‫מוזיאון הילדים הנודד‬
‫שלום אדון ואן גוך‬
‫התערוכה "שלום אדון ואן גוך" מתקיימת הודות לנדיבותם של‪:‬‬
‫שגרירות הולנד בישראל‬
‫ותרומות פרטיות של‪:‬‬
‫● שיפרה בן אהרון ● אורית וחיים בליתי‬
‫● אביבה ומרדכי בן חורין‬
‫● רוחמה וברוך ברלינר ● נטלי ואלפרד ברוש‬
‫● ולנטינה וולדימיר בויקו ● אולגה ויאניס קאפון‪ ,‬הולנד‬
‫● נאוה ומשה צנציפר ● דורי ומיכאל צוויקל‬
‫● גלינה ואלכסנדר דדיומוב‪ ,‬ארה"ב ● אסתר דבוטון‬
‫● מריה דוז'י‪ ,‬הרפובליקה הצ'כית ● מרק גולדברג‪ ,‬ארה"ב‬
‫● אירנה חלבינין ● חיים פרידמן ● פרידה ומשה גנץ‬
‫● נוגה ויונתן ליאור ● אורה מאור‬
‫● שושנה מישקין וז'וריס מיכאלי ● נורית ומרדכי מ‪.‬‬
‫● יקטרינה פודולצבה ואליזבת ניקול שירוקובה‪ ,‬ארה"ב‬
‫● אירינה סרברובסקאיה ומרק טמקין‪ ,‬ארה"ב‬
‫● חברי ‪ ARTIS‬במרכז הרפואי שיבא‬
‫● דבי וטיארי זיידנר‬
‫שלום אדון ואן גוך‬
‫קטלוג התערוכה‬
‫כתיבה ועיצוב‪:‬‬
‫ולדימיר בויקו‬
‫עריכה ותרגום לעברית‪:‬‬
‫שושנה מישקין‬
‫ארטיש ‪ -‬עמותה ישראלית לחינוך ואמנות )ע''ר(‬
‫מוזיאון הילדים הנודד‪ .‬ארטיש‪ -‬עמותה ישראלית לחינוך ואמנות שנוסדה בשנת‬
‫‪ ,2007‬פיתחה גישה חדשה המתמקדת בהבאת חינוך לתרבות ולאמנות לילדים‪,‬‬
‫קרוב כמה שיותר לביתם‪ .‬מטרתנו היא לספק לילדי ישראל חינוך באותה רמה‬
‫של החינוך ממנו נהנים ילדים במרכזי תרבות ברחבי העולם‪.‬‬
‫ארטיש מפתחת תערוכות חינוכיות קבועות‪ ,‬המורכבות מהעתקים איכותיים של‬
‫יצירות מופת אומנותיות‪ ,‬שלא ניתן למצוא במוזיאונים ישראליים‪ ,‬בנוסף‬
‫לעבודות מקוריות של אומנים ישראליים ובינלאומיים עכשוויים‪ .‬תערוכות אלה‬
‫מטיילות ברחבי המדינה‪ .‬קהילות רחוקות ממרכזי התרבות הינן תחום‬
‫ההתעניינות העיקרי שלנו‪.‬‬
‫לכל תערוכה‪ ,‬ארטיש מפתחת תוכניות חינוכיות וסיורים מודרכים עבור ילדים‪,‬‬
‫תוכניות לביקורים משפחתיים וקטלוג למבקרים יחידים‪ .‬לפני כל תערוכה‪ ,‬אנו‬
‫מדריכים מתנדבים מקומיים כיצד לערוך את הסיורים המודרכים‪ .‬תערוכות‬
‫מוצגות בספריות ומקומות ציבור אחרים‪ ,‬תוך יצירת אוירה של מוזיאון‪.‬‬
‫‪www.artis-society-israel.org‬‬
‫וינסנט ואן גוך בישראל!‬
‫בעוד שבמוזיאונים בישראל ניתן לראות רק שלושה ציורים מקוריים מעשה‬
‫ידיו של האמן ההולנדי הדגול‪ ,‬אנו מזמינים אתכם לתערוכה חסרת תקדים בה‬
‫מוצגות למעלה מ‪ 30-‬יצירות מופת מכל תקופות היצירה של וינסנט ואן גוך‪.‬‬
‫הצבעים העזים ואין ספור הפרטים ביצירות המקוריות משתקפים בנאמנות‬
‫ברפרודוקציות איכותיות ובגודל דומה למקור המורכבות על גבי מסגרות‬
‫מהודרות על מנת להשרות אוירה של מוזיאון‪ .‬התערוכה "שלום אדון ואן גוך"‬
‫מורכבת ממיטב היצירות המצויות באוספים מפורסמים ברחבי העולם‪:‬‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫ריכקסמוזיאום קרולר‪-‬מיולר‪ ,‬אוטרלו‬
‫הגלריה הלאומית וגלריית קורטולד‪ ,‬לונדון‬
‫מוזיאון ד'אורסיי‪ ,‬פריז‬
‫גלריה לאמנות אוניברסיטת ייל‪ ,‬ניו הייבן‬
‫מוזיאון מטרופוליטן לאמנות ומוזיאון לאמנות מודרנית‪ ,‬ניו יורק‬
‫התערוכה כוללת גם את "הצדעה לוינסנט" ‪ -‬אוסף עבודות של אמנים‬
‫ישראלים‪ ,‬וציורי ילדים על הנושא‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫אוכלי הבולבוסים )תפוחי האדמה(‬
‫ניונן‪1885 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 114 x 82,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫חייו האמנותיים של ואן גוך היו קצרים ‪ -‬עשר שנים בסה"כ‪ .‬בשנת ‪ ,1880‬בהיותו בן‬
‫‪ ,27‬וינסנט ואן גוך החליט להיות צייר‪" :‬מה שממלא את ראשי ולבי חייב לבוא לידי‬
‫ביטוי ברישומים ובציורים‪".‬‬
‫מושפע מג'אן‪-‬פרנסוא מילה‪ ,‬וינסנט רצה להיות צייר איכרים אמיתי‪ .‬בשנת ‪1885‬‬
‫צייר את "אוכלי הבולבוסים"‪ ,‬ציור המופת הראשון שלו ויצירה מרכזית מהתקופה‬
‫ההולנדית‪.‬‬
‫וינסנט עבד קשה על ציור זה‪ ,‬בזהירות שקד על כל פרט‪ .‬הוא בחר במודע דמויות‬
‫מכוערות וגסות המציגות את האיכרים כפי שהיו באמת‪" .‬רציתי להעביר את הרעיון‬
‫שהאנשים האוכלים לאור מנורת שמן משתמשים באותן ידיים לאכול מהצלחת ולחפור‬
‫באדמה‪ ...‬אנשים אלו מרוויחים את לחמם ביושר‪".‬‬
‫‪2‬‬
‫פנים של מסעדה‬
‫פריז‪1887 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 45.5 x 56.5 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון לאומי קרולר מילר‪ ,‬אוטרלו‬
‫בנובמבר ‪ 1885‬עזב ואן גוך את הולנד לצמיתות‪ .‬הוא נסע לאנטוורפן‪ ,‬שם למד ציור‬
‫ב‪ .Ecole des Beaux-Arts-‬במרץ ‪ ,1886‬בעקבות התנגדות לעקרונות הלימוד של‬
‫בית הספר‪ ,‬עבר וינסנט לפריז‪ .‬הוא התארח אצל אחיו תיאו‪ ,‬שבאותו זמן היה סוחר‬
‫אמנות מצליח‪.‬‬
‫במהלך שהות בת שנתיים בפריז‪ ,‬יצר וינסנט יותר מ‪ 200-‬ציורים‪ ,‬למד כיווני אומנות‬
‫חדשים‪ ,‬ופיתח את סגנונו הייחודי‪ .‬בציור זה בטכניקת נקודות‪ ,‬משתמש האמן במגוון‬
‫רחב של צבעים על מנת לבטא את האווירה העליצות של מסעדה המחכה לבואם‬
‫הקרב של הלקוחות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫דיוקן עצמי עם כובע קש‬
‫פריז‪1887 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 40.5 x 32.5 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫וינסנט חי כל חייו בצניעות‪ .‬פעמים רבות היה חסר לו כסף עבור דוגמנים‪ ,‬צבעים‪,‬‬
‫ואפילו בעבור מזון‪ .‬אולם‪ ,‬קשיים אלו מעולם לא הפריעו לו ליצור‪.‬‬
‫"בכוונה קניתי מראה טובה‪ ,‬כדי שאם לא יהיה לי כסף לשלם לדוגמנים‪ ,‬אוכל לצייר את‬
‫דמותי שלי‪ ".‬המראה‪ ,‬אשר שימשה את האמן כתחליף לדוגמן‪ ,‬מאפשרת לנו לקרוא‬
‫את עיניו ולהכיר את אישיותו טוב יותר‪.‬‬
‫בזמן שהותו בפריז‪ ,‬יצר וינסטנט למעלה מ‪ 20-‬דיוקנאות עצמיים‪ ,‬תוך בחינת סגנון‬
‫אחר בכל פעם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הגשר בגשם‬
‫פריז‪1887 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 73 x 54 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫בתקופה זו ההתעניינות ביפן הייתה פופולארית במיוחד באירופה‪ .‬גם וינסנט מצא‬
‫עניין רב בהדפסי עץ יפניים‪ ,‬אותם הוא החל לאסוף באנטוורפן‪" .‬אני מקנא באמנים‬
‫היפניים בגלל הבהירות שיש בעבודותיהם‪ .‬זה פשוט כמו לנשום‪ .‬הם מציירים דמות‬
‫אחת בכמה משיכות מכחול‪".‬‬
‫"הגשר בגשם" הוא העתק של הדפס עץ מעשה ידיו של ‪ ,Utagava Hiroshige‬אותו‬
‫החזיק ואן גוך באוסף שלו‪ .‬בניגוד למקור‪ ,‬הוסיף האמן מסגרת בצבעים אחרים‪ ,‬אותה‬
‫עיטר באותיות קליגרפיות‪.‬‬
‫וינסנט האמין שלצבעים יש משמעות מיוחדת‪ .‬צהוב סימל עבורו אהבה ואור‪ ,‬אדום‬
‫וירוק ביטאו תשוקה‪ ,‬וכחול ביטא אינסוף‪ .‬ואן גוך צייר שתי תמונות נוספות אותן‬
‫העתיק מהדפסים יפניים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שריג של פרחי שקדייה בכוס‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 24 x 19 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫מוקסם מהאמנות היפנית‪ ,‬וינסנט רצה לעבור להתגורר במקום שטוף שמש‪ ,‬שבו‬
‫האור יהיה דומה לאור שביפן‪ .‬בעצת חברו הנרי דה טולוז‪-‬לוטרק‪ ,‬הוא עזב את פריז‬
‫ועבר לארל שבפרובנס ‪ -‬בדרום צרפת‪.‬‬
‫להפתעתו‪ ,‬כאשר הגיע לארל בפברואר ‪ ,1888‬האדמה הייתה מכוסה בשלג רב‪ .‬בשל‬
‫מזג האוויר‪ ,‬בתחילה הוא עבד בביתו‪ ,‬וצייר טבע דומם‪ .‬לפנינו אחד מהציורים הללו ‪-‬‬
‫שריג של פרחי שקדייה בכוס מים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫עץ אגסים קטן בפריחה‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 73 x 46 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫האביב שטוף השמש הגיע לבסוף‪ .‬וינסנט החל לעבוד מחוץ לבית ולצייר חיים‪ .‬הוא‬
‫היה מרותק מצבעיה של פרובנס‪" .‬כרגע אני חש השראה ועיוורון כמו אדם מאוהב‪.‬‬
‫הצבעים הללו חדשים לי ומעניקים לי התרוממות רוח יוצאת מהכלל‪" .‬‬
‫הנושא הראשון שלו היה סדרה של עצי פרי פורחים‪ ,‬כולל עץ אגסים קטן זה‪ ,‬עם‬
‫פרפר צהוב גדול מבצבץ בין פרחיו‪ .‬השפעת האמנות היפנית נראית בציור זה‬
‫באמצעות ניגודי צבע וקווי מתאר חזקים‪ .‬וינסנט ואן גוך חזר וכתב‪" :‬כל עבודתי‬
‫מבוססת על האומנות היפנית‪".‬‬
‫‪7‬‬
‫הגשר המתרומם‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 54 x 65 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון לאומי קרולר‪-‬מולר‪ ,‬אוטרלו‬
‫ואן גוך שמח שבחר להשתקע בארל‪ .‬הוא עבד באינטנסיביות‪ ,‬ובכל יום גילה מושאים‬
‫חדשים לציוריו‪" .‬אין לי צורך בהדפסים יפניים‪ ...‬יש לי את יפן כאן‪ .‬כל שעלי לעשות‬
‫הוא לפקוח את עיניי ולצייר את כל מה שמותיר עליי רושם‪".‬‬
‫במהלך מארס‪-‬אפריל ‪ ,1888‬וינסנט יצר סידרה של תשעה ציורים ורישומים של‬
‫הגשר המתרומם שחצה את תעלת ארל‪ ,‬לא הרחק ממקום מגוריו‪ .‬ציור זה הוא‬
‫מהידועים ביותר בסדרה זו‪ .‬הוא מציג כובסות בגדת הנהר‪ ,‬וכרכרה קטנה על הגשר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫סירות דייג על החוף‬
‫סן‪-‬מארי‪-‬דה‪-‬לה‪-‬מאר‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 65 x 81.5 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫כאמן שנולד וגדל בהולנד‪ ,‬העריץ ואן גוך את הים‪ .‬בזמן שהותו בארל‪ ,‬הוא אהב‬
‫לבקר בכפר הדייגים הים תיכוני הקרוב סן מארי דה‪-‬לה מאר‪ .‬כשצעד לאורך החוף‬
‫הבחין וינסנט בארבע סירות מפרש שהרשימו אותו‪:‬‬
‫"צפיתי בהן בכל בוקר‪ ,‬אבל מכיוון שהן מפליגות מאוד מוקדם‪ ,‬לא הספקתי לצייר‬
‫אותן‪ ...‬עשיתי שרטוט של הסירות‪ ,‬וכעת אני עובד על ציור שמבוסס עליו‪ ...‬הסירות‬
‫הללו בעלות צבעים כה יפים‪ ,‬הן מזכירות לי פרחים‪".‬‬
‫למרות שנהנה משהותו בארל‪ ,‬חש וינסנט בודד והתגעגע לחבריו‪ .‬מצב רוחו משתקף‬
‫בשם שנתן לאחת הסירות‪ ,‬אמיטיה‪ ,‬שפירושו ידידות בצרפתית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הבית הצהוב‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 72 x 91.5 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫בארל שכר וינסנט ארבעה חדרים בבניין בן שתי קומות‪ ,‬לו קרא בשל צבעו הבית‬
‫הצהוב‪ .‬ואן גוך תכנן להשתמש ב"בית הצהוב" כמושבת אמנים‪ ,‬בה יוכלו אמנים‬
‫לחיות וליצור ביחד‪ ,‬להחליף רעיונות ולקיים מערכות יחסים מפרות ומעוררות‬
‫השראה‪ .‬הוא החליט לצייר את הבית הצהוב‪:‬‬
‫"זה נושא קשה! אבל דווקא מסיבה זו אני רוצה לגבור עליו‪ ,‬בגלל שהוא נפלא‪ .‬הבתים‬
‫הצהובים הללו בשמש והרעננות שאין דומה לה של הכחול‪ .‬האדמה אף היא צהובה‪".‬‬
‫ציור זה מעולם לא יצא מבעלותה של משפחת ואן גוך‪ .‬משנת ‪ ,1962‬הועבר הציור‬
‫לחזקת האגודה שהוקמה על ידי בנו של תיאו‪ ,‬וכיום הוא מוצג במוזיאון ואן גוך‬
‫באמסטרדם‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫חדר השינה של וינסנט‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 57 x 74 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ד'אורסיי‪ ,‬פריז‬
‫עם השלמת השיפוצים‪ ,‬עבר וינסנט להתגורר ב"בית הצהוב" וכתב לתיאו‪" :‬יש לי‬
‫רעיון חדש‪ ...‬הפעם אני פשוט אצייר את חדרי‪ ,‬אלא שכאן צבע יכול לעשות הכול‪...‬‬
‫בפשטותו מעניק הצבע לדברים סגנון מרשים יותר‪".‬‬
‫בציור זה מראה לנו האמן את המקום בו הוא מצא מנוחה לנפשו‪ :‬רהיטים פשוטים‪,‬‬
‫דיוקנאות על הקירות‪ ,‬מראה‪ ,‬מגבת וכמה בגדים‪ .‬וינסנט היה מרוצה מתמונה זו‪:‬‬
‫"תראה עד כמה פשוטה התפיסה‪ ...‬התמונה מצוירת בחופשיות בגוונים שטוחים כמו‬
‫בהדפסים היפניים‪".‬‬
‫‪11‬‬
‫דיוקן של הדוור ג'וזף רולן‬
‫ארל‪1889 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 64 x 54.5 ,‬ס''מ‬
‫המוזיאון לאומנות מודרנית‪ ,‬ניו יורק‬
‫בתקופת מגוריו בארל‪ ,‬קיבל וינסנט מידי יום מכתבים מידי הדוור ג'וזף רולן‪ .‬נוצרה‬
‫ביניהם מערכת יחסים טובה‪ ,‬ו‪-‬ואן גוך צייר פורטרטים רבים של הדוור ומשפחתו‪.‬‬
‫"ציירתי כל אחד ואחד מבני המשפחה הצרפתית הזו‪ :‬הדוור ‪,‬אשתו‪ ,‬התינוק‪ ,‬הבן‬
‫הצעיר‪ ,‬והבן בן ה‪"16 -‬‬
‫וינסנט פיתח קשר מיוחד עם משפחת רולן‪ ,‬אשר ייצגה עבורו את המשפחה‬
‫האידיאלית‪ ,‬עליה חלם כל ימי חייו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בית קפה לילי‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 70 x 89 ,‬ס''מ‬
‫גלריית האומנות של אוניברסיטת ייל‪ ,‬ניו‬
‫הייבן‬
‫העבודה מציגה את קפה דה‪-‬לה‪-‬גר‪ ,‬בית קפה לילי בסמוך לתחנת הרכבת‪ ,‬בו יכלו‬
‫הלקוחות להמתין לרכבת‪ ,‬לשתות‪ ,‬או פשוט להעביר את הזמן‪ .‬האווירה בבית הקפה‬
‫שימשה השראה בעבור האמן‪.‬‬
‫"ניסיתי לבטא את הרעיון שבית הקפה הזה הוא מקום בו אדם יכול להגיע למצב הרסני‪,‬‬
‫ולהשתגע‪ ...‬הנושא מעביר תחושת בדידות וייאוש‪".‬‬
‫וינסנט בילה שלושה לילות בבית הקפה בכדי להשלים את הציור‪ .‬הציור חתום ‪ -‬ואן‬
‫גוך חתם רק על עבודות שהוא חש שבוצעו כהלכה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מרפסת בית הקפה בלילה‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 81 x 65.5 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון לאומי קרולר‪-‬מילר‪ ,‬אוטרלו‬
‫זהו ציור הלילה הראשון שיצר האמן‪" .‬זוהי תמונה לילית ללא שביב של צבע שחור‪.‬‬
‫היא צוירה אך ורק בכחול יפהפה‪ ,‬סגול וירוק‪"...‬‬
‫ואן גוך היה איש משכיל שקרא ספרים רבים‪ ,‬ורבות מעבודותיו שאבו השראה‬
‫מיצירות ספרותיות‪ .‬מקור ההשראה לציור זה הוא הספר "בל אמי" מאת גי‪ -‬דה‬
‫מופאסאן‪ ,‬אשר תיאר "ליל כוכבים בפריז‪ ,‬מואר באורות נוצצים של בתי קפה"‪ .‬וינסנט‬
‫התייחס לכך באחד ממכתביו‪" :‬זהו בערך אותו הנושא שזה עתה ציירתי‪".‬‬
‫‪14‬‬
‫לילה זרוע כוכבים מעל נהר הרון‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 72.5 x 92 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ד'אורסיי‪ ,‬פריס‬
‫ואן גוך יצר ציור זה באותו חודש בו צייר "את מרפסת בית הקפה בלילה"‪" .‬אני נהנה‬
‫מאוד לצייר את הלילה בזמן אמת‪ .‬בדרך כלל משלימים את הציור באור יום למחרת‬
‫השרטוט‪ ,‬אבל אני אוהב לצייר מייד‪".‬‬
‫וינסנט צייר בלילה על גדות הנהר‪ ,‬אשר היה רק מספר דקות הליכה מהבית הצהוב‪.‬‬
‫הוא אהב את צבעי הלילה‪ .‬בחירת הצבעים הייתה בעלת חשיבות מכרעת עבורו‪ ,‬ואת‬
‫ציוריו נהג לתאר במונחים של צבע‪" :‬כרגע אני רוצה לצייר שמיים זרועי כוכבים‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬נראה לי כי הלילה עשיר יותר בצבעים מאשר היום; שהגוונים הסגולים‪,‬‬
‫הכחולים והירוקים עזים יותר‪ ...‬ישנם כוכבים שצבעם צהוב‪-‬לימון‪ ,‬ואחרים ורודים או‬
‫ירוקים‪".‬‬
‫‪15‬‬
‫שדה עם פרחים ליד ארל‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 54 x 65 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫הקיץ הגיע מוקדם בשנה זו‪ .‬האירוסים הפראיים פרחו בשדות‪ .‬וינסנט הוקסם מיופיו‬
‫של הטבע בפרובנס‪" :‬עיר קטנה מוקפת בשדות‪ ,‬המכוסים כולם בפרחים צהובים‬
‫וסגולים‪ ...‬בדיוק כמו בחלום יפני‪".‬‬
‫עם בוא העונה החדשה‪ ,‬שינה וינסנט את לוח הצבעים שלו‪ .‬ביצירה זו הוא משתמש‬
‫בגוונים כחולים בהירים עזים וצהובים זהובים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫הקציר‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 73 x 92 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫ביוני הפנה ואן גוך את תשומת ליבו לקציר ולשדות החיטה‪" .‬אני עובד על נושא חדש‪,‬‬
‫שדות אינסופיים של ירוק וצהוב‪ ".‬וינסנט עבד בשדות יום‪-‬יום תחת השמש הקופחת‪,‬‬
‫ותוך מעט יותר משבוע הוא צייר עשרה ציורים וחמישה רישומים שעוסקים בנושא‬
‫זה‪.‬‬
‫ציור זה מוצג במוזיאון ואן גוך באמסטרדם‪ .‬ניתן לראות את אחד הציורים הטובים‬
‫בסדרה ‪" -‬קציר בפרובנס" ‪ -‬במוזיאון ישראל בירושלים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ערבה ללא צמרת ושקיעה‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 31.5 x 34.5 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון לאומי קרולר‪-‬מילר‪ ,‬אוטרלו‬
‫הסתיו הגיע לפרובנס‪ .‬וינסנט ואן גוך הוקסם מהצבעים החדשים והחל מתאר עונה‬
‫נוספת בארל‪.‬‬
‫"מזג האוויר כאן קר‪ ,‬ולמרות זאת ניתן לראות דברים נפלאים‪ .‬למשל‪ ,‬אתמול בערב‬
‫הייתה שקיעה יפה להפליא בצבעים מסתוריים של אתרוג חיוור‪"...‬‬
‫ואן גוך האמין שצבעים וקווים יכולים לבטא רגשות ומצבי רוח‪ .‬הוא ניסה לא רק‬
‫לתאר את הטבע‪ ,‬אלא גם להראות את עוצמתו‪ ,‬כמו בציור זה של הסתיו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫חמניות‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 95 x 73 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫פול גוגן נענה להזמנתו של וינסנט והבטיח להגיע בסתיו‪ .‬ואן גוך שמח והחליט להכין‬
‫משהו מיוחד לחברו‪ .‬הרעיון עלה במוחו במהרה‪ .‬גוגן אהב את ציורי החמניות שצייר‬
‫בפריז‪ ,‬לכן החליט וינסנט לצייר סדרה של חמניות כדי לקשט את חדרו של פול‪.‬‬
‫"אני עובד בהתלהבות‪ ...‬זה לבטח לא יפתיע אותך‪ ,‬היות ואני עסוק בציור של חמניות‬
‫ענקיות‪"...‬‬
‫היה זה חודש אוגוסט‪ .‬החמניות פרחו‪ .‬ואן גוך רצה לצייר אותן בטבע‪ .‬בגלל‬
‫שהפרחים נבלו במהירות‪ ,‬הוא עבד כל יום‪ .‬וינסנט צייר ארבעה ציורי טבע דומם עם‬
‫חמניות‪ ,‬ואולם הוא חש כי רק שניים מתוכם היו טובים מספיק כדי לתלות בחדרו של‬
‫גוגן‪ .‬מאוחר יותר צייר שלושה ציורים נוספים בסדרה‪ .‬ציור זה ממוזיאון ואן גוך הינו‬
‫אחד מהם‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הזורע‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 32 x 40 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫פול גוגן הגיע באוקטובר ‪ .1888‬שני האמנים בילו את רוב זמנם יחד‪ .‬הם טיילו‪,‬‬
‫ציירו בחוץ‪ ,‬בישלו‪ ,‬אכלו וערכו דיונים ארוכים על אמנות‪ .‬כאשר מזג האוויר לא‬
‫איפשר להם לשהות בחוץ‪ ,‬הם ציירו יחד בסטודיו‪.‬‬
‫בעוד וינסנט העדיף לצייר את החיים עצמם‪ ,‬גוגן העדיף לשאוב את השראתו‬
‫מהדמיון‪ ,‬בטענו כי "אמנות היא הפשטה; עליך להשיג הפשטה זו מן הטבע בזמן שאתה‬
‫חולם‪ ,‬להתרכז ביצירתיות ובתוצאותיה יותר מאשר במציאות‪".‬‬
‫בהשראת "הזורע" מאת מילה‪ ,‬ניסה וינסנט מספר פעמים ליצור ציור רציני על אותו‬
‫נושא‪ .‬הוא צייר תמונה זו‪ ,‬כנראה תחת השפעתו של גוגן‪ .‬כאן וינסנט שילב את שפת‬
‫הצבעים שלו עם קומפוזיציה חזקה‪ ,‬הכוללת דמות אדם כנקודת המוקד של העבודה‪.‬‬
‫הציור מביע את מזגו הרגשני ומלא התשוקה של וינסנט‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הכסא של ואן גוך‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 91.8 x 73 ,‬ס''מ‬
‫הגלריה הלאומית‪ ,‬לונדון‬
‫כבר בשנות ילדותו הראשונות‪ ,‬גילה וינסנט עניין מיוחד בכיסאות ריקים‪ .‬הוא האמין‬
‫כי כיסא ריק קשור לנפש בעליו‪ .‬הוא דיבר עם אביו דרך הכיסא שלו‪ .‬בביקורו‬
‫במוזיאון דיקנס בלונדון‪ ,‬הוא הקדיש תשומת לב מיוחדת לכיסא של הסופר‪.‬‬
‫ביצירה זו‪ ,‬צייר וינסנט דיוקן של הכיסא הריק שלו עצמו‪ .‬זהו אותו כיסא עם מושב‬
‫נצרים המופיע ב”חדר השינה של וינסנט”‪ .‬הוא מציג את הכיסא עם חפצים אישיים‬
‫אופייניים של בעליו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הכורסא של פול גוגן‬
‫ארל‪1888 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 90.58 x 72.5 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫ואן גוך צייר גם את הכורסא של גוגן‪ ,‬כפי שהיא נראית בלילה‪ .‬נראה ששני הציורים‬
‫נועדו להציג את ההבדלים בין שני האמנים‪ .‬ואן גוך וגוגן היו שניהם בעלי מזג מאוד‬
‫סוער‪ ,‬אך בעלי אישיות שונה‪ .‬הם נבדלו זה מזה בטעמם ובפילוסופיה האמנותית‬
‫שלהם‪ .‬יום אחד הם ציירו יחד‪ ,‬ולמחרת הם רבו‪.‬‬
‫"גוגן ואני דיברנו הרבה על דלקרואה‪ ,‬רמברנדט ואחרים‪ .‬הוויכוחים שלנו הם מאוד‬
‫טעונים‪ .‬לא פעם יצאנו מהם מותשים כמו סוללה חשמלית מרוקנת‪".‬‬
‫בסוף דצמבר‪ ,‬לאחר דיון סוער‪ ,‬ארז גוגן את חפציו ועזב את ארל בלי לומר מילה‪.‬‬
‫הסכסוך הדרמטי גרם לוינסנט לשקוע בדיכאון עמוק‪ ,‬שהאיץ את מחלתו‪ .‬מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬הוא כתב לאחיו תיאו בהקשר זה‪" :‬תמיד יש תחושה של אובדן כאשר נותרים‬
‫בודדים‪"...‬‬
‫‪22‬‬
‫דיוקן עצמי עם אוזן חבושה‬
‫סן רמי‪1889 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 60 x 49 ,‬ס''מ‬
‫גלריית קורטולד‪ ,‬לונדון‬
‫תקרית האוזן התרחשה יום לאחר שגוגן עזב את הבית הצהוב‪ .‬וינסנט‪ ,‬בכוונה או‬
‫בטעות )הוא מעולם לא התייחס לעובדה זו במכתביו(‪ ,‬חתך חתיכה מאוזנו בסכין‬
‫גילוח במהלך התקף אפילפטי‪ .‬כאשר התעורר‪ ,‬מצא ואן גוך את עצמו בבית החולים‬
‫של ארל‪ ,‬ומישהו מודד לו דופק‪ .‬היה זה ד"ר ריי‪ .‬מייד כשהתחזק‪ ,‬חזר וינסנט‬
‫לעבוד‪ .‬אחד הציורים הראשונים שיצר בבית החולים היה דיוקן של ד"ר ריי‪.‬‬
‫בבית החולים‪ ,‬הוא יצר גם כמה דיוקנים עצמיים עם האוזן החבושה‪ ,‬וזהו אחד מהם‪.‬‬
‫הציור משקף את הרצון של וינסנט להמשיך לחיות‪ ,‬את אהבתו לאמנות‪ ,‬והכמיהה‬
‫שלו לחזור לצייר לאחר האירוע הדרמטי‪.‬‬
‫חדר של וינסנט בסן רמי‬
‫צילום‪ :‬ולדימיר בויקו‪2009 ,‬‬
‫ואן גוך שוחרר מבית החולים במהרה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬עדיין לא חש בטוב והיה נחוש‬
‫להלחם במחלתו‪ .‬במאי ‪ 1889‬הוא אישפז את עצמו במרכז רפואי בסן רמי‪ ,‬שם שימש‬
‫חדרו גם כסטודיו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫צהריים‪ .‬מנוחה מהעבודה‬
‫)בהשראת מילה(‬
‫סן רמי‪1890 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 73 x 91 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ד'אורסיי‪ ,‬פריז‬
‫למרות התקפות חוזרות ונשנות של מחלתו‪ ,‬וינסנט המשיך לצייר‪ .‬כאשר לא היה‬
‫מסוגל לעבוד מחוץ לבית‪ ,‬הוא העתיק עבודות של האמנים האהובים עליו מההדפסים‬
‫בשחור‪-‬לבן שתיאו שלח לו‪.‬‬
‫באמצעות ההעתקה‪ ,‬וינסנט המשיך לשרטט את דמות האדם ללא שימוש בדוגמנים‪,‬‬
‫ויצר אלתורים אמנותיים ייחודיים‪ ,‬בהם יישם את שפת הצבעים וקווי ההבעה שלו‪.‬‬
‫תהליך ההעתקה גרם לו הנאה ורוגע‪ .‬הוא אהב להשוות את יצירותיו לפרשנות‬
‫מוסיקלית‪ .‬וינסנט השתמש בציורים האלה כדי לקשט את החדר שלו בסן רמי‪.‬‬
‫ואן גוך עשה סדרה של ציורים בהשראת מילה‪ ,‬שניים מהם ניתן לראות במוזיאון תל‬
‫אביב לאמנות‪ .‬ציור זה ממוזיאון ד'אורסיי הוא המפורסם ביותר בסדרה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫פריחת השקד‬
‫סן רמי‪1890 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 73.5 x 92 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫ב ‪ 31-‬בינואר ‪ ,1890‬תיאו כתב לוינסנט על לידת בנו‪ ,‬לו קרא בשם וינסנט ווילם על‬
‫שם דודו‪ ,‬וביקש מוינסנט להיות סנדק לאחיינו‪ .‬בפברואר‪ ,‬תיאו הוסיף כי לתינוק יש‬
‫עיניים כחולות‪.‬‬
‫ואן גוך החליט ליצור ציור חדש כמתנה לתינוק שזה עתה נולד ולהוריו המאושרים‪.‬‬
‫מוקסם מייפי הפריחה בפרובנס‪ ,‬וינסנט בחר בעץ שקד‪ ,‬אשר הקדים ופרח כבר‬
‫בפברואר‪ .‬הקומפוזיציה "פריחת השקד"‪ -‬פרחים צפים על רקע שמים כחולים‪ ,‬ענפים‬
‫מודגשים על ידי קווי מתאר כהים והמיקום של העץ ‪ -‬ללא ספק נעשתה בהשראת‬
‫הדפסים יפניים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫פרפרים ופרגים‬
‫סן רמי‪1890 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 34.5 x 25.5 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫בעודו בסן רמי‪ ,‬ואן גוך נמנע בתחיל‬
‫ה מלצייר טבע דומם‪ .‬ואולם‪ ,‬באביב ‪ 1890‬הוא צייר כמה יצירות של זרי פרחים‪.‬‬
‫יצירה קטנה זו ממוזיאון ואן גוך היא אחת מהן‪ .‬התקריב של הפרחים והפרפרים‪ ,‬כמו‬
‫גם הקומפוזיציה האסימטרית וחוסר העומק‪ ,‬הם אופייניים לאמנות היפנית‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫טבע דומם‪ :‬אגרטל עם אירוסים‬
‫סן רמי‪1890 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 73.7 x 92.1 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון מטרופוליטן לאמנות‪ ,‬ניו יורק‬
‫באותו אביב צייר ואן גוך גם כמה זרי פרחים מרהיבים‪ :‬שניים של ורדים ושניים של‬
‫אירוסים‪ .‬ציור זה ממוזיאון המטרופוליטן ‪ -‬צרור גדול של אירוסים סגולים על רקע‬
‫ורוד עם שילוב של ירוק וסגול ‪ -‬מבטא הרמוניה‪ ,‬יופי‪ ,‬ושמחה‪ .‬ואן גוך היה אחד‬
‫הציירים הראשונים שהעריץ אירוסים‪.‬‬
‫וינסנט העניק ציור זה לאמו‪ .‬היא שמרה אותו עד יום מותה בשנת ‪.1907‬‬
‫‪27‬‬
‫שדה חיטה עם ברושים‬
‫סן רמי‪1889 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 51.5 x 65 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון מטרופוליטן לאמנות‪ ,‬ניו יורק‬
‫סן רמי הוא כפר אידילי וציורי ליד ארל‪ .‬האמן עבד בחוץ כל אימת שהמחלה איפשרה‬
‫לו‪ ,‬וצייר סדרה של נופים עוצמתיים ורגשיים‪ ,‬בהם ציור זה‪ .‬תיאורי הנוף של ואן גוך‬
‫ייחודיים וניתנים לזיהוי בקלות‪ .‬בעוד ציירים קלאסיים תיארו את הסצנה בדיוק כפי‬
‫שהיא‪ ,‬וינסנט הגזים אלמנטים במטרה לבטא את רגשותיו‪ .‬הוא אהב להשוות את‬
‫הציורים האלה למוסיקה‪" :‬המברשת שלי נעה בין אצבעותיי כמו קשת על כינור‪".‬‬
‫"שדה חיטה עם ברושים" כנראה צויר ישירות מול הנושא שלו‪ .‬ישנן שלוש גרסאות‬
‫כמעט זהות של יצירה זו‪ .‬גרסה נוספת ניתן לראות בגלריה הלאומית‪ ,‬לונדון‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ליל כוכבים‬
‫סן רמי‪1889 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 73.7 x 92.1 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון לאמנות מודרנית‪ ,‬ניו יורק‬
‫"ליל כוכבים" היא קרוב לודאי העבודה הידועה ביותר של ואן גוך‪ .‬כאן וינסנט מתאר‬
‫את הנוף הנשקף מחלונו ‪ -‬סצנה הנשלטת באנרגיה דינמית נהדרת ‪ -‬ומשתף אותנו‬
‫ברגשותיו ומחשבותיו‪.‬‬
‫"מפתה לחשוב כי האקדמיות המפוארות של היוונים‪ ,‬ההולנדים העתיקים‪ ,‬ורבי‪-‬האמנים‬
‫היפנים עדיין קיימות איפשהו בין הכוכבים‪ ...‬איפה ניוטון‪ ,‬קופרניקוס‪ ,‬גלילאו וסוקרטס?‬
‫הכוכבים שלהם עדיין בוהקים‪ ,‬הם ממשיכים את העבודה‪"...‬‬
‫זוהי אחת הדוגמאות המוקדמות והמפורסמות ביותר של האקספרסיוניזם ‪ -‬מסורת‬
‫אמנותית המדגישה את הרגשות הסובייקטיביים של האמן על פני המציאות‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫דיוקנו של ד"ר גאשה‬
‫אובר‪-‬סור‪-‬אּואז‪1890 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 68 x 57 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ד'אורסיי‪ ,‬פריז‬
‫ב‪ 20-‬במאי ‪ ,1890‬בעצתו של קאמי פיסארו‪ ,‬וינסנט עבר לאובר‪-‬סור‪-‬אּואז ‪ -‬כפר‬
‫אמנים קטן ליד פריז‪" .‬אובר יפה מאוד‪ .‬יש שדות לרוב מסביב‪ ,‬כפר טיפוסי וציורי‪".‬‬
‫באובר‪ ,‬וינסנט טופל על ידי ד"ר פול גאשה ‪ -‬הומיאופת ופסיכיאטר‪ .‬ד"ר גאשה‪,‬‬
‫אספן אמנות וצייר חובב בעצמו‪ ,‬היה מוכר בעולם האמנות עקב ידידותו עם קאמי‬
‫פיסארו‪ ,‬פול סזאן‪ ,‬ואמנים מפורסמים אחרים‪ .‬ד"ר גאשה ו‪-‬ואן גוך הפכו במהרה‬
‫לחברים קרובים‪ .‬גאשה הזמין את וינסנט להשתמש בסטודיו שלו‪ ,‬בו יצר וינסנט את‬
‫עבודתו זו‪.‬‬
‫למרבה האירוניה‪ ,‬בעוד וינסנט חי בעוני כל חייו‪ ,‬מאה שנים מאוחר יותר‪" ,‬דיוקנו של‬
‫ד"ר גאשה" נמכר במכירה פומבית של כריסטי'ס בניו יורק בעבור ‪ $82.5‬מיליון‬
‫בתוך שלוש דקות‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫כנסייה באובר‬
‫אובר‪-‬סור‪-‬אּואז‪1890 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 94 x 74 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ד'אורסיי‪ ,‬פריז‬
‫ואן גוך בילה את עשרת השבועות האחרונים של חייו באובר‪.‬במהלך ‪ 70‬ימים אלה‬
‫הוא יצר למעלה מ‪ 100-‬יצירות‪ ,‬כולל "הכנסייה באובר"‪.‬הכנסייה הזכירה ינסנט את‬
‫נופי הולנד של נעוריו‪.‬‬
‫"ציירתי את כנסיית הכפר‪ ...‬היא כמעט זהה לשרטוטים שעשיתי בנוינן ‪ ...‬רק שעכשיו‬
‫הצבע עז יותר‪ ...‬הצבע אינו תואם את המציאות‪".‬‬
‫‪31‬‬
‫שדה חיטה תחת ענני סערה‬
‫אובר‪-‬סור‪-‬אּואז‪1890 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 50.5 x 103 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫באובר‪ ,‬ואן גוך בחר לצייר מספר תיאורי נוף על קנבס‪ ,‬בתבנית חריגה של ‪100X50‬‬
‫ס"מ‪ .‬במכתבו לתיאו‪ ,‬הוא תיאר את העצב והבדידות שביקש לבטא בציורים האלה‪,‬‬
‫אבל גם ציין שרצה לתאר את יופיו "הבריא והמרנין" של אזורי הכפר‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫שדה חיטה עם עורבים‬
‫אובר‪-‬סור‪-‬אּואז‪1890 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 50.5 x 103 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ואן גוך‪ ,‬אמסטרדם‬
‫הידיעה שתיאו עומד בפני פשיטת רגל אפשרית היכתה את וינסנט בתדהמה והכניסה‬
‫אותו לדיכאון עמוק‪ .‬הוא האשים את עצמו במצוקתו של אחיו‪ .‬תיאו תמך בו כלכלית‬
‫במשך ‪ 10‬שנים‪ ,‬בעוד שהוא הצליח למכור רק אחד מ‪ 2,000-‬ציורים ורישומים‬
‫שעשה‪ .‬זו כנראה עבודתו האחרונה של וינסנט‪ .‬משיחות המכחול האנרגטיות‬
‫והצבעים העזים מבטאים את רגשות האמן‪ .‬הם מעבירים לנו את הניחוח של שדה‬
‫החיטה‪ ,‬ואת התחושה של הסערה הקרבה‪.‬‬
‫בערב של ה ‪ 27-‬ביולי‪ ,‬תוך כדי הליכה בשדה חיטה‪ ,‬וינסנט ירה לעצמו כדור בחזה‪.‬‬
‫הוא טופל על ידי ד"ר גאשה‪ ,‬חי יומיים נוספים ונפטר בידיו של תיאו‪ .‬בהלוויה‪ ,‬תיאו‬
‫הניח את כל התמונות שוינסנט צייר באובר סביב הארון‪ ,‬ואת לוח הצבעים והמברשות‬
‫שלו הניח בתוך הארון‪ .‬ד"ר גאשה הביא צרור גדול של חמניות‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫דיוקן עצמי‬
‫סן רמי‪1889 ,‬‬
‫שמן על קנבס‪ 65 x 54 ,‬ס''מ‬
‫מוזיאון ד'אורסיי‪ ,‬פריז‬
‫"במצב של התרגשות‪ ,‬הרגשות שלי מובילים אותי למחשבות על הנצח‪ ,‬ועל חיי הנצח‪".‬‬
‫וינסנט ואן גוך השיג חיי נצח דרך היצירות שלו‪ ,‬והוא לעולם ייזכר בזכות התמסרותו‬
‫הבלתי מתפשרת לאמנות‪ ,‬למענה הוא הקריב את חייו‪ .‬עבורו‪ ,‬אמנות הייתה עבודת‬
‫קודש‪ ,‬התמסרות אשר מכניסה יופי בליבו של אדם‪.‬‬