‫הלוח‬ ‫העברי‬ ‫קרבעיו‬ ‫בתקופה‬ ‫ומק רם‬ ‫התלמודית‬ ‫קבי עתר‬ ‫‪.!,‬‬ ‫עבודת מחקר לתואר מ‪..‬‬ ‫בהדרכת פרופסור י‪.‬י‪ .‬גליק‬ ‫לשפווז שמיות באוניברסיטה של רדום‬ ‫אפריקה‬ ‫מוגש ע״י משה אהרן קורצטג‬ ‫ביוח ט״ו בכסלו ‪.‬תשל״ה‬ ‫‪ 29‬לגובמבר ‪1974‬‬ ‫ת ד כ ן‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫‪...............................‬‬ ‫פרק א‘ ‪:‬‬ ‫ה ע נ י נ י ם‬ ‫‪2‬‬ ‫עמדד‬ ‫הכישורים הגדדשי‪-‬ם מקובעי‬ ‫הלוח‪.. ...................... , ,‬‬ ‫עמוד ‪6‬‬ ‫בית דין של כוהבים דקביעת‬ ‫פרק ב*‪:‬‬ ‫הלוח‪ .......................................... ............. .‬ע מ ו ד‪22‬‬ ‫מספר הדייגים הקובעים את‬ ‫פרק ג‘ ‪:‬‬ ‫הלוח‪ ..................................................... . . .‬ע מ ו ד‪29‬‬ ‫והלוח ‪ ..................................................‬ע מ ו ד‪35‬‬ ‫פרק ד* ‪:‬‬ ‫המלך‬ ‫פרק ה‘ ‪:‬‬ ‫תפקיד הנשיא בקביעת הלוח ‪ ...................................‬ע מ ו ד‪45‬‬ ‫היכן היה בקבע הלוח בתקופת‬ ‫פרק ו*‪:‬‬ ‫המטבה ‪ ..................................... ..................‬ע מ ו ד‪78‬‬ ‫בספח א‪ 4‬ג‬ ‫זמבו של שמואל הקטן‪ ...................................... ..‬ע מ ו ד ‪10J‬‬ ‫בספח ב‘ ‪ :‬שיטת הדמבי׳ם בעבין הסיבות‬ ‫לעיבוד השבה ‪ ......................................... .......‬ע מ ו ד‪108‬‬ ‫״מהרה ייבבה המקדטז"‪ ..‬עמוד' ‪1 1 5‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בספח‬ ‫בספה ד‘ ‪:‬‬ ‫לוח קיצורים‬ ‫פולחן המקדש לאחד חורבן‬ ‫הבית‪..‬עמוד ‪123‬‬ ‫וראשי תיבות ‪. .. .. ...........‬ע מוד‬ ‫‪140‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪ . . . . .................... .....‬ע מ ו ד‬ ‫‪141‬‬ ‫שימוט הקיצורים בביליוגרפיה ‪ ..........................................‬ע מ ב ד ‪148‬‬ ‫תמצית העבודה באבגלית‪ ............................................ ....‬ע מ ו ד ‪150‬‬ ‫היא ‪ 29‬י־ מ יםי‬ ‫‪ 1 2‬ןמערו*י ־‪0‬־ ‪03‬־ך‬ ‫בחורה לימי׳ החגים‪,‬‬ ‫זאת התורה‬ ‫כמו‬ ‫קבעה‬ ‫ימיה‬ ‫הם‬ ‫שהחגים‬ ‫מסוימים‬ ‫צריך‬ ‫בצאת השבה באספך אח‬ ‫להיות‬ ‫בעונת האביב‪,‬‬ ‫יום‪.‬‬ ‫שעות ‪365 +‬‬ ‫בחודשי‬ ‫ומשית‬ ‫מעשיך מן‬ ‫מחזוריות הלבנה‪,‬‬ ‫ולפעמים בחורף‪.‬‬ ‫בקיץ‬ ‫שגת הלבבי׳ היא‪:‬‬ ‫שהם ‪354‬‬ ‫יחד ער‬ ‫מסוימות של השגה‪.‬‬ ‫( ‪)7‬‬ ‫השדה'‪' ,‬׳'‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫האסיף‪.‬‬ ‫היו‬ ‫"וחג‬ ‫ואס כן‬ ‫חג הפסח‬ ‫לו היו‬ ‫החגים פסח‬ ‫שבת החמה היא‬ ‫‪+ '12 +‬‬ ‫דולקים‪,‬‬ ‫יום‬ ‫הלבבה‪.‬‬ ‫פסח‪/^".,.‬‬ ‫וחג הסוכות בזמן‬ ‫קובעים את החגים רק לפי‬ ‫וסוכות חלים לפעמים‬ ‫כל התאריכי□‬ ‫צריכים לחול בעוגות‬ ‫למשל 'יטמור את חדש האביב‬ ‫האסיף‬ ‫‪6‬‬ ‫טל שמה ‪/‬ע' ‪.‬‬ ‫טביתבו‬ ‫בערך‬ ‫‪12x29‬‬ ‫»עות«ימיס‪,‬‬ ‫ו‪ 8 -‬שעות י־־^ק^ן חלקים‪.‬‬ ‫‪, 10+21 +‬‬ ‫ההפרש בין שבת החמה ושבת הלבנה הרא‪:‬‬ ‫שעות‪,‬ימים‪,‬‬ ‫חלקים‪,‬‬ ‫כלומר הפרש של קרוב ל‪ 11 -‬יום‪ .‬במחזור טל שלוס שבים יצטבר‬ ‫יתרון‬ ‫שהוא‬ ‫ימים של שבות חמה על‬ ‫למעלה מחודש‪.‬‬ ‫יש צורך‬ ‫בכדי‬ ‫להוסיף בערך כל‬ ‫חודשים ב שבה רגילה‪,‬‬ ‫חודש העבור‪,‬‬ ‫והוא‬ ‫או‬ ‫להשוות את מספר‬ ‫שלט שביס‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לאחר‬ ‫מקדש את‬ ‫בפביו‬ ‫עדים‬ ‫לקבוע את החג‪,‬‬ ‫ידע מתי‬ ‫אבו את‬ ‫הקודם‬ ‫תלוי מתי‬ ‫חודש מלא או‬ ‫התגלתה הלבבה‪,‬‬ ‫התגלות הלבנה‪.‬‬ ‫טבתגלו‪,‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫בכדי‬ ‫נקראת‬ ‫טבה מעוברת‪.‬‬ ‫כמו כן‬ ‫יום‬ ‫ומפרסם את קביעת‬ ‫ופעמים‬ ‫מעובר‪.‬‬ ‫ומתי באו העדים‬ ‫החודט בכדי‬ ‫היה‬ ‫טהעם‬ ‫לפעמים‬ ‫ואז קוראים‬ ‫שבית הדין היה קובע‬ ‫ואז‬ ‫החודש‬ ‫בקביעת החודש היה‬ ‫להעיד בבית הדין‬ ‫עונות השבה ללוח הירחי או‬ ‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ראש השבה‪ ,‬ו ילבא‪,‬‬ ‫הגדול‪ ,‬תשב"ז‪ ,‬כ״ה עא‘ ‪.‬‬ ‫טס ו ת כ" ג ‪.16‬‬ ‫בית הדין‬ ‫ואחד לחודש הקודם‪,‬‬ ‫השינוי‬ ‫‪12‬‬ ‫כתחילת החודש‬ ‫אותו גוף היה מעבר את השבים לפי‬ ‫להשוות את‬ ‫דברים ם" ז‪.1 ,‬‬ ‫מסוים‬ ‫השלושים לחודש הקודם‪,‬‬ ‫את ראש החודש ביום השלושים‬ ‫בקרא‬ ‫מעברים את הטבה‬ ‫היה קובע‬ ‫כחודש חסר‪,‬‬ ‫ובמקום‬ ‫בחודש ב ו סף‪,‬‬ ‫בתאריך המסוים של החודש‪.‬‬ ‫ראש חודש היה בקבע ביום‬ ‫החודש הקודם‬ ‫החמה‬ ‫טראו את מולד הלבבה‪,‬‬ ‫החודש והיה מודיע‬ ‫וימי הלבנה‬ ‫חודש לשבת הלבנה‪,‬‬ ‫וכך שבה בת ‪ 13‬חודשים‬ ‫בימים ק דומי׳ ס בית הדין‬ ‫שהעידו‬ ‫שנוח הלבגה קרוב ל‪33 -‬‬ ‫ימי‬ ‫ימים‪,‬‬ ‫בד־פס‬ ‫על‬ ‫הצרכים‬ ‫משום‬ ‫מחדש הוצאת התלמוד‬ ‫ ‪- 4‬‬‫שבראה להלן‪.‬‬ ‫סבות אחרות‬ ‫כמובן‬ ‫בחודשו‬ ‫מתיי‬ ‫שבתקופה קדומה זו‪,‬‬ ‫על ידי ביית הדין אי‬ ‫שיחולו‬ ‫כל תאריך‬ ‫בשבי‬ ‫לפי‬ ‫החגים‪,‬‬ ‫ימים‬ ‫דברי‬ ‫לחול בטבי‬ ‫בצורה מדויקת מתי‬ ‫לחודש‪.‬‬ ‫יום הראשון‬ ‫אם חג הפסח‬ ‫כי‬ ‫כמו כן‬ ‫החלטה על ידי בית הדין‪,‬‬ ‫גיסן‬ ‫שגי‪,‬‬ ‫והשבה הוכרזה כשבה מעוברת‪.‬‬ ‫שבראה להלן‬ ‫כאמור‪,‬‬ ‫או‬ ‫העם היה‬ ‫אס‬ ‫בית הדין‬ ‫שבארץ‬ ‫ישראל על‬ ‫קביעת תחילת החודש‪.‬‬ ‫צריכים‬ ‫היות ולא‬ ‫ישראל לגולה לפבי‬ ‫תחילת המועד‪,‬‬ ‫האפשריים‬ ‫וכך‬ ‫התאריכים‬ ‫צריך לחכות עד‬ ‫שהחודש הזה הוא‬ ‫ומשם היו‬ ‫כימי חג‪,‬‬ ‫או ביום‬ ‫החודש הזה הוא חודש‬ ‫ההחלטות ההכרזות בדרך‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫אי‪-‬אפשר‬ ‫יום הראשון‬ ‫השלושים לחודש הקודם‪,‬‬ ‫והטבה היא שבה רגילה‪,‬‬ ‫שבי‬ ‫אפשריים‪,‬‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫התלויים‬ ‫יחול היום ה־־ ‪ 1 5‬עד אשר בקבע על‬ ‫ואחד לחודש ה‪;,‬ודם‪.‬‬ ‫אשר תיבתן‬ ‫מארץ‬ ‫ימים‬ ‫תחילת החודש‪.‬‬ ‫יכול היה לחול ביום‬ ‫כפ י‬ ‫לוח‬ ‫בקבע בצורה סופית תחילת החודש‪.‬‬ ‫אפשריים לקביעת‬ ‫ידי בית הדין‬ ‫השלושים‬ ‫שיודיע מראש‬ ‫התורה צריך לחול ביום ה־־ ‪ 1 5‬לחודש ני ‪0‬ן‪,‬‬ ‫היה לדעת‬ ‫לחודש‬ ‫כשהחודש היה‬ ‫אפשר היה להתקין‬ ‫עד אשר‬ ‫בחודש י־ול היה‬ ‫נקבע מדי הודנ‪0‬‬ ‫חודש אדר‬ ‫בידי‬ ‫כלל היו‬ ‫להודיע לכל תפוצות‬ ‫תמיד הספיקו‬ ‫היו‬ ‫להודיע‬ ‫בגולה חוגגים את‬ ‫בוצר בכל חג‬ ‫יום שביי‬ ‫של גלויות‪.‬‬ ‫במחקר‬ ‫הלוח‬ ‫שלפביבו‬ ‫בתקופת המשבה‬ ‫קביעת הלוח‪,‬‬ ‫לבדוק מי‬ ‫ובאיזו‬ ‫אבו‬ ‫בבסה‬ ‫לעקוב אחרי‬ ‫והתלמוד‪.‬‬ ‫מתכוונים‬ ‫היה הגוף המוסמך‬ ‫חודשים‪,‬‬ ‫במקום ‪,12‬‬ ‫את חטיבות‬ ‫כמו כן‬ ‫כמו כן‬ ‫איזה‬ ‫שעל פיו‬ ‫אפשר לשער אשילו‬ ‫והשבים‪.‬‬ ‫לקבוע את תאריכו‬ ‫בבסה‬ ‫מדברים על‬ ‫בבסה‬ ‫טל התחלת החודש‪,‬‬ ‫לבדוק איזה גוף‬ ‫ולקבוע ששבה מסוימת תימבה ‪13‬‬ ‫ועל פי‬ ‫קביעת הלוח‬ ‫לפי האמור‪,‬‬ ‫כשאבו‬ ‫לקביעת החודשים‬ ‫צורה הדבר היה בעשה‪.‬‬ ‫מוסמך היה לעבר את השבה‪,‬‬ ‫התהליכים‬ ‫הקשורים‬ ‫בקביעת‬ ‫שיקולים‪.‬‬ ‫אין‬ ‫צורך להסביר‬ ‫כל העם היה חוגג את המועדים‪.‬‬ ‫ללא בדיקת המקורות‬ ‫שהיה צריך לקבוע‬ ‫‪- 5 -‬‬ ‫גוף מרכזי‬ ‫על ידי‬ ‫ומוסמך‬ ‫קביעות‬ ‫ביתן‬ ‫כמו כן‬ ‫שיקבע את הלוח‪,‬‬ ‫טונוח‪,‬‬ ‫לשער‬ ‫דבר‬ ‫שהגוף‬ ‫איין‬ ‫שקבע אח הלוח‪,‬‬ ‫שקשורים‬ ‫אבו‬ ‫עוסקים‬ ‫וכפי‬ ‫שטחים‬ ‫אחרים‬ ‫אלא בצד ה הילכתי‬ ‫משתקפים‬ ‫פירוד בעח‪.‬‬ ‫מחיץ לקבילזת הלוח‪.‬‬ ‫ואסטרובומיים‬ ‫וההיסטורי‪.‬‬ ‫יש לציין‬ ‫והתלמוד‪,‬‬ ‫שאין‬ ‫ולברר מה‬ ‫כוובתם‬ ‫כיצד‬ ‫בתפרשו‬ ‫המקראות בקשר לקביעת הלוח על‬ ‫מובן‬ ‫מאליו‬ ‫התוספתא‪,‬‬ ‫המשנה‪,‬‬ ‫ראשונים‬ ‫שובים‬ ‫שאבו‬ ‫שיצוטטו‬ ‫בשתמש בצורה מירבית‬ ‫תלמוד בבלי‬ ‫ואחרונים‪.‬‬ ‫שנכתבו‬ ‫של הפסוקים‬ ‫בתחום‬ ‫בנוסף‬ ‫בבושא זה‬ ‫וירושלמי‬ ‫לכך אבו‬ ‫ולא בשאר‬ ‫מחקר זה לפרש‬ ‫ופשטותח‬ ‫אלא‬ ‫כמו כן‬ ‫שהיתה אצל היהדות הפרושית‪,‬‬ ‫בספרות המשבה‬ ‫של אותה תקופה‪.‬‬ ‫יווצר‬ ‫בזה הציב את מעמדו‬ ‫בחישובים מ תמ א טייח‬ ‫בקביעת הלוח כפי‬ ‫שהדבריח‬ ‫הכתות‬ ‫לעסוק‬ ‫בקביעת הלוח‪,‬‬ ‫בכדי‬ ‫ייעול• היה להביא‬ ‫כסמכות הילכתית גבוהה לגבי‬ ‫בכוובתבו‬ ‫שלא‬ ‫בילבול‬ ‫מן‬ ‫המקרא‪,‬‬ ‫ידי החכמים‪.‬‬ ‫בספרות התלמודית‪:‬‬ ‫ובפירושים‬ ‫מתייחסים‬ ‫שביהבו‬ ‫למאמרים‬ ‫ובנושאים הקשורים לנושא‪.‬‬ ‫ע״י‬ ‫ומחקרים‬ ‫‪- 6 -‬‬ ‫א‘‬ ‫פ ר ק‬ ‫ה כ י ש ו ר י ם ר‪.‬נ דר ‪mm‬‬ ‫כפי‬ ‫חשוב‬ ‫שכבר הזכרבו‬ ‫מ ק ו ב ע י הלר ח‬ ‫קבימת החודשים‬ ‫ומרכזי בחיי העם‪,‬‬ ‫משום כך‪,‬‬ ‫ביתן‬ ‫אדם פרסי‪,‬‬ ‫להבין‬ ‫אלא‪,‬‬ ‫ואשר קביעתו‬ ‫כי‬ ‫בקביעה זו‬ ‫ל<וף‬ ‫סוכזי‬ ‫תחייב את כל העם‬ ‫לבדוק מי■ היה הגוף הםוסמך‬ ‫שנינו‬ ‫בל החגיח היו תלויים‪.‬‬ ‫טאי‪-‬אפשר היה להשאיר את קביעת הלוח בי־די■‬ ‫שהוזקקו‬ ‫במשבה‪:‬‬ ‫ועיבור השנים היה תפקיד‬ ‫"עיבור‬ ‫ומוסמך‬ ‫שהוא‬ ‫לנהוג על פיו‪.‬‬ ‫בפרק זה בנסה‬ ‫לקבוע את הלוח‪.‬‬ ‫החדש בשלשה‪,‬‬ ‫עיבור השבה בשלד‪ .‬דברי ר‘‬ ‫גסליאל אומר בשלשה‬ ‫ובחמישה בו שא ין‬ ‫מאיד‪ ,‬ר‘‬ ‫שמעון בן‬ ‫ובותבין‪,‬‬ ‫וגומרין בשבעה‪,‬‬ ‫ואם גסרו‬ ‫מתחילי ן‪,‬‬ ‫(‬ ‫מעוברת"‪ 7‬־ ‪.‬‬ ‫בשלשה‬ ‫ר"מ קובעים את החודש ומעברים את השבה בבית דין‬ ‫דייגים‪,‬‬ ‫ואילו רשב״ג חולק ניחס לעיבור השבה‪,‬‬ ‫בהרכב‬ ‫שלושה‬ ‫בהרכב‬ ‫דייבים‬ ‫מתחיל את הדיון‪,‬‬ ‫ואם‬ ‫ולפי‬ ‫יותר רחב את הצורך‬ ‫עוד שבי‬ ‫דייבים הדבים‬ ‫בנושא‪,‬‬ ‫ואילו‬ ‫בבית דין‬ ‫מורכב‬ ‫של שבעה דייניה‪.‬‬ ‫משלושה‬ ‫בית דין‬ ‫יש סיבה להביא לדיון‬ ‫בעיבור השבה‪,‬‬ ‫דייבים‪,‬‬ ‫דברי‬ ‫משלושה‬ ‫דעתו‬ ‫וכשהם‬ ‫קביעת העיבור בעשה בהרכב‬ ‫לפי‬ ‫המורכב‬ ‫מחליטים‬ ‫חיובית‪ -‬מוסיפים‬ ‫נעשה‬ ‫יקבע את הלוח‪,‬‬ ‫אס קרה‬ ‫בצורה‬ ‫ההחלטה‬ ‫על‬ ‫שעיבור השבה‬ ‫הקביעה היא במלת תוקף ‪-‬‬ ‫בדיעבד‪.‬‬ ‫‪2 7‬ץ)‬ ‫וכן מצאנו בתוספתא‪" :‬קידוש החדש(‬ ‫דברי ר"מ‪,‬‬ ‫וגומרים‬ ‫‪.1‬‬ ‫משבה א‘ ‪.‬‬ ‫פרק א‘ ‪,‬‬ ‫וראה הפירוש הבבלי‪,‬‬ ‫סנהדריז ‪.‬‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫זוהי‬ ‫הגרסה לפי ר‘‬ ‫התוספתא‬ ‫הגירסה‬ ‫דוד פרדו‪,‬‬ ‫המודפסת בסוף‬ ‫נראית כפי‬ ‫‪.3‬‬ ‫בשלשה מחוזילין‪,‬‬ ‫בחמישה נושאין‬ ‫ונותנין‪,‬‬ ‫בשבעה״(^‪.‬‬ ‫סבהדרין ‪,‬‬ ‫י‘‬ ‫‪.2‬‬ ‫וחכמים אומרים‪:‬‬ ‫ועיבור השבה בשלשה‬ ‫סבהדר י ן ‪.‬‬ ‫הפסכת של ש״ס‬ ‫שמוכח מהבבלי‪,‬‬ ‫שבתוספתא‬ ‫פ״ב‪,‬‬ ‫בהגהותיו‪,‬‬ ‫וילבא‪.‬‬ ‫סנהדרין ‪ .‬י‘ ‪,‬‬ ‫"קידוש עיבור שבה בגי‬ ‫אי‪.‬‬ ‫חסדי דוד‪ .‬מ ל‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫והגירסה הזו‬ ‫ולא כפי‬ ‫דברי ר״מי'‪,‬‬ ‫‪ 7 -‬י‪-‬‬ ‫ביחס‬ ‫לפירוט דברי המשנה "זייבור החדש בשלשה"‪,‬‬ ‫( ‪)4‬‬ ‫פירושים בתלמוד'‬ ‫במה‬ ‫אביי‬ ‫א)‬ ‫‪.‬‬ ‫משגה את הגירסה‬ ‫” ק י ד ו ש החדש ב טל שה"‪,‬‬ ‫מצאנו‬ ‫ובמקום‬ ‫ולפי‬ ‫"עיבור" הוא גורם "קידוש" ‪-‬‬ ‫גירסתו‬ ‫מתאימים‬ ‫המשנה לבאמר‬ ‫דברי‬ ‫בתוספתא‪.‬‬ ‫ב)‬ ‫רב א‬ ‫החודש‪,‬‬ ‫מסביר את המשגה‪:‬‬ ‫אם‬ ‫הוא ביום‬ ‫עיבור‪,‬‬ ‫קידוש ביום‬ ‫השלושים לחודש שעבר אז הוא בעשה בשלושה‬ ‫את‬ ‫החודש ביום השלושיםואחד‪,‬אין‬ ‫אלא הוא מתקדש‬ ‫ג)‬ ‫גחמן‬ ‫רב‬ ‫קידוש אחר‬ ‫מסביר את דברי‬ ‫עיבור בשלושה‪.‬‬ ‫את החודש ביום‬ ‫דייגים‪,‬‬ ‫השלושים‬ ‫אבל כשבאים‬ ‫הקודם ‪ -‬אז אין‬ ‫אשי‬ ‫רב‬ ‫אין‬ ‫ום‬ ‫מסביר את דברי‬ ‫מאיליו‪.‬‬ ‫המשבה בדיוק‬ ‫בצורה הפוכה מרבא‪,‬‬ ‫כשהחודש הקודם היה מלא‬ ‫ואחד לחודש הקודם‪,‬‬ ‫אז‬ ‫השלושים או‬ ‫"מאי‬ ‫ב יןאס ראש‬ ‫ואחד‪ ,‬אבליש‬ ‫להשתמש בחישובים אס לעבר את‬ ‫הללו‬ ‫יוצא‪,‬‬ ‫להיעשות בהרכב‬ ‫איפוא‪,‬‬ ‫לחודש‬ ‫עיבור? חישוב דעיבור"‪.‬‬ ‫השלושים‬ ‫צריכים‬ ‫בשלושה‬ ‫בשלושה‪.‬‬ ‫צורך לקדש את החודש בצורה פורמלית‬ ‫ביום‬ ‫ובאים‬ ‫יש צורך‬ ‫לקדש‬ ‫לקבוע ראש חדש בזמגו ‪ -‬ביום השלושים‬ ‫צורך לקדשו‬ ‫המשגה‪:‬‬ ‫כלר מר‪,‬‬ ‫קידוש‬ ‫שלפי‬ ‫החודש (כפי‬ ‫של‬ ‫צורך‬ ‫שבכתוב להלן)‬ ‫והחישובים‬ ‫שלושה דייגים‪.‬‬ ‫פטמות המקורות לא‬ ‫אלא כל‬ ‫מיוחד‪,‬‬ ‫הפקידה ההלכה את קביעת‬ ‫בית דין המוסמך לדון‪,‬‬ ‫כשר הוא לקבונן את הלוח‪.‬‬ ‫אבו‬ ‫לדון‬ ‫מבדילים בין‬ ‫בכל המקרים‪,‬‬ ‫הדיוטות בלשון‬ ‫הודאות‬ ‫וכך‬ ‫ה‘‬ ‫לבין‬ ‫ההלכה‪,‬‬ ‫והלואות^‪.‬‬ ‫שבינו‬ ‫צריכין‬ ‫דיינים‬ ‫בתלמוד‪:‬‬ ‫דייגים‬ ‫שמוסמכים לדון דק‬ ‫"מועדי ה‘‬ ‫י‪,‬‬ ‫בדיגי‬ ‫דייגים שהם‬ ‫ממונות כגון‬ ‫בדיינים‬ ‫סמוכים‪.‬‬ ‫צריכין קידוסז ני״ו‪...‬‬ ‫הדיינים או‬ ‫הסמוכים הללו היו‬ ‫מועדי‬ ‫דיינים‬ ‫ע"ב‪.‬‬ ‫מהדורה רגילה‪,‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫סמוכים או‬ ‫לקביעת הלוח יש צורך‬ ‫מומחין"^^‪.‬‬ ‫בבלי‪ ,‬ס נ ה ד ר י ן ‪,‬‬ ‫מומחים או‬ ‫שאיגח‬ ‫סמוכים‪,‬‬ ‫הראויים‬ ‫רמב״ם‪ .‬מ ש נה תורה‪,‬‬ ‫ה ל * ד‪- :‬ט"* ‪,‬‬ ‫בבלי‪ ,‬בבא בתראי קכייא ע״א‪,‬‬ ‫טרק ה‘‬ ‫מהלכות סגהדדין‬ ‫וברמב״ם שם הל‪ ,‬ז‘ ‪.‬‬ ‫מזה וסמכו‬ ‫לדון‬ ‫מוסמכים ע״ י‬ ‫סמיכה‬ ‫ע״ י מוריהם;‬ ‫אלה שהסמיכו גם ‪!1‬ם הוצרכו‬ ‫דיינים מוסמכים‪.‬‬ ‫מדור לדור;‬ ‫איש עד בית‬ ‫ואלו‬ ‫דיגו של‬ ‫דברי הרמב״ם‪:‬‬ ‫יהושע‬ ‫בידי כל בית דין‬ ‫מבין‬ ‫יאטיה •‪ 1‬ומר‪:‬‬ ‫של‬ ‫שאין‬ ‫ולפי פירושו‬ ‫ישראלי'( ‪.) 8‬‬ ‫הסמוכין‬ ‫שם‬ ‫ראיבו‬ ‫והתוספתא;‬ ‫מומחים‪-‬םמוכים‪,‬‬ ‫מצאנו‬ ‫מעברין‬ ‫ש ביר ושלי ם? תלמוד לומר‪:‬‬ ‫"ובמצאו‬ ‫טל של ת‬ ‫ועד בית דינו של משה רביב ו‬ ‫לעומת פשטות דברי המ שב ה‬ ‫נתונה‬ ‫לפי המסורת ה י תה <‪.‬עין‬ ‫להיות‬ ‫אלא‬ ‫את השבה‪,‬‬ ‫ראשון הוא לכם;‬ ‫של ר־‬ ‫איש מפי‬ ‫( ‪)7‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שקביעת ז‪ 1‬ל ו ח‬ ‫במכילתא‪:‬‬ ‫בבית דין‬ ‫"ר*‬ ‫הגדול‬ ‫דברו אל כל עדת בני‬ ‫י;שיה במכילתא‪,‬‬ ‫במטה‬ ‫עיבור השגה‬ ‫ע*ז*״ ב י ת ך‪ ,‬ךין הגדול טזבי רו טלי‪ n‬או הםגהדרין הגדולה‪ .‬ובאמת מ צאבו‬ ‫ב ע נין זה מחלוקת ממגי נת בין הר מב‪ 11‬ס ו הר מב‪11‬ן‪ ,‬אם קביעת החרזן!)‬ ‫הסנהדרין‬ ‫היא בידי‬ ‫הרמביים‬ ‫הגדולה‬ ‫ב״ספר המצוות"^ ‪/ 9‬‬ ‫” א ב ל מצוה זו לא‬ ‫ישראל לבד‪...‬‬ ‫כמו‬ ‫כתב שיש מצווה‬ ‫יעשר אותה לעולם‪,‬‬ ‫ולפן‬ ‫בארץ‬ ‫קראים‬ ‫בטלה הראיה אצלנו‬ ‫ישראל‬ ‫עקיבא כמו‬ ‫ובהעדר הוזכמים מארץ‬ ‫שיעבר הטגים‬ ‫פן בספרו‬ ‫"מטבה‬ ‫אין‬ ‫עושין‬ ‫בארץ‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫ישראל‬ ‫החדנס הזה‬ ‫דביבו‪,‬‬ ‫במקומכם‪,‬‬ ‫ואין‬ ‫שם‪,‬‬ ‫רמב״ם‪,‬‬ ‫טאין‬ ‫פ״ד ה ״ ל א* ‪.‬‬ ‫שמותייי ב‬ ‫מצוות עטה‬ ‫‪.11‬‬ ‫כוונתו‬ ‫פ״ה‬ ‫קנ״ג‪ ,‬הוצאת‬ ‫מהל‘‬ ‫תהיה‬ ‫סנהדרין‬ ‫"כל שאמרבו‬ ‫הזמן או‬ ‫או‬ ‫מפבי‬ ‫בית דין‬ ‫גאמר למשה‬ ‫הצורך‪,‬‬ ‫הסמוכים‬ ‫ולאהרו ן ‪- :‬‬ ‫איש מפי איש ממניזה‬ ‫מסורה לכם וי־ל העומד‬ ‫בארץ‬ ‫זה ®אבו‬ ‫ישראל אין‬ ‫קובמין‬ ‫( ‪)1 1‬‬ ‫‪.v‬‬ ‫מחטבים היום"‬ ‫‪Newman J. Semikhah, Machester‬‬ ‫איש שלוח)‪.‬‬ ‫תורה לעם‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫יבמות קמ״ו‬ ‫;;דוש החדש הל*‬ ‫שעשה ר*‬ ‫רראה על בושא הסמיכה‪:‬‬ ‫(מהדורת‬ ‫למסופר בבבלי‪,‬‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫רטות שכך‬ ‫בחשבון‬ ‫‪: University Press. 1950‬‬ ‫‪ ,2‬ג‘ עיי ב‬ ‫בחוצה לארץ כמו‬ ‫השבה מפבי‬ ‫עדות זו‬ ‫מניח אלא‬ ‫המינים‬ ‫אז אפשר לבי״ד הסמוך‬ ‫ומפי השמועה למדו‬ ‫אבל בזמן‬ ‫ממברין‬ ‫כוובו‬ ‫היד התזקה" פסק‪:‬‬ ‫שבארץ‬ ‫הסבהדרין‬ ‫שכך הוא פירוש הדבר‬ ‫אחריכח‬ ‫חדטים‬ ‫ועבור‬ ‫לכם ראש חדשים ‪-‬‬ ‫ולזה‬ ‫וטעו‬ ‫הגדול‬ ‫״( ‪)1 0‬‬ ‫אלא סנהדרין‬ ‫שנתנו להן‬ ‫ובארץ‬ ‫בהעדר בית דין‬ ‫יטראל‪,‬‬ ‫תורה ‪-‬‬ ‫וזד ט על הראיה‬ ‫‪.10‬‬ ‫היום‬ ‫ויקבע החודשים‬ ‫שהתבאר בתלמוד‪...‬‬ ‫לקדש חודשית ו שב ים‬ ‫אלא בי״ד הגדול לבד‬ ‫שבטל הקרבת הקורבבות בהעדר המקדש‪,‬‬ ‫הבקיאים‬ ‫‪.7‬‬ ‫דוקא אם לאו‪.‬‬ ‫א׳־‪-‬ג‘ ‪.‬‬ ‫מ״א‪.‬‬ ‫תשי״ט‪ ,‬ע'‬ ‫‪.30‬‬ ‫ובדבר בזה להלן‪.‬‬ ‫ ‪- 9‬‬‫לכאורה‬ ‫יוצא‬ ‫בסמכות‬ ‫הסנהדרין הגדולו; ‪ -‬ני״ וין‬ ‫שקיבלו‬ ‫כוח‬ ‫כמו כן‬ ‫לפי‬ ‫משום‬ ‫מפ^ות‬ ‫ו״מכות‪,‬‬ ‫רמתו‬ ‫הסיבה‬ ‫מסיבי‬ ‫"הלכה‬ ‫למשה‬ ‫ובזמן‬ ‫שאין שוו‬ ‫היום‪.‬‬ ‫ומאימתי‬ ‫התלמוד‪,‬‬ ‫קבוע‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫על קביעה‬ ‫רבי‬ ‫הרמב״ח‬ ‫וכדברי‬ ‫"העדר בית הדין‬ ‫חכמי‬ ‫הגדול‪,‬‬ ‫או‬ ‫הרסביים " ‪,"n m‬‬ ‫הגדול"‪.‬‬ ‫סניי־ד הגדיל‪.‬‬ ‫וכמו‬ ‫שכתב‬ ‫סנהדרין‪,‬‬ ‫‪,‬ל פי ה״י״בון‬ ‫קו ב מ ין‬ ‫כל‬ ‫בעת שחרבה‬ ‫י״ראל לחשוב‬ ‫א־ץ‬ ‫י״ראל‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫נחמני‬ ‫בהשגותיו על הרמב״ם‬ ‫ומקשה עליו‬ ‫בפו;‪6‬‬ ‫בספר‬ ‫רגינו‬ ‫מהל‪, 4‬‬ ‫לה□‬ ‫קדוש החדש‪,‬‬ ‫מן‬ ‫עיברו‬ ‫שלא‬ ‫(לשטרות)‪,‬‬ ‫שם‬ ‫אלו‬ ‫שאביי‬ ‫הזהיר□‬ ‫הל‬ ‫זמן‬ ‫בספר‬ ‫‪.14‬‬ ‫השגות הר מב"ן‬ ‫וחשבון‬ ‫ואנו‬ ‫כי‬ ‫העיבור‪.‬‬ ‫קימח‪,‬‬ ‫תקובו‬ ‫‪320-370‬‬ ‫ככר‬ ‫כותב‬ ‫של הלוח ע"י הלל‬ ‫לספירה הנוצרית‪.‬‬ ‫לביטול הסמיכה‪ ,‬וכן‬ ‫המצוות‪.‬‬ ‫שנתן‬ ‫לשבות‬ ‫יודעים כי הראשונים‬ ‫ולא אחרד'‪:‬‬ ‫הקדימו‬ ‫"משה‬ ‫ואע״פ‬ ‫יש להם‬ ‫בורנשטיין‬ ‫‪.144-154‬‬ ‫על ספד‬ ‫מ״שוברתיו‬ ‫כתב רב האי‪:‬‬ ‫שנשתמרה‬ ‫ימי הלל גי‘ י ה י ד ה‬ ‫נשיאותו בשנים‬ ‫הדיון‬ ‫סביר‬ ‫הוצאת‬ ‫שהרמב״ם שאב‬ ‫בשבת תר " ע‬ ‫קצר לפגי‬ ‫ביחס‬ ‫באחת‬ ‫שסנהדרין‬ ‫לאחר‪...‬‬ ‫ממאוז״ה שעה ל‪:‬ו‬ ‫ורבא מתי‬ ‫הנשיא‪.‬‬ ‫שכל זמן‬ ‫עד‬ ‫( ‪)1 4‬‬ ‫‪,‬‬ ‫המצוות‬ ‫ג ‪.‬‬ ‫ובה‬ ‫של הסוד הזה‬ ‫להקדיס או‬ ‫כסדר הזה‪,‬‬ ‫את‬ ‫עמודים‬ ‫אברהם‬ ‫למד לי ‪ 0‬ראל מ ‪ ,‬קר ו‬ ‫הםךך הזהי‬ ‫ניח דין‬ ‫מכמה צדזיט‪.‬‬ ‫מדברי רב האי גאון‬ ‫העיבור ל!־‪4‬‬ ‫הסוד הזה‪,‬‬ ‫זה? מסוף‬ ‫הגמרא עד אביי ורב־‪,.‬‬ ‫ח י‪ ..‬משפט הסמיכה וקורותיה‪ ,‬התקופה‪,‬‬ ‫ב ו רב שט י ד‬ ‫‪ 5‬־ יםיבל״ י ; ‪ 0‬ה‪ ^ ,‬י י ס ‪ ,‬כיו ‪ ,4‬ע* ‪,404-5‬‬ ‫את‬ ‫בו‬ ‫‪ 3 ( )1 2 ( .‬י)‬ ‫ישראל היו סומנ־ין‬ ‫משה בן‬ ‫דבריו‬ ‫הראיה‬ ‫שאגו חח שב י ז‬ ‫נשאר שח‬ ‫בימי חכמי‬ ‫החזקה שח‪:‬‬ ‫על פי‬ ‫בחשבון‬ ‫ולא‬ ‫הראיה היווה‬ ‫בספרו היז‬ ‫שבזמן‬ ‫התחילו‬ ‫בידי ביייד סחוכין‬ ‫לביטול קביעת החודש על פי‬ ‫בימי חכמי המשנה‬ ‫ארץ‬ ‫דע״ו‪,‬‬ ‫שיש טבהדריך‪!.- ,‬ובעין‬ ‫חולק על הרמב״רו‬ ‫‪13‬‬ ‫דברי‬ ‫טלפי‬ ‫קביעת הלו״ היא‬ ‫בטפרו‬ ‫של גיומן‪,‬‬ ‫־ ‪- 10‬‬ ‫שהרי־‬ ‫א)‬ ‫ואפילו‬ ‫"דבר ברור‬ ‫קודם‬ ‫החורבן"^‪/ 1‬‬ ‫שנה עד שלא‬ ‫דורשת על הפסוק‪:‬‬ ‫בסמוך‬ ‫למקדש שהרי‬ ‫למדנו‪:‬‬ ‫מלמד‬ ‫ממרא‬ ‫איבו‬ ‫נידון‬ ‫כגוף‬ ‫משפטי‬ ‫לאחר החורבן‬ ‫שלא‬ ‫משות‬ ‫הסנהדרין‬ ‫ממקומה‪,‬‬ ‫מקשה הרמב״ן‪,‬‬ ‫תלויה‬ ‫פי־‬ ‫על פי‬ ‫משום‬ ‫לא‬ ‫בעשה‬ ‫שקידשו‬ ‫בשלושה‬ ‫את‬ ‫בהרכב של‬ ‫‪.14‬‬ ‫הרמב" ן‬ ‫‪.15‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫עבודה‬ ‫הרוצחים גלתה‬ ‫רבים;‬ ‫היתר‪.‬‬ ‫החורבן‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫כהן‬ ‫משפט"‪,‬‬ ‫אין‬ ‫גלתה‬ ‫ולפעול כסנהדרין‪.‬‬ ‫והאמת היא‬ ‫במשנה‬ ‫( ‪)21‬‬ ‫ץ‪,‬‬ ‫דייגים‬ ‫שמצאנו‬ ‫לקביעה‬ ‫ואין‬ ‫שעיבור החודש ועיבור‬ ‫במסכת ראש השגה‬ ‫שום רמז‬ ‫לצורך‬ ‫לקבוע את הלוח?‬ ‫‪.30‬‬ ‫זרה‪,‬‬ ‫חי‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫הסנהדרין‬ ‫ראה הסיגה‬ ‫רחב על ידי הוגיג‪,‬‬ ‫‪.1 6‬‬ ‫דבר יח‪.‬‬ ‫י" ז‪.9 ,‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫נבלי‪,‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫דברי ם‪.‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫סנהדרין ‪,‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫המשגה‬ ‫שהזכרנו לעיל‪.‬‬ ‫סנהדרין ‪,‬‬ ‫גב‘‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫טט ‪.8‬‬ ‫יב‘‬ ‫המוזכרת שם‪:‬‬ ‫ממיקומה בכדי לא‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫פסקה מלפעול‬ ‫לחתימת התלמוד‪.‬‬ ‫הוצאת מוסד הרב קוק‪,‬‬ ‫פ״ג‬ ‫ישבו‬ ‫צריבה להיפסק קביעת החודש על‬ ‫הגדולה בכדי‬ ‫וראה עוד דיון‬ ‫מ״א‪,‬‬ ‫שאין‬ ‫בתחילת מסכת סגהדרין‬ ‫החודש בשלושה‬ ‫שם ע‪5‬‬ ‫שלא‬ ‫במקומח‪,‬‬ ‫ועוד ‪ 40‬שבה לפגי החורבן‬ ‫דייגי^ ‪/ 2 0‬‬ ‫הסנהדרין‬ ‫אומרת שם הגמרא‪,‬‬ ‫שאר!‬ ‫דעת הרמב״ס קביעת הל ווו על פי הראיה‬ ‫קרוב‬ ‫במשגה‬ ‫יש משפט ב ז ן‬ ‫יושבת בלשכת‬ ‫שהסנהדרין‬ ‫"שבזמן‬ ‫ואל‬ ‫ועלית על המקוח"^ ‪,) 1 8‬‬ ‫בזמן‬ ‫יכלה להמשיך‬ ‫כבר ‪ 40‬שגה קודם‬ ‫הלא למדנו‬ ‫השגה‬ ‫ולכן‬ ‫הראיה עד זמן‬ ‫"וקמת‬ ‫הסנהדרין‬ ‫במקומם‪,‬‬ ‫שאם לפי‬ ‫הסנהדרין‬ ‫יוצא איפוא‪,‬‬ ‫בפעולת הסבהדרין‪,‬‬ ‫הראיה‬ ‫ב)‬ ‫ממרא‪.‬‬ ‫ישבו‬ ‫היתה‬ ‫לבית המקדש‪.‬‬ ‫הלויים‬ ‫שיש כהן‬ ‫ומשוח סיבר‪ .‬זו‬ ‫המרה את פי חברי‬ ‫כזקן‬ ‫וכן‬ ‫‪,‬‬ ‫כהן איין‬ ‫(‬ ‫שהמקום גורח"‬ ‫הסנהדרין‬ ‫"בזמן‬ ‫"ארבעים‬ ‫כ ח נ ו ת " ' ^ )‪.‬‬ ‫"ובאת אל הכהבים‬ ‫משפט"(‬ ‫‪.')1 7‬‬ ‫‪7‬׳‬ ‫‪)1‬‬ ‫בתלמוד‪:‬‬ ‫וישבה לה‬ ‫בתלמוד קשר הדוק בין‬ ‫וכן‬ ‫הגזית‪,‬‬ ‫זקן‬ ‫כפיי‬ ‫( ‪)1 6‬‬ ‫יהיה בימים ההם"‬ ‫השופט אשר‬ ‫‪,,‬‬ ‫מצאנו‬ ‫הגמרא‬ ‫שאין‬ ‫שהדבר מוזכר‬ ‫חרב הבית גלתה סנהדרין‬ ‫יתר על כן‪,‬‬ ‫שהרי‬ ‫וידוע הוא שבי׳יד הגדול בטל מארץ‬ ‫ישראל‬ ‫ע"ב‪.‬‬ ‫ירוויוליח‪,‬‬ ‫משוס רבו י‬ ‫להוציא להורג‬ ‫ש‪.‬ב‪ ,.‬ם נ ה דן־ ין‬ ‫תשב״ה‪ ,‬ע‘‬ ‫‪.125-130‬‬ ‫‬‫נוסף‬ ‫למרות‬ ‫בר‬ ‫יש לבו‬ ‫לכך‪,‬‬ ‫עדויות ד‪.‬תלכור ד על חכמיס‬ ‫שלא הליו וזברים‬ ‫זרבוקי‬ ‫ור‘‬ ‫‪- 11‬‬ ‫בסנהדרין‪.‬‬ ‫שמעון־ בן‬ ‫בבבלי‬ ‫י ה ת ד ק הלכו‬ ‫מסופר שר>‬ ‫והן‬ ‫אלו‬ ‫לא גימבו‬ ‫ג)‬ ‫כשהתורה מצווה' על קביעת הלוח״‬ ‫אל עכז‬ ‫הזה‬ ‫ישראל‬ ‫לכס"^^ ‪/ 2‬‬ ‫הזה לך"‪,‬‬ ‫משה‬ ‫אבל מאחר‬ ‫שלושה‬ ‫מתון־‬ ‫הרמב״ן‪:‬‬ ‫והס היו‬ ‫מפגי‬ ‫והרמב״ן‬ ‫מעבריין‬ ‫להדגיש‪:‬‬ ‫והסכמה‬ ‫סנ ה ד ר י ן ‪,‬‬ ‫שהסיק‬ ‫דיינים‬ ‫בסבהדרין‬ ‫לא‬ ‫החדש‬ ‫המכילתא‬ ‫שיהיו‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫שהם לא עיברו‬ ‫‪.23‬‬ ‫סנהדרין ‪.‬‬ ‫שהבאנו‬ ‫‪.25‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.2 6‬‬ ‫שט ע‘‬ ‫‪.31-2‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫ראה‬ ‫‪.28‬‬ ‫שח‪,‬‬ ‫לעיל הע‘‬ ‫ע‘‬ ‫‪.32‬‬ ‫שבעי□‬ ‫גדולה‪,‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫אלא כל‬ ‫ש ב א מ ת קביעת‬ ‫אלא‬ ‫שבכל‬ ‫מסור‬ ‫שפירשנו‬ ‫עמהם"^‪/ 2‬‬ ‫( ‪)27‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫לעיל‬ ‫בבי״ד הגדול‬ ‫שר‬ ‫יא ש יה‬ ‫שבירושלים‪,‬‬ ‫שהיה להם‬ ‫רשות מכל‬ ‫והוא‬ ‫ישראל‬ ‫שאר הסמוכין פסו־לין‬ ‫לזה״( ‪ )2 8‬״‬ ‫שח‬ ‫ד״ה לעבר‪,‬‬ ‫אמנם‪,‬‬ ‫יעוין‬ ‫את השנה‪,‬‬ ‫ע״ב‪,‬‬ ‫בתוס‘‬ ‫אלא רק חישבו אם י־ש צורך‬ ‫‪ .24‬ש_מ ו ת‪ ,‬י״ב‪.2 ,‬‬ ‫סנהדרין‪,‬‬ ‫ואחד( ‪^)2 5‬‬ ‫בי״ד הגדול היה הדבר‬ ‫הל‘ ב‘ ‪.‬‬ ‫יג‘‬ ‫ואחד‪,‬‬ ‫סמוכים ‪ -‬מומחין‪,‬‬ ‫לעבד‪.‬‬ ‫פ״א‪,‬‬ ‫שבעים‬ ‫ני‬ ‫והמעברים השנים לא בית דיין‬ ‫את השגה אלא‬ ‫כ״ו‪,‬‬ ‫כי״ד של‬ ‫שהיה להט‬ ‫"והוא המבין‬ ‫של כולו‪,!.‬‬ ‫כתוב‬ ‫בתורה‬ ‫"החודש‬ ‫ישראל נטולה מכל ביייד אחר‬ ‫מצסם את דברי‬ ‫שאין‬ ‫ממשיך‬ ‫שרשות כל‬ ‫בתורה‬ ‫כתוב‪:‬‬ ‫"החדש‬ ‫על הרמב״ם ממיק הרמב״ן‬ ‫"שבזמן‬ ‫המקדשים‬ ‫צורך‬ ‫שבים?‬ ‫לקבוע את הלוח‪.‬‬ ‫הקושיות הללו‬ ‫מודה‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫יכול י ‪u‬‬ ‫במקום‬ ‫עיבהו‬ ‫וחכמים‬ ‫התורה מדברת בלשון רבל׳ ט‬ ‫בבי״ד הגדול של‬ ‫אין‬ ‫מסורה לכל שלושה‬ ‫להח‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫חז״ל בחשב‬ ‫ובכל זאת‬ ‫אילו היה‬ ‫כעומד‬ ‫וכתוב "לכם"‪,‬‬ ‫ב י" ד של‬ ‫זאת‬ ‫ולא כתוב לך‪.‬‬ ‫רוייא‬ ‫לעגר את השבה נעסיא^ ‪/ 2 2‬‬ ‫יחיד ‪;:‬ל משה‪.‬‬ ‫ברור שהיה צורך‬ ‫בדברי‬ ‫הלוח‬ ‫יוהבן‬ ‫הסגהדרין‬ ‫ולא בלשון‬ ‫פיפור שר‘‬ ‫עיבר אה השבה(‬ ‫‪, )2 3 7‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫על וזברי‬ ‫מובא‬ ‫שמיברו את ‪ran‬דר‪,‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪12‬‬ ‫־‬ ‫והוא מסביר שוו קנח הלווז ע" י ר‘‬ ‫השלוח ראה‬ ‫עליו‬ ‫דיני‬ ‫שנתבטלו‬ ‫שבטלה‬ ‫היא‬ ‫שיתבטלו המועדוו[ מפגי‬ ‫קבסות‬ ‫וקדש ועבר בו‬ ‫וכל דבר‬ ‫ועמד‬ ‫הראיה אזיל ג ו‬ ‫למי‬ ‫לנו ב י"‬ ‫שאין‬ ‫ד‬ ‫בהרכב מלא של ג י"ד הגדול של‬ ‫את הלוח‪,‬‬ ‫המקורות‬ ‫זה בוגד את דברי‬ ‫הרמב״ן‪.‬‬ ‫שציין‬ ‫המשנה‬ ‫וביותר‬ ‫כתב‪:‬‬ ‫"אין‬ ‫אלא‬ ‫שבעים‬ ‫מתחילין‬ ‫אותה‬ ‫אותן"' ‪) 31‬‬ ‫(‬ ‫וכן‬ ‫הרמב״ם‬ ‫הדין‬ ‫שהם‬ ‫דברי הרמב״כו‬ ‫מקד ש ין‬ ‫מכלל סנהדרין‬ ‫בהמשך דנו יו‬ ‫לומר‬ ‫התהוין‬ ‫ואחד ל;ןבוע‬ ‫חברי‬ ‫דיינים‬ ‫לקיים‬ ‫הסנהדרין‬ ‫גדולה ממי‬ ‫הגדולה של‬ ‫קביעת הלוח ע״י‬ ‫את‬ ‫ואחד‪,‬‬ ‫שבעיה‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫ישראל‬ ‫והם‬ ‫לארץ‪,‬‬ ‫כפי‬ ‫בסנהדרין‬ ‫מחברי בית‬ ‫יכולים לעבר שגייכז‬ ‫שהוכיח הרמב״ם‬ ‫ולקבוע‬ ‫ממעשהו‬ ‫חודשים‬ ‫של ר‘‬ ‫שם‪ .‬ו ע"י ב ו רב שם י ן‬ ‫פ״ב מ ה ל‘‬ ‫תשט״ז‪,‬‬ ‫אפשר‬ ‫ואי‬ ‫מחברי הסנהדרין‬ ‫שנסמכו‬ ‫אפילו‬ ‫עקיבא‬ ‫בארץ‬ ‫בחוץ‬ ‫שהלך לענר‬ ‫שם‪.‬‬ ‫הנזכר לעילע‘‪.12‬‬ ‫טי‪.‬‬ ‫דייליאון יצחק‪,‬‬ ‫על הדף‬ ‫עפשטיין‪,‬‬ ‫שהוא כתב‬ ‫קדוש הווז ש הל‘ ח‘ ‪.‬‬ ‫פ״ד הל‪4‬‬ ‫(הודפסו‬ ‫במאמרו‬ ‫כלומר‬ ‫אבל אם אין‬ ‫בבי״ד של סמוכים‬ ‫; ‪) 32‬‬ ‫‪w‬‬ ‫בבבל‪ .‬נ‪:‬ך פירשו מפרווי מפר המצוות'‬ ‫שם‪.‬‬ ‫כפי‬ ‫הגדולה‪,‬‬ ‫הרכב של בית דין‬ ‫אז אפשר להסתפק‬ ‫שסמכו‬ ‫באותו פרק‪.‬‬ ‫"בשלשה דייג י ן וזכלל סנה זירי גדולה"‪.‬‬ ‫באיכות זו‬ ‫מדברי‬ ‫ולהלן "ובכמה מעברין‬ ‫שהכיישורים הנדרשים‬ ‫של חבריח‬ ‫ושאר‬ ‫את החדש‬ ‫הקובע את הלוח צריכים לד‪.‬י ו‪ 11‬מדרגר‪ ,‬ראשונה‪,‬‬ ‫במפורש‪:‬‬ ‫שנים‬ ‫בשלשה‬ ‫לקבל‬ ‫סנהדרין‬ ‫בשלשה"^ ‪, ^ 0‬‬ ‫דייבין‬ ‫ולפיכך‬ ‫כפשוטם שכאילו התכוון‬ ‫בתחילת‬ ‫ייסתרו‬ ‫ם‬ ‫החשבון‬ ‫‪.‬‬ ‫הרמב״ם אין‬ ‫כי‬ ‫ותקן‬ ‫הראו י ין‬ ‫להבין‬ ‫שיש צורך‬ ‫ן‬ ‫הפסד הסמיכה שמו‬ ‫חדשים וטזני ‪ 0‬ליד שיבבה בית המקדש‪,‬‬ ‫"‬ ‫מחשבין‬ ‫היווה מפגי‬ ‫שצריך מומחין‬ ‫( ‪)29‬‬ ‫ברי‬ ‫הלל הב שי א‪,‬‬ ‫"שהוא‬ ‫מגל ת אסתר‪.‬‬ ‫אליגורי אברהם‪,‬לב שמח‪.‬‬ ‫בהוצאה הנזכרת של ספר‬ ‫ברוך הלוי‪:‬‬ ‫ת ו רה תמימה‪,‬‬ ‫שפירש ב ‪ 5‬ורה זו‬ ‫המצוות)‪.‬‬ ‫הוצאת עס‬ ‫וע״י‬ ‫עולח‪,‬‬ ‫גם‪,‬‬ ‫תל‪-‬אגיב‪,‬‬ ‫על הפסוק בשמרת פרק י״ב אות יא־ ‪.‬‬ ‫ ‪- 13‬‬‫נען‪.‬ה‬ ‫טיבי ם‬ ‫יש לדון‬ ‫בבבל‬ ‫ע״י חברי‬ ‫בארץ;‬ ‫בראית הרמביים‬ ‫שמשח הוא לומד‪,‬‬ ‫הסגהדרין‪,‬‬ ‫שהרי ר‪6‬‬ ‫ממעשה ר‘‬ ‫שאי‬ ‫שבזמן‬ ‫עקיבא‬ ‫אפשר‬ ‫אפשר למשות זאח ע״י‬ ‫מקיגא היה חבר‬ ‫יד‬ ‫הסנהדרין‬ ‫ימינו‬ ‫עקיבא דר‘‬ ‫שירד לעבר‬ ‫לקבוע את הלוח‬ ‫בי״ד רגיל שבסמך‬ ‫כפי‬ ‫שברור‬ ‫שלרבן גמליאל דיבגה‪,‬‬ ‫טרפו ן‬ ‫מהמקורות‬ ‫אמבם‬ ‫היינו בס ג ה דר י ן‬ ‫אמרו‪" :‬שאילו‬ ‫[ ‪)77‬‬ ‫ל<!‬ ‫נהרג‬ ‫לא היו‬ ‫אדם‬ ‫ממולם"׳‬ ‫חברי‬ ‫כי הם חיו‬ ‫‪.1‬‬ ‫הסנהדרין‪,‬‬ ‫לומר מכוח‬ ‫אבל אין‬ ‫אלא משום‬ ‫בזמבו‬ ‫אחרי החורבן‬ ‫שלא דגו‬ ‫בזמבם‬ ‫של בר כוכבא‪.‬‬ ‫בחידושי הרי ‪0‬בי'‪.‬ן‪ ,‬שווזואל מדוע הם לא היו‬ ‫הם חיו‬ ‫דנו‬ ‫לפני החורבן‪.‬‬ ‫זיגי‬ ‫וידוין‬ ‫ומתרץ‬ ‫נפטות^^‪,‬‬ ‫שהעיר בזה‬ ‫עקיבא רקשאם אי‬ ‫זאת בווו״ל‪,‬אביל‬ ‫בן‬ ‫אין‬ ‫יהוצדק‪.‬‬ ‫שהרמב״ן‬ ‫וכן ר‘‬ ‫ציין‪ ,‬ר‘‬ ‫יוחגן‬ ‫לעשות‬ ‫זאת‬ ‫ע"י חכמים‬ ‫הפרשן ר‘‬ ‫אברהם‬ ‫שנים‪,‬‬ ‫בסנהדרין‪,‬‬ ‫החורבן לא‬ ‫אחרי החורבן‪,‬‬ ‫( ^ ‪)3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אפשר‬ ‫אכן‪,‬‬ ‫ביחס לכישורים של הדיינים‪,‬‬ ‫זרנוקי‬ ‫אפשר‬ ‫דייגים חברי‬ ‫‪7‬ז"י‬ ‫שהרי‬ ‫אפשר לקבוע את הלוח‬ ‫חייא בר‬ ‫שעיברו‬ ‫אפשרות לסדר את הלוה‬ ‫לא‬ ‫בפשות‪,‬‬ ‫מצאנו‬ ‫משום ש ‪ 4 0 -‬שנה לפני‬ ‫בהגהות מהר"ץ חיות שם‬ ‫אבל מהמיקריח‬ ‫אכן‪,‬‬ ‫אבל האמת היא שהם חיו‬ ‫ר‪4‬‬ ‫משגה זו‪,‬‬ ‫דיני‬ ‫שהם‬ ‫ור‘‬ ‫שמעון‬ ‫ללמוד שאם‬ ‫הסנהדרין‬ ‫אפשר‬ ‫סמוכים‪.‬‬ ‫אליגרי‪,‬‬ ‫של הרמב״ם‬ ‫על‬ ‫יסוד דברי‬ ‫תייא לעין‬ ‫מב‬ ‫לקדש את הירח׳‬ ‫בספרו "לב‬ ‫הגמרא‬ ‫‪) 3 0‬‬ ‫שמח"‬ ‫בראש השבה‪,‬‬ ‫'‪.‬‬ ‫ופירשו‬ ‫מבסס את דמתו‬ ‫שרבי שלוז את ר‘‬ ‫התוספות שם‪:‬‬ ‫חכות‪ .‬פ"א מ"י‪.‬‬ ‫חידושי■ הר יסב"א‪,‬‬ ‫תשי״ח‪,‬‬ ‫לרביגו‬ ‫חיות‪,‬אבי הירש‪ ,‬הגהות‬ ‫בסוף‬ ‫המסכת‪.‬‬ ‫בבלי‪,‬כה‘‬ ‫עיי א‪.‬‬ ‫יום טוב‪,‬‬ ‫על מסכת מכות ז‘‬ ‫הוצאת אור תורה‪,‬‬ ‫חל־‬ ‫ע"א‪.‬‬ ‫וחיך ו שית‬ ‫למסכת מכות‪,‬‬ ‫שב דפ ם ו‬ ‫־ ‪- 14‬‬ ‫( ‪)37‬‬ ‫‪v‬‬ ‫"דאיתא בפסיקתא׳‬ ‫\ ‪/* q‬‬ ‫וגגו" י' ‪ ,‬למה בי״ד מקדשין‬ ‫על הפסוק ייתקע ו‬ ‫הועד‪,‬‬ ‫כיי‬ ‫מציון‬ ‫שופר‬ ‫מחדש בעין‬ ‫בכסה ליום‬ ‫שהוא בית‬ ‫טג לפי‬ ‫אמר‬ ‫הקדוש ברוך הוא‬ ‫בית מועד של כל העולה‬ ‫תצא תורה"'‬ ‫( ‪. )39‬‬ ‫כשם‬ ‫ביבבה כך‬ ‫ואמר יגן‬ ‫תוקעים בעין מב‪,‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫בית ך ין‬ ‫משמע שהיה שם‬ ‫שגאמר‪:‬‬ ‫שתוקעין‬ ‫דומיא‬ ‫קבוע‬ ‫דיבגה^^^‪.‬‬ ‫כמו כן‬ ‫"אמר ר‘‬ ‫שאפילו‬ ‫למקום‬ ‫הוא מביא את‬ ‫קרחה‬ ‫יהושע בן‬ ‫ראש בית דין‬ ‫הועד"‪.‬‬ ‫וסנהדרין‬ ‫ותוספות‬ ‫בכל מקום‬ ‫וכתב שם רש"י‪:‬‬ ‫יקדשוהו‬ ‫בלא ראש‬ ‫עדות החודש היתה‬ ‫אמגם‬ ‫דבריו‪,‬‬ ‫דעת הרמב״ן‬ ‫ב ע שת ה על‬ ‫לכאורה‪,‬‬ ‫(כדעת הרמב״ם)‪,‬‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫להסיק מתוך‬ ‫הדברים הללו‬ ‫מירושלים‪.‬‬ ‫לגבי‬ ‫כמו כן‬ ‫תקיעה בשבת‬ ‫הגירסה‪,‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫דין‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫אין‬ ‫תוקעים‬ ‫תהל ים פייא‪.4 ,‬‬ ‫ישעיהו‪.‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫תום'‬ ‫‪.41‬‬ ‫בבלי לא“‬ ‫שח‪,‬‬ ‫ב*« ‪•3‬‬ ‫ד"ה‬ ‫ע"ב‪.‬‬ ‫זיל‪.‬‬ ‫איזו‬ ‫כבגד דברי‬ ‫‪.290‬‬ ‫ההסכמה‬ ‫הוכחה‬ ‫שהביאו‬ ‫קביעת הלוח‬ ‫שהרמב״ן‬ ‫סבור‬ ‫והרשות שניתנה‬ ‫יכול הרמב״ם‬ ‫הרמב״ן?‬ ‫פירושים‪,‬‬ ‫ושם‬ ‫אלא‬ ‫שהרי גוו לרזי‬ ‫הלוח לא מכוח הסמכות‬ ‫תרע"ג‪,‬‬ ‫וארשא‪,‬‬ ‫ויצא לאור‬ ‫הגירסה ייאמר הקבייה ציון‬ ‫שנאמר כי‬ ‫יש בדברי‬ ‫שחל להיות בשבת אין‬ ‫רראים‬ ‫ישיבה‬ ‫ילכו‪,‬‬ ‫שגם לפי רש״י‬ ‫מבוארים כל צרכם;‬ ‫אלא מתוך‬ ‫הוועד של כל העולם‬ ‫מה‬ ‫הולכים אלא‬ ‫הוועד של‬ ‫הגדולה פועלת‪,‬‬ ‫פסיקתא רבתי דרב כה נ א עם‬ ‫בית‬ ‫‪.38‬‬ ‫אינם‬ ‫ואם כן‬ ‫ירושלים תשכ״ט‪ ,‬ע‘‬ ‫יוחנן בן‬ ‫העדים‬ ‫זכאי‬ ‫מסורה בידי הסנהדרין‪.‬‬ ‫הגדולה היתד‪ ,‬פועלת בענין‬ ‫להם על ידי‬ ‫מחדש‪,‬‬ ‫יהיו‬ ‫בי״ד"^^‪.‬‬ ‫ולא על ידי‬ ‫כל‬ ‫‪.37‬‬ ‫שלא‬ ‫רבן‬ ‫"אלא למקום‬ ‫כשהיתה הסנהדרין‬ ‫ידיה‪,‬‬ ‫שהסנהדרין‬ ‫הה י ל כת י ת‬ ‫דברי ר שיי י על דברי‬ ‫ועוד זאת התקין‬ ‫המשנה בראש הטבה‪:‬‬ ‫מציון‬ ‫תצא תורה‬ ‫התוספות מדברי‬ ‫הפסיקתא שם‪:‬‬ ‫היא‬ ‫ודבר ה‘‬ ‫הירושלמי‬ ‫"לפיכך ראש השגה‬ ‫תוקעים בכל בעינטב"‪.‬‬ ‫בכל מקום אלא בעינמב‪,‬‬ ‫כנראה צריכה‬ ‫וע״י‬ ‫להיות‬ ‫במפרשים‬ ‫שם‪.‬‬ ‫‪15 -‬‬ ‫ךל■ ש להסביר את ראיות "הלב השמח"‪,‬‬ ‫כגר אה הבין‬ ‫שה ה ם כמה הזו־‬ ‫בדעת הרמב״ן‬ ‫לקבוע את הלוח‪ ,‬היתר‪ ,‬רק בזמן‬ ‫לפגי‬ ‫החורבן‬ ‫כשהסנהדרין‬ ‫אז מאליו‬ ‫להפנוח‬ ‫לכן‬ ‫הגדולה הפסיקה‬ ‫"הלב הטמוו"‪,‬‬ ‫נעשה ע" י‬ ‫ר' י וחג ן‬ ‫קבעו את החודש‪,‬‬ ‫בן‬ ‫העובדות הללו‬ ‫בסגהדרין‪,‬‬ ‫שהיו‬ ‫(שהתקין‬ ‫מוכיחות לדברי‬ ‫לקושיות הרמב״ן‬ ‫פי־ ההא יה‬ ‫החורבן‬ ‫למלא גת‬ ‫לראיית הרמב״ן‬ ‫הזה לכמיי‪,‬‬ ‫צורך‬ ‫ואחד‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫כותב‬ ‫בגלל הקנת‬ ‫שהיה צורך‬ ‫אשר מראות‬ ‫שהיו‬ ‫ישראל ללא‬ ‫ורבא‪,‬‬ ‫דרישות הילכתיות‬ ‫ולא כפי‬ ‫דרישות ההלכה‪.‬‬ ‫את‬ ‫החודש על‬ ‫למרות ש‪40 -‬‬ ‫שנה לפני‬ ‫מלפעול;‬ ‫מתרצים‬ ‫המפרשים שם‪:‬‬ ‫ורק ביחס לדיני‬ ‫מדברי‬ ‫נפשוה‪,‬‬ ‫הוסיפה הסנהדרין‬ ‫של אגיי‬ ‫שסובר‬ ‫הגדולה‬ ‫( ‪)42‬‬ ‫ורבא׳‬ ‫הכתוב‬ ‫בלשון‬ ‫רביס‪:‬‬ ‫"החדש‬ ‫שמשמע שדי‬ ‫בסמיכה הרגילה על סנת להכשיר דיין‬ ‫מתרצים‬ ‫שהפסוק הזה רק מורה שאין‬ ‫לקביעת הלוח;‬ ‫בהרכב‬ ‫או כפיי‬ ‫על הרמג״ח איר קידשו‬ ‫עד זחנו‬ ‫שר ש" י‬ ‫תדברי הרמב״ס‪.‬‬ ‫הפסיקה מלפעול אך‬ ‫אחר כך‪,‬‬ ‫טב‪,‬‬ ‫שלאחר החורבן‪,‬‬ ‫שאעפ״כ‬ ‫תקנות לאחר החורבן)‪.‬‬ ‫התפקידים של הסנהדרין‬ ‫ביחס‬ ‫אין‬ ‫ממיקרים‬ ‫חסכמח‬ ‫כבר פסקה הסנהדרין‬ ‫אבל שאר‬ ‫וממילא לא היה צורר‬ ‫"הלב השמח"‪,‬‬ ‫עד זמגו של אביי‬ ‫שהסנהדרין‬ ‫שפעלה‬ ‫הקורס‪,‬‬ ‫שפעלה בצו רו; מצומצמת‪,‬‬ ‫לאחר החורבן‬ ‫שהדבר געשה ע״י‬ ‫לאחר החורבן‬ ‫ללא ראש בית דין‪,‬‬ ‫את הלוח ע״י הסנהדרין‬ ‫הרמב״ן‬ ‫‪* 1‬׳‪.‬‬ ‫ראיות‬ ‫לבי״ד הגדול‬ ‫הגדולה פעלה‬ ‫ואילו‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫בית וזו ועז־ בעין‬ ‫זכאי‪,‬‬ ‫שגי תג ה‬ ‫מלפעול בגורה‬ ‫את קביעת הלוח לס ג ה דר י ן‬ ‫שהסנהדרין‬ ‫לתקן‬ ‫ריבי‬ ‫סרה ההסכמה של כל‬ ‫מביא‬ ‫הדבר‬ ‫וכשד ג ו גו!‬ ‫בצורה‬ ‫שהסבהדרין‬ ‫נפשות‪,‬‬ ‫זו‪ :‬ו־;וא‬ ‫המפרשים‪:‬‬ ‫בי״ד של שבעים‬ ‫שלא מספיק דיין‬ ‫ברצוננו לי ן‬ ‫מלפעול‪.‬‬ ‫ואחד‪,‬‬ ‫אחד מומחה כמשה‪,‬‬ ‫בבעיה זו‪,‬‬ ‫עי‘ בהוניג שם‪.‬‬ ‫כי משה בחשב‬ ‫מתי‬ ‫כשבעים‬ ‫אבל מבחינת‬ ‫הפסיקה הם בה דר ין‬ ‫‪- 16 -‬‬ ‫הנישוריח‬ ‫של משה‬ ‫הגדרשיח‪,‬‬ ‫ואהרן‬ ‫הרג ילי ח‬ ‫הפסוק מורה שי® צורך‬ ‫שהיו‬ ‫גדולה‪,‬‬ ‫כסנהדרין‬ ‫ההלכה !‪:‬דייגים שהם‬ ‫הסנהדרין‬ ‫חברי‬ ‫הראוי‬ ‫מוד שהסב ה דר י ן ה גז־ו לה הייתה‬ ‫יקבעו‬ ‫הסנהדרין‬ ‫כפי‬ ‫את הלוח‪,‬‬ ‫פעילה‪,‬‬ ‫יש רשות לכל‬ ‫עצמו כתב;‬ ‫"אבל כיוון‬ ‫ואין‬ ‫שהמקום גורם‬ ‫מאותה טעה‬ ‫דיני‬ ‫לעבר‬ ‫ולקדש א פ ילך בחו ״ל( ‪.) 44‬‬ ‫יט לציין‬ ‫החורבן‬ ‫על הדעת‪,‬‬ ‫אחי ר‘‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫ולכן‬ ‫בזמן‬ ‫שגלו‬ ‫לקבוע את הלוח‪,‬‬ ‫ובטל כוו המשפט מהם‪,‬‬ ‫סגהדרי‬ ‫יהושע‬ ‫ואין‬ ‫להבין‬ ‫מדוע‬ ‫בגלל המבוכה‬ ‫בבבל‬ ‫שחכמי‬ ‫חכמים התרעמו‬ ‫הלב‬ ‫שמח‪.‬‬ ‫אבו‬ ‫את הסברה‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ע‘‬ ‫בדבריו‬ ‫כטהיה‬ ‫שהדבר‬ ‫הסברה הזאת מתקבלת‬ ‫של‬ ‫ארץ‬ ‫שהרי הוא‬ ‫אבל‬ ‫כלפיו היתה‪,‬‬ ‫על הרמג״ן?‬ ‫חנניה בן‬ ‫ישראל התרעמו‬ ‫עליו‬ ‫שבי״ד הגדול קיבל הסכמה‬ ‫לקבוע את הלוח‪,‬‬ ‫הרמב״ן‬ ‫שהטענה‬ ‫טם מקטה‬ ‫שבישראל‬ ‫"שתהיה הרשות ביד הגדול‬ ‫שנתבטלה פעילות הסנהדרין(‬ ‫זאת לפי גישת הרמב״ן‬ ‫קסבה לדון‬ ‫להפקיד את קביעת הלוח‬ ‫בי״ד הגדול פועל‪.‬‬ ‫שעיבר נוגים‬ ‫ומאז שגוובטלה‬ ‫הרשות ביד הגדול‬ ‫מוסמר‪,‬‬ ‫הוא אומר‬ ‫טאי ן‬ ‫הסמוכים‬ ‫מוכן‬ ‫אפשר להבין‬ ‫שהוא לא הגדול‬ ‫מאיפה לומדים‬ ‫ורשות מכולם‬ ‫בפעולתו?‬ ‫‪.32‬‬ ‫ברכות ס״ג מ״א‪,‬‬ ‫כל‬ ‫הסכמת העם הי‪1‬זה שה ח‬ ‫ובזה גם אפשר להסביר את המעטה‬ ‫היה לאחר‬ ‫‪.43‬‬ ‫איבו‬ ‫ביד כל דיין‬ ‫יכול לגרום‪.‬‬ ‫שבישראל"‪,‬‬ ‫תהיה‬ ‫והסמיכה הרגילה‬ ‫ל ע י ל ' ^ ^‪.‬‬ ‫ואפילו‬ ‫גפטות‪,‬‬ ‫טהרמב״ן‬ ‫הגדולה‪,‬‬ ‫שציטטנו‬ ‫להם כח‪,‬‬ ‫שאין ץ ורך‬ ‫מבחינת‬ ‫לקביעת הלוח‪, .‬׳ומנח‪,‬‬ ‫הדייגים‬ ‫שהוא‬ ‫לאחר‬ ‫ולא די‬ ‫סובר הרמב״ן‬ ‫היא מספיקה להכשיר דיין‬ ‫וכפי‬ ‫בכישוריהם‬ ‫של סמי הה‪.‬‬ ‫לעומת דעת הר מ ב"ם‪,‬‬ ‫בלבד‬ ‫בדייגים בא י־כו י ו ת יהח‬ ‫ועדיין‬ ‫גדון‬ ‫בזה להלן‪.‬‬ ‫‪- 17 -‬‬ ‫שבישראל‪,‬‬ ‫אפשר‬ ‫"וגדייח מזהב י ‪ n‬נ‪7‬ישו‬ ‫לדחות את ראיוח‬ ‫סב‬ ‫לעין‬ ‫לעבר ®גיוז או‬ ‫בסנהדרין‬ ‫מתקנת ר‘‬ ‫לקבוע את הלוח‪.‬‬ ‫מלאחר החורבן‬ ‫אבל‬ ‫דברי‬ ‫למרות‬ ‫ביחס ללוח‪,‬‬ ‫שבישראל‬ ‫אבל‬ ‫כדברי רש״י‬ ‫יוצא‪,‬‬ ‫ל ב ם ^ ^ ‪ -‬עדות זו‬ ‫העדות‬ ‫שאף‬ ‫ועירבוביות‬ ‫צריכה‬ ‫שמות‪.‬‬ ‫שמשח‬ ‫המקור‬ ‫ניחן היו; להרמביין‬ ‫תהא‬ ‫שבת‬ ‫חכמינו‪:‬‬ ‫בדברי‬ ‫לכם"^^‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫בכל‬ ‫"לחשובי‬ ‫"אין‬ ‫ובכל מקום‪,‬‬ ‫שונות‪,‬‬ ‫כי‬ ‫ולא‬ ‫אפשר‬ ‫זאת אין‬ ‫ראיית הלבנה‬ ‫ששה‬ ‫וגם הרמב״ן‬ ‫יב‘ ‪,‬‬ ‫שאס‬ ‫שיראה זה‬ ‫אין‬ ‫אותו‬ ‫ויקבעו‬ ‫ובלברליח‬ ‫זה או‬ ‫ויקבע כל אחד מועד‬ ‫שלמעשה בזמן‬ ‫‪.2‬‬ ‫בבלי‪ ,‬ר א ש השנה‪,‬כד‪.‬״ע"א‪.‬‬ ‫דברי ר ש״י■ שם‪.‬‬ ‫עפ שטי ן‪,‬‬ ‫וקביעת‬ ‫ימיה וניזובת‬ ‫המחייבח‬ ‫הגדול בהרכבו המלא‪,‬‬ ‫תור ה תמימה ‪ ,‬פ ר קי ב‘‬ ‫מוסר‬ ‫(מעריות)‬ ‫יראה‬ ‫שום הרראה‬ ‫בית הדין‬ ‫מסכימים‬ ‫ולא‬ ‫הכוונה‬ ‫תהיה ראית הירח‬ ‫יצאו מזה טעותים‬ ‫במדינה אחרת‬ ‫)‪.‬‬ ‫ותרבה המכשילה"׳‪ -‬־(י ‪v‬‬ ‫להיעשות על ידי‬ ‫מחני‬ ‫"החדש הזה‬ ‫הדור אבי‬ ‫שכל אחד מונה‬ ‫וטעח הדבר פשוט‪,‬‬ ‫במדינה זר‬ ‫גח הרמב״ם‬ ‫כגדוליח‬ ‫בערפל מהו‬ ‫אלא לבית דין זז דבר מסור עד שיקדשוהו‬ ‫מסורה לכל אדם‬ ‫לעצמו‬ ‫מלפעול‬ ‫לומה‬ ‫ששנינו‬ ‫ויקדשו וזחדש"^ ‪. ^ 8‬‬ ‫ראש חודש‪,‬‬ ‫שתיראה‬ ‫כבי״ד הגדול‪,‬‬ ‫מפורשת? (ואולי הוא למד‬ ‫מסורה‬ ‫החודש מסורה לכל אדם כמו‬ ‫בשביעי‪,‬‬ ‫זכאי‬ ‫בידם לקבוע את הלוח‬ ‫החודש מסורה לכל אדם‪,‬‬ ‫שיקבלו‬ ‫שיש ‪ 3‬ורך‬ ‫המובאים להלן)‪.‬‬ ‫מכל האמור‬ ‫שקביעת‬ ‫פסקה‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫בצורה‬ ‫שהלכו‬ ‫יסביר את העובדות הללו‪,‬‬ ‫עדיין‬ ‫מקורות תלמודיים‬ ‫להסיק את המסקנה הזו‬ ‫היום‬ ‫הרמב״ן‬ ‫הרשות היתה‬ ‫מהעובדה‬ ‫יוחנן בן‬ ‫שהסנהדרין‬ ‫שבאותו הדור‪.‬‬ ‫במקרא או‬ ‫תיישים"‪.‬‬ ‫"הלב טסוו"‬ ‫ולפי הסבר זד‪,‬‬ ‫אות י‘ ‪.‬‬ ‫שהקביעה‬ ‫בכל אופן‬ ‫שהסנהדרין‬ ‫‪- 1 8 -‬‬ ‫הגדולה היתר‪.‬‬ ‫הגדולה‪,‬‬ ‫קגייעת הלרו־ו‬ ‫בפעולתה‪,‬‬ ‫אח כי לא בהרכב‬ ‫דיינים‬ ‫של שלושה‬ ‫שהיו‬ ‫הרמב״ם‪,‬‬ ‫דייגים‬ ‫יהיו‬ ‫ההלכה כל‬ ‫בידי‬ ‫דורשת ומהדי־י־ ג ים‬ ‫דיין‬ ‫הסנהדרין‬ ‫הסגהורין‬ ‫הרמב״ם‬ ‫של בית הדין‬ ‫שפעל בית הדין‬ ‫שבעים‬ ‫חברי‬ ‫גקודת המחלו״ת בין‬ ‫ההלכה‬ ‫של‬ ‫מוסמך‬ ‫נעשתה ע" י ווברי‬ ‫ואחד די יגיח‪,‬‬ ‫לרמב״ן‬ ‫עולדלת‬ ‫הכשרים לקביעת הלוח‬ ‫הגדול היו! ה הסכמת העח‬ ‫הגדולה‪,‬‬ ‫היא זו;‬ ‫לקבוע את הלו‪,11‬‬ ‫ולכן‬ ‫אלא בהרכב‬ ‫הגדולה‪.‬‬ ‫הגדול‪ ,‬ו‪.‬־!ילו לפי‬ ‫‪to‬ד‬ ‫הסגהדרין‬ ‫שום‬ ‫מבחינת‬ ‫הרמב״ן‬ ‫אלא כל עוד‬ ‫למסור את הקביעה‬ ‫בי״ד אחר לא עסק בקביעת‬ ‫הלוח‪.‬‬ ‫שדגים ב עב י ן הם ג ה דרי ן‪ ,‬שקובעים‬ ‫וקביעת החודשים ר‪.‬י׳ ו בסמכות הסנהדרין‬ ‫לפרסים הקשורים‬ ‫לא בכבסו‬ ‫לכך היא‬ ‫גם‬ ‫במחלוקת הרמב״ם‬ ‫כנראה כי למעשה בזמן‬ ‫שבים‬ ‫עיבור‬ ‫וקביעת החודשים געשו‬ ‫לכאורה אפשר להוכיח מן‬ ‫הייה ענינו‬ ‫המסרב‬ ‫של בית דיין‬ ‫שבים‬ ‫שדי חמץ‬ ‫הגדול בדבר‬ ‫בעונש כרת‪,‬‬ ‫זקן מ מר א‪,‬‬ ‫כגון‬ ‫והתלמוד‪,‬‬ ‫ס‘‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪.149‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫פעלה באופן‬ ‫מלא‪,‬‬ ‫לגבי פרשת זקן‬ ‫אפשרות‬ ‫שקשור‬ ‫ממר א ‪ -‬חכח‬ ‫הגדול ‪ -‬דורשת הגמרא‪:‬‬ ‫שחכם‬ ‫ממך ‪ -‬זה‬ ‫יועץ‬ ‫"כי‬ ‫שיודע‬ ‫שמעברים את‬ ‫אלון‪,‬‬ ‫שזדונו‬ ‫בפסח"‪.‬‬ ‫יחלוק על דברי‬ ‫בעיבור השבה‬ ‫אכילח חמץ בפסח‪.‬‬ ‫ושיגוור‬ ‫' ‪^c,1‬‬ ‫כרת' י ')‪.‬‬ ‫הוגיג ע‪4‬‬ ‫המאגחד‪,‬‬ ‫‪,116‬‬ ‫ה"ז‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫(הגמרא‬ ‫בית‬ ‫עבירה הקשורה‬ ‫כי אחד מהתנאים של‬ ‫לפי פשטות הפסוקים‬ ‫תולדות היהודים ב א"י‬ ‫הרצאת הקיבוץ‬ ‫סנהדרין‪,‬‬ ‫שנים לא‬ ‫אומרים עד הפוריםדאי להאי גיסא קא‬ ‫שיורה בדבר‬ ‫ראה למשל‪,‬‬ ‫והרמב״ן ‪.‬‬ ‫והסיבה‬ ‫ולקבוע חדשים‪ .‬כדתבן‪ :‬הן העידו‬ ‫שתיתכן‬ ‫הגדולה^ ‪, ^ 0‬‬ ‫על ידה‪.‬‬ ‫בפסח ואי להא י גיסא ק א שרי חמץ‬ ‫מנסה להראות‬ ‫‪.5 0‬‬ ‫הגדול‪.‬‬ ‫בפשטות‬ ‫ש ב א מ ת עיבור‬ ‫שנבי״ד הכתוב מדבר‪,‬‬ ‫כל אדרשהיו‬ ‫הדין‬ ‫הגמרא‬ ‫לציית להוראת בית הדין‬ ‫יפלא ‪ -‬במופלא‬ ‫שהסנהדרין‬ ‫שעיבור‬ ‫בתק ופ ת המשגה‬ ‫תל‪-‬אביב ‪,‬‬ ‫תשכ״ז‪,‬‬ ‫ח״א‬ ‫‪9 -‬ו ‪-‬‬ ‫שבאותה פרשה החכם‬ ‫כזקן‬ ‫מחרא‪5‬‬ ‫לשון‬ ‫הפסוקים‪:‬‬ ‫לדין‬ ‫דין‬ ‫יוצא‪,‬‬ ‫הוא איבו‬ ‫"כי‬ ‫ובין‬ ‫א ל המקום‬ ‫״ילק ל ל דברי בי״ז־ הגדול‬ ‫חגר‬ ‫יפלא ממך דבר למשסם בין‬ ‫ריבות בשעריך‬ ‫‪ nnjn‬ר_עלי_ת‬ ‫יבחר הי‬ ‫שהמחלוקת בין‬ ‫כן‬ ‫רואים‬ ‫ויוו כן‬ ‫להיות זקן‬ ‫כי‬ ‫החכם‬ ‫הגדול‪,‬‬ ‫מוצאים‬ ‫לומר‬ ‫זה נתון‬ ‫אלא‬ ‫מבין‬ ‫מישהו‬ ‫ייתכן‬ ‫בית הדין‬ ‫על חבריו‪,‬‬ ‫הגדול‪,‬‬ ‫ולבן‬ ‫המלא‪,‬‬ ‫הביאו‬ ‫יש לציין‪,‬‬ ‫ואז י מלו‬ ‫שהעיר‬ ‫מחרא בענין‬ ‫הגדול‪,‬‬ ‫אם‬ ‫שראינו‪.‬‬ ‫מילולי‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫חמישה‬ ‫שלושה או‬ ‫והוא חלק‬ ‫את הנושא לבירור בבית הדין‬ ‫ציית להם הוא הוכרז כזקן‬ ‫ממרא‪.‬‬ ‫ייחסו‬ ‫יוקרה רבה לדיינים הללו‬ ‫כפי‬ ‫שראינו‬ ‫וקביעת החודשים‪.‬‬ ‫בקרא‬ ‫( ‪)5 3‬‬ ‫״יועץ״‬ ‫‪ .52‬ד ב ר י ט‪ ,‬י ז* ‪.8‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫ובאמת‬ ‫הגדול‬ ‫בדברי הגמרא בסנהדרין‪,‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫כפי‬ ‫יש מקום לעבר‪,‬‬ ‫שהשתתפו‬ ‫סנה דר י ך‪,‬‬ ‫שיכול‬ ‫עיבור השגה‪,‬‬ ‫בהרכב המיוחד של‬ ‫בעיבור‬ ‫שניט‬ ‫זה)‪.‬‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫ועלית"‬ ‫שביה‬ ‫וקורע חודשים‬ ‫לשמו‪7‬י‬ ‫רגיל?‬ ‫בענין‬ ‫למיקרים‬ ‫הכוגה "וקמת‬ ‫לדון‬ ‫וכשהוא לא‬ ‫שחכמים‬ ‫היתה אם אפשר‬ ‫מגסה לוות דוגמה למי קרים‬ ‫ביה הדין‬ ‫הממרא היה חבר‬ ‫לפי‬ ‫של בית דין‬ ‫מהמפרשים‬ ‫זקן‬ ‫שאין‬ ‫פירוש הגמרא‬ ‫יחייב את כו לח‪ .‬אם‬ ‫בסמכותו‬ ‫שגו כל ללמוד מהם‬ ‫למעשה בידי‬ ‫אולי‬ ‫שהזקן‬ ‫בהרכבו‬ ‫ופסק די ב ו‬ ‫שהגמרא רק‬ ‫ממרא‪,‬‬ ‫בית דיבו‬ ‫המורים או לאו‪,‬‬ ‫כוונת הגמרא שיהיה‬ ‫או‬ ‫ובין‬ ‫שעיבור השבה היה‬ ‫(ו‪ 1‬מ ו ה שלא‬ ‫אין‬ ‫דברי‬ ‫אל ו ק י ר ב ו ‪ . ..‬״^ ‪. ^ 2‬‬ ‫לעבר את השבה לאון ר חג‬ ‫את ד‪ 57‬ת בית הדין‬ ‫כי אלה הה‬ ‫דם לדם בין‬ ‫גגע לבגי‪3‬‬ ‫אשר‬ ‫נני״ד הגדול‪,‬‬ ‫שמוכרז‬ ‫פ"ז‬ ‫ע"א‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הדיין‬ ‫וכך גם‬ ‫שהיה מעבר‬ ‫פירשו‬ ‫חכמים‬ ‫‪- 20 -‬‬ ‫) ‪(r, A‬‬ ‫"יועץ" ב חב"ך׳‬ ‫את הכיבוי‬ ‫( ‪)55‬‬ ‫‪.w‬‬ ‫חודשים"'‬ ‫כשרצו‬ ‫שהתייצבו ל יטיב ו בכזחלוקתו‬ ‫מ ו ע ד י י '‪ ,‬׳ ‪/‬‬ ‫״;!ו אי‬ ‫ד ר‪ cn‬ו‬ ‫תדטים"' ‪)57‬‬ ‫(‬ ‫ולקבוע‬ ‫יודעי‬ ‫יששכר‬ ‫הזמנים ע" י‬ ‫עם‬ ‫‪-‬‬ ‫ואשר התורה כבתה א ו חח‪:‬‬ ‫יו ד עי ם‬ ‫" מ היו‬ ‫גח את הפסוק בדברי‬ ‫^ ‪)*58‬‬ ‫'‬ ‫בינה לעתיח"'‬ ‫קודח‬ ‫לעבר‬ ‫הימים‪:‬‬ ‫ש בי ס‬ ‫"ו מבג י‬ ‫פירשו את הכוונה לקביעת‬ ‫( ‪)5 9‬‬ ‫וקידוש הווו דש ים' ־־־‪.‬‬ ‫בכדי לתת לעיבור השבה את ה חש יב ו ת המירבית‪,‬‬ ‫מזמיבים‬ ‫מענרין‬ ‫משה‬ ‫ח כ מי ם‬ ‫עיבור השביס‬ ‫כנראה‪,‬‬ ‫היו‬ ‫‪.‬‬ ‫~ "שי וזע לעבר והביס‬ ‫להבלים את חטיבוחם מל אנשי‬ ‫ולקבוע‬ ‫מראש את הדיינים‬ ‫את השגה אלא‬ ‫(‬ ‫העומדים להשתתף‬ ‫כמו כן‬ ‫נמזומניך"^ ‪. ^ 0‬‬ ‫‪)61‬‬ ‫במקוםטתר ‪ -‬נעלייה‪ - v‬כשהיו‬ ‫בדיון‪:‬‬ ‫היו‬ ‫"אין‬ ‫מקיימים‬ ‫מנותקיח לחלורזין‬ ‫( ‪)6 2‬‬ ‫החיצוני־ ‪.‬‬ ‫הסיבה לסודיווו שב התכנסו ת הדיינים אינה‬ ‫שגרו‬ ‫זה‬ ‫בעשה בכדי לתת‬ ‫להבליט את‬ ‫לחץ‬ ‫כן‪,‬‬ ‫היות‬ ‫‪.55‬‬ ‫חשיבות‬ ‫והחשי ב ו ת‪ .‬אפ שר ו ת אחרת היא‬ ‫חיצוני על הדי יניס‬ ‫הפסח ואז‬ ‫‪.54‬‬ ‫הייחוד‬ ‫מיוחדת להרכב‬ ‫הדיון‬ ‫בזמן‬ ‫ולעיבור השגה היו‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫דין‬ ‫שלא‬ ‫השלכות כלכליות מתי‬ ‫וקרבבות‪,‬‬ ‫זה‪,‬‬ ‫יופעל‬ ‫על עיבור השבה‪.‬‬ ‫תהיה צריכה גדולה של תבואה‬ ‫ישעיהו‪.‬‬ ‫מפורשת‪.‬‬ ‫בית‬ ‫ייתכן‬ ‫כמו‬ ‫יהיה חג‬ ‫חכמים‬ ‫פ"ג ‪.3‬‬ ‫חגיגה‪,‬‬ ‫יד‘ ע "א‪.‬‬ ‫כבראה בגלל החישובים האסנזרונומי‬ ‫הדרושים ל קו ב ע י ם את הל ר ח‪.‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫במדבר‪,‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫דברי‬ ‫טז‪.2 ,‬‬ ‫סגהדרין‪.‬‬ ‫הימים א‘ ‪,‬‬ ‫‪ .59‬ס דר ש רבה‪,‬‬ ‫ק" י ע ״ ‪.k‬‬ ‫י" ב ‪.32‬‬ ‫ווילבא‪,‬‬ ‫מהדורה חדשה‪,‬‬ ‫ירושלים‪,‬‬ ‫תטכייא‪,‬‬ ‫ויקרא‬ ‫פ‪ ,‬ע״ב‪ ,‬ה‘ ‪ .‬ועי‘ רש״י בפירושו‪ ,‬דברים ל״ג‪ .18 ,‬וראה‬ ‫פירושי הרד״ק ומצודת דוד בדברי הימים על אתר‪.‬‬ ‫‪ .60‬בנלי‪ ,‬ס נהדרין‪ ,‬י*‬ ‫‪ .61‬בבלי‪ ,‬סבהדרין‪,‬‬ ‫ע"ב‪.‬‬ ‫י״א ע״א‪.‬‬ ‫‪ .62‬שח כ״ו ע״א‪" ,‬סליקו לאיגרא טלפוה לדרגא מת ‪ in‬יה"‬ ‫(עלו לגג וסילקו את הסולם)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רצו‬ ‫להבטיח‬ ‫הדיון‪,‬‬ ‫לבצל מידע‬ ‫יוכלו‬ ‫על מבת להגדיל אה רווחיהם;‬ ‫כשישמעו‬ ‫לפבי‬ ‫שסוחרים ל»‬ ‫‪- 21‬‬ ‫שהשבה עומדת להתעבר‪,‬‬ ‫שהדבר‬ ‫הסודיות‬ ‫ירודע לציבור‪.‬‬ ‫שבדיוביח‪,‬‬ ‫שיקבלו‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫סוחרי הבקר‪,‬‬ ‫ימכרו את הבקר‬ ‫משום כן־ הבטיחו‬ ‫והדייבים היו‬ ‫מתוף‬ ‫שברשותם‬ ‫חכמים את‬ ‫העולם החיצוני‪,‬‬ ‫מבותקים מן‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫הדיינים‬ ‫כשהיו‬ ‫סדר מסוים‪:‬‬ ‫אחריהם‪,‬‬ ‫אלה‬ ‫כסי‬ ‫העיבור^^‪,‬‬ ‫גם‬ ‫שאין‬ ‫אלא‬ ‫ועשרים‬ ‫ומפרקי‬ ‫קודם‪,‬‬ ‫"לעיבור הולכין‬ ‫שאלה‬ ‫מצאבו‬ ‫אחר‬ ‫אליעזר‬ ‫שלשים מהן‬ ‫דורן‬ ‫ראויין‬ ‫שהכניסוהו‬ ‫דרא‘ ‪,‬‬ ‫שתשרה‬ ‫"שמינים תלמידים‬ ‫שכיבה‬ ‫שלשים מהן‬ ‫‪.63‬‬ ‫תטכ״ח‪ .‬ר״ר‪,,‬‬ ‫שבזמן‬ ‫מפרקי דרייא‪:‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫ירושלמי‪,‬‬ ‫תרב״ו‪,‬‬ ‫פ״ב הל‘ ה‘ ‪.‬‬ ‫״שהיו‬ ‫כמשה‬ ‫לעבר‬ ‫שהדיינים‬ ‫הוצאת חורה מציון‪,‬‬ ‫וראה גם להלן‬ ‫יושבין‬ ‫ר״ה‪ ,‬פייב הל‘‬ ‫שהבאנו‬ ‫ה*‪.‬‬ ‫מהמדרש‬ ‫החלסה על עיבוד השבה‪,‬‬ ‫כביכול השכיבה היתה מגלה את נוכחותה בחדר‬ ‫ירושלמי‪,‬‬ ‫עליהן‬ ‫ואויין‬ ‫(וראה להלן פ״ג מה‬ ‫מספרים‬ ‫זיטאמיר‪,‬‬ ‫בסוד‬ ‫‪/‬‬ ‫בינוניימ" ; כ ט ‪/‬‬ ‫שחכמים‬ ‫המשתתפים‬ ‫שעיברו את השנה בחשבו על ידי‬ ‫ראוי לכך‪,‬‬ ‫‪ r‬׳‪/‬‬ ‫שהוסמכר‬ ‫המינוי"(^)‪.‬‬ ‫וכבוד להיוח נין‬ ‫שהתפאר שם ד‘‬ ‫ץ‬ ‫שבה‬ ‫בכבחו לפני הדייביס‬ ‫כמעט בדרגה של נעלי רוח הקודש;‬ ‫להלל הזקן‪,‬‬ ‫רביבו‬ ‫לעבד את השבה‪,‬‬ ‫בזאת זכות גדולה‬ ‫בעיבור השנה כפי‬ ‫היו‬ ‫שהוסמכו‬ ‫שלמדנו‪:‬‬ ‫והחכמים ראו‬ ‫החכמים‬ ‫נכנסים‬ ‫היד‬ ‫בכגסים לפי‬ ‫ירושלים‪,‬‬ ‫בפ״ג את המובאת‬ ‫גדול לפי גדלו‬ ‫וראה גם‬ ‫•שבו)‪,‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫וקטן‬ ‫לפי קטברי׳‪.‬‬ ‫כתוב ות‪,‬‬ ‫קי״ב‬ ‫ע" א‪.‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫אבות דרבי בחן‪,‬‬ ‫ועי‘‬ ‫פי״ד‪ ,‬א‘ ‪.‬‬ ‫עוד נירזשלמי‪,‬‬ ‫והשוה בנלי‪,‬‬ ‫סוכה‪,‬‬ ‫סבהדרין ‪ ,‬פ" א הל‘ ב‘‪..‬‬ ‫ב״ח עייא‪.‬‬ ‫ ‪- 22‬‬‫פ ר ק‬ ‫של כה כ ים‬ ‫בית דיך‬ ‫ב‘‬ ‫וקב יעת הל _ח‬ ‫במקורות סצאנו על קירח‬ ‫המקדש ועביגי□ הנוגעים‬ ‫שהיה קיים‬ ‫המקדש‪,‬‬ ‫בי"ז‬ ‫( *'‪1‬‬ ‫לכוהנים‬ ‫בי״ד של כוהנים‬ ‫והיה דן‬ ‫של כרה גיס‬ ‫בבעיות של‬ ‫עגיני‬ ‫בקשר עפ‬ ‫אפשר להגיח בוודאות‬ ‫שהיה ממונה על‬ ‫ושאר‬ ‫יוחסין‬ ‫עניני טקם בבית‬ ‫בעיום המיוחדות‬ ‫לכוהנים^‬ ‫אבל מצאנו‬ ‫שלכאורה‬ ‫ר־‪,‬חודש‪,‬‬ ‫מורה מל סמכות‬ ‫בקשר לקידוש‬ ‫מיוחדת שהיתה לכוהנים‬ ‫הדורש פירוש וליבון‪.‬‬ ‫שנינו‬ ‫בירושלים‬ ‫בגו‬ ‫במשנה דבר‬ ‫תמהוני המספר על בי"ד של כוהנים‪,‬‬ ‫במשגה‪:‬‬ ‫הוא‬ ‫ופסלו‬ ‫"אמר ר־‬ ‫זבנו‬ ‫ועבדו‬ ‫את עבדו‬ ‫ושבאו‬ ‫יוסי מעשה בטוניה הרופא שראה החדש‬ ‫משוחרר‪,‬‬ ‫לפגי‬ ‫וקבלו ה כה ניס אותו‬ ‫בי"ד קבלו‬ ‫אותו‬ ‫ואת‬ ‫ואת עבדו‬ ‫ר פסל ך <( ״ ב נ ר ״( ‪' ) 3‬‬ ‫שוממים אגו‬ ‫במשגה זו‬ ‫על עדים הבאים לה מ יד בפגי‬ ‫של כו הגיס ר‪.‬י חם לקידוש החודש‪,‬‬ ‫אלא לכל העוז‪.‬‬ ‫של כוהנים‪,‬‬ ‫והשאלה גשאלת‪:‬‬ ‫ולא לפני‬ ‫מעוררת תמיהה‪,‬‬ ‫של‬ ‫כוהנים‬ ‫מדוע הופיעו‬ ‫נוגע לכוהנים‬ ‫העדים לסני‬ ‫ני״ד‬ ‫המוסמך לקבוע את החודש? כמו כן‬ ‫שמשה‬ ‫ובגו‪,‬‬ ‫ואילו‬ ‫כמקור לחוקרים‪,‬‬ ‫ועל תפקיד הר‪..‬־ך; ב י ח‬ ‫בי"ד אחר‬ ‫לשער‬ ‫וחלקם‬ ‫בבית הדין‬ ‫ס נהדרין‪ ,‬ד‘ ‪ ,‬ד‪ . 8‬בבלי‪ ,‬פסחים‪ ,‬צ‘ ‪ ,‬ע"ב‪,‬‬ ‫ראה פרנקל ז‪ ,.‬דרבי ה משנה‪,‬‬ ‫פוסל?‬ ‫השערות‬ ‫ראה למשל‪,‬כתובות‪ ,‬פ״א‪ ,‬מ״ב‪ .‬אהלו ח פ‘‬ ‫‪.2‬‬ ‫בלבד‪,‬‬ ‫כפילות הסמכויות ביחס לקבלת העדים‪ .‬ב י"ד‬ ‫מקבל את האב‬ ‫משנה זו‬ ‫הסנהדרין‪,‬‬ ‫בי״ד‬ ‫מג י ן‬ ‫שאינו‬ ‫בי"ד‬ ‫ביחס למבנה‬ ‫הגדול^^‪.‬‬ ‫י״זמ״ה‪ .‬תוספתא‪,‬‬ ‫ועי‘ הוגיג ע‘‬ ‫יצא לאור ע"י מ‪.‬‬ ‫‪.195‬‬ ‫צילינגולד‪,‬‬ ‫וורשה‪ ,‬תרפ״ג‪ ,‬ע‘ ‪.63‬‬ ‫ראש השנה‪.‬פ"א‪,‬מ"ז‪.‬‬ ‫סל גישותשוגותבמבגה הסנהדרין ראה‬ ‫מבטל‪ ,‬וז‪.‬זי‪‘ .‬מח;‪:‬רים בתולדות ה‬ ‫ס ג ה רר ין ‪.‬‬ ‫ו‪1 .‬כ"ןז‪ ,‬ל‘ ‪88 - 90‬׳ דע‘ ‪,168-1 70‬‬ ‫המשפט העבר י ‪ .‬הו צא ת דביר‪,‬‬ ‫רוגיי‪,-‬ע‘‬ ‫‪ 131‬ואילך וכן‬ ‫הוצאת דביר‪ ,‬ת" א‪,‬‬ ‫ועי‘ גולאק‪ ,‬א‪;.‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫תשכ״ז‪,‬‬ ‫יסודי‬ ‫ח"ד‪ ,‬ע‘‪.2 0 .‬‬ ‫וראה‬ ‫‪"3eth Din Shel Xohanitn" J-'j-RL’ropper, Dr-Dnniel,‬‬ ‫• ‪)January, 1973), P ♦ 204-221‬‬ ‫‪ 23 -‬־‬ ‫בזכיר ואשיח‪,‬‬ ‫ומה‬ ‫כמה הסברים‬ ‫שי® להעיר על דבריהם‬ ‫ידי חוקרים נמוגים‬ ‫שביתגו על‬ ‫ואחר כך בגסה לפרש את הדברים‬ ‫קי פי הבבתגו‪.‬‬ ‫פיבקלשטין‬ ‫הכוהנים‬ ‫טוען‪,‬‬ ‫והפרושים‪,‬‬ ‫מי‬ ‫מחלוקת חריפה במשך‬ ‫שה י תה‬ ‫צריך לקבוע את הלוח‪.‬‬ ‫שעיקר קביעת הלוח נוגעת לפניני הפולחן‬ ‫הנוהגים סברו‬ ‫בבית המקדש משום‬ ‫שקביעת המועדים תלויה בקביעת החודש והשבה‪,‬‬ ‫הלוח צריכה להיעשות על ידי הכהונים‪.‬‬ ‫כנציגי רוב העם‬ ‫את עצמם‬ ‫סברו‪,‬‬ ‫החג‬ ‫במועדו‪.‬‬ ‫כלכליים‪,‬‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫כי‬ ‫לעיבוד השבה‪,‬‬ ‫אין‬ ‫לעומתם הפרושים‪,‬‬ ‫במיוחד‪,‬‬ ‫לפי ההלכה אסור לאכול מן‬ ‫בצריכה של התבואה‬ ‫היבול החדש לפגי הקריבו‬ ‫גם‬ ‫משתמשים נתב ואה חדשה לפני התאריך הזה‬ ‫ידי כך היתה גם‬ ‫אלא לסנהדרין‬ ‫ראתה את עצמה‬ ‫שהוא ״יום הבף"‪.‬‬ ‫בחודש שלם‪,‬‬ ‫נדחית הצריכה של החבואה החדשה בחודש‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫סברו‬ ‫התאריך ט״ז בניסן‬ ‫בסדרי‬ ‫הפרושים‬ ‫מהארצות השכינות‪,‬‬ ‫היבוא‬ ‫שדבר קביעת הלוה אינו‬ ‫הגדולה מזהיתה מורכבת מחכמי‬ ‫כמייצגת את רוב העם‪.‬‬ ‫פיבקלשסין‬ ‫והמדים‬ ‫המעידים על הי דוש הלבנה היו‬ ‫שבי בתי דין‪:‬‬ ‫ובית דין‬ ‫המשבה‬ ‫בראש השבה‪,‬‬ ‫פמלייתו‬ ‫דין‬ ‫בית דין‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫של‬ ‫כוהנים‬ ‫היא שר יד מאותה תקופה‬ ‫בגלל‬ ‫עגין‬ ‫הפרושים‬ ‫נמשכה תקופה ארוכה עד שבמאה הראשובה לספירה‬ ‫פשרה‪,‬‬ ‫לאחר החורבן‬ ‫ועל‬ ‫שהיה גם גורם לשינוי‬ ‫הסיבות הללו‬ ‫איבנה דבר‬ ‫היו ד‪ ,‬שלב ו ח על עגיבים‬ ‫בתאריך ט"ז לניסן‪.‬‬ ‫עיבוד השבה היה מאחר את‬ ‫שראו‬ ‫יחיד שצריך לחוג את‬ ‫עיבוד השבה היה גורם לאיחור‬ ‫את העומד בבית המקדש‪,‬‬ ‫ומפבי כך קביעת‬ ‫שקביעת המועדים‬ ‫הנוגע לבית המקדש בלבד אלא גם לכל‬ ‫זמן רב בין‬ ‫סבור‬ ‫לכוהנים‪,‬‬ ‫ושכאמור‬ ‫שהמחלוקת‬ ‫בוצרה כמין‬ ‫מופיעים בפגי‬ ‫של פרושים‪.‬‬ ‫ולכן‬ ‫לדעתו‬ ‫טוביה עם‬ ‫הופיעו לפגי בית דין ר׳ל כוהנים ואחייב בפני בית‬ ‫בית דין‬ ‫קרבת משפחה‪,‬‬ ‫ולכן‬ ‫של כוהגים‬ ‫הקפיד‬ ‫פסל את עבדו‬ ‫יותר על היחוס מאשר על‬ ‫וקיבל את בגו‪,‬‬ ‫ואילו ביח‬ ‫‪-‬‬ ‫דיין‬ ‫"העממי"‬ ‫אמנם‬ ‫פסל את בבו‬ ‫פינקלשטין‬ ‫‪- 24‬‬ ‫וקיבל את עבדו^־)‪.‬‬ ‫רומז על אפשרות של מבוכה רבה‬ ‫עצמו‬ ‫שהיתר‪ .‬י ׳‪..‬ולה להיווצר מהסדר‬ ‫כתוצאה מקביעת הלוח‬ ‫בעח‬ ‫שכזה‪,‬‬ ‫ע״י‬ ‫כותב על השערה זו‪" :‬וזבחת ו‬ ‫מוסדות ®וניס‪.‬‬ ‫שהיי ו‬ ‫בירושלים‬ ‫את החדש גוררת אחריה הנוזה שהיתר‪,‬‬ ‫כן‬ ‫יש להעיר שהרי‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫המשגה‬ ‫מתקופות שובות‪.‬‬ ‫להעיד עם‬ ‫ואילו‬ ‫בבו‬ ‫בתי דין‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫היו‬ ‫אלא‬ ‫של כוהנים‪,‬‬ ‫הפרושים‪,‬‬ ‫פסקו‬ ‫ולכן‬ ‫על סמך מה‬ ‫מוצק‪,‬‬ ‫כאילו‬ ‫ההשפעה‬ ‫זאת אומרה‪,‬‬ ‫( ‪)7‬‬ ‫אחרת‬ ‫נוכל לקבוע‬ ‫ומאורעות שקרו‬ ‫ארעו‬ ‫בסנהדרין‪,‬‬ ‫והמנהיגות בסבהדרין‬ ‫שבאמת לא היו‬ ‫המוסמך‪,‬‬ ‫היה‬ ‫היה בית דין‬ ‫בהנהגתם של‬ ‫‪.‬‬ ‫של מנטל בגלל כמה סיבות‪.‬‬ ‫שבוצר‬ ‫בתקופות‬ ‫בלבול בדנרי‬ ‫נדברי המשנה‪,‬‬ ‫כיצד קרה שבפעם‬ ‫השביה ראו את הלבנה בדיוק אותח האנשים ‪ -‬טוביה‪,‬‬ ‫ולמרוח‬ ‫היה נתון‬ ‫‪.5‬‬ ‫• ‪II P * 6 0 2 - 6 0 3‬‬ ‫כשבאו לפבי‬ ‫תחת השפעת הכוהנים‪,‬‬ ‫ראשיה‪,‬‬ ‫המשנה ללא בפיס‬ ‫שונות נשתרבבו‬ ‫באוחה תקופה? שבית קשה להבין‬ ‫שמגסיובח הראשון‪,‬‬ ‫שני‬ ‫וזה היה בית דין‬ ‫השביה בית הדין‬ ‫קשה לקבל את הסברו‬ ‫טוביה הרופא‬ ‫הכוהנים בעלי ההשפעה‬ ‫שבפעם הראשובה בית הדין‬ ‫ואילו‬ ‫זה"^^‪,‬‬ ‫כדברי פ ינקל שט י ן‪.‬‬ ‫כשבא‬ ‫מוסמכים לקבוע את הלוח‪,‬‬ ‫בפעם‬ ‫שק דשו‬ ‫שהמשנה מזגה שבי‬ ‫הראשונה‬ ‫להעיד‪,‬‬ ‫חכמי הפרושים‪.‬‬ ‫שה יו‬ ‫דברי המשנה‪,‬‬ ‫נפעם‬ ‫בפעם השביה כשבאו‬ ‫עברה לידיי‬ ‫שבי בתי דין‬ ‫אנדרלמוסיה גענין‬ ‫השלכות כלכליות‬ ‫מבטל מנסה להסביר את‬ ‫ועבדו‪,‬‬ ‫מבטל בצדק‬ ‫מספרת על קדוש החודש ולא על עיבור‬ ‫ולקדוש החודש אין‬ ‫מ או ר & ר ת‬ ‫ועל אפשרות של פירוד‬ ‫בגו‬ ‫ועבדו ‪-‬‬ ‫בי״ד הגדול שעדיין‬ ‫הוברר להם‬ ‫שאין‬ ‫מקבלים את‬ ‫‪F i n k e l s t e i n , Louis; The P h a r i s e e s ,‬‬ ‫־‬ ‫‬‫•‪ Vol‬י ‪Ih i iadelph i a , The Jcx7is!1 P u b l i c a t i o n S o c i e t y s 1938‬‬ ‫גיגר א‪,.‬‬ ‫והשווה‪:‬‬ ‫תש״ט‪ ,‬ע‘‬ ‫‪.6‬‬ ‫שם ע‘‬ ‫‪.7‬‬ ‫®ם‪ .‬ע‪,‬‬ ‫‪,90‬‬ ‫‪,90‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫המקרא‬ ‫שכתב‬ ‫וראה הע‪6‬‬ ‫דברים‬ ‫‪.143‬‬ ‫ותרגומיו‪,‬‬ ‫דומים‪.‬‬ ‫ביאליק‪,‬‬ ‫ירושלים‪,‬‬ ‫‪- 25 -‬‬ ‫עדותו‬ ‫של העבד‪,‬‬ ‫הגדול שעכשיו‬ ‫מראש‪,‬‬ ‫הדין‬ ‫בכל זאת הרפיעו‬ ‫"שלטו" בד‬ ‫שבית הדין‬ ‫שהיה בתון‬ ‫גם את עבדו‬ ‫הפרושים‪.‬‬ ‫שעבר למרותם‬ ‫האס‬ ‫של הפרושים‪,‬‬ ‫להעיד? ואס‬ ‫באמת טוביה‬ ‫הפרושים אשר איבס‬ ‫יודע שלא‬ ‫יקבלו‬ ‫דין‬ ‫דרך עיר של כוהנים‪,‬‬ ‫מקומי‪,‬‬ ‫את הבן‪,‬‬ ‫ק?יה להאמין‬ ‫פשטות לשון‬ ‫אומרת‪:‬‬ ‫לכך‬ ‫מקפידים על‬ ‫זה‪,‬‬ ‫ייחום‪,‬‬ ‫ומדוע הביא את הבן‬ ‫שטוביה הרופא‬ ‫בבדקו‬ ‫להעיד?‬ ‫ופמלייתו‬ ‫עדויותיהם על ידי בית‬ ‫‪.‬‬ ‫שדברים אלו‬ ‫המשגה מורד‪,‬‬ ‫של גינצנרג‪.‬‬ ‫יצאו מפיו‬ ‫שהראיה היתר‪ .‬בירושלים‪,‬‬ ‫שהרי‬ ‫שהרי המשנה‬ ‫"מעשה בטוביה הרופא‬ ‫יש להקשוכו על הסבר זה‪,‬‬ ‫שאס בי״ד מקומי פסל את עבודתו‬ ‫ופסק שאין‬ ‫אסור לו‬ ‫לקבל את‬ ‫לחלל שבת‪,‬‬ ‫עדותו של עבד לקידוש החוד ‪0‬‬ ‫אם כן‬ ‫והעלה את העבד לירושלים‪,‬‬ ‫לפני בי״ד קבלו אותו‬ ‫לפי‬ ‫אלו‬ ‫והגישה‬ ‫שראה את החדש בירושלים"! נוסף‬ ‫של העבד‬ ‫ולכן‬ ‫ושם‬ ‫שלכן הביא‬ ‫שהכריע מי מהם ר שא י לחלל שבת בכדי להעיד בפני‬ ‫״ ( ‪)8‬‬ ‫שבירושלים'‬ ‫בית הדין‬ ‫חלוק על בית‬ ‫ידע על השינוי‬ ‫גיבצברג מבסה להסביר את המשבה‪,‬‬ ‫עברו‬ ‫ידע טוביה הרופא‬ ‫להשפעת המהנים בשביס הקודמות‪,‬‬ ‫החדשה של בית דין‬ ‫אם כן היד‪.‬‬ ‫כולם לפני אותו‬ ‫בית דין‬ ‫שפסלו‬ ‫כפי ליואומרת המשנה "וכשבאו‬ ‫ואת עבדו‬ ‫דעתנו דברי המשנה‬ ‫מדוע לא ציית טוביה לפסק‬ ‫ופסלו את‬ ‫מראים לגו‬ ‫את העבד לא נחשבו‬ ‫בנו"?‬ ‫נדורה ברורה שכוהנים‬ ‫כבית דין‬ ‫קונע‬ ‫ומוסמך‪ .‬לו‬ ‫ומוסמך‪,‬‬ ‫והיו‬ ‫פוסלים את העבד‬ ‫הכוהנים הללו היו‬ ‫בי״ד מקובל‬ ‫בצורה מוחלטת אין‬ ‫להביח שם וביה היה מגסה להביא את עבדו‬ ‫( ‪)9‬‬ ‫בבי״ד אחר' ‪ . '■7‬גם‬ ‫‪.8‬‬ ‫דברי‬ ‫ע‘‬ ‫‪.9‬‬ ‫לפי‬ ‫יש לדקדק שלא מצאנו‬ ‫גיבצברג כפי‬ ‫‪,90‬‬ ‫הע‘‬ ‫הנראה נמסרו‬ ‫במשגה הזו‪,‬‬ ‫נעל פה‪,‬‬ ‫נסבהדרין‪,‬‬ ‫לא היו‬ ‫את הניסוי‬ ‫ראה מבטל‪,‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫‪.143‬‬ ‫דעתי כל ההשערות מנח משגה זד‪,‬‬ ‫אין להן‬ ‫על מה לסמוך‪,‬‬ ‫סמכות מוחלסת‪.‬‬ ‫כי‬ ‫להעיד‬ ‫על עמדת הכוהנים‬ ‫באמת כוהנים אלו‬ ‫‪- 26 -‬‬ ‫את הביטוי‬ ‫הזו‪,‬‬ ‫אחוימ^ ‪, ^ 0‬‬ ‫"ב י"ד של כד‪.‬נ ים"‪,‬‬ ‫דקדוק לשובי׳‬ ‫כפי‬ ‫זה נראה בולט‪,‬‬ ‫ממשיכה ‪-‬׳"וכשבאו לפני בי״ד"‪,‬‬ ‫שמצאנו‬ ‫ניחוד‬ ‫במקומות‬ ‫שהמשנה‬ ‫אשד לכאורה מורה‬ ‫שהכוהנים‬ ‫למעשה לא היוו ביי״ד !‬ ‫כפי הנראה משבה זו‬ ‫דאו את הלננה‬ ‫צריכים‬ ‫היא‬ ‫בירושלים‪,‬‬ ‫כפי‬ ‫ללכת להעיד בפני‬ ‫של‬ ‫כוהנים‬ ‫הבית)‬ ‫כשר‬ ‫אם‬ ‫ומאחר‬ ‫ולא‬ ‫את עצמו‬ ‫ובבו‬ ‫ייתכן‪,‬‬ ‫כשרות‪,‬‬ ‫אלו‬ ‫"וכשבא לפבי‬ ‫יבבה)‬ ‫שלטוביה היו‬ ‫של כוהנים בתקופת‬ ‫והכוהנים הורו לו‬ ‫שיכבעו‬ ‫והחליט לראות מה‬ ‫קבלו את עבדו‬ ‫לכן לא ראה‬ ‫יפסקו‬ ‫לבו‬ ‫על עדים שר‘‬ ‫( ‪)1 1‬‬ ‫ליבבה קבלן ר׳יג" י י ‪.‬‬ ‫"וכשבאו‬ ‫את עדותם‬ ‫בואם‬ ‫לפני ר‘‬ ‫ליננה‪.‬‬ ‫את עדותם‬ ‫המרכזי‬ ‫שר‘‬ ‫מבעה‬ ‫‪.11‬‬ ‫מכאן‬ ‫יוחנן בן‬ ‫בורי (אולי‬ ‫רואים אבו‬ ‫על הנוהג‬ ‫שעדי‬ ‫בבית‬ ‫לפני בואם‬ ‫בורי פסל את העדים‬ ‫ואמר‬ ‫שעדי‬ ‫ליבנה‪,‬‬ ‫משום‬ ‫שידעו‬ ‫בעדם‬ ‫סמכות מוחלטת‪,‬‬ ‫ראה למשל בכתובות‪,‬‬ ‫פ״ב מ״ט‪.‬‬ ‫שערים?)‬ ‫לפבי‬ ‫מוסרים‬ ‫לבית הדין‬ ‫טבמשבה זו‪,‬‬ ‫כך טוביה הרופא‬ ‫פ" א מ י'נ‪,‬‬ ‫שקר הם‬ ‫שעדים היו‬ ‫והמוסמך לקבוע את החודש‪.‬‬ ‫מלהמשיך בדרכם‬ ‫המשבה מספרת‬ ‫שהעדים מסרו‬ ‫וכמו‬ ‫יוחנן בן‬ ‫שם‪,‬‬ ‫ואמר‬ ‫רואים אבו‬ ‫בפבי בי״ד מקומי או חכם‬ ‫המקומי אין‬ ‫‪.10‬‬ ‫יוחנן בן‬ ‫ביבבה‪.‬‬ ‫ופסלו את בבו"‪.‬‬ ‫השערה אחרת אפשרית לאור ה בלמד ממשבה אחרת‪.‬‬ ‫בורי פסלם‬ ‫שבבו‬ ‫את טוביה‪,‬‬ ‫סמכות של בית דין‪,‬‬ ‫חייב לציית לדבריהם‪,‬‬ ‫והיו‬ ‫הלך להיוועץ בבית מדרשם‬ ‫שדבריהם לא‬ ‫היתה לכוהבים‬ ‫בי״ד (של‬ ‫ולכן‬ ‫ייתכן‬ ‫שריד של בית דין‬ ‫עדויות העבד ובבו‬ ‫והעבד פסול‪.‬‬ ‫שכתוב‬ ‫וטוביה‬ ‫במפורש במשנה‪,‬‬ ‫בי״ד ביבנה‪.‬‬ ‫ספיקות ביחס לכשרות העבד‬ ‫(שאולי היה‬ ‫מתקופת יבבה‪.‬‬ ‫ופמלייתו‬ ‫העובדה‬ ‫שקר הם‪,‬‬ ‫לא‬ ‫שלנית הדין‬ ‫ופמלייתו‬ ‫ושאת הציונים ב ה ע‘ ‪.1‬‬ ‫‪- 27 -‬‬ ‫מסרו את‬ ‫בדרכם‬ ‫עדותה‬ ‫ליבנה‪ .‬גם‬ ‫העבד לא היתה‬ ‫הדין‬ ‫בפני‬ ‫כוהנים‬ ‫במקרה של טוביה דעת הכוהנים‬ ‫מוסמכת למבוע בעדו‬ ‫של נוהג זה למסור‬ ‫בואם‬ ‫לבי"ד‬ ‫קשור‬ ‫בדברי‬ ‫המינין‬ ‫שביבנה‪,‬‬ ‫שפסלה את‬ ‫מלהביא את העבד לבית‬ ‫אותו‬ ‫משלחין‬ ‫לסמוך על עדותו‪.‬‬ ‫מקבלין‬ ‫אחר עמו‬ ‫שהיו‬ ‫לשלוח מישהו‬ ‫העדים‬ ‫אמנם לא ברור כל‬ ‫שלא יהו‬ ‫הרופא פגה לכהבים‬ ‫ויכלו‬ ‫אפשר לשער‬ ‫שעברו‬ ‫שאין‬ ‫יותר‬ ‫מארבעים‬ ‫לבא"^־ ‪.) 1‬‬ ‫בלוד‪,‬‬ ‫את העדים‬ ‫הדין? לפי‬ ‫דנרי‬ ‫רבי‬ ‫בשאלת השאלה איך‬ ‫שביבנה שאפשר‬ ‫בעדות נאמנות‬ ‫משגה אחרת‪:‬‬ ‫עקינא נלוד‪,‬‬ ‫"מעשה‬ ‫שלח לו‬ ‫נמצאת מכשילן‬ ‫לעתיד‬ ‫יכול היה ר״ע לעכב‬ ‫המשבה לא היה מקום‬ ‫הדברים לעיל מתיישבים דברי המשנה‪.‬‬ ‫העדים פבו‬ ‫הקיים‪,‬‬ ‫החלטי‪,‬‬ ‫ורק בגדר של חוות דעת‪,‬‬ ‫ספיקות אם‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.1 3‬‬ ‫פ״א מ" ו ‪.‬‬ ‫את עדותם‬ ‫כשהדבר נגע‬ ‫החלטי‪,‬‬ ‫בלוד‪.‬‬ ‫בחילול שבת‪,‬‬ ‫שהרי אפילו אם‬ ‫מותר לחלל שבת‪,‬‬ ‫הצליח ר"ע לעכבן‬ ‫שם‪ ,‬פ י'ב מ" א‪.‬‬ ‫ומסרו‬ ‫כפי הנוהג‬ ‫כלל פסקו של ביה" ד המקומי לא היה‬ ‫חוות הדעת הפכה לפסק דין‬ ‫שם‪,‬‬ ‫שהם הכירו‬ ‫ישיבת בית‬ ‫אבל בעוד שב דרך‬ ‫ולכן‬ ‫אותו‬ ‫לקבל את עדות הענד‪.‬‬ ‫לבי״ד של ר״ע שהיה בי״ד מקומי‬ ‫רק העלתה‬ ‫זו‬ ‫שהיה מצייד אותם‬ ‫ועכבן‬ ‫שלפי דברי‬ ‫או‬ ‫‪.‬‬ ‫הסיבה‬ ‫שטוביה‬ ‫שני״ד היה נודק את נאמנות‬ ‫גמליאל א□ מעכב אתה את הרבים‪,‬‬ ‫גם כאן‬ ‫"משקלקלו‬ ‫לפני בית הדין‬ ‫הסנרנו זה נוכל גס להבין‬ ‫זוג‬ ‫לשער‬ ‫שהדבר‬ ‫המכירין אם אינן‬ ‫( ‪)1 2‬‬ ‫להעידו"‬ ‫להעיד עליו‬ ‫וני״ד זה סבר‬ ‫לפי‬ ‫צרכו‪.‬ייתכן‬ ‫אלא מן‬ ‫בי״ד מקומי‪,‬‬ ‫ושומע את עדותם לפני‬ ‫מיוחדת‪,‬‬ ‫עדות בפני ב י" ד מקומי לפני‬ ‫המשנה המספרת על תקופה מסוימת‪:‬‬ ‫התקינו‬ ‫מכירין‬ ‫שבת‪,‬‬ ‫בירושלים לפני‬ ‫שב י נ בה‪.‬‬ ‫מקורו‬ ‫רבן‬ ‫שהיו‬ ‫שהמשיכו‬ ‫הדין‬ ‫הוא‬ ‫חוות הדעת‬ ‫שאסור לחלל‬ ‫‪- 28 -‬‬ ‫כאמור‪,‬‬ ‫אבו‬ ‫יש גישות שונות להסבר‬ ‫בטוחים מה היה התפקיד‬ ‫אעפייב בראה לנו‬ ‫העדים‪.‬‬ ‫בי"ד קובע‬ ‫דברי המשנה‪.‬‬ ‫שמילא בי״ר של‬ ‫שהצלחנו‬ ‫ומכריע ‪ I‬לדעתנו‪,‬‬ ‫לסמוך‪.‬‬ ‫אבו‬ ‫שנכתבו‬ ‫בקיצור‬ ‫גם‬ ‫ע״י‬ ‫עניין‬ ‫ופי‪ ,‬ד‪,‬‬ ‫אחרים‬ ‫חכמים‬ ‫ד)‪,‬‬ ‫שעיכב ר‘‬ ‫כשם‬ ‫חכמים‬ ‫קבלה זו‬ ‫ודרישה‪,‬‬ ‫כדי לברר אם‬ ‫שיטרחו‬ ‫וילכו‬ ‫החלטתם‬ ‫מכרעת למעשה‪,‬‬ ‫דעת החכמים‬ ‫אלבק‪,‬‬ ‫מכאן‬ ‫ח‪,.‬‬ ‫ביאליק‪,‬‬ ‫השלמות‬ ‫ירווזוליס‪,‬‬ ‫חכמי‬ ‫לה על מה‬ ‫על העני'ן‬ ‫כוהנים‬ ‫תקבת הקרבן‪.‬‬ ‫עקיבא את העדים‬ ‫(עי‘‬ ‫בדיוננו‬ ‫נתקבלו העדיים‬ ‫שהיה להם‬ ‫משנה ד‘‬ ‫בלוד (משבה ו‘ )‪.‬‬ ‫וכוהבים את העדים היתה לצורךוזקירה‬ ‫יש בכלל ממש בדברי‬ ‫לבית דין‪.‬‬ ‫והכוהנים‪,‬‬ ‫אין‬ ‫שבדרך לנית דין‬ ‫על ידי‬ ‫בקידוש החודש בשביל‬ ‫שקיבלו‬ ‫‪.14‬‬ ‫"בראה‬ ‫וגם‬ ‫שבי״ד זה לא היה‬ ‫הסנהדרין‬ ‫שצדק אלבק בדבריו‬ ‫וברמז‪:‬‬ ‫כוהנים‬ ‫בחקירת‬ ‫כל הנסיונות להראות ממשנה זו‬ ‫שלכוהנים ה י וזה השפעה על עניני‬ ‫סבורים‪,‬‬ ‫להוכיח‬ ‫ולמרות שאין‬ ‫אבל החכמים הללו לא היתה‬ ‫ופעמים היו העדים‬ ‫כפי‬ ‫העדים‬ ‫ואם כדאי‬ ‫שרואים‬ ‫כ א ן ‪.)1 ^ " . . .‬‬ ‫והוספות לפירושו‬ ‫‪ ,1 958‬ע‘‬ ‫הולכים‬ ‫לבית דין‬ ‫כבגד‬ ‫‪.487‬‬ ‫על סדר‬ ‫מועד‪.‬‬ ‫מוסד‬ ‫־ ‪- 29‬‬ ‫פ ר ק ____ג*‬ ‫מספר הדיי נים הקובעים את הלוח‬ ‫המשנה קובעח הרכבים במספרי□‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫אחרים‬ ‫היו‬ ‫ישנס מקרים נהם‬ ‫לעשרים‬ ‫נדון‬ ‫נשאלה‪,‬‬ ‫שונים‬ ‫לשלושה דיינים‬ ‫ובמקרים‬ ‫ושלושה דיינים‪,‬‬ ‫ודיוני הסנהדרין‬ ‫הגדולה‬ ‫שנעים‬ ‫ואחד דיינים^ ‪.) 1‬‬ ‫בפרק זה‬ ‫מתקיימים בהרכב של‬ ‫צריכים‬ ‫של דייגיה‪,‬‬ ‫לסקרים‬ ‫מקדשים את החודש‬ ‫בהרכב של כמה דיינים היו‬ ‫ומענרים את השנה‪.‬‬ ‫קידוש החודש מוצאים אגו‬ ‫לגני‬ ‫בשלושה דייגים׳( ‪) 2‬‬ ‫הצדדים‬ ‫דיני ממונות ‪ -‬סכסוכים נין‬ ‫על עניני ממון ‪ -‬מתבררים ננית דין‬ ‫אף על פי כן‬ ‫דיני‬ ‫‪.‬‬ ‫אמנם‪,‬‬ ‫גם‬ ‫יש הנדל בין‬ ‫נעצמו ללא‬ ‫שניים‬ ‫נוספים^‪/‬‬ ‫מדגיש נמפורש שאין‬ ‫מפורסם‬ ‫מומחה לרניס‬ ‫בישראל‬ ‫ואילו לגני‬ ‫סנהדרין ‪,‬‬ ‫"אין לך‬ ‫דכתיב‬ ‫ויאמר ה‘‬ ‫אל משה‬ ‫ואל‬ ‫החדש הזה לכסי'^) ‪,‬‬ ‫מ״א‪-‬ו‘ ‪.‬‬ ‫ראה לעיל פרק‬ ‫א‘ ‪.‬‬ ‫ם נהדר ין ה‘‬ ‫ע"א‪.‬‬ ‫וראה נ יומן‪,‬שם‪ ,‬ע‘‬ ‫ההגדרות של המומחים‬ ‫כלומר‬ ‫החודש נדיין‬ ‫אחד ואפילו‬ ‫יותר ממשה רניגו‪ ,‬ו קאמר ליה הקדוש‬ ‫נארץ מצרים לאמר‬ ‫פ״א‬ ‫קידוש החודש התלמוד‬ ‫התלמוד מנמק זאת;‬ ‫נרוך הוא עד דאיכא אהרן נדידך‬ ‫אהרן‬ ‫ממונות‪.‬‬ ‫לגני‬ ‫חהוא "מומחה לדנים" לדון‬ ‫אפשרות לקדש את‬ ‫נמומחיותו‪.‬‬ ‫של שלושה דייגים‪,‬‬ ‫קידוש החודש ודיני‬ ‫ממונות ההלכה מאפשרת לדיין‬ ‫אס הוא‬ ‫נמשנה‬ ‫ונתוספתא שי־ ש צורך‬ ‫שהקב״ה‬ ‫לא הסתפק‬ ‫‪,2 4-32‬‬ ‫אשר‬ ‫למיניהם‪.‬‬ ‫במומחיותו‬ ‫של משה שיקדש אח החודש‬ ‫אלא צירף אליו את אהרון‪.‬‬ ‫ר״ה‬ ‫כ״ה ע״ב‪ .‬וראה שם‪,‬‬ ‫כי אין‬ ‫תוס‘ד״ה‬ ‫בי״ד במספר‬ ‫עד‪,‬‬ ‫שמסביר שיש‬ ‫זוגי‪.‬‬ ‫‪- 30 -‬‬ ‫ביחס‬ ‫ר‘‬ ‫לעיבור השבה מצאנו‬ ‫מאיר אין‬ ‫אומר‬ ‫על‬ ‫צורך ניותר‬ ‫שנלושה דייניח‬ ‫עיבור השנה‪ .‬אם‬ ‫מוסיפים‬ ‫ברונ‬ ‫שגי‬ ‫דעות החליטו‬ ‫ובהרכב‬ ‫השגה‬ ‫דבריח‬ ‫גמליאל‬ ‫וכדעת רשב״ג פוסק גם‬ ‫אמנם‬ ‫ב״מדרש רכה"‬ ‫רבותינו‬ ‫לנית‬ ‫מעוברת ( ‪6‬‬ ‫)‬ ‫שהזמין‬ ‫מצאנו‪:‬‬ ‫את עמנו‪.‬‬ ‫להם‬ ‫הקב״ה‬ ‫עלי‪.‬‬ ‫מסכים‬ ‫עמהם‬ ‫ישתבח שמו של ה קב"ה‬ ‫צדיק מושל‬ ‫עשרה‬ ‫את הדלת‬ ‫ביראת אלוקים‪.‬‬ ‫החכמה תעוז לחכם מעשרה‬ ‫‪.5‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫סגה דר ין ‪ .‬י‘‬ ‫‪.6‬‬ ‫טס ב‘‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫פ״ד מהל‘ ‪,7‬דו ש החדש‪,‬‬ ‫עמכם‪.‬‬ ‫יודעים‬ ‫שליטיה אשר היו‬ ‫בעיר‪.‬‬ ‫הל‘ ט‘ ־‪. ‘,‬‬ ‫באותה‬ ‫שנתרצה‬ ‫לאל גומר‬ ‫והוא מסכיח‬ ‫להתודע‬ ‫י״א ע״א‪.‬‬ ‫ונותנין‬ ‫מה שהן גו זר י ן‬ ‫בעשרה‬ ‫ע" ב‪.‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫ונושאין‬ ‫עליון‬ ‫שהבריות גוזר ין‬ ‫ומנין‬ ‫נקיאיח‬ ‫גוזר (צ״ל גזור)‬ ‫והיו‬ ‫אקרא לאלוקיח‬ ‫זקנים‪.‬‬ ‫כשהיו‬ ‫בי״ד מבקשיח אגו‬ ‫זרח בחשך אור לישרים‪.‬‬ ‫שנאמר‪:‬‬ ‫( ‪)7‬‬ ‫■‪,‬‬ ‫השנה‬ ‫זקנים‬ ‫שדעתכם אף אבי‬ ‫יצא אור מבית המדרש ובא לפניהם‬ ‫האלוקים‬ ‫סיפור‬ ‫"עינור השנה בעטרה‬ ‫שתהא השבה הזאת י״ג חודש‪.‬‬ ‫שנאמר‬ ‫את‬ ‫שהקביעה היא‬ ‫מוצאים‬ ‫בחצי הלילה אומרים לאב‬ ‫וחוא אומר להם‪:‬‬ ‫שגי‬ ‫‪.‬‬ ‫ונועלין‬ ‫מה‬ ‫דיינים‪,‬‬ ‫שנעה אנשיח לענר את‬ ‫הרמב״ם ( ‪) 8‬‬ ‫״‬ ‫המדרש ואב ני ” ד עמהם‬ ‫לענר את השנה‬ ‫שעה‬ ‫דיינים‪,‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫אז‬ ‫אח קדה שעיברו‬ ‫גם רשב"ג מודה‬ ‫אגו‬ ‫דידן‬ ‫לעבר את השנה‪nr. .‬‬ ‫ה ש(‬ ‫נ ‪5‬ה) ‪.‬‬ ‫מענריס את‬ ‫גמליאל‬ ‫יחנה סיבר‪ ,‬המצריכה‬ ‫נרונ דעות שיש צורר לדון‪,‬‬ ‫ר‪.‬כנסים לעבר את השנה נכנסים‬ ‫בדבר כל הלילה‪.‬‬ ‫שמעון בן‬ ‫לעבר את השנה מוסיפים עוד‬ ‫והשנה היא‬ ‫על רבן‬ ‫ור'‬ ‫ונושאים ו נ ותניח אוו‬ ‫בהרכב טל שלושה‬ ‫״‬ ‫משלושה דיינים‪.‬‬ ‫החליפו‬ ‫של שבעה דיינים‬ ‫נמלת תוקף‬ ‫מחלוקת בין‬ ‫מתחיליח נדיון אם‬ ‫דיינים‬ ‫התנאיח;‬ ‫לפי דעת‬ ‫שנאמר‬ ‫זקנים? שנאמר‪:‬‬ ‫וכן‬ ‫בימי‬ ‫‪- 31 -‬‬ ‫שלמה‬ ‫כשהיה‬ ‫שלמה מעבר את השנה היה מכנים‬ ‫חכם‬ ‫משנעה משיבי־ טעם‪.‬‬ ‫שנאמר‪:‬‬ ‫שלמה‬ ‫שהיה‬ ‫הוא‬ ‫שלא לדבר בפני מי‬ ‫תופס פיו‬ ‫אומר‪ :‬כיי תשב ללחווז את מושל בין‬ ‫ואומר‪:‬‬ ‫ו ג תן‬ ‫ושמת סכין‬ ‫נע שרד‪,‬‬ ‫ספר‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר‪:‬‬ ‫שנאמר אלוקים ג צב‬ ‫תורה‬ ‫ויי ו ש בין‬ ‫לארץ‬ ‫בלועך אם‬ ‫ופורשין‬ ‫אותו‬ ‫גדול לפי גדלו‬ ‫ופורשין‬ ‫את השם‬ ‫את כפיהן‬ ‫ר‘‬ ‫ואל אהרן‬ ‫רה‬ ‫זקנים‬ ‫הדברים‬ ‫ללמוז‬ ‫אמר ר‘‬ ‫שטראשון‬ ‫תבין‬ ‫וקטן‬ ‫ונעשין‬ ‫לפי קטנו‬ ‫לאביהם שב שמיה‬ ‫ויאמר‬ ‫שבו‬ ‫שלחה‬ ‫כמין‬ ‫מביאין‬ ‫גרן‬ ‫ונותנין‬ ‫פניהן‬ ‫הזה‪:‬‬ ‫למטה‬ ‫ויאמר‬ ‫וכן ‘ ״( ‪,)1 0‬‬ ‫( ‪)1 1‬‬ ‫ץ‪.‬‬ ‫שעיברו את השנה'‬ ‫בחידושיו על המדרש‪,‬‬ ‫מעלח‬ ‫פרהסיא‬ ‫לגבי‬ ‫אפשרות‬ ‫( ? ‪)1‬‬ ‫לפרסם את הדבר'‬ ‫קידוש השם‪:‬‬ ‫פרסום‪,‬‬ ‫יעקב‬ ‫( ‪ x‬ן)‬ ‫פחותה מעשרה בבי אדם"'׳"‬ ‫שבועז אסף עשרה אנשים‬ ‫‪.‬‬ ‫יסוד‬ ‫אפשר‬ ‫"אמר ר‘‬ ‫מנסה להסביר ‪ -‬את הפסוק‪" :‬ויקוו‬ ‫פ ה ״ ^‪/ 1‬‬ ‫עגולה‬ ‫וראש הישיבה מזכיר‬ ‫ואומרת בלשון‬ ‫החדש הזה לכם‬ ‫אליעזר אומר‬ ‫המקורות הלל ו שב דורות האחרונים‬ ‫שאומרת הגמרא‬ ‫יוחנן אין‬ ‫כן ר‘‬ ‫והיד‪ ,‬שס‬ ‫ואם ג תמעטו‬ ‫שבוכחות עשרה אגשיח גורמת לממשה‪,‬‬ ‫ממה‬ ‫וכך‬ ‫את אשר לפניך‬ ‫‪.‬‬ ‫במדרש חיו‬ ‫אבהו‬ ‫‪.9‬‬ ‫לפניהם‬ ‫במספר ה די׳י׳ ג ים‬ ‫שמואל‬ ‫המוזכרים‬ ‫מהו חכם‬ ‫"נ שלשה מענרין‪ ,‬ר‘‬ ‫בעדת אל‪.‬‬ ‫לאמר‬ ‫מנטל סונר מכוח שבי‬ ‫חל שינוי‬ ‫עצל בעיניו‬ ‫שגדול מחנו‪.‬‬ ‫בעל נפש אתה‪.‬‬ ‫ושומעים בת ‪ ,7‬ו ל שצור וחת‬ ‫אל משה‬ ‫שנעה‬ ‫( ‪)9‬‬ ‫וגד החוזה הרי ע שרה"׳ '‪.‬‬ ‫הנביא‬ ‫וכן‬ ‫ה־‬ ‫עצל בעיניו‬ ‫זקנים לפביו‬ ‫‪.‬‬ ‫כמו‬ ‫עשרה אגשים‬ ‫בכדי‬ ‫לדרוש‬ ‫שמוח‪ ,‬פרשת ט״ו‪ ,‬כ‪ .‬אמנם בויקרא רבה פרשה כ״ט‪ ,‬ד‘‪ ,‬מוזכרים‬ ‫חמישה זקנים‪.‬‬ ‫פרקי דר״א‬ ‫עם‬ ‫מבםל‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫ע‪,‬‬ ‫ביאור הרד"ל‪ ,‬ווארשה‪ ,‬תרי״ב‪ ,‬הוצאת אוח‪,‬‬ ‫ת ש" ו‪ ,‬פרק ח‘ ‪ ,‬ע‘ כ‪. ,‬‬ ‫חידושי הר ש" ש‬ ‫‪ ,203‬הע‘ ‪.37‬‬ ‫‪ ,‬על מדרש רבה‬ ‫‪ .13‬בבלי‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬ע"ד ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .1 4‬רות‪ ,‬ד‘ ‪.2‬‬ ‫שם‪,‬אות לי'א‪.‬‬ ‫‪- 32 -‬‬ ‫ולפרסם את ההלכה טרק עמוני ‪ -‬ולא‬ ‫ולא מואבית‬ ‫׳‬ ‫(‬ ‫‪ 3‬ו)‪.‬‬ ‫להינשא'^‬ ‫המואביה‬ ‫את רות‬ ‫"אין‬ ‫עולין‬ ‫"ואין‬ ‫לעיין‪.^^",..‬‬ ‫וגם‬ ‫אסיפה זו אלא לפרסם הדבר‬ ‫שעברזה ולא‬ ‫בירושלמי נאמר‪:‬‬ ‫לפי‬ ‫‪.‬‬ ‫המדרש "שנושאין‬ ‫לקחו‬ ‫ויק כדי לתת פרסום‬ ‫מתוך‬ ‫התאספו‬ ‫שם‪,‬‬ ‫לעיבור‪.‬‬ ‫שלא לגבי‬ ‫ליצור מגין‬ ‫"שאם נו[ מעטו מבי אין‬ ‫מובן‪,‬‬ ‫אבל לפי זה קצת‬ ‫שאיגם מוסמכים)‬ ‫חספר תורה‬ ‫אמירת דבר‬ ‫’‪1‬׳יי־ף‬ ‫ספד‬ ‫‪.15‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫ישבו שם אך‬ ‫יקשה מה שלמדנו‬ ‫נכנסים לקידוש‬ ‫( ‪)1 8‬‬ ‫עיבר־ השבה'‬ ‫אליעזר" ניכר‪,‬‬ ‫של עשרה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫דלא‬ ‫ספר תורה"‪,‬‬ ‫וכמובן‬ ‫שעשרה הזקנים‬ ‫שהרי מוזכר‬ ‫אין לזה שוס‬ ‫ישמש כתחליף לדיין י רק לגבי‬ ‫שבקדושה בנוכחרת עשרה אגשים‬ ‫ש ת ו ס פ ו ת מסיקיח מכוח‬ ‫ולשון‬ ‫שבאמת רק שבעה‬ ‫והשלושה הנותרים‬ ‫דברי ספר "פרקי זיר‘‬ ‫בכדי‬ ‫זקנים לא‬ ‫נצטרך להסביר‪,‬‬ ‫ומתן‪,‬‬ ‫"שחברים (אלה‬ ‫ומשמע שם‬ ‫עשרה‬ ‫בשביל הדיון‬ ‫אלא בכדי לתת לדבר פרסום‪.‬‬ ‫ונותבין"‪,‬‬ ‫חלק במשא‬ ‫"שמואל אמר אין‬ ‫קדוש‬ ‫זה אפשר ליישם את אותה סברה‬ ‫שהתכנסו‬ ‫וההחלטה ב ע ב י ן העיבור‪,‬‬ ‫החדש"‪,‬‬ ‫ובאמת סצאבו‬ ‫אדם"‪,‬‬ ‫החדש פחות מעשרה"'‬ ‫ביחס לעיבור השנה‪,‬‬ ‫לגבי‬ ‫עיבור החודש‪,‬‬ ‫וכפי הסברו‬ ‫ץ ‪)1 7‬‬ ‫בירושלמי‪:‬‬ ‫והל י־די־ כך להתיר‬ ‫בעבור החדש פוזות מעשרה בבי‬ ‫טל רש״י שם‪,‬‬ ‫אנשים‬ ‫עמובית‬ ‫אסורים לבוא בקהל ישראל‪,‬‬ ‫ורק מואבי ‪-‬‬ ‫דברים אלו‪,‬‬ ‫שבמקרה‬ ‫הצורף‬ ‫מבוגרים‪,‬‬ ‫ואין‬ ‫של‬ ‫מצא ב ו‬ ‫עשרה אפשר‬ ‫תורר‪.^1 5 1‬‬ ‫כתובות‪ ,‬ז‘‬ ‫מ״ ב‬ ‫ועי‘‬ ‫בת־רה ‪ nr‬ימח‪,‬‬ ‫אות קצ"ח‪.‬‬ ‫‪.1 6‬‬ ‫סנהדר ין‪ ,‬ע‘‬ ‫‪.17‬‬ ‫םנהדדי ‪, 1‬פ"א הלי‬ ‫‪.18‬‬ ‫סנהד רין‪,‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫בר_כות‪,‬מח‘‬ ‫ע" ב‪ ,‬ו ר ש" י ד" ה אכל‪.‬‬ ‫ב‘ ‪.‬‬ ‫פ״א הל* ב' ‪.‬‬ ‫ס״א‪,‬‬ ‫חום‘‬ ‫ד" ה‬ ‫ולית‪.‬‬ ‫ויקרא כ" ב‬ ‫‪ 33 -‬־‬ ‫מתבארים‪,‬‬ ‫ויידבריס‬ ‫בפרקי‬ ‫שהרי‬ ‫יש ת י‪!:‬וריח‬ ‫על בוכהו ה השכיבה;‬ ‫שצוו״ת‬ ‫הזה"‬ ‫קול‬ ‫ההכרזה‬ ‫ואוסרת בלשון‬ ‫של הדיינים‬ ‫יצא אור‬ ‫האלוקים"‪,‬‬ ‫דר״א‬ ‫בפרקי דר" א‪:‬‬ ‫וכוי‪,‬‬ ‫שנינו‬ ‫ובמדרש מסופר שלאחר‬ ‫בתלמוד‪:‬‬ ‫והיו‬ ‫"ומנין‬ ‫לעשרה‬ ‫שמתפללין‬ ‫‪,‬‬ ‫שזה אותו‬ ‫)‬ ‫ששכינה עמהם שב אמר אלוקים ג צב בעדת אל‬ ‫המובא‬ ‫באור‬ ‫בפרקי‬ ‫זה‬ ‫לנוכחות‬ ‫השכיבה בזמן‬ ‫כמו‬ ‫היות ולפי המקורות הללו היו‬ ‫ההחלטה בעיבור השבה‪,‬‬ ‫( ‪) 21‬‬ ‫בזמן התפילה־‬ ‫לז‪ :‬השתנה דבר‬ ‫אמבם‬ ‫העשל־ה אי‬ ‫כפי‬ ‫המיוחדת‬ ‫המיין‬ ‫וכפי‬ ‫יש לעיין‬ ‫אפשר ללזתף‬ ‫שראינו‬ ‫מדוע בכדי‬ ‫לעיבור השגה‪,‬‬ ‫גבוהות‬ ‫המונות‪ ,‬היו‬ ‫אתי‬ ‫מבי רב‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫ברבות ו‪4‬‬ ‫וראה‬ ‫שכתב‬ ‫(רב‬ ‫מבית המדרש)‪.‬‬ ‫וכן‬ ‫של‬ ‫מוסמכים‪,‬‬ ‫אפילו לשם‬ ‫קידוש החודש‪,‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫שהיו‬ ‫הניכרת מן התלמוד‪,‬‬ ‫דגים‬ ‫בהרכב של‬ ‫דיגא לקמיה מיכביף‬ ‫"אמר ר‘‬ ‫יצירת‬ ‫יהושע‬ ‫בן‬ ‫ומייתי עשרה‬ ‫לוי‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫בביאור ר‘‬ ‫הונא‬ ‫שאינם‬ ‫שלכן‬ ‫להסביר תרפעה מעניגת‪,‬‬ ‫ובו‘ ״( ‪.)2 2‬‬ ‫ובתוספתא‪.‬‬ ‫יותר מאשר לגבי‬ ‫חכמים‬ ‫צריכים‬ ‫להסביר את הדבר בחשיבות‬ ‫שהזכרנו ללי י ל בסיף פרק א‘ ‪ ,‬ע‘‬ ‫בדרך זר ניוזך‬ ‫רנגן‬ ‫ייתכן‬ ‫הדברים‬ ‫היה צורך‬ ‫ליצור את המבין‬ ‫בעיבור השבה חברים‬ ‫חכמי□‬ ‫הדרלשות היו‬ ‫י‪,‬‬ ‫לכן‬ ‫פסוק‬ ‫אבל לגופה של החלטה‬ ‫מהנאמר במשבה‬ ‫מדברי הירוטלמי‪.‬‬ ‫שייהסו‬ ‫שנתרצה להם‬ ‫כמקור לצורך בעשרה לעיבור השגה‪.‬‬ ‫מתפרשים היטב;‬ ‫מדיין‬ ‫"באותה שמה‬ ‫יודעים‬ ‫(‬ ‫זר״א‬ ‫"ושומעים בת‬ ‫שיש ברצונם לעבר את השנה‪,‬‬ ‫מבית המדרש ובא לפניהם‬ ‫והרי‬ ‫ובמדרש שהזכרנו‬ ‫לוריא‪,‬ד‪.‬‬ ‫דברים‬ ‫(הרד״ל)‪.‬על פרי! ידר" אי‬ ‫דומים‪.‬‬ ‫משהיה בא לפגידין‪,‬‬ ‫היה מכנם‬ ‫ומביאעשרה חכם ים‬ ‫‪- 34 -‬‬ ‫ע שרה‬ ‫שיושבין‬ ‫דנים‬ ‫בעשרה‪.‬‬ ‫שהרי‬ ‫שנינו‬ ‫בישראל‬ ‫‪.23‬‬ ‫את‬ ‫‪.25‬‬ ‫"כל דיין‬ ‫שדן‬ ‫~‬ ‫הקודם אפשר להסביר גם‬ ‫דין‬ ‫אמת לאמיתו‬ ‫בעדת‬ ‫נוכחות השכיבה‪,‬‬ ‫א ל " ^ ' ^י‬ ‫היו‬ ‫שרצו‬ ‫תופעה זו‪:‬‬ ‫משרה שכיבה‬ ‫מאחר‬ ‫וחכמים ראו‬ ‫לתת לזה חיזוק‬ ‫על‬ ‫)‪.‬‬ ‫( ׳־‪25‬ץ‬ ‫נוכחות של עשרה אנשים'‬ ‫עשרה‬ ‫דיינים‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫ולפי הסנרגו‬ ‫שנאמר אלוקים בצב‬ ‫בכל דין‬ ‫ישי־‬ ‫בדין‬ ‫קולר תלוי בצואר כולן"‬ ‫בראה שהי■ ו‬ ‫סנהדרין ‪ ,‬ז‘‬ ‫שם ז‘ ‪,‬‬ ‫וראה‬ ‫שיושבים לדון‪,‬‬ ‫האחריות‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫מנסל שם‪ ,‬ע‘‬ ‫‪ 209‬הע‪,‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫רובצת על כולם‪.‬‬ ‫‪- 35 -‬‬ ‫פ ר ק _____ד^_‬ ‫המלך והלוח‬ ‫בפרק‬ ‫הלוח‪,‬‬ ‫זה בדון‪,‬‬ ‫אם היו‬ ‫ביחוד לגבי‬ ‫לפי־‬ ‫פעילה‬ ‫למלכים תפקידים‬ ‫בעיבור השבה‪.‬‬ ‫בתקופה העתיקה השתתף המלך בצורה‬ ‫במדרש "שמות רבה"‬ ‫שעיבר את השבה יחד עם הבביאים;‬ ‫גם‬ ‫בתוספתא‬ ‫את השנד\ ‪,)2‬‬ ‫ובתלמודים‬ ‫מפבי הטומאה‬ ‫מרבית העם רבת מאפרים‬ ‫אכלו את הפסח בלא‬ ‫הטוב‬ ‫ש״חזקיחו‬ ‫ומנשה ישויוכר‬ ‫ומתוך הדיון‬ ‫וכפרה על שנהג‬ ‫שלא‬ ‫"רבותינו‬ ‫שאמר לדעת מה‬ ‫לזמני העולם‬ ‫עליחם לאמר ה‘‬ ‫בתלמוד שם ^) ‪,‬‬ ‫בראה שח זק יה ו‬ ‫הוא ביקש‬ ‫בעקבות המקורות התלמודיים‬ ‫"ומבני‬ ‫ישראל ראשיהם מאתים‬ ‫פירשו‪:‬‬ ‫דכתיב כי‬ ‫וזבולון לא הטהרו כי‬ ‫ולפי המסופר שם‪,‬‬ ‫כדין‪.‬‬ ‫מסביר הרד״ק את הפסוק‪:‬‬ ‫לדעת מה‬ ‫מלך‬ ‫יהודה עיבר‬ ‫וכשה שבה התעברה שלא כדין‪,‬‬ ‫הוא ראה את עצמו כאחראי• לכך‪,‬‬ ‫יעשה‬ ‫הבביא‬ ‫וגד החוזה( ‪.)1‬‬ ‫ובקש רחמים על עצמו‬ ‫היה פעיל מאד בעיבור השבה‪,‬‬ ‫הללו‬ ‫בתן‬ ‫מסופר על שלמה המלך‬ ‫ככתוב כי התפלל חזקיהו‬ ‫יכפר נ ‪ 1‬ד " ^ ^ ‪.‬‬ ‫רחמים‬ ‫מכריעים‬ ‫עיבור ה שבה‪.‬‬ ‫מקורות תלמודיים‪,‬‬ ‫מצאנו‬ ‫בקביעת‬ ‫יששכר‬ ‫יודעי‬ ‫וכל אחיהם על פיהם"‪,‬‬ ‫שיודעים‬ ‫לעבר‬ ‫שבים‬ ‫ישראל‬ ‫וזהו‬ ‫יודעי ניבה לעתים‬ ‫יעשה‬ ‫יודעים לחשג‬ ‫שהיו‬ ‫ביבה לעתים‬ ‫ולקבוע חדשים‪,‬‬ ‫נחקופות המזלות‪,‬‬ ‫וזהו‬ ‫כלומר‬ ‫וזכר עבין‬ ‫זה נזר המקום כי צריך המלך אליהם להתיעץ עמהם כי על פי‬ ‫ו ‪)5‬‬ ‫המלך היה נעשה העינור והקניעות כדנר חזקיה המלך"‬ ‫שמות רבה‪,‬‬ ‫פ‘ט״ו‪ ,‬כ‪. ,‬‬ ‫תוספתא‪,‬‬ ‫ס ב ה ד ר יך‬ ‫דברי‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫פ״א הל‘ נ‘ ‪.‬‬ ‫הימים ב‪ ,4‬ל‘ ‪,‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫קמחי‪ ,‬ר‘‬ ‫דברי‬ ‫סנהדרין ב‘ ‪ ,‬ו‘ ‪,‬‬ ‫בנלי‪,‬‬ ‫סנהדריןע"נ ע״א‪ .‬ירושלמי‪,‬‬ ‫דוד‪,‬פ«׳ ר ו ‪ m‬על התב_" ‪,_1‬‬ ‫הימים‪ ,‬א‘ ‪,‬‬ ‫י״ב ‪.32‬‬ ‫הוצאתשוקן‪ ,‬יודסליח‪,‬תט״ז‪,‬‬ ‫וראה לעיל ע‘‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪- 56 -‬‬ ‫לעומת‬ ‫ולא מלר‬ ‫זאת מוצאים אגר‬ ‫וכהן‬ ‫בתוספתא‪:‬‬ ‫גדול בעיבוד‬ ‫"אין‬ ‫מרשיבין‬ ‫פירשו‬ ‫הטגה״^‪/‬בננלי‬ ‫( ך)‬ ‫שאין‬ ‫מלך‬ ‫ירטב‬ ‫ניתן‬ ‫סעס‬ ‫נוסף "שאין‬ ‫•‪.‬‬ ‫נעינרר השנה "משוס אססביא"־‬ ‫מלך בסנהדרין‬ ‫שהסיבה‬ ‫בירושלמי‬ ‫כבוד המלך לישב נשבעה"^ ‪.)0‬‬ ‫השאלה היא אם כן‬ ‫ליישב את הסתירה בין‬ ‫איך ביתן‬ ‫המקורות‬ ‫)‬ ‫הגו‪1‬נדים (‬ ‫?'‪w9‬‬ ‫שהדגשנו‬ ‫כפי‬ ‫בתחילת‬ ‫המלך לא השתתף בדיון‬ ‫של כיבוס הדיינים‬ ‫שהוא‬ ‫ביקש רחמים‬ ‫דברינו‪ ,‬אי‬ ‫של עיבור השבה‪,‬‬ ‫שידובר‬ ‫ואם הוא רק היה היוזם‬ ‫של אשמה‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫תוספתא‪,‬‬ ‫(רש״י‬ ‫משלח‬ ‫פירש שם‬ ‫מרבא‬ ‫שהמלך‬ ‫פיררש הערוך‪,‬‬ ‫ואילו‬ ‫מעונין‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫שלא מצאתי לאף‬ ‫עלי‬ ‫שבאמת‬ ‫שלמה המלך‬ ‫סברר‬ ‫מלך‬ ‫ועל‬ ‫ידי‬ ‫שחרי‬ ‫בזמן‬ ‫היות והוא‬ ‫עינור השנה‬ ‫שבתיים‪,‬‬ ‫עינור השגה‬ ‫משכורת חודשית‪,‬‬ ‫ולכן‬ ‫הוא איבו‬ ‫יוסיף עוד חודש‬ ‫שההכנסה איגה גדלה‪,‬‬ ‫עי"®)‪.‬‬ ‫י״ח ע״ב‪.‬‬ ‫להדגיש שאין‬ ‫השאלה‬ ‫הדייגים?( ‪)1 0‬‬ ‫נהגה ו ‪ n‬מסורת ה ש" ס על הדף‬ ‫שהוא בוטל מהעם הם‬ ‫בהרכב של שבעה‬ ‫מעגין‬ ‫נעשתה על ידי‬ ‫שבאמת הוא משלם לצבאו‬ ‫סבהדר י ן פ״ב הל‪ ,‬א‘ ‪.‬‬ ‫לשבת‬ ‫הרגיש רגש‬ ‫לעבר את השנה‪,‬‬ ‫משכורח שבחית‪,‬‬ ‫שחרא חייב לשלם לצבאו‪,‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מעונין‬ ‫שיעבדו את השגה‪.‬‬ ‫סנהדרין ‪,‬‬ ‫מדוע הרא‬ ‫הלא החחלסה‬ ‫נהוצאות של חודש‪.‬‬ ‫המיסים‬ ‫משום‬ ‫סוף פ״ב‪.‬‬ ‫למשרתים נצנאו‬ ‫הוא מ שתכר‬ ‫שהגמרא אומרת‬ ‫שעיברו את השנה שלא כדין‪,‬‬ ‫לעיברר השבה‪,‬‬ ‫כהוגן‪,‬‬ ‫סנהדרין ‪,‬‬ ‫אלא רק היה היוזם‬ ‫ויחליטו לעבר‪,‬‬ ‫ובפרה על עצמו‬ ‫בעיבור שלא‬ ‫אפשר לומר‬ ‫שבעצם חזקיהו‬ ‫שאבר‬ ‫ששלמה‬ ‫דיינים חבצרכים‬ ‫אחד מן‬ ‫הפרשנים‬ ‫נכררגתי להסיק מן‬ ‫רחזקיהר השתתפר‬ ‫דבים בה‪,‬‬ ‫וחזקיהר‬ ‫בעיברר השבה‪.‬‬ ‫(זאת ארמרת שזה לא לכברד המלך‬ ‫לעיברר חשנה)‪.‬‬ ‫שידון‬ ‫בבושא זה‪.‬‬ ‫המדרש רהתלמרר‬ ‫בעיברר השבה כעובדה היסטוריון‪.‬‬ ‫כיצד הדבר לא הטריד אח חחכמים‬ ‫עיברר‬ ‫שבים‪,‬‬ ‫לערמת ההלכה שאין‬ ‫שהם‬ ‫מושיבין‬ ‫‪- 37 -‬‬ ‫ונראר‪ .‬לשער‬ ‫שההלכה הזי‬ ‫מושיב ין מלו־ בס יברר‬ ‫®איץ‬ ‫השבה‬ ‫נתקנה בסרף תקופת הבית‪,‬‬ ‫ולכן‬ ‫הדבר לא הפליא את החכמים לייחס לשלמה המלך‬ ‫את השתתפותם‬ ‫מושיבין‬ ‫כפי‬ ‫כי הס‬ ‫מלך בעיבור השבה‪,‬‬ ‫אמנם‬ ‫הלכה‬ ‫בעיבור השבה‪.‬‬ ‫מצאתי‬ ‫מאותרת‪,‬‬ ‫שאוכיח להלן‪.‬‬ ‫מאוחרת‪,‬‬ ‫בסנהדרין‬ ‫ידעו‬ ‫שאין‬ ‫היא הלכה מאוחרת‪.‬‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫לדעתו‪,‬‬ ‫שבאותה‬ ‫ולחזקיהו‬ ‫שההלכה הזד‬ ‫שמבטל בספרו גם סבור כך‬ ‫מכוח סיבה‬ ‫מפני‬ ‫בגד המלכים‬ ‫מבית הורדוס‪.‬‬ ‫שההלכה הזו‪,‬‬ ‫דעתי‬ ‫אשר לסי‬ ‫הסיבה לקביעה‬ ‫ברייתא‬ ‫ולא מלך ולא כהן‬ ‫שגינו‪:‬‬ ‫היא‬ ‫אינה נכונה‬ ‫שההלכה הזו היא‬ ‫המלך‬ ‫"אין‬ ‫יושב‬ ‫( ‪) 11‬‬ ‫‪,v‬‬ ‫בעיבור שנה"‬ ‫גדול יושבין‬ ‫וכך כותב מנטל‪" :‬כשם שאגו יודעים שחלקה הראשון של הלכה‬ ‫( ‪O 1‬׳)‬ ‫זו היה מכוון כנגד "ינאי המלך" (הורקבוס השבי ־־ ‪ )? v‬שלא‬ ‫מבית‬ ‫כך אבר רשאים‬ ‫דוד‪,‬‬ ‫כנגד שליטים‬ ‫שהכניסו‬ ‫שלא מבית דרד‪,‬‬ ‫אינם מדויקים!‬ ‫שהיה כנגד‬ ‫משום‬ ‫דנין‬ ‫אותו"‪,‬‬ ‫איבה‬ ‫קשורה במעשה שמסופר שם‬ ‫זוהי ההלכה‬ ‫אבל ההלכה "שאין‬ ‫מושיבין‬ ‫בגמרא‪,‬‬ ‫סנהדרין ‪,‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫הכו ובה‬ ‫‪.1 4‬‬ ‫מבטל שם ע‘‬ ‫סוף פ״ג‪.‬‬ ‫י״ט‬ ‫ע״א•‬ ‫כבראה לייאפסניא"‬ ‫‪.31‬‬ ‫ולא לאחר‬ ‫מכוונת"^‪/ 1‬‬ ‫בגמרא שבחקבה‬ ‫"שמלך לא דן‬ ‫מלך‬ ‫ולא‬ ‫בסנהדרין" היא‬ ‫ונרחיב קצת את הדברים‬ ‫זה‪.‬‬ ‫תוספתא‪,‬‬ ‫בימי המלכים לבית‬ ‫משום שמה שמסופר‬ ‫ינאי‪,‬‬ ‫סנה דר י ן‪,‬‬ ‫לפיכך קררב לרדאי‬ ‫שכגגדו היתר‪ ,‬הלכה זו‬ ‫מעשה‬ ‫‪.11‬‬ ‫ה ש ג ה ^ ‪.^1‬‬ ‫כהני□ גדולים‪,‬‬ ‫שלא היו ראויים לכהונתם‪,‬‬ ‫כשכבר נתנטל הרע‬ ‫דבריו‬ ‫מלכים‬ ‫ובין‬ ‫נתחברה בימי הבית האחרונים‪,‬‬ ‫וכהנים גדולים‬ ‫החורבן‪,‬‬ ‫נ עב י ן‬ ‫נין‬ ‫מגמות מדיניות לעיבור‬ ‫שתוספתא זו‬ ‫הורדוס‬ ‫להניח שחלקה האחרון‬ ‫היה מכוון‬ ‫שהזכרנו‪.‬‬ ‫‪- 38 -‬‬ ‫במשבר‪.‬‬ ‫למדבו‪:‬‬ ‫שגינו‪:‬‬ ‫"איין‬ ‫נימוקימ‬ ‫מושיבין‬ ‫שובים‬ ‫בסבהדרין‬ ‫"המלך לא דן‬ ‫מלך‬ ‫ולא דנין‬ ‫( י* ר)‬ ‫אוחו״‪,‬‬ ‫בסנהדרין"^‪/ 1‬‬ ‫להלכות הללו*‬ ‫הסיבה‬ ‫וזוהי גס‬ ‫כי אס‬ ‫שבדיינים‪,‬‬ ‫יוכלו‬ ‫הדיינים לא‬ ‫מושיבין‬ ‫הסיבה שאין‬ ‫הבכיר את דעתו‬ ‫יאמר הדיין‬ ‫לחלוק עליו‬ ‫שהרי‬ ‫משום‬ ‫הוא צריך לוווות את דעתו‬ ‫יוכלו לחוות את דעתם כדי לא‬ ‫לדרשת הכתוב לא תעבה על רב^ ‪/ 2 0‬‬ ‫אותך"( ‪,)2 1‬‬ ‫אותן‬ ‫דבין‬ ‫והגמרא מסבירה‬ ‫בתקבה משום‬ ‫הוא על עבדו‬ ‫שיבאי‬ ‫בעלי‬ ‫גבריאל‬ ‫ולא מעידין‬ ‫וחבטן‬ ‫בקרקע‬ ‫ויעמוד בזמן‬ ‫ומתו‪.‬‬ ‫בראשונה‪,‬‬ ‫לחלוק עליו‬ ‫בהתאם‬ ‫סנהדרין ‪.‬‬ ‫‪ .1 6‬ס נר■ דרי‪ ,‬ז ‪.‬‬ ‫"שמלך לא דן"‬ ‫נית דוד דן‬ ‫ודבין‬ ‫ישראל לא דן‬ ‫ולא‬ ‫סיפור המעשה בגמרא‬ ‫שמעידים‬ ‫שטח דרש‬ ‫בגדו‪,‬‬ ‫"אמר להם‬ ‫באותה שעה אמרו‬ ‫ואילו‬ ‫שמעון בן‬ ‫ויפרע מכם‪.‬‬ ‫( ‪)2 3‬‬ ‫פ״ב‪,‬‬ ‫'‪.‬‬ ‫הסנהדרין‪,‬‬ ‫ושמעון בן‬ ‫ינוא נעל מחשבות‬ ‫אותו"‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שהרג בן אדם‬ ‫ושאר הדיינים פחדו להגיב‪,‬‬ ‫מחשבות אתם‪,‬‬ ‫אז שאר‬ ‫ואז שאר‬ ‫"אבל מלכי‬ ‫שההלכה שמלכי‬ ‫של ינאי המלך‬ ‫בראשונה‪,‬‬ ‫בהרכב‬ ‫את ההלכה‬ ‫( ‪)22‬‬ ‫"מעשה שהיה"׳‬ ‫יופיע נשעת הדיון‬ ‫ינאי סירב‪,‬‬ ‫שטח‪:‬‬ ‫ישראל;‬ ‫של הקטן‬ ‫משום הפסוק לא תענה על רב׳‬ ‫משום‬ ‫מגבילה הגמרא רק למלכי‬ ‫תעבה על רב"( ‪.)1 0‬‬ ‫( ‪) 19‬‬ ‫אותה‬ ‫הדייביס לא‬ ‫מלך‬ ‫בדיני נפשות לשאול את דעתו‬ ‫סיבה לא יכול המלך לשבת כדיין‬ ‫כבודו‬ ‫‪,‬‬ ‫ובתלמוד סצאבו‬ ‫משום "ל>! תעבה על ריב"' ‪" - ) 1 ,‬לא‬ ‫שמתחילים‬ ‫ובתוספתא‬ ‫מלך לא דן‬ ‫סיד בא‬ ‫ולא‬ ‫‪.‬‬ ‫מ״ב‪.‬‬ ‫•‬ ‫סוף פ״ב‪.‬‬ ‫שמות‪ .‬כ״ג ‪.2‬‬ ‫בבלי‪ ,‬סבה דר י ן‬ ‫חסירה ללא‬ ‫יה‘‬ ‫(פירוש‪:‬‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫יוד ‪ -‬דורשת הגמרא‬ ‫היות‬ ‫שהכוונה היא על רב‪,‬‬ ‫שבדיינים)‪.‬‬ ‫בבלי‪ ,‬סנהדרין‪,‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫ועי‘‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫לו‘‬ ‫תורה תמימה‪,‬‬ ‫סבהדר ין ‪,‬‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫יט*‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫כג‘ ‪,‬‬ ‫אות י״ג‪-‬י״ד‪.‬‬ ‫ע"א‪.‬‬ ‫והמילה ריב כתובה‬ ‫המופלא‬ ‫‪ 39 -‬־‬ ‫גירושלמי‬ ‫אמבם‬ ‫בית דוד‪,‬‬ ‫אחר‬ ‫גם‬ ‫דגין את המלך‪:‬‬ ‫י צ א ^‪/ 2‬‬ ‫משפט‬ ‫מהמדרש משמע‬ ‫בין‬ ‫מלכי‬ ‫של‬ ‫משמע‬ ‫חילוק בין‬ ‫( ‪)24‬‬ ‫המלך דן‬ ‫שבכל המקרים אין‬ ‫שאין‬ ‫מלפביך‬ ‫שאין‬ ‫"אמר ר‘‬ ‫מלכי‬ ‫‪.‬‬ ‫שההלכה שאין‬ ‫ישראל ומלכי‬ ‫נמדרש י ש נימוק‬ ‫בדוד המלך‪,‬‬ ‫את המלך אלא הקב״ר‪,) 2 ^(,‬‬ ‫דבים את המלך‬ ‫בית דוד‪,‬‬ ‫ישראל‬ ‫ירמיה שכתוב‬ ‫הוי אין בריר‪ .‬דן‬ ‫ומלכי‬ ‫אינה מחלקת‬ ‫ואין לזר‪ .‬קשר עם המעשה‬ ‫יבאי^^‪,‬‬ ‫על כל פבים מדברי הבבלי רואים‬ ‫נתקבה משום‬ ‫לעומת‬ ‫מעשה שהיה‬ ‫זאת ההלכה שאין‬ ‫למעשה שהיה‪,‬‬ ‫רק למלכי‬ ‫דבים‪,‬‬ ‫והיא מוגבלת למלכי‬ ‫ישראל בלבד;‬ ‫המלך‬ ‫אלא גם‬ ‫מושיבין‬ ‫באמרה‬ ‫התוספות‪,‬‬ ‫מתח יל ין‬ ‫הצד"‪,‬‬ ‫מן‬ ‫וכפי‬ ‫הוא הקטן‬ ‫והם‬ ‫יכול היה גם המלך לדון‪,‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫סבה דר י ן ‪.‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫תהילים‪.‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫דברים‬ ‫שבגלל המעשה‬ ‫‪.27‬‬ ‫וראה‬ ‫‪.28‬‬ ‫משנה‪,‬‬ ‫יז‘ ‪.2‬‬ ‫רבה‪ .‬פ‘ ה‪ , 6‬ח‘ ‪.‬‬ ‫במפרשי‬ ‫סנה דר י ן ‪,‬‬ ‫ובמפרשי המדרש‪.‬‬ ‫פ"ד מ"א‪.‬‬ ‫דיני בפשרת‪,‬‬ ‫ששם‬ ‫שבדיבי בפשות‬ ‫נפשות‬ ‫שמתחילין מך הג דךל( ‪,)2 8‬‬ ‫גי‪.‬‬ ‫הירושלמי‬ ‫שההלכה‬ ‫שבדיינים ‪" -‬בדיני‬ ‫שלגבי המלך זה היה דיני ממונות כי‬ ‫פ״ב הל‘‬ ‫מלכי בית דוד‬ ‫מבטים לתרץ‪,‬‬ ‫שרואים‬ ‫אבל בדיני ממובות‬ ‫אלא‬ ‫יכולים‬ ‫לשבת‬ ‫בסנהדרין"?‬ ‫אמורה רק לגבי‬ ‫ההלכה לא תעבה על רב‪,‬‬ ‫הראשון‬ ‫ינאי‪,‬‬ ‫מושיבין מלך‬ ‫בסנהדרין‬ ‫שמחווה את דעתו‪,‬‬ ‫איבה מוגבלת‬ ‫מלכי בית דוד אינם‬ ‫והלא למדבו "שאין‬ ‫מלך‬ ‫היא אינה שיכת‬ ‫והיא‬ ‫ובאמת יש צורך להבין אם כן אייך‬ ‫את הקושיה הזו מקשים‬ ‫טזא י ן‬ ‫יושב בסנהדרין‬ ‫והסיבה היא לגמרי שובה‪,‬‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫בסנהדרין‪.‬‬ ‫שההלכה‬ ‫שהמלך לא דן‬ ‫שהיה בעבדו של‬ ‫עבדו היה מעורב‬ ‫־ ‪- 40‬‬ ‫במעשה רצח‪,‬‬ ‫בתקבה ההלכה‬ ‫התוספות שם‬ ‫של המלך‬ ‫ידברו‬ ‫דבין‬ ‫כאחד‬ ‫זה‪.‬‬ ‫מן‬ ‫הקטן‬ ‫ביסימ‬ ‫על רב‬ ‫אבל בשאר מלכי בית דוד ודאי אין‬ ‫מסביר‬ ‫וכמו כן‬ ‫יודע שההלכה היא‬ ‫ולכן‬ ‫כאחד הדייבים‪,‬‬ ‫בצורה אחרת‪,‬‬ ‫עדיין‬ ‫ודבריו‬ ‫סבר‪,‬דר ין‪,‬‬ ‫הדיינים‬ ‫ישראל לא‬ ‫יוכל להיוח‬ ‫בסנהדרין‬ ‫אפילו‬ ‫שעל זה לא‬ ‫באמרה ההלכה‬ ‫בית דוד‬ ‫לשמש‬ ‫אבל מלכי‬ ‫מאד מסתברים‬ ‫ש״פעמים‬ ‫ידונו היא‬ ‫יכולים‬ ‫‪.‬‬ ‫שהוא מתרץ את הסתירה בין‬ ‫י״ט ע״א‪,‬‬ ‫צריך לברר לפי‬ ‫שתי ההלכות‬ ‫ומתרצים גס את ד‪ .‬קו שי י ה‬ ‫שתי‬ ‫תום*‬ ‫דברי התום‘‬ ‫עי״ש‪.‬‬ ‫ד״ה אבל‪,‬‬ ‫(אמנם‬ ‫איך פסק שלמה המלך‬ ‫הזוגות לגבי התינוק‪,‬‬ ‫במקרה‬ ‫המסופר במלכיח א“ ‪,‬‬ ‫‪.)16-28‬‬ ‫חידושי הר"ן ‪,‬‬ ‫ביו‪-‬יודק‪,‬‬ ‫מה‬ ‫שהמלך לא‬ ‫ההלכה לא תעבה‬ ‫ואיכא משום לא תעבה על‬ ‫( ‪)3 0‬‬ ‫לאחר המעשה‬ ‫אפילו‬ ‫של הסכסוך בין‬ ‫‪.30‬‬ ‫ממבין‬ ‫שכל‬ ‫ממקרה הזוגות‪.‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫ג‘‬ ‫כבודו‪.‬‬ ‫שההלכה שמלכי‬ ‫מדברי הרמב״ם בראה‬ ‫‪.29‬‬ ‫וזהו‬ ‫הסנהדרין‬ ‫דעתו‪,‬‬ ‫שייכות לעבין‬ ‫יחווה את דעתו רק אחרי‬ ‫נמנה על ההרכב של הדיינים‪,‬‬ ‫שלא תעבה על רב לפי‬ ‫ששאלנו‬ ‫יכולים לשבת בסבהדרין‬ ‫מוסבת על מקרה שהמלך אינו‬ ‫יוצא לפי הר״ן‬ ‫נאמרה ההלכה‬ ‫שבדיני נפשות מתחילים לשאול‬ ‫הוא לא‬ ‫כבר חיוו את דעתם‬ ‫תוצאה של המעשה שה׳־ה‪,‬‬ ‫כשהוא‬ ‫אותם הם‬ ‫שעליהם‬ ‫להלכה לא תעבה על רב‬ ‫ירצה לחלוק עם אחד מן‬ ‫ריב"‪.‬‬ ‫שמלכי בית דוד‬ ‫דבים‬ ‫ואין‬ ‫בדיינים‬ ‫הדיינים‬ ‫בושת אם‬ ‫( ‪)29-7‬‬ ‫‪.v‬‬ ‫נפשות״'‬ ‫הדייגים‬ ‫המלך‬ ‫כשהמקרה הוא לכבודו‬ ‫כמקרה של בבל שמרד בו ואז "לא היה לו‬ ‫דיני‬ ‫דבים‬ ‫ישראל לא דן‪.‬‬ ‫יכול לשבת בדין‬ ‫האחרים לפביו‪,‬‬ ‫רבינו‬ ‫שהם‬ ‫שהמלך‬ ‫שמלך‬ ‫ועוד מוסיפים‬ ‫כוובחו‬ ‫לרבינו‬ ‫תשכ״ה‪,‬‬ ‫שהמלך‬ ‫ביסים בן‬ ‫ראובן‪,‬‬ ‫על סבהדרין דף יחי‬ ‫יושב שלא כאחד מן‬ ‫הוצאת אוצר הספרים‪,‬‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫יש צורך לברר‬ ‫הדייבים‪.‬‬ ‫‪- 41 -‬‬ ‫הרמב״ם פסק‪" :‬ואיך מושיבין מלך ישראל בסנהדרין שאסדר‬ ‫( ‪)31‬‬ ‫לחלוק עליו ולמרות את דברו‪'"...‬‬ ‫ץ והוא ממשיך בהלכה הבאה‪:‬‬ ‫"מלכי בית דוד אף על פי שאיין מושיבין אותם בסנהדריך‬ ‫יושבים‬ ‫ודנים הם את העם ודבים אותם אס יש עליהם דין‪ .‬אבל מלכי‬ ‫ישראל אין דגים‪ ,‬ואין דבינז אותם לפי שאין בנגעים לדברי‬ ‫תורה שמא תבא מהם תקלה"( ‪ .) 32‬ביתן להבין שהרמנ״ם מצא‬ ‫דרך ליישב את הסתירה‪,‬‬ ‫שההלכה שאין מושיבין מלך בסנהדרין‬ ‫משום שלא תענה על רב‪,‬‬ ‫מונעת מן המלך לשבת כחבר בסנהדרין‬ ‫ולדון‪ ,‬אבל ההלכה הזו אינה מונעת מהמלך לדון לנד‪ .‬שהרי׳‬ ‫המלך יכול לדון מורד ב ס ל כ ו ת ו ^ ^ ‪,‬‬ ‫ולמעלה מזו הרמב״ם‬ ‫בהלכות מלכים פסק‪" :‬כל ההורגים נפשות שלא בראייה ברורה‬ ‫או בלא התראה אפילו בעד אחד או שובא שהרג בשגגה י׳ ש למלך‬ ‫רשות להרגו ולתקן העולם כפיי מה שהשעה צריכה"‪ /‬״׳ ‪ j‬ועל‬ ‫האפשרות שהמלך ידון‬ ‫יחידי אמרה הגמרא שמשום מעשה שהיה‬ ‫( ‪)35‬‬ ‫‪ .‬ולפי‬ ‫רק מלכי ביית דוד יכולים לדון‪ ,‬ולא מלכי ישראל׳‬ ‫הסברו של הרמב״ם מבואר איך שלמה פסק בדין שתי הזונות‪,‬‬ ‫כי הוא פסק יחידי בתוקף תפקידו כמלך "כפי מה שהשעה צריכה"‪,‬‬ ‫שהרי במקרה ההוא לא היתד‪ ,‬עדות‪ ,‬ולכן הדבר לא יכול היה‬ ‫לבוא לדיון בפני הסבהדריך‪.‬‬ ‫המשבה בסבהדרין בתחילת פ״ב‪,‬‬ ‫ובזה גם מיושבת סתירה בין‬ ‫שהמלך לא דן‪ ,‬לבין משבה אחרת‬ ‫‪ .31‬פ״ב מהל‘ סב ה דרי׳ן הל‘ ד‘ ‪.‬‬ ‫‪ .32‬שם הל‘ ה‘ ‪.‬‬ ‫‪ .33‬בבלי‪ ,‬מגילה י״ד ע״ב‪ ,‬ו םבה דרין‪ ,‬מ" ם ע״א‪.‬‬ ‫‪ .34‬פ״ג הל‘ י‘‪ ,‬על משפט המלך בכלל ראה אלון‪ ,‬מ‪ .‬המשפט‬ ‫העברי‪ ,‬הוצאת ספרים ע"ש מאגבס‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬ח"א‬ ‫ע‘ ‪.42-44‬‬ ‫‪ .35‬הדברים מבוססים על דברי הלחם משבה בהל‬ ‫פ״ד הל‘ ה‘ ‪.‬‬ ‫סבה דרין‬ ‫‪- 42 -‬‬ ‫פרק שבה באמר‪:‬‬ ‫באותו‬ ‫"וכותב לו ספר תורה לשמו‪,‬‬ ‫בבבס מכביםר‪ .‬עמו‪ ,‬י ושב בד<‪-‬ן‬ ‫יושב בדין‪,‬‬ ‫שהמלך‬ ‫יוצא למלחמה‪,‬‬ ‫והיא ‪... 1np‬״( ‪r) 3 6‬‬ ‫כנגד דברי המשבה באותו‬ ‫פרק ?י ‪> 57‬‬ ‫אולם לפי גישתו של הרמב״ם הדברים‬ ‫למלכי‬ ‫הרמב״ם‬ ‫אין‬ ‫"יושב בדין‬ ‫להרחיב את הדבור על מקומו‬ ‫אבל מצא בו לבכון‬ ‫להעיר את הבקו דה הזו‬ ‫את ההלכה שהמלך לא דן ?‪ 3‬ם‬ ‫ההלכה שאין‬ ‫של המלך בסנהדרין‪,‬‬ ‫מתוך‬ ‫ולפי‬ ‫בירור הדברים‬ ‫שהמלך איבר‬ ‫בית‬ ‫בסוף‬ ‫שהעליבו‪,‬‬ ‫יושב בעיבוד השבה‪,‬‬ ‫שבי‪,‬‬ ‫מושיבין‬ ‫מסקנתו‬ ‫מושיבין‬ ‫היא הלכה מאוחרת‬ ‫והיות‬ ‫ובאותה ברויתא באמרה גם ההלכה שאין‬ ‫בעיברר השבה‪,‬‬ ‫פ״ב‪,‬‬ ‫בסבהדרין‬ ‫על כן‬ ‫זהות‪.‬‬ ‫של מבסל שההלכה‬ ‫ההלכה‬ ‫סבהדרין‪,‬‬ ‫*‬ ‫לפי דעתבו‪,‬‬ ‫ההלכות איבן‬ ‫שאין‬ ‫המלך‬ ‫)‬ ‫מלך בסבהדרין‪,‬‬ ‫היא בכובה אבל לא בגלל בימוקו‪.‬‬ ‫מלך‬ ‫שובים מזהים‬ ‫שחוקרים‬ ‫במקורות התלמודיים‪,‬‬ ‫שבאמת‬ ‫והוא עמן״( ‪^) 3 9‬‬ ‫( ‪39‬‬ ‫ושכל ההלכה הזו היתה תוצאה של אותו מעשה‬ ‫בירור הדברים‬ ‫ומלכי‬ ‫וספר התורה היה עמהם‪ ,‬ו כפ י‬ ‫ב י ח ם לספר תורה‪:‬‬ ‫ברצובבו‬ ‫שההלכה‬ ‫ישראל ולא למלכי בית דוד‪,‬‬ ‫דבים יחידים‬ ‫פוסק‬ ‫מתפרשים‬ ‫שהמלך‬ ‫שבתקבה‬ ‫לפי הבחתו‬ ‫בחקבה בגלל מעשה שהיה‪,‬‬ ‫מושיבין את‬ ‫הברייתא היא תקנה מאוחדת‪.‬‬ ‫מ״ד‪.‬‬ ‫ראה טשרבוביז‪ ,‬ח‪(.‬רב צעיר)‪ ,‬תולדות‬ ‫סל הסתירההזו‬ ‫הרעד להוצאת כל כתבי רב צעיר‪ ,‬ביו‪-‬יררק‪,‬־ תשייי‪,‬‬ ‫ההלכה‪ /,‬ח״ד ע‪ ,224 4‬הערה ‪ ,7‬רוצה לומר שד‪.‬משבה ד‘ "מדברת‬ ‫מזמן‬ ‫קדום‬ ‫ואפשר מבית ראשון‬ ‫ב‘ ‪ ,‬אחרי‬ ‫פ״ג מלהיטה ל‘‬ ‫דברי‬ ‫‪.39‬‬ ‫כשהמלך היה ראש השופטים‪,1,‬‬ ‫מעשה שהיה‪.‬‬ ‫א‘ ‪,‬‬ ‫והסברו של‬ ‫טשרגוביץלאמתרץאת‬ ‫הרמב״ם‪.‬‬ ‫ראה למשל הוביג‪ ,‬ע‘‬ ‫רכן ם שרברבי ץ‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ע‘‬ ‫‪,181‬‬ ‫וכן‬ ‫‪.2 24-6‬‬ ‫מבטל ס‪,‬‬ ‫‪ 111-112‬ובהערות‪,‬‬ ‫‪- 43 -‬‬ ‫למומו!‬ ‫איגה‬ ‫שהעליבו‪,‬‬ ‫זאת לפי מה‬ ‫קשורה במעשה שהיה‪,‬‬ ‫תעבה על רב‪.‬‬ ‫לא דן יי‪,‬‬ ‫שההלכה‬ ‫שהמלך איבו‬ ‫בתח דשה ההלכה‬ ‫בדיני ממונות‪,‬‬ ‫יחידי‪ .‬אף על פי בן‪,‬‬ ‫שהמלך‬ ‫לפי הרמב ‪n‬‬ ‫מוכרחים אבו‬ ‫להסיק‬ ‫יושב בעיבור השבה היא תקבה מאוחרת‪,‬‬ ‫וחז״ל לא התקשו‬ ‫שבים‪.‬‬ ‫אלא ההלכה נובעת בגלל הדרשה לא‬ ‫לפי התוספות אפילו‬ ‫הכוונה‬ ‫מאחר‬ ‫ההלכה שאין‬ ‫לעומת זאת — ממעשה שהיה‪,‬‬ ‫שאינו דן‬ ‫מושיבין‬ ‫מלך‬ ‫בסנהדרין‬ ‫להסביר איך שלמה‬ ‫וחזקיהו היו‬ ‫מעברים‬ ‫האפשרות היחידה להסביר מדוע המסורת הזו לא עוררה‬ ‫את תמהונם‬ ‫מושיבין‬ ‫של חכמים היא מפני‬ ‫בעיבור השדה‪,‬‬ ‫מלך‬ ‫שההלכה שאין‬ ‫שידעו חכמי״‬ ‫שנתקנה בתקופת‬ ‫היא הלכה מאוחרת‬ ‫ניי ת שב י ‪.‬‬ ‫בקשר עם‬ ‫אותי‬ ‫הבירור ההלכ״י‬ ‫שבים רבות‪,‬‬ ‫שבפרק זה עלי‬ ‫ולא מצאתי‬ ‫להעיר הערה שמטרידה‬ ‫עליה תשובה מספיקה‪.‬‬ ‫״( ‪)40‬‬ ‫פסק הרמבייס ג□ לגבי‬ ‫לפי‬ ‫הקמן‬ ‫כלומר מן‬ ‫צייר הר מ ב ״ ס‬ ‫שבדיינים‬ ‫לבםק‬ ‫חיילותיו‬ ‫לעבר"( ‪) 41‬‬ ‫כמו‬ ‫בדיני בפשוח‪,‬‬ ‫סושיבין‬ ‫שי׳ אין‬ ‫ומלחמותיו‬ ‫עיבור השנה "מחחיליז כ׳ז ה צ‬ ‫דעתו‬ ‫שמא‬ ‫ואם כן‬ ‫לעיבור השבה מלך מפבי‬ ‫לעבר או‬ ‫בוטה בשבילן‬ ‫נאמר‬ ‫על‬ ‫שאין‬ ‫שאין‬ ‫שנידרבו‬ ‫מושיבין‬ ‫הרמב״ם‪,‬‬ ‫לא‬ ‫בסבהדרין‪,‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫כמה מחברי‬ ‫יא‘ ‪.‬‬ ‫לתרץ;‬ ‫הסנהדרין‬ ‫ב ‪,‬‬ ‫שהיות‬ ‫ולפי‬ ‫בהרכבו המלא‬ ‫שהתכנס ר‬ ‫(מקור ההלכה הזו‬ ‫אבל הרמב׳ים‬ ‫הירושלמי סנהדרין פ ״א הל‬ ‫הל‘‬ ‫ביתן‬ ‫פ״ד מהל* ל־‪,‬דוש החדש הל• י‘ ‪.‬‬ ‫״ ר ‪ ,0‬הדסב‪..‬םי‬ ‫שהד‬ ‫כבד‬ ‫ועיבור השנה היה בעשה‬ ‫עיבור השבה לא בעשה‬ ‫אלא על ידי‬ ‫ב״״רש ע ״ י‬ ‫מדברי‬ ‫‪.41‬‬ ‫מלך‬ ‫בפרק הראשון‬ ‫טל ריסבהדריןי‬ ‫‪.40‬‬ ‫מושיבין‬ ‫מדוע צר ך‬ ‫את המלך לעיבור השבה‪,‬‬ ‫הסנהדרין? אכן א ת הקושיה הזו‬ ‫ייי‬ ‫שלא‬ ‫‪.‬‬ ‫לכאורה אפשר להקשות גס מל דברי התוספתא‪,‬‬ ‫היה לומד‬ ‫מדוע‬ ‫כבראה למד זאת‬ ‫עי ש)‪.‬‬ ‫־ ‪ 44‬־‬ ‫לישיבה‬ ‫בעביבי ה ‪ 11‬יברר‪ ,‬ו‪7‬ן ל כן‬ ‫מיוחדת לרון‬ ‫להדגיש שא״א למלך לשבת ולדון‬ ‫שם ג י ב ו ל‪ /‬יל‪,‬‬ ‫לפגי‬ ‫שבים‬ ‫הגארן ר‘‬ ‫זר‪:‬‬ ‫בראשונה‪,‬‬ ‫את המלך‬ ‫הלרי הרצוג‬ ‫דההלכה‬ ‫קרה‬ ‫געניגי העיברר בגלל‬ ‫יש לתמוה?ז‬ ‫זצ״ל‪,‬‬ ‫שמתחילין מן‬ ‫ישב‬ ‫שהמלך‬ ‫רהרא גיסה ליישב בצררה‬ ‫הצד איבה מעכבת בדיעבד‪,‬‬ ‫בעיברר השבה‬ ‫החלסת העיברר קיימת‪,‬‬ ‫והרא אמר את דברר‬ ‫אבל מצד ההלכה המחשידה‬ ‫שיטה את ההחלטה לעבר בגלל הרררחים וו!הו‪:‬ו‬ ‫להפיק מכך‪,‬‬ ‫הסיבות‬ ‫רברת העליתי את השאלה לפבי ראש הרבנים לישראל‪,‬‬ ‫י‪.‬א‪.‬‬ ‫ייתכן‬ ‫רלכן אם‬ ‫אבל על הרמב״ם‬ ‫יש צורך לתוספתא‬ ‫ההחלמה של עיברר בהשתתפרת המלך‪,‬‬ ‫יכול‬ ‫אפילר בדיעבד‪,‬‬ ‫בט י ל ה( ‪. )42‬‬ ‫לבסוף‪,‬‬ ‫במקרים‬ ‫כגון‬ ‫הרארי להזכיר‬ ‫מן‬ ‫מסוימים‬ ‫אלישע‬ ‫בזמן‬ ‫מייחסת המסוהת את עיבוה השבה לבביאיח‪,‬‬ ‫הנגיא^^‪.‬‬ ‫עיבר את השבים‬ ‫שאפילו‬ ‫כבראה‪,‬‬ ‫שהנביאים‪:‬‬ ‫אחראים ‪.‬‬ ‫לעיבור‬ ‫‪.42‬‬ ‫ועדיין‬ ‫‪. 43‬‬ ‫תרספתא‪,‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫ירושלמי‪,‬‬ ‫שמסורת זו‬ ‫בתקופה הקדומה כשהמלבים‬ ‫גלות בבל לאחר חורבן‬ ‫הירושלמי‬ ‫בתקופת הבית הראשון‬ ‫ירמיהו‪,‬‬ ‫באה להסביר מי‬ ‫לא הלכו בדרך התורה‪.‬‬ ‫הבית הראשון‬ ‫ידוע לבו מדברי‬ ‫יחזקאל וברוך בן‬ ‫בריה היו‬ ‫( ‪)4 4‬‬ ‫ה ש נ ה ‪.‬‬ ‫הדברים‬ ‫צריכים ליבון‬ ‫ס בה דר י ך ‪,‬‬ ‫סבהדרין‪,‬‬ ‫פ״ב‪ ,‬ה‪. ,‬‬ ‫‪(.‬‬ ‫פ״א ה?‬ ‫ובירור בוסף‪.‬‬ ‫רכן‬ ‫‪A‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בבלי‪ . ,‬סנהדרין‬ ‫י״ב ע ״ א‪.‬‬ ‫־ ‪ 45‬־‬ ‫ה*‬ ‫פ ר ק‬ ‫תפקיד הנשיא בקביעת ר‪,‬לר ח‬ ‫בתקרפה התלמוד יו‪ 1‬מוצאים אבר את הנשיא קשור‬ ‫פעילה ער‪1‬‬ ‫קביעת הלוח‪.‬‬ ‫תפקיד הנשיא בקשר ע ‪n‬‬ ‫בפרק זה ננסה לבדוק‪,‬‬ ‫הלוה? במר כך‬ ‫נצורה‬ ‫מה היה‬ ‫בגסה לשער על פי‬ ‫המקורות ממתי התחיל הבשיא להירת קשרר בצורה פעילה‬ ‫קביעת ה ל ר ח‪.‬‬ ‫עם‬ ‫מצאנר‬ ‫במשנה שלאחר‬ ‫מרלד הלבנה;‬ ‫על ידי‬ ‫הדבר‬ ‫דין‬ ‫ההכרזה החגיגית על קידרש החרדש היתר‪ ,‬נעטית‬ ‫בית ןי \ ‪ ^1‬י‬ ‫שנוי‬ ‫שהעדים העידו‬ ‫בלפי־ מי מוסב התראר ראש בית‬ ‫במחלוקת בלן‬ ‫החוקרים‪.‬‬ ‫הסבירים‬ ‫ישנם‬ ‫( ‪)2‬‬ ‫היה אב בית הדין של הסנהדרין' ‪. v‬‬ ‫ראש בית דין‬ ‫של פררפ‪4‬‬ ‫מוסב כלפי‬ ‫גינצבורג‬ ‫שראש בית דיין היה‬ ‫לבי״ד כזה בתקופת ר'‬ ‫ג ינצבורג‬ ‫שהיה‬ ‫ייהודה‬ ‫בטענה שא י ן יסוט‬ ‫שמקום‬ ‫לידי מ ־ישר‪,‬ו אחר‪,‬‬ ‫השנים‬ ‫אלא‬ ‫משוט‬ ‫ביהודה^ ‪/ 5‬‬ ‫אבל בזמנו‬ ‫ר*ה פ״ב מ״ז‪.‬‬ ‫סוברים‬ ‫כיבויו‬ ‫שנים‪,‬‬ ‫שמצאנו‬ ‫ולעבר‬ ‫הנשיא^‪/‬‬ ‫משום‬ ‫מנמל דוחה את השערתו‬ ‫יעביר את סמכותו‬ ‫ותפקידו‬ ‫ולכן‬ ‫מעברין את‬ ‫משום הלכה זו היה לו‬ ‫שביט לידי חכם‬ ‫גמליאל‬ ‫יהודה הנשיא‪,‬‬ ‫עיבור השבים‬ ‫ההלכה הקובעת "שאין‬ ‫וחיה פעיל בעניגי הלוח‪,‬‬ ‫דיבבה‪,‬‬ ‫מאיזו‬ ‫אחר‬ ‫צורך‬ ‫שישב ביהודה‪,‬‬ ‫שהוא עצמו היה ביהודה‬ ‫סיבה היה צריך הוא להעביר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪2nd E d • E d l n b u r g h ,‬‬ ‫•‪People‬‬ ‫‪Schuror, E n i l , A H i s t o r y of the Jewish‬‬ ‫־ ‪ I* Paso 1 8 4‬־ ‪D i v i s i o n 2, V o l ,1 8 9 1‬‬ ‫וכן טשרנוביץ‪ ,‬שם‪ ,‬חלק ד*‪ ,‬ע‘ ‪ .260‬וכן גוטמאן‪,‬‬ ‫מיכל כהן‪ ,‬מפתח התלמדד‪ ,‬הרז<‪:‬את המחבר‪ ,‬צטאנגראד‪,‬‬ ‫א‘ ע‘ ‪ 82‬רכן הרביג‪ ,‬שט« ע* ‪ 9‬ו ו‪.‬‬ ‫יעבץ‪,‬ז‪ !1 .‬ולדות‬ ‫מבטל בספרו‬ ‫‪.5‬‬ ‫סנהדרין‪,‬‬ ‫שהכיבוי‬ ‫טל ראש בי" ד‬ ‫שהוא העביר את‬ ‫להעביר את הסמכות לעיבור‬ ‫של רבן‬ ‫שראש בית‬ ‫מבטל מביא את דמתו‬ ‫אפשר ליחס דבר כזה רק לזמנו של ר‘‬ ‫מושבו היה בגליל‪,‬‬ ‫דין?‬ ‫סיבה שרבן גמליז‪ 1‬ל דיננו‪!.‬‬ ‫בעצמו קובע את הלוח‪,‬‬ ‫לאחרים;‬ ‫אחרים‬ ‫בשיא הסנהדרין^‪ ,‬י‪.‬‬ ‫מיוחד שתפקידו היה לקדש חודשים‬ ‫‪.2‬‬ ‫בבית הדין‬ ‫שראר את‬ ‫ישראל‪ ,‬מהדררה שלישית‪,‬‬ ‫ו'ע‘ ‪.9‬‬ ‫מביא אותובעי‬ ‫י״א ע״א‪,‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫וראה להלן‪.‬‬ ‫יחיאל‬ ‫תרס״ו‪,‬‬ ‫הרצאת אחיעבר‪,‬‬ ‫של‬ ‫‪- 46 -‬‬ ‫תפקידו‬ ‫את‬ ‫למישהו אחר‪,‬‬ ‫מזר אזס ב יוו ז י ׳ ן‬ ‫אמנם‬ ‫היה הכיבוי של ר‬ ‫דין‬ ‫( ‪)6‬‬ ‫יוחנן בן ז ׳_א י‬ ‫קשה להכריע במחלוקת זו בין‬ ‫טל מנטל ש רק רב י‬ ‫נראית‬ ‫שהתכנה כראש בית דין? מבטל משער‬ ‫קיצונית‪.‬‬ ‫היה‬ ‫יוחנן בן‬ ‫החוקרים‪,‬‬ ‫אבל השערתו‬ ‫זכאי בתכנה בתואר ראש בית דין ‪-‬‬ ‫יותר מסתברת דען^ו של גינצבורג‪,‬‬ ‫ראש בית הד ין‬ ‫‪.‬‬ ‫שהיה בהרכב מיוחד‬ ‫שראש בית‬ ‫ושהיה ממונה‬ ‫לקדש חודשים‪.‬‬ ‫״א ‪ ,‬לז‪ 1‬ן‬ ‫טב ‪ 0‬ל ‪ 0‬ן ו ־‬ ‫״ל‬ ‫‪ ,,‬נ י ו‬ ‫ו בז‬ ‫ג ״ לי א ל‬ ‫אהד י־‪,‬נו־ את היי״‪ ,‬איני "איי• ־יי■‬ ‫«‬ ‫ס ט כו חו‬ ‫ל״כס‬ ‫י ״’ ״' ‪°‬נ‪,‬ן ינו‬ ‫זי ר‪ ’.‬א פוזקופת ר״ג ולא לפניה? שנית‪ ,‬אכן סגאנו ״רנן‬ ‫גמליאל היה קשור באופן פעיל בקביעת הלוח‪ ,‬אבל נד‪ .‬ו‪1‬ו ר ג‬ ‫היה תפקידו‬ ‫מחוץ למדינה‬ ‫יויזיעוו!‬ ‫ז‬ ‫ן‪-‬״׳‬ ‫ע!‪>1‬‬ ‫כרוך נו‪^.‬‬ ‫ע‪ 1‬נ הך ‪ ,‬ה‬ ‫זק‪,‬ק‬ ‫להסכמת‬ ‫א‪ 0‬ן;נ״יא ־־ינה יזכם‬ ‫לסידור‬ ‫שוטף של קידוש החודש י פיברר השג ם '‬ ‫עם‬ ‫בקביעת הלוח‪,‬‬ ‫שב ע נ י נ י‬ ‫שהחואר ראש ני״ דין‬ ‫קידו ‪ 0‬החודש ולא ע□‬ ‫של סנ ‪ 0‬ל א ‪ ,‬ב י‬ ‫מבוםס גלל‪.‬‬ ‫זה היה‬ ‫עיבור השגר;‬ ‫שהרי מה שמצאנו‬ ‫בקשר עח עינו!‬ ‫שהנשיא היה קשור‬ ‫תכן‬ ‫מאד‬ ‫לטפל בצורה א י שי ח‬ ‫מסוים מחברי הסנהדרין‪,‬‬ ‫‪,‬״!■רדח) חודשים (כפי‬ ‫(‬ ‫בראש הרכב מיוחד סק דש חוד‬ ‫השערח גיבצבורג)‪,‬‬ ‫ריח דין לכהמזמרת שידר‬ ‫שהדבר היה מסוד לאב ב ת ד י ׳‬ ‫אולם‬ ‫נמצא במשנה‬ ‫משום כך סיעונו‬ ‫השנה‪ .‬ו‬ ‫ת ‪ v‬א הב ש יא לבכון‬ ‫קידוש החודש לא מצא הנ‬ ‫של חכם‬ ‫‪ ,, ,‬ר י!־ יד‬ ‫הטיפול היה בחון בידיי‬ ‫שישב‬ ‫או‬ ‫״ ״ ‪. ) ? < * ,‬אי‪,‬ננל זאתלה״־לא‬ ‫״ ״ ן הנו־ ננית הדי‪ ,‬שהוא ידאג‬ ‫לכאורה אפשר היה לומר‬ ‫אלא‬ ‫ולמרוח שפל‬ ‫וטשרבוב יץ) ‪.‬‬ ‫י » ‪m‬י ד ד מ ם ב ת ראש השבה על המחלוקת‬ ‫מהמעשה המסופר במשבה ב‬ ‫ור'‬ ‫‪,‬־י‪,‬י‬ ‫ויל‬ ‫ל יי‬ ‫לי‬ ‫המפורסמת בין רבן ג מ‬ ‫נראה לבו‬ ‫פעילה גם‬ ‫יהושע ביחס‬ ‫לקידוש החודש‪,‬‬ ‫״ ‪! n‬־״ד דיבבה היה מעורב בצוררי‬ ‫שה בשיא מתקופת ר ג ד‬ ‫‪8‬‬ ‫בקשר עח קידוש החודש‬ ‫()‬ ‫בהמשך דבריו‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ראה שם‬ ‫‪.7‬‬ ‫ראה להלן‬ ‫‪.8‬‬ ‫ראה להלן‪.‬‬ ‫בהמשך הדברים‪.‬‬ ‫־ ‪- 47‬‬ ‫ראשית בעקוב אחרי פעילוו! הנשיא בעיבור השנה‪,‬‬ ‫את מעורבת ו‬ ‫בקידוש החודש‪.‬‬ ‫בעיבור השגה קובעת ההלכה "שאין‬ ‫( ‪)9‬‬ ‫בשיא"' ‪7‬־'‬ ‫ירצה‬ ‫כמו כן‬ ‫נמזומגין^ ‪, " ^ 0‬‬ ‫טזל ר ש" י‪,‬‬ ‫מעברין‬ ‫קובעת ההלכה "שאין‬ ‫ופירש רש" י‪:‬‬ ‫"שהזמיגן‬ ‫את השנה אלא אח כן‬ ‫מעברין את השבה אלא‬ ‫פירושו‬ ‫הנשיא מבערביי‪.‬‬ ‫שהנשיא הוא היה המזמין את שאר חברי בית הז־ ין‬ ‫בעיבור השגה מוכח מסיפור‬ ‫שבעה‬ ‫ואח״ב בראה‬ ‫דייגים‪.‬‬ ‫רואים אבו‪,‬‬ ‫לעיבור השבה‪.‬‬ ‫ההלכה הזו‪,‬‬ ‫מעשה שם בתלמוד‪,‬‬ ‫איפוא‪,‬‬ ‫הדבר המענין‬ ‫הוא‪:‬‬ ‫שרבן‬ ‫לדיון‬ ‫גמליאל הזמין‬ ‫שהנשיא היה פעיל מאוד ביחס‬ ‫שלא מצאנו‬ ‫לחכמים‬ ‫של נחיצות הבשיא בעיבור השבה‪,‬‬ ‫שיסמיכו את‬ ‫למקורות של המקרא‪.‬‬ ‫ראיבו‬ ‫בפרק א‘ ‪ ,‬אוו שיטוח הרמב״ם והרמביין מי קרבע את הלוח‪.‬‬ ‫למרות‬ ‫שמבחיבה הילכת י ת לא היה צורך דווקא בבית הדין‬ ‫הגדול‬ ‫שיקדש‬ ‫בזמן‬ ‫חודשים‬ ‫בית הדין‬ ‫ה באגו‬ ‫הגדול‪,‬‬ ‫סימוכין‬ ‫הגדול‪,‬‬ ‫הדין‬ ‫סימוכין‬ ‫בכל זאת באופן‬ ‫קביעת הלוח היתה נתונה לסמכותו‪.‬‬ ‫במדרשי‬ ‫תנאים‬ ‫ואילו לגבי‬ ‫מהמכילתא‪,‬‬ ‫הלוח‪.‬‬ ‫שהדבר בעשה על ידי‬ ‫מעורבותו של הנשיא אין אבו‬ ‫לשער‬ ‫שההלכה המצריכה את מעורבתו‬ ‫בוצרה בכורח המציאות בזמן ר‘‬ ‫ראינו‬ ‫ובפרק ההוא‬ ‫בית‬ ‫מוצאים‬ ‫במקורות‪.‬‬ ‫בראה‬ ‫הלוח‬ ‫ויעבר‬ ‫שבים‪,‬‬ ‫מעשי‪,‬‬ ‫פעילות‬ ‫שמעיקר הדין‬ ‫ואפילו אם‬ ‫מספיק‬ ‫של הנשיא ב ‪,7‬ביעת‬ ‫גמליאל הנשיא‪,‬‬ ‫ששלושה דיינים‬ ‫סמוכים‬ ‫דיבבה‪.‬‬ ‫יקבעו‬ ‫הדייגים הללו היו חברי הסנהדרין‬ ‫את‬ ‫הגדולה‪,‬‬ ‫יכרלה היתה להיווצר אנדרלמוסיה בקביעת הלוה על ידי מחלוקת‬ ‫בין‬ ‫החכמים‪.‬‬ ‫ב ת ק ו פ ת רבן‬ ‫להבין‪,‬‬ ‫כפי‬ ‫שנראה להלן‪,‬‬ ‫גמליאל במקרה מסוים מחי לקבוע את החודש‪.‬‬ ‫שעיבור השבה‪,‬‬ ‫ש י ת ב א ר ו ב חי׳ ש ובי ם‬ ‫חכמים‬ ‫ואחר יח‬ ‫הקשור‬ ‫בין‬ ‫בעלי‬ ‫באמת היתה‬ ‫מחלוקת בין‬ ‫הקשור בגורמים‬ ‫אסטרונומיים שונים‬ ‫דעות מנוגדות‪,‬‬ ‫יסברו‬ ‫שאין‬ ‫שקצתם‬ ‫שובים‬ ‫החכמים‬ ‫בקל‬ ‫של צרכי העח‪ ,‬כפיי‬ ‫יכול לגרום למחלוקת בין‬ ‫יחליטו שי׳ ש לעבר את השבה‬ ‫צורך לעבר את השבה‪.‬‬ ‫ואם לגבי‬ ‫קידוש החודש‬ ‫בעובדות של מולד הלבנה בלבד יכולה היתה להיווצר‬ ‫חכמיה הרי על אחת‬ ‫כמר‪,‬‬ ‫וכמה שעיבור השנה‬ ‫מחלוקת‬ ‫יכול היה לגרוח‬ ‫‪ .9‬ככלי‪ ,‬סנהדרין ‪ ,‬י״א ע״א‪.‬‬ ‫‪ .10‬שם‪ ,‬יז ע ״ ב‪ j‬י״א ע״א‪.‬‬ ‫‪ .11‬ר‘ מאיר אבולעפיא בחידושיו‪ :‬יד "רמה"‪ ,‬וורשא‪ ,‬ישראל‪ ,‬על‬ ‫מסכת סבהדרין‪ ,‬מטעים את ההלכה; שהיות ו ר‪,‬עיבור בעשה ע"י‬ ‫ה ט נ ה ד ר ין יש צורך בגדול שבהם שדעתו תסכים עם החלטתם‪ ,‬אבל‬ ‫אינר מציין מקרר‪ .‬אמנם מבטל שם בע‘ ‪ 27‬הע‘ ‪ ,136‬משער שה י םר ד‬ ‫המקראי הוא שמשר‪ ,‬היה הראשון שהוסמך לקדש‪ ,‬והוא היה כנשיא‬ ‫בזמנו; אבל לא מצאנו זאת במקורות‪ .‬כ"כ יש לדון מה היד‪ .‬מעמדו‬ ‫של משה? בשיא‪ ,‬מלך או כהן גדול‪ ,‬ואין כאן המקום להרחיב אח‬ ‫הדברים בגו שא זה‪.‬‬ ‫ ‪- 48‬‬‫למחלוקת‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫וממילא למברכה בדבר כה חטוב הגוגע לאומה כולה‪.‬‬ ‫למבוע מצב‬ ‫בידי‬ ‫אפשרי כזה‪,‬‬ ‫סמכות מרכזית‪,‬‬ ‫היה אורך להפקיד את עיבוד השגה‬ ‫את השבה על‬ ‫וכך ג וצרה ההלכה שמעברין‬ ‫ידי ה ג שי א או לפחות בהסכמתי•‬ ‫ננסה לבסס אח השערתנו‪,‬‬ ‫של הנשיא‬ ‫נזמנו‬ ‫בעיבוד השבה‬ ‫של רבן‬ ‫שההלכה הזר וזדררשת את מעררבתר‬ ‫ואולי גם‬ ‫גמליאל דיבגה‪,‬‬ ‫בקידוש החודש‪,‬‬ ‫לאחר החורבן‪.‬‬ ‫המרכזית של האומה איימה להתפורר‪,‬‬ ‫מרכזית עלרל ל ה מים‬ ‫סמכות‬ ‫כשבית הדין‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫התחיל בית הדין‬ ‫הגדול‬ ‫צעדים‬ ‫בכל מיבי‬ ‫בזמן‬ ‫שואה על האומה כולה‪,‬‬ ‫שבירושלים גס הר;!‬ ‫ישראל ובתפוצות‪,‬‬ ‫בית דין‬ ‫אחד‬ ‫היה‬ ‫צורך לנקום‬ ‫ואמצעית לבצר את הכוח המרכזי שב יבנה‪,‬‬ ‫םזוללת עי ידי כך‬ ‫הגולה ״ל המרכז‬ ‫יחיזה‪,‬‬ ‫ועוזרת‬ ‫קביעת‬ ‫העיקרייח המחברים את תפוצות‬ ‫שבא״‪%‬״( ‪ 2‬ו) ‪,‬‬ ‫ניצרה‬ ‫וחיזקה אח מעמד הסנהדרין‬ ‫בכלל‪. 1 ,‬מו‪ 11‬הנשיאות בפרס‪.‬‬ ‫בתלמוד‬ ‫נשיא״‪,‬‬ ‫הפעילוח הקשורה‬ ‫אפשרות של קביעת לוח עייי‬ ‫יצירת סמכות מרכזית‬ ‫שהיתה ׳יאחד הבריחים‬ ‫הגדולה‬ ‫חיזוק מעמדו‬ ‫שהנשיא לא סמך את ידיו על קביעה זו‪,‬‬ ‫להשיג אח המטרה של‬ ‫הלוח‬ ‫וביבנה‬ ‫ולגבש את סמכותו‬ ‫ההלכה המעמידה את ה בשיא במרכז‬ ‫בקב ‪ ,‬ע ת הלוחי‬ ‫שחוסר‬ ‫לאחר וו ורבן‬ ‫נחרב‪,‬‬ ‫ואחד הצעדים להשיג את המטרה הזו היה על ידי‬ ‫®ל הנשיא‪.‬‬ ‫שהססכווו‬ ‫ושהיה חשש רציני‬ ‫הגדול לרקום עור וגידים‬ ‫המרכזית על העם בארץ‬ ‫נתחו שה‬ ‫ננלי ״ צאנו ‪ :‬ייאין‬ ‫והגמרא ממשיכה לספר‪:‬‬ ‫מעברין את השנה אלא א" כ ירצה‬ ‫"ומעשה ברבן‬ ‫גמלי אל שהלר‬ ‫לי םוי י״‪,‬ו״ אצל ‪,‬־לבו‪< ,‬״״• שנסוריא ‪, 1‬יהה לנוא ר‪,‬יניד אח‬ ‫ה(־נח ־ל‬ ‫‪0‬יו ״ ונן גס ליאל‬ ‫ו ״ ״ ר״ג ואמר רוצה אני‬ ‫‪)1 3 (.‬‬ ‫נמצאת השנה מעוברת'‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫אלון‪ ,‬ג‪ .‬תו ל רו ת תיהוויס‪,‬‬ ‫סבהדו‪,-‬ן‬ ‫י״ ב עא‘ ‪,‬‬ ‫במקצת‪" .‬מעיייה ברי'ג‬ ‫ושהה לברא‬ ‫מ ע ר בדת" ‪.‬‬ ‫ח" א‪ ,‬ע‬ ‫וראה עדויות פז‘‬ ‫‪. 126‬‬ ‫מ״ז‪,‬‬ ‫בנוסח שונה‬ ‫שהלך ליטול ר ו ת מ הגמון‬ ‫בסרריא‬ ‫ועיברו ‪ nit‬הסבה על חבאי לכשירצה ר ג המגה‬ ‫‪- 49 -‬‬ ‫לגני‬ ‫ישנם‬ ‫זהותו של ר״ג המוזכר כאן‬ ‫הסוברים שזה היה ר״ג הזקן‪,‬‬ ‫ויננו‪, 1,‬׳ ‪. '1‬‬ ‫פירשו‬ ‫הרומאי‬ ‫הדעות בין‬ ‫בחלקו‬ ‫ויש הסוברים‬ ‫גם את טינה של נטילת דשות מן‬ ‫בשני דרכים‪ :‬א)‬ ‫חיות והמיסוי‬ ‫הוספת חודש ע ” י עינור‬ ‫השג ה היתר‪ ,‬גוררת הפסד של מיסים לרומאים‪,‬‬ ‫ולכן‬ ‫( ‪)1 5‬‬ ‫לקבל את רשות השלטונות ל ק ניעת ה עינו ר‬ ‫הרומאי‬ ‫התנגד לקביעת המועדות‪,‬‬ ‫האומה( ‪.)1 6‬‬ ‫מכיון‬ ‫מבטל מנסה להגיע שרנן‬ ‫קהל רב( ‪. )1 7‬‬ ‫צ י נ ו ר י ^‪.‬‬ ‫הרדך השביה‪:‬‬ ‫מנסה לשער‬ ‫אלון‬ ‫שזו‬ ‫הרומאי‬ ‫‪ 1‬ס ו ע ד ו ת‪.‬‬ ‫ר‬ ‫שנטילת הרשות ה י תה ביחס לנשיאות;‬ ‫( ‪)1 9‬‬ ‫גמליאל‬ ‫להשתתף‬ ‫שלא מצאנו‬ ‫שהיה דבר דתיי‬ ‫למרוח שרא ‪ ,‬גו לעיל‪ ,‬ע‘ ‪,36‬‬ ‫המיסים לפי הלוח העברי‪,‬‬ ‫בקביעת הלוח‪,‬‬ ‫התנגדו‬ ‫ושייך לקביעת‬ ‫שמלך‬ ‫ישראל קבע אח‬ ‫וזו היתר‪ .‬הסיבה מדוע אסרו על המלך‬ ‫אבל לא‬ ‫מצאנו‬ ‫שהשלטון‬ ‫צריך ללכת לסוריא לקבל‬ ‫וגס לשון‬ ‫והברייתא‬ ‫מורות על כך;‬ ‫השנה על תבא י לכשירצה ר״ג‪,‬‬ ‫השנה מעונרת׳י‪.‬‬ ‫‪.1 5‬‬ ‫‪ 6‬ן_‬ ‫וכשבא ר״ג‬ ‫משמע שרייג היה מופתע‬ ‫העי‬ ‫הרומאי‬ ‫שהרי כתוב‪:‬‬ ‫קיונל״זי‪,‬‬ ‫ואמר‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫אלו ן‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ע'‬ ‫"ועינרו את‬ ‫נמצאת‬ ‫מההחלטה שיש צורך לענר‬ ‫״ ־ ר ־יי‬ ‫‪.138‬‬ ‫מנטל שם‪.‬‬ ‫יד רמה‪ ,‬שם ‪,‬מביא את הפירוש הזה‬ ‫נראה‬ ‫רוצה אני‪,‬‬ ‫‪ 128‬מביא את הדעות השונות‪.‬‬ ‫סוד העינוי ע־‬ ‫יקבע את‬ ‫אישור לענר את השנה‪.‬‬ ‫יד רמה‪ .‬סנהדרין‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫יףאה נןג‪],‬י< ״‪ <0‬״ •‪. 131‬־ני» סניה ז*״‬ ‫נ‪,.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שהשלטון‬ ‫לפי הלוח הענרי‪.‬משום כך אין הדבר‬ ‫המשנה‬ ‫לאסיפות של‬ ‫גמליאל הלך לימול דשוח בצרכי‬ ‫דברי מנטל‪,‬‬ ‫התערב בקביעת הלוח‪,‬‬ ‫סברה אחרת שהשלטון‬ ‫שימשה לחיזוק אחדות‬ ‫שהרומאים‬ ‫המטרה היתר‪ ,‬ל קב ל אישור לנשיאותו של רבן‬ ‫יש בהחלט להסכים עח‬ ‫‪.‬‬ ‫היה צורך‬ ‫גמליאל הלך ליסול רשות‬ ‫לקדש את החודש בצורה פומבית משום‬ ‫רבן‬ ‫שזה היי■ י״ג‬ ‫השלטונות נסור יא‬ ‫רשות לעבר את השבה‪,‬‬ ‫היה מבוסם על השגה היהודית‪,‬‬ ‫החוקרים‪,‬‬ ‫ודוחה אותו‪.‬‬ ‫ ‪- 50‬‬‫את השגה‪,‬‬ ‫והסכמתו לא היי ח ה נתונה מראש‪ .‬אם‬ ‫לקבל רשות על עיבור השנה‪,‬‬ ‫זו‬ ‫שהר’־‬ ‫שיאמר‬ ‫הרי‬ ‫היתה מטרת הליכתו‪,‬‬ ‫רוצה אני‪,‬‬ ‫לנעלי‬ ‫‪ 0‬ל ר״ג זה אינה‬ ‫התוספות המעירים‪:‬‬ ‫רגילים‬ ‫במעשה‬ ‫התפיסה הזו‬ ‫לד"ג‬ ‫נשיאותו‪,‬‬ ‫נרורה כלל‪,‬‬ ‫שהלך‬ ‫אלא‬ ‫ומעורפלת‪.‬‬ ‫‪ ,‬ז‪;,‬ן ‪,‬״ הי ה ניס ‪,‬‬ ‫ר‬ ‫מצאנו‬ ‫היינו‬ ‫״״‪.'*'<,‬‬ ‫בעלי‬ ‫דיבנה״( ‪^ 0‬‬ ‫לקבוע שהמעשה המסופר כאן‬ ‫הוא ביחס לר ג‬ ‫משניות הסותרות את הנחת דברי‬ ‫נג ל ל‬ ‫אין‬ ‫ומדבר זה מזהים‬ ‫שר״ג מוזכר נגורה סתמית ללא תאר‬ ‫מקומות‬ ‫אמנם‬ ‫"ויכול להיות שזהו ר״ג‬ ‫לבקש רשות מהשלטון‪,‬‬ ‫שמצאנו‬ ‫או לקבל רשות‬ ‫(כשמזכיריס את ר״ג הזקן)‪...‬‬ ‫מסוים‪:‬‬ ‫יכולים‬ ‫איפוא‪,‬‬ ‫ציבורי אחר‪.‬‬ ‫להזכיר סתם ר״ג אלא ר״ג הזקן"‪,‬‬ ‫התוספות את ר״ג‬ ‫ולפי‬ ‫מראש את הסכמתו? נראה‪,‬‬ ‫לקבל אישור על‬ ‫מה של מונו ת גיוו ם לאיזה ע ג ין‬ ‫זה ו‪ 11‬ו‬ ‫ידע לפני הליכתו על הצורך לעבר‪,‬‬ ‫ואייב מדוע היה צריך לחכות עד‬ ‫בזמן שי׳ דעו‬ ‫ש מ ט ר ת הליכתו היתד‪ ,‬או‬ ‫נאמר שהוא הלך‬ ‫דיבנה‪.‬‬ ‫התוספות‪.‬‬ ‫זקן‪,‬‬ ‫־ « ■ ״ ‪ ,‬״לו‬ ‫ביחס‬ ‫ישבח‬ ‫והכוונה היא לר״ג‬ ‫־־ניר ר'‬ ‫זכריה‬ ‫פרנקל ‪1‬־כדו נח תתו״ ס‪ ,‬״־ל פי רוב ר״ג הזקן פכיני‪ .‬כר‪ ,‬״נל נ‪,‬״דם‬ ‫אי‬ ‫אופן‬ ‫אפשר להסיק בצורר מוחלטת‪,‬‬ ‫שאס התאר זקן‬ ‫אזי הכוונה לר"‪,‬נ דיבג ה< ‪ .>2 2‬״ף ״ל פי כן‬ ‫לדברי‬ ‫יהושע העיד‬ ‫כלפי בן‬ ‫לומר יישר'‬ ‫על‬ ‫נ ״ ח לני לה‪0‬כימ‬ ‫״ ״ ל ה ״ ״ ר »״ זו‪,‬וו‪,‬י של ר״ג 'י• כי" ג ד’ בנה• מנ‪0‬ל מי עז‬ ‫טמא ויו ד ור*‬ ‫מו ס ב ת‬ ‫איבו‬ ‫מוזכר‪,‬‬ ‫מ ל המעשה של ר ג‪,‬‬ ‫דורו רייג‬ ‫יהושע האריך‬ ‫חדעת״( ‪. )2 3‬‬ ‫השערה זו‬ ‫דיבנר<; אם‬ ‫יש להב ח שעדותו‬ ‫הכוונה לר״ג הזקן אז‬ ‫נצטרך‬ ‫וזה איבו‬ ‫מתקבל‬ ‫ימיס למעלה ממאה שניה‪,‬‬ ‫נראית לנו‬ ‫משום‬ ‫שר״ג‬ ‫חוס־ נרה‪,‬ו‘ עב‘ ‪ ,‬דה‘ בשפחתו‪.‬‬ ‫^ פ ״ ב מי‪ .‬ו ; שקל!ם פייג מ״ג;‬ ‫למטלי‬ ‫דיבבה היה‪,‬‬ ‫וכן פ " ו מ״אוע־־י‬ ‫צבי חיות על דברי התיס‘ בגדהישהקשה‪:‬ם‪ 1‬הי י הגפ'‬ ‫מסבירה ם]המעשה בשפחתו ש ל ר־־ג היה קשור בלחמי תודה‪ ,‬יאיר‬ ‫ייתכן‬ ‫‪.22‬‬ ‫שהכוונה לר״ג דיבגוז שחי לאחר‬ ‫פרנקל‪,‬‬ ‫ז‪,.‬‬ ‫דרכי‬ ‫מנטל שם ע‘‪.28‬‬ ‫הוצאת פלאט‬ ‫ר‪,‬ע‘ ‪,1‬‬ ‫המשנה‪ ,‬מ‘‬ ‫‪ 60‬הע‬ ‫החורבן ?‬ ‫‪.82‬‬ ‫ותמוהה ראיית וייס‪,‬‬ ‫ומינקוס‪,‬‬ ‫ניו‪-‬יורק ‪ -‬נרלין‪,‬‬ ‫שזה היה ר״ג הזקן‪.‬‬ ‫א‪.‬ה‪,.‬דו ר‪ _ .‬ד ר ר__יז־ יר״בי‪ .‬י‬ ‫חרפ ד‪ ,‬א‬ ‫‪,188‬‬ ‫‪- 51 -‬‬ ‫כאמור‪,‬‬ ‫פעיל במיוחד בקביעת הלוח‪,‬‬ ‫ובימיו‬ ‫נתחדשה הלכה שאין‬ ‫מעברין אלא בהסכמה הבשיא‪.‬‬ ‫אבו‬ ‫מוצאים ספור נוסף המראה את פעילותו ®ל ר ג ד יבבה‬ ‫לגני עינרר השנה‪,‬‬ ‫באותו עמוד בגמרא‪,‬‬ ‫השכימו לי שבעה לכליה‪,‬‬ ‫מעשה נר ג ®אמר‬ ‫השכים ומצא שמונה‪ .‬אמד‪ .‬מי הוא שעלה‬ ‫שלא ברשות‪,‬‬ ‫ירד‪ .‬עמד שמואל הקטן ואמר‪ :‬אבי הוא שעליתי‬ ‫שלא ברשות‪,‬‬ ‫ולא לעבר את השנה עליתי‪ ,‬אלא ללמוד הלכה למעשה‬ ‫הוצרכתי‪.‬‬ ‫על י דך‪,‬‬ ‫לה‪,‬‬ ‫שנו ראויות כל השנים כולן להתעבר‬ ‫אמר לו‪ :‬שנ בני‪,‬‬ ‫אלא אמרו חכמים‪ :‬אין מענרין את השנה אלא במזומבין‬ ‫וכו»יי( ‪<)2 4‬‬ ‫נ ‪ 0‬פ ־־ זה דומני שיש לנו רמז נרור לזהות את ר״ג ‪ -‬כר״ג‬ ‫דיבנה‪,‬‬ ‫שמואל הקטן‪ .‬שמו של שמואל הקטן‬ ‫שהרי מוזכר כאן‬ ‫במקום אחר בקשר עם ר״ג‪:‬‬ ‫מוזכר‬ ‫"ת״ר שטעון הפ קולי הסריר י״ח נרכוח‬ ‫לפני רייג מל הסדר ביבנה‪ .‬אמר להם ר״ג לחכמים‪ :‬כלום יש אדם‬ ‫( ‪)05‬‬ ‫שיודע לתקן ברכת הצדוקים? עמד שמואל הקטן ותקנה‪ ,‬וכר ״ ־* ‪.‬‬ ‫לכאורה הדברים מפורשים ששמואל הקטן היד‪ .‬נזפנו של ר״ג דיבנה‬ ‫ועתה נפנה לבדוק נרייחא מפורסמת‪,‬‬ ‫שהעסיקה חוקרים רנים‬ ‫בפיעבוחה‪ .‬מצאנו נתומפ״א‪" :‬רני ינאי אומר משום ר־‬ ‫בן גמליאל שהיה אומר‪:‬‬ ‫ו־|פך ‪.,‬״״״‪,‬‬ ‫( ‪)2 6‬‬ ‫בגוזליא רכיכין הן‬ ‫״‪ ,‬שתא דא תלתין‬ ‫שמעון‬ ‫ונאמריא דעדק־ז‬ ‫יומין‪ .‬מעשה נרנו‬ ‫גמליאל וזקנים שהיו עומדים ע״ג מעלות בהר הניח ויוחנן סופר‬ ‫הלך לפניר‪.‬״ ואמרו כתוב‪ :‬לאחנא בבי גלילא עלאה ובני גלילא‬ ‫״תאי ‪ -‬שלמ כון י ‪ 0‬גא מהודעין אנ״נא לכון‬ ‫ל״פוקיא ‪ 0‬ע‪1‬־ויא ־‪ 0‬״ נ י«‬ ‫דרומה תתאה שלמכון‬ ‫יסגא‪.‬‬ ‫נבלי< ‪ 0‬גהןוי‪ ,1‬יא•‬ ‫דמטא זמן‬ ‫ניעורא‬ ‫ולאחנא נני דרומא עילא ונבי‬ ‫מהודעין אנחנא לכון‬ ‫״‘‬ ‫וכןבירושלמי‪,‬‬ ‫דימשא זמן‬ ‫־נהדר!!פ״ע‬ ‫קצת בשינוי לשון‪.‬‬ ‫נבלי‪ ,‬ב רכות‪ .‬כחי‬ ‫עב•‬ ‫ךאה להל‪ ,‬ננס־ ״ »• ע•‬ ‫‪ 03‬ו נירורבי״מ לזמנישלשמואל הקטן‪.‬‬ ‫־ ‪ 52‬־‬ ‫לאס וקי מעטר יא מעומרי שונילא‪.‬‬ ‫ולאחגא בדי גלוחא דבבל‬ ‫ובבי גלותא דמרי ו‪ lira‬ר כל גני גלותא דישראל שלמכון‬ ‫מהו דע י ן א בחב א לכו ן‬ ‫דגוזליא רכיבין ואמריא דע דקי ן‬ ‫דאבביבא לא מטא בשפר ב א נ פ א י ובאגפי חגראי‪,‬‬ ‫שתא דא תל״ין‬ ‫יומין״( ‪( . )2 7‬רי‬ ‫יסגא‪.‬‬ ‫וזימגיה‬ ‫ואוספבא מל‬ ‫ינאי אומר משמו של דשב״ג‬ ‫שהיה אומר‪ :‬הגוזלות רכים והכבשים דקים וחוטב בעיני רזיוספתי‬ ‫מעשה בר"ג וזקנים שהיו עומדים‬ ‫?‪ s‬ל שבה זו שלושים יום‪.‬‬ ‫על גני מעלות נהר הניח ויוחנן הסופר הלך לפג יהרו ואמרו‬ ‫כ‪1‬ורנ‪:‬‬ ‫לאחינו בבי הגליל העליון נני הגליל התחתון — שלו מכם‬ ‫ירבה‪.‬‬ ‫מודיעים אנחגו לכם שהגיע זמן הניעור להוציא‬ ‫המעשרות( ‪ )2 8‬מאסיפת הזיתים‪.‬‬ ‫הדרום התחתון ‪ -‬שלומכם‬ ‫ולאחינו נני הרדום העליון‬ ‫ונגי‬ ‫ירבה‪ .‬מודיעים אגחבו לכם שהגיע הזמן‬ ‫להוציא המעשרות( ‪ )2 8‬מעומרי השיבולים‪ .‬ולאוויגו בני גלות בבל‬ ‫ובני גלות מדי ושאר כל נגי‬ ‫גלו יוח ישראל — שלומכם ירבה‪.‬‬ ‫מודיעיח אבחגו לכם שהגוזלות רכים והכבשים ר כיח ודקים‬ ‫ותקופת האביב לא הגיעה‪,‬‬ ‫על שבה זו שלושים‬ ‫והוטב בעיני ובעיני ״נירי‪,‬‬ ‫יום‪).‬‬ ‫השאלה העומדת לדיון היא מי היה רבן גמליאל זה‪,‬‬ ‫רן מ ‪ ,‬היה‬ ‫והוספנו‬ ‫וכמו‬ ‫שמעון בן גמלי‪;:‬ל׳>־ האם היה זה רבן גמליאל‬ ‫הזקן ט״י עוד בזמן הבי״‪ ,‬או היה זה דייג דיננו? השאלה‬ ‫נדבר‬ ‫זהותו טל ר״ג זה‪,‬‬ ‫חשובה לבושא זה שעליי אבו דנימ‪ ,‬לא‬ ‫רק משום הצורר לזהות את ר־־ג אבל ברצוננו להביא ראיה נוספת‬ ‫שהב״יא הח״יל להיות פעיל ביותר בקביעת הלוח‪,‬‬ ‫לדעתנו‪,‬‬ ‫נזמנו טל דייג דיננה‪,‬‬ ‫הנוטא‪,‬‬ ‫שהיה לאחר החדרנו‪ .‬משום כן־ חשוב לבו‬ ‫וננסה לנדר אח זהותו של ר״ג זה‪.‬‬ ‫‪ 0 .27‬״ דר ‪,‬ןי פ* נ״ בי‪.‬‬ ‫הלב‘‬ ‫‪28‬י‬ ‫ועי‘‬ ‫נבלי טם‪ ,‬י״״א עא‘ ‪.‬‬ ‫וירוטלמי פ״א‬ ‫ובמקבילות בשינויים קלים‪.‬‬ ‫בערב ךפס״ ״ל שבה רב ‪ ,‬ע ‪,‬״ לשמיטה ובשבת השמיטה חייבים‬ ‫לבער את המעשרות‪ ,‬ראה בפייה מעשר שבי ם־ ו‪.‬‬ ‫‪- 53 -‬‬ ‫הברייתא הדר מו באר! בבבלי והגמרא ררצה להבלים את ההבדל‬ ‫( ‪)2 9‬‬ ‫‪ .‬רבן גמלי‪ 1:‬ל‬ ‫בין "ת קיפ ‪.‬י קדם;׳! י לדיבוותגי ב ת ראי"‬ ‫שבחשב לתקיף "והיה נוהג שררה ו זורק מורא בחלמי ך‪ ,‬ם״( ‪)3f‬‬ ‫כגון‪,‬‬ ‫כפי טומ צ בו בכמה מקומותז‬ ‫יהונסע^ ׳)‬ ‫במחלוקת של רייג יר‘‬ ‫( ‪\ 2‬־ )‬ ‫וערד׳ '־'■ כ‪111‬הוז; הודיע על החלטת עיבור השנה‪ ,‬הרא כתב‬ ‫שההחלמה ביחס לעיבור התקבלה על ידו ועל ידי חבריו‪ .‬ו‪ 1:‬ילו‬ ‫רשב״ג‪,‬‬ ‫העיבור‪,‬‬ ‫שהיה מהעבוותביס‬ ‫הוא כותב‬ ‫תממוחריס^^‬ ‫באיגרת המודיעה על‬ ‫שההחלטה ביחס לעיבור התקבלה על ידר‬ ‫בלבדי והגמרא שם דוחה את ההשוואה וארמרת‪:‬‬ ‫"דילמא בתר‬ ‫ד ע נ ר ו ה ו " ^ ^ ‪ .‬רנמ״י• שם פירש‪ :‬שאולי־ האיגרת הזר‪,‬‬ ‫ר״ג מזכיר את חביריו‬ ‫שבה‬ ‫כשותפים להוולסה ביחס לעיבור‪,‬‬ ‫בכתבה‬ ‫לאחר שהעבירו אותו מנשיאותו‪ .‬פירושו של רשיי י מבוסם על‬ ‫המטופו במסכת ברכות‪,‬‬ ‫וזלזל בכברדו‬ ‫וכתוצאה מכך‪,‬‬ ‫ר*‬ ‫ולי‬ ‫שרבן‬ ‫י־‬ ‫העני® את ר‘‬ ‫בפרהסיא‪ .‬הדבר גרם להתמרמררת רבה בקרב החכמים‬ ‫החליטו להעביר את ר״ג מנשיאותו‪,‬‬ ‫בתפקיד בכיר‪ .‬הפשרה‪,‬‬ ‫אחוו^^‪.‬‬ ‫אבל גנו ר‘‬ ‫אלעזר נן עזריה בשאר‬ ‫שהגמרא מזכירה‪ ,‬ה י תה שרי'ג‬ ‫דרש ברבים בשלש שבתות‪,‬‬ ‫ואילר ר‘‬ ‫אליעזר בן עזריה בשבת‬ ‫על חיפור זה סומך רש״י את פירושו‪,‬‬ ‫שיבה את הבהגתו התקיפה לאחר המקרה עם ר‪,‬‬ ‫שהעבירו אותר מנשיאותו‪,‬‬ ‫שההחלטה‬ ‫בתקבלה על ידו‬ ‫שט בסבהדר ין‪.‬‬ ‫לבין‬ ‫יהושע‪,‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫בבלי‪ ,‬רה‘‬ ‫כ"ה‪,‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫ב_כררות ל״ו ס״א‪,‬‬ ‫רמאז היד‪ ,‬מנסח את איגרות העיבור‬ ‫ועל ידי חביו־יו‪,‬‬ ‫שהרי ראינו לעיל‬ ‫עב*‪ ,‬דה‪4‬‬ ‫תקיפי במאי‪.‬‬ ‫עא'י‬ ‫ברכרת כ״ז עב‘ ‪,‬‬ ‫ונדון על כך בהמשך‬ ‫הדבר ים‪.‬‬ ‫כפי שמסופר בב א מצ יעא‪ ,‬פ" ד עי'ב ופה‘ ע"א‪.‬‬ ‫‪ .34‬נסבה! ר יך‪,‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫רלאחר‬ ‫החכמים האחרונים שנחשבים לעבוותניח)‪.‬‬ ‫רט״י‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫בנלי‪,‬‬ ‫שייתכן‬ ‫שר״ג‬ ‫(בין החכמים הקדמונים שבחשבו לתקיפים‬ ‫יא'‬ ‫‪.33‬‬ ‫רלמברת את‬ ‫אליעזר בן עזריה כבשיא‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ריי ג פייס את ר‘‬ ‫יהרשע רהחזירו לבשיארתו‪,‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫יהושע‬ ‫שם‪ ,‬עב‘ ‪.‬‬ ‫כ״ז ענ‘ ‪.‬‬ ‫־ ‪ 54‬־‬ ‫שההלכה דורשת שההחלמה הסופית בעגין העיבור תיעשה על‬ ‫שבעה דיינים‪.‬‬ ‫יז י‬ ‫התוספות שם מפרשים בצורה דרסה‪ ,‬אלא שמדגישים‬ ‫שלאחר שהעבירו את ר" ג מ ב שי‪ it‬ותו הוא התחלק בתפקידו עם ר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫עזריה‪,‬‬ ‫ועל ידי חב ירו‪.‬‬ ‫ולכן הוא הזכיר שההחלטה נתקבלה על ידו‬ ‫התוספות כנראה גורסים "בא גפ א י ובאבפי‬ ‫תבראה" בלשון‬ ‫יחיד‪,‬‬ ‫בגמרות שלגו‪,‬‬ ‫שהיא בלשון רגיט‪.‬‬ ‫כפי שהגירסה‬ ‫ולא "באגפי תניויי"‪,‬‬ ‫לפי פשטות הסוגיא וכפי׳ פירושם של רש״י והתוספות‪,‬‬ ‫האיגרות הללו בכתבו של ידי רבן גמליאל ז יבנה ורשב״ג‬ ‫בנו‪,‬‬ ‫שחיו לאחר החורבן‪.‬‬ ‫אלא שיש להסבי׳ ר כמה נקודות בלתי מובנות לפי פירוש‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬מה עשה רבן גמליאל בהר הכית לאוור החורבן?‬ ‫וערד יותר יש לתמוה אם עוסקים אבו בתקופה שלאחר החורבן‪,‬‬ ‫מה הטעם לנמק את עיבור השנה ״שהגוזלות רכיכין ו א ימריא‬ ‫עדקין (או‬ ‫ערקין)"? עבין‬ ‫הקורבנות בבית המקדש‪.‬‬ ‫הגוזלות והכבשים היה קשור בפולחן‬ ‫לפי פירושו של רש״י‪,‬‬ ‫כ ק ו ר ב נ ו ת על ידי היולדות‪ ,‬הזבין‬ ‫והזבות‪,‬‬ ‫היו נינרכים להביאם כקורבנותפסח‬ ‫היו‬ ‫המוזכר ‪ ,‬ם בברי ‪ ,‬תא זו‪ ,‬ה יו לאחר החורבן‪,‬‬ ‫שעביני הקורבנות היו סיבות לעיבוד השגה?‬ ‫רש" י שח נעא‘ ‪.‬‬ ‫_‬ ‫‪,‬לכרת‬ ‫ואילו‬ ‫‪ .‬לפי ה ר מ בם‬ ‫נ י צ ד כ י ם לקורבנות ראייה‪,‬שכל עולה רגל צריך‬ ‫כל פנים אם ב‪,.‬מרשרבן‬ ‫‪.36‬‬ ‫הגוזלות היו‬ ‫‪II .‬‬ ‫_‬ ‫הר ז•‬ ‫גמליאל ורשב״ג‪,‬‬ ‫איך נוכל להסניר‬ ‫‪ 55 -‬־‬ ‫בגלל הקשיים הללו‬ ‫גמליאל ורנשב״ג‪,‬‬ ‫אלון‬ ‫ישבן דיעווז המנסות לזהות אח רבן‬ ‫ובנו שוויו בתקופת הבית‪.‬‬ ‫ברגן גמליאל הזקן‬ ‫סגור שה ממטה איר‪ 37‬בזמנו של רבן גמליאל הזקן‪ ,‬אלא‬ ‫שהבבלי פירש שהכוונה לרבן גמליאל דיבנו‪. ^ 8 1‬‬ ‫כלומר‬ ‫שהתלמוד פירש בסעות את המעשה שבעצם קרה בתקופתו של ר״ג‬ ‫הזקן‬ ‫קיימת דעה אחרת אשר גם‬ ‫והעביר אוו! ו לתקופת ר״ ג דינבה‪.‬‬ ‫היא מסכימה שרבן גמליאל זה היה רבן גמליאל הזקן‪,‬‬ ‫ומנסה‬ ‫לפרש את דברי הגמרא שהכוונה לרבן גמליאל הזקן ולא‬ ‫דעה זו גורסת כדברי הגמרא ייבחר ייעברוה״‪,‬‬ ‫לרבן‬ ‫גמליאל ריננה‪.‬‬ ‫לשון‬ ‫בקיבה ולא "בתר שעבדוהו" כפי־ שנגירסה שלפנינו‪,‬‬ ‫ומפרשים שר"ג כתב אה האיגרת שבה הוא מזכיר את חביריו‪,‬‬ ‫שבאותה שנה קרה שעיברו את השבה בהיעדרו‪,‬‬ ‫את השגה בתנאי‬ ‫העיבור נעשתה בלעדיו‪,‬‬ ‫ולכן מאחר‬ ‫ה ד י י נ( י‪3 9‬ם )‪/‬‬ ‫פירוש זה גם התלמוד בעצם מכווין לרבן‬ ‫נתקופת הבית‪,‬‬ ‫וחביריו עיברו‬ ‫שהנשיא יסכום כפי שלמדנו‪,‬‬ ‫לכן הוזכרו שאר‬ ‫והחלמת‬ ‫לפי‬ ‫גמליאל הזקן שחי‬ ‫ולא כפי פירושיהם של רש״י‬ ‫והתוספות‪.‬‬ ‫המחזקים את ההשערה בדבר זהותו של ר״ג ‪ -‬כר״ג הזקן‪,‬‬ ‫המקור המוזכר בירושלמי‪,‬‬ ‫משום‬ ‫וישנם‬ ‫על פי‬ ‫שד״ג ישב על מעלות האולם בהד הני‪1‬ו‪]'10‬‬ ‫דמזה הסיקו שה כרובה לרבן גמליאל הזקן‬ ‫( ‪) 41‬‬ ‫♦‬ ‫ויש הרואים כראיה שזה היה ר״ג הזקן מ;סום שמצאנו במקום‬ ‫אחר סיפור המעיד על רבן גמליאל הזקן‬ ‫בהר הבית‪.‬‬ ‫"אמר ר‘‬ ‫בריבי למבריא ומצאו‬ ‫(נ״א רשב״ג)‬ ‫שהיה עומד ע״ג מעלה‬ ‫יוסי מעשה באבא חלפתא שהלר אצל ר״ג‬ ‫שהיה יושב על שלחנו של יוחנן ה ב זו ף‬ ‫ובידו ספר אירב הרגוח‪,‬‬ ‫והוא קורא בו‪.‬‬ ‫אמר לו‪:‬‬ ‫זכורני ברבן גמליאל אגי אביר שהיה עומד ע״ג מעלה בהר הבית‪,‬‬ ‫והביאו לפניו ספר איוב תרגום‪,‬‬ ‫!{לון׳‬ ‫שםי א ‘ ‪,‬‬ ‫ע‘‬ ‫‪150‬‬ ‫ואמר לבבאי‪.‬‬ ‫וכן‬ ‫עיקעהו תחת‬ ‫פ ר ב ק ל ‪,‬שח‪,‬‬ ‫ע‘ ‪ 59‬ו ע ו ד ‪.‬‬ ‫^ י ד י ר ‘ פ ר ץ ‪ ,‬מו ב א ב שי ט ה מ ק ו ב צ ת על ה ג מ ר א ‪,‬‬ ‫תוספות‬ ‫ל ־ ^ ״ י י ס ב נ ב נ ש ת י ‪ ,‬ל י י ו ר ב ו ‪ ,‬ייקס״ב׳‬ ‫י ר ו ש ליי ד‪,‬־ ת ש ״ ך ‪ .‬ו ר »ה ב ח זי ז י י ^ ה ר " ץ ח י ו ‪ -‬שגם מ ב י א‬ ‫פירוש זה‪.‬‬ ‫ירו ש ל מי‪,‬‬ ‫״‪.‬‬ ‫‪2‬ו‬ ‫וע י‘‬ ‫י ‪4‬־‬ ‫בה ע ‘‬ ‫‪,158‬‬ ‫מע_שר_שג— פ " ה ה ל‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫שדן‬ ‫שנ« ז ר ״‬ ‫ב ה ר ח ב ה אם י י ת כ ן‬ ‫כו הני ם‪.‬‬ ‫‪- 56 -‬‬ ‫ח ג דבר‪.‬‬ ‫אף הוא צוה עליו‬ ‫את אבא חלפהא שהיה גן‬ ‫בטיפור זה מוג א י□ ‪.:‬גו‬ ‫וגנזו‬ ‫דורו של ר״ג ויבנה וסיפר על מעשה‬ ‫שאירע לסבו — ר״ג הזקן — שהיה עומד ע״ג מעלה בהר ה ב י‪.11‬‬ ‫ומאחר שמוצאים אבו שר״ג הזקן היה ע״ג מעלה בהר הבית‪,‬‬ ‫משר□‬ ‫כך יש לזהוח שד"ג שב חב אח איגרת העיבור היד‪ .‬ר"ג הזקן‬ ‫’ ^‪.‬‬ ‫בגד שיטה זו יש לטעון‪ ,‬שלא מוזכר באף אחד מן ח מ קו מו ת‬ ‫שזה היה ר״ג "הזקן"‪,‬‬ ‫שבית‪,‬‬ ‫בהחילת הפרק)‪.‬‬ ‫(אמנם אין זו ראיה מכרעת‪ ,‬כפי‬ ‫קשה לקבל את דעתו של אלון‪,‬‬ ‫עידבב את המעשר‪ .‬שקרה עט ר" ג הזקן‬ ‫כן‬ ‫שראינו‬ ‫שהחל מו ד‬ ‫וייחסו לר״ג דיבבה‪.‬‬ ‫כמו‬ ‫יש קושי בפירוש המנסה להבין את דברי הגמרא שבאמת הכוונה‬ ‫והפירוש "בתר רעברוה" ‪ -‬לאחר שעיברו את השנה‬ ‫לר״ג הזקן‪,‬‬ ‫שהרי הגמרא מגסה להראות את ההבדל בין התקיפים‬ ‫בהיעדר הנשיא‪.‬‬ ‫הקדמונים לענווחגים המאוחר ים;‬ ‫לגבי רבן גחליאל דיבנה מצי! נו‬ ‫סיפורים המראים על הגהגה תקיפה‪,‬‬ ‫וכן על ר שב ג בנו מצאנו‬ ‫סיפור המראה על ענוותנותו אבל היכן מצאנו נמר בן גמליאל הזקן‬ ‫הראה הקיפוח מיוחדה ו שר שב‪ 11‬ג בגו גילה אח ענוותנותו‬ ‫לכן בראה‪,‬‬ ‫!‬ ‫שצדקו רש״ י והחו״פות בפירושיהם שפירשו‬ ‫טהאיגרות הללו בכתבו ע״י רבן גמליאל דיבגה ובבו רשב״ג‬ ‫שחיו לאחר החורבן‪,‬‬ ‫וננסה ליישב אח הקשייח שהעליבו בגד‬ ‫הש‪7‬זרה זו‪.‬‬ ‫השאלה הראשרבה שבדון בה‪ :‬איך ביתן‬ ‫ל ה ס ץ ד שרבן גמליאל‬ ‫דיבבה כתב את האיגרת ״על גב מעלת הד הביח־־^‬ ‫‪42‬־‬ ‫ניי<‬ ‫‪ naB‬י ‪ .,‬ט ״ ך ע ״א״ וע‪,‬י שם בר״״י‪.‬‬ ‫קלים במסכת סופרים‪ ,‬פה‘ הל ט"ו‪.‬‬ ‫‪ ■ , , . ,‬ידו״ ההלכה‪ .‬ד‘‬ ‫‪.1‬‬ ‫גוביץ‪ H i [ ,‬ךי‪— ^ ■11n -*1‬‬ ‫מ*‬ ‫וראה בשינויים‬ ‫‪,2 6 6‬‬ ‫’‬ ‫וכן מבטל שח‪ ,‬ע‬ ‫‪ ,32‬הע‘ ‪.158‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫ראה טשרנוביץ‪ ,‬שח‪ ,‬שעמד על נ־ר•‬ ‫מה ‪ 0‬הזביגו לעיל בריע‘ ‪ 40‬שבירושלמי ״מעשר שגי" מוזכר‪:‬‬ ‫״על‬ ‫מעלו״‬ ‫בי כ ה‪,‬‬ ‫שהרי‬ ‫הל•‬ ‫״ ״ ו‬ ‫ה״ול״‬ ‫ב‘ ‪,‬‬ ‫״ ו י‪,‬‬ ‫נהר‬ ‫״ ״ ״‬ ‫*ותה‬ ‫ו מ״ור‬ ‫ושח‬ ‫ה בי ת״‪,‬‬ ‫נוס חה‬ ‫ב ריי ״ א‪,‬‬ ‫הי ברי ס‬ ‫ניכר‬ ‫זו‬ ‫בירו ש ל מי‬ ‫‪...‬י‬ ‫ה ו ש מ מ ה ה מ ל ה ■■*ולמיי‬ ‫שהנוסחה הנכונה די י;י‬ ‫אינ ה‬ ‫ברורה‬ ‫כל‬ ‫" מנ הדריד"‬ ‫ה בריי״ו ח‬ ‫ונו בל‬ ‫יעל גב מעלות בהר הביתי'‬ ‫הז‬ ‫«י־ו »‬ ‫ל ה ח לי ט‬ ‫‪ 57 -‬־‬ ‫ובראה להסביר שד‪.‬יה מקום אסיפת עם בהר הבית בזמן‬ ‫עמד על מכונו‪,‬‬ ‫םקום‪.‬‬ ‫®הבית‬ ‫ואפילו לאחר החורבן המשיך העם להיאסף באותו‬ ‫בעוד שבית המקדש היה קיים היה בית הדין מכריז על עיבור‬ ‫השבה בהר הבית כדי לתת פירסום להכרזת העיבור‪,‬‬ ‫לבהוג לאחר החורבן‪.‬‬ ‫וכך גם המשיכו‬ ‫זו היא הסיבה שרבן גמליאל כתב‬ ‫לגלויות השונות "על גב מעלות בהר‬ ‫הבית"^^‪.‬‬ ‫האיגרות‬ ‫אח‬ ‫ויותר מזה גראה‬ ‫לשער שהר הבית היה מקום קבוע לאסיפת הקהל‪ ,‬ולא רק באירועים‬ ‫ובוכיח זאת מכמה מקומות‪.‬‬ ‫מסוימים להכרזת המינור‪.‬‬ ‫אמר‪:‬‬ ‫שנינו בתוספתא‪ :‬בן זומא ראה אוכלוסין בהר הבית‪.‬‬ ‫\ ~‪/ .‬‬ ‫‪ .‬בתלמוד מצאנו את אוחו הספור‪:‬‬ ‫"ברוך שברא כל אלה לשמשנו"‬ ‫זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית‪ .‬אמר ברוך חכם‬ ‫"בן‬ ‫הרזים‪,‬‬ ‫וברוך שברא כל אלד‪ ,‬ל ש מ ש נ י " ^‪ .^',‬בן‬ ‫זומא אמנם בולד‬ ‫עוד בזמן הבית‪ ,‬אבל לדעת אלון אין להביח שהוא היה גדול וחכם‬ ‫בתורה לפני ר‪.‬חורב\ ‪,^4 9‬‬ ‫בן‬ ‫ולכן הוא סבור שהקהל הרב הזה שראה‬ ‫( ‪)5 0‬‬ ‫זומא‪ ,‬היה לאחר החורבן׳ ‪. w‬פרופסור בכר כותב שמה‬ ‫בבבלי‪" :‬הר הבית"‪,‬‬ ‫שכתוב‬ ‫ובירושלמי‪" :‬ירו של יםיי‪ ,‬היא הוספה‬ ‫ית' ‪)51‬‬ ‫אנכרוב (‬ ‫‪.w‬‬ ‫"מעשה ברבי יד‪,‬ושל בן חנניה שהיה עומד על‬ ‫וכן מצאנו‪:‬‬ ‫גב מעלה בהר הבית וראה בן‬ ‫מאין‬ ‫ולאין בן‬ ‫זומא‬ ‫מבחוץ"^^‪.‬‬ ‫זומא ולא עמד מלפניו‪ .‬אמר לו‪:‬‬ ‫זומא? אמר להן ר‪,‬‬ ‫אמנח‪ ,‬ר‪,‬‬ ‫יהושע להלמידיו‪ :‬עדיין בן‬ ‫יהושע היה חכם עוד בזמן הבית‪,‬‬ ‫‪ .46‬כעין זה כתב ב שו״ח מהולב״ח‪^ ,‬למורנו הרב לוי בן חביב‪,‬‬ ‫לממבעדג‪ ,‬תרפ״ה‪ ,‬ע‪"0 ,‬ד‪ .‬וראה גם סאילת ישב״־ז לר‪. ,‬‬ ‫יעקב עסדין‪,‬‬ ‫לממברג‪ ,‬חדמייד‪,‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫תוספתא‪,‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫בבלי‪. ,‬ברכות ב״ ח‪,‬‬ ‫א‘ ‪,‬‬ ‫ח״א‪,‬‬ ‫תשובה פ"ז•‬ ‫ברכות פ״ז ה״ה‪.‬‬ ‫ע״א‪,‬‬ ‫והשווה ירושלמי‪,‬‬ ‫ברכות פ"ט הל‘‬ ‫שכתוב שהוא ראה בירושלים‪.‬‬ ‫‪.284-5‬‬ ‫אמנם הוא אינו מוכיח‬ ‫‪ .49‬חולדות היהוד ים‪,‬ח״א ע‪,‬‬ ‫זאת בצורה מוחלטת‪.‬‬ ‫‪ .50‬יש להזכיר שאלון דוחה את הגירסא‪" :‬עייג מעלה בהר הבית"‪,‬‬ ‫משום שלדעתו בטוי זה מורה על מעשה בבין‪ ,‬ולכן הוא מקבל‬ ‫את הנוסחות האחרות שהם‪" :‬הר הבית" ‪ -‬בתוספתא‪,‬‬ ‫ו״ירושלים" ‪ -‬בירושלמי‪ .‬אבל דעתו ״שעל גב מעלה" מורה‬ ‫על בגין איבה מוכחת; ולכן ייתכן מאד שזה היה מקום‬ ‫מסוים בהר הבית שבו נהגו להתאסף עוד בזמן הבית‪ ,‬וכן‬ ‫המשיכו להתאסף גם לאחר החורבן‪.‬‬ ‫‪ .51‬בנ;רי ב זי< א גדות התנאים‪ ,‬מתורגם ע״י א‪.‬ז‪ .‬רבינוביז‪,‬‬ ‫הוצאת דניד‪“ ,‬ירוטלים‪ ,‬ברלין‪ ,‬תרס״ב‪ .‬ח״ב‪ ,‬ע‘ ‪ 138‬הע‘‬ ‫‪" .2‬ואפשר לדחות את דבריו לפי מה שכתבנו בהע‘ הקודמת‪.‬‬ ‫‪- 58 -‬‬ ‫אעפ״כ אין ספק שמקרה זד‪ .‬קרה כשר‘‬ ‫גדול לתלמידיו‪ .‬משום כך‪,‬‬ ‫החורבן‪,‬‬ ‫יהושע היה חכם מפורסם ורב‬ ‫יש להניח שסיפור זה קרה לארור‬ ‫והמקום היה ״על גב מעלה בהר הבית"! כמד כן‬ ‫"מעשה ברשב״ג שהיה על גבי מ‪ '7‬לה בהר הבית‪,‬‬ ‫לפ״ז‪,‬‬ ‫וראה עובדת‬ ‫כוכבים אחת נאה ביותר‪.‬‬ ‫אמר‪":‬מר רבו מעשיך ה‘ ״ ! אפשר להבי״‬ ‫שזה רשב״ג השבי בן ר״ג‬ ‫דינגה^ י‬ ‫משום כך הוכחת טשרנוביץ מסיפור ר‪,‬‬ ‫יוסי בן וולפתא ל ד" ג‬ ‫דיבבה שסיפר‪" :‬זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך שהיה עומד ע״ג‬ ‫מעלה בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום‪.‬‬ ‫{מקעהן‬ ‫ואמר לבנאי‪:‬‬ ‫‪ nnn‬ר‪,‬גדבר"( ‪ - ,)5 5‬שהיות ומצאנו את ר״ג הזקן‬ ‫ע״ג מעלה בהר הבית"‪,‬‬ ‫"עומד‬ ‫לפיכך כותב האיגרות "עייג מעלה בהר הבית"‬ ‫הוא ר״ג הזקן‪ ,‬א ין לה על מה לסמוך‪ .‬אכן רייג הזקן עמד ע״ג‬ ‫מעלה בהר הבית‪,‬‬ ‫ואותו מקום שימש כאסיפת קהל גם לאחר החורבן‪,‬‬ ‫ונכדו ר״ג דיבנר‪ .‬שלח את איגרת העיבור‪,‬‬ ‫מאותו מקום אשר לפנים‬ ‫)ינו !‬ ‫עמד בו זל‬ ‫הבעיה השביה ש‪ 57‬ליבו לדון בה אם ר״ג כותב האיגרות היה‬ ‫ד" ג מיבנה‪ ,‬איך אפשר להסביר שהנימוקים לעיבור השבה היו‬ ‫קשורים‬ ‫נ ע נ ע י פולחן הקורבנות בבית המקדש? איך ביתן להבין‬ ‫ואימריא עדקין"‪,‬‬ ‫את דברי ר״ג שבגלל "דגוזליא רכיכין‬ ‫לכן‬ ‫הווזלם לעבר את השנה‪ ,‬אם עוסקים אבו בתקופה שלאחר החורבן?‬ ‫ביחס לכבשים לכאורה אפשר לשער שהיו מקריבים קורבן פסח‪,‬‬ ‫אפילו לאחר שבחרב בית המקדש‪,‬‬ ‫שהרי למדנו במשבר‪" .‬אמר ר‘‬ ‫שמעתי שמ‪7‬זרי ב יז אע״ פ שאין בית״' ")‪.‬‬ ‫אין‬ ‫יהושע‬ ‫רואים אנו שלפי ההלכה‬ ‫צורך בבבין המקדש על מג״ שיקריבו קורבבות‪.‬‬ ‫ולמעלה מזו‬ ‫גןצאנו לםטגה שמ ‪0‬פרו( לבו על ״מעשר‪ .‬בר״ג שאמר לטבי עברו צא‬ ‫וצלה לגו את הפסח על ה»סנל»״( ‪,)5 7‬‬ ‫וידוע לנו ®לדייג דיבנה‬ ‫‪.53‬‬ ‫בנלי‪ ,‬עבו_רה זרה‪ ,‬כ‘ ע״א‪ .‬אמנם בירושלמי‪ ,‬ב רכות פייט‬ ‫הל״ב‪' ,‬ועב ו דה־ זירה‪ ,‬פ״א הל‘ ט'‪ ,‬הגירסה רבן גמליאל‪.‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫ולא כדברי הי ימאן‪ ,‬א‪ ,.‬ספר תולדות תנאים ואמוראים‪.‬‬ ‫לונדון‪ ,‬תרייע‪ ,‬ח״ג‪ ,‬ע‘ ‪ ,1163‬שזה היה רשב״ג הזקן‪.‬‬ ‫וייתכן שיש לחזק השערה זו‪ ,‬שהרי מה לעובדת כוכבים‬ ‫בהר הבית‪ ,‬כשהבית עמד על תילו?‬ ‫‪.55‬‬ ‫ראה למיל הע‘‬ ‫‪.42-3‬‬ ‫‪ .56‬ע ד י ר ‪ n‬פ״ח‪ ,‬מ" ו•‬ ‫‪ .57‬פסחים‪,‬פ"ז מ"א‪ ,‬וראה להלן באריכות בנספח ד ‪ .‬ע‘ ‪:124‬‬ ‫והשווה ק רו כ מ א ל‪ ,‬ב‪. , .‬כ חב «_ר_‪ ,‬נחמן‪JMjL .‬כמאל‪ ,‬ערוך ע ״ י‬ ‫ש‪ .‬ראבינוביץ‪ ,‬הוצאת ע ינוח‪ ,‬ברלין‪ ,‬חרפ ד‪ ,‬מו רוי‬ ‫גב ו כי ה זמן‪ ,‬ע‘ ק "ה‪.‬‬ ‫‪- 59 -‬‬ ‫היה עבד בשם‬ ‫ט ב י ^‪!: .^',‬מגם פרנקל דווזה את המסקנה‪.‬‬ ‫( ‪)5 9‬‬ ‫עבדיח"'^^‪.‬‬ ‫"שאין לגו לדייק בשמות‬ ‫בבבין‬ ‫וכותב‪:‬‬ ‫אבל לפי ההלכה אין‬ ‫בית המקדש על מגת להקריב קורבנות‪,‬‬ ‫ומשום כך ייתכן‬ ‫מאד שהקרבת הקורבגות המשיכה למעשה גם לאחר ההורגן‪.‬‬ ‫בתקופה מאוחרת מאך‪,‬‬ ‫לפגי ‪ 700‬שבה בערך‪,‬‬ ‫ע" י רבי וו גב א ל (יחי׳ אל)‬ ‫צורך‬ ‫אפילו‬ ‫מוצאים אגו דיון‬ ‫מפריש אם יש להקריב קורבבות בזמן‬ ‫הזד\ ‪ , ^ 0‬אם כן לא ייפלא בעיגיגו שבתקופה המידית שלאחר‬ ‫החורבן המשיכו‬ ‫בעבודת הקורבבות‪,‬‬ ‫מל מגת להקריב קורבן פסח‬ ‫( ‪) 61‬‬ ‫ולכן היו צריכים לכבשים‬ ‫‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬הסבר זה שהעלינו מספיק בידום לעבין הכבשים שהם‬ ‫עדקין‪,‬‬ ‫שאותם היו מקריבים כקורבן פ סוז‪,‬‬ ‫את הנימוק של ייגוזליא רכיהין"‪,‬‬ ‫מביאות היולדות והזב ין‪,‬‬ ‫אבל איר ניתן‬ ‫להסביר‬ ‫שזה שייר לקורבבות שהיו‬ ‫ואלו הן לן ורבנווו יחיד שלגביהן אין‬ ‫שום ספק שלא הקריבו לאחר החורבן?‬ ‫הרב גורן בספרו ייתור״ המועדים"‪,‬‬ ‫כתב את האיגרות בזמן‬ ‫שיחרור‬ ‫ירושלים ע״י‬ ‫רוצה לשער שרבן גמליאל‬ ‫שלסוגו של בר כוכבא‪ .‬לפי דעתו‪,‬‬ ‫בר כוכבא‪,‬‬ ‫געשה גסיון לשקם אח הד הבית‪,‬‬ ‫ולתכנן את בגין בית המקדש השלישי‪,‬‬ ‫וייתכן‬ ‫עבודת הקורבנות חודשה במקום ה מ ק ד ש ^ ‪/ 6‬‬ ‫לה(סערה זך מל מה לםמורי‬ ‫‪. 53‬‬ ‫שבימי בר כוכבא‪,‬‬ ‫יש לדון או יש‬ ‫שהרי אחת האיגרות שנכתבו ע״י רבן‬ ‫גמלי ‪.‬ל מדברת על ביעור מעשרוח‪,‬‬ ‫למשל מ שנה‪ ,‬ב ר כ ו ת‬ ‫ב ב א‪ -‬קמא ע"ד ע " ג‪.‬‬ ‫לאחר‬ ‫פ ״ ב מ" ז ‪,‬‬ ‫וכפי שהזכרנו לעיל זמן‬ ‫ס ו_כ ה‬ ‫פ״ב‬ ‫מ״ א‪,‬‬ ‫ביעור‬ ‫ב ב לי‪,‬‬ ‫דר כ יהמ שגה ‪ ,‬ע‘ ‪ 6 0‬הע‘ ‪. 82‬‬ ‫מ ו ב א ב ס פ ר ^ ‪ ,! n p j L J j n‬ל ר ‘ א י ש ״ ו ר י ה פ ר ח י ‪ ,‬י ר ו ש ל י ח ‪,‬‬ ‫‪ 7T n ‘ v‬־‪ .‬ו ר א ה עוד‪ ,‬ל ב ע י ת ה ק ר ב ת ה פ ס ח ב ז מ נ נ ו ‪,‬‬ ‫יישי״ט‬ ‫ב ט ו ‪ . .‬ת ’ ח ת ״ ח ס ו מ ר < ל ך ‘ משה ס ו פ ר ‪ ,‬ה ו צ א ת מ ק ו ר ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ‪,‬‬ ‫* ך ל "ג ו ר ל ״ ו ‪ ,‬ו ע ו ד א ח ר ו נ י □ י״דגו‬ ‫‪^•157‬‬ ‫‪ 61‬י‬ ‫בשאלה ז ו ‪.‬‬ ‫ע ״ י ה ג ה ו ח__ מ ה ר ‪:‬י ץ _ ‪r n ^ n‬‬ ‫_ י ע ב ־ ^‪ ,‬ירו" א ח ש ו ב ה פ י י ט ‪.‬‬ ‫בסנ הדרין‬ ‫שהעיר‬ ‫בז ה‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫ב שאילת‬ ‫ג ו ר דהרבשלמה‪ ,‬ח ו ר ת ה מ ו ע ד י ם ‪ ,‬ה ו צ א ת צ י ו ג י ‪ ,‬ת ל ‪ -‬א ב י ב ‪,‬‬ ‫ע‘‪ , 4 80‬ו צ ל הפרק‪- :‬מלחמת ב ר ‪ -‬כו כ ב א ל או ר ה ה ל ר ה "‪,‬‬ ‫תשכ״ד‬ ‫ו כ ן ב ' ר ק ש ל א ״ ר י ו ‪ " ,‬מ ל כ ו ת בן כ ו ז י ב א ל א ו ר ה מ מ צ אי ם‬ ‫ב מד בר י ה ו ד ה " ‪ .‬ו ל פ ״ ז הוא רו צ ה ל ה ס בי ר ד ב רי ה תו ס פ ת א‬ ‫״ ‪ ,/u‬ש‪ ,.‬מ ל ח מ ת ״ ב ד ^ כ י ^ א‬ ‫ב ע ד י ו ת פ יי ג י ע י " ש ר א ה ג ח‬ ‫מ ה דו ר ה ש בי ה‪ ,‬הו צ א ת מו ס ד ב י א ‪ ,‬ק‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ‪, 19 57 ,‬‬ ‫ע ‘ ‪ , 77‬ה מגי■‪ ,‬ש ה ע ב ו ד ה ב ב י ת ה מ ק ד ש חו ד ש ה ב ז מ ן ה ה ו א ‪.‬‬ ‫‪- 60 -‬‬ ‫המעשרות הו‪ 1:‬בערב פסח של‬ ‫‪,‬‬ ‫טנו; רביעית ושביעית‬ ‫השטרות שגמצאו בחחירות שהתנהלו ע״י י‪ .‬י) ין‬ ‫במדבר יהודה‪,‬‬ ‫)‪(cz‬‬ ‫‪ .‬ל(׳ י ‪ 11!:‬ד‬ ‫בוואזי מורבעאת‬ ‫מתאשרת ההנווה ששבה ראשונה לשלמון בר בוכבא‬ ‫היתר‪ .‬שבת ‪ 1 32-1 33‬לספירה הנוצרית‪,‬‬ ‫למווזור השמיטה‪,‬‬ ‫שהיא היתר‪ ,‬ג□ שבה ראשונה‬ ‫( ‪)6 4‬‬ ‫בהיות שגת ‪ 131-132‬שבת הטס ימה׳‬ ‫כמו‬ ‫ן‬ ‫התאריך המקובל לנפילת ביתר ולסיוח מלכות בר כוכבא הוא ט‘‬ ‫באב שגת ‪ 135‬לספירה‪,‬‬ ‫שזו שבה שלישית לשמיטה‪ ,‬ואם ז‪:‬ן למי‬ ‫חישוב זה אין אפשרות לשמר שרכן גמליאל כתב ‪!:‬ת האיגרת המזכירה‬ ‫ולבער את המעשרות בשבה הרביעית בתנופת בר —כוכבא‪ ,‬שב שביי‬ ‫הרביעית לשמיטה כבר בגמרה ת;! ופת נטלוזוג ו‬ ‫‪.‬‬ ‫למעלה מזו‪,‬‬ ‫‪)6 6 (,,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מקובל "שרבן גמליאל לא האריך ימים עד המרד‬ ‫משמע ממסורות הלמוזיוו!‪,‬‬ ‫_‬ ‫וכך גם‬ ‫שרבן ג‪j‬׳ ל י■יל לא חי בזמן המרד י )'ל}|‬ ‫‪. . .‬‬ ‫(? ‪)6‬‬ ‫‪ .‬קונ■י רוב‬ ‫בגו רטב״ג שהיה אעיר לימיח באותה תקופה‬ ‫החוקרים רבן גמליאל מת בערך בשבת ‪ 117‬לסטירה לכל המאווור( ‪,) 6 8‬‬ ‫ואח כן אין שוט םפ ק שהאיגרת הזו לא גמובה בזמגו של בר־כוכבא•‬ ‫השערה בוספת מועלית ע״י הרב גורן‪ ,‬ישו; י גו ות בכתבו‬ ‫בראשית הקופח שלטונו של הקיסר הרומאי אדריאבוס‪,‬‬ ‫שהבטיח‬ ‫לבבות את בית המקדש‪ .‬ההבווה שאדריאבוס הבטיח לב ג י ת אח בית־‬ ‫המקדט מבוסם״ ע ל אגדה ב״מדרש רכה"‪,‬‬ ‫בימיו של ד*‬ ‫יהושע בן‬ ‫המספרת על גזירת המלכות‬ ‫חבביה שיבבה בית המקדש‪,‬‬ ‫׳•הכותים•• חזרה בה המלכות מהבטחה זו( ‪.)',9‬‬ ‫ובגלל השפעת‬ ‫כמו כן מסופר על‬ ‫ידי אב הכבסיה אפיטניוס וכן במקור של כרדגיקון סודי על‬ ‫‪.64‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫‪.69‬‬ ‫רן!המע‪0,‬ד״ז‪3‬י‪ ,‬פייה מן״‪ ,‬אמבם רש״יב סבה דר ין י״א ע״ב‬ ‫אבל זהלא מדוקדק‪ ,‬וראה‬ ‫ב־‪¥‬בה ש ל י ש י ת והשישית‪,‬‬ ‫בחידושי ה רש"ש שהעיר ‪ 57‬ל '־י•‬ ‫ידיזי י‪. ,.‬היי י ‪.‬ו‪.‬שי_״_‪».‬״וד ?‪.‬ר ^נוכנא‪ ,.‬הו צאת ויידגפלד‬ ‫וגיקולסון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל א‪ ,‬ע ‪.1 3‬‬ ‫אמבט‪ ,‬משך ו‪ 1‬קופ ״ בר כוכבא עצמה איבו ברור כל צרכו‪ ,‬ראה‬ ‫שט גורן‪ ,‬והדבר מדיין צריך בירור‪.‬‬ ‫בעריכת‬ ‫ראה למשל־ יולדות‬ ‫הןצ‪ .,‬ת דביר‪ ,‬״ל‪-‬אביב‪ ,‬ת של א‪ ,‬חי ‪320‬‬ ‫״ ״״ידי ח‪.‬ה‪,.‬‬ ‫‪.v k‬‬ ‫ח״ב ע‪.39‬‬ ‫ראהן‪ :‬לון‪ ,‬חול‪:1‬ות ‪.‬היהוךי‪.‬ם‪,‬‬ ‫גרץ‪ .‬אמבט הלוי יצחק‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫לי)׳ן‪ 1‬ליעבץ‪ ,‬״ו‘ מ־ ‪,99‬‬ ‫דורו״ הראשונים פרנקפורט‪ ,‬תרס׳יו‪ ,‬נדפס מחדש‬ ‫ז‬ ‫‪V 7‬״‪ V Y 362‬סבור שר״ג בפטר קודם לכן‪.‬‬ ‫י»‬ ‫י‬ ‫‪6‬‬ ‫•‬ ‫סד «‬ ‫בראשית ר תה‪ ,‬פ‬ ‫‪- 61 -‬‬ ‫הצו‬ ‫שניתן ע״י אדריאביס לנגות את ירושלים‪ ,‬אין זה מעגיגבו‬ ‫לדון נבו שא זה‪ ,‬אם אכן הבטיח אדריאבום לבבות את ביה חמקדש‬ ‫וחזר בו‪.‬‬ ‫בוטא זה בידון בהרחבה ע" י‬ ‫בקבל את המסורות השונות‪,‬‬ ‫אדריאבום לבבות את המקדש‪,‬‬ ‫אלו\ ‪. ^ 0‬‬ ‫אפילו אם‬ ‫הקובעות שאכן היתה הבטחה מצד‬ ‫עדיין לא חעליבו ארוכה לבעיתבו‪,‬‬ ‫איך כתב רבן גמליאל באיגרתו בימוק לעיבור השבה‪,‬‬ ‫הן דכין;‬ ‫שהגוזלות‬ ‫ראשית‪ ,‬לא מצאנו שאכן גבבה בית המקדש ושעבודת‬ ‫הקורבבות התבהלה כימי קדם ושאפילו קורבבות יחיד הועלו על‬ ‫גבי המזבח‪ .‬אם העליבו בראשית הדיון את האפשרות שהקרבת‬ ‫הקורבנות במשכה גם לאחר החורבן‪ ,‬אין הדברים אמורים אלא כלפי‬ ‫קורבבות ציבור‪ ,‬כגון קורבן פסח ותמיד‪ ,‬אבל לא קורבבות יחיד‬ ‫( ‪71‬׳)‬ ‫‪.‬‬ ‫ש ב ע י ו ת טומאה ואחרות מעכבות בעדן מלה יקרב לאחר החורבן‬ ‫נוסף לכך‪,‬‬ ‫עדיין לא ברור מאין פשוט לו לרב גורן שרבן גמליאל‬ ‫חי בימיו של אדריאבום‪,‬‬ ‫ובאותו זמן‬ ‫שביתבה ההבטחה לבבות את‬ ‫בית המקדש‪ .‬האם האגדה במדרש המספרת על ההבטחה שניתנה מל‬ ‫ידי המלכות והמזכירה שזה היה בימיו של ר'‬ ‫יהושע נן חנניה‪,‬‬ ‫ואינה מזבירה שזה היה בימיו של רנן גמליאל הנשיא‪,‬‬ ‫בצורה‪,‬‬ ‫בדורה‪,‬‬ ‫_‬ ‫שהמעשה לא קדה בימיו של רנן גמליאל‪,‬‬ ‫איבה מראה‬ ‫אלא‬ ‫( ‪0‬ך)‬ ‫לאחר מותו׳ *־ ‪? w‬‬ ‫רבינו ביסים סלל גישה אחרת; לפי דעתו‪ ,‬לאחר החורבן לא‬ ‫הקריבו קורבנות בלל‪,‬‬ ‫ולכן הוא מציע פתרון אחד להננת האיגרות‪.‬‬ ‫אלו הם דבריו‪ :‬״וקשה לאחר החורבן היאך היו‬ ‫רכיכין‬ ‫זבים‬ ‫ואימריא דקוקין‬ ‫והרי לא חיה להם קרבן פסח‪,‬‬ ‫ולא קיני‬ ‫ויולדת? וצריך לומד שאף לאחר ההורבן היה (צ״ל היו)‬ ‫אלון‪,‬‬ ‫ה בר‘ טרפון‬ ‫גמליאל‪ ,‬אמר‬ ‫שולחים‪,‬‬ ‫דגוזליא‬ ‫חולדות היהודים‪,‬‬ ‫ח"א ‪.270-2 89‬‬ ‫ובכלל יש צורך‬ ‫ראה שאילת יעב״ץתשובה פ״ז‪ ,‬ותשובה פייט‪.‬‬ ‫’ לעיין אם ניתן להעלות על הדעת שהיתה עכודת הקורבנות‬ ‫לאחר החורבן‪ ,‬שהרי מוצאים אבו בבבלי פסחים עב‘ עג‪: ,‬‬ ‫שלא נא אמש לנית המדרש‪ ,‬לשחרית מצאו‬ ‫לו‪ :‬מפני מה לא באת אמש לבית המדרש?‬ ‫אמר לו‪ :‬ענודה ענדתי‪ :‬אמר לו‪ :‬כל דנריך אינן אלא דברי‬ ‫תימה ו ובי עבודה נזמן הזה מנין? אמר לו‪... :‬עשו אכילת‬ ‫תרומה בגבולין כעבודת בית המקדש"‪ .‬האם תמיהתו ש ל י"ג‬ ‫איבה מוכיחה שלא היתר‪ ,‬עבודה לאחר החורבן? וראה נספח ד‘‪,‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫ראה למשי אלוןי ‪ ,DD‬ע‘ ‪ 292‬שכתב‪" :‬אין אגו יודעים‬ ‫במדוייק שנת מותו של ר״ג‪ ,‬ברם‪ ,‬קרוב לוודאי שלא‬ ‫משכו חייו עד לאדריאבוס‪...‬‬ ‫‪- 62 -‬‬ ‫מסתכלים בדברים הצדיכיס‪ ,‬אילו היה בית המקדש קיים‪( .‬מאם ייבנד;‬ ‫הבית בימיהם יהיו העניינים על מכונם‪,‬‬ ‫הגף‪,‬‬ ‫כמו שאמרו לענין‬ ‫שיהיה כולו אסור מטעם "מהרה ייבנה המקדש'‪ .1‬הוא מוכיוז‬ ‫את סברתו‪:‬‬ ‫שהרי אמר בהלכה על שלשה מעבריך‬ ‫"ועל כרחך הרי הוא‪,‬‬ ‫את השנה והם אנינ ומשום עומר ומשוס פירות האילן‬ ‫תשרי שיהיה חג הסוכות בתוכה‪,‬‬ ‫שעל אחד איין מעברין‪,‬‬ ‫ותקופת‬ ‫ודאי שלאחר החורנן אין אגו‬ ‫צריכים אלא מפגי התקופה בלבד‪,‬‬ ‫ואפילו הכי אמריבן‬ ‫בגמרא‬ ‫אלא ודאי אף שאר הדברים היו מסתכלים‬ ‫אחר החורבן כמו קודם החורבן^׳'‪ .‬הר״ן מציע איפוא‪,‬‬ ‫שרבן‬ ‫ירם‬ ‫שייתכן‬ ‫גמליאל ויבנה‪ ,‬כתב את האיגרות לאחר החורבן ונימק את‬ ‫הסיבות לעיבור השנה בגלל המחסור בקורנבות‪ ,‬אפילו אם לא‬ ‫הקדיבר קורבנות כלל בזמנו‪ ,‬נאמו בה החזקה שחורבן הבית הוא‬ ‫מצב חולף‪.‬‬ ‫ו״מהרה י יננה המקדש"• הרי מצאנו‬ ‫כמה הלכות לאחר החורבן‪,‬‬ ‫עדיין על מכונו‪,‬‬ ‫שחכמים תקנו‬ ‫שהעם ימשיך לנהוג כאילו‬ ‫בית‪-‬המקדש‬ ‫נגלל הטעם "מחרה ייבנה המקדש'^ ‪/ 7 4‬‬ ‫כך הנימוקים של "גוזליא רכיכין‬ ‫מספיקים לעבר את השגה‪,‬‬ ‫ואימריא עדקין"‪ ,‬היו‬ ‫משוס‬ ‫נימוקים‬ ‫אפילו לאחר החורבן‪ ,‬כפי שהם היו‬ ‫נימוקים נזמן הבית החכמים סברו שמהרה ייבבה המקדש‪,‬‬ ‫ולכן‬ ‫יש‬ ‫צויר להיות מוכנים שאם ייבנה המקדש מיד‪ ,‬יהיו קורבנות בכמות‬ ‫( ‪)7 5‬‬ ‫‪/‬‬ ‫מספקת בשביל הקרבת קורבן פסח‪ ,‬וגם בשביל קורבנות יחיד‬ ‫‪.73‬‬ ‫חידושי הר״ן על מסכת סנהדרין‪ ,‬על דברי הגמ' בדף יא‘‬ ‫ע"נ‪ ,‬ע' ה־ בעמודי הספר וכן רומז לגישה זו‪ ,‬נשאילת‬ ‫יענץ‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .74‬וראה ג ס ‪ 1m‬״ ‪ n‬מהרלב״ח ע‘ סייד‪ ,‬שכותב שהיו עושים אחר‬ ‫החורבן זכר למח שהיו נוהגים קודם החררבן‪ .‬אלא שהוא‬ ‫מטעים זאת יותר‪ ,‬שהצורך קשור היה בעלייה לרגל‪ ,‬שהיתר‪.‬‬ ‫קיימת אפילו לאחר החורבן‪ ,‬ואלה הם דבריו‪" :‬על תנורי‬ ‫פסחים וראי שלא היו מעברים‪ ,‬כי לא היד צריכים להס כלל‪,‬‬ ‫ואפילו לעשות זכר להם לא היה ראוי‪ .‬אומגם מפני הדרכים‬ ‫והגשרים וגלויות ובו‘ ‪ ,‬ראוי היה להם לענר אפילו אחר‬ ‫החורבן‪ ,‬כי גם לאחר החורבן היו עולין בכל שנה גג‘‬ ‫רגלים‪ ,‬כדאיתא במדרש חזית בשני מקומות וגם במדרשים‬ ‫אחרים‪ .‬ומזה הטעם גם היה ראוי להם לעבר‪ ,‬מפגי שעדיין‬ ‫לא הגיע הזמן מפני המלאים מזה הטעם עצמו שימצאו מזוגות‬ ‫בשפע לעולי רגלים‪ .‬ועיקר הדבר והטעם שהיו עושים אחר‬ ‫החורבן זכר למה שהיו נוהגים קודם החורבן"‪ .‬וראה ב ב ס פ ‪ n‬ג‘‬ ‫ע‘ צוו‪ ,‬שבו אגו מונים הלבות הקשורות בתקווה ש״מהרה‬ ‫ייבבה המקדש"‪.‬‬ ‫‪.75‬‬ ‫ראה בנספח שאפילו בדורות המאוחרים‪ ,‬יש דיון אם מותר‬ ‫לכוהנים לשתות יין ולגדל שערם‪ ,‬נכדי שיהיו מוכנים‬ ‫לשרת במקדש משום "שמהרה ייבבה המקדש ‪.‬‬ ‫־ ‪ 63‬־‬ ‫בראה לבו‬ ‫שיש ליישב את הבעיה בצורה יותר פ עוטה‪ .‬לפי‬ ‫דברי הגמרא מתברר טהנימוקים של חוסר קורבבות איבם מספיקים‬ ‫לעבר את השבה;‬ ‫טגיגו שם‪" :‬תנו רבנן על שלשה דברים מעבר ין‬ ‫את השבה על האביב (אם לא בישלה התבואה ‪ -‬ר״ז״י)‪,‬‬ ‫האילן (אם מתאחר בישולם‬ ‫ועל פירות‬ ‫יותר מזמן העצרת ‪ -‬רש״י)‪,‬‬ ‫ועל התקופה‬ ‫(תקופת תמוז שבמשבת עד סוכות‪ ,‬או תקופת טבת שנמשכת עד פסוז —‬ ‫על שבים מהן מעברין‬ ‫רש״י)‪.‬‬ ‫ועל אחד מהן אין‬ ‫( ‪)7 6‬‬ ‫מעבר ין ‪ ...‬״‬ ‫הבימוק לעיבור השבה צריך להיות לפהות אחד משלושת הדברים‬ ‫הללו;‬ ‫לא‬ ‫שהתבואה עדיין לא הבשילה‪ ,‬או שמשערים‬ ‫שפירות האילן‬ ‫יבשילו עד חג השבועות‪ ,‬או בגלל שעובת הקיץ נמשכת עד‬ ‫עבור סוכות‪ ,‬או שעובת החורף במשכת עד אחרי פסח‪ .‬אותה ברייתא‬ ‫ממשיכה לקבוע שיש צורך בשבי בימוקים מתור השלושה‪ ,‬על מבת‬ ‫להצדיק את עיבור השבה‪,‬‬ ‫בימוק אחד איבו מספיק‪,‬‬ ‫הברייתא ממשיכה‬ ‫לומר‪" :‬אין מעברין את השבה לא מפבי הגדיים לא מעבי הטלאים‬ ‫( ‪)76‬‬ ‫‪ .‬לפי הסברו‬ ‫לא מפבי הגוזלות שלא הגיעו וכולן סעד לטבה"‬ ‫של רש"י‪,‬‬ ‫עבין הקורבנות איבו בימוק מספיק לעיבור השבה‪,‬‬ ‫אלא שהוא מצסרף לאחד משלושת הנימוק ים העיקריים‪ :‬אביב‪,‬‬ ‫ותקופה‪.‬‬ ‫אם‪,‬‬ ‫פירות‬ ‫למשל‪ ,‬רק התבואה לא הבשילה לקראת חג הפסח‪,‬‬ ‫זהו נימוק עיקרי‪,‬‬ ‫אבל בהיותו נימוק אחד בלבד אין מעבר יו‬ ‫את השבה בגלל זהי אם נוסף לכך גם יש מחסור בקורבנות אז‬ ‫יכולים לצרף את עבין הקורבנות כייםעדיי‪,‬‬ ‫צורך לעבר את הש בה( ‪.)7 7‬‬ ‫כהיזוק לםיעון‬ ‫שיש‬ ‫אבו רואים את זה מהאיגרות ”ל ר״ג‬ ‫וושנייג‪,‬‬ ‫שהסיבה העיקרית לעיבור השבה היתה משום ייזימנא דאביבא‬ ‫לא בא"‪,‬‬ ‫ורק כדי לחזק את הסימון שיש צורך בעיבור השבה‪,‬‬ ‫הוםיפו ״ דגוזליא רכיב‪,‬ז‬ ‫ואימריא עדקין" הסיבה של הקורבנות‬ ‫מ ‪ 0‬ייעת לטכגע את הצ ‪ ,‬בוד שבאמת מבחינת העונה והזמן יש צורך‬ ‫לאחר את חג הפסח‪,‬‬ ‫כי בדרך כלל בזמן הבית כשהיה חל חג המ ‪0‬ח‪,‬‬ ‫היו גוזלות וגדיים בכמות מספקת‪ ,‬ואם כן טיעון זה הוא בר תוקף‬ ‫וראה בגם‘‬ ‫שם‪ ,‬מא •‬ ‫‪.76‬‬ ‫תוספתא‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫ךך‪%‬‬ ‫ראה רש״‪,‬י שם< דה‘ אב ל עושין אותן סעד‪.‬‬ ‫— ‪— 64‬‬ ‫שהרי הסיבה בנוסף לנימוק העיקרי תסייע‬ ‫גם לאחר החורבן‪.‬‬ ‫לשכנע את הציבור שיש צורך לעבד את השנה‪,‬‬ ‫ואימריא עדקין"‪,‬‬ ‫רכיכין‬ ‫משום "שגוזליא‬ ‫למרות שאין צורך בהם לאחר החורבן‪,‬‬ ‫אבל הרי הט מוכיחים שחג הפסח יחול סדי מוקדו]‪,‬‬ ‫( ‪} 78‬‬ ‫צורך לאחרו ע״י עיבור השנה‬ ‫זאת ועוד‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫האיגרות שבשלחו בדבר עיבור השנה‪,‬‬ ‫אנו שמר עוקבא (מהמאה השלישית)‬ ‫מזמנים שובים‪ ,‬לכן‬ ‫עיבור‪,‬‬ ‫ויש על כן‬ ‫כפי הנראה‪,‬‬ ‫נשתמרו זמן רב‪.‬‬ ‫החזיק נידו שתי איגרות‬ ‫יש להניח שבאופן‬ ‫כללי השתמשו‬ ‫כותבי האיגרות באותו ניסוח שהשתמר מדורי דורות‪,‬‬ ‫נהג ר״ג דיבבה‪,‬‬ ‫מוצאים‬ ‫וכן גם‬ ‫הוא כתב את איגרת העיבור בניסוח דומה למה‬ ‫שהיה נהוג בתקופת הכית‪ .‬לכן‬ ‫נוכל לשער שהסיבה העיקרית לעיבור‬ ‫היתה כי תקופת האביב עדיין לא באה‪,‬‬ ‫אנל כסיוע לשכנע את הציבור‪,‬‬ ‫יכול היה להצביע על כך שגם הגוזלות רכין‬ ‫והכבשים דקים‪,‬‬ ‫סימבים המוכיחים שבאמת חג הפסח יחול מוקדם אם לא יעברו אח‬ ‫השבה‪,‬‬ ‫שהרי בזמן הבית כשחג הפסח הגיע‪,‬‬ ‫היו בכמות מספקת‪,‬‬ ‫ועל כן‬ ‫שהשתמשו בו קודמיו בזמן‬ ‫כסיכול! לדיון נאמר‪:‬‬ ‫גמליאל‪,‬‬ ‫הגוזלות והכבשים‬ ‫יכול היה ר״ג להשתמש באותו ניסוח‬ ‫(‬ ‫תילו׳'־‪)7°‬־‪.‬‬ ‫שהבית עמד על‬ ‫שאיגרת העיבוד שנכתבה ע" י רבן‬ ‫לפי דעתנו מחברה הוא רבן גמליאל דיבנה שחי לאחר החורבן‪,‬‬ ‫כפי פשטות דברי הגמרא‬ ‫וכפירושו של רש״י ותוספות‪,‬‬ ‫אפשרויות להתגבר על הקשיים‬ ‫הראינו כמה‬ ‫שעוררו החוקרים על זיהוי ר״ג‬ ‫זה כר״ג דיבנה‪ .‬הראינו שגם לאחר החורבן מקום המעלות בהר‬ ‫הבית בשאר מקום אסיפה לעח‪,‬‬ ‫וביחס לניסוח נאיגרות הראינו‪,‬‬ ‫שהיתה עבודת קורבנות לאחר החורבן‬ ‫א)‬ ‫ייתכן‬ ‫ב)‬ ‫בגלל התקווה ש״מדירדי ייבבה המקדשי'‪ ,‬היתרי סיבה לארגן את החיים‬ ‫הדתיים בצודה כזו שאם‬ ‫‪.78‬‬ ‫ייבנה המקדש‪,‬‬ ‫בצורה מצומצמת‪.‬‬ ‫יהיו בהמות ועופות בכסות‬ ‫ביחוד הדברים מתבהרים ומתבררים לפי הצעתנו‪ ,‬על פי שיטת‬ ‫הרמב״ם ראה בנספח ב‘ ‪ ,‬ע‘ ‪.108‬‬ ‫‪ .79‬ראה בשאילת יעבז‪ ,‬שם‪ ,‬שרומז לאפ שרוח זו בהסברת הדברים‪.‬‬ ‫הוא מתנגד להנחה שניסוח האיגרות היה קבוע משוח שא"כ‬ ‫מדוע מעירה הגמרא על ענוותנותו של ר״ג ועל ווקיפוחו של‬ ‫ר שב"ג בנו? אנל נראה שאין זו קושיא; כי הניסוח באופן‬ ‫כללי היה אחיד‪ ,‬אבל כל אחד ואחד הוסיף או גרע בפרטי‬ ‫דברי האיגרת‪.‬‬ ‫־ ‪- 65‬‬ ‫מספקת להקרבה‪ .‬ג) שכל הטיעון ה ק עזור בקורבנות ביחס לעיבור‪,‬‬ ‫היה בר תוקף גם לאחר החורבן‪ ,‬ב יחוד אח נגיח שניסוח האיגרות‬ ‫השתמר במטך דורות רביח‪,‬‬ ‫מטתמטיס‬ ‫בניסוחיה המסורחיים‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫בעבין‬ ‫וכותבי האיגרות היו באופן כרילי‬ ‫זה מחזק את הנחתנו שר״ג דיבנה גילה פעילות מרובה‬ ‫עיבור הטנה‪ ,‬על מבת לחזק את מוסד הנטיאות ולמנוע‬ ‫פירוד בעם‪.‬‬ ‫בימיו התחדשה ההלכה שהנשיא קובע בעיבור הטבה;‬ ‫הוא מזמין את החכמיח לדיון‬ ‫החלטת‬ ‫ובהעדרו ‪-‬‬ ‫בצורר בעיבור השנה;‬ ‫הסבהדרין לעיבור השבה זקוקה לאישורו‪.‬‬ ‫עתה ברצוננו להרחיב את הדיון גס לשטח קידוט החודש‪.‬‬ ‫על ידי ניתוח המקורות בראה שרבן גמליאל דיבגה הוא שיסד‬ ‫את הנוהג שהנשיא קובע גנז בקשר לקידוש החודש‪.‬‬ ‫בביבו במטנה‪" :‬דמות צורות לבבות היו לו לרבן גמליאל‬ ‫בטבלא‪,‬‬ ‫ובכותל בעלייתו‪,‬‬ ‫שבהן מראה את ההדיוטות‪,‬‬ ‫הכזה ראית‪ ,‬או כזה? מעשה שבאו שנים‪,‬‬ ‫במזרח‪,‬‬ ‫וערבית במערב‪.‬‬ ‫כשבאו ליבנה‪,‬‬ ‫ואמרו‪:‬‬ ‫אמר רבי יוחנן בן‬ ‫קיבלן ר"ג‪.‬‬ ‫ועוד באו שני ח‬ ‫ואוסר‪:‬‬ ‫ראינוהו שחרית‬ ‫בורי‪:‬‬ ‫ואמרו‪:‬‬ ‫עדי שקר הסי‬ ‫ראינוהו בזמנו‪,‬‬ ‫אמר רבי דוסא‬ ‫ובליל עיבורו לא נראו;‪ .‬וקיבלן רבן גמליאל‪.‬‬ ‫היאך‬ ‫בן הרכיבם‪ :‬עדי שקר הן‪/,‬מעידירו על האשה שילדה ולמחר כריסה‬ ‫בין‬ ‫שיניה? אמר לו ר‘‬ ‫גמליאל‪:‬‬ ‫יהושע‪:‬‬ ‫רואה אני דבריך! שלח לו רבן‬ ‫גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך‬ ‫ובמעותיך ביוח הכיפורים‬ ‫שחל להיות בחשבובך‪ .‬הלך ומצאו ר״ע מיצר‪ .‬אמר לו‪:‬‬ ‫ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי‪,‬‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫‪)8 0 (,,‬‬ ‫מקראי קודש אשר תקראו אותרו"׳ ‪,v‬‬ ‫שנאמר‪:‬‬ ‫יש לי‬ ‫"אלה מועדי‬ ‫_‬ ‫בין בזמנן בין שלא בזמנן‪,‬‬ ‫אין לי מועדות אלא אלו‪ .‬בא לו אצל רבי דוסא בן הרכיבם‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬אח באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל‪,‬‬ ‫צריכין אבו לדון אחר כל בית דין‬ ‫ועד עכשיו‬ ‫ובית דין‬ ‫שעמד מימות משה‬ ‫שנאמר ״ויעל משה ואהרן‪ ,‬נדב ואביהוא‪,‬‬ ‫ישראל״( ‪•)81‬‬ ‫ושבעים מזקני‬ ‫ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמד שכל‬ ‫‪ .80‬ו יל‪ ,‬ר א‪ .‬כ״ג‪ .2 ,‬אמנה הניקוד הוא‪" :‬אלה מועדי ה‘ מקראי‬ ‫קודש אטר תקראו אתם״ אלא טר״ע דרש זאת כאילו היה נקוד‪:‬‬ ‫אשר תקראו אתם‪.‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫שמות‪,‬‬ ‫כ״ד ‪.9‬‬ ‫‪- 66 -‬‬ ‫שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל‪ ,‬הרי הוא כבית דינו‬ ‫נסל מקלו ומעותיו בידו‪,‬‬ ‫של משה‪.‬‬ ‫והלך ליבגה אצר רבן גמליאל‪,‬‬ ‫ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבוגו‪.‬‬ ‫מל ראשו‪.‬‬ ‫עמד רנן גמליאל וגשקו‬ ‫אמר לו‪ :‬בוא בשלוח בגי ותלמידי‪ .‬רבי בחכמה ותלמידי‬ ‫לקבל ת דברי״( ‪.)8 2‬‬ ‫תחילת המשגה מספרת מל צורות של לגגה שהיו קבועות בעלייתו‬ ‫של רבן גמליאל‪,‬‬ ‫והוא באופן א יוטי היה חוקר את העדים שבאו‬ ‫להעיד על מולד הלבבה‪.‬‬ ‫ידי ר‘‬ ‫המשבה גם מספרת על עדים‬ ‫יוחנן גן נורי כעדי שקר‪,‬‬ ‫( ‪) 07‬‬ ‫ביבבה ‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ור״ג קיבלן‬ ‫שהוכרזו מל‬ ‫כשהופיעו לפניו‬ ‫וכן מוצאים אגו את הסיפור הידוע נמשגה זו בדבר‬ ‫המחלוקת בין ר״ג לר‘ ז־וסא בן הרכיבם ור‘‬ ‫עדימ שר" ג קיבל את עדותם בביגוד לר*‬ ‫שהם עדי שקר‪,‬‬ ‫יהושע ניחם לזוג‬ ‫דוסא ור'‬ ‫ולכן אי‪-‬אפשר להסתמך על דבריהם‪,‬‬ ‫את החודש‪ .‬רבן גמליאל גזר על ר‘‬ ‫יהושע שסברו‬ ‫והם רצו לעבר‬ ‫יהושע שיבוא אליו במקלו‬ ‫ובמעותיך ביום הכיפורים שחל לפי חשבונו של ר‘‬ ‫יהושע על‬ ‫מגת להראות לעיני כולם שהוא קיבל את החלסת רבן גמליאל בדבר‬ ‫קביעת החודש‪.‬‬ ‫יהושע וקיבל עליו‬ ‫לאחר התלבטויות השתכנע ר‘‬ ‫את הדין‪.‬‬ ‫אלון‬ ‫סבור שמשגה זו מוכיחה על מאבק שהיה קייס בין‬ ‫חכמי הסבהדרין לבין הבשיא ביחס לנטילת סמכויות‪,‬‬ ‫בבצחובו של‬ ‫שהסתיים‬ ‫ה ב ש י א ^ ‪.^8‬‬ ‫דבריו של אלון גראיח לבו כשטחיים מדי והעבין מעון ליבון‪.‬‬ ‫המחלוקת בין ר״ג ור‘‬ ‫יהושע היתה מחלוקת הילכתית‪ ,‬או מחלוקת‬ ‫במדע האססרובומי‪ ,‬אח יש לקבל את עדות העדים על מולד הלבנה‪.‬‬ ‫אפשר לראות במחלוקת זו‪,‬‬ ‫השתקפות שלמאבק מלכוח וסמכות‬ ‫על מחלוקותרבות בין‬ ‫‪ ,‬מספרת לבו‬ ‫ראש השבה‪ .‬פ״ב‪,‬‬ ‫משניות ח‘ ם‪.4‬‬ ‫ראה לעיל בפרק ב‘ ‪ ,‬ע‘ ‪,26‬‬ ‫בואח לבי"ד הגדול שב יבבה‪.‬‬ ‫‪.84‬‬ ‫אלון‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ח״א‪,199 ,‬‬ ‫שהסברנו את הופעתהעדים לפני‬ ‫וראה ח״ב ‪.126-7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫החכמים‬ ‫‪67‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רהנטיאים בנרשאים היילכחייה שרניח? וכי־ נסיק שכל מחלוקת‬ ‫הילכת י ת מורה על מאבק על סמכרירת? נראית לבו טענתו טל מבטל‬ ‫הכותב‪:‬‬ ‫אין‬ ‫"העובדה שר‘ יהו טע חלק על ק ידו ט החורט של ר"ג ד יבבה‪,‬‬ ‫פירוטה טהוא חלק על זכותו לקדש חודשים‬ ‫ולעבר שבים‪:‬‬ ‫מחובתו טל כל חכח היה לחלוק אף על הסנהדרין הגדולה אם ראה‬ ‫(‬ ‫‪ .‬גם נראים דנרי מנטל‪ ,‬שהסנהדרין לא‬ ‫ש מ ע ת ה בדבר הלכה"'‬ ‫ביקשה ליטול מהנטיא את זכותו לקבוע את לוח אלא אף סייעה לו‪.‬‬ ‫אם ביקשה הסנהדרין להוציא מידי הנשיא את הזכות לקבוע את‬ ‫הלוח‪,‬‬ ‫הרי היתה להח אפשרות לעשות זאת בנקל‪.‬‬ ‫גמליאל הלך לסוריא וטהה לבוא‪,‬‬ ‫"וכשבא ר״ג ואמר רוצה אבי‪,‬‬ ‫ראשית‪,‬‬ ‫כשרבן‬ ‫ועיברו על תנאי שירצה נטיא‪,‬‬ ‫( ‪)h 6‬‬ ‫במצאת השבה מעוברת"' ‪ ,v‬האס‬ ‫זר לא היתה הזדמנות מצוינת לסנהדרין ליצור תקדיח טל קביעת‬ ‫עיברר השנה‪ ,‬ללא הנשיא? טנית‪,‬‬ ‫הרי הסנהדרין הררידר את‬ ‫ר"ג מנטיארתר כטמצאר ל נ ב ר ן ^ ה^‪ ,‬מי היה מרבע מהם לשלרל את‬ ‫‪(80 L‬‬ ‫הלוח‪ ,‬אח היו ררצים?‬ ‫ניתוח מדוקדקשל דנרי‬ ‫המשנה הללו סיוע להשערתנו‪,‬‬ ‫המשגהנוכל לראותבדברי‬ ‫שהנוהג שקביעת הלוח נעשית ע״י‬ ‫הנשיא התחדש בתקופת ר״ג ד יבנה‪ .‬נוהג זה היה צריך לקבל‬ ‫את הביסוס ההלכתי שבית דינו של הנשיא הוא הקובע הנלעדי‬ ‫למרות שגורמי המחלוקת‬ ‫בין ר‘יהושע לביןר‘‬ ‫ואסטרונומיים‪ ,‬היה צורך לטכנע אתר‘‬ ‫דינו‬ ‫של‬ ‫לציית להחלמה זו‪ .‬נוהג זה‬ ‫עמו ר‘‬ ‫ביתדין‬ ‫הבטיא הואהקובע‬ ‫היהחדש‬ ‫ולא ננקלהטליוו‬ ‫יהוטע משום החידוט שנו‪ .‬מאידך‪ ,‬רבן גמליאל ראה צורך‬ ‫לעמוד על דעתו‬ ‫ולכפות את סמכותו ההילכתית בצורח תקיפה על‬ ‫שאר החכמים כדי למבוע בלבול ופירוד בעם‪ .‬רבן גמליאל סבר שאין‬ ‫לאפשר לחכמים לקבוע אח הלוח בצורות פרטיות‪,‬‬ ‫‪.05‬‬ ‫טח‪ ,‬ע‘‬ ‫‪.87‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫ויש צורך לרכז‬ ‫‪.281‬‬ ‫םבהדר ין‪,‬‬ ‫ברכרת‪,‬‬ ‫י״א ע״א וראה‬ ‫כ״ז ע״ב‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬עס‘ ‪.202‬‬ ‫לעיל בתחילת הפרק‪.‬‬ ‫‪- 68 -‬‬ ‫את הסמכויות‪.‬‬ ‫אחד בלבד‪,‬‬ ‫קביעת הלוח לדעת ר"ג הי ח ה צריכה להיעשות ע"יי מיסד‬ ‫ומוסד זה היה ה בשיא ובית דיבו‪.‬‬ ‫ננסה לגתח את דברי■‬ ‫המשבה ולהוכיח את השערתנו‪.‬‬ ‫כשמתבובבים בסיפור הדברים מיד מתעוררות כמר‪ ,‬שאלות‪.‬‬ ‫ר‘‬ ‫פקד ר״ג על‬ ‫יהושעלחלל את יום‬ ‫ומדוע הוא לא פקד עלר‘‬ ‫בן הרכיבם‪,‬‬ ‫יוחנן בך‬ ‫שחלקו על דברי הנשיא‪,‬‬ ‫מספרת שכשר‘‬ ‫הכיפוריה שחל לפי‬ ‫בורי‪,‬‬ ‫דוסא‬ ‫וכן ר‘‬ ‫באותו עביז? ב) המשגה‬ ‫יהושע התלבט אם למלא אחרי פקודת הנשיא‪ ,‬ר‘‬ ‫עקיבא הוכיח לו טעליו לציית‪ .‬אבל עדיין לא נחה דעתו‪ ,‬רק‬ ‫לאחר ששמע את דברי ר‘‬ ‫במה השחכבע ר‘‬ ‫החליט ללכת לרבן גמליאל‪.‬‬ ‫דוסא‪,‬‬ ‫יהושע על ידי ר‘‬ ‫יש להבין‬ ‫דוסא יותר מאשר ע״י ר‘‬ ‫עקיבא?‬ ‫וייס מסביר את הסיבה לתגובה החריפה שהגיב ר״ג כלפי‬ ‫ר‘‬ ‫ר‘‬ ‫יהושע ולא כלפי ר‘ דוסא‪,‬‬ ‫דוסא היה בכבד‬ ‫ראשית‪ ,‬ר‘‬ ‫משום שר‘‬ ‫ו ע ש י ר י ‪.)8‬‬ ‫יהושע היה עבי ואילו‬ ‫יש לדחות הדברים הללו בתוקף‪.‬‬ ‫יוחנן בן נווי היה איש עני ומתפרנס מן הצוקה׳ ‪0‬׳' ‪,‬‬ ‫וא"כ מדוע לא הענישו ר״ג באותה צורה כפי שה ע ג יש את ר‘‬ ‫אם אמנם לא רצח להעניש את ר‘‬ ‫שנית‪,‬‬ ‫יהושע‪,‬‬ ‫יהושע?‬ ‫דוסא כפי שהעניש את ר‘‬ ‫הלא יכול היה לפחות להגיב בצורה יותר מתונה? המעניין‬ ‫שוייס עצמו כותב טבעגין‬ ‫צרת חבת כשהוגד לר״ג שר‘‬ ‫דוסא מכריע‬ ‫כדברי ב״ש^ ‪1‬״'‪" /‬גס בגדו התרים ר״ג רק לא בכל חמתו כי אם‬ ‫שלשה חכמים‬ ‫מן‬ ‫הברורים לבקש מאתו‬ ‫אםכן לאמצאנו שהגיב‬ ‫ח״ב‪ ,‬ע‘‬ ‫‪.89‬‬ ‫דור דור ודור ‪ ■«m‬ו‪,‬‬ ‫‪.90‬‬ ‫ירושלמי‪ ,‬פ אה‪ .‬פח‘ הא‘ ‪,‬‬ ‫ט"ז ע"א‪.‬‬ ‫‪.91‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫יבמות‪.‬‬ ‫‪•92‬‬ ‫וייס‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ע‘ ‪.80‬‬ ‫דין‬ ‫וחשבון על‬ ‫ר״ג כלפי ר‘‬ ‫‪.77‬‬ ‫וראה וייס‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ע‬ ‫‪.118‬‬ ‫דוסא‬ ‫‪- 69 -‬‬ ‫בעבין‬ ‫לפחות בצורה מתרבה? האמת היא שר "ג‬ ‫קידוש החודש‪,‬‬ ‫לא פחד מלפעול גח כבגד עשירים ונכבדים בעת ה ‪3‬ורך‪ .‬הוא‬ ‫ת הדין‬ ‫יבדה את גיסו ר‘‬ ‫( ‪)93‬‬ ‫אליעזר בן הורק בוס‬ ‫שגם הייה עשיר וננבז יי י‬ ‫ובעל אחותו^ ‪/ 9 5‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כשראה צורך לעשות‬ ‫כן לטובת האומה‪.‬‬ ‫הלוי מסביר את הדברים בצורה אחרת‪ .‬לפי דעתו ר‘‬ ‫היה ראש בית הדין‬ ‫החודש‪.‬‬ ‫יהושע‬ ‫שלפי ה מ שב ה הוא היה מכריז על קידוש‬ ‫במקרה הזה‪,‬‬ ‫המסופר בםשבה‪ ,‬ר‘‬ ‫יהושע סבר שהם עדי‬ ‫שקר‪ ,‬אח כן הוא בוודאי סירב להכריז על קי דו ט החודש‪,‬‬ ‫משום‬ ‫שלדעתו החודש לא היה מקודש ורבן גמליאל עשה זאת בעצמו‪.‬‬ ‫ר״ג החליט שאפשר לקבל את עד ויו ח העדים‪,‬‬ ‫ו ר‪1‬‬ ‫ר*‬ ‫יהושע טירב לעשות זאת‪,‬‬ ‫יהושע‪.‬‬ ‫ויש לקדש את החודש‪.‬‬ ‫עשה זאת ר"ג בגד זעתו של‬ ‫הלו י מבסס את דבריו מל דברי הגמרא ב ב! כו ת‪,‬‬ ‫על המחלוקת האחרת בין ר״ג ור‘‬ ‫בצעירה‬ ‫וביזיל? בראש השבה‪,‬‬ ‫צעריה‪.‬‬ ‫במעשה דר‘‬ ‫בבכורות‪,‬‬ ‫יהושע‪,‬‬ ‫כתוב‪ :‬עד כמה‬ ‫אשתקד (בשבה שעברה ‪ -‬רשייי)‬ ‫צדוק צער יה‪.‬‬ ‫הכי במי צעריה‪,‬‬ ‫י)‬ ‫תא ו בעבריזז (בוא ך ב עביר אותו מן הב ש יאות —‬ ‫הלו י טוען שאי אפשר להבין את דברי העם‬ ‫ד״ג‬ ‫ואמרו‬ ‫"בראש השבה אשתקד צעדיה"‪,‬‬ ‫ע״י ר״ג ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫שבגרם לד‘‬ ‫‪.93‬‬ ‫יהושע בעבש‬ ‫שהוא ישב בראש בית הדין‪,‬‬ ‫בייט‪ ,‬עייב‪.‬‬ ‫‪ .94‬א דריי ג פיי ו‪.‬‬ ‫‪.95‬‬ ‫שהתמרמרו על‬ ‫שהרי ר‘‬ ‫( ‪)9 7‬‬ ‫■‪.‬‬ ‫וד״ג הכריז על קידוש החודש בגד דעתו‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫ולא בראש השבה! ולכן הוא סבור שהצער‬ ‫יהושע היה בראש השבה‪,‬‬ ‫בבא מציעא‪,‬‬ ‫המספות‬ ‫בבא מציעא‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪.96‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.97‬‬ ‫דורות ראשובים‪ ,‬ח״א‪,‬‬ ‫ברכות‪ ,‬כייז עייב‪.‬‬ ‫כרך ה ‪.304-6 ,‬‬ ‫דבריו של הלוי‬ ‫היות‬ ‫<‪70 -‬‬ ‫איבם משכנעיח‪ .‬כי בוודאי כרונת הגמרא‪:‬‬ ‫אשתקד‪,‬‬ ‫צעריה" איבה על יוח ראש השבה‪,‬‬ ‫"בראש השבה‬ ‫אלא כפי גזז פ‪ 1‬ר ש שם‬ ‫או בקשור בראשהשבה‪.‬‬ ‫כשם שדברי הגמרא‬ ‫למסכת נכוו וו‪,1‬או למעשה הקשור‬ ‫בבכורות‪.‬‬ ‫בוסף לכך‪,‬‬ ‫ראש בית הזין‬ ‫( ‪)98‬‬ ‫במקום אחר‪,‬‬ ‫ייתכן‬ ‫עדיין לא ברור אם אכן ר‬ ‫‪.‬‬ ‫לפי דעתבו ר‘‬ ‫ערותח ןםל הער ‪ ,‬ת‪.‬‬ ‫יהושע היה‬ ‫יהושע לא היה בדכח כשר״ג קיבל את‬ ‫ולא עוד‪,‬‬ ‫אלא שר‘‬ ‫יהושע לא היה כלל ביבבה‬ ‫( ‪)99‬‬ ‫שהיה במקו״ מושבו ‪ -‬פקיעין‬ ‫‪.‬‬ ‫ר"ג"‪ ,‬מורה שר ג לא דיבר ‪7‬יי‬ ‫שהרי לשון המשבה‪" :‬שלח לו‬ ‫‪ , . - ,.‬״‬ ‫'’‪1‬‬ ‫' ‪00‬י‬ ‫ישיבוא א ל‬ ‫ידי שליח‬ ‫לשון המשגה מוכיח את השערתנו‪" :‬בטל‬ ‫מקלו‬ ‫שר‘‬ ‫ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רנן‬ ‫את דברי‬ ‫וייס שמאשיח א ת ״ך‘‬ ‫לא חלק עח רייג פה אל פהי‬ ‫ידעתנו‪,‬‬ ‫ר‘‬ ‫שהרי מסופר במסכת יבמות־ ״בימי ר‘ דו ‪ 0‬א בן הרכינס‬ ‫והיה הדבר קשה לחכמים‪,‬‬ ‫וע ‪ ,‬נ ״ ק ‪0‬י ‪ 0‬ינ ״ לני״ הםיי«•‬ ‫‪.98‬‬ ‫ראה מבטל‪,‬‬ ‫‪.99‬‬ ‫בבלי‪ ,‬ם ב ה ד ר יז «‬ ‫‪.101‬‬ ‫ולא הוכיח על פניו לא״ר‪:‬‬ ‫‪,‬״( ‪)1 01‬‬ ‫טעית‪-‬‬ ‫דוסא בן הרכיבם לא היה בבית הוועד‬ ‫ה ״‪ ,‬רו צרח הבת לאח ‪,‬י‪,‬‬ ‫‪.100‬‬ ‫יהושע שלא בד‪,‬ג כשורת הדין‪,‬‬ ‫ולומר לו טעיתי‬ ‫לפי דעתבו‪ ,‬גם ר*‬ ‫שביבנה‪,‬‬ ‫מ ח י ה אנו‬ ‫יהושע לא היה באותו זמן ביבבה ויכן לא יכול היו;‬ ‫להוכיחו על פניו‬ ‫ה ‪ ,‬ד״‬ ‫גמליאל‪...‬״‪,‬‬ ‫יהושע לא היה בימי ח אלו ביבנה‪ .‬משוח כר‬ ‫מפורש‬ ‫בירושלמי‪,‬‬ ‫וייס‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ע‘‬ ‫ייי‬ ‫” וי ” ״‬ ‫‪.142-9‬‬ ‫ל" ב עב •‬ ‫ר"ה‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ע'‬ ‫""יי מי‬ ‫מפני שחכם גדול‬ ‫פב‬ ‫‪.92‬‬ ‫נאמר‬ ‫חל ז ״‬ ‫שהשליח היה ר״ע‪.‬‬ ‫‪ 71 -‬־‬ ‫אמר להן ר‘‬ ‫עזריה‪.‬‬ ‫ואחריו מי? ר‘‬ ‫ואחריו מי? ר״ע‪ .‬הלכו ועמדו על פתח ביתו‪.‬‬ ‫שפחתו‬ ‫ואמרה לו‪ :‬רבי‪ ,‬ווכמי ישראל באין אצלך‪.‬‬ ‫ונכנסו‪.‬‬ ‫רבי‪,‬‬ ‫יהושע‪ :‬אבי אלך‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫יהושע‬ ‫תפסו לד‘‬ ‫אמר לה‪:‬‬ ‫עזריה‪.‬‬ ‫ויש בן לעזריה‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫חברינו?"‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הסיפור הזה‬ ‫בוודאי קרה כמה שבים לפני שה י תה המחלוקת בין רי'ג ו ר‬ ‫בענין‬ ‫החודש‪.‬‬ ‫שהרי ד‘‬ ‫יהושע‬ ‫דוסא לא ידע "שיש בן לעזריה חברינו"‪,‬‬ ‫ושנה לאחר המחלוקת בין ר״ג ור‪,‬‬ ‫היה כבר מפורסם‪,‬‬ ‫יכנסו‪.‬‬ ‫והושיבהו על מטה וטל זהב אמר לו‪:‬‬ ‫אמור לתלמידך אחר וישב אמר לו‪ :‬מי הוא? ר‘‬ ‫אמר‪:‬‬ ‫בכנסה‬ ‫אליעזר בן עזריה‬ ‫יהושע ר‘‬ ‫(למרות היותו צעיר לימים)‬ ‫כנשיא תחת ר״ג! לפי דעתנו‪,‬‬ ‫שהרי מינוהו‬ ‫זוהי הוכחה מוחלטת שהסיפור מל ר‘‬ ‫דוסא קרה כמה שנים להבי המחלוקת בענין קידוש החודש‪ ,‬ור‬ ‫בדיובי החכמים‬ ‫ביבנה‪.‬אס כן על‬ ‫כרחנו שר‬ ‫שקיבלן ר״ג הס‬ ‫עדישקר‪ ,‬לא היה‬ ‫בוכח‬ ‫ביננה< ‪.>1 0 3‬‬ ‫דומני‬ ‫דוטא בן‬ ‫שהצלחנו להראות בצורה ברורה מתוך דברי המשנה שר‘‬ ‫הרכינס ורבי יהושע לא היר נרכחים בזמן‬ ‫את ע ך ‪ n‬עד‪ ,‬החך ך ש אשך לפי ר‬ ‫ההבדל בין ר‘‬ ‫החודש של ר״ג‪,‬‬ ‫לפיה‪,‬‬ ‫דוסא לר‘‬ ‫כיון‬ ‫דוסא ור‬ ‫יהושע היו עדי שקר‪.‬‬ ‫יהושע היה בזה‪ ,‬שר‘‬ ‫דוסא סבר שקביעת‬ ‫שנקבעה היא קיימת ומחייבת את העס לבהדג‬ ‫ללא שום ערעור‪,‬‬ ‫משוט כך ניסה ר‬ ‫דוסא לשכבע את ר‬ ‫יהושע שיש חובה לציית לנית דינו של הנשיא‪.‬‬ ‫לא חע)ב כך<‬ ‫שר״ג קיבל‬ ‫לעומתו‪ ,‬ר‘‬ ‫יהושע‬ ‫ןעל כן הו‪ 1‬לבם אמ אין זה מחובתו לקבוע את החודש‬ ‫בתאר‪ ,‬ך האמית‪; ,‬סבךאה לן( ‪ / 1° 4‬לכן ר״ג הגיב בחריפות ובתקיפות‬ ‫כלפי שאר הח‪.:‬מימ‪.‬‬ ‫ט״ז עא‘ ‪.‬‬ ‫‪.103‬‬ ‫ייתכן‬ ‫שהוא חקר את העדינז בבי״ד מקומי לפני בואם ליבבה‪,‬‬ ‫כפ‪ ,‬שע‪0‬ה ר■ יוחבן בן גורי‪ ,‬וכונרינו לפיל מ* ‪ ,26‬ולגן‬ ‫הריו קבע םה ‪ 0‬עדי שקר‪ .‬או ‪ 0‬בודמ ל< על תוכן עדותם אחד כך‪.‬‬ ‫‪.104‬‬ ‫ראה וייס‪ ,‬שם‪ ,‬ע‘ ‪ 92‬הע‬ ‫‪1‬י‬ ‫‪72‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ועכשיו בכין גס אח השאלה השביה שהעלינו;‬ ‫עקיבא‪,‬‬ ‫לא השתכגע מדברי ר*‬ ‫מדוע ר*‬ ‫יהושע‬ ‫ורק לאחר ששמע את רברי ר‘‬ ‫דוסא‪,‬‬ ‫ולחלל את יום הכיפוריח זוחל‬ ‫אז החלים למלא את תפקווח דייג‪,‬‬ ‫לפי חשבונו^‬ ‫בגמרא מובאת ברייתא אשר מסבירה ביתר הרחבה את דברי‬ ‫יהושע‪.‬‬ ‫ר״ע לר‘‬ ‫דבי‪,‬‬ ‫אמר לו‪:‬‬ ‫מפבי מה אתה מיצר‪ .‬אמר לו‪:‬‬ ‫(על עצמו כיוון)‬ ‫אמר לו‪ :‬דבי‪,‬‬ ‫אמור‪.‬‬ ‫שיפול למסה יב‘ חרש‪,‬‬ ‫מוטעין‪.‬‬ ‫תרשיני לומר לפניר דבר אחד שלמדתבי‪ .‬אמר לו‪:‬‬ ‫עוגגין‪,‬‬ ‫עקיבא טען כלפי ר‘‬ ‫שנעשתה שלא כהלכה בין‬ ‫עקיבא‪,‬‬ ‫נחמתני‪,‬‬ ‫שהיא בעטתה בשוגג‪,‬‬ ‫במזיד או‬ ‫למרוח שהיא איבה‬ ‫עקיבא‪ ,‬אין סיבה לד‘‬ ‫לפקפק נעבין קביעת החודש שנעשתה ע״י רבן‬ ‫יהושע‬ ‫גמליאל ובית דינו‪,‬‬ ‫יהושע היה משוכנע שהח היו עדי שקר‪,‬‬ ‫לעבר את החודש‪,‬‬ ‫ויש צורך‬ ‫ולקנוע את ראש חודש תשרי ניום שלאחריו‪.‬‬ ‫הדבריח הללו שנאסרו עיי י ר‘‬ ‫ר‘‬ ‫בחמתב‪,‬״( ‪ 0 7‬ר) ^‬ ‫בין‬ ‫הקביעה קיימת‪,‬‬ ‫תואמת את המציאות‪ .‬לפיכך‪ ,‬טען ר‘‬ ‫יהושע‬ ‫אתה ‪ -‬אפילו‬ ‫יהושע שלפי ררשת חכמיח קביעת החודש‬ ‫הוסעה ע"י העדיח‪,‬‬ ‫למרות שר‪4‬‬ ‫אתת‪ ,‬ג‘ פעמד ח( ‪)1 ° 6‬‬ ‫אתם ‪ -‬אפילו מזידין‪,‬‬ ‫בלשון הזה אמר לו‪:‬‬ ‫שבית הדין‬ ‫עקיבא‪,‬‬ ‫ראוי לו‬ ‫ואל יגזור עליו גזירה זיז‬ ‫אמר לו‪ :‬הרי הוא אומר‪ ,‬אתח‪ ,‬אתם‪,‬‬ ‫אתם ‪ -‬אפילו‬ ‫ר‘‬ ‫"הלר ר״ע ומצאו לר‘‬ ‫יהושע כשהוא מיצר‪.‬‬ ‫עקיבא לא סיפקו אח ר‘‬ ‫יהושע‪.‬‬ ‫יכול היה עדיין לערער שאם אמנם התורה נתנה כוח‬ ‫לבית הדין‬ ‫שיקבע את החודש אפילו בטעות או במזיד בכל זאת‬ ‫בשאלת השאלה‪:‬‬ ‫לאיזו בי״ד ביתן הכוח הזה? ר‘‬ ‫בביסוס ההילכתי‪,‬‬ ‫יהושע פקפק‬ ‫שבי״ד של ר״ג הוא לבדו הקובע‪ ,‬לכן ר‘‬ ‫יהונוע‬ ‫חכך בדעתו‪ :‬האם זר‪ .‬לא מתפקידו כראש בית דין במקומו (לפחות)‪,‬‬ ‫לקבוע את החודש ביום שלאחריו‪,‬‬ ‫והלא ראינו בפרק א‘ ‪,‬‬ ‫ביחוד שדעת ר‘‬ ‫דוסא מסכימה לדעתו?‬ ‫ששלושה דייניח מהסנהדרין הגדולה קובעים‬ ‫את החודשי‬ ‫השחכבע;‬ ‫דוסא הן‬ ‫‪.106‬‬ ‫‪.107‬‬ ‫היה להסביר שר‘ יהושע ייתכןשחשד שדעת רייע‬ ‫של ריי ג‪ ,‬שיש לקבל את עדויותהעדים‪ ,‬ולפן לא‬ ‫אבל לאחר ששמע את דברי ר‘ דוסא שעליו לציית‬ ‫שהם עדי שקר‪,‬‬ ‫למרות שגח ר‘ דוסא סבר כמותו‪:‬‬ ‫ר‘ יהושע‪ .‬אלא שהסעבוח של ר‘עקיבא ושל ר‘‬ ‫שובות‪ ,‬ולכן מסתברים הרברים שאבו כותבים בהמשך‪.‬‬ ‫שלש פעמים כתוב בויקרא כ״ג‪,‬‬ ‫אתם‪.‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬כד‪‘.‬‬ ‫מא‘ ‪.‬‬ ‫"אשר תקראו אתח" ותז״ל דרשו‬ ‫‪Ik‬‬ ‫ ג ד ‬ ‫‪ *757‬כך‬ ‫ר״ג‪,‬‬ ‫משה‬ ‫על‬ ‫עבה ר‘‬ ‫צריכין‬ ‫ועד‬ ‫דוסא‪:‬‬ ‫אבו לדון‬ ‫עכשיו‪...‬‬ ‫"אם באין אבו לדון‬ ‫אחר כל בית דין‬ ‫אלא ללמד שכל שלשה‬ ‫זאת ע״י‬ ‫כמשה בדורו‪.‬‬ ‫בדורו‬ ‫כשמואל בדורו‬ ‫הרי הוא‬ ‫כאביר‬ ‫להוכיח לר‘‬ ‫שהדברים‬ ‫ושלשה‬ ‫וכפי‬ ‫שהגמרא מסבירה‬ ‫בתוספתא‪ "...:‬לומר לר‪,‬‬ ‫כאהרן‬ ‫בדורו‪,‬‬ ‫שאפילו קל שבקלין‬ ‫שבאביריח"^ ‪.^1 0 8‬‬ ‫יהושע‬ ‫מזידין‪,‬‬ ‫יפתח בדורו‬ ‫‪...‬בטיעון‬ ‫זה התכוון ר‘‬ ‫שבאבירים‪,‬‬ ‫ההלכה "אתם ‪ -‬אפילו‬ ‫אתם ‪ -‬אפילו‬ ‫מוטעין"‬ ‫המוסמך לקבוע את החודש וזהו הבשיא‬ ‫שאין‬ ‫שלפי‬ ‫החכמים היא מוסעית‪,‬‬ ‫לחלל את‬ ‫הקובעים‬ ‫באמרה על קביעת בית‬ ‫ובית דיבו‪.‬‬ ‫שעיכב ע את ר‘‬ ‫זה תואנז את השערתבו‪,‬‬ ‫הבלעדיים את ‪ m‬ו דש‬ ‫זו דיה י בה שר‘‬ ‫היה מוכן‬ ‫ספק‬ ‫הביסוס‬ ‫יהושע‪,‬‬ ‫למרות‬ ‫שעליו‬ ‫הכיפוריח שח ל ל פ י חשבךבך( ‪^ )1 09‬‬ ‫יום‬ ‫הסבר‬ ‫דוסא‬ ‫שוגגין‪,‬‬ ‫ההלכתי המקבה לבשיא את חסמכות הבלעדית בקביעת החודש‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫ירובעל‬ ‫ובתמבה פרגס על הציבור‬ ‫שהפרבם הרי הוא כאביר‬ ‫מוסבים כלפי הבשיא‪.‬‬ ‫אתס ‪ -‬אפילו‬ ‫הדין‬ ‫בדן‬ ‫ללמדך‬ ‫בדורו‬ ‫שעמד מימות‬ ‫שעמדו בית דין‬ ‫ישראל הרי הוא כבית דיבו של משה"‪,‬‬ ‫קישור הדברים הנאמרים‬ ‫אחר בית דיבר‬ ‫ובית דין‬ ‫של‬ ‫שבבוהג‬ ‫והלוח‪,‬‬ ‫שהבשיא‬ ‫היה חדש‪.‬‬ ‫ובית דיבו הם‬ ‫והוגהג בזמבו‬ ‫של רי׳ ג‬ ‫יהושע לא השלים בבקל את הנוהג הזה ולכן לא‬ ‫בקלות לקבל עליו את הדין‪,‬‬ ‫עד‬ ‫ולחלל את‬ ‫שר‘ דוסא‬ ‫זהכי‬ ‫במקרה‬ ‫ראשית‬ ‫יגרמו‬ ‫אחת‬ ‫שיכבע אותו‬ ‫הוא סבר‪,‬‬ ‫שתחלים עבור כל אחרת‪,‬‬ ‫למחלוקות אשר‬ ‫יום‬ ‫הכיפורים‬ ‫בסופושל דבר‬ ‫ולכןגם‬ ‫שיש צורך‬ ‫קיימת סכנה‬ ‫יסבו‬ ‫לפירוד‬ ‫ומבוכה בעם‪.‬‬ ‫לבסוף‬ ‫משבה זו‬ ‫עלינו לדון‬ ‫במשגה אחרת‪,‬‬ ‫מורה ־ל "נסיון‬ ‫הן] ן ך ש( ‪)1 ^ 0‬‬ ‫אשר לפי‬ ‫דעתו של הוניג‪,‬‬ ‫להמעיט משקלו של הבשיא בקביעת‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .108‬בבלי‪ ,‬טזס^ בה* עב‘ ‪ .‬בתוספתא שלפנינו פ״א‪ ,‬י־ז‘ הדב ריח קצת‬ ‫בשינוי‪" :‬ללמדך שבית דיבו של ירובעל לפני המקום כבית‬ ‫דיבו של משה; ובית דיבו של יפתח גדול לפני המקום כבית‬ ‫דינו של שמואל‪ ,‬להודיעך שכל שבתמנה פרבם על הציבור אפילו‬ ‫קל שבקלים שקול כאביר שבאבירים"‪.‬‬ ‫הלוי‬ ‫רק‪,‬‬ ‫‪? 11‬‬ ‫עלה בדעתי‪ ,‬ושמחתי למצוא אח"כ את הדברים משמו‬ ‫מבריסק‪ ,‬בספר‬ ‫אגן __הם_הב‪ ,‬לצימערמאן‪ ,‬ר‘‬ ‫ר כ"ה‪.‬‬ ‫ת שט ז‪,‬ע‬ ‫‘‪•v‬‬ ‫־ ‪- 74‬‬ ‫שבינו‬ ‫במשגה‪:‬‬ ‫יו ח בן בן‬ ‫ד‪.‬ולבין‬ ‫זכאי‬ ‫"אמר ר*‬ ‫בכל מקום‬ ‫אלא למקום הוועד^ ‪1‬‬ ‫בתקנתו‬ ‫יוחנן בן‬ ‫ועל כן‬ ‫של ר‘‬ ‫נסיון‬ ‫לשלול את סמכות הנשיא‬ ‫על כך‬ ‫ש״ספק רב אס תקבה זו של רבן‬ ‫יש ברייתא מפורשת‪,‬‬ ‫ה נ שי א" ‪ 1 1 2‬׳ ‪.‬‬ ‫כל כך‬ ‫אין‬ ‫מדברי‬ ‫הברייתא שתקבתו‬ ‫בית הדין‬ ‫שיא לעיבור השבה‪,‬‬ ‫של ר‘‬ ‫שלא‬ ‫שלפי הוביג הוא הנשיא‪,‬‬ ‫ראשית‪,‬‬ ‫צורך‬ ‫ואילו‬ ‫יוחנן בן‬ ‫ה נ ש י א ^ ‪,^1 1‬‬ ‫הברייתא מדברת על‬ ‫אין‬ ‫כשר‘‬ ‫ר‘‬ ‫‪.111‬‬ ‫ר״ה‪.‬‬ ‫‪.112‬‬ ‫ראה לעיל‪.‬‬ ‫לא‬ ‫שימש‬ ‫שום ספק שהיד‪.‬‬ ‫יכול לעשות זאת ללא‬ ‫חוא הי ה הכוח הפועל מבחינת ההנהגה‪.‬‬ ‫יוחנן בןוזכאי וו יקן‬ ‫את התקבה‪,‬‬ ‫וממילא אין‬ ‫לכן‬ ‫נמשנה‪,‬‬ ‫פ"ד מ"ד‪.‬‬ ‫‪ .113‬ה ו ג י ג‪,‬‬ ‫‪.114‬‬ ‫של הנשיא‪,‬‬ ‫שהרי‬ ‫יב״ז היה רוצה לשלול את הסמכות‬ ‫ומסמכותושל הנשיא‪,‬‬ ‫י המשנה כפשוטן‪.‬‬ ‫כדברי‬ ‫איר אפשר לראות את‬ ‫זכאי תיקן את התקבות הללו‪,‬‬ ‫שהרי לאחר החורבן‬ ‫לפי הנאמר‬ ‫נתקבלה? לפי‬ ‫בנוכחותו של ראש‬ ‫להמעיטאת סמכותו‬ ‫כבשיא ‪ 1‬לו‬ ‫של קביעת הלוח מהנשיא‪,‬‬ ‫עם הנשיא‪.‬‬ ‫של הנשיא^ ‪ 5‬וו^‪.‬‬ ‫אם נניח‬ ‫גמליאל עדיין‬ ‫חטוביף‬ ‫את נוכחותו‪.‬שנית‪,‬‬ ‫כגסיון‬ ‫שום קושי‪,‬‬ ‫ירצה‬ ‫איר רואה הוניג‬ ‫זכאי לא‬ ‫ולא מחייבת‬ ‫שכשר‘‬ ‫זכאי נתקבלה‪,‬‬ ‫בנוכחותו‬ ‫יוחבן בן‬ ‫תקבת ריב״ז היתר‪ ,‬שאין‬ ‫דין הוא‬ ‫ג ק של הסנהדרין‬ ‫הוא עצמו‬ ‫מעיר‬ ‫שאי אפשר היה להחליט בעבייבינז‬ ‫הוא הנשיא? ואפילו‬ ‫רבן‬ ‫זכאי הוא רואה‬ ‫יוחנן בן‬ ‫בכתבו ללא תשומת לב מספיקה‪.‬‬ ‫דברי המשבר‪,.‬‬ ‫יהיו‬ ‫את השבה אלא אס כן‬ ‫כקידוש החודש ועיבור השבה‪,‬‬ ‫דברים‬ ‫שלא‬ ‫העדים‬ ‫שראש ביוז דין‬ ‫בקביעת החודש‪.‬‬ ‫מעברין‬ ‫משתמע מכאן‬ ‫אלו‬ ‫ייתכן‬ ‫ועוד זאח חחקין‬ ‫הוניג סבור‬ ‫היה הנשיא‪.‬‬ ‫דין‬ ‫יהושע בן‬ ‫שאפילו ראסז בית דין‬ ‫קרחה‬ ‫רבן‬ ‫שם‪.‬‬ ‫ראה לעיל תחילת הפרק שד‪.‬דגר לא ברור כלל‪.‬‬ ‫קידוש‬ ‫לראות‬ ‫אין שום סיבהשלא‬ ‫ראש חודש היה‬ ‫‪- 75 -‬‬ ‫מרוכז ע" י‬ ‫ר‘‬ ‫ראש בית‬ ‫יוסי בן‬ ‫מכאן‬ ‫ה ד י ן ^‪, ^ 1‬‬ ‫שראש בית דיך‬ ‫( ‪) 1 17‬‬ ‫‪.v‬‬ ‫הנשיא'׳‬ ‫עד תקופתו‬ ‫לא היה חושב‬ ‫חברי הסבהדרין לא היו‬ ‫היתה קבועה‪.‬‬ ‫שהסנהדרין‬ ‫ייתכן‬ ‫מאד ביבבה‪,‬‬ ‫המיוחד לקביעת החודש•‬ ‫ממילא קביעת החודש היתה ב עש ית‬ ‫או ראש בית זין‬ ‫כפי‬ ‫זהותו‬ ‫ראש בית הדין‬ ‫של ראש בית הדין‬ ‫של ר״ג דיבגה הנשיא לא התערב‬ ‫בצורה פעילה בקביעת החודש‪,‬‬ ‫ששאר‬ ‫וידבר משה את כזועדי ה‘ ‪.‬‬ ‫אומר מקו ד‪. ^ 11 ^ ^"01‬‬ ‫יכולה להיות ‪ -‬אב בית הזין;‬ ‫או‬ ‫כפי‬ ‫שאול אמר רבי אמר קרא‬ ‫שהתלמוד מגמל! את ההלכה‪:‬‬ ‫מיוחד לקביעת החודש‪.‬‬ ‫קובעים את מוטבס בעיר‬ ‫אפילו ר‘‬ ‫יוחנן בן‬ ‫זכאי‬ ‫ביבנה‪.‬‬ ‫שהיה פעיל‬ ‫שהרי‬ ‫שנינו‪:‬‬ ‫"צדק צדק תרזיוף^ ‪ - ^ 1 8‬הלך אחר חכמים לישיבה‪,‬‬ ‫אחר ר‘‬ ‫זכאי לברוח חיל‪,‬‬ ‫אחר ר‘‬ ‫אלעזר ללוד‪,‬‬ ‫יהושע לפקיעין‪,‬‬ ‫ברק"‬ ‫אחר רבן‬ ‫גמליאל ליבבה‪.‬‬ ‫וכו ‪ ^ 1 ^ ,‬או לפחוח לסוף‬ ‫חיל‪ .‬ר‘‬ ‫יוחגן בן‬ ‫זכאי תיקן‬ ‫ולהעיד במקום מושבו‬ ‫אלא‬ ‫יווזבן בן‬ ‫עליהח‬ ‫אחר ר‘‬ ‫ימיו מקר מיבבה‬ ‫תקנה זו‪,‬‬ ‫עקיבא לבבי‬ ‫והתיישב בבררר‬ ‫שהעדיח איבח‬ ‫של ראש בית הדין‬ ‫(כמו‬ ‫הררעד ‪ -‬יבבה‪.‬‬ ‫ראין‬ ‫ללכת למקרח‬ ‫ראש בית הדין‬ ‫זר‬ ‫עקירת חחקנה‬ ‫ריב"ז‬ ‫נתן‬ ‫תוקף‬ ‫הלכה‬ ‫והוא מהחיל למלא את מקומו של‬ ‫( ‪)12 0‬‬ ‫•‬ ‫בקביעת החודש'‬ ‫לפגוע בסמכות הנשיא‪,‬‬ ‫צריכים‬ ‫לבוא‬ ‫ברור חיל וכד‘ ) ‪,‬‬ ‫דין צריך להכריז על קידרש החרדש‪.‬‬ ‫ע״י הגטיא‪,‬‬ ‫לאחר‬ ‫קבע במקום מושב ריסנהדרין ‪,‬‬ ‫שלא קבע את מושבו‬ ‫אחר ר‘‬ ‫לא רק בתקנה זר לא התכוון‬ ‫אלא אדרבא על ידי תקנה זר הרא‬ ‫וחיזוק למוסד הנשיאות של ר״ג להתבסם ביבנה‪.‬‬ ‫‪ .115‬ר ״ר■‪.‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫ראה‬ ‫פ״ב מ״ז‪,‬‬ ‫ר״ה‪.‬‬ ‫רבר ים ט״ז‪,‬‬ ‫וראה לעיל‪.‬‬ ‫כ״ד ע ״ א«‬ ‫בתחילת‬ ‫הפרק דעות שובותבזה‪.‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫ובבלי‪ ,‬סנהדרי!‪ ,‬ל״ב ע״ב‪ ,‬וחאה פרנקל‬ ‫ספרי דברים‪ ,‬שח‪,‬‬ ‫בדרכי המשנה ע‘ ‪ 68‬ובהערה ‪ ,4‬שמפקפק אס ריב״ז היה בברור‬ ‫‪67‬־־ ‪ ,64‬שמקומו‬ ‫חיל‪ .‬אבל משכב ע ים דבריו של הלו י ח" ג ע‬ ‫הקבוע של ריב״ז לא היה ביבבה‪.‬‬ ‫‪.120‬‬ ‫הלוי שח‪,‬‬ ‫‪.324‬‬ ‫"אמר‬ ‫ ‪- 76‬‬‫שסבורים אבד‬ ‫למרות‬ ‫שהנשיאים לא החערבו‬ ‫בקביעת הלוח עד זמגו של ריי ג ד יבנה‪,‬‬ ‫®לנשיאים היה ידע רב‬ ‫נבע‬ ‫מהתעבייבותח בשטח זה‪.‬‬ ‫מבית אבי‬ ‫וכן‪:‬‬ ‫היום‪,‬‬ ‫יום ומחצר‪ .‬ווזגי‬ ‫התקין‬ ‫זה‬ ‫ד״ג הזקן‬ ‫אין‬ ‫שלישי‬ ‫מהלכין‬ ‫שיהו‬ ‫יזומה על ידו‬ ‫שבא‬ ‫חידושה של לבבה פחותה‬ ‫שעה‬ ‫וע״ג‬ ‫זזין משם כל‬ ‫עסק בצורה פעילה בקביעת החודש‪.‬‬ ‫כבשיא הסבהדרי ן^ ‪^1 2 4‬‬ ‫וראש הסנהדרין‪,‬‬ ‫י ‪)1 26‬‬ ‫למעשה בקביעת החודש‬ ‫דעתנו‬ ‫ר״ג‬ ‫הצלחנו‬ ‫דיבבה‪,‬‬ ‫בהרחבה על חלקו של הנשיא‬ ‫להוכיח מתוך‬ ‫המקורות השוגים‪,‬‬ ‫התחיל הנשיא להיות‬ ‫כפי‬ ‫הנלעדית‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בקביעת הלוח‪.‬‬ ‫פ ע י ל בצורה מעשיח בקביעת‬ ‫הלוח‪.‬‬ ‫נזמגו‬ ‫התחדשה ההלכה שיש צורך מהסכמתו על עיבור השנה‪,‬‬ ‫עיבור השבה‪.‬‬ ‫חשוב‪,‬‬ ‫אישי‬ ‫‪.122‬‬ ‫שס‪.‬‬ ‫‪123‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫אס‬ ‫הוא כתב איגרות לגולה להודיעם על‬ ‫בקביעת החודש‪,‬‬ ‫מקבל עדים‬ ‫‪.121‬‬ ‫ל דון‬ ‫ע ל הצורך‬ ‫בעיבור השבה‪.‬‬ ‫לא רק בהחלטות העיבור הנשיא התחיל להיות גורם‬ ‫אלא גם‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫לפי‬ ‫שדק מזמנו של‬ ‫הוא הזמין את הדייגים‬ ‫הוחלט על כר בהיעדרו‪.‬‬ ‫שמוצאים‬ ‫כל נשיא בתקופתו‬ ‫אבל אין הז* בר מורה ש קביעת הלוח היתה בסמכותו‬ ‫בפרק‬ ‫חלקים"^־ ‪.)1l‬‬ ‫אלפיים אםה יבי רו ח״( ‪ )1 ? 3‬־‬ ‫תקנות הילכזזיות מכוח היות בשיא‬ ‫זה דגו‬ ‫"כך מקובלני‬ ‫( ‪) 1 21‬‬ ‫‪.v‬‬ ‫נקצרה"‪7‬‬ ‫גמשבה תקנות שובות שיזם הלל הזקן^‬ ‫יוזח‬ ‫מוצאיה‬ ‫שום ספק שהדבר‬ ‫"בראשונה לא היו‬ ‫מוכיח כלל שר״ג הזקן‬ ‫היתה‬ ‫ואין‬ ‫בארוכה ופעמים‬ ‫שמוצאים אגו במשנה‪:‬‬ ‫תקנה זו‬ ‫היה‬ ‫שבא‬ ‫בכל זאת אגו‬ ‫ר״ג דיבנה מספר לנו‪:‬‬ ‫מקובלני מבית אבי אבא‪,‬‬ ‫ותטעה‬ ‫מה‬ ‫אנו‬ ‫אבא פעמים‬ ‫"כך‬ ‫עשרים‬ ‫אין‬ ‫גאסטרוגומיה‪,‬‬ ‫בצורה פעילה‬ ‫ר״ה‪,‬‬ ‫וחוקר אותו‪,,‬‬ ‫מדי חו‪-,‬ש בחודשו‪.‬‬ ‫ר״ג דינבה באופן‬ ‫והוא מכריז על קידוש החודש‪.‬‬ ‫כ" ה ע״א‪.‬‬ ‫פ״ב מ״ה‪( .‬בתחילה‪ ,‬עדי החוד!! שבאו להעיד בבית הזין‬ ‫ר״ה‬ ‫לתחוס בשבת על מולד הלבבה לא היו זזים ממקום בית‬ ‫הדין במשך כל השבת‪ .‬התקין ר״ג הזקן להתיר להם ללכח‬ ‫אלפיים אמה לכל צד‪.‬‬ ‫‪.124‬‬ ‫כפי‬ ‫‪.125‬‬ ‫כנין‬ ‫שהמשנה שם סובה‬ ‫שהתירו גם‬ ‫במקרים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫פרוזבול ותקנות נ ״ י נ י גיסין‪ ,‬ג_‪2‬ט_‪ ,_12‬פ״ד מא‘ ‪ -‬ג* ‪.‬‬ ‫‪ .1 2 6‬לפלא שהוגיג ב ע‘ ‪ 116‬נחפז להסיק מסקבה זו של רייג הזקן‪,‬‬ ‫שקביעת החודש היתה בידי נשיא הסנהדרין מתקופה קדומה‪.‬‬ ‫־ ‪- 77‬‬ ‫החלמת‬ ‫הבשיא‬ ‫ובית דיבר בעב י ן הקידוש‪,‬‬ ‫הקובעת המחייבת את כל יןסראל לציית לה‪.‬‬ ‫השכיל ר״ג‬ ‫ההנהגה‬ ‫מבוכה‬ ‫הופכת להיות ההחלטה‬ ‫בתקופה זר של יבבה‪,‬‬ ‫לראות את חשיבות קביעת הלוח כתהליך של התבססות‬ ‫ובהכרעה בשביל הע&‬ ‫בארץ‬ ‫ופירוד בין חלקי העם‪.‬‬ ‫ובתפוצות‪,‬‬ ‫וע״י כך למבוע‬ ‫ ‪- 78‬‬‫פ ר ק‬ ‫ר‪,‬יכו‬ ‫בתות;‪.‬תא‪:‬‬ ‫ווגינה‬ ‫"זו י ן‬ ‫איש‬ ‫מ ‪.y‬כ ר י ן‬ ‫קרא‪:‬‬ ‫אלא‬ ‫גריה‬ ‫ל ‪1‬כנ ו‬ ‫בירורה‪,‬‬ ‫ו א ח ע ב ר ו ד‪,‬‬ ‫מקום"‬ ‫הקבוע‬ ‫ביהודה‪.‬‬ ‫עיברו‬ ‫ישראל‬ ‫ונדון‬ ‫ולפי‬ ‫את‬ ‫עיברו‬ ‫את‬ ‫בהמשן־‬ ‫בזה‬ ‫שחכמי ‪u‬‬ ‫ובאת‬ ‫את‬ ‫ש מ ה " ^‪.‬‬ ‫נעתיק‬ ‫את‬ ‫יהושע‬ ‫רב‬ ‫ברברי‬ ‫ה ש נ י נו‬ ‫ואילו‬ ‫איש‬ ‫את‬ ‫אונו‪:‬‬ ‫איש‬ ‫לא‬ ‫‪-‬‬ ‫ביהודה"‬ ‫וכ‪.‬י‬ ‫השנה‬ ‫שמובא‬ ‫לעבר‬ ‫במסכת‬ ‫ספרא‪:‬‬ ‫היה‬ ‫מעבר‬ ‫סנהדרין‪,‬‬ ‫השנה‬ ‫שניים‬ ‫א'‬ ‫יא׳‬ ‫ביהודה‬ ‫נשוב‬ ‫משחעי‪:‬‬ ‫וקובע‬ ‫במםכת‬ ‫מוצאים‬ ‫עדיין‬ ‫‪,‬׳ובהו וי; ו ה‬ ‫בבי"ד‬ ‫אלא‬ ‫‪.‬‬ ‫דווקא‬ ‫בבגלי‪:‬‬ ‫"או‪1‬‬ ‫רו ו ק‪}:‬‬ ‫לברר‬ ‫דווקא‪.‬‬ ‫ברכות‬ ‫כי‬ ‫אלא‬ ‫מעוברת"‪.‬‬ ‫ברצוננו‬ ‫את‬ ‫ו׳‬ ‫א ‪1‬‬ ‫יהיו‬ ‫השנה‬ ‫עיבור‬ ‫אמר‬ ‫אונו?‬ ‫( ‪)3‬‬ ‫והוא‬ ‫קביעת‬ ‫ביהודה‬ ‫ויורש‬ ‫מעברין‬ ‫את‬ ‫אלא‬ ‫דחנניה‬ ‫שאתה‬ ‫ירושלים‬ ‫ביהודה‬ ‫במלואו‪,‬‬ ‫סנהדרין‪,‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫"אין‬ ‫א י! ו‪,‬‬ ‫ראשית‪,‬‬ ‫ר'‬ ‫לגולה‪,‬‬ ‫ת ו ‪ 0‬פ ת א‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חנניה‬ ‫השנה‬ ‫הגורן*‬ ‫הסיפור‬ ‫"אמר‬ ‫‪•1‬‬ ‫עיבור‬ ‫דרשו‬ ‫מנלרש‪:‬‬ ‫ררישוז‬ ‫מ ע ו ין‬ ‫מ ע ו נ ר ת ^ ^ ‪ .‬ובי! ל יזו ד‬ ‫ה׳עגיס‬ ‫נזעמא‬ ‫!י!‬ ‫ה ש ר הלאו‬ ‫ה ר ב ר י ‪.0‬‬ ‫ו‪ 1‬מ ח י י ‪11!! :1:1‬‬ ‫כל‬ ‫ו ״ ג יי‬ ‫שהיא‬ ‫את‬ ‫מאי‬ ‫המחייבת‬ ‫‪1‬ל‬ ‫בגליל‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מקום‬ ‫מכורשת‬ ‫עדותו‬ ‫השנה‬ ‫של‬ ‫בגליל‬ ‫מעברין‬ ‫פזי‪:‬‬ ‫שמה‬ ‫רען" י‬ ‫שכוו‬ ‫הלכה‬ ‫‪,.‬‬ ‫ובאה‬ ‫‪.‬‬ ‫עברוה‬ ‫" א י)‬ ‫שמעון‬ ‫( ‪)2‬‬ ‫בשכנו‬ ‫ואני‬ ‫בעינוי‪:‬‬ ‫חדרשו‬ ‫של‬ ‫•יהודה‪,‬‬ ‫ההבדל‬ ‫ביהודה‪,‬‬ ‫ררבי‬ ‫לפנינו‬ ‫בולם‬ ‫או! ‪ri‬׳‪ v,‬ב ר‪.‬‬ ‫מובאיס‬ ‫יהודה‬ ‫ודה‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫בתקופת‬ ‫אונו‬ ‫הדבריט‬ ‫□‬ ‫הייה‬ ‫הלוח‬ ‫המשנה‬ ‫לג!ני‬ ‫ו‪/.‬ענה‬ ‫שחכמי‬ ‫בקב?‪1‬‬ ‫י‘‬ ‫מן‬ ‫אנו‬ ‫לדון‬ ‫כשירד‬ ‫וורשיט‬ ‫סוהדרין‬ ‫הפגווק‬ ‫מקור‬ ‫בו‬ ‫בחוצה‬ ‫את‬ ‫רואית‬ ‫אנו‬ ‫"לשכנו‬ ‫אתר‬ ‫בהמשך‬ ‫חג י ג יא‬ ‫ההלרה‬ ‫תדרשו‬ ‫להלכה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫ו;וו‪:‬רי‪1‬ו‪.‬‬ ‫בן‬ ‫ר"‬ ‫אחי‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫ז׳•‬ ‫עב׳‪.‬‬ ‫לא‬ ‫מוזכר‬ ‫בדברי הגמ רא‬ ‫חנניה‬ ‫שחנניה‬ ‫עלפידברי‬ ‫העיד‬ ‫ה ת ו ג‪ :‬ח ת א ‪,‬‬ ‫דעתו ש ל ת נ נ י ה ש ב ד י ע ב ד את ע י ב ר ו ב ג ל י ל ‪ ,‬ה ש נ ה מ ע ו ב ר ת ‪ .‬ולפי‬ ‫הגמרז; א י נ ה מ ע ו ב ר ת ‪: .‬־מג ‪ : ! 0‬י ר ו ש ל מ י ‪ 0 ,‬נ ה ד ר י ן פ א ' ה ל ־ ב׳ כ ת ו ב ‪:‬‬ ‫" ה ע י ר ח נ י נ ה א י ש א ו נ ו ‪ ijkw‬א י נ ה י כ ו ל ה ל ה ת ע ב ר ב י ה ו ד ה ‪ ,‬ש מ ע ב ר י ן‬ ‫אותה‬ ‫‪•3‬‬ ‫רש״י‬ ‫בגליל‪.‬‬ ‫ש ‪,0‬‬ ‫דווקא‪,‬‬ ‫לפי‬ ‫אבל‬ ‫ר׳‬ ‫ג!ירול‪.‬ו‬ ‫מאיר‬ ‫‪.,‬ל‬ ‫רש״י‬ ‫הלוי‪,‬‬ ‫ביד‬ ‫נראה‬ ‫רמה‪,‬‬ ‫כאילו‬ ‫על‬ ‫וכחב‪" :‬ולא מ ס ת ב ר ד א " כ ב י ר ו ש ל י ם מיבעי‬ ‫ארץ י ה ו ד ה קאי‪ ,‬ד כ ו ל ה ארץ יהודה‪ ,‬ש כ נ ו‬ ‫‪.4‬‬ ‫דברים‬ ‫ינ׳‬ ‫הכוונה‬ ‫הגם׳‬ ‫שנו‪,‬‬ ‫לירושלים‬ ‫השיג‬ ‫על‬ ‫ליה‪ .‬אלא מ ס ת ב ר א‬ ‫של הקו מ מ י ק ר י " ‪.‬‬ ‫רש"י‬ ‫דאכולא‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪79‬‬ ‫חכ מי ם; ר'‬ ‫ז כ ר י ו ‪ ,‬בן‬ ‫ל למוד‬ ‫‪,‬ןבוסל‪.‬‬ ‫חורו‪.‬‬ ‫ו א ב ו‪ 11‬י ה ״‬ ‫הרבה‬ ‫הוא‬ ‫\מ י‬ ‫ובעמים‬ ‫אומר‬ ‫ת הו‪ -‬ה ם‪.‬‬ ‫כ י ו ו ן‬ ‫ב א נו‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ה כ ריז‬ ‫בבית‬ ‫קרי תי‬ ‫אמרו‬ ‫לו‪:‬‬ ‫כבר‬ ‫ל פ רו ץ‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫אמרו‬ ‫לו‪:‬‬ ‫וזנה‬ ‫יעלו‬ ‫לוז ר י‬ ‫^ ‪.‬‬ ‫עלי ה ם‪:‬‬ ‫ל!‪:‬דיו‬ ‫והם‬ ‫ואתה‬ ‫*‪, u rn‬‬ ‫אמר‬ ‫אג‬ ‫בחי ר‬ ‫ה כ ריז‬ ‫נ י נ ו ‪:‬‬ ‫י!‬ ‫לו‪:‬‬ ‫אג‬ ‫אתה‬ ‫ר״ע‪,‬‬ ‫ג ד י י ם ’;■הנחת‬ ‫ים‬ ‫ו‪ n‬י‬ ‫חלק‬ ‫להם‬ ‫‪1‬ז ל ק‬ ‫‪•5‬‬ ‫לאווד‬ ‫וזהו י ם‬ ‫להתנהג‬ ‫באלקי‬ ‫בחוקות‬ ‫ר‬ ‫!ל‪ .‬מ י ד‬ ‫‪,‬׳ראל‪ .‬ו כ ל‬ ‫עוברי‬ ‫כ‪,‬‬ ‫א ף ■י‪ 1‬נ י‬ ‫כל‬ ‫למה?‬ ‫לבנות‬ ‫אדם‬ ‫לחני‬ ‫גדול‬ ‫וזיו;‬ ‫הבמה‪,‬‬ ‫ווא׳ם‬ ‫לעי‬ ‫לבני‬ ‫‪.‬׳וונניה‬ ‫‪-‬‬ ‫וזג ו ל ה‬ ‫לוי‬ ‫היה‬ ‫ר יי י ;\‪ft .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ר ‪".‬י‬ ‫־‪\/‬ם‪.‬‬ ‫ו‬ ‫במות‬ ‫בחייל ‪.‬‬ ‫ו; ו‪ .‬ו! ת י‬ ‫ו ה!‬ ‫מוטב _‬ ‫העם‬ ‫ים בוזוץ‬ ‫ים‬ ‫לא‬ ‫ואם‬ ‫י‬ ‫ני‬ ‫חד‬ ‫מ?‪ !.‬ו ח‬ ‫‪ n‬״י <ום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גדרת‪,‬‬ ‫נ נ נ ו ו ^ ^ ‪.‬‬ ‫געו‬ ‫הכוכבים‬ ‫‪ j 1,‬זל‬ ‫ו קו ב ע‬ ‫מו ט ב‪.‬‬ ‫ו ״ ‪1‬‬ ‫מטהריוו?‬ ‫אםיו מ ע‬ ‫י ו‪ .‬ג ן‬ ‫מ(‪ ,‬ה ו‬ ‫ו ק ו ב ע ‪111‬־‬ ‫‪ <-‬ל י‬ ‫ח נ ני ה‬ ‫י‬ ‫ואתם‬ ‫או תר‪:‬‬ ‫ה‪7‬‬ ‫ץר ני ם‪,‬‬ ‫'יאה ו מ ע י ן ‪-‬‬ ‫מזב ח‪.‬‬ ‫י‬ ‫א״ל‪:‬‬ ‫ב ^ מנו‪:‬‬ ‫׳׳ובגולה‪:‬‬ ‫באלקי‬ ‫ל מ תו ר‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫גנים‬ ‫ב א״י ‪.‬‬ ‫ו א מ רו לו‬ ‫א ח י ה ^ ’ ^ י ב ו‪ .‬ו;‬ ‫‪7‬זל‬ ‫מטמא‬ ‫מעכר‬ ‫כמו תו‬ ‫נע‬ ‫הוא‬ ‫מחמא‬ ‫ו ה‪1‬ו‬ ‫וא‬ ‫לו ‬ ‫הו)‪,‬‬ ‫זכויז;‬ ‫׳אתה מ ע ב ר;יני ם‬ ‫הוה‬ ‫‪,/‬׳לא‬ ‫ג דו לי‬ ‫וודו ר‬ ‫אמרו‬ ‫בן‬ ‫י כו ל‬ ‫מה!‬ ‫למה‬ ‫‪? unto‬‬ ‫ו‪,‬ללו‬ ‫אני‬ ‫ני‬ ‫הני ח‬ ‫וים‬ ‫בנו‬ ‫קבוטל‬ ‫התחיל‬ ‫עלי!‪.‬ם;‬ ‫‪ 1‬נ י׳ ת י ‪ 1 1 ,‬י‬ ‫להם‪:‬‬ ‫הללו‬ ‫דני אל‪.‬‬ ‫מ פני‬ ‫כיי^ר‬ ‫להם‪:‬‬ ‫י ח‬ ‫כ א ו ו‪ 1‬ה‬ ‫ה‪/.‬־‪!,‬דש‪.‬‬ ‫מ תי רי ם‪:‬‬ ‫י כו ל‬ ‫ראה‬ ‫י ו טיבן‬ ‫ובן‬ ‫‪1‬ל‬ ‫ג ! ו ו‪ .‬ן‬ ‫ו־‬ ‫לאו‬ ‫וי;‬ ‫‬‫ו‪ :‬ו‬ ‫בבכיו!‪,‬‬ ‫־נ‪.‬׳‪-.,‬ר‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ל •< ו‬ ‫ו א מ ר ו•‬ ‫—‬ ‫'בי‬ ‫תצא‬ ‫מציון‬ ‫וזורה‬ ‫ב מ ק ר ה ‪«■/‬ל‬ ‫ה ‪!7‬ניו‪1‬‬ ‫ר'‬ ‫בחו״ל‪.‬‬ ‫מדוע‬ ‫וקשה‬ ‫"לעג‪ :‬נ ן‬ ‫ו!‪,‬כר‬ ‫חגניא‬ ‫מ המסו ק‪:‬‬ ‫לא‬ ‫‪a V/‬‬ ‫)‪( i‬‬ ‫ה'‬ ‫מירוסליט" ’ ׳ ‪. . .‬‬ ‫הגמרא‬ ‫"ו‪:‬יי‬ ‫הסתמשה‬ ‫—‬ ‫לומדה‬ ‫מ י י׳ ו ן ! ‪i n n‬‬ ‫ויגמרא‬ ‫לו ‪ ,‬ס ב י ר‬ ‫היה‬ ‫הגמרא‬ ‫ת ר ר ‪ /‬ו"‬ ‫‪-‬‬ ‫ל י סי ב ת‬ ‫הגו ו‪.‬הדר י ן‬ ‫ולתרץ‬ ‫כל‬ ‫סאתה‬ ‫ררישו;‬ ‫‪hr‬‬ ‫מירוסליט"‬ ‫ביה‬ ‫ממנו‬ ‫ולכן‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪1m‬‬ ‫סלא‬ ‫כרי‬ ‫ולא‬ ‫<' נ ‪ a‬ס‬ ‫ח י ה‪,‬‬ ‫כף‪:‬‬ ‫מחדס‬ ‫מת‬ ‫י‪n‬‬ ‫‪timt‬‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫ברגמן‪,‬‬ ‫פ"ג‪:‬‬ ‫ע'‬ ‫סערי‬ ‫חכמה‬ ‫היא‬ ‫תקומות‬ ‫ה'‬ ‫ובינה‬ ‫ומזלות"‪,‬‬ ‫מדרכי‬ ‫ה'‪,‬‬ ‫"כי‬ ‫הלוח‪,‬‬ ‫ראה‬ ‫סם‬ ‫‪.9‬‬ ‫י ס עי הו‬ ‫ב'‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪0‬ו‪.‬‬ ‫וזתוט' ‪,‬‬ ‫טנ הדר י ן‪,‬‬ ‫ב ת וגז'‬ ‫סבן‬ ‫ו‪.1‬‬ ‫סבו עו ת‬ ‫דדן‬ ‫המקדס‬ ‫!' ל‬ ‫מ‪:‬צ י י ח‬ ‫ת צ א וזורה‬ ‫קצת‬ ‫ובני‬ ‫תו‪ .‬נ י ו‪,‬‬ ‫להורגו!‬ ‫ודבר‬ ‫ה׳‬ ‫לאו‬ ‫ב‪/‬זי נ ו י׳‪,‬‬ ‫מ י ו י ור‬ ‫ראובן‬ ‫זו‪,‬‬ ‫בנו‬ ‫כדי ל ה י נ ת ק‬ ‫הלווז‬ ‫דווקא‬ ‫ביר!‬ ‫־למי‬ ‫מזכיר‬ ‫לוו‬ ‫מ ז ב ח ‪;1‬‬ ‫מהעט‪.‬‬ ‫רק‬ ‫לא‬ ‫הן‬ ‫‪nn‬‬ ‫מגלה‬ ‫או‪£‬ילו‬ ‫!‪:‬ד גירי ו‪,‬‬ ‫הוצאת‬ ‫מדבר‬ ‫על‬ ‫כשיסעיהו‬ ‫תורה"‪,...‬‬ ‫ב ח י ד ו ש י ו‪:‬‬ ‫סט‪,‬‬ ‫י‬ ‫ה ק ב י ע ה ז! י ו ה‬ ‫אויילו‬ ‫‪-‬‬ ‫מעוין‬ ‫אחר‬ ‫ה ימי ‪n‬‬ ‫סהעמיט‬ ‫תו‬ ‫מוטעים‪,‬‬ ‫ה‪/‬ל״ד‪,‬‬ ‫‪/‬וכל וי‬ ‫ע״ו; ע "‬ ‫זה‬ ‫יבואו‬ ‫מונובינו‬ ‫מת‬ ‫כותב‪:‬‬ ‫י וי ו׳ ל י ט ‪,‬‬ ‫הויהאו מ ר‬ ‫הדברים‬ ‫עוגה‬ ‫ומודיעות‬ ‫ב ב ב ל י ‪ ,‬ס ב ת‪,‬‬ ‫העמית?‬ ‫ויבא‬ ‫כל‬ ‫התורוז‪■< 117‬‬ ‫‪ 111‬ר‪ 1.‬ין‬ ‫אתט‬ ‫דס״בי‪,‬‬ ‫לכו!‪ v1‬ל ק‬ ‫כביכול‬ ‫אחרית‬ ‫ולמדנו‬ ‫ל ע י ‪ :1‬י‬ ‫אמ‬ ‫וזיז ‪i j y o‬‬ ‫מן׳‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫מירוס‬ ‫ישיבת‬ ‫מדרכיו‪,‬‬ ‫תצא‬ ‫רק‬ ‫דין‬ ‫ו‬ ‫ה^׳טוק כ י‬ ‫על ה ג ס '‬ ‫מגלות‬ ‫החודסיט‬ ‫ב י ס ע יה ו‬ ‫?והיא‬ ‫(ברכות)‬ ‫וולילו‬ ‫ע י " ‪!7‬‬ ‫ללמוד‬ ‫מדבר‬ ‫לגדא‬ ‫על‬ ‫יחזקאל‪,‬‬ ‫סוגגין‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫א ו ר ה‪,‬‬ ‫ב א ר ץ י ע ר מ ל‪,‬‬ ‫הזוז‬ ‫הרב‬ ‫התורה‬ ‫" ‪tm!t‬‬ ‫מ*י‪:‬יון‬ ‫‪/‬זוזו‪ :‬ו ו נ ו;‬ ‫ח‬ ‫י׳‪1.1‬‬ ‫■‬ ‫בו ן‬ ‫ל ל״ו ר‬ ‫על‬ ‫ענייני‬ ‫בדבריו׳‪.‬‬ ‫ל"א‬ ‫י"‬ ‫ע"א‬ ‫ע״ב‪,‬‬ ‫דה'‬ ‫דיה'‬ ‫אין‪,‬‬ ‫ורואה‪,‬‬ ‫הקסו‬ ‫ס בו ת ב י ט‬ ‫זאת‬ ‫ולא‬ ‫לגבי‬ ‫תרצו‪.‬‬ ‫מקרה‬ ‫עי'‬ ‫דומה‪,‬‬ ‫השייט‪.‬‬ ‫אמו‪ .‬ט ה ו ט ו ק מ ד ב ר‬ ‫א ב ל (׳שטות ה מ ק ר א‬ ‫‪.‬‬ ‫סעסו‬ ‫לגבי‬ ‫‪0K‬‬ ‫"ל‪/‬יכו‪ .‬ו‬ ‫ר'‬ ‫וירוסליוו‬ ‫ע י "ש‪.‬‬ ‫זאת‬ ‫‪,1 0 ^ 3‬‬ ‫הדין‬ ‫כן‬ ‫מקומ‪,‬‬ ‫שאי ג ו‬ ‫ציון•‬ ‫מובא‬ ‫מ"י‬ ‫המטוק‬ ‫הוראות‬ ‫‪'.:/‬היוו! ‪1‬׳ ח<‪.‬׳ טו ק‬ ‫‪!:‬ל וי ר‬ ‫סיפור‬ ‫קביעת‬ ‫מ ז ידי ן"‪.‬‬ ‫מ‪.‬צ‪.‬‬ ‫וה‪:‬זיגות‬ ‫כסבוי‬ ‫הלוח?‬ ‫למדנו‪:‬‬ ‫?‪ in‬י ל ו‬ ‫מקום;‬ ‫" כ יני״־יון‬ ‫גד‬ ‫הלא‬ ‫סהרי‬ ‫סל‬ ‫רב‬ ‫ה ‪ 3‬נ‪ 1‬ו ק‬ ‫המקרה‬ ‫בדורווו‬ ‫סכל‬ ‫ע י ש׳יורן־‬ ‫ב״ימו;‬ ‫ל ע ב ר ‪ :1‬י ו;ו רו‪:‬‬ ‫הבאים‪1 " :‬ין‬ ‫סל‬ ‫בית‬ ‫יש‬ ‫בסכנו‬ ‫סל‬ ‫הל "ה‬ ‫הוקסמו‬ ‫טיעטרקוב‪,‬‬ ‫המציאות‬ ‫‪-‬‬ ‫הט‬ ‫‪-‬‬ ‫הקסו‪:‬‬ ‫בעוד‬ ‫בקביעת‬ ‫מותו‬ ‫כ״ב‬ ‫קביעת‬ ‫ה ל ו ח‪,‬‬ ‫אל‬ ‫דקרו ק‬ ‫ל ד ר ו שאת‬ ‫ל ה ק ס י ם !ותו‬ ‫<ל‬ ‫נ ו־ ר י ט‬ ‫הלימוד‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫דווקא‬ ‫על‬ ‫מ ה‪j‬יו‪ ).‬ר ק ;‬ ‫‪.‬‬ ‫ע"א‪,‬‬ ‫ביהוסע‬ ‫לעצם‬ ‫תצא‬ ‫ל מ ד י ו‪1,‬‬ ‫ה ל "ב‪,‬‬ ‫י»מרו‬ ‫יהיו‬ ‫היה‬ ‫רזבאמת‬ ‫‪ v■? u‬רו‪:‬י!ז‬ ‫בסכנות‬ ‫א "א‬ ‫(וו)‬ ‫ט "ג‬ ‫מ "א‬ ‫הממוטר‬ ‫כך‬ ‫המזרחי‪,‬‬ ‫ם‬ ‫טנ הדר י ן‬ ‫הברייתא‪,‬‬ ‫ד ו ר ‪7‬ו י ‪ 11‬א ת וז(‪ u 1.‬ו ק‬ ‫הקייט‬ ‫ברכו ת‬ ‫גו נ הריי י ז‬ ‫סעסו‬ ‫מ י ן‪ -‬ן ‪ 1‬״י י ן‪ ,‬״ ( ‪» ) 9‬‬ ‫ממטכו !‬ ‫ולזו‬ ‫הן‘‬ ‫לא‬ ‫הגזית‬ ‫נמצאנו‬ ‫המ קרס‬ ‫ו ו ר‪17‬‬ ‫ב לסב ת‬ ‫מסוע‬ ‫ז‪n it‬‬ ‫חורה‬ ‫הסאלה‬ ‫בםגהרו־י) מ ט ב י ר ה‬ ‫החורבן‪,‬‬ ‫אח‬ ‫וךך‪.‬ר‬ ‫ב ד ר ס ו ז ד; ג למדו!‬ ‫מ‪/‬יוט‬ ‫‪.8‬‬ ‫חנויא‬ ‫והג‬ ‫ן! ך ך‪ ,/‬ן י•?‪ ° ( -‬ז ) •‬ ‫נויאה‬ ‫בגלל‬ ‫סר'‬ ‫לא‬ ‫גי׳ירווז י עי!‪!.‬־ו‬ ‫על חזון‬ ‫מ ד ב ר על‬ ‫א ח ר י ו ! ה י מ י ט כ ס ה ב י ‪11‬‬ ‫וירוסליוו חבלי‬ ‫ציון‬ ‫י ע מ ו ד ע ל ת י ל ו‪,‬‬ ‫להתייחט לבית‬ ‫‪- 31 -‬‬ ‫אכן‪,‬‬ ‫ד‬ ‫מביא‬ ‫״י‬ ‫"לשכנו‬ ‫לעבר‬ ‫דברי‬ ‫תדר‪ .‬ו"‪,‬‬ ‫את‬ ‫המקום‪.‬‬ ‫הקהל‬ ‫מדברי‬ ‫את‬ ‫ר‪ " 17‬י‬ ‫השנה‬ ‫את‬ ‫נראה‬ ‫!;ברייווז!‬ ‫ולסי‬ ‫‪0.0‬ו ‪p‬‬ ‫׳ל‬ ‫!■עולחו‬ ‫נראה‪,‬‬ ‫מ ט ו ס י׳;«נל‬ ‫"כי‬ ‫ר'‬ ‫אתו־ת‪.‬‬ ‫בסנהדרין‬ ‫דבריו‬ ‫ביהודו;‬ ‫השימוש‬ ‫שהבין‬ ‫חו‪.‬י‪, 15,1‬‬ ‫עס‬ ‫הנימוק‬ ‫?‪..‬־באמו!‬ ‫דר׳ישה‬ ‫מ‪,‬ציון‬ ‫» ע‪u/‬ו;‬ ‫׳‬ ‫‪ n n‬י ‪ d‬ו ו־ ‪j ;1‬‬ ‫‪kxii‬‬ ‫עיקר‬ ‫‪r1Dtja:t‬‬ ‫ולהר‬ ‫הלימוד‬ ‫מן‬ ‫שאתו;‬ ‫דורש‬ ‫לא‬ ‫תורה"‬ ‫נעשה‬ ‫על‬ ‫מ נ וז‬ ‫הוא‬ ‫שכביכול‬ ‫אה‬ ‫מעתיק‬ ‫ה! ס ו ק‬ ‫עי‪/‬י‬ ‫תהייה‬ ‫גרמו ת‬ ‫גורן‬ ‫בשכגות‬ ‫אלא‬ ‫להבלי ס‬ ‫חשיבות‬ ‫‪.‬׳ו‪ .‬י׳‬ ‫י ר ו ‪.‬לי‬ ‫ל״ל( ‪.>|2‬‬ ‫לאחר‬ ‫עיון‬ ‫בצורה‬ ‫אחרת‬ ‫עיבור‬ ‫ה׳‪..‬נ ה‬ ‫להי־ע■‬ ‫ות‬ ‫העגה‬ ‫אלא‬ ‫‪u«w‬‬ ‫(כנראה‬ ‫שצריך‬ ‫דווקא‬ ‫אינה‬ ‫אותו;‬ ‫מדוקדק‬ ‫להיעשוון‬ ‫בארץ‬ ‫ביהודה‪,‬‬ ‫יכולה‬ ‫אין‬ ‫מעברין‪,‬‬ ‫מעברין‬ ‫ואס‬ ‫ואס‬ ‫ע יהרו ה‬ ‫אינה‬ ‫מעוברת‪.‬‬ ‫בארץ‬ ‫י;\ואל‪,‬‬ ‫עיברוה‬ ‫מעוברת‪.‬‬ ‫לעבר‬ ‫ביכולין‬ ‫למדוו‬ ‫ל‪.‬ין‬ ‫ע י הו ר‬ ‫מ־‪ 3‬ו ב ר ת ‪.‬‬ ‫״‬ ‫הבדל‬ ‫ישראל‬ ‫‪:‬ר י ן־‬ ‫מעברין‬ ‫זוין‬ ‫(ומקשה‪):‬‬ ‫(ומתרציס‪):‬‬ ‫לארץ‬ ‫ין‬ ‫את‬ ‫ח נ נ י ה ‪.‬ויי‪,‬‬ ‫בגליל‪.‬‬ ‫אין‬ ‫גרול‬ ‫השנה‬ ‫ין‬ ‫היליד‬ ‫אותה‬ ‫מעברין?‬ ‫בארץ‬ ‫‪,‬למי);‬ ‫יש‬ ‫מעוברת‪.‬‬ ‫בוזו׳יה‬ ‫תירץ‬ ‫בירושלמי‪:‬‬ ‫שמעברין‬ ‫אינה‬ ‫לארץ‬ ‫!;ירו‬ ‫ביהודה‪,‬‬ ‫בגליל‬ ‫ר י ה ורו;‬ ‫כחוצה‬ ‫‪-‬‬ ‫רן־‬ ‫נראה‬ ‫דברי‬ ‫דווקא‬ ‫עיברוו;‬ ‫להתעבר‬ ‫בחוצה‬ ‫על‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫‪a ,n‬‬ ‫לארץ‪,‬‬ ‫בגליל‬ ‫בדברי‬ ‫בהתבססו־‬ ‫ר מ ב " נ‪1‬‬ ‫שהוא‬ ‫א ת ו‪ /:‬אלו‪ :‬ו; ו ו‬ ‫א ב ל (‪1‬ז‪ 1‬ינןי‬ ‫מעברי!‬ ‫את‬ ‫חמי‬ ‫בגליל‬ ‫מעברין‪,‬‬ ‫ונו‬ ‫(תראה)‬ ‫אין‬ ‫ואח‬ ‫יכולין‬ ‫‪-‬‬ ‫עיברוו‬ ‫לעבר‬ ‫( ‪) 13‬‬ ‫וזחק‬ ‫הרחב"״‪:‬‬ ‫י ?ירא ל‬ ‫גדול‬ ‫‪. 12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫במעברין‬ ‫"אין׳‬ ‫שנאמר;‬ ‫בחכמה‬ ‫כי‬ ‫ונסמך‬ ‫אויתה‬ ‫מושבינו‬ ‫מציון‬ ‫בארץ‬ ‫בחוצה‬ ‫לארץ"‪...‬‬ ‫וקויבעין‬ ‫תצא‬ ‫תורה‬ ‫יסראל‬ ‫הדאיגו‬ ‫ו וי ב ר‬ ‫ויצא‬ ‫ה‬ ‫לחוצה‬ ‫בעקבות‬ ‫ומעברין‬ ‫‪./‬וניס‬ ‫מירושלים‪.‬‬ ‫לגרץ‬ ‫דברי‬ ‫ולא‬ ‫היוו‬ ‫לא‬ ‫ו א ס ו! י ‪11‬‬ ‫הניח‬ ‫בארץ‬ ‫למי‬ ‫ץ‬ ‫‪t‬ר ‪u‬‬ ‫י‬ ‫ר‪ 1.‬ל‬ ‫ו;רב ‪*,‬לין‪ ,‬א ‪,‬ל‪ .‬ברירושו ^ י נ י ‪ , ! ! .‬על דברי‬ ‫ביתור הדברים בולטים בו״לור המע‪.,‬ה כסי ‪ /‬מובא גירו׳’? מי ‪■ / ,‬יוד‬ ‫החכמים קרא בתורה‪" :‬אלה מועדי חנניה"‪ ,‬במקום ייאלה מועדי ‪■I‬‬ ‫מוהר ! קוד ‪..‬‬ ‫חכם שב י קרא בהס״רה‪ :‬כי מבבל תצא תורה ודבר ה‬ ‫ו;גמ׳‬ ‫ירושלמי ‪,‬‬ ‫סנהדרין ‪ ,‬סא'‬ ‫ה‪"/‬ב•‬ ‫בסנהדרין‪.‬‬ ‫‪- 82 -‬׳‬ ‫ז‪,,‬‬ ‫מ ה ע!‪:‬‬ ‫ר ץ ייזראל‬ ‫הרי‬ ‫זה‬ ‫לקבוע‬ ‫א ס ו!‬ ‫( ‪.)1 4‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ר‬ ‫ו ק ו ב‪/‬ל‬ ‫ארם‬ ‫ו ל לבר‬ ‫‪m‬‬ ‫הר‪,‬״ י‪11‬‬ ‫בחוצה‬ ‫אגו‬ ‫ומעבר‬ ‫ג ד ו ל כמוי«ו‬ ‫ו ‪ 1:‬י ן‬ ‫למרץ‪.‬‬ ‫מ ד ער י‬ ‫וו‪ .‬י׳ ט ג‪:‬ו! ו צ ה‬ ‫‪tun‬‬ ‫צריך‬ ‫עבר‬ ‫הרמג‪":‬ו‪ 1; 1‬א ה‬ ‫לומר‬ ‫ו ‪ :p 1‬ע‬ ‫עיברו‬ ‫ו ‪■)ni:‬׳י‪.‬‬ ‫ל*‪ 11‬ן‪.‬‬ ‫ג ד ו ל ו‪ 7‬מי‪:‬ו‪,‬‬ ‫ו ע י ב ר ל‪*'.‬‬ ‫הטו‪ .‬ו;‬ ‫את‬ ‫ע ‪;1‬‬ ‫ל‪,‬‬ ‫רוו ו ץ‬ ‫(‪ .‬לום"‬ ‫כ מ ק ר י !‪1,‬‬ ‫׳״היו‬ ‫גדולים‬ ‫חכמי ‪0‬‬ ‫י‪/‬יר‪-:‬ל‪,‬‬ ‫בארץ‬ ‫מילין י‬ ‫קביעת‬ ‫‪ 0‬י ול ו ר‬ ‫ל ה ו ד י ?ל‬ ‫ארץ‬ ‫ולמקומות‬ ‫י׳־י־ראל‪,‬‬ ‫חררטו‪.‬‬ ‫להודיע‬ ‫לעבר‬ ‫בארץ‬ ‫דתה את דברי‬ ‫הבבלי‪,‬‬ ‫על‬ ‫יה ו ר ה‬ ‫החוסכת‬ ‫ה נ ה י א יורי ו‬ ‫אומר‬ ‫ל נ ‪1‬ז ו‬ ‫‪0‬ו ‪ .‬ו‬ ‫ק‪. ;J.‬׳‪1‬ג‬ ‫ג‪1‬‬ ‫הירו״למי‬ ‫״ נהגי ‪V‬‬ ‫י י ה ו ד ה ‪ ,‬יו וי‪ 1‬ק‬ ‫י‪.‬‬ ‫ש ה ׳כינה‬ ‫בתוכה‬ ‫כאמור עלינו‬ ‫ו הי׳ ר ו למי‪.‬‬ ‫‪7‬זל "לטכ‪;.‬ו תדר?•‪ "•,‬אמור להסביר את ד‪ .‬רי‬ ‫אירה‬ ‫ט ע ‪ f‬י ו!‪11‬‬ ‫דווקא‬ ‫( ל ‪)1‬‬ ‫ואם עיברוה בגליל מעוברת"‪•...‬‬ ‫ממגי‬ ‫ר‬ ‫‪j 7‬ל המקומות‬ ‫־‪ !!!,,‬ל‪.‬־; ו;‪,‬ו‪ ,‬י ק‬ ‫החיוב‬ ‫העיבוו‬ ‫‪117‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫! !‪ 1 .‬מ ו ״ ‪/‬ו‪ .‬ו‬ ‫להבין • והרתי‪" :‬ר‬ ‫ו‪,‬ר׳ י ו‪.‬ב; י ‪,‬‬ ‫חנניה אל‬ ‫י מו ק‬ ‫;ונו‪ .‬לו‬ ‫הרמב״ח‬ ‫וזג נ יה איט או ג ו לו‪.*.‬יבי ר‪ 11‬ת ו‪.‬ו‪.‬ג‪.‬׳׳ י‪•! ,‬יי• ׳•י י ו ׳׳ ‪11‬י ‪1‬‬ ‫עוברת < םי ) ‪.‬‬ ‫ממני‬ ‫ל‬ ‫ההתור בתוספתא‬ ‫‪.‬‬ ‫ולכ>‬ ‫‪. 14‬‬ ‫ובירוטלמי‪,‬‬ ‫(‪ 01‬ק ‪ mu7‬ע‪ ,‬ברו‬ ‫ר מג" ם‪,‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫סם‪,‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫ועיי‪■,‬‬ ‫פד'‬ ‫"מט נ ה‬ ‫הל'‬ ‫בספר‪.‬‬ ‫תוויה"‪,‬‬ ‫לב‬ ‫״מח‬ ‫זאח‬ ‫ה׳ונה‬ ‫מה‬ ‫ק ד ו ל' ה ו‪ 1‬ד ט<‬ ‫‪ 1‬י<‬ ‫‪.‬‬ ‫ו!‬ ‫על‬ ‫‪,0‬יר‬ ‫מ‪ :1‬י א‬ ‫»״‬ ‫ר‪,‬מ ‪ 3‬וווו‬ ‫ט״סק‬ ‫לרמבייט‪,‬‬ ‫הפכוק י י ל ל נ ו‬ ‫אינו‬ ‫בר‬ ‫בי ^ ‪,‬ן;ו‪:‬‬ ‫תו ק ף‪.‬‬ ‫לא‬ ‫ע ה ^ נ ג ־‪,‬‬ ‫מ‪,‬צ ו ת‬ ‫טבדיערד ; ‪ m‬עיברו‬ ‫יייייז יי' ; ו‬ ‫״ ו י ״נניוז‪,‬‬ ‫מ ע ב ר י ם » ‪ n‬ה נה ב ח ו ל • י י‬ ‫י‪,‬‬ ‫ה ר מ ב ״״ עימו‬ ‫נ״״רי״ מיגרי‬ ‫ודבריו‬ ‫ב״ו״ל‬ ‫ען״ מר‬ ‫מהל‬ ‫ומבי•' ‪ r1h‬זיי ר׳'ו' ל‬ ‫נ' ׳‪'1‬י‬ ‫י־‬ ‫י ב׳ ‪.‬‬ ‫ה^מב"״‬ ‫ל כנו‪,‬‬ ‫מעוברי‬ ‫והובר כ‪.‬יי טהיחה עדותו ‪•7‬ל הגו יה‪,‬‬ ‫‪.,‬גליל מעוררת‪,‬‬ ‫ללא'‬ ‫וודאי <‪1‬הוז' דווה »'ג ‘‘‪’1‬י־ ילי‬ ‫מ׳יי »‬ ‫״י‪ , :‬ם ‪ ,‬י ו ^ ״ א א‬ ‫•‬ ‫״ור ה״‪.‬‬ ‫ב מ ־ י ל מ •ע וב ר ת ‪,‬‬ ‫ן ' ג ־׳ ״'‬ ‫תררטו ״י‬ ‫י ׳ ל יוןייט‬ ‫' ו "‬ ‫ה‪,‬״ה‬ ‫^ י< נ ׳•‪:‬‬ ‫ב‪,‬לרק א ‪ ,‬״מר‪.‬ם ק ט ע י ב י י‬ ‫ל«יני‬ ‫ו ר ‪.‬ה ג‪.:‬‬ ‫׳‬ ‫‘׳‬ ‫״' ־‬ ‫ע כ ט״יי)‪,‬‬ ‫‪- 83 -‬‬ ‫‪ ,‬ל(*‪.‬י וליו־ וטו של הרמב״ט‬ ‫ב««ו‪ 1‬שוי ל ימוז י‪ 1.1‬ו‪:‬י ‪ riu‬ל י ו ר‬ ‫י•‬ ‫ר;עגנה‪ .‬ה! הו ק "לי‪..‬כנו הדרשו" ‪ -‬הל ררי ‪ m‬׳‪.‬׳יאווה וור» ל״ מהיה מל‪,‬‬ ‫ב׳סהג ו של מקום‪,‬‬ ‫מלמד‬ ‫‪ n‬הג ו ;־עיבור ה‪!/‬נ ה צריך להיעשוה בארץ‬ ‫יהודה‬ ‫יוו^ז‪ ,‬׳״יהי ! בשכנותו ‪\7‬ל מ ‪!.‬ונו‪ .‬ר‪.‬דו‪ ,1‬ן‪.‬ל ‪u‬ו ק ו ה איו‪.‬ו «*ו הל ו‪,‬׳הלמו! <י•‪ :‬ו ר‬ ‫ה׳ תירו לי‬ ‫ל!נ ע‪./‬גהה בגליל‪;1 .‬מ ‪0‬ו ק‪" :‬כי מ‪,‬צי ו‪ •/‬הצ‪ 1:‬הורו; וזי ‪1‬‬ ‫י'‬ ‫‪,‬‬ ‫בה"י דווקא‪ ,‬ו ה ם הו הלט לעבדיי* וי נ ה‬ ‫‪>.‬ינהברה הוקף‪,‬‬ ‫אלא אה הן׳'‪1‬י‪ 11 /‬ההי‪11‬‬ ‫חז״ל הבינו מה המליח ציון‬ ‫הה הל זה ץ ישר‪.‬ל‪.‬‬ ‫י קהא‪:‬‬ ‫וכליי ו‬ ‫וייו‬ ‫‪1‬‬ ‫יזו‬ ‫ליט‬ ‫י יג‬ ‫ר‪.‬י!‪1‬‬ ‫הו‬ ‫"למה בי!‪ 1‬דין מקדשין הה דש בעין ‪ 6‬נ ן ל! י‬ ‫\ ‪/17‬‬ ‫נ‪:‬אמר‪ :‬הי מעיון ו‪ 1‬צ ו!וי רה‬ ‫הוער‪ .‬אמר וזקבייה‪ :‬ביו! מועד ״ל הל העולה‬ ‫רומים ״ווז״ל דור יה אה הייהו ק "(‪.‬י מ‪,‬זיוןי הצא הורה" לאו רווק‪ .-.‬לגבי‬ ‫י ר יישלינו‪,‬‬ ‫ענין נוי!!‬ ‫אלא מנלי לו‬ ‫( ‪8‬ז )‬ ‫לגבי ‪v‬י• ן ‪:10‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מוצאים »וו ג‪ :‬גההו ״ל הומו‪ ,11".‬הומר "‪11‬‬ ‫מו וכר בוז! ק‬ ‫יר בה"ד‪ .‬הנוי בה לכך‬ ‫י'‪ ,‬י ■־לי י יי■־י‬ ‫זין‬ ‫ל <בר‬ ‫היה‪ :‬הי הה יוה לעברד‪.‬ג‪:‬ו־ ז י ר ■ל‬ ‫בלבד‪,‬יהדי במה וו ׳ו נ‪:‬הב‪ :‬״ יןהה׳ <‪-‬י ן‬ ‫ו קובעי ן הד ג י נ ו ומעברי! ‪ a,‬יה הלז׳ במרץ ישראל" כל קביעה הלוה הוללה‬ ‫( ־'ו )‬ ‫‪ .‬ב ה ר ק ד*‬ ‫קידו? ההודשיוו ועיבור !‪.!,,‬יה‪ ,‬הייבה להיע‪ 1,‬וה במרץ ישואל‬ ‫יו‬ ‫הרמב״ה רק לגבי עי!‪:‬ור ה יגה;‬ ‫יהודה" כטי‬ ‫"ומין מ כרין ‪ n .‬השגה‬ ‫ל‬ ‫ב דץ‬ ‫הנראה קריעה ההודשיה אינה צריכה להי ע וה רווק! ביהודה‬ ‫‪( 2 0 ).‬‬ ‫׳׳א‬ ‫ר אל‬ ‫יכולה להי עשו ה בכל ? ר‘‪v 1‬‬ ‫הדברים מצו ‪00‬י!׳ (‪11.‬ו ה«‪—— !.‬י‬ ‫‪, ,,‬״!■־•״ו־ר‬ ‫״ה‬ ‫וי‪ ]/‬עוד דו ג ה ‪,nut‬ו‪:‬׳!י׳!י וננו;‪' 11‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪. 19‬‬ ‫‪ .‬ן;‪ 1‬״‪ :‬ה‬ ‫כנראה‬ ‫שהרמב״ח‬ ‫המי ק‬ ‫ג׳חיו‬ ‫‪.‬״‬ ‫‪ p ux‬י ד ו ; ! ! ו ו ד ״ י ו ו‘ ח י י •וי‬ ‫אמנט‬ ‫רי'‪ 1‬ר י‬ ‫? טיאי ״‬ ‫‪ '1‬י *‬ ‫!•״ ו«וני‪.‬ן ׳הוא״״;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ ,‬י ‪ ),‬ב ״ ן ' ‪V p n v i . n‬‬ ‫' ‪ :‬נ י ח ‪ ^ 1‬י יי‬ ‫ל״״ י י־ ״ י י ג ז ’‪7 ' .‬‬ ‫ע»׳דה'זילליעי ןטב‪.‬‬ ‫י‪ 1‬י• י ‪ 1;7‬ו ‪n‬‬ ‫‪~r n u‬י»י‬ ‫^י‬ ‫ב מ ד ץ‪,‬‬ ‫‪,r‬‬ ‫״ זייו ‪,‬‬ ‫‪!/‬קידוש חודשים *נן־ דן זי ‪; 11‬‬ ‫להל ן ‪.‬‬ ‫י'ע!יו‬ ‫ביהודה‬ ‫‪,,vr1‬‬ ‫מ? ‪ .‬י ן ן ח ? א ה ו ו ה‬ ‫וראד‪,‬‬ ‫לקידוש הדשים‪,‬‬ ‫״‪,‬־‪ 1‬־ ־ ןל‪:,‬׳‪. “ 966‬׳ ‪,29‬‬ ‫‪■.,‬י‬ ‫"״־הה‬ ‫ל ע י לה ע ׳‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫ולעיביד‪ _.‬ע‬ ‫הוטה‬ ‫<׳‪:‬עור‬ ‫עי״‪.‬‬ ‫רמה‬ ‫ ‪- 84‬‬‫‪! !0:1‬‬ ‫גם‬ ‫הלוח‬ ‫רארץ‬ ‫היום‬ ‫ו‪ .1‬ד ע‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫בארץ‬ ‫את‬ ‫בוי‬ ‫ובעוז‬ ‫י‪ 1/‬ר » ל‬ ‫שיעבר‬ ‫השניט‬ ‫החודשים‬ ‫המקדש‪,‬‬ ‫דבריו‪:‬‬ ‫החכמיט‬ ‫ו ׳־קבע‬ ‫ח ד ש י ו‪1‬‬ ‫ההלכה‬ ‫מ ק ד שי ‪u‬‬ ‫וזוו׳ <יוו‬ ‫ו מ ע ב ר י ו ! ׳‪:‬זג י ‪0‬‬ ‫להניח‬ ‫יה׳־ו‬ ‫שבזמן‬ ‫ה ש נ י ם ו‪,‬׳ י ו‬ ‫אלא‬ ‫אטילו‬ ‫הביו! ‪,‬‬ ‫ב שכנ ו‬ ‫בעגיין‬ ‫הקדומה‬ ‫יט‬ ‫על‬ ‫מ ו ד י ע י‪.1‬ו‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫מטון‬ ‫היהה‬ ‫ההלכה‬ ‫"נ‪ :‬ל‬ ‫ת ו;צא י נו‬ ‫במשנה‬ ‫ה הורש‬ ‫מ‪.‬יי•‬ ‫"היו‬ ‫»ןויו!‪ 1‬ווו"‬ ‫ין‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫במשנה;‬ ‫למדנו‬ ‫( ‪)2 3‬‬ ‫ו ‪ 9‬יז‬ ‫׳״ירו ‪1‬׳־ן‬ ‫לעוו ‪,‬‬ ‫ו;י‪ 1‬זה‬ ‫רש"י‪:‬‬ ‫מהר‬ ‫‪.‬עושי ן‬ ‫כן‬ ‫ליה‬ ‫בידו‬ ‫ע!■!• ן‪ :‬ך‬ ‫{‬ ‫קי דו‬ ‫שאוווז‬ ‫בשכנוהו‬ ‫‪ ;1‬ר י‪1‬ווד ‪n‬‬ ‫על‬ ‫של‬ ‫!י ‪ m‬ו!‪1‬‬ ‫מ‬ ‫בהר‬ ‫ב י‪11‬‬ ‫להנחה‬ ‫ירי‬ ‫ה מ ש ו וה‬ ‫וביה‬ ‫לי!ו ‪,‬‬ ‫ד ר י׳״• ו ת‬ ‫" ו מ א י ן ‪ .1‬י ו‬ ‫'‬ ‫)‪/j \ ( ,‬ן•ן•‬ ‫וז< ‪ 11 ,,‬ן׳‪1,‬‬ ‫כידו‬ ‫מהקיימה‬ ‫קי דו ש‬ ‫די)‬ ‫‪V‬‬ ‫ה ת ינוז‪.‬‬ ‫למעשה‬ ‫מ* ‪t u n‬‬ ‫;‪ 1! ,‬ף‬ ‫>• ן‬ ‫ל>יוזן־‬ ‫( ‪)2 2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לה‬ ‫ו‬ ‫ן‪,‬‬ ‫לביו!‬ ‫ובדוק‬ ‫הגדולה‬ ‫ב י ד ו ‪ ‘,‬ל י ס ‪,‬‬ ‫החודש‪.‬‬ ‫‪!11‬‬ ‫למרץ‬ ‫‪ .‬יי‪;!:•.‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫א ל א ג‪:‬‬ ‫( ‪)21‬‬ ‫גהקומת‬ ‫מ ק ו ם " ו; י ‪11‬ו‪,‬‬ ‫קידוש‬ ‫היו‬ ‫קביעה‬ ‫אז‬ ‫הלוח‪,‬‬ ‫כ ש ה ם נ ה ד ו <׳ ן‬ ‫גע‬ ‫של‬ ‫י‬ ‫‪ y‬ן;‬ ‫ל ע‪ /‬ו‪ 11‬ו‬ ‫ראל‬ ‫בהוגה‬ ‫ה מדג‪:‬ו־ ה‬ ‫בחקוקה‬ ‫('ירי ‪;0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫מארץ‬ ‫תקוו)‬ ‫ה י ס ו ד־‪,‬‬ ‫״‪ . . .‬ו ד ע <‪ f1uv‬ר ‪f '1‬‬ ‫על‬ ‫ועיבוד‬ ‫לא‬ ‫מ ד ג י ׳ \ או!‬ ‫ו מ ת ו ע ד י*‪?* 1.‬י ‪!v n .‬־‬ ‫הד׳יייייט‬ ‫ה‪*:‬ורן־‬ ‫א!*שר‬ ‫זו‪.‬‬ ‫ר ‪ ,‬יי‬ ‫מלו׳‬ ‫ובהעדר־‬ ‫היו‬ ‫ד ור׳‬ ‫ו‪■ <.‬־<‪1‬־ ו ה;‬ ‫י ! ר א ל ז‪ ,‬ו ו ק‪.‬׳;‪,:‬‬ ‫י ט ודו ה‬ ‫היכן‬ ‫ה ר מ ג ״ ט‪,‬‬ ‫‪1111‬־‬ ‫!;‪':‬ו רן‪-‬‬ ‫‪■ ,‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫'ין‬ ‫תההילין‪,‬‬ ‫סרטב;‪.‬‬ ‫( ‪) ! 4‬‬ ‫‪m‬‬ ‫יעז־ ק ה י וזהו‪ .‬ק ר‬ ‫ן ‪)jr‬‬ ‫ו ל‪/‬‬ ‫ם‬ ‫כל‬ ‫ויעדיו!‬ ‫לאחר‬ ‫י• י ר‬ ‫'‬ ‫הם!‬ ‫החורבן‪,‬‬ ‫ב;‪ 1‬י ח‬ ‫י נ והו‬ ‫מ ה כו‪ 1< .‬י ‪ u‬״ ׳י ‪ . . .‬״‬ ‫למסור‬ ‫׳הריה‬ ‫כשבאו‬ ‫כ‪,,‬ו?קוח‬ ‫או!‬ ‫עדוהט‬ ‫במורה‬ ‫ליבבה‪,‬‬ ‫הסנהדרין‬ ‫וי‬ ‫וערביה‬ ‫קיבלו‬ ‫רייג'‬ ‫היה‬ ‫ב׳־ה״ ד‬ ‫ג מ ע‪ 1‬ב‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫שביבנה‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫וכן‬ ‫"ג‬ ‫ביבנה‪,‬‬ ‫וי'‬ ‫ו‪.‬ה‪:‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫ס נ■!‬ ‫ד ‪, 1‬׳ !‪ x !:‬ו י י וה ‪,‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫רה'‬ ‫ב'‪,‬‬ ‫ב׳ ‪.‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫שנו ‪,‬‬ ‫ב ׳ ‪,‬‬ ‫ד׳ ‪.‬‬ ‫‪.2 .4‬‬ ‫בבל י ‪,‬‬ ‫ז•'• ׳‬ ‫‪.2 6‬‬ ‫ש ט‪,‬‬ ‫רו ז ׳ ‪,‬‬ ‫«׳‬ ‫ב׳‬ ‫_‬ ‫מ ‪ : . 1:‬ו ו ה ע‪ !/‬ה קו‪ :‬ג '‬ ‫כב ׳‬ ‫‪0‬‬ ‫ח ׳ ‪.‬‬ ‫עב'‪.‬‬ ‫י ו וו כ ן‬ ‫המהלוקה‬ ‫קיבל‬ ‫חע‬ ‫וי‬ ‫תו‪,‬צאיט‬ ‫" מ ע וי‬ ‫אה‬ ‫בין‬ ‫•גגו‬ ‫בן‬ ‫; ני&‬ ‫גורי;‬ ‫די‬ ‫ור׳‬ ‫י!‪,‬ו‬ ‫ר״ג‬ ‫העדים‬ ‫בטוביה‬ ‫‪ :1‬ו > ע י ד י‬ ‫‪111,1‬־)'‬ ‫ואמרו‪:‬‬ ‫קר‬ ‫ע‪,‬‬ ‫ב י ב נ ה ‪.‬וליי׳'הי־•‪•.‬י‬ ‫הרוו‬ ‫‪»• 1‬‬ ‫•‪.‬‬ ‫ ‪- 85‬‬‫ההוד‬ ‫ר‪.‬נ ו‬ ‫בירוטלים‪,‬‬ ‫ו מסלו‬ ‫בגו"‪.‬‬ ‫א‪11‬‬ ‫נו‬ ‫מ ל ‪u‬י־ ק י ן‬ ‫הוא‬ ‫עברו‪.‬‬ ‫ההקרה‬ ‫בי ‪on‬‬ ‫וגגו‬ ‫קרה‬ ‫לאחר‬ ‫לעיבור‬ ‫ועבדיו׳‬ ‫ו כ ט ם‪ 1‬ו‬ ‫ל; נ י‬ ‫החורבן‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫מי‪, .‬יו ח ר ר ‪,‬‬ ‫ב״ד‬ ‫קבלו‬ ‫ווזערי ‪0‬‬ ‫אנו‬ ‫מוצאים‬ ‫וקכלן‬ ‫מותו‬ ‫הוארכו‬ ‫רבו י‬ ‫ו ית‬ ‫ה ח ל ס‪11‬‬ ‫מ ל ד ו !ליוו‬ ‫';לגרות‬ ‫העיבור‬ ‫גב‬ ‫"מעל‬ ‫העיבור‬ ‫לעומת‬ ‫לתושבי‬ ‫מעלוח‬ ‫כשהבין!‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫ל א ר ץ‪.‬‬ ‫אמו‪u .‬‬ ‫ר ו ‪ 1‬ק‪.‬׳‪1‬‬ ‫"בי מ ולין‬ ‫בהר‬ ‫י;ייה‬ ‫מ ו צ‪t i n .‬‬ ‫ראי ג ו‬ ‫הביח"‪,‬‬ ‫בבגלגו‬ ‫‪:‬נו‬ ‫ל ד ב‪ 1‬י׳‬ ‫לעבר‬ ‫מרץ‬ ‫ה ב ר י י‪11‬ז!‪:‬‬ ‫"בשחי ל ג ו‬ ‫;• ו ח ק י ן•‬ ‫יבנה‬ ‫בדור‬ ‫וי;ירח!למי‬ ‫בא ר ץ‬ ‫י ש ר מ ל‪,‬‬ ‫שמע‬ ‫למחר‬ ‫ולא‬ ‫ל^ןזילןץ״^‪ ):‬י‬ ‫החורבן‪,‬‬ ‫!‪,‬ו־ו״עוית‬ ‫ו הוזמו צוו!‬ ‫היו‬ ‫משתדלים‬ ‫‪/‬ובו‬ ‫ו‪.‬יו‬ ‫וגיליון‬ ‫ממקום‬ ‫( ‪)2 9‬‬ ‫ומחלו‬ ‫ל ל ר ו‪1‬‬ ‫ה ר א ש ו גז;‬ ‫ישראל‬ ‫ע ר דו‬ ‫‪in‬‬ ‫»יו ו ׳לייו‬ ‫לקריאת‬ ‫בתקוכיה‬ ‫‪u‬־ ‪in‬׳ ‪1‬‬ ‫ליו כ‪^ ,‬‬ ‫ל‪b‬‬ ‫בדבר‬ ‫ה כ ה נ י ‪11‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ל ‪.‬יגר‬ ‫‪nu‬‬ ‫לשלוח‬ ‫‪.‬‬ ‫מ קר י ס‬ ‫המחייב‬ ‫מבל‬ ‫של‬ ‫מח‬ ‫עיבור‬ ‫עיבור‬ ‫כ ש א ירן‬ ‫ה ז‪ :‬ה‬ ‫השנה‬ ‫י כו לי ן‬ ‫בחוץ‬ ‫בארץ‬ ‫;י ע ב ר‬ ‫י‬ ‫ב חיץ‬ ‫•ר«ל‬ ‫ל ‪1‬‬ ‫\ ‪1‬ר'‪1‬‬ ‫מעבדי‬ ‫במי‬ ‫ך‬ ‫מוחה‬ ‫הירושלמי‬ ‫ברון־‬ ‫מונה‬ ‫מוי ב י ר ‪:‬‬ ‫נר יה‬ ‫בן‬ ‫למדץ"^ ‪.^'1‬‬ ‫בל‬ ‫בחו״ל"‬ ‫שהידושלה׳•‬ ‫'‪.‬‬ ‫"ירמיה‬ ‫עיבר‬ ‫דברי‬ ‫מקרי□‬ ‫במקרים‬ ‫של‬ ‫עיבור‬ ‫גזזו " ל‬ ‫עיבר‬ ‫‪.‬מחו ‪:‬ה‬ ‫למרץ‪.‬‬ ‫לח! ק מ ל‬ ‫לארץ‬ ‫חנניה‬ ‫שמונה‬ ‫בן‬ ‫הירו ‪ 1‬ל מ י‪,‬‬ ‫מצאנו‬ ‫הארץ‬ ‫ראה‬ ‫והלבו‬ ‫את‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.2 9‬‬ ‫מה‬ ‫'׳ב‪1‬ו‬ ‫וראה‬ ‫ירו‬ ‫לארץ‪,‬‬ ‫לעבר‬ ‫מת‬ ‫שכתבנו‬ ‫בו‪ 1‬ר ק‬ ‫ב'‪.‬‬ ‫י;'‬ ‫אריכות‬ ‫'למי‪,‬‬ ‫הדברים‬ ‫‪0‬‬ ‫אם‬ ‫"לא‬ ‫אליעזר‪,‬‬ ‫לארץ‪,‬‬ ‫צאן‬ ‫נשאר‬ ‫‪.31‬‬ ‫פ״ח‬ ‫בחרק‬ ‫ע י ב ר ‪ 11‬ו י‪.‬‬ ‫יהושע‬ ‫הללו‬ ‫עיבוי‬ ‫שעיברו‬ ‫שחכמיו!‬ ‫למרץ‪.‬‬ ‫בחובה‬ ‫י‪,‬־‪1‬‬ ‫עזב!׳‬ ‫‪ 3‬הדרי ן‬ ‫של‬ ‫ר' ח נ נ י א ‪ ,‬ש א ע ש ר ל ק ב ו ע‬ ‫במעחה‬ ‫כמותו‬ ‫דף‬ ‫בא׳ הלב׳‬ ‫ו ב מ ק ב י ל ו ת ‪ .‬ו ה ש ו ו האת‬ ‫האמור‬ ‫אחהלו ח‬ ‫יס׳‬ ‫בארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫עא'‪:‬‬ ‫'׳מכאן‬ ‫ורועה‬ ‫צאן‬ ‫ובקר‬ ‫ובקר‪...‬‬ ‫גלו‬ ‫לבבל‬ ‫ירושלמי‪,‬‬ ‫במקומות‬ ‫את‬ ‫הקודח‪.‬‬ ‫היו‬ ‫בארץ‬ ‫שס‪.‬‬ ‫‪-‬׳‪.‬גרמה‬ ‫!חוילו‪.).‬‬ ‫ה‪!.‬ג ה‪.‬‬ ‫בארץ‬ ‫מחד‬ ‫מקריח‬ ‫התקיימו‬ ‫עא' ‪.‬‬ ‫עא'‪,‬‬ ‫הגיח‬ ‫מחי‬ ‫ר'‬ ‫החכמים‬ ‫גם‬ ‫לחוץ‬ ‫הללו‬ ‫וכמי‬ ‫בוו ו ‪ /‬ה‬ ‫אלו‬ ‫הירוחלמי‬ ‫כגראה‬ ‫למ ל‪ . /‬ה ‪,‬‬ ‫היו‬ ‫מעברין‬ ‫אין‬ ‫והשווה‬ ‫אמרו‬ ‫מעברין‬ ‫מעברין‬ ‫את‬ ‫א ת »; ‪ a‬נ ה‬ ‫גם‬ ‫אלילו‬ ‫את‬ ‫השגה‬ ‫בבבל"‪.‬‬ ‫את‬ ‫ה‪ 3‬א מ ר‬ ‫‪:‬צדיקים‬ ‫ה ‪.‬נה‬ ‫ע״י‬ ‫בבבלי‪,‬‬ ‫בחויל‬ ‫בתרקי‬ ‫רר'‬ ‫ו ח כ מ י ח ‪_ 1‬חו‬ ‫אלא‬ ‫הנשאר‬ ‫עיי י‬ ‫רועה‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫לא‬ ‫ה‬ ‫‪-‬‬ ‫מצאנו‬ ‫"אמר‬ ‫במשנה‪:‬‬ ‫נ ויה י ה‬ ‫אי‬ ‫ביה‬ ‫דלי‬ ‫אמר‬ ‫מי‬ ‫עד‬ ‫א ה ד‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫ו׳‬ ‫על‬ ‫אמור‬ ‫לי‪:‬‬ ‫מריבן‬ ‫מעמי‪:‬‬ ‫להם‬ ‫גמליאל‬ ‫הדברי מ‬ ‫וזזקן‬ ‫לפגי‬ ‫‪8 6‬‬ ‫ר'‬ ‫שמעתי‬ ‫יהודה‬ ‫ט מ ‪ 1/‬י » י ן‬ ‫ובן‬ ‫בן‬ ‫את‬ ‫שאי ן‬ ‫בבא‪.‬‬ ‫יודעים‬ ‫גמליאל‬ ‫כ׳ יררווי‬ ‫ע ק י ב א‪;:‬‬ ‫לי;‬ ‫א ת ו‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שמה‬ ‫מ ש י;< י ן‬ ‫על‬ ‫לדבר;‬ ‫אה‬ ‫ו ו ומיתו‬ ‫‪,‬זהמדינה‬ ‫ויזאטה‬ ‫לוהררעא‬ ‫«לי‬ ‫עד‬ ‫ואמר‪:‬‬ ‫לעבר‬ ‫האסה‬ ‫לוי‪:‬‬ ‫משובשת‬ ‫השוו;‪,‬‬ ‫‪p‬‬ ‫בארץ‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫ב ג י ל ם ו ת;‬ ‫מחד‪.‬‬ ‫מצאנ ו‬ ‫לד׳‬ ‫•יו!‪!/.‬‬ ‫מ ‪!.‬ויבלו‪.‬־־‬ ‫ו כ זבאתי‬ ‫הבר‬ ‫ל אייאל‬ ‫ו‪;1‬ו* ‪ .‬י‪ i1‬י‬ ‫בן‬ ‫י הוד ה‬ ‫^‪.‬‬ ‫לכאורה‬ ‫הגמרא‬ ‫מוצאים‬ ‫‘•הבאנו‬ ‫‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫יהושע‪.‬‬ ‫בראשי ‪n‬‬ ‫הגוניר‬ ‫עקיבא‬ ‫בן‬ ‫עקיבא‬ ‫ש ל א ו; ו י ‪11‬‬ ‫למעשה‬ ‫לוטף‬ ‫העלבור‬ ‫מירושו‬ ‫לר'‬ ‫אמרו‬ ‫מסמר ת‬ ‫ג ן•‬ ‫שהמעשה‬ ‫הניחי‬ ‫אה‬ ‫ר״ג‬ ‫מוחו‬ ‫של‬ ‫רייג ^‪3‬‬ ‫בארץ‬ ‫ה‪ 31/‬י>‪1‬‬ ‫וקובע‬ ‫להולמו!‬ ‫על‬ ‫בבבל‬ ‫ה ד שי ח‬ ‫רש״י‬ ‫על‬ ‫ייתכן‬ ‫אין־‬ ‫לו‪:‬‬ ‫אמרו‬ ‫‪/‬זר'‬ ‫ר׳‬ ‫"והל;‪.‬‬ ‫הו‪0 :‬‬ ‫ויזנו ‪.‬יה‬ ‫ישראל?‬ ‫הל‬ ‫של‬ ‫ר׳‬ ‫גמליאל‬ ‫כששימש‬ ‫‪/‬‬ ‫מהי‬ ‫כשאמר‪:‬‬ ‫■יזע ל מ ע ״ה ז ה‬ ‫עקיבא‬ ‫אה‬ ‫דן‬ ‫של‬ ‫לא‬ ‫בארץ‬ ‫ידו‪,‬‬ ‫ו!יןיס ׳;ים‬ ‫ה ב יה נ‪.‬‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫חנניה‬ ‫בוזו"ל!‬ ‫ותו‬ ‫בזמנו‬ ‫וכן‬ ‫ה מ עלזה‬ ‫רבי‬ ‫של‬ ‫עקיב‪!.',‬‬ ‫ר ‪ :1‬י‬ ‫ההכוון‬ ‫ב נ ה ר ד ע א‪.‬‬ ‫קשה‬ ‫שר'‬ ‫הילכחי‬ ‫י׳‪.‬זראל"‪.‬‬ ‫‪, ,‬יי‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫קרה‬ ‫עיבור‬ ‫מ ע ב ר ‪.‬זו‪ .‬ים‬ ‫ר'‬ ‫תג ג יה‪,‬‬ ‫ב ם י מ וו״‬ ‫מעיה‬ ‫כמוהו‬ ‫של‬ ‫של‬ ‫הסבר‬ ‫המרק;‬ ‫אה‬ ‫הלה‬ ‫לר‪ .‬י□ ויג‪1‬‬ ‫למעשהו‬ ‫ר'‬ ‫בדבר‬ ‫אלא‬ ‫י‪;1‬ניוו‬ ‫יהושע‬ ‫ר׳‬ ‫את‬ ‫במרץ‬ ‫ר״א‬ ‫בן‬ ‫בנשיאותו‬ ‫בן‬ ‫חנניה‪,‬‬ ‫יומי‬ ‫ר'‬ ‫ר'‬ ‫ו; מ יגה‬ ‫ולא‬ ‫הורקגום‬ ‫ע ק יי‬ ‫״ר״ע‬ ‫רק‬ ‫ש‪n :1‬נ! ר‬ ‫ל !‪11‬׳‬ ‫הגלילי‪,‬‬ ‫ר׳‬ ‫( ‪)3 5‬‬ ‫מרטו ן‬ ‫‪.32‬‬ ‫ור׳‬ ‫אלעזר‬ ‫יבמות‪.‬‬ ‫מן׳‬ ‫"‪...‬אהט‬ ‫שם‬ ‫כו־‬ ‫לעבר‬ ‫■ל'‪.‬‬ ‫מירושה‬ ‫הגשתי‬ ‫אה‬ ‫נחמיה‬ ‫אי ן ’ מ ש י א י ן ‪m ,‬‬ ‫חוץ‬ ‫מר'‬ ‫איני‬ ‫ימול‬ ‫מרבן‬ ‫גמליאל‬ ‫זאת‬ ‫לדעה‬ ‫‪•3 4‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫מטבת‬ ‫ער‬ ‫של‬ ‫ר'‬ ‫לעזוב‬ ‫גמליאל‬ ‫בא‬ ‫ברמות‬ ‫בן‬ ‫מ צ י ע א‪,‬‬ ‫גיטין‪,‬‬ ‫בן‬ ‫לחד‪.‬‬ ‫אח ט‬ ‫הזקן‬ ‫יהודה‬ ‫האי‪,‬׳ה‬ ‫יהודה‬ ‫לי ‪ 31‬ס י יייי ו‬ ‫לרבן‬ ‫הזו‬ ‫|‪:‬ג ׳‬ ‫שהעיר‬ ‫אח‬ ‫י ב מ ו ת‪,‬‬ ‫משובשת‬ ‫של‬ ‫פייעדוחו‬ ‫אמור‬ ‫המדינה‬ ‫לאחר‬ ‫המשנה‪:‬‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫י‪.:‬רא ל‬ ‫וראה‬ ‫בגמרא‪,‬‬ ‫יודעים‬ ‫היא‬ ‫הבעל)‪,‬‬ ‫על‬ ‫‪.‬כן‬ ‫עזריה‪,‬‬ ‫;!וזיו‬ ‫אמר‬ ‫יודעים‬ ‫בי״י‬ ‫שמוז‬ ‫שלדעהו‬ ‫אגודתי‬ ‫ולבוא‬ ‫‪,‬מה‬ ‫ל \מוע‬ ‫אמר‬ ‫ל‬ ‫אמשר‬ ‫נכונים‬ ‫‪!/‬חמו י >‪■1.‬‬ ‫שה גי רמה‬ ‫(למי‬ ‫ב‬ ‫דברי‬ ‫ירוווי‬ ‫לי‪:‬‬ ‫עד‬ ‫שמעתי‬ ‫אחד‬ ‫להשיא‬ ‫!בארץ‬ ‫האל‪,‬יה‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫במניהם‬ ‫עמ״י‬ ‫א ה ו!‪ 1‬ב ר י ם‬ ‫עד‬ ‫ואמר‬ ‫אבל‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫הגמרא‬ ‫(המעיד‬ ‫את‬ ‫‪-‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לנו‪,‬ררעא‬ ‫אמללו‬ ‫ו׳> ל‪ ,‬ן‬ ‫מקובלתגי‬ ‫ו ה ש ד ‪ 111‬י‬ ‫מזראנו‬ ‫על‬ ‫ח‪1.1‬‬ ‫ומחרתי‬ ‫‪1‬יי ם י י ע‬ ‫בבא)‪.‬‬ ‫נט'‬ ‫‪,‬‬ ‫על‬ ‫עב'‪.‬‬ ‫׳‪.‬‬ ‫וראה‬ ‫כך•‬ ‫בכומר‪,‬‬ ‫מלא‬ ‫הר ו ע י ם ‪,‬‬ ‫מ‪ 1‬ה‬ ‫לי‪:‬‬ ‫מ ש ו בל‪ 1‬ת י‪.‬ג י י ‪ i n n‬־־־‬ ‫ולהעיד‬ ‫האזה‬ ‫עא'‪,‬‬ ‫עקיבא‬ ‫עדותו‬ ‫לו‪:‬‬ ‫אליעזר‬ ‫בגייטוח‪.‬‬ ‫דלי‪,‬‬ ‫הי‬ ‫בבא‬ ‫של‬ ‫קטו'‬ ‫ר'‬ ‫מבית‬ ‫על‬ ‫ש מ ש י אי ן‬ ‫מותו‬ ‫ר'‬ ‫‪.‬‬ ‫ה מ ו ד!ים‬ ‫וו‪,‬‬ ‫גי׳ייוה‬ ‫שלש‬ ‫מ ו <» י‪1.1‬‬ ‫שוינוה‬ ‫״ ל י ‪11‬ו־‬ ‫על‬ ‫ה נ ה ‪,‬‬ ‫עי גו ר י‬ ‫נ‪ 1! 1‬ו ■‪,‬‬ ‫כבאי‬ ‫אלון‬ ‫רבו יו‪:‬‬ ‫ה מ י א‬ ‫י?‬ ‫ד ו ה ה ;׳׳‪111‬‬ ‫אה‬ ‫ה ‪0‬ברו‬ ‫י‪,,‬‬ ‫טל‬ ‫י ץ‬ ‫ל״קו״ה‬ ‫הסעה‬ ‫הגולה‬ ‫׳ל‬ ‫ואפשר‬ ‫ווגרי‬ ‫בעיני‬ ‫ולעג י ן‬ ‫י ‪.‬ר״ל‪,‬‬ ‫להוויה‬ ‫לאהר‬ ‫מכן‬ ‫בארץ‬ ‫ישראל"‬ ‫העס‬ ‫כרי‬ ‫של‬ ‫וזיוו ג‬ ‫ל‪ !,‬י‬ ‫״‬ ‫א ״ ו־‬ ‫‪fuiu‬‬ ‫׳‬ ‫‪ s‬״ ‪r‬‬ ‫היי ינוקא‬ ‫למו‬ ‫בבלי‬ ‫הו‪ ,‬י‬ ‫ידועים‬ ‫‪,.‬״יה״‬ ‫‪ ?:1‬ך ‪-‬‬ ‫י״ו‬ ‫‪1 1:< 7:,‬י•‪c‬‬ ‫חכמי‬ ‫האוסר!!‬ ‫ל<בי‬ ‫שהחישוב‬ ‫הידוק‬ ‫ובעיני‬ ‫הגולה‪,‬‬ ‫היו‬ ‫נימי״‬ ‫קשר‬ ‫׳יי‬ ‫השעה‬ ‫לי!נ ’ "י‬ ‫עי* ה ‪°‬‬ ‫היו‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ו‪,‬ע‪/‬יוו‪.‬ו• ‪1u ; 1‬‬ ‫ב י' י ‪'*1‬״ז׳‬ ‫ע‪ 1‬ק ט י‬ ‫ס ו ר מ » ל י ה ‪in.‬‬ ‫השנה‬ ‫המעובר״‬ ‫' ‪r 1 u ’, | p‬‬ ‫‪ 1:111‬י יו‬ ‫‪• V‬יזי ■!<״ י ל ו‬ ‫מ״״רינו‬ ‫ו ‪,.‬ביעה‬ ‫בינזז‬ ‫׳‪ 1‬י ו ‪:1‬‬ ‫ל ה ע ל ו ‪111 11‬‬ ‫״עמי״‬ ‫'‬ ‫וני ‪1‬‬ ‫העיו״וו ‪,‬‬ ‫הנהגהה‬ ‫י ש רז‪ 1‬ל ‪.‬‬ ‫בוי• ‪Y‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪:‬יו‬ ‫!‪.:11.1‬‬ ‫ט‬ ‫העי‪:-.‬ו‪,‬‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ונעשה‬ ‫ה‬ ‫!‬ ‫‪,‬״לון‪,‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ע‬ ‫‪ :(l n‬י‬ ‫אי‬ ‫״״שר‬ ‫לי״יט‬ ‫‪-‬ו‪.‬‬ ‫נסביר‬ ‫א״‬ ‫ל ה י י נ י ו‪ ,‬ה ר ו ‪-‬י‬ ‫ל ח ו ח » י ז ־'‬ ‫״ע!‪.‬״ ו ש ל‬ ‫!׳‬ ‫יעיבר‬ ‫‪,,,‬‬ ‫לו?׳ י‪1‬מו‪.‬וו‬ ‫‪..‬י‪1‬‬ ‫לן‪.‬‬ ‫;‪j‬‬ ‫‪, ,‬י‪!,•, ,‬וץ ל א ר ץ ‪.‬‬ ‫ז•‬ ‫ש נ י ס ‪ . 1‬ה ו ץ ׳׳‬ ‫‪’ ...‬‬ ‫״■‪ us‬״ ‪:‬‬ ‫חוס״״‬ ‫'‪--‬י‬ ‫מאוהרה‪,‬‬ ‫מ■;י• ו ‪u‬‬ ‫אלון‬ ‫י!‬ ‫‪,‬‬ ‫ד ו הו;‬ ‫ג י ר ו ולמי‬ ‫׳•י־י״יי׳י״‬ ‫י‬ ‫בין ‪' ,‬‬ ‫‪• 1‬ל‬ ‫לו ' י‘ ו' ןו‬ ‫וזנו יי■־‬ ‫*י׳ י ׳‬ ‫‪’ 1‬י‪ 1‬ר’ י י ?‬ ‫א ת‪•1‬יי! קו‪.‬‬ ‫וזד ‪:‬ר‬ ‫‪1‬‬ ‫נ׳ז ‪ 0‬״ ה‬ ‫“‬ ‫““‬ ‫הר‬ ‫ן‬ ‫ן ויו‬ ‫י ון ‪,‬‬ ‫׳'י י‬ ‫מו ‪.‬־כר‬ ‫‪o n‬׳ !״‪1,‬‬ ‫• ‪p‬‬ ‫י‬ ‫ו‪,‬־י*< ‪. ) 3 9‬‬ ‫תו לרו״‬ ‫י;‬ ‫ו נ ה ‪ ,‬י ‪ ..‬ו‬ ‫כ״יקוג״‬ ‫ב חו " ל‪ mi ,‬ע י י' י־ י• לי"‪:" " ,‬ל '־נ‬ ‫>ניס‬ ‫ו‪<.‬־ ׳‪1‬‬ ‫בארץ‬ ‫‪,‬לעורן‬ ‫ו‪ 0 .‬ג‪ .‬ר‬ ‫ל !רץ ו ת י ק ו ן‬ ‫גרץ‪ ----- - x ,‬י ‪ ,‬י י ‪■-. ..‬ל‪.‬מי‪.‬ייגו' «״י‬ ‫‪.483‬‬ ‫היהודים‪,‬‬ ‫שט ‪.154-5‬‬ ‫מוסד‬ ‫יןי‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫‪,‬״״ל‬ ‫לחוץ‬ ‫חובה‪,‬‬ ‫נעשה‬ ‫ולשה‬ ‫הגולה‬ ‫ידי‬ ‫ה י ה ׳‪ n V‬כ‪ zj‬י ‪u‬‬ ‫עקיבא‬ ‫טל‬ ‫‪v‬ל‬ ‫ע\)‬ ‫‪1‬י־ גי־ ז י‪1‬‬ ‫חכמי״‬ ‫ו ‪ it 1,1‬מזג י‬ ‫וארץ‬ ‫‪,‬י ז‬ ‫עורן‬ ‫להודיע‬ ‫א״י‬ ‫הגולה‬ ‫לדעתי‬ ‫לצאת‬ ‫י״ ר » ל ‪,‬‬ ‫( ‪)3 3‬‬ ‫גי‬ ‫רחוק‬ ‫‪,‬‬ ‫חכמי‬ ‫הסנהדרין‬ ‫ההלכה‬ ‫‪.‬וי‪,‬‬ ‫בארץ‬ ‫עיבר‬ ‫‪/‬הרז י ע‬ ‫בידיו;!!‬ ‫( ? ‪)3‬‬ ‫ע״י‬ ‫‪1115‬‬ ‫ארץ‬ ‫ה י ‪•111‬‬ ‫נ‪..‬לוז ו‬ ‫גרץ‬ ‫יהודי‬ ‫ל״נהדרין‪. ..‬‬ ‫די ג ו‬ ‫י‪.‬נ ‪) 111‬‬ ‫‪ 1 ■1‬ו!׳‪ /‬מ‬ ‫‪.‬‬ ‫בחוץ‬ ‫ו ה נ‪ .‬י‬ ‫וזחילה‪,‬‬ ‫ההשבה‬ ‫אלו‬ ‫למעשהו‬ ‫ר‬ ‫•‬ ‫( ‪)3 6‬‬ ‫"העיבור‬ ‫הסנהדרין‬ ‫ו ב י ‪11‬‬ ‫ש ל ‪ ;1‬ב «׳ י* י(‪1‬‬ ‫ואיגרות‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ן־רכ‪:‬ו‬ ‫‪:‬גנו‬ ‫"ג‬ ‫יהסבר‬ ‫ל‬ ‫י’‬ ‫גיז‬ ‫״ ‪y‬׳ ‪.2 [ 1‬‬ ‫׳‬ ‫‪•152-3‬‬ ‫•יי• י־' ’ ״ נ ”' י ס «י) יי'‬ ‫ייי י י‬ ‫‪-‬‬ ‫ל עי‬ ‫ע ק י ‪in‬‬ ‫מט י מ ו ד‬ ‫הי וצ״‬ ‫ע י ב ד ‪ 31/‬י ם‬ ‫‪-‬‬ ‫‪8 8‬‬ ‫ה מ מ ו ר ע ‪ 17‬ל ד ‪r‬‬ ‫בה ו ץ‬ ‫בג לל‬ ‫ל‪ 15‬ר ץ‬ ‫גן‬ ‫ח‪ 3‬נ י ה‬ ‫״ חי‬ ‫ס י ב ו ת ■'!מ נ ע ו‬ ‫מ מנו‬ ‫ב‪ 1$‬ר ץ ישר^ל‪ .‬ו כ ך כתבו חת ו סט ו ת‪ :‬״ ומה טל•׳ ^ינרו‬ ‫לו מ ר‬ ‫מש ‪ & a 1‬ו נ ם ‪,‬‬ ‫ע ל ‪ a‬ק ר ח ‪ 17‬ר ‪r‬‬ ‫ירד‬ ‫כ ש ר ז! ע‬ ‫ב א‪ 11‬י‬ ‫ע ק י ב‪15‬‬ ‫זה‬ ‫‪.‬‬ ‫שני ט‬ ‫ל ע בי‬ ‫לר ‪ 8‬ו ת‬ ‫»ת‬ ‫מרד‬ ‫‪,‬‬ ‫מו‬ ‫ה הנ הג ה‬ ‫הת ו ר ח‬ ‫י כ לו‬ ‫ב^רץ‬ ‫ו ה ה רג‬ ‫פ עו ל ה‬ ‫מצד‬ ‫ר'‬ ‫בבבל‬ ‫ליי ס ד מק ו ט‬ ‫התה ו ו ן‬ ‫ירד‬ ‫‪mn‬‬ ‫לנ ה ר ד ע ^ ‪,‬‬ ‫ש^ ס ר ו‬ ‫גזי רו תיו‬ ‫ה צי ת‬ ‫מטעם‬ ‫ל ע ב ר ש‪ 3‬י ם ב א ר ך‬ ‫על‬ ‫כ מו תו‬ ‫ל ע ב ר ‪ 3u‬י מ‬ ‫בי ב מל ‪ n‬י‬ ‫מ ק רי ם‬ ‫בז ^ רץ‬ ‫ב \ ו ר! ה‬ ‫מ ז ו ר י [« שר ‪r‬‬ ‫‪ 0‬ו‪;,‬־; ו ל י‬ ‫י ע ר! ע ל‬ ‫ה ר א׳ ס ו נ ו ת ש ל &דר י ^ ‪ 3‬ו ס‬ ‫לאח ר‬ ‫י שר &ל *‬ ‫בן‬ ‫די כוי‬ ‫הר ו מ מי ‪0‬‬ ‫ס ע ק ש&ט י ל ו‬ ‫יש‬ ‫ו מצע י רי‬ ‫ו בין‬ ‫דין‬ ‫מחכמ י‬ ‫במרץ‬ ‫מ תו ך‬ ‫ה נני ח‬ ‫ר" ג ‪,‬‬ ‫מצב‬ ‫כ ל כ לי‬ ‫ב ן ‪ ms‬י‬ ‫נ שלח‬ ‫ע" י‬ ‫כ ך מ ו ‪ u s‬י ם ‪ it‬נ ו‬ ‫ר'‬ ‫מ& י ד ך ‪,‬‬ ‫מ בו ס ס‬ ‫י ה ושע ‪,‬‬ ‫ח כ מ י ז‪ 1‬ר ץ‬ ‫ב ב ריי ת א *‬ ‫‪. 42‬‬ ‫ו ל‪ 15‬כ ה ב נ ת ד ב ר י ה ת ו ס ׳ ב י ב מ ו ת ? ו ר ש " י ב ב ר כ ו ת ‪ .‬ה מ ז ה י ט <׳ ‪ m‬מ ע ש ה‬ ‫ר ׳ ע ק י ב ^ ה מ ו ז כ ר ב ב ר כ ו ת ‪ ,‬ע& ה מ ס ו מ ר ב י ב מ ו ת ‪ .‬ר*‪ 1‬ה ה ל ו י ‪ ,‬ד ו ה ״ ר‬ ‫ח ב־‪. 1 9 0 - 3 ,‬‬ ‫‪. 43‬‬ ‫»מר ר ׳‬ ‫ב א ו ב ל ו ס י ה ב \‪ 1‬ר ך ‪,‬‬ ‫ח ת מ ו ?‪ 1‬ט ה‬ ‫‪ 41‬־‬ ‫‪. 6 0 3 -6 0 9‬‬ ‫ד ה ‘‘‬ ‫ב ב ל‪.‬‬ ‫כ ו כ ב*‪ 1‬ע ?ז י‬ ‫ל ט י ח ל ו י ‪ ,‬ב ר מ ט י ת י מ י ס ר י נ ו ס ח י ו ג ז י ר ו ת נ ג ד מ ו מ ר ה נ יש י ‪ 11‬ו ת‬ ‫ש ב ע ק ב ו תי הן נ א ל צ ו ל ע ז ו ב מת י ב נ ה ו ל ה ת יי ש ב ב ל ו ד ‪ ,‬דויי ח ר ? חד*‬ ‫ס י נ י ‪ ,‬כרך‬ ‫‪ 624‬ו ר אה ב ו ר ש ט י י ן ‪ . k ,‬ל ב ע י י ת ע י ב ו ר י ה שנ ה ב ח ו ״ ל ‪,‬‬ ‫ל ה ‪ , r‬ת ש פז ״ז ‪ ,‬ע ' ל ו י * ‪ ,‬ה פ ש ע ר ש ז ה ה י ה ל פ ‪ 3‬י כ ן ב י מ י ה ק י ס ר‬ ‫דו מי טי אנו ס‪.‬‬ ‫ש ם‪,‬‬ ‫ע?‪' 1‬‬ ‫ל ה נ י ח שר ״‬ ‫דו רו‬ ‫י הו ש ע‬ ‫ע ל י ה מ ב ה נ ‪ 11‬ג ת ח ע□ ‪.‬‬ ‫ב ש ל ו ו ד;‬ ‫של‬ ‫מרד‬ ‫בר‬ ‫»לה *‪ re‬ו ת רו‬ ‫ה ת פ קי די ם ה מ ו טל י ט‬ ‫ז כ ה ה ל שבת‬ ‫‪8‬ח י‬ ‫ר ׳*‬ ‫ב ב ב ל‪,‬‬ ‫י ?‪1‬‬ ‫‪40‬־‬ ‫ה״ר‬ ‫ק ש ו'‬ ‫ה ו‪ .‬נ י ה שה‪.‬ץ ב ל ע‬ ‫ת ו מ י׳ ‪,‬‬ ‫ח לו י‬ ‫י ב מו ת‬ ‫תו ר ה‬ ‫י?זר מל יש‬ ‫‪. rn rm‬‬ ‫ה ש ל ט ו ו‪ ,‬ו ת ־‬ ‫י הו ש ע‬ ‫ל ע ג‪ :‬ר ‪ %‬ת דד‪ !.-‬ג י !‪L‬‬ ‫ל מ ק ר ה ה מ ס ו!‪;:.‬ר‬ ‫מ דו ב ר‬ ‫חני ה‬ ‫ה ה מ ו נ י ׳״]וה רגו‬ ‫למל‪w k‬ת‬ ‫הי הו די ת‬ ‫מ ת ל מי די‬ ‫יסראל ‪,‬‬ ‫של^‬ ‫ש ר'‬ ‫» ל מ ?‪ 1‬י ר ד‬ ‫ה של ט ו נ ו ת ‪,‬‬ ‫בז מן‬ ‫ה ר ו ח נ י ת ‪ ,‬״ ‪ 15‬י ן ‪ 17‬ו ט‬ ‫ה& ו כ ל ו ‪ d‬י ה‬ ‫ו שי תו ף‬ ‫כ ו כ ב‪, 8‬‬ ‫ה ג ‪0‬׳ י ב ו ת‬ ‫ה רו מ אי‬ ‫ל»‬ ‫ש הו כ חנו‪,‬‬ ‫ש ל ר ׳ ח ‪ .13‬י ה‬ ‫מ ש‪ 1‬ם‬ ‫ב שנ ה‬ ‫כישר*‪,‬‬ ‫י הו ש ע‪,‬‬ ‫ב‪ :‬ע ר ץ‬ ‫ל ה‪ :1‬י ן‬ ‫ע קי ב »‬ ‫ת ח י ל ת ה ת י י ש ב ו ‪ n‬ו ‪ 17‬ל ר"׳ רו נ נ י ח‬ ‫ליו ו ר‬ ‫ה ש ל טון‬ ‫בה ו ״ ל ‪,‬‬ ‫בר‬ ‫(‪)43‬‬ ‫ל מ ר ד׳‬ ‫גם‬ ‫ש חי ה‬ ‫ו‪8‬י לו‬ ‫כ פי‬ ‫גזי רו ת‬ ‫ב ס י& ו ר‬ ‫בח ו ״ ל ‪,‬‬ ‫ל‬ ‫הז ה‪,‬‬ ‫מ מנו‬ ‫מ ש ו נו‬ ‫כ פו‬ ‫שני ם‬ ‫במקרה‬ ‫וג דו לי ם‬ ‫עי ב ר‬ ‫שג ר מו‬ ‫גט‬ ‫לנ ה ר ד ע »•‬ ‫ו בי ת ד י ג ו‬ ‫( ‪)41‬‬ ‫תק ופה‬ ‫חי ה‬ ‫ע ק י בי‪ 1‬ע י ב ר‬ ‫כ מו תו‬ ‫הנשי»‬ ‫ח י ה'׳‬ ‫( ‪)4 0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כן‬ ‫ע לינו‬ ‫ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫ע ק י ב &״‬ ‫ ‪- 39‬‬‫״‪•:‬י ר ץ‬ ‫ז! ה ר‬ ‫‪ 11‬ר ך ו ף — הלן*‬ ‫י ו ‪ n‬ו‪ .‬ץ ר‪ .‬ץ‬ ‫ר'‬ ‫לי בנ ה‪.‬‬ ‫—‬ ‫ה ו ד ׳• ו !‬ ‫‪-‬‬ ‫‪n o t‬‬ ‫‪!n‬ןן־‬ ‫ל ה י כ ג י ‪ .‬ז; ה ר ‪' 1‬‬ ‫יהוח;‬ ‫בהירה‬ ‫בן‬ ‫ומהקבלים‬ ‫ו‪.‬ד;רדע»‪,‬‬ ‫י ה ו לוע‬ ‫על‬ ‫אחר‬ ‫ע ק ל ב ^ —ל‪:!.‬׳‪ .‬ר י‬ ‫לנ‬ ‫‪•,:,‬י י‬ ‫יבין‪.‬‬ ‫‪-,‬ין‬ ‫;!ל‬ ‫ירוו‬ ‫לול‬ ‫ל‬ ‫\ ן־‪,‬׳!״׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ihk‬־‬ ‫ר'‬ ‫ר ‪.‬ר ק‪■m u .‬‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 11‬נ‪.‬י ו‪.‬ז■!‬ ‫טח‪,‬‬ ‫רט״י‬ ‫ב י ח ד יג ‪'1‬‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫הגולה‪,‬‬ ‫ו?ה י ‪t‬‬ ‫? ו ו י ‪•.‬יו‬ ‫—‬ ‫יו‪.‬ו‬ ‫בן ו‬ ‫" ג ו ׳ ‪■ .‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫!■‬ ‫ל‬ ‫י ' ’ י*‬ ‫יי‬ ‫ר?דו ‪ 1,‬י י‬ ‫'‪:‬ג י‬ ‫'׳ילי•‬ ‫ל ו•יז ; ליחיי !‬ ‫ל » ו ז‪ 1‬ו‬ ‫״ז‬ ‫לעבר‬ ‫״‬ ‫״^ ׳‬ ‫יי*‬ ‫'׳ ו י'־ ו לי' י‪,‬י‬ ‫ל מ ו ב ז י ה ‪,1‬‬ ‫‪;,‬ויכו‪,‬‬ ‫בחקוהה‬ ‫גרמו‬ ‫ה ג ו ר מ י ‪11‬‬ ‫וויו׳‬ ‫י והו‬ ‫‪-‬‬ ‫נ ה ר ד ע א‪.‬‬ ‫על‬ ‫!הווו‬ ‫ב ג ב ל ( ‪, )4 6‬‬ ‫"לאוהבי‬ ‫‪,‬ל‬ ‫ומוי‬ ‫'לי‬ ‫על‬ ‫מ«יי« י‬ ‫המאווה‪.‬‬ ‫יוע‪.‬־< ל י‬ ‫ר‪.‬‬ ‫על‬ ‫_‬ ‫מה‬ ‫‪<i , m h‬‬ ‫ל! ל ו ‪ . . , ,‬מ א ב ר ג ל ?‬ ‫לר‬ ‫־‬ ‫י י *’׳‬ ‫נ ‪ 11‬ן‬ ‫ו*‬ ‫’ יר'י ל‬ ‫•‬ ‫( יי‪ ',‬ג?‬ ‫ב״ורה‪.‬‬ ‫מה‬ ‫לו‬ ‫׳לי'׳־‬ ‫‪mt‬‬ ‫הלי ל ה‬ ‫־ר‬ ‫על‬ ‫יי‬ ‫ו ה ר ה ׳ יי יי ‪1,1‬‬ ‫ה‪,-‬ןוטה ר‪, ,‬ןוו;ן‬ ‫‪.‬‬ ‫וו‬ ‫‪/^4r‬‬ ‫י‬ ‫מקולו‬ ‫י י‬ ‫‪.,‬׳ומכריח־!‪ .‬ויי ל ר י‬ ‫ו ב ׳ ‪11‬‬ ‫‪1' .‬ות!‪.,‬ו‬ ‫לוי ה ר ד עז;‬ ‫‪,‬‬ ‫(‪)»-‬‬ ‫׳‪.‬גו?ו!‬ ‫\‪r‬‬ ‫<!!; י■ ‪y‬וי ת ן‪ ,‬ל וזז‬ ‫!‪! 11‬‬ ‫‪ -‬ל ‪ ?.‬י י* ו‪ 1‬י ‪.‬‬ ‫טיייריי‬ ‫ו מ ק ‪t n‬״•'׳'יי'‬ ‫‪« ; -‬ק י ע י ן ‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫ו ‪ ,‬ל ו י ‪i o n : 1 ,‬־ ר‬ ‫ל ה ק ׳ י ה‪in ’:‬‬ ‫היהודי‬ ‫בעזרהו‬ ‫י ו ; ו ׳‪ 1‬ע‬ ‫ו‪ D‬י‬ ‫ב ה ר ד‪ .‬ו‪ .‬ה ר ך ע־!‬ ‫להחהייע‬ ‫ל ג ! ; ‪ nr , .‬ר ר‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫המרכז‬ ‫הכמיח‬ ‫ל ב ר ו ר י! י ל ‪.‬‬ ‫ן'‬ ‫הרעו! !‬ ‫ןל»‬ ‫אהר‬ ‫לי‬ ‫״י‪.‬ו‬ ‫‪' t ,‬׳ י ע ז ‪ / — 1‬ל ו ז ‪.‬‬ ‫י ׳׳ ‪1‬‬ ‫ויבג׳׳ י‬ ‫יו‬ ‫יי"‬ ‫י" ׳‪75‬‬ ‫י‬ ‫'י ‪,',‬‬ ‫י‬ ‫רי ׳‬ ‫׳‬ ‫י‪ 111,,‬נ ו י‬ ‫?'ל ■ ^ ל ״ י‬ ‫ל י צל'‪ :‬ל‬ ‫‪ T ; r‬י ‪ 11‬י‬ ‫י ' י י מ י ‪ :‬׳‪11‬‬ ‫( ‪)47‬‬ ‫ביה‬ ‫‪-‬‬ ‫מאהבי‬ ‫אלו‬ ‫מ‪:,‬ו״‬ ‫ג‪;, ,‬ו‬ ‫לי‬ ‫לאהב‬ ‫<ל‬ ‫ר‬ ‫הל»‬ ‫ר מ י ו‪ .‬י י ״י‬ ‫טניםבהו״ל‪,‬‬ ‫ת״ל‬ ‫״״‬ ‫לאבי‬ ‫היוזמה‬ ‫אי‬ ‫טבטמיה"‬ ‫רייי‬ ‫־‬ ‫‪ u‬עו להו‬ ‫ל'י ב ו ע‬ ‫‪ lJ 1‬י ל׳׳‪ 5‬י'‬ ‫‪ 1°‬״ י‬ ‫ח ו ז־‬ ‫׳ז‬ ‫טל‬ ‫י!‬ ‫יי‬ ‫מו‪,‬זיל‬ ‫בהו "ל ‪.‬‬ ‫מו הו‬ ‫י‬ ‫׳סל ‪:‬ןן־ו י א נ ו ה ‪,‬‬ ‫רז!ל‪ ,‬כ ט ה ח ״ י ל ו‬ ‫נדרט ו׳‬ ‫ד‪ 1‬י ן ‪,‬‬ ‫לב‪,‬‬ ‫עב ‪. ,‬‬ ‫ה‬ ‫‪.45‬‬ ‫ו"‬ ‫‪y‬ו‬ ‫ה‬ ‫ן־ ו ה " ר‬ ‫ה ‪a‬׳‪ ,‬יו רו‬ ‫ה‬ ‫יהו״ ע‬ ‫‪11‬ן‪ .‬נ‪.‬ו‬ ‫ג‪1‬‬ ‫כטהטלטו ן‬ ‫כ■!‪,‬־‪,‬‬ ‫לקומה‬ ‫ל ה״״י ק‬ ‫ה רו מ אי‬ ‫!ה‬ ‫ט י ‪1‬ל(‪in :‬‬ ‫ה ה ר י ״ ו ״‪ 1‬ל ה י ‪ ».‬א ה‬ ‫״ עולו תיו‬ ‫ה ע צ מ א י ו הי‪ .‬׳ ! די‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י ה מ ונ‪ .‬י‪!.‬‬ ‫<)‬ ‫׳‬ ‫ח"ד‪,‬‬ ‫‪.692-3‬‬ ‫עב'‪.‬‬ ‫"ו'‬ ‫הנניה "'ל'ט ׳לל ל ג* י י‬ ‫‪.46‬‬ ‫בבלי‪ ,‬הו־ לי ן ‪ ,‬מז'‬ ‫‪.47‬‬ ‫מכילתא‪ ,‬נזמו ח ב' ‪ ,6‬ע' גז״וו עב'‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪ .1‬מ ‪ 110‬ה‬ ‫טס‪.‬‬ ‫ע'‬ ‫<‬ ‫‪?J1 ?ln‬‬ ‫‪- 90 -‬‬ ‫ול יי!‪1‬להוולמוה■;הוחלט‪ y‬לי‪ f.1‬בי‪ .‬י‪.‬י‪-‬חדו י[' ‪1:‬ו׳׳•« '‬ ‫‪ !in‬הקטולטיגיוו־המע׳״‬ ‫!‪.‬ן!‪ «.‬׳יהו י\ע ‪j:i•.11‬וויי'‬ ‫ה‬ ‫‪1‬מ‪.:.‬י!נוירו למל על‬ ‫מרד‬ ‫ו‬ ‫‪j!yp:o‬‬ ‫ב ר <‪1::n:‬‬ ‫‪1:‬ו דו‪ 11‬כ‪ 111.0‬המוז‬ ‫!•ימו ‪• y‬‬ ‫א״‬ ‫ה‬ ‫י«■“ י‬ ‫נו‪,‬‬ ‫״‪Ityr‬‬ ‫‪,‬־ עו׳ ‪,‬‬ ‫‪ )4‬־‬ ‫יל■'‬ ‫•י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪■.‬׳\י ל ר‬ ‫מ ט כ ו•‬ ‫׳ י'‬ ‫*‬ ‫מי‬ ‫’׳׳ויי‬ ‫יט טי‬ ‫‪,,‬‬ ‫והוה חמי ו‪ 1‬ד כי‪,‬‬ ‫ז ('^)‬ ‫בגויה‪,‬‬ ‫נו ‪ 1‬ת‬ ‫‪urn‬‬ ‫יי־‬ ‫יי•‬ ‫ו‪:‬יז!*‬ ‫י ה?;‪1‬ך! ‪11‬‬ ‫‪r1:n‬‬ ‫‪ j11‬מ‪t.1 11‬‬ ‫;י•‬ ‫‪•,-,‬־‪,‬י‬ ‫׳'•״׳‪.‬־ י•!״ ה■‪!,‬־נו;‬ ‫ואמו‬ ‫יי ל י‬ ‫מ ע ב רו ׳ ‪1 ,‬‬ ‫י‬ ‫‪)5 0 (. . .‬‬ ‫י<מוי ין• נ ‪u‬ו י ‪v‬ו‪.1‬ז י')‬ ‫‪<1‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫!‪.‬ד‬ ‫ר‪,‬י‬ ‫ד‪’,‬יי ‪ ,1‬ויייו׳ ‪3‬׳׳ “ז‬ ‫ו ט ק ע י‪ .‬י• ‪ 1‬י‬ ‫ל י ע י ‪,‬׳‪-‬‬ ‫ד ח ק י ‪ /‬מעיזי•‬ ‫ר‪ '111‬ב ‪ 1111‬ר‬ ‫‪.‬זוגו•׳לו‪•:‬‬ ‫!׳יי■‬ ‫ע ב ו ד תכוכביו)‪.‬‬ ‫‪W‬‬ ‫י‬ ‫יי־ ל’י־«י ל‪-‬י!יה" ני ״'׳״'׳‪1‬ו‪,‬ל' ־‬‫( ‪)4 9‬‬ ‫ולמ‪;,‬‬ ‫<וי‪.‬‬ ‫ו•‪:‬י‪1‬‬ ‫‪,,‬יו? ר ב י״■יי' ‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪;,‬ו‪,‬‬ ‫י׳‬ ‫יל‪11‬גי‪ :‬מי ל ר!׳‪ .‬ל;‪111‬‬ ‫ר י מ ו ן ‪.‬רמי‬ ‫ר• «‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬־לי‬ ‫בירו למי"מ ‪:117‬‬ ‫"י‬ ‫‪, n‬־י'י ׳‪’'°‬‬ ‫ו וזד‬ ‫וטיב‬ ‫יי"‬ ‫חד‬ ‫ו ק ב עלי •‬ ‫מ‪0‬מר‬ ‫יי־ כדו‪ /‬מי ‪ n‬קו־ י ה׳•׳;!‬ ‫‪1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫( ‪)5 2‬‬ ‫‪.v‬‬ ‫מ ס מ ר ז‪1‬יי‬ ‫״■‪,,‬י‪.!,‬־ ר■!• ר■ין ה‬ ‫כו‪.‬ר‪.‬ןה‬ ‫‪ 0‬יד ני‬ ‫״‪ )ltsa‬ל‪1‬וד ״ ״״‬ ‫!!‬ ‫גמל י‪*.‬ל ללן‬ ‫על‬ ‫‪:,:,‬בל‪ .‬ב נ י נ י ״‬ ‫‪. ,‬‬ ‫ה!‪ 1‬ו מ ר ו‪1‬‬ ‫ל מי‬ ‫ל‬ ‫ר ‪V‬‬ ‫'יל '•'י ‪ ’ 0 3‬״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ל ’•‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪ 1‬ך״‪].‬ייי ליו‬ ‫ה!ז ן; דו ו ‪ v‬ו ׳׳>י ״ ) ‪1‬‬ ‫זו‬ ‫י•‬ ‫ן״ ר‬ ‫‪ j‬י וווו‪kjn.i ,‬‬ ‫ל‪,‬ו‬ ‫‪t o n‬׳‪ !,‬ו ן‬ ‫‪,,‬י‪.«« .,:‬ג‪ 1‬י ‪. 4‬יז י'׳‪1‬י;‪ 1‬ל• ל'"' י ׳■' ‪ M‬״‪T‬‬ ‫ר ‪ ' : .‬בד< נ ע״ז‪:‬‬ ‫‪ 1‬ימט‬ ‫הנטיון‬ ‫ל ‪ mi‬ר‬ ‫י־י‬ ‫‪. .‬יוזון ‪.,‬י!!!‬ ‫‪1 11‬י‬ ‫בלי‪-‬י‬ ‫ו‬ ‫‪'v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫■ (י?‬ ‫<ז מט ת ב ו ׳ ‪ ! /‬ה !‪ . 1 !11. 11‬ק ע ‪ 1.‬י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ...‬י י "‬ ‫” ' ‘׳‬ ‫ל ‪11‬‬ ‫^‬ ‫‪.‬ו לי! קן‬ ‫נ‪ !.‬ן י׳;ר‪ r.‬ל ‪,‬‬ ‫ו‪,‬‬ ‫*־‬ ‫יי־ ־‪:‬מ‪1‬ז‬ ‫‪VI‬‬ ‫י‬ ‫‪M‬‬ ‫‪,‬יי ״ ‪.‬־י ‪ -‬וויירו ‪m n‬ך־ הצי מטל י‪11‬ו ונותן לו‬ ‫‪.,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫זי ו‬ ‫‪1‬‬ ‫•‪.‬‬ ‫רין‪ ,‬עו<יו‪'.! ,1‬׳״•‬ ‫‪1‬‬ ‫וו • י ‪0‬ל'וו ‪0‬יוו<וו‪ 1‬ביי״ יייי‬ ‫‪; ,‬ייי‬ ‫!‬ ‫\ ״‬ ‫‪,‬׳ ‪,‬״‪ ..‬ו״׳ י ׳‬ ‫מלה טהוטמכו ‪ ,‬דוו;"ר ‪,‬זר ע ‪ U .‬הע‬ ‫ולמה היו דוחקי ן ה׳•'לי■ לי י ‪ r,T‬׳־* ‪ 3‬י י‪“ :‬נ״ (׳בקעי‪ 1‬יימיז יל‪11‬‬ ‫‪. 1.‬‬ ‫ה&״ינו ע ד בו‪ :‬״‪/ 1‬ו ל ״רץ נו‪,‬בוז? (קרי ן העיד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫באו‬ ‫ונראו‪,‬‬ ‫הגדולים‬ ‫‪.51‬‬ ‫י«‬ ‫מע^דו‬ ‫בדור‪,‬‬ ‫מי״ ״לייהו‪.‬‬ ‫‪t'H‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מו״די״ לעבי *!'!י ״‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫ו)!ו ‪,‬ןיל ‪ y‬׳*ל ‪.‬י‪ !/‬ךן; יו‪:< .‬׳׳‬ ‫י‪ 1 1‬לתוכו כרהוך עיסו‪( ,‬עו? ” י ה«׳״‪ 7‬ץ‬ ‫יז «^<מי‬ ‫״גיגה״ יי*•’ ייל‬ ‫‪ u:1‬מ ‪. n‬י!ו‪:‬ןןי‪ :‬ו‬ ‫■*‬ ‫‪ ..‬י ‪/‬‬ ‫'"ו י ׳'־ג‬ ‫ן‬ ‫'*‬ ‫‪** (a l p m‬לע וה״ח&‪I‬‬ ‫ ‪- 91‬‬‫ולז? *‪y !:‬ן; !‪, .j,‬ובלו! הזו; היה ‪ ;0:1‬י;‬ ‫?!!חו‪ ,‬ו‪u 11‬‬ ‫ו‪,‬ו‪1‬י״‪ 1‬ו?י‪1‬‬ ‫יל !;וומוי!! ?‪.‬ולו ‪1:1‬״ ר ר י‪ *■',‬י•‬ ‫ו י׳׳ י* ‪ I‬י‬ ‫תר‪ .‬ע ה מן !;עובדו; ץן•; עי‪:1‬ו ר ל‪ !:‬נ‪/‬יל׳‪;1 ,‬‬ ‫‪,,,‬וי‪ !.‬הדה־ו׳ה (*״ ‪9‬י י י‪1 ,‬‬ ‫‪ t‬הי ‪ inn‬ןי?גלרי‪,‬ו ויגלו!׳־ י רי׳‪5‬י ט‬ ‫מח^בלה‬ ‫ו‪ .‬הגה‬ ‫ו‪™:‬ץ‬ ‫ישרמל‪,‬‬ ‫"ט ל »‬ ‫יטר ;ל‪,‬‬ ‫הנו‬ ‫׳חיו ה ל ט‬ ‫ב‪:‬׳;? ר ץ‬ ‫י'!• נ יי■ ‪ 1‬י‬ ‫׳‪ 11‬׳׳י‬ ‫לי' י■י‪ lJ‬י ׳׳!'־י‘ י'י י ‘י‬ ‫^ ‪ .‬י‪-‬־* ‪ :1;111‬י ה ל ‪ u‬ה׳׳ ה מו ה)‬ ‫לחומו‬ ‫כ י‪ .1‬ו ‪0‬‬ ‫ועליו‬ ‫‪.‬ובר‬ ‫׳׳י‪1 ,‬־)‬ ‫יבור‪.‬‬ ‫ה ה ב ע רה ‪»\> ,‬י ו!‪ 1‬ו‬ ‫על הרעו!‬ ‫י‪1‬‬ ‫י‬ ‫י ‪-1‬יי ״׳׳ י־ < ‪ -1‬י‬ ‫ל ‪ p‬ג׳׳‬ ‫ה ני ח ;‪:‬מוי!! ו‬ ‫היו י 'גריי ‪, " 0‬‬ ‫‪•1 V ,;1‬‬ ‫ויל‪" ,‬‬ ‫ב^רץ‬ ‫ר‪> :‬ל ״‬ ‫י‬ ‫ה יו׳ ו‬ ‫יו■ו י‬ ‫י‬ ‫ייי<‬ ‫‪1‬י ‪1‬־־ ״!״ ’ ‪^ 1‬‬ ‫והו& ט‪/‬ן! ק ב י)־ י ע ו ח י הגו ‪ 11:1‬י !וי*י יי‪,,‬׳י ‪• ,',‬‬ ‫‪v .,n o‬‬ ‫למי‬ ‫ה‪,‬ט‪ 1‬ו ו ט ח כ ו עעי’ *‬ ‫‪,‬׳ל ד ב ר‬ ‫י ״ ו ר ה ‪-‬כ‪].‬־‬ ‫ר׳‬ ‫‪ ■,‬י ‪ u‬ו;טו‪:1‬י ‪ u‬גבגליעלי'׳‪ 11‬ל נזזי ג ‪j‬״‪1‬י'’‬ ‫‪,‬‬ ‫‪)5 6 (,‬‬ ‫׳־טרה ל‬ ‫ל״וו‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ע וי‬ ‫ר ר כוי‪-‬ייא‪,‬רז יהיךו'‬ ‫״רד‬ ‫יייי‬ ‫ב כ ל לי‬ ‫לי׳־־‬ ‫‪3‬י‪-‬ר«‪ ,‬ו״יבה ״« מ‪ . )5 7 (;,‬היי•!!י בן; י ירי־‪.‬ליי־ י‪**«#‬ייי*יי ג " * י " '<׳'‬ ‫‪.,‬י וב !‪:‬י!‪■.:‬‬ ‫הן־‬ ‫עבר ב חקו(•! הזיו‬ ‫‪/‬ביו‪ .‬״‪,‬יר״י במאירי־ ע׳ ‪*3°‬‬ ‫‪ n‬ט׳‬ ‫~‬ ‫ו‪;,‬״‪,‬‬ ‫־«‪«,‬״‬ ‫‪,‬וי‬ ‫‪,‬‬ ‫יי•'‬ ‫־זר‬ ‫‪,‬‬ ‫עיי י‬ ‫‪a n‬׳ ‪,‬זרו‬ ‫‪,‬״״‪:‬״״״ו‪,‬‬ ‫« י־יגי׳ל‬ ‫‪ 01:‬י י‪ :.‬ן!ו ‪ 1,‬ע ל ‪/‬‬ ‫\ל י‪1‬נ*רז* י ׳‪rjv‬‬ ‫״*‪ f‬י ;־ ל' •‬ ‫ול)־׳״י י‪';■/‬״יי־ ל‪ ;” ,‬ייי‪ -‬הי י‬ ‫‪.,‬״ד מודו״הוזב״י"■ ^ <‪5‬דו‬ ‫ב ‪,‬‬ ‫‪u‬לו‬ ‫‪ 1‬רזי|יי' ך ה‬ ‫ל‬ ‫”• “ ־ ’י ■‬ ‫״ ־ « ״ י־י‪.‬‬ ‫מייני‬ ‫יי'•"‬ ‫■•ייייייי•‬ ‫היו‬ ‫ב ס ! ‪ .‬ל בו ה‬ ‫*ו‪:‬י‬ ‫ז׳ת ו; ד‬ ‫‪,0‬‬ ‫״"‬ ‫י ' ‪1‬׳ י ׳ •‬ ‫‪m y‬‬ ‫יי!י ‪'1‬י‪.‬‬ ‫ה ל ל ו ‪.‬ו נ• ‪V‬‬ ‫‪ r y‬ןי ע ‪• 1 3‬‬ ‫״ ״ י ט‬ ‫יג‪1,« :‬‬ ‫‪v ,‬ו לו חיו ‪.,‬י״״ לליי‪*,‬‬ ‫״ננין‪ .‬לוז ‪ 0 ,‬יק‬ ‫‪ ,‬״‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‪,,‬ל‬ ‫רבי‬ ‫הר^ווי‪,‬‬ ‫‪3‬חז_‬ ‫וזו‪;,‬‬ ‫ו‪.‬מ<‪ 1‬ו;יר‬ ‫ב ג י ^ ל י•‬ ‫י‬ ‫י י ׳ ו י‘‪',‬״ “‬ ‫י‬ ‫ר»ה‬ ‫‪. 58‬‬ ‫י' ’‬ ‫ב ייגה‬ ‫"ורייך;‬ ‫ר» ה‬ ‫וי‬ ‫ומר ה נ ״ ל‬ ‫‪140-141‬‬ ‫ה ע ו ל ה ?‪!:‬ענו"‪,‬‬ ‫ילבין ׳‪!-‬ח‪,‬‬ ‫ל‬ ‫בורטחי)׳‬ ‫ה״‬ ‫עו‬ ‫י ■י י‪ ,‬׳‪1‬י‬ ‫‪ 1/‬ע י ‪.1‬וו‬ ‫להמירה‪.‬‬ ‫בבלי‪ ,‬י במ ו‪ , 11‬ייב‬ ‫‪. 122 -131‬‬ ‫^ ׳״‬ ‫‪y‬נ‪:‬‬ ‫'י•״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ,,‬״״‪,.‬גגי■‬ ‫‪. 57‬‬ ‫ה ב _ ב ל _ י _ ^ ‪ -‬י ׳‪n . u ■1‬‬ ‫^ ‪L L‬יי‪1 -‬‬ ‫« ‪5 5‬־ק־‪ ,‬י רוי ’יי־ י׳ ״••׳»' ־ י׳ יי••׳‪,'” ,‬יי‪’.,‬‬ ‫‪ V‬ר׳ ‪ ,‬״ ״ ; י ‪,; ,.V , .‬״‪..‬־״י‬ ‫‪| m‬־׳‪,‬ולוו‪ ,1‬י‬ ‫ד‬ ‫היה‬ ‫‪•5° 5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪■,‬״ י י ו י ו‬ ‫ו‪ c ,‬וי‪ , njiJ■.‬״ ״ ג ^‬ ‫'י'י‬ ‫הרברי״ומנ ‪ 0‬ה ליי זב הח ‪.‬יני ‪ 0‬וח‬ ‫ל‪,,‬י ב״יחור ‪:,‬מן»‪ :‬ע; הט׳יחיי׳^‪3‬י‬ ‫׳‬ ‫‪;! ;urn‬‬ ‫יי•‬ ‫ויטוו‪ n y p . u ,‬י‪1‬ן‬ ‫ ‪- 92‬‬‫{‬ ‫מוהר‬ ‫הי‬ ‫וב‪-,‬ן‪.‬יןיהר הו זד‪17‬‬ ‫ש ל ז!וי‪“1‬י;עוי ‪0‬‬ ‫ו;«נוו י ל במו' יו‪ .‬י וו! החיויה‬ ‫י ר‬ ‫וזיהה‬ ‫ר* *‬ ‫י‬ ‫‪'./‬מערן‬ ‫החירה‪,‬‬ ‫ה)‬ ‫■ ■‬ ‫־‬ ‫הבקעת‬ ‫מהשר‬ ‫היה‬ ‫י?‘ו ר ‪Y‬‬ ‫זמת‬ ‫ונ״ייאו‪:‬‬ ‫ויימר ן־‪,‬‬ ‫ל יה ר ד ה ‪,‬‬ ‫רערד‪,‬‬ ‫־י‬ ‫י‪ *I‬׳ל ל ׳‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ממנה‬ ‫שלדעתנו‬ ‫ויויווה‬ ‫לקבוע‬ ‫‪y‬‬ ‫מה‬ ‫ההחילה‬ ‫לנ שימ‪,‬‬ ‫( ‪) 5°‬‬ ‫הטנהדו י ן‬ ‫ללי י היי; ויריו‪,1 ,«.‬יסרו‪ :‬וז יהודי היו; מר רה ז ‪:.!,‬גליל‪.‬‬ ‫ב ש ה ה ‪ . i :j‬ד ד י ן‬ ‫גמליאל‬ ‫זגטונינוה ו‪ 1‬י ר ם ( ‪)1 3 8 - 1 6 1‬‬ ‫ימו‬ ‫ל ו ‪ ! .‬ו יגן‬ ‫נקבעו׳; ! ‪m u‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מהד;‬ ‫ר«ינו‬ ‫קודגו‬ ‫שנעשה‬ ‫הסיר;־‬ ‫ביהודה‪,‬‬ ‫‪.‬׳לגל‬ ‫הו‪.‬ד»ה‬ ‫שמהעמי‬ ‫י‪ :.‬מ ק ‪in‬‬ ‫החג הדר י ן ‪,‬‬ ‫בהי‬ ‫רבן‬ ‫מחכמיה‬ ‫השלטרן‬ ‫הרומאי‬ ‫ל מ ה ו ה ?‪ v v‬י ר‪m . ■1.‬‬ ‫ב•ו מ ן‬ ‫מ ד ר יוו‪1‬‬ ‫ו‬ ‫}‬ ‫‪5‬‬ ‫בדברי‬ ‫(שוחה‬ ‫ו ו ‪/‬‬ ‫י)‪.‬‬ ‫בדור‬ ‫‪.‬יהי יוה‬ ‫»חר ‪; :‬וין‬ ‫י והו ן‬ ‫שנינו‬ ‫י‬ ‫ב ן ‪:1‬רוי׳ן‪;:‬‬ ‫ל מ וזיר‬ ‫בה ‪ii.ii.n‬־‪::‬‬ ‫ל(ל ג י‬ ‫נהגי ן‬ ‫כן‬ ‫ו יו‪ .‬ו‬ ‫היה! ה ז‬ ‫היהרדיח‪,‬‬ ‫והחי ד;ג ר ‪;v1‬‬ ‫מגה‬ ‫הלק ה‬ ‫ג‪ :‬ן‬ ‫לכה ו ב‬ ‫מכיר‬ ‫׳‪:‬גליל‪.‬‬ ‫׳ל הו‪■ .‬‬ ‫גמל י;‪ ;.‬ל;‬ ‫מין ?‪!,‬ו‪ .‬ו‬ ‫~ ‪ijV‬׳‬ ‫בטגעי‪1‬־‬ ‫‪)6 0 ( .,‬‬ ‫המה מו־גי י >‪»:‬י זמל י‬ ‫מו ‪\:‬מ מ ו עמי ח מגו ‪:•!.‬מ קו־ ד ‪in‬‬ ‫בגליל‪.‬‬ ‫<" ׳דייג ‪:‬‬ ‫בשר‬ ‫הלוז י‬ ‫•‬ ‫׳•‬ ‫מגוריהם‬ ‫ד ׳ ‪ 1.‬מ ע ר ן‬ ‫ב מנ ר‬ ‫ץ‬ ‫נ ר וז ר!‪1‬‬ ‫ביבנה‪,‬‬ ‫המיד‬ ‫נע ‪ .1.‬ש‪.‬׳ מ‬ ‫דבר‬ ‫מ י ר תו‬ ‫‪ 1‬מ נ ע ב ‪ y‬ד ה מ ל ה דש מ ה ה הו‪ .‬ה ג ח‬ ‫ל! וזיווה‬ ‫בל מוז‬ ‫יסר ‪ 1‬י‪.‬‬ ‫לק‬ ‫‪.! n u‬‬ ‫ה י;‪:‬׳ ו ג‪.‬‬ ‫במקרמרה‬ ‫מד‬ ‫ל‪,l .‬ן‪, -,‬‬ ‫ה מ ק ו ה ‪ yj‬ו \ב‬ ‫הגליליה‬ ‫הקימר‬ ‫הן י י ה כ ן‬ ‫ו כשו‪ .‬ויומו‪ .‬ה‬ ‫•‬ ‫" ‪n‬‬ ‫רט!‪ :‬״ ג •״‬ ‫ביבנה‪.‬‬ ‫על קירו׳;; וייחודה ש נ ע ה ב;׳ וישמ‬ ‫קיד!ר‬ ‫ר ע י־ה‬ ‫בי"ד ‪111‬‬ ‫רוווו‪:‬ן־‬ ‫כר‬ ‫ל ירה השז‪ :‬י ‪,‬‬ ‫ההנה במרי״״‬ ‫ג‪:‬ן־‬ ‫נו־רי‪,‬‬ ‫ירד וי' הגו; ‪!.,‬‬ ‫ירך‬ ‫‪1 U‬״‬ ‫לו‬ ‫בנו ‪.‬ול‬ ‫״־>‬ ‫ירחי‬ ‫הגלילי‬ ‫‪-‬‬ ‫רע ׳‪;1‬‬ ‫כר״ע‪.‬‬ ‫ממר ר וב״ג;‬ ‫ולר " ג די בנה‪ ,‬גלהה‬ ‫ו ד ב זמנו‬ ‫כמוהןיש דע רוו ׳וו; ‪0‬ו‪ .‬הדר י ןי שבוז‬ ‫חזרה‪.‬‬ ‫מיןוהמער‪.‬יננ ר לע ס ו ק בנר‪,‬ב׳זה‬ ‫כוכבז•!‪.‬‬ ‫הנושמ‪ ,‬ע'‬ ‫חרק‪;/‬לה לבירו ר‬ ‫‪ . 1 6 2 - 1 9 7‬במוחן ש ט ח י מ ה ק ב ל ה דעהו יל מ נ מ ל ה מ ט כ מ ת מה הדי ון;‬ ‫"לכהחילו‪ .‬מין ל ה ע ל ו ת על הד עה ש ה ה ו‪.‬הדר י ן ג ל ח ה ח ע מ י י ה מ י ב ו ה‬ ‫ליווי‪/‬׳‪ ,.:‬שהרי ה ס נ ה ד ר י ן למ יכלה ל מ ע ו ל ב הל ל ריק מל>‪.‬י רק ב מרכז‬ ‫’׳'ל חיי יהודיה‪ .‬לחני מדד בר כ ר כ ב מ היווה יהודה מרכז כזה; י ;!ילר‬ ‫מהרי ה מ ר ד ה י תה י ה רדו הוי י בוז וי רב הי \וב ה י ה ו די ‪ 1‬רץ נתרכז‬ ‫ב ג ל י ל " ‪ .‬ע' ‪. 197‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫בגלי‪,‬‬ ‫שבה‪.‬‬ ‫יג'‬ ‫עב'‬ ‫ורמה‬ ‫שיר־השיריה‬ ‫ובה‬ ‫ג'‪,‬‬ ‫ד‪.,‬‬ ‫ ‪- 93‬‬‫נוו‪,‬גיןי‬ ‫״ ‪P‬־ וליו‬ ‫ביזנו ה"^‬ ‫‪.‬‬ ‫טמקרה‬ ‫להניח‬ ‫אנו‬ ‫‪.‬׳ ‪m‬‬ ‫הנראה‬ ‫הכוונה‬ ‫מ ק וו‪1‬‬ ‫ל ק י ז‪-‬ו׳‪;,‬‬ ‫קידטו‬ ‫הברייתא‬ ‫י‪.‬‬ ‫«‪.:‬י«ו‬ ‫‪11k‬‬ ‫דור‬ ‫על‬ ‫הוי וו*׳״‪,‬‬ ‫"י יק‬ ‫אמקובל‬ ‫ההודט‪.‬‬ ‫באוטא‬ ‫י ד•; ו‬ ‫‪.‬י״י‬ ‫‪iu‬־‪1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪:.‬רבו‬ ‫ומוזהבד‬ ‫‪t o‬ג‪:‬ו מ ג ו‬ ‫‪ -‬־קיר‬ ‫לראוה‬ ‫זי‪11‬‬ ‫ע ו מ ק י ‪'' 0‬‬ ‫וזג ו י א ‪.‬‬ ‫ב נ וג־הות‬ ‫ה‪ /‬ג ה " ‪.‬‬ ‫ההוקריוו‬ ‫‪1‬‬ ‫באן‬ ‫חר״ילח‬ ‫א מ נ ה‪ 1‬׳‪ .1‬י ה‬ ‫באו* י ל ה( ‪! 1‬י‬ ‫ו‬ ‫א ה ‪ ; 1‬ר ב«‬ ‫דמם‬ ‫‪t‬‬ ‫הטנה‬ ‫׳י־ ‪n‬‬ ‫ב י ויי‘ י‬ ‫ההודט‪.‬‬ ‫ד‪.‬ר י י א;׳ ו‪ .‬ו ‪n n o‬‬ ‫מתעד‪:‬‬ ‫ג‪/‬ד‪1:1‬־‬ ‫לוזמומו‬ ‫אל ‪w‬‬ ‫‪11‬‬ ‫זה‬ ‫‪ 17‬ק י ד ? ז ו‬ ‫מההירור‪,‬‬ ‫המכו׳וניא‬ ‫^*‬ ‫מעייך!;‬ ‫"מעטה‬ ‫ו׳‬ ‫על‬ ‫בר׳‬ ‫נהוראי‬ ‫אקוהא‬ ‫גהוראי‬ ‫זה‬ ‫ויו‬ ‫יי‪,,‬‬ ‫טהלן*‬ ‫הלו‪ .‬ד‪/.‬־‬ ‫קידוט‬ ‫אצל‬ ‫‪.‬׳ל‬ ‫דורו‬ ‫ההוד‪/‬ייוו‬ ‫העד‬ ‫ר׳‬ ‫להעיד‬ ‫מאיר‪,‬‬ ‫בזיו‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ל י ו ‪:1‬‬ ‫‪*ru n‬‬ ‫■״‬ ‫‪/,‬״(■•י‬ ‫או‪.-‬יז\ ‪ ) 6 4‬־‬ ‫מ׳־‪ :‬מ נ ו‬ ‫ל ע ר ‪in‬‬ ‫זו‬ ‫מהקומה‬ ‫ג י ‪011‬‬ ‫ע‪(«.‬ץנף**‪1‬ר! מ!ן<* י ‪ 11011‬ל ‪*1 1 ^ 11‬ר! ‪ t‬די‬ ‫מ!ע‪,‬י‪?.‬נ ו ב!‪1‬ו ‪ 0‬מ תז‪51‬‬ ‫היה‬ ‫טט‬ ‫מגיל!‪,,‬‬ ‫אה‬ ‫ורהבה‬ ‫ההו קרי״;‬ ‫במקום‬ ‫ל ק ר וזן‬ ‫בז;‬ ‫באג‬ ‫ר ‪1 i x‬‬ ‫‪!/‬ע‬ ‫י‪\1‬‬ ‫ו קראה‬ ‫‪;1‬‬ ‫—‬ ‫הטנו;‬ ‫ו‪/‬‬ ‫מלבו‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫יז?עה ‪j‬ר‬ ‫לעיבור‬ ‫>ל‪.‬ז‬ ‫ל ‪:‬י‬ ‫בגליל‪.‬‬ ‫‪;,‬יא‪:‬‬ ‫ה י‪ :,‬ן‬ ‫הי ״ ה‬ ‫ע ‪ 0‬י ׳‪1‬‬ ‫ויימסו‪!,‬ן״‬ ‫‪:‬י‬ ‫א מטר‬ ‫ה י ה >‪.‬ו‪.‬‬ ‫י ב י‪1.‬‬ ‫ההידור‬ ‫דדבר‬ ‫יו יז ‪1 11‬‬ ‫המוריה?‬ ‫‪ yv/‬י‪j,‬וי ‪ 3‬י ‪tj‬‬ ‫‪j‬י ל ך ? יל ינ]׳‬ ‫סימור‬ ‫_‬ ‫אס‬ ‫על‬ ‫זו?‬ ‫ומה‬ ‫‪n *1:1‬‬ ‫ע ‪:1‬‬ ‫ר׳‬ ‫מ ג ׳‪/‬ו‪.‬‬ ‫זוזו;‬ ‫י■‪:‬‬ ‫מאיר‬ ‫(‪1 11 .‬‬ ‫<׳‪.‬ן יו‪.‬ג•‬ ‫׳ ‪ ,‬ו י ר ו ולמי‬ ‫י‪ 1‬ו ט ט א » ר א ט ה _ה ‪ ,‬ב ׳ מ ' ‪ ,‬ו ב ג ל י ‪ my‬ל ב '‪,‬‬ ‫ה ו* דלו ‪. 11‬ר י ב א ו י ט א י; ל ז ה‬ ‫ל י נ י ה א י ב ו ‪ .‬ל ׳י ! ק ו ר ה ו ל‬ ‫ר ׳ י ואו‪ .‬ן ב ן ב ר ו ק א‬ ‫ו א ר י ‪ .‬ו ל‪ .‬ן ל א‬ ‫י וווו‪ .‬ן‪.‬׳־)׳‬ ‫ה ע מ י ד ה ב ד ב ר י‪ 1‬׳‬ ‫י׳‬ ‫!;‬ ‫׳!‬ ‫רן־ ל א נ ה ג ו ב ל ב נ ה ‪.‬‬ ‫ה ק ע ב ע ד ר מ ל כ ו י ו ה ‪ .‬ר ! “ ו ! ;‪ .‬גי ר‬ ‫ל ר ' י ו!ו י ! ‪ .‬ג ל י ל י‬ ‫ה ‪ .‬ו ו ‪ .‬י ו ד לוי נ י ה א י ב ו ; ר ' וו ו‪.‬י ו‪.‬א ב ו ו‬ ‫‪1‬ל ר‬ ‫ו ב ל ל ב ה ט י ל ה א ה ה ד ר א ל ה ו י ו א ו ק ד ו י ו א ו ז י ו א ‪ ,‬ו ה ק ע ‪ -‬ב ד‪ v 1,1V‬ל‬ ‫!נהגו בי בנ ה)‪.‬‬ ‫ר י י י ‪. ,‬יל בן* ה ע י ר ו ! ב ״ ג ט ז ה ה א‪ 11‬א ה ה מ נ ה ג‬ ‫ויז;י‪.‬י‪.‬יון ״ק י ר•ו‬ ‫הזנ ה "‪,‬‬ ‫מו‪ ,.‬ה‬ ‫לפני‬ ‫ירד‬ ‫המרו*‪.‬‬ ‫זד‪ ,‬ה י ו ‪ .‬ל׳ נ י מו ד מר ב ו ! ‪.‬‬ ‫ו ען‬ ‫א ו מ נ ט ה ל ו י ח ״ ד ע' ‪447‬‬ ‫ה ר ׳ י וווו‪ .‬ן ב ן‬ ‫‪ : 11‬י ר ה‬ ‫ירו‬ ‫ב ר ם ‪ ,‬מ נ ט ל ד ו א ה זאא ע ל י ח ו ד ו‪ .‬ג י ר ה ה‬ ‫ל ר ׳ י והו‪ .‬ן ב ן ב ר ו ק א ‪.‬‬ ‫ה מ ! ר;יי ה אא ר ׳ י !מעאל ב נ ו‬ ‫הוחמהא ‪,‬‬ ‫היי י מ א ן ‪,‬‬ ‫‪;.‬גי ל ה‪.‬‬ ‫ה יי ג‬ ‫ב'‪,‬‬ ‫‪ vnn‬ה‪.‬ינו‪.‬‬ ‫ט ו ' ‪ ,‬ב ב לי‬ ‫‪ur7‬‬ ‫כ " ‪ " *ay‬ב‬ ‫‪. 918-9‬‬ ‫ב׳*‬ ‫וכן‬ ‫ב ב לי‪,‬‬ ‫מ ג י ל הי"וו‬ ‫ע יי ב •‬ ‫י ו ו •לג•• י‬ ‫יי! ן מ ת‬ ‫י‬ ‫מ '! א ה ל א ׳ ‪.‬‬ ‫‪- 94 -‬‬ ‫ר'‬ ‫ג; י ‪n‬‬ ‫עקיב‪:‬‬ ‫‪•n ,,. ..‬‬ ‫ה י ה ‪■:‬׳‪:‬ורן־‬ ‫ו‬ ‫יל‬ ‫אלון‬ ‫דין‪,‬‬ ‫היה‬ ‫ה י ה ‪:1‬ו‬ ‫ל‬ ‫ל ו ן!‬ ‫להוי)׳ י ע‬ ‫ק‬ ‫ה‪ 7‬ת ה‬ ‫״גת‬ ‫‪11R‬‬ ‫;‪:‬גול‪:1‬‬ ‫י‪,.‬‬ ‫•ר‬ ‫יהודי‬ ‫על‬ ‫״בתי‬ ‫״‬ ‫היה ל■׳! ‪ n u n‬בה ח ל מ ‪in‬‬ ‫' ‪m u‬ר‬ ‫ה ע י י‪•:‬‬ ‫•‬ ‫(׳׳’׳‪1‬׳'יי‘‬ ‫בההלהוה‬ ‫הגול‪;.‬‬ ‫ינ‪;,‬‬ ‫'•■יי׳'‬ ‫«ל»‬ ‫א הוי יעי'‪ 1‬י‬ ‫ה י ה ב י ן וזה ה מ י גו י׳ יה ‪ <j o w n‬ו‬ ‫מאיר‬ ‫ר׳‬ ‫בז‪.‬ו ף מסרי'‬ ‫|יי״י‬ ‫׳׳‪',‬־‬ ‫בגלל<ויה ‪ 0‬ו ך‬ ‫להגביר‬ ‫‪...... ...........‬‬ ‫‪,/‬י‬ ‫" יי ׳'‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪*1,1‬‬ ‫׳■ י‬ ‫י'‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪£1‬י ' י‬ ‫‪1,17‬‬ ‫י י ״ יעכיר‪ 1‬״‬ ‫ק ו ב ע ת ; ‪ kv‬י ן‪ ,‬ר ן‬ ‫״׳־ ‪',‬‬ ‫י ( ‘ י■ )‬ ‫|יו' יי‪ 11‬׳‬ ‫ב‪,‬ו‪ :‬ק עי' ‪ 1‬יי י■‬ ‫^‬ ‫'*׳‪11‬‬ ‫״איוו‪,‬וזקק ‪/‬׳‪.‬ו ‪ 1‬ו ‪.1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לבין‬ ‫ר י "‪;,‬י‪*' !,‬‬ ‫בדי‬ ‫י• ’ ‪,‬‬ ‫ל! יק ג י<ז‪ 111:‬וי נ ט‬ ‫הנ׳ייא‬ ‫למקו‬ ‫יי‬ ‫העיבו‪,‬‬ ‫’ ׳י‬ ‫ה ע י ב ור ‪..‬ו־ י ן‬ ‫ד ו ה י ם או‪ .‬ו‬ ‫המסומר‬ ‫׳**״‪11‬‬ ‫־‬ ‫״ ‪ ......‬ד ‪ ; :‬ו ו ‪, ) ' , 6 ( " .‬‬ ‫מ ל ב ו !גם‬ ‫ר‪5‬‬ ‫’י •‬ ‫ל •״‪,,‬‬ ‫לו•! י ו‪.!;,‬׳‪1!.‬‬ ‫' ‪*1• 1‬י ‪1,1‬‬ ‫ד ב ר ‪ j ;1‬י‪.1‬ו־י' ‪1‬יי‪1'-‬‬ ‫>ל • ׳‬ ‫״״‪-‬ץ‬ ‫בין‬ ‫‪:n‬‬ ‫יל‬ ‫־׳ “ ‪11‬‬ ‫‪r u n‬ב עו‪ .‬י ג נ ו ‪.‬‬ ‫ל ה ו ד י עג‪ :‬ר ב ר ה ה ל ה ת‬ ‫י;‬ ‫‪ ’.‬ק ‪ ,‬ל י < ‪ H‬י‬ ‫על‬ ‫ק ן; ל ג ו‬ ‫ה־״׳לי‪(,‬‬ ‫במי ‪Tin‬‬ ‫'‪.‬קיי‬ ‫לקבל‬ ‫י י ך ׳'י‬ ‫‪1‬יי'‬ ‫העיבור‬ ‫!( ה נן‪,‬‬ ‫לחו"ל‪,‬‬ ‫י חו ?‪.‬‬ ‫ג‪.‬מו *‬ ‫ה 'יו'‬ ‫ויז'׳ ’׳ ‪1‬‬ ‫בעור‬ ‫י ‪I‬‬ ‫ו‬ ‫( ‪,) 6 9‬‬ ‫מ‪:‬י ‪ 1‬י ר‬ ‫ל ע ב ר ‪in ■:‬‬ ‫הי‪./‬גה‬ ‫בניגוד‬ ‫!‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י לל<ל‪!1 1,‬‬ ‫נגרמה‬ ‫ההלכה‪,‬‬ ‫'־•‬ ‫גי•‪/‬‬ ‫ועליו‪1,,‬‬ ‫בהו״ל‪,‬‬ ‫!‪1‬ו‬ ‫'•יי‬ ‫דוו ו ד ו ר‬ ‫ן‪,‬׳״־מ‬ ‫לעבר‬ ‫ב'‪,‬‬ ‫יו ‪,‬‬ ‫ע׳‬ ‫ע לההלכד‪,‬‬ ‫מאיר‬ ‫‪111‬י׳‪ x‬י'‬ ‫לעבר‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.1‬מ־;י׳•*י‘ •■«•• י ע י‘‬ ‫ך‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫’‬ ‫עיבלו‬ ‫ ‪ )7 j )s‬״‬‫< י‬ ‫י ר‬ ‫‪. 4‬רץ‬ ‫‪•7 7‬‬ ‫ע'‬ ‫ה״ ב‬ ‫‪\....‬י<יי*!י‪,‬ו‬ ‫לול‬ ‫ו׳‬ ‫׳ומגעו ‪•«.‬מ׳׳^י‪-‬י‬ ‫לה״תמן‬ ‫׳!״מ‬ ‫לד ו תהיהודיגו‬ ‫דור‬ ‫?‪ «\«j!1‬־‪t$/‬יי‬ ‫ב ע ל ה ג ט י‪.‬׳‪r n :‬‬ ‫היה‬ ‫א‪1,‬‬ ‫ל ד ע ה י';נ ‪:‬י־! ׳‬ ‫מי‬ ‫‪1 5 9‬־‬ ‫ע‬ ‫‪,868‬‬ ‫וראה‬ ‫במאמרי‬ ‫'׳׳’‬ ‫‪nj‬‬ ‫" י יז ״״ ־ ־ ‪-------‬־‬ ‫ה‪ 7‬ג!; *‪ J‬חן ״ ל‪ ,‬ע׳ ל<‪. t‬‬ ‫הי י ר‪ 1.‬ן‪.u‬‬ ‫‪ ,‬״ ר ״‬ ‫‪.7 0‬‬ ‫געלי‬ ‫ו;״ ‪, ' 0 1‬‬ ‫ינמייז ‪■ ,‬׳‪ I‬ט ״ י ׳‪1‬ז‪< ’ 1‬‬ ‫'■' ‪:‬‬ ‫י '‬ ‫י י‬ ‫‪,,,‬נ״ ״‪,‬״״ ן‪;.,‬״; ‪;,‬לוי ז‪",‬י ע־ ‪>0 7‬־‪ ,‬י»יי«? ■־'“’■‘ י•'״״‘ י’‬ ‫ולהן‬ ‫‪\.- y‬ר‬ ‫ה י ה ? ‪ni‬‬ ‫ל ה‪ i11111‬ר‬ ‫ר‬ ‫י ‪J‬׳‬ ‫‪ 11‬׳ י‪1‬‬ ‫^‪,‬‬ ‫■’ י‬ ‫‪- 55 -‬‬ ‫ו;ו»וי‬ ‫מן׳‬ ‫מת‬ ‫להוריר‬ ‫המעניי׳‬ ‫״״ברו‬ ‫וייו ו;‬ ‫וליי׳'‬ ‫־‬ ‫■יי״ו ליי־' '־‘ י ‪• -‬‬ ‫ו ז׳־ילו*‪ f :‬י‬ ‫מ;‪1‬יו‪ 1‬ג‪:‬ון ד י ר ה ו ן‬ ‫ה מ ״ ו׳ ;י‬ ‫על‬ ‫•‪ 1‬י ר‬ ‫;״‬ ‫וזממו ו‪.‬לר‬ ‫;‪;m 1‬ט‪ :‬ה‬ ‫<׳‬ ‫נירו‬ ‫״‪-•,.‬י!‬ ‫י ר‪u • 1‬‬ ‫ו‪ 0 :/.‬י ־‪. 1‬י‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ר׳יי‪-‬יל‪ ;!17;1‬ו; מ ע ו ב ר‬ ‫<‬ ‫ועל‬ ‫‪ • 1.‬י‪ •,‬י י• י‪1‬‬ ‫ר ׳!׳‪ 1‬י‘ י‬ ‫לו‪:‬‬ ‫י)‪1,‬־ י"י ״י‪1‬׳ י‬ ‫!■ר‪,‬יי״‬ ‫ו׳ יי‬ ‫‪, 11‬‬ ‫ן‪,‬ו‪1.‬‬ ‫י‬ ‫ק‪n ,‬‬ ‫בין‬ ‫‪ ,‬״‬ ‫‪ ,‬״‬ ‫רב‬ ‫‪10‬־•! ק‬ ‫‪nzmn‬‬ ‫‪un‬‬ ‫וואי ״‬ ‫רבו; ל ע נ י ‪/‬‬ ‫‪ j‬ןל(“ ן‬ ‫יכלי י‬ ‫!‪:.‬תקועה‬ ‫ט ‪,‬מה‬ ‫ק‪ :j‬י עז!‬ ‫ךו‬ ‫‪y‬‬ ‫ן;?״; ‪ )J‬ו ‪ j‬ו ‪■‘0‬־ז׳‬ ‫מ ל ג; ‪i n‬‬ ‫יל ‪]/‬לייןהוז< ‪ v u‬נ‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫באומן‬ ‫״״־*י‬ ‫‪:‬״‪,‬‬ ‫‪..,‬ל״ייייי ‪,‬‬ ‫‪•!■, ,‬ו•‪.‬־‪!.‬‬ ‫‪•, T....... . . .‬‬ ‫ט ע ‪ ,‬׳ ך ‪u‬״‪11t.‬‬ ‫י• <׳' ׳‪r 1• .‬‬ ‫י ין‬ ‫טל‬ ‫ל«ן«<«‬ ‫ל«‪:.‬י‬ ‫” "נ!‬ ‫”'■‬ ‫‪.‬‬ ‫מ;'' ד ” ״ ' ״‬ ‫ע ל מיירת»״מ‪1!;:‬ווו ט לו‪ !..,‬ו ‪,0‬ו ‪ 11‬׳ ‪.1‬‬ ‫ה ג ט י » ו ח כ מ יו; ‪ 0‬ו‪:‬ו;דיין ל; | « ו ע‬ ‫‪,,‬י״״כי׳יוזורקו;וי;וו י ב ה ’׳'';זיי ל ו‬ ‫י'‬ ‫‪, .‬‬ ‫כ‪ 1'.‬ייי ‪‘,J‬‬ ‫י ‪ 011‬י ‪,‬‬ ‫►!) ן‬ ‫־'■‬ ‫עוסקי(!‬ ‫‪1‬‬ ‫״‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ל | ״ ״ ל ל ע ב ו ‪.‬״‪ ,‬ו;‪,‬נ)| ‪.‬‬ ‫‪,‬ולי‬ ‫ן‪ ,‬׳־ו‬ ‫לל‪.‬עמי ‪1‬׳‬ ‫יו ‪,‬‬ ‫ג״‬ ‫ל‪.‬י‬ ‫‪.‬ג ל י ל‪,‬׳‪ •,:‬י ז ר מי נ ו ‪ j ..‬ר׳‪, 11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ב י ן; ו די‪< .‬‬ ‫ה!< ן ר ט י ‪n‬‬ ‫ה מ י ‪,,‬ירמינו‬ ‫‪-‬‬ ‫לו ‪ ,‬ו ו י‬ ‫על‬ ‫ל‪ 1‬נ ’‬ ‫יי^׳׳ור ׳ ‪°‬‬ ‫<י■*! ‪m v ,‬י׳׳״; ר•יעי;‬ ‫‪;,1‬וו'‪ " • !.‬׳ ־‬ ‫ל‪ ,,,.‬״‬ ‫‪.)6‬‬ ‫ו ר‪.‬־יו;‬ ‫‪ 1,1‬ו מ ‪ r‬ו ‪1‬‬ ‫!־׳יווה‬ ‫י‬ ‫^ !־!]!•ויו‬ ‫‪-10,1‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫טני‬ ‫נויו ‪ 11:1‬ו " ל ‪ ,‬״ ל י ״ • י י ‪. .‬‬ ‫״•‬ ‫‪ 1‬ר ל י‪ 1‬ר* י י ‪•11‬׳׳■ן‬ ‫י ( ‪)7 4‬‬ ‫? ל ‪:1‬ל‬ ‫‪.‬‬ ‫<־ ק ר‬ ‫‪!.‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫_‬ ‫;!‪!.‬בל‬ ‫‪ .1‬ח י ר ו‪1‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫ניירי־‪1,‬י «‪ .‬ו נ‪..j 1‬‬ ‫!‪■:‬־!•יץ י צ וקרי‪v :‬‬ ‫ו‪-‬ו<!‬ ‫‪11‬‬ ‫י׳‬ ‫ו‪,‬ו־י!‬ ‫ץ‬ ‫‪:‬י‪ ,‬י‬ ‫“ מ י ‪ :‬׳‪ ^ 1‬י י י ׳׳'־‪ * ’ 1‬ר ע־'‪1‬‬ ‫‪)7 1 (.,‬‬ ‫ך‪ 1,:.‬יג‪ ;:‬כ יהו׳י! ע לי & י ‪ u‬י״דוז‪,‬‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫יי י‬ ‫ל ‪0‬י‬ ‫י ׳‪1‬‬ ‫ני ד ר מ ר ״ ו ו‬ ‫יי;)‪u n ,‬־‬ ‫מרבי‬ ‫״ ח ל ב ה ה מ ת י י ב תלכתווילה ע ט ר ו ר‬ ‫■‪i‬י ו‬ ‫(ר׳ מ‪!:‬י ר ‪,:‬יו‪,‬ב‪01:‬י ‪ n‬ו הר גי‬ ‫‪,‬רו «‬ ‫הנה ״ יו‪/ ,‬ילכגו‪ .‬ו״ן• על יי‬ ‫; ■‪,‬ל‬ ‫׳ ‪ “.‬י‬ ‫׳מי‪.‬‬ ‫‪ 1‬י י י‬ ‫ממר; »«רולגני •רז‬ ‫י‪,‬י‪ 1/‬ימו ‪ K‬״!רונו •יל ״וף היין)‪.‬‬ ‫‪., ,‬וי‬ ‫כמי לקרה ע<] ן־ וויי‪ !,‬כ ו׳‪ ,‬י‬ ‫ל‬ ‫‪v‬‬ ‫‪•°‬‬ ‫‪/.‬‬ ‫ב״«‪,‬‬ ‫‪:;; u‬‬ ‫בדרומהטל‬ ‫רץ י ■ו‬ ‫‪ m :‬התוז־ט בעין‬ ‫־״‬ ‫טג‪ ,‬ורזח; להלן‪.‬‬ ‫מיובל לי‪ .‬מר י יממן‪,‬‬ ‫״י״י י‬ ‫■‬ ‫בית‬ ‫המדר‬ ‫« « י ׳‪.‬לי־׳‬ ‫‪1‬׳; ‪.‬‬ ‫ו וזייונ י‪)1‬ט ת ורמה ‪,1‬י י מ מן ‪,‬‬ ‫»‪v.» ■,%‬‬ ‫וב‪.1‬ינ‬ ‫‪,‬ל בו רטט יין ״‪, , .‬‬ ‫טג״מן ׳״«•‬ ‫סמ ‪ 0‬ביר"מטיוזכון"‪,‬‬ ‫רמה‬ ‫ור‪ .‬ת‬ ‫‪ .‬״י■‬ ‫‪....‬‬ ‫‪r‬‬ ‫בגט; הרו הנ״ל טל בור‪0'.‬ין‬ ‫ל ‪0‬ו נ וזל לו צו ‪ 0‬ו ו י‪ 1‬ו ‪.0‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ו י ־ הלו• ל ;סי‪ <:‬בטנות‬ ‫& ער י‪I‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪- 96 -‬‬ ‫ה ו ללוזג ‪0‬‬ ‫ה יעו ב‬ ‫הם‬ ‫וזיהו ד י‬ ‫התרבו׳‬ ‫גגליל‬ ‫ה ״ י י ‪.‬זג ו‬ ‫לקד‬ ‫‪,‬‬ ‫קוימו‬ ‫בגליל‬ ‫בך■ ו ן״‬ ‫בגליל‪,‬‬ ‫‪m‬‬ ‫\‬ ‫מי• ‪tn‬‬ ‫ברור‬ ‫הן•‬ ‫לא‬ ‫צריו‬ ‫היו‬ ‫להיענות‬ ‫>׳» לן‬ ‫מ׳ל ב ר י ן ‪ ,‬ינ י ‪ti‬‬ ‫קו‬ ‫ואין‬ ‫‪ r‬נ ‪ : .‬מ‪1‬‬ ‫‪ 1‬מגיסו!‬ ‫ב ‪y‬י ן‬ ‫׳ עיקו‬ ‫‪1n‬׳!‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪y,;o‬‬ ‫ו״רורו‬ ‫וךו ‪y‬‬ ‫רן‬ ‫ל‪ ,‬ן‬ ‫לן! !‪.‬י‪\ ^,‬ן‬ ‫לזל‬ ‫הרו‪ 7,‬י ‪.‬‬ ‫מקורו‬ ‫‪jnnpn‬‬ ‫יהודה‬ ‫ר'‬ ‫הנ׳״י ‪.‬‬ ‫‪ 17‬ל‬ ‫י;‪1‬‬ ‫אוו‬ ‫ל‬ ‫בגליל‬ ‫‪,‬‬ ‫המי‬ ‫ר׳‬ ‫כ!! י‬ ‫? ‪:,,.,yl‬‬ ‫ל‬ ‫ל ע ג ו ‪ R‬״ ״‪ ,‬״ ‪ .:’ . .‬ד די ־‪,‬‬ ‫‪-‬נרזגה‬ ‫״י‬ ‫‪/‬ד‬ ‫‪,‬‬ ‫׳ ■י ‪ 0‬ע‬ ‫״‪':‬״■ =ו‪.‬‬ ‫וו‬ ‫‪.‬הי׳>‪1•1‬‬ ‫ןק ידויי‬ ‫׳> <‪•1‬י■יי‬ ‫ה ל ו ח ‪.‬׳‪:‬דרך (‪:‬ליל‬ ‫י‪.1 1.1‬י ן ‪1‬י!‪,‬ו דיי'‬ ‫יל'‬ ‫«׳•‬ ‫ב ת ק ו מ ת ׳ י ו ז ו ו ״ ה ן‪ ,‬ר‬ ‫"•••'‬ ‫‪1‬‬ ‫ל״י‪-.‬עיי; ( !‪v . a , ) / 1‬‬ ‫ל׳יגי׳ג‬ ‫‪ .‬יו!‬ ‫ה י ה '‪ 1‬י י‪ 1‬׳ ' ה ׳־׳־י‬ ‫■ י " י•‬ ‫ל‬ ‫׳׳י‪':1‬‬ ‫ו‬ ‫•' ‪, ' ,‬‬ ‫״נ‪-‬׳ ו‬ ‫י־‬ ‫מ‪/‬זהו‪ .‬ע ת ;‬ ‫ר■עי'‬ ‫‪ 46‬וו‪/.‬‬ ‫‪ o!ju‬י‬ ‫ןן ע׳‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫ר א ט ה‪/‬׳! נ ה ‪,‬‬ ‫‪ ?.9‬וזע'‬ ‫‪i‬‬ ‫ראה מ ו‪.‬מל ‪ ,uiy‬ג‪ u‬״^« זיע ״‪1‬״ ‪,‬‬ ‫‪iss 9A 10 * The_,Third-Century Scat of C a l e n d a r‬־‬ ‫‪ 1‬י י;מ׳‪1‬׳ ‪11‬‬ ‫׳ ■ ™ ־ ״ ״ ‪7‬״‬ ‫‪ n‬״ » ^ ״״״• •־■׳‬ ‫ין‬ ‫י’‬ ‫ה‪ ,‬יי "נ י ״'‬ ‫צי־ כו•ז ״‪ " 1‬ג ‪.‬‬ ‫״ ״ ‪ , ,‬״ ‪ .‬״‪.‬וו‪ ,‬״י‪•,‬יי ‪.‬״ל״״‬ ‫סםר!‪1‬י ‪;? ,‬״ ע' ‪,29‬וגלן מנ ל <״ ‪ ,208‬וזע'‪.46‬‬ ‫‪.7 8‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ 1‬נ‪1‬‬ ‫קביעת‬ ‫היוו‪ :‬הריי י‬ ‫״ ״ ״ י • ‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו• ן! ‪! ,‬‬ ‫ו ק וו‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫‪,. < --- ------‬‬ ‫אינה‬ ‫גלות‬ ‫‪.,..‬י‬ ‫י‪ 1‬י י‬ ‫‪ 1.1‬מ ב‬ ‫י‪,‬־־ י י י ־‬ ‫״ ל מ דו‪ .‬ו‬ ‫‪'? , I‬‬ ‫ג ז י ר ו ת ‪ (.1‬׳ <‪ .‬ו ו‪. 1‬‬ ‫מוייאים‬ ‫על‬ ‫!‪.‬ז י‬ ‫ח ו ד ^ י חו‪ ?.‬ו נ! ב‪ .1‬ר ץ‬ ‫קביעות‬ ‫‪ 1‬ו ‪< 1‬ז י ט‬ ‫(‬ ‫‪M‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ה ״ נ הרו* י ן‬ ‫״ ״ ‪ ,‬״‬ ‫וד‬ ‫‪ < '?j‬נ‬ ‫גי מו דה‪,‬‬ ‫‪ uy-j‬י י ]‬ ‫ו;ג‬ ‫יח ‪,‬‬ ‫״!•ו‬ ‫בוי׳‪ .1.‬יי‪:‬‬ ‫{י‪ 1‬כ ו ‪1‬‬ ‫הו ‪ 1.1‬י‬ ‫תוו־‬ ‫מרי‬ ‫ע ג ח קירוי■‬ ‫ב‪1‬ז ו ‪ x‬ה ׳׳ יי ץ‬ ‫לגבי‬ ‫וההפר?י ‪6‬‬ ‫לגי׳ יל‬ ‫המו״י‪ /‬ו‪1’1‬‬ ‫התקי‬ ‫ל‬ ‫היה׳‬ ‫״‪ ,■!•,‬י״‪,‬‬ ‫הו רה‪.‬על‬ ‫׳‪!.‬ידוח ו‪1‬־־׳י י ם‬ ‫ללכת‬ ‫״( ‪)7 7‬‬ ‫ההדג‪\_/‬ה‬ ‫א ו ת י ו ‪’■.‬‬ ‫כ ובבא‪,‬‬ ‫סבור‬ ‫ר ב ו” ‪,‬‬ ‫הד•‪ .‬י ‪0‬‬ ‫להול ל ’ •*)‬ ‫‪ v‬ג ‪ 11‬ו ‪n‬‬ ‫טעראי‬ ‫את‬ ‫ולכן‬ ‫ה ר ד ‪1:1‬‬ ‫ה י ‪ 1(11‬י ס‬ ‫מעמדו‬ ‫ונו ת‪.‬‬ ‫על‬ ‫מ‪ 11‬י ל ב ת‬ ‫וי ח ו די‪,_.‬יי!‪.‬ן‬ ‫על‬ ‫ערי‬ ‫‪,‬לאזור‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫אי נ ה‬ ‫רן‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪y‬ו׳ י ן'‬ ‫התאמצו‬ ‫החור‪/‬יו^ ‪ 6‬׳ ‪/‬‬ ‫ביהודה•‬ ‫( ל י נ ה ב‪ 11‬ו ה !‪.1‬‬ ‫קל דו‬ ‫א ו זא ‪,‬‬ ‫ח‪1‬־ די?‪ 1‬יי‪, 1‬‬ ‫מ ע ו ב ר הקל ד!׳ ל‬ ‫לא"‬ ‫‪•iy‬‬ ‫•‬ ‫ ‪- 97‬‬‫בתלמוד‬ ‫כלור‪.‬‬ ‫ושבתו‬ ‫דורו‬ ‫של‬ ‫לקייס‬ ‫ב זימנו‬ ‫של‬ ‫מיהודה‬ ‫וכנראה‬ ‫עד‬ ‫רבי‬ ‫ני‪.,‬ל״‬ ‫‪,‬‬ ‫מעברי‪/‬‬ ‫שבסוף‬ ‫אלא‬ ‫י כ? י ו‬ ‫״( ‪)7 9‬‬ ‫כורי‬ ‫ע״י‬ ‫ביוטק"‬ ‫רבי‬ ‫‪ !/y n‬ה‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬ ‫לעבר‬ ‫ביהודה"‬ ‫בגלל‬ ‫‪:/‬והלכו י לר‪.‬ו־‬ ‫את‬ ‫וכנראה‬ ‫‪,,‬קו ה‬ ‫י‬ ‫ה‪;,‬נה‬ ‫‪./‬רך‬ ‫עקרו‬ ‫סימאי‬ ‫היו;‬ ‫בלוד‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫היה‬ ‫את‬ ‫■ן‬ ‫הנוהג‬ ‫ה י־ י‪■■J‬‬ ‫עיבור‬ ‫לגליל‪.‬‬ ‫וארבע‬ ‫ר'‬ ‫)‪,‬‬ ‫בר'‬ ‫ו ה ו ר ו ך; ח ר(ל ת ה‬ ‫ה ה ל כ ה ‪" :‬אי ן‬ ‫וכך‬ ‫מצאנו‬ ‫קריות‬ ‫ומתו‬ ‫"ת " ר‬ ‫באונו‬ ‫ר;‪.‬י {‬ ‫אה‬ ‫כ(‪.1.‬י‬ ‫מצאנו‪:‬‬ ‫מע^ה‬ ‫ס י מ א י ו‪1‬׳ ג י‬ ‫צדוק‬ ‫ן‪ .‬ר‬ ‫בולן‬ ‫של‬ ‫בית‬ ‫בפרק‬ ‫שביכלר‬ ‫הנינה‬ ‫בירושלמי‪:‬‬ ‫רבי‬ ‫אוזר‪.‬‬ ‫מעיר‬ ‫׳‪.‬יהיה‬ ‫"ר'‬ ‫מאותה‬ ‫יש‬ ‫לעזר‬ ‫שנכנסו‬ ‫בעם‬ ‫לעבר‬ ‫‪,‬זעה‬ ‫לקבל‬ ‫את‬ ‫של‬ ‫ר'‬ ‫יהודה‬ ‫תלמידו‬ ‫ר‬ ‫גר‪.‬‬ ‫עקרוה‬ ‫ה ם י(לווי‬ ‫ת נ י נו!‪:‬‬ ‫ב< ו ד‬ ‫יהודה‪,‬‬ ‫מעשה‬ ‫ו נ כ נ עו ■‬ ‫בזין‬ ‫הזה‬ ‫הנשיא‬ ‫ומטער‬ ‫‪/‬י)‬ ‫י'‬ ‫‪u,u‬״( ‪)81‬‬ ‫וקרעוה‬ ‫כמהימן‪,‬‬ ‫בעשרים‬ ‫בגל ‪/‬‬ ‫‪!./‬המסנ‪ :‬ר‬ ‫מ׳! ו ט‬ ‫במקומות‬ ‫‪j‬‬ ‫‪.‬‬ ‫זיו‪!,‬‬ ‫או" ירו‬ ‫‪;j‬‬ ‫( ‪)!(2‬‬ ‫חייו‬ ‫ר‬ ‫של‬ ‫באשר‬ ‫ר א■ י ה ‪,‬‬ ‫יהודה׳‬ ‫להסבר‬ ‫יש‬ ‫וארבעה‬ ‫ו א ר ב ע ה ‪3; 1‬‬ ‫המע^ה‪,‬‬ ‫לפענח‬ ‫הכמיו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫את‬ ‫מיגילו‬ ‫המילה‬ ‫ביו!‬ ‫חוכרי‬ ‫בו ן;‪ *1‬ר קו יוז‬ ‫"קריות"‪,‬‬ ‫ר ב י ( ‪. )8 3‬‬ ‫לסי‬ ‫‪ u n ,3 K‬ו מ י ט ( ‪) 8 4‬‬ ‫יס‬ ‫והציעו‬ ‫‪0‬‬ ‫המ^ו‬ ‫אחרי״‬ ‫עוד‪,‬‬ ‫אלה‬ ‫אלון‬ ‫כמה‬ ‫וי ל ו‬ ‫הסבורים‬ ‫היו‬ ‫ויסבר יס ‪.‬‬ ‫אלה‬ ‫שוזיו‬ ‫‪,‬ר יו‪,‬‬ ‫אלה‬ ‫עשריס‬ ‫‪y‬‬ ‫רים‬ ‫וארבעה‬ ‫( ‪)8 5‬‬ ‫קרונות‬ ‫מה‬ ‫מלאים‬ ‫של‬ ‫סיבה‬ ‫» נ ‪/‬ז י ם ‪,‬‬ ‫ללוד‪,‬‬ ‫"עין‬ ‫הרע"‬ ‫שגרמה‬ ‫‪ /‬זו‬ ‫הי תה‬ ‫מגיעה‬ ‫להיות‬ ‫לעקירת‬ ‫( ‪,)8 6‬‬ ‫ביכלר‬ ‫וזיתה‬ ‫סבור‪,‬‬ ‫מגי‪;,,‬‬ ‫ב ב לי‪,‬‬ ‫*‬ ‫ראו‬ ‫מה‬ ‫הו לי ן‬ ‫חכמיח‬ ‫נו'‬ ‫לע^ור‬ ‫ע ב'‪.‬‬ ‫נ ו כ ח י ס ג ‪.‬עת‬ ‫ה‬ ‫ע י ב ו ר ה ש נ י נו‬ ‫מיהודה‬ ‫ל ג׳‪ .‬י? ‪.‬‬ ‫מנטל‬ ‫ב ה ‪.‬׳גתו‬ ‫וו‬ ‫‪.‬הל‬ ‫את‬ ‫עיבור‬ ‫נר‪.‬‬ ‫צודק‬ ‫עיבור‬ ‫ה״־נה‬ ‫מיהודה‬ ‫י‪:‬לם‬ ‫לגליל‬ ‫בגלל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-*■*H i Jewish InStudios Adolf. 1J11chI.Gr,-------------------------------------------r.,‬‬ ‫ו; י י נ ן א ן ‪, rjiv‬‬ ‫• ‪ e 2 2 1‬״ ‪Pn‬‬ ‫פ א'‪,‬‬ ‫סנהדר י ן ‪,‬‬ ‫•‪1956‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫‪n 1 ^ c o r y - 11‬‬ ‫‪■ , y o‬״ ‪— .‬‬ ‫*‪University Press‬‬ ‫‪Oxford‬‬ ‫‪London.‬‬ ‫ה ב'‪.‬‬ ‫רג‬ ‫‪.‬‬ ‫‪'“ ;,,‬‬ ‫ניכלי במאמר ו ן ‪-‬״• ־> י" כ י ■•׳’ א ‪3‬׳‪,‬י ?׳‪" 1‬י ‪■ nB‬״’‬ ‫אלי׳ ‪.. .‬״ולוו!‪■,. ,‬הודיה’‪ :‬נ־ ‪ 97‬מהכוונה י■ בי ״״ס ‪-‬‬ ‫‪<.‬־ י ~ > « י ז ‪ .«• ,‬מ ‪ 0‬״ ב ר ‪.‬ייני זה הו״‬ ‫״‪»,:‬‬ ‫־<וסס‬ ‫נ‬ ‫י‪.‬‬ ‫יהודה‬ ‫הנ יי א‪.‬‬ ‫ק ליין‪,‬‬ ‫" ק ריו ח"‬ ‫ראה‬ ‫ז‬ ‫^‬ ‫’״ *‬ ‫‪.86‬‬ ‫הן‬ ‫ש‪.‬‬ ‫יהודה ‪,‬‬ ‫ארץ‬ ‫הוצאת‬ ‫ד ב י ר ‪ ,‬ת ל א ב י ה ת ו‪":‬ט‬ ‫ע'‬ ‫‪,W 8‬‬ ‫עיי רו ת‪.‬‬ ‫ב י כ ל ר שה‬ ‫‪^2 2 5‬‬ ‫הע ׳‬ ‫ן־ך‬ ‫״ ק ו י ו ת " ‪ -‬י■‪ r‬ק ר נ ו ת ‪.‬‬ ‫‪ .‬ו ג ן פ י ־ ר ׳ ז ה‪ ,‬נ י מער‪ , ,‬ע ל ה י ר ו ו ל מ י ; ‪ ,‬ם ‪ .‬ח ^ ר א י‬ ‫‪y‬‬ ‫‪ ?j P y‬ה ע ' ‪ 29‬ח ו מ ן ־ ב ה ס ב ר ז ה ו מ צ י י ן ליו־ ו ע ו ל מי ב ש ב ת ג ל י ו ' ה ל‬ ‫י ה י ה ו ט ל ט ל ו ק ר ו ן ‪-‬יל ב י ת ר ר י ‪.1‬‬ ‫ר ׳ ; ע ז ר בשס ר ' ח נ י נ א ; מ ע ה‬ ‫מנמל שס ע׳ ‪,210‬‬ ‫הע'‬ ‫‪ 51‬שהביא דבריו‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ב‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪- 98 -‬‬ ‫( ‪)& 6‬‬ ‫ה ‪ .‬ע י ר ער‪ ,‬ב נ ח‬ ‫״עי ‪1‬‬ ‫‪....... .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י מר<‬ ‫מ ס וי‬ ‫‪-‬‬ ‫הר ‪" y‬‬ ‫׳•‪:‬יה‬ ‫הי‬ ‫י ‘י'יי‬ ‫( ‪)B 7‬‬ ‫תמלו‪.‬ות‬ ‫ה ר ע ה ‪ 1/‬ל‬ ‫ך‬ ‫‪1‬יטגעה‬ ‫יירו‪:‬‬ ‫ע ׳ ב ו וה‬ ‫ולי‬ ‫« י‪^ %-‬‬ ‫ב״ל״״״‬ ‫״‪,,‬״‪,‬״‬ ‫טיגו־וס‬ ‫(ב‪.‬נ״‬ ‫ח ^ ״ ר י ״ ‪;1‬‬ ‫ב‪,,‬‬ ‫‪9 3-4‬ו)‪.‬‬ ‫כך‬ ‫על‬ ‫לטונות‬ ‫‪u » :1‬‬ ‫״יי י י ״ כ ו ר‬ ‫ה ע י ב ו ר ל‪.‬‬ ‫ר או‬ ‫לנימ ״ ״ ‪ ,‬״ ? נ י ר ״ ״‬ ‫;!התנגדות‬ ‫רק האופן‬ ‫מקרי‪.‬‬ ‫^‬ ‫<‪-‬מאות‬ ‫לב‬ ‫?‬ ‫הסברה‬ ‫ברוב‬ ‫רואיס‬ ‫ריו־ידי; ‪,‬ז‬ ‫יי‪-‬‬ ‫»‬ ‫מ ל אי ם‬ ‫ר‪.‬וו נ כ ל ו‬ ‫המזרח‬ ‫איפה‬ ‫‪ ? t n , , s‬ם ו ע‪,‬‬ ‫‪)y‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪,-,‘,..‬יי״‬ ‫ו ת י‪-‬‬ ‫‪'.‬״ ‪ V‬י■‬ ‫נ ב < ההבן־‬ ‫והתאמצות‬ ‫זהטיבו‪,‬‬ ‫תלויות‬ ‫״בור‬ ‫יג‬ ‫לה‬ ‫לאיסור‪,‬‬ ‫בקביעת‬ ‫שהיותועיבור‬ ‫היתר■‬ ‫"ו; ‪1(0‬ווז‪"<.‬‬ ‫ה;ינוי‬ ‫‪yj‬‬ ‫ה‬ ‫‪•u‬‬ ‫;נו‬ ‫‪v‬‬ ‫ואו־רעה‬ ‫רי ‪0‬‬ ‫קו ו נ ו ח ‪-‬‬ ‫יי•‬ ‫במע‪ \.‬ה ז וי‬ ‫‪,‬־׳׳גוי! ד־ ט י כ ו ר ‪.‬‬ ‫יים ב א ןל ה ;ו‪ 1‬ח‪'I‬‬ ‫אג‬ ‫‪D1‬‬ ‫ה ס פ י ק ה ל ׳ ' ו'‪V‬‬ ‫וגז‬ ‫״־יו‬ ‫ע״‪,‬‬ ‫זי‬ ‫נוי‪,‬‬ ‫הרואים‬ ‫ה; נ ה בו• •י‬ ‫‪\7‬ל ה י ה ו ׳‬ ‫־■‬ ‫ל״עון‪,‬‬ ‫היתה‬ ‫מנ ״ ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י “‬ ‫יי‬ ‫•!’ י י ז‬ ‫‪.‬‬ ‫חרר‬ ‫את‬ ‫חלות‬ ‫|‪,:‬גו'‬ ‫‪ 0‬י מר•‬ ‫יאות‬ ‫הכנסיות‬ ‫ו מ ‪*c!y‬י‪1‬‬ ‫” " ' ‪" ,’ 3‬‬ ‫הרומאים‬ ‫״‪:! ,‬זוי דו עי בו ר‬ ‫ידועה‬ ‫להו‪.,‬ין*‬ ‫ל מ ע הע י בוו‪ ,‬ו!‬ ‫זו‬ ‫בייי‬ ‫י ‪V‬‬ ‫מ נ י ״ י ־ ״הםע ‪ 1.‬ה ■‬ ‫׳'״ז ‪’ •',‬‬ ‫א‪ 1 ,‬ר‬ ‫מז‬ ‫מ'‬ ‫! י‪1!11‬י ‪ j u‬ין ו‪ ,‬ל‪ ,‬ו נ‪11 1‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י'‪1‬‬ ‫ו ב ע‪ ) 1‬ב ו‪ 1‬״ ‪ ,‬ם‪ .,‬ד ‪. .‬״ י ‪, ) 3 9‬‬ ‫ה‬ ‫ג״‬ ‫ע‬ ‫וארבע‬ ‫לגי* י'י • י‬ ‫רג‬ ‫״^ י נ ‪ ,‬״ ? ‪ 1,‬ל ‪ ,‬ז < ‪, > » 8‬‬ ‫ו ר‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ר י□‬ ‫קרו נ ו ח‬ ‫הרומאית‬ ‫מ׳; ‪in‬‬ ‫עלי‬ ‫‪P‬‬ ‫( ‪)9 2‬‬ ‫לאסור‬ ‫על‬ ‫כמו;‬ ‫ה‬ ‫ניס‬ ‫כי‬ ‫כינוסי‬ ‫המונים‬ ‫קר ים‬ ‫נוב ו ר י ם‬ ‫!יו‬ ‫‪*r‬‬ ‫מ י ו■ ו ד׳ ה‬ ‫לדעתם‬ ‫‪. llltY‬‬ ‫לגליל‪,‬‬ ‫ההלכה‬ ‫‪.‬‬ ‫הקובעת‬ ‫לילל‬ ‫המע‬ ‫‪1Jm.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬ל| ‪ ,‬ר ו‬ ‫לכלול‬ ‫כסה‬ ‫ג ם » ‪ru‬‬ ‫דבריס‪,‬‬ ‫ק י ד ו ;‪1‬‬ ‫ונרו ן‬ ‫ע ל י וזח‬ ‫‪;,‬״■•ד׳זים‬ ‫עיבור‬ ‫ף‬ ‫ה י‬ ‫י‪• ‘,‬‬ ‫צריך‬ ‫זו‬ ‫'י־‬ ‫בקצרה‪.‬‬ ‫מנטל ‪ 01/‬ע' ‪.210‬‬ ‫סג‪.1‬דאי ?‪.cn 32‬‬ ‫‪,‬זם‪.‬‬ ‫‪.89‬‬ ‫;‪.nt‬‬ ‫ארץ י!‪,‬ו רו;‪ ,‬ע' ‪• 179‬‬ ‫‪.‬זנטל מביא את דבריו י‬ ‫מנטל ‪.ljv 210 /‬‬ ‫תם‬ ‫ין•‬ ‫להתקיים‬ ‫ביהור־ז‬ ‫‪f‬‬ ‫ר‪ ,‬״ ר‬ ‫החוד‬ ‫ה ׳‪u‬קר‬ ‫ה‬ ‫תעבירו‬ ‫את‬ ‫עיבור‬ ‫'‪,) >:,r‬ע({‬ ‫ל ה י ל וות‬ ‫םנ‬ ‫ביהודו;‬ ‫מ י ס וי ר ק ר י ם‬ ‫אלה‬ ‫מכו ו ר ת‬ ‫לן ’■‪ 1‬ר‬ ‫ ‪- 99‬‬‫מצ אנו‬ ‫"וטלח‬ ‫לי‬ ‫יהמעטה‬ ‫היה‬ ‫‪./‬זר ב י‬ ‫נזימו‬ ‫עלוו‬ ‫^‬ ‫ר'‬ ‫^רוד‬ ‫ה מסוגר‬ ‫קטור‬ ‫יו־גנו‬ ‫עליו‬ ‫טל א‬ ‫אה‬ ‫חיי א‬ ‫מלך‬ ‫י יראל‬ ‫ב מעט־ ה‬ ‫בני‬ ‫ל ע י ן גו ג ל ק ד ט טרו‬ ‫ו וי ‪ 1‬׳‪,‬ן י י ‪ u‬״‬ ‫׳‪!,‬ורוו‪,‬‬ ‫עי רו‬ ‫ב‪m,‬‬ ‫״הלבנה‬ ‫כ 'יקד זנו‬ ‫מווו‪:‬‬ ‫מלא‪,‬‬ ‫המלכות‬ ‫ן;?ו י ן) ( ‪, ) 9 4‬‬ ‫מקיום‬ ‫בי‬ ‫לכאורה‬ ‫יעיין‬ ‫ו;נ\י א‬ ‫נראו‪,‬‬ ‫ו ב י י ת די י ו‪ .‬ו‬ ‫ט עלינו‬ ‫י ש ר אל"‪,‬‬ ‫מראה‬ ‫אטר‬ ‫בזמנו‬ ‫טל‬ ‫יהי ה‬ ‫במוח‬ ‫להודעה‬ ‫ייצופן‬ ‫אין‬ ‫ל הוכי ח‬ ‫'י מ ה!‬ ‫מטתמטים‬ ‫סט ר מ י‬ ‫‪. 94‬‬ ‫‪• 95‬‬ ‫מיו חד‪,‬‬ ‫ב צופן‬ ‫דינו‬ ‫גם‬ ‫ג &טו ו ה‬ ‫היה‬ ‫הוא‬ ‫ל ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫טב‬ ‫מ‬ ‫חי יא‬ ‫לאמת‬ ‫‪!.‬ידו;!‬ ‫!ליל‪.‬‬ ‫דעלמא‬ ‫בה‬ ‫ד ו ה ״ ר חב'‬ ‫ל •‪!.‬ב׳• ע!ג‬ ‫היווה‬ ‫טב‬ ‫‪- uy‬נוו ן ‪.‬‬ ‫איג ר ת‬ ‫הד‬ ‫להנחה‬ ‫נ עטה‬ ‫זו‬ ‫הוא‬ ‫מ הי מן‪.‬‬ ‫מ אי‬ ‫ובכל‬ ‫זאת‬ ‫מצאנו‬ ‫‪,‬‬ ‫א ת ד ב ו י הנו‬ ‫החד‬ ‫קידו ט‬ ‫את‬ ‫וב מ קו ר׳‬ ‫( י')‬ ‫זהיה‬ ‫טלי חוו״ו‬ ‫במקרה‬ ‫ג י ה ויו ה ‪,‬‬ ‫ולכן•‬ ‫כדי‬ ‫תוך‬ ‫ויי תכן‬ ‫טל‬ ‫למרות‬ ‫בדברי‬ ‫‪.‬‬ ‫מלח‬ ‫ו ואיו!‬ ‫ה חו ד׳׳‪,‬‬ ‫!;״ל טונו ת ‪,‬‬ ‫מוצא‬ ‫;;רבי‬ ‫מ ח י ק ה יטב י ‪011‬‬ ‫א ח הוו ו דעי‬ ‫להעבי ר‬ ‫ד ב ר י וזה ה‪ 1‬י י‬ ‫החוד‬ ‫( ‪) 97‬‬ ‫החלטת‬ ‫מחמת‬ ‫בכדי‬ ‫ל מ הו‬ ‫מ ע מ א?‬ ‫ר'‬ ‫‪ ;1‬ו ‪.‬‬ ‫ט ו; נ » י‬ ‫ה י ר ו ‪,‬למי‬ ‫הי ה צו ן ה ר ו מ ז על ק י ד ו‬ ‫"י)‪.‬‬ ‫ל ל ב נ ה (ל;•! י ‪1‬‬ ‫כ פ י ט מ ו ב א ב ת ו גו נ• ו ‪ t;L. n‬ד ה ׳ ז י ל ‪ ,‬מ ד ב ר י ה פ ס י ק ת א ‪:‬‬ ‫מ ק ר י ז י ן ה ויו ר ט ב ע י ן מ ב ל פ י ׳;!׳הוא ב י ת ה ו ע ד " ‪. . .‬‬ ‫הלו י‪,‬‬ ‫או‬ ‫ני תן‬ ‫ו מי‬ ‫וקבלו‬ ‫על‬ ‫ב ב ל י ‪ ,‬ו י א ט ה ט נ ה ‪ ,‬כ ה ׳ ע א ' ‪ ,‬ט י מ ן זו‪,‬‬ ‫ה חו ד ט‪ ,‬מאתר ו מ ל כו ת בי ת דו ד נ מטלה‬ ‫‪60‬‬ ‫ל‪,.‬׳ י ‪•!; jj,/‬‬ ‫קבו ע‬ ‫ל עין‬ ‫טהגמרא‬ ‫טקדטו‬ ‫צריכי ם‬ ‫נ עטה‬ ‫‪1u‬‬ ‫למרות‬ ‫להו ד י ע‬ ‫‪:,‬יו‬ ‫הוו‪,‬‬ ‫אינ טי"‬ ‫ל הודי ע‬ ‫ט ה ר בר‬ ‫פבוו‬ ‫‪ 1‬הוי‬ ‫" ג א ו ל ח י ו‪ .‬ו " ‪,‬‬ ‫ו כי ן‬ ‫ו‪>1‬‬ ‫י!‬ ‫ל א מ יו ! ג■ו ‪j‬־ ‪1 n‬‬ ‫בי״ ר‬ ‫ל ‪,‬לוה ט לי ת‬ ‫טהצורין‬ ‫א י ג י ;‪t‬‬ ‫אבה ו‬ ‫ט ה טלי הי ט‬ ‫בכדי‬ ‫ה תגוררו‬ ‫או תו‪,‬‬ ‫ל א מ ■קו י‬ ‫א מ רו‪:‬‬ ‫נ״־לו! ל‬ ‫ב מקומו‬ ‫היו; <‪u‬‬ ‫ל הליכ ת‬ ‫לה סביר‬ ‫" אפילו‬ ‫ב מילו ת‬ ‫טהמטוטר‬ ‫בצו ‪ 0‬ן‬ ‫ט ה טי מו ט‬ ‫‪. 93‬‬ ‫‪1 u‬‬ ‫" ג ו א ל י נ ו " הכ‪1‬‬ ‫אנו‬ ‫ולכן‬ ‫ויי רו‪.‬׳' •;‪:.‬‬ ‫נ וה ‪ ,‬בדומה‬ ‫הטעו‬ ‫ל אג לויי‬ ‫ט טליוזי ם‬ ‫ט היו‬ ‫לא‬ ‫‪: 11‬‬ ‫ב ג ל י ל ה ‪. ^ ",‬‬ ‫טהמיבו;‬ ‫שאפטר‬ ‫ה הוד ט‪,‬‬ ‫ד ע בי ר א‬ ‫בירוטלמי‪,‬‬ ‫ו בי ת‬ ‫ליווי ם‬ ‫ע ל ‪ )-‬י ד ו‬ ‫‪ 3‬ל מ י לתא‬ ‫אלא‬ ‫פי ר‬ ‫ו; ו זו‬ ‫רבי ל ע י ן‬ ‫וכן‬ ‫ו‪.‬׳מר‬ ‫ה ל י ל ה ה •׳‪ j‬ו ר ו ו‬ ‫פ ו ! נ י וז י ל ט ו‬ ‫רב»^ ‪. ^ 6‬‬ ‫טה‬ ‫ע״י‬ ‫בי הוד ה‪,‬‬ ‫תיי א‬ ‫ע ל מווד‬ ‫נר אי ת‬ ‫ר ;‪ " 1‬י‬ ‫"‪!/‬גורוגזי רו;‬ ‫י ‪ : 11‬ו‬ ‫לומר‬ ‫^‪ ,‬י ‪.‬‬ ‫למדור"‪,‬‬ ‫ה י י א נ \לרו‬ ‫ט ב ‪ ;1‬י ‪; 111‬‬ ‫‪ n r‬ו■ וזו ד‬ ‫לו‪:‬‬ ‫למה‬ ‫ב י ו ז ז• י ן‬ ‫‪.‬‬ ‫טג לחה לרבא בצורה טל צוו ‪,‬‬ ‫ט ‪ .9‬בבלי‪ 0 ,‬ו‪.‬הדר י ן ע ׳ עא׳‪ .‬איגרת ‪ 0‬תרי‬ ‫ביוזט לעיבור ‪ ;1‬ינה‪ .‬וראה יעבץ‪ ,‬תולדות י ■וי;;ל‪ 11 ,‬״ו ‪.340 ,‬‬ ‫‪. 97‬‬ ‫‪•9 °‬‬ ‫ב ב לי‪ ,‬ר א ״‬ ‫ב נ י אדרו)‪.‬‬ ‫יא ‪.‬‬ ‫ה״נוז ‪,‬‬ ‫הטגה ‪,‬‬ ‫ת" ג‬ ‫כ ב׳‬ ‫ה ל'‬ ‫ע ב׳‬ ‫א'‪.‬‬ ‫(כל‬ ‫דבר‬ ‫טע ה י ר‬ ‫לה תגלו ת‬ ‫לא‬ ‫מטקר י ‪u‬‬ ‫בי‬ ‫‪ 100 -‬־‬ ‫במשנה‪:‬‬ ‫סנינו‬ ‫ר׳‬ ‫"*מר‬ ‫יהושע‬ ‫דין בבל‬ ‫בן‬ ‫קרחה‬ ‫‪.‬־עוד‬ ‫מץו ח‬ ‫ל‬ ‫יהיו‬ ‫הגמרא‬ ‫מוסיפה‬ ‫זאת‬ ‫החקי ז‬ ‫!;עדינו‬ ‫ר'‬ ‫‪,‬‬ ‫ס״ראי‬ ‫טב‬ ‫ובעין‬ ‫והלוי‬ ‫קידשו‬ ‫מ ר א י ם ‪ 1,‬ה מ ק ו ״‬ ‫ה ח ו ד ש יח‬ ‫את‬ ‫הקבוע‬ ‫_‬ ‫רק‬ ‫לא‬ ‫‪,‬ל‬ ‫בזמנו‬ ‫ה״ודשים‬ ‫רבי‬ ‫מ ח ג י ו!‬ ‫^‪ 1‬״ ״וועד‬ ‫‪)1 0 1 (.‬‬ ‫^ ‪1171,1' 1111‬‬ ‫לקידוש‬ ‫■>?‬ ‫" ו י גי‬ ‫’ ‪ . ) 10‬רואי״ מדגוי ו;ירו‪,‬־למי‬ ‫למקו ‪ 0‬ן‪:‬וועד ■טל חיד י•<׳׳־‬ ‫ן‪,.‬ילו‬ ‫יו‬ ‫הולכין‬ ‫בירושלמי‪:‬‬ ‫ק י ד ו ‪ 1,‬ויוזי' די•' י ‪ u‬וי מ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪?'f J‬‬ ‫אלא‬ ‫‪rj‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫היה‬ ‫גה‬ ‫סב‪.‬‬ ‫עין‬ ‫בדורות‬ ‫עזלאחו י ו ‪.‬‬ ‫״ ו ־ ״ י ״ ־־זל ל ע י ן ס ג ל מ י פ נ א ‪.‬‬ ‫מה נ ‪ ,‬יל‬ ‫‪,‬‬ ‫ונראה‬ ‫ככברה‬ ‫‪,‬‬ ‫השליחים‬ ‫מתו בה‬ ‫על‬ ‫ה״ודש‬ ‫ה ש ה ת ק ד ש ‪ 11:1‬ו ד‬ ‫הדור‬ ‫הר^זון‬ ‫״ ‪ ,‬״ ‪ , - ,‬״< ‪, > 103‬‬ ‫היה‬ ‫י‬ ‫׳‪.‬ל‬ ‫נק ר »‬ ‫כמי‬ ‫סימנא‪,‬‬ ‫ראינו‬ ‫וזאמור^ים‪,‬‬ ‫כמה‬ ‫ל ג י י ס "מ זל ל ע י ן ‪,‬״‪:‬‬ ‫י‬ ‫הסימוי״‬ ‫משום‬ ‫שהיו‬ ‫קוראים‬ ‫רב‬ ‫»נו‪:‬‬ ‫יודעיט‬ ‫הו‬ ‫כמה‬ ‫עייה‬ ‫ע ד ו ת ע ל מ וקו‬ ‫כד‬ ‫יעד ו ‪11‬‬ ‫״ ״ י י ט ״( ‪ . ) 1 0 4‬א י ן ש ו ם ס פ ק‬ ‫מ;‪ .‬י כ ם*י‬ ‫ש כ ר ב ת י םי ו •י א‬ ‫ה ל ב ‪ j‬ה‪,‬‬ ‫®ועריו‬ ‫קו ‪ 1‬ם ‪.‬‬ ‫לוז■הוו‬ ‫מ ר ’ ' י ו •י‬ ‫הי ת ה‬ ‫והקיי״‬ ‫•‬ ‫ל׳ן)־ל א״ ד נ י ‪ , 0 ,‬י | ״‬ ‫לםימנא"‪,‬‬ ‫ל י ״ק‪":.,‬ה‬ ‫‪0 02(,‬‬ ‫(הלבנה)‬ ‫וקידוש‬ ‫« ‪ ,‬י י ‪ ,‬דה‪ 0 ,‬״ י ‪.‬‬ ‫יטיי‬ ‫יוצא‬ ‫ש ה ע ד ו ת‪.‬־עליו‬ ‫‪, ■ u‬י ־ רר׳ ר‪.‬־ ד ו ר ׳ה ו ש ע י א ק י ב ל א ו ת ס ב ע י ןטל‪.:‬‬ ‫יי‬ ‫‪.‬‬ ‫ו«י ‪7‬‬ ‫בע‬ ‫א י‪ 17‬ו ר‬ ‫לרינחה‬ ‫סה‪ ,‬ה‬ ‫קיים‬ ‫‪.99‬‬ ‫‪0 0‬ן ‪.‬‬ ‫□ ב עד‬ ‫ן ס«־<‬ ‫בי״ד‬ ‫‪,‬ל א‬ ‫ר־׳‬ ‫!‪.‬יו‬ ‫לדור‬ ‫בעין‬ ‫קיר‬ ‫ו‬ ‫ח י י‪ .‬ה ג י י ל ‪:‬‬ ‫טב‪,‬‬ ‫הרביעי‬ ‫‪K‬״‬ ‫של‬ ‫מוצאים‬ ‫הו‪.‬ודל‪:‬‬ ‫'י'‬ ‫אגו‬ ‫בעין‬ ‫י‬ ‫( ‪)1 0 5‬‬ ‫האמור‪!,‬ים‬ ‫גנו‬ ‫סג‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ר<‪ 1‬ח י ק ו ו א‬ ‫בעדינו‪ ,‬מ ה ו‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫י‪ 11.1 .‬ו‪1‬־‬ ‫ראש ה׳ינה‪ ,‬ד'‪ ,‬ר' •‬ ‫ירו״ל ס‪ ,‬י‬ ‫^‬ ‫‪ 3‬ד׳‬ ‫הלייה‬ ‫(פירוש‬ ‫המשנה‬ ‫‪-‬‬ ‫ל מ ק ו״‬ ‫וזו ו ע ר‬ ‫<‬ ‫קיזו‬ ‫ה חו דש) ‪.‬‬ ‫‪.101‬‬ ‫ספראי שט ע׳ ‪.29‬‬ ‫” ‪ 'V -1‬׳״ ^ ל‪ -i‬נו־ י‬ ‫‪ .102‬יי״‪,‬למי‪ ,‬יה׳ פב' הלי' יי' " גינ “ י!יו ׳■׳‪7 ’1‬‬ ‫— « « ״ ‪:‬״‪ ” •.‬״ ’לעי•' «ל ’ י <״״ ל ’ כ ל ׳׳•י׳ •־"‬ ‫והיה ״ ״ !‬ ‫ה קב"ה עשה כביכול נקב ונראתה הלבנה מתו כה)‪.‬‬ ‫‪.103‬‬ ‫למשל בפני משה‪ ,‬על ז; ירו ‪:‬למי‪.‬‬ ‫סנהדר י ן פא׳ ו‪,‬לב'‪.‬‬ ‫‪.104‬‬ ‫ירושלמי‪,‬‬ ‫ל ‪.10‬‬ ‫וראה הלו י שט וכן ס^דאי‪, ,‬׳‪:‬מתנבאים נ״גנו ‪,‬‬ ‫להאריך בדוגמאות מזמן האמוראים‪.‬‬ ‫‪,‬י!׳ ‪.‬‬ ‫י ״‪/‬׳ ‪1‬‬ ‫י‬ ‫ ו‪0‬ו‬‫בערים‪.‬‬ ‫״ל‪1:‬‬ ‫שנאמר‪:‬‬ ‫כשהוא‬ ‫אין‬ ‫א ו‬ ‫שלא‬ ‫תקראו‪.‬‬ ‫ביית ויי ו ו ע ר‬ ‫תוקעים‬ ‫ומעברי□‬ ‫‪:‬ל‬ ‫בין‬ ‫כל‬ ‫אח‬ ‫בכל‬ ‫כאמור‪,‬‬ ‫ולמה‬ ‫של‬ ‫(׳‪f)h‬‬ ‫שנאמר;‬ ‫הלוי‬ ‫לפי‬ ‫החלטות‬ ‫הוועד‬ ‫ביחם‬ ‫טב‬ ‫כמקום‬ ‫בגליל‪,‬‬ ‫'<ין‬ ‫בכוונתנו‬ ‫אין‬ ‫בזכויח‬ ‫המצדרוח‬ ‫עדים‬ ‫היו‬ ‫בית‬ ‫(מקום‪,‬‬ ‫השני□‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫ראוהו‬ ‫‬‫בין‬ ‫ב״ר‬ ‫ד י ן ‪ .‬לני‪.‬יי כ ך ‪,‬‬ ‫אלא)^‬ ‫^‬ ‫כי‬ ‫תצא‬ ‫וטפראי‪,‬‬ ‫לקידוש‬ ‫עי ן‬ ‫»ב‬ ‫עין‬ ‫ודבר‬ ‫מן‬ ‫בארץ‬ ‫יא‬ ‫ו הנ‬ ‫היה‬ ‫בבי ‪n‬‬ ‫או‬ ‫;ערים‬ ‫טב‪.‬‬ ‫יהודה‪,‬‬ ‫במקוםאחר‬ ‫ל ו מ ר׳‪t!t*.v‬‬ ‫לא‬ ‫נעשתה‬ ‫שט‬ ‫שהרי‬ ‫לטי‬ ‫לקדש‬ ‫חודשים‬ ‫ה י חזי׳‬ ‫להיות‬ ‫שמצאנום‬ ‫דווקא‬ ‫דעתוו‬ ‫ד ר י ‪11.‬‬ ‫משום‬ ‫וכפי‬ ‫שהתקנו‬ ‫ביהודה‪.‬‬ ‫הטיבה‪,‬‬ ‫איטוא‪,‬‬ ‫מטעמי‬ ‫תכונינו‪:‬‬ ‫נוחות‪,‬‬ ‫"זקני‬ ‫דרום‪,‬‬ ‫עין‬ ‫ההלכה‬ ‫זאת‬ ‫הרי‬ ‫ו‬ ‫דרום‪,‬‬ ‫הדברהוא‬ ‫ם‬ ‫זיהו‬ ‫במקומה‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ו״ ו ו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.1 0‬‬ ‫הכוונה י•יי‪1‬‬ ‫או«‬ ‫חודשים‬ ‫אין‬ ‫‪ n‬ו דע■ י ט‬ ‫התגוררו‬ ‫ייע‬ ‫הקבוע‬ ‫ה‬ ‫באמת‬ ‫ק כ י ע תהלו׳ ח‬ ‫ביהודה‪,‬‬ ‫חיוב‬ ‫ביהודה‬ ‫במרכז‬ ‫ט עמים‬ ‫יכולה‬ ‫כסי‬ ‫הגרץ‪,‬‬ ‫ועוד"‪.‬‬ ‫בלתי‬ ‫נים‬ ‫אפשרי‪,‬‬ ‫ו ק ידו‬ ‫התירה‬ ‫ויתורי ט‬ ‫ההלכה‬ ‫ה‪ /1/‬י דו<■)‪ 1‬ו‪j‬‬ ‫( ‪) III‬‬ ‫י״ידילן עגעו את הלוה בחוץ לארץ‬ ‫במקרים יחיד □ * ‪y‬‬ ‫‪-,',‬״!!ילר‬ ‫^ י ״ ?(‪.‬חח לוי<‬ ‫כני;| ה‬ ‫ל ל ו ל‬ ‫ביהודה‪,‬‬ ‫׳ ! ע י ב ו ר ‪;1‬‬ ‫י רול לעמה‪.‬‬ ‫׳‬ ‫עקב גזירת המלכות‪ .‬גם בארץ‬ ‫״‬ ‫או‪1‬‬ ‫י ש ט ב ר וו‪,‬‬ ‫שמשו מ‬ ‫לתקופת ו; מ ״ נ ה‬ ‫\‪ ti‬כ מ י ‪u‬‬ ‫ל‪:‬יףץ‪« .‬יר ו ‪v‬‬ ‫! ‪<.‬י■‬ ‫‪ ojnu‬״ ‪1‬‬ ‫ואינו‬ ‫את הלוח בארץ‬ ‫ביית‬ ‫אין‬ ‫הנמנע‬ ‫הרמבייח‪,‬‬ ‫חכמים‬ ‫ה וועד‬ ‫ל הסנהדרין‬ ‫היווה‬ ‫לקידוש‬ ‫הרבה‬ ‫חכמי׳‬ ‫מן‬ ‫שקידוש‬ ‫מדברי‬ ‫יו‬ ‫בי‬ ‫התקיימו‬ ‫אמנם‬ ‫א ע ת"כ‬ ‫ולא‬ ‫טב‬ ‫ההלכהדורשת‬ ‫יי״‬ ‫זה‬ ‫בגליל‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ת‪,‬‬ ‫מ י ר ו ‪\.‬ל ינו^ ‪ :‬י‪. ^ 1 ,‬‬ ‫האג■!‪.‬זר ו״ ;‪■.‬עין סב הי״ה בגליל‪ .‬למרוח שמקומה הקבוע‬ ‫בציפורי‪,‬‬ ‫היא‬ ‫הוזוקרים‬ ‫עין‬ ‫אין‬ ‫ב״ר‬ ‫נזב׳׳‬ ‫( ‪0‬ן ן) ‪.‬‬ ‫זו'‬ ‫להנחה‬ ‫של‬ ‫?יון‬ ‫ה׳‬ ‫בעין‬ ‫להיות‬ ‫ביהודה‪,‬‬ ‫שיש‬ ‫זהותה‬ ‫החודש‬ ‫תל‬ ‫הקב״ה‪:‬‬ ‫היתח‬ ‫אלא‬ ‫זי‪:‬‬ ‫במקורו ‪ ;11/‬י ו‬ ‫תורה‬ ‫ראיות‬ ‫ב; א ל ת‬ ‫‪:‬ל‬ ‫אתר‬ ‫טב‬ ‫ה ח ו ד ?;‪.‬‬ ‫ומביאים‬ ‫להכריע‬ ‫רא‬ ‫או‪1‬‬ ‫השנה‬ ‫‪ ' 1‬ג‪:‬ע י נ ס ב ‪,‬‬ ‫מציון‬ ‫עדים‪,‬‬ ‫ר ע ר ר י ה ^ * ' ו>‬ ‫והחודשים‪.‬‬ ‫קביעתה‬ ‫שראוהו‬ ‫הרי‬ ‫מ ׳ןויד; ‪.‬‬ ‫‪-,‬י‬ ‫ו‪:1‬ברי ‪1,‬ןא גגל<״‬ ‫מע רה בגי אדם״‪,‬‬ ‫התייחדה‬ ‫‪,‬‬ ‫ירו\לים וארץ‬ ‫וראינו שבדרך כלל הלכה זו‬ ‫‪ .‬ונן‬ ‫גס‬ ‫נה‬ ‫סגהדי‬ ‫י ז•׳‪,‬ה'‬ ‫ח׳ ב׳ י‪ 1:,‬כל בעי גוי ‪:.‬ווו ר‬ ‫זייאיל זעולין בעיבורהוווד‪no‬ווו‬ ‫״‪-.‬׳‬ ‫ה“ע״׳ עב‬ ‫ועוד גירו ‪ 1‬למ •‬ ‫‪ .107‬כך כנראה >‪:‬ריך להגיה‬ ‫יי‪,‬״‬ ‫׳> ‪ to‬ורה ניי’ י‬ ‫שזוהי שיגרת•יי׳ ייי‬ ‫״‪,‬‬ ‫מעברים את הטני״העיןטב‪.‬ברם‪ ,‬טפראי‬ ‫בעין טב‪.‬‬ ‫יימ ום שלאמצ‪.‬י‪ 1‬גו עיבורניני‬ ‫‪ .109‬פ'‪ 1‬י^תא רבתי‪ ,‬פרשה תג ע ■‪•2 9 /‬‬ ‫י ‪v‬׳ ‪ 35‬הע׳ ‪.53‬‬ ‫_‬ ‫•‬ ‫‪1‬יז‪v 1‬‬ ‫‪ . 110‬יע בץ‪ ,‬ש״‪ ,‬ע׳ ‪ .339‬ור־־ר ס(־‬ ‫ם ע׳ ‪.223‬‬ ‫ראינולעיל‪.‬‬ ‫כפי‬ ‫והשווה גל ביו‪:‬״»ר‬ ‫‪- 102 -‬‬ ‫התקיימה‬ ‫ע י ב ו ר ‪.1‬‬ ‫דור‬ ‫וו‬ ‫י!‬ ‫ליזיל וז‬ ‫גי*׳‬ ‫קירו‬ ‫אין‬ ‫למרכז‬ ‫‪2‬ן ו ‪.‬‬ ‫ההוד‬ ‫׳ וט מ‪ ej‬ק‬ ‫יה‪,‬‬ ‫■יההלכה‬ ‫׳‪;.‬בארץ‬ ‫כולו‬ ‫א ר‬ ‫בארץ‬ ‫‪ a‬מרץ‬ ‫‪*.‬ל‬ ‫רבי‬ ‫הרורגוו‬ ‫עד‬ ‫ינו‬ ‫יון‪,‬‬ ‫היכן‬ ‫ועיונו‪,‬‬ ‫‪. ^ 1h‬‬ ‫הלוח‬ ‫מעמדה‬ ‫ויצרו‬ ‫את‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫עין‬ ‫( ‪)1 1 2‬‬ ‫נ‪.‬ו‬ ‫ההלכה‬ ‫מ״•־ ל •יז‬ ‫וי א מו׳ ׳ י !‬ ‫ט!‪,‬‬ ‫ומר‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בארץ‬ ‫י‪\/‬ר»ל‪,‬‬ ‫ה םנ ה ד רי ן‬ ‫כהנהגה‬ ‫תיע‬ ‫‪1‬ל‬ ‫■•ין‬ ‫לו׳* •ה‪,‬‬ ‫מקומה‬ ‫‪ tin‬ו‪\ '1‬יו‪1‬‬ ‫לחיזוק‬ ‫וו‪ .‬י ה‬ ‫ה ד ו ר ‪ : 1‬וי ב י‬ ‫‪.‬קביעח‬ ‫ובוזפוצווז‪,‬‬ ‫לטי‬ ‫יהודה ‪1‬‬ ‫לקד;־; ‪11N‬‬ ‫הביאו‬ ‫מ?‪ 1.‬ו ט‬ ‫‪ n 11‬דזר־‬ ‫מסוו^קיח‬ ‫ה ח ב מיי ט‬ ‫הגורמים‬ ‫לעס‬ ‫ביחט‬ ‫ר‬ ‫לקירו‬ ‫מ ג מוז ק ווי וגו‬ ‫סו;ני ‪1‬וו ‪m :‬‬ ‫ה י וזה ל‪.‬׳* ח ד‬ ‫יווזניוו‬ ‫לגליל‪.‬‬ ‫עין‬ ‫לקירוי‪,‬‬ ‫הגז י גוו!‬ ‫עדי‬ ‫ימיו‬ ‫ה ח ו ד י ז י ס י י ע ‪.‬יה‬ ‫י ־ ב ו מ ה ׳־‪ 1‬ל‬ ‫במקוס‬ ‫טוף‬ ‫טל‬ ‫י‪,‬‬ ‫ט ע‪•11.‬‬ ‫‪V‬י‪1‬ו ר ‪111■.‬‬ ‫הזיקה‬ ‫ה‬ ‫ההדוקה‬ ‫ל‬ ‫היהיו&וח‬ ‫י‪ 17‬ר א ל ‪.‬‬ ‫ל א ד א י נ ו צוייר‬ ‫ל ע י כ ך ‪ ,‬ל‪ *5‬ד נ ו‬ ‫לט!יל ג ה ר ו מ ר ו ט‬ ‫על ע י ב ו ר ה ז נ ה‬ ‫וזי יא בר זרנוקי ור״׳ס‬ ‫כ ו ׳ ע א' ‪.‬‬ ‫בן‬ ‫י הו צד‬ ‫ב ק ב י ע ת ה ל ו ח בח קועו! ה א מ ו ר ■ ינו‬ ‫ב ע ס י א ב ח ק ו ט ח ר ' י ו ח נ ן ע ״ י ו'‬ ‫ק‬ ‫המטוטר בבגלי‪,‬‬ ‫טנהררין‪.‬‬ ‫ ‪03‬ו ‪-‬‬‫«‪ 0 .‬פ ח‬ ‫ליל‬ ‫ז מ וו‬ ‫ה' ‪,‬‬ ‫שמ ו א ל‬ ‫‪57‬‬ ‫ע'‬ ‫הקם ן ‪.‬‬ ‫ה ו כ ר נ‪1‬‬ ‫‪ n r .‬ר! ו ז י י■‪ 1‬ו ו ־ ‪ 71‬מ ‪ 0‬ו ‪ m‬ו־‬ ‫ו נ ק מנו‬ ‫הי פו ד‬ ‫יייב‪*:‬וו‪ 1‬ו‬ ‫אויר‬ ‫בג* ק ו ‪11‬‬ ‫מוז כ ר‬ ‫ה י ו;‬ ‫ש מו‬ ‫בז מנו‬ ‫‪.‬יל‬ ‫של‬ ‫ש מו אל‬ ‫י "ג‬ ‫ד י בנ ה‪.‬‬ ‫ו ל ק בו ע‬ ‫מר‬ ‫י‬ ‫זה‬ ‫לברר‪,‬‬ ‫מ הייוי ס‬ ‫ל ר״ג‬ ‫לכ או ר ה‬ ‫ואתנ ם‬ ‫י‬ ‫כ מקוה‬ ‫בי ה‬ ‫הארו‬ ‫אנו‬ ‫לוי‪.‬נ י‬ ‫על‬ ‫מ רבדי‬ ‫הם‬ ‫החורבן־‬ ‫בי ת‬ ‫הי ה‬ ‫לה ו כ יה‬ ‫ה טבור י ‪u‬‬ ‫וידי ן‬ ‫ב בי ת‬ ‫דין‬ ‫הזכר ת‬ ‫די בנ ה‬ ‫חו ק רי ה‬ ‫דין‬ ‫הג דו ל‬ ‫" >וין‬ ‫ה‪m‬‬ ‫נה‬ ‫הי ה‬ ‫בי בנ ה‬ ‫שגגו‬ ‫׳;זזו‬ ‫אלא‬ ‫;‪!/‬ני‬ ‫‪.1‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫לשו ן ‪.‬‬ ‫סנהדרין‬ ‫בגלי‪,‬‬ ‫שר ׳‬ ‫מ עלי)‬ ‫או הו‬ ‫לב י ח‬ ‫ידנו‬ ‫בז מן‬ ‫ק י י ‪u‬‬ ‫״‪.‬יה‬ ‫שכו חו‬ ‫יעה‬ ‫מכו ח‬ ‫י"‬ ‫דר ו ר‬ ‫קר ל י‬ ‫כלוה‬ ‫ה סדי ר‬ ‫י‬ ‫י " ח ו ב ו ‪ ,‬־ !‪..‬׳‬ ‫אדהיו ד ע‬ ‫ל הו כי ח‬ ‫די ה‬ ‫הייה‬ ‫ב י "ד‬ ‫בן‬ ‫ז כ אי‬ ‫י ו ח נן‬ ‫א ן• ‪ n‬ו־‬ ‫ל‬ ‫ה בי ת‬ ‫‪,u"y‬‬ ‫ד י נ י‬ ‫בי‪.1‬נ ה‪.‬‬ ‫שאר‬ ‫ני‬ ‫רבן‬ ‫לא‬ ‫ה רין‬ ‫נפ שו ת‬ ‫יי ת ר‬ ‫ב הי‬ ‫הג דו ל‬ ‫ל ה קן־‬ ‫‪.‬י ‪ 0‬י ‪! 1 :‬‬ ‫בהר‬ ‫ב י ב ו‪.‬ה‪.‬‬ ‫ריבגוז‬ ‫על‬ ‫דין‬ ‫א ה ‪ 1‬י וו‬ ‫בן‬ ‫ב בי ת‬ ‫ן•ע י ד ו‬ ‫הד י‬ ‫ש בי רו שלי ם‬ ‫‪-‬‬ ‫\‪l A‬‬ ‫ה ח ו ר ב ן !׳'‪.‬‬ ‫י ו ח נן‬ ‫ולהקיו‪!:‬‬ ‫ה רין‬ ‫הוזורבן‬ ‫(ז קן‬ ‫י די‬ ‫הג דו ל‬ ‫‪ • 1‬ג‪ :‬ו ז‬ ‫ה ק טן‪.‬‬ ‫ה חכ מי ס‬ ‫ממרא)‬ ‫בי בנ ה‬ ‫עוד‬ ‫וימו ז כ ר‬ ‫( ‪)2‬‬ ‫א סיפה‬ ‫ה טיבו;‬ ‫דין‬ ‫מ הקוו״ ת‬ ‫ר״גויו י ;‪,‬‬ ‫לה י‬ ‫מו ■‬ ‫ה חו ר בן‪.‬‬ ‫מ מי תי ן‬ ‫ש א יז י ל ו‬ ‫כ ת קו ס‬ ‫על‬ ‫ה הוו־בן?‬ ‫אהר‬ ‫שביבנ ה‬ ‫‪-‬‬ ‫י בנ ה‬ ‫לאחר‬ ‫נ י הן‬ ‫מ צ אנו‪:‬‬ ‫הקטן‬ ‫לא‬ ‫שמואל‬ ‫לזוכ מי ס‪:‬‬ ‫מו אל‬ ‫'‬ ‫׳‪.,‬יל‬ ‫ו ת ק נ ה "‪...‬‬ ‫הקטן‬ ‫ו ה עני ן‬ ‫ר בנן ש מעון‬ ‫ר״ג‬ ‫ו ו ; ר; ו ‪n‬‬ ‫ו‪/‬ימויאל‬ ‫מאחו‬ ‫?ה ז מ נ ו‬ ‫" הנו‬ ‫להם‬ ‫ב! ‪r n t r‬‬ ‫ה ׳׳ן ׳ ‪, ■f t‬‬ ‫^ר״ג‬ ‫ב תלמוד‬ ‫ר ״ ג׳• ‪,‬‬ ‫י והר‬ ‫כן;‬ ‫י ‪ .‬ר ו א י י!‬ ‫מ ארבעיוו‬ ‫ה מי ר ה‬ ‫מ קו מיי ט‪.‬‬ ‫ו י ;‪ 1‬ח ו ק ר י ה‬ ‫ז כ אי‬ ‫ב שעהיביק ש‬ ‫הוו ע ד‪,‬כי‬ ‫שם ה י ה‬ ‫יש‬ ‫ו‪ .‬ה‬ ‫מזיוויוו‬ ‫ה מ מי ; י ה‬ ‫ה תז ‪ :‬י ע י‪1‬‬ ‫מה ל הון‬ ‫•ו־יז ׳ ׳ ‪ /‬י ;‬ ‫( ‪) 5‬‬ ‫וכן‬ ‫בירושלמי‪ ,‬לוט פ"א הל "ד‪ ,‬ק אה נ״ינוי‬ ‫לסידוו‬ ‫עמוק ע״י הרב ‪..‬י‪,‬קוקבתי רו ‪1‬־‬ ‫כ״ח <"כ וראן■;רירו‬ ‫ר ע "ח‪ .‬מדוע דווקא שמואלהקטןחיבר את‪ 1,1‬רכה‪.‬‬ ‫טנו‪ :‬ד ר י ן פ "א רי״ד׳‪.‬‬ ‫בן־‪-‬וזבי ב‪,‬‬ ‫לוי‪,‬‬ ‫שו״הכ‪/‬הר לב" ח‪,‬‬ ‫קונטרס הסמיכה‪,‬דף ‪ 30‬ע״א‪.‬‬ ‫' ‪ , v‬ו ע ו ד ר א ה א ל ו ן ‪) {,‬‬ ‫‪677‬‬ ‫ב'‬ ‫ו א מוו אי ס ‪,‬‬ ‫ה י י מ א ן ‪ ,‬ה ו ל ר ו ת ת ו‪.‬א י ה‬ ‫י "ו‪.‬‬ ‫א בי ב‪ ,‬ה‬ ‫תל‬ ‫ה קי בו ץ ה מ או חד‪,‬‬ ‫הוצאה‬ ‫ר^ל ‪,‬‬ ‫ב תול רו ת י‬ ‫מ ח קרי ם‬ ‫י•׳‪ ,‬ע׳ ‪,220‬‬ ‫הע' ‪.6‬‬ ‫‪- 104 -‬‬ ‫מ ו ק טו;‬ ‫ב מ ק צ ת;‬ ‫ת מהין׳•} ו ר ו ח ‪,‬‬ ‫‪.‬ר‬ ‫;!ו!‬ ‫!ליין ׳׳‬ ‫יטו •!ל‬ ‫<י' י' ״ י ■‪1‬י־יי י‪.‬‬ ‫‪. . ..‬‬ ‫ע ר ה ׳יי'‬ ‫‪•<(.,‬־)‬ ‫די'‪,‬‬ ‫‪ a‬י ו!‬ ‫היה‬ ‫‪.‬ן י י ‪u‬‬ ‫!לן‬ ‫ב*־ב׳‪:‬ה‬ ‫• ’׳ויי• ■י‬ ‫׳' ‪ 1‬יי‬ ‫הגדול‬ ‫״גלתה‬ ‫ינו‬ ‫״ג ה ר ר ין‬ ‫ה ‪,‬׳הלן‪,‬‬ ‫גדולה‬ ‫‪1‬‬ ‫לו• ני ן;ו‪1‬וי ר ג ן ‪.‬‬ ‫וזגזו ׳‪1‬‬ ‫‪;•.‬ל‪1‬‬ ‫ל ירו‪ :‬ה‬ ‫■יי‬ ‫‪,1r‬‬ ‫ו ע ר י ‪) ‘,‬‬ ‫‪1v‬‬ ‫ף‬ ‫ךי‪,‬‬ ‫ף‬ ‫רי‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•"י׳י«‬ ‫קר!־!‪.‬‬ ‫ממור‬ ‫‪ • ■a‬ר‬ ‫‪./‬יהי׳‬ ‫גג!‬ ‫ל וי־ ‪ ,‬ע ע ר ה‬ ‫נר‪,‬‬ ‫דעהו‬ ‫י י יק ‪ ,‬־‬ ‫!ויזרה‬ ‫יי׳!'!‬ ‫ל •‬ ‫ו ’ י'׳<‬ ‫ביה‬ ‫ו ‪• 11‬ל ח ‘־ ’ *' ” י‬ ‫ואע״פ‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫יי ■ו'"*'«‬ ‫ו^ייו י ה ׳‬ ‫‪,,‬׳ע״‬ ‫י'׳‬ ‫‪n‬ו‪ ,‬ו;‪1‬־ ר י ן ג ד ‪ ,‬ל ו \ י ‪.‬‬ ‫י ה ״ ’־" ‪u‬‬ ‫(‪) 8‬‬ ‫> גליה ה‪0‬נ'י וי^‬ ‫סורו‬ ‫ייי‬ ‫*‬ ‫ל‪.‬י ע‬ ‫ב‬ ‫להק‬ ‫< ‪••<u‬׳ ון ‪1,‬‬ ‫;׳‪.‬־)‬ ‫ר‪ 1.‬י‬ ‫ה ג ר ן לן‪,‬‬ ‫יי■*‪ *-‬י"'׳‬ ‫׳׳'ז ׳‪‘ -‬י‬ ‫י‬ ‫ביה‬ ‫‪1‬״ י‪ 1‬ו ‪ 1‬׳ ‪ •| J ,‬׳ י י‬ ‫<׳׳‪1‬י‬ ‫ג;יי!‪/‬‬ ‫י ‪.‬‬ ‫י ‪1' ,‬‬ ‫יי י‬ ‫‪,‬‬ ‫*׳‪1‬־’׳ ג' ׳ יי‬ ‫‪) 9 (.‬‬ ‫ה ר ‪, ,,is‬‬ ‫ב ך י; ך י‬ ‫הי‪ .‬י ר ו ע‬ ‫ג ל‬ ‫ן‪,‬ג ‪ /7‬ו‪.‬‬ ‫יי‬ ‫ל‬ ‫■י‬ ‫‪.‬‬ ‫ויזו‬ ‫״׳‪,‬״״‬ ‫הדעה‪,‬‬ ‫׳‬ ‫יי‬ ‫ין׳‬ ‫י‬ ‫‪ ...‬ר ו ד ו ל‬ ‫ק! י׳ !‪,‬גזו׳׳‬ ‫לבית‬ ‫‪:‬ל‪.‬‬ ‫‪ 1‬י־‬ ‫י׳‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫הרזו‬ ‫מ מ י ה י;‬ ‫וין‪ ,‬ל י ה " ‪.‬‬ ‫ה ג זי ‪ .‬רירי •לי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י'‬ ‫>״ ו ה‪1‬‬ ‫‪..‬‬ ‫הרי״ יי!‬ ‫״‪,‬־ל‬ ‫*ל ר‬ ‫ל‬ ‫■‬ ‫■־ ‪ .‬י ה‬ ‫וזה ■יו‪ .‬ה‬ ‫״אין‬ ‫‪,‬ן‪!,,‬והרה‬ ‫‪3‬‬ ‫•ירוי‪:‬‬ ‫•‬ ‫י‪ 1:‬ג ו‬ ‫־י' ״•‬ ‫י•י ‪:‬י‬ ‫‪:‬י׳"'‬ ‫דין‬ ‫‪m‬‬ ‫ב ע י ה‪,‬הוי‪-‬‬ ‫‪' ’ ''-,‬־׳‬ ‫יליי י׳‬ ‫עהמיהדרין‬ ‫הגדולה‬ ‫‪, ,‬‬ ‫י•‬ ‫י• יי•‬ ‫‪! ...‬י׳יריו ‪,‬‬ ‫בל "־ה‬ ‫‪,,,‬‬ ‫הגזיה‬ ‫‪-.‬״!■ולין‪.‬‬ ‫מ ‪!./‬מ׳'‪!1‬‬ ‫י ב ו הלוה‬ ‫״‪ ,‬ז כ ר ; ״ ‪ ,‬י ן‬ ‫‪1‬זגךןל‬ ‫‪,‬‬ ‫•י‬ ‫‪.6‬‬ ‫הג ‪ . ,‬ה‬ ‫‪.... .‬‬ ‫הזןי‬ ‫ראה אלון־‬ ‫ני ‪:‬ויל‬ ‫ךל»‬ ‫( < > »‬ ‫ין‬ ‫ים ‪,‬‬ ‫‪ ,‬״‬ ‫ע׳‬ ‫‪ , .‬״ן‬ ‫‪!,,‬זכר‬ ‫הוכהה‬ ‫אלון‬ ‫•‬ ‫מיי ״ ‪f• 1‬‬ ‫ממי״י ן‬ ‫י‬ ‫‪,,,‬‬ ‫׳־‘‪-‬י'‪1‬‬ ‫מיד‬ ‫כלל‬ ‫ייז‬ ‫‪,‬‬ ‫זו‪: :‬יי ל ■יה ר‬ ‫‪ ---------------‬־‬‫‪,v‬‬ ‫‪•.‬והיז;‪, ,‬‬ ‫— '^‬ ‫וז^רך ר?‬ ‫‪------‬‬ ‫מ ו כ י ! ! ׳‪111‬נייר ו הו !׳!'!•'י‬ ‫אלא‬ ‫מ ע ל י ןאוהו‬ ‫ה״לק‬ ‫"' ג י י ל‬ ‫■ל ‪ ,‬ג ‪r‬‬ ‫י ו\ ‪7 u‬‬ ‫‪73‬‬ ‫כמממיי ‪:‬‬ ‫ס ו‪.‬הדר י ז‬ ‫די ן‬ ‫מוווו ׳‪:‬׳ל‬ ‫ל‬ ‫ו;יה‬ ‫ביה‬ ‫דיין‬ ‫‪utar‬‬ ‫ל יבנו‪• :‬‬ ‫—■זדד ‪ T v ,:..,,‬דז־ קדיה ־ד‬ ‫י'‬ ‫וי־ ז ‪1‬‬ ‫־‬ ‫גוי‪.,‬‬ ‫!•!‪ <.‬ו ל‪:‬׳־! בבי ר‬ ‫׳ ע< ׳• ‪1‬י‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫" ‪'n 1 1‬‬ ‫‪ I‬ר' «'<■■>‬ ‫— ‪y, y‬‬ ‫ז ל ו ל ; ה־ןיב^ז י" י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬׳‪,‬׳•‪!,‬ן י‪,‬ן‪ :‬ר‬ ‫״‪■!,‬ל״י ‪.‬‬ ‫י• י *‬ ‫יהי ‘‬ ‫«»‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫טו ‪ .‬״ ה ו ן ‪,‬‬ ‫בו‪,‬יז ‪----- n n‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‪ 11‬י ד י _י_ יי‬ ‫‪-----‬‬ ‫תו׳ ‪ .u n 4 u‬ו׳נה־־רי יי׳ י‬ ‫‪. 15‬‬ ‫י‬ ‫בי "גו; ׳’‪,‬־״־ ’‬ ‫׳‬ ‫‪./) 3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫׳ ‪,,‬׳י יהליי ג׳‬ ‫*לון‪?n o ,‬ריס‪,‬‬ ‫ל‬ ‫י״י‬ ‫‪• ■-21‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫י"‬ ‫לגו‪ .‬י‬ ‫כסנוזרר י )‬ ‫גזר‬ ‫וזגדדלה‬ ‫לגרי ״ י יי‘‬ ‫וזממר»‪,‬‬ ‫י ין‬ ‫י‪f:‬י‬ ‫ן!! ‪ ,,‬ו ג ו מ כ ו ה‬ ‫‪11‬‬ ‫’‬ ‫• ד‬ ‫ג ז ר‪,‬‬ ‫י!«י'ג‪;1‬׳‪•.‬׳ ו רעו להרג׳׳‬ ‫* ‪■ -‬י י רי י‬ ‫ה י י י ‪ 1‬י‪1 .‬‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ביסודו‪,‬‬ ‫ל‪,,‬ע‬ ‫ו ה ל וי‬ ‫‪9‬‬ ‫‪2- 1‬‬ ‫י' ־ ל‬ ‫‪!!-1‬ע!‬ ‫יי׳י*‪.‬‬ ‫‪y‬׳ ‪ ,115-116‬ור;‪1‬ה ג׳ גמלו י‬ ‫‪ :‬״ ‪ , . 4| 1‬י ״‬ ‫< ״ןו‬ ‫ו ו ‪_______________ . .‬‬ ‫ ‪05‬ו ‬‫עולה‬ ‫הדבריוו‬ ‫מהאמור‬ ‫הללו‬ ‫ששמואל‬ ‫מו‪ 1‬ו י מ י [‪1‬‬ ‫הקטן‬ ‫למה‬ ‫תיקן‬ ‫ידוע‬ ‫את‬ ‫לנו‬ ‫בקרב‬ ‫יו ״ ג ד י ב נ הנ י ןץ ל‬ ‫וזיו‬ ‫ופרית‬ ‫על‬ ‫מקטרגיט‬ ‫‪y‬‬ ‫אחיהם‬ ‫ב נ י׳‬ ‫ה‬ ‫בתני‬ ‫י׳‬ ‫כ‪•,‬‬ ‫;ל‬ ‫י ‪ 0‬י ם גווזיםל ט ע ו ל‪;1‬‬ ‫היו‪,-,,:‬״‬ ‫לנ י ‪,‬‬ ‫ה ‪;1 ,‬ו ו י ״‬ ‫‪,‬״״‪,‬‬ ‫‪m y 0 .‬‬ ‫להן ‪.‬‬ ‫י ט ‪.‬י‬ ‫כ ‪ 0‬י‪,‬ו‪.‬‬ ‫על‬ ‫ת‬ ‫‪.‬‬ ‫ית‪,‬‬ ‫ה״‬ ‫כני‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‪;.‬‬ ‫ביניכוו‬ ‫וזכמיוו‬ ‫ע״י‬ ‫זו‬ ‫כו‪1‬‬ ‫* ״ ‪,0‬‬ ‫‪ K1n‬מ‬ ‫‪. .‬‬ ‫יץ ו ל‬ ‫ו;‪ 1‬י ‪, , ,‬‬ ‫נ>‬ ‫׳‪,‬‬ ‫ניג‬ ‫ר‪ 1‬ז ו‬ ‫שמת‬ ‫כדאי‪.‬‬ ‫‪ra1‬‬ ‫״«‬ ‫‪,,.,‬ו‬ ‫לוז ״‬ ‫והלל‬ ‫ו אתרה‬ ‫‪*1,1‬יי‬ ‫ני‪,-,‬‬ ‫ז‬ ‫י*‬ ‫מר‪.,‬ל״״‬ ‫לפי‬ ‫בין‬ ‫״ו‪:‬‬ ‫״ ׳ ! ״‬ ‫הזקן‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לן; ן‬ ‫י ״‪,‬י‬ ‫"מע;זה ;‪ 1‬ו ‪ .‬ג נ ח ו‬ ‫יש‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ל‪ - ,,‬י י י‬ ‫׳׳‪-‬י‬ ‫‪ , ... .‬יי״ ״״״‪-‬‬ ‫בי ג י‪ Jj .1‬אן ‪!- u‬יי‬ ‫ניהלי‪.‬‬ ‫עיניהן‬ ‫‪ ,‬״ ל‬ ‫יש‬ ‫ביניכם‬ ‫עיניהט‬ ‫בשמואל‬ ‫>״יל‬ ‫ראוי‬ ‫לרוח‬ ‫שהטיהור‬ ‫‪ ; ,‬י ה ‪ ’,‬ח י י ״‬ ‫"״‬ ‫ב י!ז‬ ‫לרוח‬ ‫היו‬ ‫וכ^ם״ י‬ ‫ז קו ‪1‬‬ ‫זוג נ ^ נ ‪ 0‬ו‬ ‫יי‬ ‫א ה ד ‪ 1‬אי‬ ‫ו‬ ‫ג□‬ ‫׳״' ”‬ ‫ג ד י יא‬ ‫הקודש‬ ‫פן‬ ‫מ‪• 0 ;1‬‬ ‫הוו־;‬ ‫ביריחו‬ ‫אלא‬ ‫די רי‬ ‫ו י לי ת‪1‬ז‬ ‫שאין‬ ‫אלא‬ ‫הד וו‬ ‫ב‪11‬‬ ‫הדור‬ ‫עניו‬ ‫ל ע ל י י ה ב י ב נ ה ‪ 1,‬י צ א ת‬ ‫׳׳ ‪y‬י‬ ‫״‬ ‫שאין‬ ‫ל‬ ‫‪ ....... .‬י‬ ‫א ו מ ר יזו ע ל י ו ‪, 1‬וי‬ ‫י‪1‬ז‬ ‫‪.‬‬ ‫זק‪1‬‬ ‫ה ק ודש‪,‬‬ ‫נ־הן‪.‬‬ ‫י צ ת הב‪ 11‬׳‪ j.‬ו ל‬ ‫״י‪ .‬י ‪ « ,‬י ן ז ו טט!‘ ק‬ ‫ו‪ ,‬ו ר זי־ ו ‪1°‬‬ ‫“׳י ”‪,‬‬ ‫הזקן‪.‬‬ ‫״זי‬ ‫ר‪.‬״‪,‬‬ ‫‪,,‬קודי״ ו ש מ ו א ל ה ק ט ן א‪! 1‬ד‬ ‫י ׳ ‪............... ..............‬‬ ‫עזרא‪ .‬ו‬ ‫להן‬ ‫מנצריו׳‬ ‫ה״רדה‬ ‫י״‬ ‫״ ו י י !לרוח‬ ‫ל ‪,.‬ל‪.‬עזי בז‬ ‫מתוקנת‪:‬‬ ‫ונו! נ ו‬ ‫נ‪ ":‬ד י ל לזו וין ״‬ ‫ו‪,‬יו‬ ‫ו‪,‬יו ‪ .‬ו ז י‬ ‫ה פ י ג ינו‪ ,‬יל‪:,‬׳‪-‬ע‬ ‫ע י נ י ה ‪ u‬ב א ל י ע ז ר בן‬ ‫ואמרה‬ ‫‪1‬י ׳ ‪111‬‬ ‫’י‬ ‫יי ה ב י ב נ ה‬ ‫וזב‪ p‬ינ‬ ‫שו‬ ‫ב ש מ ו א «לי■ה קרטי־ןנ‪n .‬‬ ‫על■'‬ ‫נ יכ נם ‪ n‬ולז ץי‬ ‫בצורה‬ ‫מ‪) 1‬‬ ‫י‬ ‫‪,., J,kt‬לעל•״ גייו גי ”••׳ י־ייי״י י ’ * ™ גיי יי ”' י “ * יה‬ ‫‪ .,‬י ן י כ ן‪1‬‬ ‫הלל ‪,‬״‪,‬ן‪,‬‬ ‫■ ר ו ע י• י י‬ ‫י‬ ‫ב ק ר‪.1‬‬ ‫״ ‪ ,‬״ ■ י ״ ״ ‪. ,1‬‬ ‫י‪ 1 ,'11‬ו־ ל‬ ‫‪.‬‬ ‫מכונים‬ ‫הליגה‪,‬‬ ‫״י■■'י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .1‬ג ד‪ r3,‬י ת‬ ‫מטיוגוית‬ ‫ל ״ ״]נ ״‬ ‫י ‪1111‬‬ ‫ה(‪.1‬ר ו‬ ‫חין ‪■1‬י‪’,‬‬ ‫נ‪•,‬כ״‬ ‫המיניט‬ ‫התקומה‬ ‫היהדות‬ ‫( ‪)1 2‬‬ ‫‪u‬‬ ‫ברכת‬ ‫׳ל(‪:‬ו‪.‬י ‪" 1‬ג ‪ :‬י!״גו‪..‬‬ ‫ב תקו‬ ‫וז יי‪.‬‬ ‫״( ‪)1 5‬‬ ‫ונתנו‬ ‫ף>‬ ‫‪.12‬‬ ‫״‪.‬‬ ‫*‬ ‫ך‪,‬קט ן • • •‬ ‫בכר אגדות ‪11,1‬נ ויג‪.‬‬ ‫״ ‪■!*-.‬י‪ v •,‬״ ‪ K‬וע״ב וואה‬ ‫‪L‬‬ ‫ראה למשל בבלי‪ ,‬סגוו קט ^ ל‬ ‫‪.62-3‬‬ ‫״־*! ‪ S‬בהתטתו״תה ההטטור י ת‪ ,‬הוצאת ד ב י ר ‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י ‪ ,‬מ* ‪1‬י ‪‘n‬־ ‪o n 7 -‬ע —ידלו י ג ׳ ע׳ "‪ 172‬וראה גט בכר שט ע '‬ ‫יי‬ ‫לי־ וג>‬ ‫‪27-20‬י וז‪,‬לו‬ ‫תל אביב‪ ,1972 ,‬ע‬ ‫‪.64‬‬ ‫הל׳ וייז' •‬ ‫♦‬ ‫ת"גג ז!‪/‬‬ ‫הוריותת מ‬ ‫‪ •.!14‬וי ו ו י ר‬ ‫־*־‘‬ ‫וראה בבלי ‪;, jo‬רו ין י״׳‪,‬‬ ‫‪,‬י ׳‬ ‫״‬ ‫‪.c‬‬ ‫‪ m‬ע׳ ‪3‬כ> הע׳‬ ‫‪ ' p‬ה »׳ ‪ .8‬וראה גט ב; כר‬ ‫‪ M‬נ! ‪ °‬י י ‪,‬‬ ‫‪ .15‬ירו‪,‬ילמי ‪,‬‬ ‫'‪1‬ינ׳׳ילי י'־^י המ ־ גהי ״ ׳ ‪v‬׳ ‪ 1, 1148‬נקט עב"י המווווזר בהוויות‬ ‫‪,‬י‪:,‬י ר־יג הזקן‪ ,‬ומ ‪ rn‬כך גט קובע‬ ‫אמנט ראו; ‪,‬זיימ»‪ 1‬י‬ ‫’י•‪ !,‬רמיניט לויני ר״ג הזקן‪ .‬לעומת ז ת‬ ‫‪-,•,‬‬ ‫וטוף טי ט ה ׳‪ 1‬ש״ו״ל‬ ‫י ' ל מי וינ ״ ל ולכן נ‪,‬ונ ב״ י׳יוח‬ ‫‪.‬מו ל הקט?׳ תי׳<׳' יי'‬ ‫י מ י ; ׳ •לד‬ ‫האריך‬ ‫אבל ‪ K 1 n‬טבור‬ ‫ו ״ ן‬ ‫ד ; י י ״‬ ‫‪°‬׳ ‪y‬‬ ‫הלו י ה מ ג ו ח מ י‬ ‫ששמואל הקטל ה’ ה בימ * ת ' מ ״י‪,‬ו נתקנה ביבנה לא״‪ ,‬ה ת ורבן •‬ ‫‪1‬‬ ‫זמנו של ר״ ג די‪_1‬נה‪ ,‬וברכת י• ‪ 0‬י׳‬ ‫עז‪ 1‬׳ ‪,‬‬ ‫וראה‬ ‫‪- 106 -‬‬ ‫עד י י ן‬ ‫«בל‬ ‫"י יל ר•׳׳‪»i‬־זן‬ ‫גי׳‪ 1‬עו !‬ ‫לנ ית ור‬ ‫י‬ ‫עמו בא‬ ‫‪ nr.‬מוי׳‬ ‫בתלמוד‪,‬‬ ‫הלה בזמנו ‪.,‬יל ר ” ג ד;זקן‪.‬‬ ‫״‬ ‫מי ת תו‪:‬‬ ‫וי ע מ ע א ל‬ ‫;וין‬ ‫‪/‬ולמנורה‬ ‫ו;ד‪,..‬־ יוו‬ ‫מטים‬ ‫־‪.‬ן ‪j‬ן‬ ‫הגמרא ממנירת עעמו*‪ £‬ל ‪,1‬‬ ‫לווו בז * ‪,‬‬ ‫לקטל»‬ ‫ו ח ב רו תי‬ ‫א ו עמ‪.‬״ז‬ ‫ו‬ ‫;!‪/‬ר‬ ‫ל ב יי ץ ‪:‬‬ ‫ן ^ן׳‪/‬‬ ‫ר‬ ‫למא"‬ ‫ו י׳• מ ע » ל‬ ‫י דו ג ר י ו‬ ‫לחרבא‬ ‫‪-‬‬ ‫!‪ .:‬גון‬ ‫ב מ ט ר ק ו ת ‪/‬יגל‬ ‫ש ע מו א ל‬ ‫ו ב רינו‬ ‫ו ח ב ריו‪,‬‬ ‫בי ח ס‬ ‫ל ע תי ד‪,‬‬ ‫בגדיהם‪,‬‬ ‫וויי‬ ‫זה‬ ‫על‬ ‫ר״ע‬ ‫‪!,:‬נו‬ ‫ראוי‬ ‫עליהם‬ ‫ה ׳מועו;‬ ‫בי מי‬ ‫ר״ג‬ ‫הז קן‪,‬‬ ‫ונ ת ט ר‬ ‫ו ה רי‬ ‫נ וטף‬ ‫גיורו‬ ‫ב רז ל‪" ...‬‬ ‫לויי‬ ‫ר ט ״י‬ ‫" ח ב רו תי‬ ‫ל כ ף‪,‬‬ ‫גם‬ ‫ר״ע‬ ‫ח‪ 1:7‬ט ‪i n‬‬ ‫הנו ב ר‬ ‫ע ל‪:‬‬ ‫וו ׳‬ ‫ת נ׳ ־ נ א‬ ‫בן‬ ‫ת ר ריון‬ ‫ד ב רי‬ ‫ה ק טן‬ ‫ו‪.‬ג‪.‬ד‬ ‫‪-‬‬ ‫רעב "ג‬ ‫תנ עי א‬ ‫וו׳‬ ‫י שמעאל‬ ‫ל ק ט ל א "‪,‬‬ ‫ו ת בי ריו‬ ‫ז מו א ל‬ ‫ה‪ ! ,‬טן‬ ‫ה ק ע ו ר י!‪.‬ו‬ ‫להעיר‬ ‫עי ה ר ג ו‬ ‫ר"‬ ‫ואמרו‪:‬‬ ‫טוען ■‬ ‫וו'‬ ‫; ב ד ב רי‬ ‫בני‬ ‫!‪ :‬ת מ ר לגז ג ל‬ ‫בי ת‬ ‫ר'‬ ‫י וזו ד ה‬ ‫יעראל‪,‬‬ ‫בן‬ ‫אלו‬ ‫זאח‬ ‫צר י כינו‬ ‫אנו‬ ‫האת‬ ‫והל‬ ‫״ורעבאו‬ ‫בובה‪...‬‬ ‫בבא‪.‬‬ ‫לו מ ר‬ ‫טובה‬ ‫על‬ ‫לא‬ ‫ה ב רון־‬ ‫רעב״ג‬ ‫וחגרו‬ ‫באה‬ ‫גנו‬ ‫היו‬ ‫ה מו ס בי ם‬ ‫ר ע ב״ג‬ ‫הי ה‬ ‫על‬ ‫ריין‪,‬‬ ‫הז קן ?‬ ‫הו ־ כ׳י ר‬ ‫ד ב רי‪.,‬‬ ‫( ‪)1 9‬‬ ‫בז ת‬ ‫'?‬ ‫ור'‬ ‫ו כ <נו;רגו י ״‬ ‫עמדו‬ ‫היתה‬ ‫ה ק טן‬ ‫ב ר ב רי ת‬ ‫דו ר‬ ‫ה ״וו בן‪,‬‬ ‫כתוב‪:‬‬ ‫י ה רגו‬ ‫ל ע מ ו מ י‪ 11‬ו ן! י ןי• יי•‬ ‫‪ ;/‬הו א ל‬ ‫או תו‬ ‫המקדע‪,‬‬ ‫יעמעאל‬ ‫אזי‬ ‫‪-‬‬ ‫כ"ג‬ ‫בוז ר‬ ‫ישמעאל‬ ‫ו ר״ י‬ ‫מ ״ נ יהוו‬ ‫ל ע ו ל ו‪1‬‬ ‫תתלה‬ ‫ב!ק‬ ‫לא‬ ‫ראתה‬ ‫וקרעו‬ ‫היו‬ ‫ימו מוי‪1‬־ו! ■ י'‪,‬‬ ‫‪• .16‬׳בלי תגהדרין י"& ע״א‪ ,‬וכן ירו \למי ‪u‬ו טה ‪:/‬נו‪ ,‬ו‬ ‫(‪.:‬׳מעון ו יעמעאל ג‪ 1‬ובם להירג בחרב‪ ,‬וחבריהם לעאר מיתות‪ ,‬ו \אר‬ ‫העם סותו לביזה‪ ,‬וצרות רבות עתידות לבוא לעולס)‪.‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫ראה חיימאן‪ ,‬ג׳ ע' ‪ 1163‬המקורות המובאות בקעו לכן־‪.‬‬ ‫ראה הגהות הרע״ע בסנהדרין יא׳ עא׳ ‪.‬‬ ‫‪ •19‬הלו י‪ ,‬ג׳ ע׳ ‪.200‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ל מ נ י ו‪«1.‬ו‪1‬־‪ :1‬ן ^ ״ ‪. ^ 1‬‬ ‫ה ס בי ר‬ ‫היו‬ ‫‪ 1‬מ צ א‪;1‬ו‬ ‫והיה‬ ‫אחינו‬ ‫לא‬ ‫ב חו ר בן‬ ‫ממה‬ ‫עקיבא‬ ‫י‪,‬‬ ‫א לי ע ע‬ ‫לקטלא‬ ‫רע" י‪,‬‬ ‫ה לו י‬ ‫ירם" י‬ ‫"י‬ ‫בן‬ ‫ע ם (‪ 1‬י ו י ; ן ‪ " :‬ה מ ע ו י ן‬ ‫וכן ‪,I‬י ימאן‬ ‫‪ u‬ע' ‪.1148‬‬ ‫‪- 107 -‬‬ ‫מקבלין‬ ‫ור״י‪ .‬וע!‪ :‬ייו גלוי ו‪.‬יה לויני מי ‪ u ) * . v‬רו‪,‬׳• ‪n‬‬ ‫אותה אלא ר"‬ ‫‪s‬וו־ ענ ו ת גדול עתיד לבוא לעולם ולפיכך‬ ‫העולם ‪or‬ו ף‬ ‫העול ‪ ,0‬ה‪.‬צריק אבד ו !ין‬ ‫גולמוט‬ ‫מי‪/‬־ז‬ ‫וערבב אה והעולם מכאן ועד יג׳ ויד‬ ‫«־ים קו‬ ‫היא לרשב״ג וו׳ י;‪ 1‬מע»ל בן ׳)לישע‬ ‫החורבן‪ ,‬מזי‬ ‫נסתלקו‬ ‫׳ לא עברו‬ ‫שם על לב‪ ...‬אחו ‪1‬‬ ‫לר מן‬ ‫ימים‬ ‫בולאוח‬ ‫<«■‬ ‫גיזיודו;‪.,.‬׳ *‬ ‫כהן ג!ול‪,‬‬ ‫!ויול!■?ו‪ .‬י‬ ‫יק ‪1‬ה להבין איך השמועה בדבר הריגתם הגיעה לר״ע ור׳‬ ‫( ‪)21‬‬ ‫בבא‪; ,‬ולא היו‬ ‫ייליי‪,‬‬ ‫בולטי״ בדו!‬ ‫‪.‬לניני ‪:‬זחורונן‬ ‫שהכוונה לר׳ שמעון בן ר׳ חנינ‬ ‫? לכן מרויק‬ ‫□גןתכהנים ור׳ י מעאל דזביר!‬ ‫( ‪)2 2‬‬ ‫יל ר'‬ ‫עקיבא שהיו בדור אחר החורבן‬ ‫אמנם מצאנו‪:‬‬ ‫ל>‬ ‫היה לו בן‪,‬‬ ‫"וכשמת ‪,‬״ואל הקטן חלו מניוזדזו‬ ‫ופנקסו‬ ‫בארונו‬ ‫והיה ר״ג הזקן ורייא בן עזריה מחמידין עליו‪ ,‬ו‬ ‫לבכות‪ ,‬על‬ ‫זה‬ ‫( ו‪) 2‬‬ ‫גאו; להחאבל"‪. ...‬‬ ‫מ ר ו‪.‬י‬ ‫ומרי‬ ‫רואים‪.‬ימואל ה ק ט ן‬ ‫ל ר"ג הזקן!‬ ‫הור‪,‬‬ ‫ימואל הקטן‬ ‫החורבן‪,‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫והיה‬ ‫ווי‬ ‫אחד‬ ‫מחכמי‬ ‫יבנה כי ‪n‬י ר "ג ה‬ ‫וב?ם בתקופהי גוזר‬ ‫‪.‬י ‪.‬‬ ‫‪K‬‬ ‫ממכת ‪!/‬מוזו‪" 3 ;1‬ח‪.‬‬ ‫הלוי ׳‪,ul,‬ן־'‪,‬‬ ‫ע' ‪.616‬‬ ‫ראה ‪ 17‬ם בהמי‪.‬ך הדברים‪.‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫ממכת שמתו ‪,n‬‬ ‫הלוי‬ ‫ג׳‬ ‫ש‪0‬‬ ‫‪ !- 1‬״‬ ‫‪ 11‬ולרו'] י ‪ ,— 1‬״‪57 1‬‬ ‫ע׳ ‪ .207‬ור״הגם יעב?י‬ ‫וכן ׳‪-.‬לון‬ ‫חכם ם‪ 1‬ר בשם ר"‬ ‫ר■״״‪ ,‬ז!ל;>‬ ‫החכמים‬ ‫׳? ‪6‬ל ’ אם כי הוא מגסה לזהות אח‬ ‫י ‘ ‪1‬‬ ‫ול»‬ ‫בתו_לדו« חי‪ 11‬י י ^< י‬ ‫ה י י כי ם ל ת ק ו ע ה אוזרת‪ ,‬ו ‪1W‬‬ ‫היו‬ ‫הכהים מזסן‬ ‫ל ח ״ ו ע ת רייע‪,‬‬ ‫^‬ ‫יל ‪,‬ח ר החורבן‪.‬‬ ‫ברם‪,‬‬ ‫מ ס כ י ם ‪ ,,,‬א‬ ‫‪ ,‬אל ה‬ ‫ ‪- 108‬‬‫נ‪ L>u 11‬ב'‬ ‫הרמב״ט‬ ‫יטת‬ ‫ב ענין‬ ‫‪, 64‬‬ ‫על‬ ‫ב צד ק ה החלטת‬ ‫ל ה ר ח י ב את‬ ‫זוז‬ ‫ע י ר ו ת הזיו י ל ן‬ ‫ולא‬ ‫ה די בו ר‪,‬‬ ‫ט נ י נ ו ג‪ 11:‬ו ‪ 1( 0‬ת א ‪:‬‬ ‫ועל‬ ‫עברוה הרי זו‬ ‫הז כ רנו‪,‬‬ ‫הגוז לו ת‬ ‫ה עי בו ר‪,‬‬ ‫‪ ,‬ו ל מ י עי ו !‪ 11‬ו ל הרמב״ו‪ !.‬ה נ י מ ו •‪ 1‬י ט ‪ ,‬נ ‪..•n o‬‬ ‫על‬ ‫ו ר ק י ‪ - ,‬כ נ ע ‪ n r‬די‪ <:‬י‪.‬ב‪ :‬ו‬ ‫ל ע י ב ו ר ‪. ,‬׳;ונו מתו‪ :‬ו ו ג י ‪,11.11 ! .‬‬ ‫י ט תו טל‬ ‫ג ' ‪ u‬י ח נ י ן׳‬ ‫ה ת קו ע ה *‬ ‫ה י ו מך‬ ‫ני מו סי‪u‬‬ ‫ו ל ב ר ר !?ת‬ ‫"על‬ ‫ל עי בו ר‬ ‫ו ה ב ב לי ‪, 0‬‬ ‫היו‬ ‫‪jj‬‬ ‫ה ר מ ב ״ ט‪.‬‬ ‫מ ע ב ו י ן את ו‪ .‬נו! ע׳;‬ ‫י‪-‬‬ ‫ט ני ה מעבר י ן‬ ‫ו!אבי‬ ‫ר ‪J1 ’ f‬‬ ‫^ י‪ 1‬י ‪ K‬י ז‬ ‫מעוברת‪ .‬אה היה ״!•ע אהד מ;‪.‬גי טימוין‪ ,‬היו ‪1‬מו!ין‪ .‬ר׳‬ ‫או מר «‬ ‫אף‬ ‫‪ .‬לו ט ה ד ב ריו !‬ ‫ו ע ל ה ת ק ו ע ה‪.‬קל‬ ‫״‪: 1-‬ן‬ ‫;‬ ‫ה סי בו ת‬ ‫ה ״נ ה‪.‬‬ ‫על‬ ‫מ ט ר ״ א״ ד ‪ ,‬ר י‬ ‫על‬ ‫מ ע ב רין‬ ‫ש נ י ה מ הן‬ ‫ה כ ל• מ ״ ין ‪.‬‬ ‫ה ת קו ע ה‬ ‫( י־)‬ ‫ה ת קו ע ה "' ‪,‬‬ ‫ר בי‬ ‫״ מ חין א ו‬ ‫״בר י‪ ,‬״ » גף‪:‬‬ ‫מ ע ב רי ן‬ ‫•ז מ עון‬ ‫על‬ ‫גן‬ ‫ב‪ ;,‬בי ל‬ ‫״ ג הע״ח‬ ‫וצל ו־י רו ת‬ ‫ה א ביר‪.‬‬ ‫ו ע לאחד‬ ‫ה הן‬ ‫ג » לי‪ 1* .‬ל‬ ‫א ו מ ר ־ ע ל הה ק ו‬ ‫ה תקו ע ה‬ ‫ א□ ה ת ב ו א ה ל א‬‫ו ל בן‬ ‫‪ .‬ה ב ריי ת א‬ ‫את ה׳‪..‬נ ה ע ל‬ ‫ה ז ו מו ב א ת‬ ‫מ ע ב רין ?‬ ‫טלו״‬ ‫אין‬ ‫תי קו‬ ‫ת ע ב רין‬ ‫‪ ,‬דין‬ ‫י ןאת‬ ‫ב ״ ו ב ב;ו‪ 1‬ו י ' יז‬ ‫ל חו ל‬ ‫בז מן‬ ‫״‪.‬‬ ‫( ‪)2‬‬ ‫חי בו ת מעבר‬ ‫ה ת ב ט ל ה‪ ,‬־ ’‬ ‫וו מן‬ ‫ח גי ‪ ‘ ,‬־‬ ‫‪ 1‬ה ת ב ו * ה התב• לי‪,‬‬ ‫י‪-‬י^יל ‪.‬ירוה ה»י לן ‪ -‬״נ! נראה לבית הי־י ל •ייןטייי ״ למ יהיי י־ י ‪',‬‬ ‫;י עו ״ ‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‪,.• ,,‬י כ רי ת‬ ‫יו ב לו‬ ‫ל‪.‬‬ ‫ל ה ב י א את ‪ ; ,‬ב י כ ו ר י □ ב‬ ‫ב ו ע ו ״ ; ב‪ 1/‬ג י ל וי) ^ ו ״ ה ‪ -‬א ״‬ ‫ה‪,‬ןיי ץ‬ ‫ה~נה‬ ‫נ מ ט ב תע‪:‬‬ ‫״ ״ ‪.,‬‬ ‫ל עגי‬ ‫י; ״ ב״‪,‬יז ל»‬ ‫נ ה ‪< n o‬״ ‪u « . n1‬‬ ‫ב ״ ל ה ‪v ;1 <» ,‬׳>‬ ‫עונ ת‬ ‫‪•,‬״<־ ח ‪. m - i m .‬‬ ‫ט‪ ..‬ו ^ ו‬ ‫‪,‬י ״ ו‬ ‫‪, .‬י מו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬רי בי!! ל ‪!13‬ו ת ל‪17‬נ י ‪ j‬י מו‪V 13‬‬ ‫? ״ ‪<n t l‬‬ ‫וז־י מ‬ ‫תר‬ ‫״״ור ף‬ ‫פ די בי ת‬ ‫ה ז ל ו‪,.!.‬‬ ‫נ‪-‬יי‬ ‫ות‬ ‫ה אי לן‬ ‫או‬ ‫ו‪•,‬וקולה‬ ‫יי_ ה ל כ ה א גו וי ר‬ ‫ל א כו ל‬ ‫מ ק ר י ב י ם אח‬ ‫ה עו מ ר‪,‬‬ ‫ה ב ר ביטלה‬ ‫ו ר אוי ה‬ ‫אז‬ ‫יי‬ ‫‪.‬‬ ‫" ־ " ‪ .‬י' ’ ״ ׳ “ ’ ‪,‬‬ ‫מ ן ו; ו! ב ו או‪ .‬ה ח ד ‪ 1,‬ה ע‬ ‫ואח כן‬ ‫״וזרק!"‬ ‫״ ' ׳‪1‬‬ ‫יי•י‬ ‫‪.‬א יי ‪ -‬ז ו‬ ‫ל טי מו ט‪.‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫תוטעהא‪ ,‬סנהדרין ב'‪ ,‬ב'•‬ ‫‪•2‬‬ ‫יא' עב' •‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪ 0‬נר■ רר«■ ן י‬ ‫ה דיןי ח לי ט‬ ‫ר* ו‬ ‫היו ס‬ ‫‪n u‬‬ ‫'י'‬ ‫ה״נו;‬ ‫הפטה‬ ‫ל ע ב ר אח‬ ‫א ב ל א□ ר ק ‪ u‬י בוז‬ ‫״‪,‬״‬ ‫רי עו ת‬ ‫נ מ ט כ ת עד א ת‪,‬‬ ‫ל עי בור‬ ‫ל׳!״ » ״‪Lm‬ה ״ י ג ו ו !‬ ‫‪ .‬ל עו מי ן « ‪ ,‬ז‪ -‬ן ״‬ ‫י'‪.‬־‬ ‫הזת‬ ‫״■ ’ >‬ ‫’ ׳‪" ' 1‬‬ ‫'; ' ל‬ ‫ל ע י נ ו ו ׳ ה‪ 1/‬נ ו ז ו;ן! ‪ :1‬ג ‪:‬י ל‬ ‫‪tl1‬‬ ‫בקרב‬ ‫ן‬ ‫ה טני‬ ‫מ ת א ריך‬ ‫ב ח ו ד ט ‪,,‬‬ ‫העוו;‬ ‫י׳‪,‬‬ ‫ל מרו ת‬ ‫ויי‬ ‫הו ילנ ' י‬ ‫־ !יו‬ ‫’ ה ת בו א ה‬ ‫ ‪- 109‬‬‫ו‪.‬גמ״ ממ י‪:,‬ו‪ .‬לדון‬ ‫והוא מוגר‬ ‫בדברי ר ‪1‬בי’ג‪ m , ,‬הוא ״״בוו ן לחלוק על ׳‪•if 1‬״ו‬ ‫‪ tu‬מהתת התקועה !‪:‬לבר מעברי ס;; •׳זו‬ ‫שאם סיבת העיבור היא מתמת ך;‪11‬־‪!.‬ו!‪ 5‬ת* "׳ל|‪:‬‬ ‫מוו‬ ‫על ‪i 11,1‬ו‪*1■1‬‬ ‫־?חי ‪ J‬י ‘ "ו ״*‬ ‫ה‪ ;13\7‬לא בגלל התקועה ן על ידי הן■ רוחי‪ !,‬את וזג הסוכות ’ יחול בעו*־‪1(.‬‬ ‫■‬ ‫נרי‬ ‫‪.‬‬ ‫י!‪.‬ו גל?ו; י הרגל‪ .‬הגמרא‬ ‫למסקנה ברורה בהבנת דברי ר' סמעו‪ n ’ 77 1 fJ '/‬״‬ ‫‪ 10‬י״ה בריי״א (;״וב‪:‬‬ ‫״אין ימ׳לגר י ז »יי ׳־'" גה לא מ‪ 1,‬ני הגד ” " יל *‬ ‫־‪ l‬ול‪ $‬מעני הגוזלות ‪{.‬‬ ‫מפני הטלאי‪i‬‬ ‫״‬ ‫״״ ‪■1‬‬ ‫וכן‬ ‫בגמרא‪:‬‬ ‫י‬ ‫ויגיעו‬ ‫וע‪:‬ו;ן ‪ n‬ע ר‬ ‫<׳‬ ‫( ‪. >3‬‬ ‫‪,‬יל־ ‪! nb‬ז ‪4‬ניהגדי י‪n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מעבריז א ״ ‪1‬׳״ני־‬ ‫"אין‬ ‫ולא מיןגי‬ ‫‪,‬‬ ‫י>!ינו ס‪ 1,‬״‬ ‫‪ fV‬י•■‬ ‫‪,‬י ק‬ ‫״•ג״‬ ‫אותס סעד ל נוי‬ ‫״״״‬ ‫־ ‪ , :‬ל ו ם ו‪ 0 :‬י ־ ו «‬ ‫יי׳*‪,‬אין‬ ‫התקוגה‬ ‫העברים;‪ nr‬ו;‪.‬׳נה; ן‪* 11,‬ו‬ ‫בו»ה‪1 ,‬׳^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 1J‬י‬ ‫‪,‬‬ ‫ו;גזל‪!.‬י ‪n‬‬ ‫״( ‪)4‬‬ ‫הגוזלות ?‪•,‬לא מירחו‪ k 11‬ל עו ; ין‬ ‫וויירוח‬ ‫נר‪,‬‬ ‫״‪*, ,‬י‬ ‫׳‪:‬עי ;יי יי‪.‬‬ ‫מס ׳יק‬ ‫זה‬ ‫>!‪,‬ין י נוסף לסיבה העיקרית המח׳־׳־ר‪!,.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫■־‪.-.! !•o S n •, ,‬ר‪■, ,‬י!! עדיין לא גדלו‪,‬‬ ‫עיבור דז׳‪ 1‬נה‪ ,‬י ‪ 0‬סיבות מ?‪1‬ניו!‪.;( 1‬גון ״הגו■■ ■‬ ‫אז אע?‪1‬ר לעבר ז! ת הטנה‪.‬‬ ‫לטי ‪,‬י רו‬ ‫ר ״י ״׳הסיבות הבנויות ‪-:‬ייייז• ‪"'7‬ו יז ‪ "?inK‬״‪ iy‬־‬ ‫‪a‬ז ו גוי נ ’ הי'־'’ ׳‘‬ ‫ות עיקריו״ לעיבור־ אלא ‪11,3,0‬‬ ‫״יבן(‪ 1 n ,-v ,y1‬מ״וך‬ ‫‪.‬י ■י‪-‬ל״‬ ‫‪!.‬ו ‪m u .1‬י‪/‬ץ ‪ 0‬לבה עי ‪,,‬וי‪1‬ז‬ ‫וכבעיס‪ ,‬ל‬ ‫׳חת‪,‬‬ ‫לו ‪:‬‬ ‫תבואה‪,‬‬ ‫יכולות הסיבות מדרגה‬ ‫יריו‬ ‫נ י ה‪,‬כמו‪:‬‬ ‫מ;;• כתבלין* לסיבה עי‪,‬ןר ת‪.nru.‬‬ ‫‪v‬י ■י* ‪n‬י ‪n‬ו ין׳ מ ע ב ר י ן‬ ‫הרמב״ם פסק‪ :‬״ע? ׳‪:‬זלו^די ״ ‪J‬‬ ‫ועל סירות האילן‪.‬‬ ‫■ ה‪*■ 1‬׳‬ ‫;‪ i‬ח ה‪1/‬נ ה• ע;‪ !1‬ת קו ‪1J‬‬ ‫י‬ ‫י׳ י‪ ►.■.‬י■ י י לו!< רי!‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ב ‪t,‬‬ ‫עיאד‪.‬‬ ‫■ ‪mu‬״ זחן זן•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫תקוטת ניסן ב‪7‬ו;‪1‬ה ע‪17‬ר בניסן ‪1‬ו אח‬ ‫ויודעי‪/‬׳‬ ‫‪ d k‬תהיה‬ ‫‪.‬י•׳וי ל י‬ ‫מ ל נ ר י ן ‪1‬ו‪ 11‬ה ה ‪1‬‬ ‫‪ mix‬ני״ן »״• ‪,‬״‪ ,‬ב‪,‬י ‪.1‬״>ה י־''“" גזם! י!אג’ג• ’׳!ל סי‪0‬ז‬ ‫" ’ י ’י‬ ‫’‪ I‬ל״י״ז ־■״ר‪ .‬ינז ״״ ״ ' ני" י’’ ’׳"' ”י ׳'‬ ‫ינ ‪ 8‬לא < י ״ ז ־״־י‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪. uu laiiioin‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫בבלי ‪ ,017‬יז!' עא'‬ ‫‪n01 ;1‬‬ ‫‪>K1‬‬ ‫‪<K,n‬‬ ‫״ ״ ״ קורנ׳‬ ‫< » ‪ ,‬״ ‪,‬זי־ז‬ ‫‪- 110 -‬‬ ‫‪11‬‬ ‫’יי‬ ‫ה י'‬ ‫'יי|‬ ‫‪n‬‬ ‫”י‪n <|),‬‬ ‫ו כ ד ייי• י יויייויי' ז־||יןו‪’1 ,‬׳ ’‬ ‫‪:1k‬׳־״ב( ״ל־־) ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪ . 1‬ל‪ :1‬ז‬ ‫התקווה‬ ‫ובינו‬ ‫•ל ב י ת‬ ‫ה ק ו מ ה !‪ :‬י ‪0‬‬ ‫!זדי) ‪ a n‬וזו*‪.‬ט‘יי‬ ‫‪ .111‬יד;‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‪ 1/1/‬ה‬ ‫ז!י‬ ‫״י‬ ‫׳‬ ‫יי’י י ’‬ ‫”’‪ 11‬׳'י׳ י‪11‬‬ ‫ר־’'‪ 1‬י־ ‪r1‬‬ ‫ימו וזו ו ה‬ ‫ר״ו•‪ 11‬י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫א‪1‬זו‬ ‫הימר"״‬ ‫מ ע‪ ; 1‬ו י ץ‬ ‫ג ‪ .‬נ י ל ן‬ ‫‪ n 0 , pnn‬ו‬ ‫כלל<‬ ‫‪ ,‬״ נ‬ ‫‪,‬״ ‪,,‬‬ ‫ו ״י ר‪ ,‬״‬ ‫ע ד י י ן ל א נ ו ל ד ו ‪k‬ן■ו; ן‬ ‫‪, ...‬י״י‪!.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לר זו יה !‪ti‬‬ ‫׳‪,‬נתהייב‬ ‫ג־‪!,‬ו ‪,‬‬ ‫ב‪/‬‬ ‫»‪,‬״‪0 ,‬עי ל ״גר‪.‬‬ ‫ני״‬ ‫בוו&י^ה‬ ‫“י״י‬ ‫ו ‪ ’.‬ל י‬ ‫״‪ ,‬מ ״ ני ‪,‬״‪ .‬גי ב‬ ‫'י ע ו ן‬ ‫׳‬ ‫יי י » י ’ <‬ ‫’ י‬ ‫״ י ר ו ״ ה»יי>‬ ‫ר ‪'1‬ז‪ :‬יי׳)' ‪■-‬‬ ‫‪8‬י׳ “ ״ ’'דבי ’ ״ ״ '‬ ‫ז רי ®‬ ‫‪• M‬‬ ‫‪. ,-...‬ני י ‪ ! n 1‬ז ל ו!‪1‬‬ ‫י ״‬ ‫‪,m‬‬ ‫ע‬ ‫עי נוי‬ ‫־ ־י‬ ‫‪ .‬״ נ ’‬ ‫י׳‪,‬ני‬ ‫” "‬ ‫•‪1‬‬ ‫י «״ל‬ ‫ל‪ ,:‬ערתו‪ 1? .‬י ן מ ‪ y‬ג‪.‬י יי ‪V‬‬ ‫‪,‬״ייי) למסתיה‬ ‫_‪ _,‬ר ייהיו הגרי יג׳ ויי^ א ‪u‬י‬ ‫ביל‪,‬לן‬ ‫למי‬ ‫‪1‬‬ ‫ל‪-‬נ ה‬ ‫‪ ...,‬לן‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫•‬ ‫‪ ..‬ג ל‬ ‫ע‬ ‫;יו 'יי‬ ‫י‪ " ,‬וז‬ ‫ו ל י׳‬ ‫לטימן‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫ע בל‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ע!״׳ זי‪/‬‬ ‫״‬ ‫*ייי "‬ ‫ו הגו ז לו‪11‬‬ ‫‪ t‬ו ‪n‬ן׳ ג‪ 1‬ע ד‬ ‫ל ‪ 1‬נ‪. ;1‬‬ ‫””‬ ‫<ינ’ י‬ ‫ויין‬ ‫'‪'V " r " :‬‬ ‫•ליי •!ג ’׳גי י׳ ” י ׳״‪* 1‬י ” ״ ׳' ” ״‘‬ ‫ו ה ג ו ז ל ו ת ׳־ י‪ f 1 " : 1‬י ‪.‬‬ ‫יו'‪.‬־־‬ ‫׳סיבה‬ ‫‪,‬׳וז״יכווז ׳'׳•‪v‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הרמב״ה‬ ‫לני‬ ‫‪j‬‬ ‫העיקרית‬ ‫י‬ ‫׳״ימיר‬ ‫יי‬ ‫ר‬ ‫‪■,,‬ולוח‬ ‫ה ו‪:‬י‬ ‫‪ 1;1‬י‬ ‫ורבי״יי(!‬ ‫כ‪:‬״!•‪:‬‬ ‫מויני ה א ב י ב‬ ‫ממגי התקומה‪1,‬ומ^‪-‬י‬ ‫■‪rn‬‬ ‫רעת‬ ‫‪.‬רימיה‬ ‫‪ m‬הסיבות‬ ‫ב ה י בו!‬ ‫התקו«ה‬ ‫תן‬ ‫ה ר מ ב ״ ם׳ ו ו ן ‪ 15‬ו‬ ‫העיק(‬ ‫ל ברה‬ ‫וו( ג ו א ה ‪ ,‬א ל א‬ ‫ל‬ ‫ויטהו‬ ‫׳׳ייעל‬ ‫התקווה‬ ‫ל‬ ‫‪.5‬‬ ‫י ה ץיי בי ם ל ה בי‬ ‫‪, in ? . 7‬‬ ‫ק ו ז ב‪/‬‬ ‫ה ל'‬ ‫\ל‪ 15‬ה ג י ע ו‬ ‫ה י אהמוזיקה) »ו‬ ‫״‬ ‫וור׳ ר י ‪6‬‬ ‫‪:‬והחלטת‬ ‫‪.‬‬ ‫<‪:!:‬י«‪.‬וו‪1‬‬ ‫העירור‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫נתקבלו!‬ ‫גר י כה‬ ‫ביו וי‬ ‫מ ע ב ר י ‪ •"‘ ? 7‬ר י ׳׳ ‪1‬‬ ‫‪ -■t % .‬ל‬ ‫‪ ...‬״זר‬ ‫ת ו ר ה‪,‬‬ ‫ר א יון‪ .‬מני‪ /‬הנויק הרחב‬ ‫״על‬ ‫מטתנלקת‬ ‫ני ט‬ ‫מהן‬ ‫ה ג מ ר א ז‪ 1‬ט‬ ‫ה ל רווו ק דו‪ ;/‬ו;תוז^_‪ ,‬׳‪:‬ו‬ ‫י‬ ‫ז ‪ -‬ה‪.‬‬ ‫נז‪ :‬יי'‬ ‫ופיוווו ה א י ל ן‬ ‫נ‪-‬ז‬ ‫״■״ג‬ ‫< ‪1‬לי‬ ‫מ ע ב ר י ן "‪. ,.‬‬ ‫רי‪1‬‬ ‫‪-,‬‬ ‫‪1‬‬‫ר׳׳‬ ‫ר מ ה " ה‪ ,‬מ‪\.7‬נה‬ ‫‬‫״אומי־ י)‬ ‫צ‪',‬׳' <‪:‬ה‬ ‫־ ה«י ־‬ ‫*־^ריטי והל טעלעיבוי'ויי‬ ‫(‬ ‫;י‪.‬י‪.(1.‬׳׳י‬ ‫!*י נ ה‬ ‫ה ג ר י י ה‪1‬־ ‪n‬ג‪ .‬ו ‪v t‬י' ‪- 11‬‬ ‫הרג? ב ״ ‪u‬‬ ‫לבד‬ ‫וין‬ ‫מ‪/‬זמ‪/‬זיז•‬ ‫כ‪11.‬ו ל י‪1‬‬ ‫ו ה*‬ ‫מ ע ב י י ן‪,‬‬ ‫על‬ ‫ואל‬ ‫התקונלה‬ ‫להד‬ ‫ ‪- 111‬‬‫מ׳לגרין ‪,‬‬ ‫הרמב״וו‬ ‫ה»!‪1‬‬ ‫ה ר מ ב ״ ח <‪ 0 1 •:‬ק‬ ‫כדברי‬ ‫מוסק‬ ‫או‬ ‫מ ע ב ר יון‪,‬‬ ‫כדברי‬ ‫ריב״ג‪,‬‬ ‫״על‬ ‫הלא‬ ‫הוזרמו;‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫אל‬ ‫י‬ ‫הרמב״ם‬ ‫(‪••;-.‬משוח‬ ‫והן‬ ‫דבר‬ ‫מ ‪:u 1!1‬׳ ק ו‪1‬‬ ‫מהין‪,‬‬ ‫אם‬ ‫מן‪,‬‬ ‫ר ס ב י‪ ,‬ג‬ ‫הגמרא‬ ‫הם‬ ‫הן‬ ‫מ ימי‪.‬יו ‪n‬‬ ‫יר‬ ‫הגדי‬ ‫׳'‬ ‫‪°‬‬ ‫‪'M:lil?l‬׳‬ ‫‪0,1‬‬ ‫בהדי‬ ‫‪m u‬‬ ‫היא‬ ‫המסה‬ ‫•!זג‬ ‫ימו ס יה י ן‬ ‫להול‬ ‫בה‬ ‫‪11K‬‬ ‫ו ה ג י ז ‪ 7‬י ‪ 11‬׳׳'’‬ ‫בזמן‬ ‫חרט‪.‬‬ ‫ה א ר י ב ‪ .‬הרי‬ ‫ו»ין‬ ‫ןדר‬ ‫‪ y m‬ה!!‪ 1‬ג י ב‪.‬‬ ‫וודל‪1‬‬ ‫‪ . ,‬י הי ה‬ ‫כד ‪,‬‬ ‫זה‬ ‫‪r1D,n‬‬ ‫האביב‬ ‫בזמן‬ ‫׳׳^ ’ין‬ ‫כסעד?‬ ‫{‪?.‬וסיג! י ן‬ ‫ו■ י •‬ ‫מפני‬ ‫ב‬ ‫ה ר ט ב ״י• ‪°‬׳ י‬ ‫ג ••י‘ ‪ 1‬יז‬ ‫‪•,‬ל‪. ,‬י ו‪ ,‬ה ״ י ב ה‬ ‫ר‪).‬‬ ‫־‬ ‫אה י‬ ‫גר» ה‬ ‫מעוברה‬ ‫יוויר?‬ ‫ודז״ ‪ 9‬ק וי ו‪1‬׳‬ ‫» יך‬ ‫ה ס י ב ו ן ! <ול‬ ‫רעו!‬ ‫ו י י ■‬ ‫י‬ ‫ו־׳‪ 1‬ו‬ ‫ולולא‬ ‫י ני׳‬ ‫ז^ן‬ ‫ו;וםהי«‬ ‫כ ך כ וזב‬ ‫ב ״ ה ו י־‬ ‫לעול‬ ‫״ה‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫■‬ ‫‪ 1°‬״ י‬ ‫^‬ ‫"י‬ ‫‪IUi 11‬י‬ ‫נ״‪: ,‬‬ ‫ההדט‬ ‫־‪.‬־גירוי‪■1‬‬ ‫ה ז'ז ’‬ ‫‪111‬‬ ‫י '•‬ ‫ה;‪ 1‬״ " '‪ :‬׳‬ ‫‪( 8J‬‬ ‫ב י מ ו ת וזוז מ ה‬ ‫רי‬ ‫הרמב״ם‬ ‫ומעמים‬ ‫׳‪,,‬לטמה‬ ‫ה מ ו ז רה‬ ‫הג‬ ‫בימות‬ ‫מים‬ ‫מ ע ב ר יי־י‬ ‫‪.‬‬ ‫ה־’ נ ה‬ ‫וזי‪15‬‬ ‫י ״ ג‪1:1‬‬ ‫‪ ’°‬י‬ ‫<<ח‬ ‫( ‪)9‬‬ ‫יחול‬ ‫בזמן‬ ‫הדבריס‪:‬‬ ‫‪!.‬ינ״‬ ‫האביב‪,‬‬ ‫הגואה‪,‬‬ ‫ג ו ו ‪ 0‬י‪11‬‬ ‫הי‬ ‫‪ , , ,‬״ ״ ״‬ ‫ן‬ ‫ל ‪3‬י‬ ‫נה‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ולאו‬ ‫״ין‪-‬ןי ״‬ ‫!•;!!ורה‬ ‫מירוו!‬ ‫והקומה‬ ‫‪, io‬‬ ‫ה‬ ‫!״^יקין‬ ‫ר‬ ‫ג״‬ ‫יי‪.‬‬ ‫יל!‬ ‫»לו‬ ‫הן‬ ‫הרמב ״ ם״‪,‬לא‬ ‫ו ה‪,‬זק ו ס‪ .‬ה‬ ‫היא‬ ‫״קופה‬ ‫לים‬ ‫הל'‬ ‫א' ‪.‬‬ ‫&•‬ ‫‪>•,‬‬ ‫ל‪.‬‬ ‫דבריה‬ ‫מהוה‬ ‫טז‬ ‫‪,‬‬ ‫ממני‬ ‫‪,‬‬ ‫״י‬ ‫ניסן‬ ‫הל ‪1‬‬ ‫יל ו ‪n r‬‬ ‫״ל‬ ‫ל קרמת‬ ‫סיבו״‬ ‫‪,‬״״ו‬ ‫|״‬ ‫י׳ם׳ל״ יג'‬ ‫״־דו^ו קינו‬ ‫ד ב י ' ‪lr1 ,‬־ ‪ ,‬״ ; " ‪: l ,‬‬ ‫‪,,,njll ' n j‬‬ ‫‪I‬‬ ‫הן‬ ‫ו;דו‪:‬ר ‪,‬‬ ‫״‪ *',‬י'‬ ‫*'‬ ‫ווג ו‪,‬‬ ‫סיגו״‬ ‫‪ m n . W‬ל י י יר‬ ‫מסמיקות‬ ‫ו» יל ן‬ ‫היוו״‬ ‫’‬ ‫‪lc‬‬ ‫לגרום‬ ‫"*■‬ ‫להוולטת‬ ‫טדר<־ ז‬ ‫ראה‬ ‫!■•ר־^ב״ה‬ ‫ה ר מ ב ‪^ 1.1‬‬ ‫‪ 1‬יל‬ ‫‪11‬‬ ‫יש‬ ‫י■^‬ ‫~ו‬ ‫סיבו״‬ ‫*‬ ‫*׳'‬ ‫י ‪',‬‬ ‫" ג ו‪:‬יי י' ח וב״'י' נ ״‬ ‫ב ו נ י ׳'<‬ ‫י‬ ‫עי בו ר‬ ‫ל*מו״‬ ‫־׳‬ ‫ו‪.‬ל ב ר ‪.‬‬ ‫‪ , , , ,‬י י‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫א מ נ ה ג ‪1.‬‬ ‫הצורך‪,‬‬ ‫ס י מ ו י‪1-1‬‬ ‫ו״״ י ‪.‬‬ ‫‪*1-‬י‬ ‫ת צ ד ‪ 111,‬י ל "יי‬ ‫;י^‬ ‫הס‬ ‫״־ ‪ ,‬ו‬ ‫נה<‬ ‫פ י ר ו ;‪ 1‬ו ל‬ ‫דווקא‬ ‫הקייץ‪,‬‬ ‫•זה‬ ‫!ייוותוז‪:‬‬ ‫"׳‪,‬זמור •* ״‬ ‫ו ״ ״ ‪:‬י|■‬ ‫אהרות‬ ‫לעיבוו‬ ‫ה׳‪:‬ה־‬ ‫‪1‬׳‪' 11'1,‬״׳‬ ‫מ‬ ‫ ‪12‬ו ‪-‬‬‫זוז‬ ‫לעי‬ ‫ברור‬ ‫!!קופת‬ ‫ימן‬ ‫סו מ ה י ן‬ ‫זה‬ ‫מדוע‬ ‫גיוון‬ ‫ומעברין‬ ‫ו‪:‬אי ן‬ ‫ה עי בו ר‬ ‫ע!•יי ן‬ ‫י י‬ ‫לא‬ ‫סימנים‬ ‫ל הוו אי ‪u‬‬ ‫‪ .1‬ע ו נ ת‬ ‫בטי‬ ‫ה ב‪ .‬וי ל ו‬ ‫טימוגים‬ ‫לשתי‬ ‫מ ו‪1‬׳ י ‪11‬‬ ‫״הזג‬ ‫יחליט‬ ‫על‬ ‫יל‬ ‫הו‪ 0 :‬ח‬ ‫ה‬ ‫׳הגדיים‬ ‫וזג‬ ‫מגיץלגה‬ ‫;‪,‬לדעתו‬ ‫וזאבים‪,‬‬ ‫ה‬ ‫כל‬ ‫אינו‬ ‫יחול‬ ‫בעונת‬ ‫האביב‪,‬‬ ‫ו‪.‬ה ‪.‬‬ ‫לסי י כ ך‬ ‫והגויולויו!‬ ‫הרמב״ם‬ ‫משמשים‬ ‫דעתו‬ ‫היה‬ ‫ך‬ ‫״חוטר‬ ‫לא‬ ‫על‬ ‫מקור‬ ‫יטה‬ ‫כד‬ ‫הזית‬ ‫ל ר בא‪:‬‬ ‫‪,‬ל‬ ‫ל״י‬ ‫ל|!‪.‬‬ ‫״״‪,‬‬ ‫הרמב״ם‬ ‫ד משכה‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫להתאים‬ ‫ורק‬ ‫וגוזלווו‬ ‫גדיים‬ ‫!‪ 1‬קוג׳ו‪t‬‬ ‫טבת‬ ‫יי•‬ ‫ג ד י י ם ו ג ו ז ל ווו‬ ‫עיקריה)‪,‬‬ ‫וזג‬ ‫הרמב״ם‬ ‫יוזיל‬ ‫מטריקה‬ ‫ל‪,,‬״״מך‬ ‫הרמביי‪ !,‬א י ן‬ ‫‪v-j 7‬‬ ‫ה ג מ ר א ‪' " :‬לח י י ה‬ ‫יסטו‬ ‫עד‬ ‫יר‬ ‫בויטן‪,‬‬ ‫ן‪,‬וו‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫׳‪1 ' ,‬‬ ‫ג‪:‬ר‬ ‫‪17‬י‘ ‪11‬‬ ‫וג״‪ ,‬ג‪ 0L. .‬״• ‪ m1‬״ו״ האבי־ ׳״ייי ''״‪:‬יב יל ״־‘י ‪ ',‬י’ ״ ״‬ ‫טסק‬ ‫להלן‪,‬‬ ‫» ל י ‪.‬‬ ‫רואה‬ ‫הרמב״ם‬ ‫מ ך ו ע י‪,‬י‬ ‫ב״טהשנה‪,‬‬ ‫שתקוו»‪.‬ת‬ ‫ת ח ש ו ש‪.‬‬ ‫האביב‬ ‫בערו‪...‬‬ ‫לה‪].‬רבו!‬ ‫‪:,‬גגו‪ *-,‬ה ל ל ו ‪,. ,‬״י‬ ‫ולכן‬ ‫ואל‬ ‫ג םי•‪ 1‬י׳‬ ‫אבל‬ ‫הבטת‬ ‫מ‪:‬מו״‬ ‫תהיה‬ ‫טבת‬ ‫משום‬ ‫בטור;‬ ‫כדברי‬ ‫צורך‬ ‫!הגמר א‬ ‫בראש‬ ‫להזכירם‬ ‫לטי‬ ‫‬‫נ משרת‬ ‫(רב‬ ‫עד‬ ‫שכתוב‪:‬‬ ‫ניטן)‪.‬‬ ‫הו״‪.‬‬ ‫ש ש ה •יי׳ זר‬ ‫שמויו‬ ‫■ ‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נ?‬ ‫‪nJS W‬־‪1‬‬ ‫‪,‬זי‪.I‬‬ ‫‪“u‬‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫יטת ‪.1‬ו מביים‪.‬‬ ‫׳■‪■"1‬ין‬ ‫בניסזי‬ ‫ח ד ש ‪ ■ 1‬א ב י ‪•1‬‬ ‫׳לו■‬ ‫ען‪ -‬י‬ ‫־‬ ‫ו‬ ‫‪ 11‬ג ה ם ט טי י ‪111‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עשר‬ ‫‪. 10‬‬ ‫; ב י ת ‪1,1‬‬ ‫‪: m‬׳‪.‬יו ו‬ ‫]‬ ‫ו‪,‬ה״ו יי־ ה‬ ‫ג‪!/‬ו‪.‬י?‬ ‫‪1,‬‬ ‫ב נ י ם ?י י׳' ‪1‬‬ ‫ראה‬ ‫ו״ג ‪.‬ןו!!ה‬ ‫קת‬ ‫לקבל‬ ‫‪J‬ו‬ ‫‪)10 (.,.‬‬ ‫לעיבור‬ ‫מדברי‬ ‫מס‬ ‫עיקריה‬ ‫טחו סר‬ ‫א״‬ ‫ווי !‪ 1 1‬י‬ ‫היו;‬ ‫ה‪ /‬נ‪; ;1‬ו ק‬ ‫לטיבה‬ ‫ז קו ק׳יוו‬ ‫טיבו!‬ ‫יבול‬ ‫דנו‪-‬י‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫ייזי ׳‪v 1 1.!-‬יז יי•‬ ‫י‬ ‫‪.‬גון‪,‬‬ ‫‪u‬‬ ‫לסיבה‬ ‫לטבור‬ ‫_‬ ‫טה‬ ‫<׳ בז ר!‬ ‫כתווליף‬ ‫בלל‪,‬‬ ‫״נו‬ ‫לא‬ ‫זו‬ ‫המצטרגיוית‬ ‫הי‪:,‬־‬ ‫כסיבה‬ ‫ה מ ע י ז י ‪■ u‬לי׳יין‪,‬‬ ‫הגיעו; ‪,‬‬ ‫ולכן׳ ל ט י‬ ‫הגדיים‬ ‫וו‪ 1‬י ‪tj‬‬ ‫הימינו!‪.‬אבל‬ ‫‪1.0‬‬ ‫מעברים‬ ‫״ ו‪ .‬י ו ח ‪,‬‬ ‫לטבור‬ ‫וו; ג ו ז ל ו ‪n‬‬ ‫לו לי‬ ‫‪1‬‬ ‫על‬ ‫זיוי יי ‪ a‬ו ז ג‪ 1‬ו (ינון !‬ ‫ה ת ק ו ט ה ‪,‬ווג ו< מ ם ח‬ ‫עדיין‬ ‫וזג ו ר ך‬ ‫העיבור‬ ‫יכול‬ ‫א י‪ .‬י ב ‪,‬‬ ‫לסימניו)‬ ‫חי \ ו ב‬ ‫בעיבור‬ ‫כטיבוח‬ ‫מטרה‬ ‫זה‬ ‫י‪1 -‬יו ר‬ ‫לויןיי׳ןו<!ת‬ ‫וון‬ ‫המביב‬ ‫יכול‬ ‫לעיבור‬ ‫יומן‬ ‫מ ‪ y‬ב ר יז יי׳'י )'׳•••י •‬ ‫הזו‪,‬‬ ‫■סלטי‬ ‫(אמנם‬ ‫‪n o n 11‬‬ ‫ין‬ ‫זעונת‬ ‫המעידים‬ ‫׳‪.‬ינוד‬ ‫רש״י‬ ‫אח‬ ‫ב ע ו נו‪.‬‬ ‫לא‬ ‫אה‬ ‫‪<1‬ו‬ ‫אחר‬ ‫‪ .‬ין‬ ‫ל י‘ י מ ן י‪:‬יי י ״•‬ ‫ה‪ 11‬ו ר ף ‪,‬‬ ‫ה מ ע יד י ט‬ ‫דוכן‬ ‫עשר‬ ‫וגי ת‬ ‫בויטן‬ ‫ווו ׳‪ ’<?1‬י ?‬ ‫רק‬ ‫א ח ר יט‬ ‫כו!ג‪:‬‬ ‫בששה‬ ‫הרתב״וו‪:‬‬ ‫ר׳־ ן מוין‬ ‫ויודע׳■‪,),‬‬ ‫י״■‬ ‫לוי‪’ :‬‬ ‫‪| Ui X‬י ;נו‪1 ,‬־'יי‬ ‫ד‪ 15‬ג ׳ י־י‬ ‫ז ו‪,‬־ ״‬ ‫ ‪- 113‬‬‫אמנט‬ ‫בו‪ 1‬ו ‪ & 0‬ו ו‪1‬‬ ‫ועל‬ ‫ב ‪ 0‬נהדרי ן‪,‬‬ ‫ב ‪ 0‬והדרי ן‬ ‫‪</‬ז!לו‬ ‫שהגמרא‬ ‫‪ pnvi‬ו ג‪1‬ו‪:‬‬ ‫מכו ומו‬ ‫לכד‬ ‫ב ר א ש ה•‬ ‫יץ‬ ‫ל ת ק ו מ ת ‪ <11‬גר י‬ ‫!ה‬ ‫מעברי ן‪,‬‬ ‫שמאחרת‬ ‫« וו‪ 1‬ד ת ‪p>1.‬‬ ‫ותירצו‬ ‫אחר‬ ‫יטלחדנו‬ ‫מה‬ ‫בחוהמות‬ ‫סוכות‪,‬‬ ‫הגמר‪!.!:‬‬ ‫חיגה‬ ‫מפני‬ ‫■׳־•‬ ‫זו‬ ‫(ין)‬ ‫מעברים‪,‬‬ ‫אס ‪,‬י ר‬ ‫א\‪:‬ל‬ ‫לומר‬ ‫להזכיר‬ ‫סיבה‬ ‫זאת‬ ‫טיט‬ ‫ס ה‪ 1‬י‬ ‫ועוד‪:‬‬ ‫;‪ 1‬ה ר י‬ ‫טל‬ ‫בעלי‬ ‫טלגבי‬ ‫תקומת‬ ‫מספיקה‪.‬‬ ‫הגמרא‬ ‫בעיה‬ ‫בראס‬ ‫להתאים‬ ‫את‬ ‫מסמיקה‪.‬‬ ‫שעונת‬ ‫חג‬ ‫אלא‬ ‫אלא‬ ‫בסיבות‬ ‫משום‬ ‫הפסח‬ ‫ויחול‬ ‫שעדיין‬ ‫הגדיים‬ ‫ווי‪ 1,‬ו ב‬ ‫אז‬ ‫אורך‬ ‫( ‪)1 3‬‬ ‫עי׳!ר‬ ‫להבהיר‪,‬‬ ‫כן‬ ‫אלא‬ ‫כלל‬ ‫ולמי‬ ‫‪,‬‬ ‫שההבדל‬ ‫לרדה‬ ‫תטרי‬ ‫הסוגיות‬ ‫הוא‬ ‫מיגה‬ ‫ומסק‬ ‫מאוחרת‪,‬‬ ‫העיבור‬ ‫סיבת‬ ‫סיבת‬ ‫י ו צ א ‪,7‬יחג‬ ‫אשר‬ ‫שני‬ ‫כדברי‬ ‫ואין‬ ‫זו‬ ‫שני‬ ‫יש‬ ‫צורך‬ ‫ו‪.‬י ‪ 0‬ן‬ ‫לבדה‬ ‫בעונת‬ ‫סימנים‬ ‫ה מ ע י ד י‪.1‬‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫הרמב״ם‬ ‫לבית‬ ‫כדי‬ ‫יחול‬ ‫ה□ימנים‬ ‫למי‬ ‫היא‬ ‫תקומת‬ ‫המסח‬ ‫הם‬ ‫שימת‬ ‫מדוע‬ ‫ח׳ירי‬ ‫התקומה‬ ‫ולכן‬ ‫מחמת‬ ‫אם‬ ‫לבד‬ ‫אין‬ ‫מערר־ין‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הבדילו‪,‬‬ ‫מעברים‬ ‫ת‪/‬ירי‪,‬‬ ‫תקומת‬ ‫בין‬ ‫ל י‬ ‫‪1‬לא‬ ‫תקומת‬ ‫סעטית‬ ‫האביב‪,‬‬ ‫לא‬ ‫והגוזלות‪,‬‬ ‫וסיבת‬ ‫התקומה‬ ‫והניירות‬ ‫הגי ע ה‪,‬‬ ‫יש‬ ‫בעונת‬ ‫ממני‬ ‫היה‬ ‫זה‬ ‫■■ירי‪•,‬‬ ‫‪/‬וצר ין־‬ ‫התאומה‬ ‫מחלוקת‬ ‫הרמב״ם‬ ‫זו;‬ ‫תקומת!שרי‪,‬‬ ‫הוראה‬ ‫סנהדרין‬ ‫‪ 1 1‬ריןי ׳‬ ‫כי‬ ‫וזקופ ת‬ ‫על‬ ‫על‬ ‫טזוהי‬ ‫טם‬ ‫טל מי‬ ‫מבחינת‬ ‫לא‬ ‫חבר‬ ‫טבמסבת‬ ‫התברר‬ ‫אם‬ ‫סיבה‬ ‫אתת‪,‬‬ ‫טיט‬ ‫מפני‬ ‫מעברים‬ ‫מעברים‬ ‫מסח‪,‬‬ ‫בצורה‬ ‫גטנהדרין‪,‬‬ ‫גם‬ ‫מס‪.‬־יקה‬ ‫כ‪9‬י‬ ‫הו‪1‬ו‪ 1‬י ר ה‬ ‫ה ר מ ב ״ ם ז? י ן‬ ‫שהתבואה‬ ‫האביב‬ ‫הגמרא‬ ‫שהרמב״ם‬ ‫פנים‬ ‫‪1‬בל‬ ‫האביב‪,‬‬ ‫למי‬ ‫הטוה‪,‬‬ ‫תיאורטית‬ ‫על‬ ‫לעי‬ ‫ניסן‬ ‫א‪n‬‬ ‫עו‬ ‫ש מ ע ב ר י ם ‪.‬־!ו! !‪,‬׳׳‪,.‬נה‬ ‫התוססות‬ ‫וייתכן‬ ‫כל‬ ‫הרמב״ם‬ ‫תירץ‬ ‫לטעמים‬ ‫נוספת‪,‬‬ ‫תירוצם‬ ‫אותן‬ ‫אם‬ ‫‪!.‬גם‬ ‫ת*‪ !.‬ו!•ל ת‬ ‫ניסן‬ ‫מ א ׳ ח רת‬ ‫אחר‬ ‫אז‬ ‫י‬ ‫מ ת ח יבים‬ ‫אין‬ ‫להזכיר‬ ‫הדין‬ ‫כלל?‬ ‫‪.12‬‬ ‫רום'‬ ‫‪.13‬‬ ‫ר"ה‬ ‫טם‪,‬‬ ‫עיקרו‬ ‫של‬ ‫הוי״ז‬ ‫הלוי‪.‬‬ ‫בצורה‬ ‫רחבה‪.‬‬ ‫וגוזלות‬ ‫מאיגרת‬ ‫שהרי‬ ‫ה‪0‬בר‬ ‫זה‬ ‫נכתב‬ ‫ירו ‪ ,‬ל י ם ‪,‬‬ ‫וייתכן‬ ‫אינם‬ ‫ר \ב"ג‬ ‫הוא‬ ‫ד"ה‬ ‫עברה‬ ‫נימק‬ ‫את‬ ‫הרב‬ ‫ע"י‬ ‫תטכ״ג‪,‬‬ ‫להומיף‪,‬‬ ‫יכולים‬ ‫עצמה‬ ‫לההיא‬ ‫ל‬ ‫־‬ ‫שאיחור‬ ‫סיבת‬ ‫שתא‪.‬‬ ‫סאלמוייגיק‪,‬‬ ‫‪,1 8 - 2 0‬‬ ‫;‪,‬יוה‬ ‫כתיבות‬ ‫בתקומת‬ ‫עי״ש‬ ‫ולמי‬ ‫טיסת‬ ‫לעיבור‬ ‫ניסן‬ ‫ה ע י ב ו ר ‪ .‬ז י מנ א‬ ‫את‬ ‫י‪.‬ז‪.‬‬ ‫דבריו‬ ‫דאביבא‬ ‫העמוקים‬ ‫הרמב״ם‬ ‫השוה‪,‬‬ ‫מהווה‬ ‫חידוטי‬ ‫הוכיח‬ ‫סיבה‬ ‫לא‬ ‫מרז‬ ‫וגדיי‬ ‫הרחב״ם‬ ‫מסמקת‬ ‫ממאי«‬ ‫לעיבור‪.‬‬ ‫עי״׳י‪.‬‬ ‫‪- 114 -‬‬ ‫׳‬ ‫וי ‪0‬‬ ‫יאלו‬ ‫רבדיו;‬ ‫ס ע ו ‪ 1,‬י ן‬ ‫ולא‬ ‫ל‪ ;1‬ח‬ ‫כל‬ ‫נים‬ ‫אותן‬ ‫יהיה‬ ‫ואין‬ ‫נהו‬ ‫להסביר‬ ‫זאת‬ ‫כ(*י‬ ‫י' ‪ . . .‬ו י‬ ‫שם‬ ‫סעד‬ ‫הדבר‬ ‫הטלאים‬ ‫טמסביר‬ ‫דברים‬ ‫להודעה‬ ‫ק‪ ,‬ה‬ ‫‪m u‬‬ ‫א ח ר י ם ׳‪::‬ומי ן‬ ‫כדי‬ ‫העביד‪,‬‬ ‫להם‬ ‫כל‬ ‫כך ‪.‬‬ ‫הל‬ ‫כף‬ ‫לאכילה‪,‬‬ ‫ראויים‬ ‫המאירי‬ ‫טיטעימו‬ ‫והם‪:‬‬ ‫מן‬ ‫»״‬ ‫הגדיים‬ ‫והם‬ ‫והטלאים‬ ‫להם‬ ‫העזים‪.‬‬ ‫י ו ל ד ו ‪ 11‬ו ז ב י ם‬ ‫מ ק ו ם ר׳‪” .‬י י ן‬ ‫יכולים‬ ‫להביא‬ ‫בני‬ ‫הגוזלות‬ ‫ה נ ‪! 7‬יא‬ ‫עבור‬ ‫ו״י‪,1‬ו‬ ‫טולה‬ ‫מפגי‬ ‫הסיבות‬ ‫י׳ ו נ‪1‬‬ ‫הטלאים‬ ‫ואומר‪:‬‬ ‫‪,,‬תקומה‬ ‫בני‬ ‫הרי‬ ‫או‬ ‫■מוגה‬ ‫אנו‬ ‫מודיעין‬ ‫מעגי‬ ‫ט מ ע ב ר י ן ‪.‬יג ל י‪; 1‬ן‪.‬‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫האביב‬ ‫מצר‬ ‫ואף‬ ‫לו* נזה י ה ם ‪,‬‬ ‫טע״ם‬ ‫ו״ירו״‬ ‫יגגולה‬ ‫האילן‪,‬‬ ‫קטנים‬ ‫״המלבין‬ ‫»‪1‬‬ ‫■<דם‬ ‫ר<‪ 1‬י ‪ :1 11‬י ו תו־‬ ‫■כן‬ ‫עועין‬ ‫לאחינו‬ ‫ל בוי■ י‬ ‫\וז י ו‬ ‫לא‬ ‫ה ג ו ז׳■י ח‬ ‫י‪n‬‬ ‫?‪j 1‬‬ ‫ב מ ק ‪ v.‬י ו!יי ו ‪.‬ו ן‬ ‫'כ‪.,-‬זר ו ת ם ג‪ .‬ק מ ג י ח‬ ‫וכיצד‬ ‫אלא‬ ‫ו ז ב ו ת ‪ ,‬׳ו כ ו‬ ‫ל ה ע ב י רה‬ ‫‪,‬‬ ‫בטבילם‬ ‫העניין‬ ‫צרינייט‬ ‫‪; 1‬כמייגוו ‪0‬׳ן‬ ‫ל ק נ ין‬ ‫בתידואיו‬ ‫מעברין‬ ‫למנהדו־ין ‪,‬‬ ‫ה ו‪.‬ן י ל ו ע? ‪< y‬ו‬ ‫י* ר ?‬ ‫אותן‬ ‫טהטנה‬ ‫ממני‬ ‫צריכה‬ ‫אה״‬ ‫והגוזלווז‬ ‫מן‬ ‫רכים‬ ‫״( ‪ 0 4‬־‬ ‫וראינו‬ ‫ביותר‬ ‫אנו‬ ‫מבירורנו‬ ‫י! י ל ו ‪,‬‬ ‫כסיבה‬ ‫בי״‬ ‫ולהטעים‬ ‫לכן‬ ‫י ו »‬ ‫ר‪ •,‬י ן‬ ‫ל‪•,,‬וולט״‬ ‫ל‪.‬״‬ ‫היה‬ ‫העיבור‪.‬‬ ‫בעיניהם‬ ‫לא‬ ‫ו הבירי נו‬ ‫עלפי‬ ‫»״‬ ‫יימלא‬ ‫לעבר‬ ‫ה \ו‪.‬ה‬ ‫את‬ ‫טי״״‬ ‫הרמב״ט‬ ‫מטתמט‬ ‫כעובדה‬ ‫חי ב ו ״‬ ‫״ ‪r n 2‬‬ ‫בעינינו‬ ‫״לו‬ ‫לעבר‬ ‫א ‪,‬לילו‬ ‫״י ע‬ ‫הוזכרו‬ ‫הטנה‬ ‫אח‬ ‫טהטתמטו‬ ‫‪0‬מן‬ ‫מחסור‬ ‫או‬ ‫ורק‬ ‫מ‪ 1‬״ ת‬ ‫בסיבו״‬ ‫‪,‬הבית‬ ‫בגדיים‬ ‫ל‬ ‫נ *‬ ‫הסיגות‬ ‫הללו‬ ‫עמד‬ ‫ובגוזלות‬ ‫״״‬ ‫*'יי‪1 1‬‬ ‫העיקריות‪.‬‬ ‫כאמצעי‬ ‫‪!/‬כנוע‬ ‫י << ‪ 1‬י ת ו ו ל ה ס ב ר ת ת ו ב ן ה א י ג ר ו ת‬ ‫‪ n r,‬ו ף‪ ri‬ן י וז‪..‬ת ן ‪ ,‬י א ג י ‪ ,‬ו‪ 1‬נ ו ״ ! ״‪,‬‬ ‫ובגו‪,‬‬ ‫‪. 14‬‬ ‫כג! י‬ ‫ט ה אר כנו‬ ‫כתג י‬ ‫הוצאת‬ ‫ל‬ ‫ר"ג‬ ‫ב מ ר ק ו׳ ‪• r‬‬ ‫כי ״ הב ״‪ ,‬ו ה‪ ,‬לו ־ ‪,‬״״״ ב״ר ״למ‪, .•1‬‬ ‫ד ״ ־ ־ ־ מ ר‪rut‬‬ ‫קדם‪,‬‬ ‫על‬ ‫מ ק ו מ ו ת והערי‬ ‫י ר וי\ ל י ם ‪,‬‬ ‫״של"א‪.‬‬ ‫ת‬ ‫•‬ ‫י ״ מ לאיי על ״י‬ ‫!‪ 1‬בי״'ז "' ‪ 3‬י׳ "'■' י"’‬ ‫״‬ ‫נ ‪ 0‬פ ד‪1‬‬ ‫"מהרה‬ ‫ג"‬ ‫ב פ ר ק ‪, '; 1‬‬ ‫שאיגרות‬ ‫הבית‬ ‫ולכן‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫ה ע י ת וו־‬ ‫על‬ ‫עמר‬ ‫חילו‪,‬‬ ‫לאדור‬ ‫משום‬ ‫בהמות‬ ‫ההקדש"‪.‬‬ ‫הבאת‬ ‫לטי‬ ‫ו‪.‬יום‬ ‫ננסה‬ ‫החורבן‪,‬‬ ‫"תהרה‬ ‫ו ל ה ל ן " ^ ‪.‬‬ ‫זכאי‬ ‫שיהא‬ ‫לתי‬ ‫קיים‪,‬‬ ‫בית‬ ‫מירוש‬ ‫היתה‬ ‫מותר‬ ‫ואי נהו‬ ‫לא‬ ‫מן‬ ‫מזרח‬ ‫‪-‬‬ ‫מן‬ ‫המשנה‬ ‫תתירה‬ ‫‪-‬‬ ‫ויאמרו‪:‬‬ ‫דלא‬ ‫השתא‬ ‫‪:,‬יל‬ ‫עם‬ ‫י ‪v,‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫שחכמים‬ ‫סברה‬ ‫מ נ חו ת‪,‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫‪,3‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫י ׳‪,‬‬ ‫ראש‬ ‫ג ‪,‬כל‬ ‫לא‬ ‫אבל‬ ‫העומר‪,‬‬ ‫"התקין‬ ‫י ‪.‬‬ ‫לתקנת‬ ‫היו‬ ‫חורבן‬ ‫מ ״ ז ‪:.1‬ג י מ ן‬ ‫ו־יב״ז‬ ‫ה י תה‪:‬‬ ‫בהאי! מ ז ר ח ?‬ ‫המקד‬ ‫״( ‪)3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המקד'‪'.‬‬ ‫לאחר‬ ‫ביום‬ ‫אכלנו‬ ‫עומר‬ ‫מתיר"‬ ‫שכל‬ ‫משורו ה ט י ב ה‬ ‫מדברי‬ ‫הטיבה‬ ‫הג‪!. 7‬ו‪.‬ו; ‪,‬‬ ‫השבית‬ ‫התמה‬ ‫הסיבה‬ ‫איסור הרגיל‬ ‫הוא‬ ‫קי יו׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ה א יו‬ ‫‪.‬‬ ‫שנה‬ ‫ואיחורו‬ ‫ש״מהרה‬ ‫ייבנההמקד‬ ‫רגיל‪,‬‬ ‫ח כ מ י ם ו‪ ,‬זו י ג ו‬ ‫ב ‪:‬ל‬ ‫זאח‬ ‫הנזכרת‪.‬‬ ‫ה׳ ‪.‬‬ ‫מא׳‬ ‫ואנשינו‬ ‫גם‬ ‫ו מ ש ו נו‬ ‫ה ש נ ת ‪1‬־ ׳ ‪,‬‬ ‫סוכה‬ ‫המקדש‪.‬‬ ‫איסורו‬ ‫אסרו‬ ‫זו‪:‬‬ ‫ה ח ד יה‪,‬‬ ‫זריחת‬ ‫מי‬ ‫המקדש‪,‬‬ ‫חכמים‬ ‫אלא‬ ‫בצורה‬ ‫התבואה‬ ‫לאסור‬ ‫אפילו‬ ‫קרב‬ ‫עז־‬ ‫"מותר‬ ‫בית‬ ‫חדש‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫אם‬ ‫היה‬ ‫כ ו תן‪ :‬ת‬ ‫במשנה;‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫טהוא‬ ‫שמקור‬ ‫ולכן‬ ‫בדיוק‬ ‫השנה‬ ‫הווי‪1/‬יה‬ ‫יי!‪:‬‬ ‫או‪ 1‬ו ו ■ " ( ^ • ‪,‬‬ ‫א כ י ת קד‬ ‫בית‬ ‫העזה‬ ‫"שבמהרו;‬ ‫המקדש‬ ‫וזו ה‬ ‫דאיכא‬ ‫‪ n u n‬ו ו‪.‬ה‬ ‫הזה‬ ‫של‬ ‫שבית‬ ‫אנו‬ ‫שמיד‬ ‫וזתבויאה‬ ‫בטעם‬ ‫מהוובוזוה‬ ‫מתגרשת‬ ‫את‬ ‫הכתוב‪,‬‬ ‫ה ״ ת ד י"‬ ‫דאשתקד‬ ‫התיר‪.‬‬ ‫הנף‬ ‫כולו‬ ‫ל תקן את‬ ‫ה; ו‪ .‬ה ‪ :1‬א ו ר ה ה ז ו‪.‬׳יהיו‬ ‫יום‪,‬‬ ‫יודעים‬ ‫החורבן‬ ‫היו‬ ‫המקדש"‬ ‫בזמן‬ ‫בבוקרו‬ ‫בגלל‬ ‫ר ‪!.‬ילו‬ ‫‪-‬‬ ‫הקשורות‬ ‫(?טח‪.‬‬ ‫ושלא‬ ‫זאת‬ ‫ה מ ס ב י ר ו‪ :‬י‬ ‫הנימוקים‬ ‫להרות‬ ‫ה א ו פ ן ן‪1‬ןז‪ 15‬ו מ י ‪,‬‬ ‫לאכול‬ ‫מוצאים‬ ‫העומר‬ ‫המקדש"‪.‬‬ ‫ידעו‬ ‫ה‪!,‬גי‬ ‫בגמרא‬ ‫לומדים‬ ‫לאכול‬ ‫יי בג ה‬ ‫אחד‬ ‫של‬ ‫תתקיים‬ ‫יום‬ ‫הבאת‬ ‫ההקדש‪,‬‬ ‫"‪:‬זין‬ ‫מ י ר ו ‪ 1‬לירו‬ ‫לאחר‬ ‫בן‬ ‫ביום‬ ‫העומר‬ ‫‪nu‬‬ ‫הבי ח‬ ‫ההלכות‬ ‫בחווה‪,‬‬ ‫היה‬ ‫הרחוקים‬ ‫אם‬ ‫וזו*" ן‪,‬‬ ‫בהל‬ ‫ייבנה‬ ‫ייבנה‬ ‫לרכז‬ ‫הנאמר‬ ‫העומר‬ ‫הגאה‬ ‫שאפילו‬ ‫מטטקוז‬ ‫זה‬ ‫מנחת‬ ‫טקט‬ ‫אמרו‬ ‫דעהו‬ ‫י‬ ‫במאמר‬ ‫ר‬ ‫הבאנו‬ ‫ככתבו‬ ‫את‬ ‫של‬ ‫אורן‬ ‫קורבנווז‬ ‫נ יכול‪.‬‬ ‫ע'‬ ‫ייבנה‬ ‫‪,6 2‬‬ ‫המקידו"‪.‬‬ ‫עכשיו‬ ‫ג׳‪,‬‬ ‫עא׳‬ ‫שבשנת‬ ‫שעברה‬ ‫כשלא‬ ‫ואילו‬ ‫עכשיו‬ ‫שיט‬ ‫מוכה‬ ‫ו ה‪,‬ווה‬ ‫יאמרו‪:‬‬ ‫לאחר‬ ‫וכן‬ ‫האם‬ ‫ברין‬ ‫היה‬ ‫מנחות‬ ‫ל׳«‬ ‫הבאת‬ ‫סח׳‬ ‫אכלנו‬ ‫ביהמ״ק‬ ‫ביהמ״ק‪,‬‬ ‫ביהמ״ק‬ ‫ג׳ ‪,‬‬ ‫ב׳ ‪.‬‬ ‫עא׳‪.‬‬ ‫בשנה‬ ‫כשזורחת‬ ‫זריחת‬ ‫העומר‬ ‫החמה‬ ‫("במהרה‬ ‫■עברה‬ ‫החמה‬ ‫כשזרתה‬ ‫והם‬ ‫מתירה‬ ‫מתירה")‪.‬‬ ‫י יגור;‬ ‫את‬ ‫לא‬ ‫וזוומו‪':‬׳‬ ‫יורעיג‬ ‫התבואה‪,‬‬ ‫ ‪- 116‬‬‫( ‪)4‬‬ ‫ה ‪in‬‬ ‫הדין‬ ‫™ ו ח ל ה‬ ‫״ביצה‬ ‫‪o k‬ו רה י‬ ‫בי ונו טי ר ‪:a‬‬ ‫גי ונו‬ ‫בילה‬ ‫טוו‬ ‫»ם הגי;יו‪ :‬הוטלה בלו״ הרא ‪ fv‬סל יו " ט בחוץ לארץ‪ in; ,‬חוגגי ‪1.‬‬ ‫טוביג\ ‪, ^5‬‬ ‫"נולדה בזה הרהרו!‬ ‫מוטקים מנו‪:‬‬ ‫ב ז ו ; " ^‪.‬‬ ‫ביו□ הראשון של רא״■ השנה א״ורה גם ביום‬ ‫יר טעם‬ ‫וגולדה‬ ‫טעמים שוו יו!‬ ‫נאמרו‬ ‫כו‪,‬ל‬ ‫ש" מהר ה ייבנה המקז‪.‬‬ ‫כשבית‬ ‫;‪.‬וראו‬ ‫את‬ ‫את‬ ‫המקדש‬ ‫הלבנה‬ ‫העדים‬ ‫העדים‬ ‫להעיד‬ ‫ובכל‬ ‫ר א‪.,‬‬ ‫ה‪ 1,‬נ ה <‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫שבית‬ ‫לא‬ ‫איזהו‬ ‫נהגו‬ ‫‪,1 n n‬‬ ‫״התקין‬ ‫גם‬ ‫של‬ ‫רבן‬ ‫ש בי * ה‬ ‫הדין‬ ‫השני‪,‬‬ ‫‪ ,-‬ה ר ‪,‬‬ ‫שהביצה‬ ‫‪.4‬‬ ‫שנולדו‪,‬‬ ‫רק‬ ‫אסורה‬ ‫ביצה‪,‬‬ ‫ביום‬ ‫‪ ,‬ו״‬ ‫גם‬ ‫״״ד‬ ‫ביום‬ ‫הוא‬ ‫ל(‪!:‬ני‬ ‫את‬ ‫ההוז־ש‬ ‫קודש‬ ‫ולמוזר‬ ‫קודשיי‪.‬‬ ‫״״גגו‬ ‫טוב‪,‬‬ ‫הראשון‬ ‫כיום‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫היתר‪,‬‬ ‫בן‬ ‫זכאי‬ ‫שיהיו‬ ‫מקבלין‬ ‫ראש‬ ‫בוודאי‬ ‫יוחנן‬ ‫ביום‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫יו״‬ ‫״ ו ב‪,‬‬ ‫ההיא‬ ‫השני‪.‬‬ ‫עז ות‬ ‫זאת‬ ‫מותר״ ‪.‬יו‪,‬‬ ‫‪,‬וי‪-‬׳קייי‬ ‫ה^ני־‬ ‫‪k‬׳ ‪ ,‬א׳ ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪#6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫שם‪ ,‬וראה כל הסוגיה‪.‬‬ ‫ורגל‪* ,‬‬ ‫*׳״ • ד* ‪r‬‬ ‫‪---‬‬‫י י נ' י‬ ‫ר אט ה<‪ 31‬הי ד ‪« ,‬ד‬ ‫•‬ ‫רק‬ ‫ז כ “ יז'־ י ה'־ייו‬ ‫תהיה‬ ‫בכל‬ ‫טו בי ן־‬ ‫העזים‬ ‫ב ת קו ‪ n‬ה‬ ‫*חורה‬ ‫בז‬ ‫יוז‬ ‫ימי‬ ‫גם‬ ‫יוחנן‬ ‫אם‬ ‫יו‪,-,‬‬ ‫אה‬ ‫ראה בהקדמה‪.‬‬ ‫בבליי ביצה< ד׳ ע ״ ב ‪7‬זהו י ר ק יו״ אהד הוא יום טוב‪.‬‬ ‫‪.°‬‬ ‫הצהרים‪.‬‬ ‫ייני‬ ‫שהרי‬ ‫העדי״‬ ‫׳״ ‪/‬ן‪, 1‬לו‬ ‫באותו‬ ‫קיבלו‬ ‫של‬ ‫הרא״ון‬ ‫קרה)‬ ‫רק‬ ‫מקרים‬ ‫עיי “‬ ‫‪,‬‬ ‫באים‬ ‫ר׳‬ ‫של‬ ‫ה ״ י יל'‬ ‫מסוים‬ ‫עי! " י‬ ‫להעיד‬ ‫היו‬ ‫יום‬ ‫ביום‬ ‫ראש‬ ‫אם‬ ‫היום‬ ‫קיים‬ ‫את‬ ‫מקרה‬ ‫מקרשים‬ ‫או‪.‬זו‬ ‫‪0‬מק‬ ‫‪n‬‬ ‫רק‬ ‫היו‬ ‫חיה‬ ‫מקדשים‬ ‫(בגלל‬ ‫ח שר י‬ ‫המנחה‬ ‫המקדש‬ ‫זאת‬ ‫החורבן‪,‬‬ ‫ווי ק נ ו‬ ‫הורש‬ ‫מ״מת‬ ‫גין ״‬ ‫וכשהיו‬ ‫•ינוהגין‬ ‫זאת‬ ‫ובכל‬ ‫ב י צ ה ?‪ ,‬נ ן ל ד‪;1‬‬ ‫ל‪.‬׳‪.11‬ר‬ ‫בוז י ד ו ש ה ‪,‬‬ ‫לאהר‬ ‫»יטוא‪,‬‬ ‫ביום‬ ‫היה‬ ‫המעידים‬ ‫‪ :11‬ז מ ן‬ ‫‪7‬זל‬ ‫קיים‪,‬‬ ‫על‬ ‫באו‬ ‫שלאוור׳יו‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫•י‬ ‫;‪1v‬‬ ‫יי‬ ‫אוזז“‪ ,‬שהג מ ר א קו ‪ 11‬חאתטעם ‪!1,1‬׳>‬ ‫ההברה‬ ‫נתו‬ ‫ה ש נ י ^) ‪.‬‬ ‫ביגה‬ ‫‪.‬‬ ‫;נ‪.‬‬ ‫ ‪- 117‬‬‫"מאי‬ ‫טעמא?‬ ‫‪ 1‬י'<ה ו‪:‬יו‬ ‫שני‬ ‫<!וי‪.‬‬ ‫ו ה‪..‬ו‪ 1‬א‬ ‫הן‪,‬‬ ‫יתרגלו‬ ‫;!לו‪,‬‬ ‫ומצאנו‬ ‫המקדש";‬ ‫ייבנה‬ ‫הר ” ן‬ ‫ש‪«1‬ו‪:‬מי ‪0‬‬ ‫זמא‬ ‫ישתמש‬ ‫;יו‬ ‫אד!‬ ‫להטיל‬ ‫ר‬ ‫עדיין‬ ‫ל‪1‬‬ ‫"מהרה‬ ‫יבנה‬ ‫״‬ ‫מ‪ /‬וווי‬ ‫ה ה קד‬ ‫?;ל‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫הלכות‬ ‫‪:‬ורך‬ ‫המקרש‬ ‫לא‬ ‫הרגלתם‪,‬‬ ‫ן י י ‪1.‬‬ ‫לכן‬ ‫י!׳‬ ‫ואם‬ ‫אוו‬ ‫ל‬ ‫המקד‬ ‫תיו!‬ ‫לנהוג‬ ‫ח ב מ י‪1‬י‬ ‫קיים‪.‬‬ ‫והרגל‬ ‫י‪/‬י‬ ‫שבית‬ ‫של‬ ‫הנובעות‬ ‫"אלזתקד"‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫מוכנים‬ ‫בעיקרו‬ ‫מצווה‬ ‫לעבודתו‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫התקדמה‬ ‫ויוו‬ ‫זו‬ ‫מוזשש‬ ‫‪,‬‬ ‫בר‬ ‫״זום‬ ‫ו‪ .‬ויה ג‬ ‫מן‬ ‫הטעם‪:‬‬ ‫"מהרה‬ ‫אלא‬ ‫חכמים‬ ‫דאגו‬ ‫לעבודת‬ ‫המקדש‬ ‫או‬ ‫יגזוז‬ ‫את‬ ‫והוא‬ ‫מע‬ ‫ומותו‬ ‫ובעינן‬ ‫היה‬ ‫הבית‬ ‫ת ק ל ה ‪■/‬מ‪.‬‬ ‫ה ע ד ר לו■! ו‪.‬י‬ ‫לקוובן‪,‬‬ ‫בנ?נ י‬ ‫נ‪:‬׳־ ן‬ ‫להטיל‬ ‫ובין‬ ‫י׳‪.‬יחוט‬ ‫ייבנו‪,‬‬ ‫•מא ; הרו‪:‬‬ ‫הקורבנות‪,‬‬ ‫ר‬ ‫בה‬ ‫את‬ ‫את‬ ‫הלא יהיה‬ ‫‪1‬‬ ‫כעי)‬ ‫כ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ואז‬ ‫עורה‬ ‫ד‬ ‫‪.‬צוו ך‬ ‫אל י‬ ‫ו‪11‬ר י‪1‬א‪, vi‬‬ ‫הגמרא‪,‬‬ ‫;זרי‬ ‫על‬ ‫ו‪v,‬ל י כ א "״(יו)‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫הי‪.‬‬ ‫סו א ל ה‬ ‫כף‬ ‫‪.‬‬ ‫בבהמות‬ ‫לו‪ % 1‬ש י ו ז י ל ו מ ו מ י ם ב כ ל‬ ‫ע‪\,‬ר‬ ‫ב מ גי‬ ‫הבהמה‬ ‫ה עדו‪,‬‬ ‫מום?‬ ‫להקרבה‪,‬‬ ‫ואו‬ ‫של‬ ‫( ‪)1 0‬‬ ‫עמרה‬ ‫«‬ ‫בוזמה‬ ‫ה! ‪,‬ק דש‪,‬‬ ‫בעורה‬ ‫תי‬ ‫בניר ן ו; ו‪ ".‬ל‪.‬‬ ‫בהמה‬ ‫ביטלו‬ ‫ו‪ .‬י ‪ itt.v.‬ך‬ ‫ל ה ג?‪,‬י׳ ך‬ ‫«וזר‬ ‫תקלה‬ ‫ולכן‬ ‫והיו כ ר נ ו‬ ‫מע‪ .‬ר‬ ‫ו‪:‬יו‪1‬‬ ‫לסוג‬ ‫המקדש‪,‬‬ ‫‪ *r•11‬ד‬ ‫‪,‬‬ ‫‪I‬‬ ‫אלו‬ ‫עלולים‬ ‫מחשש‬ ‫ירי‪ ,‬ר‬ ‫אי ‪ 0‬ו ר ‪0‬‬ ‫כאילו‬ ‫גם‬ ‫לא‬ ‫‪ .tnii‬י ;‬ ‫•!‪:‬ו י‬ ‫במהרה‪,‬‬ ‫בדברים‬ ‫‪m‬‬ ‫הם‬ ‫׳ ת קד‬ ‫א‪,‬‬ ‫לא‬ ‫( ‪. )9‬‬ ‫סיבת‬ ‫להתיז‬ ‫ייבנה‬ ‫יכוה‬ ‫המקד‬ ‫ני? ה ‪ 1U1‬נמי ויירו׳‪ .,.‬ול‪.‬ו‬ ‫!ז־ ו ‪1‬‬ ‫ל ד ב ר י ויוו_־ מ י ‪11‬‬ ‫‪ it‬י ‪ 0‬ו ר׳׳ ‪u‬‬ ‫מהרו‪.‬‬ ‫בית‬ ‫ויי אמו ו‪:‬‬ ‫מי‬ ‫אכלנו‬ ‫ו‪,‬ר י‬ ‫וזיההו;‬ ‫הגמר‬ ‫וזיווג‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫׳‪ 1 11‬י‬ ‫לו‪,‬קר‪ 1‬וו‬ ‫ול‪.‬׳‬ ‫ה ב ה ם ו ‪, 11‬‬ ‫בהמה‪.‬‬ ‫דומה‬ ‫רש״י‬ ‫מגסה‬ ‫<ת‬ ‫להסביר‬ ‫דברי‬ ‫בנדה‪.‬‬ ‫ו‪,‬גתו־»‬ ‫הגמר‪..‬‬ ‫י טו ‪.‬ז ‪If‬וז ו מ הן־ןז‪ ,‬ו‪.‬א ו מר ת ■ ״בי מי רבי היו נ ז ה רי‬ ‫ל^מא‬ ‫אדנו‬ ‫ועונה‬ ‫יאכל‬ ‫שלא‬ ‫הגמרא‪:‬‬ ‫( ‪)1‬‬ ‫קד?‪.,‬‬ ‫כדעולא‪.‬‬ ‫ומסביר‬ ‫^‪.‬‬ ‫יבנה‬ ‫‪.‬‬ ‫והגמרא‬ ‫דאמר‬ ‫רש"י‬ ‫ביהמ״ק‬ ‫עולא‬ ‫כו ■‪ 1‬ה ‪■:‬י‬ ‫לזואלת‪:‬‬ ‫חבריא‬ ‫"חרירים‬ ‫האס‬ ‫מדכן‬ ‫בימי‬ ‫בגלילא‪,‬‬ ‫שבגלילמטהרים‬ ‫בימיהם"‪...‬‬ ‫ר יי י‬ ‫רבי‬ ‫היו‬ ‫*׳לו■‬ ‫קור‬ ‫וזכא ו‪ .‬מ י‬ ‫מנטה‬ ‫לילדיו‬ ‫ידנו; ‪ m u‬המ?ד ‪«-‬נ י ם יאמר כ! י‬ ‫ביצה יג ‪ 1‬לדה ביו ‪ 1‬וז‪*3‬נ י‪ ,‬ר ךנ •כל ה נה וה‪/‬‬ ‫נו;וי‬ ‫רק יויו ‪ *1m‬היו;י ו"ם בוודאי‪,‬וו‪.‬‬ ‫״׳״בלו מ \וו!‬ ‫הם‬ ‫כי י ‪w‬‬ ‫אחד‬ ‫‪.10‬‬ ‫בג‪ :‬וו ו ת ‪ ;1‬ג ׳‬ ‫‪. 11‬‬ ‫ע " ב‪.‬‬ ‫‪. !2‬‬ ‫זנו‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫נייה‬ ‫ארוך‬ ‫ע "א‪.‬‬ ‫ו'‬ ‫ע "‪. 1‬‬ ‫ב י לי‬ ‫רימי‬ ‫זי י ל ו ב ר ו ר ו‬ ‫יוד‬ ‫אותה‬ ‫יי!‬ ‫י י ג ‪ 1‬ל ד ם ‪ .‬י ו!ו י־‪ :1‬ן‬ ‫‪:‬לוו‬ ‫קדו‪.‬זה)‪.‬‬ ‫ידנה‬ ‫י‬ Z Z ’ CC<\«. ‘ 4 ‘1‫•י־׳‬i, /.‫״‬ ‫י ־‬- ‫•■< ״‬ 11 IZ' - n d c m S <rtMi 1 (i 4,41, a u ‫׳׳‬l c u 1, 1 ' , / l ^ i u ‘ 1:1:1.. <.;1* n j r -{y '2 1■‫ י‬m/ Ml i tauci: uull‘ 111.1 ‫ דז‬.*.c «.n 02* » 1: l u :u nczvt cc<. C1»: ‫הא‬ 6 1 ‫ ־‬ua« 1‫ז‘ ״‬:‫ז‬: a n g t* 1 1 • luaG iuu «.s p . l c i t it 1, 1<\nc!« ‫< ג ו‬. c a n uticd.ui i.M.ns lulu <^1 tiuicu .‫גוי‬ <. r > <.r11! t,« u ! ‫ י‬c *.n i:1.<\n ^ c u «.!. I 4 >1e 3 1. (,miiu 1. 1 !!uauLtu Cc. 1 . 1.!• uu<.11* ux 1 ,1 :u * - w ‫׳‬w 4 *. <. r: t‫ ־‬t1. uc!<1!‫׳‬. a ‘ mo i l . <.i‫< ׳‬.i! ^c‫־‬.‫\׳‬ w/!1.‫ ״ ״‬- u1 ‫• ״ מ‬ 1.!(.ul! ‫׳׳‬Jui.'Si: ‫ז‬: 0!>11.‫׳י‬.‫ ג‬- 1:tj.‫!׳‬La• a a 1 < S ci?r.j, 1. at: 1. tt 1. ‫׳‬. i n g( • ‫״‬cl:I CAUl l.:u.:‫ ״‬- L ‫״‬ l/;‫ ״‬i• t-h: 1 <$ rc g u u i l! 11 !i! ut:«.u • £1• LiCinai.H u <.‫י‬11‫׳‬ . fiiuiu^u ^!11 >‫׳‬ •n ‫ ־׳‬rf> tln 1:11: m n u vL t:tu‫־‬at:• t 1 ‫*׳‬ liacu 1 .!a n c a .u • u«.u c u u u .^ J ^ ) ‫׳‬,, c i i u i i n /, ani/t 1!«.1.u‫׳‬. a u u ^ a u C I • 1«. 1l» «., ‘ 6 ‫״‬ i u a i . ”‫> ״‬uGfL « r «. ‘ suu ^ ‫׳׳‬u n u !, <. J, t r t i e . n ‘ »•«. l ^ an sou <\a 1u u a,:1«um ‘ ;1 :‫ זז‬it 4 t 1.vn I 1. J . c*u Ci, r‫׳‬u aucti.. tfacii.iu n a n u i c u L ‫׳‬. •ru, 55 c ,‫ ג‬t. aact u ^ ^ ^ at. m . «. I ccfcu un.ita ;u , rsQLi u,1‘ uu.15 luauun rau<. <. u c^ uui.1.1! i^ r n r 1r;l ^ ,:a ! k t. I, x a 1 ui! m u mx u 1. ‫־‬. ‫׳‬. '.am mcuu 1 ■■:■ ‫י‬-‫יי‬ <■I * oa:«. l )(‫)׳‬ a: .‫׳‬. 1 ».‫ז‬: 1 ‫ א‬t cu«. /U ^ ! ‫• ו ו‬urnct ca! h u l l <^>1 r u n n ‘ r s ;u l c c l h i i !!: « iv , a, a « « uct: L ‫ ״‬c!u c «, ai! ,‫ו_ו^ז‬. ‫״׳‬ 1. n:(. u ‘ L:t:11 :c«,n 1m .11 u *. t: < 1 ^ :‫ ז‬i i r a u r mi:l l > 1!cu-‫׳‬ .I. liiu 1 «• \ra u ‫׳‬i u ur,1.!1cu: ‫ ״‬kJ 1 '1"-u uu<1!‫׳‬. a* u :w n 1. , a I. c1:5?cf1 ci. v-1* n u *.1->:.<11.1:‫•■׳‬ cl. nt a ) . 1. n r c . L a n l. ‘ t:■ 1‫ ךז ז‬l u a ‫׳‬w m u aciu i^ lh * a a u .) \ C I; «nu 1‫׳‬.‫\־‬cu ^oiUi, 1. 1.1.‫« זי‬. cn ‫ ״‬, nan , c<.u ;1c . <■.1 , 1 u i u /5 ( L 1) 1‫‘ ץ‬ <. <. I o\ yarn. 1?* 1. ‫•י‬ 1 6 u t* «c,c«. at:). <‫־‬, a 1 u u u n u ‫ !׳׳‬u u ‫;^׳‬ c!ca 1 «. I r.^ t;«. vi m ( ( 1 V* ->I/ i u ‫׳־‬a«. ll t:«.n ‫ זך‬: n& ‫זא‬:<:, c m ^nmu iun. ‘ <!‫ רז‬a ^ ! u l i i 1 (> ‫זוג‬: /ai.1 s i m . s u m ‫ ׳‬/ vt.1t • u r \Q l u c c a ‫!׳׳‬c 1. £ <.□ a n a a u : c<^ c u i acn«. (‫׳‬ J c l A 41 aciu H c u u 1 ‘ ' (02) \ c : ■h.v. «u 14‫ ׳‬k . c u A!‫׳‬, A».^ >» ( a u ^ u r « « u t iu n u u 1 ! u ‘ cai u / '/ j ‫־‬. a ‫׳‬.u 8 •<‫׳‬. . uadi. ‫ ־‬u <‫־‬, ‫<י>נו‬.u i : ) ‫־‬U ‫־‬ ‫ו!זו‬ 1!a <:«.nn .<.u 1..‫׳׳‬l c 1. 111 .* ^! . : c t u u ‫ ־‬t j ‫י‬: r l *. 1:< -‫׳‬ r. u^uci . 1 ‫ ׳‬n«. 1 u .» .•:‫׳‬ ‫־ ‪ 19‬ו ‬ ‫לריקוד ה רואיט אנו מחלוקת בלן חכמי!! לרבי‪ ,‬אט י‬ ‫יבנה !‪.:‬לול‪,‬‬ ‫ו!‬ ‫ר ב ו ת ;ין ל ן‬ ‫שתו‬ ‫כמאן‬ ‫כאן ‪ 7‬לא‬ ‫ולגבי‬ ‫‪,‬־צורן‬ ‫ו‪,‬ז!לו־ו‪,.‬׳‪1‬‬ ‫חטטו‬ ‫ל‪ v7!1‬ו ^‬ ‫אכילה‬ ‫להתחטב‬ ‫בסברה‬ ‫טמא‬ ‫וחכמינו‬ ‫יומנה‬ ‫מחלוקת‬ ‫ח י ל ק לנו‬ ‫מודה‬ ‫טג מומן‬ ‫הרו־ ו ט ו ת‬ ‫*ורן•‬ ‫רבי‬ ‫טהר י י‬ ‫וט‬ ‫תארע‬ ‫טכל‬ ‫מטול י־ ק‬ ‫טאט‬ ‫י לן‬ ‫טבט‬ ‫בצורה‬ ‫»למ‬ ‫לעבוד‬ ‫לכוהניו!‬ ‫כזו‪,‬‬ ‫ל‬ ‫זאט‬ ‫בחג‪,‬‬ ‫חילת‬ ‫טמא‬ ‫ליבנה‬ ‫סובר‬ ‫תות‬ ‫י לבנה‬ ‫יין‬ ‫לה!‪ 1‬י ק‬ ‫סבו ר ל ט‬ ‫על‬ ‫ייבנה‬ ‫לדל‬ ‫המקדט‪,‬‬ ‫עניין‬ ‫וטלא‬ ‫הזה‪,‬‬ ‫אז‬ ‫בלח‬ ‫המקדט‪,‬‬ ‫המקד׳יי'‪,‬‬ ‫ויט‬ ‫ל»‬ ‫יו ‪.‬יו‬ ‫מ ת ‪,‬ןבל‬ ‫ע ! !!‬ ‫אלא‬ ‫גס‬ ‫לע״זו ה‬ ‫׳‪;,‬תו י י‬ ‫ר גי‬ ‫את‬ ‫ל וכלו‬ ‫ה ר !■‪:‬רות‬ ‫ל לן ‪,‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫כוחני •‬ ‫על‬ ‫ר ע תו‬ ‫הכוהו‪ .‬ליו‬ ‫כל‬ ‫ה‪ 1‬ו ד‬ ‫רבי‬ ‫ה ב ו הנלוז‪.‬‬ ‫ה ק ו ר ב נ ו ת‪.‬‬ ‫י‬ ‫בין‬ ‫ה ג מ רמ‬ ‫איחור‬ ‫ח כ מ י ‪ v/ 11‬ל ‪\7‬‬ ‫לא‬ ‫דמן‬ ‫מ ד‪ 1‬ר י‬ ‫טלגבי‬ ‫המחלוקת‬ ‫לין‪,‬‬ ‫ן‬ ‫־]בלי׳ ׳׳)־ומו‬ ‫ראינו‬ ‫טלגבי‬ ‫טתויי‬ ‫עבודת‬ ‫הלא‬ ‫"ההרה‬ ‫לין‬ ‫טהרי‬ ‫גורל‬ ‫לומר‬ ‫!‪:‬עניין‬ ‫יהיו‬ ‫»‪n‬‬ ‫הזנו‬ ‫אמטר‬ ‫טרבי‬ ‫הכו ה נ י ט‬ ‫וזמקד׳ז‪,‬‬ ‫המקדט?‬ ‫ה מ ק ד ט!‬ ‫לחטוג‬ ‫י‪\ 7‬‬ ‫‪.‬‬ ‫!וולדה‬ ‫עקרונית‬ ‫תקלה‬ ‫‪w‬י וכלו‬ ‫נחיר‬ ‫ליבנו‪:‬‬ ‫ה מ ס ו ל לס ‪ vJ‬ל‬ ‫עקרו נ ל‬ ‫טלא‬ ‫לח‪.‬‬ ‫במטטר‬ ‫טל‬ ‫גענללן‬ ‫טמא‬ ‫גל^ה‬ ‫ייבנה‬ ‫ייבנה‬ ‫כרבי"‬ ‫מהרה‬ ‫טל‬ ‫‪.‬־מאחר ולא גבנו‪ .‬ו;בל‪1‬ו ג‬ ‫( ‪)2 3‬‬ ‫חמרא?‬ ‫לסברה‬ ‫א לס ו ר‬ ‫רק‬ ‫לוז ן‬ ‫ועל כן יט ?‪:‬ורן־ טהכוהניט יוזלו מוכניט לערו דת ‪K :1‬ו‪,-,‬‬ ‫לכמורה הגמרא מ ט יקה בם י רעהו של רבי‬ ‫?!ניט‬ ‫‪■V‬‬ ‫להו‪-‬ייג‬ ‫יה‬ ‫י ו‬ ‫יו‪1‬‬ ‫ט כ ר ו ת נ \ ‪. ^ 2 '4‬‬ ‫ויבינו תננאל והרמב״ט מ ‪a‬ר<<י‪1.1‬‬ ‫את דברי רבי‬ ‫בצורה אחרת‪ .‬לס י ד ‪ j‬תי‬ ‫גוז רבי מודה לדברי חכמי ט טכוהגיט הי וז עי!) באיזה‬ ‫בכית המקדט‪,‬‬ ‫על רבנן‬ ‫אטוריט בטתיית יין באותו‬ ‫טבמקרה ;זהה והן אלנו‬ ‫בבית המקדט אט‬ ‫בלת‬ ‫וב הוא‬ ‫ייבנה‪,‬‬ ‫לוט או באותו׳‬ ‫זבוע‪ .‬רבי ווו לק‬ ‫לכול לזהות > ‪ m‬בית האיטי ו מ מרהו‪,‬‬ ‫חכמים אס וו י ס לטתות יין כל ה נו;‪,‬‬ ‫על כ!‬ ‫גבו ע עללהז‬ ‫ל רו‪!.‬‬ ‫ל‬ ‫מא כל לוט וזוא לווי ‪.‬ועליו ל יו ת‬ ‫סובר רבי‪:‬‬ ‫קלקלתו ‪ -‬׳ואינו יוד?' ל‪is‬י ז‬ ‫לין׳‪ ,‬ז!• וזי מ תקנתו‪;?" :‬אס ילוי אט ייבנה׳ הבית‪ ,‬אינו‬ ‫מטמלז עד ‪7‬זי?;ר ב״ד טל כהונה ולקבעוהו במי זה י וו‪ 1‬לטמ‪7‬ז‪ ,‬לג? יי‪ :‬ך‬ ‫עכטיו מר ‪ n‬רי‪)25 (,‬‬ ‫‪ .23‬טט‪"( ,‬כ;* י דעתו ׳‪;,‬ל מי טותיוו הכוהניט בזמן הזה ‪ -‬כרבי")‪.‬‬ ‫‪ .24‬זר ין‪ ,‬ט‪.‬י‪ ,.‬מהרה י רנה ה מ קדט‪,‬‬ ‫י׳ רמאל‪ ,‬הוצאת מוסד הרב קוק‪,‬‬ ‫‪ .25‬ר בי נ ו חנ נ ‪ w‬ל ‪,. :1‬ולי ה ג לי ו ן ‪.‬‬ ‫קובץ ‪,.‬תורה ‪;.‬בעל ייה‪ ,‬בעריכת‬ ‫ירו ‪\.‬ליט‪ ,‬וו״ה‪ ,‬תטכ״ג‪ ,‬ע׳ קלב'‪.‬‬ ‫ ‪- 120‬‬‫ול ו ס ׳‪,,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ה יה‬ ‫משמרתו‬ ‫תקנתו‬ ‫ולא‬ ‫‪-‬‬ ‫מ אי׳‬ ‫אבותיו‪,‬‬ ‫קלקלתו‪,‬‬ ‫ז המ‬ ‫ה ל ז! ו ת ה‬ ‫והרי‬ ‫ייודע‬ ‫א ג ו ח י ונ‪.i‬ב ר ‪ y‬יי ‪1‬‬ ‫יוד ע‬ ‫' תות‬ ‫‪.‬כלת‬ ‫הרמב״ם‪:‬‬ ‫‪ x!:1 \:‬י‬ ‫י ורע‬ ‫"כלכהן‬ ‫נ ו תן‬ ‫מותר‬ ‫זה‬ ‫עתודה‪,‬‬ ‫הו א‬ ‫בוו ‪ ,‬מ ש מ ר ת ו‬ ‫הדין‬ ‫הוא‬ ‫מר‬ ‫מאי‬ ‫לשתות‬ ‫‪n o n‬־‬ ‫ו איגו‬ ‫ר‪.‬ה‪.‬‬ ‫לשתות‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫לו‬ ‫מכיר‬ ‫ע וגז‪ ,‬י ן‬ ‫;זאסו‪:‬‬ ‫משמר‬ ‫ל‪ i n n -‬יין כ ל‬ ‫ב׳‪ ,‬ת‬ ‫לזן‬ ‫יין‬ ‫י גל‪1‬־‬ ‫מי!■‬ ‫הין;‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫טמינו‬ ‫ן י!י!ץ‬ ‫וזוז‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יכול‬ ‫אבל‬ ‫‪y‬ד‬ ‫לעבור‬ ‫\^‪-«f‬׳ ‪/‬‬ ‫בבית‬ ‫’ ״ייקבע‬ ‫"אמר‬ ‫ולמהרה‬ ‫יין‪.‬‬ ‫דסתמא‬ ‫נ‪. 1‬ירו ‪ 1‬ו‬ ‫ה‬ ‫המקוש‪,‬‬ ‫כירים‬ ‫ום‬ ‫תיית‬ ‫ו ג‪ :‬מלזמר ת ו ״י׳ ‪ 1‬״ '‪.‬‬ ‫כ־רבי‬ ‫שתקנתו‬ ‫ל א וזי י?‪ 1‬י נ ן ‪.‬‬ ‫ביי‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫משיג‬ ‫על‬ ‫דברי‬ ‫של ‪1‬‬ ‫"י‬ ‫ולכן‬ ‫כך‬ ‫ל‪!.‬סור‬ ‫‪-‬‬ ‫ובין‬ ‫כמא‬ ‫הרמב״נו‬ ‫הוא‬ ‫מהיר‬ ‫שתות‬ ‫ן‬ ‫שהוא‬ ‫שאינו‬ ‫את‬ ‫מחיקה‬ ‫כרבי"‬ ‫דברי‬ ‫בעניין‬ ‫על‬ ‫ואת‬ ‫מר ‪b n‬‬ ‫ל ש ת ו ו!‬ ‫( ‪)?7‬‬ ‫הגמרא‬ ‫זה‬ ‫‪.‬‬ ‫כתי‬ ‫יו ו ך‬ ‫‪!,‬אי ן‬ ‫ל ש ת ו תיין‪.‬‬ ‫בית‬ ‫אב‬ ‫מוהרי‬ ‫שלהם‬ ‫יין‪.‬‬ ‫מ‪ .‬ום‬ ‫מדוע‬ ‫"\אינו‬ ‫‪1‬ב‬ ‫ובמשמרתו"‬ ‫‪/‬לו‬ ‫ה ל ו ‪ ' ,‬ים‬ ‫וקלו‬ ‫ומודיע‬ ‫המימרות‬ ‫י‬ ‫מעניינים‬ ‫ביום‬ ‫מתיר‬ ‫עבודה‪,‬‬ ‫מותר‬ ‫הכוהנים‬ ‫הרמב״ם‬ ‫ואני‬ ‫עעת‬ ‫חמרא?‬ ‫מוזביר‬ ‫שמםביר‬ ‫בתית‬ ‫מ״יג‬ ‫ע מ‪1‬יוי‬ ‫האידנא‬ ‫שהגמרא‬ ‫את‬ ‫יין‬ ‫‪1‬ין‬ ‫ובין‬ ‫כהנא‬ ‫משום‬ ‫טבור‬ ‫הראב״ד‬ ‫קלקלתו‬ ‫מ‬ ‫לשתות‬ ‫של‬ ‫הלכה‬ ‫יבנו;‬ ‫הראת״ד‬ ‫ו־מ‬ ‫אב‬ ‫‪-‬אברהם‪:‬‬ ‫לו‬ ‫אמנם‬ ‫שם‬ ‫עליו;‬ ‫אומר‬ ‫שייבנה‬ ‫וכי‬ ‫דבריו‬ ‫יודיע‬ ‫‪.26‬‬ ‫הלכות‬ ‫בית‬ ‫‪.2 7‬‬ ‫השגות‬ ‫הראב״ד‪,‬‬ ‫‪.2 8‬‬ ‫רומז‬ ‫הוא"‪,‬‬ ‫נהכ‪1‬‬ ‫עתיד‬ ‫וכן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:.,‬שימה‬ ‫בית‬ ‫ו‬ ‫בהם‬ ‫ויומם?‬ ‫של‬ ‫ר‬ ‫על‬ ‫"י‬ ‫לב ו ו תה"‪.‬‬ ‫"כ ‪ 0‬ף‬ ‫ההקדש‬ ‫המ‪!,‬מרות‬ ‫ב טו כ ה‬ ‫בירושלמי‪,‬‬ ‫בעל‬ ‫בית‬ ‫המקרי‪, ,‬‬ ‫יג‬ ‫המקדש‬ ‫הראויות‪,‬‬ ‫כשיבנה‬ ‫לדברי‬ ‫מ‬ ‫הראב״ד‬ ‫כ"א‬ ‫מא'‬ ‫ב ר כ ו ת‪,‬‬ ‫ל‬ ‫דבריו‪:‬‬ ‫יהיה‬ ‫ואיזה‬ ‫נ׳‬ ‫"כמה‬ ‫‪:‬זהות‬ ‫מ ‪,‬־ נ ה ״‬ ‫ע ל ו‪.‬‬ ‫אם‬ ‫יבנה‬ ‫בימים‬ ‫אתילו‬ ‫לעבוד‬ ‫ומטהר‬ ‫יהיה‬ ‫הראב״ד‬ ‫ע די ‪,‬ג‪ :‬ע‬ ‫דבריו‬ ‫מ‪:‬גר ף‬ ‫גת‬ ‫הראויות‬ ‫שם‬ ‫וכן‬ ‫שמים־‬ ‫ל‪.‬ן ב י ‪;.‬ותם"‬ ‫הוי!‬ ‫לא‬ ‫ושבתם‪.‬‬ ‫ל'‬ ‫עא'‬ ‫כד'‬ ‫שם‪.‬‬ ‫עא׳‪:‬‬ ‫" ד ג ין‬ ‫העתיד‬ ‫ו הבטי ס‬ ‫לכן‬ ‫היא‬ ‫הלג'‪:‬‬ ‫"כי‬ ‫ת־‪ 1‬ה‬ ‫לבוא‪,‬‬ ‫וזג י ר כ ה‬ ‫בא‪./‬‬ ‫בידי‬ ‫של‬ ‫הצתה‪,‬‬ ‫יי!‬ ‫תהילת‬ ‫ובא‬ ‫כותב‬ ‫׳‪.‬ו‬ ‫הל"יו‪.‬‬ ‫הרמב״ם‬ ‫בר"ה‬ ‫ו ‪1‬לו‬ ‫(?י‬ ‫יכול‬ ‫‪.‬ואינו מ כ י ר‬ ‫אן\‬ ‫‪ 111‬ה‬ ‫ ‪- 1 21‬‬‫ועודו‬ ‫סדעח‬ ‫בסטר‬ ‫‪sou‬ב‬ ‫ליתן‬ ‫לעבור‬ ‫טע!‪1‬‬ ‫עד‬ ‫מינו‬ ‫ס י‬ ‫ללמד‬ ‫למה‬ ‫סיקבע‬ ‫רמו י‬ ‫י‪ Of.‬ר‬ ‫טבל‪■.‬״!‬ ‫( ב ע ר ק)‬ ‫ל א ב‪.‬מ‬ ‫ד ר ביג ו‬ ‫בא‬ ‫רביב ו‬ ‫בגין‬ ‫טכעיבוה‬ ‫מוהר‬ ‫בבית‬ ‫לעבודה‬ ‫ביו!‬ ‫מהלכות‬ ‫סלו‬ ‫אב‬ ‫ולכיעל‬ ‫הבוז י ר ה‬ ‫בזמן‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫ובמטמרתו‪.‬‬ ‫ביין‪,‬‬ ‫מוהר‬ ‫מצמרו‬ ‫אוזר‬ ‫בקטר‬ ‫ביה וימ^ו‬ ‫ה מ ו רהב‬ ‫על‬ ‫הלכו׳ ה ן־‪,‬ק ט ו ר וו‪1‬‬ ‫למטטרות‬ ‫קובעה‬ ‫מס לוי ט ה‬ ‫קורבן‪.‬‬ ‫וכן־‬ ‫מוכמים‬ ‫סאם‬ ‫גוי‬ ‫חלקים‪:‬‬ ‫מ ו מ ר רבי‪:‬‬ ‫וטבילה‬ ‫״הליל‬ ‫וכיון‬ ‫בכל‬ ‫זמה‬ ‫ל&י‬ ‫דברי‬ ‫אלא‬ ‫ברית‬ ‫מדם‬ ‫כאבותיכם‪,‬‬ ‫‪.‬מר‬ ‫למדנו‬ ‫רב‬ ‫יונה‪,‬‬ ‫;״;גמרא‬ ‫בר‬ ‫בברייתא‪:‬‬ ‫הברייתא‬ ‫על‬ ‫מחא‬ ‫צריף‬ ‫מכה‬ ‫מ״יקה‬ ‫‪.‬‬ ‫סכך‬ ‫י( ‪:‬ול‬ ‫טמי!‪:‬ו‬ ‫מינו‬ ‫המקד‬ ‫!בו‪,.‬‬ ‫מז‬ ‫וייפגע‬ ‫המקדס‬ ‫מה‬ ‫עליו‬ ‫הגוי‬ ‫סיוכל‬ ‫מ״מו‬ ‫ממני‬ ‫וכי‬ ‫בזמן‬ ‫הגר‬ ‫ר׳‬ ‫יגור‬ ‫הזה‬ ‫להמרי‬ ‫ג‪.‬י ת‬ ‫י יו‪:‬נוז‬ ‫מ׳ יו ט‬ ‫ההליך‬ ‫‪:,‬״קלה" <‬ ‫מה‬ ‫טל‬ ‫*לד בחידוטי‬ ‫דבריהגמרא‪,‬‬ ‫ועא'‪.‬‬ ‫טם‪,‬וכן ר "ה ל»' עב'•‬ ‫סו‪:‬ו‪,‬וכן ירו‪5.,‬למי‪/ ,‬וקל יה ‪ ,‬פי־יי‪ '7,‬ז *‬ ‫‪m‬‬ ‫וה!‬ ‫ל ב י י ה אל‬ ‫ככנטו‬ ‫מעתה‬ ‫רובע‬ ‫ה״כוו‪1‬‬ ‫ה ‪ i‬י ר‪1‬־*‬ ‫ה מ י ד ו מ ל>‪.‬‬ ‫ל ד ו ר ו ״ י כ ‪ ! ,‬״ ' ‪. ) 3 '1‬‬ ‫גר‪,‬‬ ‫‪,‬׳ימרי־י‬ ‫אלעזר‪:‬‬ ‫‪. )3 3‬‬ ‫לא‬ ‫גי‬ ‫ו!‪,-‬‬ ‫ה ק ו ו ב ן מיננו; מ\!ץ‪111‬‬ ‫"מלא‬ ‫ריי‪:‬ר ׳‬ ‫בן‬ ‫בנוטא זה בהרחבה במרק ה'‪,‬‬ ‫כריתות‪ ,‬טי׳‬ ‫לעבור‬ ‫אתכם‬ ‫אריך‬ ‫רבע‬ ‫להקריב‬ ‫סמעון‬ ‫הבמת‬ ‫סומלה‪:‬‬ ‫יז ו ‪m‬וי ר׳‬ ‫<■«‬ ‫<״‬ ‫<■י‬ ‫‪,‬״■‪o‬‬‫ב י ח י ו ‪; .‬׳‪,‬ן ל מ ׳‪, ?1,‬ט‪u‬י ״‪,‬ז‬ ‫כפי סדנו‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫ה מ ק ד ש ומהר•׳‪«:‬‬ ‫קורבן‪,‬‬ ‫אבותיכם‬ ‫אומנה‪,‬‬ ‫הגמר״‬ ‫יעקב‪:‬‬ ‫"גר‬ ‫תלויה בבנ י ן המקרי׳ •‬ ‫כטףמיינה‪ ,‬סו‪ - ,,‬וראה‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪:‬ל‬ ‫'יקבע‪,‬‬ ‫מ ב י ? ה ב מ ק ו ו ה ‪ ! ?\.‬י ג‪/‬יטיו!‬ ‫‪..‬י י‪-‬לינ' ‪ v‬ו ו ‪ n‬א ת‬ ‫■׳ י ק ד י ‪ ;7‬מ ט ב עבכז־י‪ ,‬י ו נ י? ‪ J r‬י ‪11‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫יו‬ ‫ביט‬ ‫בנין‬ ‫להט ר י ס‬ ‫להתגייר‬ ‫מילה‪,‬‬ ‫דמים"‬ ‫ל ח ל ו מ י ן‪,‬‬ ‫בן ןבז‪ , 1‬ן ב ט ל ה‬ ‫בית‬ ‫עי‬ ‫ק»הר‪:‬‬ ‫עה‬ ‫ולכטיבנה‬ ‫ב מ מ ו נ ה ‪ t.‬ל‬ ‫חייבו‬ ‫רוצה‬ ‫ייככם‬ ‫והרצאה‬ ‫הגיור‬ ‫גרים?‬ ‫לקנות‬ ‫י ט‬ ‫ל׳׳י ״י' ״‬ ‫והכי‬ ‫ץ ןו)‬ ‫נקבל‬ ‫ועוד‬ ‫לומר‪:‬‬ ‫בזמנו‪.‬‬ ‫ההלכה‬ ‫מת‬ ‫קרבנוה‪,‬‬ ‫ולי קו רםיי^ ‪^30‬‬ ‫סוג‬ ‫במילה‬ ‫‪.‬‬ ‫» ט ו ו לי‬ ‫המקדש‬ ‫יין‬ ‫מטטר‬ ‫( ‪)2 9‬‬ ‫ביה‬ ‫ביה‬ ‫לסווות‬ ‫המקדט‬ ‫להקריב‬ ‫נ‪ :‬מ‬ ‫‪)3 :‬‬ ‫לקינו ‪• 1‬‬ ‫״ ג י י' ‪" ,‬‬ ‫ג י|!י‬ ‫ל כ׳' יבג‪ :,‬ז;‪/?,‬י י ־‬ ‫"כבר‬ ‫נמנה‬ ‫רומי״ ״הי״ה‬ ‫״ברה‬ ‫ע ל י י ‪13 ,‬‬ ‫ל ח י י ב׳; ת‬ ‫ה ‪ y‬ו ‪L1‬ו י ב י ‪ 1‬ל ק ו ר ב ןכ י‪ 1‬נה‬ ‫י‬ ‫יי׳י• • ‪r‬‬ ‫'״*‬ ‫ן בן‬ ‫ייו ח נ י‬ ‫זכ ‪ 1‬י‬ ‫ב י ט לנוויג‬ ‫‪,,‬הקרבת הקורבנות אינה‬ ‫ידרמה‪ ,‬סנהדריןכג׳ עב׳‬ ‫ו»יןרצוננו להאריך בכל‪.‬‬ ‫‪22‬ו‬ ‫לזה מואאין! אנו בחלמור בקטר לו־׳י מעאל ״ןלי‬ ‫■אסור לאדם לקרוא בחמר גליל שבחלמור הגר‪',‬מ‪,‬׳!‪112‬ו ף‬ ‫התרכז ו ‪11‬ו ב קרי‪ nr.‬הסולר‬ ‫להרבות » ‪ n‬האור‪.‬‬ ‫ישכח ויטה ‪ nr.‬הנר לקרב ‪ nr‬הימן לו‪-‬יחילה בכד׳‬ ‫"אמר ררי י‪ ,‬מעאל גן‬ ‫מעם י׳זז ‪ n‬קר*< ובק‪ \7‬להטות‪,‬‬ ‫ל*!‬ ‫יקרא ל ו ר הנר‪ .‬ר׳‬ ‫חטאת ש מ נ ה ^ ־ ^ ‪.‬‬ ‫בית המקד‬ ‫יי!־‪ :‬כמו; ‪.‬גדולים וברי הכמיח!‬ ‫נתן ;!!ומר‪:‬‬ ‫ישמעאל בן אלי זע קריתי‬ ‫י ‪,‬‬ ‫קרא והמה‪.‬‬ ‫וי‬ ‫■׳ נתן‪ ,‬ו׳‬ ‫ישמעאל‪!; ,‬גי״יו‬ ‫ואין זוז מקרה יהיר טל ו׳‬ ‫"האוכל וילג‪ :‬בזמן הזוזי‬ ‫■רי י ו ‪!.‬ומרי‬ ‫וכתב ׳ל ל כ׳נ ‪ up‬ו‪ n . :‬י‬ ‫והטיתי נר בשבח‪ .‬לב׳ייבנו‪ .‬בית המקדש‪!' ,‬גי■‬ ‫ישמעאל נ‪!.‬גב ילל !״וקחו ‪ ,‬ל!‬ ‫הוא יביא קורבן וויי‪,‬ואת‪ ,‬ה‪t ,‬‬ ‫שהיתה •בלי בו "ל ר'‬ ‫ולישע‪ :‬אני‬ ‫‪ 1.‬י ול‬ ‫‪-‬טה‪.‬‬ ‫צרין‬ ‫יין זו‬ ‫י‪1‬־נ!‬ ‫ערות לתקווה והרז•‪ •!!!:‬נ ה‬ ‫ייבנה וי ‪ 0‬קר‬ ‫ישמעאל‪ ,‬כי• מ‪ ;11;*:‬ו שר׳ אל‪/‬לו ר ‪ 1’.‬ומר‪:‬‬ ‫יכתוב לו‬ ‫לצי החבר הגמרא‪,‬‬ ‫יעוד‪,‬‬ ‫ימא יבוא בי"ו’ *יחד‬ ‫אח האדם‪*.‬וכל תלד‪ .‬׳־ו‬ ‫הכמות ;‪!.‬וכל‪ ,‬שאולי ייבנר‪ .‬בית ו‪,‬מ !ר י בימיוו י תת‪1‬׳‬ ‫ביח הזי)‬ ‫והה יורו שהכמות‬ ‫אכל אינה בשעור המחייב הבאת קורבן‪.‬‬ ‫׳' ‪ •3‬אלון‪ ,‬תו לרו ת היהודית‪ ,‬א'‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫חוס^חא‪,‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫'בת נ!"א‪,‬‬ ‫‪.70-71‬‬ ‫בבלי שם י״ב ע״ב‪.‬‬ ‫יומא‪ .‬מ׳ י ״‪.‬‬ ‫‪ 23 -‬ו ‪-‬‬ ‫‪<,,‬ו‪ -‬ר‪.‬ןוו‪,1‬י‪.‬ר!ו ן‪1‬ו‪.:‬זיו‪1‬‬ ‫ד ברינו ון׳>ו‪.‬ר‪1.‬וו!‪1‬‬ ‫דבי■‬ ‫קגוע‬ ‫אל* דבר‬ ‫ארע י‪,‬‬ ‫ו»יך‬ ‫«ו‪,‬י‪.‬‬ ‫רק ‪,.,‬הוחדרה !■•לורו; ‪,7‬יל הלז‪ ,‬ו‪. 78.,,‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬כ ‪ on‬בר‬ ‫ג עיו‪:‬י גו‬ ‫ול‬ ‫יי*י*יי‪*.‬ו ר ד* ו ח ר‪^11 ^1 . 11‬וי‪ !(.‬י ו‪11‬י‬ ‫‪1‬זדוגו‪2‬אוונ גהכ^נו‬ ‫יגרח העיבור‪,‬‬ ‫'‪.‬ועיברו‬ ‫׳־ויכלו‬ ‫לוייתו־רו‪.‬‬ ‫ה ו ?ה‬ ‫גי ‪ 11‬י‬ ‫‪ s‬י ''ה!!גרת ג ‪ a‬ת ‪:1‬וו לז‪(11‬ו ן; ‪ 11‬וו בן‬ ‫•י'‪'-.‬‬ ‫!גנ ל‬ ‫על התו‪ 1‬גזור‪.‬‬ ‫ו<• !־ע! ו רב נ וו‪ 1‬לו‪ ?.‬קרה‬ ‫מוווו ‪n‬‬ ‫‪I‬‬ ‫יי‬ ‫ן‪ ,‬ל וה‬ ‫<‬ ‫ב‬ ‫‪•1‘:‬יי' ׳•ה‪‘,‬‬ ‫« ‪ n‬ה ו‪.‬ה‬ ‫ל ה‪ 11‬ג בר‬ ‫זו‪,‬‬ ‫ו‪::‬ו״וי!‪r11,1‬‬ ‫)’‬ ‫*׳‬ ‫^י^‬ ‫י ’‪1‬‬ ‫יירגוי ‪ 11‬י■׳‪,‬‬ ‫ ‪- 124‬‬‫נ‪50‬ח‬ ‫ר‬ ‫בפרק‬ ‫ה׳‬ ‫חורבן‬ ‫העם‪,‬‬ ‫ל»‬ ‫בית‬ ‫כי‬ ‫יש‬ ‫המריע‪,‬‬ ‫כך‬ ‫ש;׳; י ן‬ ‫ומעשר‬ ‫במשנה;‬ ‫ומוכלי ן‬ ‫»ף‬ ‫שני‬ ‫עמד‪,‬‬ ‫‪9‬י‬ ‫על‬ ‫חורבן‬ ‫יהושע;‬ ‫ר'‬ ‫ק ד ש י ם ;■״ף‬ ‫חומה‪.‬‬ ‫שי^ין‬ ‫מטילו‬ ‫פי‬ ‫שקדושה‬ ‫בבג י ן‬ ‫לאחר‬ ‫ראשונה‬ ‫הרומאי‬ ‫ההלהה‬ ‫המקדש‪,‬‬ ‫ביו!‬ ‫חורבן‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫ו;׳ף‬ ‫מי‬ ‫קלעים‪.‬‬ ‫( ‪)1‬‬ ‫ע׳}‬ ‫בחיי‬ ‫מבחינת‬ ‫שמקריבין‬ ‫‪u v‬י ן‬ ‫והעם‬ ‫‪rnr/n‬‬ ‫כשהשלטון‬ ‫קשורה‬ ‫שמעתי‬ ‫על‬ ‫מקום‬ ‫הקורבנות‪.‬‬ ‫ז!י ‪ 3‬נ ה‬ ‫בקדושתו‬ ‫החכמים‬ ‫תמסו‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫פולחן‬ ‫הקורבנות‬ ‫"»מר‬ ‫קדשי‬ ‫בקלות‬ ‫‪nr‬‬ ‫נ ‪ 7‬ז»ר‬ ‫השלימו‬ ‫הקורבנות‬ ‫ל;^!ןר‬ ‫להמשיך‬ ‫שעבודת‬ ‫המקדש־‬ ‫שנינו‬ ‫־ועבודת‬ ‫ש&ללילו‬ ‫גמיונות‬ ‫חורבן‬ ‫ה ס ב ר ה ‪17‬ל״‪.‬י‬ ‫המקדש‬ ‫הנ״ל‪,‬‬ ‫שבית‬ ‫בית‪,‬‬ ‫‪mx‬‬ ‫הסערה‬ ‫היו‬ ‫ב^רק‬ ‫מקום‬ ‫המקדש‬ ‫העלינו‬ ‫המקדש‪.‬‬ ‫ולכן‬ ‫הזמרנ ו‬ ‫פולחן‬ ‫ל ‪ ms‬ר‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫על‬ ‫קדשיט‬ ‫קדושה‬ ‫קלים‬ ‫ל‪ vi :‬ת ה‬ ‫( ‪)2‬‬ ‫וקדושה‬ ‫למרות‬ ‫לעתיד‬ ‫;!בית‬ ‫שכך‬ ‫נהגו‬ ‫עלו‬ ‫ע&הס‬ ‫המקדש‬ ‫מן‬ ‫בית‪,‬‬ ‫בזמן‬ ‫הזה‬ ‫ששחט‬ ‫ק ד שי ט‬ ‫קדשה‬ ‫על‬ ‫שמשום‬ ‫שלא‬ ‫ב!‪::‬ניט‪,‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫קדושה‬ ‫‪.2‬‬ ‫ע ד י ו‪, $1‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫שט‪,‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫הלכות‬ ‫בזמן‬ ‫פי‬ ‫ש^לן‬ ‫במקום‬ ‫שהרי‬ ‫שנתקדשה‬ ‫ת'‪,‬‬ ‫ו'‬ ‫ז ב ח י ם‪,‬‬ ‫ביוו"‬ ‫נובעת‬ ‫לעתיד‬ ‫בזמן‬ ‫‪-‬‬ ‫הי הה‬ ‫שהרי‬ ‫לחם‬ ‫( ‪)3‬‬ ‫והעלה‬ ‫מותר‬ ‫לא‬ ‫עזר»‪,‬‬ ‫שהעיד‬ ‫המקדש‬ ‫הזה‬ ‫וקדשה‬ ‫קז'‬ ‫‪8‬חד‬ ‫ה גרמה‬ ‫קיים‪,‬‬ ‫עליית‬ ‫ה ל כ ה יו ו‬ ‫בזמן‬ ‫לשעתה‬ ‫היה‬ ‫הגולה‪.‬‬ ‫‪ -‬ש מ ק ר י ב י ן ‪ 1:‬ף‬ ‫ליקרב‬ ‫לבוא"‬ ‫למעשה‬ ‫» ל‪15‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כטי‬ ‫׳•שמועתו‬ ‫‪.‬‬ ‫על‬ ‫ולא‬ ‫הלכה‬ ‫חייב‬ ‫חוץ‬ ‫ל ב »ז‪/,‬‬ ‫שלמה‬ ‫מקום‬ ‫זו‬ ‫המלך‪.‬‬ ‫ע‪.'£-5‬‬ ‫עב'‪.‬‬ ‫מעשה‬ ‫ה ק ר ב נ ו ת‪,‬‬ ‫פ י"ט‬ ‫טו ׳ ‪.‬‬ ‫"שלישה‬ ‫‪<:‬דם‬ ‫'«ו‬ ‫בית‪.‬‬ ‫נביאים‬ ‫‪..' *r m n‬׳העיד‬ ‫ש ^ « ‪ 1/‬י קי ‪ p n‬ר י ג;‬ ‫חייב‪,‬‬ ‫ש״ין‬ ‫‪.‬‬ ‫הל'‬ ‫בלבד‬ ‫ב ר ח ^‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יוחנן;‬ ‫המזבח;‬ ‫לכך‬ ‫ובמקבילות‪.‬‬ ‫סב׳‬ ‫ר׳‬ ‫»חרת‪,‬‬ ‫»ע"ט‬ ‫( ‪)5‬‬ ‫»מר‬ ‫ה ל כ ה ו‪ 1‬י « ו ר » י ת ‪ 1; ,‬ל‪:‬׳‪.‬־‬ ‫שז‪*.‬ם‬ ‫לעזרה‬ ‫להקריב‬ ‫ש ל ר"*‬ ‫רק‬ ‫יהושע‬ ‫שהיו‬ ‫מקריבים‬ ‫מקריב‬ ‫םק‬ ‫מעני‬ ‫מטני‬ ‫להם‬ ‫לל^‬ ‫קורבן‬ ‫הרמביים‪:‬‬ ‫"מי‬ ‫ש ה ו ‪ v .‬ר;‪!.-‬ו י‬ ‫ש ק ד ו ־שה‬ ‫ראשונה‬ ‫־ ‪- 125‬‬ ‫ויע‬ ‫‪m y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בין‬ ‫מ ח ו י ימו! ‪ n tx‬י ל ו‬ ‫מקוט‬ ‫המקדים‬ ‫‪ :1‬נ ו ש א‬ ‫ז ה‪.‬‬ ‫במקום‬ ‫"היו‬ ‫החורבן‪,‬‬ ‫הדוממים‪,‬‬ ‫במקויו‪.‬ו‬ ‫ולא‬ ‫;‪!:‬יסברו;‬ ‫נטתייוו‬ ‫נוטה‬ ‫לעקוב‬ ‫ללא‬ ‫מוזר‪.‬‬ ‫כיוון‬ ‫עגודוג‬ ‫עד‬ ‫;׳'הקרבת ר; ק ו ר‪.‬י‪ :‬נ ו!‪1‬‬ ‫המקדש‬ ‫כאלה‬ ‫לאחר‬ ‫ע״י‬ ‫ה ד ג ו‪1 .‬־‬ ‫וזוז ו ק ר י ם‬ ‫( ‪)6‬‬ ‫שאכן‬ ‫מרד‬ ‫‪n u n‬‬ ‫כן‪,‬‬ ‫בית‬ ‫בר‪-‬כוכבא‪,‬‬ ‫לוו‬ ‫י ו‪ :‬וילה‬ ‫תמוהיט‬ ‫המקדש‬ ‫וומ‪/‬״יכו;‬ ‫וייידוע‬ ‫ביח‪-‬מקדש‪,‬‬ ‫מ ׳ווו‬ ‫\חויב‬ ‫הקורבנות‬ ‫׳<׳!)■‬ ‫מן‬ ‫לו‪.‬י‬ ‫ל‬ ‫ג ויו‬ ‫ה!‪! ?.‬ורדו‪.‬‬ ‫וו!‬ ‫דבריו‬ ‫מותר‬ ‫דתקוי׳ה‬ ‫ויו׳ ‪!.‬‬ ‫אן‪,‬‬ ‫ג י יג!‬ ‫ל ה ק ר י ר ג‪1.‬ו‬ ‫ד;י‪ :‬ו ‪xi‬‬ ‫ב«‪».‬קו ‪■ 1‬יי‪n 1‬־ ‪,‬‬ ‫( ‪)7‬‬ ‫וזוהי‬ ‫דעו! ו ‪\ ,‬ל‬ ‫גס‬ ‫המשגה‬ ‫האסכלאי'^^‪.‬‬ ‫עבד‬ ‫לו‬ ‫ה׳יט‬ ‫‪u\;a‬‬ ‫על‬ ‫אמנט‬ ‫איטוא‪,‬‬ ‫לטי‬ ‫״ו״ג‬ ‫י‪17‬‬ ‫בתקוטת‬ ‫דיבנה;‬ ‫אלו‬ ‫ב פ ט ח‪,‬‬ ‫שוט‬ ‫שפסח‬ ‫"ט ס ח‬ ‫אמר‬ ‫כמובן‬ ‫למטווח‬ ‫‪.6‬‬ ‫הוא‬ ‫במאמר‬ ‫זה‬ ‫הוצאת‬ ‫דברי‬ ‫הקוד׳‪, :‬‬ ‫ע'‬ ‫ל אוזר‬ ‫זו‬ ‫נו;‬ ‫וו‪,‬‬ ‫היה‬ ‫היו‬ ‫זו‪,‬‬ ‫ר״ג‬ ‫רמז‬ ‫הן‪:‬‬ ‫‪,nun‬‬ ‫על‬ ‫אוו‬ ‫זה‪,‬‬ ‫להקרבת‬ ‫שלא‬ ‫(לסו!‬ ‫תקוו זת‬ ‫ה ד י ת‪.‬‬ ‫קורבן‬ ‫(‪111‬‬ ‫ה‬ ‫מזגה‬ ‫ומרור‪.‬‬ ‫‪o 1j‬‬ ‫‪1i‬‬ ‫;לאחר‬ ‫החורבן‬ ‫נאמו־‪:‬‬ ‫של‬ ‫על‬ ‫משמע‬ ‫שבזמן‬ ‫ו• ב ן‬ ‫לא‬ ‫;מרו‪:‬‬ ‫״ ‪in)Ej‬‬ ‫ולכן‬ ‫מוכיחה‬ ‫מתקופת‬ ‫בעקבותיו‬ ‫חכמיט‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ירו‬ ‫דבר‪,‬‬ ‫הבית‬ ‫שיש‬ ‫חיות‪,‬‬ ‫ליוו‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫רא‬ ‫יתכן‬ ‫ית‬ ‫לומר‬ ‫צ‪.‬ה‪,.‬‬ ‫‪ 3‬ל ‪,1 9‬‬ ‫מצדד‬ ‫כך‪.‬‬ ‫כל‬ ‫ש וי ת‪,‬‬ ‫‪ 0‬י‪:‬רי‬ ‫במאמרו‪:‬‬ ‫לומר‬ ‫שרבן‬ ‫ג‪?.<.‬ליאל‬ ‫קו נ טרט‬ ‫שהיתה‬ ‫מטו‬ ‫אוי י לוי‬ ‫מהר"ץ‬ ‫חיות‪,‬‬ ‫א חו ו ן‬ ‫עבודת‬ ‫ה מ ק ר א ו‪ .1.‬ג ו מ י ו ‪,‬‬ ‫בת‪-‬קול‬ ‫מקדאי‬ ‫ו‪ j,,‬ד‬ ‫הוא‬ ‫יקבל‬ ‫קרבנווויהט‬ ‫ת ק ו ולה‬ ‫אגדה‬ ‫מדברת‪.‬‬ ‫וו‬ ‫ע ' ‪,9 8‬‬ ‫ינו‬ ‫ב׳\עה‬ ‫הואמצטטדברי‬ ‫והכריזה‪:‬‬ ‫זו"‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫"מי‬ ‫אין‬ ‫׳ןבל‬ ‫יווו‬ ‫ולטחי ‪,u‬ז׳‪,‬א׳‪.‬‬ ‫ו ל ר נ ק ל ‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫מ בי א‬ ‫זאת‬ ‫ד ר כי‬ ‫ה מ'׳נו; ‪,‬‬ ‫ע ׳ ‪ ,6 0‬ו ז ע '‬ ‫בשיו ה ח ש ב " ץ ו ר א ה‬ ‫‪u‬‬ ‫עי׳‬ ‫‪ ,0 2‬ו ר א ה ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ת תנ ״ז‪.‬‬ ‫פ ט ה י ט ‪,‬י ׳ ‪ ,‬ה ׳ ‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫י‬ ‫‪v‬ו‪ :‬ו דו!‬ ‫ה ׳!ורבו; וו!‬ ‫ה ח וו ב ן ‪.‬‬ ‫במדבר‪,‬‬ ‫ראה‬ ‫יו!‬ ‫( ג ‪),‬‬ ‫( ‪) 12‬‬ ‫ת ח מ " ד ‪ -‬ח ח נ " ח‪.‬‬ ‫פ ״ ב ?‪■.‬ייצאו;‬ ‫חיו ת‬ ‫כ ו ר ‪,1‬‬ ‫דכריו‬ ‫מה?"‪.‬‬ ‫הולטח׳‪,‬‬ ‫הו‪.‬‬ ‫‪:‬ל‬ ‫יהי)‪,‬‬ ‫מ׳ ו!)‬ ‫כ ר‪.‬י ח‬ ‫אמר‪,‬‬ ‫העטה‬ ‫אנו־‬ ‫ה ז ק ן ‪ /‬ווי‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫שוט‬ ‫אז!‬ ‫מ ו ג » י ו‪1‬‬ ‫ביהוד‬ ‫הבאה‪,‬‬ ‫של‬ ‫ל גו‬ ‫בטיט‬ ‫כל‬ ‫ההגדה‬ ‫אוכליט‬ ‫כי‬ ‫על‬ ‫ן; ו ‪u‬‬ ‫ה מ י שנ ה‬ ‫*‪:‬מצרינו‬ ‫"צא‬ ‫ה הי׳ וער ה‬ ‫ואלו‬ ‫בנוטה‬ ‫אינו‪.‬‬ ‫עוד‬ ‫נלך־‬ ‫ג י י ג ר ‪,‬א‪.‬‬ ‫איזו‬ ‫אלו‪,‬‬ ‫א ו כ ל י ‪ 11‬״‬ ‫י‪ 1‬מ ע‬ ‫רגיל‬ ‫בדברי‬ ‫א ו ה לי ‪0‬‬ ‫ר״ג‬ ‫וצלה‬ ‫דיבנה‪,‬‬ ‫בוו קוני! ה‬ ‫ג מ ל י ול‬ ‫^‬ ‫עבדו‪:‬‬ ‫זח‬ ‫חובתו‪...‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫שראיה‬ ‫היה‬ ‫"רבן‬ ‫ירי‬ ‫דברים‬ ‫אבו תי נ ו‬ ‫?'אין‬ ‫זהו‬ ‫ל ‪oca‬‬ ‫למצוא‬ ‫אבותינו‬ ‫לטבי‬ ‫ו‪,‬ןו?\נוות‬ ‫ה מ ו ז כ ר ‪: 1‬מ‬ ‫יצא‬ ‫המקו ט‬ ‫שיהיו‬ ‫גמליאל‬ ‫שהי ו‬ ‫לא‬ ‫ו‪:‬אמנו‪!.‬‬ ‫שאמר‬ ‫ל ע ב ד י‪1:1‬‬ ‫ה ר ו צ י ^() ‪^ 1‬‬ ‫ר״ג‬ ‫ר״ג‬ ‫‪ 1‬לא‬ ‫טבי‪,‬‬ ‫ט ג י ‪'. ’ ,‬ניתן‬ ‫ייתכן‬ ‫ד'‬ ‫מטולרת‬ ‫י ה וישע ‪,‬‬ ‫הקריבו"‬ ‫נ ו טח‬ ‫ההגדה‪,‬‬ ‫בדון■‬ ‫הלכות‬ ‫חמץ‬ ‫ומצה‬ ‫ל ה ר מ ב ״ ט‪.‬‬ ‫המכילתא‬ ‫יתרו׳‬ ‫קרבנותיהו‬ ‫הוכחה‬ ‫גל‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1/‬מ!‪1‬וז ‪:11/‬י ו‬ ‫אדו לא הרגי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1 2 6‬‬ ‫אבותינו אוכלים‪ ,‬אין יו ריייי׳‬ ‫הרי‬ ‫י י ת כ ן‪ 1‬י ה כ ו‬ ‫מ‬ ‫נאמר‬ ‫ו !ז‬ ‫ן! ‪;1‬‬ ‫י‪-‬יי יי יייי‬ ‫ל א כ י ל ת‪1lUM‬יז י‬ ‫ט ה ר י ג‪:‬ין‬ ‫■ ו ‪ 1‬יי‬ ‫‪1‬‬ ‫נ הו‪!• .‬מי' ‪^ 1°‬‬ ‫י‬ ‫י'‬ ‫צ<‬ ‫ו ל « כ ‪n‬ו ‪1‬־‪ :‬ייטאנ ו או כל י ‪ 3 (., a‬ו )‬ ‫הרג‬ ‫צ‪,‬ה‪.‬‬ ‫הגמרא‬ ‫מ״מרת‬ ‫התגלאר‬ ‫ב^ני‬ ‫על‬ ‫נוכרי‬ ‫ג״‪ ,‬ו א‬ ‫ח י ו ת !? ב‪ .‬י‬ ‫ע ל ר‪ .‬ו כ ר י‬ ‫יהודה‬ ‫ר׳‬ ‫לאכול‬ ‫<עץ‬ ‫?ל‬ ‫ראיה‬ ‫לי‬ ‫בן‬ ‫מגייר‬ ‫‪yEO‬״‬ ‫ןזג ‪ ,‬ב ר י‬ ‫עלה‬ ‫מבבל‬ ‫בתירא‬ ‫ה‪ ,,‬סוו ‪,‬‬ ‫הב!!ה‬ ‫מעניינת‬ ‫?יהיה‬ ‫ה ו;‪4‬‬ ‫‪.y s ,‬‬ ‫ע ל‪.1‬‬ ‫״לק‬ ‫בתירא‪.‬‬ ‫דאת‬ ‫מהחלק‬ ‫מן‬ ‫ומצודווך‬ ‫מ ק ו ר ^ז‬ ‫״י‬ ‫למרות‬ ‫ו‪:‬״וז‪:‬חר‪.‬‬ ‫ה^לייזז‬ ‫ליוו״לינו‬ ‫‪,‬״־יהי־י*ל‬ ‫חהפיס‬ ‫ליוו‬ ‫בגציבין‬ ‫אהל‬ ‫‪,‬״ר״‬ ‫«‪,‬וי‬ ‫בניציבין‬ ‫לירו‬ ‫ל ה ק ר ב ת «* ‪n 0‬‬ ‫ואבל‬ ‫לאתר‬ ‫‪n n ,1‬־ ‪. ) j‬‬ ‫ר‬ ‫גרי‪,‬‬ ‫״וני‬ ‫גיירו ‪1',‬׳‬ ‫עונט מוות?( ‪)1 5‬‬ ‫׳! י״ ( ^ ^ ? והלא ‪.‬ב ‪u‬‬ ‫לו‪,.‬‬ ‫■י‬ ‫לו ‪f Vi,‬‬ ‫״‪ ’ :‬לי ”‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.1‬ו ר‪71‬‬ ‫*י‬ ‫;ימ‬ ‫גו‬ ‫ב) מר‪•,‬ע ‪,‬׳‬ ‫'י‬ ‫ו‬ ‫‪.‬ל!‪,,‬לר יהוזוי‪° ’ "■1‬׳•‪7‬י‬ ‫( ‪)1 4‬‬ ‫ג;י| ו‬ ‫" " "‬ ‫יו;י' ד'־‬ ‫»״««'״• ‪m‬יי׳יי־י"י"'‬ ‫לות מתעוררות לין‪,,‬ומ הטיהור הזה‪ .‬א) האו‪1‬‬ ‫לו‬ ‫ט ה ת וו־ה‬ ‫(״»״״;‬ ‫ובי‪)(!,‬‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫■אוהל‬ ‫יהודה גן גתיוא לא‬ ‫לי‬ ‫הו‪ 1.‬חייו‪ :‬היה להקריב קורבן וימת‪.‬‬ ‫;‪:‬תירא ״י ‪, -‬ז ‪.,‬ונחו טל ‪,‬ביו טל י ר ׳י‬ ‫׳ מוזהר טי ׳ י‪.,‬ורה בן‬ ‫פואל‪ w .‬״ ‪ a‬ר ׳ יריוךן‪ :‬חי בער‪,‬‬ ‫מאתייס‬ ‫ינון‪,‬‬ ‫‪ u k‬הוא ‪,.‬י עיי ‪«».‬׳►ו‬ ‫ה ב‪,‬׳‪ )17 (11‬־‬ ‫תיות מג ״ה לה״ביו‬ ‫־כאפות המקרה הזה קרה לאתר ‪.‬זוזו רגן‪ .‬הק‪.‬‬ ‫קורבן ‪ vioa‬המביכה לאחר התו‪.‬־בן‪,‬‬ ‫י‪ . < ;.‬ג‪..‬לורה חמוניי‪•1‬‬ ‫י‬ ‫*'*" ו‬ ‫יהודה לא עלה לירושלים‪ .‬הקו בת הויסת היתה כרוכה בהט ת הנ ו‪ 11‬מיר‬ ‫הטל טוגון‪.1‬‬ ‫נוגרי זן; ה״״זה כיהורי עיי*‬ ‫יוכל להל; ין‬ ‫למרי הטלת ו! י ת‪,‬‬ ‫וזו הי תה הטיבה טהר גו אווז ו‪.‬‬ ‫כתו‪ .‬ילה כתב‪ :‬ל‪::;:‬״‬ ‫‪ .13‬ר » ה ר ״ ג ״״ ‪ ,‬י)ל(‪:‬ו״ ‪ Y m ,‬ומיה‪ ,‬״י•״ ה•יל ד״‬ ‫זה יאנו אובלין"‪ ,‬ובסוף ההלהה התג‪ 1" :‬נז '‪ 1‬ויזיי‬ ‫אבותינו או הלי!־ ״‪.‬‬ ‫בבלי‪ ,‬נ! ‪ 0‬תיע‪,‬‬ ‫ג׳ עייר‪.‬‬ ‫הרי ה אי׳ ס וו' ונוכרי לא יאבלתבטר ה ויסת מוסד‪.‬על הי‪1‬‬ ‫יאכיל את ו‪.‬וכרי‪ ,‬ולא על הו‪.‬והר י‪.‬‬ ‫ראה ‪.:‬־‪ ,1.1‬תויים‬ ‫הייימ ן‬ ‫בנ ‪ 8‬יבין‪.‬‬ ‫ד״ה מאליה‪.‬‬ ‫ט ס ע׳‬ ‫‪,553‬‬ ‫סבורזהיווני ר׳‬ ‫יהודהבן בתיר‪1‬ג< ו‬ ‫י־ ‪- 127‬‬ ‫ו ; ״ בר ה‬ ‫מעניינו‪.‬‬ ‫ו;יא‬ ‫ומבריקה‪,‬‬ ‫ה מ ו ג יו‪,!..‬‬ ‫ן‪:5‬ל‬ ‫ן! י ןז־ ו‪,‬‬ ‫מ‬ ‫־׳י ‘ ‪7,‬‬ ‫;״׳גזה בו נ‬ ‫גג יי*״‬ ‫‪1‬י‪.‬וי‬ ‫יי•‪ '•1‬היוז ג־'‬ ‫לע ‪ .‬ן ״‬ ‫ן;וה‬ ‫‪m ,T‬‬ ‫ע ע מ ו‪,‬‬ ‫שקי^ל הלק‬ ‫מ ב י ׳‪1‬‬ ‫יי ה‪7‬‬ ‫^ י ן ׳״ ‪ 0‬ח ה‪J‬‬ ‫ביין ‪,‬נאמי‪:‬‬ ‫שע כשי ושאין‬ ‫יןז ו רו‬ ‫הקור ב נ ו ה ‪.‬‬ ‫״‬ ‫הו«‬ ‫‪i' j u‬‬ ‫וייןי‪,‬״״‬ ‫המקר•‬ ‫בייה‬ ‫רג‪.‬ר•‬ ‫י‬ ‫)״ ‪T K‬‬ ‫ככר‬ ‫‪vjiju‬׳ ה י ה‬ ‫ר'‬ ‫;ןןמ!‬ ‫יו; ורך‪,‬‬ ‫<‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫רי‬ ‫'׳'ו י י ‪,‬י■׳ י ^‪11111‬‬ ‫;‪],1‬ו‬ ‫יי‘‬ ‫במויןאה ״ ( ‪ ) 1 9‬״‬ ‫‪;y n ! j j n K‬‬ ‫ללת‬ ‫ל״״ר‬ ‫החו רגןי‬ ‫הכוהנים‬ ‫ואה‬ ‫ין‪ .‬ע ‪ ,‬א ״ כ ‪ 17‬״ זילו‬ ‫ער ‪ , ,‬ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‪ !,‬־‪ .,‬ל » י‬ ‫לאוור ן;ו‪ 1‬ו ר‪:1‬ן ‪,‬‬ ‫הענ‪, 1‬‬ ‫‪ 17‬י ו כ ? ו‬ ‫׳>ו‪,‬ק‪1‬‬ ‫־!־‪ ,‬י ה‬ ‫״)ננ י ״ !‬ ‫'‬ ‫‪.,,‬י‪-,‬״‬ ‫‪j‬‬ ‫*‬ ‫‪,‬י‬ ‫היות‬ ‫ן ל^־ן ‪,‬ן‪ ,‬נ י ‪,‬‬ ‫ו ‪ 1,‬ר‬ ‫י‪,-,‬לין‪!.‬‬ ‫ל!‪ .‬י קן‪.1‬‬ ‫^וז‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫קייי■)‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י '׳'לי‬ ‫"‪nnin‬‬ ‫ייח‬ ‫‘ ׳■ ‪r‬‬ ‫׳' ג־יי‬ ‫מבא‬ ‫‪......‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪:‬יימה‬ ‫י‪,‬קוו ב נ ו ״‬ ‫‪* ,;! t m 1 1 1‬רו‪ .‬ו‬ ‫‪1‬י ק ר י‬ ‫״ "י י ״‬ ‫קוריו ‪ m‬י‪,,‬יד ׳‪,‬־קורב׳־־ יי‪1‬‬ ‫יזיה ׳ !״י י‪-‬י'*‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•י•‬ ‫ג‪:‬י‪ 1‬ק ו יי‬ ‫‪ v 11,11111,21‬י ״‬ ‫שמווה ‪ ,‬״ " ק י ‪1:1 '1",‬‬ ‫ץ< ‪ ,‬ו ו י’' !>ן *‬ ‫יי י־■‬ ‫"ח! מ א ה י‬ ‫י‪,‬‬ ‫**‬ ‫י י ה י ‪ -‬ו ב בלי ו מ א ה ‪,‬‬ ‫‪1‬י ■י‬ ‫י י‬ ‫לוז טיז(׳׳׳!‬ ‫׳‬ ‫הקר ב ת ק וו־ו‪ :‬נ יי!‪i‬ל היר‬ ‫‪, ,,,‬‬ ‫<י בו ר‬ ‫י‪;,‬יי ־״'‬ ‫ן‪,‬׳‪ !,‬י י י י■ י י־ ; ג‪*1‬‬ ‫‪ .‬יי ״ ״ ״ ‪ :1‬ין‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ג■ ׳‪1‬‬ ‫צ י ב ו ר ‪ ,‬ג־גו ןנ׳ ‪ . 110‬הרד;‬ ‫ונינו‪:‬‬ ‫^‬ ‫א? ״‬ ‫״ן‪ ! 1,‬״ ! ; ‪ .‬ו ר ב ו ו ה‬ ‫ה<‪£‬ל‪1‬ו ‪- 1‬ו‪f -‬י‬ ‫■■‪ 1,‬י!‬ ‫טל מי‪1‬‬ ‫‪u‬׳וכלו!‬ ‫י‬ ‫ור‪1‬‬ ‫‪j‬ן‬ ‫^‬ ‫‪11J‬יי'״‪1‬‬ ‫קי י ‪ ■ 11‬ר > '' ‪:,m‬‬ ‫י'‬ ‫» ל ו ‪ tin‬מ ר ו‬ ‫ר״יו;‪•,‬יו; וך‬ ‫ג‪,,‬‬ ‫המקדש‬ ‫ל ג‘י נ י־*״‬ ‫!י■‬ ‫ארחוה‬ ‫ריייר׳ר׳‪1 ,‬‬ ‫ו•ך ‪1‬־ ‪1 1 11‬‬ ‫•ר‬ ‫ין׳‪,‬׳)יןגניוז‬ ‫■״ ‪ .‬י י ‪,,‬״!‬ ‫וי! ‪1‬י׳*‪1■1‬‬ ‫? ‪J‬ג‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫יי׳ ל'י‬ ‫מ\נ?ו ׳ ‪;1‬‬ ‫'• ‪1,‬־נ‬ ‫י‬ ‫לר!‪1!.‬ו ן י‬ ‫‪1‬‬ ‫מהאןור!‪?-‬‬ ‫א ה ו; נ א מ ר‬ ‫‪ .‬ן! ‪.1‬‬ ‫׳" י־ 'י‪1 ,‬־‬ ‫ל מ ה'‬ ‫‪nt:r ■11 T 1‬‬ ‫—י‬ ‫״‬ ‫ו ל א ו כ ל ״ ‪ ,‬ל ג‪.‬י‪,‬ןו רכו־י‬ ‫שהעגו‬ ‫ל מ ר ו״‬ ‫יייי׳‬ ‫‪ 0.1‬ו(‪. •1KK‬‬ ‫‪n!1J‬‬ ‫!■ין■‬ ‫‪,(n ,‬־‬ ‫קרביה‬ ‫‪.a‬‬ ‫ן‬ ‫ו;ק‪ I‬רו ו‪ .‬ו ‪■ , II‬‬ ‫ה‪ 1111‬ב ן ‪,‬‬ ‫לאחר‬ ‫■‬ ‫‪’ :‬‬ ‫ר ב נ ו!‪*1‬י‬ ‫;נזכ>ו‪ .‬ל‪:1‬לן‬ ‫״ ה מ ר י ‪ ! ,‬ו‪,. :‬מר ו‬ ‫<‪.1 >-‬‬ ‫‪u117j‬‬ ‫ל‪ ,11:‬ר‬ ‫״‬ ‫חו ן ‪ ,‬ן ‪:1‬יו‪ 1‬ר‬ ‫״‪,‬‬ ‫‪ ,‬״ ״ ‪ ,‬״״■יי י־‬ ‫״ ‪ 1‬נ־'‬ ‫^יי‬ ‫בבלי‪ ,‬הנ הדרי ‪ , 7‬י "ג ע" ב‪ ,‬ו ׳‪.‬מ‪.‬ןג‪.‬יי׳ ו ת•‬ ‫‪ .19‬ע ‪ u‬חי‪ v ,11‬׳ ‪ ,‬ד׳ ‪.‬‬ ‫"■יי״ י ‪ 1‬יי‬ ‫ע נ ו ד ״ ׳• ‪1H‬‬ ‫ ‪- 138‬‬‫הגמרא‬ ‫מ‪0‬טרת‬ ‫תרומה‬ ‫ובין‬ ‫ומ‪ 5.‬א ה‬ ‫טומאה‪.‬‬ ‫טם‬ ‫מנהו;‬ ‫כן‬ ‫הגמר;!!‬ ‫תמהה‬ ‫זה‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫אהה‬ ‫ובמה‬ ‫להסביר‪:‬‬ ‫מילליא‬ ‫על‬ ‫מת‬ ‫את‬ ‫הגמרא‪,‬‬ ‫וממר‬ ‫מי‬ ‫לה‪:‬‬ ‫זל‬ ‫ל ה מי‬ ‫זה‪,‬‬ ‫ר'‬ ‫טל‬ ‫ס מ מ ו וג‬ ‫הודה‬ ‫?‬ ‫ה!'‬ ‫י> '‬ ‫<?׳* ג י‬ ‫י'*‪,'1‬‬ ‫י־ ‪1‬‬ ‫‪P‬‬ ‫גי‬ ‫תוזוי‪.‬‬ ‫ה ת ו ח מ ו תיינם‬ ‫ןליעזר‬ ‫געזז‬ ‫במקווי‬ ‫לתמי‬ ‫י־ ד '‪■i1‬‬ ‫‪ 1 .. .‬ויגן ו‬ ‫*‬ ‫י‪;,‬ו) י׳‬ ‫אנלתו‪,‬‬ ‫בעלי‬ ‫ב א ת ר ודה‪.‬‬ ‫כולן‬ ‫הו׳־י"‬ ‫דייג‪,‬‬ ‫"»ו«‪ 1‬ה ני‪.‬ו !ו!‬ ‫ובודקת‬ ‫ב ז מ נ י ;‪ 1‬ל יי'‬ ‫רבי‪,‬‬ ‫־יזמה ת ו‬ ‫במים‬ ‫תרומו!‬ ‫קרה‬ ‫בימי‬ ‫ידה‬ ‫ר״ג‬ ‫תרומה?‬ ‫מקרה‬ ‫יי ק ו ד ש‬ ‫רכן‬ ‫מדלתה‬ ‫ו ‪ 1‬אלו;‬ ‫"ממי‬ ‫מדברת‬ ‫וטואלת‪:‬‬ ‫טטוזמ ו‬ ‫ו אוזר!‬ ‫טל‬ ‫ג מ ל י מ ל ?זהי«וז‬ ‫>‬ ‫ו ו ׳יו‪.‬ו‬ ‫וללי׳ו ‪:,‬י‘!׳•■‪i‬׳־ י יי*‬ ‫יל״‪,‬‬ ‫׳׳׳ ‪1‬‬ ‫ו‬ ‫היי־‬ ‫( ‪ )2 2‬־‬ ‫זה‬ ‫הזקן‪,‬‬ ‫ר״ג‬ ‫רבילות‬ ‫״אלן‬ ‫להזכיר‬ ‫למי‪:‬‬ ‫סתם‬ ‫"מעטה‬ ‫אל*‪,‬‬ ‫ר״ג‪,‬‬ ‫ב ס בי תא‪,‬‬ ‫הזקן"‬ ‫דייג‬ ‫טל‬ ‫ט ^ ת !‪ 1‬ו‬ ‫ר " גיה י תו;‬ ‫( ‪)2 3‬‬ ‫מכתנלת‬ ‫טם‪:‬‬ ‫ואמא‬ ‫יינות‬ ‫"טלבית‬ ‫לננזכין‬ ‫רבן‬ ‫והיתה‬ ‫גמליאל‬ ‫ס ב י ״ א "( ‪, )2 4‬‬ ‫בוריו ״ ׳־'ל‬ ‫היו‬ ‫טהרי‬ ‫קורין‬ ‫ידוע‬ ‫לר״ג‬ ‫כג י‬ ‫מ תר " ג‬ ‫הדורות?‬ ‫בבית‬ ‫כנרמה‬ ‫טהטמות‬ ‫הנ״י»ותי‬ ‫ו מסחררי‬ ‫טבי‬ ‫ויי)‪1‬ג;ן ‪,‬‬ ‫טכך‬ ‫ו;דבר׳*ו‪1‬‬ ‫על ה ד ע ת‬ ‫יתוא‪,‬‬ ‫הם‪.‬‬ ‫טטכת‬ ‫״מקריח‬ ‫ת ו ‪j \7‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ו״‬ ‫ול^הותיהן‬ ‫אבא‬ ‫״‪.,‬י‬ ‫עבד‬ ‫בטם‬ ‫ה‪,‬י'‪°‬‬ ‫היה‬ ‫ל * י ל‪nK‬‬ ‫ך ג' י‬ ‫ה״ו זבר‬ ‫״ ין‪.‬אדי ר‪:1‬י‪, .‬יזדג‪':‬י‬ ‫? ‪ i‬ןבי‪,‬ן‬ ‫» ל |•‬ ‫ג נ יי‪,‬‬ ‫ו'‬ ‫ק‪,,‬׳‪:‬ו‬ ‫י' י' י ‪,‬־'‬ ‫ו ״ ! ז• י ר ו רז‬ ‫״ ‪,..,,‬י‬ ‫־י י‬ ‫ר ‪ ■k‬ז‬ ‫ב ו!< גי‬ ‫ר י‘‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬־‪1‬‬ ‫נר‬ ‫רתקו ‪r m‬‬ ‫יי ‪'1‬‬ ‫‪,‬־־ג‬ ‫הזקן‪,‬‬ ‫י' ‪ ..............‬י‬ ‫׳׳יבדר ך‬ ‫כ ל ל ה ת ג וו‬ ‫רי׳<‬ ‫תה‬ ‫ה י תו;‬ ‫מוזגת‬ ‫יין‬ ‫לחמי‬ ‫תודה‪,‬‬ ‫מחוץ‬ ‫‪.2 0‬‬ ‫‪. 21‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫נדה‬ ‫לנסכים‬ ‫י‪ :‬יי‬ ‫לירו‬ ‫לים?‬ ‫ו'‬ ‫ר? כ‪ 1‬ו כ^ ״ ‪1‬״י‬ ‫‪.2 2‬‬ ‫בולרק ו‪-,‬־ ‪,‬‬ ‫ו‪ .‬ד ה ‪ ,‬מ " ב‬ ‫‪ 1‬ם ‪,‬מ " א‬ ‫ביתם‬ ‫לדברי י‬ ‫ו<בי‬ ‫המקד‪,.,‬‬ ‫מלו־‬ ‫ה "א‪.‬‬ ‫היי ד ‪.‬‬ ‫מ ר מ ההי■ נ י ם‬ ‫ל מ ט ל‪,‬‬ ‫^‬ ‫ע"ב•‬ ‫הגמרא מתרצ ת כדברי עולא סהיו‬ ‫ל מ נ ח ו ת ‪ ,‬מטעו‪ !.‬ט מ א ייבנו‪,‬‬ ‫וטמן‬ ‫רמה‬ ‫‪1‬‬ ‫^‪J 11‬‬ ‫על‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫ה י ר ו ט ל מ י‪ 1•-‬י'‘ "‪11‬‬ ‫‪,‬ב ב אק מ א ‪ ,‬ע " ד עייב‪.‬‬ ‫‪ n‬יי •‬ ‫י'‬ ‫ו ר ז • י‪-‬‬ ‫‪f‬‬ ‫■■‬ ‫‪.1‬‬ ‫״ י נ ק ל ’’ ״׳'‬ ‫ון ■ י ם ; ע ב ד י ‪n‬ל‬ ‫וי^־ ; ת י‬ ‫מטילו‬ ‫‪,‬‬ ‫ק‬ ‫ו‪1,‬ך;יי‪1‬‬ ‫די בו ר‪,‬‬ ‫הגברי• ‪1‬‬ ‫׳ ‪p‬״ ‪ r1‬לן‬ ‫מ ט ב י ר י ם ‪L,‬‬ ‫לזכר‬ ‫כל‬ ‫לעבדיהן‬ ‫לנו‬ ‫העבדים‪,‬‬ ‫חג ’ ת‬ ‫•־־‬ ‫‪:‬ץי ׳‬ ‫‪■I‬‬ ‫י‬ ‫ ‪- 129‬‬‫מ ‪ 0:1‬ה‬ ‫חיוה‬ ‫בחולין‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫המקרים;‬ ‫"ר'‬ ‫שי ז‬ ‫ג‪:‬ל‬ ‫ל ק גל‬ ‫להוכיח‬ ‫שר׳ימ‬ ‫סובר‬ ‫‪,‬׳אין‬ ‫מאיר‬ ‫מאיר‬ ‫‪tik‬‬ ‫חייט‬ ‫הכרעת‬ ‫בהמה‬ ‫צריף‬ ‫השחיטה‪,‬‬ ‫משום‬ ‫שייתכן‬ ‫ממשיכה‬ ‫והגמרא‬ ‫לקבל ‪m :‬‬ ‫הגמרא‬ ‫אולי‬ ‫‪.‬אנו‬ ‫הכרעת‬ ‫הגמרא‬ ‫ו‪:■.‬לו‪1‬‬ ‫היתה‬ ‫טריו״ז‪,‬‬ ‫וקב‬ ‫ב ו ו יטה‬ ‫שהיה‬ ‫שאפילו‬ ‫מקריב‬ ‫ל מ י ע ו ט א "‪.‬‬ ‫הרוב‪.‬‬ ‫לחשוש‬ ‫היה‬ ‫ק ו רז‪ :.‬ן‬ ‫נאמר‬ ‫ר"מ‬ ‫וא״א‬ ‫׳‪ ' . 1‬י י ץ ‪ ,‬י‬ ‫של‬ ‫ין‬ ‫י כ?‬ ‫את‬ ‫טרי׳ ‪1‬׳ ‪ 11‬ה‬ ‫במקום‬ ‫א כ ל ב־>‪ 1‬ר ‪,‬‬ ‫מה‬ ‫' ר ו א י ם ‪/‬זר " מ‬ ‫מ ‪no‬‬ ‫אכל‬ ‫באכילת‬ ‫לנהוג‬ ‫בראש‬ ‫במטה‬ ‫אחר״‬ ‫השו‪:‬ה‪.‬‬ ‫'‪’ 1,1‬‬ ‫ל ‪m i‬ו‬ ‫נ ‪'.‬והזוי‪.‬‬ ‫ב‪111' .‬‬ ‫ק ו ׳‪,‬ן ו ד ש י ם‬ ‫‪ h u b‬וקודשיח‪,‬‬ ‫ראיה‬ ‫י ו!‬ ‫( ‪)28‬‬ ‫ר ומ מו !‬ ‫ר"מ‬ ‫׳ובו‬ ‫ע ‪.11‬‬ ‫ה ל כ ו ו ד א י ה ‪ ! ,‬א לה‬ ‫י‬ ‫< דיי‬ ‫ב׳‪-‬יו ?‬ ‫ל ג ל ו•‪1‬‬ ‫הבהמה‬ ‫\ ך‪-‬ר !‬ ‫וקודשיו!'־‬ ‫לל‬ ‫ו ץ ‪••1‬‬ ‫דנו; ‪ 0 1‬ו ג י א ‪ 1•.‬ר ו כיי‬ ‫על‬ ‫!ר‪ 11‬מ ל‪.‬־‪1‬‬ ‫מסח‪,‬‬ ‫הרו!‬ ‫‪3‬ל‬ ‫!‬ ‫הוא‬ ‫שנינו‪:‬‬ ‫ל‬ ‫אל‬ ‫ה ג מ ר ‪•,;1,‬יננו;‬ ‫!י י‬ ‫ל|<י'' ‪ 1" 3‬י‬ ‫וקודשים‪.‬‬ ‫מביא‬ ‫ייעל‬ ‫ם״ני‬ ‫ג״י״ו‬ ‫ששה‬ ‫‪,‬ל‬ ‫״ושי״‬ ‫ו;״עני)|;‬ ‫כסלן‬ ‫מ ר י ‪ -‬ע ד ע נ ט א ה ל‪,‬‬ ‫ה(!ני‬ ‫השל וחין‬ ‫לול‬ ‫על‬ ‫‪;r m j l l‬‬ ‫‪,,,‬ני‬ ‫וע ל‬ ‫מ‪.‬ד‪.‬‬ ‫יוצאין;‬ ‫מ ד ב ר י ‪, 1‬השנוי‬ ‫ג י׳■י ן נ‪(,:‬׳‪.‬וי‬ ‫על‬ ‫ר א ה׳זנה;‬ ‫‪n‬׳ ‪-H‬״‬ ‫‪ n‬ר י מ‪:‬יני‬ ‫א ד ר מ מ נ י ה פ ו י י ״ ;י‪1‬־ ״ ‪',‬׳‘• י'ז‬ ‫״( ‪)2 9‬‬ ‫המקדש‬ ‫תחילת‬ ‫ן י י ‪j‬ן‬ ‫המדינה‬ ‫יוו‪1‬‬ ‫_‬ ‫מטמרח‬ ‫‪u3< 1‬‬ ‫י ן ‪ ], v‬י ן •‪ 1‬ף‬ ‫על‬ ‫יל‬ ‫על‬ ‫שלוחי‬ ‫<די‬ ‫יי׳‬ ‫יוו‬ ‫‪:,‬״!‬ ‫הרין‬ ‫הד י ן‬ ‫המקדש‬ ‫ה‪.‬י ל ‪ ,‬״ י ט‬ ‫הגש !נ ה‬ ‫הוא‬ ‫״מ;!ני‬ ‫לא‬ ‫ה״ממסה‬ ‫מסיק‪,‬‬ ‫הי ט ח ‪.‬‬ ‫ה ״ ‪0‬ז( ״ ״‬ ‫"מפני‬ ‫יצאו‬ ‫י ‪ -‬יו‬ ‫לז*חר‬ ‫על‬ ‫‪,‬י‪,‬‬ ‫״שרי‬ ‫על‬ ‫המסח"‬ ‫ה ‪0‬לי״י‪,‬ו‬ ‫לעדי‬ ‫‪:1‬‬ ‫די‬ ‫שהשליחים‬ ‫יצליחו‬ ‫מבית‬ ‫להגיע‬ ‫למרוח‬ ‫‪.27‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫חולין‬ ‫‪,‬״׳!‬ ‫י‬ ‫‪ <.‬״ ב ‪.‬‬ ‫‪ .28‬חיוו!‪ ,‬שם ע׳ תת נ"א‪.‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫ראש השוה‪ ,‬א׳ ג'‪.‬‬ ‫‪ .3u‬שם‪,‬‬ ‫;׳ ד׳ ‪.‬‬ ‫הדין‬ ‫למדנו‬ ‫היוי‬ ‫ערג‬ ‫‪7‬‬ ‫ה‪r u m ,‬‬ ‫מ״יימח;‬ ‫‪^11 ,‬‬ ‫י‘ז‬ ‫מעיר‬ ‫״'י נ ״‬ ‫ממני‬ ‫התקדש‬ ‫קורבן‬ ‫החודש‬ ‫מנ‪: 11‬יר בא ור ו‪,‬‬ ‫זו‬ ‫ה ו ז י ד ״יט י ״ ל ל ו‬ ‫ב י ב ו וי‬ ‫מסח‬ ‫‪ ,‬ר ו ל‬ ‫וזל‪1‬‬ ‫‪'" 11‬‬ ‫‪?J‬‬ ‫ה‪,‬ןון)' י ״ " ־‬ ‫המועד?‬ ‫ממני‬ ‫מתי‬ ‫;‬ ‫‪1‬הרי‬ ‫" ״״‪£‬נ י‬ ‫פירושו‪,‬‬ ‫והת!‬ ‫רו‬ ‫הוא‬ ‫נינין‬ ‫להודיע‬ ‫ת‪,‬‬ ‫׳*יוז‬ ‫החורגן‪,‬‬ ‫קיים"‪...‬‬ ‫ילו‬ ‫באו״ו‬ ‫שהנאמר‪:‬‬ ‫לדבריו‪,‬‬ ‫י‬ ‫׳* פ ג י‬ ‫מכרו!‬ ‫קו‬ ‫כסה‪; 1 ,‬‬ ‫בכדי‬ ‫״‬ ‫מדי *‬ ‫יו!‬ ‫זי‬ ‫חג‬ ‫ידאו‬ ‫ג‬ ‫טב‪,‬ז‬ ‫״' ז‪ 1,1‬רי ׳‬ ‫‪? 1‬ו‬ ‫י‪* ,-‬״‘־ ‪'7‬י^‪11‬־|י' י ׳״'‬ ‫׳ו‬ ‫ ‪ 130‬־‬‫את‬ ‫ה ש ב ת ( ו ‪, )3‬‬ ‫קדושת‬ ‫‪f r10!1‬‬ ‫יל י ח י ט‬ ‫להגיע‬ ‫ד‪.‬ז מ ן‬ ‫נראית‬ ‫לירן׳‬ ‫לר; ‪rj‬‬ ‫אבל‬ ‫ל א ן; ייתן‬ ‫ו ל ה ג ו ‪ y‬זז י ל ו ל‬ ‫כהשערה‬ ‫ל י ‪ rj‬י‬ ‫דמיוגית;‬ ‫ע ר‪:1‬‬ ‫ל ‪ u‬וג י׳‬ ‫״ ב ט ה ו ר ה א ו מ ר ת על‬ ‫גיסן‬ ‫להזכיר‬ ‫ראוי‬ ‫הו‪ .‬ו ר ב ן ‪.‬‬ ‫‪j‬״‬ ‫ש ב ע ו ל ״ מ׳‪Ln ,‬‬ ‫בת‪.‬‬ ‫\‪ 1‬י ן‬ ‫להלל‬ ‫צורך‬ ‫המדון ק‬ ‫מטנ י‬ ‫‪-‬‬ ‫ל ג‪:1‬י‬ ‫הך‬ ‫!‪:‬וו‪:1‬ו;‬ ‫דברי‬ ‫למדנו;‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫פו ש ב ו ‪ f 11‬ו‬ ‫חוד״‬ ‫את‬ ‫ל‪ !,.‬וזר‬ ‫להקו יב‬ ‫פסה‪,‬‬ ‫ומ‪/‬יוס‬ ‫לאהד‬ ‫לדעתו‬ ‫יי י ר■״ ‪« 1‬‬ ‫״‬ ‫" מ‪,‬יום‬ ‫ר׳‬ ‫ל‬ ‫היו‪,‬‬ ‫‪.‬׳בת‬ ‫י■‪ 1‬יי‬ ‫על‬ ‫ל־‬ ‫ש ל ה או רה‬ ‫ב^׳יי‬ ‫י ר ‪ 1‬׳ ל י(; ‪. . .‬‬ ‫אל״‬ ‫ל ה ג ו‪,‬׳‬ ‫»״‬ ‫(‪:‬ל‬ ‫הדריימנא‪,‬‬ ‫מסטרת‬ ‫הקדש‪.‬‬ ‫של‬ ‫ה ר ו מאייו‪,‬‬ ‫ל» ״ ר‬ ‫ל פ‪,‬‬ ‫ל צ ו ר נ‪ :‬י‬ ‫מטבעות‬ ‫טטטות‬ ‫הדר י אגו‬ ‫״וובן‬ ‫על‬ ‫ט ר‪ 1‬״יי ג מ‬ ‫ה ב י ת‪,‬‬ ‫די‬ ‫‪CR‬‬ ‫שחכמי‬ ‫הגמד‪,,‬‬ ‫וטו י » נ ו ‪, 0‬‬ ‫בן‬ ‫טי(‪» £‬‬ ‫‪V a n‬‬ ‫לגנוז‬ ‫אמד‬ ‫מעולות‬ ‫כ ל <‪:‬נ‪',‬‬ ‫‪,‬יי‪:‬‬ ‫״לו‬ ‫הי ת ה‬ ‫ר ן ‪,‬י ‪,‬ו‬ ‫‪A‬‬ ‫ר צ ו «״ ג ו ב ‪•v‬י‬ ‫הן‬ ‫׳השתמשו‬ ‫בהטבעות‬ ‫ו‬ ‫לגני‪:‬‬ ‫י׳ ‪•• • ‘ " ,‬‬ ‫שדמות‬ ‫‪,‬ל; יו‪,‬ן‪.‬‬ ‫י י *‪1,‬־‬ ‫בק‬ ‫ו י ‪1111‬‬ ‫ק‬ ‫הקי״ר׳־י‬ ‫סו‬ ‫לא״ר‬ ‫י‬ ‫’‬ ‫י״‬ ‫"הדרייאנא"‬ ‫ג ד ו ל( ‪, )3 4‬‬ ‫ר‪,,‬יה‬ ‫לדתות‬ ‫ו " ט ו ר י י נא"‪,‬‬ ‫;■ירו‬ ‫לפי‬ ‫בצורה‬ ‫זה‪,‬‬ ‫כ‪,‬־י‬ ‫זיו‬ ‫בכטי־‬ ‫ו‪.‬מ ו ‪ :1‬ן‬ ‫שלכאורה‬ ‫טבעו‬ ‫י י‪ :‬ג י ‪« 11‬‬ ‫"י‪ 1‬ו(זט י ״‬ ‫*חורת; ‪.1‬ז ר י י <!«••׳‬ ‫‪-‬ין‬ ‫׳‪,‬יום‬ ‫‪-‬‬ ‫ט ‪ ;<! 1‬ו‬ ‫חורבן‬ ‫שיירות‬ ‫מ ט ״ ב ר ‪,‬ואלו‬ ‫*™־יי‪" ,‬‬ ‫עגול‪,‬‬ ‫ל‪,‬ומות‬ ‫ה ןזתו ״‬ ‫ו‬ ‫הבית‬ ‫זי״‬ ‫ט‪ 1‬י‬ ‫הקי‪.‬זו‪-‬י‬ ‫‪;,‬קיתרי!!‪ ,‬י ת כ ן‬ ‫ע ל מ ״ ^ ע ו ת י־ נ ו ת ‪ v, ,‬ה ש ת מ ש ו‪)-1:1‬‬ ‫‪)3 3 (. .‬‬ ‫ב י ר ו \ל י ם‬ ‫לצרהי‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ט חי ם‬ ‫‪.32‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫ראה רש"י שח‪.‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫תו״ס דה' ד י נר י‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ו׳‬ ‫ה ‪!/‬דש‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א׳‬ ‫ולכן‬ ‫רצו‬ ‫? ג נ ו ז ‪f i n :.‬‬ ‫י‬ ‫עבודה זרה‪,‬‬ ‫‪ .35‬וראן‪ :‬תוספות שם‪.‬‬ ‫ו״י‪,‬‬ ‫ע״ב ובמקבילות‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 1‬י!‬ ‫י 'י' *״‬ ‫ה קד?\ ‪. ^3 3‬‬ ‫אומנח‬ ‫‪31‬‬ ‫הי׳ ‪1,‬‬ ‫( ‪)3 2‬‬ ‫יי'‬ ‫ן‬ ‫מטבעו״‬ ‫מ ו ט ‪. 1‬עת‬ ‫י‬ ‫ה ״ ג ‪ " 5' 1, ,‬ל ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מ^הי‬ ‫ול‬ ‫‪.‬‬ ‫על‬ ‫טבעה‬ ‫מיי נו‪.‬‬ ‫׳׳‪I■' J,( *-1 ,‬‬ ‫המינה‬ ‫המועדות‬ ‫מראה‬ ‫להגיע‬ ‫‪1‬י ז‬ ‫י ™ל מ ר י ״‬ ‫תקנת‬ ‫ו ״י־ע י »‬ ‫מנת‬ ‫ב י ו וזו •‬ ‫מתכווגת‬ ‫ויי‪:‬ו‪ .‬ה‬ ‫היוני‬ ‫ש ה ע ז יוי‬ ‫גנן בו י‬ ‫קצר‬ ‫!;תס״‪,‬‬ ‫הגמרא‬ ‫"אמד‬ ‫ודהו‪»:‬‬ ‫הוא‬ ‫ל י ״ י י־ י‬ ‫ולהן‬ ‫׳׳יזמ '‪ 1',‬י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪- 131 -‬‬ ‫ל; י‬ ‫חיוו!‪,‬‬ ‫» ‪: n‬׳ ‪ n‬ג ר ״•‬ ‫‪ ! /‬י מ ת ו ‪<:11/ ,‬׳ ‪ 11‬ה‬ ‫ר"ג‬ ‫ה ע י ב ו ר ׳׳‪:‬יל‬ ‫הקרבת‬ ‫ויבנה‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ך; קוי ר‬ ‫!;מנמק‬ ‫את‬ ‫בנ!רק !ץ'‪,‬‬ ‫א ט \ר‬ ‫ל ה מ ביר‬ ‫למרות‬ ‫לאחר‬ ‫א‪11‬‬ ‫ה חו ר בן‪,‬‬ ‫חורבן‬ ‫לבית‬ ‫לאתר‬ ‫תימה!‬ ‫אתן‬ ‫אמר‬ ‫והי‬ ‫את‬ ‫הזז ו ר ב ן ‪,‬‬ ‫ל ‪ rit‬ר י ת ‪,‬‬ ‫לו‪:‬‬ ‫מצ^ו‬ ‫ההוגתהם‬ ‫ע ב ד ״ י‪.‬‬ ‫כזמן‬ ‫והזו‬ ‫גנו‬ ‫אמר‬ ‫י ו מ״‬ ‫לו‪:‬‬ ‫לו‪:‬‬ ‫אמר‬ ‫_‬ ‫‪V ,‬‬ ‫ת‬ ‫וזירת‬ ‫ר״ג‪,‬‬ ‫‪ !/‬ו ‪ 1‬ב ו‪111 .‬‬ ‫? ‪r..‬‬ ‫מו‪.‬‬ ‫ד בר יו׳‪,‬‬ ‫לו‪:‬‬ ‫היתה‬ ‫הרי‬ ‫>י‪:‬יל‪1,‬‬ ‫הוא‬ ‫הי תה‬ ‫ביבנה‪,‬‬ ‫חיות‬ ‫ה ‪ ,‬״ה‪:‬‬ ‫*ודק‬ ‫״ ‪,,n‬‬ ‫מנין?״‪,‬‬ ‫בהנחתו‪,‬‬ ‫ע‪ .1‬ן ד ה‬ ‫מ‪ 1/‬מ ע‬ ‫במקומ‬ ‫ל אווו־‬ ‫וביבנה‬ ‫חורבן‬ ‫וזיוה‬ ‫ביתר‪,‬‬ ‫ית;מע;זה‬ ‫אירע‬ ‫ביבנה‪,‬‬ ‫ב ״ ק‪ .,‬ג‪1‬‬ ‫‪•/‬התמיהה׳‬ ‫אתר‪,‬‬ ‫טלא‬ ‫הי תה‬ ‫זה<‬ ‫הייתה‬ ‫מנתה‬ ‫לאתר‬ ‫‪ <,‬ן ? ״ ‪,‬‬ ‫על‬ ‫עבודת‬ ‫להסגיר‪,‬‬ ‫מרד‬ ‫אח‬ ‫?■י• יי‘‬ ‫ל ' י יי י‬ ‫‪!.‬ותר;‬ ‫עבודה‬ ‫בגבולין‪,‬‬ ‫מווו‪ :‬ה‬ ‫העבודה‬ ‫בז מן הז ה‪ ,‬מ נ י ר ״ ׳‬ ‫ש ה ‪,‬יווה‬ ‫ר׳‬ ‫עם‬ ‫י־יייוי^ן‬ ‫״רמון‬ ‫( ‪)3 7‬‬ ‫הקורבנות‬ ‫אבל‬ ‫הקורבנות‬ ‫‪.‬‬ ‫וו״יהוזו‬ ‫"ובי‬ ‫‪, nv‬ד ו ‪1-‬׳■‪ V‬י וי‬ ‫גר‪-‬כוכבא‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ע ג ו ד ״ ה ק ו ר ב ג י י‘ ל א' זר‬ ‫ל ‪,1‬‬ ‫לטי‬ ‫באת‬ ‫תרומה‬ ‫עבורו;‬ ‫מ‪ !/‬וו׳‬ ‫עבודת‬ ‫; א תו‬ ‫׳׳״א ‪ !1‬קו יי ‪1‬‬ ‫!יי ז‬ ‫_‬ ‫המובן‬ ‫קו! ב ‪t 111‬‬ ‫(»ר ‪ 9‬ו ן ׳׳‪ 1‬ל א ‪1‬‬ ‫מ יני‬ ‫בל‬ ‫עטו‬ ‫ה ק ר‪ .1‬ח‬ ‫<‬ ‫בר‬ ‫ב ‪7‬גו ‪ 0‬צ ו ר ה ‪,‬‬ ‫מ״ביר‬ ‫עבודת‬ ‫‪ : °‬י <י* «‬ ‫מ ד ב ר י ‪ ; 11,1‬מ ו ז ‪,‬‬ ‫ר״ג‪ :‬״ו הי‬ ‫טה״מיהה‬ ‫הוי!ני‬ ‫זוייני■‬ ‫ו יק ! י ג‪ .‬ו‬ ‫” מ ע י יה‬ ‫אמר‬ ‫מנין?‬ ‫‪,‬ל‬ ‫ב ע י ‪ :1‬ו י‬ ‫ראיה‬ ‫;!;!כן‬ ‫להוהיוו‬ ‫מ ‪ 0‬ט ר ת‪:‬‬ ‫ר״ג‪,‬‬ ‫הזה‬ ‫הצורן'‬ ‫ו!י ‪ ! 1‬ו ר מ י ת‬ ‫מ‪ 17‬כ נ ע ו ו‪1‬‬ ‫לבאורה‬ ‫הגמרא‬ ‫עבודה‬ ‫עבודה‬ ‫אויי \ר ו ‪11‬‬ ‫ר איוו!‬ ‫א ט‪!/‬ר‬ ‫‪ vus V‬ר‬ ‫א חו״ ו ת ‪.‬‬ ‫קי׳ימו!‬ ‫מצ אנו‬ ‫אדרבה‪,‬‬ ‫המדרש‪.‬‬ ‫המדר;י\?‬ ‫ו״הלבה‬ ‫לא‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫קורבנות‬ ‫האיגרת‬ ‫?'לטי‬ ‫גה!ו‪ .‬י‪11‬‬ ‫ב נ ר ‪11‬‬ ‫‪1‬ג*ווי יי־ ז‪,‬‬ ‫י יי'!‬ ‫עבורה‬ ‫בזמן‬ ‫‪n‬י‪ f‬י‬ ‫דעתו‬ ‫ל‬ ‫בזמן־‬ ‫‪.‬־״ ‪a‬‬ ‫לא‬ ‫'•זהי‬ ‫הזה!‬ ‫ג‬ ‫יי‬ ‫וודאי‬ ‫‪11 11 °‬‬ ‫מ״קה‬ ‫עמודת‬ ‫הקררבנוח^ ‪.^3 8‬‬ ‫ג״‬ ‫יי׳‬ ‫ה״בר‬ ‫« י כ‪ 1‬ן‬ ‫״י‬ ‫ז ‪!1‬‬ ‫אינו‬ ‫‪ ! , ra‬״ ״‬ ‫על‬ ‫הרע״‪.‬‬ ‫רא‪.‬ית‪,‬‬ ‫אין‬ ‫יודעים‬ ‫מ״קבל‬ ‫» מיי( ‪ 9‬״ ‪.‬‬ ‫'י•״‪.‬‬ ‫” " ‪3‬י‬ ‫״ *״יי־‬ ‫’ ״יי‬ ‫‪)3 9 (.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫׳;לוד‪,‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫ואילו‬ ‫סימור‬ ‫המע‪ .‬ה‬ ‫בבלי‪ ,‬ט ‪ 0‬חי ‪ u‬ע״ב ע"ב‪.‬‬ ‫בקובץ אשרי‬ ‫בינה‪ ,‬נלל ס{‪!,‬־‪,‬־ מהלייץ היות‪ ,‬ע‬ ‫‪ .38‬ע' תת ג"ח‪.‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫היה‬ ‫ב י ג נ וי‬ ‫ראה הי ימאן‬ ‫‪.525-529‬‬ ‫ו‪1‬ו‪ 1‬ק ‪ 0‬ח‪.‬‬ ‫א‪:,‬ו ‪,‬‬ ‫י׳יי‬ ‫א‪,‬‬ ‫״ ’ ‪*9‬יי‬ ‫אכן‬ ‫ ‪- 132‬‬‫ווי ‪11:‬־ מעסה זה‪ ,‬די־ לנו‬ ‫דומני‬ ‫ל»‪1‬זו־ החורבן •‬ ‫אלא »‬ ‫להוכיח ‪.‬זמר להן ה׳‪!,‬ורבנו׳״ ו‪:‬ן ‪j,i,‬‬ ‫נ‪:‬ן ‪■:! ,‬נ־יל מת ההסערה בדבר •!ולהן ויילןו רגו‪ :‬וו!‬ ‫; בי חת לקורבן ממה; ו‪.‬ו כל לומר ‪ 1‬טמ!ור המע‪.‬יה קרו‪,‬‬ ‫‪.‬‬‫למחר החורבן‪ ,‬ר‪,‬‬ ‫ולהן המה ר״ג‪:‬‬ ‫באמצע הסנה‪,‬‬ ‫"וכי‬ ‫עבורה בזמן הזה‪,‬‬ ‫ו;יו‪ 1‬ה‬ ‫ע ב ו ד ת הקורבנות למוזר החורבן‪, .‬‬ ‫פסח‪,‬‬ ‫ותו לא‪.‬‬ ‫אם ביזות לעבודת הקורבנות ממס‪,‬‬ ‫מגי‪?/‬״‪:! ,‬י ‪(‘.‬׳;גט‬ ‫היא הי תה מוגבלת להקרבה קווי‪.<.‬ן‬ ‫למהר ‪!,,1‬ו‪:‬ן‬ ‫מהודקים אנו ‪LU5‬‬ ‫היא הממי כה‪ ,‬מ ע ט "כ ‪«-‬י ן סוהו מרק סהזיקה למקדס ולטולחן היווה‬ ‫היא מסתקמת בכמה (!נינו;‬ ‫חזיה‬ ‫המקדס"‪,‬רי‬ ‫הממונה החזקה חמהרה "יבגז‬ ‫הדן בנווהי‬ ‫הסלכות על עניינית הלכתיים‪ ,‬מתי סהראינו בנתניוו‬ ‫ובעוד תקנות ‪ 1‬ה ב ה גו ת ברי׳ סב רמה לוזלן‪.‬‬ ‫מו צמית מנו‪, ,‬׳‪,1‬׳׳ ו ו‪ .‬והגית לעלות לרגל למהר החורבן‬ ‫בזמנו סל ר'‬ ‫אלעזר בן סמוע (שהיה מצעירי תלמידיו סל ר״ע) מ!וןו!ר‬ ‫על מהד ״נטר תה טחינתו׳ בינו‬ ‫ן ‪/ a‬ן‬ ‫ליי וסלית׳‬ ‫‪ 1.‬תו‬ ‫ר'‬ ‫‪ .‬כמו־ כן‪,‬‬ ‫( ‪)41‬‬ ‫לחוג בירושליכו‬ ‫סע לו‬ ‫לירולי !‪.‬‬ ‫מלעלות לרגל‪,‬‬ ‫וראה מנסים מבני י‪..‬ראל ‪:‬ועולים לרגל‬ ‫בזוהר מסומר על תקומתו סל ר״ס בן‪<-‬־ ‪i.fn‬ין‬ ‫בגמרמ מ‪<5‬מו‪.‬ו‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ועברה <ל דעתו‬ ‫יוסי זה כנ רמה הייה ר'‬ ‫"מעסה במדם החד‪,‬‬ ‫ועלתה לרגל‪,‬‬ ‫היתה כנראה ז;מ ■ך סל‬ ‫עליה סל‪ ,‬ה רגלים‪,‬‬ ‫זל ה ויכריז יונו מחד‪.‬‬ ‫התקינו סי הי ו‬ ‫‪ .43‬סס‬ ‫ממ‪.‬־‪.‬י‪.‬י ר ה‬ ‫ילן־‬ ‫סיבנה במהרה בימיו)■( ‪4‬־')‪,‬‬ ‫( ‪)4 5‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ולכן‬ ‫י"מ ע'‪.56‬‬ ‫מחטטים‪ ,‬הובא ע"יוזי ו ת‬ ‫נדרים כ״ג ע״א‪,‬‬ ‫ע'‬ ‫י ר היה‬ ‫ומחר רגל מחרון סב לת ימים‪ ,‬כדי‬ ‫״‬ ‫מכריזים בבהי כנימות ובבתי מדר יוה ‪...‬‬ ‫זוהר מ'‬ ‫‪.42‬‬ ‫נימים‪ ,‬סר׳‬ ‫"תייר‪ ,‬בראסונה כל מי‬ ‫מטת ר ב בית המקדס‪,‬‬ ‫מדרס רבה קהלת‪,‬׳‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫וב» לתו‪ .‬י ‪' 1‬‬ ‫נוהג סהיה קיים בזמןהבית‪,‬‬ ‫היתה נחלת הכלל‪ ,‬סהרי למדנו‪:‬‬ ‫היה מכרי ו‬ ‫יויתי" ‪. .‬‬ ‫יוסי בן ח ל מ מ סהיה !‪?.‬תלמי)■י ר"ע‪ ,‬ו וזי למוזר‬ ‫ההו רבן‪11 .‬י י ת מני ‪ 8‬גם מיגי‪:‬ו ר מסטר המע׳ יוה לר׳‬ ‫\ ך! ‪/ j‬‬ ‫נוהג לעלות לרגל ליז־וסלים בהל רגל ורגל;‪.' '',‬‬ ‫עליית רגל זו‪,‬‬ ‫‪.‬׳הריר ‪ui.‬‬ ‫ע' תו! קט"ז‪.‬‬ ‫וראה מלון ב׳ ע׳ ‪ 116‬והע׳ ‪.172‬‬ ‫ח"ת‪.‬‬ ‫‪.‬־;ין זו רק תטי לה‪,‬אלא כולי‪:/‬והבאנ ו בנ ‪ 0‬מויו‪,‬זוהי תה ונקוה ו‪.‬ממונה‪.‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫בבא מ^ייעא‪:1,‬ייח‪,‬‬ ‫ע"ב‪.‬‬ ‫‪- 133 -‬‬ ‫גט לגגי יי ׳‪.‬׳ר הגט‪ ,‬״עבמרץ ״״ ‪ V n‬לא ‪-‬רי‪, ,‬‬ ‫מ־יזן דאיר־־י עולי‬ ‫יבלה‬ ‫(‪) 17‬‬ ‫רגלים היעהח ‪7‬זכיו«י^ ‪ >4 6‬ייואלח על ‪ •p‬הג&רא‪" :‬י״נח בזמן‬ ‫י‪ ,‬ז‬ ‫‪.‬ןיי ׳‪ ,‬גזהן ‪],‬אין ביה הקד׳;\ ׳״‪j‬י י!‪ l‬ממי איכא להימי‬ ‫מנו ׳;עליית ‪ 1,1‬גל‪ ,‬למחר החורבן ההט יהה ר'׳י <‪?1‬י)י י'*ז ‪*J‬‬ ‫«‪)4 8 ( . 1 .‬‬ ‫רוב העם כג רמה טל א עלוז לרגל‪ ,‬מ ו ט ״ ‪ pua‬הוזי וג‪? :‬ע; ו ח‬ ‫גר ״מ !‪.‬הגהה לחה‪/‬שיר‬ ‫כילי‪ -‬רז ״* ‪0‬‬ ‫™ מ״ירי‘ ה״‪,‬׳י'‬ ‫‪A‬־’‪;u,r‬‬ ‫ח ץ נוח‪ , ,‬נ; ‪,-n‬ן ‪ j‬ו מ ! ‪" 01‬זבר לה‪!,.‬ד יי"‪.‬‬ ‫עיינו ‪.‬הה ינה‪:1" :‬דא ונח — היו; הלולב ו‪ .‬ימי׳‬ ‫יוה אזזר‪ .‬מ יחרב ביה ה מקן*‬ ‫כהרינה טבעה‪,‬‬ ‫גימל‬ ‫ל‪.‬י‪ 1‬ןי ימו‬ ‫זכ‪1‬‬ ‫מצווה זו ‪!:‬ל‬ ‫במק!‬ ‫‪ -‬החיוי ז י‪1‬״‪ if‬י י״רז ‪1‬־‪ f‬יי~׳‪1‬י‬ ‫י|'‬ ‫ל ה ק ד ט " ^ ‪ .^4‬מלון הטער עכל ימי הביח !זיג‬ ‫ג<ג‪, 1..‬‬ ‫נחילת לול*‪ :‬בחג הסו הו ח‪ ,‬אל*! בהקו‬ ‫‪ ,‬לו מ״וץ למקדש ל‪ !,‬נ׳זל|• לול!; ‪,,.‬ילן יו‪,‬י ו״ר(‪.)/,‬‬ ‫ג קבל מ ח ההשערה הזו‪ ,‬ו נסבור‬ ‫רן‪},‬י‪, ■n :1; ,1‬זקנה‬ ‫במקז־׳ט‪,‬‬ ‫בעה‪ 1.0 1 ,‬׳‬ ‫בדי‬ ‫ל״‬ ‫מ מי לו‬ ‫לולב מוי ו ז ל‪!,.‬‬ ‫יגג‪ ,‬בזמן הבין! נטלו‬ ‫ל ר׳ י‪•,‬וזנן בן ז‪:,‬אי‪,‬‬ ‫לעקור‬ ‫ל*‬ ‫‪;1‬ן;ל ‪ ,‬י ‪1‬גי ‪ 0‬י ז ר ' ע״‪( :.,‬היות‬ ‫הינ־ודות‬ ‫אחד‬ ‫וי׳^ולי‬ ‫רגל‪,‬‬ ‫״לה״ין*מותההילווה‬ ‫העי'׳'וי‪ ,‬י י טל ה ״ ג « ה ח ‪ ,‬יל ה‬ ‫יימ^ו‬ ‫עי" י‪ 11‬ל‪:‬׳;• ר‬ ‫ערע ו ר ‪. vvyaii‬‬ ‫סט‪.‬‬ ‫‪.4 8‬‬ ‫ב י חנ!‬ ‫ל בי ח‬ ‫ועוד‪,‬‬ ‫הדור‬ ‫מין‬ ‫לערבב‬ ‫הוועד‬ ‫ת‬ ‫דיון‬ ‫כהו‬ ‫מ״‬ ‫עליית‬ ‫הרגל‬ ‫ב ב ל י ‪ ,‬יי יל ‪ ,‬ו‬ ‫נ » ר ר • נ‪,:‬־׳ ו‬ ‫בה‬ ‫ה י ‪11‬‬ ‫■יי י־‬ ‫*‬ ‫^‬ ‫דנ י ‪°‬‬ ‫ו‬ ‫לעליי״‬ ‫הרגל‬ ‫י"‬ ‫— —‬ ‫™‪ 1 J ,1;1‬־‪°‬־‬ ‫ר‪'>'-‬‬ ‫ע ל יוז ל יוי ו‪.‬ו ל י ט ע ״ י וז כ ה ייי<‬ ‫'״'!‬ ‫י ‪ 1‬י'‪■^.: ,,‬‬ ‫• ת ■‪1‬‬ ‫על מו‬ ‫\‬ ‫‪",‬‬ ‫ב״ר י‪0 ,‬י ‪0‬ל‪ 1m>,v ).,‬כין■ן■;‪.‬ילין׳י׳‪/< ,‬״> “־ ׳'"'■) **־ל ״’׳'‬ ‫לו גל‪ ,‬ב! ה ן‬ ‫סו ב ה‪.‬‬ ‫‪ .50‬מ לון‪,‬‬ ‫ג'‪,‬‬ ‫י“ ב‪.‬‬ ‫!«* ■ ן;‪,.‬ג ‪, 3‬‬ ‫הולדות ן‪ ,‬י הו ד י ט‪ ,‬מ‬ ‫ד‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.163‬‬ ‫החג ‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪,,‬‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫״'‬ ‫ ‪- 134‬‬‫!‪*:‬יחד־ ז‪1 1 1‬‬ ‫!‪.‬חגיגיות‬ ‫הפומבית‬ ‫עסה‬ ‫לח‬ ‫ליל‬ ‫סעודת‬ ‫שבחג‬ ‫וזהירות‪.‬‬ ‫המצה‬ ‫והתרור‬ ‫יאכלוהו ״‬ ‫היוזה‬ ‫כ ז מ ן ז; ג י ‪11‬‬ ‫היתה‬ ‫מוצאים‬ ‫‘י ‪. 1‬‬ ‫‪tun‬‬ ‫ח‪ .‬י ב ו ת‬ ‫עיקר‬ ‫טנלילה‬ ‫הדר‬ ‫הסעודה‬ ‫לאגילת‬ ‫אנו‬ ‫הקרו‬ ‫דגה‬ ‫מזמן‬ ‫ה ב י ‪11‬‬ ‫התרכזה‬ ‫סגיג‬ ‫קורגן‬ ‫של‬ ‫שדעתו‬ ‫יה"^^ ‪.‬‬ ‫הו‪ 1.‬ס ח ‪5‬‬ ‫»חא‬ ‫רג‬ ‫קורבן‬ ‫״צווז‬ ‫"על‬ ‫גר‬ ‫ג ג ל ל ה י<׳׳ י ד הל־' ‪.‬‬ ‫יעקב‬ ‫‪!j!0‬ו ‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ו‪.‬־יל!‪1‬‬ ‫והו ו ו ין‪-‬‬ ‫ו;!■;;‪,‬‬ ‫ה י א שבו־;* ן‬ ‫^ ‪)53‬‬ ‫א כ י לו‪1‬‬ ‫י‬ ‫זין‪,‬‬ ‫מצה‬ ‫הם‬ ‫ומרור‬ ‫‪.‬‬ ‫מ ד ר בנ ןי‬ ‫א לזן טי ל מ ע יה‬ ‫ה‪/ i1‬ן\ ׳> ו‪-‬‬ ‫היוגה‬ ‫‪tun 1‬׳ ר י י ת א ‪,‬‬ ‫אותו‬ ‫) ר ו י‪11‬‬ ‫ו ‪ .111‬ת י ם‬ ‫; ‪)5 3‬‬ ‫ההתוג(‬ ‫מ?‬ ‫שקרו‬ ‫)עתו‪,‬‬ ‫ל‪ 11‬ד ר י‬ ‫לשוות‬ ‫ה^ועי שהי תה לסעודה זו געע ח הבית‪! .‬זיי יי ‪1‬‬ ‫ה מ ה ח ‪ 5. 111 ,‬ו ‪,1!111‬וי ן‪,‬‬ ‫ליל‬ ‫‪11‬‬ ‫יי ‪1‬־ ‪;11‬‬ ‫( ‪)5 4‬‬ ‫וסוגר;‬ ‫חכמים‬ ‫‪1‬־יה‬ ‫במשך‬ ‫לון‪,‬‬ ‫נוהג‬ ‫הזמן‬ ‫גט ל ה‬ ‫דעתו‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫״ודום‬ ‫ועושי ן‬ ‫מפני‬ ‫‪.51‬‬ ‫״‪...‬ועו‬ ‫לקיים‬ ‫א י ;‪1‬‬ ‫אותן‬ ‫‪.‬יל‬ ‫רומי‬ ‫‪*,:‬ותן‬ ‫והשווה‬ ‫גדי‬ ‫גמירת‬ ‫ה א ם ‪-‬ר‬ ‫רייג‪,‬‬ ‫הנהיג‬ ‫מקולסין‪,‬‬ ‫שקורין‬ ‫שם‬ ‫ין‬ ‫מקולס‬ ‫‪v1mt‬‬ ‫ומוצ״יט‬ ‫את‬ ‫לו;‬ ‫גני‬ ‫ס״רא‪,‬‬ ‫במאםרו‪:‬‬ ‫בבל‬ ‫ר‪-‬‬ ‫‪. .u‬‬ ‫זינו‬ ‫‪(55),‬‬ ‫טס״‬ ‫ג ב ר י ית‪.‬׳‪: 1‬‬ ‫ליק״‬ ‫קרוב‬ ‫ז״״‬ ‫יוחנן‬ ‫‪.‬‬ ‫ל ק ו ר ג?‬ ‫רומי‪,‬‬ ‫א ף ו; ו »‬ ‫< * ס ״ י ״ ״ ( ‪. , ) 5 6‬״י ב ל‬ ‫‪.‬‬ ‫בלילי‬ ‫דמיון‬ ‫טסתי□‬ ‫להאכיל‬ ‫בן‬ ‫ז'‬ ‫ר׳‬ ‫גלילי‬ ‫קד‬ ‫מלון‬ ‫‪1SPT‬‬ ‫•‬ ‫" ח ‪ :1‬יז‪1‬‬ ‫טלאי״‬ ‫״בור‬ ‫ג צ ד ק רו־‪;11'.‬‬ ‫ים‬ ‫י‪ ,‬וי‬ ‫« ‪0‬חי‪,‬‬ ‫ב!ווין ‪,‬‬ ‫מו ה ג‬ ‫ז!;‬ ‫^ ח ר _ ה ח ו י ג‪,1‬‬ ‫® ’ י " ‪n : n y D 1‬י ‪’' °‬׳־י ו‪1‬י‬ ‫" ה ר צ ו ז ל ב י ‪ 0‬ו('‬ ‫‪ 217‬ה מ ש ע ר ש ה ר ע י ו ן היה;‬ ‫ו ר א ה רמג״י‪.‬׳‪ ■ ! ,‬ל כ ו ת ‪-‬ל י‪ "■ ’ • ^ ?-‬ז‬ ‫ב ל * ז י ק ה ג מ ו ר ה ל ע ב ו ד ת המזג״יי‪.‬‬ ‫ה״ל‬ ‫כ״ג‬ ‫הכנסת‪,‬‬ ‫"וכדר‬ ‫נהגו‬ ‫ו״מקי^ן‬ ‫אותה‬ ‫ישראל‬ ‫בכ ל‬ ‫בכל‬ ‫יום‬ ‫המקומות‬ ‫כדרך‬ ‫שהיו‬ ‫להניח‬ ‫מקימין‬ ‫תיגה‬ ‫את‬ ‫ב א מ צ ע ‪ :1‬י‪II‬‬ ‫ה מ ז ב ח‪,‬‬ ‫זכר‬ ‫למקדש‪,‬‬ ‫‪. 52‬‬ ‫במדבר‬ ‫ט׳ ‪,‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫ביצה‬ ‫‪. 11‬‬ ‫ע‪ t.‬ח י ם‬ ‫ק " כ‪,‬‬ ‫ע "א‪.‬‬ ‫ד'‬ ‫(גדי‬ ‫‪ y‬לן י‬ ‫ב*‪,‬‬ ‫על‬ ‫קרגו‬ ‫וכועיו)‪.‬‬ ‫ו כ ן לר "י ב ג ל י‬ ‫ו ה ש ו ו ה ל פ ״ י הרעייב ע ל ה מ ש נ ה ‪,‬‬ ‫‪ . 55‬־ ש ם ‪. ,‬׳ ‪165‬‬ ‫( א מ נ ם ל א ב ר ו ר ל נ ו א ס ז ו ה י ת ק נ ה ש ל ר " ג ל‪!.‬יי!‬ ‫ב י צ ה ‪ ,‬יי־‪ -‬ע ״ ג ‪.‬‬ ‫■׳העט‬ ‫רייג ה ת י ר און מ ה‬ ‫כ מ י ‪ | .‬״ ב ו ו * ל ו ן ‪ ,‬או‬ ‫^ ר ז ןדתיון ל‬ ‫נהג‬ ‫‪.56‬‬ ‫מעצמו‬ ‫להמליך‬ ‫תוסטתא‪ ,‬בי ‪ ,;•!a‬כ׳ )‬ ‫את‬ ‫המסורת‪,‬‬ ‫י״אי‬ ‫‪^.‬ל‬ ‫אכילת‬ ‫ב; ו‬ ‫והשווה‪1^ ,‬״ליי בז‬ ‫צלי‬ ‫בלי;‬ ‫ה״סח‪.‬‬ ‫* כ ג ‪*f y‬‬ ‫ג‬ ‫‬‫רו* ‪ n 1‬בזמנו‬ ‫שהי א‬ ‫כעי‬ ‫‪- 135‬‬ ‫ל התנאים‪ ,‬וזן• לכן‬ ‫במשנה•‬ ‫מנו ‪ no‬ת‬ ‫"‪...‬שבכל‬ ‫‪1‬‬ ‫צלי"‬ ‫ומבושל ‪ -‬הלילה הזה כולו‬ ‫סודר‬ ‫זה‬ ‫מתקופת‬ ‫מ ב לו‬ ‫ב שי ר‬ ‫נוחה‬ ‫הקושיה‬ ‫ברכה‬ ‫מיוהדת‪:‬‬ ‫אט‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫‪.‬׳ ג לי‪,‬‬ ‫להזכיר‬ ‫מ ק כ עי‬ ‫אל מ‬ ‫גניז ה‬ ‫ה ל י ל ווו‬ ‫>‪ 1‬שר‬ ‫א ‪n‬‬ ‫מווו ק‬ ‫גבורותיו‪5'^"...‬‬ ‫"ולא‬ ‫»ו‪1‬‬ ‫אגו‬ ‫בשר‬ ‫נו‪,‬־זו‪.‬‬ ‫ה נ והזו‬ ‫עוז‪,‬‬ ‫אף‬ ‫ל אזז!‬ ‫(כותב‬ ‫לאכול‬ ‫דברי‬ ‫ל א ה ד הוי ‪ n‬ב }■‬ ‫שג״‬ ‫מ ת קו פ ה‬ ‫בו״יגו‬ ‫‪/‬‬ ‫אוכלים‬ ‫נילי«‬ ‫מלו ן מבי» רעוה •*‪.‬ר ‪:‬נין]‬ ‫ש ה ת פ ר ס מו‬ ‫כו! י ־‪,‬זוז י א‬ ‫‪ .2‬ו ה‬ ‫רואו;‬ ‫‪) 57‬‬ ‫שהוא‬ ‫במונה;‬ ‫‪. . .‬‬ ‫הוא‬ ‫׳‪11‬׳ שיו;‬ ‫‪ .1:1‬ו ‪ 0‬ה ה•‪-‬‬ ‫ו ל ה׳ ו‬ ‫וז מננו‪,.‬‬ ‫ילון)‬ ‫מצות‬ ‫מלון‪,‬‬ ‫‪ 1‬ם‬ ‫לי)‪,‬‬ ‫ז‪:‬‬ ‫הרווי!‪,:‬‬ ‫ביסודם‬ ‫ך ■י‪■<v :‬‬ ‫מ טוי‪.‬י‪-‬י׳ י‬ ‫לא נראה לנו ביאורו גוגוי הע׳‪.‬ינה המסטרת שאוה ר״ג ‪ .‬ת סבי עברו‬ ‫לצלות‬ ‫נהג‬ ‫את‬ ‫בו‬ ‫<ר"ג‬ ‫הטסה‬ ‫להתיר‪.‬‬ ‫אמר‪:‬‬ ‫יטעו‬ ‫על‬ ‫"צא‬ ‫אנשינו‬ ‫האסכלה;‬ ‫אין‬ ‫אלון‬ ‫הדברים‬ ‫ו ? י לה‬ ‫ויחשבו‬ ‫לגו‬ ‫מסביר‬ ‫מתקהלים‬ ‫את‬ ‫שא־ מ ש ר‬ ‫היה‬ ‫זיעת י!‪ .‬ו ‪,‬‬ ‫על‬ ‫הטסה"‪,‬‬ ‫להקריב‬ ‫זה‬ ‫גדי‬ ‫ורואים‬ ‫קורבן‬ ‫עד‬ ‫מסה‬ ‫מקולה‬ ‫יהו י‬ ‫כמה‬ ‫מהו ץ‬ ‫‪ .‬י' ‪x‬‬ ‫גו‪.‬‬ ‫ו‪!,‬׳‬ ‫נזהרו‬ ‫מ! י■ רד‪1‬‬ ‫וחי־יזי‬ ‫לבית‬ ‫המקד‬ ‫האס‬ ‫נוכל‬ ‫( ‪)5 9‬‬ ‫’אסרו‬ ‫הסיבה‬ ‫תודו ס‬ ‫על‬ ‫גדיים‬ ‫להאהיל‬ ‫‪.‬‬ ‫מקולסים‬ ‫‪1‬‬ ‫לא! !‬ ‫וזוהי‬ ‫‪,‬‬ ‫י‪..‬ד‪11 1‬‬ ‫שר״ ג כינה את הגדי המקולס‪?<'101.0 ,‬‬ ‫כמו‬ ‫שלאתר‬ ‫כן‬ ‫השערת‬ ‫רק‬ ‫התודבן‪,‬‬ ‫אלו)‬ ‫האג‬ ‫בי ה ס‬ ‫יו!‬ ‫למסודר‬ ‫ובטהרה‪,‬‬ ‫כתוספתא‪,‬‬ ‫כ ע י ׳;‪ 1‬ה י ה‬ ‫שאכלו‬ ‫בזמן‬ ‫את‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫הי ‪,‬יי ו־‬ ‫י‪ 1‬י‬ ‫‪/‬‬ ‫׳'‪‘1• i‬‬ ‫נו ‪.‬ויוי‪1‬‬ ‫ר הו ק ה‪.‬‬ ‫כאמור‪,‬‬ ‫תיקנו‬ ‫ליל‬ ‫בעיקרן‬ ‫ונתר ו‬ ‫הטסה‬ ‫*ביון‬ ‫היה‬ ‫ה ת בו ססו ה‬ ‫של‬ ‫דברים‪,‬‬ ‫לליל‬ ‫הסדר‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫בזמן‬ ‫על‬ ‫הלכות‬ ‫אכילת‬ ‫ס‬ ‫שגאמר‬ ‫במשנה‪:‬‬ ‫מסכימים‬ ‫שנערך‬ ‫משום‬ ‫קורבן‬ ‫כך‬ ‫אנו‬ ‫לאתר‬ ‫מוצאים‬ ‫טסה;‬ ‫ו י י‬ ‫החורבן‬ ‫אנו‬ ‫כמה‬ ‫נציין‬ ‫אלון‬ ‫שיהיה‬ ‫״כחי׳‬ ‫דומה‬ ‫; ודר‪;.‬‬ ‫א ת וי ל כ ו ת י‪ .‬י‬ ‫דוגי)‬ ‫ווו‬ ‫׳י׳עו ד ח'‪,‬‬ ‫‪> 0‬יו‬ ‫( )ז‪1.‬‬ ‫לרבו‬ ‫כ‬ ‫יו‪.‬‬ ‫"אין‬ ‫אוזו‬ ‫מ ה ס י ו ין‬ ‫הטסת‬ ‫אטיי‪!,‬ומ)‬ ‫‪-‬‬ ‫?‬ ‫‪ ),‬ו‬ ‫כן׳‬ ‫אתו׳‬ ‫ר'‬ ‫יהודה‬ ‫‪.57‬‬ ‫פ ס ה י ם‪,‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫אלון‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫‪.59‬‬ ‫יסס‪.‬‬ ‫צווה‬ ‫אוו‬ ‫אכלו‬ ‫ע״י‪,‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫שמואל‪:‬‬ ‫ד'‪.‬‬ ‫(ראיה‬ ‫בשר‬ ‫‪ a .60‬ס חי ם‪,‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫י׳ ‪,‬‬ ‫אמר‬ ‫"אין‬ ‫מן‬ ‫זו‬ ‫אבותינו‬ ‫הברכה‬ ‫ל‪ ,‬אכ ול‬ ‫‪.‬צלי?)‪.‬‬ ‫ט ‪0‬וז י ט ‪,‬‬ ‫נ״ג‬ ‫ע"■! •‬ ‫י׳ ‪ ,‬ח׳ ‪.‬‬ ‫טסה‬ ‫מטסיויין‬ ‫אוזו‬ ‫מאה‬ ‫‪-‬‬ ‫אל! י ק וי? ן‬ ‫י ם‪,‬‬ ‫קי"מ‪,‬‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫אינה‬ ‫בשר‬ ‫מובנת‪,‬‬ ‫צלי‪,‬‬ ‫ומאין‬ ‫שהרי‬ ‫א כשר‬ ‫ה ב ר כ ה מד!‪ 1 !..‬יל‬ ‫; ה ו ע י ת ד‪ .‬ס‬ ‫ס‬ ‫‪- 136 -‬‬ ‫ובדומה לדעת ר״א בן‬ ‫ממר רג»‪:‬‬ ‫עזריה‪ ,‬׳‪v,‬קר ר ‪u‬ן הי! ‪0‬וז נאכל עד ‪ 1‬ו!!*‬ ‫"מכל מצה בזמן הזה ;?‪!!!:‬ר וזוייות לא י‪$‬גא"^ ‪2‬נ ^ ‪.‬‬ ‫בליל‬ ‫ולמעלה מזו‪,‬‬ ‫הסדר היום‪ ,‬נ‪<:‬־ י ־״נהגו‬ ‫אם ילו ממנהג יו«יד‪ .‬הלל‬ ‫מחוז מצה‬ ‫הו־ לו! בזמן־‬ ‫סבר‬ ‫יי■ל<‪.‬רוך‬ ‫^ ‪)63‬‬ ‫ומרור ו־ל‪ !:,:‬וכלן ‪:1‬יווו' ׳' ‪ .‬הגמרא או־ מ ר‪" :11‬וזיסזז־‪ 1‬ך לא‬ ‫הילכחא‪ ,‬לא כהלל ולא כרב ו‪.‬ן‪ ,‬מברך על אכילת מזגה‪,‬‬ ‫על אכילת מרור‪,‬‬ ‫ואכיל‪.‬‬ ‫ואומרים;‬ ‫מ«ה ומרור‪,‬‬ ‫היה קיים"^'‬ ‫ואכיל‪ .‬ו־ו;ו‪1‬ן■ מבו ן‬ ‫נוהגים כיום בחדר ליל הי‪1«1‬ןץ‪ ,‬כוו•!;י‪!1‬‬ ‫אנו‬ ‫"זכר למקדט כהלל‪ ,‬כן עטוי‪ ,‬הלל בזמן ’׳;וביית המק)׳‬ ‫^‪ ...‬ההלכה טחכמים תיקנו‬ ‫״‬ ‫יחמו‪,‬‬ ‫והדר אכיל מ?יה ווז ‪ 0‬א כהרי הררי בלא ברכו; ‪■-‬‬ ‫( ‪)63‬‬ ‫־‪ ,‬וכן‬ ‫למ^דט כהלל "‬ ‫זכו‬ ‫‪•jj‬‬ ‫״( ‪)65‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ליכול מרור בזמן‬ ‫הזה‪ ,‬ג‪ .‬ם‬ ‫‪.‬‬ ‫וי; ע ס ח‪!? ,‬נימוקה הוא "זכר למקדט"‪,‬היא‬ ‫מצוות‬ ‫אין‬ ‫"סטירת העומר"‪,‬‬ ‫כיום לאתר חורבן הבית‪,‬‬ ‫לדעת האמורא אמימר‪,‬‬ ‫מצווה לתפור את העומר‪ ,‬מטום טהתורה וזי יבו! לע‪ ,‬ות זאת‪ ,‬רק בזמן‬ ‫שגית המקדט היה קיים‪ .‬כיום‪ ,‬הזזי ו ג לסכור הוא רק מדרבנן מי וו‪,‬‬ ‫\ ‪/‬ן‬ ‫״ ו!״ר למקדט"‪ ,‬ו מ‪!.‬ו ם כך לדעתו ‪ ,‬סומרים את הימים בלבר ללא טגועות^ ‪'0‬‬ ‫המקרט לאתר ההורבן ‪ ,‬רואים חוקרים ב ‪:‬מה‬ ‫את המגמה טל המטכת פולחן‬ ‫דינים הקי!ורים ב ‪.‬בט הכהונה‪.‬‬ ‫מתנות כהונה; תרומה‪ 11 ,‬לה‪,‬‬ ‫תרי ו ן‬ ‫זרוע‪,‬‬ ‫לחיים‪,‬‬ ‫ראטית הגז ורמי׳‬ ‫קיבה‪,‬‬ ‫בכור אדם הניתנות לכהן‪ ,‬ו המעטרות הניתנות ללוי ים בזמן הבית‪,‬‬ ‫חייבות להינתן גם לאחר החורבן‪.‬‬ ‫היו ל ם ר נ ס את המטרתי□ במקדט‪,‬‬ ‫אלון‬ ‫סבור ?!תכליתם טל מתוות‬ ‫ולאתר החורבן מן הדין‬ ‫לה‬ ‫היה טיגוולו‬ ‫מ ת נ‪ 1‬ת כ הו נ ה ו ל ו י י ה‪ .‬ה מ‪\,‬ך הנ ו ה ג טל מתן מתנות כ הו נ‪ ,1‬ו ל ו ייי ה הכי‬ ‫טדורטים החכמים מן המסוקים‪ ,‬מצביע על המגמה טהזכרנו‪ .‬אלון ממטי ך‬ ‫למעון‬ ‫•המגמה הזו‬ ‫ק"ב‬ ‫‪.6 2‬‬ ‫טס‬ ‫‪.6 3‬‬ ‫טם‪,‬‬ ‫‪.6 4‬‬ ‫הגדה‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫קט"ו‬ ‫‪\-‬ל‬ ‫בולמת במיוחד בהלכה הקובעת טהבכורות נוהגי ן אף‬ ‫ע"א‪.‬‬ ‫ע ס זז‪.‬‬ ‫‪ .65‬הרב טניאור זלמן מלאדי‪ ,‬בטולחן ערוך‪,‬‬ ‫ס"י תעייה‪ ,‬י"ז‪.‬‬ ‫‪.6 6‬‬ ‫בבלי‬ ‫מנתו ת‬ ‫ומוסכין‪,‬‬ ‫ס״ו‬ ‫פ״ו‬ ‫ע״א‪,‬‬ ‫ה" ל‬ ‫וראה‬ ‫כ״ד‪,‬‬ ‫רט״י‬ ‫ובכסף‬ ‫טט‬ ‫מ‪!,,‬נ ה ‪.‬‬ ‫ווארטא‪,‬‬ ‫ו הי*־ ו‬ ‫ה‬ ‫‪ ,1895‬ח' ג‪-‬ז־‬ ‫רמב״ם‪,‬‬ ‫ה״ל‬ ‫ת מ י ך«׳‬ ‫ך‬ ‫ ‪ 137‬־‬‫ל» בחג י‬ ‫■ י ' ! ! יו‬ ‫על‬ ‫גם ל‪!,.‬חיי‬ ‫למרות‬ ‫הבית״‬ ‫ב א ו ר ו ת ?‪.‬׳ל !‪:‬המה ‪ 11‬הוו־ ה‬ ‫ו מן‬ ‫המו ב ה ‪,‬‬ ‫ה ח ו ר ב ן ו ל»‬ ‫־ג ‪u‬‬ ‫הלה‬ ‫הון?‬ ‫‪1‬יב״לו‬ ‫הרין‬ ‫ע ו ד ‪8‬לז‪,1‬‬ ‫מ ק ו ר׳׳וים‬ ‫עם‬ ‫החורבן‪/‬‬ ‫בהמ ה‬ ‫שמעשר‬ ‫קלים‬ ‫היו נ ו ‪ n‬נ יוז‬ ‫וזגאיוו‬ ‫נהג‬ ‫על‬ ‫לה והיו‪.‬י ם‪,‬‬ ‫ו אעם " כ‬ ‫‪n‬‬ ‫קיימו‬ ‫‪ ion‬אוו‪ .‬יח‬ ‫בדורוה‬ ‫המזבח‪,‬‬ ‫בכדי‬ ‫׳‪!/‬ביטלו!‪,‬ו‬ ‫»לא‪,‬‬ ‫ה!‪,‬ו‪ :‬ל );|‪^ J‬ל ה( ‪^ )6 7‬‬ ‫»י ן‬ ‫בהלכו;‪,‬׳‪.‬‬ ‫ביטלו ‪m :‬‬ ‫»ו ‪1‬‬ ‫ה‬ ‫מצוות‬ ‫ערה‬ ‫ד ע ת י ג ו ‪1‬ילי!‪?.‬ה‬ ‫;!לו‪,‬‬ ‫זו‬ ‫עם‬ ‫השערו ח‬ ‫את‬ ‫אותה‬ ‫מגמה;‬ ‫ממוות‬ ‫מעאר‬ ‫בהמה‪,‬‬ ‫מ ‪.‬יוה‬ ‫אוהו‬ ‫העם?‬ ‫מ ‪3‬ני‬ ‫בכורות‬ ‫בגויה‬ ‫הנחה‬ ‫על‬ ‫הללו‪,‬‬ ‫ונעיר‬ ‫‪ in‬ג ו‬ ‫לדוגמא‪,‬‬ ‫התקלה‪,‬‬ ‫גם‬ ‫מו• ק׳‪ :‬ק י ם‬ ‫י י‬ ‫ב י דוח‬ ‫לגנה ו ר ‪«! tj>■: , i n‬כ‪ r>:‬י ‪1‬‬ ‫‪17‬‬ ‫לה‪ Vi‬ל‬ ‫האם‬ ‫היה‬ ‫ב י ה ה למתג ‪in‬‬ ‫‪.‬׳׳הם ו‪ .‬י ת נ ו‬ ‫אה‬ ‫לו ־^ ות‬ ‫למשרתים‬ ‫ה ן ‪*1,1‬‬ ‫בהונה‬ ‫ג ב י ‪11‬‬ ‫וי‬ ‫ו לו י י ה‬ ‫המקרל!‪,‬‬ ‫יי!!‪ :.‬ן‬ ‫‪.‬אבל‬ ‫(׳ ) )‬ ‫ל ש ב ה לוי‬ ‫ן‬ ‫מ ש ו נו‬ ‫של‬ ‫תטקידם‬ ‫מ ר ב י ‪.‬י‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫המקדש‬ ‫מסו ם "זהר‬ ‫אלו‪ ,‬כמי‬ ‫נימוקים‬ ‫אותה‬ ‫תקגה‬ ‫כ ע י ים‬ ‫געו ל י ם‬ ‫ע••ה ו‬ ‫ל‬ ‫ר׳‬ ‫לאחח‬ ‫מתקעקים‬ ‫גן‬ ‫ה ב ו‪.‬חת‬ ‫»ו‪ .‬ו‬ ‫זכאי‪,‬‬ ‫‪ M‬י ׳ןן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0 0‬ר‪.‬׳‪ 1‬י‬ ‫בסנדלים‬ ‫חלוצי‬ ‫בעם‬ ‫'‪,‬‬ ‫גתקגו‬ ‫!‪ 1‬ק ג ו ‪n‬‬ ‫ו ע ו ד לו‬ ‫ה ח ב ירו‬ ‫חכמים‬ ‫לשם‬ ‫וכוי*‪.‬‬ ‫ע‪:‬׳ימם‬ ‫היו‬ ‫מה‬ ‫זו‬ ‫לוע״׳־‬ ‫החיבה‬ ‫צריכים‬ ‫?‬ ‫מענה‬ ‫וחגן‬ ‫שבבתי‬ ‫עבודתם‬ ‫נכגהו‬ ‫שעשו‬ ‫אך‪,‬ירים י'‬ ‫ל‬ ‫הכוהו‪ .‬י ם‬ ‫ז אה‬ ‫לגבי‬ ‫חסדו‬ ‫( ‪)6 °‬‬ ‫מהונן‬ ‫י‬ ‫ל מ ק ד ש ״‪,‬‬ ‫מרוע‬ ‫לא‬ ‫תורה‬ ‫‪ ..‬ן־׳ין‬ ‫ן;‪!1‬ן ‪,‬‬ ‫מ ע מ ר ‪!..,‬ל‬ ‫סנדלים‪,‬‬ ‫ב ה ש ע רר;‬ ‫ש ה ו וז ‪ 3‬י ‪.j‬‬ ‫חבור‬ ‫עב וי רת‬ ‫מיי‬ ‫( ‪)71‬‬ ‫ה מ ק ד ש נ עו לי‬ ‫מדוע‪,‬‬ ‫איחוא‪,‬‬ ‫לא‬ ‫»ת‬ ‫‪.‬‬ ‫כל‬ ‫בלמי‬ ‫‪,‬‬ ‫זו‪,‬‬ ‫טהרי‬ ‫או‪ .‬ו‬ ‫י‬ ‫לג‬ ‫‪.‬יוה‬ ‫( ‪,)7 0‬‬ ‫י ו ותו‪.‬‬ ‫בבית‬ ‫העבודות‬ ‫זה‬ ‫ל ד ו ג‪.‬ן‬ ‫יעלו‬ ‫שתקנה‬ ‫המקדש‪,‬‬ ‫\ע‪ 1.‬ו‬ ‫!‪:‬׳נדלים‬ ‫אחרת‬ ‫ש ה ו ע ל ת ה ג‪ :‬ק‪.‬־ר‬ ‫עם‬ ‫לברכת‬ ‫המקרש‬ ‫שבמקרי‪,'.:‬‬ ‫טרמיט‪,‬‬ ‫הכוהו‪ .‬י‬ ‫ואן•׳‬ ‫אם‬ ‫לי‬ ‫זו‬ ‫( ‪)7 2‬‬ ‫ה י ‪;111‬‬ ‫‪.67‬‬ ‫מקור‬ ‫ההענה‪,‬‬ ‫‪,160-2‬‬ ‫אלון ‪y nv:‬׳‬ ‫‪ .68‬ד ב ר י ‪ ,0‬ל׳יג‪10 ,‬‬ ‫הגמרא‬ ‫מ חח שו ן‬ ‫נימוקי!‬ ‫אחרית‬ ‫וראה יעבץ‪ ,‬ב׳ ‪.278‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫‪ .69‬כמי שאלון מציין מרר״זות התחוקים ׳‪!,‬׳נוהג מצוות אלו אן ‪•/‬‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫בחגי‬ ‫‪.70‬‬ ‫בבלי‪ ,‬ר ‪,‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫סע ראי‪ ,‬ראו; הע'‬ ‫‪.72‬‬ ‫בבלי‪ ,‬חומה‪ ,‬מ' ע״א‪ .‬משום כבוד האיבוד ‪\,‬לא ייראה ה ליי׳ לון*‬ ‫בסנדליו ?‪.‬יו;ו א נושא את כחי ו‪ ,‬או ימא תיעחק הרצועה מהנ דלו והו‪!,‬‬ ‫יל!‬ ‫כהן‬ ‫לק‬ ‫ור‬ ‫‪:‬חול‪.‬‬ ‫מחו י ימות‬ ‫חברת‬ ‫ה ינ ה‪ ,‬ל "א ע "ב‪.‬‬ ‫‪ ,51‬ע'‬ ‫אותה‪,‬‬ ‫וה \ווה‬ ‫ל^י־ע‬ ‫ח<•‪ :‬ר א י ‪,‬‬ ‫כ‬ ‫ח‪.‬י‪.‬יריו‬ ‫‪.,‬וייע‬ ‫ר צ ו ־ו ה‬ ‫לויין‬ ‫‪.212-3‬‬ ‫א ו "ח‬ ‫מותר‬ ‫להיות‬ ‫מברכים‬ ‫מ״ י‬ ‫לכהן‬ ‫הכהן‬ ‫את‬ ‫העם‬ ‫ק כ ״ ה‪,‬‬ ‫לנעול‬ ‫יחף‪.‬‬ ‫וילעיזו‬ ‫ה׳ ‪,‬‬ ‫ב \עת‬ ‫‪,‬‬ ‫'יי!‘*■)‬ ‫נ‬ ‫י או ח‬ ‫עליו‬ ‫‪.‬יה ו א‬ ‫ויי׳ י? ל ל י ם‬ ‫י׳‬ ‫ל‪ !1‬י‬ ‫ ‪- 133‬‬‫מגמה‬ ‫נראית‬ ‫ו‪,‬‬ ‫‪ t1‬ל ו ן‬ ‫לדעת ‪:‬‬ ‫וטהרה‬ ‫ל»‬ ‫וטהרה‬ ‫בעגי‬ ‫עוד‬ ‫ו »ןי‬ ‫כהונה)‪,‬‬ ‫‪, ; . V-‬‬ ‫שהוא‬ ‫עי‪ ,‬ד‬ ‫יר ‪:‬‬ ‫‪ m i‬ו מ ה ‪ 17‬ל‬ ‫‪:‬״‪.‬טור‬ ‫״על‬ ‫להיטמא‬ ‫הל‬ ‫דיני‬ ‫ר ‪:1‬י‪ 1‬י מ‬ ‫שאלון‬ ‫עצמו‬ ‫הרגי‬ ‫הלהות‬ ‫‪ a‬לו ‪,‬‬ ‫של‬ ‫שמקורן‬ ‫"מיום‬ ‫שהרב‬ ‫הטהרות‬ ‫בית‬ ‫לכל‬ ‫אלו‪,‬‬ ‫כו הוי ט‬ ‫ש^אוחן‬ ‫המקדש‬ ‫מוזגי‬ ‫הדת‬ ‫אילו‬ ‫שי בטל ו‬ ‫‪111‬ז ר מ‬ ‫י‬ ‫!״ ך‬ ‫אחר‬ ‫הוירבן‬ ‫‪•,--‬ן‬ ‫לראות‬ ‫עמה״‪,‬‬ ‫אחת‪,‬‬ ‫עלולה‬ ‫הרבה‬ ‫בתעמולתה‬ ‫י ׳ירא ל על ר ‪1‬וו‬ ‫הביאו‬ ‫מ כ ין‬ ‫‪ . 7 3‬אלון‬ ‫‪.74‬‬ ‫‪.75‬‬ ‫החורבן‬ ‫היתה‬ ‫בבלי‪,‬‬ ‫ל‪ 1.‬כ ן‬ ‫יחט‬ ‫ראיה‬ ‫ה"‪,‬‬ ‫‪:‬זו‬ ‫י י ׳‬ ‫המגמה‬ ‫ז יי!‬ ‫‪,,‬ו‪.‬י‪.‬‬ ‫הי‬ ‫* *‬ ‫ו‬ ‫ין‬ ‫לאהד‬ ‫‪11‬‬ ‫מוייי‬ ‫החודבן׳‪,‬‬ ‫׳‬ ‫‪:,‬אות‬ ‫ו‪.‬ן‬ ‫יעבץ‬ ‫ל'‬ ‫ע"ב‪.‬‬ ‫שט‪.‬‬ ‫י‬ ‫וי‬ ‫•זל‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ jo‬ר‬ ‫‪ 1,‬ע ת י ו‬ ‫ר ‪ .‬ב‪ 1‬׳►ה‬ ‫‪j1‬‬ ‫י‪.‬מקו‬ ‫הדין ‪,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ו ה ש ל מ ה ע מ ה ‪.‬י ו ל ן‬ ‫ית‬ ‫מי‪-‬ייי ‪,‬־‪1‬׳‬ ‫וע ו ד ‪,‬‬ ‫‪...‬‬ ‫ב(‪.‬ן‪,‬‬ ‫והורו‬ ‫גדולי״‬ ‫ו מ ו ד ה ? ״ מ י תו‪, ,‬‬ ‫הגדי׳־’י׳" י י‬ ‫‪} u‬‬ ‫ו ‪1‬‬ ‫< וי? ו ף ‪,‬‬ ‫תחומי״‬ ‫‪.‬יל‬ ‫היה‬ ‫קד י ע ו ‪.‬‬ ‫חכמי״‪,‬‬ ‫היהדות‪...‬‬ ‫ול‬ ‫כ ר ו ו‪.‬ו ח‬ ‫י'‪ 1‬׳׳ ׳‬ ‫ו‪.‬יו‬ ‫‪. . -‬׳ו‬ ‫ונתקיימה והו תו‬ ‫ה‬ ‫היו‬ ‫ה ח ו ר ב ן ‪ .,‬י » י י «‬ ‫‪1‬ל‬ ‫■טעתה‬ ‫אהד ה י ט ו ד ו ״‬ ‫ה״‪-‬יאותיי‪,‬‬ ‫תוןי;ן‪,‬‬ ‫עקירת״‬ ‫המקדש‪,‬‬ ‫להן׳‪,‬‬ ‫בכורות‪,‬‬ ‫ולא‪,‬‬ ‫טגהל‬ ‫ויע ^‬ ‫הו בו‪,‬‬ ‫־ל‬ ‫שבעדאי‪,‬‬ ‫עממה‬ ‫\ע‪,‬י‪ :‬ר‬ ‫‪,u 1 6 2‬‬ ‫ד א ה ‪ :1‬ם ״ו ז ג ׳ ‪.‬‬ ‫כל‬ ‫מצוות‬ ‫הנררוז‪,‬‬ ‫‪:‬דינר‬ ‫בשניה‪,‬‬ ‫בחורבן‬ ‫מ‪17‬‬ ‫י!׳‬ ‫ג ר ר ן'‬ ‫הוראה‬ ‫נזהר ו!‪1‬‬ ‫הבי״‬ ‫י נ י ״’‬ ‫מ^‪-‬אן•‬ ‫מכווות‬ ‫ה מ ק ד ש" ( ‪. . . ) 7 5‬‬ ‫יבנה‬ ‫על‬ ‫ה ••הגי ו ן‬ ‫מאחי"‬ ‫הללו‪,‬‬ ‫במגמה‬ ‫את‬ ‫{ ו א ת ‪. 1‬ות‬ ‫לדבריה‬ ‫מ ״ ו‪ .‬י‬ ‫מ ה מ ג ת'י '׳ ג‬ ‫י• יייי‪,‬׳׳ ‪,1 ,‬‬ ‫ו ץד‬ ‫ז‪:‬יל‪:,‬ה‬ ‫השערתו‪,‬‬ ‫ביותר‬ ‫ר;‪ 1‬׳ ‪ ,‬״‬ ‫באמונתט‬ ‫ל מ*־‬ ‫טו ה‪ 3‬י‪ nuvij 1.1‬י ‪*.‬מן ‪,‬‬ ‫‪ r n ^y‬״‪j‬‬ ‫עולו ת‬ ‫ואן•‬ ‫‪1:‬‬ ‫‪..‬ומרג'‪f1,‬‬ ‫ה ל ל י י ט לי»י׳‘ »יי ׳';מגמה וזנ ״ לי ;ז‪;,‬יי י'"‪:‬יגז' ;‬ ‫להקטיר‬ ‫מהלכים‬ ‫^‬ ‫״‪.‬‬ ‫‪ ?y‬ז׳י‬ ‫ויבין! ‪.‬‬ ‫הוי‪.,‬״גתו‬ ‫חכמי״‬ ‫‪-‬‬ ‫לל•‬ ‫‪ v‬״ זו י‪!/‬ה‬ ‫‪111‬׳ ר‪ -1‬ז‬ ‫האומה‬ ‫היו‬ ‫טהרה‬ ‫״ רו מו״‪,‬‬ ‫ו‪.‬ובעת‬ ‫״‪uy‬‬ ‫של‬ ‫טומאה‬ ‫ה ‪ tap‬ה‬ ‫ו וזהו״‪,‬‬ ‫מחוץ‬ ‫ולגבי‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ט ו ט״־וכר י‬ ‫דיני‬ ‫בחולשת‬ ‫נהגו‬ ‫אדם"^ ‪, ^ 4‬‬ ‫ק דעת‬ ‫ה נ י נ י <‪ 1‬ו י י ו; י־'' י ‪ :‬י־‬ ‫מ ו מאה‬ ‫נראה ל|יחהיט‬ ‫זול‬ ‫ה ק ו!וו! ׳‪c‬י‪1‬‬ ‫אאל‬ ‫קובע‬ ‫ב עו‪ .‬י«ינ ינ‪.‬ו‬ ‫ל‪ «« 5‬ר ה ח ו ר ב ן ‪ ,‬ה י ת ה‬ ‫;‪.‬׳הרהיבה‬ ‫הורויוה‪,‬‬ ‫ח ן ה ד ׳ ן־‬ ‫טומאה‬ ‫ש י ה י ו ‪,‬י‪ 0 :‬י ; י ! ו ‪ ,‬׳‪ n‬ן‬ ‫מ ‪ ;1m‬ל מ קן*‪/‬י ל ‪!,‬ו ד י ו ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ה ל כ ההוו‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫גי‬ ‫ל אוו ר ה ח ו ר ב ן ‪ ,‬ל ה ט ו ר ה‬ ‫נאמדו‬ ‫‪!/‬יליד‬ ‫‪n'nan‬‬ ‫ו‪..‬ימי‬ ‫ומהוה‪ .‬י‬ ‫מן‬ ‫האומה‬ ‫י*‪ ,’1‬״‬ ‫בבת‬ ‫הדת‬ ‫הו‪ .‬זי ר ו ת ‪.1‬ו ״ג־־ י־י<‪,1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;;מוך‬ ‫י‬ ‫ד ל ה ע ל יי ץ ל די ״ ח הי י י ל‬ ‫י!״ וה י ׳‪ ',1,‬י‬ ‫"י‪,‬‬ ‫י )‬ ‫* *‬ ‫־ ‪- 139‬‬ ‫ע ו ד ‪.‬׳‪:‬ווו!)‬ ‫מצווח‬ ‫^ ו מ נ גז‬ ‫הקורבוות‬ ‫ול»‬ ‫טל‬ ‫מצ;י‪ 1‬נ ו‬ ‫‪ m‬ל!• ן ‪1‬‬ ‫ו‪ 1‬קו‪ .‬ו ‪n‬‬ ‫בתקומת‬ ‫י ‪7‬ו‬ ‫גם‬ ‫ח ק ‪n v‬־‬ ‫דעות‬ ‫ל;‪4‬וזר‬ ‫עךויוח‬ ‫תרים ‪n m m v ,‬‬ ‫ל ה מ טי ן‬ ‫וזג יו! ‪.‬‬ ‫‪!.‬ת‬ ‫‪m‬‬ ‫בין‬ ‫במקדט‪,‬‬ ‫חורבן• ר;‪ :1‬י ו‪, 1‬‬ ‫מוסיקות‬ ‫ה ם י גוית‬ ‫הווהג‬ ‫תקנות‬ ‫ויי‪:‬י ו ו ן‬ ‫הוו ו קו־ י ם‬ ‫ט ה ז(‪:‬רו‪ .‬ו ‪,‬‬ ‫ב‬ ‫זו;‬ ‫זו‪.‬‬ ‫ך‪,‬י ‪ it‬ה‬ ‫ול ו ‪ 1»;1‬׳‪ 3 1‬ו‬ ‫ל!‪.‬מ‪ 1 -‬י ך‬ ‫מקצהו;‬ ‫ז ל מ ע ט ה וזו‪/‬‬ ‫קד‪;/‬יג ו‬ ‫לעומת‬ ‫ל»וזר‬ ‫ע ד ג‪ :‬מ ה‬ ‫יגודת‬ ‫יכו;‬ ‫»ו‪ 1‬ו‪1‬ו‪ 1‬י ל‪11‬‬ ‫ז‪ 1:‬ח‬ ‫י ‪0‬י‬ ‫מגמה‬ ‫ב ד ב ר י ם מיז ו י י מ י ם‬ ‫היטנוז בצורת ‪*jn‬ו ל‪t‬ון ו‪s.‬וו־זז החיים‪.‬‬ ‫‪ .76‬מלון‪ ,‬סם ‪.159‬‬ ‫ה ס ב ו‪ 1‬׳־נו‬ ‫לנו‬ ‫להטערו;‬ ‫"במלה‬ ‫בטל!‬ ‫‪ 1‬ז ל!‪‘,:‬‬ ‫ה ו ד יזו׳ ‪,‬‬ ‫ל ק ב ל ;׳<ח‬ ‫‪ -‬ל וייכיןי ‪1‬‬ ‫החורבן•‬ ‫‪?(151‬‬ ‫ר‬ ‫‪< jj:j‬‬ ‫‪nu‬‬ ‫(<■' ‪)7‬‬ ‫ר‪.‬י‪:‬ריו‬ ‫לי* ‪V i‬‬ ‫״וזיו;‬ ‫ו;ח‪?:‬י '‪1:1‬‬ ‫ ‪ 40‬ו ‪-‬‬‫לווו‬ ‫‪K‬״‪K‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪R‬י‬ ‫אדר"ג‬ ‫‪-‬‬ ‫‪inatt‬‬ ‫‪ r r . y‬יי!‬ ‫•'‬ ‫אי‪ 1?£‬ר ‪.‬‬ ‫גחן‪.‬‬ ‫דרי׳‬ ‫‪-‬‬ ‫ז‪ 1‬ר ץ‬ ‫ילגראל ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אתו‬ ‫ליו;‪ ’; ,‬ל מר‬ ‫‪-‬‬ ‫‪!is‬־‬ ‫על‬ ‫‪-‬‬ ‫אן■׳‬ ‫ע ל יי י‬ ‫ב<• ו!‬ ‫‪-‬‬ ‫דין‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ביו!‬ ‫ה מק ר ט‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דור‬ ‫דור‬ ‫וייבוו־‬ ‫ז ‪":‬ל‬ ‫(וי!ה‬ ‫הרא׳ווניט‬ ‫הלכות‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הערה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ו נ‪ :‬ו ל ו ‪.‬‬ ‫זכר‬ ‫ודו ‪i n n‬‬ ‫ג י ג ל י ו ג ר מ י!ז ) ‪.‬‬ ‫המתחיל‪.‬‬ ‫‪ -‬ז־ ו ר ו ת‬ ‫‪-‬‬ ‫ל! ‪,‬‬ ‫‪,‬יי‪.‬‬ ‫ב י ‪11‬‬ ‫‪-‬‬ ‫א«‪/‬ויר‬ ‫ליו‪..‬‬ ‫הן‪.‬‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ו ר א; ; י‬ ‫ת י ב ( י‪1‬י‪1‬‬ ‫ר‪.‬י ב ל י ו ג ר ת י ה ) ‪.‬‬ ‫(ראה‬ ‫הלמה‪.‬‬ ‫לברכה‪.‬‬ ‫צדי׳׳ן‬ ‫ ‪1‬ו ל ק ‪.‬‬‫‪-‬‬ ‫חוץ‬ ‫‪-‬‬ ‫ל;‪ 1‬ר‪. \r‬‬ ‫ז ה ר ו נם‬ ‫חרמי נ ו‬ ‫‪-‬‬ ‫יהונן‬ ‫‪-‬‬ ‫יורה‬ ‫‪-‬‬ ‫יו ‪0‬‬ ‫גן‬ ‫לברכה‪.‬‬ ‫זס!י‪.‬‬ ‫דעה‪.‬‬ ‫וווג‪.‬‬ ‫ ר והן‬‫‪ -‬למי׳‬ ‫ג דו־ ל‪.‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ מ;\נה ‪.‬‬‫ מורנו‬‫ מורנו‬‫‪-‬‬ ‫נ"■‬ ‫הרב‬ ‫הרב‬ ‫נוסחה‬ ‫לוי‬ ‫צבי־‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫׳ י־ה ) ‪.‬‬ ‫וויבי!‪ ( :‬ר א ה ב י ב ל י ו ג ר ‪0‬‬ ‫‪:1‬ן‬ ‫ביבליוגרפיה)‪.‬‬ ‫(ראה‬ ‫נוסחאות‬ ‫ג וז ר ו ת ‪.‬‬ ‫ עמוד‪.‬‬‫‪ -‬עמוד־‬ ‫א'‪,‬‬ ‫‪ -‬עמוד‬ ‫ב' ‪.‬‬ ‫ על ג ב י ‪.‬‬‫עיין‪.‬‬‫ עי׳ י ן ‪17‬נ‪. 1‬‬‫‪ -‬על‬ ‫ידי‪.‬‬ ‫ ט ר ק ‪.‬‬‫לומר‪.‬‬ ‫ צ ר י ן•‬‫ ציון‬‫‪ -‬ו!‪:‬י‪,‬‬ ‫(ראה‬ ‫לנתעחיה‬ ‫ו‪:‬יבליוגרו!יה) ‪.‬‬ ‫רבן‪,‬‬ ‫ר ב יא ל ע ז ר ‪.‬‬ ‫ ר ב יא ל י ע ז ר ‪,‬‬‫ ר ב ן ג ת לי׳ א ל ‪.‬‬‫‪-‬ר בן‬ ‫‘■וחנן‬ ‫‪ -‬רבי‬ ‫ו>‪.‬־ויר ‪.‬‬ ‫‪ -‬רבי‬ ‫ע ^ י ב ‪. 1:‬‬ ‫רבי‬ ‫‪./‬ומעון ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ובי‬ ‫;דמע ו ן‬ ‫‪-‬‬ ‫רא‬ ‫ה‪\,‬נה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בן‬ ‫בן‬ ‫ז ר אי ‪.‬‬ ‫גמליאל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ר ב י מ \ה‬ ‫בן‬ ‫מימון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ר ב י מ ‪\7‬ה‬ ‫בן‬ ‫נחמן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫טולחן‬ ‫‪-‬‬ ‫לזאלוח‬ ‫ערוך‬ ‫ו ‪ 13/11‬ב ו ח ‪.‬‬ ‫תוסתות‪.‬‬‫‪ -‬ו‪ 1‬נ ו‬ ‫(ראה‬ ‫רבנן‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה)‪.‬‬ ‫‪-1 41‬‬‫ב‬ ‫א‪.‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫נ ר‬ ‫ו‬ ‫כ‪1‬‬ ‫י‬ ‫ר‪,‬‬ ‫מ?וררת‬ ‫ת נ"ר‬ ‫הספרות‬ ‫ה ת ל מר די ת‬ ‫מ דר ש‪-‬רבו;‬ ‫על חמשה חומשי תורה וחמש מגילוח‪ ,‬עם כל המפרשים‪,‬‬ ‫ב‘ חלקים‪ .‬ווילנא‪ ,‬מהדורה חדשה‪ ,‬יררשליח‪ ,‬תשכ״א‪.‬‬ ‫‪ J j‬מית(! דו‬ ‫ישמעאל •‪ -‬על ספר שמרת‪ ,‬עם תוספות "מאיר עין"‪ ,‬סאת‬ ‫מאיר איש של רם‪ ,‬יוינא‪ ,‬תריי ל‪ ,‬ונדפס מחדש ישראל‪ .‬תשר‪" .‬א‪.‬‬ ‫(הוצאה לא מזוהה)‪.‬‬ ‫ששה סדרי משבה עם מפרשים‪ ,‬מהדורה רגילה‪.‬‬ ‫פסיקתא רבתי ‪ -‬דרב כהנא ‪ -‬עם פירושים‪ ,‬ררארשא‪ ,‬תרע״ג‪ ,‬ריצא לאוו־‬ ‫מחדש ע"י‪ ,‬הררעד להוצאת כתבי הגר ש" א ררבין‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫תשכ״ט‪.‬‬ ‫פרקי רבי אליעזר ‪ -‬עם ביארר הרזי’יל‪,‬‬ ‫ב י ר‪-‬י ר רק‪ ,‬ת ש"ר‪.‬‬ ‫עם מפרשים‪ ,‬וו ילגא;‬ ‫ירושלים‪ ,‬תשכ״ז‪.‬‬ ‫ווארשא‪,‬‬ ‫נדפס מחדש‪,‬‬ ‫תלמוד בבלי ‪( -‬כולל המסכתות הקטנות)‪,‬‬ ‫הגזול‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ״ז‪.‬‬ ‫ירושלמי ‪ -‬זיסאמיר‪,‬‬ ‫תלמוד‬ ‫הספרות‬ ‫תרכ״ו‪,‬‬ ‫תרי״ב;‬ ‫הוצאת ארח‪,‬‬ ‫הוצאת התלמוד הגדול‪,‬‬ ‫וילגא; ג ד פ ם מ חז ש‪,‬‬ ‫הוצאת תורה מציון‪,‬‬ ‫הוצאה התלמוד‬ ‫ירושלים‪,‬‬ ‫תשכ״וו‪.‬‬ ‫הרבני ת‬ ‫נית הבחירה ‪ -‬על מסכת סנהדרין לר* מנחח ב״ר שלמה המאירי‪ ,‬יוצא‬ ‫לארר על פי־ כתב יד עט מראה מקומרת ר ד‪.‬ערו ת ע" י אברהם‬ ‫סרפר‪ ,‬מהדררה שניה‪ ,‬הוצאת קדם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל״א‪.‬‬ ‫ח_ידרשי הרימב״א ‪ -‬על מסכת מכרו! לרבינו‬ ‫אור תורה‪ ,‬חל‪-‬א ב י ב‪ ,‬תשי״ח‪.‬‬ ‫ח_ידושי הר" ר ‪ -‬לרגינו ביסים בן‬ ‫ח שכ״ה‪.‬‬ ‫ראובן‪,‬‬ ‫יום טוב‪,‬‬ ‫כרך ו‘ ‪,‬‬ ‫הרצאת ארצר ספרים‪ ,‬ניר‪-‬יוריו‪,‬‬ ‫נליוורנו‪.‬‬ ‫ר אר ח י י ‪ -‬לר‘ חיים נגבנוזתי‪ ,‬נדפס לראשונה‬ ‫מחדש‪ ,‬יררשלים‪ ,‬תש״ך‪( .‬ההוצאה לא מזוהה)‪.‬‬ ‫חסדי דוד ‪ -‬לר* דוד פרדו‪,‬‬ ‫תוספתא‪).‬‬ ‫חידושים‬ ‫ח יד ר ש י ח זיל ה ש" ס ‪ -‬חיות‪ ,‬צבי־ הירט‪,‬‬ ‫הוצאת‬ ‫תקס״ב‪,‬‬ ‫וביאררימ על הוזוספחא (ראה לעיל‬ ‫נדפס בסוף כל מסכת‪.‬‬ ‫(חדושי הרמ״ה) לרביגו מאיר בר‘ מודרוס הלוי אבולעפיא‪,‬‬ ‫יד רמה ‪-‬‬ ‫ררארשא‪ ,‬ישראל‪ ,‬על מסכת סנהדרין‪( .‬ההרצאה לא מזוהה;‬ ‫ללא צירן תאר יך)‪.‬‬ ‫יפה עיביח ‪ -‬לר‘ אריה ליב י־עלי־ן‪ ,‬נדפס נסרף כל מסכת‪.‬‬ ‫כסף משנה ‪ -‬לר‘ ירסף קארר‪ ,‬פיררש טל היד החזקה לרמב״ח (ראה להלן‬ ‫משה בן מימרן‪ ,‬היד החזקה)‪.‬‬ ‫כפתור רחרח ‪ -‬לר‘ אישחורי הפרחי‪ ,‬סודר והובא לדפוס ע״י יררחם‬ ‫פישל גררסברג‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשיי״ט‪( .‬ההוצאה לא מזוהה)‪.‬‬ ‫שמח ‪-‬לר*‬ ‫אברהם אליגרי‪ ,‬ביאור על ספר המצרות לרמב״ס‪( .‬ראה‬ ‫משה בן מימרן‪ ,‬ספר ה מ צו ו ת)‪.‬‬ ‫‪42‬ו ‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫א ב ר ה ח כ" ר מעזה דיי ברט י ך‪,‬‬ ‫ה ר א ש ו ג י ס ‪( .‬ראה להלן‪,‬‬ ‫מ ש נ ה ‪ -‬לר*‬ ‫לרמביים ו מ פ ר ש י ו‬ ‫היד החזקה)‬ ‫( חדר שי ה ל כ ו ת ) ‪ -‬לר‘ ש מ ו א ל‬ ‫( ב דפ ‪ 0‬ב ט ו ף בל מ ס כ ת ) ‪.‬‬ ‫מל־ ו א‬ ‫יעקב‬ ‫‪-‬‬ ‫אליעזר‬ ‫יאליש‪,‬‬ ‫משה‬ ‫פירוש‬ ‫לתלמוד‬ ‫ספר‬ ‫‪-‬‬ ‫מימון‪,‬‬ ‫אז־ליש‪ ,‬פ י ר ו ש‬ ‫ה מ צ ר ר ת ‪ -‬מ ש ה בן מ י מ ו ן (הרמבייס)‪ ,‬ערו פירושיו!‬ ‫" א ס ת ר " ‪ " ,‬ה ש ג ו ת הרמביין"‪ ,‬מ ה ד ו ד ה מ ו ג ה ה‬ ‫ת ו ר ה לעוו‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ת ש י ״ ם ‪.‬‬ ‫ספר ה מ צ ו ו ת לרמב״ ם‬ ‫ספר המצוות)‪.‬‬ ‫בן‬ ‫צור‪,‬‬ ‫היד‬ ‫השגות‬ ‫תורה)‬ ‫צב י‬ ‫אבן‬ ‫ב א ו ר על ספ ר‬ ‫ה מ צ ו ו ת )‪.‬‬ ‫החזקה‬ ‫על‬ ‫(משנה‬ ‫ב י א ו ר י ם על‬ ‫מש ה‬ ‫‪.‬‬ ‫יצ ח ק ל א ו ן בן א ל י ע ז ר‬ ‫מ_גלת א ס ת ר ‪ -‬לר ‘‬ ‫ל ר מ ב ״ ח ‪ ( ,‬ר א ה ל ה ל ן ‪ ,‬מ ט ה בן מ י מ ו ן ‪ ,‬ס פ ר‬ ‫ה ר ו ע י ם ‪ -‬לר‘‬ ‫מסכת)‪.‬‬ ‫היד החזקה‬ ‫בן נזימון‬ ‫משה‬ ‫בן‬ ‫מהדורה‬ ‫נ חמ ן‬ ‫המצוות‬ ‫לתלמוד‬ ‫בסוף‬ ‫(בדפם‬ ‫כל‬ ‫רגילה‪.‬‬ ‫"לב שמח"״ ‪ 11‬מ ג י ל ת‬ ‫ומתוקנת‪ ,‬ה ו צ א ת‬ ‫(הרמב״ן)‪,‬‬ ‫ס א ל א ו ו י־ י צ יק ‪ .‬ר* ח י י ם ה ל ר י ‪ -‬מ צ ו ט ט באגן ה מ ח ר ‪ ,‬לר ‘‬ ‫ה ל ו י צ י מ ע ר מ א ן ‪ ,‬ב י ו ‪ -‬י ו ר ק ‪ ,‬ו! שט" ו ‪ ( .‬ה ה ו צ א ה‬ ‫(ר א ה‬ ‫לעיל‬ ‫א ה ר ן חייבו‬ ‫לא מ ז ו ה ה ) ‪.‬‬ ‫ס » ר » ו ו י י צ י ק ‪ ,‬ר ‘ י צח ק ד א ב ה ל ר י ‪ ,‬ת י דר שי מרו ר י ״ ז ה ל ו י ‪ ,‬ח י ד ו ש י ם‬ ‫י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ח ש ב ״ ג ‪ ( .‬ה ו צ א ה לא מ ז ו ה ה ) ‪.‬‬ ‫ו ב י א ו ר י ם על ה ר מ ב ״ ם ‪,‬‬ ‫תורה‬ ‫פני‬ ‫תמימה ‪-‬‬ ‫עם‬ ‫מ שה‬ ‫צירו‬ ‫‪-‬‬ ‫לנפש‬ ‫ע פ ש ט י י ן ‪ ,‬ב ר ו ר ה ל ו י ‪ ,‬מ ת ו ר ה ש ב כ ת ב עם ת ו ר ה‬ ‫ב י א ו ר ‪ ,‬ה ו צ א ת עח ע ו ל ם ‪ ,‬ת ל ‪ -‬א ב י ב ‪ ,‬וזשט״ז‪.‬‬ ‫ל ר‪ 4‬מ ש ה ש מ ע ו ן מ ר ג ל י ו ת ‪ ,‬פ י ר ו ש י ם‬ ‫( ו ר א ה לעיל‪ ,‬ת ל מ ו ד ירושלמי)‪.‬‬ ‫ראב״ד‬ ‫בינו‬ ‫רד"ל‪.‬‬ ‫ד ו ד בן בפוזלי פ ר ב ק ל ‪,‬‬ ‫תלמוד ירושלמי)‪.‬‬ ‫ר‘ א ב ר ה ם בן דוד‪ ,‬ה ש ג ו ת‬ ‫ל ע י ל ‪ ,‬מ ש ה בן מ י מ ו ן ) ‪.‬‬ ‫חננאל‬ ‫ר*‬ ‫‪-‬‬ ‫פירוש‬ ‫חידושי‬ ‫הרד״ל‬ ‫ר‘ ד ו ד‬ ‫ר״‬ ‫שלמה‬ ‫ר‘‬ ‫שאילת‬ ‫‪,‬שריית‬ ‫חתם‬ ‫למסכת‬ ‫עובדיה‬ ‫‪-‬‬ ‫ל ר‘‬ ‫סופר ‪-‬‬ ‫הוצאת‬ ‫למדרש‬ ‫קמחי‪,‬‬ ‫בן‬ ‫יצחק‪,‬‬ ‫מברטגורא‪,‬‬ ‫יעקב‬ ‫שאלות‬ ‫ה־'*‪,‬‬ ‫עמדין‪,‬‬ ‫לרביבו‬ ‫‪-‬‬ ‫רבה‪,‬‬ ‫פירוש‬ ‫על‬ ‫פירוט‬ ‫על‬ ‫מסכת‬ ‫ביד‬ ‫ברכות‪,‬‬ ‫ירושלמי‬ ‫החזקה‪.‬‬ ‫(גדפם‬ ‫רבי‬ ‫לעיל‬ ‫ירושלמי‪,‬‬ ‫על ת ל מ ו ד‬ ‫וזגגאל‬ ‫החג"ר‪,‬‬ ‫על‬ ‫על‬ ‫הרמב״ם‬ ‫פרקי‬ ‫(ראה‬ ‫פירוש‬ ‫ח״א‪,‬‬ ‫פירוש‬ ‫לפסקי‬ ‫תענית‬ ‫ד ו ד ל ר ר י א‪ ,‬ב י א ר ר ה ר ד ״ ל‬ ‫ל ע י ל פ ר ק י ר‘ א ל י ע ז ר )‬ ‫י עב ז‬ ‫על‬ ‫ח י ה ( צ ל ״ ח ) ‪ -‬לר ‘ י ח ז ק א ל ס ג ״ ל ל ג ר א ‪,‬‬ ‫גייעטרקוב ‪ ( . 1 8 3 3 ,‬ה ו צ א ה לא מ ז ו ה ה ) ‪.‬‬ ‫ל ר‘‬ ‫לעיל ‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תלמוד‬ ‫שבעל‪-‬פח‪,‬‬ ‫בשולי‬ ‫אליעזר‪,‬‬ ‫מדרש‬ ‫(ראה‬ ‫המסכת)‪.‬‬ ‫(ראח‬ ‫רבה)‪.‬‬ ‫שוקן‪,‬ירושלים‪,‬‬ ‫התב״ך‬ ‫(ראה‬ ‫ועל ה ת ל מ ו ד‬ ‫ת ש" ז‪.‬‬ ‫הבבלי‪.‬‬ ‫למ ש ביות‪.‬‬ ‫לעמברג‪,‬‬ ‫ו ת ש ו ב ו ת לר* מ ש ה‬ ‫ירו שלי ם‪ ,‬תש"ל‪.‬‬ ‫תרמ״ד‪( .‬הוצאה‬ ‫סופר‪,‬‬ ‫ח״ א‪,‬‬ ‫ו ו י ען ‪,‬‬ ‫לא‬ ‫מזוהה)‪.‬‬ ‫תרג״ח;‬ ‫‪- 143 -‬‬ ‫שו״ת מהרלב״ח ‪ -‬שאלות ותשובות למר רגו הרב לויי בן‬ ‫תרכ״ה‪( .‬הוצאו; לא מזוהה)‪.‬‬ ‫שר"ע‪,‬‬ ‫שולחך ער ו ך ‪ -‬לר‘ יוסף ק ארו‪,‬‬ ‫התווה‪ ,‬י\ ו של יח‪ ,‬תשכ״א‪.‬‬ ‫זלמן‬ ‫שולחך ערוך ‪ -‬לר‘ שגיאור‬ ‫מזרה ה) ‪.‬‬ ‫לא‬ ‫ח י דו חי הר‪ "<;j‬ש ‪ -‬שטושון‪ ,‬ש‪,.‬‬ ‫מסכת‪.‬‬ ‫חידושי הר ש״ ש‪,‬‬ ‫אורח חייח‪,‬‬ ‫מלאדי‪ ,‬ח"‬ ‫ג‪-‬ד‪,‬‬ ‫ח"א‪,‬‬ ‫חמרא וחיי ‪ -‬תוספות תלמידי ד‘‬ ‫פרץ (ראה לעיל)‪.‬‬ ‫הוצאת פאר‬ ‫ווארשא ל ‪ 89‬ו‪(.‬הוצאה‬ ‫פיווש על תלמוד בבלי‪,‬‬ ‫שטרשון ש‪ ,.‬נ»ירו ‪ 0‬על מדרש רבה‪,‬‬ ‫חביב‪,‬‬ ‫לעס ב ערג‪,‬‬ ‫בדפס בסוף כל‬ ‫ראה לעיל מדרש רבה‪.‬‬ ‫ ‪- 144‬‬‫מחסרים‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אלבוגן ‪,‬‬ ‫יצחק משה‪ ,‬התפילה בישראל בהחפתחותה החסם רר י ת ‪.‬‬ ‫הרגח יהושע ממיר‪ ,‬הוצאת דג‪:‬ייר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫א ל ב ק‪,‬‬ ‫חגור‪,‬‬ ‫אלו ך‪,‬‬ ‫גדליהו‪,‬‬ ‫השלמות והו טפו ת לפירושו על סדר מועד‪,‬‬ ‫ה ו ‪ x‬א ת מוסד ג י א לי ק‪ ,‬יי־י לי־׳‪.1 95 8 ,‬‬ ‫תולדות היהודים בארז ישראלי בתקופת המשנה והתלמוד‬ ‫‪ 2‬חל? ים‪ ,‬הוצאו! הקיבוץ המאוחד‪ ,‬ו‪ 1‬ל‪-‬אביב תשכ״ז‪.‬‬ ‫מחקרים בתולדות ישראל‪,‬‬ ‫ב־ חלקים‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪,‬‬ ‫אלון‪ ,‬מגחוז‪,‬‬ ‫בכר‪,‬‬ ‫המשפט העברי‪,‬‬ ‫תולדותיו‪ ,‬מקורותיו‪ ,‬עקרונותיו‪.‬‬ ‫ע" ש מאג גס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ת מל"ג‪.‬‬ ‫בג י מי■ן‬ ‫זאב‪ ,‬אגדות התנאים‬ ‫‪ 2‬חלקיס‪ ,‬מתורגם ע״י א‪.‬ז‪.‬‬ ‫ירושלים ברלין‪ ,‬תרפייב‪.‬‬ ‫ברגמן‪,‬‬ ‫גוטמן‪,‬‬ ‫יחיאל מיכל הכהן‪ ,‬מפתח התלמוד‪,‬‬ ‫ח"א הוצאת המחבר‪ ,‬צשאגגראד‪,‬‬ ‫ג ו לא ק‪,‬‬ ‫הרב‬ ‫גורן‪,‬‬ ‫גייגר‪,‬‬ ‫שערי אורה‬ ‫הארות והערות על התורה‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬תשל״ד‪.‬‬ ‫יסודי המשפט העברי‪,‬‬ ‫סדר דיני ממוגות בישראל‪,‬‬ ‫תרפ״ב‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬תשב״ז‪.‬‬ ‫שלמה‪,‬‬ ‫אברהס‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫הוצאת‬ ‫הוצאת‬ ‫תרס״ו‪.‬‬ ‫הוצאת דביר‪,‬‬ ‫המקרא ותרגו מ יו ‪,‬‬ ‫תרגם י‪,‬ל‪ .‬בריר‪,‬‬ ‫הוצאת מוסד ב י אל יק‪ ,‬יירו של ים‪ ,‬ת שייכי‪.‬‬ ‫גיבצבורג‪,‬‬ ‫צגי‪,‬‬ ‫דברי‬ ‫ימי ישראל‪,‬‬ ‫ח״ב‪ ,‬מתורגם מ״י ש‪.‬פ‪ .‬רניגוביץ (שפ״ר)‪,‬‬ ‫תרצ"ג‪(.‬הוצאה לא מזוהה)‪.‬‬ ‫הוגיג‪,‬‬ ‫היימאן‪,‬‬ ‫הלוי‪,‬‬ ‫בגימין‪ ,‬סנהדרין־ גדולה‪,‬‬ ‫תולדותיו ופעולותיו של בית הדין‬ ‫שגי‪ .‬תרגם מאג ג לי׳ ח ד" ר י‪ .‬אלדד‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬תשכ״ה‪.‬‬ ‫אהרן‪,‬‬ ‫ברלין‪,‬‬ ‫תורת המועדים‪,‬‬ ‫מחקרים ומאמרים על מוען י ישראל לאור ההלכה‪,‬‬ ‫הוצאו! ציובי‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬תשכ״ד‪.‬‬ ‫לוי‪,‬‬ ‫שמחה‬ ‫דביר‪,‬‬ ‫ישיבת רשב״י‪,‬‬ ‫מצוטט ע״י מגטל (ראה להלן)‪.‬‬ ‫גרץ‪,‬‬ ‫תשי״ז‪.‬‬ ‫ח"א הוצאת ספרינו‬ ‫רניגוביץ‪,‬‬ ‫מאיר צבי‪,‬‬ ‫אשר‪,‬‬ ‫‪.1 972‬‬ ‫ווארטא‪,‬‬ ‫הגדול בימי בית‬ ‫מוסד הרב קוק‪,‬‬ ‫ספר תולדות תנאים ואמוראים‪,‬‬ ‫ג‘ חלקיח‪ ,‬לוגדון וזר״ע‪( .‬הוצאה לא מזוהה)‪.‬‬ ‫יצחק אייזיק‪ ,‬דורות י ‪• -■,‬יי■‪,‬‬ ‫ספר דבו י הימים לבגי‪-‬יטראל‪ 6 ,‬כרבים‪ ,‬פרנקפורט‬ ‫על בהר מיין‪ ,‬תרס״ו‪ ,‬גדפה מחדש‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ״ז‪.‬‬ ‫( הוצאה לא מזוהה) ‪.‬‬ ‫־ ‪- 145‬‬ ‫יצחק א״‬ ‫הדצוג‪,‬‬ ‫הלוי‪,‬‬ ‫בעל‪-‬פה‪.‬‬ ‫דבריח‬ ‫דיים‪ ,‬א י י ז י ק הירש‪ ,‬דור דר ר ו דר ר;‪Mi‬־ ו‪,‬‬ ‫דברי הימים לתורה שבעל‪-‬פה‪ ,‬ח‘ א‪-‬ב‪,‬‬ ‫ומיגקוס ניו‪-‬יורק ברלין‪ ,‬תרפ״ד‪,‬‬ ‫חיות‪,‬‬ ‫צבי הירש‪ ,‬בק* ספרי מהר״ץ ח ירח‪,‬‬ ‫‪ 2‬כרכיח הוצאת דברי חכמיח‪,‬‬ ‫סטרגוביץ‪,‬‬ ‫ייבין‪,‬‬ ‫ידין‪,‬‬ ‫יגאל‪,‬‬ ‫יעבץ‪,‬‬ ‫זאב‪,‬‬ ‫מבסל‪,‬‬ ‫חייח דב‪,‬‬ ‫קוק‪,‬‬ ‫ירושליח‪,‬‬ ‫מלחמת בר‪-‬כוכבא‪,‬‬ ‫מהדורה שביה‪,‬‬ ‫ביאליק‪,‬‬ ‫הוצאת מוסד‬ ‫החיפושים אחר בר כו כבא‪,‬‬ ‫הוצאת ויידגפלד וביקולסון‪,‬‬ ‫‪.1 971‬‬ ‫תולדות י שר א ל‪.‬‬ ‫ח״ו‪ ,‬מהדורה‬ ‫תרצ״ד‪.‬‬ ‫שלישית‪,‬‬ ‫ירו שליח‪,‬‬ ‫ירושלים‪,‬‬ ‫תשל״א‪,‬‬ ‫הוצאת אחיעבר‪,‬‬ ‫תל‪-‬אניב‪,‬‬ ‫הוצאת דביר‪,‬‬ ‫תל‪-‬אניב‪,‬‬ ‫מחקרים בתולדות הסנהדרין ‪,‬‬ ‫תרגם א‪ .‬יערי‪ ,‬והמחבר‪,‬‬ ‫תשכ״ט‪.1 969 ,‬‬ ‫עולת ראיה‪,‬‬ ‫פירוש לסידור התפילה‪ ,‬כרך א'‪,‬‬ ‫קוק‪,‬ירושלים‪ ,‬תרצ״ם‪.‬‬ ‫הוצאת הועד להוצאה‬ ‫שמואל‪,‬ארז יהודה‪.‬‬ ‫מימי ה מליה מבבל עד חתימת התלמוד‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬תרצ״ט‪.‬‬ ‫ר‘גחמן‪ ,‬כתבי ר* נחמן קרוכמאל‪,‬‬ ‫‪ .0‬ראבידוביץ‪,‬‬ ‫תרפ״ד‪.‬‬ ‫הוצאת דביר‪,‬‬ ‫הוצאתעיבות‪,‬‬ ‫ימי הבית השבי‪ ,‬תולדות עת יד‪ 1‬ראל‪,‬‬ ‫בעריכת בן‪-‬שטון ח‪.‬ה‪ ,.‬ח״א‪,‬‬ ‫תשל״א‪.1 969 ,‬‬ ‫ברלין‪,‬‬ ‫הוצאת וניר‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫מלו נ ים‬ ‫אבן‬ ‫שושן‪,‬‬ ‫‪.1957‬‬ ‫זכריה‪ ,‬דרכי המשנה‪,‬‬ ‫התוספתא‪ ,‬מכילתא‪ ,‬ספרא וספרי‪ ,‬מעובד ע" י ר‪.‬רנ י‪.‬‬ ‫ב יסבבו ים‪ ,‬יצא לאור ע"י מ‪ .‬צייליבגולד‪ ,‬וורשה‪,‬‬ ‫תרפ״ג‪.‬‬ ‫הרב אברהח‪,‬‬ ‫שמרן‪ ,‬מ ב חח‪,‬‬ ‫‪.1 958‬‬ ‫חיים (רב צעיר)‪ ,‬תולדות הר‪ .‬ל כה‪,‬‬ ‫ח" ד‪ ,‬הועד לחו צא ח ‪:1‬ל כתבי רב צעיר‪ ,‬ב י ו‪-‬יו רק ‪,‬תש" י‪.‬‬ ‫שמואל‪,‬‬ ‫פראגקעל‪ ,‬ר‘‬ ‫הוצאח פלאם‬ ‫אברהם‪,‬‬ ‫המלון‬ ‫החדש‪,‬‬ ‫הוצאת קרי ת ספר‪,‬‬ ‫ירושלים‪,‬‬ ‫תשב ו‪.‬‬ ‫‪-146-‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מאמו־ י ם‬ ‫נורגטטיך‪,‬‬ ‫ב ו רב שט ין‪,‬‬ ‫ה‪.‬י‪.‬‬ ‫"משפט הסמיכה וקורותיה‪ .‬התקופה‪ .‬ספר ד‘‬ ‫עם‘ ‪ ,393-426‬הוצאת טסיבל‪ ,‬ורמה‪ ,‬תרע״ם‪.‬‬ ‫אברהם‪,‬‬ ‫"לבעית עיבורי המנה בוזו"ל"‪ ,‬סיני‪ .‬ל" ה עמי‬ ‫ל״ב‪-‬מ״ו‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חשט״ז‪.‬‬ ‫"למינויו של רבי נתן הבבלי לאב"ד הסנהדרין‬ ‫בא״י סיני‪ .‬ל״ו עמי תע״ס‪-‬תצ״ו‪ ,‬מוסד הרב קוק‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬תשס״ו‪.‬‬ ‫שלמה‬ ‫זוין‪,‬‬ ‫הרב‬ ‫ספראי‬ ‫שמואל‪,‬‬ ‫יוסף‪" ,‬מהרה יבגה המקדש" קוב? התורה (׳■)בעל‪-‬ניו‬ ‫בעריכת י‪ .‬רפאל‪ ,‬ח״ה‪ ,‬עם‘ קבייח‪-‬קל״ד‪ ,‬בהוצאת‬ ‫מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשב״ג‪.‬‬ ‫"המקורות הקדושים לקידוש חדשים ולעיבור השבה בארץ‬ ‫לאחר ההורבן"‪ ,‬תרביק כרר ל״די‪ ,‬עם‘ ‪,27-38‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.1966 ,‬‬ ‫"בחינות חדשות לבעיית מעמדו ומעשיו של ר‘ יוחנן בן‬ ‫זכאי לאתר החור ‪:‬ן'‪ ,‬ספר ה זכר ו ן לג דל יהו אלון‬ ‫עס‘ ‪ ,203-206‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬ת ש ״ ל‪.‬‬ ‫קליין‪,‬‬ ‫שמואל‪,‬‬ ‫"אסיא (עסיא)״‪ ,‬ספר היובל לכבוד הרב י‪ .‬פריימאו‬ ‫עם‘ ‪ ,116-127‬ביה״מ לרבני״‪ ,‬ברלין‪ ,‬תרצ״ז‪.‬‬ - 147 ‫־‬ itlbl lopiraphy in E n g l i s h * .‫י‬ 3Uchler, Adolf* Studios Oxford Univorsity Press* Finkelstein, Louis* in Jewish H i s t o r y * 155ft The P h a r i s e s * Vol* The Jewish Pub lication Society* Newnan, J* Press* London; II, Philadelphia: 1938 S c i n i k h a h Ordination, Manchester; Universi ty 1950* A Hi s tory of the Jewish P e o p l e , 2nd Ed* Schurer, Enil* Div is i o n II, Vol Tropper, Dr ‫ י‬Daniel, "Beth Din Shel January, 1973• I, Edinburgh; 1891• Kohanin‫ » ״‬J • . ‘R ‘, ‫־ ‪ 148‬־‬ ‫‪m i m m‬‬ ‫בקיצורים‬ ‫ב ר ש י מ ה זו ג מ ב י ס ה ס פ ר י ם‬ ‫או א ת מ ח ב ר י ה ם ב ק י צ ו ר ‪.‬‬ ‫בבליוגרפיה‬ ‫אשר‬ ‫להם‬ ‫בזמן‬ ‫התבוובו‪,‬‬ ‫שהזכרנו‬ ‫ת ו ל ד ו ת ה י ה ו ד י ם ‪ -‬אלון גדליהו‪ ,‬ת ו ל ד ו ת ה י ה ו ד י ם‬ ‫אלון‪,‬‬ ‫ב ת ק ו פ ת ה מ ש נ ה ו ה ת ל מ ו ד♦ ‪ 2‬ח ל ק י ם ‪ ,‬ה ו צ א ת ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ר ‪,‬‬ ‫תל־־אביב‪ ,‬ת ט כ ״ ז ‪.‬‬ ‫ב י כ ל י«‬ ‫‪Unlver-‬‬ ‫‪In Jewish History •London.‬‬ ‫‪Oxford‬‬ ‫א ג ד ו ת ה ת נ א י ם‪,‬‬ ‫ב כ ר ‪ -‬ב כ ר נבימין ז א ב ‪,‬‬ ‫ירושלים‪,‬‬ ‫ר ב י ב ו ב י ץ ‪ ,‬ה ו צ א ת דביר‪,‬‬ ‫א‪.‬ז‪.‬‬ ‫צבי‪,‬‬ ‫גרץ ‪ -‬גרץ‪,‬‬ ‫ווארשא‪,‬‬ ‫(שפ״ר)‪,‬‬ ‫ד ב ר י י מ י י‪ 1‬ס ר א ל‪,‬‬ ‫תרצייג‪ ,‬ח ״ ב ‪.‬‬ ‫שמחה בבימין‪,‬‬ ‫הוגיג ‪ -‬הוגיג‪,‬‬ ‫ו פ ע ו ל ו ת י ו של ב י ה ה ד י ן ה ג ד ו ל‬ ‫דייר י‪ .‬א ל ד ד ‪ ,‬ה ו צ א ת מ ו ס ד ה ר ב‬ ‫באר?‬ ‫‪Aichlcr ,Adolf • Studies‬‬ ‫‪.lty p r e s s * l 9 5 6‬‬ ‫‪ 2‬חלקים‪ ,‬מתורגם‬ ‫ברלין‪ ,‬תרפ״ב‪.‬‬ ‫מתורגם‬ ‫אותח‬ ‫ע״י‬ ‫ש‪.‬פ‪.‬‬ ‫ע״י‬ ‫רביבוביץ‬ ‫ס נ ה ד ר י ך ג ד ו ל ה‪ ,‬ת ו ל ד ו ת י ו‬ ‫ב י מ י ב ית שבי‪ .‬ת ר ג ם מ א נ ג ל י ת‬ ‫י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬תשכייה‪.‬‬ ‫קוק‪,‬‬ ‫היימאן ‪ -‬היימאן‪ ,‬אהרן‪ ,‬ספר ת ולדות‬ ‫לא מ ז ו ה ה ) ל ו ב ד ו ן ‪ ,‬תר״ע‪ 3 ,‬ח ל ק י ם ‪.‬‬ ‫תנאים‬ ‫ר א מ ו ר א י ם ‪ ( .‬ה ו צאר‪.‬‬ ‫ספר דברי חימים‬ ‫ד ו ר ו ת ה ר א ש ו נ י ם‪,‬‬ ‫ד‪,‬לוי ‪ -‬ה ל ו י י צ ח ק א י י ז י ק ‪,‬‬ ‫ל ב ב י י ש ר א ל ‪ ( ,‬ה ו צ א ה ל א מ ז ו ה ה) פ ר ב ק פ ו ר ט על ב ה ר מ י י ן ‪,‬‬ ‫י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬תשכייז‪ 6 ,‬כ ר כ י ם ‪.‬‬ ‫ב ד פ ם מחדש‪,‬‬ ‫תרסייו‪,‬‬ ‫ו י י ס ‪ -‬ו י י ס אי י ז י ק ‪ ,‬ה י ר ש ‪,‬‬ ‫ל ת ו ר ה ש ב ע ל פה‪ ,‬ה ו צ א ת פ ל א ם‬ ‫ח‘‬ ‫ד ד ר דור ד ד ו ר ש י ו ‪ ,‬ד ב ר י ה י מ י ם‬ ‫ב י ו ‪ -‬י ו ר ק ‪ ,‬ב ר ל י ן ‪ ,‬תרפייד‪,‬‬ ‫ומיבקוס‪,‬‬ ‫א־‪-‬ב‪.‬‬ ‫טשרבוביץ ‪ -‬סשרבוביץ‬ ‫ה ו ע ד ל ה ו צ א ת כל כ ת ב י‬ ‫תולדות ההלכה‪,‬‬ ‫חיים‪( ,‬רב צעיר)‪,‬‬ ‫ר ב צ ע י ר ‪ ,‬ב י ו ‪ -‬י ו ר ק ‪ ,‬תשייי‪ ,‬חייד‪.‬‬ ‫שמואל‪,‬‬ ‫ייבין ‪ -‬ייבין‪,‬‬ ‫י ר ו ש ל י ם‪,‬‬ ‫מוסד ביאליק‪,‬‬ ‫מלחמת‬ ‫תשל״א‪,‬‬ ‫בר‬ ‫כ ו( נ ‪, w‬‬ ‫מהדורה‬ ‫מ ב ס ל ‪ -‬מ ב ס ל ח י י ם דב‪ .‬מ ח ק ר י ם ב ת ו ל ד ו ת‬ ‫ת ל ‪ -‬א ב י ב ‪ ,‬תשכייט‪,‬‬ ‫ה ו צ א ת דביר‪,‬‬ ‫והמחבר‪,‬‬ ‫ביומן‬ ‫‪-‬‬ ‫תורה תמימה ‪-‬‬ ‫עם ת ו ר ה ש ב ע ל‬ ‫‪ 5‬חלקים‪.‬‬ ‫הוצאת‬ ‫‪.1971‬‬ ‫ת ד ל ד ר ת י?סראל‪,‬‬ ‫י ע ב ץ ‪ -‬י ע בץ‪ ,‬זאב‪,‬‬ ‫ת ל ‪ -‬א ב י ב ‪ ,‬תרצייד‪ ,‬ח ״ ו ‪.‬‬ ‫אחיעבר‪,‬‬ ‫‪Universi ty‬‬ ‫מהדורה‬ ‫שביה‪,‬‬ ‫בהוצאת‬ ‫;‪Manchester‬‬ ‫שלישית‪,‬‬ ‫הסנהדריך‪,‬‬ ‫הוצאת‬ ‫תרגם‬ ‫א‪.‬‬ ‫יערי‬ ‫‪.1969‬‬ ‫‪!ewinon , J* S e n l k h a h , Ordination,‬‬ ‫‪r e s s * 1950‬‬ ‫ב ר ו ך ה ל ו י ‪ ,‬ת ו ר ה ת מ י מ ה‪ ,‬מ ת ו ר ה ש ב כ ת ב‬ ‫עפשטיין‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬תשט״ז‪,‬‬ ‫פ ה עם ב י א ו ר ‪ ,‬ה ו צ א ת עם ע ו ל ם ‪,‬‬ - The six chapters and 149 - four appendices conpr lsing the d i s s e r t a t i o n w h i l s t treating of the above matters, als o touch on s ubsid iary topics, on sor.ie functions of the Sa nhedrin and after for e xample? Its uenbers s and T emp le c e r e n o n i e s its d e s t r u c t i o n 1 A thorough use was wade of Rabbinical sources and of other w o r k of s c h o l a r l y ner it • A CKNO WLEDG MENTS I w ould like to record ny thanks to Professor J*J* G l u c k and guidance, to Mr ‫ י‬A• Katz, Jerusalen, for reading the draft and useful c o m m e n t s ; to Mrs ‫ י‬Maty llazan and Mr ‫ י‬D 1 Segal ass!stance• for his a s s i s t a n c e for their for his invaluable - 150 SUMMARY OF DISSER TATION The fixing of the Jewish Calendar was e xtremely that the dates of ajl religious itself is a combi n a t i o n of the important owing to the fact festivals w e r e d e p e n d e n t u p o n it* The calen dar lunar and the solar calendars* The months arc determined by the a ppearance of the new m o o n w h il st elements calendarj purpose of fixing c e r t a i n festivals a c c o r d i n g to seasons for the the year, are t a k e n into account• el e v e n days between the solar and Since there is a dif fer e n c e is fixed mathematically, would Consequently« we instead of the usual t welve months' of of a p p r o x i m a t e l y lunar year, a n addit ional m onth had introduced every few years to restore the balance• leap year of thirtee n of the solar to be fin <3 a Today the cal endar but during the early Tcilmudic period* a new month be declared by a n authority, after h e a r i n g e v i d e n c e of the new m oon's anpearance* A leap year was decided upon on a n ad hoc basis, acc ording to various a stronomical calculations and nation al needs* In this d i s sertat ion re searc h was directed at tracing the au tho r i t y r e s p o n s i b l e for fixing the calendar and the geogr a p h i c a l The l ocation of this matter* first chapter deals with the qualif i c a t i o n s r e q u ired in fixing the calendar• the role of the priest and postulates The second chapter Chapter Three treats of the required q u o r u m of judges• before the Talnudical fixing the calendar but investigates the theory that w i t n e s s e s gave e v i d e n c e local court before e mbarking u p o n a journey to the to prove that involved It is s hown that these judges w e r e member s of the most au thoritative court - the Sinhendrin• in their for judges period, Tjanhedrin• C h a p t e r Four en deavou rs the king was a c t ivel y involved in the period under discu ssion, he was barred in from any such participation* Chapter Five discusses at involvement length, the president, Ha-Nasi, in proceedings and advances the h y p o t h e s i s of Yabneh initiated the practice of the P r e s i d e n t s essential in proceedings• This hypothes is of the Sanhedrin's that R a b b a n G a a l i e l II p a r t i c i p a t i o n being is de velop ed agains t the bac kgroun d of circumstances after the d e s t r u c t i o n of the second Temple and the attempt to consolidate religious and political Diaspora* of the ways leadership The point of view t aken is that the in the Land of Israel and the fixing of the calendar was one in w h i c h the prestige and aut hority of the Preside ncy was re-established• The final chapter deals wi th geographical days that decisions should Dreferably be taken solely in the province of Judah* locations* It was in the Land of important in those Israel and 'Jo d o find, howeve r, that during times of national e mergency w h e n the Roman rulers prohibited any e x p r e s s i o n of the subject people's autonomy, pro vision was made outside the borders of the Land of Israel* for the fixing of the calendar T H E F IX INS OF T H E J E W I S H C A L E N D A R IN T H E T A L M U D I C PERIOD ‫ ־‬THOSE RESPONSIBLE A ND WHERE IT T O O K P L A C E 3Y MOSHE A H A R O N KURTSTAG SUBMITTED IN F U L F I L M E N T REQUIREMENTS MASTER FOR T H E D E G R E E OF A R T S OF IN T H E D E P A R T M E N T OF S E M I T I C S s U N I V E R S I T Y SUPERVISOR OF T H E OF S OUTH A F R I C A : P R O F ‫ ־‬J •J • G L U C K DATE SU3MITTSD : 29TH N OVEMBER, 1974‫׳‬