‫הועדה לקידום‬ ‫הידברות‪ ,‬יישוב‬ ‫סכסוכים וגישור‬ ‫בקהילה‬ ‫משרד‬ ‫והרווחה‬ ‫העבודה‬ ‫לשירותים‬ ‫האגף‬ ‫חברתיים ואישיים‬ ‫לעבודה‬ ‫השירות‬ ‫קהילתית‬ ‫לתפקידים‬ ‫האגף‬ ‫מיוחדים‬ ‫שירות יעוץ לאזרח‬ ‫משרד‬ ‫והשיכון‬ ‫פיתוח אסטרטגיה לקידום הידברות‪,‬‬ ‫יישוב סכסוכים וגישור בקהילה‬ ‫הבינוי‬ ‫אגף לשיקום שכונות‬ ‫חברתי‬ ‫משטרת ישראל‬ ‫אגף קהילה ומשמר‬ ‫אזרחי‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫החברה הישראלית הינה חברה רב‪-‬תרבותית ומורכבת‪ ,‬אשר הופכת ליותר ויותר‬ ‫אלימה‪ .‬רמת הקונפליקטים שבה‪ ,‬עוצמתם‪ ,‬מורכבותם וביטוייהם בפועל –‬ ‫הולכים ומחריפים‪ .‬קונפליקטים ומאבקים בין יחידים ובין קבוצות הם חלק‬ ‫בלתי נפרד מהחברה האנושית‪ ,‬וכמובן לא ניתן לבטלם‪ .‬הסוגיה העיקרית שאנו‬ ‫מעלים היא – כיצד ניתן לנהל‪ ,‬לטפל ולפעול כך שיצומצמו הקונפליקטים‪,‬‬ ‫ופחות מקרי קונפליקט יגיעו לכלל גילויי אלימות‪.‬‬ ‫בעשרים השנים האחרונות התפתחו בעולם וגם בארץ כלים מקצועיים חדשים‪,‬‬ ‫וכן "נזכרנו" בכלים מסורתיים ליישוב סכסוכים‪ .‬כל אלה מאפשרים להרחיב את‬ ‫טווח ההתמודדויות האפשריות‪.‬‬ ‫משרד החינוך‬ ‫השירות הפסיכולוגי‬ ‫ייעוצי‬ ‫מסמך זה מטרתו להרחיב את היריעה ולהתייחס לנושא של הידברות רב‪-‬‬ ‫החברה למתנ"סים‬ ‫תרבותית ולכידות חברתית במובנן הכולל‪ .‬בנוסף על ההיבט החשוב של טיפול‬ ‫ביישוב סכסוכים‪ ,‬אנו מציעים לפעול ביחד ליצירת אסטרטגיה כוללת שמטרת‬ ‫המחלקה לפיתוח‬ ‫קהילה‬ ‫ג'וינט ישראל‬ ‫אגף לשילוב עולים‬ ‫משרד הקליטה‬ ‫אגף לקליטה‬ ‫בקהילה‬ ‫העל שלה‪ :‬להפוך לחברה יותר מתקשרת‪ ,‬מבינה‪ ,‬וסובלנית‪ ,‬היודעת לטפל‬ ‫במוקדי קונפליקט שבתוכה באופן מוסכם ומושכל‪.‬‬ ‫ערכי יסוד‬ ‫אסטרטגיה כוללת זו נשענת על מספר ערכי יסוד‪ ,‬אשר עומדים לנגד עיניי‬ ‫העוסקים בפיתוח גישה חברתית חינוכית מתקשרת‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שמירה וקידום ערך כבוד האדם באשר הוא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבלת האחר מתוך הכרה בייחודיותו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רגישות בין‪-‬תרבותית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנגדות לאלימות בכל צורותיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תקשורת סובלנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכרה בזכויות חברתיות וקידומן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת לפתח אמון הדדי‪.‬‬ ‫‪ .2‬תהליך התפתחות הקונפליקט החברתי‬ ‫‪1‬‬ ‫הסכסוך הוא תהליך‪ ,‬אשר בדרך כלל צובר דינאמיקה ומתפתח‪ .‬השלבים המרכזיים בתהליך‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫קיומם של אינטרסים חברתיים‪ ,‬כלכליים ואורבניים שונים‪ ,‬העלולים להיות מנוגדים‪.‬‬ ‫היווצרות של קבוצות חברתיות בעלות זהות קבוצתית נפרדת‪ ,‬בעלות אינטרסים העלולים‬ ‫להיות מנוגדים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫חברי הקבוצות השונות אינם מקיימים ביניהם מגע ישיר‪ .‬הידע שלהן האחת על השנייה‬ ‫מוגבל‪ ,‬וניזון בעיקר מתפיסות חברתיות סטראיוטיפיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתפתחת תחושה של ניכור – חוסר מגע בין הקבוצות‪ ,‬הנובע מחשש מהשונה‪ ,‬וחוסר נכונות‬ ‫להידבר עם האחר‪.‬‬ ‫‪ .5‬נוצר קיטוב בין הקבוצות על רקע אינטרסים שונים ותחרות על משאבים מוגבלים‪.‬‬ ‫מתפתחת תפיסה סטריוטיפית של "מחנות" כאשר "אנחנו הטובים" ו"הם הרעים"‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫נוצר פוטנציאל להתפרצות אלימה של הסכסוך‬ ‫–‬ ‫מילולית או פיזית‪ ,‬בעיקר בנקודות מגע‬ ‫וחיכוך שמזמנים החיים בין יחידים מקרב הקבוצות השונות (בעבודה‪ ,‬בבית הספר‪,‬‬ ‫בשכונה)‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי מפגשים המנוהלים על פי ערכי היסוד שפורטו לעיל‪ ,‬עשויים להביא‬ ‫לתוצאה הפוכה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לקדם תהליכי הידברות‪.‬‬ ‫‪ .7‬הסכסוך מתפרץ ומדרדר ומתממש – ומקבל ביטויים אלימים במגוון תחומים‪ :‬מילולי‪ ,‬פיזי‪,‬‬ ‫פוליטי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬תקשורתי ועוד‪.‬‬ ‫אינטרסים מתנגשים‬ ‫חוסר קשר –‬ ‫סטריוטיפים‬ ‫ניכור –‬ ‫חששות‬ ‫קבוצות בעלות‬ ‫זהות יחודית‬ ‫‪ .3‬עוצמת הקונפליקט‬ ‫עוצמת הסכסוך תלויה במשתנים שונים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫משקעים ומשך של סכסוכים מהעבר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח של זהות קבוצתית מתבדלת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התפתחות של חוסר אמון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחושת איום מאנשים מקבוצות אחרות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח דמונית של הצד השני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תפיסה של הוא מפסיד – אני מרוויח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תפיסה של קיפוח ‪ -‬השוואה של מצבי עם מצב האחר‪.‬‬ ‫(‪(WIN-LOSE‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קיטוב –‬ ‫מחנות‬ ‫נקודות‬ ‫חיכוך‬ ‫התפרצות‬ ‫הסכסוך‬ ‫‪ .4‬סוגי הקונפליקט החברתי‬ ‫קיימים מספר שסעים מרכזיים בחברה הישראלית‪:‬‬ ‫עולים וותיקים‪.‬‬ ‫ערבים ויהודים‪.‬‬ ‫חרדים ולא חרדים‪.‬‬ ‫נשים וגברים‪.‬‬ ‫ימין ושמאל‪.‬‬ ‫עניים ועשירים‪.‬‬ ‫עדתי – תרבותי‪.‬‬ ‫כפרי – עירוני‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיימים סכסוכים‪ ,‬לעיתים מהחמורים ביותר – בתוך הקבוצות הנ"ל‪ ,‬לדוגמא – בין‬ ‫שתי חמולות בישוב ערבי‪ .‬בין שתי חצרות חסידים במגזר החרדי‪ .‬בין שני פלגים פוליטיים‬ ‫של אותה מפלגה‪ ,‬בין שתי קבוצות עולים מאותו מוצא‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬יצירת הסכמות קהילתיות‪ ,‬קידום ההידברות ומיתון הקונפליקטים‬ ‫אנו רואים צורך בפעולה בשני מישורים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מישור המניעה – קידום הידברות והיכרות בין קבוצות שעלולות להיות במצב של‬ ‫קונפליקט‪ .‬קידום תהליכי רב‪-‬שיח ופיתוח הבנה הדדית בין קבוצות ויחידים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מישור מיתון הקונפליקטים – יישוב קונפליקטים שכבר פרצו‪ .‬פעולות למיתון והסדרת‬ ‫קונפליקטים באמצעות כלים שונים של גישור והידברות‪.‬‬ ‫פעילות בקהילה‬ ‫קידום זכויות‬ ‫חברתיות‬ ‫קידום הידברות‬ ‫בין קבוצות‬ ‫יישוב סכסוכים‬ ‫קורסי גישור מרכז גישור‬ ‫גישור משפטי‬ ‫צמצום האלימות‬ ‫חינוך להידברות‬ ‫וגישור לילדים‬ ‫ונוער‬ ‫כבוד האדם‬ ‫תיווך וגישור‬ ‫בין תרבותי‬ ‫(מגשרים)‬ ‫חינוך לתקשורת‬ ‫סובלנית ולא אלימה‬ ‫בניית הסכמות‬ ‫חברתיות‬ ‫מודלים לשיטור‬ ‫קהילתי‬ ‫הכשרת מגשרים‬ ‫בין תרבותיים‬ ‫‪ .6‬מטרת העל‪:‬‬ ‫פיתוח ויישום אסטרטגיה ארצית ומקומית כוללת לקידום הידברות‪ ,‬רב‪-‬‬ ‫שיח‪ ,‬יישוב סכסוכים וגישור בקהילה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .7‬יעדים‬ ‫א‪ .‬יעדים ברמה ארצית‬ ‫פיתוח אסטרטגיה ארצית לטיפול במגוון היבטים בתחום ההידברות‪ ,‬לטווח הקצר‬ ‫והארוך‪ ,‬באמצעות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ועדת היגוי פעילה‬ ‫–‬ ‫חשיבה‪ ,‬תכנון וביצוע משותפים לנציגי המשרדים וארגונים‬ ‫הציבוריים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרכז ארצי ‪ -‬איש מקצוע שירכז את עבודת ועדת ההיגוי‪ ,‬ויקשר בינה לבין‬ ‫התוכניות בשטח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גיוס תמיכה ותקציבים לנושא ברמת קובעי מדיניות – אופן ספייס‪" ,‬מפגש‬ ‫קודקודים" וכו'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יעדים ברמה המקומית‬ ‫א‪ .‬דיאלוג ורב‪-‬שיח בין תושבים מקבוצות מוצא או תרבות שונות – ליצירת אקלים של‬ ‫הידברות ומניעת קונפליקטים בקהילה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיתוח מודעות ומיומנויות לגישור ויישוב סכסוכים בקהילה ‪ -‬קורסים לגישור‬ ‫ויישוב סכסוכים לתושבים פעילים‪ .‬בוגרי הקורס אחראים ליזום ולהפעיל פעילות‬ ‫קהילתית וחינוכית בתחום פיתוח הסובלנות והטמעת גישת ‪ - ADR‬בקרב תלמידים‪,‬‬ ‫הורים והקהילה הרחבה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פיתוח מרכזי גישור ישוביים – אשר יהיו המוקד וירכזו בתוכם מגוון של פעולות‬ ‫המ שיקות את נושא הגישור המשפטי‪ :‬פעולות לגישור במערכת החינוך‪ ,‬גישור‬ ‫בקהילה בין פרטים‪ ,‬גישור בין קבוצות‪ ,‬גישור מסחרי‪ ,‬גישור בין תושבים לבין‬ ‫הרשות המקומית‪( .‬ראו מודל לפיתוח מרכז לגישור ויישוב סכסוכים בקהילה)‪.‬‬ ‫‪ .8‬קריטריונים להכללת רשות מקומית בתוכנית‬ ‫‪ .1‬מחויבות של השותפים המקומיים לגיבוש וקידום תוכנית אסטרטגית משותפת‪.‬‬ ‫‪ .2‬מינוי עובד בכיר מהישוב שירכז את עבודת ועדת ההיגוי‪ ,‬גיבוש והפעלת התוכנית‬ ‫האסטרטגית בתחום‪.‬‬ ‫‪ .3‬איגום משאבים מקומיים לטובת הנושא‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגשת תוכנית אסטרטגית ואופרטיבית לוועדה הבין משרדית‪.‬‬ ‫‪ .9‬מודל לפיתוח מרכז ליישוב סכסוכים וגישור בקהילה‬ ‫‪ .1‬שלבים בהקמת מרכז ליישוב סכסוכים וגישור בקהילה‪:‬‬ ‫שלב א' ‪ -‬יוזמה ראשונית‬ ‫‪4‬‬ ‫יוזמי התהליך יכולים להיות‪:‬‬ ‫‪ ‬ראש העיר ‪ /‬הישוב‬ ‫‪ ‬נציגי ציבור ‪ /‬חברי מועצה‬ ‫‪ ‬אנשי מקצוע – ברמת ישוב ומטה‬ ‫‪ ‬עמותות פרטיות‬ ‫‪ ‬תושבים‪ ,‬מגשרים שעברו קורס‪.‬‬ ‫שלב ב' – בניית הסכמות ושותפויות לעצם התהליך‬ ‫שותפים‪:‬‬ ‫‪ ‬ראש העיר והנהגת הישוב‪.‬‬ ‫‪ ‬מנהיגים של קבוצות חברתיות שונות בקהילה‪.‬‬ ‫‪ ‬אנשי מקצוע בישוב – מכל התחומים הרלוונטיים – רווחה‪ ,‬עבודה קהילתית‪ ,‬חינוך‪,‬‬ ‫שיקום שכונות‪ ,‬שיטור קהילתי‪ ,‬מתנ"ס‪ ,‬קליטה ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬גורמים ארציים – נציגי ממשלה העוסקים בתחום‪ ,‬חברת המתנ"סים‪ ,‬ג'וינט‪,‬‬ ‫המרכז הארצי לגישור ועוד‪.‬‬ ‫שלב ג' – הכנת חומר רקע לגיבוש תוכנית אופרטיבית‪:‬‬ ‫‪ .1‬מיפוי הקבוצות השונות והקונפליקטים הקיימים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיפוי שותפים פוטנציאלים נוספים‪.‬‬ ‫‪ .3‬מיפוי תוכניות קיימות בתחום‪.‬‬ ‫‪ .4‬איתור וגיוס משאבים להקמת המרכז‪.‬‬ ‫‪ .5‬לימוד ידע מקצועי – ספרות‪ ,‬היעזרות במומחים‪ ,‬לימוד ניסיון ממקומות אחרים‪,‬‬ ‫קורס גישור והכנה למקימים ועוד‪.‬‬ ‫שלב ד' – גיבוש תוכנית אופרטיבית להקמת מרכז ליישוב סכסוכים‬ ‫‪ .1‬צריך להתבצע בוועדה משותפת של כלל הגורמים‪:‬‬ ‫‪ .2‬הגדרת מטרות ‪ /‬יעדים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגדרת מבנה ארגוני למרכז‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגדרת תחומי פעילות – לפי שלבי ה"חיים" של המרכז‪.‬‬ ‫‪ .5‬הגדרת ועד ‪ /‬גורם מנהל‪.‬‬ ‫‪ .6‬הגדרת המשאבים הנדרשים‪ :‬ניהול‪ ,‬יעוץ‪ ,‬חיבור למערכות האחרות בישוב‪ ,‬חיבור‬ ‫לקבוצות אוכלוסיה שונות ועוד‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫צריך להתייחס בין היתר‪:‬‬ ‫להורדת התנגדויות – שיקולים פוליטיים‪.‬‬ ‫מטרות משותפות של הקהילה – לדאוג לשקיפות‪.‬‬ ‫להציג תוצרים שיקדמו את הקהילה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שטחי פעולה אפשריים של המרכז ליישוב סכסוכים וגישור בקהילה‪:‬‬ ‫מטרת על‪:‬‬ ‫פיתוח אלטרנטיבות לישוב סכסוכים בדרך לא אלימה‪ ,‬ברמה המקומית‪.‬‬ ‫משלב‪ .1 :‬טיפול (יישוב סכסוכים וגישור) ‪ .2‬מניעה (הידברות‪ ,‬בניית הסכמות)‪.‬‬ ‫יישוב סכסוכים וגישור בקהילה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫שירותי גישור לפונים פרטיים – גישור כללי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫שירותי גישור בקהילה – לקבוצות‪ .‬גישור קהילתי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫שירותי גישור בין לקוח לבעל עסק‪ ,‬או בין עסקים – גישור כלכלי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫שירותי גישור במהלך משפט או במקומו ‪ -‬גישור משפטי‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫שירותי גישור בתוך המשפחה (להוציא כאשר יש חשש לאלימות) – גישור משפחתי‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫צדק מאחה – גישור בין פוגע לנפגע בעבירות פליליות‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫שירותי גישור בין הרשות המקומית לבין התושבים‪.‬‬ ‫הידברות‪ ,‬בין תרבותיות‪ ,‬בניית הסכמות‪:‬‬ ‫‪ .1‬פעולות הטמעה במערכת החינוך – של גישת ההידברות והגישור‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעולות משותפות לתושבים מקבוצות שונות מבחינת תרבות ‪ /‬דת ‪/‬מוצא ‪/‬וותק בארץ‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפעלת מגשרים (מתווכים) בין תרבותיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬פעולות לפיתוח רגישות תרבותית‪ ,‬לאנשי מקצוע ולתושבים‪.‬‬ ‫‪ .3‬עקרונות עבודה‪:‬‬ ‫‪ .1‬עבודה רגישת תרבות – להתאים את הגישור והמענים של המרכז לאוכלוסיה‪ .‬בדיקת‬ ‫אפשרות של שימוש ‪ /‬שילוב כלי גישור מסורתיים הקיימים באוכלוסיות יעד כגון –‬ ‫מיעוטים‪ ,‬עולים‪ ,‬חרדים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיתוף פעולה בין מקצועי ובין מערכתי‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיתוף התושבים – תהליך שקוף ומשתף נציגי הקבוצות השונות מקרב התושבים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .4‬מגוון כלים לשימוש המרכז – לגמישות בהתאמת הכלי למקרה – בית משפט‪ ,‬בוררות‪,‬‬ ‫פישור‪ ,‬גישור‪ ,‬בניית הסכמות קהילתיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬מבנה התוכנית להקמת המרכז‪:‬‬ ‫התוכנית להקמת המרכז צריכה לכלול התייחסות לנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תחומי הפעולה ‪ /‬עבודה מתוכננים‪( .‬יישוב סכסוכים ‪ +‬הידברות)‬ ‫‪ .2‬עקרונות המרכז‪.‬‬ ‫‪ .3‬איגום המשאבים וחלוקת העבודה בין השותפים‪ .‬מי נותן מה ולמה‪.‬‬ ‫‪ .4‬תוכנית שיווק והטמעה‪ :‬בקרב תושבים‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬מנהיגים ואנשי ציבור וכו'‪.‬‬ ‫‪ .5‬מבנה ארגוני של המרכז – כולל אחריות לניהול‪ ,‬הרכב הצוות וכפיפויות‪ ,‬מיקום‪,‬‬ ‫שלוחות‪.‬‬ ‫‪ .6‬מיקום פיזי – התאמת המקום‪ ,‬תקצוב‪ ,‬תחזוקה‪( ,‬ניקיון‪ ,‬שמירה‪ ,‬טלפונים וכו')‪.‬‬ ‫‪ .7‬תוכנית להכשרת צוות המגשרים המקומי‪.‬‬ ‫‪ .8‬מידע‪ ,‬ספרות מקצועית‪ ,‬ייעוץ‪.‬‬ ‫‪ .9‬בניית מדדי ביצוע‪ ,‬מעקב והערכה‪.‬‬ ‫‪7‬‬