ש ום אדון ואן גוך
מוזיאון הילדים הנודד שלום אדון ואן גוך התערוכה "שלום אדון ואן גוך" מתקיימת הודות לנדיבותם של: שגרירות הולנד בישראל ותרומות פרטיות של: ● שיפרה בן אהרון ● אורית וחיים בליתי ● אביבה ומרדכי בן חורין ● רוחמה וברוך ברלינר ● נטלי ואלפרד ברוש ● ולנטינה וולדימיר בויקו ● אולגה ויאניס קאפון ,הולנד ● נאוה ומשה צנציפר ● דורי ומיכאל צוויקל ● גלינה ואלכסנדר דדיומוב ,ארה"ב ● אסתר דבוטון ● מריה דוז'י ,הרפובליקה הצ'כית ● מרק גולדברג ,ארה"ב ● אירנה חלבינין ● חיים פרידמן ● פרידה ומשה גנץ ● נוגה ויונתן ליאור ● אורה מאור ● שושנה מישקין וז'וריס מיכאלי ● נורית ומרדכי מ. ● יקטרינה פודולצבה ואליזבת ניקול שירוקובה ,ארה"ב ● אירינה סרברובסקאיה ומרק טמקין ,ארה"ב ● חברי ARTISבמרכז הרפואי שיבא ● דבי וטיארי זיידנר שלום אדון ואן גוך קטלוג התערוכה כתיבה ועיצוב: ולדימיר בויקו עריכה ותרגום לעברית: שושנה מישקין ארטיש -עמותה ישראלית לחינוך ואמנות )ע''ר( מוזיאון הילדים הנודד .ארטיש -עמותה ישראלית לחינוך ואמנות שנוסדה בשנת ,2007פיתחה גישה חדשה המתמקדת בהבאת חינוך לתרבות ולאמנות לילדים, קרוב כמה שיותר לביתם .מטרתנו היא לספק לילדי ישראל חינוך באותה רמה של החינוך ממנו נהנים ילדים במרכזי תרבות ברחבי העולם. ארטיש מפתחת תערוכות חינוכיות קבועות ,המורכבות מהעתקים איכותיים של יצירות מופת אומנותיות ,שלא ניתן למצוא במוזיאונים ישראליים ,בנוסף לעבודות מקוריות של אומנים ישראליים ובינלאומיים עכשוויים .תערוכות אלה מטיילות ברחבי המדינה .קהילות רחוקות ממרכזי התרבות הינן תחום ההתעניינות העיקרי שלנו. לכל תערוכה ,ארטיש מפתחת תוכניות חינוכיות וסיורים מודרכים עבור ילדים, תוכניות לביקורים משפחתיים וקטלוג למבקרים יחידים .לפני כל תערוכה ,אנו מדריכים מתנדבים מקומיים כיצד לערוך את הסיורים המודרכים .תערוכות מוצגות בספריות ומקומות ציבור אחרים ,תוך יצירת אוירה של מוזיאון. www.artis-society-israel.org וינסנט ואן גוך בישראל! בעוד שבמוזיאונים בישראל ניתן לראות רק שלושה ציורים מקוריים מעשה ידיו של האמן ההולנדי הדגול ,אנו מזמינים אתכם לתערוכה חסרת תקדים בה מוצגות למעלה מ 30-יצירות מופת מכל תקופות היצירה של וינסנט ואן גוך. הצבעים העזים ואין ספור הפרטים ביצירות המקוריות משתקפים בנאמנות ברפרודוקציות איכותיות ובגודל דומה למקור המורכבות על גבי מסגרות מהודרות על מנת להשרות אוירה של מוזיאון .התערוכה "שלום אדון ואן גוך" מורכבת ממיטב היצירות המצויות באוספים מפורסמים ברחבי העולם: מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם ריכקסמוזיאום קרולר-מיולר ,אוטרלו הגלריה הלאומית וגלריית קורטולד ,לונדון מוזיאון ד'אורסיי ,פריז גלריה לאמנות אוניברסיטת ייל ,ניו הייבן מוזיאון מטרופוליטן לאמנות ומוזיאון לאמנות מודרנית ,ניו יורק התערוכה כוללת גם את "הצדעה לוינסנט" -אוסף עבודות של אמנים ישראלים ,וציורי ילדים על הנושא. 1 אוכלי הבולבוסים )תפוחי האדמה( ניונן1885 , שמן על קנבס 114 x 82,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם חייו האמנותיים של ואן גוך היו קצרים -עשר שנים בסה"כ .בשנת ,1880בהיותו בן ,27וינסנט ואן גוך החליט להיות צייר" :מה שממלא את ראשי ולבי חייב לבוא לידי ביטוי ברישומים ובציורים". מושפע מג'אן-פרנסוא מילה ,וינסנט רצה להיות צייר איכרים אמיתי .בשנת 1885 צייר את "אוכלי הבולבוסים" ,ציור המופת הראשון שלו ויצירה מרכזית מהתקופה ההולנדית. וינסנט עבד קשה על ציור זה ,בזהירות שקד על כל פרט .הוא בחר במודע דמויות מכוערות וגסות המציגות את האיכרים כפי שהיו באמת" .רציתי להעביר את הרעיון שהאנשים האוכלים לאור מנורת שמן משתמשים באותן ידיים לאכול מהצלחת ולחפור באדמה ...אנשים אלו מרוויחים את לחמם ביושר". 2 פנים של מסעדה פריז1887 , שמן על קנבס 45.5 x 56.5 ,ס''מ מוזיאון לאומי קרולר מילר ,אוטרלו בנובמבר 1885עזב ואן גוך את הולנד לצמיתות .הוא נסע לאנטוורפן ,שם למד ציור ב .Ecole des Beaux-Arts-במרץ ,1886בעקבות התנגדות לעקרונות הלימוד של בית הספר ,עבר וינסנט לפריז .הוא התארח אצל אחיו תיאו ,שבאותו זמן היה סוחר אמנות מצליח. במהלך שהות בת שנתיים בפריז ,יצר וינסנט יותר מ 200-ציורים ,למד כיווני אומנות חדשים ,ופיתח את סגנונו הייחודי .בציור זה בטכניקת נקודות ,משתמש האמן במגוון רחב של צבעים על מנת לבטא את האווירה העליצות של מסעדה המחכה לבואם הקרב של הלקוחות. 3 דיוקן עצמי עם כובע קש פריז1887 , שמן על קנבס 40.5 x 32.5 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם וינסנט חי כל חייו בצניעות .פעמים רבות היה חסר לו כסף עבור דוגמנים ,צבעים, ואפילו בעבור מזון .אולם ,קשיים אלו מעולם לא הפריעו לו ליצור. "בכוונה קניתי מראה טובה ,כדי שאם לא יהיה לי כסף לשלם לדוגמנים ,אוכל לצייר את דמותי שלי ".המראה ,אשר שימשה את האמן כתחליף לדוגמן ,מאפשרת לנו לקרוא את עיניו ולהכיר את אישיותו טוב יותר. בזמן שהותו בפריז ,יצר וינסטנט למעלה מ 20-דיוקנאות עצמיים ,תוך בחינת סגנון אחר בכל פעם. 4 הגשר בגשם פריז1887 , שמן על קנבס 73 x 54 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם בתקופה זו ההתעניינות ביפן הייתה פופולארית במיוחד באירופה .גם וינסנט מצא עניין רב בהדפסי עץ יפניים ,אותם הוא החל לאסוף באנטוורפן" .אני מקנא באמנים היפניים בגלל הבהירות שיש בעבודותיהם .זה פשוט כמו לנשום .הם מציירים דמות אחת בכמה משיכות מכחול". "הגשר בגשם" הוא העתק של הדפס עץ מעשה ידיו של ,Utagava Hiroshigeאותו החזיק ואן גוך באוסף שלו .בניגוד למקור ,הוסיף האמן מסגרת בצבעים אחרים ,אותה עיטר באותיות קליגרפיות. וינסנט האמין שלצבעים יש משמעות מיוחדת .צהוב סימל עבורו אהבה ואור ,אדום וירוק ביטאו תשוקה ,וכחול ביטא אינסוף .ואן גוך צייר שתי תמונות נוספות אותן העתיק מהדפסים יפניים. 5 שריג של פרחי שקדייה בכוס ארל1888 , שמן על קנבס 24 x 19 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם מוקסם מהאמנות היפנית ,וינסנט רצה לעבור להתגורר במקום שטוף שמש ,שבו האור יהיה דומה לאור שביפן .בעצת חברו הנרי דה טולוז-לוטרק ,הוא עזב את פריז ועבר לארל שבפרובנס -בדרום צרפת. להפתעתו ,כאשר הגיע לארל בפברואר ,1888האדמה הייתה מכוסה בשלג רב .בשל מזג האוויר ,בתחילה הוא עבד בביתו ,וצייר טבע דומם .לפנינו אחד מהציורים הללו - שריג של פרחי שקדייה בכוס מים. 6 עץ אגסים קטן בפריחה ארל1888 , שמן על קנבס 73 x 46 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם האביב שטוף השמש הגיע לבסוף .וינסנט החל לעבוד מחוץ לבית ולצייר חיים .הוא היה מרותק מצבעיה של פרובנס" .כרגע אני חש השראה ועיוורון כמו אדם מאוהב. הצבעים הללו חדשים לי ומעניקים לי התרוממות רוח יוצאת מהכלל" . הנושא הראשון שלו היה סדרה של עצי פרי פורחים ,כולל עץ אגסים קטן זה ,עם פרפר צהוב גדול מבצבץ בין פרחיו .השפעת האמנות היפנית נראית בציור זה באמצעות ניגודי צבע וקווי מתאר חזקים .וינסנט ואן גוך חזר וכתב" :כל עבודתי מבוססת על האומנות היפנית". 7 הגשר המתרומם ארל1888 , שמן על קנבס 54 x 65 ,ס''מ מוזיאון לאומי קרולר-מולר ,אוטרלו ואן גוך שמח שבחר להשתקע בארל .הוא עבד באינטנסיביות ,ובכל יום גילה מושאים חדשים לציוריו" .אין לי צורך בהדפסים יפניים ...יש לי את יפן כאן .כל שעלי לעשות הוא לפקוח את עיניי ולצייר את כל מה שמותיר עליי רושם". במהלך מארס-אפריל ,1888וינסנט יצר סידרה של תשעה ציורים ורישומים של הגשר המתרומם שחצה את תעלת ארל ,לא הרחק ממקום מגוריו .ציור זה הוא מהידועים ביותר בסדרה זו .הוא מציג כובסות בגדת הנהר ,וכרכרה קטנה על הגשר. 8 סירות דייג על החוף סן-מארי-דה-לה-מאר1888 , שמן על קנבס 65 x 81.5 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם כאמן שנולד וגדל בהולנד ,העריץ ואן גוך את הים .בזמן שהותו בארל ,הוא אהב לבקר בכפר הדייגים הים תיכוני הקרוב סן מארי דה-לה מאר .כשצעד לאורך החוף הבחין וינסנט בארבע סירות מפרש שהרשימו אותו: "צפיתי בהן בכל בוקר ,אבל מכיוון שהן מפליגות מאוד מוקדם ,לא הספקתי לצייר אותן ...עשיתי שרטוט של הסירות ,וכעת אני עובד על ציור שמבוסס עליו ...הסירות הללו בעלות צבעים כה יפים ,הן מזכירות לי פרחים". למרות שנהנה משהותו בארל ,חש וינסנט בודד והתגעגע לחבריו .מצב רוחו משתקף בשם שנתן לאחת הסירות ,אמיטיה ,שפירושו ידידות בצרפתית. 9 הבית הצהוב ארל1888 , שמן על קנבס 72 x 91.5 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם בארל שכר וינסנט ארבעה חדרים בבניין בן שתי קומות ,לו קרא בשל צבעו הבית הצהוב .ואן גוך תכנן להשתמש ב"בית הצהוב" כמושבת אמנים ,בה יוכלו אמנים לחיות וליצור ביחד ,להחליף רעיונות ולקיים מערכות יחסים מפרות ומעוררות השראה .הוא החליט לצייר את הבית הצהוב: "זה נושא קשה! אבל דווקא מסיבה זו אני רוצה לגבור עליו ,בגלל שהוא נפלא .הבתים הצהובים הללו בשמש והרעננות שאין דומה לה של הכחול .האדמה אף היא צהובה". ציור זה מעולם לא יצא מבעלותה של משפחת ואן גוך .משנת ,1962הועבר הציור לחזקת האגודה שהוקמה על ידי בנו של תיאו ,וכיום הוא מוצג במוזיאון ואן גוך באמסטרדם. 10 חדר השינה של וינסנט ארל1888 , שמן על קנבס 57 x 74 ,ס''מ מוזיאון ד'אורסיי ,פריז עם השלמת השיפוצים ,עבר וינסנט להתגורר ב"בית הצהוב" וכתב לתיאו" :יש לי רעיון חדש ...הפעם אני פשוט אצייר את חדרי ,אלא שכאן צבע יכול לעשות הכול... בפשטותו מעניק הצבע לדברים סגנון מרשים יותר". בציור זה מראה לנו האמן את המקום בו הוא מצא מנוחה לנפשו :רהיטים פשוטים, דיוקנאות על הקירות ,מראה ,מגבת וכמה בגדים .וינסנט היה מרוצה מתמונה זו: "תראה עד כמה פשוטה התפיסה ...התמונה מצוירת בחופשיות בגוונים שטוחים כמו בהדפסים היפניים". 11 דיוקן של הדוור ג'וזף רולן ארל1889 , שמן על קנבס 64 x 54.5 ,ס''מ המוזיאון לאומנות מודרנית ,ניו יורק בתקופת מגוריו בארל ,קיבל וינסנט מידי יום מכתבים מידי הדוור ג'וזף רולן .נוצרה ביניהם מערכת יחסים טובה ,ו-ואן גוך צייר פורטרטים רבים של הדוור ומשפחתו. "ציירתי כל אחד ואחד מבני המשפחה הצרפתית הזו :הדוור ,אשתו ,התינוק ,הבן הצעיר ,והבן בן ה"16 - וינסנט פיתח קשר מיוחד עם משפחת רולן ,אשר ייצגה עבורו את המשפחה האידיאלית ,עליה חלם כל ימי חייו. 12 בית קפה לילי ארל1888 , שמן על קנבס 70 x 89 ,ס''מ גלריית האומנות של אוניברסיטת ייל ,ניו הייבן העבודה מציגה את קפה דה-לה-גר ,בית קפה לילי בסמוך לתחנת הרכבת ,בו יכלו הלקוחות להמתין לרכבת ,לשתות ,או פשוט להעביר את הזמן .האווירה בבית הקפה שימשה השראה בעבור האמן. "ניסיתי לבטא את הרעיון שבית הקפה הזה הוא מקום בו אדם יכול להגיע למצב הרסני, ולהשתגע ...הנושא מעביר תחושת בדידות וייאוש". וינסנט בילה שלושה לילות בבית הקפה בכדי להשלים את הציור .הציור חתום -ואן גוך חתם רק על עבודות שהוא חש שבוצעו כהלכה. 13 מרפסת בית הקפה בלילה ארל1888 , שמן על קנבס 81 x 65.5 ,ס''מ מוזיאון לאומי קרולר-מילר ,אוטרלו זהו ציור הלילה הראשון שיצר האמן" .זוהי תמונה לילית ללא שביב של צבע שחור. היא צוירה אך ורק בכחול יפהפה ,סגול וירוק"... ואן גוך היה איש משכיל שקרא ספרים רבים ,ורבות מעבודותיו שאבו השראה מיצירות ספרותיות .מקור ההשראה לציור זה הוא הספר "בל אמי" מאת גי -דה מופאסאן ,אשר תיאר "ליל כוכבים בפריז ,מואר באורות נוצצים של בתי קפה" .וינסנט התייחס לכך באחד ממכתביו" :זהו בערך אותו הנושא שזה עתה ציירתי". 14 לילה זרוע כוכבים מעל נהר הרון ארל1888 , שמן על קנבס 72.5 x 92 ,ס''מ מוזיאון ד'אורסיי ,פריס ואן גוך יצר ציור זה באותו חודש בו צייר "את מרפסת בית הקפה בלילה"" .אני נהנה מאוד לצייר את הלילה בזמן אמת .בדרך כלל משלימים את הציור באור יום למחרת השרטוט ,אבל אני אוהב לצייר מייד". וינסנט צייר בלילה על גדות הנהר ,אשר היה רק מספר דקות הליכה מהבית הצהוב. הוא אהב את צבעי הלילה .בחירת הצבעים הייתה בעלת חשיבות מכרעת עבורו ,ואת ציוריו נהג לתאר במונחים של צבע" :כרגע אני רוצה לצייר שמיים זרועי כוכבים. לעתים ,נראה לי כי הלילה עשיר יותר בצבעים מאשר היום; שהגוונים הסגולים, הכחולים והירוקים עזים יותר ...ישנם כוכבים שצבעם צהוב-לימון ,ואחרים ורודים או ירוקים". 15 שדה עם פרחים ליד ארל ארל1888 , שמן על קנבס 54 x 65 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם הקיץ הגיע מוקדם בשנה זו .האירוסים הפראיים פרחו בשדות .וינסנט הוקסם מיופיו של הטבע בפרובנס" :עיר קטנה מוקפת בשדות ,המכוסים כולם בפרחים צהובים וסגולים ...בדיוק כמו בחלום יפני". עם בוא העונה החדשה ,שינה וינסנט את לוח הצבעים שלו .ביצירה זו הוא משתמש בגוונים כחולים בהירים עזים וצהובים זהובים. 16 הקציר ארל1888 , שמן על קנבס 73 x 92 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם ביוני הפנה ואן גוך את תשומת ליבו לקציר ולשדות החיטה" .אני עובד על נושא חדש, שדות אינסופיים של ירוק וצהוב ".וינסנט עבד בשדות יום-יום תחת השמש הקופחת, ותוך מעט יותר משבוע הוא צייר עשרה ציורים וחמישה רישומים שעוסקים בנושא זה. ציור זה מוצג במוזיאון ואן גוך באמסטרדם .ניתן לראות את אחד הציורים הטובים בסדרה " -קציר בפרובנס" -במוזיאון ישראל בירושלים. 17 ערבה ללא צמרת ושקיעה ארל1888 , שמן על קנבס 31.5 x 34.5 ,ס''מ מוזיאון לאומי קרולר-מילר ,אוטרלו הסתיו הגיע לפרובנס .וינסנט ואן גוך הוקסם מהצבעים החדשים והחל מתאר עונה נוספת בארל. "מזג האוויר כאן קר ,ולמרות זאת ניתן לראות דברים נפלאים .למשל ,אתמול בערב הייתה שקיעה יפה להפליא בצבעים מסתוריים של אתרוג חיוור"... ואן גוך האמין שצבעים וקווים יכולים לבטא רגשות ומצבי רוח .הוא ניסה לא רק לתאר את הטבע ,אלא גם להראות את עוצמתו ,כמו בציור זה של הסתיו. 18 חמניות ארל1888 , שמן על קנבס 95 x 73 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם פול גוגן נענה להזמנתו של וינסנט והבטיח להגיע בסתיו .ואן גוך שמח והחליט להכין משהו מיוחד לחברו .הרעיון עלה במוחו במהרה .גוגן אהב את ציורי החמניות שצייר בפריז ,לכן החליט וינסנט לצייר סדרה של חמניות כדי לקשט את חדרו של פול. "אני עובד בהתלהבות ...זה לבטח לא יפתיע אותך ,היות ואני עסוק בציור של חמניות ענקיות"... היה זה חודש אוגוסט .החמניות פרחו .ואן גוך רצה לצייר אותן בטבע .בגלל שהפרחים נבלו במהירות ,הוא עבד כל יום .וינסנט צייר ארבעה ציורי טבע דומם עם חמניות ,ואולם הוא חש כי רק שניים מתוכם היו טובים מספיק כדי לתלות בחדרו של גוגן .מאוחר יותר צייר שלושה ציורים נוספים בסדרה .ציור זה ממוזיאון ואן גוך הינו אחד מהם. 19 הזורע ארל1888 , שמן על קנבס 32 x 40 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם פול גוגן הגיע באוקטובר .1888שני האמנים בילו את רוב זמנם יחד .הם טיילו, ציירו בחוץ ,בישלו ,אכלו וערכו דיונים ארוכים על אמנות .כאשר מזג האוויר לא איפשר להם לשהות בחוץ ,הם ציירו יחד בסטודיו. בעוד וינסנט העדיף לצייר את החיים עצמם ,גוגן העדיף לשאוב את השראתו מהדמיון ,בטענו כי "אמנות היא הפשטה; עליך להשיג הפשטה זו מן הטבע בזמן שאתה חולם ,להתרכז ביצירתיות ובתוצאותיה יותר מאשר במציאות". בהשראת "הזורע" מאת מילה ,ניסה וינסנט מספר פעמים ליצור ציור רציני על אותו נושא .הוא צייר תמונה זו ,כנראה תחת השפעתו של גוגן .כאן וינסנט שילב את שפת הצבעים שלו עם קומפוזיציה חזקה ,הכוללת דמות אדם כנקודת המוקד של העבודה. הציור מביע את מזגו הרגשני ומלא התשוקה של וינסנט. 20 הכסא של ואן גוך ארל1888 , שמן על קנבס 91.8 x 73 ,ס''מ הגלריה הלאומית ,לונדון כבר בשנות ילדותו הראשונות ,גילה וינסנט עניין מיוחד בכיסאות ריקים .הוא האמין כי כיסא ריק קשור לנפש בעליו .הוא דיבר עם אביו דרך הכיסא שלו .בביקורו במוזיאון דיקנס בלונדון ,הוא הקדיש תשומת לב מיוחדת לכיסא של הסופר. ביצירה זו ,צייר וינסנט דיוקן של הכיסא הריק שלו עצמו .זהו אותו כיסא עם מושב נצרים המופיע ב”חדר השינה של וינסנט” .הוא מציג את הכיסא עם חפצים אישיים אופייניים של בעליו. 21 הכורסא של פול גוגן ארל1888 , שמן על קנבס 90.58 x 72.5 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם ואן גוך צייר גם את הכורסא של גוגן ,כפי שהיא נראית בלילה .נראה ששני הציורים נועדו להציג את ההבדלים בין שני האמנים .ואן גוך וגוגן היו שניהם בעלי מזג מאוד סוער ,אך בעלי אישיות שונה .הם נבדלו זה מזה בטעמם ובפילוסופיה האמנותית שלהם .יום אחד הם ציירו יחד ,ולמחרת הם רבו. "גוגן ואני דיברנו הרבה על דלקרואה ,רמברנדט ואחרים .הוויכוחים שלנו הם מאוד טעונים .לא פעם יצאנו מהם מותשים כמו סוללה חשמלית מרוקנת". בסוף דצמבר ,לאחר דיון סוער ,ארז גוגן את חפציו ועזב את ארל בלי לומר מילה. הסכסוך הדרמטי גרם לוינסנט לשקוע בדיכאון עמוק ,שהאיץ את מחלתו .מאוחר יותר ,הוא כתב לאחיו תיאו בהקשר זה" :תמיד יש תחושה של אובדן כאשר נותרים בודדים"... 22 דיוקן עצמי עם אוזן חבושה סן רמי1889 , שמן על קנבס 60 x 49 ,ס''מ גלריית קורטולד ,לונדון תקרית האוזן התרחשה יום לאחר שגוגן עזב את הבית הצהוב .וינסנט ,בכוונה או בטעות )הוא מעולם לא התייחס לעובדה זו במכתביו( ,חתך חתיכה מאוזנו בסכין גילוח במהלך התקף אפילפטי .כאשר התעורר ,מצא ואן גוך את עצמו בבית החולים של ארל ,ומישהו מודד לו דופק .היה זה ד"ר ריי .מייד כשהתחזק ,חזר וינסנט לעבוד .אחד הציורים הראשונים שיצר בבית החולים היה דיוקן של ד"ר ריי. בבית החולים ,הוא יצר גם כמה דיוקנים עצמיים עם האוזן החבושה ,וזהו אחד מהם. הציור משקף את הרצון של וינסנט להמשיך לחיות ,את אהבתו לאמנות ,והכמיהה שלו לחזור לצייר לאחר האירוע הדרמטי. חדר של וינסנט בסן רמי צילום :ולדימיר בויקו2009 , ואן גוך שוחרר מבית החולים במהרה .אף על פי כן ,עדיין לא חש בטוב והיה נחוש להלחם במחלתו .במאי 1889הוא אישפז את עצמו במרכז רפואי בסן רמי ,שם שימש חדרו גם כסטודיו. 23 צהריים .מנוחה מהעבודה )בהשראת מילה( סן רמי1890 , שמן על קנבס 73 x 91 ,ס''מ מוזיאון ד'אורסיי ,פריז למרות התקפות חוזרות ונשנות של מחלתו ,וינסנט המשיך לצייר .כאשר לא היה מסוגל לעבוד מחוץ לבית ,הוא העתיק עבודות של האמנים האהובים עליו מההדפסים בשחור-לבן שתיאו שלח לו. באמצעות ההעתקה ,וינסנט המשיך לשרטט את דמות האדם ללא שימוש בדוגמנים, ויצר אלתורים אמנותיים ייחודיים ,בהם יישם את שפת הצבעים וקווי ההבעה שלו. תהליך ההעתקה גרם לו הנאה ורוגע .הוא אהב להשוות את יצירותיו לפרשנות מוסיקלית .וינסנט השתמש בציורים האלה כדי לקשט את החדר שלו בסן רמי. ואן גוך עשה סדרה של ציורים בהשראת מילה ,שניים מהם ניתן לראות במוזיאון תל אביב לאמנות .ציור זה ממוזיאון ד'אורסיי הוא המפורסם ביותר בסדרה. 24 פריחת השקד סן רמי1890 , שמן על קנבס 73.5 x 92 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם ב 31-בינואר ,1890תיאו כתב לוינסנט על לידת בנו ,לו קרא בשם וינסנט ווילם על שם דודו ,וביקש מוינסנט להיות סנדק לאחיינו .בפברואר ,תיאו הוסיף כי לתינוק יש עיניים כחולות. ואן גוך החליט ליצור ציור חדש כמתנה לתינוק שזה עתה נולד ולהוריו המאושרים. מוקסם מייפי הפריחה בפרובנס ,וינסנט בחר בעץ שקד ,אשר הקדים ופרח כבר בפברואר .הקומפוזיציה "פריחת השקד" -פרחים צפים על רקע שמים כחולים ,ענפים מודגשים על ידי קווי מתאר כהים והמיקום של העץ -ללא ספק נעשתה בהשראת הדפסים יפניים. 25 פרפרים ופרגים סן רמי1890 , שמן על קנבס 34.5 x 25.5 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם בעודו בסן רמי ,ואן גוך נמנע בתחיל ה מלצייר טבע דומם .ואולם ,באביב 1890הוא צייר כמה יצירות של זרי פרחים. יצירה קטנה זו ממוזיאון ואן גוך היא אחת מהן .התקריב של הפרחים והפרפרים ,כמו גם הקומפוזיציה האסימטרית וחוסר העומק ,הם אופייניים לאמנות היפנית. 26 טבע דומם :אגרטל עם אירוסים סן רמי1890 , שמן על קנבס 73.7 x 92.1 ,ס''מ מוזיאון מטרופוליטן לאמנות ,ניו יורק באותו אביב צייר ואן גוך גם כמה זרי פרחים מרהיבים :שניים של ורדים ושניים של אירוסים .ציור זה ממוזיאון המטרופוליטן -צרור גדול של אירוסים סגולים על רקע ורוד עם שילוב של ירוק וסגול -מבטא הרמוניה ,יופי ,ושמחה .ואן גוך היה אחד הציירים הראשונים שהעריץ אירוסים. וינסנט העניק ציור זה לאמו .היא שמרה אותו עד יום מותה בשנת .1907 27 שדה חיטה עם ברושים סן רמי1889 , שמן על קנבס 51.5 x 65 ,ס''מ מוזיאון מטרופוליטן לאמנות ,ניו יורק סן רמי הוא כפר אידילי וציורי ליד ארל .האמן עבד בחוץ כל אימת שהמחלה איפשרה לו ,וצייר סדרה של נופים עוצמתיים ורגשיים ,בהם ציור זה .תיאורי הנוף של ואן גוך ייחודיים וניתנים לזיהוי בקלות .בעוד ציירים קלאסיים תיארו את הסצנה בדיוק כפי שהיא ,וינסנט הגזים אלמנטים במטרה לבטא את רגשותיו .הוא אהב להשוות את הציורים האלה למוסיקה" :המברשת שלי נעה בין אצבעותיי כמו קשת על כינור". "שדה חיטה עם ברושים" כנראה צויר ישירות מול הנושא שלו .ישנן שלוש גרסאות כמעט זהות של יצירה זו .גרסה נוספת ניתן לראות בגלריה הלאומית ,לונדון. 28 ליל כוכבים סן רמי1889 , שמן על קנבס 73.7 x 92.1 ,ס''מ מוזיאון לאמנות מודרנית ,ניו יורק "ליל כוכבים" היא קרוב לודאי העבודה הידועה ביותר של ואן גוך .כאן וינסנט מתאר את הנוף הנשקף מחלונו -סצנה הנשלטת באנרגיה דינמית נהדרת -ומשתף אותנו ברגשותיו ומחשבותיו. "מפתה לחשוב כי האקדמיות המפוארות של היוונים ,ההולנדים העתיקים ,ורבי-האמנים היפנים עדיין קיימות איפשהו בין הכוכבים ...איפה ניוטון ,קופרניקוס ,גלילאו וסוקרטס? הכוכבים שלהם עדיין בוהקים ,הם ממשיכים את העבודה"... זוהי אחת הדוגמאות המוקדמות והמפורסמות ביותר של האקספרסיוניזם -מסורת אמנותית המדגישה את הרגשות הסובייקטיביים של האמן על פני המציאות. 29 דיוקנו של ד"ר גאשה אובר-סור-אּואז1890 , שמן על קנבס 68 x 57 ,ס''מ מוזיאון ד'אורסיי ,פריז ב 20-במאי ,1890בעצתו של קאמי פיסארו ,וינסנט עבר לאובר-סור-אּואז -כפר אמנים קטן ליד פריז" .אובר יפה מאוד .יש שדות לרוב מסביב ,כפר טיפוסי וציורי". באובר ,וינסנט טופל על ידי ד"ר פול גאשה -הומיאופת ופסיכיאטר .ד"ר גאשה, אספן אמנות וצייר חובב בעצמו ,היה מוכר בעולם האמנות עקב ידידותו עם קאמי פיסארו ,פול סזאן ,ואמנים מפורסמים אחרים .ד"ר גאשה ו-ואן גוך הפכו במהרה לחברים קרובים .גאשה הזמין את וינסנט להשתמש בסטודיו שלו ,בו יצר וינסנט את עבודתו זו. למרבה האירוניה ,בעוד וינסנט חי בעוני כל חייו ,מאה שנים מאוחר יותר" ,דיוקנו של ד"ר גאשה" נמכר במכירה פומבית של כריסטי'ס בניו יורק בעבור $82.5מיליון בתוך שלוש דקות. 30 כנסייה באובר אובר-סור-אּואז1890 , שמן על קנבס 94 x 74 ,ס''מ מוזיאון ד'אורסיי ,פריז ואן גוך בילה את עשרת השבועות האחרונים של חייו באובר.במהלך 70ימים אלה הוא יצר למעלה מ 100-יצירות ,כולל "הכנסייה באובר".הכנסייה הזכירה ינסנט את נופי הולנד של נעוריו. "ציירתי את כנסיית הכפר ...היא כמעט זהה לשרטוטים שעשיתי בנוינן ...רק שעכשיו הצבע עז יותר ...הצבע אינו תואם את המציאות". 31 שדה חיטה תחת ענני סערה אובר-סור-אּואז1890 , שמן על קנבס 50.5 x 103 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם באובר ,ואן גוך בחר לצייר מספר תיאורי נוף על קנבס ,בתבנית חריגה של 100X50 ס"מ .במכתבו לתיאו ,הוא תיאר את העצב והבדידות שביקש לבטא בציורים האלה, אבל גם ציין שרצה לתאר את יופיו "הבריא והמרנין" של אזורי הכפר. 32 שדה חיטה עם עורבים אובר-סור-אּואז1890 , שמן על קנבס 50.5 x 103 ,ס''מ מוזיאון ואן גוך ,אמסטרדם הידיעה שתיאו עומד בפני פשיטת רגל אפשרית היכתה את וינסנט בתדהמה והכניסה אותו לדיכאון עמוק .הוא האשים את עצמו במצוקתו של אחיו .תיאו תמך בו כלכלית במשך 10שנים ,בעוד שהוא הצליח למכור רק אחד מ 2,000-ציורים ורישומים שעשה .זו כנראה עבודתו האחרונה של וינסנט .משיחות המכחול האנרגטיות והצבעים העזים מבטאים את רגשות האמן .הם מעבירים לנו את הניחוח של שדה החיטה ,ואת התחושה של הסערה הקרבה. בערב של ה 27-ביולי ,תוך כדי הליכה בשדה חיטה ,וינסנט ירה לעצמו כדור בחזה. הוא טופל על ידי ד"ר גאשה ,חי יומיים נוספים ונפטר בידיו של תיאו .בהלוויה ,תיאו הניח את כל התמונות שוינסנט צייר באובר סביב הארון ,ואת לוח הצבעים והמברשות שלו הניח בתוך הארון .ד"ר גאשה הביא צרור גדול של חמניות. 33 דיוקן עצמי סן רמי1889 , שמן על קנבס 65 x 54 ,ס''מ מוזיאון ד'אורסיי ,פריז "במצב של התרגשות ,הרגשות שלי מובילים אותי למחשבות על הנצח ,ועל חיי הנצח". וינסנט ואן גוך השיג חיי נצח דרך היצירות שלו ,והוא לעולם ייזכר בזכות התמסרותו הבלתי מתפשרת לאמנות ,למענה הוא הקריב את חייו .עבורו ,אמנות הייתה עבודת קודש ,התמסרות אשר מכניסה יופי בליבו של אדם.
© Copyright 2024