n - Anat Etzion

‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫תוצאות שוות סיכוי וחוקי הסתברות בסיסיים‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫‪ - ‬מרחב המדגם‪ :‬אוסף כל התוצאות האפשריות של הניסוי‪.‬‬
‫מרחב מדגם בדיד‪ :‬יש בו מספר סופי או בן מניה של תוצאות‪.‬‬
‫מרחב מדגם שווה הסתברות‪ :‬מרחב הסתברות ) ‪ (  , P‬שבו לכל מאורע פשוט יש אותה הסתברות‬
‫ו‪  -‬הוא סופי‪ .‬דוגמא‪ :‬הטלת מטבע הוגן‪ .‬וגם מתקיים‪ ,     :‬הסתברות שווה להתרחש והיא‬
‫‪‬‬
‫|‪ | A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ P ({ }) ‬ועבור מאורע ‪- A‬‬
‫ניתנת ע"י‪:‬‬
‫‪P ( A)  P ‬‬
‫‪{ }  ‬‬
‫| ‪|‬‬
‫‪ A‬‬
‫| ‪ |‬‬
‫‪-A‬מאורע‪ :‬תת‪-‬קבוצה של מרחב המדגם (מסומן באות גדולה)‪.‬‬
‫מאורע פשוט‪ :‬מאורע המכיל רק תוצאה אחת‪ ,‬לרוב נסמנו‪ .  -‬דוגמא‪ C  {5} :‬בהטלת קובייה‪.‬‬
‫‪-P‬מידת‬
‫הסתברות‪ :‬פונקציה מאוסף המאורעות של ‪ ‬ל‪[0,1] -‬‬
‫‪ P‬צריכה לקיים ‪ 3‬תנאים‪:‬‬
‫‪ P .9‬אי‪-‬שלילית‪ ,‬כלומר ‪ P ( A )  0‬לכל מאורע ‪.A‬‬
‫‪ .0‬אם ‪, An‬‬
‫‪ A1 ,‬הם חלוקה של ‪( A‬כלומר ‪ Ai‬זרים ואיחודים הוא ‪ ,) A‬אזי‪:‬‬
‫) ‪ P ( An‬‬
‫‪P ( A )  P ( A1 )  P ( A2 ) ‬‬
‫‪. P (  )  1 .3‬‬
‫תכונות נוספות של מידת ההסתברות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪P ( A)  1‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪P ( A )  1  P ( A‬‬
‫‪-‬‬
‫‪P ( )  0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪c‬‬
‫אם ‪ , A  B‬אז‪. P ( B \ A )  P ( B  A c )  P ( B )  P ( A ) .0 P ( A )  P ( B ) .9 :‬‬
‫כלל הכלה והפרדה‪:‬‬
‫נוסחה כללית‪ An ) :‬‬
‫) ‪P ( A  B )  P ( A)  P ( B )  P ( A  B‬‬
‫‪ P ( A1 ‬‬
‫‪n 1‬‬
‫‪  1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ Aj) ‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ P(A )   P(A‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i j‬‬
‫‪n‬‬
‫חוק ‪:Boole‬‬
‫) ‪ P(A‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪Ai  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪P‬‬
‫‪‬‬
‫‪ An ) ‬‬
‫‪P ( A1 ‬‬
‫‪i 1‬‬
‫) ‪P ( A  B )  P ( A)  P ( B‬‬
‫‪1‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫הסתברות מותנית ואי תלות‬
‫הסתברות מתנית‪:‬‬
‫יהיו ‪ A , B‬מאורעות‪ ,‬כך ש‪ . P ( B )  0 -‬ההסתברות המותנית של ‪ A‬בהינתן ‪ B‬מסומנת ע"י‪:‬‬
‫)‪P(A  B‬‬
‫‪P(A | B) ‬‬
‫)‪P(B‬‬
‫כלל הכפל‪:‬‬
‫)‪P ( A  B )  P ( A | B )  P ( B )  P ( B | A)  P ( A‬‬
‫כלל ההסתברות השלמה‪ :‬תהי ‪, B n‬‬
‫‪ B1 , B 2 ,‬חלוקה זרה וממצה של ‪ . ‬כלומר‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪ i  j : B i  B j   .0‬‬
‫‪Bi  ‬‬
‫‪ i : B i   .3‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪n‬‬
‫) ‪ P( A | B )  P(B‬‬
‫יהיה ‪ A‬מאורע‪ .‬אז‪:‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫‪P ( A) ‬‬
‫‪i 1‬‬
‫כלל ‪ :Beyes‬יהיו ‪, B n‬‬
‫‪ B1 , B 2 ,‬חלוקה של ‪ ‬ויהא ‪ B j‬מאורע כלשהו מתוך חלוקה זו‪ .‬אם ‪A‬‬
‫מאורע עבורו מתקיים‪ P ( A )  0 :‬אזי מתקיים‪:‬‬
‫) ‪P( A | B j )  P(B j‬‬
‫‪n‬‬
‫) ‪ P( A | B )  P(B‬‬
‫‪i‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪P ( A | B j ). P ( B j‬‬
‫)‪P ( A‬‬
‫‪( P ( B j | A ) ‬פירוק המכנה לפי הסתברות שלמה)‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i 1‬‬
‫אי תלות‪:‬‬
‫נאמר שמאורעות ‪ A , B‬בלתי תלויים אם הסיכוי להתרחשות ‪ A‬אינו משופע מהידיעה אם מאורע ‪B‬‬
‫התרחש או לא התרחש ולהפך‪ A , B .‬בלתי תלויים אם מתקיים‪P ( A  B )  P ( A )  P ( B ) :‬‬
‫) ‪P ( A)  P ( A | B )  p ( A | B‬‬
‫‪c‬‬
‫הסתברות מותנית עבור מאורעות בלתי תלויים‪:‬‬
‫) ‪P ( B )  P ( B | A)  P ( B | A‬‬
‫‪c‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪ ‬ו‪  -‬תמיד בלתי תלויים עם מאורע אחר‪.‬‬
‫מאורעות זרים שאינם ריקים הם תלויים‪ P ( A  B )  P (  )  0 -‬אבל‪P ( A )  P ( B )  0 :‬‬
‫ולכן לא מתקיימת האי‪-‬תלות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מאורעות מוכלים שאינם ריקים ואינם שווים ל‪ -  -‬תלויים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מאורעות בלתי תלויים שאינם ריקים‪ -‬נחתכים‬
‫‪2‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫חוקי דה‪-‬מורגן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪( A  B)  A  B‬‬
‫‪-‬‬
‫‪A B  A B‬‬
‫אמינות מערכת‪:‬‬
‫מערכת מורכבת ממספר רכיבים‪ .‬תהי ‪ p i‬ההסתברות שהרכיב ‪ i‬תקין‪ .‬נניח כי כל הרכיבים תקינים‬
‫או תקולים באופן בלתי תלוי באחרים‪ .‬נסמן‪ , a -‬האמינות של המערכת‪ ,‬להיות ההסתברות‬
‫שהמערכת תקינה‪.‬‬
‫‪ .9‬מערכת טורית‪ n :‬רכיבים מחוברים בטור‪ .‬דרוש שכל הרכיבים יהיו תקינים כדי שהמערכת‬
‫תהיה תקינה‪,‬‬
‫‪ pn‬‬
‫‪a  p1  p 2 ‬‬
‫(ההסתברות לחיתוך‪ -‬מכפלת ההסתברויות שכן‬
‫הרכיבים ב"ת)‪.‬‬
‫‪ .0‬מערכת מקבילית‪ n :‬רכיבים מחוברים במקביל‪ .‬מספיק שאחד מן הרכיבים יהיה תקין כדי‬
‫שהמערכת תהיה תקינה‪ ,‬במילים אחרות‪ -‬דרוש שכל הרכיבים יהיה תקולים כדי שהמערכת‬
‫תהיה תקולה‪p n  .‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪a  1  1  p1  1  p 2 ‬‬
‫‪ .3‬מערכת מעורבת‪ :‬עבור המערכת הנתונה‪-‬‬
‫‪a   1   1  p 3   1  p1 p 2    p 4‬‬
‫‪3‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫ניסויים בלתי תלויים‪ -‬התפלגויות‬
‫ניסוי ברנולי‪:‬‬
‫ניסוי בעל שתי תוצאות אפשריות‪ :‬הצלחה‪ P ( S )  p , S -‬וכישלון‪P ( F )  1  p  q , F -‬‬
‫התפלגות בינומית‪Bin(n,P) :‬‬
‫נתון מרחב המדגם }‪, n‬‬
‫‪   {0,1,‬ועליו מוגדת מידת ההסתברות‪:‬‬
‫‪ n  k nk‬‬
‫‪P (k )    p q‬‬
‫‪k ‬‬
‫מודל בינומי של ניסויים‪ :‬מבצעים סדרה של ‪ n‬ניסויי ברנולי ב"ת‪ ,‬בעלי הסתברות להצלחה‪. p -‬‬
‫‪n‬‬
‫ההסתברות לקבל בדיוק ‪ k‬הצלחות ב‪ n -‬הניסויים היא ‪.   p k q n  k‬‬
‫‪k‬‬
‫התפלגות גיאומטרית‪Geo(P) :‬‬
‫נתון מרחב המדגם בן‪-‬מנייה }‬
‫‪   {1, 2,‬ועליו מוגדת מידת ההסתברות‪p :‬‬
‫‪k 1‬‬
‫‪P (k )  q‬‬
‫מודל גיאומטרי של ניסויים‪ :‬מבצעים סדרה של ניסויי ברנולי ב"ת על להצלחה ראשונה‪ .‬ההסתברות‬
‫שההצלחה הראשונה תתרחש בניסיון ה‪ , k -‬היא ‪. q k 1 p‬‬
‫תכונת חוסר הזיכרון למודל גיאומטרי‪ :‬אם ידוע כי לא הייתה הצלחה עד לניסיון ה‪ , m -‬ההסתברות‬
‫שההצלחה הראשונה תתרחש בניסיון ה ‪ m  k‬היא עדיין" ‪. q k 1 p‬‬
‫התפלגות בינומית שלילית‪NB(m,P) :‬‬
‫נתון מרחב המדגם בן‪-‬מנייה }‬
‫‪k  ‬‬
‫‪   { m , m  1,‬ועליו מוגדרת מידת ההסתברות (עבור ‪ m‬מסוים)‪:‬‬
‫‪ k  1  m k m‬‬
‫‪P (k )  ‬‬
‫‪p q‬‬
‫‪ m  1‬‬
‫מודל בינומי שלילי‪ :‬מבצעים סדרה של ניסויי ברנולי ב"ת עד להצלחה ה‪- m -‬ית‪ .‬ההסתברות לכך‬
‫‪ k  1  m k m‬‬
‫שהצלחה זו תתקבל בדיוק בניסיון ה‪ k -‬היא‬
‫‪p q‬‬
‫‪ m  1‬‬
‫‪.‬‬
‫הילוך אקראי‪ :‬מסלול המכיל שלבים עוקבים וקשורים שבו כל‬
‫בחירת כל שלב היא אקראית ואינה מושפעת מהשלבים הקודמים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫דגימות מקריות והתפלגות פואסונית‬
‫דגימות מקריות‪:‬‬
‫‪ .9‬פיזור של ‪ r‬עצמים שונים ל‪ n -‬תאים‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪|  | n‬‬
‫שקול לדגימת ‪ r‬עצמים מתוך ‪ n‬עם חזרות‪ ,‬עם חשיבות לסדר‪.‬‬
‫‪ n  r  1  n  r  1‬‬
‫‪|  | ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .0‬פיזור של ‪ r‬עצמים זהים ל‪ n -‬תאים‪ :‬‬
‫‪r‬‬
‫‪‬‬
‫‪  n 1 ‬‬
‫שקול לדגימת ‪ r‬עצמים זהים מתוך‪ n -‬עם חזרות ובלי חשיבות לסדר‪.‬‬
‫‪ .3‬פיזור של ‪ r‬עצמים זהים ל‪ n -‬תאים כך שבל תא יש לכל היותר עצם אחד‬
‫‪n‬‬
‫‪ |  |   r  n‬שקול לדגימת ‪ r‬עצמים מתוך ‪ n‬בלי חזרות‪ ,‬בלי חשיבות לסדר‪.‬‬
‫‪r ‬‬
‫התפלגות פואסון‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫נתון מרחב מדגם }‬
‫‪   {0,1, 2,‬ועליו מוגדרת מידת ההסתברות ‪,   0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪e‬‬
‫‪P (k ) ‬‬
‫!‪k‬‬
‫מודל פואסוני‪ :‬מספר האירועים ביחידת זמן נתונה‪ ,‬אם ידוע כי האירועים מתרחשים בקצב (מספר‬
‫אירועים ליחידת זמן) ממוצע קבוע ‪   0‬ובאופן בלתי תלוי בפרק הזמן מאז האירוע האחרון‪ .‬במקום‬
‫יחידת זמן נתונה‪ ,‬ניתן לחשוב גם על יחידת מרחק‪ ,‬שטח או נפח נתונה‪.‬‬
‫‪k‬‬
‫התפלגות פואסונית מתקבלת מהתפלגות בינומית‬
‫‪‬‬
‫‪n n‬‬
‫‪e ‬‬
‫‪nk‬‬
‫) ‪lim   p (1  p‬‬
‫‪‬‬
‫‪n   k‬‬
‫!‪k‬‬
‫‪‬‬
‫‪np   ‬‬
‫(כלומר‪ ,‬מבצעים סדרה ארוכה מאוד של ניסויי ברנולי ב"ת כאשר ההצלחה היא בהסתברות מאוד‬
‫קטנה כך ש‪.) n p   -‬‬
‫קירוב פואסוני להתפלגות בינומית‪ :‬הקשר בין ההתפלגויות מאפשר להשתמש בהתפלגות‬
‫הפואסונית כקירוב להתפלגות הבינומית (שבמקרים רבים החישוב שלה מסורבל)‪.‬‬
‫תהי התפלגות בינומית עם פרמטרים ‪ n‬ו‪ . p -‬אם ‪ n‬גדול‪ p ,‬קטן ו‪ 0  np  10 -‬אז ניתן לקרב את‬
‫מידת ההתפלגות הבינומית לזו של התפלגות פואסונית עם פרמטר‪.   n p :‬‬
‫‪5‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫התפלגות היפר גיאומטרית‪:‬‬
‫נתון‬
‫מרחב‬
‫‪n, D , N ‬‬
‫מדגם‬
‫}}‪, m in{ D , n‬‬
‫‪  {0,1, 2,‬‬
‫ועליו‬
‫מוגדרת‬
‫מידת‬
‫ההסתברות‪:‬‬
‫‪ D  N  D ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪k n  k ‬‬
‫‪P (k ) ‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪n ‬‬
‫‪n  N, D  N,‬‬
‫מודל היפר‪-‬גיאומטרי‪ :‬בתוך כד יש ‪ N‬כדורים שמתוכם ‪ D‬שחורים והשאר לבנים‪ .‬מוציאים‬
‫‪ n‬כדורים באקראי (ללא החזרה)‪ .‬מספר הכדורים השחורים מבין הכדורים שהוצאו מפולג היפר‪-‬‬
‫גיאומטרית עם פרמטרים ‪. N , D , n‬‬
‫‪0‬‬
‫סכום סדרה הנדסית אינסופית‪:‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪1 q‬‬
‫‪q 1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪q 1‬‬
‫‪S   a1‬‬
‫‪6‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫משתנה מקרי בדיד והתפלגותו‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫משתנה מקרי‪ :‬מ"מ ‪ X‬הוא פונקציה ממרחב המדגם ‪ ‬אל הישר הממשי ‪. X :   R . R‬‬
‫סימון מאורע‪ :‬את המאורע }‪ {   : X ( )  x‬נסמן‪ , { X  x } -‬כלומר‪ :‬אם יוצאת התוצאה ‪, ‬‬
‫אז ‪ X‬מקבל את הערך ) ‪. x  X (‬‬
‫מ"מ בדיד‪ :‬מ"מ שהטווח שלו סופי או בן מניה‪ -‬כאשר ‪( R X‬אוסף כל הערכים שהמ"מ יכול לקבל)‬
‫מהווה קבוצה סופית או בת מנייה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם לכל קבוצה חלקית ‪ B‬בטווח של משתנה מקרי‪ X -‬מגדירים מאורע‪ P ( x  B ) :‬אז‬
‫הסתברותו‪ x ) :‬‬
‫‪ P( X‬‬
‫‪( P ( x  B ) ‬מאורעות זרים וניתן לסכום הסתברויות)‪.‬‬
‫‪x B‬‬
‫פונקצית הסתברות של מ"מ‪ :‬פונקצית הסתברות של מ"מ ‪ X‬היא פונקציה ) ‪ P ( X  x‬או‬
‫) ‪ . p X ( x‬כאשר ) ‪ P ( X  x‬זאת ההסתברות של מאורע } ‪ . { X  x‬ותמיד מתקיים‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪x, 0  P ( X  x)  1‬‬
‫‪ x)  1‬‬
‫‪ P( X‬‬
‫‪x R‬‬
‫‪.3‬‬
‫)‪ x‬‬
‫‪ P( X‬‬
‫‪ A  R , P ( X  A) ‬‬
‫‪x A‬‬
‫הערה‪ :‬פונקצית הסתברות אינה אקראית אלא מוגדרת באופן חד‪-‬משמעי עבור כל ערך ‪ x‬שמ"מ‬
‫‪ X‬יכול לקבל‪ .‬על‪-‬מנת לקבוע את ההתפלגות של מ"מ‪ ,‬מספיק למצוא את ההסתברויות עבור כל‬
‫ערכי המשתנה‪.‬‬
‫פונקציה של משתנה מקרי‪ :‬אם ‪ X‬הוא מ"מ ו ‪ g : R  R‬פונקציה‪ ,‬אז ניתן להגדיר מ"מ חדש‪:‬‬
‫) ‪ Y  g ( X‬המתקבלת ע"י הפעלת הפונקציה ‪ g‬על ערך של ‪. X‬‬
‫)‪P( X  x‬‬
‫‪‬‬
‫‪P (Y  y ) ‬‬
‫‪x R X : g ( x )  y‬‬
‫‪7‬‬
‫©ענת עציון‬
‫) – חורף תש"ע‬214490( ‫הסתברות מ‬
:‫דוגמאות לפונקציות התפלגות ידועות‬
X
X
p x 1

B er ( p ) :‫ סימון‬p X ( x )   q x  0 :‫ברנולי‬
 0 else

 n  x n x
x  0,1,
  p q
B in ( n , p ) :‫ סימון‬p X ( x )    x 

else
0
 D  N  D 
 

x
nx 
 
x  0,1,

:‫ סימון‬p X ( x )  
N
 

 n


0
else
, m in( D , n )
X
n
k 
8
‫©ענת עציון‬
e
:‫גיאומטרית‬
else
x  {1, 2,
, N}
:‫אחידה‬
otherw ise
 e  x

P ois (  ) :‫ סימון‬p X ( x )   x !
 0

, P ( X  x )    p k (1  p ) n  k 
HG (N , D , n)
x  1, 2, 3,
k

U ni ( k , N ) :‫ סימון‬P ( X  x )   N
0

X
n   , np  
 q x 1 p
G eo ( p ) :‫ סימון‬p X ( x )  
 0
:‫בינומית‬
:‫גיאומטרית‬-‫היפר‬
X
X
,n


k!
x  0,1, 2,
:‫פואסונית‬
else
k
:‫קירוב פואסוני לבינומי‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫מספר משתנים מקריים‪ -‬שולית‪ ,‬מותנית ואי‪-‬תלות‬
‫התפלגות משותפת של מ"מ (בדידים)‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬בהינתן שני משתנים מקריים ‪ X‬ו‪ Y -‬המוגדרים על אותו מרחב מדגם‪ ,‬ההסתברות‬
‫המשותפת של הזוג הסדור ) ‪ ( X , Y‬תסומן ע"י‪ . P ( X  x , Y  y )  PXY ( x , y ) :‬שזהו חיתוך‬
‫המאורעות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0  PXY ( x , y )  1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪PX Y ( x , y )  1‬‬
‫)‪( x, y‬‬
‫התפלגות שולית‪:‬‬
‫‪.) { X  x } ‬‬
‫(זהו למעשה איחוד של מאורעות זרים‪{ X  x , Y  y } -‬‬
‫‪y  RY‬‬
‫פונקצית ההסתברות של ‪( x , y ) : X‬‬
‫‪P‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪PX ( x ) ‬‬
‫‪y‬‬
‫פונקצית ההסתברות של ‪( x , y ) : Y‬‬
‫‪P‬‬
‫‪PY ( y ) ‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪x‬‬
‫הערה‪ :‬מהתפלגות משותפת ניתן תמיד למצוא את ההתפלגות השולית ע"י סכימה או אינטגרציה‪ ,‬אך‬
‫מההתפלגות השולית בד"כ לא ניתן לדעת את ההתפלגות המשותפת‪.‬‬
‫שווי התפלגות‪ :‬מ"מ ‪ X‬ו‪ Y -‬שווי התפלגות אם לכל ‪ a‬ממשי‪. PX ( a )  PY ( a ) :‬‬
‫שוויון‪ :‬מ"מ‬
‫‪ X‬ו‪ Y -‬שווים אם ‪( a , a )  1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪. P( X  Y )  1 ‬‬
‫‪a‬‬
‫פונקצית הסתברות מותנית‪:‬‬
‫‪, P( X  x)  0‬‬
‫כלל הכפל‪:‬‬
‫) ‪P (Y  y , X  x‬‬
‫)‪P( X  x‬‬
‫‪PY | X ( y | x )  P (Y  y | X  x ) ‬‬
‫) ‪PX Y ( x , y )  P (Y  y | X  x )  P ( X  x‬‬
‫נוסחת ההסתברות השלמה‪:‬‬
‫) ‪( x | y )  PY ( y‬‬
‫‪P‬‬
‫‪X |Y‬‬
‫‪PX ( x ) ‬‬
‫‪y‬‬
‫נוסחת בייס‪:‬‬
‫) ‪PX |Y ( x | y )  PY ( y‬‬
‫) ‪PX ( x‬‬
‫‪. PY | X ( y | x ) ‬‬
‫נוסחת החלפת משתנים‪ :‬יהי ) ‪ Z  f ( X , Y‬אז ‪ Z‬מ"מ ומתקיים‪:‬‬
‫) ‪P ( X  x,Y  y‬‬
‫‪‬‬
‫‪PZ ( z )  P ( Z  z ) ‬‬
‫‪( x , y ): f ( x , y )  z‬‬
‫‪9‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫תלות‪:‬‬
‫מ"מ בדידים ‪ X‬ו‪ Y -‬הם בלתי תלויים אם‪ x , y : PX Y ( x , y )  PX ( x )  PY ( y ) :‬‬
‫‪-‬‬
‫ההתפלגות המותנת של ‪ Y‬בהינתן ‪ X  x‬אינה תלויה ב‪. x -‬‬
‫‪-‬‬
‫ההתפלגות המותנת של ‪ X‬בהינתן ‪ Y  y‬אינה תלויה ב‪. y -‬‬
‫ווקטורים מקריים (מספר רב של משתנים מקריים)‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬יהיו ) ‪, X n‬‬
‫) ‪, X n  xn‬‬
‫‪ ( X 1 ,‬משתנים מקריים בדידים‪ .‬פונקצית ההסתברות המשותפת‪:‬‬
‫‪, x n )  P ( X 1  x1 , X 2  x 2 ,‬‬
‫שולית ‪-1‬מימדית‪, x n ) :‬‬
‫‪( x1 ,‬‬
‫‪xn‬‬
‫) ‪, xn‬‬
‫‪( x1 ,‬‬
‫‪xn‬‬
‫‪  P‬‬
‫‪Px j ( x j ) ‬‬
‫‪x1‬‬
‫‪xn‬‬
‫שולית ‪-k‬מימדית‪:‬‬
‫‪( x1 , x 2 ,‬‬
‫‪Xn‬‬
‫‪PX 1 X 2‬‬
‫‪P‬‬
‫‪x1‬‬
‫‪xn‬‬
‫‪x j 1 x j 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪x1‬‬
‫‪xk ) ‬‬
‫‪( x1‬‬
‫‪Px1 x 2‬‬
‫‪xk‬‬
‫‪x k 1‬‬
‫הערה‪ k :‬המשתנים לא חייבים להיות בסדר עוקב כמו בנוסחה‪.‬‬
‫אי תלות‪ n :‬מ"מ הם ב"ת אם"ם‪P ( X n  x n ) :‬‬
‫) ‪, X n  x n )  P ( X 1  x1‬‬
‫‪P ( X 1  x1 ,‬‬
‫הערה‪ :‬עבור ‪ n‬מ"מ בלתי תלויים‪ ,‬אם נחלקם לקבוצות זרות ונפעיל על כל קבוצה בנפרד פונקציה‬
‫‪y1  f 1 ( X 1 ,‬‬
‫) ‪, X n1‬‬
‫אחרת שתיתן ערך מסוים‪:‬‬
‫‪y 2  f 2 ( X n1  1 ,‬‬
‫) ‪, X n2‬‬
‫‪ ( y1 ,‬הם ב"ת‪.‬‬
‫אז ) ‪, y m‬‬
‫‪y m  f m ( X nm 1 ,‬‬
‫)‪, Xn‬‬
‫התפלגות מולטינומית‪ :‬מבצעים סדרה של ‪ n‬ניסויים ב"ת‪ ,‬בכל ניסוי ‪ k‬תוצאות אפשריות עם‬
‫‪k‬‬
‫הסתברויות‪, p k :‬‬
‫‪.  p i  1 , p1 ,‬‬
‫‪i 1‬‬
‫נסמן ב‪ - X 1 -‬מספר הפעמים שהתקבלה תוצאה מסוג‪9-‬‬
‫‪ - X k‬מספר הפעמים שהתקבלה תוצאה מסוג‪k -‬‬
‫פונקצית ההתפלגות המשותפת‪, p k ) :‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪i‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪pk k ,‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪o th erw ise‬‬
‫‪M ulti ( n , p1 , p 2 ,‬‬
‫!‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪p1 1 p 2 2‬‬
‫‪‬‬
‫! ‪, x k )   x1 ! x 2 ! x k‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪X‬‬
‫‪( x1 , x 2 ,‬‬
‫‪Xk‬‬
‫‪PX 1 X 2‬‬
‫‪11‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫סטטיסטי הסדר‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬נתונים ‪, X n -‬‬
‫‪ . X 1 ,‬סטטיסטי הסדר שלהם‪ X  n  :‬‬
‫‪. X 1   X  2  ‬‬
‫(כלומר‪ :‬משתנים המקבלים את הראשון בגודל‪ ,‬השני בגודל וכן הלאה‪)...‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫אם הנתונים הם אקראיים אז ‪X  n ‬‬
‫אפילו אם ‪, X n‬‬
‫‪ X 1 ‬הם ‪ n‬מ"מ‪.‬‬
‫‪ X 1 ,‬הם ב"ת‪ ,‬סטטיסטי הסדר ‪X  n ‬‬
‫‪ X 1 ‬הם תלויים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫תוחלת ואינדיקטורים‬
‫תוחלת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬תוחלת של מ"מ בדיד ‪xP  X  x  : X‬‬
‫‪. EX ‬‬
‫‪x R X‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫אם הטווח של ‪ X‬סופי אז הסכום של הטור תמיד מוגדר‪ .‬אחרת הוא יהיה מוגדר רק אם‬
‫הטור מתכנס בהחלט‪.  | x | P ( X  x )   :‬‬
‫‪x‬‬
‫‪-‬‬
‫ניתן להכליל ולדבר על תוחלת ‪ ‬אם הטור מתבדר ו‪ X -‬מקבל ערכים בסימן קבוע‪.‬‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪ .9‬כלל הסכום‪:‬‬
‫לכל ‪ X , Y‬מ"מ ‪E X  E Y‬‬
‫‪‬‬
‫‪EX Y‬‬
‫‪ .0‬אם מ"מ ‪ X‬מקבל ערכים בין ‪ a‬ל‪ b -‬אז ‪a  E X  b‬‬
‫‪ .3‬לינאריות‪ :‬תוחלת היא אופרטור ליניארי‪  b :‬‬
‫‪E  aX  b   aE  X‬‬
‫חוק המספרים הגדולים‪ :‬עבור ‪ X i‬ב"ת ו‪ M  EX i -‬אז ‪ M‬‬
‫‪n‬‬
‫‪i‬‬
‫‪X‬‬
‫‪i 1‬‬
‫נוסחת הזנב‪ :‬עבור מ"מ המקבל ערכים שלמים אי שליליים ‪ x ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪  PX‬‬
‫‪EX‬‬
‫‪x 1‬‬
‫*מומלץ להשתמש בה כאשר הביטוי ) ‪ P ( X  x‬קל יותר לחישוב מאשר ) ‪. P ( X  x‬‬
‫כלל הכפל‪ :‬עבור ‪ X , Y‬מ"מ בלתי תלויים ‪ - E  XY   EX  EY‬ההפך אינו נכון‪.‬‬
‫זוג מ"מ שמקיימים ‪ E X Y  E X  E Y‬נקראים בלתי מתואמים (אך לא ב"ת!)‪.‬‬
‫עבור כל ‪ X , Y‬מ"מ‪ x , Y  y ) :‬‬
‫‪  xyP ( X‬‬
‫‪y‬‬
‫‪E  XY  ‬‬
‫‪x‬‬
‫משפט‪:‬‬
‫‪ .9‬בלתי תלויים ‪ ‬בלתי מתואמים‪.‬‬
‫‪ .0‬בלתי מתואמים ‪ ‬בלתי תלויים‪.‬‬
‫‪ .3‬ב"ת ‪ E h  X   g  Y   E  h  X    E  g  Y   ‬לכל ‪ h , g‬רציפות וחסומות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫אינדיקטורים‪:‬‬
‫הגדרה‪ I A :‬אינדיקטור של מאורע ‪ A‬הוא מ"מ המוגדר ע"י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪IA  ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪A happened‬‬
‫‪otherw ise‬‬
‫תוחלת של אינדיקטור‪E  I A   P  A  :‬‬
‫אם יש אוסף מאורעות ‪ , 1  i  n , Ai‬כאשר ‪ X‬סופר כמה מתוכם קרו‬
‫‪ I    E I    P  A ‬‬
‫‪i‬‬
‫‪Ai‬‬
‫‪Ai‬‬
‫‪E‬‬
‫‪‬‬
‫‪Ai‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ X ‬אז‪:‬‬
‫‪EX‬‬
‫תוחלת ידועה של התפלגויות‪:‬‬
‫בינומי‪B in ( n , p ) :‬‬
‫‪  np‬‬
‫‪X‬‬
‫בינומי שלילי‪N B ( m , p ) :‬‬
‫‪EX‬‬
‫‪m‬‬
‫‪X‬‬
‫‪p‬‬
‫גיאומטרי‪G eo  p  :‬‬
‫פואסוני‪P o is    :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪p‬‬
‫‪X‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪EX‬‬
‫‪EX‬‬
‫‪EX‬‬
‫אי‪-‬שוויונים ידועים‪:‬‬
‫חציון‪ :‬מספר ‪ m‬המקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪, PX  m ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.PX  m ‬‬
‫שכיח‪ :‬המספר שההסתברות לקבל אותו היא הגדולה ביותר‪.‬‬
‫הערה‪ :‬תוחלת‪ ,‬חציון ושכיח יכולים להיות שונים‪.‬‬
‫אי‪-‬שוויון מרקוב‪:‬‬
‫‪EX‬‬
‫יהיה ‪ X‬מ"מ שמקבל ערכים לא שליליים‪ ,‬אזי לכל ‪a  0‬‬
‫‪P( X  a) ‬‬
‫‪a‬‬
‫אי‪-‬שוויון בול (מקרה פרטי של מרקוב)‪:‬‬
‫‪P ( X  1)  E X‬‬
‫מומנט‪ :‬התוחלת נקראת גם המומנט הראשון של ‪ . X‬המומנט ה‪-n‬י הוא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪mn  E  X‬‬
‫‪13‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫דוגמא‪, n ] :‬‬
‫‪, x  1, 2,‬‬
‫‪ X‬מ"מ בדיד‪ .‬אז‪, n :‬‬
‫‪U ni[1,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪P ( X  x) ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1 n  n  1 n  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 n  n  1  2 n  1  n  1  2 n  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ f  x   f  E  x ‬‬
‫אי‪-‬שוויון ינסן‪ :‬אם ‪ f‬פונקציה קמורה אזי‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪m1  E X ‬‬
‫‪‬‬
‫‪m2  EX‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪E‬‬
‫תוחלת של פונקציה של מ"מ‪:‬‬
‫במידה ו‪ g  X  -‬היא פונקציה ניתן לחשב את התוחלת שלה ללא שימוש בהגדרה באופן הבא‪:‬‬
‫‪g ( x)P  X  x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪E  g ( X ) ‬‬
‫‪x R X‬‬
‫ולמספר מ"מ‪ x , Y  y  :‬‬
‫‪  g  x, y  P  X‬‬
‫‪y‬‬
‫‪Eg  X ,Y  ‬‬
‫‪x‬‬
‫חיזוי‪:‬‬
‫מחפשים ערך ‪ b‬כך ש‪ E  X  b  -‬יהיה מינימאלי‪ .‬אז‬
‫‪2‬‬
‫‪b  EX‬‬
‫מחפשים ערך ‪ b‬כך ש‪ E | X  b | -‬יהיה מינימאלי‪ .‬אז החציון הוא החזאי במקרה זה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫שונות וסטיית תקן‬
‫הגדרה‪ V ar  X   m in E  X  a  :‬כלומר אם ‪ EX 2  ‬אז‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫הנוסחה השימושית לחישוב‪:‬‬
‫‪V ar  x ‬‬
‫סטיית תקן‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪EX   EX‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪E  X  EX‬‬
‫‪‬‬
‫‪Var  X‬‬
‫‪Var  X‬‬
‫‪  SD  X  ‬‬
‫אלה המדדים המתארים עד כמה ההתפלגות מפוזרת סביב התוחלת‪ .‬ככל שההתפלגות מרוכזת יותר‬
‫סביב התוחלת כך קטנה השונות‪/‬סטיית התקן‪ .‬השונות נמדדת ביחידות בריבוע של מ"מ וסטיית‬
‫התקן באותן היחידות כמו מ"מ‪.‬‬
‫תכונות של שונות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ V a r  X   0‬אמ"מ ‪ X‬הוא מ"מ קבוע‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ X , V ar  X‬‬
‫מ"מ המקיים‪ :‬‬
‫יהי ‪X‬‬
‫‪ V a r  X‬סופי‪ ,‬אזי לכל ‪ a‬ו‪b -‬‬
‫‪‬‬
‫‪V ar  aX  b   a V ar  X‬‬
‫‪2‬‬
‫נשים‪-‬לב כי תכונה זו גוררת כי מתקיים גם ‪ . S D  a X  b   | a | S D  X ‬הכוונה בתוכנה היא‬
‫כי הזזה של משתנה מקרי ( ‪ ) b‬אינה משנה שונות אך הכפלה בקבוע ) ‪ ( a‬כן משנה שונות‪.‬‬
‫‪  V ar  X   V ar  Y   2 C ov  X , Y ‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪ X 1 ,‬בלתי תלויים‪:‬‬
‫עבור ‪, X n‬‬
‫‪V ar  X  Y‬‬
‫‪ V ar  X ‬‬
‫‪i‬‬
‫‪. V ar   X i  ‬‬
‫שונות של התפלגויות ידועות‪:‬‬
‫‪-X‬‬
‫) ‪B er ( p‬‬
‫‪2‬‬
‫‪p  p  p q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪B in  n , p ‬‬
‫‪G eo  p ‬‬
‫‪NB m, p ‬‬
‫‪N 1‬‬
‫‪V ar  X‬‬
‫‪‬‬
‫‪n  pq - X‬‬
‫‪-X‬‬
‫‪q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-X‬‬
‫‪p‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫] ‪U ni[1, N‬‬
‫‪-X‬‬
‫‪P o is   ‬‬
‫‪  -X‬‬
‫‪12‬‬
‫‪V ar  X‬‬
‫‪HG  N , D, n ‬‬
‫‪Var  X‬‬
‫‪npq‬‬
‫) ‪m (1  p‬‬
‫‪2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪‬‬
‫‪N n‬‬
‫‪N 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪V ar  X‬‬
‫‪Var  X‬‬
‫‪-X‬‬
‫‪V ar  X‬‬
‫‪Var  X‬‬
‫‪15‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫‪1‬‬
‫אי‪-‬שוויון צ'בצ'ב‪ :‬לכל מ"מ ‪ X‬ולכל ‪ k  0‬מתקיים‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪k‬‬
‫‪P  | X  E  X  | SD  X   k  ‬‬
‫משמעות‪ :‬ההסתברות ש‪ X -‬חורג מהתוחלת שלו ביותר מ‪ k -‬פעמים סטיית התקן‪ ,‬קטנה או שווה ל‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪k‬‬
‫צורה אחרת לרישום‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪V ar  X‬‬
‫‪2‬‬
‫‪c‬‬
‫‪  c ‬‬
‫‪P | X  E  X‬‬
‫החוק החלש של המספרים הגדולים‪ :‬יהיו‬
‫‪ X 1 , X 2 ,‬מ"מ ב"ת (בלתי מתואמים גם תנאי‬
‫‪n‬‬
‫מספיק)‪ ,‬שווי‪-‬התפלגות עם תוחלת ‪ ‬ושונות‪ .  2 -‬יהי‬
‫‪i‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ X n ‬ממוצע המשתנים האלו‪ .‬אז‬
‫‪i 1‬‬
‫‪P  | X n   |     ‬‬
‫לכל ‪   0‬מתקיים‪ 0 :‬‬
‫‪n ‬‬
‫משמעות‪ :‬ככל שהמדגם גדל‪ ,‬הממוצע מתקרב לתוחלת כרצוננו‪ ,‬בהסתברות שואפת ל‪9-‬‬
‫( ‪.) lim X n  ‬‬
‫‪n ‬‬
‫החוק החזק של המספרים הגדולים‪ :‬עבור תנאי המשפט הקודם‪ ,‬מתקיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪P lim | X n   | 0  1‬‬
‫‪x ‬‬
‫משמעות‪ :‬כאשר הממוצע מתכנס לתוחלת‪ ,‬אז ההסתברות שמאורע יקרה היא‪.9:‬‬
‫‪16‬‬
‫©ענת עציון‬
‫) – חורף תש"ע‬214490( ‫הסתברות מ‬
‫קווריאנס (שונות משותפת) ומקדם מתאם‬
:‫הגדרות שונות משותפת‬
C ov  X ,Y

E
 X
 EX
 Y
 EY
 
EXY  EXEY
Var  X  Y   Var  X   Var  Y   2 C ov  X , Y
:‫קווריאנס‬
 :‫נוסחה נוספת‬
:‫הערות‬
X ,Y  C ov  X ,Y
  0 :‫שונות משותפת מצביעה על תיאום בין המשתנים המקריים‬
-
)‫בלתי מתואמים (חסרי קורלציה‬
.)‫ בלתי מתואמים (ההפך לא נכון‬ ‫בלתי תלויים‬
-
:‫תכונות של שונות משותפת‬
C ov  X ,Y  Z   C ov  X ,Y   C ov  X , Z

-
. C o v  X , a   0 ,‫ קבוע‬a ‫לכל‬
-
. C ov  X , X   Var  X 
C ov  X , Y
-
  C ov  Y , X 
C o v  a X  b , cY  d   a cC o v  X , Y
-

-
:‫מקדם המתאם‬
: Y -‫ ל‬X ‫מקדם המתאם בין‬
C orr  X , Y     X , Y  
:‫ ולכן‬E  X *   E  Y *   1 :‫ כאשר‬X * 
  X ,Y  
X 
X
C ov  X , Y
C ov  X , Y

SD  X   SD  Y 

C ov  X , Y

Var  X   Var  Y

-‫ הורדת תוחלת וחלוקתה בסטיית תקן‬:‫תקנון‬

SD  X   SD  Y 

E  X  X
 Y
 Y
SD  X   SD  Y


 EX Y
*
*

:‫תכונות של מקדם המתאם‬
C orr  X , X
C orr  X , Y
C orr  X , Y
 1 
  1 
1
 1  C o rr  X , Y   1
C orr  X , Y
Y  aX  b , a  0
0
 C ov  X , Y
0
Y  aX  b , a  0 C o rr  a X  b , cY  d   sig n ( a c )  C o rr  X , Y

.‫ קיים קשר לינארי בין המשתנים‬,‫ בערכו המוחלט‬9-‫ אם מקדם המתאם הוא‬:‫הערה‬
17
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫אופי התלות בין מאורעות‪:‬‬
‫תלות חיובית‪ :‬מאורעות ‪ A‬ו‪ B -‬תלויים חיובית אם‬
‫‪‬‬
‫‪P  A | B   P  A‬‬
‫‪( ‬הידיעה ש‪ A -‬קרה‪,‬‬
‫‪‬‬
‫‪P B | A  P B ‬‬
‫מגדילה את הסיכוי ש‪ B -‬יקרה ולהפך)‪.‬‬
‫תלות שלילית‪ :‬מאורעות ‪ A‬ו‪ B -‬תלויים חיובית אם‬
‫‪‬‬
‫‪P  A | B   P  A‬‬
‫‪( ‬הידיעה ש‪ A -‬קרה‪,‬‬
‫‪‬‬
‫‪ P ( B | A)  P  B ‬‬
‫מקטינה את הסיכוי ש‪ B -‬יקרה ולהפך)‪.‬‬
‫שימוש באינדיקטורים‪:‬‬
‫‪ A  P  A  B   P  A  P  B   C o v  I A , I B   0‬ו‪ B -‬תלויים חיובית‪.‬‬
‫‪ A  P  A  B   P  A  P  B   C o v  I A , I B   0‬ו‪ B -‬בלתי תלויים‪.‬‬
‫‪ A  P  A  B   P  A  P  B   C o v  I A , I B   0‬ו‪ B -‬תלויים שלילית‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫תוחלת מותנית‬
‫הגדרה‪ :‬התוחלת המותנית של מ"מ ‪ Y‬בהינתן שקרה מאורע ‪ A‬מוגדרת ע"י‪:‬‬
‫‪ xP  x | y ‬‬
‫‪X |Y‬‬
‫‪ x |Y  y ‬‬
‫‪ xPX‬‬
‫‪x‬‬
‫‪E  X |Y  y ‬‬
‫‪x‬‬
‫הערה‪ :‬התוחלת המותנית‪ ,‬תלויה ב‪ y -‬ולכן הינה פונקציה של ‪. E  X | Y  y   g  y  : y‬‬
‫תכונות (כמו במקרה הלא מותנה)‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪E  X  Y | Z  z   E  X | Z  z   E Y | Z  z ‬‬
‫‪-‬‬
‫‪E  aX  b | Z  z   aE  X | Z  z   b‬‬
‫תוחלת מותנית כמשתנה מקרי‪:‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫ונקבל משתנה מ"מ‪ -‬‬
‫נרכיב את פונקצית התוחלת המותנית על ‪Y‬‬
‫‪E  X | Y   g Y‬‬
‫משפט ההחלקה‪ E  X   E  E  X | Y   :‬וזה מתקיים לכל ‪ , h  X ‬פונקציה של מ"מ ‪. X‬‬
‫במקרה הבדיד‪| Y  y   P  Y  y  :‬‬
‫‪   E  X‬‬
‫‪E E  X |Y‬‬
‫‪‬‬
‫‪EX‬‬
‫‪y‬‬
‫נוסחאות נוספות‪:‬‬
‫‪E  X  Y |Y   E  X |Y   Y‬‬
‫‪E  X  Y |Y  y  E  X |Y  y  y‬‬
‫‪E  XY | Y  y   y  E  X | Y  y ‬‬
‫‪E  XY | Y   Y  E  X | Y‬‬
‫משפט ‪:WALD‬‬
‫‪‬‬
‫‪ X 1 , X 2 , X 3 ,‬ב"ת‪ ,‬כולם בעלי תוחלת‬
‫ה‪- X j -‬ים‪ X N .‬‬
‫‪SN  X1  X 2 ‬‬
‫אז מתקיים‪ :‬‬
‫‪‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ N .   E  X‬מ"מ אחר‪ ,‬ב"ת בכל‬
‫‪E SN   E  X  E  N    E  N‬‬
‫הערה‪ :‬ה‪- X j -‬ים עצמם יכולים להיות תלויים או ב"ת בינם לבין עצמם‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬לאדם יהיו ‪ N‬ילדים‪ .‬לילד מספר ‪ k‬יהיו ‪ X k‬ילדים משלו‪ ,‬כאשר ‪- X k‬ים הם ב"ת ב‪ . N -‬ו‪-‬‬
‫‪ E  X k   ‬לכל ‪ . k‬אז מספר הנכדים של אותו אדם ‪ , S N ‬התוחלת שלו‪. E  S N    E  N  :‬‬
‫שונות מותנית‪:‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫‪X ,Y‬‬
‫מ"מ אז‪  :‬‬
‫‪ Y  E   Y | X   V ar  E  Y | X‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪19‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫פונקציות יוצרות‬
‫מומנטים ופונקציות יוצרות מומנטים‪:‬‬
‫מומנט‪ :‬יהי ‪ X‬מ"מ‪ .‬המומנט ה‪- n -‬י של ‪ X‬הוא‪:‬‬
‫עבור ‪ X‬בדיד‪ P  X  x  :‬‬
‫‪n‬‬
‫‪x‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.E X‬‬
‫‪EX‬‬
‫‪x R‬‬
‫‪‬‬
‫פונקציה יוצרת מומנטים‪( :‬פי"מ) מסומנת ב‪-‬‬
‫עבור ‪ X‬בדיד‪ P  X  x  :‬‬
‫‪ t    e tX‬‬
‫‪X‬‬
‫‪tX‬‬
‫‪E e‬‬
‫‪t  ‬‬
‫‪X‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪x R‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן לקבל מהפונקציה את כל המומנטים של ‪ X‬ע"י חישוב נגזרותיה ומציאת הערך של‬
‫‪‬‬
‫הנגזרת בנקודה ‪ , t  0‬כלומר‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪( t  0)  E  X‬‬
‫‪ M‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪t‬‬
‫עבור כמה מ"מ‪ :‬פונקציה של סכום משתנים מ"מ ב"ת שווה למכפלת הפונקציות יוצרות המומנטים‬
‫שלהם‪( M X  Y  t   M X  t   M Y  t  :‬וזה נכון גם למספר רב יותר של מ"מ)‪.‬‬
‫תכונה‪ :‬יהי ‪ X‬מ"מ‪ a , b ,‬קבועים‪ ,‬אזי‪M aX  b  t   e M  at  :‬‬
‫‪bt‬‬
‫משפט‪ :‬פונקציה יוצרת מומנטים (אם קיימת) מגדירה את התפלגותו של מ"מ באופן חד‪-‬משמעי‪.‬‬
‫(אבל כל המומנטים ללא הפונקציה לא כיולים לקבוע באופן חח"ע את ההתפלגות)‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪B er  p ‬‬
‫‪-‬‬
‫‪B in  n , p ‬‬
‫‪-‬‬
‫‪P o is   ‬‬
‫‪-‬‬
‫סכום מ"מ פואסונים‪:‬‬
‫‪1  p  ‬‬
‫‪pe  q : X‬‬
‫‪t‬‬
‫‪n‬‬
‫‪:X‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ q‬‬
‫‪e  ‬‬
‫‪:X‬‬
‫‪t‬‬
‫!‪n‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ pe‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪n0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪pe‬‬
‫‪k‬‬
‫‪n‬‬
‫‪t‬‬
‫‪nk‬‬
‫‪‬‬
‫‪  pe  q‬‬
‫‪k ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ t    e tk ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪t‬‬
‫‪e‬‬
‫‪tX‬‬
‫‪M X t   E e‬‬
‫‪e‬‬
‫‪ e‬‬
‫!‪n‬‬
‫‪k 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪nt‬‬
‫‪X‬‬
‫‪M‬‬
‫‪e‬‬
‫‪tX‬‬
‫‪E e‬‬
‫‪t  ‬‬
‫‪X‬‬
‫‪M‬‬
‫‪n0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ e 1‬‬
‫‪ t   e   e t 1   e       e t 1 ‬‬
‫‪ e 1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ e‬‬
‫‪t   e‬‬
‫‪t‬‬
‫‪e‬‬
‫‪e‬‬
‫‪X Y‬‬
‫‪‬‬
‫‪e‬‬
‫‪M‬‬
‫‪21‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫פונקציה יוצרת הסתברות‪:‬‬
‫‪s P  X  x‬‬
‫הגדרה‪ :‬יהי ‪ X‬מ"מ המקבל ערכים שלמים ואי‪-‬שליליים‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪gX s  E s‬‬
‫‪x R X‬‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪ k‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ s  0  k !P  X‬‬
‫‪ gX‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k‬‬
‫‪s‬‬
‫(בפרט אם מציגים את ‪ g X‬כטור חזקות סביב ‪ s  0‬אז‬
‫המקדם של ‪ s k‬הוא ההסתברות ש‪ X -‬יקבל את הערך‪.) k -‬‬
‫‪g X 1   1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ EX ‬‬
‫‪X‬‬
‫‪EX‬‬
‫‪ s  1 ‬‬
‫‪s‬‬
‫‪g X‬‬
‫‪2‬‬
‫‪s‬‬
‫‪. g    0   n ! P  n ‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1   E  X‬‬
‫‪‬‬
‫‪EX‬‬
‫‪ s  1 ‬‬
‫‪g X‬‬
‫‪n‬‬
‫יהיו ‪, X n‬‬
‫‪ X 1 ,‬מ"מ ב"ת‪ ,‬אזי‪g X i  t  :‬‬
‫‪n‬‬
‫‪t   ‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ Xi‬‬
‫‪g‬‬
‫‪i 1‬‬
‫משפט‪ :‬פונקציה יוצרת הסתברות של מ"מ (אם קיימת) מגדירה באופן חח"ע את פונקצית‬
‫ההסתברות של המשתנה המקרי‪.‬‬
‫פונקציה אופיינית‪:‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫‪p x‬‬
‫‪i x‬‬
‫‪e‬‬
‫‪i X‬‬
‫‪ X    E  e‬‬
‫‪21‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫תהליכי הסתעפות‬
‫במצב ההתחלתי יש צומת יחיד בעץ‪ . i  0 ,‬בשלב ה‪ i -‬לכל צומת ‪ v‬ברמה ה ‪ i  1‬מתווספים ‪C v‬‬
‫בנים‪ ,‬כאשר ‪ C v‬הוא משתנה מקרי‪.‬‬
‫הנחה‪ :‬כל ה‪ C v -‬הם בלתי תלויים ושווי‪-‬התפלגות‪.‬‬
‫סימונים‪:‬‬
‫‪ - g‬פונקצית יוצרת הסתברות של המשתנה המקרי ‪. C v‬‬
‫‪ - ‬התוחלת של המשתנה המקרי ‪C v‬‬
‫‪ - Z i‬משתנה מקרי שערכו שווה למספר הצמתים הכולל ברמה ה‪ i -‬בעץ‪. Z 0  1 ,‬‬
‫‪ - g i‬פונקציה יוצרת הסתברות של המשתנה המקרי ‪Z i‬‬
‫משפטים‪:‬‬
‫‪ s     .9‬‬
‫‪‬‬
‫‪ g 0  s   s , g i  s   g i 1  g  s    g g  g ‬עבור‬
‫‪i‬‬
‫‪ E  Z i    .0‬עבור‬
‫‪i  1, 2,‬‬
‫‪. i  0,1, 2,‬‬
‫‪22‬‬
‫©ענת עציון‬
‫) – חורף תש"ע‬214490( ‫הסתברות מ‬
‫התפלגויות רציפות וצפיפות‬
:‫ כך ש‬f X  x  ‫ ייקרא רציף אם קיימת פונקציה‬ ‫ מ"מ המגודר על מרחב מדגם‬:‫מ"מ רציף‬
b
P  X  [a , b ]  P  a  X  b  

f X  x  dx
a
. X ‫ נקראת פונקצית הצפיפות של מ"מ‬f x  x 
:‫תכונות‬
P  X  [ x , x  dx ]   f X
 x   dx :‫קטן מאוד אז מתקיים‬
d x ‫כאשר‬
-
f x  x  dx
-
P a  X  b  P  X  b  P  X  a
-
a
P  X  a 


:‫אילוצים‬
x, f x  0
-
f x  x  dx  1
-

P    X    


:‫הערות‬
. f X  x   1 ‫ לא מציינת הסתברות ולכן ייתכן כי‬f x
-
x
.P  X  x 
 f  t dt  0  P  a 
x
X  b   P  a  X  b  :"‫"שטח נקודה אפס‬
-
x
E g X

   g  x  

f x  x  dx
EX

 
x  f X  x  dx
:‫תוחלת של מ"מ רציף‬


.)‫(התכנסות במידה שווה‬
 | x |  f  x  dx  
X
‫ התוחלת קיימת רק כאשר‬:‫הערה‬


V ar  X
 

 

x  f x  x  dx    x  f  x  dx 
 

2
23
‫©ענת עציון‬
2
:‫שונות של מ"מ רציף‬
‫) – חורף תש"ע‬214490( ‫הסתברות מ‬
:)‫התפלגות אחידה (יוניפורמית‬
 1

fX  x  b  a
0

EX

ba
x  [a, b]
U ni ( a , b )
otherw ise
Var  X
2
. a  b ‫ כאשר‬X

b  a 
2
P c  X  d  
12
d c
ba
:‫התפלגות נורמלית‬
fZ  z  
1
2

e
1
z
2
  z 
2
N  0,1  :‫נורמאלי סטנדרטי‬
Z
a
:‫ כאשר לאינטגרל הזה אין פיתרון אנליטי ומסמנים‬, P  Z  a  


1
2

e
1
2
z
2
dz :‫ומתקיים‬
.‫ את הערכים מוצאים בטבלה‬, P  Z  a     a 
fX  x 
1

2

e
x 
2
2
2
N   ,
  x X
2

  R ,   0 :‫נורמאלי כללי‬
:‫ כדי להיות נורמאלי סטנדרטי‬X ‫ניתן לנרמל את‬
b 
b 
 X 

b 
P  X  b  P 

  PZ 


 
 
 

  
b 
a 
P a  X  b  P  X  b  P  X  a   


  
  
:‫ אז‬X 2
N  2 , 2
2

, X1
N  1 ,  1
2

:‫סכום של משתנים נורמאלים‬
. X1  X 2
24
‫©ענת עציון‬
N  1   2 ,  1   2
2
2

‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫משפט הגבול המרכזי‬
‫‪n‬‬
‫יהיו ‪, X n‬‬
‫‪ X 1 , X 2 ,‬מ"מ ב"ת ש"ה עם תוחלת ‪ ‬ושונת‬
‫‪2‬‬
‫‪ . ‬נגדיר‪X i :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ X n ‬אזי‪:‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ N  0,1 ‬‬
‫‪n ‬‬
‫‪Xn  ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ /‬‬
‫כלומר‬
‫‪n‬‬
‫‪ X‬בקירוב מתפלג כמו משתנה מקרי מהתפלגות נורמאלית‪-‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪ X ‬‬
‫‪ n ‬‬
‫‪P n‬‬
‫‪ a  ‬‬
‫‪ , N   ,‬כלומר‪   a   P  N  0,1   a  :‬‬
‫‪‬‬
‫‪n ‬‬
‫‪ / n‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫באופן שקול אם נגדיר‪X i :‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ S n ‬אזי‪ N  0,1  :‬‬
‫‪n ‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪Sn  n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ S n‬מתפלג בקירוב כמו מ"מ‪. N  n  , n 2  :‬‬
‫‪25‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫התפלגות אקספוננציאלית והתפלגות גאמא‪:‬‬
‫התפלגות מעריכית‪:‬‬
‫סימון‪ex p    :‬‬
‫‪.X‬‬
‫פונקצית צפיפות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪EX‬‬
‫שונות‪:‬‬
‫תוחלת‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪x0‬‬
‫‪ ex‬‬
‫‪otherw ise‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חישב הסתברות‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫‪dx  e‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ e‬‬
‫‪. fX  x  ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪V ar  X‬‬
‫‪‬‬
‫‪f X  x  dx ‬‬
‫‪a‬‬
‫‪‬‬
‫‪P  X  a ‬‬
‫‪a‬‬
‫תכונת חוסר הזיכרון‪ :‬אם נתון כי עד רגע ‪( t‬כולל) לא היה מופע‪ ,‬אז "מתחילם מהתחלה"‪ ,‬ולכן הזמן‬
‫‪s‬‬
‫‪.PX  t  s | X  t  P X  s  e‬‬
‫עד המופע הבא הוא‪. ex p    :‬‬
‫משפט‪ :‬ההתפלגות הרציפה היחידה בעלת תכונת חוסר זיכרון היא ההתפלגות האקספוננציאלית‪.‬‬
‫התפלגות ‪:Gamma‬‬
‫סימון‪G a m m a  n ,   :‬‬
‫פונקצית צפיפות‪:‬‬
‫‪x0‬‬
‫‪.X‬‬
‫‪  e   x   x  n 1  e   x   x  n 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪fX  x  ‬‬
‫‪ n‬‬
‫! ‪ n  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪otherw ise‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ‪ n , ‬וכאשר ‪ ,   n    e  y  y n 1 dy‬שזוהי פונקצית גמא‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫עבור ‪ n‬שלם מתקיים‪  n    n  1     n  1  :‬‬
‫‪-‬‬
‫! ‪.   n    n  1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪2‬‬
‫תוחלת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪EX‬‬
‫שונות‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪V ar  X‬‬
‫‪26‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫הערה‪ :‬התפלגות אקספוננציאלית הינה מקרה פרטי של התפלגות ‪: G a m m a‬‬
‫‪Gamma 1,    exp   ‬‬
‫‪ X 1 ,‬מ"מ ב"ת‪ex p    ,‬‬
‫גאמא‪ -‬סכום מ"מ אקספוננציאלים‪ :‬יהיו ‪, X n‬‬
‫‪ Xn‬‬
‫‪ . Y  X 1 ‬אזי‪G a m m a  n ,   :‬‬
‫‪ . X i‬נגדיר‪:‬‬
‫‪.Y‬‬
‫הקשר בין מ"מ אקספוננציאלי גאמא ופואסון‪:‬‬
‫‪ - N t‬מספר המופעים בקטע‪. [0, t ] -‬‬
‫‪ -  T i  T i  1 ‬זמן בין מופעים‪.‬‬
‫‪ - Ti‬זמן המופע ה‪i -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אם ‪P o is   t ‬‬
‫‪ N t‬אז‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ex p   ‬‬
‫‪o‬‬
‫‪G am m a  i,  ‬‬
‫אם ‪ex p   ‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ Ti  Ti 1 ‬‬
‫‪Ti‬‬
‫‪  Ti  Ti 1 ‬וב"ת אזי‪:‬‬
‫‪P o is   t ‬‬
‫‪Nt‬‬
‫‪j‬‬
‫נוסחה לחישוב הסתברויות עבור ‪: G am m a  i ,  ‬‬
‫‪t ‬‬
‫!‪j‬‬
‫‪ t‬‬
‫‪e‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪P  Ti  t   P  N t  i  1  ‬‬
‫‪j0‬‬
‫משמעות‪ :‬ההסתברות שהמאורע ה‪ i -‬יקרה אחרי זמן‪ t -‬שווה להסתברות לכך שעד לזמן‪ t -‬קרו לכל‬
‫היותר ‪ i  1‬מאורעות‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫פונקצית התפלגות מצטברת‬
‫הגדרה‪ :‬יהי ‪ X‬מ"מ‪ .‬פונקצית התפלגות מצטברת של ‪ X‬היא פונקציה ]‪ F X : R  [0,1‬המוגדרת‬
‫ע"י‪. F X  x   P  X  x  :‬‬
‫עבור ‪ X‬בדיד‪PX  x  :‬‬
‫‪‬‬
‫‪FX  x  ‬‬
‫‪xR  x‬‬
‫עבור ‪ X‬רציף‪:‬‬
‫‪ FX  x ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪f X  t  dt  f X  x  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪FX  x  ‬‬
‫‪‬‬
‫כלומר‪ :‬ע"י גזירה של פונקצית התפלגות מצטברת‪ ,‬ניתן לקבל את הצפיפות של מ"מ רציף‪.‬‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪F    1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪F     0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ F , x  y  F  x   F  y ‬מונוטונית‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫פונקצית ההתפלגות המצטברת מגדירה את ההתפלגות של מ"מ‪ .‬כלומר‪ ,‬אם למשתנים‬
‫מקריים אותה פונקצית התפלגות מצטברת‪ ,‬אז להם אותה צפיפות ואתה התפלגות על‪. R -‬‬
‫‪-‬‬
‫עבור ‪ X‬רציף‪P  a  X  b   P  X  b   P  X  a   F  b   F  a  :‬‬
‫נוסחת הזנב‪ X :‬מ"מ בדיד‪ ,‬שמקבל ערכים שלמים לא שליליים‪ k  .‬‬
‫‪‬‬
‫‪  PX‬‬
‫‪‬‬
‫‪EX‬‬
‫‪k 1‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה רציף זה יכול להיות אי‪-‬שיווין ממש ואז מקבלים‪   1  F X  x   dx :‬‬
‫‪EX‬‬
‫‪0‬‬
‫‪28‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫טרנספורמציות של מ"מ רציפים‬
‫שינוי משתנה‪:‬‬
‫שינוי ליניארי‪:‬‬
‫מ"מ רציף בעל פונקצית צפיפות ‪ x ‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ ya‬‬
‫‪fX ‬‬
‫( ‪ ) b  0‬ניתנת ע"י‪ :‬‬
‫| ‪|b‬‬
‫‪ b ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ , f X‬פונקצית הצפיפות של ‪Y  a  b X‬‬
‫‪. fY  y  ‬‬
‫הרכבה‪ X :‬מ"מ רציף בעל פונקצית צפיפות ‪ g . f X  x ‬מונוטונית עולה ממש או יורדת ממש (ואז‬
‫‪ g  y    f  g  y  ‬‬
‫היא הפיכה בתחום מסוים)‪ .‬פונקצית הצפיפות ‪: Y  g  x ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ y ‬‬
‫‪fY‬‬
‫סימולציה‪:‬‬
‫‪.U‬‬
‫נתון משתנה אחיד‪uni[0,1] :‬‬
‫המטרה‪ :‬ע"י שימוש ב‪ U -‬ועל‪-‬סמך טרנספורמציה‪ ,‬לקבל תצפית מהתפלגות של מ"מ ‪ , X‬כאשר‬
‫‪ F‬פונקצית ההתפלגות המצטברת של‪ , X -‬נתונה‪.‬‬
‫נרצה למצוא פונקציה ‪ g‬כך ש‪ . P  g  U   x   F  x  -‬בדרך זו ‪ g  U ‬ו‪ X -‬יהיו שווי התפלגות‪.‬‬
‫‪ . F  X ‬לכן נגדיר ‪‬‬
‫בנוסף מתקיים ש‪U n i  0,1  -‬‬
‫‪ U  F  X‬ונחלץ את ‪X‬‬
‫‪.  g U   F 1 U  ‬‬
‫על‪-‬מנת להגריל מ"מ ‪ , X‬נגריל עתה מ"מ ‪ U n i  0,1 ‬ונציב בפונקציה ההופכית שמצאנו‪.‬‬
‫התפלגות חי בריבוע‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ X 1 , X 2 ,‬מ"מ‪ ,‬ב"ת‪ ,‬כאשר ‪N  0,1 ‬‬
‫יהיו ‪, X n‬‬
‫‪ . X i‬נגדיר‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Xi‬‬
‫‪‬‬
‫‪.Y ‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪n 1‬‬
‫אז‪,  :‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪ n   G am m a ‬‬
‫‪x0‬‬
‫‪otherw ise‬‬
‫‪ 1 n2‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪ n / 2  1  x / 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪e‬‬
‫‪f X  x, n      n / 2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 2   G am m a  2 2 , 1 2   exp  1 2  , X 1 , X 2‬‬
‫הערה‪ :‬כאשר ‪N  0,1 ‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Y  X‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Y‬כלומר‪ Y :‬מפולג חי בריבוע עם ‪ n‬דרגות חופש‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 1/ 2 x‬‬
‫‪e‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪N  0,1  ‬‬
‫‪ y/2‬‬
‫‪ . X‬אז‪:‬‬
‫‪e‬‬
‫‪ 1/ 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ y ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ X2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪ f Y‬ו‪    ,  -‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪29‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫התפלגויות וצפיפויות משותפות‬
‫התפלגות משותפת רציפה של זוג מ"מ‪:‬‬
‫ל‪-‬מ"מ ‪ X , Y‬המוגדרים על אותו מרחב המדגם יש התפלגות משותפת רציפה אם לכל‬
‫מתקיים‪f X ,Y  t , s  dtds :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪B  R‬‬
‫‪, P  X ,Y   B  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫צפיפות משותפת‪ f X ,Y  t , s  :‬היא פונקצית הצפיפות המשותפת של ‪ X‬ו‪ Y -‬המקיימת‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ f X ,Y  t , s   0‬לכל ‪. t , s‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪-‬‬
‫‪f X ,Y  t , s  dtds  1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪P  x  X  x  d x , y  Y  y  d y   f X ,Y  x , y  d xd y‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫(מבחינה גיאומטרית‪ ,‬ההסתברות במקרה הדו‪-‬מימדי מתוארת ע"י השטח במלבן ‪. dx  dy‬‬
‫שיטות למציאת צפיפות משותפת‪:‬‬
‫‪ .9‬ע"י‪f X ,Y  x , y  dxdy  P  x  X  x  dx , y  Y  y  dy  :‬‬
‫‪ .0‬מציאת ‪ F X ,Y  x , y ‬וגזירתה‪.‬‬
‫התפלגות מצטברת משותפת‪ :‬עבור ‪ -  X , Y ‬זוג מ"מ המוגדרים על אותו מרחב המדגם‪,‬‬
‫‪y‬‬
‫פונקצית ההתפלגות המשותפת‪f X ,Y  u , v  dudv :‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪F X ,Y  x , y   P  X  x , Y  y  ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ומתקיים‪ x , y   :‬‬
‫‪X ,Y‬‬
‫‪F‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪xy‬‬
‫‪f X ,Y  x , y  ‬‬
‫פונקציות צפיפות שוליות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פונקצית הצפיפות השולית של‪f X ,Y  x , y  dy : X -‬‬
‫‪‬‬
‫‪fX  x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פונקצית הצפיפות השולית של‪f X ,Y  x , y  dx : Y -‬‬
‫‪‬‬
‫‪fY  y  ‬‬
‫‪‬‬
‫הערה‪ :‬בכל‪-‬פעם עושים אינטגרציה על המשתנה שרוצים להשמיט‪ ,‬נכון גם ליותר מ‪ 0-‬משתנים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫אי‪-‬תלות בין מ"מ רציפים‪:‬‬
‫‪ X , Y‬יקראו מ"מ בלתי תלויים אם מתקיים‪ f X ,Y  x , y   f X  x   f Y  y  :‬לכל ‪. x , y  R‬‬
‫‪ X , Y‬יקראו מ"מ בלתי תלויים אם מתקיים‪ F X ,Y  x , y   F X  x   FY  y  :‬לכל ‪. x , y  R‬‬
‫הערה‪ :‬אם ניתן להפריד את ‪ f X ,Y  x , y ‬למכפלת שתי פונקציות באופן הבא‪:‬‬
‫‪ f X ,Y  x , y   g  x   h  y ‬ותחומיהם השוליים של ‪ X‬ו‪ Y -‬אינם תלויים אחד בשני‪ ,‬כלומר‪-‬‬
‫התחום המשותף של ‪  X , Y ‬הינו מלבן המקביל לצירים‪ ,‬אזי המתנים המקריים הם ב"ת ו‪ g  x  -‬ו‪-‬‬
‫‪ h  y ‬הן פונקציות הצפיפות של ‪ X , Y‬עד כדי קבוע‪.‬‬
‫כתיבה דרך הסתברות‪. P  X  dx , Y  dy   P  X  dx   P  Y  dy  :‬‬
‫התפלגות אחידה דו‪-‬מימדית‪:‬‬
‫מפולגים אחיד על ‪U ni  B  , B‬‬
‫‪ R‬‬
‫‪ , B‬נאמר ש‪ X , Y  -‬‬
‫‪t, s   B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ t , s    a rea B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫עבור‬
‫‪2‬‬
‫‪o th erw ise‬‬
‫‪  X , Y ‬אם‪:‬‬
‫‪ f X ,Y‬כאשר ‪  X , Y ‬נבחרה באקראי על ‪. B‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫עבור ‪ A  B‬מתקיים‪:‬‬
‫‪area A‬‬
‫‪area B‬‬
‫‪-‬‬
‫אם ‪U ni  a , b ‬‬
‫‪. P  X ,Y   A  ‬‬
‫‪ X‬ו‪U ni  c , d  -‬‬
‫‪ , Y‬ו‪ X , Y -‬ב"ת‪ ,‬אז הם מתפלגים במשותף אחיד דו‪-‬‬
‫מימדי על המלבן‪. [ a , b ]  [ c , d ] :‬‬
‫תכונה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪P   X , Y   [ x , x  dx ]  [ y , y  dy ]   F  x  dx , y  dy ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1 2  3 4‬‬
‫‪ F  x  dx , y   F  x , y  dy   F  x , y ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2  4‬‬
‫‪3 4‬‬
‫‪31‬‬
‫©ענת עציון‬
‫) – חורף תש"ע‬214490( ‫הסתברות מ‬
‫סטטיסטי הסדר במקרה הרציף‬
X 1   X  2  
 X n . X i
m in X i
, X n :‫הגדרה‬
f X ,‫ ש"ה‬,‫ ב"ת‬X 1 , X 2 ,
m ax X i
1 i  n
1 i  n
:‫ מקסימום והמקרה הכללי‬,‫מינימום‬
F1   P  m in X i  x   1  P  m in X i  x   1  1  F  x  
f 1   x  

x
F1   nf
 x   1  F  x  
n 1
F n   P  m ax X i  x    F  x  
fn  x  

x
n
F n   nf
n
 x   F  X 
n 1
nk
 n 1
k 1
fk   x   n 
 f  x  F  x  1  F  x  
 k  1
 n  1  k 1
1 0  x  1
nk
:‫ אז‬. f X  x   
, Xi
fk   x   n 
 x 1  x 
 k  1
 0 otherw ise
fX
1  ,
, X n
 x1 ,
 xn  1
 n ! 0  x1 
, xn   
: X 1  ,
 0 otherw ise
Uni[0,1] :‫דוגמא‬
, X  n  ‫פונקצית צפיפות משותפת של‬
:‫התפלגות בטא‬
1
B r, s  

0
 x r 1  1  x  s 1

s 1
r 1
x  1  x  dx :‫ כאשר‬f X  x   
B r, s 

0
0  x 1
otherw ise
  k  1, n  k  1  :‫ סטטיסטי הסדר מתפלג‬:‫דוגמא‬
32
‫©ענת עציון‬
‫) – חורף תש"ע‬214490( ‫הסתברות מ‬
‫צפיפות מותנית ותוחלת מותנית‬
:‫צפיפות מותנית‬
:‫ הצפיפות המותנית של‬X ‫ בהינתן‬Y  y ‫ המוגדרת עבור כל‬y -‫ כך ש‬f Y  y   0 :‫הגדרה‬
. f X |Y  x | y  
f X ,Y  x , y 
fY
 y
:‫כללי הסתברות במקרה הרציף‬
f X ,Y  x , y   f X  x   f Y | X
 y | x  :‫ כלל הכפל‬-
x
F X |Y  x | y   P  X  x | Y  y  

f X |Y  t | y  dt :‫ פונקצית ההתפלגות המצטברת המותנית‬-

b
P a  X  b |Y  y 

f X |Y  x | y  dx :‫ חישוב הסתברות מותנית‬-
a

fX  x 

f X |Y  x | y   f Y  y  dy :‫ צפיפות שולית דרך צפיפות מותנית‬-

f X |Y  x | y  
fY |X
 y | x fX  x
fY  y 

fY |X
 y | x
fX  x


:‫נוסחת בייס לצפיפות‬-
f X ,Y  x , y  dx

fX  x | A 
P  A | X  x fX  x

:‫ נוסחת בייס למאורע‬-
 P  A | x  f  x  dx
X

:‫תוחלת מותנית‬

E  X |Y  y 

xf X |Y  x | y  dx :‫הגדרה‬

.‫ הוא מ"מ‬h  Y   E  X | Y  :‫ אז‬h  y   E  X | Y  y  ‫ אם נסמן‬:‫הערה‬
EX

Var  X
E E  X |Y

 
E  h Y
E V a r  X | Y
33
‫©ענת עציון‬
  :‫משפט ההחלקה במקרה הרציף‬
   Var  E  X
|Y
  :‫נוסחה לחישוב שונות‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫טרנספורמציות‬
‫טרנספורמציות חח"ע של מ"מ רציף‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬יהיה ‪ X‬מ"מ רציף המקבל ערכים בקטע ] ‪ . [ a , b‬תהיה ‪ g : R  R‬פונקציה גזירה ועולה‬
‫(יורדת) ב‪ . [ a , b ] -‬אזי למ"מ ‪ Y‬המוגדר להיות ‪ Y  g  X ‬יש את פ' הצפיפות הבאה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪g  y ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ fX  g  y  ‬‬
‫‪fY  y   ‬‬
‫‪y‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪g  a   y  g b ‬‬
‫‪otherw ise‬‬
‫טרנספורמציה דו‪-‬ממדית‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬יהי ‪  X , Y ‬מ"מ דו‪-‬ממדי רציף בעל צפיפות משותפת‪ . f X ,Y  x , y  :‬תהיינה‬
‫‪ u  g 1  x , y  , v  g 2  x , y ‬פונקציות ממשיות על המישור‪ ,‬שהן חח"ע וגזירות‪ ,‬כך שקיימות‬
‫הפונקציות ההפוכות‪ x  h1  u , v  , y  h 2  u , v  :‬והן גזירות‪ .‬אז נגדיר את היעקוביאן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪h‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫‪h‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v‬‬
‫‪  h1‬‬
‫‪ . J  u , v   det  hu‬אז פונקצית הצפיפות המשותפת של‬
‫‪ 2‬‬
‫‪ u‬‬
‫נתונה ע"י‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪U  g1  X , Y  , V  g 2  X , Y‬‬
‫‪f U ,V  u , v   f X ,Y  h1  u , v  , h 2  u , v    J  u , v ‬‬
‫הערה‪ :‬עבור מ"מ ‪ U  g 1  X , Y ‬ניתן לכתוב מ"מ נוסף ‪ V  X‬או ‪ , V  Y‬לבצע טרנספורמציה‬
‫דו‪-‬ממדית עבור ‪ U , V‬ולמצוא צפיפות שולית של ‪ U‬ע"י אינטגראציה‪.‬‬
‫מקרה פרטי‪ :‬מעבר מקואורדינאטות קרטזיות לפולאריות‪ :‬נניח שלמ"מ ‪  X , Y ‬יש צפיפות‬
‫‪ , f X ,Y  x , y ‬אזי לקואורדינאטות הפולאריות יש צפיפות משותפת‪:‬‬
‫‪f R ,  r , t   rf X ,Y  r  cos t , r  sin t ‬‬
‫טרנספורמציות רב‪-‬ממדיות‪:‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫‪, xn ‬‬
‫‪ x1 , x 2 ,‬‬
‫‪,Xn‬‬
‫‪f X1 , X 2 ,‬‬
‫‪,Xn‬‬
‫‪ Xˆ   X 1 , X 2 ,‬וגם‪:‬‬
‫‪,Xn‬‬
‫‪Y1  g 1  X 1 , X 2 ,‬‬
‫‪,Xn‬‬
‫‪Y2  g 2  X 1 , X 2 ,‬‬
‫‪,Xn‬‬
‫‪Yn  g n  X 1 , X 2 ,‬‬
‫‪34‬‬
‫©ענת עציון‬
‫) – חורף תש"ע‬214490( ‫הסתברות מ‬
X 1  h1  Y1 , Y 2 ,
, Yn 
X 2  h 2  Y1 , Y 2 ,
, Yn 
X n  h n  Y1 , Y 2 ,
, Yn 
. J  y1 , y 2
:‫ ואז קיימות‬,‫ הן חח"ע ולכן הפיכות‬g ‫כל פונקציות‬
  h1  y 
  y1


h y
 n 
  y1
, yn 
:‫ היא‬Yˆ   Y1 , Y2 ,
f Y1 ,Y2 ,
,Yn
 y1 , y 2 ,
, yn   f X1,X 2 ,
,X n
h  y 
1
y
n


 :‫אז נגדיר את היעקוביאן‬

h  y 
n

y
n 
, Yn  -‫ונקבל כי פונקצית הצפיפות המשותפת ל‬
 h  yˆ  , h  yˆ  ,
1
2
, h n  yˆ    J  y1 , y 2 ,
, yn 
n2
. f X 1 , X 2  x1 , x 2  


x3
xn
f X1 ,X 2
,Xn
 x  dx 3
dx n :‫התפלגות שולית מהמשותפת‬
:‫טרנספורמציות ליניאריות‬
 Y1

. X  A Y :‫ אז‬.‫ קיימת‬A -‫ נניח ש‬. 
Y
 n
1
1
  a11
 

 
 a
  n1
a1 n   X 1 
 
 ˆ

, Y  A Xˆ
 

a nn   X n 
f Yˆ  yˆ  
35
‫©ענת עציון‬
1
| det A |
1
 f Xˆ  A yˆ 
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫סכום של משתנים מקריים‬
‫הגדרה‪ :‬יהיו ‪ X , Y‬מ"מ ויהי ‪. Z  X  Y‬‬
‫במקרה הבדיד‪ :‬פונקצית ההתפלגות של‪- Z -‬‬
‫‪ P  x, z  x ‬‬
‫‪X ,Y‬‬
‫‪PZ  z  ‬‬
‫‪x‬‬
‫אם ‪ X , Y‬ב"ת‪:‬‬
‫‪ P x P z  x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪PZ  z  ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה הרציף‪ :‬פונקצית הצפיפות של ‪f X ,Y  x , z  x  - Z‬‬
‫‪‬‬
‫‪fZ  z  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אם ‪ X , Y‬ב"ת‪f X  x  f Y  z  x  dx :‬‬
‫‪‬‬
‫‪fZ  z  ‬‬
‫‪‬‬
‫הערה‪ :‬כאשר ‪ X , Y‬ב"ת זה נקרא קונבולוציה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫התפלגות רב נורמאלית ודו נורמאלית‬
‫התפלגות רב‪-‬נורמאלית‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬יהי ˆ‪ X‬וקטור אקראי ממימד ‪ k‬המפולג נורמאלית עם תוחלת ˆ‪ E Xˆ  ‬ומטריצת‬
‫קווריאנס ‪ , ‬כלומר‪N  ˆ ,   :‬‬
‫ˆ‪ . X‬ניתן לכתוב את פונקצית הצפיפות של ˆ‪ X‬בצורה‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ exp     xˆ  ˆ     xˆ  ˆ  ‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫|‪|‬‬
‫‪k‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪f Xˆ  xˆ  ‬‬
‫מטריצת קווריאנס‪ :‬יהי ˆ‪ X‬וקטור אקראי‪  .‬נקראת מטריצת הקווריאנס של ˆ‪ X‬ומתקיים‪:‬‬
‫‪ X  EX   X  EX   ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪C ov  X 1 , X n    V ar  X 1 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪C ov  X n , X n    C ov  X n , X 1 ‬‬
‫‪C ov  X 1 , X n  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪V ar  X n  ‬‬
‫‪  E‬‬
‫‪ C ov  X 1 , X 1 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ C ov  X , X ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫על האלכסון הראשי מצויות השונויות של איברי ˆ‪ X‬בהתאמה‪ ,‬מחוץ לאלכסון נמצאות השונות‬
‫המשותפת (קווריאנס) של איברי ˆ‪ , X‬במיקומים המתאימים‪.‬‬
‫טרנספורמציה ליניארית של וקטור אקראי נורמאלי‪:‬‬
‫יהי וקטור אקראי ‪N  ˆ ,  ‬‬
‫‪ , Yˆ  A Xˆ  b‬אזי‬
‫‪‬‬
‫‪t‬‬
‫ˆ‪ . X‬תהא מטריצה ‪( A‬לאו דווקא ריבועית) ויהי וקטור ‪ . b‬אם‬
‫‪N  A ˆ  b , A  A‬‬
‫ˆ‪Y‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫‪ . 9‬כל התפלגות שולית של וקטור אקראי נורמאלי היא נורמאלית‪ .‬לדוגמא אם ‪  X 1 , X 2 , X 3 ‬מפולג‬
‫‪t‬‬
‫נורמאלית אז גם ‪ X 1 , X 3 ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪0‬‬
‫מפולג נורמאלית‪ .‬במקרה זה ‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ A  ‬ו‪. b    -‬‬
‫‪ . 0‬כל ק"ל של משתנים מקריים‪ ,‬שפילוגם המשותף נורמאלי‪ ,‬היא נורמאלית‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪ 3 X 1  X 2  2 X 3‬מפולג נורמאלית‪ .‬במקרה זה ‪2 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ A   3‬ו‪. b  0 -‬‬
‫משפט‪ :‬משתנים שפילוגם המשותף נורמאלי והם בלתי מתואמים‪ ,‬הינם גם בלתי תלויים‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫ הכיוון השני אינו נכון‪ ,‬ייתכנו מ"מ בעלי התפלגות שולית נורמאלית שהם בלתי מתואמים אך אינם‬‫מפולגים יחד נורמאלית‪.‬‬
‫ רק פילוג נורמאלי מקיים את המשפט בתנאי החשוב שההתפלגות המשותפת היא נורמאלית‪.‬‬‫‪37‬‬
‫©ענת עציון‬
‫הסתברות מ (‪ – )214490‬חורף תש"ע‬
‫התפלגות דו‪-‬נורמאלית‪:‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫‪ X1 ‬‬
‫יהי ‪‬‬
‫‪ X2‬‬
‫‪ X  ‬וקטור המתפלג נורמאלית עם תוחלת‪ E Xˆ  ˆ -‬ומטריצת קווריאנס ‪, ‬‬
‫כלומר‪N  ˆ ,   :‬‬
‫ˆ‪ . X‬אז ניתן לכתוב את פונקצית הצפיפות של ˆ‪ X‬בצורה‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ exp    xˆ  ˆ    xˆ  ˆ  ‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f Xˆ  xˆ  ‬‬
‫| ‪2 | ‬‬
‫אם נסמן‪ , E  X i    i , V a r  X i    i , C o rr  X 1 , X 2    -‬אזי‪:‬‬
‫‪ 1 2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  12‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  1 2‬‬
‫‪ 1 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪ ˆ  ‬ופונקצית הצפיפות המשותפת היא‪:‬‬
‫‪f X 1 X 2  x1 , x 2  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  x2   2   x2   2   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪   2    2   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x   2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ exp  ‬‬
‫‪  1‬‬
‫‪  2‬‬
‫‪ 2 1   2     1 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x  1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2  1 2 1  ‬‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫א‪ X 1 , X 2 .‬מפולגים נורמאלית באופן שולי‬
‫‪2‬‬
‫‪N   2 , 2‬‬
‫‪X2‬‬
‫‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪N  1 ,  1‬‬
‫‪. X1‬‬
‫ב‪ .‬הכיוון השני לא בהכרח נכון‪ ,‬כלומר לא כל שני משתנים נורמאלים בעלי מקדם מתאם כלשהו ‪, ‬‬
‫יתפלגו במשותף דו‪-‬נורמאלית‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪xy  0‬‬
‫‪xy  0‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ x  y ‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪e 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x , y    2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫ההתפלגויות השוליות הן כן נורמאליות‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ f X ,Y‬זוהי אינה התפלגות נורמאלית‪ ,‬אבל‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪e‬‬
‫‪fX  x ‬‬
‫ג‪ .‬ההתפלגויות המותנות הן נורמאליות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪N   2    2  x1   1  ,  2  1    ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x1 ‬‬
‫‪ X 2 | X1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪N   1    1  x 2   2  ,  1 1    ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x2 ‬‬
‫‪ X1 | X 2‬‬
‫ד‪ .‬שני מ"מ ב"ת שפילוגם השולי נורמאלי‪ ,‬מפולגים יחד דו‪-‬נורמאלית עם מקדם מתאם אפס‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫©ענת עציון‬
‫) – חורף תש"ע‬214490( ‫הסתברות מ‬
 X   Y  y
x
,

 
y
x

Y
N  0,   1  
2
2




  N  0,1 
 
 1
N  0, 
 
  ‫אזי‬
1 
 X ,Y 
N   ,   ‫אם‬
N  0,1  :‫דוגמא‬
:‫ אז‬Y   X  1   2  Z ,‫ ב"ת‬X , Z
 
C ov  X , Y   E  X Y   E  X  E  Y   E X  X 
1  Z
2
  0   
:‫משפט‬
1   E  XZ   
2
E  X  E  Z   0
E Y | X
   E  X
| X 
1  E Z | X
 X
2
0
N   ,
: U ni[0,1] ‫בהינתן‬
N   ,
Y    X
2

2
 ‫סימולציה של‬
N  0,1  ‫אם‬
‫ אז‬X
.   x   P  N  0,1   x  :9-‫פיתרון‬
.R 
X
2
Y
2
Y 

 X 
  arctan 
:‫ונקבל‬
1
2
r
FR  r  
 re
X  R cos 
f R
 re

1
2
r
Y  R sin  ,  X , Y
1 2
 r
 1
2
re

 r ,     2
0

1 2
 r
2
 1 e

1
r
2
2
,
F
1
N  0, I
 :0-‫פיתרון‬
0  r , 0    2
.‫ = יעקוביאן‬r
otherw ise
 f    f R  r   
2

v  
U ni[0, 2 ],
 2 ln 1  v  , V
R
re
1 2
 r
2
U ni[0,1]
0
:‫ מ"מ נורמאלים בהינתן מ"מ אוניפורמיים‬2 ‫יצירת‬
U  2 U  
V 
U ni[0, 2  ]
 2 ln 1  V  R
.‫ וב"ת‬ R co s  , R sin     X , Y 
:‫ ב"ת אז‬. U , V
U ni[0,1] ‫יהיו‬
N  0,1  :‫ מקיימים‬  , R  ‫המ"מ החדשים שיצרנו‬
39
‫©ענת עציון‬
fR r 