‫דניאל פריש ‪ 3‬תל אביב‪ ,‬קומה ‪ ,52‬טלפון ‪ 33-936.5.936‬פקס ‪33-936.1.936‬‬ ‫‪ 12‬במרץ‪1122 ,‬‬ ‫לקוחות יקרים חג פסח שמח וכשר‬ ‫להלן עדכוני המשרד לחלק השני של חודש מרץ ‪.5313‬‬ ‫בגיליון זה ניתן להתעדכן בחומר מקצועי שבתחומי משרדנו‪ :‬ליווי חברות‪ ,‬תאגידים‪ ,‬הסדרי אג"ח‪,‬‬ ‫מקרקעין‪ ,‬הגבלים עסקיים‪ ,‬ניירות ערך‪ ,‬משפט מנהלי‪ ,‬ביקורת המדינה‪ ,‬עסקאות‪ ,‬מיזוג ורכישה‬ ‫ועסקאות בינלאומיות‪.‬‬ ‫ברצוננו להודיעכם שבקרוב מאוד יושק האתר החדש (‪ )www.st-adv.com‬דרכו ניתן יהיה‬ ‫להתעדכן ולשמור על קשר‪.‬‬ ‫לכל שאלה או התייעצות‪ ,‬אנו לרשותכם בטלפונים של המשרד ‪ 30-9362936‬ובמייל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫תנו לציבור להשקיע ברכבת הקלה ‪ /‬עו"ד שלומי תורג'מן‬ ‫בחודש מרץ‪ ,2300 ,‬פורסם ב"כלכליסט" טור דעה של עו"ד שלומי תורג'מן שכותרתו "תנו‬ ‫לציבור להשקיע ברכבת הקלה"‪.‬‬ ‫הנכם מוזמנים לצפות בכתבה בקישור הבא‪:‬‬ ‫"אין לבעלי האג” ח סיבה לחשוש גם אם דנקנר או זיסר ישבו בכלא"‬ ‫עו"ד שלומי תורג’ מן‪ :‬ראוי כי בית המשפט ינהג ביד קשה כלפי חייבים גדולים כפי שהוא נוהג עם חייבים‬ ‫קטנים‬ ‫בחודש מרץ‪ , 2300 ,‬פורסמו באתר "ספונסר" דברים שאמר עו"ד שלומי תורג'מן במסגרת‬ ‫כתבה על התספורות בשוק ההון‪.‬‬ ‫הנכם מוזמנים לצפות בדבריו בקישור הבא‪:‬‬ ‫‪http://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=30933‬‬ ‫מסרים רופסים לטייקונים ‪ /‬עו"ד שלומי תורג'מן‬ ‫כשמדובר בטייקונים‪ ,‬ננקט משנה זהירות וזה מיותר‪ ,‬פוגע בהסדר האג"ח ומשדר מסר פסול ואסור‪ ,‬לפיו‬ ‫תספורות הן דבר מקובל‪ .‬ראוי כי בית המשפט ינהג ביד קשה כלפי חייבים גדולים כפי שהוא נוהג כלפי‬ ‫חייבים קטנים‬ ‫בחודש מרץ‪ ,2300 ,‬פורסם באתר ‪ News1‬טור דעה בנושא‪ :‬בעלי השליטה שעושים‬ ‫תספורות‪ ,‬מאת עו"ד שלומי תורג'מן‪.‬‬ ‫הנכם מוזמנים לצפות בכתבה בקישור הבא‪:‬‬ ‫‪http://www.news1.co.il/Archive/003 -D-82151-00.html‬‬ ‫עסקים‪ ,‬לא הסדרים כובלים ‪ /‬עו"ד רן בייליס ועו"ד שלומי תורג'מן*‬ ‫יש הסבורים כי ניסיונם העסקי ימנע מהם לנסח הסכמים מסחריים המהווים הפרה של חוק ההגבלים‬ ‫העסקיים‪ ,‬עבירה שבצדה גם סנקציות פליליות – הם כנראה טועים‬ ‫בחודש מרץ ‪ , 2300‬פורסם באתר "תקדין" כתבה משפטית מאת השותף המייסד עו"ד‬ ‫שלומי תורג'מן ועו"ד רן בייליס בנושא הסדרים כובלים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הנכם מוזמנים לצפות בכתבה בקישור הבא‪:‬‬ ‫‪http://www.takdin.co.il/Pages/Article.aspx?artId=4170006‬‬ ‫*עו"ד רן בייליס הינו עו"ד במחלקה המסחרית של משרד ש‪ .‬תורג'מן ומתמקד בתחום ליווי חברות ומ קרקעין‪.‬‬ ‫פטור‪ ,‬שיפוי וביטוח נושאי משרה בתאגיד ‪ /‬עו"ד מיטל בן אברהם*‬ ‫ריבוי תביעות כספיות המוגשות בשנים האחרונות כנגד נושאי מ שרה בחברה‪ ,‬בעקבות‬ ‫אירועים שונים ומגוונים המתרחשים בחברה העלה את מודעותם וחששם של נושאי המשרה‬ ‫בתאגיד לכהן בתפקידי מפתח‪ ,‬פן תחול עליהם אחריות אישית‪ .‬בשל כך‪ ,‬דורשים נושאי‬ ‫המשרה לקבל כיסוי ביטוחי במסגרת תפקידם‪ ,‬באמצעות ההסדרים הקיימים בחוק החברות‪,‬‬ ‫התשנ"ט – ‪( 0666‬ראו סעיפים ‪"( )252-292‬חוק החברות") לפיו באפשרות החברה לפטור‬ ‫את נושא המשרה בה מאחריות‪ ,‬באמצעות הסדרי פטור‪ ,‬שיפוי וביטוח;‬ ‫במתן פטור‪ ,‬משחררת החברה את נושא המשרה בה בחבות קיימת או עתידית כלפי החברה‬ ‫עצמה‪ .‬הפטור מגן על נושא המשרה מפני האפשרות שהחברה עצמה תתבע אותו‪ ,‬בין אם‬ ‫על ידי החברה או כתוצאה מכפיה חיצונית (למשל‪ ,‬על דרך התביעה הנגזרת)‪ .‬אין הפטור‬ ‫מעניק הגנה על נושא המשרה מפני חבות כלפי בעלי המניות בה‪ .‬בדומה להגנה הניתנת‬ ‫כפטור‪ ,‬החברה יכולה להעניק לנושא המשרה שיפוי‪ ,‬מראש או בדיעבד ובכך נוטלת על‬ ‫עצמה לכסות חוב כ ספי שייווצר לנושא המשרה כלפי צדדים שלישיים‪ ,‬בין אם במסגרת‬ ‫פעולותיו בחברה החושפת אותו לאחריות כלפיהם‪ ,‬ובין אין לצורך התגוננות מפני תביעה‬ ‫בנזיקין בגין פעולותיו בחברה (ראו סעיף ‪ 293‬לחוק החברות)‪ .‬במקרים בהם החברה אינה‬ ‫מעוניינת להעניק לנושא המשרה פטור או שיפוי‪ ,‬או במקרים אחרים בהם אלו אינם יכולים‬ ‫לספק הגנה על נושא המשרה (כמו למשל במקרים בהם נקלעת החברה להליכי פירוק או‬ ‫במקרים של נושא המשרה מפר את חובת האמון) ישנה אופציה שלישית‪ ,‬בדמות ביטוח‪ ,‬בה‬ ‫חבר ת הביטוח היא שמתחייבת לשפות את נושא המשרה בגין חבות והוצאות כספיות‬ ‫בעקבות תביעה של החברה או של צד שלישי כנגדו‪.‬‬ ‫הגנות אלו‪ ,‬אינן הגנות מוחלטות‪ .‬קבע המחוקק שורה של הסדרים מהותיים ופרוצדוראליים‪,‬‬ ‫שלא ניתן להתנות עליהם (ראו סעיפים ‪ 292 – 252‬לחוק החברות)‪ ,‬בכדי להותיר לחברה את‬ ‫שיקול הדעת להעניק לנושאי משרה הגנה מפני תביעות אישיות אך יחד עם זאת לשמר את‬ ‫חובות האמון‪ ,‬הזהירות והנאמנות שעל נושא המשרה לחוב בהן‪ .‬כך למשל‪ ,‬לא ניתן להעניק‬ ‫פטור מחבות בגין הפרת חובת האמון (סעיף ‪(252‬א) לחוק החברות)‪ ,‬לבטח ולשפות נושא‬ ‫משרה אם פע ל שלא בתום לב או כאשר היה לו יסוד סביר להניח שפעולתו תפגע בטובת‬ ‫החברה (סעיפים ‪ )2(290‬ו ‪ )0(290 -‬לחוק החברות)‪ ,‬להעניק פטור או ביטוח כאשר ההפרה‬ ‫נעשתה בכוונה או בפזיזות (להוציא רשלנות) או מתוך כוונה להפיק רווח אישי שלא כדין‬ ‫(סעיפים ‪ )0(290‬ו ‪ )2(290-‬לחוק)‪.‬‬ ‫פרו צדוראלית‪ ,‬קבע המחוקק הליך תלת שלבי ליצירת הסדרי פטור‪ ,‬שיפוי וביטוח‪ :‬ראשית‪,‬‬ ‫יש לקבוע הוראה מתאימה בתקנון החברה (סעיפים ‪(256‬א)‪(293 ,‬א) ו ‪ 290 -‬לחוק החברות)‬ ‫אשר יסמיך את החברה להעניק הגנה מפני אחריות אישית לנושאי משרה‪ .‬שנית‪ ,‬יש לקבל‬ ‫החלטה של החברה להעניק בפועל את ההגנה לנושא המשרה בה‪ ,‬על ידי האורגן המוסמך‬ ‫לכך בתקנון‪ .‬שלישית‪ ,‬יש לקבל אישור מיוחד להחלטה זו (סעיף ‪ 273‬לחוק החברות) הן‬ ‫כאשר מדובר בדירקטור והן כשמדובר בנושא משרה שאינו דירקטור‪ .‬במקרה השני‪ ,‬נדרש‬ ‫אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון (סעיף ‪(272‬א) לחוק החברות) בעוד שבמקרה הראשון‬ ‫נדרש גם אישור של האסיפה הכללית (סעיף ‪ 270‬לחוק החברות)‪.‬‬ ‫כאשר לבעל השליטה בחברה עניין אישי בדבר‪ ,‬יש לעמוד גם בדרישת השליש הבלתי נגוע‬ ‫מכוח סעיפים ‪ )2(273‬ו ‪ 275 -‬לחוק החברות‪.‬‬ ‫כתבי הפטור‪ ,‬שיפוי וביטוח הינם אמצעי יעיל לחיזוק נושאי המשרה בתאגיד‪ ,‬המאפשר‬ ‫לחברה לגייס נושאי משרה מתאימים אשר ימלאו את תפקידם ללא האפקט המצנן העלול‬ ‫לנבוע ממורא התביעה האישית העלול‪ ,‬בסופו של יום‪ ,‬לפגוע בטובת החברה עצמה‪ .‬כאמור‬ ‫בסקירה לעיל‪ ,‬האיזון הנכון שקובע המחוקק בסייגים המנויים בחוק החברות בדבר אחריות‬ ‫נושא המשרה‪ ,‬מקנה מחד את תחושת הביטחון לה זקוקים נושאי המשרה לתפקוד יעיל‬ ‫בחברה‪ ,‬ומאידך‪ ,‬יוצרים גבולות ברורים להתנהלות נושאי המשרה בתאגיד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .0‬מקרקעין‪ :‬נדחתה תביעה לסילוק יד במקרקעין מצד מי שבבעלותו ‪ 0.35%‬מהזכויות‪.‬‬ ‫[ תא (י ‪-‬ם) ‪ 12911639‬תא (י ‪-‬ם) ‪ 9963-39-11‬השאם פראח נ' יחיה קימרי; בית המשפט השלום בירושלים; ‪;16.5.13‬‬ ‫כב' השופט אלכסנדר רון]‬ ‫אל לו לאדם המחזיק זכויות מיעוט במקרקעין לבוא בתביעה לסילוק יד כנגד שוכרים אשר שכרו‬ ‫מקרקעין מידיהם של בעלי רוב הזכויות באותו מקרקעין‪.‬‬ ‫בית המשפט דן בתביעה לסילוק יד ולדמי שכירות אשר הגיש תובע כנגד הנתבעים אשר‬ ‫לטענתו פלשו למקרקעין – חנות קטנה ‪ -‬בשנת ‪ .2333‬התובע עצמו בעל של ‪ 0.35%‬מהנכס‪,‬‬ ‫אם כי לטענתו‪ ,‬הוא מיופה כוח של חלק מהבעלים ומכאן שחלקו מגיע לכ ‪22% -‬‬ ‫בנכס‪ .‬למעשה‪ ,‬לנתבעים חוזה שכירות מול מספר בעלים בחנות אשר נחתם רק על ידי‬ ‫אחד מן השותפים במקרקעין‪ ,‬אך מהתנהגות הצדדים עולה שהוא מקוים כלשונו – ודמי‬ ‫השכירות משולמים באופן מלא לאותו שותף‪ .‬בית המשפט קבע כי עסקינן בתובע אשר‪,‬‬ ‫אפילו לשיטתו‪ ,‬יש לו אך מיעוט מהזכויות במקרקעין‪ .‬משכך‪ ,‬אין לאפשר לתובע לנסות‬ ‫לעקוף את הצורך להתדיין על זכויותיו בדמי השכירות הנגבים מהשוכרים עם שותפיו‬ ‫במקרקעין – וזאת על ידי תביעת הנתבעים‪ .‬בנסיבות הללו‪ ,‬בין אם על פי סעיף ‪ 03‬לחוק‬ ‫המקרקעין הנוגע לאופן ניהול ושימוש במקרקעין‪ ,‬ובין אם נוכח העובדה שההסכם בין התובע‬ ‫לבין הנתבעים‪ ,‬מעולם ל א נכרת‪ ,‬בית המשפט קבע כי לתובע אין מעמד לבוא בתביעה או‬ ‫בטענות כלשהן כפי הנבתעים ודחה את התביעה‪ .‬סעיף ‪ 03‬לחוק המקרקעין בא לרפא את‬ ‫אותם מצבים ששותפים במקרקעין אינם מסכימים על אופן הניהול השוטף – ולמעשה‬ ‫מאפשר לרוב להשכיר נכס תוך שמירה על זכויותיו של המיעוט‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוזים‪ :‬סעד (תרופה) שלא נתבעה לא ניתן לקבלה‪.‬‬ ‫[עא (ת"א) ‪ 22136-31-15‬כלל פיננסים טהורי בית השקעות בע"מ נ' אלטרום בע"מ; בית המשפט המחוזי;‬ ‫‪ ; 51.5.5313‬כב' השופטים ישעיהו שנלר‪ ,‬ד''ר קובי ורדי ואיתן אורנשטיין]‬ ‫בית המשפט המחוזי דן בשאלת הסעד הראוי בגין הפרת חוזה‪ ,‬וכן באפשרות להיפרע ממנהלות‬ ‫החברות המפרות אישית מכוח הרמת מסך או לחלופין עוולת גרם הפרת חוזה‪ .‬הערעור התקבל‬ ‫חלקית‪.‬‬ ‫חברה המתמחה בייעוץ כלכלי ובבנקאות למטרת השקעות ("החברה המשקיעה")‪ ,‬התקשרה‬ ‫ב ‪ 2337-‬בהסכם עם ‪ 0‬חברות פרטיות (''החברות הפרטיות'')‪ ,‬בעלות המניות והשליטה‬ ‫בחברה בתחום הבנייה ופיתוח של פרויקטים מסוגי ם שונים בענף הבניה (''חברת הבנייה'')‪,‬‬ ‫וזאת באמצעות חברות אחרות בבעלות בנותיו של מייסד החברה המשקיעה‪''( ,‬המנהלות'')‪.‬‬ ‫מטרת ההסכם הייתה גיוס הון לחברת הבנייה‪ ,‬בין היתר על ידי הכנסת שותף לה‪ ,‬ובהתאם‬ ‫לו נקבע‪ ,‬כי החברה תהא זכאית לדמי הצלחה מסוימים בגין השלמת עסקה כאמור‪ .‬לימים‬ ‫נחתם בשנת ‪ 2332‬הסכם כאמור‪ ,‬ובמסגרתו סוכם בין החברה לבין החברות הפרטיות אופן‬ ‫חלוקת דמי ההצלחה‪ ,‬שיש לשלם למערערת‪ ,‬אך רק החלק‪ ,‬שחברת הבנייה נטלה על עצמה‬ ‫לשלם אכן שולם בפועל‪ .‬לימים החברות הפרטיות הסתכסכו עם החברה המשקיעה‪ ,‬חברת‬ ‫הבנייה נקלעה לקשיי ם‪ ,‬לא עברה לידי החברה המשקיעה ונמכרה לצד שלישי‪ .‬החברות‬ ‫הפרטיות סירבו לשלם את חלקן בדמי ההצלחה‪ ,‬בטענה בין היתר שהעסקה לא הושלמה‪.‬‬ ‫בית משפט השלום בדחותו את תביעת המערערת‪ ,‬קבע‪ ,‬כי העסקה אכן הושלמה‪ ,‬אך‬ ‫התגבשה זכאות החברה המשקיעה לשכר ראוי בלבד‪ ,‬בשיעור השכר ששולם על ידי חברת‬ ‫הבנייה‪ ,‬להבדיל מהשכר המוסכם‪ ,‬וכי אין מקום לחיוב המנהלות באופן אישי‪ ,‬בהעדר הצדקה‬ ‫להרמת מסך‪ .‬החברה המשקיעה ערערה על פסק דין זה‪.‬‬ ‫המחוזי קיבל את הערעור בחלקו‪ ,‬בקובעו‪ ,‬כי העסקה אכן הושלמה‪ .‬נקבע כי משתבעה‬ ‫החברה המשקיעה את השכר המוסכם ולא את ה שכר הראוי‪ ,‬לא היה מקום לדון בשכר‬ ‫הראוי‪ ,‬שכן אין בסמכות בית המשפט לדון בסעד שלא נתבע‪ .‬בנוסף נקבע‪ ,‬כי לנוכח קביעת‬ ‫השכר בהסכם מפורשות ובהעדר פגם בכריתת ההסכם או טענה להיותו מופרז‪ ,‬לא היה‬ ‫מקום לפסוק שכר ראוי בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬התשל''ט ‪ ,0676-‬ויש לפסוק‬ ‫‪3‬‬ ‫את השכר המוסכם‪ .‬נקבע‪ ,‬כי לא הוכח‪ ,‬שהתקיימו התנאים להרמת מסך‪ ,‬המצדיקה את חיוב‬ ‫המנהלות אישית בהעדר הוכחת מימון דק‪ .‬כן נקבע‪ ,‬כי יש לצמצם השימוש בעוולת גרם‬ ‫הפרת חוזה לשם חיוב נושאי משרה בתאגיד באופן אישי‪ ,‬וזה יעשה במשורה‪ ,‬במקרי קיצון‪,‬‬ ‫בהם תוכח פעולתם ממני עים פסולים או בחוסר תום לב‪ ,‬והדבר לא הוכח במקרה זה‪.‬‬ ‫הערעור התקבל חלקית‪.‬‬ ‫‪ .0‬חוזים ‪ -‬ביטול הסכמים‪ :‬ביטול הסכם אינו משליך על עסקאות עם צדדים שלישיים‬ ‫ביחס לנכס‬ ‫[עא (מרכז) ‪ 02092-37-02‬שרון אנרגיה תחת דלק ברוש בע"מ נ' איגור גאוריגו; מחוזי מרכז; ‪ ;00.2.2300‬כב'‬ ‫השופט יעקב שינמן]‬ ‫קבלת ערעורו של צד שלישי ביחס לתוקפו של הסכם מכר‪ ,‬במסגרתו רכש זכות קניינית (בעלות)‬ ‫בנכס (סירה)‪ ,‬על אף ביטול ההסכם בין בעליה הקודמים של הסירה לקונה‪ ,‬שמכר אותה לצד‬ ‫השלישי טרם הביטול‪ ,‬מחמת הפרתו ‪ -‬ביטול הסכם אינו משליך על עסקאות עם צדדים שלישיים‬ ‫ביחס לנכס‪ ,‬שנערכו על בסיס תקפותו‪ ,‬טרם בוטל בשל ההפרה‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 2300‬התקשרו בעל הנכס‪ ,‬המוכר‪ ,‬והרוכש בהסכם למכירת סירה לאחרון‬ ‫(''הסירה'')‪ .‬במעמד החתימה וכנגד מסירת החזקה בסירה‪ ,‬שולם למוכר סכום כספי במזומן‪,‬‬ ‫ובהתאם להסכם‪ ,‬יתרת התמורה הייתה אמורה להשתלם בשישה שיקים דחויים שנמסרו‬ ‫במעמד זה ולשם הבטחת קבלת התמורה בפועל‪ ,‬אמור היה להירשם משכון על הנכס לטובת‬ ‫המוכר‪ .‬אך הצדדים הסכימו בנספח להסכם‪ ,‬ששעבוד זה ירשם רק לאחר מועד פירעון השיק‬ ‫הראשון‪ .‬לאחר מועד פירעון השיק הרא שון‪ ,‬ומשלא הצליח המוכר ליצור קשר עם הרוכש‪,‬‬ ‫רשם לזכותו משכון על זכויות הרוכש בסירה‪ ,‬אולם לתדהמתו‪ ,‬התברר לו‪ ,‬כי הרוכש הספיק‪,‬‬ ‫כבר בשלהי חודש אוגוסט ובטרם הגיע מועד פירעון זה‪ ,‬למכור את הסירה לחברה אחרת‪,‬‬ ‫שבעלותה בה נרשמה‪ .‬בהמשך ומשלא כובד השיק‪ ,‬הגיש המוכר תלונה במשטרה כנגד‬ ‫הרוכש בגין מרמה והודיע לחברה על ביטול ההסכם‪.‬‬ ‫בית משפט השלום פסק‪ ,‬כי משלא הוכיחה החברה תשלום תמורה‪ ,‬ממילא אינה עומדת‬ ‫בתנאי תקנת השוק‪ ,‬וכי יש להשיב החזקה והבעלות בסירה למוכר‪ .‬מכאן הערעור‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי קיבל את טענות החברה‪ ,‬וקבע‪ ,‬כי במועד העברת הבעלות בסירה על‬ ‫שם החברה‪ ,‬ההסכם בין המוכר לקונה היה תקף וטרם הופר על ידי הקונה‪ ,‬ועל כן‪ ,‬משזכות‬ ‫הבעלות התקפה והמלאה של הקונה בסירה באותה עת הועברה כדין לחברה‪ ,‬יש להעביר‬ ‫את החזקה והבעלות בסירה על שמה הערעור התקבל‪.‬‬ ‫נקבע‪ ,‬כי בניגוד למצב של ביטול חוזה מחמת פגם בכריתה‪ ,‬בו זכות הבעלות חוזרת למוכר‪,‬‬ ‫כשמדובר בביטול חוזה מחמת הפרתו‪ ,‬כוח הביטול אינו למפרע‪ ,‬הבעלות אינה חוזרת‬ ‫בהכרח למוכר‪ ,‬וזכויות צדדים שלישיים בגין עסקאות‪ ,‬שנעשו על יסוד ההסכם טרם ביטולו‪,‬‬ ‫מוגנות ולא ניתן לעקוב אחר הנכ ס ולהוציאו מידם‪ ,‬ובנסיבות אלה על הנפגע להסתפק‬ ‫בהשבת שווי הנכס‪.‬‬ ‫חג פסח שמח וכשר‬ ‫‪4‬‬