‫בס"ד‬ ‫משכנתאות בנקאיות לכל מטרה בכל הארץ‬ ‫הותיקים והמנוסים ביותר‬ ‫פתרון לכל‬ ‫בעיה‬ ‫לבעלי משקים‬ ‫ברי רשות‪-‬נחלות‬ ‫אפשרות למשכנתאות גישור‬ ‫שירות אמין‬ ‫דיסקרטיות מובטחת‬ ‫פתרון למוגבלים ומעוקלים‬ ‫בתנאים מיוחדים למושבים‬ ‫ליווי צמוד ותוכניות עסקיות לפיתוח הכנסות מהמשק‬ ‫אייל ייעוצים בע"מ טל'‪ 04-8343643 :‬פקס‪04-8246191 :‬‬ ‫ישיר לאייל‪050-7800200 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ‪ ‰‬מס' ‪ 2 ‰ 681‬ביוני ‪ ‰ 2011‬כ"ט באייר תשע"א‬ ‫במושבים ברחבי הארץ הושלמו ההכנות לטקסי הבאת הביכורים‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫חלב ודבש‬ ‫מכתבים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אוהבים לכתוב?‬ ‫בארץ החלומות‬ ‫אוהבים לכתוב ומוכנים להשתתף ביציקת תוכן‬ ‫חדש ל"קו למושב"? אם התשובה חיובית‪ ,‬אתם‬ ‫מוזמנים ליצור איתנו קשר‬ ‫‮‮אפשר‮ ‮לכתוב‮ ‮על‮ ‮נושאים‮ ‮כמו‮‬ ‫‮תרבות‮‪,‬‮ ספרות‮‪,‬‮ אמנות‮‪,‬‮ נוער‮‪,‬‮‬ ‫ספורט‮‪,‬‮ יחסי‮ ‮אגודות‮‪-‬‮הרחבות‮‪,‬‮‬ ‫נושאים‮ ‮משפטיים‮‪,‬‮ כלכלה‮‪,‬‮‬ ‫פוליטיקה‮‪,‬‮ הגיל‮ ‮השלישי‮‮‪ ,‬‮חקלאות‮‪,‬‮‬ ‫גינון‮‪,‬‮ איכות‮ ‮סביבה‮‪,‬‮ מחשבים‮‪,‬‮‬ ‫נושאים‮ ‮טכנולוגיים ועוד‮‪ ,‬כיד‮‬ ‫‮הדמיון‮ ‮הטובה‮‪.‬‮ חברים‮ ‮מכל‮ ‮רחבי‮‬ ‫"קו‮ ‮למושב"‮ ‮פושט‮ ‮ולובש‮ ‮צורה‮‪.‬‬ ‫‮‮בלבושו‮ ‮החדש‮ ‮ייכתב" ‮קו‮ ‮למושב‮"‮‬ ‫‮בעיקר‮ ‮מתוך‮ ‮המושבים‮‪,‬‮ ובידי‮ ‮חברי‮‬ ‫‮מושבים‮ ‮ותושבי‮ ‮ההרחבות‮‪.‬‮ אנו‮‬ ‫‮מעוניינים‮ ‮בכותבי‮ ‮טורים‮ ‮ובמחברי‮‬ ‫‮כתבות‮‮‪ ,‬‮המאמינים‮ ‮כי‮ ‮יש‮ ‮להם‮‬ ‫‮מה‮ ‮להגיד ומוכנים‮ ‮לכתוב‮ ‮ל‮"קו‮‬ ‫‮למושב‮" בתחום‮ ‮הקרוב‮ ‮ללבם‮‪.‬‬ ‫‪ /‬נחום לוי‪ ,‬מושב ערוגות‬ ‫בנעוריו ליווהו חלומות שלושה‪:‬‬ ‫לנדוד כבדואי‪ ,‬במרחבים קדומים‪,‬‬ ‫לרפא דווי ומחלה אנושה‪,‬‬ ‫לרחף כמו ציפור במרומים‪.‬‬ ‫‮הארץ‮ ‮כבר‮ ‮נתנו‮ ‮את‮ ‮הסכמתם‮‬ ‫‮להשתתף‮ ‮בכתיבת‮ ‮העיתון‮‪,‬‮ ואת‮‬ ‫‮פירות‮ ‮שיתוף הפעולה‮ ‮הזה‮ ‮אפשר‮‬ ‫‮לראות‮ ‮כבר‮ ‮בגיליון‮ ‮המונח‮ ‮לפניכם‮‪.‬‮‬ ‫אפשר‮ ‮ליצור‮ ‮קשר‮ ‮רק‮ ‮ בטלפון‪:‬‬ ‫‮‮‪052-6052073‬‮ או במייל‪:‬‬ ‫‪.m‬‮‪ami‬‬ ‫‪ [email protected]‬‮‬ ‫עמי‪‭ ‭‬רוז‪'‭‬נסקי‪ ‭,‭‬עורך‪‭ ‭‬‬ ‫וכפי שתדיר יארע‪,‬‬ ‫התברר עד מהרה‪,‬‬ ‫שאת חלומותיו עקר‪,‬‬ ‫והפך לעובד אדמה ואיכר‪.‬‬ ‫‪www‬‬ ‫רק בישראל‬ ‫לעורך “קו למושב” שלום‪.‬‬ ‫יש מדינות מפגרות‪ ,‬בייחוד באירופה המערבית‪ ,‬בהן‬ ‫אוספים את האשפה כשהיא ממוינת‪ ,‬ולכל דברי הזכו־‬ ‫כית ‪ -‬בקבוקים‪ ,‬צנצנות וכדומה ‪ -‬יש איסוף במכ־‬ ‫לים נפרדים לשם מחזור חומר הגלם הזכוכיתי‪ .‬רק‬ ‫לא בישראל‪.‬‬ ‫בישראל נזרקת לפח הזכוכית המשומשת יחד עם‬ ‫כל שאר האשפה הביתית‪ ,‬ורק לבקבוקי הפלסטיק‬ ‫הגדולים יש מכלי מחזור במדרכות‪ ,‬שהחזרתם תלויה‬ ‫במצפונם של המשתמשים‪ ,‬שלא יזרקו את הפלסטיק‬ ‫עם שאר האשפה הביתית‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬לבקבוקי הפלסטיק הקטנים יש תמורה‪ ,‬ויש קשי‬ ‫יום שאוספים אותם ופודים את שוויים ברשתות הגדו־‬ ‫לות‪ ,‬ואולם קשי יום אלה‪ ,‬או הצרכנים‪ ,‬אינם יכולים‬ ‫לקבל אפילו אגורה אחת על המכלים הגדולים‪ ,‬וזאת‬ ‫בגלל הלובי הדתי בכנסת שהוציא את בקבוקי הליטר‬ ‫וחצי ודומיהם מן ההסדר!‬ ‫הו‪ ,‬כמה עשירים אנו! הו‪ ,‬כמה בזבזנים ומטומטמים‬ ‫וחסרי אחריות אקולוגית אנחנו! כן‪ ,‬ביטחו בה’‪ ,‬הכול‬ ‫בידי שמים‪ ,‬גם החור שבאוזון!‬ ‫בברכה‪ ,‬קטריאל זלבנסקי‬ ‫( הדברים פרסמו לראשונה באתר של אהוד בן‬ ‫עזר בעיתונו הווירטואלי)‬ ‫וכך לעתים‪:‬‬ ‫עלי טרקטור יתישב וימריא‬ ‫לרסס עלוות צמח ופרי‪,‬‬ ‫ומרסס שניגרר‪,‬‬ ‫מתיז מטח צרורות‪,‬‬ ‫וערפילי תרסיסם ניגר‪,‬‬ ‫מעלעלי כרמים ושדרות‪.‬‬ ‫‪ww‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫קו ‪w‬‬ ‫למושב‪w‬‬ ‫‪www‬‬ ‫‪www‬‬ ‫באינטרנט‬ ‫‪www‬‬ ‫וכך לעתים‪:‬‬ ‫יטפל בעלים ועצים נגועים‪,‬‬ ‫יביא מזור למחלה ומזיק‪,‬‬ ‫ויציל שריגים פגועים‪,‬‬ ‫וליבו מתרונן ‪ -‬וניצת בו זיק‪....‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫סוף סוף גם ל”קו למושב” יש‬ ‫נוכחות באינטרנט‬ ‫‪www‬‬ ‫‪www‬‬ ‫קוראי קו למושב מוזמנים מעתה לקרוא אותנו‬ ‫גם באינטרנט‬ ‫וכך לעתים‪:‬‬ ‫במרחבי נחלתו הוא נודד‪,‬‬ ‫הוזה בהקיץ‪ ...‬בודד‪.‬‬ ‫ניצב במלוא חלומותיו‪,‬‬ ‫בין ארץ ושמים‪,‬‬ ‫ופותח ‪ -‬במועד ‪-‬‬ ‫את ברז המים‪....‬‬ ‫‪www‬‬ ‫כתובת האתר‪:‬‬ ‫‪www.fgo.co.il/htmls/home.aspx‬‬ ‫‪www‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ותודה לארגון מגדלי פרחים המארח אותנו‬ ‫באתר שלו‪.‬‬ ‫‪www‬‬ ‫‪www‬‬ ‫‪www‬‬ ‫תוכן‬ ‫חלב על הזמן‬ ‫‪ 800‬כוסות חלב או‬ ‫מוצרי חלב (כ־‪180‬‬ ‫ליטר) ‪ -‬זוהי צריכת‬ ‫החלב השנתית‬ ‫הממוצעת של הישראלי‬ ‫לא מרוצים‬ ‫מגדלי הסוסים בעמק‬ ‫חרוד מיואשים‬ ‫מהבטחות הממשלה‬ ‫להקמת היפודרום‬ ‫ישראלי ראשון‬ ‫להגיע לאמת‬ ‫דברים במלאות ‪60‬‬ ‫שנה לקרבות תל‬ ‫מוטילה בהם נפלו‬ ‫‪ 41‬חיילי צה”ל‬ ‫‪6‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫■ כתבים ליאורה שואט‪ ,‬חני סולומון‪ ,‬עודד‬ ‫שלומות‪ ,‬יעקב לזר‪ ,‬נחמן גלבוע‪,‬‬ ‫דגנית סויסה‬ ‫■ צלמי מערכת דוד עינב ודני הדס‬ ‫■ עורך עמי רוז’נסקי ‪052-6052073‬‬ ‫■ עורך משנה עודד לפיד‬ ‫■ מנהלת עיתון עדנה זיו‬ ‫■ דואר אלקטרוני‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מזכירה והפקה דניאלה גבאי ‪052-6052108‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫■ גרפיקה מערכת שרה ראובן‬ ‫■ גרפיקה מודעות אלונה שלייפק‬ ‫מערכת ‪03-5632441‬‬ ‫מודעות לוח דניאלה גבאי‬ ‫טל’ לוח ‪[email protected] 03-5682878‬‬ ‫יועצי פרסום דניאלה גבאי‪ ,‬יעקב קניאל‪,‬‬ ‫חוה זיו‪ ,‬יורם טביבי‪ ,‬גילה סבן‬ ‫טל’ מודעות ‪03-5632547‬‬ ‫פקס מודעות ‪03-5638728‬‬ ‫מודעות ‪[email protected]‬‬ ‫המערכת והמנהלה רח’ קרליבך ‪ ,2‬ת”א‬ ‫עורך ראשי‪ :‬אורי שרצקי ‪ | [email protected]‬מנכ"ל‪ :‬יורם כרפיס ‪ | [email protected]‬סמנכ"ל סחר‪ :‬ברק ברנר ‪[email protected]‬‬ ‫כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לשדר בכל אמצעי‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לפרסם או להפיץ בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה‪.‬‬ ‫‪|| 2‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫סיימתם‬ ‫לקרוא?‬ ‫אנא השליכו‬ ‫את הגיליון לפח‬ ‫המחזור הסמוך‬ ‫למקום מגוריכם‪.‬‬ ‫חדשות‬ ‫פרישה למהדרין‬ ‫“הדרך הנכונה”‬ ‫“גרנות”‪ ,‬הארגון האזורי הגדול בארץ‪ ,‬מסיים שנים‬ ‫ארוכות של שיווק דרך “אגרקסקו” ועובר לשווק את‬ ‫תוצרת האבוקדו וההדרים שלו בשותפות עם חברת‬ ‫“מהדרין”‬ ‫החלקאים מברכים על חתימת הסכם בין ישראל לתאילנד‬ ‫בסוגיית העסקת עובדים בישראל‬ ‫יובל אופק‬ ‫“גרנות”‪ ,‬הארגון האזורי הגדול בארץ‪ ,‬מסיים שנים ארוכות של שיווק דרך “אגרקסקו” ועובר‬ ‫לשווק את תוצרת האבוקדו וההדרים שלו בשותפות עם חברת “מהדרין”‪ .‬היקף ייצוא האבוקדו של‬ ‫השותפות בעוד מספר שנים יעמוד על ‪ 35‬אלף טון השנה ועל כ־‪ 45‬אלף טון לפחות‪ ,‬מה שמציב‬ ‫אותה כבר היום כאחת משלוש משווקות האבוקדו הגדולות בעולם והגדולה ביותר בחצי הכדור‬ ‫הצפוני‪.‬‬ ‫אבוקדו הוא פרי הייצוא השני בהיקפו בישראל אחרי פירות ההדר‪ ,‬ומטעי האבוקדו משתרעים‬ ‫על שטח של ‪ 57‬אלף דונם המניבים קצת פחות מ־‪ 100‬אלף טונות פרי בשנה‪ .‬כ־‪ 30%‬מהפרי משווק‬ ‫על ידי “אבוקדו גרנות” בהיקף מכירות של כ־‪ 100‬מיליון שקל בייצוא ו־‪ 20‬מיליון שקל בשוק‬ ‫המקומי‪ .‬היקף המכירות של “מהדרין” עומד על מיליארד שקל‪ ,‬והרווח התפעולי שלה בשנת ‪2010‬‬ ‫עמד על כ־‪ 70‬מיליון שקל‪ .‬כחלק מההסכם התחייבה “מהדרין” להעניק ל”גרנות” הלוואת הון חוזר‬ ‫בסך ‪ 20‬מיליון שקל‪ ,‬בריבית פריים ‪.1.2% +‬‬ ‫המעבר של “גרנות” לעבודה עם “מהדרין” הוא מכה קשה עבור “אגרקסקו”‪ .‬מכירות החברה‬ ‫מגיעות לכשלושה מיליארד שקל‪ ,‬כך שהמעבר של “גרנות” יקטין את מכירותיה בכארבעה אחו־‬ ‫זים בלבד‪ ,‬אך ייתכן שהמעבר יביא למעבר של ארגונים אזוריים נוספים לחברת “מהדרין”‪.‬‬ ‫“אגרקסקו” הייתה בעבר מונופול בבעלות הממשלה‪ ,‬תנובה ומועצות הצמחים‪ ,‬ולאחר שנפתח‬ ‫השוק לתחרות החליטה המדינה למכור את חלקה בחברה ולהעבירה לי־‬ ‫דיים פרטיות‪ .‬מהלך ההפרטה מלווה בקשיים רבים ובטענות של החקלאים‬ ‫בדבר זכויותיהם בבעלות‪ .‬בין השאר‪ ,‬אמר איציק בדר‪ ,‬מנכ”ל “גרנות”‪,‬‬ ‫לפני מספר חודשים‪“ :‬בעינינו‪‘ ,‬אגרקסקו’ שייכת קודם כול לחקלאים‬ ‫שעובדים איתה‪ .‬אם היא תמשיך להיות כזו‪ ,‬נקשור בה את גורלנו‪ .‬אם לא‪,‬‬ ‫לא נהיה בכיס של אף אחד ונשתף פעולה רק עם מי שיתאים לנו”‪.‬‬ ‫למרות דברים אלה מכחישים היום ב”גרנות” כי לתהליך ההפרטה של‬ ‫אגרקסקו יש קשר למעבר‪ .‬בדר‪“ :‬בדקנו את כל האפשרויות העומדות‬ ‫בפנינו‪ ,‬ובסופו של דבר בחרנו לשתף פעולה עם ‘מהדרין’ בשיווק הא־‬ ‫בוקדו‪ .‬מטרתנו היא אחת ‪ -‬להבטיח לקיבוצים חברי האגודה השיתופית‬ ‫איציק בדר‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫את הטוב ביותר”‪.‬‬ ‫מעמד האישה‬ ‫שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד יזמה‬ ‫לראשונה פגישה עם יועצות למעמד האישה‬ ‫ממועצות אזוריות רבות‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד יזמה לראשונה פגישה עם יועצות למעמד האישה‬ ‫ממועצות אזוריות רבות ובהן לב השרון‪ ,‬חבל אשקלון‪ ,‬מטה אשר‪ ,‬לכיש‪ ,‬מגילות יום המלח‪ ,‬אש־‬ ‫כול וחוף כרמל‪.‬‬ ‫בתחילת הפגישה הדגישו היועצות את חשיבות כינוסו של הפורום אשר כונס במשרד החקלאות‬ ‫ופיתוח הכפר‪ .‬היועצות דנו עם השרה על הדרכים לחזק את מעמד האישה בהתיישבות והעלו‬ ‫שורה של בעיות וקשיים איתן הן נאלצות להתמודד בתפקידן‪.‬‬ ‫נילי אלון‪ ,‬יועצת למעמד האישה במ‪.‬א מטה אשר‪ ,‬אמרה בפגישה כי “הרכב האוכלוסיה במועצות‬ ‫האזורית‪ ,‬השונה לגמרי מהעיר‪ ,‬מצריך תשומת לב שונה וייחודית ולכן אני רואה חשיבות רבה‬ ‫בעצם המפגש ובדיון בנושאים השונים‪.‬‬ ‫השרה נוקד הודיעה לנשים כי תיפגש בזמן הקרוב עם סגנית השר לענייני מעמד האישה במשרד‬ ‫רוה”מ‪ ,‬גילה גמליאל‪ ,‬כדי לבחון את הגדלת התקציבים הניתנים ליועצות‪ .‬בנוסף לכך הציגה נוקד‬ ‫בפני הנשים את קורס היזמות לתיירות כפרית שהמשרד עורך והדגישה את החשיבות הרבה של‬ ‫השתתפות נשים בקורס‪.‬‬ ‫בסוף הפגישה אמרה השרה נוקד‪“ :‬קיים פוטנציאל לא ממומש בשיתוף הפעולה שבין משרד‬ ‫החקלאות ליועצות לטובת קידום מעמד האישה בהתיישבות‪ .‬נוכח הנושאים הרבים שעלו‪ ,‬החלט־‬ ‫תי למסד פורום קבוע שיתכנס אחת לחודשיים לדון באותן סוגיות חשובות ולגבש ביחד תוכניות‬ ‫לקידומן”‪.‬‬ ‫נוקד עם יועצות למעמד האישה‬ ‫‪|| 4‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫מזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬אבשלום וילן‪ ,‬מברך על ההסכם שנחתם בין ישראל ותאילנד‬ ‫המסדיר את העסקת העובדים התאילנדים בחקלאות בישראל‪.‬‬ ‫“במשך שנים טענו‪ ,‬כי הדרך הנכונה להעסקת העובדים היא בהסכמים מסודרים בין הממשלות‬ ‫ואנו שמחים שדבר זה הושג כעת”‪ ,‬אומר וילן‪“ .‬אנו מקווים שההסכם ישים קץ לניצול העובדים‬ ‫באמצעות גביית יתר של תשלומים על ידי גורמים בתאילנד וחברות‬ ‫כוח האדם‪ .‬זה היה מצב בלתי נסבל וטוב שיושם לו סוף”‪.‬‬ ‫וילן הביע תקווה שעם השגת ההסכם תעמוד ממשלת ישראל בכל‬ ‫ההסכמים והתחייבויותיה ותאפשר כניסה מסודרת של עובדים בהתאם‬ ‫למכסות שנקבעו‪.‬‬ ‫לדברי וילן יש לפתור עתה את בעיית ‪ 1,100‬העובדים התאילנדים‬ ‫שברחו ומסתובבים במקומות שונים בארץ‪ .‬הממשלה אינה מצליחה‬ ‫להתמודד עם בעיה ולכן הוא בוחרת בפתרון הקל של הענשת החקלאים‬ ‫שהעובדים עזבו אותם‪.‬‬ ‫אבו וילן‬ ‫השקעת עתק‬ ‫הרפורמה בענף הביצים תחייב השקעות בהיקף של‬ ‫למעלה ממיליארד שקל‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫הרפורמה בשלוחת ההטלה תחייב השקעות עתק בהיקף של למעלה ממיליארד שקל בהריסת‬ ‫לולים קיימים ובניית לולים חדשים ‪ -‬כך אומר מזכיר ארגון מגדלי העופות‪ ,‬יעקב כהן‪ .‬הלולים‬ ‫החדישים יוקמו על פי דרישות מחמירות של רווחת העופות שלא היו מעולם בישראל ויהיו מה־‬ ‫מתקדמים מסוגם בעולם‪.‬‬ ‫לאחר תקופה ארוכה של מחלוקת פנימית בקרב מגדלי העופות בנוגע לרפורמה שהגיעה עד כדי‬ ‫הפגנות‪ ,‬הושגה הסכמה רחבה של נציגות המגדלים בארגון מגדלי העופות ובמועצת הלול לשתף‬ ‫פעולה עם יישום הרפורמה במידה ויערכו בה מספר שינויים ושיפורים שיהפכו אותה לישימה‪.‬‬ ‫המגדלים בחרו צוות לניהול המו”מ מול משרד החקלאות‪ ,‬בראשות כהן‪.‬‬ ‫לטענת המגדלים התקציב שהקצתה הממשלה לצורך תמיכה ברפורמה‪ ,‬בהיקף של ‪ 300‬מיליון‬ ‫שקל‪ ,‬אינו מספיק ונדרשת הכפלה של התקציב ל־‪ 600‬מיליון שקל לפחות‪ .‬הרפורמה מטילה נטל‬ ‫כספי כבד ובלתי אפשרי על כתפי המגדלים ורק הגדלת המעורבות הממשלתית תאפשר להם‬ ‫לגייס את ההון הנוסף‪.‬‬ ‫עפ”י הערכת המגדלים‪ ,‬הרפורמה תיושם בפרק זמן של ‪7‬־‪ 5‬שנים והמדינה צריכה להקצות את‬ ‫המשאבים הנדרשים לכך‪.‬‬ ‫מגדלי העופות הגישו למשרד החקלאות מסמך הכולל שורה של דרישות‬ ‫לשינויים ברפורמה‪ ,‬הכוללות הגדלת הסיוע למגדלים‪ ,‬תוספת מכסות‬ ‫למגדלים שיצטרפו לרפורמה כדי להצדיק את ההשקעה הכבדה‪ ,‬הארכת‬ ‫חוק הגליל‪ ,‬הבטחת התכנון בענף הלול ותנאי פרישה הולמים למגדלים‬ ‫שלא יוכלו לבצע את הרפורמה ויבחרו לפרוש מהענף‪.‬‬ ‫מזכיר ארגון מגדלי העופות אמר כי הרפורמה היא משימה כבדה ומור־‬ ‫כבת ולכן נדרשים אורך רוח ורצון טוב מכל הצדדים‪ .‬כהן‪“ :‬אנו מקווים‬ ‫שנמצא את הדרך להוציא אותה לפועל ולהוביל את השינוי ההכרחי על‬ ‫מנת לשמור על הענף בידי המגדלים ועל מקור פרנסתם”‪.‬‬ ‫יעקב כהן‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬עמי רוז'נסקי‬ ‫לול הטלה‪ ,‬רמות נפתלי‪ .‬צילום‪ :‬עמי רוז'נסקי‬ ‫חדשות‬ ‫תוצאה חלבית‬ ‫דואגים לעתיד‬ ‫כמה חלב שותה אזרח ישראלי?‬ ‫תנועת המושבים יוזמת סדרת מפגשים בנושא‬ ‫“הבן הממשיך”‬ ‫דליה מזורי‬ ‫‪ 800‬כוסות חלב או מוצרי חלב‏(כ־‪ 180‬ליטר‏) ‪ -‬זאת היא צריכת החלב השנתית הממוצעת של‬ ‫הישראלי‪ .‬כך לפי התאחדות מגדלי הבקר בישראל‪ ,‬אשר מדווחת כי מדי שנה חל גידול של בין‬ ‫אחוז לשניים בצריכת החלב הארצית‪.‬‬ ‫הצריכה לנפש של מוצרי חלב נחלקת כך‪ 15 :‬אחוז לגבינות צהובות‪ 35 ,‬אחוז לחלב‪ 20 ,‬אחוז‬ ‫במוצרי יוגורט שונים ו־‪ 30‬אחוז בגבינות לבנות‪ .‬יעקב בכר‪ ,‬מנכ”ל התאחדות מגדלי הבקר‪ ,‬אומר‬ ‫כי עדר החלב הישראלי מונה כיום כ־‪ 125‬אלף פרות אשר ייצרו בשנת ‪ 2011‬כ־‪ 1,325‬מיליון ליטר‬ ‫חלב‏(עלייה של שישה אחוזים לעומת השנה הקודמת‏)‪.‬‬ ‫הפרה הישראלית היא שיאנית העולם בייצור חלב‪ .‬תנובת החלב היא ‪ 11.6‬אלף ליטר לפרה‬ ‫בממוצע בשנה‪ .‬הפרה הישראלית עברה אף את הפרה האמריקאית המייצרת כ־‪ 10,080-‬אלף‬ ‫ליטר‪ ,‬ואת פרה ההולנדית המפורסמת המניבה כ־‪ 8,000‬ליטר‪.‬‬ ‫גם תכולת החלב עלתה באיכותה מתחילת שנות ה־‪ .90‬בליטר חלב המיוצר כיום כעשרה אחוזים‬ ‫יותר חלבון וכעשרים אחוזים יותר שומן חלב‪.‬‬ ‫בישראל ‪ 991‬רפתות‏(כ־‪ 3,000‬רפתנים‏)‪ ,‬לעומת ‪ 1,445‬בסוף שנת ‪ ,1999‬כך שמדובר בירידה של‬ ‫כ־‪ 30‬אחוז‪ .‬אלא שלעומת זאת הייצור הממוצע לרפת עלה בכ־‪60-‬אחוז‪ .‬במדינות מערב אירופה‬ ‫וסקנדינביה צורכים בין כ־‪300‬־‪ 350‬ליטר חלב לנפש לשנה בממוצע‪ ,‬כך שלצרכן הישראלי יש‬ ‫עוד למה לשאוף‪ .‬גם בהולנד הצריכה גבוהה ‪ 250 -‬ליטר בשנה ‪ -‬ואפילו בארצות הברית הצריכה‬ ‫נאמדת בכ־‪ 210‬ליטר לשנה‪.‬‬ ‫תושבי ישראל צורכים חלב ומוצריו בהיקף דומה לרמת הצריכה בארגנטינה ‪ 200 -‬ליטר ‪-‬‬ ‫כאשר בין התרבויות שלא רגילות לצרוך חלב נמצאת יפן‪ ,‬עם ‪ 100‬ליטר לשנה בממוצע‪.‬‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫תנועת המושבים והקמפוס האקדמי אחווה ממשיכים את שיתוף הפעולה ביניהם ומציעים לצי־‬ ‫בור סדרת מפגשים והרצאות בסוגיית הורשת המשק החקלאי במושבים‪.‬‬ ‫סוגיית ההורשה במשק החקלאי היא מהסבוכות והמורכבות שבסוגיות המשפטיות בתחום המו־‬ ‫שבים‪ .‬המצב כיום מחייב כי נחלה חקלאית תועבר בשלמותה רק לאחד מבני המשפחה ‪“ -‬הבן‬ ‫הממשיך”‪.‬‬ ‫השילוב של חקיקה ענפה וסבוכה ביחד עם רגשות ויצרים גועשים בסכסוכים משפטיים מסוג זה‪,‬‬ ‫הופכים את הסוגיה למקור לדאגה לרבים מבני המושבים‪ .‬רק לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי‬ ‫ערעור שהגישו יורשות כנגד אחיהן‪ ,‬בתביעה בה עתרו לקבלת פיצו־‬ ‫יים לפי סעיף ‪ 114‬לחוק הירושה‪ .‬בית המשפט קבע שהאח‪ ,‬שהוא הבן‬ ‫הממשיך‪ ,‬זכאי לקבל את הזכויות בנחלה ללא צורך בפיצוי יתר היור־‬ ‫שים‪ .‬סכסוכים משפחתיים רבים מגיעים לבית המשפט בקשר עם ירושת‬ ‫משקים חקלאיים‪ .‬נשאלת השאלה מי גובר על מי‪ -‬האם הבן הממשיך או‬ ‫היורשים האחרים?‬ ‫סדרת ימי העיון נפתחה באחרונה במטרה להעניק לציבור המתעניינים‬ ‫מידע אודות ירושת המשק המשפחתי‪ ,‬זכויות בניה בנחלה‪ ,‬פיצול מגר־‬ ‫שים מנחלה ועוד‪ .‬זאת במטרה לתת להורים המעוניינים בכך ידע וכלים‬ ‫להתמודדות עם המצב‪ ,‬כמו גם פתרונות חלופיים אפשריים‪ .‬המפגשים‬ ‫מאיר צור‪,‬‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫מתקיימים אחת לשבועיים לערך‪.‬‬ ‫קורס מדריכים‬ ‫מועצה אזורית עמק חפר ומט”י נתניה משיקים לראשונה‪:‬‬ ‫קורס מדריכי עמק חפר‬ ‫חיים אלטמן‬ ‫בעקבות הפריחה התיירותית אותה חווים במרחבי עמק חפר יזמו המועצה האזורית עמק חפר‬ ‫ומט”י נתניה קורס מדריכי עמק חפר‪ ,‬שישלב הרצאות עיוניות וסיורים בשטח‪.‬‬ ‫הקורס מיועד להעשרת יזמי ומפעילי אתרי האזור‪ ,‬מספרי סיפורים‪ ,‬מדריכים ומורי דרך‪ .‬המוע־‬ ‫מדים יוזמנו לוועדת קבלה ויתחייבו לשלוש הדרכות ללא תשלום במסגרת המועצה‪.‬‬ ‫בוגרי הקורס יוכלו להציג למבקרים את אתרי האזור וסיפוריהם‪ ,‬חשיבותם למארג הסביבתי‬ ‫ואיכותו‪ ,‬למיצובה של החקלאות‪ ,‬ולפעילויות האנושיות‪-‬כלכליות‪-‬תרבותיות המגוונות המת־‬ ‫חוללות בו‪.‬‬ ‫עם סיום הקורס בהצלחה והתחייבות להדרכה יוכלו בוגרי הקורס להדריך במסגרת אתרי האזור‪.‬‬ ‫הקורס יכלול ‪ 15‬מפגשים בני ‪ 4‬שעות כל אחד בעלות סמלית‪.‬‬ ‫גם בפרו‬ ‫תערוכת החקלאות הישראלית “אגריטך” התקיימה‬ ‫בחודש שעבר לראשונה גם בדרום אמריקה‬ ‫יובל אופק‬ ‫תערוכת החקלאות הישראלית “אגריטך” התקיימה בתחילת במאי האחרון לראשונה גם בדרום‬ ‫אמריקה‪.‬‬ ‫התערוכה נחנכה במעמד נשיא פרו‪ ,‬אלאן גרסיה‪ ,‬ובהשתתפות שרי האוצר‪ ,‬הכלכלה והחקלאות‬ ‫של פרו‪ .‬בתערוכה הציגו חברות מקומיות וחברות מדינות דרום אמריקה השכנות‪ ,‬קונצרנים בינ־‬ ‫לאומיים בתחומי ההשקיה וגם מספר חברות ישראליות‪ ,‬בהן ברמד‪ ,‬גניגר פלסטיק‪ ,‬נען‪-‬דן ג’יין‪,‬‬ ‫נטפים‪ ,‬גלקון ואחרות‪.‬‬ ‫בטקס הפתיחה שיבח‬ ‫נשיא פרו את החדשנות‬ ‫הישראלית בתחום החקל־‬ ‫אות והביע תמיכה בהטמ־‬ ‫עת טכנולוגיות מתקדמות‬ ‫בחקלאות הפרואנית‪.‬‬ ‫בהמשך מתוכננת תע־‬ ‫רוכת “אגריטך” בהודו‬ ‫בספטמבר‪ ,‬ובמאי ‪2012‬‬ ‫תתקיים התערוכה הת־‬ ‫לת‪-‬שנתית בישראל‪.‬‬ ‫אגריטך פרו‬ ‫‪|| 6‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫חדשות‬ ‫לשמור על הסביבה‬ ‫קוד אתי‬ ‫שרת החקלאות‪ :‬עוברים להדברה ידידותית לסביבה‬ ‫המחלקה לחינוך בלתי פורמלי במועצה האזורית חוף‬ ‫הכרמל קבעה קוד אתי מנחה בקרב עובדיה‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫בכנס הנהלות ענפיות של ענף הפירות במועצת הצמחים אמרה שרת החקלאות אורית נוקד‬ ‫כי המעבר מתמיכה בהדברה מרוכזת בחומרים כימיים להדברה ידידותית לסביבה הוא יעד של‬ ‫המשרד בראשותה‪.‬‬ ‫“יעד שהצבתי הוא עידוד המעבר מהדברה בחומרים כימיים להדברה ידידותית לסביבה”‪ ,‬אמרה‬ ‫נוקד והוסיפה כי כוונתה שענף המטעים וההדרים יעבור להדברה ידידותית לסביבה‪ :‬זבובים עק־‬ ‫רים‪ ,‬מלכודות ואמצעים שונים של הדברה ביולוגית‪.‬‬ ‫כנס שנערך בכפר המכביה בהשתתפות עשרות חקלאים מכל רחבי הארץ‪ ,‬עסק ביעדי ומטרות‬ ‫ענף הפירות לעתיד‪ .‬בין היתר הציג בכנס רני בר‪-‬נס‪ ,‬יו”ר ענף הפירות‪ ,‬את פעילות המועצה‬ ‫בתחומי איקלום והשבחת זנים‪ ,‬פיתוחים בתחום אחסון פירות ונתונים אודות הענף כולו; בעשור‬ ‫האחרון ירד מספר המגדלים בענף הפירות מ־‪ 8,000‬לכ־‪ 5,200‬בלבד כיום‪.‬‬ ‫חרף עובדה זו גדלה תנובת המטעים בכ־‪ ,50%‬מ־‪ 450‬אלף טון לפני כעשור ל־‪ 680‬אלף כיום‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬שווי התוצרת החקלאית של ענף הפירות צמח בשיעור של כ־‪ ,70%‬מ־‪ 1.9‬מיליארד שקל‬ ‫לפני כעשור ל־‪ 3.2‬מיליארד שקל כיום‪.‬‬ ‫“פחות מארבעה חודשים עברו מאז נכנסתי לתפקידי כשרת החקלאות‪ .‬מאז אני מגלה מחדש בכל‬ ‫יום איזו חשיבות עצומה יש למשרד החקלאות ולחקלאים‪ ,‬איזה שירות חיוני מספקים החקלאים‬ ‫למדינת ישראל ואיזו גאווה צומחת מפעילותם”‪ ,‬אמרה השרה נוקד והוסיפה‪“ :‬אני שמחה לשמוע‬ ‫שבמועצת הצמחים שמים דגש על מחקר ופיתוח‪ ,‬על הטבת איכות הפרי‪ ,‬ועל העשרת מבחר הז־‬ ‫נים‪ .‬אלה הן תחנות הכרחיות בדרך לחיזוק החקלאות בעידן הנוכחי”‪.‬‬ ‫מועצת הצמחים פועלת מזה שנים להטמעת שיטות חדשניות ללכידת עשים ומזיקים ולפיתוח‬ ‫הדברה ידידותית‪ ,‬מתוך רצון להבטיח את השמירה על הסביבה‪ ,‬כמו גם אספקת תוצרת חקלאית‬ ‫ללא חומרי הדברה לציבור הרחב‪ .‬בין היתר מפתחת המועצה את פרויקט הזבוב העקר שמטרתו‬ ‫הדברת המזיק מס’ ‪ 1‬בענף ‪ -‬זבוב הפירות‬ ‫הים תיכוני‪ .‬פעילות המועצה בתחום חוס־‬ ‫כת כ־‪ 30%‬מן העלויות בהשוואה להדברה‬ ‫פרטנית של כל חקלאי בנפרד‪.‬‬ ‫מנכ”ל מועצת הצמחים‪ ,‬צבי אלון‪ ,‬סיכם‬ ‫באומרו‪“ :‬מועצת הצמחים פועלת במישורים‬ ‫הציבוריים והמקצועיים של ענף החקלאות‬ ‫כגורם מרכזי לצד משרד החקלאות וארגו־‬ ‫ני המגדלים‪ .‬המועצה‪ ,‬על ארבעת ענפיה‪,‬‬ ‫מהווה מוקד לטיפול וקידום נושאים מהו־‬ ‫תיים שהחקלאי הבודד לעיתים אינו יכול‬ ‫להתמודד איתם לבדו ויש לעשותם באופן‬ ‫רני בר‪-‬נס‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫משותף”‪.‬‬ ‫קטטה בין עובדים זרים בשרון‬ ‫הסתיימה ברצח‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫המחלקה לחינוך בלתי פורמלי במועצה האזורית חוף הכרמל קבעה קוד אתי מנחה בקרב עו־‬ ‫בדיה‪.‬‬ ‫הנחלת הקוד האתי הוא תולדה של התפתחות החינוך הבלתי פורמלי בקרב הצוות החינוכי של‬ ‫מחלקת הנוער במועצה האזורית חוף הכרמל‪.‬‬ ‫הקוד האתי מהווה מסמך יסוד עיוני וחינוכי‪ ,‬המבסס את כללי ההתנהגות הרצויה וגבולות תחומי‬ ‫העבודה של הצוות החינוכי של מחלקת הנוער במסגרת החינוך הבלתי פורמלי והעובדים תחת‬ ‫אחריותם‪ ,‬עם ומול תחומים שונים ובכלל זה עבודה עם בני הנוער‪ ,‬עמיתים‪ ,‬הורים וקהילה ומשרד‬ ‫החינוך‪.‬‬ ‫במהלך העבודה הצוות קרא את הטיוטות‪ ,‬שאל שאלות והעיר הערות לבירור הסוגיות השונות‪.‬‬ ‫כמו כן התקיימו מספר סדנאות וסמינרים של עובדי הנוער בחינוך הבלתי פורמלי‪ ,‬ובהם הוצגו‬ ‫טיוטות של הקוד האתי מטעם משרד החינוך והתאמתו לילדי ונוער חוף הכרמל‪.‬‬ ‫רפי אבני‪ ,‬מנהל מחלקת הנוער‪“ :‬קוד אתי זה נבנה בהתאם לגיבוש מסגרת מקצועית המותאמת‬ ‫לצרכים של ילדי ונוער חוף הכרמל ובהתאם להנחיות משרד החינוך‪ -‬מנהל חברה ונוער”‪.‬‬ ‫הדיונים בחוף כרמל‬ ‫עלייה בגניבת כוורות בישראל‬ ‫מתחילת ‪ 2011‬חלה עלייה ניכרת בשיעור גניבות כוורות‬ ‫דבש • היקף הנזקים נאמד בכשני מיליון שקל‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫עובד זר בן ‪ 33‬מתאילנד הוכה למוות במהלך קטטה עם חברו לעבודה‪ ,‬בן ‪ ,35‬במושב כפר מונש‬ ‫שבשרון‪ .‬מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי בין השניים התפתח ריב בנוגע לאכילת כלב‬ ‫אותו צדו‪ ,‬במהלכו אחד העובדים התנפל על חברו והרג אותו‪.‬‬ ‫צוות מד”א שהוזעק למקום האירוע ניסה לבצע בעובד הזר‪ ,‬שנפצע באורח אנוש‪ ,‬פעולות החייאה‬ ‫ אך מאוחר יותר נאלץ לקבוע את מותו‪ .‬שוטרי משטרת מרחב שרון עצרו את החשוד ברצח‪ ,‬עובד‬‫זר אף הוא‪ ,‬ופתחו בחקירה על מנת לברר את המניע והנסיבות שהביאו למעשה‪.‬‬ ‫המשטרה‬ ‫חקירת‬ ‫העלתה כי הרקע לרצח‬ ‫הוא מריבה שפרצה בין‬ ‫שני העובדים‪ ,‬לאחר‬ ‫שלא הצליחו להחליט‬ ‫מי מהם יאכל ראשון‬ ‫את הכלב שהם צדו‬ ‫מוקדם יותר‪ .‬על פי‬ ‫החשד‪ ,‬הריב התפתח‬ ‫לעימות פיזי במהלכו‬ ‫העובד בן ה־‪ 35‬הכה‬ ‫את חברו וגרם לו לפ־‬ ‫ציעות חמורות שהו־‬ ‫בילו למותו‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות הולכת ומתגברת תופעת גניבת הכוורות‪ ,‬שהפכה למקצוע של ממש‪ .‬גנבי‬ ‫הכוורות הולכים ומשתכללים ומגלים תעוזה‪ .‬הגנבים מגיעים לאחר שאספו מידע על מיקום הכ־‬ ‫וורות ואופי האבטחה באזור‪ ,‬הם מצוידים בכלי רכב מתאימים וציוד להעמסת הכוורות ומכירים‬ ‫היטב את הדרכים המוסתרות להובלתן‪.‬‬ ‫בגניבת הכוורות עוסקות רשתות מתוחכמות של פלסטינים‪ ,‬ערבים ישראלים‪ ,‬בדואים ויהודים‬ ‫המשתפים ביניהם פעולה‪.‬‬ ‫מנתוני הסיכום של מועצת הדבש עולה כי ניכרת עלייה בשיעור הגניבות ברבעון הראשון של‬ ‫‪ .2011‬בנזק נושאים מגדלי הדבורים כמעט לבדם ואין פיצוי משום גורם‪.‬‬ ‫בתקופה זו‪ ,‬המתאפיינת בהכנת הכוורות לקראת הפריחה ואגירת הדבש‪ ,‬עלתה בשיעור ניכר‬ ‫גניבת הכוורות‪ ,‬בעיקר באזורי המרכז‪ ,‬והגיעה להיקף של כ־‪ 250‬כוורות והיקף נזקים של כשני‬ ‫מיליון שקל‪ .‬מחודש ינואר עד אפריל ‪ 2011‬דווחו למועצת הדבש ‪ 31‬מקרים של גניבות או נזקים‬ ‫שנעשו לכוורות‪ ,‬כאשר בשלושה מקרים דווח על תפיסת חשודים וזאת בזכות שיתוף הפעולה‬ ‫ההדוק של מג”ב המסייעים רבות לדבוראים‪.‬‬ ‫באזור הצפון‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חלה ירידה בהיקף גניבת הכוורות על רקע שת”פ של רשויות האכיפה‪,‬‬ ‫פרקליטות מחוז הצפון ויחידת ארז של מג”ב‪ ,‬שהניב תוצאות יפות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מנהלים מגדלי הדבורים מו”מ עם חברת הביטוח על גיבוש תוכנית ביטוח‬ ‫לכוורות‪ .‬אולם עד כה לא הוצעה למגדלים הצעה סבירה‪ .‬הפרמיות הנדרשות הן גבוהות ביותר‬ ‫והופכות את כל העניין לבלתי כדאי‪.‬‬ ‫לדברי הרצל אבידור‪ ,‬מנכ”ל מועצת הדבש‪“ :‬הדבוראים מנסים לעשות ככל אשר בידם להיל־‬ ‫חם בנגע הגניבות‪ ,‬אולם זוהי מלאכה קשה ואף בלתי אפשרית‪.‬‬ ‫ישנם דבוראים המחזיקים באופן אישי עשרות נקודות מרעה‪,‬‬ ‫רובן ככולן הרחק ממקומות ישוב ובמרחק של עשרות קילומ־‬ ‫טרים מבתיהם‪ .‬ישנם דבוראים המבלים לילות שלמים בסיורים‬ ‫בין נקודות המרעה‪ ,‬אבל יש גבול ליכולת של הדבוראי לשמור‬ ‫בעצמו על הכוורות‪ ,‬כשהוא צריך לקום מחדש בבוקר לעבוד־‬ ‫תו”‪.‬‬ ‫יש לציין שהחקיקה בנושא הפשיעה החקלאית שונתה בשלהי‬ ‫‪ 2009‬ולפיה גניבת תוצרת חקלאית בערך הגבוה מאלף שקל‬ ‫הינה עבירת פשע שבגינה קבע המחוקק עד ארבע שנות מאסר‬ ‫בפועל‪ .‬על גניבה בערך של ‪ 500‬אלף שקל העונש הקבוע הוא‬ ‫עד שבע שנות מאסר‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫הרצל אבידור‪ ,‬מנכ”ל מועצת הדבש‏‬ ‫המשטרה עצרה עובד זר מתאילנד שהכה למוות את‬ ‫חברו בעת ויכוח ביניהם במושב כפר מונש בנוגע לאכילת‬ ‫כלב שצדו יחד‬ ‫אבי אשכנזי‬ ‫‪|| 8‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫חדר אורחים‬ ‫התחרטה וזו זכותה‬ ‫לפי שווי השוק‬ ‫מושבניקית קשישה שמינתה את בנה לבן ממשיך‬ ‫החליטה לבטל את המינוי • בית משפט לענייני משפחה‬ ‫פסק שמותר לה‬ ‫פסק דין תקדימי בפיצויי הפקעה בכלל והפקעת קרקע‬ ‫חקלאית בפרט‬ ‫עו”ד עופר נועם‬ ‫שוב ושוב חוזרת להכרעת בתי המשפט שאלת מעמדו של הבן הממשיך וזכותו בנחלת הוריו‪,‬‬ ‫כאשר הסיטואציה העומדת לדיון היא בעלת קווי דמיון משותפים בכל אחד מהסכסוכים‪.‬‬ ‫ברבים מהמושבים נוהגים הורים בעלי זכויות בר‪-‬רשות בנחלה למנות את בנם‪/‬בתם כבן ממשיך‪.‬‬ ‫למינוי השלכות במישור האגודה‪ ,‬אך גם במישור הקנייני‪ ,‬בהקשר לזיקתו הקניינית של הבן במשק‬ ‫הוריו‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬לדאבונם של רבים‪ ,‬לא בכל מקום מתנהלת מערכת היחסים בין ההורים לבין הבן הממשיך‬ ‫על מי מנוחות; כך קורה לא אחת שמחלוקות וסכסוכים בין ההורים לבן הממשיך או לבת זוגו‬ ‫גורמים להורים להודיע על ביטולו של מינוי הבן כבן ממשיך‪ .‬הביטול אינו מתקבל בעין יפה אצל‬ ‫הבן אשר ציפה לקבל את משק הוריו ועל כן הוא נאחז במינוי כ”בקרנות המזבח” וטוען כי מאחר‬ ‫שהמינוי הושלם‪ ,‬הרי שיש לראות בזכויותיו כמתנה שאינה ניתנת לביטול והוא זכאי עם לכתם‬ ‫של הוריו מהעולם שהוא יהפוך לבעל הזכויות בנחלה‪ .‬ההורים מצידם רואים את הנחלה כקניינם‬ ‫הבלעדי ודורשים מהבן לפנותה‪.‬‬ ‫קונפליקט שכזה בין אם לבנה הוכרע לאחרונה על־ידי בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא‬ ‫‏(“שעתל נגד שעתל” ‪ -‬תמ”ש ‪ 14900/07‬תמ”ש ‪14901/07‬‏)‪ .‬במקרה זה‪ ,‬האם‪ ,‬חברת מושב ובעלת‬ ‫נחלה בעזריאל‪ ,‬היא אלמנה בת ‪ ,99‬שחתמה בשנת ‪ 1973‬על כתב התחייבות להעברת נחלתה‬ ‫לבנה‪ .‬לא חלפו מספר חודשים והאם ביטלה את העברה‪ ,‬וזאת טרם רישום הזכויות על שם הבן‬ ‫במינהל מקרקעי ישראל‏(ממ”י‏)‪ .‬חלפו ‪ 10‬שנים נוספות והאם החליטה בשנת ‪ 1984‬למנות את הבן‬ ‫כבן ממשיך ואף שלחה על כך הודעה לסוכנות‪ .‬לימים‪ ,‬בשנת ‪ ,2006‬עקב סכסוך שפרץ בין האם‬ ‫לבין כלתה‪ ,‬פנתה האם לסוכנות היהודית והודיעה על ביטולו של המינוי‪.‬‬ ‫לביטול הזה כמובן התנגד הבן‪ ,‬שטען כי הוא בעל הזכויות במשק מכוח העברה משנת ‪1973‬‬ ‫ולחילופין‪ ,‬כי מינויו כבן ממשיך ‏(בשנת ‪1984‬‏) הושלם כדין‪ ,‬ועל כן מדובר במתנה שהושלמה‬ ‫אשר לא ניתן לבטלה‪.‬‬ ‫השופט ויצמן העדיף לאמץ את גרסת האם שיוצגה על־ידי עו”ד מזל דיין וקבע‪ ,‬כי ההעברה‬ ‫הראשונה לא השתכללה ובטרם נרשמה בוטלה על־ידי האם כדין‪.‬‬ ‫הגם שנושא הבן הממשיך זכה להתייחסות נרחבת מביהמ”ש העליון במספר הלכות ‪ -‬ראה פסק‬ ‫דין קוגלמס‏(ע”א ‪5136/91‬‏)‪ ,‬ברמלי‏(ע”א ‪3836/93‬‏)‪ ,‬אזולאי‏(ע”א ‪103/89‬‏)‪ ,‬בצר‏(ע”א ‪2836/90‬‏)‬ ‫ועוד ‪ -‬הרי שבדרכו המקורית חידש ביהמ”ש לענייני משפחה בכ”ס ואף לדעתנו קבע שתי הלכות‬ ‫חדשניות‪:‬‬ ‫לדעת השופט ויצמן‪ ,‬הענקת המשק לבן מכוח מינויו כבן ממשיך סותרת את סעיף ‪ 8‬לחוק‬ ‫הירושה הקובע במפורש‪ ,‬כי מתנה שניתנת לאדם על מנת שתוקנה למקבל אחרי פטירת נותן‬ ‫המתנה‪ ,‬אינה בתוקף אלא באם נעשתה באמצעות צוואה‪ .‬שונה המצב באם נקבע במפורש בחוזה‬ ‫של האגודה עם ממ”י‪ ,‬כי הנחלה אינה מהווה חלק מהעיזבון‪ .‬במקרה זה יהיה תוקף להתחייבות‬ ‫כלפי הבן הממשיך‪ .‬אי לכך והואיל במקרה דנן לא נקבע קביעה כאמור בחוזה‪ ,‬לא היה במינוי כדי‬ ‫להעניק לבן הממשיך זכויות בנחלה‪.‬‬ ‫עוד קבע השופט‪“ :‬שתי ציפיות עומדות להן במגרשו של הבן הממשיך ‪ -‬ציפייתו של ההורה‬ ‫המעניק‪ ,‬המצפה כי הבן המקבל יחזיק ויתחזק את המשק‏(וזאת לאורך ימי חייו של ההורה‪ ,‬ע‪.‬נ‪.‬‏)‪,‬‬ ‫וכן יחזיק ויתחזק את הוריו מחד; ומנגד‪ ,‬ציפייתו של הבן המקבל‪ ,‬שהמשק יעבור לרשותו אחרי‬ ‫פטירת ההורה‪ .‬ציפייה בצד ציפייה‪ ,‬ויש לקיים ציפייתו של זה כשם שיש לקיים את ציפייתו של‬ ‫זה”‏(עמ’ ‪ 27‬סעיף ‪58‬‏)‪.‬‬ ‫הואיל שבמקרה דנן הבן הפסיק להתגורר בנחלה והשכיר את ביתו ואף ייצר חובות למשק‪ ,‬קבע‬ ‫ביהמ”ש כי התקיים התנאי המפסיק את המתנה והמתנה בכל מקרה בטלה‪.‬‬ ‫פסק דינו של ביהמ”ש לענייני משפחה‪ ,‬אם יעמוד במבחן ביהמ”ש המחוזי‏(שאמור לדון בערעור‏)‪,‬‬ ‫יש בו משום חיזוק משמעותי לזכויות ההורים בעלי הנחלה בנחלתם אל מול הבן הממשיך‪ ,‬ולכאורה‬ ‫מאפשר להם לבטל את המינוי של הבן הממשיך‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור‪ ,‬כי מקום שהבן הממשיך‬ ‫הקים את ביתו בנחלה‪ ,‬יש לקבוע הסדר המפצה את הבן הממשיך בגין השקעותיו בבית שבנה‪.‬‬ ‫הכותב הוא עו”ד המתמחה בדיני אגודות שיתופיות‬ ‫מושב עזריאל‪ .‬התמונה להמחשה בלבד‪ .‬צילום‪ :‬אתר ה‪n‬ועצה האשורית לב השרון‬ ‫‪|| 10‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫עו”ד מוני מרדכי‬ ‫בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט המחוזי כי קרקע חקלאית בחוזה חכירה מהמינהל‪ ,‬תקבל‬ ‫פיצוי הוגן לפי שווי שוק‪.‬‬ ‫בית המשפט אף פסק כי נפקעים יפוצו בגין הוצאות שנגרמו להם כתוצאה מההפקעה‪ ,‬בנוסף‬ ‫לפיצויי ההפקעה‪ ,‬ואף הבחין בין בעלי קרקעות פרטיות ובין חקלאים שהיו חוכרים‏(שאחרי בג”ץ‬ ‫הקשת המזרחית לא הגיע להם כלום‏)‪.‬‬ ‫חברי מושבים מגבעת חן ומכפר מל”ל‪ ,‬שמע”צ הפקיעה מהם אדמות לצורך סלילת כביש ‪531‬‬ ‫ומסילת רכבת בתוואי‪ ,‬עתרו לבית המשפט‪.‬‬ ‫מדובר בשני מושבים שנחלותיהם נמכרות במחירים גבוהים ולפיכך עתרו חברי המושבים באמצ־‬ ‫עות עוזד סימון טוסון ממשרד הרטבי‪-‬בורנשטיין‪ -‬בסון ושות’‪ ,‬לקבל פיצוי לפי “שווי השוק”‪.‬‬ ‫עיקר ההפקעות בוצעו בקרקעות שמצויות בחלקה ב’ ולכן מע”צ סברה שהפיצוי לו זכאים הנפ־‬ ‫געים הוא לפי “זכויות העיבוד”‪.‬‬ ‫חברי המושבים ביקשו הקצאת קרקעות חליפיות בגודל‪ ,‬או בשווי הזהה לאלה שהופקעו‪ .‬לחילו־‬ ‫פין ביקשו פיצוי כספי‪.‬‬ ‫בית המשפט דחה את הבקשה לקבל קרקע חלופית‪ ,‬שכן אין מניעה לפצותם בכסף‪ .‬עם זאת השו־‬ ‫פט הגיע למסקנה כי הפיצוי המגיע לנפקעים יחושב על פי אובדן זכויות העיבוד החקלאי בתוספת‬ ‫פיצוי בגין הפסד השקעות‪ .‬עם זאת פסק השופט כי נפקע שיוכיח כי הוא בעל זכות חכירה‪ ,‬או זכות‬ ‫קניין אחרת מהסוג שניתן לממשם ערב ההפקעה‪ ,‬יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לשווי השוק‪.‬‬ ‫בכך דחה השופט שיינמן את עמדת מע”צ‪ .‬בית המשפט עשה אבחנה בין הפקעת חלקה ב’ של‬ ‫נחלה‏(שלא ניתן “לסחור בה בשוק” במקרה של העותרים‏) ‪ -‬שאז יפוצה החקלאי רק בזכות העיבוד‪,‬‬ ‫לבין הפקעת קרקע חקלאית בחוזה חקלאי פרטי מול המינהל‪ ,‬ולא בנחלה‪.‬‬ ‫עם זאת קבע השופט כי יש לפצות את החקלאים בגין הוצאות ההעברה של עסקם החקלאי למקום‬ ‫חדש‪.‬‬ ‫עו”ד טוסון‪ ,‬בא כוחם של העותרים‪ ,‬סבור כי להחלטה השלכות כספיות‪ ,‬משום שיש הרבה קרק־‬ ‫עות חקלאיות של המינהל‪ ,‬שעד עתה מע”צ הפקיעה ושילמה בגינן פרוטות‪ ,‬בטענה שלפי פס”ד‬ ‫הקשת המזרחית ‪ -‬אין להן שווי בכלל‪ .‬כעת‪ ,‬כאשר המבחן שקובע בית המשפט הוא האם יש שוק‬ ‫לאותה זכות מופקעת‪ ,‬תהא אשר תהא‪ ,‬יוכלו גם חוכרים של המינהל לזכות בפיצוי גבוה יותר‬ ‫מאובדן זכויות‪ ,‬ובלבד שיוכיחו כי לזכות המופקעת קיים שוק שניתן לקבוע על פיו את שווי הזכות‬ ‫המופקעת‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬חשיבות פסק הדין היא גם בכך שלראשונה מכיר בית המשפט בהוצאות נוספות שנלוות‬ ‫להפקעה‪ ,‬כגון ‪ -‬שכ”ט שמאי ועו”ד וכו’ שליוו את הנפקע בדרכו‪ .‬יותר מכך‪ ,‬בית המשפט המחוזי‬ ‫קובע בהמשך להחלטתו הקודמת בפס”ד זרעים גדרה‪ ,‬שלאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הרי‬ ‫שהנפקע זכאי לקבל את כל ההוצאות שהוציא בגלל מקרה ההפקעה‪ .‬יובהר כי מע”צ טענה לאורך‬ ‫שנים רבות כי מאחר שהפקודה המנדטורית הישנה לא קבעה שיש לפצות מעבר לשווי הקרקע‪,‬‬ ‫הרי שבכך נדחתה באופן סופי הגישה הנ”ל‪ ,‬ולפי החלטה זו הנפקעים שיגישו קבלות בגין ההו־‬ ‫צאות ולרבות הוצאות מס רכישה בגין רכישת הקרקע החלופית או הבית החלופי‪ ,‬יזכו לקבל את‬ ‫ההוצאות האלה ממע”צ‪.‬‬ ‫עו”ד סימון טוסון מתכוון לערער‪ ,‬בטענה כי החלטת השופט שיינמן המחייבת את מע”צ לשלם‬ ‫בגין הפקעה על פי שווי שוק נכונה גם בנוגע לחקלאים החוכרים קרקע מהמינהל‪ ,‬שכן ניתן לקבוע‬ ‫שווי שוק לחלקה ב’ באמצעות כללים שמאים מקובלים‪.‬‬ ‫כפר מל”ל‬ ‫הפסטיבל הגדול של השנה‬ ‫בגן הלאומי בית גוברין‬ ‫‪ ∏≠±≤Æ∂Æ≤∞±±‬ו‘≠י‘ בסיון תשע“א‬ ‫‪π‬‬ ‫אירועי הפסטיבל באמפיתיאטרון הרומי‬ ‫החלב‬ ‫חוגג‬ ‫∂‪ ∏Æ‬בשעה ∞≥∫‪ ≤±‬משה להב “הטיש הגדול“‬ ‫בשירי תנ“ך¨ אהבה ושאר רוח‪ Æ‬אורח מיוחד ≠ נתן כהן‬ ‫∂‪ πÆ‬בשעה ∞≥∫‪ ≤±‬התנ“ך בנשמה‬ ‫תכנית של שירי ר‘ שלמה קרליבך ושירי נשמה מוכרים של הזמרים‬ ‫המשתתפים בערב∫ דין דין אביב¨ אתי אנקרי¨ שלמה כ“ץ¨ ארז לב ארי¨‬ ‫מיקה קרני¨ חמי רודנר¨ אהרון רזאל‪Æ‬‬ ‫מנהל מוסיקלי∫ צור בן זאב‪ Æ‬מנחה∫ אסף נגל‬ ‫∂‪ ±±Æ‬בשעה ∞≥∫‪ ≤±‬אם נדע לאהוב‬ ‫מופע מחווה ליצירתו של יוסי בנאי במלאת ‪ μ‬שנים לפטירתו‪Æ‬‬ ‫שלומי שבן¨ ניהול מוסיקלי‪ Æ‬משתתפים∫ משה איבגי¨ קורין אלאל¨‬ ‫תיקי דיין¨ מאור כהן¨ קרן מור¨ מנשה נוי¨ נעם ענבר¨ רונה קינן¨‬ ‫אוהד קנולר ושלומי שבן‪ Æ‬עם אנסמבל של ‪ π‬נגנים‪Æ‬‬ ‫כמיטב המסורת‪ ,‬גם השנה חג השבועות‬ ‫הוא גם חגיגה לענף החלב ‪ -‬ולקראת‬ ‫החג מזנקות מכירות מוצרי החלב במאות‬ ‫אחוזים‬ ‫∂‪ ±≤Æ‬בשעה ∞≥∫∞≤ הצדעה לפסטיבל הזמר החסידי‬ ‫בהשתתפות מירי אלוני¨ דני גולן¨ עדנה גורן¨ אופירה גלוסקא¨ חנן יובל¨‬ ‫עדנה לב¨ אושיק לוי¨ ג‘ימי לויד¨ שולי נתן עם המקוייה¨ צמד רעים‪Æ‬‬ ‫עם מקהלת השקמים ותזמורת הפסטיבל בניצוחו של מנשה לב≠רן‪Æ‬‬ ‫מנחה∫ דר‘ אבשלום קור‬ ‫מופעים אקוסטיים במערת הפעמון‬ ‫עמי רוז’נסקי‬ ‫חג השבועות קשור בתודעת עם ישראל‬ ‫כחגו של ענף החלב‪ .‬שייקה דרורי ממושב נו־‬ ‫רדיה‪ ,‬מנכ”ל מועצת החלב‪ ,‬שמח לבשר לנו כי‬ ‫מסיכום זמני שנערך במועצה עולה כי צריכת‬ ‫החלב בישראל נמצאת גם השנה במגמת עלייה‬ ‫בסדר גודל של כ־‪.2.5%‬‬ ‫דרורי‪“ :‬כשנעבור את החג ונגיע לשלב בו‬ ‫אפשר יהיה לערוך סיכום חצי שנתי‪ ,‬אפשר‬ ‫יהיה לדבר‪ ,‬עם כל הזהירות כמובן‪ ,‬גם על הג־‬ ‫דלה מסוימת של מכסות הייצור לחלב לרפת־‬ ‫נים‪ .‬לקראת שבועות עולות מכירות מוצרי‬ ‫החלב בעשרות אחוזים‪ ,‬כשהמוצרים העיקריים‬ ‫המאפיינים את החג הן הגבינות הלבנות והחצי‬ ‫קשות”‪.‬‬ ‫וכשחג שבועות בפתח רבים מאיתנו נזכרים‬ ‫∂‪ ∏Æ‬בשעה ‪ ±π∫¥μ‬ח“י פעימות‬ ‫זוהר פרסקו¨ מגדולי נגני כלי ההקשה בעולם כיום¨‬ ‫המתמחה בתוף מרים התנ“כי¨ מארח את נגני הלירה המובילים‬ ‫בעולם¨ רוס דאלי וקיילי תומא¨ ואת הזמרת הרב≠תחומית קרן הדר‪Æ‬‬ ‫זוהר יבצע¨ עם אורחיו¨ קטעים פרי עטו שנכתבו בהשראת התרבות‬ ‫היהודית העתיקה‪Æ‬‬ ‫∂‪ πÆ‬בשעה ∞∞∫∑‪ ±‬מתנ“ך ועד תש“ח‬ ‫מופע עם יונית שקד≠גולן של שירים על אהבה ומלחמה‬ ‫מן המקורות ועד מלחמת העצמאות‪Æ‬‬ ‫∂‪ πÆ‬בשעה ‪ ±π∫¥μ‬שרים תהילים‬ ‫פסוקי תהילים בלחנים ועיבודים חדשים שנכתבו במיוחד לערב זה‬ ‫על ידי אבטה בריהון ואלון יופה‬ ‫המארחים את חיים אוליאל¨ גלית גיאת¨ אלי לוזון והרכב נגנים‬ ‫∂‪ ±∞Æ‬בשעה ∞∞∫∑‪ ±‬ולשוננו לך רנה‬ ‫עם מקהלת לב תל אביב בניצוחה של אירה קלכמן‬ ‫ברפרטואר של יצירות תנ“כיות מהקלאסי ועד לזמר העברי‬ ‫∂‪ ±∞Æ‬בשעה ‪ ±∏∫±μ‬נשמה יתרה‬ ‫רביעיית אנימה מארחת את נגן הקלרינט אילן שול‬ ‫ברפרטואר של מוסיקה קלאסית ומוסיקת נשמה יהודית‬ ‫אנסמבל סירנות בניצוחה של שוש לגיל בתכנית‬ ‫המוקדשת לשירים שליוו את הצגותיו של חנוך לוין‬ ‫∂‪ ±±Æ‬בשעה ∞∞∫≤≤ שיר השירים‬ ‫שירת הים ושירת תור הזהב של יהדות ספרד בהשתתפות הפייטן‬ ‫ליאור אלמליח¨ הזמר יהודה סעדו והחזנית נעמה טוב‬ ‫עם הרכב נגנים אנדלוסי‬ ‫משרד התרבות והספורט‬ ‫מינהל התרבות‬ ‫משרד החינוך‬ ‫האגף לתרבות תורנית‬ ‫כחל עיצובים‬ ‫∂‪ ±±Æ‬בשעה ‪ ±π∫¥μ‬גם אני ידעתי אהבה‬ ‫עמותת התיירות‬ ‫כרטיסים∫ קסטל ≠ ∞∞∞‪ ∞≥≠∂∞¥μ‬או ‪ ™∏π∂μ‬מכל טלפון‬ ‫ובאתר ‪www.TKTS.co.il‬‬ ‫מתנ“ס יואב ©לתושבי האזור® ≠ ‪∞∏≠∏μ∞∞∑≤¥Øμ‬‬ ‫מרכז מידע ”יואב≠יהודה“≠טל‪www.touryoav.org.il Ø ∞∏≠∏μ∞≤≤¥∞ Æ‬‬ ‫‪|| 12‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫שייקה דרורי‪ .‬מנכ"ל מועצת החלב‬ ‫צילום‪ :‬עמי רוז'נסקי‬ ‫בנוסטלגיה בימים בהם נהגו להכין במושבים‬ ‫ובקיבוצים רבים עגלות לטקסי הביכורים‪.‬‬ ‫שייקה נזכר בחיוך כיצד הם הכינו את עגלת‬ ‫הדיר‪ ,‬ענף בו עבד שנים רבות בנורדיה‪.‬‬ ‫חג שבועות מסמל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את תחילת‬ ‫עונת הקציר‪ ,‬וגם את עונת ההמלטות בענפי‬ ‫החי במשק החקלאי‪ ,‬וזאת כנראה הסיבה שענף‬ ‫החלב הפך עם השנים למוטיב מרכזי בחגיגת‬ ‫השבועות‪“ .‬אין לי מושג מתי התחיל הנו־‬ ‫הג הזה‪ ,‬אבל מאז תחילת התיישבות הציונית‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬עוד בימי המושבות הראשונות‪,‬‬ ‫ואף בתפוצות ישראל‪ ,‬היה לחלב ומוצריו מקום‬ ‫מרכזי בחג שבועות”‪ ,‬אומר שייקה‪.‬‬ ‫מסתבר כי תעשיית החלב נכנסת להכנות‬ ‫לקראת החג מיד אחרי חג הפסח‪ .‬מכינים מל־‬ ‫אים גדולים של מוצרים‪ ,‬בעיקר של גבינות‬ ‫לאפיית עוגות ופשטידות וגם‪ ,‬כמובן‪ ,‬מוצרים‬ ‫רבים נוספים‪ .‬המכירות של חלב ומוצריו עו־‬ ‫לות לקראת החג במאות אחוזים‪ ,‬כך שהמלאי‬ ‫המתבקש הוא גדול ב־‪ 35%‬מאשר בחודש אחר‪.‬‬ ‫המחלבות בשיתוף רשתות השיווק דואגות‬ ‫שמדפי מוצרי החלב יהיו מלאים כל הזמן‪,‬‬ ‫כשבימים הקודמים לחג‪ ,‬המחלבות מקפידות‬ ‫להגיע לסניפים עם התוצרת עד חמש פעמים‬ ‫ביום‪ ,‬כדי שלא יחסרו חלילה מוצרי חלב לחג‪.‬‬ ‫בימי שגרה הן מגיעות לרשתות בממוצע פעם‬ ‫אחת ביום‪.‬‬ ‫מעניין לספר‪ ,‬כי מרבית המחלבות דוא־‬ ‫גות לכך שכל עובדיהן‪ ,‬כולל מי שבדרך כלל‬ ‫ספונים באגף המשרדים‪ ,‬יהיו בשלושת הימים‬ ‫הקודמים לחג בתוך אולמות הייצור ובנקודות‬ ‫המכירה‪ .‬כך גם הפקידות חווה את הקשר הבל־‬ ‫תי אמצעי עם צרכני החלב‪ ,‬וגם עוזרת לעמוד‬ ‫במאמץ לספק את הצריכה באותם ימים‪.‬‬ ‫חג השבועות הוא גם הזדמנות מצוינת להציע‬ ‫לציבור מבצעים ומוצרים חדשים‪ .‬בין היתר‬ ‫פגשנו השנה יוגורט מעורב עם בננה‪ ,‬אפר־‬ ‫סק ואננס‪ ,‬וטעמים מעניינים נוספים‪ .‬גם סוגי‬ ‫גבינות חדשים מוצגים בפני הציבור‪ ,‬וזאת גם‬ ‫העונה להכנסת אריזות חדשות למוצרי חלב‪.‬‬ ‫שייקה מציין‪ ,‬כי לא כל המוצרים הנפלאים‬ ‫הללו ישארו על המדף גם אחרי החג‪ ,‬שכן יש‬ ‫מוצרים המוצעים למכירה רק לקראת שבועות‪,‬‬ ‫בהם גבינות באריזות גדולות‪ ,‬למשל‪ ,‬שאחר כך‬ ‫הם מוסרים מהמדפים‪.‬‬ ‫בעקבות עליה של כ־‪ 2.5%‬בצריכת חלב‬ ‫ומוצריו בשנה שעברה‪ ,‬הוגדלה מכסת החלב‬ ‫שנמסרה לרפתנים‪ .‬גם רפתות שחרגו ממיכס־‬ ‫תם קיבלו מחיר גבוהה עבור החלב “חורג‬ ‫משרד החקלאות‬ ‫ופיתוח הכפר‬ ‫בימים הקודמים לחג‪ ,‬המחלבות‬ ‫מקפידות להגיע לסניפים עם התוצרת עד‬ ‫חמש פעמים ביום‪ ,‬כדי שלא יחסרו חלילה‬ ‫מוצרי חלב לחג‪ .‬בימי שגרה הן מגיעות‬ ‫לרשתות בממוצע פעם אחת ביום‬ ‫מכסה” שייצרו‪.‬‬ ‫“יצור חלב בקר השנה גבוה ב־‪ 8%‬מאשתקד”‪,‬‬ ‫אומר דרורי ומסביר כי חלק מהאחריות ליכו־‬ ‫לת לייצר יותר חלב השנה מקופלת גם במזג‬ ‫האוויר‪ ,‬שהשנה היה קריר יותר ועוד לא נכנ־‬ ‫סנו לעונת החמסינים‪ ,‬עונה שהיא קשה לפרות‪,‬‬ ‫ומכאן שהן גם מייצרות בה פחות חלב‪.‬‬ ‫דרורי‪“ :‬במרבית הרפתות פועלות מערכות‬ ‫לצינון הפרות‪ ,‬ובנושא הזה אנחנו בישראל‬ ‫הכי מתקדמים בעולם‪ .‬אבל זה שאנחנו הטובים‬ ‫בעולם‪ ,‬זה לא מספק‪ ,‬ועדיין יש מקום לשי־‬ ‫פור הטכנולוגיה לצינון כדי להקל על הפרות‪.‬‬ ‫אם המגמה תצדיק זאת‪ ,‬ושוב‪ ,‬עם כל הזהירות‬ ‫המתבקשת‪ ,‬נשקול הגדלה נוספת במכסות‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬אחרי שבשנה הנוכחית הוגדלה מכסת‬ ‫החלב בכ־‪ 80‬מיליון ליטר‪ ,‬מה שתרם להגדלת‬ ‫ההכנסות של הרפתנים‪ ,‬במיוחד כשהם הגדילו‬ ‫את התפוקה ללא הגדלת המבנים ובאותו הצ־‬ ‫יוד‪ ,‬כך שגם היעילות של הענף התקדמה”‪.‬‬ ‫וכשמדברים על חלב‪ ,‬יש לזכור גם את ענף‬ ‫הדיר‪“ .‬חלב הכבשים גם הוא רושם עליה בצ־‬ ‫ריכה”‪ ,‬מציין דרורי‪“ .‬זאת‪ ,‬לאחר שבמשך‬ ‫שנים הענף היה בנסיגה ואף נאלצנו להוריד‬ ‫את המכסות‪ .‬את שנת ‪ 2011‬התחלנו לראשונה‬ ‫ללא מלאי של גבינות מעבר למלאי השוטף‪.‬‬ ‫השנה גם הגדלנו את המכסות‪ ,‬או מדויק יותר‬ ‫ החזרנו מכסות שהורדנו בעבר‪ .‬ואם המגמה‬‫החיובית הזאת תימשך גם בענף הכבשים נג־‬ ‫דיל את מכסות ייצור החלב”‪.‬‬ ‫שייקה מדבר בסיפוק רב על התפתחות יצוא‬ ‫מוצרי חלב כבשים‪ ,‬בעיקר לארה”ב‪ ,‬ולא‬ ‫רק לשוק הכשר‪ .‬מוצר הדגל של היצוא הזה‬ ‫הוא גבינות הפטה הישראליות‪ ,‬שהן שם דבר‬ ‫בארה”ב‪ .‬במיוחד אחרי שהן זכו לפני מספר‬ ‫שנים במדליית זהב כפטה הטעימה בארה”ב‪.‬‬ ‫הפטה מיוצרת בעיקר בידי תנובה‪.‬‬ ‫גם חלב העזים רשם השנה עליה יפה בצ־‬ ‫ריכה‪ .‬בשנים האחרונות הענף גדל בממוצע‬ ‫של ־כ־‪ ,17%‬אחרי שבשנת ‪ 2008‬העליה נע�צ‬ ‫רה‪ ,‬ממש כמו כלל הכלכלה העולמית באותה‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫המחלבות הגדולות בישראל הן השחקן העי־‬ ‫קרי והמשמעותי בענף‪ .‬עד השנים האחרונות הן‬ ‫התרכזו בעיקר בייצור שני סוגי גבינות‪ .‬עתה‬ ‫התרחב סל מוצרי חלב עזים המוצע לציבור‪.‬‬ ‫לרגל חג השבועות מבקש דרורי לסיים בת־‬ ‫חזית אופטימית‪ .‬הוא צופה כי “השנה נייצר‬ ‫כמיליארד ו־‪ 350‬מיליון ליטר חלב השנה‪ .‬ענף‬ ‫העזים ייצר כ־‪ 13‬מיליון ליטר ‏(הגדלה בשני‬ ‫מיליון ליטרים‏) וענף הכבשים ‪ -‬כ־‪ 8‬מיליון”‪.‬‬ ‫”וחג שבועות תעשה לך ביקורי קציר חיטים“‬ ‫)שמות ל“ד‪(22 ,‬‬ ‫אירוע הצדעה‬ ‫לתושבי וחקלאי עוטף עזה‬ ‫הזמנה‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר מתכבד להזמינכם‬ ‫לחגיגת חג שבועות לשנת תשע“א – ‪2011‬‬ ‫לפעילות‬ ‫הורים‬ ‫ולילדים‬ ‫האירוע יתקיים במצפה גבולות‪,‬‬ ‫מועצה אזורית אשכול ביום ב‘‪,‬‬ ‫ד‘ בסיוון תשע“א‪ 6 ,‬ביוני ‪ ,2011‬בשעה ‪16:00‬‬ ‫במעמד‪:‬‬ ‫ח"כ אורית נוקד‪ ,‬שרת החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שרים וחברי כנסת‪ ,‬ראשי רשויות‪ ,‬נציגי משרדי הממשלה‬ ‫עובדי משרד החקלאות וגמלאיו‪ ,‬נציגי מועצת הייצור ומוזמנים‬ ‫בתכנית‬ ‫‪ 16:00‬התכנסות חגיגית‬ ‫סיור וטעימה של תוצרים חקלאיים‬ ‫תערוכת אמנים העוסקת בחקלאות ובקיימות‬ ‫תצוגת זני ירקות ופירות חדשים‬ ‫מועצות הייצור והמו"פים המקומיים‬ ‫תצוגה של שירות ההדרכה והמקצוע ומינהל המחקר החקלאי‬ ‫תצוגת כלים חקלאיים‬ ‫"ריקוד קומביינים" – מופע של כלים חקלאיים‬ ‫מוצרי חלב בסופר‬ ‫‪ 18:00‬ברכות‬ ‫מופע של אמנים מקומיים‬ ‫מופע מרכזי – ירדנה ארזי‬ ‫טקס השקת בול המייצג‬ ‫את חקלאות ישראל והמחקר החקלאי‪.‬‬ ‫נתכבד בהשתתפותכם‪,‬‬ ‫יוסי ישי‬ ‫מנכ“ל משרד החקלאות‬ ‫ופיתוח הכפר‬ ‫אתר אינטרנט‪www.moag.gov.il :‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫|| ‪13‬‬ ‫גינה לי‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫פרסום אמות מידה להקצאת מכסות‬ ‫לייצרנים חדשים בענף הבקר לחלב‬ ‫לשנת ‪2011‬‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר מודיע בזאת כי ניתן להגיש בקשה להקצאת מכסה‬ ‫חדשה לייצור חלב בענף הבקר‪.‬‬ ‫את הטפסים והנוהל המפורט ניתן לקבל במחוזות המשרד או באתר האינטרנט של‬ ‫המשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.www.moag.gov.il :‬‬ ‫קריית שמונה‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬גליל עליון‬ ‫מחוז צפון‬ ‫מחוז העמקים ‪ -‬עפולה‪ ,‬מתחם מועצה אזורית גלבוע‬ ‫חדרה‪ ,‬רח' דוד שמעוני ‪35‬‬ ‫מחוז מרכז‬ ‫מחוז השפלה וההר הקריה החקלאית‪ ,‬ראשל"צ‬ ‫חווה חקלאית גילת‬ ‫מחוז הנגב‬ ‫טל' ‪04-6816100‬‬ ‫טל' ‪04-6423971‬‬ ‫טל' ‪04-6489100‬‬ ‫טל' ‪03-9681444‬‬ ‫טל' ‪08-9920999‬‬ ‫קבלת הטפסים המלאים במשרדים המחוזיים תהיה עד ‪ .19.6.2011‬טפסים שיועברו‬ ‫לאחר מועד זה לא יטופלו‪.‬‬ ‫בנה ביתך‬ ‫בקיבוץ גבולות‬ ‫בניה על מגרשים של חצי דונם‬ ‫בתוך שטח הקיבוץ‪.‬‬ ‫בואו והצטרפו לקהילה קיבוצית חמה‬ ‫וחזקה‪ ,‬בקיבוץ מתחדש‪.‬‬ ‫אפשרויות קליטה לחברות או לתושבות‪.‬‬ ‫שישי‬ ‫ביום ‪,10/0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ה‪-‬תקיים‬ ‫י פתוח‬ ‫יום‬ ‫רחבה‬ ‫בה‬ ‫לפרטים‪:‬‬ ‫‪,,054-7779599‬‬ ‫‪054-7779599‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪|| 14‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫חגיגת‬ ‫שושנות‬ ‫בחג השבועות יתקיים פסטיבל שושנות מים בכפר אז”ר‬ ‫פסטיבל שושנות מים יתקיים במשתלת הסוכה־בית ירוק בחג השבועות‪ ,‬חג המים‪ ,‬ובסוף השבוע‬ ‫שלאחריו‪.‬‬ ‫התצוגה היא פרי עבודה של האגרונום שוני ענדא מבעלי המשתלה‪ ,‬שמצא מבין מאות הזנים של‬ ‫שושנות המים הנפוצות בעולם את המיוחדות והמתאימות ביותר לתנאי האקלים בארץ‪.‬‬ ‫בפסטיבל יוצגו כ־‪ 25‬זנים של שושנות מים‪ ,‬בהם זנים הגדלים באופן טבעי באזורים טרופיים‬ ‫וכאלה הגדלים באזורים הקרירים של אירופה וצפון אמריקה‪ .‬לצד תערוכת שושנות המים יוצגו‬ ‫סוגים שונים של בריכות מים ומיכלים המתאימים להצבה בגינה‪ ,‬במרפסת או על הגג‪ .‬כן יוצגו‬ ‫אלמנטים של פנג שוואי‪ ,‬פסלי מים ומזרקות‪.‬‬ ‫במרכז הפסטיבל תעמוד שושנת המים “קולורדו” המצטיינת בחריצותה‪ :‬היא נפתחת מוקדם בבו־‬ ‫קר ונשארת פתוחה עד שעות אחר הצהריים המאוחרות‪ .‬הפרח עולה מעל המים עם גבעול פריחה‬ ‫בצורה של כוכב‪ .‬הפריחה משתנה מפרח לפרח‪ ,‬פעם בצבע כתום אפרסק ופעם בצבע ורוד סלמון‬ ‫עם נגיעה צהובה‪ .‬ככל שעונת הפריחה מתקדמת ונכנסים לתוך הקיץ מופיעים צבעים חדשים עם‬ ‫השפעה יותר גדולה של הסלמון‪ ,‬כך שה”קולורדו” ממשיכה להפתיע ואף פעם לא משעממת‪.‬‬ ‫עוד יוצגו בפסטיבל שושנות מים ייחודיות נוספות‪ :‬ה”דבל יילו” שהפרח הצהוב שלה ענק ויכול‬ ‫להגיע לקוטר של כ־‪ 10‬ס”מ ושושנת מים טרופית “טינה” עם פריחה סגולה‪.‬‬ ‫ספרים‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫תחום עבודה ועובדים‬ ‫משרד הפנים‬ ‫רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי גבול‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫מפקד חקלאי כבסיס נתונים להקצאת‬ ‫עובדים זרים לשנת ‪2012‬‬ ‫ללכלך‬ ‫את הידיים‬ ‫“איש ליד מכונה”‬ ‫מאת סטף ורטהימר‬ ‫נגה מרון‬ ‫אם יש את נפשך להתעודד בימים קשים אלה‪ ,‬לך אל הספר הזה! ציפיתי לקרוא סיכום פרשת‬ ‫חיים‪ ,‬כפי שכותבים כיום לא מעט אנשי חזון ומעש בערוב ימיהם‪ ,‬אך גיליתי רומן מרתק שלא‬ ‫יכולתי להניחו מהיד עד לעמוד האחרון‪.‬‬ ‫לצערי לא יצא לי להכיר את סטף באופן אישי‪ ,‬והערצתי אליו נבעה רק מתוך קטעי אינפור־‬ ‫מציה שפורסמו בתקשורת‪ :‬על תרומתו האדירה לפיתוח המדינה‪ ,‬שהוא עלה מגרמניה כנער‪ ,‬נשר‬ ‫מהתיכון‪ ,‬ופוטר מרפא”ל משום שלא היתה לו השכלה הנדסית פורמאלית‪ ,‬ושבכוח היצירתיות‪,‬‬ ‫ההתמדה והחזון עשה את הונו המופלג‪ .‬שהיה גם חבר כנסת אך לא הצליח לשכנע ב”אני מאמין”‬ ‫שלו – שעתיד המדינה טמון בתעשייה ובחינוך‪ ,‬בעיקר בחינוך לעבודת כפיים‪ .‬בראיון לסמדר שיר‬ ‫אמר‪“ ,‬כולם רוצים להיות עורכי דין‪ ,‬מנכ”לים‪ ,‬חכמולוגים‪ ,‬ואף אחד לא רוצה ללכלך את הידיים‪,‬‬ ‫לגדל עגבניה או לעמוד מול מכונה‪ ...‬בכל שנה מקבלים ‪ 3,000‬איש תעודת עורך דין‪ ,‬ואף אחד‬ ‫לא מקבל תעודה של חרט מוסמך‪ ”.‬שצריך לפתח את בתי הספר המקצועיים‪ ,‬שבהם יוכל תלמיד‬ ‫לקבל תעודת בגרות במקצועות רלבנטיים לכישוריו‪ ,‬וייצא לחיים עם מקצוע שיוכל לפרנס אותו‬ ‫ואת משפחתו‪.‬‬ ‫קראתי בשקיקה והתמלאתי תקווה‪ ,‬שלא רק קובעי המדיניות אלא גם הדור הצעיר המתאפיין‬ ‫בנהנתנות זמינה ובמרדף אחר העונג הקל – יקרא ואף יסיק מסקנות מקריאת הספר המצויין הזה‪.‬‬ ‫רשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים‪ ,‬ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר מודיעים‬ ‫בזה‪ ,‬כי החל מתאריך ‪ ,30.5.2011‬יערך מפקד שישמש בסיס נתונים להקצאת היתרים להעסקת‬ ‫עובדים זרים בחקלאות לשנת ‪ .2012‬הרשויות יהיו רשאיות לקבוע כי הנתונים שימסרו במסגרת‬ ‫המפקד‪ ,‬ישמשו בסיס להקצאות היתרים גם לשנים שלאחר מכן‪ ,‬כאשר החישוב ביחס לכל שנה‬ ‫יעשה בכפוף למכסת העובדים הכוללת שתקבע לענף החקלאות‪ ,‬למפתחות שיקבעו לאותה שנה‬ ‫(מקדמי הקצאה) ולהחלטות הממשלה שיהיו תקפות באותה עת‪.‬‬ ‫חקלאים מוזמנים למחוזות משרד החקלאות אליהם הם משתייכים‪ ,‬על פי הרשום מטה‪ ,‬לקבלת‬ ‫חוברת למפקד‪.‬‬ ‫את החוברת יש למלא בהתאם להנחיות‪ ,‬ובכלל זה לצרף לה את כל המסמכים הנדרשים‪ ,‬ולהגישה‬ ‫למחוז משרד החקלאות הרלוונטי‪ ,‬לכל המאוחר עד ליום ד'‪ .31.8.2011 ,‬ככלל‪ ,‬חוברת שלא תמולא‬ ‫בהתאם להנחיות ו‪/‬או לא תוגש במועד שנקבע לכך‪ ,‬לא תתקבל במחוז ולא תטופל‪ .‬חקלאי שלא‬ ‫יגיש חוברת מפקד במועד לא יהא זכאי לבקש התרים להעסקת עובדים זרים מרשות האוכלוסין‬ ‫בשנת ‪ 2012‬והלאה‪ ,‬עד למפקד הבא‪.‬‬ ‫אין בהגשת החוברת כדי להקנות כל זכות לקבלת היתרים להעסקת עובדים זרים לשנת ‪2012‬‬ ‫ובכלל‪ .‬הגשת החוברת בהתאם לאמור‪ ,‬מהווה רק תנאי מקדמי לצורך טיפול בבקשה לקבלת היתר‬ ‫להעסקת עובדים זרים בחקלאות בשנה הרלוונטית‪.‬‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫צפון‬ ‫צפון‬ ‫קריית שמונה‬ ‫עכו‬ ‫עמקים‬ ‫גלבוע‬ ‫מרכז‬ ‫חדרה‬ ‫שפלה וההר‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪04 - 6816100‬‬ ‫‪04 - 9853011‬‬ ‫‪04-6489109‬‬ ‫‪04-6489119‬‬ ‫‪04-6489105‬‬ ‫‪04-6303411‬‬ ‫‪04-6303423‬‬ ‫‪03 - 9681444‬‬ ‫‪04 - 6902597‬‬ ‫‪04 - 9853020‬‬ ‫מיקום‬ ‫נגב‬ ‫מרכז חקלאי אזורי גילת‬ ‫‪08 – 9920999‬‬ ‫‪04-6489127‬‬ ‫‪04 - 6303408‬‬ ‫‪03 - 9681441‬‬ ‫‪08 – 9920996‬‬ ‫‪08 – 9920995‬‬ ‫‪08 - 9920970‬‬ ‫פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בכתובת‬ ‫‪ www.moag.gov.il‬ובאתר האינטרנט של משרד הפנים ‪.www.piba.gov.il‬‬ ‫‪ÌÈÓ ˙„È„Ó ˙„¯Ù‰‬‬ ‫·˜‪ÌÈ·˘ÂÓ·Â ÌÈˆÂ·È‬‬ ‫‡‚‪∫ÌÈ·˘ÂÓ·Â ÌÈˆÂ·È˜· ÌÈÓ ˙Â„Â‬‬ ‫·‪¨±π∑∂ Ê¢Ï˘˙ ¨®·ÂˆÈ˜ ¯ÂÊ‡· ÌÈÓ· ˘ÂÓÈ˘‰© ÌÈÓ‰ ÈÏÏÎÏ Ì‡˙‰‬‬ ‫‪Æ·Â˘ÈÈ· ˙Â„¯Ù ÌÈÓ ˙„È„Ó ˙ÂÎ¯ÚÓ ÔÈ˜˙‰Ï ÌÎÈÏÚ‬‬ ‫‪‰„È„Ó ˙ÂÎ¯ÚÓÂ ÌÈÈ˙È·‰ ÌÈ˘ÂÓÈ˘Ï ¯ÂÈ„ ˙„ÈÁÈ ÏÎÏ ÌÈÓ ˙„È„Ó ˙ÂÎ¯ÚÓ‬‬ ‫‪Æ˙ÂÂ˘‰ ÌÈÓ‰ ˙Â¯ËÓÏ ˙Â„¯Ù‬‬ ‫‡˙ ‪¨‰„È„Ó‰ ˙„¯Ù‰ ˙Â‡¯Â‰ ÚÂˆÈ· ¯Á‡Ï ¯Â˘È‡ ˙Ï·˜Ï ‰˘˜·‰ ˙˘‚‰‬‬ ‫‪Æ±Æ∏Æ±± ÍÈ¯‡˙Ï „Ú ÌÈÓ‰ ˙Â˘¯Ï ˘È‚‰Ï ˘È‬‬ ‫‪‰„Â‚‡‰ Ï˘ ‰˜Ù‰‰ ÔÂÈ˘È¯· ˙È·Ï ˙Â‡ˆ˜‰‰ ÂÚ·˜ÈÈ ¨¯Â˘È‡‰ „ÚÂÓÓ ÏÁ‰‬‬ ‫‪ÆÌ‡˙‰· ÂÚˆ·˙È ÌÈÓ‰ È·ÂÈÁÂ ¨‰ÈÂÙˆ‰ ‰ÎÈ¯ˆ‰ ÈÙÏ‬‬ ‫‪ÌÈ¯˜ÂÒ‰ ¯‚‡Ó ¨ÌÈÓ‰ ÈÏÏÎ ¨ÌÈÈËÂÂÏ¯‰ ÌÈÒÙË‰ ¨ÚÂˆÈ·Ï ·ÈÈÁÓ‰ Ï‰Â‰‬‬ ‫‪∫ÌÈÓ‰ ˙Â˘¯ ¯˙‡· ÌÈÚÈÙÂÓ ≠ ÌÈÓ‰ ˙Â˘¯Ï ˙Â¯˘˜˙‰‰ ÈÎ¯„Â ¯˘Â‡Ó‰‬‬ ‫‪¨www.water.gov.il‬‬ ‫˙‪¢ÌÈÎÂ˙Ó‰ ÌÈ·Â˘È· ‰„È„Ó ˙„¯Ù‰¢ ‰È¯ÙÒ‰ ˙Á‬‬ ‫‪¯‚‡ÓÏ Û¯Ëˆ‰Ï ÌÈÈÈÂÚÓ‰ ÌÈÓ ˙ÂÎ¯ÚÓ È¯˜ÂÒ‬‬ ‫‪„È¯Â‰Ï ÌÈÓÊÂÓ ¨ÂÊ ˙ÂÏÈÚÙ ÚÂˆÈ·Ï ¯˘Â‡Ó‰ ÌÈ¯˜ÂÒ‰‬‬ ‫‡˙ ‪ÌÈÓ‰ ˙Â˘¯ ¯˙‡Ó ‰˘˜·‰ ÈÒÙË‬‬ ‫‪w w w . w a t e r. g o v . i l‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫|| ‪15‬‬ ‫אישה‪ ,‬מטע‪ ,‬עוצמה‪,‬‬ ‫רכות‬ ‫אלוהים לא אכזב‪ ,‬והסיוע הגיע • התדפק על‬ ‫דלתי ובא • לאט לאט הסיוע עזר לי לשקם את‬ ‫המטע‪ ,‬לדלל את מספר הגזעים‪ ,‬להפעיל את‬ ‫מערכת ההשקיה ‪ -‬והעצים התחילו לחייך‬ ‫אז’י שון‪ ,‬מושב סגולה‬ ‫מערכת העיתון פותחת בנדיבות לב את‬ ‫שעריה ל”סופרי סתם” כאלה‪ ,‬לעיתונאים‬ ‫לא ממש אמיתיים‪ .‬ובא לי‪ ,‬סתם ככה‪ ,‬להיות‬ ‫מין סופרת סתם כזאת ליום אחד‪ ,‬ולספר את‬ ‫הסיפור שלי ושל המטע שלי‏(שלפעמים אני‬ ‫קוראת לו מטע ולפעמים כרם‪ ,‬תלוי בכל מיני‬ ‫גורמים שאני בעצמי לא יודעת לזהות‏)‪.‬‬ ‫סיפורה של אישה לא הכי צעירה‪ ,‬אבל‬ ‫גם לא הכי מבוגרת ‏(עוד שנייה וקצת בת‬ ‫שישים‏)‪ ,‬המטפלת די לבד בכרם זיתים לא‬ ‫קטן ולא גדול‏(כ־‪ 13‬דונם‏)‪ ,‬אי שם במושב‬ ‫סגולה שבדרום‪.‬‬ ‫ובהזדמנות זאת ארצה גם לספר לכם על‬ ‫שיטת טיפול קסומה שאני לומדת ועובדת‬ ‫בה לא מעט שנים‪ ,‬אבל גם לא ממש הרבה‬ ‫‏(שש‏) ‪ -‬שיטה שנקראת “עוצמת הרכות”‪.‬‬ ‫שני הסיפורים הללו על הכרם‪-‬מטע שלי‬ ‫ועל עוצמת הרכות מאוד משולבים בעיניי‪.‬‬ ‫הייתי אומרת שכדי לטפל לבד במטע זי־‬ ‫תים צריך הרבה עוצמה וגם הרבה רכות‪.‬‬ ‫הסיפור שלי עם המטע התחיל לפני‬ ‫כעשרים שנה‪ .‬הייתי אז עדיין נשואה‬ ‫‏(התגרשתי לא כל כך מזמן‏)‪ .‬ישבנו לנו‬ ‫בזמנו ושקלנו מה כדאי לעשות עם חלקה‬ ‫א’ שליד הבית‪ .‬איכשהו‪ ,‬למרות שכרם זי־‬ ‫תים לא היה אז להיט כמו היום‪ ,‬הלב שלי‬ ‫ביקש לטעת בחלקה הזאת זיתים‪ .‬משהו‬ ‫שורשי כזה‪ ,‬בעל צבע יפהפה‏(מטריף אותי‬ ‫הירוק־כסף הזה של העלים‏)‪.‬‬ ‫כשאני כותבת עכשיו על ירוק כסף‪ ,‬אני‬ ‫חושבת לעצמי שירוק וכסף הם צבעים‪,‬‬ ‫‪|| 16‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫אבל גם שמות של דברים שאפשר להכניס‬ ‫לבנק‪ ,‬בדולרים או בשקלים‪.‬‬ ‫אז שתלנו את הכרם‪ ,‬ואחרי תקופה לא‬ ‫ארוכה‪ ,‬כשהתברר יותר ויותר שמהכרם‬ ‫הזה לא נכניס כל כך מהר לבנק‪ ,‬לא ירו־‬ ‫קים ולא כסופים‪ ,‬אלא ייתכן ודווקא נצטרך‬ ‫להוציא אותם מהכיס‪ ,‬בן הזוג הרים ידיים‪,‬‬ ‫ובהתאם לכך נראה גם המצב בשטח‪:‬‬ ‫הקוצים התחרו בהצלחה בגובהם של הע־‬ ‫צים‪ ,‬לכל עץ נהיו פתאום אינספור גזעים‪,‬‬ ‫והבלגן חגג מול חלוני‪.‬‬ ‫וכך חלפו להן מספר שנים‪ ,‬שבהן בכל מה‬ ‫שקשור לכרם‪ ,‬חשתי בו זמנית גם צביטה‬ ‫בלב וגם אוזלת יד‪ :‬מה עושים? מאיפה‬ ‫מתחילים? איך משקים? איך מוסקים? מה‬ ‫עושים עם הזיתים?‬ ‫והתשובות הגיעו‪ ,‬אם כי בזמן שלהן‪.‬‬ ‫בינתיים העובדות בשטח היו‪ ,‬שמדי שנה‬ ‫בעונת המסיק היו מתדפקים על דלת הבית‬ ‫בני דודינו הבדואים ומבקשים לקטוף את‬ ‫אותם הזיתים‪ ,‬שהתעקשו לגדול‪“ ,‬סתם‬ ‫ככה הביתה”‪ .‬והם היו מוכנים לעשות‬ ‫טובה ולשלם כמה פרוטות‪ ,‬למרות שממש‬ ‫לא נוח להם ‪ -‬למה יש קוצים‪ ,‬למה אין זה‬ ‫ולמה יש זה‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬כשניתן להם אור ירוק‪ ,‬הייתי מס־‬ ‫תכלת יום אחד דרך החלון ורואה אישה‬ ‫בדואית‪ ,‬בערך בגילי‪ ,‬עם כמה ילדים‬ ‫קטנים‪ ,‬מקלות וניילונים‪ ,‬מסתערת על‬ ‫העצים‪ ,‬חובטת‪ ,‬אוספת והולכת‪ ,‬ואני היי־‬ ‫תי נשארת לשנה נוספת עם המון סימני‬ ‫שאלה‪ :‬איך יכול להיות שעל אף העובדה‬ ‫ששתינו נשים‪ ,‬ושגם לי יש ארבעה יל־‬ ‫דים‪ ,‬ושגם לי יש אפשרות להשיג מקלות‬ ‫וניילונים בדיוק כמוה‪ ,‬איך זה‪ ,‬שבסו־‬ ‫פו של יום‪ ,‬היא הולכת לדרכה עם הזי־‬ ‫תים שלי ונהנית קרוב לוודאי משמן זית‬ ‫נפלא‪ ,‬ואילו אני ממשיכה עם אוזלת היד‪,‬‬ ‫או מקסימום משתמשת בידיי כדי להוריד‬ ‫בקבוקי שמן מהמדפים בסופרמרקט? הרי‬ ‫הורי‪ ,‬כשעלו ארצה עוד עבדו בחקלאות‪,‬‬ ‫בפרדסים‪ ,‬ומה עם האופציה הזאת כיום?‬ ‫פשוט מתנוונת לה? הופכת למדע בדיוני?‬ ‫בקיצור‪ ,‬מתוך המצוקה‪ ,‬מצאתי את עצמי‬ ‫יותר ויותר מדברת עם אלוהים‏(כפי שאני‬ ‫מבינה אותו ובלי קשר לדת‏)‪ ,‬ומבקשת‬ ‫ממנו סיוע‏(אז עדיין לא הכרתי את “עוצ־‬ ‫מת הרכות”‏)‪ .‬ואלוהים לא איכזב ‪ -‬הסיוע‬ ‫הגיע‪ .‬התדפק על דלתי ובא‪.‬‬ ‫לא אוכל לספר כאן את כל הסיפור‪ ,‬אספר‬ ‫רק שלאט לאט הסיוע עזר לי לשקם את‬ ‫המטע‪ ,‬לדלל את מספר הגזעים‪ ,‬להפעיל את‬ ‫מערכת ההשקייה‪ ,‬והעצים התחילו לחייך‪.‬‬ ‫אה‪ ,‬ובקשר לשמן זית‪ :‬עוד לפני כן‪ ,‬לפני‬ ‫הסיוע הזמני הנ”ל‪ ,‬שכנעתי יום אחד את‬ ‫צעיר בניי להצטרף אלי למסיק זיתים‬ ‫ראשון‪ .‬גררנו איתנו כמה ניילונים‪ ,‬כמה‬ ‫מקלות‪ ,‬התעלמנו באבירות מהקוצים‪ ,‬וב־‬ ‫אותה שנה לגמנו את השמן הביתי הראשון‬ ‫שלנו‪ .‬וואו‪ ,‬כמה טעים ומרגש זה היה‪.‬‬ ‫מאז עברו כבר כך וכך שנים‪ ,‬ויש לי כבר‬ ‫נסיון מצטבר גם בכבישת זיתים בשיטות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫אני משלבת את כל מה שאני מקב־‬ ‫לת מעוצמת הרכות בחקלאות‪ ,‬וממשיכה‬ ‫לטפל במטע מתוך עוצמה‪ ,‬מתוך כבוד‬ ‫לי ולבחירה שלי‪ ,‬ומתוך היכרות הולכת‬ ‫וגוברת עם היכולות הפנימיות שלי ‏(אלה‬ ‫שנמצאות בכל אחד ואחת מאיתנו‪ ,‬ורק‬ ‫מחכות שנגלה אותן ונאפשר להן לבוא‬ ‫לידי ביטוי‏)‪.‬‬ ‫לשמן שלנו יש שם חביב‪“ ,‬שמן סגולות”‪,‬‬ ‫ואכן סגולותיו רבות‪ :‬הכרם בסך הכל מאוד‬ ‫בריא ואינו דורש ריסוסים‪ ,‬איזה כיף‪ .‬רמת‬ ‫החומציות נמוכה מאוד‪ ,‬בדרך כלל נושקת‬ ‫ל־‪ ,0.3%‬שזה כתית מעולה‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬כמו שבזמנו גובה הקוצים התחרה‬ ‫בגובה העצים‪ ,‬כך כעת‪ ,‬גובה ההוצאות‬ ‫מתחרה בגובה ההכנסות‪ ,‬אבל מי סופר‪.‬‬ ‫העיסוק בכרם הוא מקור שמחה וגאווה‬ ‫מתמשך‪.‬‬ ‫גם כיום‪ ,‬רגע לפני שאני הולכת לסגור‬ ‫את המחצית הראשונה של החיים שנית־‬ ‫נו לי‪ ,‬אני לא בוחלת בשום עבודה בכרם‪:‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬כשאין מישהו עם טרקטור זמין‬ ‫בסביבה‪ ,‬אני אפילו מתכופפת ומעשבת‬ ‫כמו פעם‪ .‬כי מה האלטרנטיבה? ריסוסים?‬ ‫לא תודה‪.‬‬ ‫בזמן המסיק אני בכלל פורחת‪ .‬נכנסת‬ ‫למטע ושוכחת את עצמי לשעות ארוכות‪,‬‬ ‫בוחרת את הזיתים שבא לי לכבוש‪ .‬מטפ־‬ ‫סת‪ ,‬זוחלת וכל מה שצריך‪.‬‬ ‫ומה עם העוצמה והרכות? אז כמו בחוץ‪,‬‬ ‫כך בפנים‪ :‬השיטה הזאת כובשת אותי לג־‬ ‫מרי‪ .‬זוחלת ומטפסת בתוכי ומחלחלת לכל‬ ‫תא ותא בגופי כבר כשש שנים‪.‬‬ ‫קצת על השיטה‪“ :‬עוצמת הרכות” היא‬ ‫שיטה לריפוי והתפתחות פיזית‪ ,‬נפשית‬ ‫ורוחנית‪ ,‬ריפוי דרך שמחה והנאה‪ .‬ההנ־‬ ‫אה במקרה הזה קשורה מאוד גם להנעה‪.‬‬ ‫ברמה הפיזית‪ ,‬מי שמגיע לטיפול‪ ,‬מקבל‬ ‫על מיטת טיפולים סידרה של נענועים‬ ‫משיבי נפש ומשיבי גיל‪.‬‬ ‫בחוויה שלי ‏(גם‏)‪ ,‬כל טיפול כזה הוריד‬ ‫וממשיך להוריד ממני שכבות על שכבות‬ ‫של עייפות ומותשות שמצטברות בדרך‬ ‫כלל בשל הנטייה שלנו להתנתק ממי‬ ‫שהכי קרוב לנו ‪ -‬מעצמנו‪.‬‬ ‫דרך עוצמת הרכות למדתי להתחבר‬ ‫לתינוק הפנימי שבתוכי‪ ,‬להקשיב לעצ־‬ ‫מי‪ ,‬להכיר ולכבד את צרכייי והעדפותיי‪.‬‬ ‫להקשיב לגופי ולתת לו את הטוב ביותר‪.‬‬ ‫להיות אמא טובה ומכבדת לכל חלקיי ‪-‬‬ ‫לשורשיי‪ ,‬לענפיי‪ ,‬לעלעליי‪ ,‬ומה לעשות‪,‬‬ ‫גם לחזירים ולקוצים שבי‪ ,‬שגם הם לא כל‬ ‫כך מהר מוותרים עלי‪.‬‬ ‫ומה זה אומר בפועל?‬ ‫מצד אחד‪ ,‬להיות רכה עם עצמי במקומות‬ ‫בהם נהגתי בעבר לכסח לעצמי את הצורה‪,‬‬ ‫ומצד שני‪ ,‬להיות עוצמתית מספיק כדי לקחת‬ ‫אחריות על דרך חיי ובחירותיי ‏(זהו גברת‬ ‫יקרה‪ ,‬מעכשיו אין יותר את מי להאשים‏)‪.‬‬ ‫אחד החלומות הבאים שאני מתכוונת‬ ‫לממש הוא‪ ,‬לטפל בשיטת עוצמת הרכות‪,‬‬ ‫בתוככי מטע הזיתים‪.‬‬ ‫כיום אני מטפלת בביתי‪ ,‬אבל בהמ־‬ ‫שך אין סיבה שלא אוציא מיטת טיפולים‬ ‫לכרם וכך אוכל לשלב את ריפוי הגוף‬ ‫והנפש לצלילי ציוץ הציפורים והברק הי־‬ ‫רוק כסוף של העלים‪.‬‬ ‫אז סיפרתי לכם כאן סיפור של התפת־‬ ‫חות‪ ,‬שמתוכה לקחתי לעצמי את הזכות‬ ‫וגם את הרשות‪ ,‬לכתוב לכם כך‪ ,‬די בפ־‬ ‫שטות‪ ,‬כתבה על אישה‪ ,‬מטע‪ ,‬עוצמה ור־‬ ‫כות‪ .‬ועל עבודה בחקלאות מתוך בחירה‬ ‫ומודעות‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬אז הרבה אהבה ובריאות‪.‬‬ ‫החצר‬ ‫כל אחת והסיפור שלה ‪ /‬יבל ברקאי‬ ‫החלקה שלו‬ ‫למען החייל‬ ‫ספר הצמרת אבישי כהן בן ה־‪ 33‬‏(“סטודיו‬ ‫לעיצוב שיער”‏)‪ ,‬שהתחתן עם בת היוגב לי־‬ ‫מור ‏(בתו של דב זיו מגדל הוורדים הנודע‏)‪,‬‬ ‫הביא ניחוח של חו”ל למושב שבעמק יזרע־‬ ‫אל‪.‬‬ ‫אתה עושה גם “החלקה יפנית”?‬ ‫אבישי כהן‪’“ :‬החלקה יפנית’ כן‪ ,‬אבל ‘הח־‬ ‫לקה ברזילאית’ ממש לא‪ ,‬כי כמות הפורמלין‬ ‫מאוד לא בריאה לשיער של הבחורות”‪.‬‬ ‫היתה לך מספרה בחו”ל?‬ ‫“תשע שנים במנהטן‪ .‬לפני שלוש שנים‬ ‫חזרתי לארץ”‪.‬‬ ‫יש לכם ילדים?‬ ‫“כן‪ ,‬אחד בן שנתיים והשני בן שמונה חו־‬ ‫דשים‪ .‬הוא עדיין לא הסתפר‪ ,‬בגיל שלוש‬ ‫אספר אותו”‪.‬‬ ‫לפני יום העצמאות הזמין ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל איל בצר‏(נהלל‏) ללש־‬ ‫כתו חיילים בודדים תושבי המועצה כדי לחבקם‪ ,‬אפילו אם רק מטפורית‪ ,‬והעניק להם‬ ‫שי צנוע שכלל חולצה‪ ,‬שק כביסה ומפה של המועצה‪ .‬מהשנה יקבל כל חייל בודד במו־‬ ‫עצה‪ ,‬ויש ‪ 25‬כאלה‪,‬‬ ‫החיילים‪ ,‬עם צביקה לוי מיפעת ואבי מורד מקיבוץ גניגר‬ ‫תמיכה כספית של‬ ‫‪ 500‬שקל‪.‬‬ ‫צביקה לוי מיפ־‬ ‫עת‪“ ,‬אבי החיילים‬ ‫הבודדים” שהתלווה‬ ‫למפגש‪ ,‬הודה לבצר‬ ‫וסיפר שיש בארץ‬ ‫‪ 900‬חיילים בודדים‪.‬‬ ‫במשק ארגנו משלחת‬ ‫בטיחות‬ ‫בדרכים‬ ‫משלחת של שלושה חברים ממושב העובדים‏(לשעבר השיתופי‏) מי עמי במועצה אזו־‬ ‫רית מנשה יצאה למשחקי הפיינל פור בכדורסל של מכבי תל־אביב בברצלונה‪ :‬מרכז‬ ‫המשק גיורא מרום‪ ,‬המשווק של “אמבר” אבי מוסקל ובנו עמית‪ ,‬בעלים של חברת‬ ‫קייטרינג בחדרה‪.‬‬ ‫מרום‏(‪35‬‏)‪“ :‬בעקרון האוהד מספר ‪ 1‬של מכבי ת”א הוא עמית‪ ,‬והוא זה שממריץ אותנו‬ ‫גם לנסוע למשחקים בתל־אביב‪ .‬לפני שלוש שנים נסענו לפיינל פור במדריד‪ ,‬גם שם‬ ‫מכבי הגיעה לגמר והפסי־‬ ‫דה‪ .‬מדובר בחוויה גדולה”‪.‬‬ ‫בשנה‬ ‫ולאיסטנבול‬ ‫הבאה תסע?‬ ‫“לא פוסל זאת‪ ,‬אבל זה‬ ‫עדיין מוקדם”‪.‬‬ ‫מרכז משק של מי עמי‬ ‫זאת משרה מלאה?‬ ‫“לא‪ ,‬אני גם מרכז משק‬ ‫של פלמחים”‪.‬‬ ‫בקנדה ארגנו משלחת‬ ‫משלחת בכירה של המשטרה הקנדית ביקרה במועצה אזורית חוף הכרמל ועקבה‬ ‫מקרוב אחר פעילות המועצה‬ ‫בזמן חירום ובעיקר בעקבות‬ ‫השריפה הגדולה בכרמל‪.‬‬ ‫המועצה סיימה לא מזמן את‬ ‫תחקיר אירוע השריפה בכר־‬ ‫מל‪ ,‬והיא מעבירה את המס־‬ ‫קנות ברצון לכל הגורמים‬ ‫הרלבנטיים‪.‬‬ ‫‪|| 18‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫ביישובי המועצה אזו־‬ ‫רית לב השרון הוצבו‬ ‫לאחרונה שלטים בנושא‬ ‫בטיחות בדרכים‪ .‬החינוך‬ ‫לבטיחות בדרכים במועצה‬ ‫אזורית לב השרון משולב‬ ‫בכל שכבות הגיל‪.‬‬ ‫יוסי דיין‪ ,‬קצין הבטיחות‬ ‫של המועצה‪“ :‬אנחנו עוס־‬ ‫קים בהדרכת זה”ב בכל‬ ‫בתי הספר של המועצה‬ ‫ובמערך ההיסעים שלה”‪.‬‬ ‫טעם של פעם‬ ‫חוות התיירות החקלאית בל עפרי במושב קדמת צבי ברמת הגולן מציעה בחג השבו־‬ ‫עות ובשבת שאחריו סדנאות להכנת לחם איכרים וגבינות עזים בשיטות של תקופת‬ ‫התלמוד‪.‬‬ ‫בדרך לאפיית הלחם ייהנו הילדים לעזור לחמוריקה‪ ,‬האתון המיתולוגית‪ ,‬לסובב את‬ ‫המורג על גרעיני החיטה‪ ,‬פעולה‬ ‫הנקראת דיש‪.‬‬ ‫במתחם בל עפרי שוחזר מרכז‬ ‫כפרי שלם של ימי קדם‪ :‬גורן‪ ,‬בית‬ ‫בד להכנת שמן זית‪ ,‬גת להכנת יין‪,‬‬ ‫תנור לבישול ואפייה ובאר לשאי־‬ ‫בת מים‪.‬‬ ‫פרשת השבוע ‪ /‬פרשת “נשא”‬ ‫במזרח הקדום הבכור היה היורש היחיד‪ .‬אך התורה הגבילה את זכויותיו ונתנה לו כפליים‬ ‫מאחיו האחרים‬ ‫עמוס רובין‪ ,‬אגרונום‬ ‫במזרח הקדום הבכור היה היורש‬ ‫היחיד‪ .‬אך התורה הגבילה את זכויוש‬ ‫תיו ונתנה לו כפליים מאחיו האחרים‪.‬‬ ‫עמי קדם נהגו בבכור בקדושה מיוחש‬ ‫דת‪ .‬מלך מואב מקריב את בנו בכורו‬ ‫כדי להצליח במלחמה עם ישראל‪.‬‬ ‫“וייקח את בנו הבכור אשר ימלוך‬ ‫תחתיו ויעלהו עולה על החומה”‬ ‫‏(מלכים ב’ ג’ ‪26‬‏)‪ .‬המצרים נתנו כבוד‬ ‫אלוהים לבכור ולכן ה’ הרג את כל‬ ‫בכורי מצרים‏(שמות י”ב ‪31-29‬‏)‪.‬‬ ‫בפרשתנו נאמר “הלויים‪ ...‬כל הבא‬ ‫לעבוד באוהל מועד” ‏(במדבר ד’ ‪16‬‏)‬ ‫וכן אומר הכתוב‪“ :‬ואקח את הלויים‬ ‫תחת כל בכור בבני ישראל” ‏(במדבר‬ ‫ח’ ‪18‬‏)‪ .‬זה צו ה’‪ .‬בהעמקת קו מחשבה‬ ‫זה נמצא לכך צידוק מעשי במקרא‬ ‫עצמו‪ .‬הבכור היחידי בתנ”ך‪ ,‬מיסד‬ ‫המונותאיזם‪ ,‬שמצליח ‪ -‬אברהם‪“ .‬ויחי‬ ‫תרח שבעים שנה ויולד את אברם את‬ ‫נחור ואת הרן” ‏(בראשית י”א ‪26‬‏)‪.‬‬ ‫שאר הבכורות גרמו רק לצרות ומפחי‬ ‫נפש‪ .‬אבות האומה בחרו בצעיר‪ ,‬ולא‬ ‫בבכור‪ ,‬שהיה המעולה שבבנים ולא‬ ‫כבמלכי יהודה וישראל‪.‬‬ ‫קין הבכור הרג את אחיו הצעיר‪ ,‬הבל‬ ‫‏(בראשית ד ’ ‪17-1‬‏)‪ .‬אברם שמע לא�ש‬ ‫תו שרה שבקשה לגרש את ישמעאל‬ ‫בן הגר הבכור‪“ :‬כי לא יירש בן האמה‬ ‫הזאת עם בני עם יצחק” ‏(בראשית‬ ‫כ”א ‪10‬‏)‪ .‬יעקב שהיה הצעיר‪ ,‬קנה את‬ ‫בכורתו מעשו הבכור‪ ,‬בנזיד עדשים‬ ‫‏(בראשית כ”ה ‪34-29‬‏)‪ .‬רבקה עזרה‬ ‫ליעקב לקבל את ברכת יצחק הראויה‬ ‫לעשו בגלל בכורתו ‏(בראשית כ”ז ‏)‪.‬‬ ‫יעקב העביר את הבכורה מראובן‪ ,‬כי‬ ‫חילל יצועו‪ ,‬ונתנה ליהודה‪“ :‬לא יסור‬ ‫שבט מיהודה”‏(בראשית מ”ט ‪10‬‏)‪.‬‬ ‫ער הבכור ואחיו אונן הומתו בחטאם‪,‬‬ ‫ונותר שלה הקטן ‏(בראשית ל”ח ‪10-‬‬ ‫‪3‬‏)‪ .‬כשברך יעקב את בני יוסף מנשה‬ ‫ואפרים‪ ,‬שיכל יעקב את ידיו‪ ,‬כי‬ ‫מנשה הבכור ‏(בראשית מ”ח ‪14‬‏)‪.‬‬ ‫באפרים נאמר‪“ :‬ואולם אחיו הקטון‬ ‫יגדל ממנו”‪.‬‬ ‫אהרן היה גדול ממשה בשלוש שנים‬ ‫‏(שמות ז’ ‪7‬‏)‪ ,‬אבל משה נבחר למנהיג‪.‬‬ ‫שמואל מושח את דוד למלך שהיה‬ ‫הקטן מכל אחיו‪ ,‬ולא את אבינדב‬ ‫הבכור ‏(שמ”א ט”ז ‪13-1‬‏)‪ .‬דוד בוחר‬ ‫בשלמה הצעיר למלך אחריו‪ ,‬ולא‬ ‫באדוניהו הבכיר ‏( מל”א ב’ ‪12-1‬‏)‪.‬‬ ‫מכל המקרים הללו במקרא אנו למש‬ ‫דים שההנהגה אינה נמסרת באופן‬ ‫אוטומטי לבכור‪“ .‬הבן הממשיך” הוא‬ ‫המוכשר והראוי ולאו דווקא הבכור‪.‬‬ ‫כך גם קורה בימינו במושבים‪ ,‬כשש‬ ‫הנחלה נמסרת לבן הראוי ביותר להש‬ ‫משיך המסורת החקלאות‪ ,‬ולאו דווקא‬ ‫לבכור‪ .‬הפסיכולוגים הרבים שדשו‬ ‫בנושא הבכור‪ ,‬מסכימים שרצון הילד‬ ‫הקטן יותר להתקדם בחיים‪ ,‬להצליח‬ ‫ולהנהיג‪ ,‬נותן לו יתרון‪.‬‬ ‫משה רבנו בבואו לבחור באנשים שיש‬ ‫עזרו לו בהנהגת העם‪ ,‬בוחר את אחיו‬ ‫הלויים הנאמנים לו‪ ,‬שנבחרו לכך על‬ ‫ידי ה’‪ ,‬במקום בכורות ישראל‪ ,‬שהם‬ ‫שונים מבחינה גנטית‪ ,‬ואינם דומים זה‬ ‫לזה כמו שבטו שהוכיח את עצמו בחטא‬ ‫העגל‪“ :‬ויעמוד משה בשער המחנה ויש‬ ‫אמר מי לה’ אלי‪ ,‬ויאספו אליו כל בני‬ ‫לוי”‏(שמות ל”ב ‪26‬‏)‪ .‬שבט לוי אחראי‬ ‫על סדרי עבודת המשכן ועל מתנות‬ ‫כהונה ולויים‪ ,‬וערי המקלט ועסקו בטש‬ ‫הרת המצורע‪ .‬הכהנים עסקו בטומאה‬ ‫וטהרה ‏(חגי ב’ ‪11-12‬‏)‪ .‬מלאכי הנביא‬ ‫האחרון בין ‪ 48‬נביאי ישראל‪ ,‬קובע‪“ :‬כי‬ ‫שפתי כהן ישמרו דעת‪ ,‬ותורה יבקשו‬ ‫מפיהו כי מלאך ה’ צבאות הוא”‪.‬‬ ‫כך עשה להבדיל ג’ון קנדי נשיא‬ ‫ארה”ב‪ ,‬שבחר למשרות הרמות את‬ ‫חבריו המוכשרים‪ ,‬אלה שלמדו איתו‬ ‫באוניברסיטה‪.‬‬ ‫העקרונות הללו הם אותם העקש‬ ‫רונות בכל הזמנים‪ .‬רק הדורות הם‬ ‫המתחלפים‪.‬‬ ‫טרקטור ייצוגי‬ ‫ארז מילשטיין‪ ,‬חקלאי ממושב עין ורד‪ ,‬הוא יזם ומייסד “אוסף הטרקטורים” המכיל‬ ‫עשרות טרקטורים ישנים ששופצו ושומרו • מתוך האוסף שלו נבחר הטרקטור שפתח‬ ‫את תהלוכת הטרקטורים באירועי “ההתיישבות מצדיעה לירושלים”‬ ‫יחיעם אמי”ר‬ ‫ארז מילשטיין‪ ,‬חקלאי ממושב‬ ‫עין ורד‪ ,‬יזם ומייסד “אוסף הטש‬ ‫רקטורים”‪ ,‬הוא אחד מהאספנים‬ ‫המשוגעים לדבר המשקיעים‬ ‫מזמנם‪ ,‬מרצם והונם כדי לרכוש‬ ‫ולשקם טרקטורים וציוד חקלאי‬ ‫ישן‪ .‬הם עושים זאת להנאתם‪ ,‬אך‬ ‫בעיקר למען שימור ההיסטוריה‬ ‫של חקלאות ישראל‪.‬‬ ‫“אוסף הטרקטורים” במושב‬ ‫עין ורד בגוש יישובי תל מונד‬ ‫שבשרון‪ ,‬כולל כלי חקלאות‬ ‫ממונעים‪ ,‬כלים רתומים וטרקש‬ ‫טורים מראשית המאה הקודמת‪.‬‬ ‫הוא בעצם גרעין לאוסף הציבורי‬ ‫הגדול מסוגו בארץ ונחשב לגש‬ ‫דול גם בסדר גודל בינלאומי‪.‬‬ ‫מבקרים רבים באים לראות את‬ ‫מהכלים ולשמוע את סיפורי‬ ‫המורשת של בעליו‪.‬‬ ‫לפני עשור פרש מילשטיין‬ ‫מהעבודה בחקלאות‪ ,‬והחל לאש‬ ‫‪|| 20‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫סוף כלי אחר כלי‪ ,‬חלק ועוד‬ ‫חלק‪ ,‬עד שהכיר וחשף את המסש‬ ‫תתר בערוצי נופי ונחלי הארץ‪.‬‬ ‫ארז מאתר בערימות גרוטאות‬ ‫בארץ ‪ -‬במושבות‪ ,‬במושבים ובש‬ ‫קיבוצים ‪ -‬כלים חקלאיים ישש‬ ‫נים ואוסף אותם לטובת הציבור‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫במהלך השנים הצליחו ארז‬ ‫וחבריו להציל מהשמדה ולצבור‬ ‫אוסף הכולל יותר ממאה כלים‬ ‫ממונעים ועשרות כלים רתומים‬ ‫במצב נסיעה ובשלבי שיחזור‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫בין המייצגים במוזיאון של‬ ‫מילשטיין‪ :‬מזרעת תפו”א משנות‬ ‫ה־‪ 20‬שהיתה שייכת לטמפלרים;‬ ‫“שטייר ‪ ”1948‬עם גלגלי ברזל‬ ‫ששימש משפחה ממושב חרות‬ ‫ונמצא מונח כמטרת ירי מנוקבת‬ ‫בשדות המושב; זחל “פיאט”‬ ‫ששימש את משפחת לובובסקי‪,‬‬ ‫מייבשי ביצות החולה ומייסדי‬ ‫המושבה ייסוד המעלה; “מקורש‬ ‫מיק דירינג” ‪“ ;1920‬ג’ון דיר”‬ ‫‪ 1938‬מקיבוץ נאות מרדכי; זחל‬ ‫“בריסטול” ‪“ ;1935‬דויד בראון”‬ ‫‪ ;1954‬פורדסון מייג’ור” ‪1947‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫במסגרת אירועי “ההתיישבות‬ ‫מצדיעה לירושלים” שהתקיים‬ ‫לאחרונה השתתפו בתהלוכת‬ ‫הענק החגיגית של ההתיישש‬ ‫בות גם ‪ 50‬כלי עבודה חקלאיים‬ ‫וטרקטורים היסטוריים‪ ,‬ששימשו‬ ‫את המתיישבים הראשונים בעש‬ ‫בודת האדמה‪ .‬המסע הזה נתרם‬ ‫בידי מוזיאונים והטרקטורים‬ ‫העתיקים הללו השתלבו בתהש‬ ‫לוכה‪.‬‬ ‫לפתיחת התהלוכה נבחר טרקש‬ ‫טור מתוך האוסף של מילשטיין‬ ‫ טרקטור “זאטוט” משנת ‪,1958‬‬‫שיוצר בזמנו בידי המשביר‬ ‫המרכזי ושימש ככלי עזר להוש‬ ‫בלת ביצים‪ ,‬לקציר ולעבודות‬ ‫משק קטנות‪ .‬ייצור דגם זה הוש‬ ‫פסק בשנת ‪.1965‬‬ ‫ארז מילשטיין על גבי טרקטור "זאטוט" מתוצרת המשביר המרכזי‪ ,‬כן‪ ,‬היו ימים כאלה‪ .‬צילום‪ :‬אמוץ חצרוני‬ ‫גילי רם‪.‬‬ ‫מגדלי הסוסים במושבי הגלבוע ובמשקי עמק חרוד מיואשים מהבטחות הממשלה‬ ‫להקמת היפודרום ישראלי ראשון • מהטקסים הנוצצים שהכריזו על תחילת ההכנות‬ ‫לקראת מירוצים והימורים חוקיים בישראל נותרה ההחלטה של חברי הכנסת להעדיף‬ ‫דווקא את המירוצים מעבר לים • והסוסים? מזדקנים‪ ,‬מתעייפים ומחכים‬ ‫תולים את הפרסה‬ ‫אריה אפלטוני‪ ,‬צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫בכל פעם שגלעד רם מקיבוץ גבע מח־‬ ‫ליק יד אוהבת על גב הסוסה המשובחת‬ ‫שלו אמה‪ ,‬הוא נזכר איך בפוטנציאל הוא‬ ‫יכול היה בקלות להכניס למשק מיליו־‬ ‫נים‪ ,‬אבל במציאות הוא עוד מגדל סוסים‬ ‫‪|| 22‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫שעובד קשה מדי‪ .‬ייחוס לא חסר לסוסה‬ ‫אמה ‪ -‬היא נולדה לאריקה‪ ,‬אלופה בקנה‬ ‫מידה מקומי ‪ -‬וגם טיפול‪ ,‬אימון ומזון יק־‬ ‫רים היא מקבלת מדי יום‪ .‬רק שייתנו לה‬ ‫מסלול טוב‪ ,‬מתחרים‪ ,‬וקהל שיצעק ביציע‪.‬‬ ‫וכן‪ ,‬חשוב מאוד שגם ניתן יהיה להמר‪.‬‬ ‫אחרת הכל לא שווה כלום‪ .‬רק משם יבוא‬ ‫הכסף‪ .‬אבל הבעיה היא שהימורים על סו־‬ ‫סים שדוהרים בישראל אין‪ ,‬וגם לא נראה‬ ‫שיהיו בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫בתמיכתה של שרת הספורט לימור לבנת‬ ‫קיבלה באחרונה ועדת הכספים החלטה‬ ‫לאשר הימורים על מירוצי סוסים‪ ,‬ורם‪,‬‬ ‫שנכח בישיבה‪ ,‬כמעט קפץ משמחה‪ .‬ולמה‬ ‫כמעט? כי אחרי יותר מ־‪ 20‬שנה שבהן הוא‬ ‫וחבריו לענף רודפים אחרי הרישיון הזה‬ ‫אצל הממשלה והמחוקקים‪ ,‬באה הוועדה‬ ‫וקבעה‪ :‬הרישיון יינתן לטוטו וינר‪ ,‬דרך‬ ‫מפעיל זר‪ ,‬וההימורים יהיו על מירוצי‬ ‫סוסים בבריטניה‪ ,‬בשוודיה ובצרפת ‪ -‬לא‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫כבר ב־‪ 2004‬החליטה הממשלה להתיר‬ ‫הימורי סוסים בישראל‪ .‬שרים עמדו על‬ ‫במות המסלול היפה שהוקם בגלבוע בחבל‬ ‫תענך ופיזרו הבטחות‪ .‬מחירי הנחלות‬ ‫באזור זינקו אחרי שאנשי עסקים הריחו‬ ‫הזדמנות‪ ,‬אבל ויכוח כמעט היסטורי בין‬ ‫משרד הספורט למשרד החקלאות בשאלה‬ ‫מי ינווט את העסק בישראל ואיך יחלקו‬ ‫את ההכנסות‪ ,‬תוקע את הכל‪ .‬אז מה החי־‬ ‫פזון? קודם שזה יעבוד דרך חו”ל‪ ,‬ואולי עם‬ ‫הזמן תהיה גם הסכמה בין המשרדים ויהיו‬ ‫הימורים גם על סוסים כחול‪-‬לבן‪.‬‬ ‫“יש בין המשרדים מלחמות יהודים ולכן‬ ‫אי אפשר להפעיל את הענף בארץ”‪ ,‬מס־‬ ‫ביר חבר ועדת הכספים‪ ,‬ח”כ יעקב אדרי‪.‬‬ ‫“הם מתווכחים מי ישלוט ואיך לחלק את‬ ‫עור הדוב שעדיין לא ניצוד‪ ,‬ועד היום לא‬ ‫הצליחו להביא לוועדה משהו מוסכם‪ .‬אם‬ ‫יהיה דבר כזה‪ ,‬אני אתמוך‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬ ‫עדיף שהכסף יישאר בארץ ולא ירוץ בכל‬ ‫מיני אתרי הימורים לא חוקיים”‪.‬‬ ‫ובינתיים השנים חולפות ונראה שלאף‬ ‫אחד לא בוער‪ ,‬וזה בדיוק מה שמדאיג את‬ ‫רם ואת חבריו בענף‪ ,‬הרואים איך אחרי‬ ‫שנים של בטלה‪ ,‬הסוסים המהירים שלהם‬ ‫תולים את הפרסות ויוצאים לגימלאות‬ ‫כסוסי לימוד לחובבים‪ ,‬כי הזמן לא מחכה‬ ‫לאף אחד‪ ,‬גם לא למי שאמא שלו היתה‬ ‫אלופה במירוץ שנת ‪ 2005‬בפרדס חנה‪.‬‬ ‫“כב ר ‪ 30‬שנה אני מגדל כאן סוסים ור�ו‬ ‫אה מול העיניים איך הם מזדקנים‪ ,‬ואין‬ ‫לי איפה להריץ אותם”‪ ,‬אומר רם‪“ .‬עבור‬ ‫הסוס‪ ,‬הגיל הטוב ביותר למירוצים הוא‬ ‫שלוש עד שבע‪ .‬בינתיים אני מאמן אותם‬ ‫ומחכה‪ ,‬וככה השנים עוברות‪ .‬יש לי ‪25‬‬ ‫סוסים‪ ,‬שאם היו כאן הימורים‪ ,‬חלק מהם‬ ‫היו שווים לפחות עשרות אלפי דולרים כל‬ ‫אחד‪ .‬עכשיו הכי טובים שבהם שווים אולי‬ ‫‪ 20‬או ‪ 30‬אלף שקל‪ ,‬וגם זה בקושי‪ .‬זאת‬ ‫תחושת תסכול אדירה‪ .‬כמו לגדל פרות‪,‬‬ ‫לחלוב אותן ולזרוק את החלב‪ .‬כמעט כל‬ ‫אלה שנאבקו איתי בנושא כבר נואשו‬ ‫מזמן‪ ,‬וגם אליי הייאוש הזה מתקרב”‪.‬‬ ‫לא רק הכסף מעניין אותם‪ .‬לגדל סו־‬ ‫סים זה עיסוק שממלא את היום והלילה‪,‬‬ ‫את שיחות הסלון‪ ,‬את הבילוי החברתי‪ ,‬את‬ ‫אורח החיים כולו‪ .‬ובלי שיסתובב בענף‬ ‫כסף‪ ,‬המירוץ העיקרי הוא על הפרנסה ולא‬ ‫על המסלול המאובק‪ .‬ובמקום לעשות כסף‬ ‫מגידול סוסים מנצחים‪ ,‬המגדלים נאלצים‬ ‫להתפרנס בעיקר מבתי ספר לרכיבה‪.‬‬ ‫“צריך להבין שמה שמעניין אותנו זה‬ ‫הסוסים וכל מה שמסביב ולא ההימורים”‪,‬‬ ‫מדגיש רם‪“ ,‬אבל בלי כספי ההימורים‬ ‫הענף לא יתרומם‪ .‬סביב המירוצים האלה‬ ‫יש עולם ומלואו‪ .‬זו תעשייה שלמה‪ .‬חקל־‬ ‫אות חליפית לזו שהולכת וגוועת‪ ,‬משרות‬ ‫לאלפי אנשים‪ ,‬חינוך לנוער‪ .‬במקום שי־‬ ‫“המדינה מתהדרת בכל מפעל של ‪ 150‬עובדים‬ ‫שהיא פותחת‪ ,‬וכאן יש עסק שיכול להעסיק‬ ‫אלפים והוא תקוע”‬ ‫סתובבו ברחובות ויישבו על ברזלים‪ ,‬יכו־‬ ‫לים בני הנוער לבוא‪ ,‬לטפל בסוסים‪ ,‬לל־‬ ‫מוד לאהוב בעלי חיים‪ .‬זה גם מקדם יחסים‬ ‫טובים בין יהודים לערבים‪ .‬מאז שהתקבלה‬ ‫ההחלטה בממשלה בשנת ‪ 2004‬לאשר את‬ ‫הקמת ההיפודרום בגלבוע‪ ,‬הרבה ערבים‬ ‫נכנסו לתחום‪ ,‬ונפגשים הרבה ומדברים‪,‬‬ ‫ונהנים‪ .‬אבל כולם מחכים‪ ,‬כי בלי הימורים‬ ‫זה לא עובד”‪.‬‬ ‫הוא דוחה את הטענות של ארגוני בעלי‬ ‫החיים על כך שסוסי מירוץ סובלים מה־‬ ‫תעללות ונדרשים למאמצים קשים‪ ,‬גם‬ ‫אם מצבם הפיזי אינו טוב‪“ .‬שטויות”‪ ,‬הוא‬ ‫אומר‪“ ,‬דווקא היום יש בכל מיני מקומות‬ ‫מירוצים פיראטיים ושם מתעללים בסו־‬ ‫סים‪ .‬אני בענ ף ‪ 40‬שנה ואומר לך ב�א‬ ‫חריות ‪ -‬אי אפשר להכריח סוס לרוץ‪.‬‬ ‫כשאתה מאמן מקצועי‪ ,‬אתה מלמד את‬ ‫הסוס לרוץ ולהיות מאושר‪ .‬סוסי מירוץ‬ ‫חיים טוב מאוד וזוכים לתנאים מעולים‬ ‫ רחצה‪ ,‬טיפול צמוד‪ ,‬אוכל יקר ומאמ־‬‫נים מקצועיים‪ .‬אחזקה של סוס כזה‪ ,‬כולל‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫מאמן וטיפול‪ ,‬עולה ‪ 1,500‬דולר בחודש‪.‬‬ ‫החוק‪ ,‬כשיגיע‪ ,‬יסדיר את הכל‪ .‬רק אנשים‬ ‫מקצועיים יעסקו בתחום”‪.‬‬ ‫למאבק להקמת הענף יש היסטוריה ארו־‬ ‫כה‪ .‬החלומות התחילו כבר בשנות ה־‪,50‬‬ ‫בתקופת מירוצי החובבים בעין חרוד‪,‬‬ ‫שנמשכו לסירוגין עד תחילת שנות ה־‪.90‬‬ ‫אחר כך‪ ,‬משנת ‪ 1999‬עד ‪ ,2008‬היו מדי‬ ‫פעם אירועים בודדים‪ ,‬בעיקר בחגים‪ ,‬באי־‬ ‫זור פרדס חנה‪ .‬אבל ענף של ממש אין‪ ,‬רק‬ ‫חלומות גדולים‪ ,‬שעברו את כל האישורים‬ ‫של ועדות התכנון‪ ,‬על היפודרום אמיתי‪,‬‬ ‫עם חוות גידול‪ ,‬בתי ספר לרכיבה ואפילו‬ ‫בית חולים וטרינרי‪ .‬הכל נותר בשלב זה‬ ‫כתוכניות בלבד‪ ,‬ומה שיש בשטח זו גבעת‬ ‫חול ששימשה כטריבונה לצופים במירו־‬ ‫צים הבודדים שהיו בעשור הקודם‪ ,‬ומסלול‬ ‫שלא ידע הלמות פרסות כבר שנים ועתה‬ ‫הוא נטוש ומכוסה קוצים‪ ,‬כמו שדה שנעזב‬ ‫על ידי איכר מאוכזב‪.‬‬ ‫אחד האנשים היותר מתוסכלים מהמצב‬ ‫הקיים הוא ראש המועצה האיזורית גלבוע‪,‬‬ ‫דני עטר‪ ,‬ששמע על החלטת ועדת הכספים‬ ‫ונדהם‪“ .‬אני מופתע ומאוכזב”‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫“אחרי שנים של משא ומתן עם הטוטו‬ ‫הגענו להסכמה שהם יפעילו את ההימו־‬ ‫רים בחו”ל לתקופה של שנתיים‪ ,‬שתהיה‬ ‫מעין הרצה לפני הפעלה בארץ‪ ,‬ואחר כך‬ ‫זה יאושר להפעלה כאן‪ .‬אבל בהחלטה של‬ ‫הוועדה זה לא מופיע‪ .‬ההיפודרום בגלבוע‬ ‫כבר קיבל אישורים סטטוטוריים ויש אפי־‬ ‫לו מסלול‪ ,‬אבל אם אין אישור להימורים‪,‬‬ ‫אף אחד לא יבוא להשקיע כדי להקים את‬ ‫מה כל שצריך באמת‪ ,‬כמו טריבונות‪ ,‬חדר‬ ‫תקשורת‪ ,‬שירותים וכל השאר‪.‬‬ ‫“העלות היא לפחות ‪ 20‬מיליון דולר‪,‬‬ ‫שיזמים פרטיים היו שמים ברצון‪ ,‬אבל‬ ‫בלי הימורים המערכת הזו לא תתניע‪.‬‬ ‫מספיק שיהיו יומיים של מירוצים בשבוע‬ ‫וכבר יהיו באזור שלנו עוד ‪ 5,000‬מקומות‬ ‫תעסוקה בענף עצמו‪ ,‬לא כולל בתי האו־‬ ‫כל‪ ,‬הצימרים ויתר העסקים שיקומו סביב‪.‬‬ ‫ההיפודרום הזה היה פותר חלק גדול מבע־‬ ‫יית האבטלה באיזור‪.‬‬ ‫“בגלל מזג האוויר המצוין כאן אנחנו‬ ‫אמורים להיות מעצמה של גידול והרב־‬ ‫עה‪ ,‬והכל מכסף פרטי‪ .‬רק ממיסים ייכנסו‬ ‫למדינה בכל שנה מיליארד שקל‪ .‬אבל‬ ‫מתברר לאיש לא איכפת‪ .‬המדינה מתה־‬ ‫דרת בכל מפעל של ‪ 150‬עובדים שהיא‬ ‫פותחת וכאן יש עסק שיכול להעסיק אל־‬ ‫פים‪ ,‬והוא תקוע”‪.‬‬ ‫בניגוד לגלעד רם‪ ,‬הרואה בהחלטת‬ ‫ועדת הכספים גם צד חיובי ‪ -‬שהרי בכל‬ ‫זאת‪ ,‬לפחות ישראלים יוכלו להמר על סו־‬ ‫סים באופן חוקי‪ ,‬ועוד דרך הטוטו ‪ -‬עטר‬ ‫הוא שועל פוליטי ותיק ומתקשה להיות‬ ‫אופטימי‪“ .‬אני עצמי מטפל בנושא כבר‬ ‫‪ 17‬שנה‪ ,‬והיו עוד לפני”‪ ,‬הוא אומר‪12“ .‬‬ ‫שנה לקח לי לשכנע את הממשלה לקבל‬ ‫את ההחלטה שהגיעה ב־‪ ,2004‬ועכשיו‬ ‫הם הלכו בדרך הקלה ולקחו משהו מוכן‪,‬‬ ‫שכבר קיים בחו”ל‪ ,‬במקום להקים פה ענף‪.‬‬ ‫אבל אני לא מתייאש ומתכוון להמשיך‬ ‫ללחוץ‪ .‬ואם יוקם ההיפודרום‪ ,‬כמובן שגם‬ ‫לי יהיה סוס”‪.‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫|| ‪23‬‬ ‫האמת חזקה מכל‬ ‫אי אפשר להעלים את האמת וסופה שתצוץ ותופיע כשמן על פני‬ ‫המים ‪ -‬צריך רק סבלנות שתביא לעשיית צדק היסטורי • דברים‬ ‫במלאות ‪ 60‬שנה לקרבות תל מוטילה‬ ‫אריה יצחקי‬ ‫ב־‪ 5‬במאי התקיים במושב אלמגור טקס‬ ‫זיכרון מרשים ל־‪ 41‬חללי צה”ל שנפלו‬ ‫בקרבות תל מוטילה במאי ‪ .1951‬בטקס‬ ‫השתתפו בני המשפחות השכולות‪ ,‬לוחמים‬ ‫ורבים מחברי המושב‪ .‬בחרו להזמין אותוי‬ ‫לספר את סיפור הקרב ‪ -‬שנעשו מאמצים‬ ‫רבים להעלים אותו מהתודעה הציבורית ‪-‬‬ ‫וזאת בעקבות התיאור המפורט שלו‪ ,‬ללא‬ ‫כחל וסרק‪ ,‬שפרסמתי לראשונה בספרי‬ ‫“שלדים בארון” שיצא לאור לאחרונה‪.‬‬ ‫קרבות תל מוטילה התחוללו במשך‬ ‫שישה ימים בין ה־‪ 1‬ל־‪ 6‬במאי ‪ .1951‬זה‬ ‫היה קרב קשה ועקוב מדם במהלכו הדפו‬ ‫יחידות צה”ל כוח סורי שחדר לשטחנו ונ־‬ ‫ערך בשלושה מוצבים‪ :‬תל מוטילה‏(גבעת‬ ‫קלע‏)‪ ,‬גבעת הדמות ומוצב השפך‪ .‬בעת‬ ‫הקרב התגלו מחדלים חמורים ביותר של‬ ‫הדרג הפיקודי ולכן החל מסע טיוח ושיכ־‬ ‫תוב שבמסגרתו הוחלט גם למנוע הנצחה‬ ‫ראויה מהחיילים שלחמו בגבורה ונפלו‬ ‫בעת ההסתערות על מוצבי האויב‪.‬‬ ‫במשך שנים הדרכתי את נושא מורשת‬ ‫הקרב בארץ‪ .‬להפתעתי התברר לי‪ ,‬שאני‬ ‫היחיד המעביר מערך שיעור בנושא קרבות‬ ‫תל מוטילה וחרה לי מאוד שאין במקום‬ ‫הנצחה לנופלים‪ .‬תמיד הדגשתי שזאת‬ ‫שערוריה ממדרגה ראשונה שבישראל‪,‬‬ ‫בארץ האנדרטאות‏(‪ 1,200‬אנדרטאות לפי‬ ‫המחקר הרשמי עבור משרד הביטחון שע־‬ ‫רכתי יחד עם האדריכל יהודה יהב בסוף‬ ‫שנות ה־‪80‬‏)‪ ,‬אין אנדרטה ראויה ל־‪41‬‬ ‫חללי תל מוטילה‪.‬‬ ‫כל בקשותי לתיקון המעוות נתקלו בקי־‬ ‫רות אטומים‪ .‬שוחחתי על כך עם האלוף‬ ‫רחבעם זאבי ז”ל‪ ,‬שהיה מג” ד ‪ 13‬בגו�ל‬ ‫ני בקרב‪ ,‬ועם האלוף מאיר עמית שהיה‬ ‫מח”ט גולני בקרב‪ .‬תשובת שניהם היתה‬ ‫דומה להפליא‪“ :‬למה לעורר שדים נרדמים?‬ ‫מספיק שנקבע שלט על קיר הצרכניה של‬ ‫המושב שהוקמה בדיוק באתר תל מוטילה”‪.‬‬ ‫בחודש יוני ‪ 1990‬הוזמנתי עם האדריכל‬ ‫יהודה יהב לתוכנית הטלוויזיה “בין הכס־‬ ‫אות” שעסקה בנושא הזנחת האנדרטאות‬ ‫לחללי מערכות ישראל‪ .‬שרה אבו יצחק‪,‬‬ ‫מעמותת המשפחות השכולות‪ ,‬פנתה אלינו‬ ‫וביקשה את עזרתנו‪ .‬הוחלט מיד שזאת הז־‬ ‫דמנות היסטורית לתקן את העוול‪ .‬גייסתי‬ ‫למשימה את דני גיא‪ ,‬חבר מושב אלמגור‬ ‫‏(ראיון עם דני גיא ז”ל התפרסם ב”קו‬ ‫למושב” ב־‪ 5‬במאי השנה‏)‪ .‬דני היה טייל‬ ‫ותיק שהשתתף בכל הטיולים שהדרכתי‬ ‫במסגרת החוג לידיעת הארץ של תנועת‬ ‫המושבים ‏(“החוג של יגאל חסקין”‏)‪ .‬הטל־‬ ‫תי עליו את המשימה של הכשרת הקרקע‬ ‫במזכירות המושב להקצאת חלקה לאנדר־‬ ‫טה על “גבעת הדמות”‪.‬‬ ‫‪|| 24‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫דני התלהב מהרעיון ונרתם למשימה‬ ‫בכל מאודו‪ .‬לאחר מאבק לא פשוט הס־‬ ‫כימו המושבניקים להקצות חלקת הנצ־‬ ‫חה בפסגת משלט ה”דמות” בצמוד לבית‬ ‫הקברות של המושב‪.‬‬ ‫השלב השני היה מציאת פסל־אדרי־‬ ‫כל‪ .‬בדקנו מספר אפשרויות‪ ,‬כולל נסיון‬ ‫לרתום למשימה את הפסל הנודע מרדכי‬ ‫כפרי ממושב נהלל‪ .‬לאחר הביקור בנה־‬ ‫לל‪ ,‬בו השתתפה גם רעיתי דתיה‪ ,‬ישב־‬ ‫נו לסיכום על כוס קפה‪ ,‬ואז פנתה דתיה‬ ‫ליהודה והציעה רעיון מבריק‪“ :‬אתה הרי‬ ‫אדריכל וראיתי את העבודות שלך שהיו‬ ‫מרשימות‪ ,‬מה דעתך לעצב את האנדרטה‬ ‫בעצמך?” יהודה הופתע‪ ,‬אך לאחר הרהור‬ ‫קצר‪ ,‬אמר‪“ :‬זה רעיון מעולה‪ .‬תודה לך על‬ ‫האמון והתמיכה”‪ .‬הוא שירטט במקום דגם‬ ‫ראשוני שנראה מרשים מאוד‪ :‬עמוד בזלת‬ ‫המתפרץ מבסיס בטון המזכיר לוע של הר‬ ‫געש‪ ,‬ומסמל את האמת על הקרב שפורצת‬ ‫ויוצאת לאור‪ .‬העמוד מורכב משני סלעי‬ ‫ענק שסדק החיבור ביניהם מסמל את‬ ‫שבירת קו החיים של הנופלים הצעירים‪.‬‬ ‫הסתכלנו זה בזה‪ ,‬ואז אמרתי לו‪“ :‬עכשיו‬ ‫עלינו להיחלץ למשימה העיקרית‪ :‬להשיג‬ ‫את המימון”‪.‬‬ ‫היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון‬ ‫הקצתה לעמותה סכום קטן‪ ,‬שלא הספיק‬ ‫לאתר מכובד‪ .‬היה ברור שצריך להשיג‬ ‫תורמים‪ ,‬ואכן מצאתי אותם בקרן הקיימת‬ ‫לישראל‪ ,‬אגף הנו”ף‪ ,‬שאתו עבדתי שנים‬ ‫בנושאי הנצחת נופלים ומורשת קרב‪ .‬מי‬ ‫שנחלץ מיד לסייע היה המנהל נתן סאס‪,‬‬ ‫שהשיג תקציב של כמה מאות אלפי שק־‬ ‫לים כתרומה‪.‬‬ ‫גם האדריכל הקדיש לנושא לילות כימים‬ ‫בהתנדבות‪ .‬יום אחד קיבלתי ממנו טלפון‪:‬‬ ‫“בוא‪ ,‬מצאנו‪ ,‬מיד נוסעים לאלמגור”‪.‬‬ ‫הסתבר‪ ,‬כי במסגרת עבודות פיתוח של‬ ‫הנחת קו ביוב להרחבה במושב אלמגור‪,‬‬ ‫חשפו הכלים המכניים סלעי בזלת ענקיים‬ ‫ששניים מהם בצורת אובליסק‪ ,‬המתאימים‬ ‫לתכנון‪ ,‬אם יציבו אותם זה על גבי זה‪.‬‬ ‫יצאנו לשטח‪ ,‬ראיתי את הסלעים והת־‬ ‫רשמתי‪ .‬התייעצנו עם אנשי קק”ל שאמרו‬ ‫שהמשימה אפשרית מבחינה טכנית‪ ,‬והח־‬ ‫לטנו לבצע‪.‬‬ ‫האנדרטה קרמה עור וגידים בזכות הרבה‬ ‫אנשים טובים‪ .‬תוך כדי העבודה השתכנ־‬ ‫עו אפילו מאיר עמית וגנדי שזהו מעשה‬ ‫חשוב ביותר‪ .‬בשעה טובה ומוצלחת הוחל‬ ‫בארגון טקס חנוכת האנדרטה ברוב עם‪.‬‬ ‫לקראת הטקס השלמתי גם את עריכתה‬ ‫והפקתה של החוברת המהודרת “הקרב על‬ ‫תל מוטילה”‪.‬‬ ‫ראש המועצה האזורית עמק הירדן זאב‬ ‫שור ‏(“וולוולה”‏) ואנשי אלמגור נרתמו‬ ‫למשימת הארגון‪ .‬במאי ‪ 1997‬נערך הטקס‪,‬‬ ‫בהשתתפות בני משפחות הנופלים‪ ,‬ותיקי‬ ‫הלוחמים ובראשם המח”ט‪ ,‬המג”ד ומפקדי‬ ‫הפלוגות וחברי הישובים באזור‪ .‬האנדרטה‬ ‫קמה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬נסיונות הטיוח נמשכו גם בשנים‬ ‫הבאות‪ .‬רק ־ב־‪ 2009‬פרסמתי בספרי “ש�ל‬ ‫דים בארון” את כל האמת על הקרב‪ ,‬כולל‪,‬‬ ‫בפעם הראשונה‪ ,‬ציטוטים מהדו”חות‬ ‫הסודיים ביותר של שתי ועדות חקירה‬ ‫מטכ”ליות ‏(ועדת אלרון וועדת כרמון‏)‪.‬‬ ‫והפעם באמת נסגר המעגל‪.‬‬ ‫אלא שבמהלך טקס הזכרון שהתקיים‬ ‫בחודש שעבר התברר לי שנסיונות הטיוח‬ ‫והשיכתוב נמשכים גם כיום‪ .‬למשל‪ ,‬יום‬ ‫לפני הטקס התקיים ראיון בגלי צה”ל ובו‬ ‫טען עמוס גל מקיבוץ יפעת‪ ,‬שהיה מ”מ‬ ‫בגדו ד ‪ 13‬במהלך הפתיחה של הקרב‪ ,‬ו�ש‬ ‫ארבעה מחייליו נהרגו בשוגג מאש כוח־‬ ‫ותינו‪ ,‬כי החיילים שלו נהרגו מאש מארב‬ ‫סורי‪ .‬לא יאומן‪ .‬עמוס סיפר לי ולחוקרים‬ ‫אחרים בעבר לפחות שלוש פעמים שנ־‬ ‫פתחה עליו אש בטעות על־ידי כוחותינו‪.‬‬ ‫עמוס גם טען שהמג”ד גנדי היה בכלל‬ ‫בחופש ולא היה בקרב‪ .‬למעשה גנדי אכן‬ ‫היה בחופשה‪ ,‬אבל השתתף בשלושת ימי‬ ‫הלחימה האחרונים בהם פקד על כל הכו־‬ ‫חות בשטח (‏(‪ 6‬פלוגות‏)‪ .‬עמוס הגדיל ל�ע‬ ‫שות כשטען‪ ,‬כי התקלות בקרב היו “מק־‬ ‫ריות”‪ ,‬לא היו פשלות ולא מחדלים‪.‬‬ ‫במהלך ערב הזכרון התפרץ אורי הורו־‬ ‫ביץ מקיבוץ כפר גלעדי‪ ,‬שהיה מ”פ בגדוד‬ ‫‪ ,13‬וטען בתוקף שלא היו מחדלים בקרב‬ ‫ושחלק מהנתונים במחקר שלי שגויים‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬אני כותב שצה”ל הפעיל מרגמות‬ ‫‪ 120‬מ”מ ובפועל לא היתה אפילו מרגמה‬ ‫אחת כזאת בגזרה‪ .‬הוא יודע זאת בווד־‬ ‫אות‪ ,‬אמר‪ ,‬כי הוא היה זה שכיוון את האש‬ ‫הארטילרית‏)‪ .‬כל הלוחמים שהיו באולם‬ ‫נחלצו לעזרתי וקבעו שהוא אינו דובר‬ ‫אמת‪.‬‬ ‫שלפתי את דו”ח ועדת החקירה‬ ‫המטכ”לית והקראתי לו‪ ,‬שבקרב מוטילה‬ ‫נורו ‪ 370‬פצצות מרגמה ‪ 120‬מ”מ‪ ,‬חלקן‬ ‫מעל לראשי חיילינו המסתערים‪ ,‬ושכמה‬ ‫מהן פגעו במסתערים‪ .‬מתוך ‪ 31‬החללים‬ ‫בימים ‪6‬־‪ 5‬במאי ‪ ,1951‬לפחות חצי נהרגו‬ ‫מאש המרגמות הללו שהוא כיוון‪ ,‬ולכן יש‬ ‫לו סיבה טובה להכחיש את העובדות‪.‬‬ ‫רבים מהנוכחים ניגשו אלי בתום השיחה‪,‬‬ ‫נרגשים ונפעמים‪ ,‬ואמרו שזה היה ערב‬ ‫מדהים שמתרחש פעם בחיים‪ .‬ישראלה‬ ‫לוי‪ ,‬שנולדה כמה חודשים לאחר שאביה‬ ‫נפל בקרב ונקראה על שמו‪ ,‬אמרה לי‬ ‫שעיניה דומעות‪ ,‬כי לראשונה נודעו לה‬ ‫הפרטים המדויקים של נפילתו שהועלמו‬ ‫ממנה עשרות שנים‪ .‬כמה לוחמים נרג־‬ ‫שים סיפרו לי פרטים מדהימים על מהלך‬ ‫הקרב שנצרו בליבם והחליטו לספר אותם‬ ‫רק עתה; והם אכן הפתיעו אפילו אותי‪.‬‬ ‫העדויות החדשות נרשמות והן נבדקות‪.‬‬ ‫מסתבר שאין אפשרות להעלים את‬ ‫האמת וסופה שתצוץ ותופיע כשמן על פני‬ ‫המים‪ ,‬צריך רק סבלנות שתביא לעשיית‬ ‫צדק היסטורי‪.‬‬ ‫אריה יצחקי‬ ‫תמר בכפר וקצת על העבר‬ ‫מיזם תיירותי של שתי נשים ממשפחת שניידמן במושבה כנרת משלב את גידול‬ ‫התמרים עם סיפורה של משפחת החלוצים הוותיקה‬ ‫קרן גביש‬ ‫בתקופות קדומות נחשבו התמרים‬ ‫למצרך בסיסי ואף חיוני באזורי המד־‬ ‫בר של המזרח התיכון וצפון אפריקה‪.‬‬ ‫הפרי המתוק היה חביב במיוחד‬ ‫בעיקר תודות לריכוזים הטבעיים‬ ‫של הסוכרים והמינרלים בהם נתב־‬ ‫רך‪ ,‬ואשר איפשרו לכלכל את האדם‬ ‫למשך תקופה ארוכה‪ .‬תמרים הוצעו‬ ‫בעת אירוח ואף נקשרו בהם סיפורי‬ ‫אהבה מיתיים‪ ,‬שנשזרו בגעגועים‬ ‫לנאות מדבר עם מים חיים‪.‬‬ ‫גם בימינו שמור לתמר מקום של‬ ‫כבוד‪“ .‬תמר בכפר”‪ ,‬החנות של מש־‬ ‫פחת שניידמן במושבה כנרת‪ ,‬היא‬ ‫תוצר של יותר מ־‪ 100‬שנות עיסוק‬ ‫חקלאות‪ .‬המבקרים במקום מוזמנים‬ ‫לטעום תמרים‪ ,‬אבל גם תה צמחים‪,‬‬ ‫תבלינים בתפזורת‪ ,‬יינות‪ ,‬קונפיטו־‬ ‫רות ביתיות‪ ,‬שמנים‪ ,‬מיצים‪ ,‬רטבים‬ ‫ופירות יבשים‪ .‬במתחם פועל גם מרכז‬ ‫המבקרים השופך אור על סיפור המו־‬ ‫שבה דרך סיפורה האישי של משפחת‬ ‫שניידמן והתמרים‪.‬‬ ‫במרכז מוקרן גם סרט קצר ובו סודות‬ ‫גידול התמרים לסוגיהם‪ ,‬שבו משולב‬ ‫הסיפור המשפחתי של השניידמנים‪.‬‬ ‫המתחם השוכן בצל מטע תמרים רחב‬ ‫ידיים‪ ,‬עבר לאחרונה שיפוץ ומתיחת‬ ‫פנים‪ .‬במקום מתקיימים גם אירועים‬ ‫משפחתיים ומפגשי קבוצות‪ ,‬סדנאות‬ ‫יצירה והרצאות‪.‬‬ ‫שתי נשים מהמשפחה‪ ,‬ענבל ולילך‪,‬‬ ‫הן הרוח החיה מאחורי המיזם ומא־‬ ‫רחות את המבקרים‪ .‬ענבל (‏(‪54‬‏) נש�ו‬ ‫אה לאילן גולדשטיין‪ ,‬אותו הכירה‬ ‫בתקופת שרותה הצבאי‪ .‬אילן‪ ,‬תל־‬ ‫אביבי לשעבר שעזב את הכרך הג־‬ ‫דול‪ ,‬ביצע מטמורפוזה והפך לחק־‬ ‫לאי מהשורה והוא המרכז עתה את‬ ‫ענפי החקלאות של המשפחה ‪ -‬רפת‬ ‫חלב‪ ,‬בננות‪ ,‬תמרים ומנגו‪ .‬הזוג חובק‬ ‫שלוש בנות‪.‬‬ ‫“הייתה בבית ציפייה גדולה מאוד‬ ‫שאשוב למשק ולחקלאות”‪ ,‬מספ־‬ ‫רת ענבל‪“ .‬אולם הצעד הזה נבע גם‬ ‫מחיבתי העזה לכנרת ולעשייה החק־‬ ‫לאית”‪.‬‬ ‫לילך ‏(‪44‬‏) גדלה ברחובות‪ ,‬והיא‬ ‫נשואה לרן שניידמן‪ ,‬אחיה של‬ ‫ענבל‪ .‬גם במקרה זה נרקם סיפור‬ ‫האהבה בצבא‪ ,‬כאשר לילך שירתה‬ ‫כמדריכה בבית ספר שדה “כנרות”‬ ‫בעמק הירדן‪ .‬רן ולילך חובקים בן‬ ‫ובת תאומים‪.‬‬ ‫“תמר בכפר” הוקם תחילה בצריף‬ ‫קטנטן ליד הבית‪ .‬השתיים‪ ,‬שהיו‬ ‫רחוקות מתחום השיווק‪ ,‬פיתחו את‬ ‫המיזם לעסק של ממש‪ ,‬שהלך והת־‬ ‫רחב למרכז מבקרים חי ותוסס‪.‬‬ ‫כשהחנות הפצפונת משכה עוד‬ ‫ועוד לקוחות שעלו אליה לרגל‪,‬‬ ‫החליטו השתיים להשקיע בה את‬ ‫כל מרצן‪ .‬עם תום שנת הפעילות‬ ‫הראשונה היתה החנות צרה מל ־‬ ‫הכיל את זרם הלקוחות‪ ,‬ויהודה‪,‬‬ ‫האב לבית השניידמנים‪ ,‬איתר את‬ ‫הפוטנציאל שבבור התחמיץ הני ־‬ ‫צב מיותם בסמוך הרפת‪ .‬למרות‬ ‫החשש מתגובת המבקרים העירו ־‬ ‫ניים לריחות הרפת הקרובה הוחלט‬ ‫ללכת עם החזון של יהודה ולקבוע‬ ‫את מתחם “תמר בכפר” בנקודה‬ ‫שסומנה על ידו‪.‬‬ ‫לילך‪“ :‬בדיעבד זו היתה החלטה נה־‬ ‫דרת‪ .‬הגדלנו את החנות פי ‪ 5‬והכנסנו‬ ‫מוצרים בעלי ערך מוסף‪ ,‬עם ייחודיות‬ ‫ועניין‪ .‬מדפי החנות עמוסים בתוצרת‬ ‫מגוונת שלא ניתן למצוא בכל סופר־‬ ‫מרקט‪ ,‬בעיקר מתוצרת מהגליל‪ ,‬הגו־‬ ‫לן והעמקים‪ .‬העזנו גם להביא דברים‬ ‫מיוחדים שידברו אל קהל התיירים‬ ‫הפוקד את המקום”‪.‬‬ ‫על עצמאות וחירות אישית‬ ‫חופש האזרחים הוא יחסי • חופש אינו בהכרח עצמאות‬ ‫מלי ברוש‬ ‫עצמאות‪ :‬אוטונומיה‪ ,‬אי־תלות‪ ,‬חי־‬ ‫רות‪ .‬אלו הגדרות צרות וכוללניות‪.‬‬ ‫מרגע הלידה איננו עצמאיים‪ ,‬אנו‬ ‫תלויים בחלב אמנו‪ .‬אחר כך אנו‬ ‫תלויים במדינה‪ ,‬הדואגת לביטחוננו‬ ‫הפיזי‪ ,‬לבריאותנו‪ ,‬להגנה על רכושנו‬ ‫וליכולתנו להתפרנס‪.‬‬ ‫האם במהלך חיינו אנו מגיעים‬ ‫לעצמאות אישית? אם היינו נולדים‬ ‫ביער‪ ,‬האם היינו שורדים בו ללא‬ ‫תלות כלשהי?‬ ‫אם כן‪ ,‬המושג עצמאות מתנגח עם‬ ‫המושג הישרדות‪.‬‬ ‫צילום‪Ukraine travel guide :‬‬ ‫‪|| 26‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫האם אני יכול לגדול ולפרנס את‬ ‫עצמי ללא תמיכה חברתית כלשהי?‬ ‫לספק לעצמי דעת והשכלה ללא בתי‬ ‫ספר? האם “ביתי הוא מבצרי” ובו אני‬ ‫כביכול עושה ככל העולה על רוחי?‬ ‫ומקצועי ‪ -‬האם הוא משענתי לאי־‬ ‫תלות?‬ ‫החירות האישית שלי מתנגחת בחו־‬ ‫פש האישי שלך‪ .‬החופש שלי הוא‬ ‫ההגבלה והשיעבוד של האחר‪.‬‬ ‫ואם אעשה כל העולה על רוחי‪,‬‬ ‫האם תרשה לי להשתלט על כספך‪,‬‬ ‫להשתיק את קולך ברבים‪ ,‬להתפרץ‬ ‫לכביש ולעצור את מכוניתך? רחוק‬ ‫לא נגיע בכאוס הזה‪.‬‬ ‫אנחנו עצמאיים בתוך מסגרת חו־‬ ‫קית‪ ,‬מדינית וכלל עולמית‪ .‬חוקים‬ ‫המתחילים ביחסים שבין אדם לחברו‬ ‫ומסתיימים בחובתנו כלפי מוסדות‬ ‫השלטון‪ ,‬כדי לאפשר את תפקודו וק־‬ ‫יומו למעננו‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬כאן בישראל‪ ,‬לא מעטה‬ ‫עצמאותו של הפרט‪ ,‬גם בתוך הוראות‬ ‫הסדר החברתי‪.‬‬ ‫כל זמן שהפרוטות בכיסך‪ ,‬אתה‬ ‫תוכל ליהנות במידת מה של עצמ־‬ ‫אות‪.‬‬ ‫לא תרעב‪ ,‬ידאגו לבריאותך‪ ,‬תלך‬ ‫לבית ספר ולאוניברסיטה‪ ,‬תוכל‬ ‫להלך חופשי ברחובה של עיר‪ ,‬ידאגו‬ ‫לפרנסתך ובבוא העת אף לזקנתך‪.‬‬ ‫לא בלי תשלום‪ .‬אתה חייב במיסים‪,‬‬ ‫אינך יכול לספק הכול לעצמך‪ ,‬אתה‬ ‫תלוי בחברת החשמל‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬בכ־‬ ‫בישים‪ ,‬ברופאים‪ ,‬בחנויות מזון ובגדים‪.‬‬ ‫זוהי מערכת שבה המדינה תלויה‬ ‫באזרחיה ואלו נאחזים בה‪.‬‬ ‫ומהי מידת העצמאות שלנו האזרחים?‬ ‫האם אנו בעלי רכוש פרטי?‬ ‫כן‪ .‬אך אדמתנו לא תמיד בבעלותנו‬ ‫השלמה‪ .‬מדינת ישראל מחזיקה תחת‬ ‫חסותה את מרבית שטחי הארץ ‪ -‬אד־‬ ‫מות מינהל‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬חופש האזרחים הוא יחסי‪.‬‬ ‫חופש אינו בהכרח עצמאות‪.‬‬ ‫האם אנו נהנים מחופש הדיבור? כן‬ ‫ולא‪ .‬כן‪ ,‬כל זמן שאינך פוגע ברגשות‬ ‫הזולת ואינך בוגד בערכי העם והאו־‬ ‫מה וגם כאן הגבולות מטושטשים‪.‬‬ ‫אי אפשר להגיע למצב ש”כל איש‬ ‫הישר בעיניו יעשה”‪.‬‬ ‫יש צורך להלך על הגבול הדק בין‬ ‫תחושת החירות והעצמאות של הפרט‬ ‫לבין קיומה של מדינה מעוגנת בחו־‬ ‫קים ובת־קיימא‪.‬‬ ‫אז פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש‬ ‫שהוא עם ומתחיל ללכת‪.‬‬ ‫רק שלא ייפול‪.‬‬ ‫אלופת הרפתות‬ ‫התאחדות מגדלי הבקר הכתירה את אלופת הרפתות המשפחתיות בתנובת חלב‪ :‬הרפת‬ ‫השייכת לעומר נוביץ ממושב מרחביה‬ ‫יחיעם אמי"ר‬ ‫מהתאחדות מגדלי הבקר בישראל נמסר‬ ‫סיכום נתוני החלב לשנת ‪ :2010‬בתואר‬ ‫הרפת המשפחתית המניבה ביותר שייכת‬ ‫לעומר נוביץ ממושב מרחביה‪ ,‬בה כל פרה‬ ‫מייצרת ‪ 13,874‬ק”ג חלב בממוצע בשנה!‬ ‫בתואר אלופת יצרניות החלב זכתה‬ ‫הפרה “סופה” מקיבוץ כרמיה שבעוטף‬ ‫עזה שיצרה ‪ 21,400‬ליטר חלב בשנה!‬ ‫למרות המצב הביטחוני המתוח‪ ,‬והסקאדים‬ ‫הנוחתים באזור מידי פעם זוכה בתואר‬ ‫הפרה מניבה תנובה ברמה‪ ,‬זו שנה שנייה‬ ‫ברציפות!‬ ‫רפת קיבוץ סעד‪ ,‬זכתה בתואר הרפת‬ ‫השיתופית המניבה ביותר וסיימה עם‬ ‫ממוצע של ‪ 14,402‬ק”ג חלב לפרה‪ .‬הרפת‬ ‫הגדולה ביותר בישראל נמצאת בשותפות‬ ‫הקיבוצים יפעת‪ ,‬מרחביה ומגידו בעמק‬ ‫יזרעאל‪ ,‬המונה ‪ 1,119‬פרות‪ .‬בתואר הפרה‬ ‫המבוגרת ביותר “ארגמן” מרפת גלאון‬ ‫שנולדה בשנת ‪.1996‬‬ ‫הפרה “עילן” מקיבוץ חפציבה זכתה‬ ‫בתואר הפרה עם תנובת החיים הגדולה‬ ‫בישראל לשנת ‪ ,2010‬עם ‪ 162,783‬ליטר‬ ‫ו‪ 10 -‬המלטות (תחלובות)‪“ .‬עילן” היא אם‬ ‫ל‪ 13-‬צאצאים‪ .‬המליטה בחייה ‪ 2‬זוגות‬ ‫תאומים‪ ,‬מצב נדיר בפרות ויש לה כבר‬ ‫דור ‪ 5‬ברפת חפציבה‪ .‬היא בת ‪ 13‬ונולדה‬ ‫באוגוסט ‪.1997‬‬ ‫מומי כהן‪ ,‬מנהל רפת חפציבה אומר‪,‬‬ ‫כי “עילן” הינה פרה מיוחסת וסנובית‪,‬‬ ‫דורשת יחס וטיפול מיוחד‪ ,‬ומקבלת אותו‪,‬‬ ‫עקב מעמדה הרם!‬ ‫יעקב בכר‪ ,‬מנכ”ל התאחדות מגדלי‬ ‫הבקר בישראל אומר‪ ,‬כי הפרה הישראלית‬ ‫נחשבת לשיאנית העולם בייצור חלב שומן‬ ‫וחלבון חלב‪ ,‬וכי ייצור החלב בישראל‬ ‫עומד על ‪11,381‬ליטר בממוצע לפרה‪.‬‬ ‫הפרה הישראלית עברה אף את הפרה‬ ‫ההולנדית והאמריקאית (ייצור החלב‬ ‫בארה”ב עומד על כ‪ 10,080 -‬ליטר לפרה‬ ‫בשנה ובאירופה המערבית על ‪8,000‬‬ ‫ליטר לפרה לשנה)‪ .‬פרת החלב ההולנדית‬ ‫המפורסמת בכל העולם מייצרת פחות מ‪-‬‬ ‫‪ 90%‬מרכיבי חלב אלה בתנובתה השנתית‬ ‫בהשוואה לפרה הישראלית‪ ,‬זאת למרות‬ ‫העובדה שהיא מניבה בתנאי אקלים‬ ‫וסביבה נוחים יותר‪.‬‬ ‫בכר מוסיף‪ ,‬כי העלייה המתמשכת בכמות‬ ‫ואיכות החלב בישראל נובעת ממאמץ של‬ ‫מו”פ (מחקר ופיתוח)‪ ,‬מידע גנטי ומאמץ‬ ‫בשיפור הזנת הפרות‪ ,‬הדרכת הרפתנים‬ ‫והשקעה גדולה בממשק של מבני הפרות‬ ‫ותנאי מחייתן‪ .‬תכולת החלבון והשומן‬ ‫בחלב מהווה את אחד המדדים המשפיעים‬ ‫על איכות החלב‪ ,‬טעימותו ויעילות הייצור‬ ‫שלו‪ .‬עוד אומר בכר‪ ,‬כי בהשוואה לתכולת‬ ‫החלב בתחילת שנות ה‪ ,90 -‬עלתה‬ ‫איכותו‪ :‬בליטר חלב המיוצר כיום‪ ,‬כ‪-‬‬ ‫‪ 10%‬יותר חלבון וכ‪ 20% -‬יותר שומן חלב‪,‬‬ ‫הישג בקנה מידה בינ”ל‪ ,‬זאת תוך המשך‬ ‫עלייה מתמדת בתנובה השנתית של הפרה‬ ‫הישראלית‪ ,‬וכן עלייה מתמדת במדדים‬ ‫המעידים על בריאות הפרה ומשפיעים על‬ ‫רמת איכות החלב‪ .‬עדר החלב הישראלי‬ ‫מונה כ‪ 125,000 -‬פרות אשר תייצרנה‬ ‫בשנת ‪ 2011‬כ‪ 1,325 -‬מיליון ליטר חלב‬ ‫(עלייה של כ‪ 6% -‬ביחס לשנה קודמת)‪.‬‬ ‫אוכלוסיית ישראל מונה ‪ 7.7‬מיליון‬ ‫תושבים‪ ,‬הצורכים קרוב ל‪ 170 -‬ליטר‬ ‫לנפש מוצרי חלב (מגולם) בשנה‪.‬‬ ‫(לצורך השוואה‪ :‬בארה”ב‪ 250 -‬ליטר‬ ‫לנפש‪ ,‬בשוודיה‪ 300 -‬ליטר לנפש‪,‬‬ ‫בהולנד‪ 250 -‬ליטר לנפש‪ ,‬באיטליה ‪263‬‬ ‫ליטר לנפש)‪.‬‬ ‫‪ 21,400‬ליטר חלב בשנה‪ .‬הפרה סופה מקיבוץ כרמיה‪ .‬צילום‪ :‬יורם שפירר‬ ‫‪|| 28‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫יעקב בכר‪ .‬צילום‪ :‬עמי רוז'נסקי‬ ‫עומר נוביץ' מרחביה‪ ,‬הרפת המושבית עם תנובת החלב הגבוהה‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫עילן מקיבוץ חפציבה‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫סיפור‬ ‫הקאנטוניסט האחרון‬ ‫מאז שנודע לו כי דם יהודי זורם בעורקיו‪ ,‬כליותיו ייסרוהו‪ .‬מדי‪-‬פעם עצם את עיניו‬ ‫ותמונות וקולות מבעיתים שבו להטרידו‪ :‬רבנים מזוקנים הושלכו באמצע התפילה מבית‪-‬‬ ‫הכנסת לרחוב ואספסוף מקומי עט עליהם בשוטים‪ ,‬שפילחו את האוויר בשריקות חדות‪.‬‬ ‫ישראל זמיר‬ ‫זאביק הגיע לשנתו המאה‪ .‬הוא עמד יחף‬ ‫מול הראי והציץ בדיוקנו‪ .‬כמעט עירום‬ ‫היה כשתחתוני “גולדה” רחבים ורפויים‬ ‫תלויים סביב חלציו‪ .‬מזמן לזמן הושיט‬ ‫יד רועדת והרים אותם לבל יחליקו מטה‪.‬‬ ‫בחוץ החל לרדת גשם וריח של עלים רחוש‬ ‫צים שטף את הישוב‪.‬‬ ‫“זה גשם זה?” מלמל ונזכר בסופות העש‬ ‫זות שפקדו את ערבות קווקז מדי חורף‪.‬‬ ‫לרגע הציץ בראי‪ .‬זקנו צמח פרא והוא‬ ‫נטל מספריים וניסה ליישרו‪ .‬לעיתים‬ ‫קיצץ יתר על המידה‪ ,‬יצר מדרגה ונאש‬ ‫לץ שוב לקצץ וליישר‪ .‬מדי יום קיבל את‬ ‫העיתון היומי‪ ,‬הניח עליו זכוכית‪-‬מגדלת‬ ‫וקרא את החדשות‪ .‬הוא התעכב במיוחד על‬ ‫עמודי המסגרות השחורות ולמד לדעת מי‬ ‫כבר החזיר את נשמתו לבורא‪-‬עולם ומי‬ ‫עדיין נושם ובועט‪ .‬לדבריו‪ ,‬מלאך‪-‬המוות‬ ‫עקף את שרידי דורו‪ :‬רוב הנפטרים נמנו‬ ‫עם בני השמונים ומטה‪.‬‬ ‫זאביק ִהרּבה להתגרד‪ .‬גופו הכחוש והלבן‬ ‫כוסה שריטות‪ ,‬כתמים אדומים‪ ,‬מורסות‪,‬‬ ‫צלקות‪ ,‬שלפוחיות ומיני גבשושיות‪ .‬לפי‬ ‫בקשתו‪ ,‬נגר הקיבוץ התקין לו מטה‪-‬גיש‬ ‫רוד‪ ,‬שקצהו כפוף ומשונן‪ .‬בעזרתו הגיע‬ ‫אל כל ֶחלקי גבו הרחב והתגרד להנאתו‪.‬‬ ‫הייתה לו ידידה צעירה‪ ,‬דלינק’ה‪ ,‬כבת‬ ‫שבעים‪ ,‬שמאית‪-‬קרקע‪ ,‬שערכה על גבו‬ ‫שרטוטי פרצלציה וסימנה מגרשים‪ .‬זאש‬ ‫ביק מדי‪-‬פעם הציץ במפה וניווט אותה‬ ‫להנאתו‪:‬‬ ‫“דלינק’ה‪ ,‬גשי לחלקה מספר שש‬ ‫והדרימי לפינה המזרחית של חלקה מספר‬ ‫תשע‪ ”.‬היא מילאה אחר הוראותיו וקירצש‬ ‫פה את גבו עד זוב דם‪ .‬אך גם דליה כבר‬ ‫הלכה לעולמה ואחריה באה דבוריק‪ ,‬שלש‬ ‫אחר כול גירוד ליקקה את דמו הזב ומרחה‬ ‫עליו קרם‪-‬גוף‪ .‬מדי‪-‬פעם‪ ,‬אחות‪-‬הקיבוץ‬ ‫ביקרה בדירתו והתקשתה להבין כיצד‬ ‫הוא פוצע עצמו ומכתים בדם את מצעיו‬ ‫הפרחוניים‪ .‬הוא לא סיפר לה על ה”הנשק‬ ‫הסודי” שטמן מתחת למזרן‪.‬‬ ‫זאביק נמנה עם הללו שלא ִהרבו להתש‬ ‫לונן‪ .‬גבו רחב‪ ,‬כתפיו חסונות‪ ,‬אפו קצרצר‬ ‫ומבנה פניו סלאבי שהזכיר קולאקים רוש‬ ‫סיים‪ .‬איש לא האמין שהוא מתקרב למאה‪.‬‬ ‫חלק משערו נשר והעור‪ ,‬בקצות מרפקי‬ ‫ידיו‪ ,‬התדלדל לשתי שקיות שהזכירו כרש‬ ‫בולתו של תרנגול זקן‪ .‬חרף בגידת הגוף‪,‬‬ ‫זאביק היה צלול וזכה להערצתן של נשים‪.‬‬ ‫‪|| 30‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫תמיד נמצאה מעריצה‪ ,‬שזכרה לו חסד‪-‬‬ ‫נעורים‪ ,‬מן הימים שהיה שומר‪-‬שדות ולא‬ ‫אחת דלק אחר גנבים‪ ,‬הגיע אל מרכזו של‬ ‫כפר‪-‬ערבי והשיב את העדר לבעליו‪ .‬איש‬ ‫לא העז להתגרות בו‪ .‬הכפריים שמעו על‬ ‫מעמדו הרם מפי הבריטים‪ ,‬חלקו לו כבוד‬ ‫רב וכינוהו בחיבת‪-‬מה‪“ :‬החתיאר‪-‬היהוש‬ ‫די”‪.‬‬ ‫זאביק ִהרבה לשכב בעיניים עצומות‪,‬‬ ‫לא ער ולא ישן במעין עילפון‪ .‬מדי‪-‬פעם‬ ‫דיבר אל לינה‪ ,‬שילדה את בתו זויה בעלת‬ ‫התלתלים הזהובים‪ .‬היא לא היתה בתו‬ ‫היחידה‪ .‬בשעתו פיקד על גדודי קוזאקים‬ ‫בקווקאז‪ ,‬בארמניה‪ ,‬באז’רביג’אן ‪ ,‬בטיבש‬ ‫ליסי ובמקומות רבים‪ .‬הם ִהרבו לפרוץ‬ ‫אל בתי היהודים‪ ,‬לאנוס את נשותיהם‪,‬‬ ‫את בנותיהם‪ ,‬ואספסוף מקומי השלים את‬ ‫המלאכה ובזז מכול הבא ליד‪.‬‬ ‫כשאתה נחטף מבית הוריך בגיל עשר‬ ‫ומשרת חצי יובל שנים בצבא הצאר – אתה‬ ‫מאמין באמונה שלימה‪ ,‬כי היהודים רצחו‬ ‫את ישוע ויש להכחידם מעל פני האדמה‪.‬‬ ‫“זאביק‪ ,‬יש לך בכלל מושג‪ ,‬כמה צאצש‬ ‫אים השרצת בחייך?” שאלתי אותו יום‬ ‫אחד‪ ,‬והוא חייך ומשך בכתפיו‪.‬‬ ‫“ילדים שלי מתרוצצים להם להנאתם‬ ‫בערבות קווקז‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬מולדבה‪ ,‬קזאש‬ ‫חסטן‪ ,‬היכן לא? הון עתק הייתי משלם כדי‬ ‫לפגוש אותם‪”...‬‬ ‫שנודע לו כי דם יהודי זורם בעורקיו‪,‬‬ ‫כליותיו ייסרוהו‪ .‬מדי‪-‬פעם עצם את עיניו‬ ‫ותמונות וקולות מבעיתים שבו להטרידו‪:‬‬ ‫רבנים מזוקנים הושלכו באמצע התפילה‬ ‫מבית‪-‬הכנסת לרחוב ואספסוף מקומי עט‬ ‫עליהם בשוטים‪ ,‬שפילחו את האוויר בשש‬ ‫ריקות חדות‪.‬‬ ‫כשהתגעגענו לאיזה צ’יזבט‬ ‫מלווה בקוניאק נכנסנו לבקרו‬ ‫בראשית שנות החמישים של המאה‬ ‫העשרים‪ ,‬זאביק התגורר סמוך לצריפים‬ ‫שלנו‪ ,‬קיבוצניקים צעירים‪ ,‬שאך שבו‬ ‫ממלחמת תש”ח‪ .‬מדי‪-‬פעם‪ ,‬כשהתגעגענו‬ ‫לאיזה צ’יזבט עסיסי מהול בלגימת קוניש‬ ‫אק או וודקה‪ ,‬נכנסנו לבקרו‪.‬‬ ‫הוא סיפר‪ ,‬שנולד בשנ ת ‪ ,1850‬ואנו ח�ש‬ ‫בנו‪ ,‬כי מן הראוי היה לארגן מסיבת יומולש‬ ‫דת במלאות לו מאה שנה ובהשתתפות כל‬ ‫הקיבוץ‪ .‬ככלות‪-‬הכול‪ ,‬כמה חברי‪-‬קיבוץ‬ ‫מגיעים לגיל כה מופלג כשהם נושאים‬ ‫על גבם סיפור חיים מרתק כל‪-‬כך? לדברי‬ ‫רופאת‪-‬הקיבוץ‪ ,‬איחרנו את המועד‪ .‬על‪-‬‬ ‫אף צלילות מוחו אין לו שליטה מלאה על‬ ‫גופו והוא עלול להירדם באמצע המסיבה‬ ‫או חלילה לא לשלוט בסוגריו‪ .‬להערכש‬ ‫תה‪ ,‬מוטב לפרסם קורותיו בעלון‪-‬הקיש‬ ‫בוץ‪ .‬כסקרן בלתי נלאה‪ ,‬הרביתי לבקרו‪,‬‬ ‫לשמוע את סיפוריו‪ ,‬לרשום ולאחות קרעי‬ ‫זיכרונותיו ליריעת‪-‬חיים אחת‪ ,‬כשאני‬ ‫נעזר בספרי ההיסטוריה‪.‬‬ ‫באמצע המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬הקיסר ניש‬ ‫קולאי הראשון עלה לשלטון וערך מסע‪-‬‬ ‫היכרות בממלכתו החדשה‪ .‬מסקנותיו היו‪,‬‬ ‫כי היהודים השתלטו על ארצו והקימו‬ ‫מדינה בתוך מדינה‪ .‬הם חוכרי‪-‬אדמות‬ ‫האיכרים‪ ,‬סוחרים ברכושם‪ ,‬קבלנים‪ ,‬מחש‬ ‫זיקי פונדקים‪ ,‬בעלי מלאכה‪ ,‬ואם תרצו‪:‬‬ ‫מוצצי דמם של האיכרים‪ .‬לבושם מגוחך‪,‬‬ ‫שפתם מוזרה והם נאחזים בסבך של מצוות‬ ‫ומנהגים משונים‪ .‬דתם מבטיחה‪ ,‬שבבוא‬ ‫המשיח‪ ,‬ענן יצנח משמיים‪ ,‬ייטול אותם‬ ‫עימו כל הדרך לפלסטינה‪ .‬הקיסר לא שבע‬ ‫נחת ממעמדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הודה כי זהו גזע‬ ‫מוכשר ותהה‪ ,‬כיצד להפוך אותם לגורם‬ ‫בונה ממלכה‪.‬‬ ‫לאחר מחשבה מעמיקה‪ ,‬הגיע למסקנה‪,‬‬ ‫שאם יגייס לצבאו נערים יהודים בגילאי‬ ‫עשר ומעלה‪ ,‬והללו ישרתו בצבאו במשך‬ ‫עשרים וחמש שנה – יעלה בידו להמיר את‬ ‫דתם‪ ,‬לשטוף את מוחם ולבוללם‪ .‬הילדים‬ ‫יפוזרו בין משפחות אומנות‪ ,‬יחיו בקש‬ ‫סרקטינים צבאיים ובגיל שמונה‪-‬עשרה‬ ‫יגויסו לצבא למשך עשרים וחמש שנה‪.‬‬ ‫כך יקום דור חדש של צעירים‪ ,‬שיתרום‬ ‫רבות למדינה‪ .‬למען השוויון‪ ,‬גזירת השש‬ ‫רות הצבאי חלה גם על ילדים נוצריים‪ ,‬אך‬ ‫במכסה פחותה‪.‬‬ ‫היהודים זועזעו עמוקות והבינו כי‬ ‫המטרה היא אחת – שמד‪ .‬עשרים וחמש‬ ‫שנות שירות בצבא הצאר תבאנה למש‬ ‫חיקה מוחלטת של המסורת היהודית‬ ‫ולטרגדיות קשות מנשוא‪ .‬זאביק ציין‪,‬‬ ‫כי ניקולאי הראשון רשם דף שחור‬ ‫בהיסטוריה היהודית‪ .‬משיצאה הפקודה‪,‬‬ ‫מיהרו ראשי הקהילות היהודיות לשלוח‬ ‫שתדלנים לפטרבורג ולוורשה‪ ,‬אך כל‬ ‫ניסיונותיהם לשחד שרים לשינוי פקוש‬ ‫דות הקיסר‪ ,‬עלו בתוהו‪ .‬החלטתו היתה‬ ‫נחושה ונחרצת‪.‬‬ ‫על כל קהילה יהודית הוטלה מכסת‪-‬‬ ‫גיוס ואותם נערים יהודים נחטפו מבש‬ ‫תיהם ונשלחו אל קנטונים מרוחקים‪ .‬נער‬ ‫בן שתים‪-‬עשרה‪ ,‬שישהה שש שנים אצל‬ ‫משפחה נוצרית ועוד עשרים וחמש שנה‬ ‫בצבא – ינותק כליל מדתו וממסורתו‪.‬‬ ‫“איזה מין יהודי נפגוש‪ ,‬מקץ שלושים‬ ‫ואחת שנה‪ ,‬לאחר שיתערבב בגויים?”‬ ‫שאלו היהודים את עצמם‪ ,‬והתאבלו עליש‬ ‫הם כאילו נפטרו מן העולם‪.‬‬ ‫השלטונות מינו לכל קהילה “חוטפים”‬ ‫שכונו “חאפרים”‪“ ,‬שכירי‪-‬קהל”‪ .‬תפקיש‬ ‫דם היה למלא את מכסת המגויסים שקבע‬ ‫הקיסר‪ .‬הללו חטפו ילדים יהודים וקיבלו‬ ‫תשלום נכבד בעבור כל ילד‪ .‬מכסת הנחטש‬ ‫פים – שלושים ילדים לכל אלף תושבים‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫ראשונים נחטפו ילדים יתומים‪ ,‬אחריש‬ ‫הם ילדים ממשפחות עניות‪ ,‬ואם המכש‬ ‫סה לא התמלאה – נחטפו ילדים בדרש‬ ‫כם ל”חדר” או בשובם ממנו‪ .‬העשירים‬ ‫התחמקו מן הגזירה במתן שוחד נדיב‬ ‫לחוטפים‪ .‬צוותי החוטפים מנו שוטרים‬ ‫רוסיים ו”חאפרים” יהודיים‪ .‬להערכת‬ ‫זאביק‪ ,‬כארבעים אלף ילדים יהודיים‬ ‫בוללו בעל‪-‬כורחם‪ .‬הוא סיפר שבאחד‬ ‫הבסיסים הצבאיים פגש ילד מקייב‪ ,‬שהוש‬ ‫בא לבית‪-‬הכנסת המקומי‪ ,‬הועמד לפני‬ ‫ארון‪-‬הקודש הפתוח כשהוא עטוף טלית‬ ‫ולבוש קיטל – חלוק לבן‪ ,‬שיהודים נהגו‬ ‫ללבוש ב”ימים‪-‬נוראים”‪ .‬ה”חאפרים”‬ ‫דאגו לכרוך תפילין על מצחו וזרועו‬ ‫אף‪-‬על‪-‬פי שהיה רק בן שתים‪-‬עשרה‪.‬‬ ‫נרות הודלקו‪ ,‬קול שופר בקע והילד‬ ‫נאלץ להישבע אמונים לשלטונות הצבא‬ ‫– ברכה שחיבר רב‪”-‬חאפר”‪ .‬התפילה‬ ‫הסתיימה במילים‪“ :‬כדת משה וניקולאי‬ ‫הראשון ירום הודו‪”.‬‬ ‫ישראל זמיר‬ ‫היהודים החלו להחביא את‬ ‫בניהם‬ ‫באחת הערים‪ ,‬קונסטאנטין‪-‬ישן בפלך‬ ‫ווהלין‪ ,‬יהודים התמרדו נגד אותה גזירה‬ ‫בתקווה שאחריהם יתמרדו יתר קהילות‬ ‫ישראל‪ ,‬אך הדבר לא קרה‪ .‬המורדים נאי‬ ‫סרו ונשפטו לתקופות מאסר ארוכות‪ .‬היו‬ ‫קהילות שבחרו לפנות ישירות אל הקי‬ ‫דוש‪-‬ברוך‪-‬הוא ועשו‪“ :‬מעשה רב” – כתבו‬ ‫מכתבי‪-‬קובלנה לאלוהי‪-‬ישראל ותחבו‬ ‫אותם בין אצבעות רגליהם של נפטרים‬ ‫לפני הקבורה‪ ,‬שיעבירו ימסרו את הבקי‬ ‫שה ל”מלכותא דרקיע”‪ .‬אף כאן התערבו‬ ‫השלטונות וראו בכך מרידה במלכות‪.‬‬ ‫זאביק התעייף והשתתק‪ .‬מישהו מילא‬ ‫את כוסו וודקה והוא שתה לרוויה ומחה את‬ ‫פיו בשרוולו‪ ,‬כפי שנהג בעודו קצין‪.‬‬ ‫זאביק נולד בברדיצ’ב ולמד ב”חדר”‪.‬‬ ‫בהגיעו לגיל עשר‪ ,‬אביו יעקב החליט‬ ‫להחביאו בעליית‪-‬הגג של ביתו‪ .‬מדי‪-‬‬ ‫ערב‪ ,‬התגנב אליו‪ ,‬דאג להביא לו אוכל‬ ‫חם ולאור נר לימדו חומש‪ ,‬תפילות ופרקי‬ ‫אלה כבדה עמדה ליד מיטת האב‬ ‫מקרא‪ָ .‬‬ ‫והוא הבטיח להלום בראשו של כל מי שיי‬ ‫נסה לגעת בבנו‪.‬‬ ‫באחד הלילות‪ ,‬כשהרוח שרקה וגשם‬ ‫זלעפות ירד‪ ,‬ארבעה חיילים אוקראינים‬ ‫השעינו סולם גבוה מחוץ לבית‪ ,‬הגיעו‬ ‫עד עלית‪-‬הגג‪ ,‬פרצו חלון אטום‪ ,‬נכנסו‬ ‫פנימה‪ ,‬סתמו את פיו של זאביק במטלית‪,‬‬ ‫כפתו את ידיו ורגליו‪ ,‬הכניסוהו לתוך שק‬ ‫והורידוהו בזהירות למרכבה שיצאה בדי‬ ‫הירה מזרחה‪ .‬ההורים אפילו לא התעוררו‪.‬‬ ‫יעקב הכיר היטב את ה”חאפר” העירוני‬ ‫ולמחרת‪-‬היום דרש ממנו שיחזיר את בנו‬ ‫לאלתר‪ .‬האיש ניסה להסביר‪ ,‬כי הדבר‬ ‫אינו בשליטתו ויעקב היכה בו עד ששבר‬ ‫את שתי ידיו‪ .‬יעקב היה ידוע בכוחו הרב‬ ‫ובמזגו הסוער‪.‬‬ ‫זאביק נעלם ובבית‪-‬הכנסת המקומי‬ ‫אמרו עליו “קדיש”‪ .‬אביו סיפר‪ ,‬כי האל‬ ‫אינו מסוגל להשלים עם גזירה כה מחי‬ ‫פירה והוסיף ל”תפילת‪-‬שחרית” תפילה‬ ‫מיוחדת לשיבת הבן‪ .‬שתיקת האל התמשי‬ ‫כה וגררה בלב האב הרהורי‪-‬כפירה‪ .‬אשתו‬ ‫חנה‪-‬ביילה נפלה למשכב ואט אט החלה‬ ‫לדעוך‪.‬‬ ‫יעקב קנה סוס‪ ,‬מרכבה ובתחילת האביב‬ ‫הודיע‪ ,‬כי הוא יוצא לבקש את בנו ולא‬ ‫ישוב בלעדיו‪ .‬הוא גזז את פאותיו‪ ,‬לבש‬ ‫בגדי גוי‪ ,‬נטל כלי‪-‬עבודה‪ ,‬שיוכל להתי‬ ‫פרנס ויצא לדרך‪ .‬בערבים התאכסן בבתי‪-‬‬ ‫איכרים ובהיותו חרש‪-‬ברזל מיומן‪ ,‬פרזל‬ ‫סוסים‪ ,‬תיקן מחרשות‪ ,‬אטם אסמי‪-‬תבוי‬ ‫אות ותיקן גדרות פרוצות‪.‬‬ ‫שאלתי את זאביק אם אביו שמר על‬ ‫מצוות התורה ואכל כשר והוא הבהיר‪ ,‬כי‬ ‫אלוהי‪-‬ישראל בגד בו‪ ,‬לקח ממנו את בנו‬ ‫יחידו ומדוע שישמור לו אמונים? יעקב‬ ‫הגיע לקייב‪ ,‬בתקווה שיצליח לברר אצל‬ ‫השלטונות להיכן נשלחים הילדים החטוי‬ ‫פים‪ ,‬אך העלה חרס בידו‪ .‬בדרכו התארח‬ ‫אצל משפחות יהודיות ושמע מפי רבי‬ ‫ני‪-‬העיירות שהללו השלימו עם הגזירה‪,‬‬ ‫בבחינת‪ :‬עונש משמיים על חטאי אבות‪-‬‬ ‫אבותיהם‪ .‬אף אשתו לא האמינה כי בכוחו‬ ‫למצוא את בנם‪ .‬לדבריה‪ ,‬רוסיה היא ארץ‬ ‫רחבת‪-‬ידיים‪ ,‬ולך וחפש מחט בערמת‬ ‫השחת‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬מדי שנה‪ ,‬בחודשי אביב וקיץ‪ ,‬יעקב‬ ‫בילה בחיפושים נואשים אחר בנו‪.‬‬ ‫כרכרת החוטפים עצרה במחנה‪-‬צבאי‬ ‫מדי‪-‬ערב‪ .‬החיילים האביסו את הסוסים‪,‬‬ ‫‪|| 32‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫שלפו את זאביק מן השק‪ ,‬האכילוהו‪ :‬לחם‪,‬‬ ‫נקניק‪ ,‬והשקוהו מים‪ .‬בשעתו שמע מאי‬ ‫ביו על חטיפת ילדים יהודים לשירות‪-‬‬ ‫צבאי והבין כי נמנה בין הנחטפים‪ .‬הוא‬ ‫סיפר שהגיע לקזחסטאן‪ ,‬לביתו של קצין‪,‬‬ ‫שהתמנה למאמצו‪ .‬תחילה סירב לאכול‬ ‫בשר חזיר ונכלא במרתף‪-‬ביתו למשך יוי‬ ‫מיים‪.‬‬ ‫“רק ישו הנוצרי מסוגל לדאוג לך‪ .‬בלעי‬ ‫דיו – תגווע מרעב‪ ”,‬אמר לו הקצין‪.‬‬ ‫לאחר יומיים זאביק נשבר‪ ,‬קיבל פרוסת‬ ‫לחם מרוחה בשומן חזיר ואכל‪ .‬הוא הבין‬ ‫שאם רצונו לשרוד עליו למלא אחר הורי‬ ‫אות משפחת הקצין‪ .‬בימי ראשון הלך עם‬ ‫משפחת הקצין לכנסייה ובמרוצת השנים‬ ‫החל להתנהג כילד נוצרי לכל‪-‬דבר‪ .‬הוא‬ ‫קרא לכריסטינה “אימא” ולבעלה “אבא”‬ ‫והם כינו אותו פוליה‪.‬‬ ‫עד גיל שש‪-‬עשרה פוליה עבר אימונים‬ ‫צבאיים ואף שירת את אביו הקצין‪ :‬צחצח‬ ‫את נעליו‪ ,‬הבריק את דרגותיו וניקה את‬ ‫משרדו‪ .‬בגיל שש‪-‬עשרה‪ ,‬פוליה היה גבה‪-‬‬ ‫קומה‪ ,‬רחב‪-‬גרם וסופח לאחד הגדודים‬ ‫הלוחמים‪ .‬בהיותו אמיץ‪-‬לב‪ ,‬נועז‪ ,‬ברבות‬ ‫השנים התמנה לקצין‪ .‬בשנ ת ‪ 1877‬הק�י‬ ‫סר אלכסנדר השני‪ ,‬לחם בתורכים ופוליה‬ ‫פיקד על גדוד‪ ,‬שהגיע עד שערי איסטנבי‬ ‫ול – בירת תורכיה‪ ,‬אך פרי ניצחונם נשלל‬ ‫מהם בגלל התערבותה של אנגליה‪.‬‬ ‫יום אחד נודע‪ ,‬כי אלכסנדר השני נרצח‬ ‫ובנו אלכסנדר השלישי עלה על כס השלי‬ ‫טון‪ .‬לדבריו‪ ,‬יד היהודים ברצח אביו‪ ,‬והוא‬ ‫עודד את הצבא לפרוע ביהודים‪ .‬זאביק‬ ‫סיפר שבאודסה‪ ,‬ביום השלישי לפרעות‪,‬‬ ‫המשטרה המקומית אסרה כשמונה‪-‬מאות‬ ‫פורעים וביניהם כמאה וחמישים יהודים‪.‬‬ ‫השוטרים לא הבחינו בין פורעים למגיי‬ ‫נים וכלאה את כולם בתוך שלוש אוניות‬ ‫– מעין בית‪-‬סוהר שט‪ .‬אף יהודי לא יצא‬ ‫משם חי‪ .‬כולם נרצחו ונזרקו לים‪ .‬לדברי‬ ‫זאביק‪ ,‬פוגרומים נערכו בחמישים כפי‬ ‫רים יהודיים בפלכי קייב‪ ,‬ווהלין ופודוי‬ ‫ליה‪ .‬זאביק זכר שיום אחד הגיע עם גדודו‬ ‫לברדיצ’ב ולא ידע שזו עיר מולדתו‪ .‬בתי‬ ‫חנת‪-‬הרכבת קיבלו את פניהם אלפי שוטי‬ ‫רים יהודים מזויינים באלות‪ ,‬שלא נתנו‬ ‫להם לרדת מהרכבת‪.‬‬ ‫“החלטתי לוותר על ברדיצ’ב והמשכנו‬ ‫לקישינב‪ ”,‬סיפר‪“ .‬בדיעבד‪ ,‬אילו ירדי‬ ‫נו מהרכבת בברדיצ’ב – ייתכן שמראות‬ ‫העיר היו מזכירים לי את עברי‪ .‬ייתכן‪ ,‬אך‬ ‫לא בטוח‪”.‬‬ ‫זאביק הסביר כי בחלומותיו הפרועים‬ ‫ביותר לא תיאר לעצמו שהוא יהודי‪“ .‬כל‬ ‫שידענו לומר‪‘ :‬הכה ביהודים והצל את רוי‬ ‫סיה!’”‬ ‫עשרים וחמש שנה חלפו ויעקב הנואש‬ ‫יצא לקזחסטאן‪ .‬הוא שמע כי מצויים שם‬ ‫מחנות‪-‬צבא‪ ,‬שבהם שהו פעם “קנטוניסי‬ ‫טים”‪ .‬הוא ימלא את מרכבתו במשקאות‬ ‫חריפים ויציעם לחיילים‪ ,‬בתקווה שישמע‬ ‫משהו על בנו‪ .‬היוכל לזהותו? האם זאביק‬ ‫הוא גבה‪-‬קומה‪ ,‬רחב‪-‬כתפיים כמותו או‬ ‫שמא דק גזרה וחיוור כאימו? בליל של‬ ‫מחשבות הציף אותו‪ .‬הדרך היתה מלאה‬ ‫סלעים ומהמורות‪ .‬גלגלי המרכבה זינקו‬ ‫וחרקו‪ .‬יעקב האט את סוסו‪ .‬דרך כזו עלוי‬ ‫לה להסתיים באופן שבור‪ ,‬הרהר‪.‬‬ ‫לאחר מסע ממושך ומייגע‪ ,‬הגיע לחוף‬ ‫הים‪-‬הכספי‪ .‬קור כבד שרר‪ ,‬השמש שקעה‬ ‫ופתיתי שלג כבדים צנחו על מגבעתו‪.‬‬ ‫ממצולות הים עלה ריח של דגים באושים‪.‬‬ ‫החורף הקדים לבוא ויעקב חשש שמא ייי‬ ‫אלץ להפסיק את מסעו‪ .‬הוא בקושי מצא‬ ‫אכסניה בפאתי העיר ודחה את חיפושיו‬ ‫למחרת‪-‬היום‪ .‬בעל‪-‬האכסניה הכניס את‬ ‫סוסו לאורווה ודאג להאכילו ולהשקותו‪.‬‬ ‫יעקב הלך לישון‪.‬‬ ‫לאחר חצות התעורר ושמע את קולו של‬ ‫בעל האכסניה מתווכח בצעקות עם לקוח‪,‬‬ ‫שביקש לשכור אכסניה לו ולסוסו‪ .‬אופן‬ ‫מרכבתו נשבר‪.‬‬ ‫“פשול‪ ,‬לך מפה! מאיפה אתה בא עכשיו‪,‬‬ ‫באמצע הלילה?” שאג עליו בעל‪-‬האכסי‬ ‫ניה‪.‬‬ ‫“זה לא עניינך מאיפה אני בא!” השיב‬ ‫הזר וקללה עסיסית נפלטה מפיו‪ .‬יעקב‬ ‫מיהר ללבוש את פרוותו‪ ,‬חבש את מגפיו‬ ‫ויצא החוצה‪ .‬גוי גברתן במעיל פרווה צעק‬ ‫על בעל‪-‬הבית והתמקח עימו על גובה דמי‬ ‫האכסניה‪ .‬יעקב עקב אחר הוויכוח‪ .‬הקצין‬ ‫קילל‪ ,‬איים שיבוא עם גדודו וישרוף את‬ ‫האכסניה‪.‬‬ ‫“יש לך אישה‪ ,‬בנות?” שאל הקצין את‬ ‫בעל‪-‬הבית‪.‬‬ ‫“אישה ושלוש בנות‪ ”,‬השיב בעל‪-‬האכי‬ ‫סניה‪.‬‬ ‫“מחר נבוא לאנוס את ארבעתן ואותך‬ ‫נשחט‪ ,‬יהודון ארור!”‬ ‫“אבל איני יהודון‪ ”,‬טען האיש להגנתו‪.‬‬ ‫“אבל אתה מתנהג כמו יהודון ארור‪ .‬אין‬ ‫לך כבוד כלפי מפקד גדוד!” אמר ופשט‬ ‫את מעילו‪ .‬חזהו וכתפיו היו עמוסים דרי‬ ‫גות ואותות‪-‬הצטיינות‪.‬‬ ‫“אני מתנצל‪ .‬לא ידעתי שאתה מג”ד‪”,‬‬ ‫אמר בעל האכסניה בהכנעה ומיהר להוי‬ ‫ריד את המחיר‪.‬‬ ‫יעקב עמד והאזין‪ .‬שום‪-‬דבר יהודי לא‬ ‫מצא בנוכרי‪ .‬פניו היו מצולקים וסמוקים‬ ‫מכעס‪ ,‬קולו נמרץ‪ ,‬תנועותיו עצבניות‪,‬‬ ‫זקנו פרוע ושרידים של גלידי קרח דבקו‬ ‫לקצות שפמו‪ .‬משהסתלק בעל‪-‬הבית‪,‬‬ ‫יעקב ניגש אליו וכאילו דיבר אל עצמו‪:‬‬ ‫“זאב’לה?”‬ ‫“קיבינימאט‪ ,‬מי אתה?” הקצין היה עדיין‬ ‫נסער ושילח ביעקב צרור קללות‪.‬‬ ‫“אני מוכן לתקן את הגלגל השבור‪”,‬‬ ‫בית כנסת בוער‬ ‫אמר יעקב‪.‬‬ ‫“מתי אתה רוצה להתחיל לעבוד?”‬ ‫“עכשיו‪”.‬‬ ‫“תן לי קודם ללגום חצי בקבוק וודקה‪”,‬‬ ‫אמר הקצין ונכנס לפונדק‪ .‬יעקב שיחרר‬ ‫את הסוס‪ ,‬הכניסו לאורווה ופיזר קש וש־‬ ‫עורה באבוסו‪ .‬לאחר זמן‪-‬מה‪ ,‬הקצין שב‬ ‫מתפלא לגלות שסוסו מטופל כהלכה‪.‬‬ ‫יעקב החל לפרק את הגלגל‪.‬‬ ‫“אפשר לדעת איך קוראים לך?” יעקב‬ ‫שאל‪.‬‬ ‫“חולרע שכמותך‪ ,‬מה זה עניינך? מי אתה‪,‬‬ ‫קצין‪-‬חוקר מן המשטרה החשאית?”‬ ‫יעקב השתתק‪.‬‬ ‫“כמה יעלה התיקון?” שאל הקצין‪.‬‬ ‫“בחינם‪”.‬‬ ‫“יופטפויומט‪ ,‬אתה זומם משהו?”‬ ‫ְ‬ ‫“שום דבר‪ .‬אני חרש‪-‬ברזל‪ .‬בני משרת‬ ‫בצבא הצאר‪ .‬איך קוראים לך?” יעקב שב‬ ‫ושאל בקול ידידותי‪.‬‬ ‫“פוליה‪”.‬‬ ‫היה ברור לו‪ ,‬כי עליו להמשיך ולחקור‪.‬‬ ‫הייתכן שאותו קצין חם‪-‬מזג הוא בנו?‬ ‫קשה לדעת‪ .‬עשרים וחמש שנה הוא מתכנן‬ ‫אותה פגישה מיוחלת ואסור לו להחמי־‬ ‫צה‪ .‬זמן‪-‬מה עבדו בשקט‪ ,‬כשפוליה מסייע‬ ‫בפירוק הגלגל‪ .‬לרגע נשמו לרווחה ויעקב‬ ‫החליט להסתכן‪ .‬אין לו מה להפסיד‪.‬‬ ‫“פוליה‪ ”,‬אמר בקול רך‪ ,‬כמעט בלחש‪,‬‬ ‫כשהוא שולף מתיקו בקבוק וודקה ומגיש‬ ‫לו‪“ .‬כשהיית בן עשר‪ ,‬נחטפת מעליית‪-‬‬ ‫גג שבה התחבאת‪ ,‬הוכנסת לשק‪ ,‬הושלכת‬ ‫למרכבה והובלת מזרחה‪ .‬זוכר דבר כזה?”‬ ‫יעקב פלט הכול בצרור אחד‪.‬‬ ‫פוליה התאבן‪ .‬מעולם לא נברו בעברו‪.‬‬ ‫פניו המצולקות החווירו והוא מצמץ בעי־‬ ‫ניו ושתק‪.‬‬ ‫זיכרונות עמומים ומראות מחוקים החלו‬ ‫אט אט לזחול אל מחילות מוחו‪ :‬השהות‬ ‫בתוך שק‪ ,‬דהירת הסוסים‪ ,‬הלחם‪ ,‬הנקניק‪,‬‬ ‫המים‪ .‬לראשונה בחייו הופיעו תמונות‬ ‫הנוגעות לעברו‪ :‬פוגרום‪ ,‬בביתו של יהודי‪.‬‬ ‫לאחר שאנסו את אשתו ואת בנותיו‪ ,‬הוא‬ ‫השגיח בשקית תפורה מבד קטיפה מונחת‬ ‫על הארון‪ .‬לרגע שמח‪ ,‬חשב שמצא מטמון‬ ‫זהב‪ .‬פתח ובפנים היה זוג תפילין‪ .‬הם נראו‬ ‫לו מוכרים איכשהו‪ ,‬אך עד מהרה הדחיק‬ ‫את התמונה מתודעתו‪ .‬הוא שמע יהודים‬ ‫זועקים באמצע התפילה‪“ :‬שמע ישראל!”‬ ‫– כשחיילי הקוזקים הסתערו עליהם‪ .‬אף‬ ‫מילים אלו נשמעו לו מוכרות איכשהו‪.‬‬ ‫“מה קורה פה קיבינימט?” מלמל לעצמו‬ ‫ולפתע‪ ,‬מצא עצמו שואל‪:‬‬ ‫“תגיד‪ ,‬ואם נחטפתי – זה אומר שאני‬ ‫יהודי?”‬ ‫“יהודי ברמ”ח אבריך‪ .‬מלו אותך כשהיית‬ ‫בן שמונה ימים‪ ”,‬השיב יעקב‪.‬‬ ‫הקצין המבוהל‪ ,‬לפתע פרץ בצחוק עצ־‬ ‫בני‪:‬‬ ‫“יהודי‪ ,‬מג”ד בגדוד על‪-‬שם בוגדן‬ ‫חמילניצקי‪ ,‬שכל חייו הרג יהודים‪ ...‬ואתה‬ ‫בא לספר לי שאני יהודי? זה פשוט לא יי־‬ ‫תכן!”‬ ‫יעקב חש צורך להלום בברזל בעודו מל־‬ ‫ובן‪.‬‬ ‫“החבאנו אותך בעליית‪-‬גג מעל ביתנו‬ ‫ובכל ערב הבאתי לך אוכל וסיפרתי לך‬ ‫סיפורים מן החומש‪ .‬זוכר משהו?”‬ ‫“דיברת אלי רוסית?”‬ ‫“יידיש‪”.‬‬ ‫האב החל לספור ביידיש ולאחר ספרה‬ ‫שש עצר ופוליה המשיך עד עשר‪ .‬שניהם‬ ‫חשו זעזוע ויעקב לא התאפק ופרץ בבכי‪.‬‬ ‫‪|| 34‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫ִּ“יבאוחמט‪ ,‬מה קורה פה?!” מלמל פוליה‪.‬‬ ‫“זאבל’ה‪ ,‬בני האבוד‪ ”.‬האב חיבק את בנו‬ ‫ובכה‪.‬‬ ‫“שמי זאבל’ה?”‬ ‫“זאביק‪”.‬‬ ‫יעקב הציע‪ ,‬שישאיר את המרכבה הצב־‬ ‫אית ואת הסוס באכסניה ועוד הלילה הם‬ ‫ייצאו במרכבתו בדרכם לברדיצ’ב‪.‬‬ ‫“אני מברדיצ’ב? הייתי שם פעם עם גדו־‬ ‫די‪ ,‬אך לא ירדנו מהרכבת‪ ...‬אני לא יכול‬ ‫ככה סתם לקום ולהימלט‪ .‬אימי כריסטינה‬ ‫ובתה לינה מתגוררות מרחק לא רב מפה‪.‬‬ ‫ניסע תחילה אליהן‪ ”,‬אמר פוליה ויעקב‬ ‫המאושר לא היה מסוגל להתנגד‪ .‬סוף סוף‬ ‫מצא את בנו וכל הדרך בכה כילד‪ .‬פוליה‬ ‫לא ידע נפשו מרוב התרגשות והחל להזיע‪.‬‬ ‫פיו לא חדל למלמל ולקלל‪ .‬יעקב הגיש לו‬ ‫בקבוק וודקה‪ ,‬שעד מהרה התרוקן‪.‬‬ ‫הם הגיעו השכם בבוקר‪ .‬שמיים קודרים‬ ‫ופתיתי שלג ליוו אותם בדרכם‪ .‬שניהם‬ ‫נחנקו מהתרגשות והשקט לא הופר זמן‬ ‫רב‪.‬‬ ‫“מה עשית באסטרחאן?” יעקב שאל את‬ ‫פוליה‪.‬‬ ‫“התבקשתי לסמן מקום לפריקת ציוד‬ ‫צבאי שקנינו מפרס‪ .‬בערב הגעתי לכאן‪”.‬‬ ‫פוליה הסתכל על אביו כלא מאמין למה‬ ‫שקרה לו‪.‬‬ ‫“איך קוראים לך?”‬ ‫“יעקב‪”.‬‬ ‫“איכפת לך שאקרא לך בשמך? איך תס־‬ ‫ביר את העובדה‪ ,‬שהגענו לאותה אכסניה‪,‬‬ ‫מקרה? ואולי אלוהי היהודים כיוון את דר־‬ ‫כנו?” פוליה שבר את השתיקה‪.‬‬ ‫“אילו הייתי אדם מאמין‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬כי‬ ‫אצבע אלוהים בדבר‪ ,‬אך אם אלוהים הרשה‬ ‫לחטוף ילדים בני עשר כמוך על לא עוול‬ ‫בכפם – זה כבר אינו האלוהים שלי‪”.‬‬ ‫“ואיך אתה הגעת לאסטרחאן?”‬ ‫“שלושים שנה אני מחפש אותך‪ .‬סרקתי‬ ‫עשרות מדינות‪ .‬שמעתי שבאסטרחאן היה‬ ‫פעם מחנה של קנטוניסטים‪”’.‬‬ ‫“גם בקזאן שבטטריה וגם בסיביר היו‬ ‫מחנות כאלה‪ ”,‬השיב פוליה‪“ .‬גם לשם‬ ‫התכוונת להגיע?”‬ ‫“בלעדיך בני‪ ,‬אין לנו חיים‪ .‬מאז שנחט־‬ ‫פת אימך לא קמה מחוליה‪”.‬‬ ‫“יש לי אחים‪ ,‬אחיות?”‬ ‫“בן יחיד אתה‪ .‬הצער סגר את רחמה של‬ ‫אימך‪”.‬‬ ‫“ואיך התקיימת בשעה שחיפשת אותי?”‬ ‫“פרזל‪-‬סוסים אני‪ .‬תמיד מצאתי עבודה‬ ‫בכפרים‪”.‬‬ ‫הם הגיעו לבית משפחת הקצין‪ .‬כריס־‬ ‫טינה סיפרה‪ ,‬שבעלה יצא לאימונים להרי‬ ‫אורל וישוב בעוד כחודשיים‪ .‬בתה לינה‬ ‫יצאה עם זויה ובקרוב תשוב‪.‬‬ ‫“אימא‪ ,‬תכירי את אבא שלי‪ ”,‬פוליה אמר‬ ‫בחיוך מאופק וכריסטינה כמעט התעלפה‪.‬‬ ‫לראשונה שמעה את המילים “אבא שלי”‬ ‫שלא כוונו לבעלה‪ .‬לפתע הבחינה עד כמה‬ ‫דומים הם זה לזה ופרצה בבכי‪ .‬היא הבי־‬ ‫נה כי לא תוכל עוד להסתיר את האמת‬ ‫וסיפרה כיצד קלטה ילד בן עשר‪ ,‬דאגה‬ ‫למזונו ולהמרת דתו‪ .‬בתה לינה התאהבה‬ ‫בו והיא לחשה לאוזנה‪ ,‬שפוליה הוא ילד‬ ‫מאומץ‪ .‬היא הציעה שיישארו בביתה‪ ,‬אך‬ ‫הם סירבו בנימוס‪.‬‬ ‫לינה שבה והבינה כי פוליה עומד לעזוב‬ ‫אותה ופרצה בבכי מר‪ ,‬שאליו הצטרפה‬ ‫זויה זהובת התלתלים‪ .‬הם אכלו ופוליה‬ ‫נשק לכריסטינה‪ ,‬ללינה‪ ,‬הרים את הקטנה‬ ‫על ידיו ונשק לה בחום‪.‬‬ ‫“אנחנו עוד נתראה‪ ”,‬הבטיח לה‪.‬‬ ‫הם יצאו לדרך‪ .‬בזמן הנסיעה הממושכת‬ ‫גוללו אט אט קורותיהם‪ .‬אביו שאל אם‬ ‫העובדה שהוא נימול לא עוררה אצלו חש־‬ ‫דות ופוליה סיפר‪ ,‬שאביו הקצין הבהיר לו‪,‬‬ ‫כי מצויים תינוקות שנולדים בלי עורלה‪.‬‬ ‫זאביק קיבל זאת כעובדה‪ .‬הם דיברו ביני־‬ ‫הם רוסית‪ .‬יעקב‪ ,‬מדי‪-‬פעם‪ ,‬השחיל מילים‬ ‫ביידיש ונדהם לגלות שזאביק הבין הכול‪.‬‬ ‫כל הדרך הם דיברו ודומה שסגרו פער בן‬ ‫שלושים שנה‪.‬‬ ‫לבסוף הגיעו לברדיצ’ב ודפקו על דלת‬ ‫ביתם‪ .‬לתדהמת אימו‪ ,‬שני גויים ענקי‪-‬‬ ‫קומה עמדו בפתח כשאחד מהם במדי‪-‬צבא‪.‬‬ ‫אימו‪ ,‬חנה‪-‬ביילה נבהלה וניסתה להסביר‬ ‫להם‪ ,‬כי בעלה אבד אי‪-‬שם בערבות רו־‬ ‫סיה‪“ .‬אלמנה אני‪ ”,‬אמרה‪.‬‬ ‫“כבר לא‪ ”,‬הפטיר יעקב ביידיש והציג‬ ‫את בנו‪ .‬חנה‪-‬ביילה פרצה בבכי ושני‬ ‫הגברים הצטרפו לבכייה‪.‬‬ ‫עד מהרה פשטה השמועה על שובו של‬ ‫זאבל’ה וכל העיירה באה לברך‪ .‬התושבים‬ ‫התאכזבו לפגוש שני רוסים רחבי‪-‬גרם‪,‬‬ ‫ללא פאות וללא כיסוי‪-‬ראש‪ .‬הורים הת־‬ ‫ענינו אם פוליה פגש את בניהם החטופים‬ ‫והוא משך בכתפיו‪ .‬הם דיברו אליו יידיש‬ ‫והוא השיב ברוסית‪.‬‬ ‫זמן‪-‬מה לאחר שובם‪ ,‬יעקב לקה בליבו‪,‬‬ ‫ואשתו לא החזיקה מעמד ונפטרה‪ .‬זאביק‬ ‫חש עצמו בודד ומנותק‪ .‬הוא לא היה מסו־‬ ‫גל ללכת לבית‪-‬כנסת‪ ,‬לגדל פאות ולל־‬ ‫בוש בגדי יהודים‪ .‬אף הכנסייה לא משכה‬ ‫את ליבו‪ .‬אחרי שבועות אחדים‪ ,‬הוא חש‬ ‫געגועים עזים אל לינה ואל בתה זויה‪ ,‬קנה‬ ‫סוס ושב לקזאחסטאן‪ .‬שם למד לדעת‪ ,‬כי‬ ‫אביו החורג חלה בטיפוס‪ ,‬בהיותו בסיביר‪,‬‬ ‫וכריסטינה נסעה אליו‪ .‬לינה אשתו‪ ,‬לפי‬ ‫השמועה התאהבה באחד מקציני אביו ועק־‬ ‫רה עם בתו לאלמה‪-‬אטה‪ .‬פוליה הסתובב‬ ‫בעיר באפס מעשה‪ .‬אינו שייך לכאן ואינו‬ ‫שייך לשם‪ .‬בעיר החלו להסתובב שמועות‬ ‫שפוליה יהודי וכמה מהקצינים‪ ,‬שהיו אי‪-‬‬ ‫פעם פקודיו‪ ,‬לא חסכו ממנו הערות עו־‬ ‫קצניות כשהיו שתויים‪ .‬זאביק הבין‪ ,‬כי‬ ‫מוטב שיסתלק מן העיר‪.‬‬ ‫באחד הימים זאביק נקלע לחווה חקלאית‬ ‫ופגש בה קבוצת צעירים יהודיים‪ ,‬שהכ־‬ ‫שירה עצמה לקראת עלייה ארצה‪ .‬אחת‬ ‫החלוצות הצטיינה ביופייה וזאביק גילה‬ ‫בה עניין רב והחל לחזר אחריה‪ .‬היא התנ־‬ ‫פרשים קוזקים‪.‬‬ ‫צילום‪total war :‬‬ ‫‪center‬‬ ‫תה את קשריה עימו בהצטרפותו לקבוצת‬ ‫ההכשרה ועלייתו עימם ארצה‪ .‬הרעיון‬ ‫שהוא יהודי‪ ,‬העומד לעלות לפלסטינה‬ ‫גרם לו לחייך‪.‬‬ ‫“אם יהודי אז עד הסוף‪ ”,‬מלמל לעצמו‪.‬‬ ‫בסופו‪-‬של‪-‬דבר‪ ,‬זאביק הצטרף לקבוצה‬ ‫והגיע עימם לאודסה‪ .‬שם עלו על ספינה‬ ‫וירדו ביפו‪.‬‬ ‫החלוצים התיישבו בחדרה וכעבור זמן‪-‬‬ ‫מה עקרו לסג’רה‪ .‬זאביק לא מצא מרגוע‬ ‫לנפשו‪ .‬חסרו לו המרחבים‪ ,‬הערבות‪ ,‬הרי־‬ ‫גושים‪ .‬תחילה עבד כשומר‪-‬שדות בגליל‪-‬‬ ‫התחתון והסתובב בין הישובים כשהוא‬ ‫רכוב על סוסו‪ .‬דיוקנו הקסים נשים רבות‪.‬‬ ‫באחד הקיבוצים פגש חלוצה‪ ,‬שילדה לו‬ ‫שני ילדים וחלתה בסרטן‪ .‬זאביק טיפל בה‬ ‫במסירות עד שנפטרה‪ .‬הוא נשאר בקיבוץ‬ ‫וטיפל בילדים‪ .‬תחילה עבד כשומר‪-‬שדות‪,‬‬ ‫אחר‪-‬כך הקים פרזלייה‪ .‬ובהיותו פרש‬ ‫מלידה‪ ,‬ארגן תחרויות‪-‬רכיבה – ופרשים‬ ‫מהמשטרה הבריטית‪ ,‬חיל‪-‬הספר ואיכרים‬ ‫מכל קצות הארץ נהגו לבוא לתחרויות‬ ‫בשדות הקיבוץ‪.‬‬ ‫זאביק התמיד בעבודת כפיים עד גיל‬ ‫תשעים וחמש‪.‬‬ ‫רשמתי את דבריו בנאמנות חודשים‬ ‫רבים‪ .‬הצרה הייתה שזאביק מדי‪-‬פעם‬ ‫שינה גרסות והתקשיתי לדעת היכן טמו־‬ ‫נה האמת‪ .‬פעם ציינתי בפניו כי לפי ספרי‬ ‫ההיסטוריה‪ ,‬תנועת הקנטוניסטים התפרקה‬ ‫בשנת ‪ ,1856‬כשהיה בן שש וזאביק חייך‪.‬‬ ‫“אתה מאמין לספרים או לאנשים?”‬ ‫“זאביק‪ ,‬אומרים עליך שאתה רודף‪-‬נשים‬ ‫בלתי נלאה‪ ”,‬הפטרתי יום אחד‪.‬‬ ‫“אומרים עליי הרבה דברים‪ .‬מטבעי‪ ,‬אני‬ ‫אדם בעל יצרים חזקים‪ ,‬שתמיד היתה לו‬ ‫יותר מאישה אחת‪ ,‬אך בדרכי הייתי נאמן‬ ‫לכל אחת מהן‪”.‬‬ ‫“זאביק‪ ,‬יד על הלב‪ ,‬האם לא היו לך יי־‬ ‫סורי מצפון על הפרעות שפרעתם ביהו־‬ ‫דים?”‬ ‫“להגנתי אומר – ובפעם המי‪-‬יודע‪-‬כמה‬ ‫– כי לא ידעתי דבר על יהדותי עד שאבי‬ ‫מצא אותי‪ .‬עברנו שטיפות‪-‬מוח‪ :‬בכנסיות‪,‬‬ ‫במנזרים‪ ,‬בבסיסים‪-‬הצבאיים‪ ,‬היכן לא?‬ ‫כלי‪-‬קודש למיניהם הבהירו לנו‪ ,‬כי עלי־‬ ‫נו לטהר את העולם מרוצחיו של ישוע‪.‬‬ ‫האנטישמיות טבועה עמוק מאוד בדמו של‬ ‫כול אוקראיני‪ ,‬שינק אותה עם חלב‪-‬אימו‪.‬‬ ‫פגשת אוקראיני – פגשת אנטישמי‪ .‬גרד‬ ‫את קליפתו החיצונית ותגלה זאת בעצמך‪.‬‬ ‫לא מקרה הוא שאת רוב רציחות היהודים‪,‬‬ ‫במלחמת‪-‬העולם השנייה‪ ,‬ביצעו האוק־‬ ‫ראינים‪”.‬‬ ‫“זאביק‪ ,‬האם היהודים אי‪-‬פעם ניסו‬ ‫להתנגד לאותה גזירה נוראה של חטיפת‬ ‫ילדים יהודיים? האם לא צמחו מחתרות‬ ‫יהודיות שלחמו בתופעה?”‬ ‫זאביק משך בכתפיו ועצם את עיניו‪ .‬למ־‬ ‫דתי להכיר‪ ,‬כשזאביק עוצם עיניים סיפור‬ ‫ישן מתעורר לחיים והוא מגלגלו בראשו‬ ‫ומנסה לשחזרו‪.‬‬ ‫זאביק נזכר‪ ,‬ששמע מאביו‪ ,‬שיום אחד‬ ‫התארח בביתו של איכר יהודי ותיקן גדר‬ ‫ברפתו‪“ .‬שני יהודים מכפר קטן ליד קלי־‬ ‫סק‪ ,‬ממחוז ויטבסק‪ ,‬נקשו על דלתו וביקשו‬ ‫משקה חם‪ .‬האיכר הגיש להם פרוסת לחם‪,‬‬ ‫נתח של דג‪-‬מלוח‪ ,‬פיסת בצל וקּובעת של‬ ‫ייש‪ .‬ובעודם יושבים ואוכלים‪ ,‬אבי שמע‬ ‫געיות עצבניות עולות מן הרפת וחשש‬ ‫שמא זאב חדר מבעד לגדר שהתקין ויצא‬ ‫לכיוון הרפת‪ .‬משהתקרב‪ ,‬שמע קול בכיו‬ ‫של ילד ושאל‪:‬‬ ‫“’מי שם?’‬ ‫“קול דק של ילד ענה לו‪:‬‬ ‫“’אני‪ ,‬בנימין‪’.‬‬ ‫“אבי הלך בעקבות הקול‪ ,‬והגיע לקצה‬ ‫החצר‪ ,‬שם חנתה עגלת‪-‬החורף של אותם‬ ‫שני אורחים ובתוכה כפותים שני ילדים‪.‬‬ ‫“אבי בין‪-‬רגע קלט כי האורחים נמנים‬ ‫עם ה’חאפרים’ שתמורת ממון מעבירים‬ ‫ילדים יהודים לשלטונות הקיסר‪ .‬הוא שי־‬ ‫חרר את שני הילדים ולקח אותם אל ביתו‬ ‫של אחד השכנים‪ .‬אחר‪-‬כך חזר לביתו של‬ ‫אותו איכר‪ ,‬ושמע את אחד האורחים אומר‬ ‫לבעל‪-‬הבית‪:‬‬ ‫“’יש לך ילד כה נבון ומה אעשה‪ ,‬ואני‬ ‫מוליך את שני ילדיי לרופא‪ ,‬כיוון שדעתם‬ ‫נטרפה עליהם‪ ’,‬וליטף את לחיו של הילד‪.‬‬ ‫“אבי לא התאפק והסתער עליהם באג־‬ ‫רופים קמוצים‪.‬‬ ‫“אחד החוטפים ניסה להיתמם ואמר‪:‬‬ ‫“’יענק’ל‪ ,‬נלך מכאן‪ .‬הם אינם מסוגלים‬ ‫להבין את צערך על הילדים המסכנים‬ ‫שלך‪’.‬‬ ‫“הם יצאו‪ ,‬אך עד מהרה שבו‪ ,‬מזוינים‬ ‫ברובים‪ ,‬משגילו כי שני הילדים החטו־‬ ‫פים אינם בעגלה‪ .‬קטטה פרצה‪ .‬אבי חטף‬ ‫את אחד הרובים ורוצץ את גולגולתם של‬ ‫שני ה’חאפרים’‪ .‬הוא גרר את גוויותיהם‬ ‫לתוככי היער וקבר אותם שם‪”.‬‬ ‫זאביק סיפר שאביו ניסה לארגן יחידה‬ ‫צבאית יהודית שתחפש אחר נערים יהו־‬ ‫דים חטופים‪ ,‬אך בלי הצלחה מרובה‪ .‬רוב‬ ‫הילדים נשלחו לקצותיה של רוסיה‪.‬‬ ‫“אני משער‪ ,‬שהיו עוד מקומות‪ ,‬שבהם‬ ‫התארגנו יהודים‪ ,‬אך אין לי על‪-‬כך פר־‬ ‫טים‪”.‬‬ ‫•••‬ ‫יום אחד בשעות הצהריים אישה נכנסה‬ ‫לביתו של זאביק‪ .‬לגופה גופייה ומכנ־‬ ‫סיים קצרים‪ .‬זוהר אדמדם של שמש זרח‬ ‫על פניה‪ .‬שערה הזהוב והארוך השתלשל‬ ‫עד למותניה‪ :‬האם זו לינה ואולי זֹויָ ה בתו?‬ ‫זאביק רצה לשאול לשמה‪ ,‬אך התקשה‬ ‫לדבר‪ .‬ליחה חנקה את גרונו והוא מיהר‬ ‫לבלוע כוסית וודקה‪.‬‬ ‫“לינה‪ ,‬כל‪-‬כך השתוקקתי אלייך‪ ”,‬פלט‬ ‫לבסוף‪.‬‬ ‫“אני יוליה‪ ”,‬חייכה וחיבקה אותו‪“ .‬זוכר?‬ ‫מסג’רה‪ .‬אימא ואני היינו מטורפות אח־‬ ‫ריך‪ .‬היית מרכיב את אימא על סוסתך‬ ‫לכרמים ויום אחד עקבתי אחריכם בחש־‬ ‫אי וראיתי הכול‪ .‬כל‪-‬כך קינאתי בה עד‬ ‫שלילה אחד התגנבתי למיטתך‪ ,‬ואני בת‬ ‫ארבע‪-‬עשרה‪ .‬זוכר ששאלת אותי אם אני‬ ‫בשלה לקטיף?”‬ ‫זאביק חייך ומשך בכתפיו‪.‬‬ ‫“ומה עניתי לך?” המשיכה לשאול וזא־‬ ‫ביק ספק כפיו ונענע בראשו‪ .‬לא זכר‪ .‬‬ ‫“קטוף ותהנה‪ ”,‬אמרתי‪“ .‬ואתה קטפת‬ ‫בעדינות ובפראות‪ .‬כעבור שעה הופיעה‬ ‫אימא והצרחות הדהדו בכל הכפר‪ .‬למחרת‬ ‫עזבת את סג’רה‪”.‬‬ ‫זאביק חייך ולפתע נזכר‪.‬‬ ‫“למחרת בבוקר‪ ,‬אם איני טועה‪ ,‬הרב‬ ‫של סג’רה הגיע לביתי וסיפר לי‪ ,‬כי לפי‬ ‫התלמוד‪ ,‬עליי להתעטף בשחורים וללכת‬ ‫למקום שאין מכירים אותי‪ .‬אז קמתי וה־‬ ‫לכתי‪”.‬‬ ‫“אתה הלכת ואני לא שכחתי אותך‪ .‬יד־‬ ‫עתי שיום אחד עוד אבוא אליך‪”.‬‬ ‫יוליה שלפה מתיקה תרמוס מלא מיץ‬ ‫מנדרינות‪ ,‬מזגה לתוך כוס והגישה לו‪.‬‬ ‫“זה מהפרדס שלנו‪ ,‬בכפר‪ ”,‬אמרה בגא־‬ ‫ווה‪.‬‬ ‫זאביק אחז בכוס וקירב אל שפתיו‪ .‬ידיו‬ ‫רעדו‪ ,‬הכוס החליקה והמיץ נשפך על גופו‪.‬‬ ‫יוליה חייכה‪ ,‬הפשיטה אותו מבגדיו הרטו־‬ ‫בים וניגבה את גופו במגבת לחה‪ .‬לאחר‬ ‫זמן קצר‪ ,‬זאביק החל להשתעל ולפתע‪ ,‬חש‬ ‫בליבו‪ .‬שניות ספורות לפני שהחזיר את‬ ‫נשמתו הפטיר‪:‬‬ ‫פֹויֹומט‪ ,‬מוות יותר מפואר מזה לא‬ ‫“יֹו ְט ָ‬ ‫ְּ‬ ‫יכולתי לבחור לעצמי‪”...‬‬ ‫הסופר ישראל זמיר‪ ,‬חבר קיבוץ בית‬ ‫אלפא‪ ,‬ועורכו הראשון של “קו למו־‬ ‫שב” הוא בנו‪-‬יחידו של חתן פרס נובל‬ ‫הסופר יצחק בשביס זינגר‪ ,‬ואחיינו של‬ ‫הסופר י‪ .‬י‪ .‬זינגר‪.‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫|| ‪35‬‬