‫היבטי מס בניסוח הסכמי ממון והליכי גירושין‬ ‫חודש אפריל ‪2014‬‬ ‫מרצה‪ :‬מאורי עמפלי‪ ,‬עו"ד )רו"ח(‬ ‫אין באמור במצגת זו כדי להוות חוות דעת ו‪/‬או ייעוץ משפטי בסוגיות‬ ‫הנידונות ובכל אופן מומלץ להתייעץ עם מומחה מס לפני נקיטת‬ ‫צעדים משפטיים ו‪/‬או אחרים המסתמכים על מצגת זו‪.‬‬ ‫נושאי המצגת‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חזקת השיתוף‬ ‫חוק יחסי ממון‬ ‫יחסי גומלין בין חוק יחסי ממון וחוק מיסוי מקרקעין‬ ‫יחסי גומלין בין חוק יחסי ממון לבין פקודת מס הכנסה‬ ‫חוק יחסי ממון בשלב הגירושין‬ ‫חוק מיסוי מקרקעין והליך הגירושין‬ ‫פקודת מס הכנסה והליך הגירושין‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫הלכת השיתוף‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חזקת שיתוף חלה עד חקיקת חוק יחסי ממון ‪ ,‬התשל"ג – ‪) 1974‬להלן‪:‬‬ ‫"חוק יחסי ממון"(‪.‬‬ ‫החזקה פרי הפסיקה מבוססת על הנחת יסוד שבני הזוג נשואים הגרים‬ ‫יחדיו וחולקים את רכושם‪ ,‬מתכוונים לשותפות מלאה בנכסיהם )ע"א‬ ‫‪ 806/93‬הדרי נ' הדרי )‪.((1994‬‬ ‫אוטונומית הרצון של בני הזוג ועקרון השוויון‪.‬‬ ‫תחילה יש לברר האם קיימת חזקה ראייתית בדבר שיתוף‪.‬‬ ‫החזקה נבחנת לאור קשת של נסיבות כגון‪ :‬משך חיים משותפים ותקינות‬ ‫היחסים בתוך משפחה‪.‬‬ ‫במידה והחזקה מתקיימת‪ ,‬נטל השכנוע מוטל על בן הזוג שמתנגד‬ ‫להחלת החזקה‪ ,‬וההפך‪.‬‬ ‫הלכת השיתוף‬ ‫פס"ד בעניין יהלום רע"א ‪:(1994) 5774/91‬‬ ‫עובדות‪:‬‬ ‫• יורשים‪ ,‬דורשים הכרה בזכויותיו של אחד מבני הזוג המנוחים )בן הזוג של‬ ‫הנפטר( על פי חזקת השיתוף‪.‬‬ ‫• בני הזוג נישאו לפני כניסת חוק יחסי ממון ולא היה ביניהם הסכם שיתוף‪.‬‬ ‫• טענת חזקת השיתוף עלתה בפעם הראשונה על ידי היורשים‪.‬‬ ‫• השיקול המיסויי‪ :‬הקפצת יום הרכישה למועד פטירת בן הזוג המאוחר‬ ‫יותר תוך כדי הפחתת שיעורי מס שבח‪.‬‬ ‫הלכת השיתוף‬ ‫פס"ד בעניין יהלום רע"א ‪:(1994) 5774/91‬‬ ‫פסק הדין‪:‬‬ ‫בית המשפט פסק‪ ,‬כי היות והאלמנות לא העלו את טענת חזקת השיתוף‬ ‫בזמן חייהן‪ ,‬אזי יש לראות אותן כאילו ויתרו על החזקה ואין ליורשים זכות‬ ‫לעלותה‪" :‬בפני האלמנות לא עמדה כל מניעה שהיא‪ ,‬אשר שללה או מנעה‬ ‫מהן‪ ,‬בעודן בחיים‪ ,‬את ההזדמנות לטעון ולתבוע הכרה בכך שהן שותפות‬ ‫שוות בנכסי המקרקעין שנרכשו על שם בעליהן בלבד‪ .‬הן יכלו לעשות‬ ‫זאת בשלב מתן צוי הירושה ואף בשלב מאוחר יותר‪ ,‬אך העובדה היא‬ ‫שלא עשו כן ‪ -‬במשך כל אותן שנים רבות שנקפו וחלפו עד שהלכו‬ ‫האלמנות לבית עולמן‪ ,‬הן לא מצאו לנכון להעלות‪ ,‬ולו ברמז‪ ,‬את הטענה‬ ‫האמורה‪ .‬משכך‪ ,‬ועל פי הכלל האמור‪ ,‬יש לראותן כאילו ויתרו על זכותן‬ ‫לטעון ולהוכיח קיומה של חזקת השיתוף בעניינן‪".‬‬ ‫הלכת השיתוף‬ ‫פס"ד בעניין ברוך ו"ע ‪) 10516-03-12‬ניתן ביום ‪:(18.3.2014‬‬ ‫העובדות ‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הורי העוררת קנו זכויות במקרקעין בשנת ‪ .1930‬הזכויות נרשמו ע"ש האב‪.‬‬ ‫הבת התחתנה עם העורר בשנת ‪ 1955‬והקימה משפחה‪.‬‬ ‫הן ההורים והן העוררים אינם תושבי ישראל‪.‬‬ ‫ב‪ 1975 -‬נפטר האב ושולם מס עיזבון )שהיה נהוג באותה תקופה(‬ ‫ב‪ 1994 -‬אושרה תוכנית איחוד וחלוקה על המקרקעין‪.‬‬ ‫ב‪ 1999 -‬נפטרה האם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2006‬מכרו המערערים את הזכויות במקרקעין‪.‬‬ ‫המערערים טענו‪ ,‬כי מנהל מיסוי מקרקעין לא החיל את חזקת השיתוף ביחסים‬ ‫בין הורי המערערת וביחסים שבין המערערים לבין עצמם‪.‬‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין טען‪ ,‬כי בזמן תשלום מס העיזבון‪ ,‬ולאחר מכן בעת ביצוע‬ ‫עסקת המכר לא נטענה הלכת השיתוף ולכן לא ניתן להעלותה כעת בפעם‬ ‫הראשונה )הלכת יהלום(‪.‬‬ ‫הלכת השיתוף‬ ‫פס"ד בעניין ברוך ו"ע ‪) 10516-03-12‬ניתן ביום ‪:(18.3.2014‬‬ ‫הוועדה פסקה‪:‬‬ ‫דעת רוב‪:‬‬ ‫• במקרה של הורי העוררת חזקת השיתוף אינה חלה עקב הלכת יהלום‪.‬‬ ‫• במקרה של העוררים החזקה לא תחול מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫– המקום הטבעי שיש לדון בחזקת השיתוף זה בבית משפט לענייני‬ ‫משפחה‪.‬‬ ‫משפחה‪.‬‬ ‫– הפנייה לקבלת חזקה השיתוף נעשתה באופן ספציפי לוועדת הערר‬ ‫לגבי מס השבח‪ ,‬ולפיכך נראה כי מטרתה להפחית את שיעורי המס‬ ‫ואינה משקפת את המציאות המשפחתית‪.‬‬ ‫דעת מיעוט‪:‬‬ ‫• במקרה של העוררים יש להחיל את חזקת השיתוף כיוון שהם בחיים ויש‬ ‫להם את הזכות לטעון לחזקת השיתוף‪.‬‬ ‫חוק יחסי ממון‬ ‫פרק ראשון‪ :‬הסדר מוסכם ‪-‬‬ ‫• סעיף ‪ 1‬לחוק יחסי ממון‪ :‬הסכם ממון‪" :‬הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי‬ ‫ממון שביניהם )להלן – הסכם ממון(‪ ,‬ושינוי של הסכם כזה‪ ,‬יהיו‬ ‫בכתב"‪.‬‬ ‫• סעיף ‪ 2‬לחוק יחסי ממון‪ :‬אישור בית משפט‪/‬בית דין רבני‪.‬‬ ‫פרק שני‪ :‬הסדר איזון המשאבים ‪-‬‬ ‫• סעיף ‪ 3‬לחוק יחסי ממון‪" :‬לא עשו בני הזוג הסדר ממון‪ ,‬ואם עשו –‬ ‫במידה שההסכם אינו קובע אחרת‪ ,‬יראום כמסכימים להסדר איזון‬ ‫המשאבים לפי פרק זה‪ ,‬ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל‬ ‫תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף ‪.2‬‬ ‫חוק יחסי ממון‬ ‫• סעיף ‪ 4‬לחוק יחסי ממון קובע‪ ,‬כי‪" :‬אין בכריתת הנישואין או בקיומם‬ ‫כשלעצמם כדי לפגוע בקניינם של בני הזוג‪ ,‬להקנות לאחד מהם זכויות‬ ‫בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני‪".‬‬ ‫• סעיף ‪ 5‬לחוק יחסי ממון קובע‪ ,‬כי עם התרת הנישואין רואים את נכסיהם‬ ‫של בני הזוג כאילו הם מתחלקים חצי בחצי בין בני הזוג‪ ,‬למעט מספר‬ ‫חריגים‪ ,‬ובין היתר‪:‬‬ ‫– נכסים שהוסכם בין בני זוג אחרת;‬ ‫– נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין;‬ ‫– נכסים שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין‪.‬‬ ‫חוק יחסי ממון וחוק מיסוי מקרקעין – יחסי הגומלין‬ ‫חזקת התא המשפחתי בחוק מיסוי מקרקעין‬ ‫חזקת התא המשפחתי יפה הן לעניין מס רכישה והן לעניין מס שבח‪:‬‬ ‫• חזקת התא המשפחתי במס שבח‪:‬‬ ‫בהקשר של זכאות לפטור ממס שבח בגין דירת מגורים מזכה מכוח פרק‬ ‫חמישי ‪ 1‬לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬קובע סעיף ‪)49‬ב(‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫"לעניין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו‪ ,‬למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד‪,‬‬ ‫וילדיהם שטרם מלאו להם ‪ 18‬שנים למעט ילדים נשואים – כמוכר אחד"‪.‬‬ ‫• חזקת התא המשפחתי במס רכישה‪:‬‬ ‫סעיף ‪)9‬גא‪)(2)(1‬ב()‪ (2‬לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬קובע לעניין שיעורי המס‬ ‫המופחתים‪ ,‬הניתנים לרוכש של דירת מגורים יחידה מכוח סעיף‬ ‫‪)9‬ג‪1‬א()‪)(2‬א( לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫"יראו רוכש ובן זוגו‪ ,‬למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד‪ ,‬וילדיהם שטרם‬ ‫מלאו להם ‪ 18‬שנים‪ ,‬למעט ילד נשוי ‪ -‬כרוכש אחד‪".‬‬ ‫חזקת התא המשפחתי – עמדת הפסיקה )מס שבח(‬ ‫פסק הדין בעניין אן מרי עברי ‪(2003) 3489/99‬‬ ‫הרקע העובדתי‪:‬‬ ‫• מוכרת דירה‪ ,‬אשר היא ובעלה היו‪ ,‬טרם נישואיהם‪ ,‬היו בעלי דירות‪ ,‬כל‬ ‫אחד בנפרד‪.‬‬ ‫• טרם הנישואין ערכו בני הזוג הסכם ממון ובו הסכימו במפורש על הפרדה‬ ‫מוחלטת ברכוש שכל אחד הביא עמו מנישואיו הקודמים‪.‬‬ ‫• לאחר שנישאו )במהלך שנת ‪ ,(1994‬מכר הבעל בשנת ‪ 1996‬את דירת‬ ‫המגורים שהייתה בבעלותו‪ ,‬ובגינה זכה לפטור ממס שבח על דירת‬ ‫מגורים מזכה‪.‬‬ ‫• בשנת ‪ 1997‬מכרה המערערת דירת מגורים וביקשה פטור ממס שבח‪.‬‬ ‫• מנהל מיסוי מקרקעין סירב להתיר פטור לגבי מכירת דירתה של‬ ‫המערערת בשל הוראת סעיף ‪)49‬ב(לחוק מיסוי מקרקעין וחזקת התא‬ ‫המשפחתי‪.‬‬ ‫חזקת התא המשפחתי – עמדת הפסיקה )מס שבח(‬ ‫עניין אן מרי עברי – המשך‪:‬‬ ‫פסק הדין‪:‬‬ ‫• בית המשפט העליון קיבל )בדעת רוב( את הערעור שהגיש מנהל מיסוי מקרקעין‪,‬‬ ‫וקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי הן מבחינה לשונית והן מבחינה תכליתית ניתן לקבוע‪ ,‬כי בני‬ ‫הזוג אינם מהווים מוכרים נפרדים לצרכי קבלת הפטור ממס שבח‪ ,‬אלא יש לראות‬ ‫בהם "מוכר אחד"‬ ‫• "דעתי היא‪ ,‬כי קביעת ועדת הערר‪ ,‬לפיה אין המשיבה ומר עברי באים בגדר‬ ‫"מוכר אחד"‪ ,‬לצורך חוק מס שבח‪ ,‬לא רק שאינה מתיישבת עם לשון החוק ‪-‬‬ ‫היא גם אינה מתיישבת עם כוונת המחוקק‪ .‬היא אינה עולה גם בקנה אחד עם‬ ‫התכלית האובייקטיבית שעמדה ביסוד החקיקה ‪ -‬להשיג שוויון בין נישומים‬ ‫ולשמור על ניטרליות המאפיינת חקיקת מס ראויה‪ .‬אבאר את דברי‪".‬‬ ‫• דעת המיעוט ציינה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי דעת הרוב מבטלת במחי יד לצרכי מיסוי את‬ ‫זכותו המהותית העצמאית של בן הזוג ברכושו שלו‪ ,‬גם כאשר ההפרדה לא‬ ‫נעשתה לצרכי הטבות במיסוי ובפרט כאשר ברור‪ ,‬כי ההטבה אינה בחזקת תכנון‬ ‫מס בלתי לגיטימי‪.‬‬ ‫• ע"ש ‪ 2979/97‬דינה מור‬ ‫חזקת התא המשפחתי – עמדת הפסיקה )מס רכישה(‬ ‫פסק הדין בעניין פלם ‪(2004) 3185/03‬‬ ‫הרקע העובדתי‪:‬‬ ‫• בני זוג רכשו דירת מגורים‪.‬‬ ‫• בבעלות בת הזוג הייתה דירה קודמת מלפני הנישואים‪ ,‬שנשארה‬ ‫בבעלותה המלאה והבלעדית מכוח הסכם ממון שנחתם בין בני הזוג‪.‬‬ ‫• הדירה החדשה נרשמה על‪-‬שם שניהם‪ ,‬כאשר בן הזוג ביקש לשלם מס‬ ‫חלקו‪..‬‬ ‫רכישה מופחת בגין חלקו‬ ‫• ועדת הערר קבעה‪ ,‬כי בן הזוג זכאי למס רכישה מופחת‪.‬‬ ‫חזקת התא המשפחתי – עמדת הפסיקה‬ ‫עניין פלם ‪ -‬המשך‬ ‫פסק הדין‪:‬‬ ‫בית המשפט העליון בדעת רוב צידד בקביעה זו ודחה את הערעור שהוגש על‬ ‫ידי מנהל מיסוי מקרקעין‪.‬‬ ‫• בהכרעתה‪ ,‬התבססה‪ ,‬דעת הרוב‪ ,‬על תכליתה של ההוראה בסעיף ‪9‬‬ ‫לחוק מיסוי מקרקעין למנוע תכנוני מס בלתי לגיטימיים על ידי בני משפחה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫• במועד בו נרכשה הדירה הראשונה על ידי בת הזוג לא היה קיים עוד התא‬ ‫המשפחתי‪ .‬יש להתייחס למצבם של בני הזוג החל מהיווצרות התא‬ ‫המשפחתי והיות ולבני הזוג‪ ,‬כמשפחה‪ ,‬זוהי דירה ראשונה‪ ,‬רשאי בן הזוג‬ ‫ליהנות מההקלה במס רכישה‪.‬‬ ‫• פרשנות זו עולה בקנה אחד עם מטרת המחוקק לסייע למשפחה ברכישת‬ ‫דירה יחידה‪.‬‬ ‫• דעת המיעוט סברה מנגד‪ ,‬כי לפי חוק מיסוי מקרקעין הרוכש הוא התא‬ ‫המשפחתי ולכן במועד רכישת הדירה השנייה היו לתא המשפחתי זכויות‬ ‫בדירה הנוספת‪.‬‬ ‫עמדת הפסיקה‬ ‫פסק הדין בעניין הרטום )ו"ע ‪(2012) (381-10-11‬‬ ‫הרקע העובדתי‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫עורר אשר נישא בפעם שלישית‪.‬‬ ‫במועד הנישואים )שנת ‪ (2004‬היה העורר בעליה של דירת מגורים‬ ‫באשדוד‪ ,‬אותה רכש כעשר שנים לפני הנישואין )"דירת אשדוד"(‪.‬‬ ‫האישה החדשה הייתה בעלים של דירה המצויה ברמת גן )‪" :‬דירת רמת‬ ‫גן"(‪ ,‬אותה רכשה גם היא כעשור לפי הנישואים‪.‬‬ ‫במועד הנישואים חתמו בני הזוג על הסכם יחסי ממון‪ ,‬במסגרתו הסכימו‬ ‫בני הזוג על הפרדה רכושית חלקית של נכסיהם‪.‬‬ ‫בסעיף ‪ 3‬להסכם נקבעה רשימת נכסים אשר לא יהיו ברי איזון ויחשבו כנכסים‬ ‫נפרדים‪ .‬בין הנכסים הללו נכללו שתי הדירות‪ :‬דירת רמת גן ודירת אשדוד‪.‬‬ ‫עמדת הפסיקה‬ ‫הרקע העובדתי )המשך(‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫עוד נקבע במסגרת ההסכם‪ ,‬כי אם בתקופת הנישואין תימכר דירת הבעל‬ ‫או דירת האישה‪ ,‬אזי התמורה שתתקבל ממכירתה תיחשב אף היא כנכס‬ ‫שאין לאזן את שוויו ושלא ייכלל בהסגר איזון המשאבים‪.‬‬ ‫אם במקום הנכס הנפרד שנמכר נרכש נכס אחר‪ ,‬יהיה אף הנכס החליפי –‬ ‫לנכס נפרד‪ ,‬והוא לא ייכלל בהסדר איזון המשאבים‪.‬‬ ‫לאחר נישואיהם התגוררו בני הזוג בדירת אשדוד ודירת רמת גן הושכרה‬ ‫על ידי האישה‪ .‬בשנת ‪ ,2009‬כחמש שנים לאחר מועד הנישואים‪ ,‬רכשה‬ ‫האישה דירה בקרית אונו )להלן‪" :‬דירת קריית אונו"( את הדירה היא‬ ‫ממנה מכספי המכירה של הדירה ברמת גן‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬רכש הבעל‪ ,‬דירה‪ ,‬הוא התכוון לממן את רכישת הדירה‬ ‫מכספי המכירה של הדירה באשדוד‪.‬‬ ‫עמדת הפסיקה‬ ‫הרקע העובדתי )המשך(‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הבעל ביקש לשלם מס רכישה מופחת מהסיבה שזאת דירתו היחידה‬ ‫)הוא התכוון למכור את הדירה באשדוד תוך שנה( ‪ ,‬אולם בקשתו נדחתה‬ ‫כיוון שלאשתו יש דירה בקרית אונו ולכן אין זו דירה יחידה‪.‬‬ ‫הבעל טען‪ ,‬כי "חזקת התא המשפחתי" אינה חלה היות ויש בין בני הזוג‬ ‫הסכם יחסי ממון‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כאשר אשתו רכשה את הדירה בקרית אונו‪ ,‬התקיימה אותה‬ ‫מחלוקת אשר מתקיימת כעת ובמקרה שלה המנהל קיבל את בקשתה‬ ‫למס רכישה מופחת ולכן אין ביכולת המשיב מלכפור בטענה שמדובר‬ ‫בדירה יחידה‪.‬‬ ‫מנגד המשיב חזר וטען‪ ,‬כי "חזקת התא המשפחתי" שנקבעה בסעיף‬ ‫‪)9‬ג‪1‬א()‪)(2‬ב()‪ (2‬לחוק מיסוי מקרקעין ‪ ,‬הינה חזקה חלוטה‪ ,‬ויש להבחין‬ ‫בין מצב של רכישת הדירה טרום הנישואין לבין רכישת הדירה בזמן‬ ‫הנישואין‪.‬‬ ‫עמדת הפסיקה‬ ‫עניין הרטום ‪ -‬פסק הדין‪:‬‬ ‫ועדת הערר דחתה את הערעור מהטעמים הבאים‪:‬‬ ‫• בעניין פלם השופטת א‪ .‬חיות התייחסה למצב בו אחד מבני הזוג רוכש‬ ‫דירה במהלך הנישואין וקבעה כי במקרה כזה הזכות למס מופחת נשללת‪,‬‬ ‫בין אם הדירה נרשמה ע"ש אחד מהם או שניהם ובין אם הסכימו על‬ ‫הפרדה רכושית בהסכם ממון ובין אם לאו‪.‬‬ ‫• מטרת ההטבה לקבלת מס מופחת הינה תכלית סוציאלית‪ ,‬ולכן העובדה‬ ‫שבין בני הזוג יש הסכם יחסי ממון זה אינה רלוונטית למתן ההטבה‬ ‫• לעניין טענת ההשתק – אין מקום לטעון אותה כיוון שבזמן שהאישה רכשה‬ ‫את הדירה בקרית אונו לבעל היתה את הדירה באשדוד שנרכשה לפני‬ ‫הנישואין ‪ ,‬בנוסף המנהל שנתן את החלטתו במקרה של האישה יכול‬ ‫לשנות את החלטתו אם נוכח כי שגה בהחלטתו‪.‬‬ ‫הוראת ביצוע ‪5/2011‬‬ ‫הוראת הביצוע בנושא‪ :‬היקף תחולת חזקת התא המשפחתי‬ ‫)‪(2011‬‬ ‫הוראת הביצוע מסדירה ככלל ארבעה סוגי מצבים עובדתיים ומושתתת על‬ ‫הניתוח המשפט שנערך בעניין פלם ובעניין עברי‪:‬‬ ‫• תחולת הלכת עניין פלם בהינתן‪/‬בהעדר הסכם ממון‪.‬‬ ‫• יישום הלכת עניין פלם מקום בו לאחר שנוצר התא המשפחתי נרכשה‬ ‫דירת המגורים על שם אחד מבני הזוג ולא על שם שני בני הזוג‪.‬‬ ‫• יישום הלכת עניין פלם גם לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים‪.‬‬ ‫• יישום הלכת עניין פלם לאחר פירוק התא המשפחתי‬ ‫הוראת ביצוע ‪5/2011‬‬ ‫תחולת הלכת עניין פלם בהסכם ממון‪/‬בהעדר הסכם ממון‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ככלל‪ ,‬גם בהיעדר הסכם ממון חזקת השיתוף לא תחול לגבי נכסים‬ ‫חיצוניים‪ .‬עמדה זאת חלה על בני זוג שנישאו לפני חוק יחסי ממון )‪(1974‬‬ ‫ולאחריו‪ .‬נכס חיצוני‪ :‬נכס שהתקבל לפני מועד הנישואין ו‪/‬או שהתקבל‬ ‫במתנה או בירושה לאחר הנישואין‪.‬‬ ‫במצב של קיום הסכם ממון ‪ -‬הסכם הממון מכריע בשאלת הזכויות‬ ‫הקנייניות של בני הזוג בנכסיהם החיצוניים גם לצרכי מס רכישה )מס‬ ‫שבח‪ :‬סעיף ‪49‬ג לחוק מיסוי מקרקעין(‪.‬‬ ‫במצב של העדר הסכם ממון ‪ -‬ככלל לא חלה חזקת שיתוף ביחס לנכסים‬ ‫חיצוניים‪:‬‬ ‫– זוג שנישא לאחר חוק יחסי ממון ‪ -‬סעיף ‪ 4‬לחוק יחסי ממון קובע‪.‬‬ ‫– זוג שנישא לפני חוק יחסי ממון ‪ -‬לא חלה חזקת השיתוף‪.‬‬ ‫חריגים – מגורים משותפים‪ ,‬מימון משותף‪ ,‬תשלום משכנתא משותף ודמי‬ ‫שכירות המשתלמים לחשבון משותף‪.‬‬ ‫הוראת ביצוע ‪5/2011‬‬ ‫יישום הלכת עניין פלם מקום בו לאחר שנוצר התא המשפחתי‬ ‫נרכשה דירת המגורים על שם אחד מבני הזוג ולא על שם שני בני‬ ‫הזוג‪:‬‬ ‫• "בשילוב של הלכת פלם והלכת אן מרי עברי‪ ,‬עמדת רשות המסים היא‬ ‫שיש לראות את בן הזוג שלו דירה מלפני הנישואין )בן הזוג הראשון(‬ ‫כמי שיש לו דירה נוספת שנרכשה במהלך הנישואין‪ ,‬על אף העובדה‬ ‫שבן הזוג השני רכש אותה על שמו בלבד במהלך הנישואין‪ .‬כך יראו‬ ‫את בן הזוג הראשון כמי שרכש דירת מגורים נוספת ויחולו מדרגות‬ ‫מס הרכישה המתחייבות בשל דירה שנייה ואת בן הזוג השני כמי‬ ‫שרכש דירה יחידה‪".‬‬ ‫הוראת ביצוע ‪5/2011‬‬ ‫יישום הלכת עניין פלם גם לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת‬ ‫מגורים‪:‬‬ ‫• "בשילוב של הלכת פלם‪ ,‬הלכת אן מרי עברי והלכת דינה מור‪ ,‬עמדת‬ ‫רשות המסים היא כי כאשר אחד מבני הזוג ניצל פטור ממס שבח לפני‬ ‫יצירת התא המשפחתי ולאחר נישואי בני הזוג נרכשה על ידם דירה‬ ‫משותפת או שנרכשה דירה ע"י אחד מבני הזוג ויש לראותה כדירה‬ ‫משותפת‪ ,‬הרי שבמכירת הדירה המשותפת יש להבחין בין בן הזוג‬ ‫שניצל פטור לפני הנישואין לבין בן הזוג שלא ניצל פטור כאמור‪".‬‬ ‫• התאמה לתיקון ‪ 76‬לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬ ‫החלטת מיסוי‬ ‫החלטת מיסוי ‪3859/12‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫• המבקשים נישאו זה לזו בשנת ‪.1992‬‬ ‫• לבני הזוג דירת מגורים בבעלותם המשותפת )להלן‪" :‬הדירה‬ ‫המשותפת"(‪ .‬בנוסף‪ ,‬בבעלות בן הזוג ארבע דירות מגורים )להלן‪:‬‬ ‫"דירות בן הזוג"(‪ ,‬אשר נרכשו במהלך חיי הנישואין החל משנת ‪.2007‬‬ ‫• לבת הזוג אין דירות מגורים נוספות מעבר לדירה המשותפת‪.‬‬ ‫• דירות בן הזוג נרכשו מכספי ירושה שקיבל בזמן הנישואין‪ ,‬אך הכספים‬ ‫הופקדו בחשבון בנק הרשום על שמו בלבד )להלן‪" :‬חשבון בן הזוג"(‪.‬‬ ‫לחשבון נכנסות הכנסות מדמי השכירות והם משמשות לשם אחזקת‬ ‫הדירות של בן הזוג ולהשקעות על שם בן הזוג‪.‬‬ ‫• בני הזוג מנהלים מאז נישואיהם הפרדה מוחלטת בין החשבון המשותף‬ ‫)להלן‪" :‬חשבון משותף"( הרשום ע"ש שניהם )אליו נכנסים כספים‬ ‫מיגיעה אישית של בני הזוג(‪ ,‬לבין החשבון של בן הזוג‪ ,‬אשר מופקדות בו‬ ‫הכנסות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מדמי השכירות‪.‬‬ ‫החלטת מיסוי‬ ‫החלטת מיסוי ‪3859/12‬‬ ‫בני הזוג ביקשו למכור את דירתם הרשומה ע"ש שניהם ולקנות דירה אחרת‬ ‫שתירשם ע"ש שניהם‪.‬‬ ‫הבקשה‪:‬‬ ‫½ מהדירה תירשם ע"ש בת הזוג כדירה יחידה לצרכי מס רכישה‪.‬‬ ‫½ מהדירה תירשם ע"ש בן הזוג כדירה נוספת לצרכי מס רכישה‪.‬‬ ‫החלטה‪ :‬הבקשה נדחתה‪.‬‬ ‫נקבע‪ ,‬כי מקור הכספים לרכישת הדירות אינו רלוונטי‪ .‬לפיכך אין זה משנה‬ ‫שהדירות ניקנו מכספי הירושה של בן הזוג ‪ .‬הדירות נרכשו בזמן נישואיהם‬ ‫ולכן הוראת ביצוע ‪ 5/2011‬אינה חלה ובת הזוג אינה זכאית לקבלת ההקלה‬ ‫של דירה יחידה‪.‬‬ ‫חזקת השיתוף ופקודת מס הכנסה‬ ‫הוראות רלוונטיות‪:‬‬ ‫• סעיף ‪ 65‬לפקודה‪:‬‬ ‫"הכנסת בני זוג יראוה לענין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום ‪ ...‬אלא‬ ‫אם כן הנכסים שמהם היתה ההכנסה מריבית‪ ,‬מקרן להשקעות במקרקעין‬ ‫או מרווח הון‪ ,‬התקבלו בירושה‪ ,‬או שמקורם בפיצויים או בכספי ביטוח‬ ‫שהתקבלו בשל פגיעת גוף‪".‬‬ ‫• סעיף ‪) 66‬ב( לפקודה‪:‬‬ ‫"על אף האמור בסעיף קטן )א( ובסעיף ‪ ,65‬בן זוג שהיתה לו הכנסה‬ ‫מרכוש שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיו או מרכוש שקיבל בירושה‬ ‫בתקופת נישואיו‪ ,‬רשאי לתבוע שייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו‬ ‫האמורה‪ ,‬ובלבד שאם היתה לבן הזוג האמור הכנסה אחרת לגביה נערך‬ ‫חישוב מס נפרד‪ ,‬תיווסף ההכנסה על פי סעיף קטן זה להכנסה האחרת‪".‬‬ ‫היבטי מס בעת גירושין‬ ‫במסגרת הסכמי גירושין‪ ,‬מסדירים בני הזוג‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את חלוקת הרכוש‬ ‫ביניהם‪ .‬סעיף ‪)5‬א( לחוק יחסי ממון קובע שעם התרת נישואין או עם פקיעת‬ ‫הנישואין עקב מותו של בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל‬ ‫נכסי בני הזוג‪.‬‬ ‫• סעיף ‪)5‬א(חוק יחסי ממון‪:‬‬ ‫"עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג )בחוק‬ ‫זה – פקיעת הנישואין( זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל‬ ‫נכסי בני הזוג‪ ,‬למעט –‬ ‫)‪(1‬נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה‬ ‫בתקופת הנישואין;‬ ‫)‪(2‬גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על‪-‬ידי המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬או‬ ‫גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני‪-‬הזוג בשל‬ ‫נזק גוף‪ ,‬או מוות;‬ ‫)‪(3‬נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם‪".‬‬ ‫היבטי המס בעת גירושין‬ ‫היבטי מיסוי מקרקעין‬ ‫סעיף ‪4‬א לחוק מיסוי מקרקעין קובע‪ ,‬כי‪:‬‬ ‫"העברת זכויות בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין‪ ,‬הנעשית על‬ ‫פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין‪ ,‬לא יראוה כמכירה או כפעולה‬ ‫באיגוד לענין חוק זה‪ ,‬בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא‬ ‫העברה מהם לילדיהם‪ ,‬ובמכירת הזכות במקרקעין או בפעולה באיגוד‬ ‫במקרקעין על ידי מי שהועברו לו הזכויות בזכות במקרקעין כאמור‪ ,‬יהיו‬ ‫שווי הרכישה של הזכות ויום רכישתה‪ ,‬לרבות לענין סעיף ‪7‬א‪ ,‬שווי‬ ‫הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות‬ ‫הפקודה‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי‬ ‫שהעביר את הזכויות בה‪".‬‬ ‫היבטי המס בעת גירושין‬ ‫היבטי מיסוי מקרקעין‬ ‫דגשים מהוראת ביצוע ‪:6/2006‬‬ ‫• סעיף ‪4‬א לחוק קבע‪ ,‬טרם תיקונו‪ ,‬כי העברת זכויות במקרקעין או באיגוד‬ ‫מקרקעין הנעשית עפ"י פס"ד לגירושין‪ ,‬אינה מהווה מכירה או פעולה‬ ‫באיגוד לעניין החוק‪.‬‬ ‫• במסגרת תיקון מס' ‪ 55‬בוצע תיקון מבהיר לפיו אין צורך בגט פיטורין‬ ‫מבית הדין הדתי כדי שההעברה לא תחשב כמכירה אלא די‪ ,‬בפסק דין‬ ‫שניתן אגב הליכי גירושין ‪.‬‬ ‫• כך‪ ,‬החלטה שיפוטית הניתנת במסגרת הליכים בין בני זוג לפירוק התא‬ ‫המשפחתי ועניינה חלוקת הרכוש בין בני הזוג לרבות החלטה כאמור של‬ ‫בית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬תעמוד בתנאי הסעיף‪ ,‬גם אם שאר‬ ‫ההליכים בין בני הזוג טרם הסתיימו )לדוגמא‪ ,‬טרם ניתן הגט או טרם‬ ‫הסתיימו הליכי המזונות‪ ,‬החזקת ילדים וכיוב'(‪.‬‬ ‫היבטי מיסוי מקרקעין בעת גירושין‬ ‫החלטת מיסוי ‪68/06‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫• בני הזוג התגרשו ב‪.2002 -‬‬ ‫• להסכם הגירושין ניתן תוקף של פס"ד )להלן‪" :‬פסק דין ראשון"( ונקבע בו‬ ‫כי האישה תגור זמן מסוים בבית ולאחר מכן הבית יעמוד למכירה‬ ‫והתמורה תחולק בין בני הזוג‪ .‬בפועל הבית לא נמכר והאישה גרה בו‪.‬‬ ‫• בני הזוג מבקשים לתקן את פסק הדין הראשון שבניהם כך שהאישה‬ ‫תקבל את מלוא הזכויות על הבית ובתמורה תעביר לבעל סכום כסף חד‬ ‫פעמי‪.‬‬ ‫הבקשה‪:‬‬ ‫העברת הזכויות מהבעל לאישה במסגרת פסק הדין הראשון לא תהווה‬ ‫"מכירה" לפי סעיף ‪4‬א לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬ ‫ההחלטה‪:‬‬ ‫• "על העברת זכויות הבעל בבית לאישה במסגרת פירוק השיתוף‬ ‫ביניהם‪ ,‬ובהתאם לתיקון פסק הדין הראשון יחולו הוראות סעיף ‪4‬א‬ ‫לחוק באם יתקבלו אישור בימ"ש לענייני משפחה לתיקון האמור "‬ ‫היבטי מיסוי מקרקעין בעת גירושין‬ ‫החלטת מיסוי ‪121/06‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫• בני הזוג התגרשו ב‪ 1998 -‬והיתה להם דירה משותפת מנישואיהם )להלן‪:‬‬ ‫"דירת מגורים"(‪.‬‬ ‫• ביום ‪ 9.2.97‬נחתם הסכם גירושין‪ ,‬אשר קבע‪ ,‬כי במידה והבעל יקבל‬ ‫בירושה דירה‪ ,‬ששוויה הכולל גבוה יותר מדירת מגורים‪ ,‬אזי הבעל ימכור‬ ‫לאישה את חלקו בדירת המגורים‪.‬‬ ‫• לאחר מספר שנים קיבל הבעל בירושה מאביו דירה‪ ,‬הבעל מכר את‬ ‫הדירה ב‪ ,23.3.06 -‬ובהתאם להסכם הגירושין הבעל מבקש להעביר‬ ‫לאישה את חלקו בדירת המגורים‪.‬‬ ‫ההחלטה‪:‬‬ ‫• "העברת הזכויות בדירה המשותפת נעשית ע"פ פסק דין ניתן "אגב‬ ‫הגירושין"‪ ,‬ולפיכך לא תהווה "מכירה" לצורכי החוק‪ -‬והכל בהתאם‬ ‫לסעיף ‪4‬א לחוק מיסוי מקרקעין"‬ ‫היבטי מיסוי מקרקעין בעת גירושין‬ ‫החלטת מיסוי ‪34/07‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫• בני הזוג התגרשו בשנת ‪ 98‬בהסדר גירושין שקיבל תוקף של בי"ד רבני‬ ‫)להלן‪":‬הסכם גירושין"(‬ ‫• בהסכם הגירושין נקבע‪ ,‬כי דירת המגורים המשותפת לבני הזוג תחולק‬ ‫שווה בשווה בין בני הזוג‬ ‫• בפועל דירת המגורים הושכרה ודמי השכירות חולקו בין בני הזוג‪ .‬בשלב‬ ‫השכירות‪..‬‬ ‫מאוחר יותר האישה שכרה את הדירה תמורת מחצית מדמי השכירות‬ ‫• בני הזוג מבקשים לפרק את הסכם השיתוף באופן שבת הזוג תעביר את‬ ‫זכויותיה בדירה לבעל והוא בתמורה ייתן התחייבות כי תוך שנתיים יעביר‬ ‫לה ולילדיהם המשותפים תמורה בסך ‪.$300,000‬‬ ‫• בני הזוג מבקשים לפנות לבימ"ש לענייני משפחה על מנת שיתן תוקף‬ ‫להסכמה‪.‬‬ ‫ההחלטה‪:‬‬ ‫• "בכפוף לאישורו של בימ"ש לענייני משפחה כי ההסכמה הינה‬ ‫במסגרת הסכם הגירושין שביניהם‪ ,‬יחולו על העברה כאמור הוראות‬ ‫סעיף ‪4‬א לחוק המקרקעין"‪.‬‬ ‫היבטי מיסוי מקרקעין בעת גירושין‬ ‫החלטת מיסוי ‪1960/10‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בסוף שנת ‪ ,2008‬במהלך הנישואים‪ ,‬מכר הבעל ‪ 1/32‬חלקים מדירת מגורים‬ ‫אותה קיבל בירושה במהלך נישואיו )להלן‪":‬דירת הירושה"(‪ ,‬הבעל קיבל פטור‬ ‫ממס שבח ע"פ סעיף ‪49‬ב)‪ (1‬לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬ ‫לבני הזוג דירת מגורים משותפת הרשומה על שניהם בחלקים שוויםץ‬ ‫בני הזוג נמצאים בהליך גירושין‪ ,‬בהתאם להסכם גירושין שנחתם ב‪2010 -‬‬ ‫תועבר הדירה המשותפת בשלמות על שם האישה )להלן‪":‬דירת האישה"(‬ ‫בהתאם להסכם הגירושין הבעל עזב את דירת המגורים אשר עברה להחזקתה‬ ‫הבלעדית של האישה וילדיה הקטינים‬ ‫האישה מעוניינת למכור את הדירה ולהשתמש בפטור במס לפי פרק חמישי ‪1‬‬ ‫לחוק‪ ,‬בטרם חלפו ‪ 4‬שנים מאז השנה בא הבעל השתמש בפטור‪.‬‬ ‫היבטי מיסוי מקרקעין בעת גירושין‬ ‫החלטת מיסוי ‪1960/10‬‬ ‫בקשה‪:‬‬ ‫במכירת דירת האישה )לאחר העברת הזכויות( ולאחר פירוק התא‬ ‫המשפחתי‪ ,‬לא יביאו בחשבון במניין הפטורים לפי פרק חמישי ‪ 1‬לחוק את‬ ‫הפטור בו השתמש הבעל עבור מכירת דירת הירושה‪.‬‬ ‫החלטה‪:‬‬ ‫• בכפוף לכך שכל הזכויות בדירת האישה שייכות לאישה בלבד ובכפוף לכך‬ ‫שהמכירה תתבצע לאחר פירוק התא המשפחתי‪ ,‬לא יבוא במניין הפטורים‬ ‫לפי פרק חמישי‪ 1‬לחוק‪ ,‬הפטור אותו ניצל הבעל במכירת דירת הירושה‪.‬‬ ‫• אין בהחלטה זו לקבוע כי האישה זכאית לפטור ממס בעת מכירת הדירה‪,‬‬ ‫הזכאות תעשה ע"י המשרד האזורי‪.‬‬ ‫האם רלוונטי בתקופת המעבר לאחר תיקון ‪?76‬‬ ‫היבטי מיסוי מקרקעין בעת גירושין‬ ‫הוראת ביצוע ‪– 5/2011‬‬ ‫יישום הלכת עניין פלם לאחר פירוק התא המשפחתי‬ ‫כפי שנקבע בפסק הדין פלם‪ ,‬יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק בעת‬ ‫קיומו של התא המשפחתי‪ ,‬לא ניתן להחילו לפני קיום התא ולאחריו‪.‬‬ ‫לפיכך בבחינת זכאותו של בן הזוג לאחר פירוק התא המשפחתי‪ ,‬לא ניתן‬ ‫להביא בחשבון את מניין הפטורים אותם ניצל בן הזוג האחר במהלך קיום‬ ‫המשפחתי‪..‬‬ ‫התא המשפחתי‬ ‫היבטי המס בעת גירושין‬ ‫היבטי מס הכנסה‬ ‫בשונה מסעיף ‪4‬א לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬פקודת מס הכנסה אינה‬ ‫מחריגה העברת זכויות אגב גירושין‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 88‬לפקודה מגדיר את המונח "מכירה" באופן רחב‪,‬‬ ‫כדלקמן‪:‬‬ ‫"מכירה – לרבות חליפין‪ ,‬ויתור‪ ,‬הסבה‪ ,‬העברה‪ ,‬הענקה‪,‬‬ ‫מתנה‪ ,‬פדיון‪ ,‬וכן כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא‬ ‫נכס בדרך כל שהיא מרשותו של אדם‪ ,‬והכל בין במישרין ובין‬ ‫בעקיפין‪ ,‬אך למעט הורשה‪".‬‬ ‫הוראות רלוונטיות בפקודת מס הכנסה‬ ‫היבטי מס הכנסה )המשך(‬ ‫"נכס" ‪ -‬כל רכוש‪ ,‬בין מקרקעין ובין מיטלטלין‪ ,‬וכן כל זכות או טובת הנאה‬ ‫ראויות או מוחזקות‪ ,‬והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל‪,‬‬ ‫למעט –‬ ‫)‪ (1‬מיטלטלין של יחיד המוחזקים על ידיו לשימושו האישי או לשימושם‬ ‫האישי של בני משפחתו או של בני‪-‬אדם התלויים בו;‬ ‫)‪ (2‬מלאי עסקי;‬ ‫)‪ (3‬זכות חזקה במקרקעין ‪ -‬בין שבדין ובין שביושר ‪ -‬המשמשים לצרכי‬ ‫מגורים ולא לשם השתכרות או ריווח;‬ ‫)‪ (4‬זכויות במקרקעין וזכויות באיגוד כמשמעותם בחוק מס שבח‬ ‫מקרקעין‪ ,‬תשכ"ג‪ ,1963-‬שעל מכירתם מוטל מס שבח או שהיה עשוי‬ ‫להיות מוטל אילולא הפטור לפי החוק האמור;‬ ‫היבטי המס בעת גירושין‬ ‫פסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית )‪(4623/04‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫• בני הזוג נישאו ב‪ 1971 -‬והקימו משפחה‪ .‬בשנת ‪ 1999‬בני הזוג התגרשו‪.‬‬ ‫• המבקש עוסק בראיית חשבון ויש לו משרד עצמאי ‪ ,‬המשיבה הינה יועצת‬ ‫חינוכית‪.‬‬ ‫• המשיבה פנתה לבימ"ש לענייני משפחה והגישה תביעה במסגרתה‬ ‫ביקשה‪ ,‬כי יצהירו שהיא שותפה בכל הנכסים והזכויות הרשומות ע"ש‬ ‫המבקש ע"פ הלכת השיתוף‪ ,‬ולאחר מכן שבימ"ש יורה על פירוק השיתוף‬ ‫בכל הנכסים והזכויות ושימנע מהמבקש לערוך דיספוזיציות בנכסים‬ ‫ובזכויות‪.‬‬ ‫• בית המשפט העליון דן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשאלה‪ ,‬האם יש להחיל את הלכת‬ ‫השיתוף גם על "נכסי קריירה" – כושר ההשתכרות והמוניטין האישי של בן‬ ‫הזוג?‬ ‫היבטי המס בעת גירושין‬ ‫פסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית )‪(4623/04‬‬ ‫• המערער טען שלא ניתן להחיל על נכסים אלו את הלכת השיתוף כיוון שמדובר‬ ‫בנכסיים אישיים וטבועים באדם‪:‬‬ ‫• בית המשפט‪ ,‬קיבל באופן חלקי את הערעור וקבע‪ ,‬כי‪" :‬הלכת השיתוף מורה‬ ‫אותנו כי בני זוג המקיימים חיי‪-‬זוגיות תקינים – נכס שרכשו במאמץ משותף‬ ‫חזקה שהוא שייך לשניהם בחלקים שווים‪ .‬לאור הדברים שאמרנו‪ ,‬והדברים‬ ‫שעוד נֹאמר‪ ,‬איננו רואים טעם של ממש מדוע – על דרך הכלל – לא להחיל‬ ‫את ההיגיון הגלום בחזקה זו גם על ההנאה מ"נכסי קריירה"‪.‬‬ ‫• יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין‪ ,‬ולאזן אותו בכסף או בשווה‬ ‫כסף‪ .‬יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון‬ ‫אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק‪.‬‬ ‫נקודות למחשבה‪:‬‬ ‫• האם החלוקה מהווה מכירה לצרכי סעיף ‪ 88‬לפקודה? של בן הזוג המוכר? בן‬ ‫הזוג המקבל?‬ ‫• "כלל נכסי בני הזוג" בסעיף ‪ 5‬לחוק יחסי ממון – "לרבות זכויות עתידיות לפנסיה‪,‬‬ ‫פיצויי פרישה‪ ,‬קרנות השתלמות‪ ,‬קופות תגמולים וחסכונות"‪.‬‬ ‫היבטי המס בעת גירושין‬ ‫פסק הדין בעניין פלוני נ' פקיד שומה ירושלים )‪(2012) (23939-01-11‬‬ ‫העובדות‪:‬‬ ‫• המערער נישא לבת הזוג לאחר שנת ‪ 1974‬והתגרש בשנת ‪.1997‬‬ ‫• המערער פרש לגמלאות משירותו במשטרת ישראל בשנת ‪.2001‬‬ ‫• בשנת ‪ 2003‬ערכו בני הזוג )לשעבר( הסכם בדבר חלוקת קצבת‬ ‫הגמלאות )פנסיה( שמקבל המערער בין המערער לבין המערערת‪ ,‬אשר‬ ‫משפט‪..‬‬ ‫קיבל תוקף של בית משפט‬ ‫• לטענת המערער‪ ,‬חלקה של האישה בגמלה הינו הכנסתה מכח הסדר‬ ‫איזון המשאבים ואינה הכנסתו ומשכך‪ ,‬אין למסותו בגין חלקה של האישה‬ ‫בגמלה אלא אותה‪.‬‬ ‫היבטי המס בעת גירושין‬ ‫פסק הדין בעניין פלוני נ' פקיד שומה ירושלים )‪(23939-01-11‬‬ ‫• בית המשפט דחה את הערעור וקבע‪ ,‬כי‪:‬‬ ‫"הגישה הרווחת היא כי הסדר איזון המשאבים הוא הסדר אובליגטורי‬ ‫דחוי שאינו מקנה לבן הזוג זכות קניינית בנכס‪ ,‬אלא רק זכות תביעה‬ ‫אישית כנגד בן הזוג השני בעת פקיעת הנכס‪ .‬מכאן שזכות האישה‬ ‫בגמלה הצומחת מכוח הסדר איזון המשאבים איננה זכות קניינית בנכס‬ ‫המהווה נכס משותף כי אם רק זכות תביעה אישית כלפי המערער‬ ‫הנותרת במישור היחסים בין השניים‪".‬‬ ‫• האם יש מכירה של נכס ברמת בן הזוג מקבל התשלום?‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫עקרון ההפרדה הרכושית‪ /‬חזקת השיתוף‪.‬‬ ‫חזקת התא המשפחתי‪.‬‬ ‫עקרון ההפרדה הרכושית במצבים של החלפת נכסים )הרטום(‪.‬‬ ‫הכרת מכלול נכסי הלקוח טרם רכישה ומכירה‪.‬‬ ‫פנייה לבית משפט לענייני משפחה‪.‬‬ ‫תכנון מס במצב של גירושין )העברת נכסי מקרקעין לילדים(‬ ‫הסדר לקוי ברמת הפקודה‬ ? ‫שאלות‬ ! ‫תודה‬ 054-2651516 [email protected] http://www.ampeli-tax.co.il/