2004‬לפיכך‪,‬‬
‫יש המניחים כי קיים קשר בין ותק בעבודה ובין תהליך קבלת החלטות‪ .‬במקרים בהם הוותק הינו גבוה אזי שזה מספק‬
‫לבעל התפקיד ניסיון רב יותר בעבודה‪ .‬הוותק והניסיון מהווים למעשה מרכיבים בעלי חשיבות רבה בתהליך קבלת‬
‫ההחלטות והם מסוגלים להשפיע על היכולת להחליט בצורה אשר מבוססת על נתונים רבים יותר מתוך עולם הניסיון‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬קבלת ההחלטות קשורה בוותק ובניסיון‪ ,‬וככל שאלה גדלים כך התהליך הופך לתהליך שיטתי ומבוקר בהתאם‪.‬‬
‫שני המרכיבים הללו תורמים למקבל ההחלטה שיקול דעת רחב יותר ומקיף‪ ,‬כך שניתן לצפות שהחלטותיו תהיינה‬
‫"נכונות" יותר מאשר בעל תפקיד ניהולי עם וותק וניסיון מועטים יחסית‪ .‬כך‪ ,‬יש מי שמניח כי עובדים מבוגרים יותר‬
‫יהיו בעלי הישגים גבוהים יותר בכל הנוגע לפתרון בעיות וקבלת החלטות‪ ,‬לעומת אלו הצעירים יותר‪ .‬דהיינו‪ ,‬קיים קשר‬
‫חיובי בין גיל ובין מיומנות בעבודה בתהליך קבלת ההחלטות (‪.)Westerman, 1991‬‬
‫על‪-‬פי גישה זו‪ ,‬לא אחת אנו ניצבים בפני מצבים בהם עלינו להפעיל תהליכי קבלת החלטות‪ .‬על בסיס המודל‬
‫האינטואיטיבי משמעות הדבר שעל הפרט המקבל את ההחלטה ללמוד מהחלטה אחת לשנייה ולהתפתח על בסיס‬
‫הניסיון המצטבר‪ .‬הידע למשל‪ ,‬מתבטא בשילוב של תוצרי הלמידה ושל הניסיון שהצטבר בין אם באופן מאורגן ובין אם‬
‫לאו‪ .‬כל אלה צריכים להיות זמינים בעת שהפרט ניצב בפני סיטואציה בה עליו לקבל החלטה‪ .‬לכן‪ ,‬בהתאם למודל‬
‫האינטואיטיבי‪ ,‬כניסה לתהליך תשובה מבלי לקחת בחשבון את הניסיון האישי והידע הקודם‪ ,‬ומבלי לערוך בחינה‬
‫‪9‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫עצמית‪ ,‬כל אלה עלולים להביא לכך שתתקבלנה תוצאות שליליות‪ .‬מה שמלמד כי ייתכן וההחלטה שהפרט הגיע אליה‬
‫הייתה שגויה (קניאל‪.)3121 ,‬‬
‫לעיתים היסקים מן הסוג הזה עלולים לחשוף את הפרט ללא מעט הטיות מאחר ואין מדובר בקבלת החלטות‬
‫המבוססת על דרך חשיבה שיטתית ומושלמת‪ ,‬אלא בהתבססות על יוריסטיקה‪ .‬כלומר‪ ,‬מציאת פתרון מהיר‪ ,‬פשוט‬
‫והחלטי‪ ,‬על סמך הברקה וקיצורי דרך הנובעים מן הניסיון‪ .‬אלו באים על חשבון הדיוק‪ .‬היוריסטיקה אינה מבטיחה‬
‫בהכרח את הפתרון הטוב ביותר‪ ,‬אך היא יכולה להוביל לפתרון שהוא טוב יותר מזה המבוסס על ניסוי וטעייה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫התבססות על הניסיון עדיין יכולה להוביל להטיות שיטתיות‪ .‬לכן‪ ,‬התבססות על הניסיון או הוותק בעת קבלת החלטה‬
‫מתאימה למודל האינטואיטיבי‪ .‬אין זה אומר כי ההחלטה היא אימפולסיבית‪ ,‬אלא שמדובר בהחלטה מהירה משום‬
‫ההתבססות על הניסיון ו‪/‬או על תחושת הבטן החזקה‪ .‬לכן אלו המשתמשים בה נוטים להתייחס אליה כאל אסטרטגיה‬
‫חיובית‪ .‬אין זו דרך שיטתית ומסודרת אלא דרך העוקפת שלבים ומקצרת תהליכים‪ ,‬באמצעותה מנסים להגיע כמה‬
‫שיותר מהר לחלופות ולקבל החלטה אינטואיטיבית ומבלי יכולת לנמק את הבחירה שעשינו ( ‪Eriksson & Wallace,‬‬
‫‪.)2006‬‬
‫יש הסבורים כי מרכיב הוותק‪ ,‬במערכת החינוך‪ ,‬הוא מרכבי בעל השפעה על מידת האפקטיביות של המנהלים‬
‫והמורים‪ .‬לאמור‪ ,‬ככל שהוותק בתחום גבוה יותר כך עולה מידת האפקטיביות של המנהלים‪ .‬כחלק מכך‪ ,‬חוקרים‬
‫מסויימים מניחים כי מנהלים וותיקים עשויים להפוך ליותר דמוקרטים‪ ,‬לכאלו המשתפים את העובדים בקבלת‬
‫ההחלטות‪ ,‬מאצילים סמכויות לאחרים‪ ,‬ומקיימים מערכת יחסים דו‪-‬סטרית עם שאר העובדים בארגון‪ .‬בנוסף‪ ,‬ע"פ‬
‫דעות אלו‪ ,‬שיתוף הכפופים בקבלת ההחלטות מאפשרת להם הזדמנות לבטא את עצמם‪ ,‬וזו מגבירה את תחושת‬
‫האכפתיות שלהם‪ ,‬את המוטיבציה שלהם להיות מעורבים‪ ,‬ואת רמות הביטחון העצמי באשר לנעשה בארגון‪ .‬אלו גם‬
‫יכולים לתרום למידת שביעות רצונם של המעורבים ממקום העבודה (זוזובסקי‪ ,‬אריאב וקינן‪Wasterman, ;3112 ,‬‬
‫‪.)1991‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ההשערה השלישית במחקר תתמקד בקשר שבין וותק ומסגור ולפיה‪ ,‬מספר שנות הוותק של מורים ישפיע על‬
‫הפגיעות למסגור‪ .‬לאמור‪ ,‬ככל ששנות הוותק גדול יותר השפעת המסגור תהיה חלשה יותר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫‪ 4.2‬קבלת החלטות בקרב מורים‬
‫כחלק מן המגמה הכללית שהתפתחה בעשורים האחרונים במדינות שונות בעולם‪ ,‬גברה הנטייה להעביר למוסדות‬
‫החינוך יותר סמכויות ולאפשר להם אוטונומיה ניהולית‪ .‬המניע העומד בבסיס המהלכים הללו הוא הרצון לשפר את‬
‫איכות החינוך דרך מתן אפשרויות לניהול עצמי‪ .‬מחקר שנפרס על פני ארבעה עשורים וכלל ‪ 74‬מדינות שונות מלמד כי‬
‫קיים קשר מובהק בין איכות החינוך ובין התל"ג של המדינות ורמת החיים בהן ( ‪Jamison, Jamison & Hanushek,‬‬
‫‪.)2007‬‬
‫בתחום הפסיכולוגיה הארגונית נוטים להגדיר את האוטונומיה המקצועית של העובד כמידה שבה התפקיד‬
‫שהוא ממלא מפסק לו עצמאות משמעותית ושיקול דעת בתכנון העבודה ובקבלת ההחלטות‪ .‬כך‪ ,‬אדם אשר לו עצמאות‬
‫רבה יפעל ויזום פעולות שונות במידה רבה של חופש‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא יהיה רשאי לשנות דרכי פעולה כאלה ואחרים‬
‫ולהתאים אותם לסיטואציות המשתנות (‪ .)Bush & Bell, 2002‬בישראל‪ ,‬למשל‪ ,‬סוגיית אוטונומיית המורים נבדקה‬
‫על‪-‬ידי בחינת המידה שבה הם מקבלים החלטות בתחומים פדגוגיים וארגוניים לעומת תחומים שגרתיים‪ .‬מתוך‬
‫הממצאים נראה כי המורים חשים יותר עצמאיים ככל שהם משתתפים יותר בקבלת החלטות בתחומים עקרוניים יותר‬
‫ופחות שגרתיים (שחר ומגן‪-‬נגר‪.)3121 ,‬‬
‫היות ובמערכת הבית‪-‬ספרית‪ ,‬טווח הנושאים שעל המנהל לעסוק בהם ביומיום הינו רחב‪ ,‬אזי ההנחה היא כי‬
‫שיתוף המורים בקבלת ההחלטות עשויה להקל על עבודתו‪ .‬זו כוללת תגובה לאירועים השונים בבית הספר‪ ,‬מאמצים‬
‫לספק מענה שוטף לאוכלוסיות התלמידים המגוונות (במישור השפה‪ ,‬התרבות‪ ,‬הדת)‪ .‬אולם‪ ,‬נראה כי דווקא בנקודה זו‬
‫מתעוררת אצל לא מעט מנהלים הדילמה בין הצורך והכוונה לשתף מורים בקבלת החלטות‪ ,‬ובין העובדה שבסופו של‬
‫דבר האחריות תוטל עליו‪ .‬בין אם מדובר בהצלחה ובין אם מדובר בכישלון (שחר ומגן‪-‬נגר‪ .)3121 ,‬תהליכים אלה‬
‫‪11‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫קשורים בצורה כזו או אחרת למנהיגות מעצימה המעלה את המקצועיות של המורה כמי שרואה בעצמו אחראי‬
‫למעורבות בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬מדובר בתהליך אינטראקטיבי המתרחש בין הפרט לסביבתו‬
‫המקצועית‪ ,‬והיא באה לידי ביטוי במעבר ממצב של חוסר אונים למצב של תחושת יכולת אישית‪-‬פסיכולוגית‪ .‬במהלכם‪,‬‬
‫הפרט מגלה יכולת להתמודד עם ההשפעות הסביבתיות (‪.)Bogler & Somech, 2004‬‬
‫אם כן‪ ,‬כל מורה‪ ,‬בין אם מדובר במורה וותיק ובין אם מדובר במורה מתחיל‪ ,‬נאלץ לקבל החלטות עצמאיות‬
‫לא מעטות בכל אחד משלושת שלבי ההוראה‪ .‬לאמור‪ ,‬כמתכנן בשלבים המוקדמים שלפני ההוראה‪ ,‬וכמסיק מסקנות מן‬
‫ההוראה ולאחריה‪ .‬על המורה להיות מסוגל לקבל החלטות מורכבות המביאות בחשבון לא רק את צורכי החברה ברמות‬
‫השונות‪ ,‬אלא גם את דרישות המקצוע‪ .‬זאת אומרת שבסופו של דבר יהיה עליו להיות מסוגל לתת מענה הן לדרישות‬
‫וצרכי התלמידים‪ ,‬מה שמלמד שעל כתפיו של המורה מוטלת אחריות לא מבוטלת (שץ‪-‬אופנהיימר וחב'‪.(3122 ,‬‬
‫מאחר ובשלבים הראשונים של ההוראה המורה המתחיל נאלץ להתמודד עם סיטואציות ללא כלים מספקים‬
‫בעודו חושש להיכשל‪ ,‬אזי שהוא מאוד תלוי בסביבתו המקצועית הקרובה וברמות התמיכה אותן הוא מקבל‪ .‬במדיה‬
‫וסביבתו המקצועית‪ ,‬כולל המורים החונכים‪ ,‬יסייעו למורה המתחיל באיתור הקשיים‪ ,‬בהגדרתם‪ ,‬ובחיפוש דרכים‬
‫להתמודד ולהתנסות‪ ,‬כך למורה המתחיל תינתן הזדמנות ללמוד ולהתפתח מקצועית ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות‬
‫שלו (‪.)Gratch, 2000‬‬
‫על כן‪ ,‬כאשר מורה צריך לקבל החלטה כיצד להתמודד בסיטואציה מסוימת‪ ,‬הן מבחינה ניהולית והן מבחינת‬
‫העברת החומר שיש ללמד‪ ,‬הוא משתמש בידע הפדגוגי שרכש עם הזמן בכדי ליצור אווירה המעודדת למידה ומנסה‬
‫להגמיש‪ ,‬עד כמה שניתן‪ ,‬את השיעור המתוכנן בהתאם למצב בכיתת הלימוד‪ .‬כך‪ ,‬בעוד מורה חדש וחסר ניסיון מגיע עם‬
‫ידע תיאורטי נרחב אודות השיטות השונות שברצונו ליישם‪ ,‬אך מנגד הוא נעדר את הניסיון שיש לוותיקים ממנו בדבר‬
‫היכולת להחליט איזו שיטה מתאימה לאיזה מצב‪ ,‬אזי שתהליך קבלת ההחלטות שלו יתבסס יותר על ניסוי וטעייה‪ .‬זה‬
‫יצריך ממנו זמן לסנכרן בין מגוון שיטות הלימוד ובין המציאות בכיתה (‪.)Westerman, 1991‬‬
‫לפי ווסטרמן‪ ,‬תהליך קבלת ההחלטות של מורים מתחלק לשלושה שלבים‪ :‬קבלת החלטות טרם הפעולה‪,‬‬
‫קבלת החלטות תוך כדי הפעולה‪ ,‬וקבלת החלטות בעקבות הפעילות‪ .‬מה שסיקרן אותה היה תהליך קבלת ההחלטות של‬
‫‪12‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫מורים מתחילים בהשוואה לאלו הוותיקים‪ .‬כך‪ ,‬שתי קבוצות המורים סיפקו מידע אודות ההחלטה שקיבלו לפני השיער‪,‬‬
‫במהלכו‪ ,‬ובסיומו‪ .‬המסקנות אליהן הגיעה ווסטרמן הן כי קיימים הבדלים בין התהליכים המחשבתיים אותם עוברים‬
‫המורים החדשים והוותיקים‪ .‬למשל‪ ,‬לפני השיעור על המורים לנסות ולדמיין את תגובת התלמידים לנושא או רעיונות‬
‫מסוימים שיעלו בזמן השיעור‪ .‬הניבוי הוא של התגובה האפשרית על בסיס הניסיון והידע שנרכשו הן אודות התלמידים‬
‫והן אודות תכנון השיעור‪ ,‬לכן נצפה לראות הבדלים בין מורים וותיקים לכאלו שאינם‪ .‬הבדל מהותי נוסף בא לידי ביטוי‬
‫בקבלת ההחלטות בזמן השיעור‪ .‬אז באה לידי ביטוי יכולת האלתור של המורה הוותיק ולשנות את תכנית הלימודים‬
‫שנקבעה מראש‪ .‬הגמישות והיכולת לסטות מן השגרה ולגרות את התלמידים מאפשרת למורה הוותיק לקבל החלטות‬
‫מהירות במהלך השיעור‪ .‬זאת לעומת מורה מתחיל שמטבע הדברים יהיה פחות גמיש בהוראתו וישתדל להיצמד‬
‫לתוכנית הלימודים המקורית (‪.)Westerman, 1991‬‬
‫ביחס לכך‪ ,‬אפשר להבין כי מורים וותיקים לא יהססו להשתמש ב"תחושות בטן"‪ .‬מורים וותיקים‪ ,‬אשר כבר‬
‫חוו התנסויות שונות בכיתה עוברים הליכים מחשבתיים שונים בכל אחד מהשלבים שהוצגו לעיל‪ ,‬ופרדיגמות המכילות‬
‫פתרונות מוכנים כבר נשלפים באופן אינטואיטיבי ובביטחון רב יותר בהתאם לוותק‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬השערת המחקר הרביעית הינה כי מספר שנות הוותק של מורים ישפיע על הפגיעות למסגור בקרב‬
‫מורים בעלי סגנון החלטה אינטיאוטיבי‪ ,‬ככל ששנות הוותק גדול יותר השפעת המסגור בקרב מורים בעלי סגנון קבלת‬
‫החלטה אינטיאוטיבי תהיה חלשה יותר‪.‬‬
‫‪ 4.5‬השערות המחקר‬
‫‪ .2‬מסגור החלופות ישפיע על בחירת המורים‪ ,‬כשמסגור שלילי יוביל למספר גבוה יותר של בחירות מסוכנות‪.‬‬
‫‪ .3‬ימצא שמספר שנות הוותק של מורים הוא משתנה ממתן לגבי הקשר שבין מסגור לקבלת החלטות מסוכנות‪.‬‬
‫המשתנה שנות הוותק יהיה משתנה ממתן המצמצם את עצמת הקשר כך ככל ששנות הוותק גדול יותר השפעת‬
‫המסגור תהיה חלשה יותר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫‪ .4‬ימצא שסגנון קבלת החלטה אינטואיטיבי של מורים הוא משתנה ממתן לגבי הקשר שבין מסגור לקבלת החלטות‬
‫מסוכנות‪ .‬המשתנה סגנון קבלת החלטה אינטואיטיבי יהיה משתנה ממתן המגביר את עצמת הקשר כך שככל‬
‫שסגנון קבלת ההחלטות של המורה יהיה אינטואיטיבי יותר כך השפעת המסגור תהיה חזקה יותר‪.‬‬
‫‪ .5‬מספר שנות הוותק של מורים ישפיע על הפגיעות למסגור בקרב מורים בעלי סגנון החלטה אינטיאוטיבי‪ ,‬ככל‬
‫ששנות הוותק גדול יותר השפעת המסגור בקרב מורים בעלי סגנון קבלת החלטה אינטיאוטיבי תהיה חלשה יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬שיטה‬
‫‪ 3.5‬מדגם‬
‫המדגם ששימש למטרות המחקר הנוכחי כלל ‪ 2:9‬מורים שנדגמו באופן אקראי‪ 27 .‬גברים ו‪ 293-‬נשים‪,‬‬
‫באמצעות מדגם נוחות עבור מורים בעלי מקום עבודה קבוע למעלה משנה‪ .‬ממוצע הגילאים של הנדגמים נע בין ‪ 33‬ל‪74-‬‬
‫עם ממוצע העומד על ‪( 49.:7‬סטיית תקן‪ .)9.988 :‬הנדגמים התבקשו להשיב לשאלון לאחר שהובהר להם שהשאלון הינו‬
‫אנונימי והמידע שיספקו יישמר באופן חסוי וישמש למטרות מחקר בלבד השאלונים חולקו למורי חטיבות ביניים ויסודי‬
‫בחיפה ובצפון ובשני המגזרים היהודי והערבי‪.‬‬
‫‪ 3.3‬כלי המחקר‬
‫לשאלון אשר שימש במסגרת המחקר הנוכחי שתי גרסאות שונות בנות ‪ 36‬שאלות כל אחת‪ .‬הגרסאות נבדלות‬
‫בניסוח תיאור המקרה שבתחילתן אך לבד מכך הן זהות לחלוטין‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫תיאור המקרה ‪ -‬את תיאור המקרה החיובי ניתן לראות בשאלון שבנספח ‪2‬א' ואת תיאור המקרה השלילי ניתן‬
‫לראות בשאלון שבנספח ‪2‬ב'‪ .‬תיאורי המקרה מתארים מצב בו למורה אין זמן מספק ללמד את כל החומר ועליו להחליט‬
‫האם ללמד באופן יסודי רק חלק מהחומר או באופן שאינו יסודי את כולו‪ .‬נבדלים ביניהם בכך שבעוד האחד מציין‬
‫שישנן "שתי אפשרויות שונות לשיעורי ההצלחה הצפויים" האחר מציין שישנן "שתי אפשרויות שונות לשיעורי הכישלון‬
‫הצפויים"‪ .‬תפעול זה במסגרת תיאור המקרה משמש על מנת ליצור מסגור שונה לבעיה‪ ,‬כך שהמסגור הראשון הוא חיובי‬
‫ואילו המסגור השני שלילי‪ .‬הבעיה מוצגת פעם אחת בלבד לכל נדגם‪ ,‬כך שכל נדגם נחשף למסגור החיובי או למסגור‬
‫השלילי אך לא לשניהם‪.‬‬
‫שאלה לבדיקת הנטייה לסיכון ‪ -‬לאחר תיאור המקרה על הנדגם הוטל לבחור האם היה בוחר ללמד את רוב‬
‫החומר כך ששיעורי ההצלחה יעמדו על ‪ %81‬ושיעורי הכישלון יעמדו על ‪ ,%41‬או ללמד ברפרוף את כל החומר כך‬
‫ששיעורי ההצלחה ינועו בין ‪ %211-51‬ושיעורי הכישלון בין ‪ %1‬ל‪.%71 -‬‬
‫שאלון קבלת החלטות אינטואיטיבית ‪ -‬שאלון זה הלקוח ממאמרם של ‪(Barry,S. & ,S(Eds).(2002).‬‬
‫‪ ,Andrew‬אומד עד כמה אדם נוטה לקבל החלטות באופן אינטואיטיבי‪ .‬השאלון בן ‪ :‬שאלות‪ ,‬מתוכן ‪ 5‬שאלות הן‬
‫שאלות המנוסחות באופן הפוך לשאר השאלון‪ ,‬המצביעות על נטייה לקבל החלטות באופן לא אינטואיטיבי (פריטים ‪-2‬‬
‫‪ .)5‬לאחר היפוך הפריטים ההפוכים נמצא שלשאלון זה מהימנות כעקביות פנימית ראויה (‪ .)1.722=α‬משום שמהימנותו‬
‫הפנימית של השאלון ראויה הפריטים אוחדו באמצעות חישוב ממוצע למדד האומד עד כמה אדם מקבל החלטות באופן‬
‫אינטואיטיבי‪ .‬ציון גבוה במדד זה משמעו שאדם נוטה לקבל החלטות באופן יותר אינטואיטיבי לעומת אדם בעל ציון‬
‫נמוך במדד‪.‬‬
‫שאלון דמוגרפי ‪ -‬שאלון בו הנדגמים מתבקשים לדווח על גילם מינם ושאר שאלות כלליות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫‪ .4‬ממצאים‬
‫למטרת היכרות בסיסית עם מאפייני המדגם‪ ,‬מאפייני אוכלוסיית המדגם מתוארים בטבלה ‪.2‬‬
‫טבלה ‪ :1‬מאפייני אוכלוסיית המדגם‬
‫ערכים‬
‫מגדר‬
‫דת‬
‫השכלה‬
‫כמות‬
‫אחוז יחסי‬
‫וותק‬
‫גבר‬
‫‪27‬‬
‫‪9.2‬‬
‫אישה‬
‫‪293‬‬
‫‪:2.:‬‬
‫יהודיה‬
‫‪257‬‬
‫‪84.8‬‬
‫נוצרייה‬
‫‪33‬‬
‫‪22.2‬‬
‫מוסלמית‬
‫‪35‬‬
‫‪23.2‬‬
‫דרוזית‬
‫‪6‬‬
‫‪3.6‬‬
‫אחר‬
‫‪2‬‬
‫‪1.6‬‬
‫תעודת הוראה‬
‫‪24‬‬
‫‪7.7‬‬
‫תואר בחינוך‬
‫‪77‬‬
‫‪44.8‬‬
‫‪16‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫מצב משפחתי‬
‫תואר ראשון‬
‫‪71‬‬
‫‪41.7‬‬
‫תואר שני‬
‫‪65‬‬
‫‪38.7‬‬
‫אחר‬
‫‪4‬‬
‫‪2.6‬‬
‫רווקה‬
‫‪37‬‬
‫‪24.3‬‬
‫נשואה‬
‫‪256‬‬
‫‪84.7‬‬
‫גרושה‬
‫‪34‬‬
‫‪22.8‬‬
‫אלמנה‬
‫‪4‬‬
‫‪2.6‬‬
‫התבוננות בטבלה חושפת כי ניכר כי רוב הנדגמים במחקר הנוכחי הן מורות נדגמות‬
‫(‪ ):2.: %‬דבר‬
‫שמשקף את הפערים בין כמות המורים הגברים לכמות המורות הנשים במערכת החינוך‪ .‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪2:9‬‬
‫נדגמים ונדגמות‪ .‬למעלה ממחצית מן הנדגמות נשואות (‪ .)%84.7‬והיתר (‪ )%35.:‬רווקות או גרושות‪ .‬רוב הנדגמות‬
‫במדגם הן יהודיות (‪ )%84.8‬והיתר מוסלמיות (‪ ,)%23.2‬נוצריות (‪ ,)%22.2‬דרוזיות או בעלות דת אחרת (‪.)%1.16‬‬
‫‪17‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫‪ 2.5‬בחינת השערות המחקר‬
‫על מנת לבחון את השערת המחקר הראשונה נערך מבחן ‪ t‬למדגמים בלתי תלויים מסגרתו נבדקו ההבדלים‬
‫בנטייה לקחת סיכון בין שתי קבוצות המסגור (מסגור חיובי ומסגור שלילי)‪ .‬מפני שמבחן לווין לשוויון שונויות הוא‬
‫מובהק‪ ,‬כפי שניתן לראות בעמודה השנייה משמאל בטבלה ‪ ,3‬מבחן ה‪ t-‬נערך ללא הנחת שוויון שונויות‪.‬‬
‫טבלה ‪ :3‬מבחן ‪ T‬לבחינת מובהקות ההבדלים בנטייה לקחת סיכון על פי מסגור‬
‫כמות‬
‫מסגור‬
‫ממוצע הנטייה‬
‫‪ F‬לווין‬
‫‪T‬‬
‫לסיכון בקבה"ח‬
‫חיובי‬
‫‪94‬‬
‫‪2.47‬‬
‫שלילי‬
‫‪226‬‬
‫‪2.64‬‬
‫‪**9.111‬‬
‫‪*-3.4:1‬‬
‫‪*sig.<0.05; **sig.<0.01‬‬
‫השערת המחקר הראשונה גרסה כי מסגור החלופות ישפיע על בחירת המורים‪ ,‬כשמסגור שלילי יוביל למספר‬
‫גבוה יותר של בחירות מסוכנות‪ .‬לפיכך נצפה למצוא הבדל מובהק בנטייה ללקיחת סיכון בקבלת החלטות בין הקבוצה‬
‫שחוותה מסגור חיובי לזו שחוותה מסגור שלילי‪ .‬בטבלה מעלה ניתן לראות כי אכן קיים הבדל מובהק בין שתי‬
‫הקבוצות (‪ .)t=-2.390, sig<0.05‬כמו כן‪ ,‬ניכר כי ממוצע הנטייה להסתכן בקבלת ההחלטות גבוה עבור מי שעברו מסגור‬
‫שלילי (‪ )2.64‬לעומת מי שעברו מסגור חיובי (‪ .)2.47‬לפיכך השערת המחקר הראשונה זכתה לאישוש‪.‬‬
‫על מנת לבחון את שתי השערות המחקר השנייה והשלישית הנתונים וותק‪ ,‬סגנון קבלת החלטות אינטואיטיבי‬
‫ולקיחת סיכון בקבלת החלטה עברו טרנספורמציה לציוני תקן (ציוני ‪ .)Z‬כדי לבחון את השערת המחקר השנייה לפיה‬
‫הוותק של המורה הוא משתנה ממתן עבור השפעת המסגור על הנטייה לקחת סיכונים נבנה משתנה האינטראקציה בין‬
‫וותק במערכת החינוך וסוג המסגור‪ .‬משתנה האינטראקציה שנבנה נראה כך‪:‬‬
‫‪18‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫‪Z score seniority‬‬
‫‪Z score type of framing‬‬
‫אחרי כן נערך ניתוח רגרסיה דו שלבי כאשר בשלב הראשון נבדקה יכולת הניבוי של סוג המסגור ושל וותק עבור הנטייה‬
‫לקחת סיכון בקבלת החלטות ובשלב השני נבדקה התוספת של משתנה האינטראקציה ליכולת הניבוי‪.‬‬
‫טבלה ‪ :3‬ניתוח רגרסיה דו שלבי להסבר שונות במשתנה נטייה ללקיחת סיכונים (וותק)‬
‫שלב ‪1‬‬
‫שלב ‪2‬‬
‫משתנה מנבא‬
‫ערך ‪t‬‬
‫ערך ‪Beta‬‬
‫המודל‬
‫‪ Z‬מסגור‬
‫‪*2.435‬‬
‫‪0.176‬‬
‫‪F(2,193)=3.172,‬‬
‫‪ Z‬וותק‬
‫‪1.130‬‬
‫‪0.082‬‬
‫‪r2=0.032, sig=0.044‬‬
‫‪ Z‬מסגור‬
‫‪*2.412‬‬
‫‪0.175‬‬
‫‪F(3,192)=2.154,‬‬
‫‪ Z‬וותק‬
‫‪1.163‬‬
‫‪0.085‬‬
‫‪r2=0.033, sig=0.095‬‬
‫‪ Z‬מסגור‪0.380 Z X‬‬
‫‪0.027‬‬
‫וותק‬
‫‪*sig.<0.05; **sig.<0.01‬‬
‫השערת המחקר השנייה גורסת כי מספר שנות הוותק של מורים הוא משתנה ממתן לגבי הקשר שבין מסגור‬
‫ללקיחת סיכון בעת קבלת החלטות‪ .‬המשתנה שנות הוותק יהיה משתנה ממתן המצמצם את עצמת הקשר כך ככל‬
‫ששנות הוותק גדול יותר השפעת המסגור תהיה חלשה יותר‪.‬‬
‫התבוננות בטבלה ‪ 4‬חושפת כי למסגור יכולת ניבוי מובהקת עבור לקיחת סיכון בעת קבלת החלטות‬
‫(‪ ,)t(193)=2.435, beta=0.176, sig<0.05‬אך לא נמצא אפקט דומה לוותק ( ‪t(193)=1.130, beta=0.082,‬‬
‫‪19‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫‪,)sig>0.05‬ולא נמצא אפקט לאינטראקציה של וותק עם מסגור‪ ,‬המהווה ביטוי להשפעת וותק על הקשר בין מסגור‬
‫למשתנה של לקיחת סיכונים בעת קבלת החלטות (‪ .)t(193)=0.380, beta=0.027, sig>0.05‬כמו כן מודל השלב השני‬
‫אינו מובהק כך בכל מקרה לא ניתן היה לאשש את השערת המחקר על פיו‪.‬‬
‫בניתוח הרגרסיה שבטבלה ‪ 4‬נבדק וותק במערכת החינוך כמשתנה ממתן‪ .‬ונמצא שלא ניתן לאשש את השערת‬
‫המחקר כשוותק הוא משתנה ממתן‪ ,‬על מנת לבחון האם וותק במשרה הנוכחית עשוי להיות משתנה ממתן עבור השפעת‬
‫המסגור על הנטייה לקחת סיכונים נבנה משתנה האינטראקציה בין וותק במשרת ההוראה הנוכחית וסוג המסגור‪.‬‬
‫משתנה האינטראקציה שנבנה נראה כך‪:‬‬
‫‪Z score seniority in current school‬‬
‫‪Z score type of framing‬‬
‫גם במסגרת הניתוח הזה לאחר בניית משתנה האינטראקציה נערך ניתוח רגרסיה דו שלבי זהה לזה שתואר בטבלה ‪.4‬‬
‫טבלה ‪ :4‬ניתוח רגרסיה דו שלבי להסבר שונות במשתנה נטייה ללקיחת סיכונים (וותק בביה"ס)‬
‫שלב ‪1‬‬
‫שלב ‪2‬‬
‫משתנה מנבא‬
‫ערך ‪t‬‬
‫ערך ‪Beta‬‬
‫המודל‬
‫‪ Z‬מסגור‬
‫‪*2.343‬‬
‫‪0.169‬‬
‫‪F(2,193)=2.789,‬‬
‫‪ Z‬וותק בביה"ס‬
‫‪0.727‬‬
‫‪0.052‬‬
‫‪r2=0.018, sig=0.064‬‬
‫‪ Z‬מסגור‬
‫‪*2.336‬‬
‫‪0.169‬‬
‫‪F(3,192)=1.850,‬‬
‫‪ Z‬וותק בביה"ס‬
‫‪0.671‬‬
‫‪0.052‬‬
‫‪r2=0.013, sig=0.140‬‬
‫‪ Z‬מסגור‪-0.035 Z X‬‬
‫‪-0.003‬‬
‫‪20‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫וותק בביה"ס‬
‫‪*sig.<0.05; **sig.<0.01‬‬
‫השערת המחקר השנייה גורסת כי מספר שנות הוותק של מורים הוא משתנה ממתן לגבי הקשר שבין מסגור‬
‫ללקיחת סיכון בעת קבלת החלטות‪ .‬התבוננות בטבלה ‪ 5‬חושפת כי בשני השלבים מודל שאינו מובהק (‪,)sig(F)<1.16‬‬
‫משום שהמודל אינו מובהק בכל מקרה לא ניתן היה לאשש את השערת המחקר על פיו‪ .‬לפיכך השערת המחקר השנייה‬
‫לא זכתה לאישוש‪.‬‬
‫על מנת לבחון את השערת המחקר השלישית לפיה קבלת החלטות אינטואיטיבית הוא משתנה ממתן עבור‬
‫השפעת המסגור על הנטייה לקחת סיכונים‪ ,‬נבנה משתנה האינטראקציה בין קבלת החלטות אינטואיטיבית וסוג‬
‫המסגור‪ .‬משתנה האינטראקציה שנבנה נראה כך‪:‬‬
‫‪Z score intuitive decision making‬‬
‫‪Z score type of framing‬‬
‫בהמשך נערך ניתוח רגרסיה דו שלבי כאשר בשלב הראשון נבדקה יכולת הניבוי של סוג המסגור ושל קבלת החלטות‬
‫אינטואיטיבית עבור הנטייה לקחת סיכון בקבלת החלטות ובשלב השני נבדקה התוספת של משתנה האינטראקציה בין‬
‫שני אלו ליכולת הניבוי‪.‬‬
‫טבלה ‪ :5‬ניתוח רגרסיה דו שלבי להסבר שונות בנטייה לסיכונים (קבלת החלטות אינטואיטיבית)‬
‫שלב ‪1‬‬
‫שלב ‪2‬‬
‫משתנה מנבא‬
‫ערך ‪t‬‬
‫ערך ‪Beta‬‬
‫המודל‬
‫‪ Z‬מסגור‬
‫‪*2.474‬‬
‫‪0.174‬‬
‫‪F(2,195)=4.134,‬‬
‫‪ Z‬אינטואיציה‬
‫‪1.606‬‬
‫‪0.113‬‬
‫‪r2=0.041, sig=0.017‬‬
‫‪ Z‬מסגור‬
‫‪*2.489‬‬
‫‪0.175‬‬
‫‪F(3,194)=2.896,‬‬
‫‪21‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫‪ Z‬אינטואיציה‬
‫‪1.694‬‬
‫‪ Z‬מסגור‪-0.666 Z X‬‬
‫‪0.121‬‬
‫‪r2=0.043, sig=0.036‬‬
‫‪-0.048‬‬
‫אינטואיציה‬
‫‪*sig.<0.05; **sig.<0.01‬‬
‫לפי השערת המחקר השלישית ימצא שסגנון קבלת החלטה אינטואיטיבי של מורים הוא משתנה ממתן לגבי‬
‫הקשר שבין מסגור לקבלת החלטות מסוכנות‪ .‬המשתנה שסגנון קבלת החלטה אינטואיטיבי יהיה משתנה ממתן המגביר‬
‫את עצמת הקשר כך ככל שסגנון קבלת ההחלטות של המורה אינטואיטיבי יותר השפעת המסגור תהיה חזקה יותר‪.‬‬
‫התבוננות בטבלה ‪ 6‬מאפשרת להיווכח כי למסגור יכולת ניבוי מובהקת עבור לקיחת סיכון בעת קבלת החלטות‬
‫(‪ ,)t(195)=2.474, beta=0.174, sig<0.05‬אך לא נמצא אפקט דומה לסגנון קבלת החלטה אינטואיטיבי‬
‫(‪,)t(193)=1.606, beta=0.113, sig>0.05‬ולא נמצא אפקט לאינטראקציה של סגנון קבלת החלטה אינטואיטיבי עם‬
‫מסגור‪ ,‬המהווה ביטוי להשפעת שסגנון קבלת החלטה אינטואיטיבי על הקשר בין מסגור למשתנה של לקיחת סיכונים‬
‫בעת קבלת החלטות (‪ .)t(193)=-0.666, beta=-0.048, sig>0.05‬לפיכך השערת המחקר השלישית לא זכתה לאישוש‪.‬‬
‫על מנת לבחון את השערת המחקר הרביעית נערך ניתוח שונות אנובה חד כיווני בין אשר המשתנים בו נבדקו באופן‬
‫בין נבדקי‪ .‬על מנת שניתן יהיה להשתמש בניתוח שונות על המשתנים הרציפים נמצאו החציונים של כל אחד מהם והם‬
‫חולקו על פי החציונים לציונים נמוכים וגבוהים במסגרת כל מדד‪ .‬בבחינה זו המשתנים שנבדקו הם מסגור‪ ,‬וותק‬
‫ואינטואיציה‪ ,‬כאשר המשתנה הבלתי תלוי הוא הנטייה ללקיחת סיכונים‪ .‬הן משתנה הוותק והן משתנה האינטואיציה‬
‫חולקו על פי החציון של כל אחד מהם‪ .‬את תוצאות ניתוח השונות ניתן לראות בטבלה ‪.7‬‬
‫טבלה ‪ :6‬ניתוח שונות עבור המשתנה נטייה ללקיחת סיכונים‬
‫‪22‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫משתנה‬
‫‪SS‬‬
‫‪df‬‬
‫‪MS‬‬
‫‪F‬‬
‫מסגור‬
‫‪1.345‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.345‬‬
‫‪11.542‬‬
‫וותק (חציוני)‬
‫‪1.038‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.038‬‬
‫‪3.921‬‬
‫אינטואיציה‬
‫‪0.289‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.289‬‬
‫‪2.371‬‬
‫(חציוני)‬
‫וותק ‪0.144‬‬
‫מסגור*‬
‫‪1‬‬
‫‪0.144‬‬
‫‪5.108‬‬
‫(חציוני)‬
‫* ‪0.001‬‬
‫מסגור‬
‫‪1‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.033‬‬
‫אינטואיציה‬
‫(חציוני)‬
‫וותק‬
‫(חציוני)* ‪0.149‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.149‬‬
‫‪5.300‬‬
‫אינטואיציה‬
‫(חציוני)‬
‫מסגור*‬
‫וותק ‪0.028‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.028‬‬
‫‪0.115‬‬
‫(חציוני)*‬
‫אינטואיציה‬
‫(חציוני)‬
‫‪*sig.<0.05; **sig.<0.01‬‬
‫על פי השערת המחקר האחרונה מספר שנות הוותק של מורים ישפיע על הפגיעות למסגור בקרב מורים בעלי סגנון‬
‫החלטה אינטיאוטיבי‪ ,‬ככל ששנות הוותק גדול יותר השפעת המסגור בקרב מורים בעלי סגנון קבלת החלטה‬
‫אינטיאוטיבי תהיה חלשה יותר‪ .‬נראה שלא סביר שהשערה זו תזכה לאישוש משום שלא נמצאה אינטראקציה בין‬
‫‪23‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬
‫מסגור ואינטואיציה או בין מסגור וותק בניתוחים הקודמים‪ ,‬אך על מנת לוודא נבדקה ההשערה באמצעות ניתוח‬
‫אנובה‪.‬‬
‫ניתן לראות מהתבוננות בטבלה ‪ 1‬כי לא נמצאו אפקטים ראשוניים מובהקים עבור המשתנים מסגור‪,‬‬
‫אינטואיציה או וותק וכמו כן לא נמצאו אינטראקציות מובהקות זוגיות וגם האינטראקציה המשולשת אינה מובהקת‪.‬‬
‫לפיכך השערת המחקר האחרונה לא זכתה לאישוש‪.‬‬
‫‪ .5‬דיון‬
‫עבודה זו באה לענות על השאלה‪ :‬מהם הגורמים המשפיעים על אופן מסגור האלטרנטיבות העומדות בפני המורה‬
‫בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬על מנת לנסות ולענות על שאלה זו‪ ,‬שוערו ארבע שאלות מחקר‪ .‬הראשונה היא שמסגור‬
‫החלופות ישפיע על בחירת המורים‪ ,‬כשמסגור שלילי יוביל למספר גבוה יותר של בחירות מסוכנות‪ .‬השנייה היא שימצא‬
‫שמספר שנות הוותק של מורים הוא משתנה ממתן לגבי הקשר שבין מסגור לקבלת החלטות מסוכנות‪ .‬המשתנה שנות‬
‫הוותק יהיה משתנה ממתן המצמצם את עצמת הקשר כך ככל ששנות הוותק גדול יותר השפעת המסגור תהיה חלשה‬
‫יותר‪ .‬השלישית היא שימצא שסגנון קבלת החלטה אינטואיטיבי של מורים הוא משתנה ממתן לגבי הקשר שבין מסגור‬
‫לקבלת החלטות מסוכנות‪ .‬המשתנה שסגנון קבלת החלטה אינטואיטיבי יהיה משתנה ממתן המגביר את עצמת הקשר‬
‫כך ככל שסגנון קבלת ההחלטות של המורה אינטואיטיבי יותר השפעת המסגור תהיה חזקה יותר‪ .‬והרביעית היא‬
‫שמספר שנות הוותק ש‬
‫‪24‬‬
‫אקדליסט כתיבת עבודות סמינריוניות ‪www.acadelist.co.il‬‬
‫להצעת מחיר ‪ ,‬וייעוץ ללא תשלום חייג ‪850-2533554 :‬‬
‫עבודה לדוגמא – לא לשימוש‬