‫מסלול ייעור ומרעה‬ ‫מושב מחקר היער בישראל‬ ‫מושב ממשק היער בישראל לאור מחקר ונסיון של ‪ 04‬שנה (התקצירים יועלו בקרוב)‬ ‫מושב מרעה ורעיה‬ ‫מושב מחקר היער בישראל‬ ‫השפעת גורמים מרחביים וגורמי קרקע ומסלע על התייבשות אורן י‪-‬ם בעיר יתיר‬ ‫‪2,1‬‬ ‫יקיר פרייזלר‬ ‫תמיר קליין ‪ 2‬לאוניד קורול‪ 0‬ניר הר‪ 3‬דן יקיר‪ 2‬וז'וזה גרינצוויג‬ ‫‪ 2‬המחלקה למדעי הסביבה‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המכון למדעי הצמח‪,‬הפקולטה לחקלאות‬ ‫‪3‬‬ ‫אגף‬ ‫הייעור קרן קיימת לישראל ‪ 0‬מנהל המחקר החקלאי מכון וולקני‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יער יתיר הינו יער נטע אדם הגדול ביותר בישראל‪ ,‬המשתרע על שטח של כ ‪ 30444‬דונם‪ .‬היער‬ ‫ניטע על ידי הקק"ל בשנות ה‪ ,04‬באיזור ספר המדבר עם כמות משקעים רב שנתית ממוצעת של‬ ‫‪ 170‬מ"מ לשנה‪ .‬בעשור האחרון‪ ,‬חווה היער ‪ 0‬שנות בצורת‪ ,‬בתוכן‪ ,‬שנתיים רציפות של בצורת‬ ‫חמורה בין השנים‪ .1442-1447‬בסוף שנת ‪ 1424‬נצפתה תמותת עצים נרחבת‪ ,‬יותר מאשר‬ ‫באירועי בצורת קודמים‪ .‬עקב כך נערך ניטור מקיף של היקף ‪,‬אופי ועוצמת התמותה‪ ,‬ראשית‬ ‫בעזרת הדמאות לווין וצילומי אוויר ולאחר מכן בעזרת סיורי שטח וסקרי שדה וקרקע‪ .‬מניתוח‬ ‫התצלומים וסיורי השטח שנערכו עלתה תמונה מעניינת של תמותה בדפוס מסוים של כתמיות‪,‬‬ ‫חלקות עם כמות גבוהה של עצים יבשים לצד חלקות עם רוב של עצים חיים‪ .‬לאור זאת נשאלה‬ ‫השאלה‪ ,‬מהו הגורם העיקרי לשונות הדרמטית בתמותה בין החלקות?‬ ‫כצעד ראשון להבנת התופעה נערך ניתוח מרחבי מבוסס מערכות מידע גאוגרפיות (ממ"ג‪)GIS -‬‬ ‫על מנת ללמוד על הקשר בין הגורמים המרחביים‪ ,‬לתמותה‪ .‬על בסיס תוצאות הניתוח הממג"י‬ ‫נבחרו ‪ 14‬חלקות מייצגות כאשר בכל חלקה הוגדרו תת‪-‬חלקה של עצים חיים ותת חלקה של‬ ‫עצים מתים ובהן נערכו מספר סקרים‪.‬סקרים אלו כוללים סקר אינוונטר סטנדרטי‬ ‫(קוטר‪,‬גובה‪,‬כיסוי צמרות) וסקר קרקע מקיף (שורשים‪ ,‬הרכב מכני ופיסיקלי של הקרקע) בחלקות‬ ‫החיות והמתות‪ .‬במקביל נערך סקר מקור הזרעים של העצים מהחלקות השונות על מנת לזהות‬ ‫האם הגורם הגנטי משפיע על גורל העצים‬ ‫תוצאות ראשוניות של המחקר מראות הקשר בין מרבית הגורמים המרחביים לתופעת התמותה‬ ‫חלש‪ ,‬אך קיים קשר לגיל העצים ולקוטר הגזע‪ .‬בנוסף נמצא כי כאשר אחוז האבניות והחרסית‬ ‫בעומק חתך הקרקע עולה‪ ,‬הסיכוי לתמותת העצים יורד‪ .‬כמו כן‪ ,‬השורשים מהווים גורם‬ ‫משמעותי בסיכויי ההישרדות‪ ,‬הן בהיבט של פיזור השורשים והן בכמות השורשים‪ .‬ניתוח‬ ‫תוצאות המעבדה של דגימות הקרקע מצביע על כך שסיכויי התמותה עלו באיזורים אשר עניים‬ ‫בסלעים קרטוניים‪ ,‬בקרקע רדודה ‪,‬גירנית ואבנית‪ .‬תוצאות המחקר מהוות כלי ממשקי ראשוני‬ ‫עבור קק"ל וכן כבסיס למחקר עתידי של ניתוח התמותה‪.‬‬ ‫ממשק יער באזור יובשני בהסתמך על מאזני מים בבית הגידול‬ ‫גבריאל שילר‬ ‫מינהל המחקר החקלאי‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫בעשורים האחרונים תועדה תמותה בהיקפים גדולים מאוד של יערות בעולם‪ , ,‬ויש המייחסים‬ ‫אותה לשינויים במאזני המים בבתי הגידול בעיקבות שינויי אקלים גלובליים‪ .‬השינויים במאזני‬ ‫המים גורמים לשינויים בתהליכים פיזיולוגיים בצמחים המתבטאים בין היתר בסגירת פיוניות‬ ‫והפסקת תהליך ההטמעה כאשר מתח המים עולה במעט –(אורן ירושלים)‪ .‬תקופת יובש ארוכה‬ ‫גורמת "להרעבת הצמח" שגורמת לשינויים במצב הפיזיולוגי של העץ‪ ,‬דבר המקטין את אפשרות‬ ‫ההתגוננות העץ מפני מזיקים ומחלות ועלול להביא למותו‪ .‬צורת תגובה אחרת היא המשך‬ ‫תהליך הפוטוסינטזה והגברת תהליכים פיזיולוגים לשם קליטת מים הקשורים במתח הולך וגדל‬ ‫–( עד שעמודת המים בצינורות ההובלה נקרעת ואין יותר אפשרות למעבר מים בצמח והוא‬ ‫מתיבש (בר‪-‬זית בינוני‪ ,‬אלון מצוי)‪.‬‬ ‫בארץ ניטעו יערות רבים באזור המעבר שבין האקלים ים‪-‬תיכוני לאקלים המידברי (האזור הסמי‪-‬‬ ‫ארידי) בו חלו בשני העשורים האחרונים ירידה בכמות הגשמים הממוצעת ועליה במספר שנות‬ ‫הבצורת (‪ >144‬מ"מ)‪ .‬עלות נטיעת היערות‪ ,‬שעיקר תפקידם לספק שרותים חברתיים (תירות‪,‬‬ ‫נופש‪ ,‬נוף ירוק‪ ,‬מיגוון ביולוגי‪ ,‬מניעת סחף קרקע ועוד) היא עצומה בכל קנה מידה‪ ,‬במיוחד לאור‬ ‫העובדה שכמעט ואין הכנסה ישירה מהיער‪ .‬יעור בבתי גידול אלו הוא ייחודי ויש לעשות כל‬ ‫מאמץ לא לאבד את היערות‪ .‬האתגר הראשון הוא גיבוש ממשק יער שיהיה מתאים לתנאים‬ ‫האקולוגיים הנוכחיים וימנע את התנוונות היערות‪ .‬יערות לצרכים מסחריים ואחרים מנוהלים‬ ‫בדרך כלל בעזרת טבלאות הנשענות על תג ובת המין המסוים לתנאי בית הגידול‪ .‬הטבלאות‬ ‫עבור ממשק היערות המחטניים והאחרים בארץ אינן מתאימות לבתי הגידול באזור הסמי‪-‬ארידי‪,‬‬ ‫ומכאן השאלה מה ידריך את היערן בממשק היערות באזור זה ?‬ ‫מדידות של כמות הגשם היומית; מהלך שנתי של כמות המים היומית בקרקע; מהלך שנתי של‬ ‫הדיות היומית מעצי אורן ירושלים; מהלך שנתי של הדיות והאידוי היומית מעל לחופת היער‬ ‫בעזרת מיגדל מטאורולוגי; ומהלך שנתי של האידוי היומי מהקרקע וצומח תת היער ביער יתיר‪,‬‬ ‫מאפשרים להרכיב בקרוב את מאזן המים של בית הגידול‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידיעת הדיות המינימלית‬ ‫הדרושה כדי ל שמור על העץ מפני מחסור במוטמעים ושינויים פיזיולוגים שמעודדים מתקפות של‬ ‫פתוגנים פנימיים וחיצוניים על העץ ‪ ,‬מאפשר להעריך את צפיפות העצים הרצויה שתמנע תחרות‬ ‫על מים שסופה התנוונות היער‪.‬‬ ‫כימות המים הזמינים לדיות עצים והקשר לשינויים בצריכת המים של יער אורנים צחיח‬ ‫למחצה‬ ‫תמיר קליין*‪ ,2‬אלה כהן היללה‪ ,2‬נעמה רז‪-‬יסיף‪ ,2‬פיודור טטרינוב‪ ,2‬איל רוטנברג‪ ,2‬ז'רום אוג'י‪,1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שבתאי כהן‪ ,3‬דן יקיר‬ ‫‪2‬המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‪.‬‬ ‫‪1‬היחידה לביו‪-‬קלימטולוגיה‪ ,‬המכון הלאומי הצרפתי למחקר חקלאי‪ ,‬בורדו‪ ,‬צרפת‪.‬‬ ‫‪3‬המכון למדעי הקרקע המים והסביבה‪ ,‬מכון וולקני‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬בית דגן‪.‬‬ ‫*‪[email protected]‬‬ ‫הקשר שבין השינויים בלחות הקרקע וצריכת המים של עצים חיוני להבנת תגובת היער לשינוי‪,‬‬ ‫לרבות שינוי אקלים‪ .‬אולם ידיעת תכולת המים בקרקע איננה מספיקה להבנת רגישות דיות‬ ‫העצים לשינויים בזמינות מי המשקעים‪ ,‬מפני שהדיות מושפע מפוטנציאל המים בקרקע‪ ,‬אשר‬ ‫תלוי בתכונות הקרקע‪.‬‬ ‫באמצעות נתוני זרימת מים ופוטנציאל מים בגזע ‪ ,‬ובניית עקומי תאחיזה לשכבות הקרקע‬ ‫השונות‪ ,‬חישבנו את כמות המ ים הזמינים לעץ והשינויים בה במהלך העונה ולאורך חמש שנים‬ ‫ביער צחיח למחצה של אורן ירושלים ( ‪.)Pinus halepensis‬‬ ‫התוצאות הראו כי כמות המים הזמינים השתנתה עם הזמן ועם עומק הקרקע‪ ,‬ובסך השנתי‬ ‫היווה הדיות ‪ 07%‬ממי הגשמים ו‪ 71%-‬מהמים הזמינים‪ .‬בתחילת החורף היה דיות העצים תלוי‬ ‫בעיקר בזמינות המים ב‪ 24-‬הס"מ העליונים של הקרקע (‪ 22‬מ"מ מים זמינים)‪ ,‬ואילו באביב‬ ‫ובמהלך הקיץ נסמך על זמינות המים בעומק ‪ 04-14‬ס"מ (מעל ‪ 21‬מ"מ מים זמינים)‪ ,‬היכן‬ ‫שנמצאו צפיפות השורשים המרבית‪ ,‬וכן ההרכב האיזוטופי של המים היה זהה לזה של המים‬ ‫בגזע‪.‬‬ ‫הדמיה באמצעות מודל זרימה קרקע‪-‬צמח‪-‬אטמוספרה תמכה ברעיון שזמינות מים מתמשכת‬ ‫בעומק ‪ 04-14‬ס"מ תלויה בחלחול המופחת מתחת לשכבה זו‪ ,‬היכן שתאחיזת המים הייתה‬ ‫גבוהה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אפשר כימות המים הזמינים להעריך את זמני תחילת עונת הגידול וסיומה‪.‬‬ ‫השפעת כמות משקעים‪ ,‬כמות קרינה וסוג מסלע על תגובה של יערות אורן ירושלים ( ‪Pinus‬‬ ‫‪ )halepensis‬לעקת יובש‪ :‬הערכה בעזרת חישה מרחוק‬ ‫‪1‬‬ ‫מיכאל דורמן‪ ,*2‬טל סבוראי‪ 2‬ואבי פרבולוצקי‬ ‫‪2‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫‪1‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬ ‫*‪[email protected]‬‬ ‫במקומות רבים בעולם מסתמנת מגמה של עלייה בהתייבשות שטחי יער‪ ,‬עד כדי תמותת עצים‬ ‫רחבת היקף‪ .‬ההנחה הרווחת היא שמדובר בתוצאה של שינויי אקלים גלובליים‪ .‬אחד מפערי‬ ‫הידע‪ ,‬שהוא למעשה שאלת המחקר בעבודה זו‪ ,‬הוא אפיו ן התנאים האקלימיים והפיזיים בהם‬ ‫נצפה שינוי משמעותי במצב היער‪ .‬בקנה מידה מרחבי גדול‪ ,‬פגיעה רבה יותר עשויה להתרחש‬ ‫בחלקו היבש של גרדיאנט המשקעים‪ ,‬מכיוון שהעצים קרובים יותר לסף עמידותם הפיסיולוגי‪.‬‬ ‫לחילופין‪ ,‬פגיעה קשה יותר עשויה להתרחש דווקא בחלק הלח יותר של הגרדיאנט‪ ,‬מכיוון‬ ‫שגורמים תלויי צפיפות‪ ,‬כגון תחרות‪ ,‬הופכים להיות משמעותיים יותר‪ .‬באופן אנלוגי קיימת אי‬ ‫וודאות לגבי הדפוס בקנה מידה מקומי‪.‬‬ ‫חישה מרחוק היא כלי מתאים להערכת תפקוד צומח בקנה מידה גדול‪ ,‬ועם זאת ברזולוציה‬ ‫גבוהה בזמן ובמרחב‪ .‬מדדי צומח המתקבלים בחישה מרחוק מאפשרים קבלת מידע בעל‬ ‫משמעות פיזיולוגית לגבי יער‪ .‬המדד הנפוץ ביותר מסוג זה‪ ,‬במחקר אקולוגי של צומח‪ ,‬הוא מדד‬ ‫ה‪ .)Normalized Difference Vegetation Index( NDVI-‬ה‪ NDVI-‬מבטא את ההפרש בין‬ ‫החזרת האור על‪-‬ידי צומח בתחומי האדום והאינפרה‪-‬אדום‪-‬קרוב‪ ,‬ומבוסס על העובדה שדפוס‬ ‫זה נמצא בהתאמה עם כמות הביומסה הירוקה‪.‬‬ ‫בישראל נראה שקצב ההתייבשות של אורן ירושלים‪ ,‬המין הנפוץ ביותר ביערות‬ ‫הנטועים‪ ,‬נמצא בשנים האחרונות בעלייה‪ .‬מטרת עבודה זו הייתה לאפיין את השפעת הגורמים‬ ‫כמות משקעים שנתית‪ ,‬כמות קרינת שמש וסוג מסלע על שינויי ‪ NDVI‬ביערות הנטועים של אורן‬ ‫ירושלים בישראל בתקופה ‪ ,2221-1422‬לאורך גרדיאנט משקעים של ‪ ~124-104‬מ"מ‪.‬‬ ‫כמות המשקעים השנתית בישראל ירדה בשני העשורים האחרונים‪ ,‬אולם התגובה של‬ ‫‪ NDVI‬לשינוי זה לא הייתה אחידה במרחב‪ .‬היערות באזורים יובשניים היו מאופיינים בירידת‬ ‫‪ ,NDVI‬לעומת יערות באזורים לחים יותר אשר היו מאופיינים במגמה קבועה או בעלייה של‬ ‫האינדקס‪ .‬הדבר הביא להגדלת טווח ערכי ה‪ NDVI-‬הנצפים לאורך הגרדיאנט‪ .‬סוג המסלע‬ ‫השפיע על ‪ :NDVI‬ערכי ‪ NDVI‬היו גבוהים יותר ביערות על סלע רך בהשוואה לסלע קשה‪,‬‬ ‫בהתאמה עם ממצאים קודמים‪ .‬השפעת כמות קרינה על ‪ NDVI‬הייתה שלילית‪.‬‬ ‫מושב מרעה ורעיה‬ ‫השפעת רעיית בקר על חברות צומח עשבוניות‬ ‫‪2‬‬ ‫הילה סגרה‪ ,)[email protected]( 2‬זלמן הנקין‪ ,1‬רונן קדמון‬ ‫‪2‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪1 ,‬מכון וולקני‬ ‫רעייה משפיעה על מגוון המינים של חברות צמחים באמצעות מספר מנגנונים מקבילים‪ .‬מצד‬ ‫אחד‪ ,‬הפחתת הביומסה של הצומח ע" י אכילה עשויה לגרום להכחדת מינים וכתוצאה מכך‬ ‫לירידה בעושר המינים‪ .‬מצד שני‪ ,‬הפחתת הב יומסה על ידי רעייה מקטינה את עצמת התחרות‬ ‫בין המינים‪ ,‬ויכולה לפיכך להביא לעלייה בעושר המינים‪ .‬שני המנגנונים פועלים במקביל‬ ‫וההשפעה הכוללת שלהם תלויה ביחסי הכוחות בין שני התהליכים‪ .‬באופן כללי ניתן לצפות‬ ‫שבבתי גידול פרודוקטיביים המאופיינים בביומסה גבוהה ותחרות אינטנסיבית‪ ,‬המנגנון‬ ‫הדומיננטי יהיה שחרור מתחרות‪ ,‬בעוד שבבתי גידול עם פרודוקטיביות נמוכה שבהם התחרות‬ ‫איננה גורם מגביל‪ ,‬המנגנון הדומיננטי יהיה הכחדת מינים‪.‬‬ ‫על מנת לבחון את הקשר בין השפעות רעייה ופרודוקטיביות על מגוון המינים ואת המנגנונים‬ ‫שקובעים את ההשפעות הללו הקמנו מערך חלקות ניסוי בגן הלאומי בית גוברין שבו קיימת‬ ‫רעיית בקר עונתית‪ .‬חלקות הניסוי פזורות על פני שני בתי גידול – עמקים שמאופיינים‬ ‫בפרודוקטיביות גבוהה ושליטה של דגנים חד שנתיים‪ ,‬ומדרונות שמאופיינים בפרודוקטיביות‬ ‫נמוכה ומגוון מינים גבוה יותר‪ .‬החלקות מחולקות לחלקות בהן יש רעייה וחלקות סגורות מרעייה‬ ‫(‪ )exclosures‬שמהוות חלקות ביקורת‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחלק מהחלקות הסגורות לרעייה סולקו המינים‬ ‫הדגניים על מנת לבחון את ההשפעות של תחרות בין‪-‬מינית על מגוון המינים‪.‬‬ ‫כבר לאחר שנה אחת נצפו הבדלים בתגובה של בתי הגידול השונים לטיפולי הניסוי‪ .‬במדרונות‬ ‫רעייה הפחיתה את מגוון המינים‪ ,‬כנראה עקב צפיפות התחלתית נמוכה יותר של המינים‬ ‫השונים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעמקים לא נצפתה בשלב זה השפעה של רעייה על מגוון המינים‪ .‬סילוק‬ ‫דגניים הביא לעלייה בעושר מיני רחבי העלים בעמק‪ ,‬תוצאה התומכת בהשערה שתחרות היא‬ ‫גורם מרכזי שמגביל את מגוון המינים בבית גידול זה‪ .‬לעומת זאת במדרונות לא הייתה לסילוק‬ ‫הדגניים השפעה על מגוון המינים‪ ,‬תוצאה התואמת את ההשערה שאינטראקציות תחרותיות‬ ‫אינן מהוות גורם מגביל חשוב בקביעת מגוון המינים במדרון‪ .‬כלל התוצאות תומכות לפיכך‬ ‫בהשערה שירידה בפרודוקטיביות מקטינה את השפעת התחרות ועל ידי כך מגדילה את המרכיב‬ ‫השלילי של השפעת הרעייה על מגוון המינים בחברות צמחים‪.‬‬ ‫רעיית עיזים בחורש ‪ -‬ענף חקלאי בשרות המערכת האקולוגית‬ ‫‪1‬‬ ‫צח גלסר‪ ,*2‬ליאת הדר‪ ,2‬חוסיין מוקלדה‪ ,1‬יאן לנדאו‪ 1‬ואבי פרבולוצקי‬ ‫רמת הנדיב‬ ‫מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬ ‫*‪[email protected]‬‬ ‫רעיית עיזים בחורש מתקיימת מזה אלפי שנים‪ .‬בישראל‪ ,‬עקב שינויים טכנולוגים‪ ,‬חברתיים‬ ‫וכלכליים שהתרחשו מאז קום המדינה‪ ,‬שינה ענף גידול העיזים את אופיו והפך מפעילות‬ ‫חקלאית בעלת אופי אקסטנסיבי המנצלת שטחי מרעה טבעי ובעיקר חורש ושיחיה כמזון לעיזים‪,‬‬ ‫לענף אינטנסיבי בו משתמשים בגזעי עיזים מיובאים והמזון כולו מיוצר בשדה ומוגש לעיזים‬ ‫בדיר‪ .‬הוצאת העיזים משטחי החורש והיער מאפשרת לצומח המעוצה‪ ,‬להתפשט ו"לסגור"‬ ‫שטחים רבים‪ .‬כתוצאה מכך גדלה סכנת השריפות וכך אף עצמתן‪ .‬כמו כן‪ ,‬סגירת החורש מובילה‬ ‫במקרים רבים לירידה במגוון הביולוגי של הצומח‪ .‬אחת הדרכים להתמודד עם סגירת החורש‬ ‫הינה החזרת רעיית העיזים לגידול במרעה‪ .‬צמחים רבים בחורש מכילים ריכוזי טאנינים גבוהים‬ ‫יחסית‪ .‬בבחינת עיזים מגזעים שונים מצאנו כי עיזים דמשקאיות (שאמיות) צורכות כמעט פי‬ ‫שניים מכמות הטאנינים לעומת עיזים מגזע ממבר (בלאדי)‪ .‬ההבדלים בצריכת הטאנינים‬ ‫מתבטאים בעיקר בעונת הסתיו בה הצומח העשבוני קמל‪ .‬עם זאת כאשר בדקנו חלבונים קושרי‬ ‫טאנינים ברוק העיזים לא נמצאו הבדלים בין הגזעים‪ .‬משנת ‪ 1440‬רועה עדר עיזים של פארק‬ ‫רמת הנדיב בשטחי חורש ושיחיה במתכונת של רעייה ממשקית‪ .‬לצורך כך נבנתה תכנית רעייה‬ ‫המשלבת את צרכי הממשק של השטח‪ ,‬כגון פתיחת אזורים סבוכים‪ ,‬שימור אזורי חיץ למניעת‬ ‫שריפות‪ ,‬עידוד מינים נדירים וכד'‪ ,‬עם הרגלי הרעייה של העיזים‪ ,‬כגון העדפות של צמחים שונים‬ ‫בעונות השונות‪ .‬לתכנית זו נכתב פרוטוקול ניטור המורכב מניתוח תצלומי אויר וביצוע סקרי‬ ‫קרקע‪ .‬המדדים שנבדקו כללו השפעות על גודל ומספר הכתמים הפתוחים ביחידות הצומח‬ ‫המעוצה‪ ,‬אורך הגבול בין הכתם לשטח שסביבו וכד' וכן מדדים ויזואליים של ניצול השטח ע"י‬ ‫העיזים כמו אחוז העלים שהוסרו‪ ,‬הבחנה ב"קו אכילה" הנוצר כתוצאה מהסרת העלווה‬ ‫התחתונה של עצים ושיחים ופגיעה בקליפה‪ .‬בישראל ישנם שטחים רבים בהם חסרה רעייה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לא קיימת שיטה מסודרת להכנת תכניות רעיה ותכניות לניטור רעיית עיזים והשפעתה על‬ ‫הצומח‪ .‬אנו מציעים עקרונות להכנת תכניות רעייה בשטחים השונים וכן שיטות לניטור השפעות‬ ‫הרעייה על השטחים אשר משלבים את הידע לגבי התנהגות העיזים והצרכים האקולוגיים של‬ ‫שטח המרעה‪.‬‬ ‫רעיית בקר בחורש‪ :‬מהו לחץ הרעייה המיטבי מבחינת בעל החיים‪ ,‬הצומח המעוצה והבוקר?‬ ‫‪2,1‬איריס שינבאום‪1,3 ,‬זלמן הנקין‪1 ,‬אריה ברוש‪2 ,‬חיים קיגל‪3 ,‬יוג'ין אונגר‪,‬‬ ‫‪0‬עמית דולב‪0 ,‬יהודה יהודה‪3 ,‬לבנה דבש‬ ‫‪ 2‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫‪ 1‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬היחידה לבקר לבשר‪ ,‬נווה יער‪.‬‬ ‫‪ 3‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬המחלקה למשאבי טבע וגד"ש‪ ,‬בית דגן‪.‬‬ ‫‪ 0‬מו"פ צפון‪ ,‬מיג"ל ‪-‬קריית שמונה‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ענף גידול הבקר בשטחי החורש הטבעי התרחב באופן משמעותי בשנים האחרונות‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫תנאי השטח הקשים‪ ,‬השליטה של הצומח המעוצה ויבולו הדל של הצומח העשבוני עלולים‬ ‫להגביל את ביצועי הבקר בשטחים אלה ובכך גם לפגוע ברווחיות הבוקר‪ .‬מחקרים הראו כי‬ ‫הרעייה בחורש מקטינה את הביומאסה הצמחית‪ ,‬מונעת שריפות‪ ,‬מגדילה מגוון מינים ומאפשרת‬ ‫ניצול טוב יותר של השטח לפנאי ונופש‪ ,‬אך טרם נבחן ממשק הרעייה המתאים לקבלת כלל‬ ‫התוצרים הרצויים‪ .‬בעבודה זו בחנו מהו לחץ הרעייה המיטבי של בקר הרועה בחורש מנקודת‬ ‫מבטם של בעלי החיים‪ ,‬הבוקר והצומח המעוצה‪.‬‬ ‫הניסוי התבצע בחוות חט"ל (חורש טבעי למרעה) שבגליל המערבי‪ 1444 .‬דונם משטחי החווה‬ ‫חולקו ל‪ 0-‬חלקות הכוללים טיפולים בשני לחצי רעייה שונים‪ 34 :‬ו‪ 21-‬דונם לפרה עם שתי‬ ‫חזרות לכל טיפול‪ .‬הניסוי נערך במשך שנתיים וכלל מעקב בשלוש עונות המאפיינות את מצבי‬ ‫המרעית השונים‪ .‬בכל עונה נבחנו‪ :‬תנועת הפרות‪ ,‬פעילותן והמאזן האנרגטי שלהן באמצעות‬ ‫שימוש בקולרי ‪ ,GPS‬מדי‪-‬פעילות‪ ,‬פדומטרים ומדידת קצב לב שכוילה לצריכת חמצן‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫נערך מעקב אחר ביצועי העדר במרעה במשך ארבע שנים ונבחנו הבדלים במבנה והרכב הצומח‬ ‫בטיפולי הרעייה השונים בין תחילת הניסוי וסופו‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר הראו כי אומנם לא נמצא הבדל בכמות מזון מוגש ובאיכות המנה בין לחצי‬ ‫הרעייה‪ ,‬אך בלחץ הרעייה הגבוה הבקר השקיע יותר זמן בפעילות רעייה כנראה כפיצוי על‬ ‫מחסור בכמות ואיכות מזון‪ .‬המאזן האנרגטי של הפרות היה חיובי יותר בשנים ובעונות בהן כמות‬ ‫המזון ואיכותו היו גבוהות יותר‪ ,‬לכן בשנים יובשניות נמצא יתרון ללחץ הרעייה הנמוך‪ .‬בלחץ‬ ‫הרעייה הנמוך אחוז הגמילה היה גבוה יותר‪ .‬אך‪ ,‬כאשר מתייחסים למשקל גמילה ליחידת‬ ‫שטח‪ ,‬נמצא יתרון ללחץ הרעייה הגבוה יותר‪ .‬הבקר הסיר ביומאסה צמחית ופתח את החורש‬ ‫אך לא שינה את הרכב המינים‪ .‬על כן‪ ,‬ההחלטה לגבי לחץ הרעייה המיטבי תלוי בתנאי האקלים‬ ‫של השנה‪ ,‬סדרי עדיפויות של המגדל והמטרות הניהוליות של השטח‪ .‬מחקר זה הראה כי בתנאי‬ ‫ממשק מתאימים‪ ,‬לחורש פוטנציאל לספק את צרכי העדר לאורך השנה במקביל לפתיחת‬ ‫החורש‪.‬‬ ‫השפעת רעיית גמלים על החי והצומח בדיונות החוף של ניצנים‬ ‫ענת כרמי ופועה בר‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה של התייצבות מהירה של דיונות החוף בישראל כתוצאה‬ ‫מלחצי פיתוח והיעלמות הדרגתית של נוף הדיונות הנודדות‪ .‬הדיונות הנודדות מהוות בית גידול‬ ‫ייחודי באזור למיני צמחים ובעלי חיים פסמופיליים‪ ,‬חלקם אנדמיים‪ ,‬וכמו כן‪ ,‬תשתית חשובה‬ ‫לחדירת מים לאקוויפר החוף של ישראל‪ .‬בעבר הייתה פעילות של בדואים באזור הדיונות אשר‬ ‫התבטאה ברעיה וכריתה של הצומח המעוצה למטרות הסקה‪ .‬פעילות זו מנעה מהדיונות‬ ‫להתייצב‪ .‬כדי למנוע מכלל הדיונות להתייצב ולשמר את בית הגידול הייחודי של החול הנודד יש‬ ‫להסיר את הצומח המעוצה באופן מתמשך‪ .‬מטרת מחקר זה הייתה לבדוק האם הגמל‪ ,‬שידוע‬ ‫כבעל חיים שאינו בררן מבחינת המזון‪ ,‬יכול לשמש ככלי ממשקי יעיל להסרת הצומח המעוצה‪,‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬מה תהיה ההשפעה על הרכב בעלי החיים והצמחים‪ .‬כמעט ואין מחקרים שהתמקדו‬ ‫בהתנהגות הגמל במרעה‪.‬‬ ‫המחקר התבצע בשמורת החולות ניצנים‪ ,.‬נבחרו ‪ 1‬דיונות מיוצבות למחצה‪ ,‬כאשר על ‪ 0‬דיונות‬ ‫הייתה רעיה ו‪ 0 -‬אחרות שימשו כדיונות בקורת‪ .‬עדר של ‪ 20‬גמלים הועלו על הדיונות בחודשים‬ ‫יולי‪-‬ספטמבר ‪ .1422‬נערכו תצפיות ויזואליות על התנהגות הגמל על הדיונה‪ :‬העדפות אכילה‪,‬‬ ‫זמני פעילות‪ ,‬אופן אכילה (עם התמקדות על לענה) ומעקב לגבי התנועה באמצעות קולרי ‪.GPS‬‬ ‫כיסוי והרכב הצומח הרב‪-‬שנתי והחד‪-‬שנתי והרכב ושפע של בעלי החיים (פרוקי רגליים‪ ,‬יונקים‬ ‫קטנים וזוחלים) נבדקו לפני ואחרי הרעיה‪.‬‬ ‫התוצאות מראות כי‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגמלים לא אכלו באופן משמעותי את הלענה החד‪-‬זרעית – צמח מעוצה שליט בדיונות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לא חל שינוי משמעותי בכיסוי‪ ,‬בעושר ובהרכב המינים על גבי הדיונות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פרטי הלענה שכן נאכלו על‪-‬ידי הגמלים לא התחדשו כ‪ 2-‬חודשים לאחר הרעייה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הגמלים העדיפו להפסיד משקל מאשר לאכול לענה‪.‬‬ ‫המסקנה העיקרית היא שרעיית קיץ אין בה די כדי להפוך דיונה מיוצבת למחצה לדיונה נודדת‪.‬‬